‫מכון ירושלים לחקר ישראל‬ ‫‪Jerusalem Institute for Israel Studies‬‬ ‫‪www.jiis.org.il‬‬ ‫ירושלים של מי? העיר והאתגר של ה"אחר" ‪-‬‬ ‫סיכום ערב העיון השנתי לזכרו של דניאל רוסינג‬ ‫מייסד ומנהל מרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים‪ ,‬במכון ירושלים‬ ‫כ"ז בחשוון תשע"ה‪1.10011.02 ,‬‬ ‫פתחה את הערב ד"ר זהבה נויברגר ממרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים בדברים לזכרו‬ ‫של דניאל רוסינג‪.‬‬ ‫ראשון הדוברים היה מאיר קראוס‪ ,‬מנהל מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬שהרצה על "ירושלים‬ ‫של כולם‪ :‬בין הפרטיקולרי לאוניברסאלי"‪ .‬המרצה עמד על שאיפת הקבוצות הדתיות‬ ‫השונות בעיר להיות המרכזיות והמשפיעות – לעיתים קרובות תוך הדרת הקבוצות‬ ‫האחרות‪ .‬הוא הדגיש שתחרות זו משפיעה לרעה על העיר‪ .‬היא פוגעת במשאב העיקרי‬ ‫שלה – ההיסטוריה שלה וקדושתה המשולשת ומזיקה לפוטנציאל הפיתוח שלה ולתכנונה‪.‬‬ ‫הוא הדגיש שהתכנון והבינוי בעיר מושפעים לעיתים תכופות מן מהרצון ליצור מדיניות‬ ‫המדירה את ה"אחר"‪ .‬דוגמאות לכך הן בנית מוזיאון הסובלנות על חלק מבית קברות‬ ‫המוסלמי בממילא או אי השוויון בין יהודים לערבים באפשרות לתבוע בעלות על נכסים מן‬ ‫התקופה שלפני ‪ 1652‬במזרח העיר ובמערבה‪.‬‬ ‫במישור אחר בולטת התחרות התודעתית על הנרטיב בין הצד הישראלי והפלסטיני‬ ‫והתפיסה הרווחת שהגברת הזיקה של צד אחד משמעותה בהכרח צמצום או דחיקת זיקתו‬ ‫של האחר‪.‬‬ ‫הוא עמד על הצורך בחשיבה חדשה על העיר ועתידה שתכלול שינוי תודעתי שבו‬ ‫ה"אחרים" לסוגיהם השונים יהפכו למשאב של העיר ל"מרבצי הגז" שלה‪ ,‬לנכס ולא לנטל‪.‬‬ ‫ההרצאה השנייה של ד"ר אורית רמון ועדיה קדמי מן האוניברסיטה הפתוחה כללה פרסום‬ ‫ראשון של דו"ח מחקר ראשוני של קבוצת מחקר שחקרה במשך שנתיים את הנושא של‬ ‫הדרכת נצרות ואתרים נוצריים בירושלים לתלמידי מערכת החינוך הישראלית‪.‬‬ ‫אורית רמון ציינה שלנוכח חגיגות ‪ 05‬שנה לנפילת חומת ברלין מעניין לבחון את צמיחתו של‬ ‫מודל חדש מתוך המודל של "מדינת הלאום" ‪ -‬מודל "המדינה הרב תרבותית" – מודל‬ ‫שיכול להתאים לישראל ולפסיפס הקבוצות והמיעוטים החיים בה‪ .‬היא עמדה על הצורך‬ ‫בטיפוח שיח דמוקרטי והכרת הקבוצות השונות החיות במדינה תוך טיפוח סובלנות הדדית‪.‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬יכולה וצריכה – לדעתה – להיות שדה מרכזי לקידום נושאי סובלנות ורב‬ ‫תרבותיות בישראל‪.‬‬ ‫הנחת היסוד של המחקר הייתה כי דווקא משם שה"אחר" הנוצרי אינו ה"אחר‬ ‫האולטימטיבי" בחברה הישראלית (קרי המיעוט הערבי‪-‬פלסטיני)‪ ,‬ניתן להתבונן דרכו על‬ ‫היחס של תלמידים ישראלים לסוגיית ה"אחר" בכלל‪.‬‬ ‫רחוב רד"ק ‪ 02‬ירושלים‪60129 ,‬‬ ‫טלפון‪ 20-5912165 :‬פקס‪20-5916215 :‬‬ ‫דואל‪[email protected] :‬‬ ‫‪20 Radak Street, Jerusalem 92186, ISRAEL‬‬ ‫‪Tel: +972-2-5630175 Fax: +972-2-5639814‬‬ ‫‪email: [email protected]‬‬ ‫מכון ירושלים לחקר ישראל‬ ‫‪Jerusalem Institute for Israel Studies‬‬ ‫‪www.jiis.org.il‬‬ ‫המתודולוגיה שננקטה במחקר היא הצטרפות לסיורי תלמידים באתרים נוצריים בירושלים‪,‬‬ ‫ראיונות עם מדריכים שהדריכו בעבר או כאלה המדריכים כיום סיורים העוסקים בנצרות‬ ‫בצורה זו או אחרת‪ .‬כמו כן נותחו מסמכים שונים של משרד החינוך ומוסדות נוספים‬ ‫העוסקים בנושאי הסיורים בירושלים‪.‬‬ ‫הבחירה בסיורים בירושלים נבעה מהחלטת משרד החינוך שכל תלמיד צריך לבקר שלוש‬ ‫פעמים בתקופת לימודיו בירושלים‪ ,‬והדגשת שר החינוך‪ ,‬שי פירון את הנושא של "האחר‬ ‫הוא אני" בנאומיו‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להדגיש שהאתרים הנוצריים בירושלים הם בולטים בנוף העיר‬ ‫ומספרים סיפור מרכזי בתולדותיה‪.‬‬ ‫עדיה קדמי פרטה את עיקרי הממצאים של המחקר‪ :‬הגופים המפעילים סיורים בירושלים‬ ‫בהם יש אזכור של הנושא הנוצרי הם יד יצחק בן‪-‬צבי והמוזיאון לתולדות ירושלים – מגדל‬ ‫דוד‪ ,‬בדרך כלל במסגרת דיון רחב יותר בקדושת ירושלים לשלוש דתות‪ .‬לאלה יש להוסיף‬ ‫סיורים עצמאיים של מספר מצומצם של בתי ספר‪ ,‬שהמורים בהם ביוזמתם מארגנים סיורים‬ ‫המתייחסים לנושא‪ .‬על פי הנתונים של יד בן‪-‬צבי רק ‪ 1%‬אחוז מהסיורים שמקיים המוסד‬ ‫כוללים סיור באתרים נוצריים‪.‬‬ ‫רוב הסיורים שנבדקו הם של תלמידי כיתות א‪-‬ו מהזרם הממלכתי‪ .‬רוב המדריכים הם‬ ‫סטודנטים שעברו קורס "תו תקן"‪ ,‬המוכר על ידי משרד החינוך‪ .‬חלק ניכר מן המדריכים הם‬ ‫שומרי מצוות‪ .‬מהמחקר עולה שכמעט ואין התייחסות מעמיקה לאתרים ולמסורת הנוצרית‬ ‫בסיורים‪ .‬מדריכי הסיורים ציינו בראיונות שמאוד חשוב להם להעביר תמונה של ירושלים‬ ‫רב‪-‬גונית‪ ,‬בנוסח תפיסת הפסיפס הירושלמי‪ ,‬הדגשת מקומו של האחר וכו'‪ .‬אולם‪ ,‬קיים‬ ‫מתח פנימי אצל המדריכים‪ ,‬שמצד אחד רואים במסר הרב תרבותיות מסר חשוב‪ ,‬ומצד שני‬ ‫יש להם רצון להדגיש את הזהות היהודית‪ .‬המתח שקיים אצל המדריכים משאיר לעיתים‬ ‫קרובות את נושא הרב‪-‬תרבותיות ברמת הכותרת‪/‬סיסמא‪ .‬לא נמצאה בקרב המדריכים‬ ‫גישה המבקשת לגבש זהות ישראלית מכלילה מתוך הכרה ומפגש עם זהויות אחרות‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬חשוב לציין שהמדריכים מנסים לעשות את המיטב בזמן המועט שיש להם‬ ‫בסיור‪.‬‬ ‫בנוגע לקשר בין היהדות לנצרות‪ :‬קשר זה היה יכול להיות בסיס טוב להדרכות ולהתקרבות‬ ‫לנושא‪ ,‬אולם האופן שבו מוצג הקשר הוא לעיתים פשטני‪ .‬דוגמאות לכך הן הדגשת יהדותו‬ ‫של ישו‪ ,‬אי ההתייחסות לדמויות נוספות מהברית החדשה מלבד ישו‪ ,‬התמקדות בראשית‬ ‫הנצרות ולא בפרקים מאוחרים יותר בתולדותיה ובזיקתה לירושלים ועוד‪ .‬ההתמקדות‬ ‫בראשית הנצרות היא ניסיון מובן להסביר את הנצרות מתוך תחום המוכר לתלמידים –‬ ‫מתוך העולם היהודי‪ ,‬אולם הכשל בכך הוא שהצגה כזאת אינה משרתת את המטרה של‬ ‫הצגת הרב‪-‬תרבותיות היום בירושלים‪.‬‬ ‫תגובות התלמידים להדרכה באתרים נוצריים‪ :‬תגובותיהם נעו בין גילויי חוסר ידע ובורות‬ ‫ומצד שני סקרנות והתפעלות ולפעמים פחד ואפילו גילויי אלימות‪ .‬דוגמא לפחד מן הנושא‬ ‫היא ההימנעות מכניסה לכנסיות של תלמידים לא דתיים – המדריכים שואלים בכניסה‬ ‫לכנסיות האם יש תלמידים שלא יהיו מעוניינים להיכנס – כלומר מניחים מראש שיהיו כאלו‪,‬‬ ‫ואכן כמעט בכל סיור ישנם תלמידים שלא רוצים להיכנס‪ ,‬לעיתים בלי לדעת בדיוק את‬ ‫הסיבה‪.‬‬ ‫שתי הדוברות הדגישו שמדובר בדו"ח מחקר ראשוני והכוונה להעמיק את הדיון החינוכי‬ ‫והציבורי בנושא‪ ,‬שלא זכה עד כה למחקר מעמיק‪.‬‬ ‫רחוב רד"ק ‪ 02‬ירושלים‪60129 ,‬‬ ‫טלפון‪ 20-5912165 :‬פקס‪20-5916215 :‬‬ ‫דואל‪[email protected] :‬‬ ‫‪20 Radak Street, Jerusalem 92186, ISRAEL‬‬ ‫‪Tel: +972-2-5630175 Fax: +972-2-5639814‬‬ ‫‪email: [email protected]‬‬ ‫מכון ירושלים לחקר ישראל‬ ‫‪Jerusalem Institute for Israel Studies‬‬ ‫‪www.jiis.org.il‬‬ ‫ההרצאה השלישית של מר פאוזי אבו‪-‬גוש‪ ,‬מנהל תיכון עמל עטרות‪ ,‬עסקה באתגרים‬ ‫בחינוך לסובלנות ולדו‪-‬קיום בחינוך הערבי במזרח ירושלים היום‪ .‬המרצה עמד על החשיבות‬ ‫שבחינוך לסובלנות בתוך בית הספר תחת הסיסמה‪" :‬בן אדם לבן אדם הוא אדם"‪ .‬ברוח זו‪,‬‬ ‫בית הספר עמל‪-‬עטרות היה היחיד במזרח ירושלים שתלמידיו נסעו למחנות ההשמדה‬ ‫בפולין כמה פעמים כדי ללמוד ולהזדהות עם קורבנות השואה‪ .‬המרצה סיפר על הנער‬ ‫מוחמד אבו חדיר‪ ,‬תלמיד בית הספר שנרצח בחודש יולי באכזריות ועל הקושי להמשיך‬ ‫לחנך בבית הספר ברוח הסובלנות במציאות הנוכחית‪.‬‬ ‫בהרצאה הרביעית והאחרונה עסקה פרופ' מיכל מושקט‪-‬ברקן‪ ,‬מנהלת מחלקת חינוך‬ ‫ופיתוח מקצועי בהיברו יוניון קולג' בנושא "חינוך יהודי ופלורליזם – בין תיאוריה למעשה‪,‬‬ ‫המקרה של ירושלים"‪ .‬היא עמדה על המתח בין חינוך לפלורליזם ופתיחות וגיבוש הזהות‬ ‫העצמית של התלמיד‪ .‬החינוך לפלורליזם יכול להיות כוח מחבר – הוא יכול להעניק הבנה‬ ‫של האחר‪ ,‬אבל הוא יכול גם לערער לעיתים את הזהות העצמית של התלמיד‪ .‬היא סיפרה‬ ‫על פרויקט תערוכת הצילום בנושא מחנכים ירושלמים מקבוצות שונות‪ ,‬אותה יזמה כדרך‬ ‫שמרכזה קודם כל הרצון להתבונן על האחר‪ .‬היא פרטה את הקשיים שעמדו מאחורי‬ ‫הפרויקט‪ :‬הקושי למצוא מורים ממזרח העיר שיסכימו להצטלם והסירוב של כמה מן הגופים‬ ‫היהודים להשתתף בפרויקט בגלל הכיתוב בערבית (לצד העברית) בפוסטרים של‬ ‫התערוכה‪ .‬היא הדגישה את ההכרח להתמודד עם הנושא – למשל במסגרת חגיגות יום‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫רחוב רד"ק ‪ 02‬ירושלים‪60129 ,‬‬ ‫טלפון‪ 20-5912165 :‬פקס‪20-5916215 :‬‬ ‫דואל‪[email protected] :‬‬ ‫‪20 Radak Street, Jerusalem 92186, ISRAEL‬‬ ‫‪Tel: +972-2-5630175 Fax: +972-2-5639814‬‬ ‫‪email: [email protected]‬‬