לראשות התנועה הקיבוצית האדם הנכון
ב 23.6.15 -מצביעים לוי מרקי האדם הנכון לראשות התנועה הקיבוצית צילום :שי שמואלי ב 23.6.15 -מצביעים מרקי לוי הקיבוץ הוא קהילת שותפים שווי זכויות המנהלים בדרך דמוקרטית את הישוב על כל פניו על בסיס ערכי הציונות, הערבות ההדדית והצדק החברתי .הקיבוץ שואף לחברת מופת – חברה הומנית ,סולידרית ,החותרת לשלום ,מקיימת ומפתחת תרבות מקורית ובעלת תפיסה חינוכית יחודית. הקיבוץ פועל למימוש הציונות בדרך של יישוב הארץ בדגש על הפריפריה ושמירה על אדמות המדינה באמצעות פיתוח ושימוש בחקלאות המתקדמת בעולם ותעשיה שתרומתה למדינה גדולה בהרבה מחלקה היחסי של התנועה הקיבוצית. התנועה הקיבוצית היא ארגון הגג של הקיבוצים בישראל. למרות התמורות הרבות שחלו בחברה הישראלית ובקיבוצים, הערכים הבסיסיים שמאחדים את כל הקיבוצים נותרו בעינם: ערבות הדדית ,דמוקרטיה המעניקה לכל חבר קול שווה ,בעלות על אמצעי היצור ,חיי קהילה ושאיפה לחברה משימתית. אני מאמין כי עקרונות היסוד הללו ,צריכים לחול לא רק בכל קיבוץ פנימה ולא רק בחברה הקיבוצית ,אלא גם כלפי החברה הסובבת אותנו כולה .התנועה הקיבוצית צריכה לפעול על מנת לחזק את הקשר עם הקיבוצים ,תנועות הנוער ,צה"ל, גורמי הממשל וכן עם המרחב הכפרי והעירוני ,היהודי והערבי, הסובבים אותה. הנהגת התנועה הקיבוצית צריכה להוות הנהגה ערכית ,השותפה להובלת הקיבוצים ולחיזוקם מול התמורות ,תוך שימור הייחוד של הקיבוץ ,בין אם הוא שיתופי או מתחדש ,בנופה של מדינת ישראל. אחריותו של מזכיר התנועה ליצור סינרגיה ,לגייס ולהפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותו על מנת לחזק את הקיבוצים: ההון האנושי העובד בתנועה; נכסי התנועה – הכלכליים, החינוכיים והרוחניים; הקיבוצים וחבריהם; מוסדות המדינה ומוסדות העם היהודי. ברמה המהותית ניצבים בפני הנהגת התנועה שני מסלולים חשובים: .1המסלול הסקטוריאלי מסלול חשוב בו התנועה פועלת לצרכי המגזר הקיבוצי: לצמיחה הדמוגראפית ,למתן היתרי הבניה ,לעיגון זכויות החקלאים בקרקע ועוד .מסלול זה ,הפועל במסגרת המרחב הכפרי ,חיוני להתפתחות ולצמיחה הטבעית של הקיבוצים ולחיזוק החברה הקיבוצית כגוף חי ומתפתח בתוך החברה הישראלית. .2המסלול הערכי הערכים עליהם נבנו הקיבוצים הם התשתית הרוחנית וסיבת קיומם .למרות השינויים שחלו ,עלינו להמשיך ולדבוק בערכים המכוננים של הקיבוץ :ציונות ,עזרה הדדית ,ערבות הדדית, הומניזם ,החינוך כערך ושימור הבעלות על אמצעי הייצור. אינטרסים בלבד לא ישמרו על התנועה שלנו אם לא נציב מאחוריהם מודל חיים ערכי ושלם. אני מאמין כי אסור לנו לפעול במסלול אחד בלבד .רק שילוב של שני המסלולים יאפשר לקיבוצים ולתנועה להמשיך להתקיים כ"חברת מופת" צומחת ומשפיעה בחברה הישראלית. אני מאמין שאוכל להוביל שני מהלכים מקבילים: הסדר מוסכם עם המינהל שיאפשר חידוש הבניה בכל הקיבוצים ,כולל במרכז הארץ ,ובמקביל הובלה של דיונים בקיבוצים על זהותם ועתידם. הנהגת התנועה הקיבוצית ניהול קיבוצי טוב מבוסס על שיתוף ,שקיפות ,דמוקרטיה, מקצועיות ,ידע וקבלת החלטות מתוך הסכמה. אני מאמין שהגיעה העת לשוב לניהול רשתי המבוסס על שותפות של עמיתים ונסמך על ידע מקצועי ,שיתוף ושיחה. ההיכרות שרכשתי במשך שנים כמנכ"ל התנועה הקיבוצית עם מוסדות הקיבוץ וגורמי הממשל השונים מעניקים לי את הכלים הטובים ביותר לבצע את השינויים הניהוליים הדרושים על מנת להגיע לניהול בדרך של הסכמות. בדעתי לגבש חזית ניהולית משותפת ,בה יהיו שותפים הארגונים האזוריים יחד עם גורמים חברתיים ,חינוכיים וכאלו העוסקים במשימות לאומיות ,בהתאם לרוחה ,מהותה ותפקידה הערכי של התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית. פנסיה פנסיה צודקת חייבת להינתן לכל חבר קיבוץ .לכל חבר הזכות לחיים בכבוד בהתאם ליכולת הקיבוץ. אני מאמין שיש למצוא את האיזון בין המחויבות החשובה של הקיבוץ לכל חבריו ,בעיקר לותיקים ,ובין המחויבות של הקיבוץ להמשך קיום ביציבות וברווחה לכלל חבריו .תם עידן מלחמת ההישרדות של הקיבוצים .משבר הפנסיה יחלוף תוך שנים לא רבות ,עת יתאזנו החסכונות האישיים והאחרים לפנסיה ,יחד עם פירות נכסי הקיבוץ ,מול התחייבויות הקיבוץ לחבריו הותיקים. האדם הנכון לראשות התנועה הקיבוצית קרקעות ,חקלאות ובניה תעסוקה עלינו לפתור את בעיית הקרקעות בקיבוצים מתוך תפיסה ערכית וציונית של צדק שבמרכזו צמיחה דמוגרפית ,קליטת בנים וצעירים .לא יתכן שהמדינה תשתמש בקרקעות הקיבוצים כאמצעי להפרטתם. על התנועה הקיבוצית להכיר ולהתמודד עם ההתנגדויות של האחר מתוך עמידה על זכויותינו הצודקות .יש לפעול בשיתוף פעולה עם המרחב הכפרי על מנת להגיע לפתרונות צודקים שיעניקו לכולנו את ההזדמנות לחיות בכבוד .בקיבוץ ,בעיר, בעיירת הפיתוח ובכפר. התקופה הקרובה היא גורלית לעתידם של קיבוצים רבים. גורמים חיצוניים כמו רשות מקרקעי ישראל בשאלת היתרי הבניה ,משרד החקלאות בשאלת הסכמי החכירה ומחירי המים ,לצד תהליכים פנים קיבוציים כמו שיוך דירות ונכסים, עשויים להוביל קיבוצים רבים למצבי קיצון -אובדן היכולת לקבוע מי חי בקיבוץ ,קיבוצים ללא חברי קיבוץ ואף קיבוצים בהם נכסי הקיבוץ יוחזקו ע"י רוב של יורשים שאינו חי בקיבוץ. כל אלה עלולים להוביל לאובדן הסיווג כקיבוץ ועמו גם אובדן הנכסים החקלאים של הקיבוץ ,דבר אשר יפגע בו אנושות הן ברמה הכלכלית והן ברמה הערכית. תנאי העסקתם של חברי הקיבוץ בחברות ובארגונים בבעלות הקיבוץ עומדים לפעמים באופן מנוגד לתפיסה הסוציאלית והצודקת עליה צמח הקיבוץ. יש לחתור לשלב במערכת הקיבוצית את החקיקה הסוציאלית על מנת להשוות את התנאים של חברי הקבוצים לשכירים אחרים ואף ליצור תנאים צודקים יותר. עם אשתו סמדר והבן אלון הצמיחה הדמוגרפית צמיחה דמוגרפית היא תנאי הכרחי להמשך קיום קהילה קיבוצית בריאה ,צומחת ורב דורית .פיתוח והסדרת תשתיות ובניה חדשה ,שתאפשר קליטת חברים חדשים ,הם תנאי הכרחי לגידול הטבעי של הקהילה הקיבוצית. משבר הקיבוצים והצורך בקליטה גרמו לריבוי סטטוסים בחברה הקיבוצית .קליטת החברים החדשים בהרחבות הקהילתיות ,ברמת זכויות שונה ,הובילו אותנו לשיח של זכויות ושל אינטרסים .כעת יש לעבור במשותף לשיח של זהות ולפעול כדי לקלוט את כל התושבים בקיבוץ לאגודה השיתופית החקלאית ,כשותפים שווי זכויות וחובות. צעירים שיבת הצעירים לקיבוצים מבורכת ויש לעודדה .קליטת הצעירים לא צריכה להיעשות רק במובן הגיאוגרפי ,הפיזי ,של סוגית הקרקעות והיתרי הבניה. קליטת הצעירים צריכה להיעשות גם באמצעות חיזוק והעצמה של כוחות צעירים שישתלבו במערכת הקיבוצית בהנהלות הכלכליות והחברתיות של הקיבוצים ,בתנועה הקיבוצית, במפעלים ובחברות. קליטת הצעירים צריכה לכלול השקעה בתשתיות אנושיות, חינוכיות וערכיות על מנת לתרום לפיתוח ההון האנושי של הקיבוץ לטובת צמיחה ופריחה כלכלית בריאה לעתיד הקיבוצים. חינוך הקיבוצים תמיד ראו בחינוך ערך ועלינו לשמרו ככזה .החינוך המשלים ,המצוי בשליטת הקיבוץ ,אינו רק כלי לשמירה על הילדים בעוד ההורים עובדים .חינוך איננו "בייביסיטר" .לתנועה יש אחריות לחזק את החינוך הערכי של ילדי הקיבוצים, ולתנועות הנוער הכחולות תפקיד ומעמד מרכזי בתחום הזה. יש להבטיח את המשך קיומן של תנועות הנוער בעלות הזיקה לתנועה הקיבוצית ,בארץ ובחו"ל .החינוך הקיבוצי בנוי על תפיסה ערכית ומשימתית ,על צעירים כמחנכים ,על העצמה ובניית ערכים מוסריים .יש לחזק את החינוך הקיים ולפעול במסגרת אגף החינוך כפי שנעשה במסגרת מערך המלגות המבורך שהוקם בשנים האחרונות. יש להרחיב את חלקנו בחינוך מעבר ל 12 -שנות הלימוד. עלינו לקדם את אתגר הקמת המכינות הקדם צבאיות ,בניצול הפריסה הגיאוגראפית של התנועה הקיבוצית ,כדי ליצור תהליך של העצמה של בנינו ובנותינו ,לקראת עיצוב דור צעיר שישפיע על החברה הקרובה בפרט ועל המדינה בכלל .מסלול זה יצטרף לאחרים ,כגון שנת שירות ושנת י"ג בתנועות הנוער. השינויים להם אנו מייחלים לא יתרחשו ביום אחד .נוכל לצמוח אם נפעל מתוך הסכמות רחבות בנחישות ,בעבודה קשה, בפתיחות ובשיתוף פעולה בתוך התנועה הקיבוצית ומחוצה לה ,יחד עם נציגנו במוסדות המדינה ,התושבים והישובים הסובבים אותנו ,כתנועה גדולה ומאוחדת .אני מאמין ובטוח ביכולתי להוביל שינויים אלו תוך הסכמה רחבה. מרקי לוי הוא האדם הנכון לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית בעת הזאת. עד לאחרונה כיהן מרקי לוי כמנכ"ל התנועה הקיבוצית, הוא היה שם בשנות האיחוד בין הקיבוץ הארצי לתק"ם ויחד עם זאב (ולוולה) שור ואחריו ח"כ איתן ברושי יצר מערכת הרמונית של שיתוף ושילוב של שתי התנועות לתנועה סולידרית אחת. הנסיון המגוון שצבר מרקי לוי בתנועה ,בעמדות ניהול בחברות ובארגונים כלכליים אחרים ,ההמשכיות שיוכל להביא להתנהלות התנועה הקיבוצית במינימום תקופת הסתגלות ,בנוסף לאופי הניהול שלו ,הופכים אותו למועמד הטוב ביותר לראשות התנועה הקיבוצית. "נולדתי במצרים ביולי ,1948כשהייתי בן 10היגרה משפחתי לברזיל .בנעורי הצטרפתי לתנועת השומר הצעיר ובאפריל ,1971עליתי במסגרת גרעין לקיבוץ זיקים ,בו אני חבר עד היום ,נשוי ואב לשלושה בנים .סיפור חיי הנע בין יבשות ,בין מזרח למערב ,בין עיסוק בחינוך וכלכלה ,הוא סיפורה של התנועה הקיבוצית .אני מאמין שבגלל המקומות מהם באתי ,מסלול חיי והנסיון שצברתי, אוכל למלא את התפקיד החשוב של מזכ"ל התנועה הקיבוצית בצורה הטובה ביותר". -מרקי לוי נסיון תעסוקתי 2014עד היום יו"ר קיבוץ הראל ,יו"ר כלכלי בקיבוץ יד מרדכי ויו"ר מפעל פולירית בקיבוץ זיקים. 1981 – 1971עבודה ברפת בקיבוץ זיקים (הפסקה ללימודים בצרפת בשנים .)1977-1976 – 2009 מאי 2014 מנכ"ל התנועה הקיבוצית בתקופה של איחוד התנועות התק"ם והקיבוץ הארצי לתק"צ. במהלך הכהונה דירקטור במספר דירקטוריונים: ניר שיתופי ,הוצאת הספרים הקיבוץ המאוחד, סמינר הקיבוצים ,צוותא ,קרן חבצלת ,ועד המנהל של השוה"צ בישראל ,נאות אפעל, ההנהלה הכלכלית של זיקים ,קרן קמ"ע. 1973 – 1972שירות בצה"ל. 2008 - 2004מנכ"ל מפעל "פולירית" -ייצור ושיווק מוצרי פוליאוריתן ,בבעלות משותפת של קיבוץ זיקים וחברת פלורנס. 2004 – 2001מנהל המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית בפריז -בצרפת ובלגיה. 2001 – 1997רכז המשק בקיבוץ זיקים. 1997 – 1994מנהל ביה"ס האזורי "שקמה" ביד מרדכי. 1994 – 1992נציג מחלקת החינוך ב"אמל"ט" – בבואנוס אירס. 1992 – 1988רכז עולמי של השומר הצעיר ומחלקת חו"ל בקיבוץ הארצי. 1988 – 1984עבודה בחינוך בביה"ס האזורי "שקמה". 1986 – 1984מזכיר קיבוץ זיקים. 1984 – 1981שליח מרכזי של השומר הצעיר בצרפת. אפריל 1971עליה לקיבוץ זיקים ,במסגרת גרעין תנועתי מברזיל. השכלה 1974 – 1976היסטוריה ומדעי המדינה – – B.A האוניברסיטה העברית י-ם. 1976 – 1978סוציולוגיה של האסלאם – תואר שני - VII ECOLE DES HAUTES ETUDES PARIS 1996 – 1997אוניברסיטה ת"א – ניהול עסקי בכיר. 1998 קורס דירקטורים של איגוד התעשייה הקיבוצית. שפות צרפתית (שפת אם) ,עברית ,אנגלית ,ספרדית ,פורטוגזית, ברמה גבוהה .איטלקית ברמה בינונית. "אני מבקש את קולכם על מנת לשרת את החברים והתנועה תוך שתוף פעולה פורה ונעים עם נבחרינו בכנסת ,מתוך אמונה והכרה במשמעות ובחשיבות התנועה הקיבוצית במרקם חיינו המשותף". קבוצה יוצרת .שער הגולן להצטרפות והתנדבות -מטה מרקי לוי פייסבוק: מרקי לוי לראשות התנועה הקיבוצית www.facebook.com/markilevi דוא"ל[email protected] : טלפון052-5822368 :
© Copyright 2024