סיכומי הוועדות והמסמכים הרשמיים אודות החיפושים אחר אח"י דקר

‫‪1‬‬
‫משפחה יקרה‪,‬‬
‫אובדנה של אח"י "דקר" היווה תעלומה שלא ירדה מסדר היום של חיל הים מאז היעלמה‪.‬‬
‫המסתורין שאפף את אירוע האובדן לא נתן מנוח‪ ,‬וחיל הים לא נח ולא שקט עד שנמצאה‬
‫הצוללת‪.‬‬
‫היעלמות ה"דקר" הייתה טראומה שהכתה את משפחות נעדרים‪ ,‬את שייטת הצוללות‪ ,‬חיל הים‪,‬‬
‫צה"ל והמדינה כולה‪ .‬משך שנים היה זה האסון בו אבדו מירב הלוחמים באירוע אחד ‪69 -‬‬
‫במספר‪ ,‬אסון ממלכתי שלווה תקשורתית לאורך השנים ובכל מהלך החיפושים‪.‬‬
‫לכל אורך שנות החיפושים מיקד חיל הים את התעניינותו בשאלה "היכן טבעה הצוללת דקר?"‪,‬‬
‫פעילות חיל הים התמקדה במשימה למצוא את הצוללת הטבועה ואולי גם את שרידי גופות‬
‫הצוות במידה והשתמרו‪ .‬השאלה מה אירע לצוללת הייתה משנית בשלב החיפושים‪ ,‬מתוך הנחה‬
‫שעם מציאת הצוללת תבוא על פתרונה‪.‬‬
‫מציאת אח"י "דקר" והמחקר שבוצע באתר הטביעה לא פתרו לחלוטין את השאלה מהי הסיבה‬
‫המדויקת שגרמה לטביעת הצוללת‪ ,‬אך חשפו פרטים רבים על רגעיה האחרונים של הצוללת‬
‫ונסיבות אובדנה‪.‬‬
‫עבודה זו מתמקדת בנושאים הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫סקירת הפעילות שנעשתה במשך ‪ 11‬שנה בכל הקשור לחיפוש אחר ה"דקר" עד להמצאה‪.‬‬
‫ניתוח פעילות ועדות החקירה השונות‪ ,‬המחקרים‪ ,‬הדו"חות והפרסומים בעקבות פעילות‬
‫הוועדות‪.‬‬
‫סקירת הפעילות המבצעית והמדינית במהלך החיפושים‪.‬‬
‫סקירת הניסיון להתחקות אחר התרחיש שהוביל לאובדן הצוללת והחיפוש אחר שרידי‬
‫הצוות‪.‬‬
‫עבודה זו מתבססת על סיכומי הועדות ומסמכיו הרשמיים של חיל הים לאורך שנות החיפושים‬
‫והמחקר‪ .‬העבודה נכתבה‪ ,‬נערכה ועודכנה בידי אנשי חיל הים אשר נטלו חלק במהלך שירותם‬
‫בחיפושים אחר הצוללת ובמחקר שרידיה‪:‬‬
‫הגב' ליאת לרר‪ ,‬ראש מדור היסטוריה בחיל הים‬
‫תא"ל (מיל') ניר מאור‪ ,‬ראש מספן כח אדם ומפקד שייטת הצוללות‬
‫תא"ל (מיל') יובל צור‪ ,‬ראש מטה חיל הים ומפקד שייטת הצוללות‬
‫סא"ל (מיל') יחיאל געש‪ ,‬קצין פרויקט חיפושי הדקר‬
‫סא"ל (מיל') איל ישראלי‪ ,‬אחראי על מחקר ממצאי הדקר‬
‫מצ"ב לחוברת דיסק הכולל שני פרסומי מקור של ועדות חקירה‪:‬‬
‫‪ .1‬דו"ח ועדת אראל‪.‬‬
‫‪ .2‬דו"ח ועדת טל‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫אח"י דקר ‪ -‬ההיעלמות‪ ,‬החיפושים והגילוי‬
‫התוכן‪:‬‬
‫אח"י דקר ‪ -‬השירות בצי הבריטי‪ ,‬רכש ושיפוץ עבור חיל הים הישראלי‬
‫ההפלגה לארץ ואובדן הקשר עם הצוללת‬
‫פקודת דקרון‬
‫מהלך ההפלגה‬
‫אובדן הקשר עם הצוללת‬
‫החיפושים לאחר היעלמות הצוללת‬
‫ניהול החיפושים וארגונם‬
‫שיטת החיפוש‬
‫השיקולים בתכנון החיפוש‬
‫קליטת השידורים באזור קפריסין‬
‫הערכת תוצאות החיפושים‬
‫ועדות ראשונות‬
‫דו"ח שלמה אראל‬
‫דו"ח ישראל טל‬
‫מציאת המצוף ומגמת החיפושים במצרים‬
‫המצוף וממצאים ראשונים‬
‫ניתוח ממצאי המצוף (דו"ח בודנר)‬
‫דו"ח אברהם דרור (איבן)‬
‫דו"ח הועדה החיילית (יואב עיטם)‬
‫פרויקט "גנזים"‬
‫דו"ח הועדה החיילית (דו"ח אלמוג)‬
‫מבצעי "סנונית השחר" ‪ -‬החיפושים באזור אלכסנדריה‬
‫מבצעי "נגטיב" ו"צ'אלנג' אקספרס" ‪ -‬החיפושים באזור סיני‬
‫המשך מחקר המצוף ומגמת החיפושים בים האגאי‬
‫ועדת הדר קמחי‬
‫צוות "פרולוג"‬
‫מבצעי "אחוות אחים" ‪ -‬החיפושים בים האגאי‬
‫מגמת החיפושים במים עמוקים ‪" -‬צוללת על הנתיב"‬
‫ועדת גדעון רז‬
‫"אורות וברקים" ‪ -‬חיפושים לאורך חופי צפון סיני‬
‫עבודת הועדה עם הצי האמריקאי וחברת "מרידיאן"‬
‫‪1‬‬
‫מציאת אח"י דקר (מבצע "זמן הווה ‪)"2‬‬
‫התקשרות עם חברת "נאוטיקוס"‬
‫יציאה לים‬
‫איתור הצוללת‬
‫זיהוי ה"דקר"‬
‫חקר ממצאי ה"דקר" ומבצע "נופש כפרי"‬
‫המחקר בתחום ההנדסי ‪ -‬סקר ראשון‬
‫המחקר בתחום הרפואי ‪ -‬סקר ראשון‬
‫היערכות ליציאה לים‬
‫מבצע "נופש כפרי"‬
‫ממצאי "נופש כפרי" ‪ -‬התחום ההנדסי‬
‫ממצאי "נופש כפרי" ‪ -‬התחום הרפואי‬
‫סיכום חיל הים לממצאי מחקר ה"דקר"‬
‫סיכום‬
‫הערות‬
‫נספחים‬
‫א‪ .‬הצוללת דקר‪ -‬נתונים טכניים‬
‫ב‪ .‬מהלך החיפוש הראשוני‬
‫ג‪ .‬טביעת ה"מינרב"‬
‫ד‪ .‬פרסומים בעיתונות הערבית‬
‫ה‪ .‬משתתפי המפגש בין צי ארה"ב והועדה החיילית לחיפושי ה"דקר"‬
‫‪4‬‬
‫אח"י "דקר" ‪ -‬השירות בצי הבריטי‪ ,‬רכש ושיפוץ עבור חיל‬
‫הים הישראלי‬
‫הצוללת אח"י דקר (צ‪ )77-‬לשעבר צוללת הצי הבריטי‪ ,HMS TOTEM ,‬הייתה צוללת מסדרת‬
‫דגם "‪ "T‬שנבנו ע"י הבריטים בשנים ‪ .1441-1417‬הצוללת נבנתה במספנת הצי הבריטי בדוונפורט‪,‬‬
‫הושקה ב ‪ 1441‬והוכנסה לשירות בשנת ‪ .1441‬בתחילת שנות החמישים‪ ,‬במהלך שירותה בצי‬
‫הבריטי‪ ,‬שופצה באופן יסודי (יחד עם צוללות בריטיות נוספות מדגם "‪ .)"T‬במסגרת השיפוצים‬
‫הוארך גוף הצוללת והוכנסו שיפורים במערכות ההנעה והחימוש שלה אשר שיפרו משמעותית את‬
‫ביצועיה והתאימו את יכולותיה להתמודדות בזירה הימית של אותן שנים‪.‬‬
‫איור ‪ HMS Totem :1‬בתצורתה המקורית לאחר השקתה‬
‫הצוללת הייתה בשירות פעיל בצי הבריטי עד לרכישתה על ידי חיל הים הישראלי ביוני ‪1411‬‬
‫במסגרת עסקה שנחתמה עם בריטניה לרכישה ושיפוץ של שתי צוללות מדגם "‪ :"T‬הצוללת ‪HMS‬‬
‫‪ TURPIN‬שהפכה לימים לאח"י "לוויתן" והצוללת ‪ HMS TOTEM‬שהפכה לימים לאח"י‬
‫"דקר"‪ ,‬לקראת סוף תקופת השיפוץ נוספה לעסקה צוללת שלישית ‪HMS TRUNCHEN‬‬
‫שלימים הפכה לאח"י "דולפין"‪.‬‬
‫לאחר רכישתה עברה ה"דקר" שיפוץ יסודי במספנת הצי הבריטי בפורטסמות' מיוני ‪ 1411‬עד‬
‫לנובמבר ‪ .1417‬במסגרת השיפוץ הוכנסו בה שינויים והתאמות על פי אפיון מבצעי שקבע חיל‬
‫הים‪ .‬אפיון זה נועד להוסיף לצוללת יכולות גילוי ואיתור ויכולות לנשיאה והפעלה של צוללים‬
‫לוחמים ("אנשי צפרדע" בלשון התקופה) משייטת ‪( 11‬ש‪ )11/‬מצוידים בכלי שייט תת מימיים‬
‫("חזירים")‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בהתאם לכך כלל השיפוץ שיפורים במבנה‪ :‬גשר הפיקוד בקדמת סנפיר הצוללת הוגבה והוגדל‬
‫לצורך נוחות ותפעול בים סוער והותאם לנשיאת מקלעים‪ ,‬בבסיס הגשר הותקן מיכל צוללים‬
‫איור ‪ :2‬אח"י דקר ‪ -‬מבנה כללי וחלוקה למדורים לאחר השיפוץ‬
‫השיפוץ כלל גם הכנסת מערכות גנ"ק (גילוי‪ ,‬ניווט וקשר) מודרניות‪ ,‬מערכת סונאר לגילוי כלי‬
‫שייט ומערכת בקרת ירי טורפדו חדישות (נתונים נוספים ראו בנספח א')‪ .‬כל העבודות אושרו‬
‫ונבחנו ע"י האדמירליות הבריטית‪ .‬הצוללת "לוויתן" עברה שיפוץ זהה כשהיא מקדימה במספר‬
‫חודשים את התקדמות השיפוץ ביחס ל"דקר"‪.‬‬
‫בדיקת טיב ביצוע השיפוץ ועמידת המכלולים והמערכות בניסויי הקבלה בוצעה ע"י מנגנון‬
‫הפיקוח של הצי הבריטי‪ ,‬בהתאם לדרישות התקן והנהלים של הפיקוח על צוללות בריטיות‪.‬‬
‫צוות פיקוח ישראלי ליווה את השיפוץ מתחילתו ועד סופו והשתתף בכל שלבי הפיקוח הבדיקות‪.‬‬
‫הצוות כלל קצינים טכניים במקצועות‪ :‬גוף‪ ,‬מכונה‪ ,‬חשמל ומכשירים ואלקטרוניקה‪.‬‬
‫גרעין של קצינים ונגדים מקצועיים בכירים מאח"י "דקר" השתתפו אף הם בפיקוח והפעילו‬
‫ובחנו כל מכלול ומערכת ששיפוצם הסתיים‪.‬‬
‫עם סיום השיפוץ ולקראת הכנה לניסויי הצוללת בים בוצעו בנמל פורטסמות' בדיקת אטימות‬
‫לגוף הצוללת מעל למים (ואקום) וצלילות סטטיות בתוך הנמל לבדיקת אטימות ולשקילת‬
‫הצוללת‪ .‬מפקד שייטת הצוללות (ש‪ )7/‬סא"ל הדר קמחי הגיע אישית לפורטסמות' בספט' ‪1417‬‬
‫עם מינוי ממפקד החיל לבדוק את הצוללת ולאשר את מוכנותה ויציאתה לניסויי ים ולאימונים‪.‬‬
‫ניסויי הים בוצעו בין התאריכים ‪ 27-21‬לספט' ‪ 1417‬בתעלה האנגלית‪ ,‬עם צוות פיקוח בריטי‪.‬‬
‫"דקר" נמצאה כשירה מבחינה טכנית להפלגה‪ ,‬לצלילה ולהפעלת כל מערכותיה‪ .‬כנהוג‪ ,‬אושר‬
‫הדבר במסמך בחתימת המפקחים הבריטיים וקציני הצוללת‪.‬‬
‫ניסויי צלילה עמוקה ניסויי רעשים וירי טורפדו בוצעו מאוחר יותר במסגרת אימוני ההיבנות של‬
‫הצוות במימי סקוטלנד‪ .‬ניסויים אלה אף הם הוכתרו בהצלחה‪ .‬לאחר גמר ניסויי הים הפליגה‬
‫[‪ ]Owner1‬עם הערות‪ :‬איפה ‪? 1‬‬
‫‪1‬‬
‫הצוללת במימי סקוטלנד במשך שישה שבועות והתאמנה בכל סוגי ההפלגות‪ ,‬הצלילות‬
‫וההפעלות כשהיא בכשירות טכנית טובה‪.‬‬
‫השיפוצים ושינוי המבנה הביאו גם לשינוי במדיניות ההפעלה של הצוללת‪ .‬עד לשלהי מלחמת‬
‫העולם השנייה פעלו צוללות בעיקר מעל פני המים והצלילה נועדה לצורך התקפה או התחמקות‪.‬‬
‫לאחר השיפוצים מדיניות ההפעלה שונתה והצוללת הותאמה לפעול כשהיא מרבית הזמן בצלילה‬
‫והעלייה על פני המים נעשתה רק לעיתים רחוקות ולצורך כניסה ויציאה מהנמל‪.‬‬
‫שיפוץ אח"י "דקר" וניסויי הים הסתיימו בצורה מסודרת ולאחר השלמת אימוני היבנות‪,‬‬
‫מבחנים מבצעיים וטכניים בהצלחה קיבלה הצוללת אישור לכשירות‪ ,‬בטיחות והפעלה ממפקד‬
‫שייטת הצוללות הבריטית בפסליין אשר בסקוטלנד‪ ,‬ה"דקר" נבחנה ועברה את כל ניסויי‬
‫הצלילה‪ ,‬הבטיחות והאמינות בהתאם למתכונת של הצי הבריטי תחת צוות פיקוח בריטי‪ .‬בגמר‬
‫המבחנים הוגדרה ה"דקר" כ"צוללת כשירה"‪ ,‬וצוותה הוגדר "מאומן ומיומן"‪.‬‬
‫איור ‪ :3‬יציאת הדקר מנמל פורטסמות'‬
‫בתום האימונים בסקוטלנד שבה ה"דקר" לבסיס הצוללות בפורטסמות' לתיקונים חוזרים‬
‫והצטיידות לקראת יציאה לארץ כשצוותה כשיר ובטוח ביכולותיה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ההפלגה לארץ ואובדן הקשר עם הצוללת‬
‫פקודת "דקרון"‬
‫פקודת ההפלגה של ה"דקר" ארצה תחת שם הקוד "דקרון"‪ ,1‬הייתה פקודה קצרה וברורה‪ ,‬נקבע‬
‫שהיא תפליג מפורטסמות' למעגן הצי הבריטי בגיברלטר בנתיב ישיר‪ ,‬תתדלק בגיברלטר ותפליג‬
‫משם לחיפה בנתיבים ישירים‪ ,‬מצפון למלטה ומדרום לכרתים‪ .‬בפקודה נקבע שאת כל הדרך‬
‫מגיברלטר לחיפה תעשה הצוללת בצלילה רצופה הן לצרכי אימון הצוות והן מסיבות ביטחון‬
‫הצוללת כנגד גילוי נתיבה ומיקומה‪.‬‬
‫מבחינת הקשר קבעה הפקודה שהצוללת תעביר למפקדה את הדיווחים הבאים‪:‬‬
‫ה‪.‬‬
‫אחת ליום דו"ח מבצעים עתי (דמ"ע) הכולל נתוני מיקום הצוללת וכשירותה נכון לשעה‬
‫‪.0600‬‬
‫ו‪.‬‬
‫מדי מספר שעות מברק "ביקורת" המשמש כאימות לשלום הצוללת‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫דיווח על כל כניסה ויציאה מנמלים (גיברלטר) ועל כל עלייה לשיוט על מימי‪.‬‬
‫בתדרוך האחרון שהתקיים באנגליה ברשות מש"ט ‪ ,7‬סא"ל הדר קמחי‪ ,‬ביקש הדר שלא‬
‫"למתוח" את מרווחי מברק הביקורת למקסימום המותר אלא לקצרם בשעתיים במידת האפשר‪.‬‬
‫מהלך ההפלגה‬
‫בתאריך ‪ 4‬בינואר ‪ 1411‬בשעה ‪ 1111‬יצאה אח"י "דקר" בפיקוד רס"ן יעקב רענן להפלגתה ארצה‪,‬‬
‫על פי פקודת המבצע "דקרון"‪ .‬הצוללת הייתה מצוידת במזון ואספקה לארבעה שבועות והפליגה‬
‫ללא חימוש‪ .‬מאחר ובצוללת הותקנה מערכת לגילוי שידורי מכ"מ חדשה שפותחה בחיל הים‬
‫וטרם נוסתה בים הצטרף להפלגה לבקשתו‪ ,‬בכדי לבחון את המערכת וביצועיה בים מפתח‬
‫המערכת המהנדס סא"ל בני מיימון‪ ,‬בנוסף הצטרפו לצוות הצוללת העתונאי ערן שורר שיצא‬
‫לתעד את הפלגת הבכורה והרופא סגן ד"ר יעקב שב"י מאור‪.‬‬
‫את הנתיב עד לגיברלטר ביצעה ה"דקר" תוך כדי ביצוע אימונים יחידתיים‪ ,‬הצוללת נכנסה לנמל‬
‫גיברלטר בבוקר ה‪ 11-‬בינואר ‪ 1411‬לצורך הצטיידות ועזבה באותו יום אחרי חצות לכיוון נמל‬
‫חיפה‪ .‬בזמן השהייה בנמל ירד מהצוללת כמתוכנן העיתונאי ערן שורר והצטרף להפלגה רס"ל‬
‫יחזקאל מזרחי‪.‬‬
‫עגינת ה"דקר" בגיברלטר הייתה לשם תדלוק על מנת לאפשר לה לבצע את המשך הפלגתה ארצה‬
‫בצלילה ולהגיע לחיפה עם רזרבה סבירה של דלק‪ .‬בנוסף לתדלוק הצטיידה הצוללת במזון טרי‬
‫ומים וכמו כן נוצלה השהייה לצורך הכנות ובדיקות אחרונות לקראת הצלילה הארוכה‪.‬‬
‫[‪ ]Administr2‬עם הערות‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫אח"י "דקר" הפליגה בנתיבה המתוכנן כאשר חלק ניכר מהפלגתה מתבצע בשינור‪ .‬היתה זו פעם‬
‫ראשונה שחיל הים ניסה להפעיל צוללת במתווה של צלילה רצופה וארוכה‪ ,‬בציים הבריטי‬
‫והצרפתי היו נהוגות הפלגות שכאלה וארוכות יותר כעניין של שיגרה אך בחיל הים הישראלי עד‬
‫לאותה עת בוצעו צלילות רצופות של לא יותר משבוע ימים‪.‬‬
‫על פי הפקודה הייתה הצוללת צריכה להקים קשר עם מפקדת חיל הים אחת ל‪ 24-‬שעות במברק‬
‫הכולל אתר (מיקום הצוללת)‪ ,‬וכל מספר שעות הייתה אמורה לקיים תשדורת ביקורת‪ ,‬בפועל‬
‫דיווחה ה"דקר" ביקורת בכל שש שעות‪ .‬עם יציאתה מגיברלטר הודיעה הצוללת על צלילה‬
‫בהתאם לתכנית הפקודה ומכאן ועד להפסקת הקשר איתה קיימה הצוללת קשר אלחוט תקין עם‬
‫מפקדת ח"י בהתאם להוראות הדיווח שבפקודת ההפלגה ולסיכום עם מפקד שייטת הצוללות‪.‬‬
‫איור ‪ :4‬צילום צוללת בעומק פריסקופי אשר בוצע בידי כלי טייס אמריקאי‪ ,‬ככל הנראה תצלומה האחרון של אח"י‬
‫דקר לאחר יציאתה מנמל גיברלטר‬
‫מהירות ההפלגה המתוכננת הייתה ‪ 1.1‬קשרים (בעיקר בהתחשב בחורף ובים הסוער שעלול לפגוש‬
‫אותה) אך בפועל הפליגה הצוללת במהירות שבין ‪ 1-7‬קשרים‪ ,‬בתכנון אמורה הייתה הצוללת‬
‫להיכנס לחיפה ב‪ 2-‬בפבר' ‪ 1411‬אך במהירות זו הייתה צפויה הצוללת להגיע לחיפה מוקדם יותר‬
‫מהמתוכנן‪ .‬מפקד הצוללת ביקש להקדים את הכניסה וב‪ 21-‬בינו' שלח מברק ובו בקשה להיכנס‬
‫לנמל ביום א' ‪ 28‬בינו' בשעה ‪ . 2 1000‬תשובת המפקדה ב‪ )11(221111-‬הייתה שמאושרת לו‬
‫הכניסה לא לפני ‪ 29‬בינו' בשעה ‪ 1000‬עקב טקס סיום קורס החובלים שהצוללת נועדה לקחת בו‬
‫חלק ‪ .3‬בתקופה זו שלאחר מלחמת ששת הימים הייתה חשיבות רבה לטקס זה ותוכננו להשתתף‬
‫בו קברניטי המדינה‪.‬‬
‫למפקד הצוללת נותרו ‪ 24‬שעות של זמן פנוי‪( .‬וכשלוש יממות מה‪ 2-‬בפבר'‪ ,‬מועד ההגעה‬
‫המקורי) עובדה זו חשובה ביותר לאור ההשערות השונות שעלו במהלך השנים כיצד התכוון‬
‫‪4‬‬
‫מפקד הצוללת להעביר את הזמן הפנוי שנותר לו‪ .‬על פי השערות אלו התגבשו ההשערות השונות‬
‫בנוגע למקום הימצאות הצוללת ובהתאמה להן נגזרה תוכנית החיפושים‪.‬‬
‫הצוללת המשיכה בנתיבה המתוכנן תוך דיווח סדיר ותדיר למפקדה ללא חריגות‪.‬‬
‫ב‪ '11)11(211211-‬שלח מפקד הצוללת מברק למפקדה בו ביקש את "הנתונים ומועדי ההפעלה של‬
‫המכ"מים החופיים שאנו עשויים לגלות" בתשובה העבירה המפקדה ב‪ 241211-‬את נתוני‬
‫המכ"מים הישראליים הפועלים בארץ‬
‫‪.4‬‬
‫איור ‪ :5‬נתיב הפלגת הדקר המתוכנן בים התיכון ומיקום דיווחי הקשר‬
‫אובדן הקשר עם הצוללת‬
‫בשעה ‪ '11)11(241111‬התקבל דיווח אתר אחרון מהצוללת (‪ 14 11‬צפון ‪ 21 21‬מזרח) ‪ 11‬מייל‬
‫דרומית מזרחית מהפינה הדרומית מזרחית של האי כרתים‪ .‬לאחריו התקבלו בהתאם למתוכנן‬
‫עוד שלושה מברקי ביקורת‪ :‬האחד ב ‪ 241211‬שעסק במצלמתו של העיתונאי ערן שורר ונחשב‬
‫למברק ביקורת‪ ,‬השני ב‪ 241111-‬והשלישי ב‪ ,'68)01(250001-‬דיווח ביקורת זה היה אות‬
‫החיים האחרון שניתן מהצוללת ומאז נותק עמה הקשר‪ .‬דיווח הביקורת של השעה‬
‫‪ '11)11(211111‬שאמור היה לכלול אתר‪ ,‬לא הגיע‪.‬‬
‫במשך הבוקר הוגברה האינטנסיביות של ההאזנה לצוללת ומפקדת חיל הים קראה ל"דקר"‬
‫מספר פעמים בניסיון להקים אתה קשר‪ .‬יחד עם זאת לא שררה דאגה מיוחדת לצוללת וההערכה‬
‫באותה עת הייתה שיש לה קשיים כלשהם בהקמת הקשר‪.‬‬
‫בשעה ‪ 211221‬ובשעה ‪ 211711‬התקבלו עוד שתי תשדורות שלכאורה ניתן היה לחשוב בתחילה‬
‫שמקורן בצוללת אולם בדיקה מעמיקה מאוחר יותר שללה אפשרות זאת‪ .‬שתי התשדורות הטעו‬
‫את גורמי החייל לחשוב שיש קשר עם הצוללת וגרמו בפועל לכך שתחילת החיפושים התעכבה‬
‫ביום‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫חשוב לעמוד על התרחשויות סביב תשדורות אלו על מנת להבין מדוע חל עיכוב בתחילת‬
‫החיפושים‪:‬‬
‫מאחר ולא הגיע המברק של השעה ‪ ,1111‬נשלח בשעות שלפני הצהריים מברק ‪ 5‬גלוי הקורא‬
‫לאח"י "דקר" בשמה הבינלאומי ‪ 4XDZ‬לעבור ולהתקשר למפקדה בערוץ ‪ .F–112‬עשר דקות‬
‫לאחר קריאה זו‪ ,‬בשעה ‪ ,211221‬הופיעה תחנה בשם ‪ 4XDZ‬אשר ביצעה בדיקת קשר בתהליך‬
‫מקובל ונעלמה‪ .‬בדיוק באותה שעה שהה ראש ענף ים ‪ 3‬אצל רמ"ח ים על מנת לדווח לו שאין‬
‫קשר עם הצוללת והנה מתקיים הקשר כביכול של השעה ‪ 211221‬מתחנה המזדהה בשם‬
‫ה"דקר"‪ .‬מאחר והתעוררו ספיקות לגבי אמיתות הקשר האחרון ‪ -‬האם הוא מה"דקר" או לא‪,‬‬
‫סוכם שסביר שזהו אכן מברק מה"דקר" ושייתכן שה"דקר" רואה בקשר זה מברק "ביקורת"‬
‫ועל כן צפוייה להתקשר רק ‪ 1‬שעות לאחר מכן‪ ,‬ב‪.2121-‬‬
‫רמ"ח ים החליט לחכות למברק ה"ביקורת" של השעה ‪ .2111‬בינתיים קוראים ל"דקר" ברשת‬
‫הקשר ללא הרף ומאזינים לרשתות‪ .‬כאשר בשעה ‪ 2111‬לא נוצר כל קשר עם הצוללת הזמין רמ"ח‬
‫ים מטוס שיצא לחיפושים בבוקר הבא‪.‬‬
‫הסיבה בגללה לא המריא המטוס כבר ביום חמישי נבעה כאמור מייחוס התשדורת של שעה ‪1221‬‬
‫כאישור להקמת קשר עם "דקר"‪ ,‬עד לשעה ‪ ,2121‬שעה שבה היה צפוי היה להתקבל מברק‬
‫מה"דקר" לא נקלט מאומה ממנה למרות כל נסיונות ההאזנה והקריאה‪ ,‬עובדה זו עוררה דאגה ‪.‬‬
‫אך ההנחה הייתה שהיא על פני המים ואינה מסוגלת מסיבה כלשהי להקים קשר מאחר ובאיזור‬
‫שבו הייתה אמורה להימצא היו גם בעבר קשיי קשר עם כלי שיט‪ .‬סוכם שהחיפושים אחריה‬
‫יתחילו למחרת בבוקר‪ ,‬אם במשך הלילה לא תקים קשר‪.‬‬
‫מאחר וגם בבוקר יום ו' ‪ 21‬בינו' ‪ 1411‬לא נוצר כל קשר עם ה"דקר" החיפושים הופעלו‪ .‬תקשורת‬
‫נוספת התקבלה כביכול בשם ה"דקר" בהמשך היום‪ ,‬ב‪ 211711-‬אך מאפייניה היו שונים‬
‫מהמקובל וההנחה באותה עת הייתה שהסבירות שמקורה בצוללת קלושה‪ .‬תקשורת זו נתנה‬
‫חיזוק להנחה שגם התשדורת שהתקבלה ב‪ 211221-‬והייתה בעלת מאפיינים דומים מקורה אינו‬
‫ב"דקר"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫החיפושים לאחר היעלמות הצוללת‬
‫ניהול החיפושים וארגונם‬
‫ביום ו' ה‪ 21-‬ינו' ‪ 1411‬הופעלו החיפושים הראשונים אחרי אח"י "דקר"‪ .‬ניהול החיפושים בוצע‬
‫ע"י מפקדת ח"י אשר נעזרה במפקדת ח"א ובמרכז החיפוש וההצלה הבריטי בקפריסין (עם‬
‫קציני קישור מח"י וח"א לידו)‪ ,‬בחיפושים השתתפו חיל‪-‬הים וחיל‪-‬האויר הישראליים‪ ,‬אניות‬
‫סוחר ישראליות‪ ,‬חילות האוויר הבריטי‪ ,‬האמריקאי‪ ,‬היווני‪ ,‬התורכי והלבנוני‪ ,‬חילות הים‬
‫האמריקאי הבריטי‪ ,‬התורכי והלבנוני ומספר אניות סוחר זרות‪.‬‬
‫בכל ערב בוצעה במפקדת חיל‪-‬הים הערכת מצב אשר התבססה על הנתונים שהגיעו למפקדה‬
‫מתוצאות החיפושים שבוצעו במהלך היום וקבעה את תוכנית החיפושים ליום הבא‪ .‬בתוכנית‬
‫הוקצו אזורי חיפוש לכל כוח מהמשתתפים בחיפושים‪ ,‬התכנית הייתה מועברת לביצוע לגופים‬
‫השונים באמצעותם הופעלו הכוחות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫מפקדת ח"י ‪ -‬הפעילה ישירות את אניות ח"י ואניות סוחר ישראליות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מפקדת ח"א ‪ -‬הפעילה את מטוסי ח"א (בתיאום עם הבריטים בקפריסין)‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מרכז החיפוש הבריטי בקפריסין ‪ -‬הפעיל את המטוסים הזרים וביצע תיאום מול הציים‬
‫הזרים (צי ארה"ב תואם גם ישירות באמצעות הנספח הימי בארץ)‪.‬‬
‫באמצעות גופים אלו רוכזו והועברו למפקדת חיל הים הדיווחים מהכוחות המחפשים‬
‫ותוצאותיהם‪.‬‬
‫שיטת החיפוש‬
‫החיפוש התבסס בעיקרו על חלוקת שטח החיפוש לגזרות חיפוש המוקצות לכל כלי שיט‪ ,‬כאשר‬
‫כל השטח מכוסה ע"י סיור אווירי‪ .‬המטוסים הפנו את כלי השיט המסיירים לכל כתם שמן או‬
‫כל עצם הצף על המים שגילו מהאוויר באזורם‪ .‬כלי השיט היו ניגשים למקום‪ ,‬בודקים את השמן‬
‫(כולל לקיחת דוגמאות לבדיקה מעבדתית) ואת העצמים הצפים וסורקים את סביבתו במערכות‬
‫לגילוי צוללות‪.‬‬
‫בנוסף לחיפושים בשטח שבוצעו בעין ובמכ"מ ע"י כלי השיט והמטוסים‪ ,‬התבצעו האזנות‬
‫אינטנסיביות לכל עורקי הקשר שה"דקר" עשויה היתה לקרוא בהם‪ .‬ההאזנה בוצעה הן מבסיסי‬
‫חוף בארץ ובקפריסין והן מכלי השיט והמטוסים המסיירים‪ .‬במהלך החיפושים הופנו בקשות‬
‫לגילוי עירנות ועזרה בחיפוש אחר הצוללת אל ספינות ומטוסים העוברים באיזור החיפושים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫השיקולים בתכנון החיפוש‬
‫מטרת החיפושים היתה למצוא את "דקר" על פני המים (או כשחלק ממנה מבצבץ מעל פני‬
‫המים)‪ ,‬את אנשי צוות במים‪ ,‬או כל חפץ צף שמקורו בצוללת ועשוי היה להצביע על שאירע לה‪,‬‬
‫ובהתאם לכך נבנתה תוכנית החיפוש‪ .‬באותה עת לא הייתה יכולת טכנית ולא היה ניסיון בחיפוש‬
‫אחר הצוללת על קרקעית הים בשל גודל השטח ועומקו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫להלן פירוט הנתונים והשיקולים שהכתיבו את תוכניות החיפוש במהלך ימי החיפושים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪ - 26.1.68‬ביום הראשון לחיפושים רווחה ההנחה שהצוללת נמצאת על הנתיב בדרך‬
‫לחיפה והחיפושים רוכזו לאורך הנתיב עד לאתר האחרון שעליו דיווחה‪ .‬מטוסים‬
‫בריטיים מקפריסין הצטרפו לחיפוש לפנות ערב אך הם יכלו לסרוק רק קרוב לאי‪.‬‬
‫התקשרות בשם הקריאה של ה"דקר" ב‪ 261755-‬עוררה כאמור ספק גדול אם מקורה‬
‫אכן ב"דקר" והעלתה ספק האם גם השידור ב‪ 251220-‬מקורו ממנה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪ - 27.1.68‬ביום השני לחיפושים עלה מספר כלי השיט והמטוסים שהשתתפו בחיפושים‬
‫ואיפשר להגדיל את שטחי החיפוש‪ .‬בגלל הרוח החזקה והסערה שהתחוללה באותו יום‪,‬‬
‫נלקחה בחשבון האפשרות שהצוללת נסחפה צפונית‪-‬מזרחית לכיוון קפריסין‪ ,.‬לכן הושם‬
‫דגש על אזור זה ועל שטח הנתיב לחיפה‪ .‬אחרי הצהריים הגיע דיווח מקפריסין שייתכן‬
‫שקלטו שידור ממצוף הצוללת‪( .‬ראה להלן)‬
‫‪.3‬‬
‫‪ - 28.1.68‬בעקבות הדיווח מיום קודם עלתה האפשרות שהצוללת נמצאת דרומית‬
‫לקפריסין‪ .‬מירב המאמץ רוכז לכיוון זה‪ ,‬במקביל נמשכו החיפושים לאורך הנתיב‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪ - 29.1.68‬מספר המשתתפים החיפוש עלה ואיפשר הרחבת החיפושים ועיבויים‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪ - 30.1.68‬נמשכו החיפושים בקנה מידה גדול‪ .‬בערב הודיע מרכז ההצלה הבריטי‬
‫בקפריסין שלא סביר שהצוות בחיים‪ ,‬אך בכל זאת המשיכו הגורמים הזרים בחיפושים‬
‫יממה נוספת‪ .‬במהלך החיפושים נחקרו דיווחים על כתמי שמן‪ ,‬עצים וחפצים לבנים‬
‫שראה טייס בריטי‪ .‬אף לא אחד מהם נמצא קשור לאירוע‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪ - 31.1.68‬עלו פקפוקים לגבי שדורי המצוף שנקלטו ב ‪ ,27.1.68‬עם חשיכה הופסקו‬
‫החיפושים ע"י הכוחות הזרים‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪ - 1.2.68‬ביום זה השתתפו בחיפושים רק כוחות ישראליים כאשר הדגש מושם על‬
‫מציאת סימן שיעיד על גורלה של הצוללת‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪ - 3.2-2.2.68‬הפסקת הסיורים ליד קפריסין והתרכזות לאורך הנתיב ודרומית לו‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪ - 4.2.68‬התרכזות בחיפוש על הנתיב‪ ,‬בערב ‪ -‬סיום החיפושים‪.‬‬
‫קליטות השידורים באזור קפריסין‬
‫בשבת‪ 27 ,‬בינואר בעיצומם של החיפושים‪ ,‬נקלט בתחנה בפמגוסטה שבקפריסין אות קבוע בתדר‬
‫המצוקה‪ ,‬בכיוון ‪( 162‬דרום‪-‬מזרח) במשך כשעה וחצי‪ .‬האות נקלט גם בארץ במשך דקה ע"י‬
‫יחידת האזנה של חיל המודיעין‪ .‬במהלך אותו היום נקלטו בפמגוסטה אותות מורס‪ ,‬בהם ניתן‬
‫היה להבחין בקוד ‪ .S.0.S‬באות ‪ B‬ובספרות ביניהן נכללו הספרות שהיו שייכות למצופי הסימון‬
‫של ה"דקר" ובסיפרה אחת שאינה שייכת להם‪( .‬הרחבה טכנית של נושא קליטת השידור בנספח)‪.‬‬
‫ביום א'‪ 28 ,‬בינואר סיירה אח"י יפו דרומית מערבית לכף גרקו‪ ,‬בערב היא קלטה שידור גל רצוף‬
‫בתדר המצוקה‪ .‬תוך כדי הקליטה גילתה היפו במכ"מ בטווח ‪ 35‬מייל אינדיקציה לעצם בלתי‬
‫מזוהה (בגודל סט"ר)‪ .‬אח"י יפו החלה לשוט לעברו אך ככל שהתקרבה הלכה עוצמת השידור‬
‫וקטנה ובהגיעה למרחק של ‪ 300‬מ' מהמקום נעלם ההד‪ .‬במשך ההתקרבות קלטה היפו את‬
‫השידור הקבוע בעוצמה קטנה יותר‪.‬‬
‫ביום ב'‪ 29 ,‬בינואר בשעה ‪ 0200‬החלו גם אח"י מבטח ואח"י משגב לקלוט שידור קבוע בתדר‬
‫המצוקה‪ .‬אח"י יפו הפליגה לדרום‪-‬מערב והשידור שקלטה התחזק בהדרגה‪ .‬בשעה ‪ 0345‬היה‬
‫השידור בעוצמה ‪ 5‬אך בהמשך נחלש עד שנפסק‪ .‬התחנה בפמגוסטה‪ ,‬למרות שמכשיריה היו‬
‫משוכללים יותר‪ ,‬לא קלטה במהלך אירוע זה דבר‪.‬‬
‫[‪ ]Owner3‬עם הערות‪ :‬מומלץ להוסיף את המפה עם אזורי החיפוש‬
‫‪14‬‬
‫איור ‪ :6‬צילום מפת החיפושים בתאריך ‪2//1/1/62‬‬
‫ביום ג'‪ 30 ,‬בינואר אחה"צ הופיע השידור הקבוע למשך ‪ 50‬דקות ביציבות גרועה‪ .‬אח"י מבטח‬
‫ואח"י משגב הפעילו ציוד מגלה‪-‬כיוון ונעו בכיוון השידור (כל סטי"ל מנקודת מוצא אחרת)‪.‬‬
‫השידור נעלם כאשר הסטי"לים היו במרחק ‪ 14‬מייל מנקודת החיתוך‪ .‬הסטי"לים המשיכו‬
‫להפליג ונפגשו בנקודה המשוערת‪ ,‬האזור נסרק אך לא נמצא דבר‪.‬‬
‫ככל הנראה ששידור זה נקלט גם בתחנה בניקוסיה אך לא בתחנה בפמגוסטה‪ ,‬ככל הנראה שלא‬
‫בוצעו הקלטות של השידור הנ"ל‪ ,‬לא בתחנות בקפריסין ולא בכלי השייט‪.‬‬
‫ועדת החקירה החיילית בראשות סא"ל חרות צמח שפרסמה מסקנותיה ב‪ 2-‬בפבר' ‪ 1968‬ייחסה‬
‫את שדורי המורס בסבירות גבוהה למצוף אח"י דקר‪ ,‬באשר לשידורי הגל הקבוע הציעה הועדה‬
‫לייחס אותם למקור אחר ממצוף אח"י דקר‪ .‬לאחר מציאת מצוף אח"י דקר שללה הועדה את‬
‫האפשרות ששידורי המורס מקורם באחד ממצופי הצוללת‪.‬‬
‫הערכת תוצאות החיפושים‬
‫כל שטח באזור החיפושים כוסה מספר פעמים‪ .‬בוצעו תצפיות עין ומכ"מ מכלי שיט ומטוסים‬
‫והאזנה בים ובחוף לכל התדרים שהצוללת עשויה הייתה לקרוא בהם‪ .‬מספר המחפשים היה‬
‫גדול בממדים בינלאומיים‪ ,‬אחד ממבצעי החיפוש הגדולים שבוצעו עד לאותה עת והכוחות‬
‫המבצעים השקיעו בחיפוש כל מה שיכלו‪ .‬יעילות החיפוש של מטוסי הסיור הבריטיים‬
‫והאמריקאים הייתה גבוהה במיוחד מאחר ונבנו צויידו ואומנו לחיפוש בים‪ .‬הים הסוער במהלך‬
‫‪11‬‬
‫חלק מימי החיפוש הפריע אמנם לחיפושים‪ ,‬אך יכולותיהם של המטוסים נפגעו משמעותית פחות‬
‫מאשר האניות‪.‬‬
‫ניתן היה להניח במידה רבה של סבירות שאילו הייתה ה"דקר" על פני המים הייתה מתגלה ע"י‬
‫המטוסים והאניות המחפשים ואילו היה ריכוז כל שהוא של אנשים‪ ,‬דלק או ציוד על פני מהים‬
‫היו אף אלה מתגלים‪.‬‬
‫עשרה ימים רצופים נמשכו החיפושים‪ ,‬בתנאי מזג אוויר חורפי סוער‪ .‬השתתפו בהם מירב הכלים‬
‫שחיל הים יכול היה להוציא לים‪ ,‬אוניות צי סוחר‪ ,‬מטוסי חיל האוויר וטייסת לחיפוש והצלה‬
‫מעל הים של חיל האוויר הבריטי מקפריסין‪ .‬כמו כן נטלו חלק בחיפושים גם שני הסטי"לים‬
‫הראשונים שאך הגיעו ארצה‪ :‬אח"י "מבטח" ואח"י "משגב"‪ ,‬אך למרות המאמצים הכבירים‬
‫שהושקעו ה"דקר" לא נמצאה ‪.3‬‬
‫בתאריך ה‪ 4-‬בפברואר באור אחרון הוחלט על הפסקת החיפושים‪ .‬והצוללת על צוותה הוכרזה‬
‫כאבודה‪ .‬משפחות אנשי ה"דקר" נאספו בבסיס חיל הים בבת גלים‪ .‬ובמפגש קשה זה‪ ,‬שנערך‬
‫בנוכחות שר הביטחון משה דיין‪ ,‬הרמטכ"ל חיים בר‪-‬לב ומפקד חיל הים האלוף שלמה אראל‬
‫נמסרה ההודעה המרה ע"י הרמטכ"ל‪.‬‬
‫איור ‪ :7‬המברק המורה על הודעת דובר צה"ל בדבר הפסקת החיפושים‬
‫‪11‬‬
‫באותו יום פרסם מפקד חיל הים‪ ,‬האלוף שלמה אראל‪ ,‬פקודת יום למסדר אבל על אובדן אח"י‬
‫"דקר" וציוותה‪ ,‬הפקודה נקראה במסדרי האבל שהתקיימו ביום ה' ה‪ 7-‬פברואר ‪ 1968‬בשעה‬
‫‪.0800‬‬
‫ב‪ 6-‬בפבר' התקיים בשעה ‪ 1300‬טקס אשכבה לצוות הצוללת מעל סיפון אח"י "יפו" בנקודה‬
‫הנמצאת בכיוון ‪ 280‬מעלות‪ 10 ,‬מייל מפתח נמל חיפה על הנתיב המתוכנן של הצוללת ארצה וב‪-‬‬
‫‪ 12‬בפבר' בתום השבעה התקיים טקס נוסף על הגבעה שממול תל שקמונה‪.‬‬
‫חיל הים נערך במהלך החודש הבא לחקירת האירוע‪ ,‬איסוף כל העובדות והנתונים אשר נמצא‬
‫להם קשר לאובדן הצוללת‪ ,‬לניתוח משמעויותיהם והמסקנות העובדתיות שנתן להסיק מהם‬
‫הערכות וניתוח האפשרויות לאירוע שהתרחש‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 8‬בפבר' התקיימה פגישה של קציני ש‪ 7/‬עם המש"ט סא"ל הדר קמחי‪ .‬במפגש זה עלו‬
‫הצעות והשערות לגבי תפעולה ובטיחותה של צוללת "‪ "T‬ולקחים בתחום הפעלת החירום שלה‪.‬‬
‫נקבעו פרמטרים לצלילה בשינור והנעה ישירה בשינור ‪ .4‬לקחים אלה שובצו בפקודות הקבע של‬
‫שייטת ‪.7‬‬
‫ב‪ 1-‬במרס ‪ 1968‬הועבר לרמטכ"ל מה שלימים ייקרא "דו"ח אראל" דו"ח אובדן אח"י דקר‪.‬‬
‫הדו"ח הופק ע"י מפקדת חיל הים בראשות מפקד חיל הים האלוף שלמה אראל‪.‬‬
‫ועדות ראשונות‬
‫דו"ח אראל‬
‫הדו"ח בן ‪ 111‬עמודים‪ 1‬הוגש לרמטכ"ל ב‪ 1-‬במרס ‪ 1411‬וכיסה את כל הנושאים הקשורים‬
‫בהיעלמות ה"דקר"‪ .‬בדו"ח רוכזו העובדות‪ ,‬הנתונים‪ ,‬השיקולים והמסקנות הקשורים באירוע‪.‬‬
‫לא היו בדו"ח לקחים כשהכוונה הייתה שהלקחים יופקו במסגרת משימות מטה שהוטלו על גופי‬
‫מפקדה בנושאים של‪ :‬בטיחות ושיטות קשר‪ ,‬שיטה וארגון חיפוש והצלה‪.‬‬
‫הדו"ח על ‪ 11‬נספחיו סקר את כשירות הצוללת ורמת הצוות‪ ,‬ההפלגה ארצה והחיפושים‪ .‬הוא‬
‫בדק את קליטות הקשר השונות תוך התחשבות בשיבושים האפשריים‪ .‬הוקמה ועדה ברשות‬
‫אל"מ בוצר שהיה ראש מחלקת ים לבדיקת הפרעות הקשר ושתי ההתקשרויות שהיו ב‪ 25-‬וב‪26-‬‬
‫בינו' ‪ 1411‬בהם ככל הנראה התחזתה תחנה בשם הקריאה של ה"דקר"‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫הדו"ח ניתח את הגורמים האפשריים לטביעת הצוללת‪ ,‬השפעת השיפוץ ושינויי הגוף שהוכנסו‬
‫בצוללת על מנת להתאימה לתובלת כלי שייט ולוחמי שייטת ‪ .13‬לסיכום ניתן בדו"ח ניתוח‬
‫האפשרויות לאובדנה של אח"י "דקר"‪.‬‬
‫ניתוח נסיבות הקשר והתקשורת עם ה"דקר" לפי דו"ח אראל‬
‫התופעות התקשורתיות שאירעו סמוך להיעלמה של אח"י "דקר" מתייחסות לשני מוקדי‬
‫אירועים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫תשדורות שנקלטו ב‪ )01( 251220-‬וב‪ )01( 261755-‬בתדרי העבודה של הצוללת עם‬
‫מפקדת חיל הים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫קליטת שידורי מורס בתדר המצוקה של מצופי החירום ‪ 4340‬קה"צ בתחנת האלחוט של‬
‫ח"א הבריטי בפמגוסטה‪ ,‬קפריסין בין התאריכים ‪ 11-27‬בינואר ‪.1411‬‬
‫לבחינת התשדורות שנקלטו בתדרי העבודה של הצוללת עם מפקדת חיל הים נתמנתה ועדה‬
‫ברשות סא"ל אטלינגר עם סא"ל אשכנזי וסרן דר אשר בדקה את הפרעות הקשר שאירעו בין‬
‫התאריכים ‪ 22-27‬בינואר ‪ .1411‬הממצאים הוכיחו כי היו הפרעות קשר מכוונות בתקופה זו‬
‫‪.2‬‬
‫הדיווח והקשר האחרון עם אח"י "דקר" היה ב‪ ,250001-‬מאחר ולא הגיע מברק הביקורת של‬
‫השעה ‪ 0800‬נשלח בשעות שלפני הצהריים מברק גלוי האומר לאח"י "דקר" בשמה הבינלאומי‬
‫‪ 4XDZ‬לעבור ולהתקשר למפקדה בערוץ ‪ . F – 102‬עשר דקות לאחר הקריאה‪ ,‬בשעה ‪251220‬‬
‫עלתה לשידור תחנה בשם ‪ 4XDZ‬אשר התחילה בצורה מקוטעת תהליך הדומה לבדיקת קשר‬
‫שגרתית אך נעלמה מבלי להשלים אותו‪ .‬ממקרה זה לא ניתן היה להסיק שאכן אח"י דקר ענתה‬
‫על הקריאה‪ .‬על מנת להסיר ספק נשאלה אח"י יפו שעגנה באותה עת בנמל מסינה האם יזמה קשר‬
‫או קראה למפקדה בתדר הנ"ל בשעה ‪ .1220‬התשובה שהתקבלה מאח"י יפו היתה שלילית‪.‬‬
‫הוועדה הניחה שכל חובב או תחנה היו מסוגלים להתערב ולענות בצורה זו‪ .‬היא שללה את‬
‫האפשרות שהייתה זו אח"י דקר משום שאילו היתה זו הדקר היתה מתקבלת קודם כל הודעת‬
‫חירום או מברק ביקורת ולא התקשרות בתהליך רגיל של שאלות ובירורים‪. 3‬‬
‫ב‪ 261755-‬הופיעה תחנה בשם ‪ 4XDZ‬ובתקשורת זו שוב התחיל הקשר לפי הנוהג המקובל אך‬
‫התחנה נעלמה‪ .‬גם כאן הניחה הועדה שלא הייתה זו ה"דקר" כיוון שלאחר פרק זמן של כ‪36-‬‬
‫שעות ללא קשר עם המפקדה הצוללת לא הייתה מתקשרת באופן שיגרתי והייתה ציפייה קודם‬
‫כל למברק ביקורת או קריאה לעזרה‪.‬‬
‫לאור העובדה שבהפלגת אח"י "דקר" הייתה התקשורת בנהלים בינלאומיים כנהוג לגבי כלי שיט‬
‫חדש הנמצא במסעו ארצה‪ ,‬לא יקשה על כן לכל בעל משדר המכיר את נהלי העבודה ואת‬
‫התדרים אשר בשימוש יום יומי לעלות לרשת ולשדר במזיד או כהלצה שאינה במקומה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מסקנת הועדה הייתה כי לא אח"י "דקר" הקימה את הקשר בשני המקרים הנ"ל‪ .‬והן בוצעו‬
‫ע"י תחנה בלתי ידועה שעשתה זאת או מתוך רצון הטעייה או מתוך "שובבות גרידא" ‪. 4‬‬
‫לימים כתב האלוף שלמה אראל בספרו "לפניך הים" כי מקור האותות היה מן הסתם בקצין‬
‫אלחוט באחת האוניות ששייטו באזור אשר נדמה לו לרגע כי קוראים לו והחל להשיב‪ ,‬תופעה‬
‫שגורה למדי בעידן של אלחוט המורס ‪.5‬‬
‫את נושא קליטת שידורי המורס בתדר המצוקה של מצופי החירום בדקה ועדה ברשות סא"ל צ‪.‬‬
‫רוזנר וסא"ל צמח חרות‪ .‬קליטות אלו אירעו בין ‪ 30–27‬בינו'‪ .‬הועדה בדקה בעיקר את הדו"ח על‬
‫שידורי המורס תוך הבאה בחשבון של שיבושים אפשריים בקליטה והשפעתם על המסקנות‬
‫לזיהוי מקור השידור ‪.6‬‬
‫הערכות הועדה היו ‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫השידור הכיל ללא ספק את הסימן ‪ .S.O.S‬מספר פעמים ביום‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בשידור הופיעו ספרות‪ ,‬מהן שלמות ומהן מקוטעות‪ ,‬וניתנות להשלמה במספר‬
‫אלטרנטיבות‪ .‬כלומר אין ספק שנעשה ניסיון לשדר ספרות‪ ,‬אך אין כל הוכחה שאמנם‬
‫קיים קשר בין ספרות אלה לבין הספרות באחד ממצופי ה"דקר"‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫קיימת סבירות גבוהה שהשידור שנקלט מקורו במנגנון אוטומטי ולא שודר ידנית ע"י‬
‫אלחוטן‪.‬‬
‫לאור הערכות הנ"ל העלתה הועדה את כלל האפשרויות לשידור והן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫שידור ידני שמקורו באח"י "דקר"‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫שידור ממקור זר בכוונת הטעייה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫שידור מצוקה ממצוף הסימון של אח"י "דקר"‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫שידור מצוקה מכלי זר כלשהו שנקלט דרך מקרה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫טעות שמקורה באשליה עצמית‪.‬‬
‫מבין האפשרויות הנ"ל העריכה הועדה את אפשרות ג' כסבירה ביותר‪ .‬יחד עם זאת ברור היה גם‬
‫שהתשדורות כפי שנקלטו‪ ,‬שונות בפרטים רבים למדי מהתשדורות של מצוף הסימון ולפיכך‬
‫ראתה הועדה את אפשרות ג' כסבירה אך לא כמוכחת‪.‬‬
‫לסיכום קבעה הועדה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫הנתונים אינם מאפשרים קביעה בטוחה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫קיימת סבירות ששידורי המורס מקורם במצוף הסימון של אח"י "דקר" או בשני‬
‫מצופיה ששידרו בו זמנית‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫את שידורי הגל הרצוף יש ליחס למקור אחר מאשר מצוף ה"דקר"‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫אם אמנם נסחפה אח"י "דקר" לסביבות קפריסין כפי שהראו חישובי הזרמים והרוחות‬
‫אין להניח שפעלו ממנו שידורי מצוף סימון לאחר ה ‪ 21‬בינו' ‪.1411‬‬
‫‪14‬‬
‫לאחר מציאת המצוף ב‪ 4 -‬בפבר' ‪ 1414‬ובדיקת המערכת האלקטרונית של משדר המצוקה של‬
‫המצוף שינתה הועדה בראשותו של חרות צמח ועקיבא דר את מסקנתה וקבעה כי "המשדר‬
‫אומנם הופעל ועבד‪ ,‬אולם כנראה רק אחרי שבירת האנטנה שגרמה להפעלת המנגנון‪ ,‬בתנאים‬
‫כאלה גם בשידור מעל פני המים הטווח הוא קטן מאד וסיכויי הקליטה גרועים ביותר‪ .‬מתחת‬
‫לפני המים סיכוי הקליטה הוא אפס"‪ .7‬לגבי השידורים שנקלטו בקפריסין קבעה הועדה "המצב‬
‫עתה הוא שיש הסתברות גבוהה הרבה יותר שהמצוף ששידר "‪ "253‬לא נקלט בשום מקום"‪.8‬‬
‫ניתוח הגורמים האפשריים לאבדן אח"י דקר‬
‫דו"ח אראל העלה ‪ 4‬אפשרויות לתקלות שעלולות היו להביא לטביעת הצוללת‪:‬‬
‫אובדן השליטה על הצוללת שנמשך עד שהצוללת ירדה לעומק קריסה‪ .‬גורם זה עלול‬
‫א‪.‬‬
‫היה להתרחש משתי סיבות‪ :‬האחת ‪ -‬היפגעות הצוות במידה כזו שאין הוא מסוגל פיזית‬
‫לפעול כתוצאה משריפה‪ ,‬הרעלה‪ ,‬התפוצצות כל שהיא במרכז; והשנייה ‪ -‬תקלות מכניות‬
‫חמורות באחת או יותר מהמערכות המשפיעות על ביטחון הצלילה‪ .‬או צירוף כל שהוא‬
‫של שגיאת אנוש ותקלה טכנית‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫פריצת מים לצוללת‪ .‬תופעה זו גורמת לצוללת שתהיה כבדה ותגיע לעומק קריסה לפני‬
‫שהצוות התגבר על הפריצה‪ .‬פריצה זו עלולה להתרחש באחד מהצינורות בקוטר גדול כך‬
‫שלמרות פעולה נכונה של הצוות אין להתגבר עליה‪ ,‬או פריצת מים בקוטר קטן יחסית‬
‫שאינה מתגלה ולאט לאט תוך העמקת הצוללת וגידול הזרימה גורמת לאסון‪.‬‬
‫גורם חיצוני הפוגע בשלמות הגוף של הצוללת וכך גורם לפריצת מים שאין שליטה‬
‫ג‪.‬‬
‫עליהם לתוך הצוללת‪ .‬אירוע זה יכול להתרחש כתוצאה מ‪:‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חבלה מבפנים או בהדבקת מוקש מבחוץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התנגשות עם צוללת או אוניה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פגיעה של טורפדו‪.‬‬
‫אובדן יציבות הצוללת‪ .‬אם כי באח"י "דקר" נעשו מספר שינויים בהוספת מכלי ‪ ,V‬ביתן‬
‫וגשר שתוצאותיהם יחד הגדילו את יציבותה (הגובה המטצנטרי שלה גדל) כך‬
‫שעמידותה בפני התהפכות גדולה מזו של צוללת ‪ T‬אחרת‪.‬‬
‫ניתוח האפשרויות לאבדן אח"י "דקר"‬
‫בהתחשב בעובדה כי בעת כתיבת דו"ח אראל עדין לא התגלה מצוף ה"דקר"‪ ,‬ניתוח האפשרויות‬
‫מתייחס רק לעובדות שנודעו עד אז ולפיכך‪ ,‬מאחר ולא היה בידי מפקדת חיל הים כל נתון שהוא‬
‫שיוכל להצביע על מה אירע ל"דקר" לאחר הקשר הבטוח האחרון איתה ב ‪.211111‬‬
‫‪21‬‬
‫מטרת הניתוח הייתה להעריך מה ייתכן שקרה ומה אינו מתקבל על הדעת שקרה ל"דקר"‪ .‬זאת‬
‫בהסתמך על הכרת הצוללת ותכונותיה‪ ,‬הכרת הצוות והפעולות בהן ינקוט במצבים מסוימים‪,‬‬
‫נתוני הזירה הימית בה פעלה ונעלמה הצוללת ותוצאות החיפושים אחריה‪.‬‬
‫בשלבים הראשונים של החיפוש‪ ,‬רווחה הערכה שלצוללת אירעה תקלה לא חמורה כשלהי (כגון‬
‫קלקול במכשירי הקשר) שגרמה לה לפגר בשידור הביקורת למפקדה‪ ,‬אך לא שיתקה אותה ולא‬
‫הגבילה אותה בעליה לפני המים‪ ,‬במקרה כזה אין ספק שמפקד הצוללת היה נוקט בפעולות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫עולה על פני המים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫עושה כל מאמץ להקים קשר עם המפקדה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫נשאר על פני המים עד להקמת הקשר והעברת מברק הסבר לפיגור‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫אם אפשר היה להפעיל מנועים היה מפליג על פני המים לכיוון חיפה‪.‬‬
‫במקרה כזה ודאי היה שהצוללת הייתה מתגלה ע"י המטוסים או האניות כבר בשלבים‬
‫הראשונים של החיפושים וגם הייתה מצליחה במוקדם או במאוחר להקים קשר‪ .‬ניתן להסיק אם‬
‫כך שהאירוע שקרה לצוללת היה חמור ביותר ושהצוות איבד את שליטתו עליה מסיבה כלשהי‪.‬‬
‫את הסיבות האפשריות לאובדן הצוללת ניתן היה לחלק ל‪ 1-‬סוגים‪:‬‬
‫* התנגשות הצוללת בכלי שייט אחר (אוניה או צוללת)‪.‬‬
‫* פעולה עוינת‪.‬‬
‫* אובדן שליטת הצוות על הצוללת כתוצאה מצירוף תקלות טכניות ואנושיות‪.‬‬
‫התנגשות הצוללת בכלי שייט אחר‬
‫אפשרות זו לדעת כותבי הדו"ח היא בסבירות נמוכה ביותר‪ .‬מהסיבות כדלקמן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ל"דקר" אמצעי גילוי והאזנה משוכללים ביותר המאפשרים גילוי כלי שיט מתקרבים‬
‫ממרחק של כמה אלפי ירדים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כתוצאה מהתנגשות הגורמת לפירצה בגוף הצוללת‪ ,‬סביר שחומרים צפים יצאו מהפירצה‬
‫שבגוף (גם דלק‪ ,‬אם נפגעו המיכלים) ויתגלו ע"י הסיורים‪ .‬התנגשות כזאת תגרום בדרך‬
‫כלל גם לנזקים ניכרים בכלי השני‪ ,‬שקשה להניח שלא יתגלו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אם פגעה אניית שטח רק בחלקה העליון של הצוללת‪ ,‬ולא בגוף הלחץ‪ ,‬עולה בהרבה‬
‫הסבירות שצוללת תצליח לעלות על פני המים‪ ,‬לקרוא לעזרה וכו'‪ .‬מאידך‪ ,‬במקרה כזה‬
‫קיימת אפשרות רחוקה שהכלי המתנגש לא ירגיש בהתנגשות‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫כלי שיט שהתנגש‪ ,‬המפליג בתום לב‪ ,‬אין זה בדרך כלל מענינו להסתיר את עובדת‬
‫ההתנגשות‪ .‬יתכן שיסתיר שהתנגש‪ ,‬אם נזקיו אינם חמורים ובנוסף לכך יש לו אינטרס‬
‫ברור להסתיר זאת‪.‬‬
‫פעולה עוינת‬
‫סוגי הפעולה העוינת הבאים בחשבון‪:‬‬
‫‪21‬‬
‫א‪.‬‬
‫חבלה בחומר נפץ שהוגנב אל תוך הצוללת או חיבור אליה מבחוץ‪ ,‬בגיברלטר או‬
‫בפורטסמות'‪ ,‬והופעל ע"י מנגנון זמן או דרך‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫פגיעה בלב ים ע"י כלי שייט שארב ל"דקר" לאור נתונים שנאספו ע"י האזנה ועיקוב‬
‫אחרי נתיבה‪.‬‬
‫גורמים שלהם מניע לפעולה עויינת נגד ה"דקר" באותה עת הם המצרים ויתכן הרוסים‪ .‬המניע‬
‫הרוסי לפגיעה ב"דקר" בא לידי ביטוי בכך שהרוסים מחשיבים מאוד את נושא הצוללות‪.‬‬
‫צוללת ישראלית בעלת אמל"ח מודרני‪ ,‬ובעיקר ציוד חדיש‪ ,‬היא גורם מטריד ביותר‬
‫לנוכחותם במזרח הים התיכון (הייתה להם שהות מספקת להכיר את האמל"ח ב"דקר" במשך‬
‫שנתיים וחצי בזמן שיפוצה עבורנו באנגליה)‪ .‬העובדה ש"דקר" מהווה גם איום ברור על הצי‬
‫המצרי עוד מוסיפה למוטיב הרוסי‪.‬‬
‫קרוב לודאי שהשידורים שקלטה מפקדת חיל הים מתחנה בשם ‪( 4XDZ‬אות הקריאה של‬
‫"דקר") ב‪ 251220 -‬וב‪ 261755-‬לא שודרו מה"דקר" ומקורם בטעות כלשהי‪ .‬קיימת מאידך‬
‫אפשרות קלושה שאלה היו שידורים מכוונים שמטרתם הייתה להשהות את חיפושים‪ ,‬אם היו‬
‫מכוונים‪ ,‬המצביע על עבודה רוסית‪ .‬עם כל זאת‪ ,‬לא בטוח שקיים מוטיב רוסי לפגיעה ב"דקר"‬
‫שהוא חזק יותר מהסיכון שבגילוי שהם הם שפגעו בה‪.‬‬
‫את בחינת האפשרות לחבלה בחומר נפץ יש לראות על רקע העובדות הבאות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫בדיקת תחתית אח"י "דקר" ע"י צוללים בוצעה בפורטסמות' לפני היציאה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חלו על מפקד ה"דקר" הוראות חמורות על ביקורת כל הציוד שהוכנס לצוללת‬
‫בגיברלטר (בעיקר מזון) ועל בדיקת תחתית ע"י צוללים באור אחרון שלפי היציאה‬
‫מהנמל‪ .‬קרוב לודאי שכל הנ"ל אמנם בוצע‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אח"י דולפין ואח"י משגב שהו בגיברלטר בתאריכים קרובים לזו של ה"דקר" והן לא‬
‫חובלו‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫"דקר" אבדה לפחות ‪ 15‬יום לאחר יציאתה מפורטסמות' ולפחות ‪ 9‬ימים לאחר יציאתה‬
‫מגיברלטר‪ .‬התקנת השהייה כה ארוכה בהפעלת חומר הנפץ מגדילה את האפשרות‬
‫שהחומר יתגלה או שתכנית ההפלגה של הצוללת תשתנה והפיצוץ יקרה לא באזור‬
‫המיועד לו‪( .‬אלא למשל‪ ,‬בחיפה)‪.‬‬
‫בהתייחס לפגיעה בלב ים ע"י כלי שייט מצרי‪/‬רוסי‪ ,‬על פי הידיעות שהיו שום אניית שטח או‬
‫צוללת של הצי המצרי לא הייתה באזור הפלגת ה"דקר" בתקופה המתאימה לכך‪ .‬פעולה מסוג זה‬
‫דורשת אמצעים משוכללים ורמת ביצוע גבוהים ביותר‪ ,‬שלא היו אז נחלת הצי המצרי‪.‬‬
‫לגבי כלי שיט רוסי על פי הידיעות לא היו כל אוניות שטח של הצי הרוסי באזור הפלגת ה"דקר"‬
‫בתקופה המתאימה לכך‪ ,‬אולם אין וודאות מוחלטת לכך‪ .‬בים התיכון היו בתקופה הנדונה בין ‪5‬‬
‫ל‪ 10-‬צוללות רוסיות‪ ,‬מקומן אינו ידוע כמובן וסביר יותר שאם בוצעה פעולה כזאת ע"י הרוסים‬
‫‪22‬‬
‫היא בוצעה ע"י צוללת שירתה על ה"דקר" טורפדו בשעה שהיא הייתה בצלילה‪ ,‬כדי להבטיח‬
‫שה"דקר" לא תשדר‪ .‬גם במקרה כזה קיים סיכון שבמוקדם או במאוחר תתגלה עובדה כזאת‪.‬‬
‫צירוף תקלות טכניות ואנושיות‬
‫התקלות הפנימיות האפשריות שעלולות היו לגרום לאבדן הצוללת‪ ,‬על פי דו"ח אראל‪ ,‬הן שריפה‬
‫או התפוצצות גזים‪ ,‬תקלות טכניות באחת מהמערכות החיוניות בצוללת או טעות אדם‪ .‬לא‬
‫מתקבל על הדעת שגרמה לכך תקלה אחת בלבד‪ ,‬אלא צירוף כלשהו של תקלות‪ .‬מאחר‬
‫והצירופים האפשריים של התקלות הם ללא סוף לא היה אין טעם לנסות למנות אותם‪ .‬מספר‬
‫אפשרויות שנבדקו בפרוטרוט הוצגו בגוף הדו"ח‪ .‬כל צירוף שנבדק הוא נדיר ביותר‪ ,‬אך צוללות‬
‫טובות ובטוחות עם צוותים מצויינים כבר טבעו בכל זאת מצירופי תקלות דומים‪.‬‬
‫הדו"ח פירט שתי אפשרויות של מצב הצוללת האחת כשהיא שקועה על קרקע הים והשנייה‬
‫כשהיא צפה על המים כשחלק כלשהוא מגופה בולט מעל לפני המים‪ .‬במצב בו שקעה הצוללת‬
‫על קרקע הים השקיעה נבעה כתוצאה מחדירת מים דרך פרצה בגוף (התנגשות‪ ,‬פיצוץ) או‬
‫מאובדן שליטה‪ ,‬שכתוצאה ממנו צללה ועברה את עומק הקריסה של גוף הלחץ (כ‪ 650-‬רגל)‬
‫והמים חדרו פנימה‪ .‬רק במקרה של פרצה גדולה יתכן שמשהו עלה וצף מהצוללת‪ .‬במקרה של‬
‫קריסה סביר ששום דבר לא יצוף‪.‬‬
‫לא מתקבל על הדעת‪ ,‬טוענים כותבי הדו"ח‪ ,‬שבמקרה ששקעה שחררה ה"דקר" מצוף הסימון‬
‫שנשאר מחובר אליה‪ .‬עומק הים שבו הייתה עשויה להימצא היה גדול מדי‪ ,‬המצוף המיועד לכך‬
‫אמור להיות משוחרר ע"י הצוות רק כשהצוללת יושבת על הקרקע והצוות עדיין בחיים‪ .‬אם‬
‫שקעה הצוללת לקרקע‪ ,‬כל אנשי הצוות שהיו בתוכה נהרגו מלחץ המים ברגע שעברה את עומק‬
‫הקריסה‪ ,‬אם לא נהרגו מסיבות אחרות עוד לפני זה‪.‬‬
‫לגבי תוצאות החיפושים מציין הדו"ח שהחיפושים כוונו לחיפוש על פני הים בלבד‪ .‬מטרתם‬
‫הייתה למצוא את ה"דקר" או את אנשי ציוותה במים או כל דבר צף אחר שהיה בצוללת‪ .‬במשך‬
‫החיפושים ועד לכתיבת הדו"ח לא נתגלה דבר שיש לו קשר כלשהו עם ה"דקר" או עם מה שקרה‬
‫לה‪ .‬אפשר להניח שאילו הייתה ה"דקר" על פני המים היו אלה מתגלים‪ .‬גם מצוף הסימון‪ ,‬אילו‬
‫צף על פני המים ושידר‪ ,‬היה מתגלה‪.‬‬
‫סיכום דו"ח אראל‬
‫לאור ניתוח האפשרויות ותוצאות החיפושים יש להניח ש"דקר" טבעה על ציוותה‪ ,‬בנסיבות לא‬
‫ידועות‪ ,‬ביום ה' ‪ 25‬לינו' ‪ '68‬בין חצות לשעות הבוקר באיזור הנמצא מזרחית לאתר המשוער בו‬
‫שהתה ב‪ 250001-‬בינו' ‪.'68‬‬
‫‪21‬‬
‫דו"ח טל‬
‫בתאריך ‪ 21‬בפבר' ‪ 1411‬מינה הרמטכ"ל את האלוף ישראל טל בראש ועדת חקירה לבדיקת‬
‫נסיבות אובדן ה"דקר"‪ .4‬חברי הועדה הנוספים היו אל"מ משה גדרון‪ ,‬סא"ל יקותיאל נץ (שלא‬
‫השתתף מחמת מחלה) וסא"ל אלכסנדר שור‪.‬‬
‫על הוועדה הוטל לחקור את כלל הנסיבות שקדמו להיעדר הצוללת וניסיון לקבוע את סיבות‬
‫האירוע‪ .‬הועדה נדרשה לסכם עבודתה ע"י קביעת עובדות‪ ,‬מסקנות והמלצות‪ .‬על פי כתב המינוי‬
‫היה עליה לסיים את החקירה ולהעביר את תיק החקירה לרמטכ"ל לא יאוחר מיום ה‪ 1-‬במרץ‬
‫‪( 1411‬בתוך כשבועיים ימים)‪.‬‬
‫הדגשים לוועדה היו בנושא הוראת הקשר ותדירות ההתקשרות במקרים מסוג זה‪ ,‬עפ"י‬
‫הפקודות הצבאיות או הנוהג המקובל בצה"ל ובצבאות אחרים‪ ,‬הסיבה מדוע הפליגה הצוללת‬
‫לא חמושה‪ ,‬האם הפלגה בצלילה רצופה החל מגיברלטר הייתה סבירה בנסיבות העניין ומה‬
‫הסיבה לכך שהתקשורת הבלתי ברורה ביום ה' בצהרים (‪ )1221‬לא עוררה חשד‪.‬‬
‫דו"ח טל הסתמך במרביתו על ממצאי דו"ח אראל וגם מסקנותיו לא היו שונות במהותן מהאמור‬
‫בדו"ח אראל‪ .‬המסקנה העיקרית בדו"ח האלוף טל הייתה שההתקשרויות עם מפקדת חיל הים‬
‫בשם הקריאה הבינלאומי של אח"י דקר לא היו מן הצוללת ומקורן בשיפוט מוטעה של‬
‫אלחוטנים‪.‬‬
‫סיכום דו"ח טל‬
‫המלצות דו"ח טל קבעו כי‪:‬‬
‫א)‬
‫חיל הים יערוך בדיקה נוספת עם הבריטים כדי לוודא שהשינויים שנערכו ב"דקר"‬
‫וב"לויתן" אינם פוגעים בבטיחות הצלילה‪.‬‬
‫ב)‬
‫פרסום פקודות ברורות ומחמירות בנושאי בדיקת תחתיות והכנסת ציוד ואנשים לכלי‬
‫שייט‪ ,‬נוהלי דיווח לדרגים ולגורמים השונים במקרה של ניתוק קשר עם כלי שייט‪,‬‬
‫הפעלת מטוסי סיור וכניסה לכוננות מלאה לפעולות הצלה במקרה של אי קבלת מברק‬
‫"ביקורת"‪.‬‬
‫ג)‬
‫ביצוע חקירה מדעית בארץ ובחו"ל שמא תופעת טבע נדירה היא שגרמה לאובדן‬
‫הצוללת‪.‬‬
‫ד)‬
‫בדיקה האם רצוי ואפשר להתקין מצופים שישוחררו אוטומטית קרוב לעומק הקריסה‬
‫כך שיצופו על פני המים בכל מצב‪.‬‬
‫יודגש כי דו"ח אראל ודו"ח טל נכתבו טרם מציאת מצוף הסימון האחורי של ה"דקר"‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫מציאת המצוף ומגמת החיפושים במצרים‬
‫בתאריך ‪ 9‬לפברואר ‪ 1969‬כשנה וחודש לאחר היעלמות ה"דקר"‪ ,‬נמצא בחוף תל אל‪-‬קטיפה‬
‫בקרבת חאן‪-‬יונס שברצועת עזה מצוף הסימון האחורי שהיה מותקן בתא ייעודי בסיפון בירכתי‬
‫הצוללת‪ .‬המצוף נמצא ע"י דייג ערבי מקומי כשהוא קבור ומכוסה בחול ורק האנטנה בולטת‬
‫מהקרקע‪ ,1‬הדייג חשב שלפניו מוקש ימי ומיהר להודיע לממשל הצבאי‪.‬‬
‫חיילים אשר יצאו למקום המצוף קראו את הכתובות עליו והעבירוהו לגורמי חיל הים‪ .‬רס"ן‬
‫שמואל שבח מפקד בסיס אשדוד יצא למקום עם קבוצת חיילים מחיל הים ואיתו תמונה של‬
‫המצוף‪ .‬הוא זיהה אותו במקום והעבירו לבסיס אשדוד‪ .‬המצוף הגיע לבסיס אשדוד בסביבות‬
‫השעה ‪ 2330‬וזוהה על ידי סא"ל אברהם (איבן) דרור‪ ,‬מפקד שייטת ‪ 7‬דאז‪ ,‬כמצוף החירום‬
‫האחורי של ה"דקר" שמספרו ‪( 211‬ראו איורים ‪ 1‬ו‪.)4-‬‬
‫איור ‪ :2‬מצוף החירום האחורי של אח"י דקר‬
‫חשוב לציין בנקודה זו תופעה אופיינית לחופי מצרים וסיני והיא כי עצמים החשופים על החוף‬
‫נקברים במשך זמן קצר מאוד בחול‪ ,‬ולכן ההנחה הייתה שהמצוף נמצא ע"י הדייג זמן קצר‬
‫מאוד סמוך לנחיתתו מהים‪ .‬הנחה זו התבססה גם על העובדה שהדייג הערבי שגילה אותו גר‬
‫בקרבת מקום ונהג לסייר בחוף מידי יום‪ .‬כמו כן החוף מאופיין במספר לא קטן של אנשים‬
‫‪21‬‬
‫שעוברים לאורכו בכל יום ולכן ההנחה הייתה שהמצוף נמצא בסמוך לנחיתתו בחוף‪ .‬המצוף‬
‫נמצא שלם (ללא סימני קריסה) ולעובדה זו הייתה משמעות חשובה ביותר בחקירתו בהמשך‪.‬‬
‫מציאת המצוף היוותה נקודת מפנה חשובה בכל ההתייחסות ל"דקר"‪ .‬הוא היה הפריט המוחשי‬
‫היחיד מאח"י "דקר" שהיווה למשך שנים בסיס ונקודת מוצא בהערכות למקום הימצאות‬
‫ה"דקר" ולחיפושים אחריה‪.‬‬
‫ממצאי המצוף‬
‫המצוף הועבר לבדיקה ראשונית ונמצא שהוא במצב טוב והפגיעות בו מועטות‪.‬‬
‫מספר ממצאים הקשורים למצוף עלו מיד עם הבדיקה הראשונית‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫המצוף נמצא שלם (ללא סימני קריסה)‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫על פני המצוף לא נמצאו אצות או בלי חיים אופייניים לפני הים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חמש מתוך עשרים ושלוש "עיני החתול" שהיו מותקנות עליו היו חסרות‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫האנטנה הייתה שבורה ‪ 11.5‬ס"מ מעל לבסיסה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫לשקל שבאמצע אסל המצוף הייתה מחוברת חתיכה מכבל הריתוק באורך של ‪ 65‬ס"מ‪,‬‬
‫קצה הכבל היה מכופף בקשתיות‪ ,‬פרום והגידים קרועים באופן בלתי אחיד‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫מיכל המשדר וכל בקבוקוני ההצפה נבדקו ונמצאו שלמים וסגורים‪.‬‬
‫לאחר שהמצוף זוהה בוודאות על ידי מפקד שייטת ‪ 7‬הוחלט לערוך בו סדרת בדיקות במשותף‬
‫עם מוסדות אזרחיים המתמחים בתחומי המחקר מהם ניתן להסיק מסקנות לגבי מיקומו של‬
‫המצוף בשנה שחלפה‪ ,‬מאז נעלמה הצוללת ועד למציאתו על חוף הים בחאן יונס‪ ,‬ומכאן לנסות‬
‫לגזור את מקום הימצאותה של הצוללת‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫איור ‪ :/‬מבנה מצוף החירום ‪ ,‬מתוך מדריך היחלצות לצוללות הצי הבריטי‬
‫המצוף נשלח לבדיקת צוות מהטכניון שברשות פרופ' ס‪ .‬בודנר‪ ,‬ראש המחלקה להנדסת חומרים‪,‬‬
‫וד"ר י‪ .‬יהלום ‪ -‬ראש המעבדה לקורוזיה‪ .‬חקירתם נמשכה כחודש וחצי בין ‪ 11‬לפבר' – ‪ 30‬למרץ‬
‫‪ .1969‬ממצאי פרופ' בודנר וד"ר יהלום שלימים נודעו בשם "דו"ח בודנר‪ "2‬הובאו בדו"ח של‬
‫מש"ט ‪ 7‬דאז אברהם ("איבן") דרור‪ ,‬אשר לימים יקרא "דו"ח איבן"‪.‬‬
‫ניתוח ממצאי המצוף (דו"ח בודנר)‬
‫בדיקת המצוף ע"י פרופ' בודנר נועדה לחקור את עקבות הנזק הפיזיים על המצוף‪ ,‬הזיהוי‬
‫והחוזק המיכני של חלקיו השונים‪ .‬המטרה הייתה לנסות לקבוע את התרחיש בו ניתק המצוף‬
‫מהצוללת‪ ,‬לקבוע את העומק בו שהה המצוף לפני שניתק מהצוללת ומכאן להסיק באיזה עומק‬
‫נמצאת הצוללת‪ ,‬ולבחון את הסיבות האפשריות לנזק ולגורמים שהביאו לניתוקו מהצוללת‪.3‬‬
‫פרופ' בודנר בדק את מנגנון השחרור של המצוף ואת כבל הריתוק שלו לצוללת (ראו איור ‪,)11‬‬
‫את האנטנה והפגמים שניכרו עליה‪ ,‬את המשדר והסימנים החיצוניים שעל גוף המצוף‪.‬‬
‫מסקנותיו של פרופ' בודנר מבחינת המצוף היו‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫כל נזק שנגרם למצוף (חוץ מאשר הקריעה האחרונה של הכבל ששחררה לבסוף את‬
‫המצוף) יכול להיות מיוחס לפעולתו של כוח בודד שפעל בערך בזמן היעלמות הצוללת‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫הנזק יכול להיות מיוחס לפעולה ישירה של חלקים אחרים של הצוללת שפעלו על המצוף‬
‫כתוצאה מהכוח‪ .‬נראה שהכוח שהופעל גרם לסדר האירועים הבא‪:‬‬
‫‪)1‬‬
‫דפורמציה של המכסים המחזיקים את המצוף שגרמה לשבירת האנטנה‪.‬‬
‫המכסים שכנראה גם נשברו בפעולה זו‪ ,‬עלו ע"י ציפה (שחרור מאוחר יותר של‬
‫המכסים המעוותים או השבורים ע"י הצוות‪ ,‬אפשרי גם הוא)‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫מהלומה ע"י מכסה המצוף על החלק העליון של המצוף דחפה את המצוף כלפי‬
‫מטה והצידה כנגד הקיר הצידי של כלוב המצוף והתמיכה התחתונה שלו‪ .‬אירוע‬
‫זה גרם לסימני המכה על הטבעת המרכזית של המצוף ועל הקירות הצדדיים‬
‫שלו‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫קריעה חלקית של כבל הריתוק בצינור המוביל ועצירת הכבל‪ ,‬או ע"י עצירת‬
‫הכבל בצינור המוביל או ע"י עצירת תוף הכבל‪.‬‬
‫‪)4‬‬
‫לאחר שנה‪ ,‬התאפשר שחרור סופי של המצוף ע"י קריעת הגידים הנותרים על‬
‫הכבל הפגוע בחלקו‪ .‬הגידים נחלשו במשך השנה ע"י קורוזיה שהואצה ע"י‬
‫שחיקה של הכבל כנגד הצינור המוליך‪.‬‬
‫בהתאם לסדר מאורעות זה‪ ,‬הערכת הדו"ח הייתה כי המצוף נשאר קשור לצוללת בציפה בתוך‬
‫כלובו עד ששוחרר לאחרונה ‪ .4‬בהתאם לסימני הקורוזיה בתוך המשדר נמצא כי המצוף היה‪,‬‬
‫במצב כמעט אך לא לחלוטין מאונך בעת כניסת המים‪ .‬מכיוון שאין מרווח רב בין המצוף לכלובו‬
‫בצוללת יש להניח כי הצוללת מונחת באוריינטציה כמעט נורמלית‪ .‬מניסוי הלחץ על מכסה‬
‫המשדר‪ ,‬לדעת פרופ' בודנר הצוללת נמצאת כנראה בעומק שבין ‪ 86‬ל‪ 326-‬מ' מתחת לפני‬
‫הים‪.5‬‬
‫‪21‬‬
‫איור ‪ :11‬מנגנון השחרור של מצוף החירום האחורי‪ ,‬מתוך מדריך היחלצות לצוללות הצי הבריטי‬
‫הכוח שהופעל יכול היה להיגרם כתוצאה של על‪-‬לחץ דינמי חיצוני (גל פיצוץ)‪ ,‬התפוצצות פנימית‪,‬‬
‫התנגשות עם כלי שיט אחר או התמוטטות של קטע גוף הלחץ האחורי (כתוצאה מתאונה פנימית)‬
‫אשר עיוות את המבנה החיצוני המחזיק את מצוף הזיהוי בצוללת‪ .‬אין זה מתקבל על הדעת‪ ,‬אך‬
‫לא בלתי אפשרי לגמרי‪ ,‬שהנזק יכול היה להיגרם ע"י התנגשות הצוללת עם קרקע הים‪ .‬האפשרות‬
‫שגוף הלחץ של הקטע האחורי יתמוטט בגלל לחץ חיצוני תלוי בחוזק מחיצת הביניים‪ .‬אם‬
‫המחיצה הייתה חלשה יותר מגוף הלחץ בקטע האחורי אין לשער שקטע זה של גוף‬
‫הלחץ היה מתמוטט‪ .‬מכאן שיותר מתקבלות על הדעת הסיבות האחרות להפעלת הכח‪.‬‬
‫ניתוח המימצאים המכניים‪-‬טכניים‬
‫ניתוח הממצאים המכניים טכניים מבוסס על הדו"ח של פרופ' בודנר (ראה לעיל)‪ .‬מניתוח מנגנון‬
‫השחרור של המצוף עולה על פי ממצאיו של פרופ' בודנר כי ציפת המצוף אפשרית ע"י הפעלת‬
‫המנגנון באמצעות הצוות או ע"י שבירת המכסים והאנטנה‪ .‬כבל השחרור נעצר ע"י‬
‫דפורמציה קלה או מחדירת גוף זר אשר עצר את תוף הכבל בין תומך הציר ובורגי ההידוק בקצה‬
‫הכבל‪.‬‬
‫עם המצוף נמצאה כאמור שארית מכבל הריתוק של המצוף באורך של ‪ 65‬ס"מ כשהיא קשורה‬
‫אליו‪ ,‬אורך הכבל של המצוף הינו ‪ 600‬רגל ותפקידו לקשר את מיקום מציאת המצוף למיקום‬
‫‪24‬‬
‫הצוללת במקרה של טביעה‪ .‬הכבל מורכב מ‪ 7-‬גדילים וכל גדיל מורכב מ‪ 19-‬גידים‪ ,‬בסך הכל ‪133‬‬
‫גידים‪ .‬בחינה מיקרוסקופית חיצונית של הקצוות הקרועים של הגידים הראתה כי ב‪75-‬‬
‫מהקצוות לערך מכוסים פני השבר בתוצרי קורוזיה ואבנית ואילו ב‪ 60-‬מהם לערך היו פני השבר‬
‫מבריקים בעת הבדיקה‪.‬‬
‫אורך הכבל שנמצא הינו ‪ 65‬ס"מ מקצה השקל המחבר לקצה הקרע של הגידים הארוכים ביותר‪.‬‬
‫בכבל נמצאו שני כיפופים בולטים‪ ,‬האחד ממרחק ‪ 33‬ס"מ מקצה השקל וכיפוף ברדיוס של ‪7‬‬
‫ס"מ בכיוון כללי הפוך מהקודם עם נטייה קלה הצידה קרוב יותר למקום הקריעה‪ .‬הכיפוף‬
‫הרחב בכבל המצוף מתאים לקשת הצינור המוביל של כבל המצוף האחורי‪ ,‬הכיפוף הנגדי החד‬
‫מתאים לשפת הצינור המוליך ובהתאם לזאת אירעה הקריעה של הכבל בנקודת החיזוק הקדמי‬
‫של הצינור‪.‬‬
‫מהשפשוף הטרי של הכבל בצד הפנימי של הכיפוף הרחב אפשר היה להסיק כי הכבל היה עד‬
‫לתקופה קצרה לפני מציאת המצוף במגע עם הצינור המוביל‪ ,‬בהתאם לתוצרי הקורוזיה‬
‫שהצטברו על קצוות חלק מהגידים אפשר להסיק כי כ‪ 75-‬גידים נקרעו כשנה לפני מציאת המצוף‪.‬‬
‫על שאר ‪ 60‬הגידים קיימים סימנים המעידים על קריעתם בסמוך למועד מציאת המצוף (פחות‬
‫מחודש לפני מציאתו)‪ .‬הקריעה האחרונה והסופית אירעה כתוצאה מקורוזיה וחיכוך של הגידים‬
‫שנותרו שלמים אחרי הקריעה המקורית‪.‬‬
‫מסקנות פרופ' בודנר מבדיקות הפגמים באנטנה היו כי על פי תוצרי הקורוזיה‪ ,‬שבירת האנטנה‬
‫וקריעת כסוי הפלסטיק אירעו בתקופה בסדר גודל של שנה לפני מציאת המצוף והקורוזיה אירעה‬
‫כשהמצוף היה במגע עם מים במשך תקופה ארוכה‪ .‬שבר האנטנה נגרם ע"י תנועת המכסים‬
‫המחזיקים את המצוף כלפי מטה‪ .‬מתוצרי הקורוזיה על החלק השבור סביר להניח שהשבירה‬
‫ארעה בעת שהצוללת אבדה‪.‬‬
‫מבדיקת המשדר הסיק פרופ' בודנר כי אוריינטצית המצוף הייתה קרובה לאנכית בעת חדירת‬
‫המים‪ .‬אך עם זאת הייתה נטייה קלה וודאית של המצוף כשצידו הימני נמוך במידה מסויימת‬
‫מצידו השמאלי‪ .‬ומכך הסיק כי המצוף לא היה בציפה חופשית בזמן חדירת המים אלא הוחזק‬
‫קרוב לוודאי ע"י כלובו בצוללת‪.‬‬
‫מבדיקת הסימנים החיצוניים שעל המצוף קבע פרופ' בודנר כי העדר "קו המים" על המצוף‬
‫שולל את האפשרות שהמצוף צף על פני הים תקופה ארוכה‪ .‬המכות הנראות על פני גוף המצוף‬
‫נובעים ממכה בכיוון אלכסוני מלמעלה למטה בכיוון כללי משעה ‪ 10‬אל שעה ‪ . 4‬כיוון המכה‬
‫מתאים לנטיית הכיפוף החד בכבל הריתוק‪ .‬הסימנים המעידים כי המכה על גוף המצוף נבלמה‬
‫ע"י הכלוב והתמיכה התחתונה של המצוף והמכה על הטבעת המרכזית נגרמה לפי הממצאים‬
‫ע"י מכסה המצוף‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫על פי הדו"ח ניתן להניח כי הכבל נמצא בתוך הצינור המוביל עד למועד בו אירע השבר האחרון‪,‬‬
‫אשר שיחרר את המצוף‪ .‬מהנחה זו נובע שהכבל לא שוחרר מלכתחילה בגלל עצירת הכבל הקרוע‬
‫בחלקו בתוך הצינור המוביל או בגלל עצירת הסיבוב של תוף הכבל‪ .‬לפיכך הסיקו המומחים כי‬
‫העומק שבו נמצא המצוף למשך קרוב לשנה צריך להיות אותו העומק בו הצוללת נמצאת(*)‪.‬‬
‫ניתוח ממצאי משדר המצוף‬
‫המשדר נמסר לבדיקה של סא"ל צמח חרות שערך בו בדיקות חשמליות‪ .‬מבדיקות אלו התברר‬
‫מעל לכל ספק שהמשדר שידר‪ ,‬לא ניתן היה לקבוע אם השידור התבצע מתחת או מעל לפני‬
‫המים‪.‬‬
‫כאמור ועדת החקירה החיילית בראשות סא"ל חרות אשר פרסמה מסקנותיה ב‪ 2-‬בפבר' ‪1968‬‬
‫ייחסה את שדורי המורס בסבירות גבוהה למצוף של אח"י דקר‪ .‬את שדורי הגל הקבוע הציעה‬
‫הועדה לייחס למקור אחר ממצוף אח"י דקר‪ .‬לאחר מציאת מצוף אח"י דקר ביטלה הועדה את‬
‫האפשרות ששידורי המורס מקורם באחד ממצופי הצוללת‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬היוו ממצאי המצוף את המסד אליו התבססו התיאוריות השונות באשר למקום‬
‫הימצאות הצוללת‪.‬‬
‫ניתוח הממצאים הביולוגיים של המצוף‬
‫על המצוף התגלו מספר ממצאים ביולוגיים שהועברו לבדיקה הראשונית ע"י הביולוג שמואל‬
‫פיזנטי מהתחנה לחקר הדיג הימי‪ .‬שמואל פיזנטי אסף מהמצוף מספר אורגניזמים‪ ,‬בהם מספר‬
‫תולענים‪ ,‬שתי צדפות ומספר חוריריות‪ ,‬כל האורגניזמים שנימנו לעיל הינם קרקעיתיים (כלומר‪,‬‬
‫במצב בוגר הם צמודים לקרקע או על עצמים שעל פני הקרקע)‪.‬‬
‫בעלי חיים אלה מתקיימים בעומקים שבין ‪ 1000 – 300‬רגל‪ ,‬ומצביעים על כך שהמצוף היה‬
‫בתחום העומקים האלה‪ .‬מסקנת החוקר היתה כי בעלי החיים גדלו על המצוף כאשר היה‬
‫בכלובו בצוללת‪ ,‬אשר נחה על קרקעית הים‪.‬‬
‫העובדה שלא נמצאו על המצוף בעלי חיים המתקיימים בשכבות העליונות של המים מצביעה על‬
‫כך שהמצוף היה בעומק רב יותר מהתחום שבו הם חיים‪ ,‬וכי שהה זמן קצר יחסית (כ‪3-‬‬
‫שבועות) על פני המים‪ .‬כמו כן העדר קו המים על פני המצוף שולל את הימצאותו של המצוף פרק‬
‫זמן ארוך על פני המים‪ .‬ממצאי המחקר הביולוגי ועובדת העדרו של קו המים במצוף עלו בקנה‬
‫אחד הממצאים הקשורים לכבל הריתוק של המצוף אשר הוזכרו בסעיף זה‪.‬‬
‫בהתבסס על ממצאי המצוף הוגש הדו"ח של מש"ט ‪ 7‬דאז סא"ל אברהם דרור (איבן)‪.‬‬
‫דו"ח אברהם דרור (איבן)‬
‫‪11‬‬
‫במרס ‪ 1969‬הגיש סא"ל אברהם דרור ("איבן") שהיה אז מש"ט ‪ 7‬את הדו"ח‪ 1‬באשר לממצאים‬
‫שנמצאו על מצוף ה"דקר"‪ .‬הדו"ח כלל ‪ 10‬נספחים‪.‬‬
‫נספח מס' ‪ 1‬הציג את בדיקות המשדר של אח"י דקר שנעשו ברשות סרן עקיבא דר וכלל את‬
‫בדיקות המערכת האלקטרונית של משדר המצוקה שנעשו בבמצ"א בין התאריכים ‪ 11-4‬בפברואר‬
‫‪ 1969‬במהלכן בוצעו בדיקה למנגנון השידור‪ ,‬בחינת המצב הטכני של המשדר‪ ,‬בדיקת הסוללות‬
‫ובדיקת הנצנץ‪.‬‬
‫מבדיקת מנגנון השידור עלה כי המערכת ללא ספק הופעלה והמנגנון התחיל בשידורו‪ ,‬מסקנה זו‬
‫נתבררה לאחר בדיקות הגלגלים המפעילים את המשדר‪ .‬נמצא כי המערכת עצרה באמצע שידור‬
‫המספר "‪. "253‬‬
‫מבדיקת המצב הטכני של המשדר עלה כי שפופרות השידור היו פגועות‪ .‬חוטי המשדר היו‬
‫אכולים בשל קורוזיה שנגרמה ע"י חדירת מים ומנגנון הקפיץ של השעון היה סגור בגלל קורוזיה‪.‬‬
‫מבדיקת הסוללות עלה כי הסוללות היו תקינות במהלך ההפלגה‪ ,‬על התקע המתחבר אל הסוללה‬
‫נמצאו סימנים ברורים של שריפה בין פין המתח הגבוה (‪ 135‬וולט) ופין ההארקה‪ ,‬סימנים אלו‬
‫הוכיחו כי בסוללה השתמר מתח גבוה כאשר הגיעו המים עד התקע וגרמו לקצר‪ .‬תחתית הסוללה‬
‫התנתקה לגמרי‪ ,‬כנראה בגלל ריאקציה כימית בין מי הים וההלחמה בה מחוברת תחתית זו‪.‬‬
‫בדיקת הנצנץ העלתה כי הסוללות היו ריקות לחלוטין ורוויות מי ים ואלקטרוליט‪ ,‬אך במהלך‬
‫ההפלגה היו תקינות‪.‬‬
‫מסקנות בדיקת המשדר היו‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫המשדר פעל אולם כנראה רק אחרי שבירת האנטנה שגרמה להפעלת המנגנון‪ .‬בתנאים‬
‫כאלה גם בשידור מעל לפני המים טווח השידור הוא קטן מאד וסיכוי הקליטה גרועים‬
‫ביותר‪ .‬מתחת לפני המים סיכוי הקליטה הוא אפס‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אין אפשרות להעריך את משך הזמן שהמשדר פעל עד לקצר על הסוללה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫נבדק מחדש תוכן השידורים המקוטעים שנקלטו בקפריסין במשך זמן החיפושים‪ .‬המצב‬
‫עתה היה שיש הסתברות גבוהה יותר שהמצוף ששידר "‪ "253‬לא נקלט בשום מקום‪.‬‬
‫"מתוך הנחה זו‪ ,‬ניסינו לשחזר" כותב בדו"ח סרן עקיבא דר‪" ,‬את האפשרות שהשידור‬
‫היחיד שנקלט היה "‪ ,"239‬אין כל אפשרות להצביע על סבירות ששידור כזה אמנם‬
‫נקלט‪ ,‬הקליטה הייתה נעדרת כל חוקיות והכילה מספר פעמים את הסיפרה "‪ "1‬שאיננה‬
‫מצויה באף אחד ממצופי ה"דקר" ‪.2‬‬
‫נספח מס' ‪ 2‬הביא את ממצאי הפורמניפרה‪ 3‬מהמצוף‪ ,‬הבדיקות בתחום זה נעשו על ידי ד"ר‬
‫אברהם גוליק מהחברה לחקר ימים ואגמים‪ ,‬הם התבססו על שתי דוגמאות חול שנלקחו‬
‫מהפלטה התחתונה של המצוף‪ .‬הדוגמאות הצטיינו במיעוט של מינים עובדה שהייתה תמוהה‬
‫לחוקר‪ ,‬וכולם היו "בנתוניים" שהם שוכני קרקע הים‪ ,‬עובדה זו הצביעה על כך שהמצוף היה על‬
‫קרקע הים או סמוך מאד לקרקע הים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מכאן התקבלה המסקנה שהגבול התחתון בו יכולה הייתה להימצא הצוללת הוא בסביבות‬
‫‪ 300-400‬מ'‪ .‬העדרם של מינים האופייניים למים רדודים או לשפת הים הצביעו על כך‬
‫שהפורמינפרים בדוגמא לא נדבקו למצוף בעת שנחת על שפת הים ונראה היה על פי ממצאים‬
‫אלה כי הצוללת נמצאת אי שם על קצה מדף היבשת‪.4‬‬
‫נספח מס' ‪ 3‬הביא ממצאים נוספים בתחום האורגניזמים שנמצאו על המצוף ונחקרו ע"י‬
‫שמואל פיזנטי מהתחנה לחקר הדיג הימי‪ .‬כאמור מצא החוקר מספר חוריריות‪ ,‬וצדפות של‬
‫תולעת שהייתה נפוצה בים התיכון‪ .‬מסקנתו הייתה כי המצוף שרוי היה משך תקופה ארוכה‬
‫בעומק רב יחסית‪ .‬התולעים שהתישבו עליו עשו זאת לפני שהוא השתחרר מהצוללת ולאחר‬
‫שהמצוף השתחרר הוא נסחף במים למשך של לא יותר משבוע‪ .‬עוד הוסיף פיזנטי באופן חד‬
‫משמעי כי לדעתו המצוף היה בעומק של בין ‪ 151-111‬פאדום‪ ,‬עומק הנמצא בקצה מדף היבשה‬
‫ובתחילת מדרון היבשת‪.‬‬
‫הממצאים הביולוגיים לא הצביעו על איזור גיאוגרפי מסויים במזרח הים התיכון בו עלולה‬
‫להיות הצוללת‪.‬‬
‫נספח מס' ‪ 4‬הביא את ניתוח החומרים שנאספו ע"י שמואל פיזנטי מחלקו הפנימי של המצוף‪.‬‬
‫חומר זה היה דומה לסדימנט בעל גוון חום צהבהב ונמסר לבדיקה במכון הגיאולוגי‪ .‬החומר‬
‫נבדק ע"י יעקב ניר מהמחלקה לגיאולוגיה ימית ומסקנתו הייתה כי החומר מקורו בהמסה של‬
‫חלקי המתכת של פנים המצוף והמשדר ע"י מי ים ולא ממקור סדימנטי כל שהוא‪.‬‬
‫נספחים מס' ‪ 7 - 5‬עסקו בניתוח הזרמים ומשטר הרוחות שהתקיימו בעת היעלמות הצוללת‬
‫ועד התגלות המצוף‪.‬‬
‫נספח מס' ‪ 8‬הביא את הממצאים המכניים והטכניים מהמצוף כפי שבאו לידי ביטוי בדו"ח של‬
‫פרופ' בודנר (ראה לעיל)‪ ,‬והיווה את הבסיס לניתוחים השונים‪.‬‬
‫מסקנות דו"ח "איבן"‪:‬‬
‫מסקנות הדו"ח של סא"ל אברהם דרור היוו את אבן הדרך לתיאוריות שעלו באשר למקום‬
‫הימצאות הצוללת ומובאות כאן ככתבן וכלשונן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫המצוף שהה בעומק מקסימלי של לא יותר מ‪ 1250-‬רגל‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫משך השהייה של המצוף על פני המים הוא בסדר גודל של כשבועיים ואולי קצת יותר‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לפי הכיפוף הקיים בכבל וכן לפי השפשוף החדש יותר בחלקו הפנימי של הכיפוף ניתן‬
‫להסיק באחוז גדול של ביטחון שהמצוף היה קשור לצוללת כל העת עד לשחרורו‬
‫בתקופה הסמוכה למועד מציאתו‪ .‬הכבל לא היה פרום ‪ ,‬המצוף התרומם במקצת‬
‫ממקומו חופשי או כמעט חופשי במרחק ‪ 28 – 15‬ס"מ מתחתית הכלוב‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא נראית שום אפשרות סבירה שהמצוף שוחרר בידי אדם אך לעומת זאת יש ממצאים‬
‫המצביעים על שחרור לא רצוני‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫המצוף לא השתחרר כתוצאה מפגיעה ישירה בו‪ ,‬אלא בעקיפין כתוצאה מפגיעה במבנה‬
‫העלי של הצוללת והמכסים המגנים‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫הסיבות הנראות לעין שיכלו לגרום לקריעת הכבל‪ ,‬חיתוך האנטנה ובסופו של דבר‬
‫לשחרורו הסופי של המצוף הן‪:‬‬
‫‪ )1‬קריסת גוף הלחץ באחד או יותר מקומות‪ ,‬סביר להניח שזה כתוצאה מקריסה‪.‬‬
‫‪ )2‬כוח חיצון‪ :‬התנגשות או גל הדף‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫לא נתגלה שום ממצא בשום בדיקה שיצביע בצורה ברורה על פגיעה בצוללת ע"י כוח‬
‫חיצון‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫מכל האפשרויות שנבדקו למציאת הסיבה שגרמה לחיתוך האנטנה‪ ,‬נראה שמתקבל‬
‫ביותר על הדעת כאפשרות יחידה שאפשר להסבירה שהאנטנה נחתכה – ונחתכה דווקא‬
‫בנקודה זו – על ידי אחד מזיזי האלומיניום של מכסה המצוף‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫הכבל של המצוף יכול להיקרע בחלקו כתוצאה ממשיכה או חיתוך הצינור דרכו הוא‬
‫עובר‪ ,‬אך אין הוכחה לאף אחת מן האפשרויות הנ"ל‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫המשדר פעל מעל לכל ספק‪ ,‬אך לא ניתן להוכיח עד כה במשך כמה זמן ואם‬
‫באטמוספירה או במים‪ .‬אך סביר להניח שהוא פעל מתחת למים‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫הצוללת הגיעה לתחום העומקים עליו מדובר בדרך של טעות רצינית בניווט או בדרך‬
‫רצונית‪ .‬אין הוכחה לאף אחת משתי ההנחות הללו‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫האזור האפשרי בו שוכבת הצוללת על הקרקע‪ ,‬לאור האמור לעיל‪ ,‬הוא באזור שבין‬
‫‪ 1200 – 600‬רגל‪ .‬החל ממול אלכסנדריה ועד חופי הארץ עם אחוז סבירות גדול יותר‬
‫לאזור שבין אלכסנדריה ופורט סעיד‪.‬‬
‫יג‪.‬‬
‫בחישוב נקודות הכניעה והקריסה של גוף הלחץ מראים שנקודות אלו הן בין ‪ 520‬ו‪720-‬‬
‫רגל ולמעשה גוף הלחץ יכול היה כבר לקרוס בתחום עומקים אלה‪ .‬אורך כבל המצוף‬
‫הינו ‪ 600‬רגל והוא נמצא בתחום העומקים האמורים לעיל‪ .‬סביר והגיוני להניח שאם‬
‫הצוללת הייתה בעומק של פחות מ‪ 600-‬רגל או פחות מעומק הקריסה היה מתבצע‬
‫ניסיון לשחרר אחד המצופים‪ ,‬לשלוח אנשים אפילו בלי סיכויים גדולים לצאת חיים‬
‫ולנסות לשחרר חפצים שונים ו‪/‬או שמן ודלק כדי לתת סימן כל שהוא‪ .‬אי הימצאות כל‬
‫הסימנים הללו מצביע על כך שכנראה הצוללת מונחת אי שם על המורד היבשתי ומעבר‬
‫לעומק הקריסה‪ ,‬כ‪ 600-‬רגל ובין עומק של ‪ 1250‬רגל‪ .‬גם ממצאי הבדיקה של בעלי‬
‫החיים על ידי ד"ר גוליק מהחברה לחקר הימים ושל מר פיזנטי מן המכון לחקר הדייג‬
‫מצביעים על תחום עומקים דומה או זהה‪.‬‬
‫יד‪.‬‬
‫באם יוחלט על עריכת חיפושים יש להתייעץ תחילה עם המומחים מצי ארה"ב ולאחר‬
‫מכן להכנס לדיון עם חברה פרטית כל שהיא‪.‬‬
‫טו‪.‬‬
‫בהמלצה על עריכת חיפושים יש לקחת בחשבון את כל המשמעויות המדיניות‪,‬‬
‫המבצעיות והרגשיות של המשפחות ואחרון אך לא פחות חשוב ההוצאות הכספיות‬
‫‪14‬‬
‫העצומות הכרוכות במבצע‪ ,‬ההוצאות שהן בבחינת נעלם בלי להבטיח סיכויים מלאים‬
‫למציאת הצוללת‪.‬‬
‫המסקנות העיקריות והחשובות בדו"ח לקביעת אתר הצוללת התמקדו כדלקמן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ע"ג המצוף לא נמצאו בעלי חיים מפני הים ומכאן שהמצוף שהה על פני הים תקופה‬
‫קצרה יחסית (שבועיים שלושה)‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בעלי חיים שנמצאו על המצוף הם קרקעיתיים ואופייניים לקצה המדף היבשתי‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫המצוף היה בעומק שאיננו קטן מ‪ 86-‬מטר ולא גדול מ‪ 326-‬מטרים‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫המצוף היה במשך שנה בכלובו על סיפון אח"י דקר‪ .‬במשך שנה זו נקרע הכבל שהחזיק‬
‫אותו על הסיפון אט אט עד שנותק‪ .‬המצוף עלה אל פני הים ועשה את דרכו אל חוף חאן‬
‫יונס‪.‬‬
‫לאחר תקופת התחקירים ממושכת הועבר המצוף למוזיאון חיל הים‪ ,‬תוקן‪ ,‬נצבע והפך למוצג‬
‫מוזיאוני‪.‬‬
‫סעיף י"ב במסקנות הדו"ח הרואה את אלכסנדריה ופורט סעיד כמקומות הסבירים להימצאות‬
‫הצוללת והעובדה שמצרים הייתה בעצם מדינת אויב‪ ,‬הביאה לכך שמכאן ואילך למשך של כ‪10 -‬‬
‫שנים לא בוצעו חיפושים למציאת ה"דקר"‪ .‬אפשרות חדשה נפתחה עם חתימת חוזה השלום עם‬
‫מצרים כאשר נוצרו התנאים שאפשרו חיפוש אח"י דקר גם לאורך חופי מצרים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫דו"ח הועדה החיילית (יואב עיטם)‬
‫במשך כ‪ 10-‬שנים לא נעשתה כל פעילות של חיפושים אחר ה"דקר"‪ .‬היחסים עם מצרים לא‬
‫אפשרו ללכת בעקבות גירסתו של סא"ל אברהם דרור לחיפוש באיזור אלכסנדריה‪ .‬מצרים היתה‬
‫מדינת אויב ולא ניתן היה לחפש במים הריבוניים שלה‪.‬‬
‫עם חתימת הסכמי השלום עם מצרים ב‪ 21-‬במרס ‪ 1474‬נפתחה אפשרות לחיפוש ה"דקר"‬
‫באיזור אלכסנדריה‪ ,‬בחיל הים מונתה ע"י מפקד חיל הים האלוף זאב אלמוג ועדה חדשה‬
‫לחיפושי ה"דקר"‪ 1‬בראשותו של רע"ן הידרוגרפיה דאז‪ ,‬סא"ל יואב עיטם אשר החלה עבודתה ב‪-‬‬
‫‪ 1‬ביולי ‪ ,1474‬חברי ועדה נוספים היו רס"ן יצחק פארי ורס"ן עמירם עינת‪ ,‬על הועדה הוטל‬
‫בשלב ראשון להעריך את מקום אובדנה של אח"י דקר ולהמליץ על אזור החיפושים‪.‬‬
‫הוועדה ביססה את הערכתה למיקום טביעת אח"י דקר על‪:‬‬
‫א‪ .‬ממצאי חקירת מצוף הסימון‪.‬‬
‫ב‪ .‬חישוב נתיב אפשרי של מצוף הסימון על פי נתונים סביבתיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬חישוב נתיב אפשרי של אח"י דקר על פי נתוני זמן ומרחב‪.‬‬
‫הוועדה בחנה מחדש את ממצאי המצוף כפי שהועלו בדו"ח פרופ' בודנר בעת מציאת המצוף ללא‬
‫שינוי במסקנות ובחנה הערכה של מסלול היסחפות המצוף על פי זרמי המים לאורך צפון החוף‬
‫המצרי‪ .‬המסקנות שעלתה הועדה מחקירת ממצאי המצוף העלו כי‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫המצוף נשאר מרותק לצוללת בכלובו במשך כשנה‪ .‬במשך תקופה זו חדרו מים לתוך‬
‫המצוף והתיישבו עליו בע"ח קרקעיתיים‪ .‬עם ניתוקו של כבל הריתוק עלה המצוף אל פני‬
‫הים ובמשך שלושה על ארבעה שבועות הביאו הזרם אל חוף חאן‪-‬יונס‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הוועדה יחסה את הינתקות המצוף מן הצוללת והגעתו אל החוף לנסיבות טבעיות ללא‬
‫התערבות יד אדם‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אח"י דקר נמצאת כנראה בעומק שבין ‪ 326-180‬מטרים במרחק שבין ‪ 200-150‬מייל‬
‫מחאן יונס (בין דמייט לאלכסנדריה)‬
‫‪.2‬‬
‫הועדה קיימה פגישה עם סא"ל זאב אלמוג וסא"ל דורון עמיר ושמעה את גירסתם בדבר סטיית‬
‫הצוללת לכיוון המצרי‪ ,‬היא קיימה פגישה עם תא"ל אברהם דרור (איבן) לשמיעת גירסתו על‬
‫כוונת ה"דקר" להתקרב לאלכסנדריה‪.‬‬
‫כמו כן ביצעה הוועדה ניתוח בתימטרי וטרימנטלוגי של חופי מצרים בים התיכון ע"י רס"ן יעקב‬
‫טרוסלר שהיה רמ"ד חופים ומיפוי‪.‬‬
‫התוצר הסופי של הוועדה הייתה חוברת שיצאה בפברואר ‪ 1980‬תחת הכותרת "היכן טבעה‬
‫אח"י דקר?" היה זה חלקו הראשון של דו"ח הוועדה‪ .‬החלק השני והסופי הכולל הערכת‬
‫‪11‬‬
‫הסיכויים למציאת הדקר ומשמעויות תקציביות תוכנן ע"י הועדה להיות מוגש בתום שלב ב' של‬
‫עבודת הועדה והדבר תלוי היה במועד ההתיעצויות עם צי ארה"ב‪ .‬בחוברת זו ריכזה הועדה את‬
‫כל מסקנותיה באשר למקום טביעת ה"דקר"‪.‬‬
‫כאמור ביססה הועדה החיילית את הערכתה למקום טביעת ה"דקר" על שני כיווני חקירה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ממצאי חקירת מצוף הסימון האחורי של ה"דקר" וחישוב נתיבו אפשרי על פי נתונים‬
‫סביבתיים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חישוב הנתיב האפשרי של ה"דקר" על פי נתוני זמן ומרחב‪.‬‬
‫ממצאי חקירת מצוף הסימון של ה"דקר"‬
‫מתוך רענון ממצאי המצוף והעובדות שעל המצוף נמצאו בע"ח קרקעיתיים בלבד; עומק‬
‫הקריסה של מכסה בית המשדר ‪ 326‬מ' והעובדה שהמצוף נמצא נקי מצמחיית פני הים הביאו‬
‫את חברי הועדה למסקנה שהמצוף נשאר מרותק לצוללת בכלובו במשך כשנה‪ .‬משך תקופה זו‬
‫חדרו מים לתוך המצוף והתיישבו עליו בעלי חיים קרקעיתיים‪ .‬עם ניתוקו של כבל הריתוק עלה‬
‫המצוף אל פני הים ובמשך שלושה עד ארבעה שבעות הביאו הזרם אל חוף חאן יונס‪.‬‬
‫על פי ניתוח מפות הזרמים והרוחות בתקופה הנדונה (פברואר ‪ )1969‬יכול היה המצוף ‪ ,‬לדעת‬
‫חברי הועדה‪ ,‬להיסחף מרחק של ‪ 150‬עד ‪ 200‬מיל עם הזרם המקומי הנע מזרחה ופחות או יותר‬
‫במקביל לחוף‪ .‬מכאן שהמצוף החל את מסעו לחוף חאן יונס מנקודה כל‪-‬שהיא צפונית לדלתא‪.‬‬
‫הועדה יחסה את הינתקות המצוף מן הצוללת והגעתו אל החוף לסיבות טבעיות ללא התערבות‬
‫יד אדם‪.‬‬
‫מסקנת חברי הועדה היתה כי ה"דקר" אמורה היתה להימצא בעומק שבין ‪ 180‬ל‪ -326‬מ'‬
‫במרחק שבין ‪ 150‬ל‪ 200-‬מילין מחאן יונס (בין דמייט לאלכסנדריה)‪.‬‬
‫התקשורת מה"דקר"‬
‫הוועדה ראתה בתקשורת מן ה"דקר" נושא חשוב מאד שבעזרתו ניתן היה להעריך את שעת‬
‫אובדן הצוללת ועל פי זאת ובהתאם לשיקולי זמן ומרחב להעריך את מקום טביעתה‪.‬‬
‫בניגוד לוועדות קודמות‪ ,‬ההתקשרות הראשונה שארעה בשעה ‪ 251220‬היתה לדעת הוועדה‬
‫בסבירות גבוהה אותנטית מה"דקר"‪ .‬מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ההתקשרות הראשונה הייתה עשר דקות לאחר שמפקדת ח"י קראה ל"דקר" בגלוי בשם‬
‫הבינ"ל לעבור להתקשר למפקדה בערוץ ‪ F – 102‬וה"דקר" ענתה למפקדה בתדר זה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫תוכן ההתקשרות הראשונה היה שגרתי וסביר (רק ‪ 12‬שעות לאחר התקשרות ודאית‬
‫אחרונה ב‪.)250002 -‬‬
‫‪17‬‬
‫לפיכך ראו חברי הוועדה את ההתקשרות הראשונה‪ ,‬בשעה ‪ 251220,‬כבעלת סבירות גבוהה‬
‫להיות תקשורת אותנטית מה"דקר" וכי היא אבדה אחרי שעה זו‪ ,‬או ממש בשעה זו‪ ,‬ואילו את‬
‫ההתקשרות השנייה מ‪ 261755 -‬כבעלת סבירות נמוכה להיות אותנטית מה"דקר"‪ .‬לעובדה מדוע‬
‫לא הייתה התקשרות מה"דקר" בשעה ‪ ,250600‬מועד ההתקשרות השגרתי‪ ,‬לא היה לוועדה‬
‫הסבר‪.‬‬
‫הערכת הזמן והמרחב‬
‫מבחינת הזמן והמרחב הגיעה הועדה לאפשרות הטכנית כי מנקודת הפנייה הפליגה כנראה‬
‫אח"י דקר לעבר מצרים במהירות של ‪ 9.5 – 9.25‬קשרים שהיא גבוהה בקשר אחד מהמהירויות‬
‫ביממה השמינית להפלגה (‪ 8.25‬קשרים) וביממה השישית להפלגה (‪ 8.50‬קשרים) והגיעה ב‪-‬‬
‫‪ 250800‬לכל המאוחר לאיזור בקרבת אלכסנדריה בו העומקים הם בין ‪ 180‬ל‪ 326-‬מטר ושם‬
‫כנראה טבעה‪.‬‬
‫הוועדה הסתמכה על מברקו של מפקד הצוללת בנוגע למכ"מים החופיים בקרבת הארץ‬
‫כתימוכין לכך שכוונתו לבדוק את מערכת הגילוי החדשה על מכ"מים בקרבת הארץ התייחסה‬
‫לאזור אלכסנדריה‪ .‬הוועדה מונה עוד מספר מניעים שעמדו לדעתה בפני מפקד הצוללת לסטייה‬
‫מהנתיב לכיוון אלכסנדריה והם‪ :‬הזמן העודף שהיה בידיו (כשלוש יממות מהזמן המתוכנן‬
‫להגעה ו‪ 24-‬שעות בפועל)‪ ,‬רצונו להעלות את מורל הצוות‪ ,‬וכוונתו לנסות את מערכת זיהוי‬
‫המכ"מים‪ .‬הנחה זו הייתה מבוססת על העובדה שהמהנדס אשר תכנן את המערכת הפליג‬
‫בצוללת ובקשת המפקד במברק (מ‪ 22-‬בינואר) את נתוני המכ"מים החופיים בקרבת הארץ‬
‫ושעות ההפעלה שלהם‪.3‬‬
‫התייחסות לאפשרויות האובדן‬
‫הוועדה בדקה את האפשרויות לאובדן ה"דקר" כפי שעלו בדו"ח אראל ונדונו בדו"ח האלוף טל‬
‫רק בהיבט של בחינת המשמעויות לגבי הגדרת האזור בו טבעה ה"דקר"‪ .‬המסקנה הייתה‬
‫ששלוש הסיבות האפשריות העיקריות לטביעת ה"דקר"‪ :‬אובדן שליטה‪ ,‬התנגשות עם כלי שיט‬
‫ופעולה עוינת יכולות היו להתרחש בקרבת החוף המצרי ואין באף אחת משלוש הסיבות‬
‫האפשרויות כדי לסתור את אפשרות הימצאות ה"דקר" בעומק שבין ‪ 180‬ל‪ 326-‬מטר‪. 4‬‬
‫איזור החיפושים‬
‫הועדה הסיקה כי הצוללת נמצאת ככל הנראה בעומקים שבין ‪ 180‬ל‪ 326-‬מטרים באזור הצפון‬
‫מערבי של מדף היבשת של הדלתא והייתה יכולה להגיע לאזור אלכסנדריה לפני טביעתה‪.‬‬
‫הוועדה הגדירה את אזורי החיפושים‪ :‬האזור המומלץ לחיפוש נמצא צפונית וצפונית מזרחית‬
‫לאלכסנדריה וגבולותיו הם‪:‬‬
‫א‪ .‬המזרחי‪ :‬קו עומק ‪ 150‬מטר‪.‬‬
‫ב‪ .‬המערבי‪ :‬קו עומק ‪ 360‬מטר‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ג‪ .‬הצפוני‪ :‬קו רוחב ‪ 32‬מעלות צפון‬
‫ד‪ .‬הדרומי‪ :‬גבול גיזרת מבואות הנמל‪.‬‬
‫הדו"ח אושר ע"י מפקד חיל הים האלוף זאב אלמוג ומכאן הוחל בהתנעת משלחות החיפושים‪.‬‬
‫לפרויקט אשר ניתן לו שם הקוד "גנזים"‪.‬‬
‫דו"ח הועדה האזרחית (דו"ח אלמוג)‬
‫בינואר ‪ 1980‬הוקמה על פי בקשת ועד משפחות נעדרי ה"דקר" ועדת חקירה אזרחית עליה נמנו‬
‫האלוף (מיל‪ ).‬יוחאי בן נון שהיה בעברו מפקד חיל הים ובאותה עת מנהל המכון לחקר ימים‬
‫ואגמים לישראל בחיפה‪ ,‬סא"ל (מיל‪ ).‬זאב אלמוג‪ ,‬שהיה בעברו מפקד צוללת ובאותה עת מנהל‬
‫ביה"ס לקציני ים בעכו וסא"ל (מיל‪ ).‬ד"ר שלמה בן אלקנה חוקר משטרה בעברו ומקים היחידה‬
‫לאיתור נעדרים שלזכותו נזקפו פתרון תעלומות היסטוריות ומציאתם של נעדרים רבים‪.‬‬
‫ועדת החקירה סמכה ידה על דו"ח הועדה החיילית והמליצה על בדיקת הזרמים עם מצוף‬
‫כדוגמת מצורף אח"י דקר ועל איסוף חומר מודיעיני נוסף‪ .‬בפבר' ‪ 1980‬עובד דו"ח הועדה‬
‫החיילית ותורגם לאנגלית‪ .‬העתקים ממנו נשלחו לעיון לצי ארה"ב ומפקד צי ארה"ב שלח אגרת‬
‫אל מפקד חיל הים ובה דברי הערכה על הדו"ח‪.‬‬
‫פרויקט "גנזים"‬
‫פרויקט "גנזים" הותנע במאי ‪ 1980‬בעקבות דו"ח הוועדה החיילית ונועד לחיפוש הצוללת‬
‫"דקר" באזור אלכסנדריה‪ .‬ביולי ‪ 1980‬נפגשה הוועדה החיילית עם הנספח הימי דאז (אל"מ‬
‫יעקב ניצן) ועם נציגי צי ארה"ב ודנה בדו"ח הוועדה החיילית‪ ,‬נציגי צי ארה"ב סמכו ידיהם על‬
‫הדו"ח ועל תוכנית החיפושים כפי שהוצגה בפניהם והמליצו על קבוצה אזרחית בארה"ב‬
‫העוסקת באיתור תת מימי לצורך התייעצות בהקשר לציוד ושיטות חיפוש‪ .‬הועדה נפגשה עם‬
‫קבוצה זו וכן עם חברה שפיתחה סונאר סורק צד (‪ )Side Scan Sonar‬מתקדם לחיפושים על‬
‫קרקע הים והמליצה על ציוד נוסף שיש לרכוש‪.‬‬
‫על בסיס הידע והמכשור שהיו אז בחיל הים ולאור ההתייעצות עם מומחים בחו"ל תוגברה‬
‫יחידת האיתור החיילית בכוח אדם ובציוד‪ .‬מכשירי הגילוי העיקריים היו סונר סורק צד‪,‬‬
‫מגנטומטר‪ ,‬מד עומק‪ ,‬מערכת ניווט אלקטרונית וכלי רכב תת מימי שכונה "סרטן"‪ .‬צוות‬
‫החיפוש קיים מספר אימונים עם הציוד בהדרכת מומחה מחו"ל‪ ,‬כששיטת החיפוש בה נעשה‬
‫שימוש בדומה לשיטה בה חיפשו את הצוללת הצרפתית "מינרב"‪.5‬‬
‫במסגרת פרוייקט "גנזים" תוכנן איתור של הצוללת אח"י לוויתן על מנת לבצע אימון בשימוש‬
‫עם סונר סורק צד‪ ,‬מגנטומטר וסרטן (מבצע "בלש ‪ .)"1‬אח"י לוויתן טובעה כגרוטאה ע"י חיל‬
‫[‪ ]Administr4‬עם הערות‪ :‬יחיאל שואל היכן הנספח‬
‫‪14‬‬
‫הים בשנת ‪ 1973‬מערבית לחיפה והצורך באיתורה היה ברור לאור היות הצוללת אחות לאח"י‬
‫דקר ולא היה כמוה לשמש מודל בקנה מידה ‪ 1:1‬לחיפוש אחר אח"י דקר‪.‬‬
‫החיפושים החלו באוק' ‪ ,1411‬אח"י לוויתן לא אותרה‪ ,‬כנראה עקב היותה טבועה בעומק רב (כ‪-‬‬
‫‪ 111‬מטר) אך במקום הלוויתן אותרה צוללת איטלקית טבועה ממלחמת העולם השנייה בשם‬
‫"שירה" (‪ )Scirè‬על קרקעית הים מערבית לעכו בעומק של ‪ 32‬מ'‪ .‬הסרטן הורד על ה"שירה"‬
‫והייתה זו הזדמנות הראשונה לזהות ולסרוק צוללת באמצעותו‪ ,‬במבצע זה נוסתה לראשונה גם‬
‫מכולת האיתור שהוכיחה את יעילותה‪.‬‬
‫מבצעי "סנונית השחר ‪ -‬חיפושים באזור אלכסנדריה‬
‫מבצעי "סנונית השחר" ‪2-1‬‬
‫על בסיס הידע שנאסף בחיל הים יצאה ב‪ 25-‬באוק' ‪ 1980‬המשלחת הראשונה לחיפושי ה"דקר"‪.‬‬
‫הרכב הכוח כלל שני סטי"לים מזוודים במערכות לגילוי צוללות‪ ,‬אונית אם‪ ,‬יחידת האיתור‪,‬‬
‫היחידה המקצועית וצוות צילום מהטלויזיה הישראלית‪ .1980 .‬החיפוש על פי המלצת הועדה‬
‫היה ברצועה שהוגדרה בין העומקים ‪ 350 – 150‬מ' בין נקודה הנמצאת צפונית מערבית לנמל‬
‫אלכסנדריה ונקודה הנמצאת צפונית מזרחית לרוזטה ובה הייתה על פי הערכה הסבירות‬
‫הגבוהה ביותר להימצאות אח"י דקר‪.‬‬
‫כוונת המבצע כפי שהוגדרה בפקודת המבצע היתה‪" :‬אח"י מבטח‪ ,‬אח"י משגב‪ ,‬ואונית האם‬
‫בשיתוף יחידת האיתור והיחידה המקצועית יבצעו סקר ראשוני באזור החיפוש של אח"י "דקר"‬
‫בין התאריכים ‪ 25‬אוק' – ‪ 1‬נוב' ‪ ."1980‬בהמשך הוארך המבצע עד ה‪ 25-‬בנוב'‪ 6‬מאחר וסריקת‬
‫האיזור לא הסתיימה‪ .‬מפקד כח הסטי"לים במבצע היה מפל"ג ‪ 34‬סא"ל פיני שחף ומפקד אונית‬
‫האם היה רס"ן יגאל בר יוסף‪.‬‬
‫מבצע חיפושים זה היה הראשון מסוגו בחיל הים‪ .‬פותחו בו שיטות חדשות ואמצעים לחיפוש תת‬
‫מימי‪ .‬בתדרוך האחרון למבצע הייתה תחושה של פריצת דרך בנושא חיפושי ה"דקר" ותקווה‬
‫גדולה למציאתה‪.‬‬
‫בשלב הראשון של החיפושים בוצעה סריקה סונארית ראשונית באמצעות שני סטי"לי הנצ"ל‬
‫מתוך תקוה לאתר מטרות על קרקעית הים‪ ,‬כשם שהדבר נעשה באמונים בארץ‪ .‬הסטי"לים קלטו‬
‫כ‪ 1000-‬הדים ובהם מספר מקבצים‪ .‬אחד מהמקבצים היה אוניה שנתגלה אח"כ גם באמצעות‬
‫ציוד החיפוש שהותקן על אונית האם‪.‬‬
‫בשלב השני נסרק מרבית השטח שהוגדר ע"י אוניית האם כשהיא מפעילה את ציוד הסריקה‬
‫והצילום כשהיא מנווטת בעזרת שתי תחנות חוף ומיני ריינג'ר‪ .‬במהלך הסריקה נמצאו על‬
‫קרקעית הים שלוש אוניות טרופות‪ ,‬הן נסרקו וצולמו ע"י הסרטן וכמו כן נמדדו ונאספו נתונים‬
‫‪41‬‬
‫סביבתיים כגון הזרם המקומי‪ ,‬טמפרטורות הים שנמדדו בעזרת בתיתרמוגרף ונדגם סדימנט‬
‫קרקעית הים בעומקים שונים לצורך השוואה עם ממצאי מחקר המצוף‪.‬‬
‫לאחר מעשה הוסכם כי סריקת הסטי"לים לא הייתה חיונית לחיפוש הצוללת לאור סריקת‬
‫השטח השיטתית שבוצעה בידי אונית האם‪ .‬לאור העובדה כי ה"דקר" לא נמצאה בשטח שנסרק‬
‫ומאחר שכל הציוד נמצא תקין ואמין היו חברי המשלחת משוכנעים כי הצוללת "דקר" איננה‬
‫באזור שנסרק‪.7‬‬
‫לאחר שובה של המשלחת הראשונה ולימוד לקחי ההפלגה הוחלט על ביצוע מספר שינויים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫יח' האיתור הועברה מבסיס אשדוד לבסיס חיפה והוכפפה ליחידה לעבודות תת מימיות‬
‫(ילת"מ)‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫נתוני הסריקה הראשונה עובדו ונעשתה ביקורת על אמצעי החיפוש ושיטות החיפוש‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הוקמה ועדת פיתוח חילית למימוש לקחי הסריקה ולשיפור המערכות והציוד של פלגת‬
‫האיתור ושל הסרטן‪ .‬על סיפון אונית האם הוקם מערך חדש יעיל נוח לעבודה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫בוצעו אימונים וניסויים בים שעיקרם היו בחינת המערכות על הצוללת "שירה"‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫התקיימה תכתובת עם אנשי מקצוע ומדענים בתחומים שונים ובעקבותיה רכש של ציוד‬
‫נוסף שיאפשר סריקה יעילה ומהירה יותר‪.‬‬
‫עם חזרת המשלחת בנוב' ‪ 80‬החל יואב עיטם בחקירה שנייה של המצוף לאור מחשבות וספקות‬
‫שהחלו לקנן בו לגבי החקירה הראשונה‪ .‬הדו"חות של החקירה הראשונה שנמסרו לחיל הים היוו‬
‫במשך תקופה ארוכה יסודות בלתי מעורערים בהערכת המצב לגבי מקומה של הצוללת והמשלחת‬
‫הראשונה למצרים (סנונית השחר ‪ )1+2‬חיפשה את הצוללת בהסתמך על ממצאי החקירה‬
‫הראשונה‪ .‬בעקבות לימודי אוקיאנוגרפיה נחשף יואב עיטם לקהיליית החוקרים האוקיאנוגרפים‬
‫בארץ וביצע בירורים טכניים בדבר החקירה הראשונה‪.‬‬
‫הוועדה בראשותו של יואב בדקה מחדש את ממצאי ומסקנות הבדיקות הביולוגיות שערכו‬
‫המומחים בחקירה הראשונה‪ :‬אברהם גוליק מהחברה לחקר ימים ואגמים‪ ,‬שמואל פיזנטי‬
‫מהתחנה לחקר הדיג הימי ויעקוב ניר מהמחלקה לגיאולוגיה ימית של המכון הגיאולוגי במשרד‬
‫הפיתוח‪ .‬בדו"ח שכתב יואב עיטם "מחקר מצוף אח"י דקר" – דו"ח מלא יוצא יואב עיטם כנגד‬
‫מסקנות החוקרים הנ"ל בטענה כי "הדו"חות של החקירה הראשונה שנמסרו לחיל הים (למעט‬
‫דו"ח הטכניון) הראו כי החקירות היו לא מספקות מאחר ופרט לחוקרי הטכניון היו יתר‬
‫החוקרים בלתי מומחים בתחומיהם"‪ .8‬לאור תוצאות החקירה השנייה של המצוף ההערכה‬
‫שהוצגה הייתה כי הצוללת נמצאת במים רדודים‪ ,‬לא יותר מאשר ‪ 150‬מ' ובסבירות גדולה יותר‬
‫בעומק של ‪ 100‬מ'‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫מבצע "סנונית השחר" ‪3‬‬
‫המשלחת השנייה התקיימה בין התאריכים ‪ 18‬בספט' ל‪ 1-‬אוק' ‪ .1981‬החיפושים התרכזו בין‬
‫אלכסנדריה לבלטים‪ ,‬עומקי הסריקה היו בין ‪ 250 – 150‬מ' והסריקות התבצעו ע"י אונית האם‬
‫בסיוע ספינת המחקר "שיקמונה" כספינת ניווט‪ .‬עקרונית דמתה שיטת הסריקה לשיטה הקודמת‬
‫אלא שכעת עגנה השיקמונה במרחק של כ‪ 20-‬מייל מהחוף ועליה משיב של מערכת הניווט‪.‬‬
‫סיכום ביניים‬
‫בשתי תקופות החיפוש התגלו שש מטרות שונות כאשר חמש מהן נבדקו ע"י הסרטן‪ ,‬אף אחת‬
‫מהן לא זוהתה כאח"י דקר‪.‬‬
‫בשלב זה ביצעה הועדה ניתוח והערכת מצב ובמסמך שיצא בתאריך ‪ 1‬בנוב' ‪ 1411‬הועלתה‬
‫השאלה הקרדינאלית "מדוע לא נמצאה אח"י דקר?‪ "9‬התשובות שנתנו ע"י הוועדה התמקדו‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫בשיטת החיפוש והציוד שאינם טובים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בעובדה שאח"י דקר אינה נמצאת באזור שנסרק‪.‬‬
‫הועדה קבעה שהתשובה הראשונה מופרכת והעלתה תסריטים שונים לפיהם פנתה אח"י דקר‬
‫מנתיבה לעבר מרסה מטרוח ואזור הדלתא וכן תסריט לפיו פנתה הצוללת לאזור הים האגאי‬
‫וקפריסין‪.‬‬
‫המלצות הועדה היו בשלב זה להפסיק את הסריקות בים למשך שנה וחצי‪ ,‬תקופה שתוקדש‬
‫למחקר בכל התחומים הקשורים לחיפושי ה"דקר"‪ ,‬בזמן זה תתקיים הערכה ביולוגית על סמך‬
‫בדיקה מחודשת שנעשתה על המצוף ועל סמך בדיקת זרמי הים במשך שנה‪.‬‬
‫יחד עם המלצות הועדה הוחלט בחיל הים לבצע חיפוש נוסף לפני הנסיגה מסיני (באפריל ‪.)82‬‬
‫מבצע "סנונית השחר ‪"4‬‬
‫מבצע "סנונית השחר ‪ "4‬התקיים בין התאריכים ‪ 11 – 1‬במרס ‪ .1412‬גם בו לקחה חלק אוניית‬
‫האם שנעזרה הפעם בשני סד"גים מגוייסים ‪" -‬ניצן" ו"אופיר"‪ .‬תאריך המבצע נבחר על אף‬
‫החשש מתנאי ים קשים וזאת על מנת להספיק ולבצע חיפוש נוסף לפני הנסיגה מסיני‪ .‬היה ידוע‬
‫כי תקופה זו היא גרועה מבחינת מזג האוויר והדבר נלקח בחשבון בתכנון‪ ,‬ואכן בדיעבד הים היה‬
‫סוער במשך רוב ימי המבצע‪.‬‬
‫אזור החיפושים הכללי היה דומה למבצע הקודם ‪ -‬בין אלכסנדריה לבלטים‪ ,‬נסרקו מספר אתרים‬
‫שלא נבחנו בקפידה במבצעים קודמים ומספר אתרים נוספים‪ .‬הסריקה נעשתה ע"י גרירה בו‬
‫זמנית של סונר סורק צד ומגנטומטר במהירות ממוצעת של ‪ 7‬קשרים‪ .‬עומק הסריקה היה הפעם‬
‫בין ‪ 150 – 75‬מ'‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫במהלך מבצע זה לא תוכננה כניסה לנמל אלכסנדריה אלא אם תנאי הים יחייבו זאת‪ ,‬ב‪ 13-‬במרס‬
‫‪ 1412‬נאלצו הכוחות להיכנס לנמל אלכסנדריה על מנת לתפוס מחסה מן הסערה‪ .‬במהלך‬
‫החיפושים במבצע זה אותרו ‪ 16‬מטרות‪ ,‬כולן נבחנו וזיהוין כאח"י דקר נשלל בוודאות‪.‬‬
‫המשך הפעילות לאחר החיפושים במצרים‬
‫בכל מהלך תקופת החיפושים ולאחריה המשיך ראש הפרוייקט יואב עיטם לחקור את המצוף ואת‬
‫אובדן אח"י "דקר" וכאמור המליץ על דרכי פעולה להמשך החיפושים‪.‬‬
‫ביוזמתו של ד"ר יונתן ארז מהמעבדה הביולוגית באילת הוחל בחקירה מחדש של הממצאים‬
‫הביולוגיים מן המצוף‪ .‬הסתבר שמהצדפות‪ ,‬החוריריות והתולען שהם בעלי חיים קרקעיתיים‬
‫שנמצאו בבדיקה הראשונית נשארו רק הצדפות‪ ,‬החוריריות והתולען נעלמו‪ .‬הצדפות הועברו‬
‫לבדיקה איזוטופית והמצוף הוצא מהמוזיאון‪ ,‬פורק בניסיון למצוא בעלי חיים נוספים על פני‬
‫המשטחים הפנימיים שלו ועל בקבוקוני ההצפה‪.‬‬
‫בעת הפירוק התגלו מספר רב מאוד של חוריריות בהן כל המינים שנמצאו בעבר וכן מינים נוספים‬
‫כמו כן נמצאו תולענים נוספים מהמין שנמצא בעבר‪.‬‬
‫עם פירוק המצוף התברר בדיעבד כי הבדיקה הביולוגית של המצוף מיד לאחר מציאתו הייתה‬
‫שטחית‪ .‬על סמך ממצאי בדיקות מחודשות אלו וניתוחן בוצעו החיפושים של מבצעי "סנונית‬
‫השחר" ‪ 1‬ו‪ 4-‬בעומקים רדודים יותר‪ .‬בנוסף נעשה ניסיון להעריך את מסלול ההיסחפות של מצוף‬
‫אח"י דקר במשך ארבעת השבועות שקדמו לתאריך מציאתו‪ .‬זאת על סמך תנאי מזג האוויר‬
‫ששררו באגן המזרחי של הים התיכון באותה תקופה‪.‬‬
‫הערכת מסלול היסחפות המצוף התבססה על ההנחה כי גורם הסחיפה הוא הזרם על פני הים וכי‬
‫המצוף נסחף במהירות הזרם ובכיוונו‪ .‬לצורך כך בוצעו חישובי זרמים תוך התייחסות לזרם‬
‫הנוצר בהשפעת הרוח והזרם "הקבוע" הקיים בשל סיבות שונות אחרות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1411‬נערך ניסוי בפיזור כרטיסים לצורך בדיקת הזרמים באגן המזרחי של הים התיכון‪.‬‬
‫הכרטיסים פוזרו במקומות שונים במרחב הים התיכון מתוך ניסיון להתחקות אחר מקום‬
‫נחיתתם בחוף‪ .‬כמו כן נערך ניסוי עם מצופים הזהים למצופי ה"דקר"‪ .‬המצופים שוקעו בים‬
‫בעומקים שונים במטרה לחקר את התפתחות בעלי החיים והגידולים הימיים עליהם בתום שנה‪.‬‬
‫אך המצופים אבדו בים‪.‬‬
‫את המגעים עם המצרים ניהלו במשך כל התקופה אל"מ ישראל לשם וסא"ל יעקב טרוסטלר‬
‫רע"ן הידרוגרפיה במפקדת חיל הים‪ ,‬המגעים כללו מפגשים ושיחות במצרים‪ .‬משלחת רביעית‬
‫אמורה הייתה לצאת לחיפושים ביוני ‪ 1412‬אך התבטלה לאור מבצע של"ג אשר גרם למצרים‬
‫להתנגד להמשך החיפושים‪ ,‬עובדה שהביאה להפסקתו של הפרוייקט‪.‬‬
‫[‪ ]Administr5‬עם הערות‪ :‬לבדוק השם‬
‫‪41‬‬
‫עם נסיגת צה"ל ממרבית השטחים בלבנון בשנת ‪ 1411‬והתמקמותו ברצועת הביטחון נוצרו הרקע‬
‫והתנאים לחידוש המגעים עם המצרים‪ .‬ב‪ 11-‬ביוני ‪ 1411‬התקיים במפקדת הצי באלכסנדריה‬
‫מפגש של משלחת ישראלית בראשות אל"מ ישראל לשם עם גורמי פיקוד בצי המצרי בראשות‬
‫אדמירל רידא‪ ,‬יו"ר תת ועדה מצרית לחיפושי ה"דקר"‪ .‬השיחות עם אנשי צי היו ענייניות וללא‬
‫תחושה של מחלוקות פוליטיות והמצרים גילו גישה חיובית במהלך השיחה‪ .11‬הדגש בשיחות ניתן‬
‫להיבט ההומניטרי שבחיפושים‪.‬‬
‫מבצעי "נגטיב" ו"צ'אלנג' אקספרס" ‪ -‬החיפושים באיזור סיני‬
‫במהלך התקופה התקבל בחיל הים דיווח של דייגים כי נתקלו בעצם מתכתי באזור הנמצא‬
‫צפונית לימת ברדוויל‪ .‬לאור מדיניות חיל הים שלא להתעלם מכל ממצא או דיווח בנושא‬
‫ה"דקר" יצאה ב‪ 11-‬באוג' ‪ 1411‬משלחת חיילית על ספון א"מ "שקמונה"‪ ,‬ספינת המחקר של‬
‫המכון האוקיאנוגרפי בחיפה‪ ,‬בראש המשלחת עמד סא"ל יואב עיטם והשתתפו בה יוסי דר‪,‬‬
‫צוריאל יצחק‪ ,‬יובל תמיר‪ ,‬יחיאל געש‪ ,‬יונה מובס‪ ,‬טיבור ליברמן‪ ,‬משה רבה וחליבה‪.‬‬
‫מבצע החיפוש נקרא "נגטיב" ונעשה בו שימוש במגנטומטר בלבד‪ ,‬הניווט במבצע זה היה גרוע‬
‫בידיעה מראש‪ ,‬והתוצאות היו שלא נמצא כל מטרה מגנטית והספינה שבה ב‪ 21-‬בספט' ‪.11‬‬
‫ההנחה הייתה שיתכן והסיבה לקריעת רשת הדייג הנגררת עליה דווח נעוצה במבנה הקרקע‬
‫באזור‪.‬‬
‫כפי שתואר לעיל ניאותו המצרים לאחר יציאת כוחות צה"ל מלבנון לאפשר את חידוש החיפושים‬
‫אחר ה"דקר" אך התנו את החיפושים בכך שינוהלו ע"י ארה"ב‪ .‬באביב ‪ 1411‬התקיימו שיחות‬
‫לתאום מבצע חיפוש בהשתתפות של נציגי חיל הים כמשקיפים‪ .‬מבצע חיפושים זה נקרא‬
‫"צ'אלנג' אקספרס" והוא התנהל מן האוויר ובים מתאריך ‪ 24‬באוג' ‪ 1411‬ועד ל‪ 7-‬באוק' ‪.1411‬‬
‫משקיפי ח"י במבצע היו‪ :‬יואב עיטם‪ ,‬אילן דובדבן‪ ,‬יוסי כבשני יוסי טור‪.‬‬
‫במהלך המבצע בוצעה בין התאריכים ‪ 1–1‬בספט' סריקה אווירית בוצעה סריקה ימית‪ .‬האיזור‬
‫נסרק שלוש פעמים ע"י מטוס הצי לאיתור צוללות מדגם "אוריון" אך מתוצאותיה הסתבר‬
‫שהסריקה האווירית הייתה בלתי יעילה לחלוטין‪ ,12‬בין התאריכים ‪ 1‬בספט' ל‪ 1-‬באוק' ‪1411‬‬
‫בוצעה סריקה ימית ע"י ספינת מחקר‪ ,‬בסריקה זו התגלו עשרה כלי שייט טבועים‪ .‬הסריקה‬
‫הימית בוצעה ביסודיות ובדייקנות והכיסוי היה מלא‪.‬‬
‫[‪ ]Administr6‬עם הערות‪ :‬יחיאל לבדוק את השם‬
‫‪44‬‬
‫המשך מחקר המצוף ומגמת החיפושים בים האגאי‬
‫ועדת הדר קמחי‬
‫כחודשיים לאחר סיום מבצע החיפושים עם האמריקאים בתאריך ‪ 7‬בדצמ' ‪1986‬מינה מפקד חיל‬
‫הים האלוף אברהם בן שושן צוות חדש‪ 1‬לחקירת אובדן אח"י דקר ברשות תא"ל (מיל‪ ).‬הדר‬
‫קמחי אשר היה מש"ט ‪ 7‬בעת היעלמות ה"דקר"‪ ,‬חברי צוות נוספים היו‪ :‬אל"מ (מיל‪ ).‬רחמים‬
‫ענטבי שהיה מהנדס אלקטרוניקה‪ ,‬אל"מ ישראל לשם שהיה קצין צוללות‪ ,‬אל"מ מייק קורן‬
‫שהיה קצין מודיעין וקשר‪ ,‬סא"ל (מיל‪ ).‬יואב עיטם ‪ -‬אוקיאנוגרף שליווה וריכז את כל חיפושי‬
‫ה"דקר" מאז יולי ‪ ,79‬סא"ל (מיל‪ ).‬יעקב טרוסטלר ‪ -‬הידרוגרף‪ ,‬סא"ל (מיל‪ ).‬יורם בר ים ‪ -‬צוללן‬
‫ומהנדס מכונות ורס"ן אילן דובדבן שהיה קצין בילת"מ ומהנדס אלקטרוניקה‪.‬‬
‫על הועדה הוטל ללמוד ולנתח את תוצאות כל חיפושי ה"דקר" שהתבצעו בעבר‪ ,‬לבצע הערכת‬
‫מצב על סמך נתונים שנאספו לגבי ה"דקר" וממצאי כלל החיפושים ולגבש המלצות על דרכי‬
‫פעולה אפשריות להמשך‪ .2‬הצוות קיים במשך שנה מפגשים קבועים בהם נבדקו מחדש‬
‫הממצאים‪ ,‬הדו"חות והערכות המצב שבוצעו בעבר בפרספקטיבה על סמך השיפור ביכולות‬
‫והידע החדש שהצטבר‪.‬‬
‫ההבדל בין עבודת הצוות ברשות תא"ל (מיל‪ ).‬הדר קמחי לוועדות שקדמו לו התמקד בשני‬
‫נושאים‪:‬‬
‫א‪ .‬הידע הנוסף על הזרמים בים שאיפשר להרחיב את תחום החקירה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניתוח מדויק יותר של תחום העומקים בו עשויה הייתה להימצא הצוללת‪.‬‬
‫התחומים בהם נעשתה הערכה מחודשת כללו את ניתוח הזמן והמרחב של הצוללת והמצוף‪,‬‬
‫ניתוח המודיעין‪ ,‬ניתוח השמועות מברית המועצות‪ ,‬ניתוח התחום הפסיכולוגי של מפקד‬
‫הצוללת‪ ,‬ניתוח הנתונים המכניים והפיזיים של המצוף‪ ,‬הכבל ובית המשדר‪ ,‬ניתוח הנתונים‬
‫האלקטרוניים‪ ,‬ניתוח הממצאים הכימיים‪ ,‬ניתוח הממצאים הביולוגיים‪ ,‬ניתוח הממצאים‬
‫הגיאולוגיים‪ ,‬ניתוח הממצאים המטאורולוגיים וניתוח ממצאי הקשר והתקשורת‪.‬‬
‫לצורך עבודת הועדה נלקחו דגימות קרקע מאיזור הים האגיאי ע"י ספינות חיל הים בעת‬
‫הפלגתן עם חניכי פי"מ וחובלים באזור זה‪.‬‬
‫ממצאי‬
‫הועדה‪3‬‬
‫שנה לאחר מינויה‪ ,‬בתאריך ‪ 1‬בדצמ' ‪ ,1417‬הציגה הוועדה את ממצאיה והמלצותיה בפני מפקד‬
‫חיל הים האלוף בן שושן‪ .‬מקובל היה על הועדה שבשעה ‪ 1111‬ב‪ 24-‬בינואר ‪ 1411‬הייתה הצוללת‬
‫במקום עליו דיווחה במברק‪ 11 ,‬מייל דרומית מזרחית מהפינה הדרומית מזרחית של האי‬
‫כרתים‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫הוועדה לא ידעה לקבוע לאן הפליגה הצוללת מנקודה זו והציעה שלוש אפשרויות‪:‬‬
‫א‪ .‬דרומה ‪ -‬לכיוון החוף המצרי‪.‬‬
‫ב‪ .‬צפונה ‪ -‬לכיוון המעברים שבין האיים מהים האגאי לאגן המזרחי של הים התיכון ועד חופי‬
‫תורכיה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לכיוון קפריסין ‪ -‬אפשרות זו בסבירות נמוכה‪.‬‬
‫למפקד הצוללת היו ‪ 3‬יממות לפחות מעבר לזמן שנדרש לו להגיע בהפלגה ישירה לנמל חיפה על‬
‫לפי המועד שהוכתב לו‪.‬‬
‫הנחת הוועדה הייתה שהצוללת אבדה בין ‪( 251111‬דקה אחר חצות של ‪ 24‬בינו' ‪ )1/62‬זמן מברק‬
‫הביקורת האחרון של ה"דקר" ל‪ 251211-‬בינו' ‪ ,1/62‬מועד הדיווח הבא של הצוללת שלא הגיע‪.‬‬
‫לאור ממצאי הבדיקות למצוף הגדירה הוועדה את העומק בו נמצאת הצוללת בין ‪ 41‬ל‪ 111-‬מטר‬
‫(ומכל מקום לא מעבר ל‪ 121-‬מטר)‪ .‬קביעת עומקים זו נובעת מההנחה שהמצוף שהגיע שנה‬
‫לאחר היעלמות הצוללת לחאן יונס עשה את רוב התקופה כשהוא צמוד לצוללת וניתק ממנה‬
‫מספר שבועות לפני שנמצא על החוף‪.‬‬
‫הוועדה ציינה אזורים שונים על גבי מפה ברמות הסבירות שנראו לה להימצאות הצוללת‪ .‬זאת‬
‫על פי בחינה מחדש של כל מרכיבי הזמן והמרחב של תנועה הצוללת עד לאובדנה מצד אחד‪ ,‬ושל‬
‫הזרמים והרוחות שעשויים היו להשפיע על תנועת המצוף שהגיע לחאן יונס מצד שני‪ .‬הוועדה‬
‫מצאה כי הסבירות לכך שהמצוף נמצא במנותק מהצוללת היא נמוכה מאד‪.‬‬
‫בחינה של המודיעין‪ ,‬השמועות מברית המועצות‪ ,‬התיקשורות לכאורה מהצוללת ומהמצוף לאחר‬
‫האירוע וצורת קריעת כבל המצוף השאירו להערכת הוועדה כמה סימני שאלה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫האם נכנסה תחנה זרה מתוחכמת לקשר במגמה להסיט תשומת לב‪ ,‬זאת אומרת‬
‫שמישהו ידע והיה לו יד באירוע? אפשרות זו נראתה קלושה לדעת חברי הוועדה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫האם נקלט שידור מאחד ממצופי ה"דקר" בפמגוסטה? הטווחים ואופי הקליטה‬
‫משאירים לכך סבירות נמוכה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫האם האירוע שגרם לאסון מקורו בתאונה עם כלי שיט שאולי גם לא ידע מכך‪ ,‬מקריסת‬
‫גוף הלחץ בירידה לעומק‪ ,‬או כתוצאה מגל הדף מפיצוץ בקרבתה?‬
‫המלצות הוועדה‬
‫המלצות הוועדה נחלקו לשנים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫השלמת בדיקות שהחלו ולא הגיעו לסיומן ‪ -‬כאן נכללו בדיקה איזוטופית לאישור מרחב‬
‫הטמפרטורה בהן גדלה הצדפה לקביעת העומק בו שהה המצוף‪ ,‬בדיקה איזוטופית‬
‫מחודשת של מחצית הצדפה הנותרת‪ ,‬לימוד המחקרים שנעשו לצרכי מיפוי מינרולוגי של‬
‫האיזורים הרלוונטיים באגן המזרחי של הים התיכון‪ ,‬בדיקה מינרולוגית מחודשת של‬
‫חומר המנסרות לאחר שיהיה מיפוי מינרולוגי‪ ,‬המשך טיפול בקבלת נתונים על אוניות‬
‫טבועות מאיזור מרסה מטרוח‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫ב‪.‬‬
‫המשך מעקב על התפתחויות בתחומים רלוונטיים ‪ -‬להמשיך ולאסוף מידע על תנועת‬
‫מים ועצמים באגן המזרחי של הים התיכון‪ ,‬לצבור לארכיון חיפושי ה"דקר" כל ידיעה‬
‫וחומר מודיעיני שעשוי להיות לו קשר לנושא‪ ,‬מעקב אחר התפתחות הטכנולוגית של‬
‫דרכי חיפוש עצמים על קרקע הים לעומקים של ‪ 121 – 41‬מטר‪.‬‬
‫במהלך השנים הבאות המשיך חיל הים במחקרים ובאיסוף נתונים‪ .‬באוקטובר ‪ 1989‬יצאה‬
‫יחידת האיתור מילת"מ בתובלת אח"י תמנון ובסיוע דבורה ‪ 112‬וגוררת לניסיון נוסף לאיתור‬
‫הצוללת בחופי צפון סיני במבצע שנקרא "אור זריחה"‪ .‬מבצע שייעודו סריקה חוזרת לאזור‬
‫שנסרק במסגרת מבצע "נגטיב"‬
‫צוות "פרולוג"‬
‫בתאריך ‪ 27‬במרס ‪ 1442‬מינה מפקד חיל הים האלוף מיכה רם ועדה חדשה לתכנון המשך‬
‫החיפושים אחר ה"דקר"‪ .‬בראש הוועדה התמנה תא"ל (מיל‪ ).‬הדר קמחי ואיתו צוות בן חמישה‬
‫קצינים נוספים‪ :‬תא"ל (מיל‪ ).‬ישראל לשם‪ ,‬תא"ל גבי נוה‪ ,‬אל"מ אלי רונן שהיה רמ"ח תו"כ‪,‬‬
‫סא"ל אהוד שמאי ראש תחום הידרוגרפיה‪ ,‬סא"ל אילן דובדבן ורס"ן גוריון דוד ממחלקת‬
‫מבצעים‪.‬‬
‫על הצוות הוטלו המשימות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬להמליץ על אזורי חיפוש‪.‬‬
‫ב‪ .‬להמליץ על כלי שייט וציוד הנדרשים לחיפושים‪.‬‬
‫ג‪ .‬להמליץ על טיוטת פקודה להמשך החיפושים‪ ,‬כולל הערכת תקציב נדרש‪.‬‬
‫בתאריך ה‪ 1-‬באפר' ‪ 1442‬התקיימה פגישת עבודה ראשונה של הועדה ובסיכומה המליצה הועדה‬
‫לראות בכל השטחים מעומק של ‪ 60‬מטר ועד ל‪ 300-‬מטר שמסביב לאיי הכניסה הדרום‬
‫מזרחיים לים האגאי‪ ,‬אזורים מיועדים לחיפוש‪ ,‬אזורים אלו‪ ,‬ברובם יווניים ומקצתם בצפון‬
‫תורכיים‪.‬‬
‫עוד במהלך שנת ‪ 1417‬ובשנת ‪ 1441‬נדגמו אזורים אלה באמצעות דגימות קרקע שהובאו ע"י‬
‫ספינות חיל הים בהפלגות חניכי פי"מ וחובלים‪ .‬מסקנות הועדה היו כי ניתנת אפשרות לזהות‬
‫מרכיבים מינרליים בהרכב המינרלים שנמצאו על המצוף לאורך חופי יוון ובמעברים של איי‬
‫קאסוס וסקראפנטו‪.‬‬
‫הוועדה המליצה על חיפוש באזור הים האגאי על בסיס הגורמים הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫הנתונים שהתקבלו מניסוי ה"כרטיסים" שבוצע בשנת ‪ .1983‬בניסוי זה פיזרו ספינות‬
‫חיל הים והמכון לחקר הימים והאגמים כרטיסים באזורים שונים ברחבי הים התיכון‪.‬‬
‫כרטיסים שפוזרו באיזור הים האגאי הגיעו לאזור חיפה ודרום הארץ‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫ב‪.‬‬
‫על המצוף בחלקו הפנימי נמצאו מינרלים התואמים לדגימות קרקע שנלקחו מאזור הים‬
‫האגאי‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הים האגאי נחשב ע"י מפקדי הצוללות כמקום מועדף להפלגות אימונים שכן תנועת‬
‫האניות בו רבה והדבר מאפשר תרגולים רבים לצוות ההתקפה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫בהתאם להערכת המצב של הדר קמחי לא סביר היה שמפקד הצוללת יסטה מהנתיב‬
‫לכיוון מצרים ללא דיווח‪.‬‬
‫הוועדה סימנה על מפה את העדיפויות בפעילות החיפושים מהשטחים בהם הסבירות להימצאות‬
‫הצוללת גבוהה יותר לשטחים בעלי סבירות נמוכה‪ .‬הוועדה המליצה להתרכז בשלב זה רק‬
‫בשטחים שבשלטון יוון ולהשאיר את השטחים שבאזור תורכיה לשלב מאוחר יותר (מפת סדרי‬
‫העדיפויות)‪ .‬בדיוני הועדה הוזכר גם מכשול תת מימי מערבית לאשקלון בעומק של כ‪ 41-‬פאדום‬
‫(כ‪ 72-‬מטרים) שאינו מוכר והיה מקום לבדוק מהו המכשול‪.‬‬
‫לאחר מספר פגישות נוספות הציגה הוועדה את המלצותיה בפני מפקד חיל הים ב‪ 4-‬למאי ‪.92‬‬
‫ב‪ 15-‬למאי ‪ 92‬לאחר דיון שהתקיים בפני רמי"ם‪ ,‬הוחל בהתנעת נוהל הקרב לביצוע החיפושים‬
‫ברשות רמ"ח מבצעים‪.‬‬
‫בעת ביקורו ביוון העלה מפקד חיל הים‪ ,‬האלוף מיכה רם‪ ,‬בקשה לבצע את חיפושי הצוללת ע"י‬
‫חיל הים בפני מפקד חיל הים היווני אשר הביע הסכמתו ואף הציע להשתתף אופן פעיל בעזרת‬
‫כלי שייט של הצי היווני‪.‬‬
‫במקביל נמשך מעקב אחר עבודת המחקר בתחום הזרמים‪ .‬בתאריך ‪ 4‬בספט' ‪ 1442‬נפגש תא"ל‬
‫הדר קמחי עם ד"ר ארטור הכט מהמכון לחקר הימים והאגמים‪ .‬בפגישה הציג ד"ר הכט מפה‬
‫חדשה שטרם הושלמה והופצה ומקורה במחקר שהתקיים מזה מספר שנים על זרמי הים בשכבת‬
‫המים העליונים במזרח הים התיכון‪ .‬החידוש במחקר זה לעומת המחקרים הקודמים הוא‬
‫בניתוח הזרימה עקב כניסת המים מהאוקיינוס האטלנטי לים התיכון‪ ,‬על מנת למלא חוסר‬
‫שנובע מהתאיידות‪ .‬על פי המחקר הזרימה אינה מתקיימת רק לאורך חוף צפון אפריקה כפי‬
‫שנהוג היה לחשוב על פי מפות הזרמים הקודמות‪ ,‬אלא יוצרת זרם במרכז האגן כשלצדדיו מעגלי‬
‫זרימת מים הפוכים אחד כלפי השני‪.‬‬
‫מעל מדף היבשת ישנם מעגלי זרמי מים מקומיים המושפעים מפעילות הגלים בקרבת החוף‪.‬‬
‫מעגלי זרמי המים המקומיים בקרבת החופים גורמים לכך שמצוף שימצא בתחום זה ייהדף לחוף‬
‫בקרבה יחסית למקום הימצאו‪.‬‬
‫השלכות מחקר זה על חיפושי ה"דקר" היו כדלקמן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫מצירוף העובדות שאין זרם מים קבוע העובר לאורך חופי צפון אפריקה באגן המזרחי‬
‫של הים התיכון (לוב מצרים) ובמקומו ישנם זרמי מים מקומיים כתוצאה מפעילות‬
‫הגלים שהודפים לחוף כל לגוף המושפע ע"י זרמי המים‪ ,‬לא סביר שמצוף שיעלה לפני‬
‫‪41‬‬
‫המים מעל מדף היבשת מול חופי מצרים או לוב יגיע לחופי ישראל ולא לחוף קרוב‬
‫הרבה יותר‪ .‬כלומר שהסיכויים שמצוף שיעלה לפני המים מעל מדף היבשת מול חופי‬
‫מצרים או לוב יגיע לישראל קלושים ביותר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אם תנועת המים הייתה הגורם היחיד (ללא השפעת הרוחות) ניתן היה להצביע על שני‬
‫אזורים מהם יכול היה המצוף להגיע לחוף חאן יונס ברצועת עזה‪ :‬האחד ממדף היבשת‬
‫בחוף המזרחי של הים התיכון (בין פורט סעיד בדרום לאזור ביירות בצפון) והשני ליד‬
‫האיים ביציאה המזרחית של הים האגאי (בין רודוס לכרתים) מאחר שביציאה‬
‫המזרחית של הים האגאי ליד האיים תנועת המים‪ ,‬בהשפעת גלי החוף‪ ,‬מצומצמת‬
‫ביותר‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הרוחות בימים שלפני מציאת המצוף (צפון מערביות‪ ,‬מערביות ודרום מערביות) תורמות‬
‫מצידן ששני אזורים אלו ולא חופי מצרים ולוב יהיו האזורים הסבירים משם עשוי היה‬
‫המצוף להגיע לחוף חאן יונס ברצועת עזה‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫מבצעי "אחוות אחים"‬
‫בהתאם להערכת הוועדה של תא"ל הדר קמחי בוצעו בין השנים ‪ 1992-1996‬חמש גיחות של‬
‫מבצעים לחיפוש אחר ה"דקר" במייצרים המזרחיים של הים האגאי סביב האיים רודוס‪,‬‬
‫קראפטוס‪ ,‬קאסוס וחלקו המזרחי של האי כרתים‪ .‬אזור איים זה חולק לאזורי משנה ובכל מבצע‬
‫נסרק אזור אחר‪.‬‬
‫מבצע "אחוות אחים ‪ "1‬התקיים בין התאריכים ‪ 4‬באוק' – ‪ 1‬בנוב' ‪ 1442‬ובו נסרק האזור‬
‫שממזרח לאי רודוס באמצעות סונר ומגנטומטר ע"י אונית אם בפיקודו של רס"ן רונן נימני וצוות‬
‫האיתור‪ .‬מפקד המבצע היה סא"ל אלי מרום ומפקד החיפושים היה מפקד ילת"מ דאז סא"ל‬
‫אילן דובדבן‪.‬‬
‫מבצע "אחות אחים ‪ "2‬התקיים בין התאריכים ‪ 21‬ביוני – ‪ 22‬ביולי ‪ 1441‬ובו נסרק האי קאסוס‬
‫באמצעות אונית אם וצוות יחידת האיתור‪.‬‬
‫מבצע "אחוות אחים ‪ "3‬התקיים בין התאריכים ‪ 11‬בספט' – ‪ 24‬באוק' ‪ ,1444‬במבצע זה נסרקו‬
‫החופים המערביים של האי קרפטוס והחופים הצפון‪-‬מערביים של האי קאסוס וכן פלח חוף‬
‫בצפון כרתים ובדרומה‪ .‬בדומה למבצעים קודמים בוצע ע"י אונית אם בפיקוד רס"ן קובי ריף‬
‫וצוות איתור בפיקוד סרן דב גנאור‪ ,‬מנהל החיפושים היה סא"ל אילן דובדבן ומפקד המבצע‬
‫סא"ל יצחק ווינרב‪.‬‬
‫מבצע "אחוות אחים ‪ "4‬התקיים בין התאריכים ‪ 24‬באוג' – ‪ 11‬בספט' ‪ 1441‬במהלכו ביצעו אונית‬
‫אם בפיקודו של רס"ן קובי ריף ועליה צוות האיתור בפקודו של סרן דב גנאור סריקות מסביב‬
‫לאי רודוס בחלקו הצפוני‪ ,‬מנהל החיפושים היה רס"ן יחיאל געש ומפקד המבצע היה סא"ל יובל‬
‫צור‪.‬‬
‫מבצע "אחוות אחים ‪ "5‬התקיים בין התאריכים ‪ 14‬באפר' – ‪ 22‬במאי ‪ ,1441‬במהלכו בוצעה‬
‫השלמת אזורים שלא נסרקו עד כה מסיבות שונות‪ .‬המבצע התקיים מסיפונה של האנייה "לאו‬
‫לנד סרצ'ר" (‪ )Low Land Searcher‬שבבעלות חברת "סמית טק"‪ ,‬ציוד החיפוש תופעל ע"י צוות‬
‫מחיל הים שכלל את יחיאל געש‪ ,‬דב צביאלי‪ ,‬ברוך שטרן ונגד נוסף‪.‬‬
‫בכל מהלך תקופת החיפושים הגיע מידע מדייגים וגורמים שונים על המצאותן של צוללות‬
‫טבועות‪ .‬דייג טען שהוא מכיר צוללת הנמצאת במעבר בין קאסוס לכרתים‪ ,‬חיל הים קבע פגישה‬
‫עם הדייג אך הלה לא הגיע‪ .‬במהלך העבודה עם האמריקאים התקבל מידע שיש זוג דייגים‬
‫צוללים שראו צוללת באיזור סטיה ויש בידיהם גם תמונות‪ .‬נציג חיל הים יחיאל געש ניסה לבחון‬
‫את מהימנות המידע והסתבר שאין תמונות‪ ,‬יחיאל יצא לים עם הדייגים וסימן את המקום‪ .‬בוצע‬
‫חיפוש עם סונר סורק צד ומגנטומטר ובמקום נמצאה נחתת ישנה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מבצעי "אחוות אחים ‪ 4‬ו‪ "1-‬התקיימו במקביל לפעילות וועדה חדשה שהוקמה בראשות ועדת‬
‫תא"ל (מיל‪ ).‬גדעון רז‪ ,‬החיפושים באזורי החיפוש שנקבעו בים האגאי הושלמו אך בכל מבצעי‬
‫וגיחות "אחוות אחים" לא נמצאה הצוללת "דקר"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מגמת החיפוש במים עמוקים ‪" -‬צוללת על הנתיב"‬
‫ועדת גדעון רז‬
‫ב‪ 11-‬בספטמבר ‪ 1441‬מינה מפקד חיל הים האלוף עמי איילון את תא"ל (מיל‪ ).‬גדעון רז‪ ,‬לשעבר‬
‫מפקד שייטת הצוללות וראש מספן ים בשנים ‪ ,1477-1411‬לעמוד בראש הועדה החדשה לחיפושי‬
‫ה"דקר"‪ .‬איתו מונו עוד שלושה חברי ועדה‪ :‬אל"מ (מיל‪ ).‬דורון אמיר שהיה בעברו מש"ט ‪ 7‬וראש‬
‫מספן כח אדם‪ ,‬רס"ן (מיל‪ ).‬דוד רוטנברג שהיה בעברו מפקד צוללת ורס"ן יחיאל געש שהיה קצין‬
‫הפרויקט לאיתור הצוללת‪.1‬‬
‫הרקע למינוי הוועדה החדשה היה פניה של משפחות נעדרי ה"דקר"‪ .‬בחיל הים השתדלו להבין‬
‫את המשפחות ולהיענות לבקשות במידת האפשר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הייתה בחיל הים תחושה שהחיפושים‬
‫בים האגאי לא העלו דבר ורצוי לשנות צורת מחשבה ולהכניס רוח חדשה ורעננה לתהליך‬
‫החיפושים‪.‬‬
‫באותה עת סיים חיל הים את החיפושים שתוכננו בים האגאי‪ .‬החיפושים שבוצעו עד לעומק של‬
‫‪ 121‬מטר‪ ,‬בהתאם לתפיסה שגרסה כי המצוף היה צמוד לצוללת‪ ,‬כמעט הושלמו וללא תוצאות‪.‬‬
‫תא"ל גדעון רז קיבל את התפקיד ברגשות מעורבים‪ .‬בתחילה סירב לקבל את המינוי אך בלחץ‬
‫מפקד חיל הים בסופו של דבר הסכים‪.‬‬
‫בתאריך ה‪ 11-‬בספטמבר ‪ 1441‬הגישה הועדה מסקנות והמלצות ביניים‪ ,‬הוועדה המליצה לפנות‬
‫לגורמים מחוץ לחיל הים‪ ,‬כולל גורמים המתמחים במחקר וחיפוש תת‪-‬מימי‪ ,‬שיציעו את‬
‫הצעותיהם לתכנית חיפושים‪ .4‬במקביל קבעה הועדה לעצמה להמשיך ולחקור את נושא מצוף‬
‫הסימון‪.‬‬
‫הוועדה ביצעה שיחה עם פרופ' יהלום שביצע בעבר את הבדיקה על כבל המצוף וקבע שלא סביר‬
‫שהמצוף שהה בקרבת פני הים פרק זמן ארוך מ ‪ 1-4‬שבועות‪ .‬הוועדה גייסה את ד"ר יהודה עגנון‬
‫ודוד רוטנברג להתמקד בחישוב מחודש של נתיב תנועת המצוף שהביאוהו כעבר ‪ 1-4‬שבועות‬
‫ממקום הצוללת אל חוף חאן יונס‪ .‬לרשות החוקרים הועמד מודל ממוחשב חדש (‪ )POM‬שפותח‬
‫באוניברסיטת פרינסטון ארה"ב ואשר שימש מספר קבוצות חוקרים בעולם לחישובי זרמים ‪.2‬‬
‫הוועדה הניחה הנחת עבודה שאח"י דקר נמצאת ב"מרחק לא רב" ממקום נחיתת המצוף בחוף‬
‫חאן יונס‪ 3‬והמליצה שחיל הים יבצע חיפושים אחר אח"י דקר באזור אתר מציאת המצוף בכיוון‬
‫צפון ולכיוון דרום‪-‬מערב‪ .‬כמו כן הומלץ לאתר ולזהות את אותו עצם תת‪-‬מימי שהתגלה ע"י‬
‫דייגים צפונית לימת ברדאוויל בעומק של כ‪ 111-‬מטר‪ .‬עצם זה אותר ע"י ספינה של חברת‬
‫"אוקיאנה"‪ ,‬עובדת הימצאו פורסמה בתקשורת והיה צורך דחוף בביצוע בדיקה לאימות המידע‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫גישתו של גדעון רז הייתה לערב במידה רבה ככל האפשר גורמים בינלאומיים על מנת להציף‬
‫מידע שיתכן וקיים אצלם וטרם נחשף‪ .‬הכיוון העיקרי היה ארה"ב אך גדעון רז החליט לפנות‬
‫במקביל למספר ציים ולמכונים גדולים העוסקים בנושא המחקר והאיתור התת מימי‪.‬‬
‫לצורך כך שקדה הוועדה במישור פעילות אחד על הכנת חוברת באנגלית הסוקרת את הפעילות‬
‫סביב ה"דקר" כשהבסיס לחוברת היו עבודותיו של סא"ל יואב עיטם והפעילות שבוצעה בהמשך‬
‫על בסיס עבודות אלו‪ .‬מישור הפעילות השני היה נושא מיפוי הזרמים ויכולת החיזוי של זרמי הים‬
‫התיכון‪ .‬תחום זה התקדם ובמהלך השנים פותחו תוכנות מחשב לחיזוי וניתוח הנושא‪.‬‬
‫הנחת היסוד הייתה נקודת המוצא הישנה‪ ,‬שהתבססה על מיקום המצוף בחאן יונס‪ ,‬והתייחסה‬
‫לזרמים שהיו יכולים להשפיע על נתיב השיוט שלו ומהיכן יכול היה להגיע לחאן יונס‪ .‬הניתוח‬
‫באמצעות מערכות המחשב העלה כי למעשה קיימים משטרי זרמים שונים ומשתנים‪ ,‬מכאן‬
‫שהמצוף יכול היה להגיע לכל מקום בים התיכון הנמצא מזרחית לנקודת המצאה של הצוללת‪.‬‬
‫גילוי זה היה בניגוד לדעה שרווחה עד כה‪ ,‬שהמצוף שט עם הזרם לאורך חופי מצרים ועלה‬
‫מדרום לצפון‪ ,‬הערכה שהוצגה גם בוועדת הדר קמחי‪ ,‬מעתה הסתבר שכל נקודה דרומה ומזרחה‬
‫ממקום טביעת ה"דקר" לגיטימית מבחינת הזרמים‪ .‬מכאן שהיכולת לתת הערכה רצינית כיצד‬
‫אמור היה המצוף להתנהג לאורך זמן הופרכה לחלוטין‪.5‬‬
‫אם בתקופת הוועדה של סא"ל יואב עיטם ניתן היה להניח כי ניתן לעקוב מנקודת מציאת‬
‫המצוף אחורה (על פי ההנחה שישנו זרם אחד שעובר לאורך חופי מצרים) ולהעריך היכן נמצאת‬
‫הצוללת‪ ,‬הסיכויים לכך הפכו עתה להיות קלושים ביותר‪ .‬הצוללת יכולה להיות בכל מקום בים‬
‫התיכון מזרחית לאתר המדווח האחרון שלה‪.‬‬
‫החוברת (באנגלית) שהוכנה בהנחיית הוועדה נשלחה לצי האמריקאי באמצעות הנספח הימי דאז‬
‫אל"מ יחזקאל משיטה‪ .‬בנוב' ‪ 1441‬אמור היה להתקיים סימפוזיון בהשתתפות מפקדי ציים מכל‬
‫העולם בניופורט‪ .‬במסגרת הכנס אמור היה מפקד חיל הים דאז האלוף עמי איילון להיפגש עם‬
‫מפקד הצי האמריקאי אדמירל מייק בורדה ובין הנושאים לדיון עמו עלתה בקשה לסיוע‬
‫אמריקאי בחיפושי ה"דקר"‪.‬‬
‫הסימפוזיון אמור היה להתחיל ב‪ 1-‬בנוב'‪ ,‬יום לפני רצח רבין‪ .‬עם היוודע האסון על רצח ראש‬
‫הממשלה נאלץ עמי איילון לחזור ארצה על מנת להשתתף בטכס ההלוויה והמשך המגעים עם‬
‫האדמירל נוהל בידי אל"מ יחזקאל משיטה‪ .‬מפקד חיל הים האלוף עמי איילון הסמיך את אל"מ‬
‫משיטה לבקש את עזרת האמריקאים באמצעים ובטכנולוגיה על מנת לסייע במציאת ה"דקר"‪.‬‬
‫האירוע הטרגי של רצח ראש הממשלה יצחק רבין השפיע גם על מהלך האירועים בכנס‬
‫והאדמירל האמריקאי‪ ,‬במהלך פגישה בארבע עיניים עם הנספח הימי הבטיח תוך הדגשת‬
‫מקורותיו היהודיים לעשות ככל יכולתו על מנת לסייע בנושא‪ .‬בהמשך לכך תכנן אדמירל בורדה‬
‫לבקר בארץ‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בתאריך ‪ 1‬בינואר ‪ 1441‬התחלף מפקד חיל הים והאלוף הנכנס אלכס טל החליף את המפקד‬
‫היוצא אלוף עמי איילון‪ .‬בפברואר ‪ 1441‬הגיע האדמירל בורדה לביקור בארץ ובפגישה‬
‫שהתקיימה בינו ובין האלוף אלכס טל הבטיח שוב לעשות הכל על מנת לסייע בחיפושים‪.‬‬
‫במקביל נשלחה החוברת למספר ציים ומכונים בינלאומיים נוספים (ברוסיה‪ ,‬צרפת ועוד…)‬
‫כשהכוונה הייתה לחכות לתגובות במישור הבינלאומי‪.‬‬
‫"אורות וברקים" ‪ -‬חיפושים לאורך חופי צפון סיני‬
‫כחלק מהמדיניות לפיה יש להתייחס לכל פיסת מידע הקשורה ל"דקר"‪ ,‬הוחלט לבצע במקביל‬
‫לפעילות הועדה חיפוש באזור ימת ברדאוויל‪ ,‬על אף שניתנו אחוזי סבירות נמוכים להמצאות‬
‫ה"דקר" באזור זה‪ .‬החיפוש נעשה על רקע דיווחי דייגים חוזרים על קיומו של "עצם מתכתי" תת‬
‫מימי הקורע את רשתותיהם באזור הנמצא צפונית לימת ברדאוויל בעומק של כ‪ 111-‬מטרים‬
‫ולאור דיווחי חברת אוקיאנה‪ .‬החיפוש שנעשה בהמלצות הוועדה נועד לשלול (או לאמת) את‬
‫האפשרות כי הצוללת נמצאת שם‪.‬‬
‫בעקבות הדיווח על גילוי "גוף המתכתי" ע"י חברת אוקיאנה התבצעו במהלך שנת ‪ 1441‬חמש‬
‫גיחות חיפוש בגיזרה שמצפון לחופי סיני (ימת ברדאוויל) אשר נקראו בשם הקוד "אורות‬
‫וברקים"‪:‬‬
‫"אורות וברקים ‪ "1‬התקיים בין התאריכים ‪ 12 – 4‬באפריל ‪ ,1441‬באמצעות האוניה ‪.ALD SEA‬‬
‫"אורות וברקים ‪ "2‬בין התאריכים ‪ 21 – 17‬באפר' ‪ ,1441‬באמצעות אח"י תמנון ואח"י קוממיות‪.‬‬
‫"אורות וברקים ‪ "3‬בין התאריכים ‪ 11– 11‬ביולי ‪ 1441‬באמצעות אח"י תמנון ואח"י רומח‪.‬‬
‫"אורות וברקים ‪ "4‬בין התאריכים ‪ 21 – 21‬ביולי ‪ 1441‬באמצעות אח"י תמנון ואח"י רומח‪.‬‬
‫"אורות וברקים ‪ "5‬בין התאריכים ‪ 1 – 1‬באוג' ‪ 1441‬באמצעות אח"י תמנון ואח"י עצמאות‪.‬‬
‫ממצאי "אורות וברקים" העלו כי במקום מצוי רכס סלעי תת מימי המתמשך לאורך כמה מאות‬
‫מטרים תוך שינויי עומק בין ‪ 111 – 11‬מטרים‪ .‬לא אותר כל ממצא המעיד על מטרה מתכתית‪.‬‬
‫עבודת הועדה עם הצי האמריקאי וחברת "מרידיאן"‬
‫בינתיים החל תהליך של התקשרות עם הצי האמריקאי‪ ,‬משלחת מטעם חיל הים ביקרה בארה"ב‬
‫בין התאריכים ‪ 1 – 2‬בדצמבר ‪ 1441‬וכללה את רע"ן הידרוגרפיה סא"ל ברוך פרצמן וקפ"ט‬
‫חיפושי ה"דקר" רס"ן יחיאל געש‪.‬‬
‫הביקור התקיים כשלב מכין לקראת הגעת צוללת המחקר ‪ NR-1‬לסיוע בחיפושי הדקר במהלך‬
‫יולי ‪.1447‬‬
‫‪14‬‬
‫במקביל המשיך חיל הים בעבודת מחקר הידרוגרפית של הזרמים בים התיכון בשיתוף עם מכוני‬
‫מחקר אמריקאים‪ .‬לצורך כך קיבל חיל הים אישור להטלת ארבעה מצופים לחקירת זרם הים‬
‫באזורים שייקבעו על ידו וניתן יהיה לבצע מעקב אחר תנועתם באמצעות לוויינים אמריקאים‪.‬‬
‫ארבעת המצופים הוטלו‪ ,‬אחד מהם עשה מסלול שהביא אותו בסמוך מאוד לאתר מציאת מצוף‬
‫המצוקה של ה"דקר"‪ .‬תוצאות הבדיקה פורסמו בדו"ח של ענף הידרוגרפיה שכתב סרן יורם‬
‫לידון‪.‬‬
‫המפגשים עם מומחי הצי האמריקאי התקיימו בראשותו של הנספח הצבאי הימי אל"מ משיטה‪,‬‬
‫ובהמשך התקיים גם מפגש בפנטגון להצגת הנושא בפני אדמירל קרול ואנשיו‪ ,‬לצורך היערכות‬
‫התקיים ביקור בבסיס הצוללות בקונטיקט שכלל גם סיור בצוללת המחקר ‪ . NR-1‬האדמירל‬
‫ואנשיו גילו בקיאות רבה בפרטים ובהיסטוריה של חיפושי ה"דקר" וניכר היה כי קיימת נכונות‬
‫מלאה של הצי לקיים את החיפושים והם רואים בכך אתגר מקצועי גדול‪.‬‬
‫באותה פגישה הוזמנה חברת "מרידיאן סאיינסס" ‪( MERIDIAN SCIENCES‬לימים "נאוטיקוס")‬
‫שהייתה קשורה בחוזה למחקר תת מימי עם הצי האמריקאי לבדוק את הנתונים שהוצגו על ידי‬
‫יחיאל געש‪ .‬במהלך הפגישה הציע האדמירל את שרותי הצי לחיפוש במים עמוקים אם יוחלט על‬
‫כך בארץ‪ .‬נראה היה שהאמריקאים מעוניינים בקיום מפגש בארץ בו ניתן יהיה לקיים תכנון‬
‫מפורט לקראת החיפושים‪ ,‬קביעת האזורים ושיטת החיפוש‪.‬‬
‫בינואר ‪ 1447‬הציע אדמירל קרול לשלוח לישראל צוות שיעבוד עם ועדת גדעון רז‪ .‬הצוות כלל את‬
‫דויד ג'ורדן נשיא החברה‪ ,‬תום דטוויילר סמנכ"ל החברה‪ ,‬וריצ'רד בויד שהיה אזרח בשרות הצי‬
‫האמריקאי ועסק בניתוח נתונים‪.‬‬
‫ביקור האדמירל ופמלייתו נקבע לתאריכים שבין ‪ 1 – 1‬במרץ ‪ .1447‬כאשר צוותי העבודה שכללו‬
‫את חברת "מרידיאן סאיינסס" ‪ MERIDIAN SCIENCES‬הגיעו ב‪ 17-‬בפברואר ‪ 1447‬וקיימו במשך‬
‫שלושה שבועות פגישות והערכות מצב עם אנשי ועדת גדעון רז לניתוח האפשרויות לחיפושים‪.‬‬
‫כפי שתואר לעיל המשלחת האמריקאית הגיעה ארצה בתאריך ‪ 17‬בפברואר ‪( 1447‬ראה נספח‬
‫נציגי המשלחת האמריקאית)‪ .‬במהלך שלושת השבועות בהם שהתה המשלחת בארץ התקיימו‬
‫דיונים מרתוניים אשר כללו בשבוע הראשון את הצגת נושא ה"דקר" ע"י נציגי הוועדה מחיל הים‬
‫בחתך טכני‪ ,‬מדיני ומודיעיני‪ .‬הוצגו סיכומי הועדות הקודמות‪ ,‬הממצאים הביולוגיים‪ ,‬הממצאים‬
‫המכניים במצוף ואזורי החיפוש שנסרקו בעבר‪.‬‬
‫במהלך השבוע השני התבצע ניתוח משותף של אנשי חברת "מרידיאן סאיינסס" ואנשי חיל הים‪.‬‬
‫בשבוע השלישי ביקר אדמירל קרול בחיל הים והועדה גיבשה המלצות להמשך החיפושים‪ ,‬הוכנו‬
‫סיכומים לקראת הצגתם בפני רמי"ם ואדמירל קרול ובוצע קדם מנהלות ראשוני לקראת חיפושי‬
‫הצוללת ‪.NR-1‬‬
‫הוועדה‪ ,‬הייתה אמורה להעריך מחדש יחד עם המשלחת האמריקאית את כל העובדות הקשורות‬
‫ל"דקר" ולהמליץ על דרכי פעולה לעתיד‪ .‬לאחר הסקירות שניתנו לאנשי המשלחת האמריקאית‬
‫‪11‬‬
‫בתהליך עבודת הוועדה היה ניסיון להפריד בין העובדות המוצקות לבין המסקנות‪ ,‬ההערכות‬
‫והפרשנויות שנקשרו במשך השנים לעובדות אלה‪ .‬חברי הוועדה התמודדו עם מצב של‬
‫השתחררות מדעות קדומות‪ ,‬ואידיאות פיקס שהשתרשו במשך שנים בחיל הים במהלך ניתוח‬
‫הממצאים הקשורים ב"דקר"‪.‬‬
‫תרומתה של המשלחת האמריקאית לתהליך הייתה רבה ודומיננטית‪ .‬בפעם הראשונה התקיימו‬
‫התמודדות ושת"פ עם אנשים מקצועיים ובעלי ניסיון רב מחוץ לחיל הים אשר הצליחו לגרום‬
‫לחלק מאנשי הועדה להתייחס לעובדות מחדש‪ ,‬תוך שחרור של החשיבה מפרשנויות קודמות‬
‫ובכך בעצם הביאו לפריצת דרך‪.‬‬
‫הדוגמא המאפיינת ביותר לכך הייתה ההתייחסות לממצאי המצוף והעובדה שהוא לא קרס‪.‬‬
‫עובדה זו הוליכה למסקנה שהשתרשה בחיל הים במשך שנים במהלך ניתוח הועדות השונות‬
‫שהוקמו לחיפושי ה"דקר" והיא שמאחר והמצוף לא קרס הוא נמצא משך כשנה צמוד לצוללת‪,‬‬
‫על מדף יבשת עד ‪ 326‬מטר (עומק הקריסה של המצוף) מכאן שהצוללת נמצאת בעומקים רדודים‬
‫עד ‪ 326‬מטר‪ .‬כנגד הנחה זו טענו אנשי המשלחת האמריקאית" "העובדה היא שהמצוף לא קרס‪,‬‬
‫המסקנה לא בהכרח נכונה"‪.‬‬
‫כטיעון נגדי העלו חברי המשלחת האמריקאית את טיעון "טראומת הסיפון" ‪ -‬על פי הניסיון של‬
‫אנשי "מרידיאן" כשצוללת יורדת מעבר לעומק הצלילה שלה וקורסת גוף הלחץ שלה מקבל‬
‫עיוות וזעזוע לכל אורכו‪ ,‬כתוצאה מכך כל המבנה העילי שלה‪ ,‬הכולל את הסיפון‪ ,‬הסנפיר והגשר‬
‫אשר מחובר לגוף הלחץ ניתק ממנו ‪ .‬זוהי "טראומת הסיפון" ולכן קיימת אפשרות‪ ,‬במקרה של‬
‫ה"דקר"‪ ,‬להניח שהסיפון שאליו היה מחובר המצוף ניתק לפני שהמצוף הגיע לעומק הקריסה‬
‫שלו (הגדול מעומק הקריסה של הצוללת) ומצא לעצמו איזו שהיא דרך לצאת בציפה כזו או‬
‫אחרת עד שהגיע‪.‬‬
‫מאחר ובתסריט שכזה הצוללת יכולה להימצא גם במים עמוקים‪ ,‬שחרר רעיון זה את חברי‬
‫הועדה מהקיבעון של הימצאות הצוללת במים רדודים ופתח את המחשבה לגבי אפשרויות‬
‫אחרות‪ .‬רעיון זה התקשר והתאים גם למסלול המצוף הרביעי במחקר הזרמים שבוצע תקופה‬
‫קצרה קודם לכן‪.‬‬
‫תרומה נוספת של האמריקאים הייתה המתודולוגיה בה נקטו במהלך ניתוח האירועים‪.‬‬
‫מתודולוגיה שבמהלכה פיתחו חברי הוועדה תסריטים שונים וכל אחד שיקלל את התסריטים‬
‫ונתן להם ציון‪ .‬חישובי הציונים והסטטיסטיקה נעשו ע"י האמריקאים בהתאם לחוות דעתו של‬
‫כל חבר בוועדה‪ .‬הנתונים הועברו לתוכנת מחשב שהחברה האמריקאית פיתחה‪ ,‬בעלת יכולת‬
‫לניתוח נתוני מיקום בהתחשב ביכולות הניווט ההיסטוריות ועל בסיס נתונים היסטוריים‬
‫ממקורות שונים הוסקו המסקנות לגבי ההסתברות למקום המצאות הצוללת‪ .‬כך התאפשר‬
‫השחרור מדעות קדומות ומתפיסות ישנות ונבחנו האלטרנטיבות השונות תוך שימוש בשיטות‬
‫אנליטיות מובנות‪.‬‬
‫[‪ ]Administr7‬עם הערות‪ :‬יחיאל‪ :‬וזה חיזק את טענת המחקר הזרמים‬
‫שבוצעה באמצעות ‪ 4‬המצופים‬
‫‪11‬‬
‫המסקנות אליהן הגיעה הוועדה היו שונות מן המקובל בעבר‪ ,‬הוברר כי‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫האזור בו קיימת הסבירות הגבוהה ביותר למציאת הצוללת (מעל ‪ )71%‬הוא על נתיב‬
‫הפלגתה המקורי לכיוון חיפה‪ ,‬במלבן ברוחב כ‪ 1-‬מייל ובאורך כ‪ 11-‬מייל על הנתיב‬
‫המתוכנן‪ ,‬זאת על אף שעומק המים באזור הוא כ‪ 1-‬ק"מ‪ ,‬במילים אחרות‪ ,‬הצוות הסיק‬
‫כי הצוללת ככל הנראה נפגעה וטבעה בלא שסטתה מנתיבה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫נתוני העומק של המצוף‪ ,‬הסותרים השערה זו‪ ,‬ניתנים להסבר בכך שמערכת המצוף‬
‫ניתקה מן הצוללת קודם שהמצוף הגיע לעומק קריסה‪"( .‬טראומת המצוף")‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אזורים נוספים‪ ,‬בהם קיימת סבירות (נמוכה יותר) להימצאות הצוללת‪ ,‬הינם הים‬
‫האגאי‪ ,‬החוף המצרי וקפריסין‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫עומק הים בנתיב ההפלגה המקורי פירושו שאין אזורים בעלי סבירות גבוהה בהם ניתן‬
‫לבצע חיפוש באמצעות צוללת המחקר ‪ .NR-1‬משום כך המליץ הצוות לכסות לפי שעה‬
‫באמצעות ה‪ NR-1‬את טווח העומקים שבין ‪ 121‬מ' ל‪ 111-‬מ' (שלא כוסה בעבר) באזורים‬
‫בהם בוצעה כבר סריקה רדודה יותר ‪ -‬אזורי הים האגאי‪ ,‬קפריסין ומצרים‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫במקביל הומלץ לבחון אמצעים לחיפוש במים עמוקים יותר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫[‪ ]Administr8‬עם הערות‪ :‬חיאל יש הערה על המפה בעמ' ‪ 27‬לי‬
‫‪Figure 2‬‬
‫ממצאי הועדה ומסקנותיה הוצגו לרמי"ם תא"ל שאול חורב בתאריך ‪ 1‬במרץ ‪ 1447‬במפגש עם‬
‫אדמירל קרול‪ .‬בהמשך אישר מח"י את התוכנית‪ .‬באותה עת התחייב אדמירל קרול להקצות את‬
‫ה‪ NR-1 -‬לחיפוש במים בעומק בינוני בהתאם למגבלת הצלילה של ה‪ NR-1 -‬ל‪ 1000-‬מ'‪.‬‬
‫איור ‪ :11‬צוללת המחקר ‪NR-1‬‬
‫בהתאם לממצאי הועדה והמלצותיה התקיימו בקיץ ‪ 1447‬שתי גיחות בהשתתפות הצוללת ‪NR-1‬‬
‫והאונייה ‪ ,SVV Carolyn‬האחת באזור הים האגאי והרכס התת ימי ארתוסטנס (מבצע "הנשמות‬
‫‪17‬‬
‫הטהורות ‪ )"1‬והשנייה באזור מצרים (מבצע "הנשמות הטהורות ‪ .)"2‬במבצעים אלה נסרק תחום‬
‫העומקים הבינוני שלא נסרק בעבר‪.‬‬
‫במקביל התקיים באביב ‪ 1447‬מבצע "מעגל חברים" שתוכנן עוד קודם לכן ובוצע בגיזרת צפון‬
‫סיני ללא סיוע אמריקאי‪ .‬מבצע זה עלה בעקבות מחקר חדש על הכבל ובעקבות המלצה לפיה‬
‫המצוף והצוללת קרובים לחופי חאן יונס‪ ,‬במבצע השתתפה אונית אם בפיקודו של מפקד המבצע‬
‫סא"ל עפר דובנוב ועל אף המאמצים הרבים לא העלו החיפושים דבר גם בשנה זו‪.‬‬
‫בפברואר ‪ 1441‬ביקר אדמירל קרול פעם נוספת בח"י על מנת לבחון אפשרות לסריקה במים‬
‫עמוקים במלבן ששטחו ‪ 1‬על ‪ 11‬מייל ("אזור ‪ )"B‬אשר נקבע על הנתיב המקורי‪ .‬הוחלט כי‬
‫הסריקה תתבצע ע"י ספינת חיל הים בסיוע אמריקאי‪ ,‬תוך שימוש בסונאר סורק צד מתאים‬
‫שסופק ע"י צי ארה"ב‪ .‬כתוצאה מניתוח נתונים בתימטריים הוחלט להוסיף למלבן המקורי מלבן‬
‫נוסף בשטח של ‪ 1‬על ‪ 11‬מייל ("אזור ‪.)"C‬‬
‫הכוח המשולב ביצע סריקה ממושכת בין ה‪ 1-‬ביוני ל‪ 11-‬באוגוסט ‪( 1441‬סידרת מבצעי "זמן‬
‫הווה")‪ ,‬במהלכה עלה בידו לבדוק רק את המלבן הנוסף וכשליש משטח המלבן המקורי‪ .‬במהלך‬
‫הביצוע התרחשו מספר תקלות טכניות‪ ,‬והצוות הישראלי התרשם כי אנשי הצי האמריקאי‪ ,‬אף‬
‫שגילו רצון רב‪ ,‬אינם בקיאים דיים בחיפושים בעומק הנדרש‪ .‬גיחה נוספת‪" ,‬ירח עגול ‪ ,"2‬בוצעה‬
‫בגיזרת כרתים בספטמבר ‪ ,1441‬גם היא ללא תוצאות‪.‬‬
‫במהלך עבודת הוועדה המשיך חיל הים לבחון ולבדוק כל כיוון אפשרי‪ ,‬באופן חריג ולאחר‬
‫התלבטויות רבות נענה שר הביטחון לבקשת המשפחות ומדינת ישראל הכריזה על מתן פרס‬
‫כספי למי שביא מידע מועיל‪ .‬לצורך כך הוקמה ועדה‪ ,‬נכתב תקנון ומויינו עשרות רבות של‬
‫מכתבים ופניות‪ .‬בדיעבד‪ ,‬אף לא אחד מהם סייע לפתרון התעלומה‪.‬‬
‫איור ‪ :12‬ריכוז כלל אזורי החיפושים אחר הצוללת דקר (מסומנים באדום‪ ,‬בציון שנת הביצוע)‬
‫‪11‬‬
‫מציאת אח"י דקר (מבצע "זמן הווה ‪)"2‬‬
‫התקשרות עם חברת "נאוטיקוס"‬
‫האכזבה מיכולות הצי האמריקאי הביאה לתהליך של בדיקה מחודשת של כל הנתונים כיצד‬
‫לבצע את החיפוש בצורה טובה יותר‪ .‬התברר שאין מנוס אלא לפנות לחברה אזרחית מקצועית‬
‫המתמחה בתחום‪ .‬כפי שעשה חיל הים בים האגאי במסגרת מבצע "אחוות אחים ‪ "1‬וכפי שמבצע‬
‫הצי האמריקאי כשהוא נדרש לבצע במשימות דומות‪ ,‬יוצא למכרז ושוכר חברות אזרחיות‬
‫המתמחות בתחומים להם הוא נזקק על פי השיטה של מיקור חוץ (‪.)Out Sourcing‬‬
‫בשלהי ‪ 1441‬הגיע לארה"ב ראש מספן ים תא"ל ידידיה יערי לפגישה עם אדמירל קרול‪ ,‬בטרם‬
‫הביקור כבר המליץ הנספח הימי בוושינגטון אל"מ יוחאי בן יוסף (שהחליף את אל"מ משיטה)‬
‫לפנות לחברה אזרחית לאור יכולותיו של הצי האמריקאי‪ .‬במפגש זה המליץ האדמירל לנסות‬
‫ולחפש חברה אזרחית‪ ,‬הצי עצמו היה מוכן לתת סיוע בציוד ניווט ובייעוץ כיצד לבנות את המכרז‬
‫כך שיענה על המשימה באופן מקצועי‪.‬‬
‫בארץ החלו לכתוב דרישה לקבלת הצעה (‪ )RFP-Request for Proposal‬מסמך הבקשה המגדיר את‬
‫המשימה‪ ,‬הצורך הטכני‪ ,‬הצורך המבצעי וכו' ופונה לחברות לקבלת הצעה טכנית וכספית‪ .‬בינואר‬
‫‪ 1444‬הוציא משרד הביטחון ‪ RFP‬לחיפוש הצוללת אשר הוגש למספר חברות‪ .‬החברות שהשתתפו‬
‫במרכז היו‪ :‬חברת "רייקל" מסאן דייגו‪ ,‬חברת "ויליאמסון" מסיאטל‪ ,‬חברת "נאוטיקוס" וחברת‬
‫"אושנירינג" ממרילנד‪.‬‬
‫משלחות של נציגי ח"י ומשהב"ט ביקרו בחברות המציעות ושקלו את ההצעות הן מן הבחינה‬
‫הטכנית והן מן הבחינה הכספית‪ .‬בסופו של דבר הוחלט לבחור בהצעתה של חברת "נאוטיקוס"‬
‫(‪ )Nauticos‬לשעבר חברת ‪ Meridian Sciences‬אשר הייתה כבר מעורה בתהליך חיפוש ה"דקר"‪.‬‬
‫הבחירה בחברת "נאוטיקוס" באה על רקע היכולות המקצועיות של הצוות והזיקה שלהם‬
‫למשימה‪ .1‬הנהלת "נאוטיקוס" הייתה מעורבת בנושא ה"דקר" והם הוכיחו את עצמם בנכונות‬
‫לתרום ולעשות הרבה מעבר למה שהחוזה איתם חייב וההתרשמות הייתה כי בשבילם זו יותר‬
‫ממשימה‪ ,‬זו התחייבות וכך הם הציגו זאת‪ ,‬כהתחייבות אנושית לעמוד במשימה בכל מחיר‪.‬‬
‫הייתה בקרב המשלחת הישראלית התלבטות לא קלה מאחר וההצעה של חברת "נאוטיקוס"‬
‫הייתה בעייתית בהיבט הטכני אך בסופו של דבר נפתרו הבעיות‪.‬‬
‫השיטה אותה הציעה חברת נאוטיקוס התבססה על סריקת השטח באמצעות סונאר סורק צד‬
‫מדגם ‪ AMS-60‬של חברת ‪ Williamson & Associates‬ועל זיהוי אופטי באמצעות רכב תת‪-‬מימי‬
‫מונחה מרחוק (‪ )ROV-Remotely Operated Vehicle‬מדגם ‪ Remora 6000‬של חברת ‪.Phoenix Marine‬‬
‫לאחר משא ומתן ובחינת מספר אלטרנטיבות‪ ,‬הוחלט כי הציוד יופעל משתי ספינות נפרדות‬
‫שנשכרו מאותו ספק (‪ )EDT‬בקפריסין‪ :‬הספינה ‪ Flying Enterprise‬הוקצתה לתיפעול הסונאר‬
‫והספינה ‪ Argonaut‬לתיפעול ה‪ .ROV-‬נוסף על היתרון הכספי (שתי הספינות הוצעו במחיר נמוך‬
‫‪14‬‬
‫יותר מן האלטרנטיבות המקוריות של כלי‪-‬שיט בודד)‪ ,‬איפשר השימוש בהן גם תפעול רציף‪,‬‬
‫כאשר ספינה אחת גוררת את הסונאר בכל עת והשנייה מפעילה את ה‪ ROV-‬בהתאם לצורך‪.‬‬
‫איור ‪ :13‬הורדה למים של סונאר סורק צד ‪AMS-60‬‬
‫השטח שנקבע לסריקה הקיף את שני המלבנים עליהם הוחלט בעבר‪ ,‬כולל סריקה מחודשת של‬
‫הקטעים שנסרקו בשנת ‪ .1441‬מהירות הסריקה נקבעה ל‪ 1.1-‬קשר‪ ,‬כאשר הסונאר נגרר במרחק‬
‫רב למדי מאחורי הספינה באמצעות כבל שאורכו למעלה מ‪ 1-‬ק"מ ומרחף מעל לקרקעית הים‬
‫בגובה של כ‪ 11-‬מ'‪ .‬במצב זה משרעת הסריקה של הסונאר היא כקילומטר אחד לכל צד‪ ,‬בדיוק‬
‫של מטר אחד לערך‪.‬‬
‫קווי הסריקה נקבעו בהתאם בתוך שני המלבנים‪ ,‬תוך חפיפה וכיסוי כפול של השטח (תחילה‬
‫סריקת כל השטח במרווחים של ‪ 2‬ק"מ ואחר‪-‬כך חזרה על הסריקה כולה בהזזה של ‪ 1‬ק"מ)‪.‬‬
‫ניתוח נתוני הסונאר בוצע בזמן אמת‪ ,‬ואחר‪-‬כך בוצע ניתוח מפורט יותר של הגילויים‪.‬‬
‫ה‪ ROV-‬הופעל מהספינה השנייה וביצע סריקה ויזואלית של המטרות הנדרשות‪ .‬בניגוד לסונאר‬
‫סורק הצד‪ ,‬פועל ה‪ ROV-‬אנכית מתחת לספינה‪ ,‬כשהיא בעמידה ולא נגרר מאחוריה‪.‬‬
‫איור ‪ROV Remora 6000 :14‬‬
‫[‪ ]Administr9‬עם הערות‪ :‬ליחיאל יש הערה לתמונת ה‬
‫‪ROV‬‬
‫לטענתו זה סונאר סורק צד וגם תמונת ה ‪ VOR‬אחר כך לא נכונה‬
‫‪11‬‬
‫על‪-‬מנת לאפשר ניווט מדוייק של הסונאר וה‪ ROV-‬בעומקים של ‪ 1‬ק"מ‪ ,‬סיפק צי ארה"ב אמצעי‬
‫ניווט מדויקים שהותקנו בספינות ובכלים ואת כוח האדם שנדרש להפעלת אמצעים אלה‪.‬‬
‫יציאה לים‬
‫ב‪ 24-‬באפריל ‪ 1444‬הגיע הציוד לקפריסין והוחל בהתקנתו בספינות‪ .‬לאחר מספר ניסויים‬
‫והתגברות על מספר תקלות יצאה אונית האיתור ‪ Flying Enterprise‬לים ב‪ 1-‬במאי ולמחרת החלה‬
‫בסריקות‪ .‬ב‪ 4-‬במאי יצאה לים אונית הזיהוי ‪.Argonaut‬‬
‫ב‪ 11-‬במאי ביקרו האלוף אלכס טל ויו"ר ועדת החיפושים תא"ל מיל' גדעון רז באונית האיתור‪,‬‬
‫על‪-‬מנת לעמוד מקרוב על שיטת הביצוע ונתוני המערכת (מבצע "משולש הזהב ‪.)"3‬‬
‫הסריקה החלה במלבן הקטן בגודל ‪ 1‬על ‪ 11‬מייל (מלבן ‪ ,)C‬שכלל נתונים אותם גילה הצי‬
‫האמריקאי בשנה שעברה‪ ,‬וכן אזור של "אנומליה בתימטרית"‪ .‬המלבן חולק לשבעה קווי חיפוש‬
‫במרווח של ‪ 1‬ק"מ ובחפיפה של למעלה מ‪( 111%-‬קו סריקה שמיני נוסף במהלך הביצוע לצורך‬
‫מגע מחודש עם אחת המטרות)‪ .‬משך הסריקה של מלבן זה היה בין ‪ )11(141711‬ל‪)11(121241 -‬‬
‫איור ‪" :15‬זמן הווה" ‪ - 2‬מפת החיפושים ועליה מיקום מטרה ‪B-289‬‬
‫במהלך סריקת המלבן התגלו ‪ 41‬מטרות סונאר בזמן אמיתי‪ ,‬ועוד ‪ 1‬מטרות שנוספו בניתוח‬
‫מאוחר יותר של הנתונים‪ .‬באזור כולו התגלו מתארים גיאולוגיים משמעותיים ו"האנומליה‬
‫הבתימטרית" זוהתה גם היא כמתאר גיאולוגי‪ .‬גילויי סונאר רבים בעלי עוצמה חזקה זוהו‬
‫ככיסים של מתאן הידראט‪ .‬אונית הזיהוי הפעילה את ה‪ ROV -‬על שתי מטרות בלבד‪ ,‬ושתיהן‬
‫זוהו כאלמנטים גיאולוגיים‪.‬‬
‫עם תום סריקת מלבן ‪ C‬הוחל בסריקת המלבן הגדול בגודל ‪ 1‬על ‪ 11‬מייל (מלבן ‪ ,)B‬שהוגדר‬
‫מלכתחילה כיעד העיקרי לחיפושים כשהנתיב המשוער של הצוללת בדרכה ישירות לחיפה נמצא‬
‫במרכז המלבן‪ .‬המלבן חולק ל‪ 11-‬קווי חיפוש במרווח של ‪ 1‬ק"מ‪ ,‬כאשר סריקת הקווים בוצעה‬
‫‪11‬‬
‫במרווחים ולא ברצף (בין השאר עקב מגבלות רדיוס הסיבוב של הספינה בעת גרירת הסונאר)‪.‬‬
‫סריקת כל קו חיפוש ארכה כ‪ 39-‬שעות‪ ,‬כולל זמן הסיבוב‪.‬‬
‫בדומה למלבן ‪ ,C‬גם במלבן ‪ B‬התגלו מתארים גיאולוגיים משמעותיים‪ 121 .‬מטרות סונאר התגלו‬
‫בזמן אמיתי‪ ,‬ועוד ‪ 4‬מטרות נוספו בניתוח מאוחר‪ .‬על כמה מן הגילויים הופעל ה‪ ROV-‬לשם‬
‫זיהוי ויזואלי‪ .‬ב‪ 14-‬במאי זוהתה מטרה אחת כאונית סוחר משנות ה‪ .11-‬ב‪ 21-‬במאי זוהתה‬
‫מטרה נוספת כמצבור מרשים של כ‪ 111-‬כדים עתיקים‪ ,‬רובם שלמים‪ .‬מטרות נוספות זוהו‬
‫כמתארים גיאולוגיים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫איתור הצוללת‬
‫בעת סריקת קו מס' ‪ ,1‬בשעה ‪ )11(241122‬התגלה מגע סונאר (מטרה ‪ ,214‬ראו איור ‪ )11‬בעל‬
‫עוצמת השתקפות גבוהה במרחק ‪ 171‬מ' בצד שמאל‪ .‬קו הסריקה כולו היה חופשי יחסית‬
‫מממצאים גיאולוגיים והמטרה נראתה בולטת‪ .‬הסונאר גילה שני חלקים גדולים ועוד מספר‬
‫חלקים קטנים יותר בטווח של כמה מאות מטרים‪ .‬על אף שלא הייתה כל אפשרות לזהות בשלב‬
‫זה כי המדובר באח"י דקר‪ ,‬היו לגילוי זה סממנים אשר חייבו מגע סונאר נוסף ובדיקה אופטית‬
‫באמצעות ה‪.ROV-‬‬
‫ב‪ 25-‬במאי הורד ה‪ ROV-‬לצורך זיהוי המטרה‪ .‬בשל מספר בעיות ומזג‪-‬אוויר גבולי‪ ,‬אירעה טעות‬
‫ניווט של כ‪ 111-‬מ' וה‪ ROV-‬לא יצר מגע עם המטרה‪ .‬הצוות באוניית הגילוי החליט לסיים את‬
‫סריקת קו ‪ 1‬ולעבור לסריקת קו ‪ 2‬בכיוון ההפוך‪ ,‬אולם הים החל לעלות ולא ניתן היה לשמור‬
‫בדייקנות על הנתיב הרצוי בכיוון זה‪ .‬משום כך הועלה הסונאר לגובה בטוח וספינת הגילוי‬
‫הפליגה במהירות לצידו השני של המלבן והחלה לסרוק את קו ‪ 2‬בכיוון זהה לקו ‪ .1‬הכוונה הייתה‬
‫למקם את מטרה ‪ 214‬במרחק של כמה מאות מטרים בצד ימין‪ ,‬אולם עקב הים הגבוה וגורמים‬
‫נוספים נע הסונאר כמעט ישירות מעל למטרה‪ .‬בזיהוי השני כונתה המטרה בשם "מטרה ‪."111‬‬
‫הצוות הקדיש מספר שעות לניתוח נתוני המטרה על‪-‬מנת ללמוד ככל הניתן על מקומה ומאפייניה‪.‬‬
‫הנתונים העידו על כך שמטרה זו הינה בעלת הסיכוי הגבוה ביותר לזיהוי כאח"י "דקר" מאז‬
‫הוחל בסריקות‪ .‬בעקבות זאת עברו טום דטוויילר‪ ,‬רס"ן יחיאל געש וצלם מאונית הגילוי לאונית‬
‫הזיהוי לקראת הפעלת ה‪ .ROV-‬בינתיים בוצע ניתוח מדוייק של הנתונים שהתקבלו מן הצלילה‬
‫הקודמת של ה‪ ,ROV-‬והמקום אליו הגיע ה‪ ROV-‬בפועל אותר וסומן‪ .‬בשעה ‪ 211711‬הורד ה‪ROV-‬‬
‫למים פעם נוספת‪ .‬תחילה זוהו שברים מן המטרה באמצעות סונאר החרטום‪ ,‬וה‪ ROV-‬הפליג‬
‫בהדרגה בין השברים עד אשר התקבלה תמונת הגוף העיקרי של הצוללת‪ .‬אח"י דקר נמצאה‪.‬‬
‫מצילומי ה‪ ROV-‬הוברר כי גוף הצוללת שבור לשני חלקים גדולים‪ ,‬שהקטן ביניהם‪ ,‬ירכתי‬
‫הצוללת כולל מדור מגורי הירכתיים‪ ,‬הגאים אחוריים ומדחפים מונח בזווית בערך באמצע הגוף‬
‫העיקרי‪ .‬השבר ארע בחיבור שבין הגוף הגלילי לגוף החרוטי בירכתי הצוללת‪ ,‬על המחיצה‬
‫המפרידה בין חדר המנועים למגורי הירכתיים‪ ,‬בשלושת מדורי הצוללת המרכזיים והגדולים‪:‬‬
‫המגורים‪ ,‬מרכז ידיעות הקרב (מי"ק) וחדר המכונות נראים נזקי גוף קשים ובמספר מקומות הגוף‬
‫נפרץ כאשר עיקר הנזק הוא ממדור המגורים ועד נקודת החיבור של הסנפיר לגוף הצוללת‪.‬‬
‫פתח הדלת במחיצה בין חדר המנועים למגורי הירכתיים אשר נותרה מחוברת לגוף העיקרי היה‬
‫חשוף בחלקו‪ ,‬אם כי לא ניתן היה לחדור ממנו לתוך גוף הצוללת‪ .‬על הגוף נראה מונח ומאובטח‬
‫מפתח אום המדחפים‪ .‬מעטה הסיפון (‪ )Casing‬שמעל גוף הלחץ באזור זה‪ ,‬אשר במרכזו היה קבוע‬
‫מצוף ההחלצות אשר התגלה בחוף חאן יונס בשנת ‪ ,1414‬היה חסר ולא אותר באותה עת‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫סנפיר הצוללת נמצא שבור באזור החיבור לגוף הלחץ ונוטה על צידו מימין לגוף הצוללת (לא ניתן‬
‫לראות את פנים גוף הלחץ באזור זה)‪ .‬כל התרנים ופריסקופ הסיור נמצאו במצב מורד בתוך‬
‫הסנפיר‪ ,‬כשהם מכופפים באזור החיבור לגוף הלחץ‪ ,‬במבט מן הצד ניתן היה להבחין בקצוות‬
‫התרנים‪ :‬תורן המכ"מ‪ ,‬המגל"מ‪ ,‬אנטנת תא"ג‪ ,‬אנטנת ת"ג‪ ,‬ראש תורן יניקת שינור ותורן פליטת‬
‫שינור‪ ,‬פריסקופ הקרב נמצא מחוץ לסנפיר‪ ,‬כשהוא במצב אנכי ורק חלקו העליון והדק בקרבת‬
‫העינית מכופף ב‪ 41-‬מעלות לערך‪.‬‬
‫גשר הצוללת‪ ,‬תוספת שהותקנה בעת שיפוץ הצוללת עבור חיל הים בחלקו הקדמי של הסנפיר היה‬
‫מנותק מגוף הצוללת ונמצא מונח כ‪ 211-‬מ' מאחורי הצוללת‪ .‬בצילום חלק זה נראו בבירור עוקב‬
‫ג'יירו וסולם העלייה לגשר‪ ,‬תא ההיחלצות שהותקן בבסיס הגשר לא אותר באותה עת וההשערה‬
‫היתה כי קרס ובשל הנזק מקריסתו ניתק הגשר‪.‬‬
‫מדור המגורים של הצוללת‪ ,‬מלפנים לסנפיר‪ ,‬נמצא מבוקע ופתוח לים‪ ,‬אולם ממנו ואילך עד‬
‫לחרטום נותר הסיפון מחובר לגוף הלחץ‪ ,‬כשהוא מראה סימני חימצון בחלקו העשוי אלומיניום‪.‬‬
‫על הסיפון הקדמי נראה בבירור כיסוי מצוף ההנצלה הקדמי כשהוא סגור וניתן היה להבחין‬
‫באנטנת המצוף מקובעת במקומה אופקית לאורך הסיפון‪.‬‬
‫חרטום הצוללת נראה שלם יחסית‪ .‬כיסוי הסונאר שבחרטום נמצא שלם‪ .‬כמו כן זוהו אור‬
‫החרטום‪ ,‬עוגן בדופן שמאל והגאי העומק הקדמיים כשהם פרושים‪ .‬על הסיפון באזור החרטום‬
‫נמצא מכלול חשמלי גדול שלא זוהה באותה עת‪.‬‬
‫חלקה האחורי של הצוללת הכולל את מדור מגורי הירכתיים וירכתי הצוללת נמצא כשהוא‬
‫מנותק מן הגוף העיקרי ומונח בזווית במרכזו מצד שמאל כשהמדור פתוח אל הים‪ .‬בחלק זה ניתן‬
‫היה להבחין במדחף ובהגאים‪ .‬הגה הכיוון נראה בזווית קלה ימינה‪ ,‬הגה העומק האחורי נמצא‬
‫בזווית גדולה שאיננה אפשרית במצב הפעלה תקין‪ ,‬ככל הנראה תוצאה מניתוק מערכותיו בעת‬
‫השבירה והפגיעה בקרקע‪ .‬נקודה ראויה לציון היא כי פרט למספר חלקים שלא אותרו או זוהו‬
‫בשלב זה (כגון מעטה הסיפון האחורי) היה פיזור השברים של אח"י דקר קטן ביותר וחלקי הגוף‬
‫העיקריים נמצאו כשהם סמוכים זה לזה‪.‬‬
‫זיהוי ה"דקר"‬
‫לקראת השעה ‪ 1200‬בצהרי יום שישי ה‪ 21-‬במאי ‪ 1444‬הודיע רס"ן יחיאל געש מעל סיפון‬
‫ה‪ Argonaut -‬למפקד חיל הים האלוף אלכס טל על מציאתה של "צוללת מדגם ‪ T‬קלאס"‪ ,‬על‬
‫מנת לאמת סופית שאכן מדובר באח"י "דקר" נשלחו תא"ל (מיל‪ ).‬גדעון רז‪ ,‬אל"מ (מיל‪ ).‬דורון‬
‫עמיר‪ ,‬ואל"מ (מיל‪ ).‬מיכאל קיסרי‪ ,‬שלושתם מפקדי שייטת הצוללת לשעבר וקצינים בכירים‬
‫בחיל הים אל ה‪ Argonaut -‬לוודא מעל לכל ספק את עובדת אמיתות הממצאים שנתגלו ע"י‬
‫צוות החיפושים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫תוך כדי הפעלת ה‪ ROV-‬ועל מנת לוודא באופן חד משמעתי שהמדובר בצוללת "דקר"‪ ,‬עקב הצוות‬
‫בזמן אמיתי אחר צילומי הוידאו מהקרקעית ובהתבסס על נתונים ייחודיים לאח"י "דקר"‬
‫שנתגלו בסריקה כגון סולם העלייה לגשר והמגן המתכתי המותקן סביבו (ראו איור ‪ ,)11‬התקנה‬
‫ייחודית עבור חיל הים במהלך שיפוץ הצוללת‪ ,‬הוכרז באופן רשמי כי הצוללת שהתגלתה היא‬
‫אח"י "דקר"‪.‬‬
‫איור ‪ :16‬סולם העלייה לגשר ומגן המתכת על פיהם זוהתה אח"י דקר‬
‫בשעה ‪ 241711‬הוחל בהעלאת ה‪ ROV-‬והספינות החלו דרכן בחזרה לנמל לימסול אליו הן נכנסו‬
‫בשעה ‪ .111111‬יצוין כי הצוות שעסק בגילוי ובזיהוי הצוללת לא העלה השערות כלשהן באשר‬
‫לנסיבות טביעתה מאחר ולשם כך היה צורך בתצפית ויזואלית מפורטת יותר ובניתוח הנדסי‬
‫מדוקדק של הממצאים‪.‬‬
‫לאחר שהובהר מעל לכל ספק שאכן מדובר באח"י "דקר" התקיימה במוצ"ש ה‪ 24-‬במאי ‪1444‬‬
‫בשעה ‪ 2111‬מסיבת עיתונאים בראשות הרמטכ"ל שאול מופז ומפקד חיל הים האלוף אלכס טל‬
‫בה הוכרז כי הצוללת אח"י דקר נמצאה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫איור ‪ :17‬תרשים ראשוני של שרידי הדקר שנעשה בידי חברת נאוטיקוס לאחר מציאתה‬
‫חקר ממצאי ה"דקר" ומבצע "נופש כפרי"‬
‫בתאריך ‪ 2‬ביוני קיים מפקד חיל הים עדכון לסגל הפיקוד הבכיר בחיל הים‪ ,‬בעדכון ניתנה‬
‫סקירה ממצה על הממצאים ומפקד חיל הים סיכם באותו מעמד על כניסה לתהליך חקירה בשני‬
‫מישורים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫חקירת ההסתברות להימצאות שרידי אדם בצוללת בראשות רמכ"א אשר לצורך כך‬
‫קיבל מנדט להיעזר בטובי המומחים בארץ ובעולם‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חקירה בתחום הטכני‪-‬הנדסי בראשות רמצ"ד לצורך ניתוח ממצאי אתר הטביעה וניסיון‬
‫לעמוד על נסיבות אובדן הצוללת‪.‬‬
‫החקירה בשני המישורים התבססה על התיעוד המקורי אשר צולם באתר הטביעה במהלך זיהוי‬
‫הצוללת והגיע בשלהי יולי לארץ‪.‬‬
‫המחקר בתחום ההנדסי ‪ -‬סקר ראשון‬
‫חיל הים נערך לסדרה של פגישות עם נושאי תפקידים מקצועיים לצורך ניתוח סרטי הווידאו‪.‬‬
‫רמ"ח כלי שייט אל"מ דני אשחר מונה ע"י רמצ"ד לרכז את תהליך הבדיקה בהיבט ההנדסי‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 1‬באוגוסט ‪ 1444‬התקיימה פגישה במצ"ד בהשתתפות פרופ' ס‪ .‬בודנר ומספר אנשי מילואים‬
‫מוותיקי שייטת הצוללות‪ .‬בפגישה זו הוצג ניסוי שהתקיים עם דגם של אח"י דקר בבריכה‬
‫בבסיס עתלית בשיתוף מכון ויצמן‪.‬‬
‫בעזרת צוות חוקרים ממכון ויצמן בראשות פרופ' אלישע מוזס‪ ,‬המתמחים בחקר נפילת גופים‬
‫בנוזל‪ ,‬בוצע ניסוי בריכה בעזרת דגמי צוללת "דקר" שנבנו בקנה מידה ובדמיות לצוללת "דקר"‬
‫במצב ניזוק‪ .‬הניסויים העידו על שקיעה אופקית תוך תנועה מחזורית קדימה ואחורה וזוויות‬
‫חרטום חיוביות ושליליות‪ .‬אורך התנועה האורכית שחושבה היה כ‪ 211-‬מטר ומהירות השקיעה‬
‫‪11‬‬
‫שחושבה לצוללת על פי הניסוי עד כ‪ 21-‬קשר‪ ,‬מסקנות הניסוי הוגשו בדו"ח מטעם מכון וייצמן‬
‫ביולי ‪.1444‬‬
‫בהתבסס על אופן השקיעה של הצוללת במים‪ ,‬על פי התאוריה ובהתאם לתוצאות הניסוי‬
‫העריכו החוקרים כי הצוללת פגעה בקרקעית הים במרחק אופקי קרוב מאוד לנקודת הכשל‪ .‬כל‬
‫חפץ שנמצא על הקרקעית במרחק הגדול מאורך הצוללת (כ‪ 111-‬מטרים) ניתק ממנה בסבירות‬
‫גבוהה טרם הפגיעה בקרקעית‪.‬‬
‫גשר הפיקוד‪ ,‬הקטן משמעותית מהצוללת והשונה מגוף הצוללת במימדיו‪ ,‬התנתק ככל הנראה‬
‫קרוב לפני השטח בעת קריסת גוף הלחץ או תא ההחלצות ויכול היה להציג אופן נפילה שונה‬
‫בתכלית וכך לצבור בזמן השקיעה אל הקרקעית מרחק מגוף הצוללת‪.‬‬
‫מרגע קריסת גוף הצוללת ולאחר שלב מעבר מהיר בו התמלאה במים היה מהלך נפילתה של‬
‫הצוללת לכיוון הקרקעית מלווה בתנודות וטלטולים חזקים בכיוון קדימה ואחורה (‪ )Pitch‬וזה‬
‫כנראה היה אופן התנודה הדומיננטי‪ ,‬שהיה משולב גם בגלגול מצד לצד (‪.)Roll‬‬
‫על פי הנתונים שנמסרו לחוקרים לגבי מצב הצוללת ומיקום החלקים התרחיש המסתבר ביותר‬
‫להערכתם הוא כזה שבו ניזוק הסנפיר בעת קריסת הגוף‪ ,‬קרוב יחסית לפני המים ובשלב זה גשר‬
‫הפיקוד ניתק ממנו‪ .‬הצוללת נעה בתנועה הידרוסטטית כגוף אחד בזמן שגשר הפיקוד שקע‬
‫באופן שונה וצבר ממנה מרחק‪ .‬הפגיעה בקרקע התרחשה בזווית משמעותית של עד ‪ 11‬מעלות‪,‬‬
‫מעוצמת החבטה בקרקע נשברו ירכתי הצוללת אשר המשיכה לנוע עוד מספר מטרים עד שנחה‬
‫על קרקעית הים‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 4‬לאוגוסט ‪ 1444‬התקיימה פגישה של רמ"ח כלי שייט‪ ,‬אנשיו וצוות החוקרים ממכון‬
‫וייצמן עם וותיקי צוללות ה"‪ ,"T‬תוצאות הניסוי הוצגו בפני המשתתפים וכן הוקרנו קטעים‬
‫מתיעוד הווידאו מאתר הצוללת והוצגה הדמיית אתר הטביעה שנבנתה בצורה ממוחשבת בידי‬
‫מהנדסי ענף הנדסה ימית לצורך מחקר והמחשה‪ .‬בהתאם לחומר המוצג העלו משתתפי המפגש‬
‫השערות לתסריטים אפשריים שיכלו להביא לטביעת הצוללת שרוכזו כבסיס להמשך המחקר‪.‬‬
‫בנוסף הוצגו ושותפו ממצאי אתר הטביעה וניתוחם הראשוני בפני גורמים המנוסים בחקר‬
‫תאונות כגון‪ :‬ענף חקר תאונות בחיל האוויר‪ ,‬בכנס ארצי של מהנדסים המתמחים בחקר הכשל‬
‫מטעם לשכת המהנדסים ועוד‪ ,‬הצגת הממצאים נעשתה לצורך לימוד תהליכי המחקר‬
‫המקובלים בגופים אלו ולקבלת אישוש לנכונותם של מהלכי חיל הים מפי מומחים בעלי ניסיון‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 24‬באוג' ‪ 1444‬הגיע שוב צוות נאוטיקוס לארץ ובישיבה בהשתתפות פרופ' בודנר‬
‫התקיימה צפייה בסרטי הווידאו והוצגה הפעילות שהתבצעה עד כה בחיל הים‪ .‬צוות נאוטיקוס‬
‫טען כי על מנת לבצע ניתוח הנדסי מלא לנסיבות אובדן הצוללת יהיה צורך בקיום סקר נוסף‬
‫באתר הטביעה כולל ניסיון לחדור באמצעות מצלמות ובמידת האפשר לבצע סריקה של פנים‬
‫הצוללת‪ .‬בישיבה זו בחן פרופ' בודנר את ממצאי אתר טביעה אל מול גרסתו מראשית ימי‬
‫המחקר (דו"ח פרופ' בודנר)‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫בתאריך ‪ 1‬בספט' ‪ 1444‬התקיים בראשות רמצ"ד תא"ל אבריאל בר יוסף מפגש בו הוצגו ממצאי‬
‫הדקר ונערך סיעור מוחות בנושא המחקר וממצאיו בשיתוף מספר רמצ"דים לשעבר‪ :‬תא"ל‬
‫(מיל‪ ).‬חנוך בן אליהו‪ ,‬תא"ל (מיל‪ ).‬אברהם נוה ותא"ל (מיל‪ ).‬ישי הרמתי‪.‬‬
‫בין התאריכים ‪ 1 – 1‬בנוב' קיים חיל הים הפלגה בהשתתפות משפחות חללי ה"דקר" על גבי‬
‫האוניה "סילבר סטאר" אל אתר מציאת הצוללת (מבצע "קשת יהונתן")‪ ,‬במקום בוצע טקס‬
‫אזכרה מרגש והמשפחות זרקו פרחים למים‪ ,‬במהלך ההפלגה עודכנו בני המשפחות בממצאי‬
‫אתר הטביעה ותהליכי המחקר המתבצעים בחיל הים‪.‬‬
‫לאור ההתקדמות במחקר וההבנה כי המידע הקיים אינו מאפשר מתן תשובות חד משמעיות‬
‫בשני הערוצים החל חיל הים להיערך לקראת סקר מחודש באתר צוללת מתוך כוונה לבדוק את‬
‫ההסתברות להימצאות שרידי אנוש בצוללת וסביבתה‪ ,‬לבחינת העדויות לנסיבות האסון‬
‫ולשליית חלקים נבחרים מהצוללת לצרכי הנצחה‪.‬‬
‫ב‪ 21 -‬במאי ‪ 2111‬התקיים בפני רמ"ח כלי שיט אל"מ דני אשחר דיון בהשתתפות רע"ן הנדסה‬
‫ימית סא"ל רפי לוי ורמ"ד צוללות רס"ן איל ישראלי להגדרת תכולות העבודה ולניסוח דרישה‬
‫לקבלת הצעה (‪ )RFP‬עבור המשך הפעילות באתר טביעת אח"י "דקר"‬
‫סוכם כי הפעילות הפעילות תתבצע בשתי פאזות‪:‬‬
‫פאזה ראשונה‪ :‬הכנת המשימה ע"י ועדה משותפת לחה"י לחברת נאוטיקוס‪ ,‬גיבוש התוצרים‬
‫הנדרשים מהפעילות בים במסגרת המחקר ועבור שליית החלקים‪ .‬גיבוש תכנית הפעולה בים‪,‬‬
‫מעקב על המוכנות לביצוע‪ ,‬בחינת תרחישים והכנת תוכנית של מקרים ותגובות בהתאם‬
‫לממצאים והתפתחויות בעת המחקר בים‪.‬‬
‫פאזה שנייה‪ :‬ביצוע המשימה בים עפ"י תוצרי הפאזה הראשונה ובהנחיות הדרג הפוקד במטרה‬
‫להוציא אל הפועל במלואן את תכניות הועדה ובהמשך לכך הכנת דו"ח מסכם לפעילות זו‪.‬‬
‫סוכם כי הפעילות באתר הטביעה תכלול תיעוד בוידאו וסטילס‪ ,‬איסוף נתונים למחקרי המשך‪,‬‬
‫שליית חלקים‪ ,‬תיעוד מדויק של הממצאים טרם השליה ומיד עם העלאתם לסיפון‪ ,‬שימורם‪,‬‬
‫הובלתם ארצה ומסירתם לחיל הים והכנת דו"ח מסכם מפורט שיכתב ויופץ בידי החברה‪.‬‬
‫מפגש נוסף עם נציגי חברת נאוטיקוס התקיים בין התאריכים ‪ 11 – 7‬באוג' ‪ ,2111‬במפגש זה‬
‫סוכמו הדיונים שהתקיימו בפאזה הראשונה ונדונו ואושרו יעדי הפאזה השנייה‪:‬‬
‫א‪ .‬ניסיון לאיתור שרידי הצוות‪.‬‬
‫ב‪ .‬שליית גשר הצוללת‪.‬‬
‫ג‪ .‬איסוף ותיעוד אינפורמציה להמשך חקר הכשל‪.‬‬
‫ד‪ .‬איסוף ומדידת תנאי סביבה בנקודות שונות באתר הצוללת‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 1‬באוג' ‪ 2111‬הוצגו בפני מח"י ואושרו יעדי הסקר‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫המחקר בתחום הרפואי ‪ -‬סקר ראשון‬
‫במקביל לתהליך הניתוח ההנדסי התקיים בערוץ מכ"א תהליך לאיסוף חומר בתחום‬
‫הטאפונומי (תחום באנתרופולוגיה העוסק בהשתמרות‪ ,‬מציאה וזיהוי של שרידי אנוש)‪ ,‬בתחום‬
‫זה נאספו דעות ופרסומים של מומחים מקצועיים על מנת לענות על השאלות הבאות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהו הסיכוי למציאת שרידי אנוש באח"י דקר לאור העומק בו היא נמצאת ומשך‬
‫הזמן שעבר מאז טביעתה (‪ 31‬שנה)‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהו הסיכוי למציאת רקמות רכות או קשות (עצמות) במצב שיאפשר זיהוי גנטי‪.‬‬
‫ערוץ זה הובל בידי ענף רפואה ימית ובמסגרתו נעשתה פנייה פרטנית למומחים בנושאי הרפואה‬
‫המשפטית‪ ,‬האנתרופולוגיה והביולוגיה הימית‪ .‬בהעדר נתונים הקשורים לתנאי הסביבה באתר‬
‫דעות המומחים לא היו חד משמעיות והתשובות שניתנו כיסו כמעט את כל טווח האפשרויות ‪-‬‬
‫החל מהערכה לסבירות נמוכה להימצאות שרידי אדם וכלה בהערכה לסבירות גבוהה להימצאות‬
‫שרידים כולל הערכה להשתמרות רקמות רכות וקשות בתוך הצוללת‪.‬‬
‫אוסף הנתונים הוצג לרמכ"א בתאריך ‪ 11‬ביולי ‪ ,1444‬הסתבר שחסרים ידע ומידע אודות‬
‫הגורמים הפיזיקאליים‪ ,‬הכימיים והביולוגיים באתר מציאת אח"י דקר בכדי לגבש דעה ברורה‬
‫האם יש או אין שרידי אנוש‪ .‬מידע זה אמור היה להיאסף בסקר המתוכנן‪.‬‬
‫ביולי ‪ 2111‬התקיים סימפוזיון מומחים בקריה בתל אביב‪ ,‬חברת נאוטיקוס הגיעה עם צוות‬
‫מתוגבר שכלל את ד"ר מרסלה סורג ‪ -‬מומחית עולמית לטופונומיה מאוניברסיטת מיין‪ ,‬כמו כן‬
‫השתתתפו בדיונים ד"ר ברק חרות וד"ר בלה גליל מהמכון לחקר ימים ואגמים‪ ,‬נציגי המכון‬
‫הפתולוגי הפתולוג הצבאי ד"ר חן קוגל‪ ,‬הפתולוגית המשטרתית ד"ר ציפי כהנא ונציגי ענף רפואה‬
‫ימית‪ .‬נושא הדיון היה הסיכוי למציאת שרידי אנוש במצב נתון בסביבת הצוללת או בתוכה‪.‬‬
‫במפגש הודגש שהתצפית הויזואלית היא ספק הנתונים הראשי והחשוב ביותר‪ ,‬ד"ר סורג ציינה‬
‫את החשיבות של התנאים הסביבתיים ששוררים באיזור הטביעה והביאה שתי דוגמאות לכך‪:‬‬
‫האחת מקרה של ‪ 3‬דייגים שהיו בסירת דיג וטבעו יחד אך כל גופה נמצאה במצב השתמרות אחר‬
‫לחלוטין‪ .‬השנייה מקרה של טייס שטבע בחליפת טיסה והתברר שהשתמרות הרקמות הייתה‬
‫שונה לחלוטין בין החלק העליון והחלק התחתון של הגוף‪ .‬בחלק העליון שהיה חשוף למים‬
‫השתמרו רקמות מועטות או שלא השתמרו כלל ואילו החלק התחתון של הגוף שנתון היה בחליפת‬
‫הטיסה השתמר בצורה טובה‪.‬‬
‫במפגש הוחלט על ביצוע מדידות ודגימות שילקחו מסדימנט הקרקע ומהמים עבור מחקרים‬
‫ובדיקות ביולוגיות וכימיות שיתבצעו בהמשך בתנאי מעבדה בכדי לעמוד על האפשרות לסיכוי‬
‫למציאת שרידים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫היערכות לקראת היציאה לים‬
‫הישיבות בשני הערוצים סוכמו על ידי חברת נאוטיקוס במסמך מפורט‬
‫(‪ DAKAR II: Dakar Operations Plan - (NAUTICOS‬שפורסם ע"י חברת נאוטיקוס ב‪11-‬‬
‫באוגוסט ‪ 2111‬כתקציר מנהלים לסיכום המפגשים שהתקיימו בין התאריכים ‪ 4 – 7‬באוג' ‪.2111‬‬
‫המסמך ריכז את הסעיפים העיקריים שנדונו בישיבות ואת העדיפויות ביעדי המחקר‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ניסיון לאיתור שרידי הצוות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫שליית גשר הצוללת‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫איסוף ותיעוד אינפורמציה להמשך חקר הכשל‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫איסוף ומדידת תנאי סביבה בנקודות שונות באתר הצוללת‪.‬‬
‫הניסיון למצוא שרידי אנוש בתוך הצוללת ובסביבתה נקבע כראשון ביעדי המשימה‪ .‬לאור‬
‫העובדה שהסקר הראשוני‪ ,‬עם מציאת ה"דקר" ב‪ 1444-‬הניב שעות בודדות של תיעוד וידאו‬
‫שייעודו העיקרי היה זיהוי של הצוללת וחלקיה נקבע כי המשימה הראשונה בחשיבותה היא‬
‫תיעוד וידאו באיכות המיטבית בהתחשב באמצעי הטכנולוגיה הקיימים ובאפשרויות הכניסה‬
‫לתוך שברי הצוללת‪.‬‬
‫כשיטה משנית לתיקוף הממצאים ולבחינת האפשרות של קיום שרידי אנוש נקבע איסוף‬
‫ממצאים כימיים ופיזיקליים באמצעות מדידה ודגימה‪ .‬מתוך הנחה כי ייתכן ולא יימצאו במהלך‬
‫המחקר שרידים מהצוות התחייבה נאוטיקוס לאסוף מידע סביבתי במספר נקודות שונות באתר‬
‫הצוללת לצורך המשך מחקר על השפעת תנאי הסביבה על סיכויי ההשתמרות באתר הטביעה‪.‬‬
‫מידע זה יכלול מדידה ותיעוד לאורך זמן של הטמפרטורה‪ ,‬המליחות והזרמים במי הים בסביבת‬
‫הצוללת ודגימה של סדימנט הקרקע ומי ים במספר נקודות שונות במאפייניהן באתר הצוללת‪.‬‬
‫המשימה העיקרית בתחום שליית החלקים הייתה שליית גשר פיקוד הצוללת שנמצא במרחק‬
‫של כ‪ 211-‬מטר מהגוף העיקרי של הצוללת‪ ,‬ובהתאם ללוח הזמנים וליכולת הטכנית גם חלקים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫נאוטיקוס התחייבה לנסות להגיע לתסריט שהביא לכשל ולטביעת הצוללת ובהתאם לכך נערכה‬
‫החברה לאיסוף ותיעוד של כל פירור מידע באתר עבור המשך חקר הכשל כאשר תעוד‬
‫ה‪ROV-‬‬
‫אמור היה לעזור בקביעת מצב הפעלת הצוללת ומערכותיה ברגעים שקדמו לטביעה‪ .‬במהלך‬
‫הישיבות שהתקיימו ביולי הותוותה במשותף רשימה שכללה את הסיבות האפשריות לכשל‬
‫שהביא לטביעה ולכל תסריט מופו המאפיינים והממצאים הנדרשים לבדיקה וצפויים להתגלות‬
‫באתר כגון‪ :‬מצב מערכות הצוללת‪ ,‬נזקי הצוללת‪ ,‬אופן פיזור החלקים באתר ועוד‪.‬‬
‫מאחר והחברה נדרשה בחוזה להגיש דו"ח אובייקטיבי מטעמה לחיל הים‪ ,‬גויסו על ידיה לצוות‬
‫המחקר תום דטוויילר – מנהל המבצעים של חברת נאוטיקוס ובעל ניסיון עשיר במחקר ימי‪,‬‬
‫רובין וויליאמס – מהנדס ימי ומומחה למחקר תאונות ימיות‪ ,‬אל"מ ג'ונתן (ג'ונטי) פאוויס –‬
‫‪71‬‬
‫מפקד צוללת מהצי הבריטי ומספר מומחים נוספים מתחום המחקר הימי על מנת להביא את‬
‫ניסיונם ודעתם האובייקטיבית לטובת קידום המחקר‪.‬‬
‫לצורך מימוש יעדי המחקר החברה שכרה את שרותיה הימיים של חברת ‪ EDT‬הקפריסאית‬
‫ושכרה מחברה זו את שירותיה וצוותה של אוניית המחקר ‪ .EDT EAS‬לצורך ביצוע העבודות‬
‫התת מימיות התקשרה חברת נאוטיקוס עם חברת ‪ Phoenix‬האמריקאית‪ ,‬בעלת ה‪ ROV -‬מדגם‬
‫‪ Remora 6000‬אשר שימש בהצלחה לאיתור הדקר שנה קודם‪ .‬בנוסף שכרה החברה צוות‬
‫לצילום ולתיעוד בוידאו וסטילס של הפעילות העל מימית ומומחים נוספים להפעלת ציוד‬
‫המדידה והדגימה‪.‬‬
‫בפרק הזמן שעבר מהמפגש באוגוסט ועד היציאה לים באוק' המשיכה נאוטיקוס להיערך‬
‫ולחקור כל טכנולוגיה חדשה האפשרית לקידום המשימות בים‪ ,‬לאור ההחלטה כי החיפוש אחר‬
‫שרידי הצוות יתבצע בראש ובראשונה באופן ויזואלי דרש חיל הים כתנאי ליציאה למחקר שיפור‬
‫ביכולות הצילום והתיעוד של ה‪ ROV -‬והוכחתם כמתאימים למשימה‪.‬‬
‫בדיקה שערכה החברה העלתה כי נקודת החולשה בצילום בעבר הייתה עוצמת התאורה שהפיקו‬
‫זרקורי ה‪ ,ROV-‬ה‪ ROV-‬צוייד במערכת תאורה תת מימית בעלת עוצמה משולשת מזו אשר‬
‫הותקנה עליו בשנה הקודמת במהלך החיפושים אחר הצוללת ואילו מערך התיעוד הוסב לשימוש‬
‫בקלטות ‪ .High Definition‬צילומי הדגמה במערך המשופר שהציגה החברה לאישור חיל הים‬
‫הראו תמונת וידאו ציבעונית‪ ,‬ברורה ויציבה בה ניתן היה להבחין בחדות גם בפרטים קטנים‬
‫ביותר והמוכנות ליציאה לים אושרה‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫מבצע "נופש כפרי"‬
‫בין התאריכים ‪ 11 – 4‬באוק' ‪ 2000‬יצא חיל הים בסיוע חברת "נאוטיקוס" להמשך חקר טביעת‬
‫ה"דקר" בהפלגה שנקראה בשם הקוד "נופש כפרי"‪ ,‬נציגי חיל הים במבצע אשר ליוו את‬
‫ההכנות והשתתפו במחקר בים היו‪ :‬רס"ן איל ישראלי‪ ,‬רמ"ד צוללות בענף הנדסה ימית אשר‬
‫מונה כמפקד המבצע ונציג חיל הים במחקר‪ ,‬אל"מ (מיל‪ ).‬דורון עמיר‪ ,‬מפקד שייטת הצוללות‬
‫לשעבר‪ ,‬בעל וותק וניסיון רב בהכרת צוללות ה"‪ "T‬משירותו בהן כקצין מכונה ורס"ן (מיל‪ ).‬ד"ר‬
‫ברק חירות‪ ,‬כימאי ימי‪ ,‬בעל ניסיון רב בדגימת קרקע ומים וניתוחן‪ ,‬איש המכון לחקר ימים‬
‫ואגמים‪.‬‬
‫הביצוע בים‬
‫בתאריך ‪ 21‬בספט' ‪ 2111‬הגיע צוות מקדים של חברת נאוטיקוס לקפריסין לתחילת הכנות על‬
‫סיפון ה ‪ EAS‬וב‪ 24-‬בספט' הגיע הצוות העיקרי כולל נציגי חיל הים‪ .‬החברה הייתה אמורה‬
‫להתחיל את הביצוע ב‪ 4-‬באוק' אך בתאריך זה הסתבר שה‪ ROV -‬עדיין אינו מוכן בשל תקלות‬
‫שאירעו בעת הובלתו לקפריסין‪ .‬כמו כן לא הגיע הציוד ללקיחת הדגימות לאוניה עקב טעות‬
‫מנהלתית אך בסיועם של חברי הצוות הישראלים אותר והוטס ציוד דגימה דומה מהארץ‪.‬‬
‫ב‪ 1-‬באוק' ‪ 2111‬יציאה הספינה מנמל לימסול ולמחרת הגיעה לאתר הטביעה לתחילת צלילות‬
‫עם ה‪ ROV-‬במהלכן מוקם באתר ציוד מדידה והונחו תשתיות ראשוניות לביצוע העבודות התת‬
‫מימיות‪.‬‬
‫ב‪ 1-‬באוק' ארעה תקלה ב‪ ROV-‬והוא הועלה לסיפון האוניה ותוקן‪.‬‬
‫ב‪ 11-‬באוק' הסתמן מזג אוויר טוב אך עם צפי להחמרה‪ ,‬לפיכך נפלה החלטה לשנות את הלו"ז‬
‫המתוכנן ולמשות תחילה את גשר הפיקוד‪ ,‬פעולה מורכבת שהייתה תלויה במצב ים ובמזג אוויר‬
‫טוב‪.‬‬
‫על פי תכנון מראש נעגנו באמצעות ה‪ ROV-‬על קורה בגשר הצוללת‪ ,‬בנקודות שתוכננו מראש‪,‬‬
‫שתי טבעות והגשר הורם ממקומו והועלה באיטיות לפני המים באמצעות כבל וכננת בתהליך‬
‫שארך שעות ארוכות‪ .‬לאחר משיית הגשר התברר כי בשל ההרעה במצב הים לא ניתן יהיה לשנע‬
‫אותו ולמקמו בבטחה כמתוכנן על סיפון הירכתיים אלא רק לאבטח אותו למנוף עצמו‪.‬‬
‫מאחר ומצב הים הלך והחמיר ובמצב זה ממילא לא ניתן היה להמשיך במשימות‪ ,‬הוחלט‬
‫להקדים את הכניסה לנמל חיפה ולהוריד את הגשר בנמל‪ .‬במהלך ההפלגה לנמל תועדו ונבדקו‬
‫מערכות הגשר ומספר רב של אביזרים שהיו מותקנים עליו כגון‪ :‬עוקב הג'יירו‪ ,‬מצפן מגנטי‪,‬‬
‫מערכות תקשורת‪ ,‬כלי עבודה וציוד ימאות‪.‬‬
‫ב‪ 11-‬באוק' הגיעה הספינה ‪ EAS‬לחיפה‪ ,‬הגשר נפרק בזהירות בידי צוות ממספנת חיל הים‬
‫והספינה חזרה לאתר הטביעה להמשך המשימות‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫ב‪ 12-‬באוק' – הגעה חזרה לאתר הטביעה ושיגור ה‪ ROV -‬כשעליו ציוד למדידת תנאי סביבה‪,‬‬
‫דגימת מים וקרקע וצילום וידאו‪.‬‬
‫ב‪ 11-‬באוק' – המשך צילומי וידאו ודגימות כימיות‪ ,‬סריקת האתר‪.‬‬
‫ב‪ 14-‬באוק' – החזרת ה‪ ROV-‬לאיפוס והכנה להורדה נוספת‪.‬‬
‫ב‪ 11-‬באוק' – צלילת ה‪ ROV-‬להמשך צילומי וידאו‪ .‬שליית שברים נוספים והמשך דגימות‪.‬‬
‫ב‪ 11-‬באוק' – החזרת ה‪ ROV-‬ועריכת הצילומים‪.‬‬
‫ב‪ 17-‬באוק' ‪ -‬המשך פעילות עם ה‪ ,ROV-‬איתור ושליית בית המצוף והעלאת ארגז הממצאים‬
‫מקרקעית הים‪ ,‬תיעוד ושימור ראשוני של הממצאים‪.‬‬
‫ב‪ 11-‬באוק' – חזרה לנמל לימסול‪.‬‬
‫במהלך פעילות "נופש כפרי" פעל ה‪ ROV-‬באתר הטביעה למשך ‪ 12‬ימי עבודה מלאים במהלכם‬
‫אותרו ומופו כל חלקי הצוללת‪ ,‬כולל חלקי הסיפון האחורי ובית המצוף שלא אותרו בעת מציאת‬
‫הצוללת‪ .‬הצוללת וסביבתה נסרקו שיטתית ותועדו ב ‪ 11‬שעות וידאו באיכות ‪ ,HD‬צולמו מאות‬
‫תמונות סטילס כולל צילומי רצף לצורך בניית פסיפס‪ ,‬נמדדו ותועדו תנאי הסביבה לאורך כל‬
‫תקופת המחקר ובמספר נקודות באתר‪ ,‬נדגמו עשרות דגימות מים וקרקע בהתאם לתוכנית‬
‫שנקבעה מראש ותועדו בעלי חיים רבים בסביבת הטביעה‪ :‬דגים‪ ,‬סרטנים‪ ,‬ורכיכות‪ .‬על פי‬
‫התוכנית נשלה גשר הצוללת‪ ,‬ונשלו בנוסף בית המצוף ועשרות פריטים קטנים יותר‪ ,‬בכלל זה‬
‫חליפת מדים ומעיל סערה שנמצאו מקופלים על גבי קולב מתכת עטופים בשקית פלסטית (ראו‬
‫איור ‪.)11‬‬
‫‪71‬‬
‫איור ‪ :12‬חליפת המדים על קרקעית הים לאחר שאותרה ונחשפה‬
‫בתחקיר ראשוני שהתקיים בתאריך ‪ 24‬בנוב' ‪ 2111‬בפני רמ"ד תכנון מבצעי רס"ן צחי אפלמן‪,‬‬
‫דיווח רס"ן איל ישראלי כי צילום הוידאו שבוצע היה מקיף ובאיכות טובה מאוד באזור‬
‫הצוללת‪ ,‬וצילומי תקריב עד לעומק של ‪ 1 – 1‬מטר בתוך הצוללת‪ .‬התכנון לבצע צילומים‬
‫במצלמה חודרת לא בוצע עקב כשל טכני במנגנון ההפעלה ובמצלמה אולם גובה ביכולות‬
‫מפתיעות לטובה של המצלמה הראשית‪ .1‬על אף החיפושים האינטנסיביים במהלך המבצע בים‬
‫דווח כי לא אותרו שרידי צוות או פרטים הנחשדים כשרידים‪ .‬לצורך המשך מחקר נלקחו‬
‫בהתאם למתוכנן דגימות קרקע ומים ונמדדו ותועדו תנאי הסביבה במספר נקודות בצוללת‬
‫ובקרבתה‪ ,‬כמו כן אותרו באזור הטביעה בעלי חיים רבים אשר זוהו ותועדו בהמשך בידי‬
‫מומחים מצוות המכון לחקר ימים ואגמים‪.‬‬
‫במהלך הסקר לא אותרו סימני פגיעה חיצוניים בגוף הצוללת‪ .‬בקדמת הצוללת נראו "גלי" חול‬
‫המראים כי חרטומה התחפר בחול בזמן הפגיעה בקרקע‪ .‬שסתום ניתוק צינור דיבור לגשר אותר‬
‫במצב סגור ונראה כאילו הגשר "מחוסל" לקראת צלילה‪ 1 .‬מדפי יניקה ופליטה אותרו וזוהו‬
‫כסגורים ובחלקם אף ניתן היה להבחין כי הם מאובטחים‪ .‬על המחיצה האחורית באזור השבר‬
‫אותרו צינור דיבור ומדף אוורור במצב פתוח‪ .‬על גבי גוף הלחץ ומכלולים נוספים נמצאו סימנים‬
‫אופייניים לקריסה הידרוסטטית בשל לחץ הים‪.‬‬
‫על פי מצב הצוללת ומכלוליה ומניתוח הממצאים על ידי הצוות המקצועי עלה כבר במהלך‬
‫המחקר בים כי בתחילת אירוע האובדן הצוללת היתה בעומק פריסקופי‪ ,‬ואז פעולה או תקלה‬
‫טכנית במהלך תהליך שינור או בתהליך סגירה משינור גרמה לאובדן שליטה וצלילה מהירה ולא‬
‫מבוקרת‪ .‬הצוללת טבעה אטומה ומכאן נזקי הקריסה והשברים שאותרו בגוף הלחץ ובמכלולי‬
‫הצוללת‪ .‬נזקי הגוף בצוללת הושוו בים עם תיעוד מניסויי קריסה בצוללות בריטיות בנות זמנה‬
‫שאיתר רובין ויליאמס בארכיון הצי הבריטי ונמצא דמיון רב בהיקף הנזק‪ ,‬במאפייני ההרס‬
‫ובנקודת הכשל בה נפרץ גוף הלחץ בין הצוללות שהשתתפו בניסוי ובין הנזק שזוהה‬
‫ב"דקר"‪.2‬‬
‫מציאתם של חלקי הכיסוי (‪ )Casing‬של הסיפון האחורי ושל בית מצוף ההצלה האחורי (אשר‬
‫נשלה להמשך מחקר‪ ,‬ראו איור ‪ )14‬כשהם במנותק מהצוללת‪ ,‬פזורים לאורך נתיב שקיעתה‬
‫ונושאים עדויות בולטות לנזק מכאני וכשל בנקודות החיבור שלהם אל גוף הלחץ‪ ,‬סיפקו הוכחה‬
‫לאמיתות התיאוריה של "טראומת הסיפון" שהציגו מומחי החברה במהלך המפגשים המקדימים‬
‫ולתהליך השחרור הבלתי מבוקר והחבלות שספג מצוף ההצלה האחורי בעת קריסת הצוללת‪.‬‬
‫את הנזק הכבד לגוף הצוללת הסביר החוקר באמצעות התיאוריה המכונה ‪implosion/explosion‬‬
‫אשר על פיה בעת קריסתו ההידרוסטטית של גוף אטום‪ ,‬קשיח ובעל חוזק ומסה משמעותית‪ ,‬בשל‬
‫מהירות התהליך והאנרגיה הרבה האצורה בו ;מאיצים בעת הקריסה חלקי המעטפת‬
‫ובעקבותיהם המים בתנועתם פנימה‪ ,‬בועת האוויר הכלואה נדחסת לערכים גבוהים משמעותית‬
‫מלחץ הסביבה ולאחר מכן משתחרר הלחץ לסביבה במהירות תוך יצירת אפקט של פיצוץ הגורם‬
‫לשבירה נוספת של הגוף תוך פיזור חלקיו ותכולתו‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫בסיומו של המבצע‪ ,‬בטרם עזב צוות המחקר את האתר הוצב על חרטום הצוללת שלט זיכרון‬
‫הנושא את סמל הצוללת והכיתוב‪ – The men of INS DAKAR - never forgotten" :‬אנשי‬
‫אח"י דקר ‪ -‬ייזכרו לעד"‬
‫איור ‪ :1/‬בית המצוף האחורי כפי שאותר על קרקעית הים‪ ,‬במנותק מגוף הצוללת‬
‫ב‪ 11-‬בדצמבר ‪ 2111‬הוצגו בפני מח"י האלוף ידידיה יערי ממצאי הפלגת "נופש כפרי" על ידי‬
‫רס"ן איל ישראלי ונדון המשך הפעילות בנושא אח"י דקר‪ ,‬סיכום מח"י לדיון זה היה‪:1‬‬
‫‪ .1‬ממצאי "נופש כפרי" והתיעוד המפורט שנאסף עשויים להוביל לסיום פרשת ה"דקר"‪.‬‬
‫‪ .2‬נדרש להמתין לדו"ח חברת נאוטיקוס אך כבר כעת ניתן להצביע על כך שגוף הצוללת‬
‫קרס כמעט לכל אורכו ותחילתו של התהליך הייתה בעומק פריסקופי‪.‬‬
‫‪ .1‬בכוונת חיל הים לכנס את משפחות הדקר להצגה מפורטת של הממצאים לכשיושלם‬
‫ניתוחם‪.‬‬
‫‪ .4‬גשר הדקר יוצב במוזיאון חה"י‪ .‬רמכ"א ירכז הצעות לאופן הצבתו‪.‬‬
‫‪ .1‬מאושר להעביר את הפריטים שהועלו למוזיאון ולאתר האנדרטה בהר הרצל (ג'יירו ובית‬
‫המצוף)‪.‬‬
‫‪ .1‬עבודת צוות "נופש כפרי" ראויה לציון‬
‫במקביל נערכה חברת נאוטיקוס לניתוח ממצאי הסקר והגישה להתייחסות טיוטת דו"ח‬
‫ראשונית שלא הייתה מספקת מבחינת חיל הים בנושא הממצאים הרפואיים מאחר ומסקנותיו‬
‫לא היו חד משמעיות באשר לאפשרות של הימצאות שרידי אנוש‪ .‬בדיון שהתקיים בפני רמ"ח‬
‫כלי שייט אל"מ דני אשחר בתאריך ‪ 21‬בפבר' ‪ 2111‬סיכם והנחה הרמ"ח על ריכוז המאמץ‬
‫להשלמת המחקר ולקבלת אבני הדרך האחרונות וסיום ההתקשרות מול החברה‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫חברת נאוטיקוס הגישה את הדו"ח הסופי‪ 4‬מטעמה ומסקנותיו הוצגו למח"י בתאריך ‪ 21‬ביוני‬
‫‪.2111‬‬
‫‪71‬‬
‫ממצאי "נופש כפרי" ‪ -‬התחום ההנדסי‬
‫בהתאם ליעדי המבצע נשלה גשר הצוללת לאחר יומיים של עבודה באתר‪ ,‬מאחר ולא הייתה‬
‫אפשרות לאכסנו על הסיפון הפליגה הספינה לחיפה על מנת לפרוק אותו בנמל‪ .‬עם הגשר הועלו‬
‫לסיפון אביזרים נוספים שאוחסנו בו או היו מותקנים עליו‪ :‬לוקר ימאות ובו כלי עבודה‪ ,‬עוקב‬
‫ג'יירו‪ ,‬מערכת תקשורת ("טלפון צוללים")‪ ,‬מצפן מגנטי‪.‬‬
‫בהמשך המבצע הוצאו פריטים קטנים שאותרו בסביבת הצוללת‪ :‬בית מצוף ההצלה‪ ,‬קופסת‬
‫פיות היחלצות‪ ,‬חלקי חילוף ופרטי לבוש‪ .‬בנוסף לכך נבדקה היכולת לשליית חלקי גוף נוספים –‬
‫הסתבר כי שליית שבר הירכתיים אפשרית אך הסבירות להרמת גוף הצוללת כולו נמוכה מאחר‬
‫ושלייה של גוף צוללת מעומק דומה מעולם לא בוצעה וגם אם הייתה אפשרית טכנולוגית קיימת‬
‫סבירות גבוהה כי יתפרק למספר חלקים בעת הרמתו לאור השברים הרבים לאורכו ושקיעתו‬
‫בקרקע‪.‬‬
‫הדו"ח המקיף שכתב רובין וויליאמס ‪Robin A. Williams – Consultant Naval Architet‬‬
‫מהנדס מכונות‪ ,‬אדריכל ימי וחוקר תאונות ימיות בעל ניסיון נותן הסבר טכני לתהליך שהביא‬
‫לטביעת הצוללת בהתבססו על תאוריית ‪ IMPOLSION/EXPLOSION‬אך את הסיבה או הטריגר‬
‫המדויק שהוביל לתחילת התהליך לא הצליח למצוא לאור תקופת הזמן שחלפה מאז הטביעה‬
‫(‪ 32‬שנה) ומצבה הניזוק של הצוללת‪" .‬מאכזב לדווח" כותב רובין וויליאמס בדו"ח "כי בשל הנזק‬
‫למרכז ולחדר המכונות‪ ,‬ונזקי הזמן לחלקי האלומיניום נמנע מהסקר לתת עדויות על מצבי‬
‫ההפעלה ותגובות החירום ברגע הכשל‪ .‬אין מסקנה מוצקה לתהליך וגורם הכשל"‪.‬‬
‫הדו"ח מגדיר את רגע האובדן (‪ )Moment Of Loss‬כרגע שבו משקל הכלי גדול מיכולת הציפה שלו‬
‫ולאחר כל פעולות החרום של הצוות (ריקון מיכלים‪ ,‬הפעלת הגאים‪ ,‬מנועים וכו')‪ ,‬הצוללת‬
‫ממשיכה ומפתחת מגמה של צלילה ובידי הצוות לא נותרו עוד אמצעים להעלותה לפני השטח‪,‬‬
‫על פי הגדרתו זהו רגע האובדן ולא הרגע בו קורסת הצוללת‪.‬‬
‫הדו"ח מנתח וקובע את מוד הפעלת הכלי על פי ניתוח מצב מדורי הצוללת‪ .‬הניתוח מסביר כי‬
‫באזורים בהם לא הוצפה הצוללת במים הנזקים גדולים וככל שנפח האוויר במדור גדול יותר‬
‫עצמת הנזק במדור גדולה יותר‪ .‬על פי הדו"ח תהליך אובדן השליטה והכשל היה מהיר והצוות‬
‫הצליח להגיב רק חלקית‪( .‬סגר מדפים אבל לא הספיק לסגור שסתומים בסבב משני)‪.‬‬
‫על פי הדו"ח רוב הפגיעות שזוהו לאורך גוף הצוללת נגרמו כתוצאה מהקריסה ההידרוסטטית‪,‬‬
‫עוד בטרם פגעה הצוללת בקרקע‪ .‬בניגוד לניסוי שנעשה באשר לאופן הטביעה באמצעות מכון‬
‫וייצמן בו נטען כי מהלך נפילתה של הצוללת היה מלווה בתנודות וטלטולים חזקים בכיוון‬
‫קדימה ואחורה (‪ )Pitch‬וזה כנראה היה אופן התנודה הדומיננטי‪ ,‬טוען רובין וויליאמס שהצוללת‬
‫שקעה לאחר הצפתה ונעה בתנועה הידרודינמית רציפה‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫רובין ויליאמס מעריך כי גוף הצוללת פגע בקרקע בזווית חרטום קטנה מ‪ 11-‬מעלות‪ ,‬הפגיעה‬
‫הייתה בתנועה קדימה‪ ,‬כשהחרטום חודר לקרקע תוך יצירת גל חרטום בסדימנט וחלקו האחורי‬
‫של הגוף נחבט תוך כדי יצירת מכתש‪ .‬החבטה בקרקע גרמה לסדקים באזור החרטום ומעוצמת‬
‫הפגיעה הירכתיים‪ ,‬שכבר היו במצב ניזוק מהקריסה‪ ,‬נותקו ונחתו לצד הצוללת‪ .‬באותו שלב עף‬
‫קדימה גם הממיר שנמצא על חרטום הצוללת ונתלשו ממקומם מדפי הפליטה החיצוניים שנחתו‬
‫ליד החרטום‪.‬‬
‫על סמך ממצאי הסקר הוצעו בדו"ח מסקנות המחקר הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הצוללת הפליגה ללא הפרעה בנתיב לנמל חיפה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצוללת הייתה כפי הנראה במצב של שינור או בתהליך של סגירה משינור‪,‬‬
‫והפליגה בעומק פריסקופי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצוללת נחשפה לחדירת מים מהירה ובנפח גדול ייתכן לתוך מדור אחסנת‬
‫טורפדו מעבר לעודף הציפה שלו (חיל הים לא קיבל מסקנה זו מאחר ולא‬
‫נמצאו לה סימוכין‪ ,‬מעבר לכך‪ ,‬הערכת קציני חיל הים הייתה כי הצפה בעומק‬
‫פריסקופי אינה סבירה במוד ההפעלה בו הייתה הצוללת וכי הצוות היה מתגבר‬
‫על הצפה שכזו אילו התרחשה בעומק פריסקופי)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצוללת נטתה קדימה בצלילה מהירה ללא יכולת עצירה או שליטה באמצעות‬
‫שימוש בהגאים‪ ,‬הנעה‪ ,‬ירי למיכלים או שילוב ביניהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫למרות מאמצי הצוות הצוללת חרגה מעומק הקריסה וגוף הלחץ קרס בעוצמה‪.‬‬
‫על יסוד מסקנות הדו"ח הציג מצ"ד את מסקנותיו והמלצותיו בפני מפקד חיל הים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן להניח כי עד לרגע הכשל הצוללת הפליגה על הנתיב בעומק פריסקופי תוך‬
‫שינור או בעת הכנות לשינור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לאור מצבה של הצוללת לא ניתן לאתר מסקנה מוצקה לגורם הכשל שהביא‬
‫לטביעתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התסריט המתואר בדו"ח יכול להתקבל מבחינה הנדסית אך הינו רק אחד‬
‫מהתסריטים האפשריים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בשל נזקי הגוף הכבדים צפוי הכלי להתפרק בעת הניסיון לשלייתו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המחקר ההנדסי מוצה‪ ,‬מומלץ לסיים הפעילות בתחום ההנדסי‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫ממצאי "נופש כפרי" ‪ -‬התחום הרפואי‬
‫את תהליך בדיקת הממצאים בתחום הרפואי מטעם נאוטיקוס ניהלה ד"ר מרסלה סורג‬
‫‪ ,Marcella H. Sorg R.N. Ph.D‬ד"ר סורג נעזרה בד"ר ג'ון דירבורן‪ .‬והשתתפה כאמור‬
‫בסימפוזיון המומחים שהתקיים במפקדת חיל הים‪.‬‬
‫השאלות שעמדו ביסוד עבודתה של ד"ר סורג היו‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫האם קיימים שרידים בסביבת ה"דקר"?‬
‫ב‪.‬‬
‫במידה ואין שרידים מדוע?‬
‫הנחת העבודה של ד"ר סורג הייתה שהדרך הויזואלית היא הטובה ביותר לאיתור הימצאותם של‬
‫שרידי אנוש כלשהם‪ ,‬במידה ולא אותרו‪ ,‬מידע סביבתי וכימי עשוי היה להביא למסקנות מדוע‪.‬‬
‫על פי מסקנותיה של ד"ר מרסלה סורג מבחינת הממצאים הגורמים שהשפיעו על העלמות‬
‫הגופות הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫נזק חבלתי לגופה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חשיפה לטורפים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תהליכי שחיקה ארוזיה והמסה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיזור הגופות בזמן הטביעה‪.‬‬
‫תהליך הקריסה וההצפה המהירה יצרו זרמים חזקים בצוללת ובעומק הקריסה התרחש אירוע‬
‫רב עוצמה שגרם לפליטה ופיזור של חלק מהגופות על פני שטח רחב‪ .‬מהלך טביעת הצוללת היה‬
‫ארוך והעובדה שנמצאו שחלק משרידי גוף הצוללת נמצאו בפיזור מעידה על אפשרות של זמן רב‬
‫לפיזור הגופות‪.‬‬
‫באיזור הטביעה נמצאו בעלי חיים טורפים‪ ,‬דגים‪ ,‬סרטנים ותולעים מסוגים שונים הניזונים‬
‫מחומר אורגני‪ .‬דגימות המים שנלקחו מאתר הצוללת הכילו חומרי מזון ומיקרואורגניזמים ‪.‬‬
‫בתהליך הקריסה כל חללי הצוללת נפגעו ולא נותר חלל סגור‪ ,‬עקב כך גם אם נשארו גופות‬
‫בצוללת בתום תהליך הטביעה הם היו חשופות לבעלי חיים ומיקרואורגניזמים במהלך השנים‪.‬‬
‫מאחר ופני הקרקע מישוריים ועשויים משקע דק (סדימנט) הסבירות לכך שחלקי גופות נסתרים‬
‫או קבורים לחלוטין נמוכה‪ .‬מאחר ולא הייתה גישה לכל המדורים של הצוללת קיימת אמנם‬
‫סבירות נמוכה שגופות או חלקיהן נלכדו או נקברו בתוכם אך גם במקרה שכזה השתמרותם‬
‫תהייה חלקית ביותר ויהיה קיים קושי ממשי לזהותם‪.‬‬
‫סיכום הדו"ח קובע כי לא נצפו שרידי אנוש בחיפוש במדורי הצוללת הנגישים או בסביבות‬
‫הצוללת‪ ,‬חפצים רבים נמצאו על פני הקרקעית כולל חפצים עתיקים בני אלפי שנים וכולל ציוד‬
‫‪74‬‬
‫מהצוללת הטבועה ולא נקברו‪ ,‬זרמי המים אינם חזקים דיים לכיסוי גופות אך חזקים דיים בכדי‬
‫לאפשר חמצון ומאחר וריכוזי החמצן שנמדדו במים גבוהים והטמפרטורה גבוהה יחסית‬
‫התנאים אינם תומכים בשימור שרידי הגופות‪.‬‬
‫המסקנות שנבעו מהממצאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫העדר נוכחות גופות או שרידים מהן בתצפית ויזואלית ישירה‪ ,‬מהוה את הטיעון‬
‫העיקרי לעובדה שהגופות לא נשתמרו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תהליך הטביעה מוכיח שהיה פיזור רחב של הגופות באזור‪ ,‬עובדה שמקטינה‬
‫את סיכויי שרידותן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הימצאות מיקרואורגניזמים ובעלי חיים טורפים מקטינה בהרבה את הסבירות‬
‫לשימור השרידים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רוב הממצאים הכימיים והפיזיקליים אינם תומכים בשימור שרידי אנוש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לא ניתן לשלול באופן מוחלט קיום שרידי אנוש אך ההסתברות לכך אפסית‬
‫ובמידה והם עדיין קיימים הם השתמרו באופן מינורי שאינו ניתן לאיבחון‬
‫ולזיהוי‪.‬‬
‫ד"ר סורג קבעה במסקנתה הסופית כי‪:‬‬
‫“ ‪”We have concluded it is very unlikely that there are any preserved remains‬‬
‫"הסקנו שקרוב לוודאי שלא השתמרו שרידים" כותבת סורג‪" ,‬לאחר ‪ 11‬שנים של חשיפה‬
‫לגורמים שהוזכרו לעיל יש להניח שכל שרידי האנוש הוטמעו בתוך הסביבה הטבעית"‪.‬‬
‫מסקנות ענף רפואה ימית בחיל הים בהסתמך על ממצאי הסקר היו כי העדר נוכחות גופות‬
‫בתצפית ישירה ויזואלית מעיד על כך שקיימת סבירות גבוהה מאוד שרוב (יתכן כל) שרידי‬
‫האנוש של לוחמי ה"דקר" שנספו באסון אבדו בלא יכולת לאיתור ושחזור מקום המצאם‪ ,‬קרוב‬
‫לוודאי שאובדן זה התרחש בזמן התאונה או קרוב מאוד אחריה‪ ,‬כתוצאה מקריסת גוף הצוללת‬
‫ופגיעתה בקרקעית הים‪.‬‬
‫אם בכל זאת ישנם שרידים כלשהם שכוסו ע"י חלקי הצוללת או נקברו בתוכם‪ ,‬השתמרותם‬
‫מוטלת בספק ובוודאי לא שלמה עקב התנאים האובייקטיבים המצויים בשטח‪ .‬הימצאות‬
‫מיקרואורגניזמים ובעלי חיים טורפים מקטינה בהרבה את הסבירות להישארות שרידי אנוש‬
‫בצוללת ובסביבתה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫סיכום חיל הים לממצאי מחקר ה"דקר"‬
‫חיל הים קיבל את מסקנות החברה והחליט לסיים ולסכם את הפעילות בנושא ה"דקר"‪ .‬בכדי‬
‫לסכם את ממצאי המחקר ולגבש את החומר בצורה נוחה להצגה התבקשו נציגי חברת נאוטיקוס‬
‫להגיע לארץ לצורך הצגת הדו"ח ולצילום קלטת המציגה את עיקרי המחקר והממצאים באופן‬
‫שיאפשר הצגתם למשפחות חללי הדקר‪.‬‬
‫מאחר ובאותה עת התפרסמה אזהרת מסע שמנעה את הגעת נציגי החברה לישראל‪ ,‬ובהמשכה‬
‫התחוללו אירועי ‪ ,4/11‬הוחלט כי בכדי לאפשר לחברה לעמוד באבן הדרך האחרונה במחקר‬
‫ישלח חיל הים נציגים מקצועיים מטעמו להיפגש עם נציגי החברה בארה"ב‪ ,‬לערוך בצוותא את‬
‫החומר להצגה ולאשרו‪.‬‬
‫למפגש שהתקיים במשלחת משהב"ט בניו יורק נשלחו ק‪ .‬רפואה חילי סא"ל ד"ר דיוויד מנקוטה‪,‬‬
‫רע"ן פרט סא"ל מדי שוייד ורס"ן איל ישראלי‪ ,‬הקצינים נפגשו עם נציגי החברה‪ ,‬צפו יחד בקבצי‬
‫הוידאו ואישרו את הגשת תוצרי המחקר האחרונים ועמידתה של החברה בדרישות המחקר‪.‬‬
‫בהמשך תורגמה הקלטת ונוספו לה כתוביות עבריות והיא נשלחה למשפחות בצירוף גיליון זיכרון‬
‫(ראו איור ‪ )21‬שהוכן בחיל הים וכלל שרטוט חתך של מבנה הצוללת‪ ,‬הדמיות של אתר הטביעה‬
‫ותיעוד של גוף הצוללת וסביבת אתר הטביעה באמצעות תמונת פסיפס שנבנתה על בסיס צילומי‬
‫הרצף שביצע ה ‪.ROV‬‬
‫סיכומי המחקר ותוצריו הוצגו בפני מח"י בפורום רמ"חים ומפקדי בסיסים ובמהלכו אושרה‬
‫גירסת חיל הים הסופית לממצאי המחקר באח"י דקר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן להניח כי עד לרגע הכשל הצוללת הפליגה על הנתיב המתוכנן‬
‫‪‬‬
‫הצוללת הפליגה בעומק פריסקופי תוך שינור או במהלך הכנות לשינור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עקב ארוע פתאומי חרגה הצוללת מעבר לעומק הצלילה‪ ,‬חריגה שהביאה לקריסת‬
‫שלושה ממדוריה המרכזיים וניתוק חלקי גוף וסיפון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצוללת שקעה בעומד המים ופגעה בחרטומה בקרקע תוך שבירת חלקה האחורי‬
‫ופיזור מכלולים על קרקע הים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לאור מצבה העכשווי של הצוללת לא ניתן לאתר מסקנה מוצקה לגורם הכשל שהביא‬
‫לטביעתה (הערכת הדו”ח ‪ -‬הצפה בחרטום)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בשל נזקי הגוף הכבדים צפוי הכלי להתפרק בעת ניסיון לשלייתו‪.‬‬
‫בכנס בהשתתפות משפחות חללי הדקר שנערך בתאריך ‪ 4‬בינואר ‪ 2112‬בבית החייל בחיפה הוצגו‬
‫ממצאי המחקר ומסקנות חיל הים‪ .‬בסיומו קבע מפקד חיל הים האלוף ידידיה יערי בהסתמך על‬
‫הצבעה פה אחד של בני המשפחות שנכחו בכנס כי המחקר בנושא הדקר הסתיים ומעתה והלאה‬
‫יופנו המשאבים והמאמץ להנצחת הצוללת וצוותה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בהתאם להנחיית מפקד חיל הים נוקה ונצבע גשר הצוללת שהועלה ממעמקים והוצב על גבי‬
‫בסיס דמוי גוף צוללת בחזית מוזיאון חיל הים‪ ,‬חליפת המדים שנשלתה מאתר הטביעה עברה‬
‫תהליך ממושך של שימור ומוצגת כיום במוזיאון‪ ,‬בית המצוף האחורי ועוקב ג'יירו מגשר הצוללת‬
‫עברו תהליך שימור והוצבו באנדרטת הצוללת בהר הרצל‪.‬‬
‫איור ‪ :21‬גשר הצוללת לאחר הצבתו בחזית המוזיאון‬
‫כשנה לאחר סיום המחקר הופקה לזכר הצוללת מדליית זיכרון‪ ,‬נציגי המשפחות‪ ,‬פיקוד חיל הים‬
‫ונציגים מצוותי החיפושים השתתפו בטקס חגיגי שנערך בבית הנשיא במהלכו הוצגה המדליה‬
‫והוענקה כשי לחברת נאוטיקוס לאות הערכה על חלקה במציאת הצוללת‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫סיכום‬
‫מגמות חיפושי ה"דקר" היו לאורך השנים תוצאתם של נסיבות ההיעלמות‪ ,‬של היכולות‬
‫והמגבלות הטכנולוגיות‪ ,‬חקר הממצאים‪ ,‬ניתוחם ופרשנותם‪ ,‬התפתחות הציוד וכיווני מחקר‪,‬‬
‫קשרים עם גורמים בינלאומיים ונסיבות מדיניות‪ .‬ניתן להבחין כי אזורי החיפוש השתנו בהתאם‬
‫למספר נקודות מפנה בהבנה ובטכנולוגיה שהביאו לשינויים בהערכות המצב וכפועל יוצא‬
‫מהערכות מצב אלו תוכננו ונערכו חיפושים באזורים ובעומקים בהם הועלתה הסברה כי הצוללת‬
‫עלולה להימצא עד שהביאו למציאתה ‪ 11‬שנים לאחר אובדנה הטראגי‪.‬‬
‫ניתן לסכם את כלל פעילות חיל הים בנושא ה"דקר" כדלקמן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫עם ההגעה לתודעה שהצוללת נעלמה‪ ,‬כיממה וחצי מאז השדר האחרון שהגיע ממנה‬
‫התמקדו החיפושים באופן טבעי לאורך הנתיב בו הייתה אמורה להפליג הצוללת בדרכה‬
‫ארצה‪ .‬העובדה שהחיפושים התעכבו ביממה וחצי‪ ,‬הים הסוער שהקשה על אפקטיביות‬
‫החיפושים ומעל לכל העדרה באותה עת של טכנולוגיה לחיפוש ואיתור במים עמוקים היו‬
‫הגורמים להעדר כל סימן שהוא מהצוללת‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מציאת מצוף הירכתיים של הצוללת בחוף חאן יונס כשנה לאחר היעלמות הצוללת‬
‫וניתוח הממצאים הקשורים בו העבירו את מגמת החיפושים לכיוון מצרים ובפרט לאזור‬
‫אלכסנדריה‪ .‬מאחר ומצרים הייתה באותה עת מדינת אויב לא ניתן היה ליישם את‬
‫החיפושים עד לתחילת שנות ה‪ .11-‬מציאת המצוף ומסקנות פרופ' בודנר מחקירתו‪ ,‬יחד‬
‫עם העדר כל אינפורמציה אחרת על ה"דקר"‪ ,‬קיבעו את התפיסה שהמצוף היה צמוד‬
‫לצוללת מאז היעלמה ולפיכך נמצאת הצוללת על מדף היבשת בעומק רדוד‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫החיפושים האינטנסיביים במצרים והעובדה שה"דקר" לא נמצאה באזורים אלה‪ ,‬הובילו‬
‫להערכת מצב מחודשת ולהמלצה להתמקד במחקר של זרמי המים בים התיכון ומחקר‬
‫מעמיק יותר של בעלי החיים שנמצאו על המצוף‪ .‬ממצאי מחקרים אלו יחד עם תוצאות‬
‫מחקרי בינלאומיים לזרמים בים התיכון ומינויו של תא"ל הדר קמחי ליו"ר הועדה‬
‫לחיפושי ה"דקר"‪ ,‬הוליכו בשנת ‪ 1417‬למגמת חיפושים באזור הים האגאי‪ ,‬אזור שהיה‬
‫אטרקטיבי לפעילות צוללת‪ .‬גם מגמת חיפושים חדשה זו עדיין התבססה על התפיסה‬
‫שהצוללת נמצאת על מדף היבשת בעומק רדוד‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מינוי של תא"ל גדעון רז ליו"ר הועדה לחיפושי ה"דקר" ופתיחת הנושא למעורבות‬
‫בינלאומית ולבדיקה מקצועית של חברה זרה בעלת התמחות בתחום האיתור בעומק רב‪,‬‬
‫בד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית וזמינותו של ציוד לחיפוש במים עמוקים הביאו את‬
‫נקודת המפנה ופריצת הדרך אשר הוליכה לחיפוש במים העמוקים על נתיב ההפלגה‬
‫ארצה ובסופו של תהליך הביאה למציאת ה"דקר"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מציאת ה"דקר" סגרה מעגל של ‪ 31‬שנות חיפוש והיוותה את גולת הכותרת בחיפושים אחריה‪.‬‬
‫מהלך החיפושים לווה תקשורתית ומציאתה הייתה לסנסציה בינלאומית‪.‬‬
‫שתי שאלות העסיקו את החיל הים עם מציאת ה"דקר"‪ :‬האחת האם ייתכנו סיכויים למציאת‬
‫שרידי אנוש בסביבת הצוללת או בתוכה והשנייה מהי הסיבה שגרמה לטביעת הצוללת‪ .‬חיל הים‬
‫החל לפעול בשני מישורים‪ :‬האחד ניסיון לבדוק האם יש סימנים למציאת שרידי אנוש בצוללת‬
‫(עצמות‪ ,‬שרידי רקמות רכות)‪ ,‬והשני לנסות ולהעלות השערה מהו הגורם לטביעת הצוללת‪.‬‬
‫פעילות חיל הים בתחומים אלה באה לידי ביטוי בקיום סימפוזיון בתחום הרפואי בהשתתפות‬
‫בכירי המומחים בנושא מהארץ ומחו"ל ובסדרת מפגשים ודיונים של אנשי המקצוע הבכירים‬
‫ביותר בתחום ההנדסי‪ .‬בעקבות הפעילות המתוארת‪ ,‬תוך העזרות בטובי המומחים בתחומם‬
‫בעולם ותוך שימוש בציוד המתקדם ביותר הקיים למחקר בעומק רב‪ ,‬בוצע סקר שני באתר‬
‫טביעת הצוללת על ידי חברת נאוטיקוס אשר לאור הצלחתה באיתור הצוללת נבחרה בשנית‬
‫לביצוע המשימה בשיתוף עם צוות מומחים בינלאומי ונציגים מחיל הים‪.‬‬
‫ממצאי הסקר והמחקרים שהתקיימו בעקבותיו העלו שתי קביעות ברורות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫לא נמצאו שרידי אנוש בצוללת או בקרבתה‪ ,‬הסבירות לקיומם של שרידי אנוש באזור‬
‫טביעת הצוללת נמוכה ביותר בשל תנאי סביבה שאינם תומכים בהשתמרות וסביר להניח כי‬
‫במהלך השנים שלאחר אובדן הצוללת נחשפו השרידים לסביבה‪ ,‬התפרקו ונטמעו בה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫המחקר ההנדסי שולל את ההשערות בדבר חבלה או פגיעה חיצונית ומצביע על תקלה טכנית‬
‫פנימית כסיבה שהביאה לאובדן הצוללת‪ .‬מצבה הניזוק של הצוללת ופרק הזמן שעבר אינם‬
‫מאפשרים להגיע למסקנה חד משמעית מהי סיבת הכשל המדויקת אך ממצאי הסקר‬
‫מעידים כי הצוללת הייתה במצב של הפלגה בעומק פריסקופי‪ ,‬ככל הנראה בשינור‪ ,‬על הנתיב‬
‫המתוכנן לנמל חיפה כאשר אירע כשל טכני אשר גרם לאובדן השליטה בצוללת ולחריגה‬
‫בעומק הצלילה אשר הביאו את הצוללת למצב בו לא יכול היה הצוות להצילה‪.‬‬
‫במהלך סקר זה נשלו מספר חלקי צוללת משמעותיים לצורך מחקר והנצחה‪ ,‬ממצאי הסקר‬
‫ומסקנותיו הוצגו בפירוט לפיקוד חיל הים ולמשפחות החללים ובהחלטה משותפת נקבע כי‬
‫תהליך המחקר הגיע לסיומו ומכאן ואילך מופנים המאמצים והמשאבים לצורך הנצחה‪.‬‬
‫יהי זכרם של חללי הצוללת אח"י דקר ברוך‬
14
‫‪11‬‬
‫איור ‪ :21‬גיליון המזכרת המציג את אתר הטביעה‬
‫‪11‬‬
‫הערות‬
‫הערות לפרק "ההפלגה לארץ ואובדן הקשר עם הצוללת"‬
‫‪.1‬‬
‫פקודת דקרון – תיק "דקר" דו"ח ועדת אראל‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫תיק מברקים "דקר"‬
‫‪.3‬‬
‫תיק מברקים "דקר"‬
‫‪.4‬‬
‫תיק מברקים "דקר"‬
‫הערות לפרק "החיפושים לאחר היעלמות הצוללת"‬
‫‪.1‬‬
‫דו"ח אראל‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫חוזר מפקד ח"י מס' ‪ 3/68‬מפקדת חיל הים ‪ /‬מחלקת ים‪ /‬ענף ים‪ 1‬מתאריך ‪ 4‬במרס ‪.'68‬‬
‫‪.3‬‬
‫טבלאות המסכמות את פעילות ח"י‪ ,‬צי הסוחר‪ ,‬ציים זרים ח"א וחיילות זרים במסמך‬
‫מפקדת חיל הים‪/‬מחלקת ים‪/‬ענף ים‪ 3/‬מתאריך ‪4.2.68‬‬
‫‪.4‬‬
‫תמצית פגישת קציני שייטת ‪ 7‬לאחר אסון דקר שנערכה בתאריך ‪8.2.68‬‬
‫הערות לפרק "ועדות ראשונות"‬
‫‪.1‬‬
‫דו"ח אראל‬
‫‪.2‬‬
‫דו"ח אראל‪ ,‬נספח ח'‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫דו"ח אראל‪ ,‬נספח ח'‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫כנ"ל‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫ש‪ .‬אראל‪" ,‬לפניך הים" בהוצאת משרד הביטחון ההוצאה לאור‪ ,‬עמ' ‪302‬‬
‫‪.1‬‬
‫כתב מינוי ועדת חקירה‪ .‬לשכת הרמטכ"ל מתאריך ‪ 20‬בפבר' ‪68‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.11‬‬
‫דו"ח אראל‪ ,‬נספח ז'‪.‬‬
‫היכן טבעה אח"י דקר? דו"ח מחקר ע"י יואב עיטם ‪ -‬נספח ט'‬
‫כנ"ל‪.‬‬
‫דו"ח טל‬
‫הערות לפרק "מציאת המצוף"‬
‫‪.1‬‬
‫העובדה שהמצוף נמצא קבור עלתה ע"י שמואל שבח בפברואר ‪ 1983‬עקב תחקיר שקיים סא"ל‬
‫עיטם בראש הועדה לחקר ה"דקר"‪ ,‬מחקר מצוף אח"י דקר‪ ,‬דו"ח מלא ‪ -‬יואב עיטם‪ ,‬עמ' ‪.213‬‬
‫‪.2‬‬
‫דו"ח על חקירת נזקים ואספקטים מכניים של מצוף זיהוי מהצוללת "דקר" ‪ -‬נערך ע"י‬
‫פרופ' ס‪ .‬בודנר‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫שם עמ' ‪.124‬‬
‫‪.4‬‬
‫שם עמ' ‪.167‬‬
‫‪.1‬‬
‫שם עמ' ‪.167‬‬
‫‪17‬‬
‫הערות לפרק "דו"ח אברהם דרור (איבן)"‬
‫‪.1‬‬
‫דו"ח אברהם דרור (איבן)‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫שם‪ ,‬נספח מס' ‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫הפורמיניפרה היא קבוצת בעלי חיים זעירים בעלי שלד חיצוני מוצק‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫דו"ח אברהם דרור (איבן) ‪ -‬נספח מס' ‪.2‬‬
‫הערות לפרק "מציאת המצוף ומגמת החיפושים במצרים"‬
‫‪.1‬‬
‫חיפושי הצוללת דקר – סיכום דיון מ‪ -7‬ביולי ‪ ,79‬דו"ח הועדה החיילית – נספח א‪1‬‬
‫‪.2‬‬
‫היכן טבעה אח"י דקר – דו"ח הועדה החיילית – עמ' ‪3‬‬
‫‪.3‬‬
‫היכן טבעה אח"י דקר – דו"ח הועדה החיילית‪ ,‬מאפריל ‪ –83‬עמ' ‪. 21‬‬
‫‪.4‬‬
‫היכן טבעה אח"י דקר‪ -‬דו"ח הועדה החיילית מפבר' ‪ ,1980‬עמ' ‪.9‬‬
‫‪.5‬‬
‫ראו נספח "טביעת המינרב"‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫מבצע "סנונית השחר" פקודה מס' ‪ ,2‬מחלקת מבצעים ענף תכנון מתאריך ‪ 10‬בנוב' ‪'80‬‬
‫‪.7‬‬
‫"סנונית השחר" ‪ – 2 – 1‬דוח"מ‪ ,‬מפל"ג ‪34‬‬
‫‪.8‬‬
‫מחקר מצוף אח"י דקר ‪ -‬דו"ח מלא‪ ,‬יואב עיטם מתאריך אפריל ‪ ,83‬עמ' ‪40‬‬
‫‪.9‬‬
‫חיפושי אח"י דקר –סיכום והערכת מצב‪ ,‬יואב עיטם‪ ,‬מתאריך ‪ 1‬נוב' ‪81‬‬
‫‪9‬א‪.‬‬
‫חיפושי אח"י דקר – הצורך במחקר אוקיינוגרפי‪ ,‬יואב עיטם מתאריך ‪ 22‬נוב' ‪1981‬‬
‫‪.10‬‬
‫חיפושי אח"י דקר –סיכום והערכת מצב‪ ,‬יואב עיטם‪ ,‬מתאריך ‪ 1‬נוב' ‪ ,81‬עמ' ‪9‬‬
‫‪.11‬‬
‫מסמך "סיכום מפגש ועדת המשנה לחיפוש הדקר באלכסנדריה" משרד הביטחון‪ ,‬מבקר מערכת‬
‫הביטחון מתאריך ‪ 12‬יוני ‪1985‬‬
‫‪.12‬‬
‫סיכום מבצע צ'אלנג' אקספרס – עמ' ‪2‬‬
‫הערות לפרק " המצוף ומגמת החיפושים בים האגאי"‬
‫‪.1‬‬
‫מברק מתאריך ‪ 7‬דצמ' ‪.1417‬‬
‫‪.2‬‬
‫דו"ח הועדה להערת מצב חיפושי אח"י דקר – ‪ 1417‬מתאריך ‪ 1‬בדצמ' ‪1417‬‬
‫‪.3‬‬
‫שם עמודים ‪.12 – 11‬‬
‫הערות לפרק "מגמת החיפושים במים עמוקים ‪ -‬צוללת על הנתיב"‬
‫‪ .1‬מינוי ועדה להערכת המשך חיפושי הדקר – לשכת מפקד חיל הים מתאריך ‪ 11‬בספט' ‪1441‬‬
‫‪ .2‬ועדה להערכת המשך חיפוש הדקר ‪ -‬ועדת תא"ל גדעון רז להמשך חיפושי הדקר מתאריך ‪ 11‬באפר'‬
‫‪ .1441‬מסמך מצורף – מצוף אח"י דקר ‪ -‬מסקנות מעיון מחודש בעובדות‬
‫‪ .3‬ועדה להערכת המשך חיפוש הדקר ‪ -‬וועדת תא"ל גדעון רז להמשך חיפושי הדקר –‬
‫‪ .4‬מתאריך ‪ 11‬אפר' ‪ 1441‬סעיף ‪7.1‬‬
‫‪ .1‬שם‪ ,‬סעיף ‪.7.4‬‬
‫‪ .1‬ראיון גדעון רז ע"י רמ"ד היסטוריה מתאריך ‪ 24‬בנוב' ‪ 1444‬עמ' ‪.1‬‬
‫[‪ ]Administr10‬עם הערות‪ :‬יחיאל‪ :‬איפה הנספח?‬
‫‪11‬‬
‫הערות לפרק "מציאת אח"י דקר"‬
‫‪.1‬‬
‫ראיון רמ"ד היסטוריה עם אל"מ יוחאי בן יוסף‪.‬‬
‫הערות לפרק "חקר ממצאי הדקר ומבצע נופש כפרי"‬
‫‪.1‬‬
‫"נופש כפרי" – סכום תחקיר‪ ,‬מח' מבצעים מתאריך ‪ 1‬בדצמ' ‪.2111‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪SUBMARINE PRESSURE HULL DESIGN AND DIVING DEPTHS BETWEEN THE‬‬
‫‪WARS, D.K. Brown, Eng, JNE volume 30; book 3 paper 5, Dec. 1987‬‬
‫‪.1‬‬
‫א‪ .‬דקר – המשך פעילות‪ ,‬סיכום לשכת מח"י מיום ‪ 14‬לדצמבר ‪.2111‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪Nauticos Corporation – DAKAR II Final Report‬‬
‫‪14‬‬
‫נספחים‬
‫נספח א'‪ .‬הצוללת דקר‪ -‬נתונים טכניים‬
‫‪.1‬‬
‫דחי‬
‫בשיוט על מימי‬
‫בצלילה‬
‫‪.2‬‬
‫ ‪ 1,596‬טון‪.‬‬‫‪ 1,710 -‬טון‪.‬‬
‫מידות‬
‫אורך‬
‫רוחב‬
‫שוקע בשיוט על מימי‬
‫שוקע בעומק פריסקופי‬
‫‪.3‬‬
‫עומק צלילה‬
‫מירבי לאמונים‬
‫מירבי בבדיקות‬
‫עומק קריסת גוף הלחץ משוער‬
‫‪.4‬‬
‫ ‪ 2‬מנועי דיזל‪.‬‬‫‪ 4 -‬מנועים חשמליים (אספקת חשמל ממצברים)‪.‬‬
‫מהירויות וטווחי שיוט‬
‫סודר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.6‬‬
‫ ‪ 300‬רגל‪.‬‬‫ ‪ 350‬רגל‪.‬‬‫‪ -‬כ‪ 650-‬רגל‪.‬‬
‫הנעה‬
‫לשיוט על מימי ושינור‬
‫לשיוט תת מימי‬
‫‪.5‬‬
‫ ‪ 287‬רגל‪.‬‬‫ ‪ 26.5‬רגל‪.‬‬‫רגל‪.‬‬
‫ ‪16‬‬‫רגל‪.‬‬
‫‪54 -‬‬
‫סוג השיוט‬
‫א‬
‫על מימי ‪ -‬דיזל ‪ -‬מהירות מירבית‬
‫על מימי ‪ -‬דיזל ‪ -‬מהירות חסכונית‬
‫צלילה ‪ -‬חשמל ‪ -‬מהירות מירבית‬
‫צלילה ‪ -‬חשמל ‪ -‬מהירות שקטה‬
‫צלילה ‪ -‬שינור (דיזל) וחשמל לסירוגין‬
‫המהירות‬
‫(קשר)‬
‫ב‬
‫‪12.5‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫משך שיוט טווח שיוט‬
‫מירבי‬
‫מירבי‬
‫(מיילים)‬
‫(יממות)‬
‫ד‬
‫ג‬
‫‪4,400‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪5,100‬‬
‫‪19‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 20‬דקות‬
‫‪220‬‬
‫‪ 44‬שעות‬
‫‪3,600‬‬
‫‪19‬‬
‫חימוש ואמל"ח‬
‫א‪.‬‬
‫‪ 12‬טורפדות ‪ -‬רגילים או מתבייתים (‪ 6‬בצנורות ‪ 6 +‬מוכנים לטעינה)‪.‬‬
‫(בהפלגתה האחרונה לא נשאה הדקר טורפדות)‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫שני מקלעי "‪( 0.5‬לא היו בהפלגה)‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מתקן להוצאת צוללים מתחת לפני המים‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫יכולת לנשיאת שני כלי שייט לנשיאת צוללים (לא היו מורכבים)‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫גילוי‬
‫א‪.‬‬
‫מכ"מ נווט‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מכ"מ התקפה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ 2‬מכשירי גלוי תת‪-‬מימי (סונר)‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מגלה שדורי מכ"מ‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫מגלה שדורים תת‪-‬מימיים‪.‬‬
‫קשר‬
‫א‪.‬‬
‫‪ 1‬מקמ"ש חד‪-‬פס ת"ג‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ 1‬מקמ"ש תא"ג ‪ -‬דבור‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ 1‬מקמ"ש תג"מ ‪ -‬דבור‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ 1‬משדר ת"ג‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪ 1‬מקלט תג"מ‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪ 1‬מקלט ת"ב תנ"מ‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫‪ 2‬מקלטים ת"ג‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫‪ 2‬מצופי הנצלה‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫זיקוקים לסימון מסוגים שונים‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫טלפון תת מימי‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫נספח ב'‪ .‬מהלך החיפוש הראשוני‬
‫עיקרי לוח הזמנים‬
‫‪.1‬‬
‫תכנית ההפלגה‬
‫‪ 9‬ינואר ‪ - 68‬יציאה מפורטסמות'‬
‫‪ 16‬ינואר ‪ - 68‬יציאה מגיברלטר‬
‫‪ 29‬ינואר ‪ – 68‬הגעה מתוכננת לחיפה‬
‫‪.2‬‬
‫יום ד' ‪ 24‬ינו'‬
‫‪ – 240600‬דמ"ע (דו"ח מבצעים עתי) מהצוללת‬
‫‪.3‬‬
‫יום ה' ‪ 25‬ינו'‬
‫‪ - 250001‬ביקורת מהצוללת (ביקורת אחרונה מסודרת)‪.‬‬
‫‪ - 250800‬אין דמ"ע וביקורת‪.‬‬
‫‪ - 250900‬הוראה למברקה לקרוא לצוללת‪.‬‬
‫‪ - 251210‬המברקה מפעילה סרט קריאה ברשת הקשר עבור הדקר‪.‬‬
‫‪ - 251220‬קשר מפוקפק עם הצוללת (הערכה שזו אח"י יפו אך האחרונה דווחה‬
‫שהשידור אינו ממנה) הקשר נפסק‪.‬‬
‫‪ - 252020‬אין דמ"ע וביקורת מהצוללת‪.‬‬
‫‪ - 252100‬הוחלט לבקש מטוס לחיפוש שיצא מחר בוקר‪.‬‬
‫‪ - 252235‬בקשה לאח"י משגב לנסות להקים קשר עם הצוללת‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫יום ו' ‪ 26‬ינו'‬
‫‪ - 260420‬אין בקורת ואין דמ"ע מהצוללת‪ .‬נשלח מברק לצוללת על יציאת מטוס בבוקר‬
‫לחפשה ולהקים אתה קשר‪.‬‬
‫‪ - 260830‬מטוס ח"א מדגם סטרטוקרוזר יצא לחיפוש‪.‬‬
‫‪ - 260840‬אח"י לויתן‪ ,‬נוגה (ק‪ ,)22-‬סט"רים וסטי"לים הועמדו מידית בכוננות לחיפוש‪.‬‬
‫‪ - 261105‬הוראה לאח"י נוגה ולויתן לצאת לים לחיפושים‪.‬‬
‫‪ - 261115‬מטוס נורד (נוסף) יצא לחיפוש‪.‬‬
‫‪ - 261217‬פניה דרך ח"א לבריטים והודעה על העלמות הדקר עם בקשה לעזרה בחיפוש‪.‬‬
‫‪ - 261305‬אח"י מבטח יצאה לים להצטרף לחיפושים‪.‬‬
‫‪ - 261550‬הוראה לרדיו חיפה לשדר לכל אניות הסוחר נוהל העלמות צוללת‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪ - 261659‬הבריטים הוציאו ספינה ומטוס לחיפושים באזור קפריסין‪.‬‬
‫‪ - 261755‬קשר מפוקפק עם הצוללת‪.‬‬
‫‪ - 262200‬רס"ן דרורי נקבע כקצין קישור ח"י למטה החיפושים בקפריסין ויצא בדרך‬
‫האוויר לבסיס אקרוטירי‪.‬‬
‫‪ - 262300‬החלטה להוציא את אח"י יפו ממסינה באור ראשון ע"מ שתצטרף לחיפושים‬
‫האמריקאים מפנים ‪ 4‬משחתות לאזור‪ .‬הבריטים מפנים משחתת עם ציוד‬
‫הצלה ממלטה לאזור‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫יום שבת ‪ 27‬ינו' – מזג האוויר מעונן חלקית עד מעונן הרוח‪ :‬דרום מערבית ‪ 20‬עד‬
‫מערבית ‪ 30‬קשר‪ .‬ים‪ :‬סוער עד ‪ 6‬מ' גלים‪.‬‬
‫‪ - 270600‬אח"י יפו עזבה את מסינה‪ ,‬שידור מברק לדקר להימצא על פני הים ועל חיפוש‬
‫מטוסים וכלי שיט אחריה‪.‬‬
‫‪ – 270535‬סטרטוקרוזר ודקוטה ישראלים יצאו לחיפושים‪.‬‬
‫שעות הבוקר ‪ -‬גילוי כתמי שמן וחפצים שונים ע"י אניות ומטוסים‪ ,‬שוגרו כלי שיט‬
‫לבדיקה‪ ,‬כמו כן נעשו בירורים עם האנגלים והאמריקאים לגבי המועד‬
‫האחרון בו ראו או עקבו אחר הדקר עד היעלמותה‪.‬‬
‫‪ - 271130‬הוחלט שאח"י יפו תלווה אח"י דולפין בדרכה לארץ‪.‬‬
‫‪ - 271445‬תחילת הפניות מכוונות של אניות סוחר ישראליות לאזור החפוש‪ .‬הוחלט‬
‫להפעיל אניות סוחר מנמלי הארץ לצאת לחפוש אחר אח"י דקר‪.‬‬
‫אחה"צ ‪ -‬נתגלו כתמי שמן וחפצים באזורי החיפושים‪ .‬נשלחו כלי שייט ומסוק לזיהוי‪,‬‬
‫ללא תוצאות‪.‬‬
‫‪ - 271820‬מקפריסין ‪ -‬בין השעות ‪ 1700-1530‬נקלט בפמגוסטה גל נושא בתדר מצופי‬
‫הצוללת‪.‬‬
‫‪ - 272240‬מרס"ן דרורי קפריסין (טלפונית) ‪ -‬בין השעות ‪ 2048-2041‬תחנות ניקוסיה‬
‫קלטה גל נושא בתדר מצופי הצוללת והבחינה באותות "אס‪.‬או‪.‬אס‪ ".‬ו‪"-‬סאב‬
‫סאנק"‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫יום א' ‪ 28‬ינו' – מזג אוויר‪ :‬מעונן עד מעונן חלקית‪ ,‬רוח‪ :‬מערבית עד צפון מערבית‬
‫‪ 30 – 20‬קשר ים‪ :‬סוער עד ‪ 6‬מ' גלים‪.‬‬
‫‪ - 280030‬הוצאו ‪ 2‬סטי"לים ואוניות סוחר לסרוק בשטח סביב כוון קליטת אותו תדר‬
‫מצופי הצוללת‪.‬‬
‫‪ - 280100‬הועלה מסוק ח"א ממותקן לאזור דרום מזרח קפריסין‪.‬‬
‫בשעות הבוקר ואחה"צ ‪ -‬חיפושים ע"י כלי שיט ח"י‪ ,‬אניות סוחר ישראליות ומטוסי ח"א‬
‫הישראלי‪ ,‬האמריקאי‪ ,‬הבריטי והטורקי הצטרפו ‪ 3‬משחתות‬
‫אמריקאיות ו‪ 2-‬משחתות טורקיות לחיפוש‪.‬‬
‫‪ - 281610‬הוראה ליפו ולדולפין לעלות על הנתיב לכוון דרום קפריסין בכדי להצטרף‬
‫לחיפושים‪.‬‬
‫‪ - 281816‬מברק לדקר הנחייה להוציא מצוף שני אם שומעת ואם עדיין יש לה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪ - 282010‬אח"י יפו קלטה גל נושא בתדר מצופי הצוללת כשהיא ליד קצהו הדרומי‬
‫מזרחי של קפריסין‪ .‬ההודעה הועברה לקפריסין אשר קלטה גם גל נושא אך‬
‫ללא אפשרות למצוא כוון שדור‪( .‬לאחר מכן התברר שבקפריסין לא נקלט)‪.‬‬
‫‪ – 282115‬אח"י יפו גלתה חפץ חשוד לידה‪ 2 .‬הסטי"לים נשלחו מפמגוסטה לאזור‪,‬‬
‫הוזנק מוטס נורד לשטח‪.‬‬
‫‪ - 282250‬מברק לדקר להוציא נרות עשן באם שומעת המפקדה‪.‬‬
‫‪ - 290130‬כל הסריקות והחפושים בקשר לחפץ ושדורים שנקלטו ע"י אח"י יפו לא נשאו‬
‫פרי‪ .‬בגלל הים הסוער הסטי"לים הוחזרו לפמגוסטה‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫יום ב' ‪ 29‬ינו' – מזג אוויר‪ :‬מעונן חלקית עד מעונן רוח‪ :‬צפונית עד צפון מערבית ‪12 – 8‬‬
‫קשר‪ .‬ים‪ :‬גבה גלים ‪ 1.5‬מ' גלים‪.‬‬
‫בשעות הבוקר ואחה"צ ‪ +‬הלילה ‪ -‬המשך הסריקות ובדיקות כתמי שמן וחפצים שנתגלו‬
‫ע"י כלי שיט ומטוסים‪ ,‬ללא תוצאות‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫יום ג' ‪ 30‬ינו' – מזג אוויר‪ :‬מעונן חלקית עד מעונן‪ .‬רוח‪ :‬דרום מזרחית עד דרומית ‪– 10‬‬
‫‪ 15‬קשר‪ .‬ים‪ :‬גבה גלים עד ‪ 1.5‬מ' גלים‪.‬‬
‫המשך חיפושים ע"י כלי שיט ומטוסים‪ ,‬בדיקת חפצים וכתמי שמן‪ ,‬בשעות הערב קליטת‬
‫אותות ושדורים שונים על תדר המצופים של הצוללת‪.‬‬
‫‪ - 301724‬מטוס בריטי גילה כתם שמן חשוד ‪ 60‬מיל צפ' לפורט סעיד‪ ,‬אח"י יפו נשלחה‬
‫למקום אך לאחר אי אשור שליחת כלי שיט מלחמתי לאזור ‪ -‬כוונה לאזור א‪/‬מ‬
‫לאה‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫יום ד' ‪ 31‬ינו' – מזג אוויר‪ :‬נאה עד מעונן חלקית‪ .‬רוח‪ :‬צפון מערבית ‪ 25 – 20‬קשר‪ .‬ים‪:‬‬
‫רוגש ‪ 4‬מ' גלים‪.‬‬
‫המשך חיפושים ובדיקת עצמים ‪ -‬ללא תוצאות‪.‬‬
‫אור אחרון ‪ -‬הפסקת החיפושים ע"י הכוחות הזרים‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫יום ה' ‪ 1‬בפבר' – מזג אוויר‪ :‬מעונן חלקית‪ .‬רוח‪ :‬צפונית ‪ 15– 8‬קשר‪ .‬ים‪ :‬גבה גלים ‪1.5‬‬
‫מ' גלים‪.‬‬
‫המשך החיפושים ע"י כלי שיט ומטוסים ישראלים‪ .‬ניסיונות להוציא כלי שיט קטנים של‬
‫ח"י להצטרף לחיפוש אך ללא הצלחה‪.‬‬
‫‪ - 1230‬לאח"י יפו נדמה היה ששומעת אח"י דקר‪ .‬ניסיונות להקים קשר ולקבל‬
‫מענה ע"י לחיצות מהצוללת אין תוצאות‪.‬‬
‫‪ - 1930‬הפסקת הניסיונות‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫יום ו' ‪ 2‬בפבר' – מזג אוויר‪ :‬נאה עד מעונן חלקית‪ .‬רוח‪ :‬צפון מערבית עד צפונית ‪10 – 5‬‬
‫קשר ים‪ :‬גלי‪ ,‬עד ‪ 1‬מ' גלים‪.‬‬
‫המשך החיפושים ע"י כלי שיט ומטוסים ישראליים‪ ,‬התרכזות בגזרה הדרומית של‬
‫מזרח ים התיכון‪ 2 .‬הסטי"לים ערכו סיור לקצה הצפוני של קפריסין ועד קרבת החוף‬
‫הטורקי‪ .‬המשך בדיקת עצמים שנתגלו ע"י כלי שיט ומטוסים‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫עד אחה"צ ‪ -‬ניסיונות להקים קשר עם דקר ולקבל מענה בלחיצות ‪ -‬אין תוצאות‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫יום שבת ‪ 3‬פבר' – מזג אוויר‪ :‬נאה‪ .‬רוח‪ :‬קלה ומשתנית עד דרום מזרחית ‪ 10‬קשר‪ .‬ים‪:‬‬
‫גלי‪ ,‬עד ‪ 1‬מ' גלים‪.‬‬
‫חיפושים ע"י מרבית כלי שיט ח"י אניות סוחר ומטוסים ישראלים‪ .‬בדיקת עצמים‬
‫חשודים וכתמי שמן‪ .‬גזרת החיפוש ‪ -‬לאורך נתיב הצוללת ודרומה‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫יום א' ‪ 4‬פבר' – מזג אוויר‪ :‬נאה עד מעונן חלקית‪ .‬קוח‪ :‬דרום מזרחית עד דרומית ‪10 – 5‬‬
‫קשר‪ .‬ים‪ :‬גלי‪ ,‬עד ‪ 1‬מ'‪.‬‬
‫המשך חיפושים‪ .‬החלטה להפסיק החיפושים באור אחרון‪ .‬כלי שיט ח"י ואניות סוחר‬
‫הוחזרו לנמלי הבית‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫נספח ג'‪ - .‬טביעת ה"מינרב"‬
‫יומיים לאחר היעלמות ה"דקר" ב‪ 27-‬בינואר ‪ 1411‬נעלמה הצוללת הצרפתית "מינרב" (‪S-147‬‬
‫‪ ,)Minerve‬צוללת דיזל‪-‬חשמלית מדגם ‪ Daphné-class‬בדחי של ‪ 1,111‬טון אשר הושקה עבור‬
‫הצי הצרפתי בשנת ‪ 1412‬ושופצה בשנת ‪ .1417‬הצוללת נעלמה במבואות נמל טולון בדרכה חזרה‬
‫מאימון משותף עם מטוס נצ"ל באיזור שעומקו נע בין ‪ 1111-2111‬מטרים‪ .‬נסיבות היעלמותה היוו‬
‫תעלומה והחיפושים אחריה נמשכו עד ה‪ 1-‬בפברואר ‪ 1411‬כשאבדו הסיכויים למצוא ניצולים‪.‬‬
‫מאחר ולצי הצרפתי היה חשוב לאתר ולבחון את שברי הצוללת בוצעו במהלך שנת ‪ 1411‬חיפושים‬
‫אחר ה"מינרב" בהם השתמשו הצרפתים בטכנולוגיה של חיפוש במים עמוקים‪ ,‬אך החיפושים‬
‫נכשלו ומקום שברי הצוללת לא אותר‪.‬‬
‫ב‪ 1411-‬בוצע מבצע ראשון באזור בו העומק נע בין ‪ 2111‬ל ‪ 2111‬מטרים ע"י ספינת מחקר‬
‫הידרוגרפי שהייתה מצוידת במד עומק ובאמצעים לאיתור מדויק בעזרת מערכת רדיו‪-‬חשמלית‬
‫מסוג ‪ , Trident‬ובסיועה של צוללת מחקר קטנה בדחי של ‪ 65‬טון‪ .‬המבצע נערך בשני שלבים‪:‬‬
‫בתחילה נעה ספינה המחקר וביצעה מדידות עומק שיטתיות באזורים בהם התקיים הקשר‬
‫האחרון של הצוללת עם כלי הטייס בעת אימון מדרום לכף סיסי‪ .‬מד העומק איפשר זיהוי מטרות‬
‫אקוסטיות על הקרקע וזיהה כ‪ 15-‬הדים שיכלו לדמות שברי אנייה‪ .‬ההדים מוינו באמצעות‬
‫מערכת ה‪ Trident-‬ובהמשך ביצעה הצוללת צלילות לזיהוי ההדים‪ .‬בוצעו שש צלילות עומק אך‬
‫שברי ה"מינרב" לא נמצאו‪ .‬עם זאת לא הייתה בידי החוקרים וודאות כי הצוללת איננה נמצאת‬
‫באזור שנסרק‪.‬‬
‫חיפושים נוספים התקימו בשנים ‪ 1414‬ו‪ 1471-‬בשיטה שונה‪ ,‬תוך שימוש באמצעי לאיתור הפרעה‬
‫בשדה המגנטי המעידה על המצאות עצם מתכתי בו השתמש הצי האמריקאי בחיפוש אחר ‪USS‬‬
‫‪ Thresher‬צוללת הצי האמריקאי שאבדה באפריל ‪ 1411‬בדרום נובה סקוטיה ו ‪USS Scorpion‬‬
‫צוללת גרעינית שאבדה באוקיאנוס האטלנטי‪ .‬השיטה בה השתמשו חוקרי הצי לאיתור מיקומן‬
‫המדויק של הצוללות האמריקאיות הייתה מבוססת על זיהוי נוכחותם של עצמים מתכתיים‬
‫הנמצאים על הקרקעית ובכך לאפשר ניפוי של מטרות סונאר שמקורן בתצורות טופוגרפיות על‬
‫קרקעית הים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1411‬נעשה ניסיון נוסף לאיתור הצוללת בידי הצי האמריקאי‪ ,‬נמצאו מספר שברים אולם‬
‫לא ניתן היה לזהותם בוודאות כשרידי הצוללת‪ .‬עד מועד כתיבת נספח זה טרם אותרו וזוהו‬
‫בוודאות שרידיה של ה"מינרב" ולא נודעה הסיבה לאובדנה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫נספח ד'‪- .‬פרסומים בעיתונות הערבית‬
‫מאז אובדן הצוללת אח"י דקר הופיעו מדי פעם פרסומים של בעלי תפקידים שונים במצרים‬
‫בנושא ה"דקר"‪ .‬מרבית הפרסומים הופיעו בעיתונים ושבועונים ונכתבו על יסוד ראיונות עם‬
‫קציני צבא וצי במילואים ובגימלאות או על סמך ספרי זכרונות של בכירי הצבא המצרי‪.‬‬
‫הפרסומים הופיעו בדרך כלל בהקשר ובסמיכות לחיפושי ה"דקר" במצרים ונושאי הכתבות סבו‬
‫סביב מעורבות הצי המצרי וחלקו כביכול בהטבעת ה"דקר"‪.‬‬
‫להלן מספר דוגמאות‪:‬‬
‫בשנת ‪ 1411‬הופיע בעתון "אל חאליג'" היוצא במפרץ הפרסי ראיון של הרמטכ"ל ושר המלחמה‬
‫המצרי בשנות ה‪ .'11-‬המרואיין טען כי "כרמטכ"ל קיבלתי דו"ח על הפגיעה בדקר והטבעתה‪.‬‬
‫בזמנו לא גילינו זאת העדפנו לשמור על שתיקה עד שהנושא הועלה לאחרונה‪ ,‬הגיעה העת לפרסם‬
‫את האמת‪ ".‬פרסום הריאיון היה ערב היציאה של חיל הים למבצע "צ'אלנג' אקספרס"‪.‬‬
‫השבועון האופוזיציוני המצרי "אל שע'ב" מפרסם את עדויותיהם של שני הגנרלים המצריים‬
‫מוחמד צאדק שהיה מפקד המודיעין המלחמתי‪ ,‬ומחמוד פאהמי עבד אל רחמן שהיה מפקד‬
‫המבצעים הימיים של חיל הים המצרי‪ .‬אלה טוענים כי המצרים עקבו אחר הפעולה נגד הצוללת‬
‫דקר בליל ה‪ 21-‬בינואר ‪ 1411‬אשר בוצעה בהתאם לפקודה ישירה של נאצר‪ ,‬שגם קיבל ראשון את‬
‫הידיעה על הטבעתה של הצוללת ממערב לעיירה אל‪-‬דחילה‪.‬‬
‫באותה שנה פרסם תת אדמירל (מיל‪ ).‬סמיר שלבי כי היה מפקד השייטת אשר ביצעה את הפעולה‬
‫נגד הצוללת שהוטבעה בליל ה‪ 21-‬בינואר במרחק של ‪ 17‬ק"מ מהחוף‪" :‬לפתע יצרנו מגע עם גוף‬
‫תת ימי‪ ,‬רק אז הבנו שמדובר בצוללת ונתתי הוראה לפגוע בה‪ ,‬הטלנו ‪ 36‬פצצות עומק ודיווחתי‬
‫לממונים עלי‪ .‬מפקד היועצים הסובייטים הטיל ספק ביכולת שלנו אולם מסרנו את ההקלטות של‬
‫המגעים עם הצוללת לניתוח במוסקבה ואלה אישרו את הצלחת המבצע"‪.‬‬
‫מנהל סוכנות החדשות הרשמית של מצרים מצוטט בעיתון "אל שע'ב" כי "בבקשתה ניסתה‬
‫ישראל להסתיר את מקום הימצאותם של שרידי הצוללת בהודיעה שהם נמצאים מול חוף‬
‫אלכסנדריה אף שלאמיתו של דבר הם נמצאים ממערב לדחילה" זאת על רקע בקשת ישראל‬
‫לחידוש החיפושים במצרים בשת"פ עם הצי האמריקאי‪.‬‬
‫העיתון "אל‪-‬ג'מהוריה" מביא את הסיפור המלא של הטבעת ה"דקר" כפי שמספר אותו האדמירל‬
‫(מיל‪ ).‬מוחמד עבד אל מאג'יד עאזב שהיה בעת האירוע מפקד שולת המוקשים "אסיוט"‪ .‬לטענתו‬
‫הדבר ארע בעת אימון קדטים של המכללה הימית בעת היותם בשיוט חופים‪ .‬אחד הקדטים‬
‫הבחין בגוף במים במרחק רב משולת המוקשים‪ .‬מפקד הספינה הורה מיד להפעיל את המכ"מ‬
‫ולהכין את פצצות העומק ותוך דקות נעלם הפריסקופ ומכשירי הסונאר לא הבחינו בדבר‪ ,‬לדבריו‬
‫הצוללת צללה לעומק המירבי אליו יכלה ונעלמה‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫יסרי קנדיל‪ ,‬היסטוריון ימי שעבד במפקדת חיל הים המצרי מספר בהקשר זה כי חיילי המודיעין‬
‫קלטו כמה שדרים אלחוטיים בין צוללת לבסיס בחיפה ועקבו אחת התקשורת של הצוללת מה‪21-‬‬
‫בינואר ועד ל‪ 24-‬באותו חדש‪ .‬לטענתו מיד לאחר התגלות הצוללת היא צללה במהירות מבלי‬
‫להתחשב בעומק‪ ,‬דבר שגרם להתנגשותה בקרקע מאחר ועומק המים במקום אינו עולה על ‪11‬‬
‫מטר‪ .‬הצוות נקלע לפאניקה ומים חדרו לתוכה וכך היא טבעה מבלי שירו בה ולו פצצה אחת‪.‬‬
‫בסיוע בית הנשיא יצא צוות (אל"מ קיסרי ואל"מ דורון עמיר) לפגוש את הקצין המצרי מוחמד‬
‫עבד אל מאג'יד עאזב‪ .‬הקבוצה יצאה ע"ג כלי שייט לים והקצין הצביע על נקודה הנמצאת כ‪1-‬‬
‫מייל בקירוב מצפון לנמל אלכסנדריה‪ .‬באזור בוצע חיפוש ולא נמצא דבר‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫נספח ה'‪- .‬משתתפי המפגש בין צי ארה"ב והועדה החיילית לחיפושי ה"דקר"‬
‫נציגי צי ארה"ב‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫רייר אדמירל קרול – ‪ - RAMD J.J. KAROL‬האחראי על תחום המים העמוקים בצי‬
‫ארה"ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ריצ'ארד בויד – ‪ - BOYD RICHARD‬האחראי על תחום המודיעין הימי הבינלאומי‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫דיויד ג'ורדן – ‪ – DAVID JOURDAN‬בעלים של חברת "מרידאן סאיינס" ונשיאה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫תומס דטוויילר – ‪ - THOMAS DETTWEILER‬מהנדס ימי וחבר הנהלת "מרידאן‬
‫סאיינסס"‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫לוטננט‪-‬קומנדר ריצ'ארד – ‪ - LCDR C.A. RICHARD‬מפקד הצוללת ‪. NR-1‬‬
‫ו‪.‬‬
‫לוטננט מ‪ .‬ווטקינס ‪ – LT .M. WATKINS‬עוזר האדמירל‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫לוטננט ג'‪ .‬ג'ונסון – ‪ - TL. J. JOHNSON‬קצין תיאום של הצי השישי‪.‬‬
‫הנציגים מחברת "מרידיאן סאיינסס" הועסקו בחוזה ע"י צי ארה"ב‪.‬‬
‫נציגי חיל הים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫תא"ל (מיל‪ ).‬גדעון רז – יו"ר ועדת חיפושי ה"דקר"‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אל"מ מיכאל קיסרי – קצין לווי למפגש‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אל"מ יהודה לניאדו – רמ"ח מחקר במד"ן‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫סא"ל דני אבידור – רע"ן הנדסה ימית‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫סא"ל ברוך פרצמן – רת"ח הידרוגרפיה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫רס"ן ברי גרינקר – רמ"ד מיפוי‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫רס"ן יחיאל געש – קפ"ט חיפושי "דקר"‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫אל"מ (מיל‪ ).‬מייק קורן – חבר הועדה‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫סא"ל (מיל‪ ).‬עמי יהלום‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫רס"ן (מיל‪ ).‬דוד רוטנברג – חבר הועדה‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫פרופ' אלי ציפרמן – חבר הועדה‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫ד"ר אשר גתי – יועץ הועדה‪.‬‬
‫יג‪.‬‬
‫ד"ר אברהם אריאל – יועץ הועדה‪.‬‬