סיכומי הוועדות והמסמכים הרשמיים אודות החיפושים אחר אח"י דקר
1
משפחה יקרה,
אובדנה של אח"י "דקר" היווה תעלומה שלא ירדה מסדר היום של חיל הים מאז היעלמה.
המסתורין שאפף את אירוע האובדן לא נתן מנוח ,וחיל הים לא נח ולא שקט עד שנמצאה
הצוללת.
היעלמות ה"דקר" הייתה טראומה שהכתה את משפחות נעדרים ,את שייטת הצוללות ,חיל הים,
צה"ל והמדינה כולה .משך שנים היה זה האסון בו אבדו מירב הלוחמים באירוע אחד 69 -
במספר ,אסון ממלכתי שלווה תקשורתית לאורך השנים ובכל מהלך החיפושים.
לכל אורך שנות החיפושים מיקד חיל הים את התעניינותו בשאלה "היכן טבעה הצוללת דקר?",
פעילות חיל הים התמקדה במשימה למצוא את הצוללת הטבועה ואולי גם את שרידי גופות
הצוות במידה והשתמרו .השאלה מה אירע לצוללת הייתה משנית בשלב החיפושים ,מתוך הנחה
שעם מציאת הצוללת תבוא על פתרונה.
מציאת אח"י "דקר" והמחקר שבוצע באתר הטביעה לא פתרו לחלוטין את השאלה מהי הסיבה
המדויקת שגרמה לטביעת הצוללת ,אך חשפו פרטים רבים על רגעיה האחרונים של הצוללת
ונסיבות אובדנה.
עבודה זו מתמקדת בנושאים הבאים:
א.
ב.
ג.
ד.
סקירת הפעילות שנעשתה במשך 11שנה בכל הקשור לחיפוש אחר ה"דקר" עד להמצאה.
ניתוח פעילות ועדות החקירה השונות ,המחקרים ,הדו"חות והפרסומים בעקבות פעילות
הוועדות.
סקירת הפעילות המבצעית והמדינית במהלך החיפושים.
סקירת הניסיון להתחקות אחר התרחיש שהוביל לאובדן הצוללת והחיפוש אחר שרידי
הצוות.
עבודה זו מתבססת על סיכומי הועדות ומסמכיו הרשמיים של חיל הים לאורך שנות החיפושים
והמחקר .העבודה נכתבה ,נערכה ועודכנה בידי אנשי חיל הים אשר נטלו חלק במהלך שירותם
בחיפושים אחר הצוללת ובמחקר שרידיה:
הגב' ליאת לרר ,ראש מדור היסטוריה בחיל הים
תא"ל (מיל') ניר מאור ,ראש מספן כח אדם ומפקד שייטת הצוללות
תא"ל (מיל') יובל צור ,ראש מטה חיל הים ומפקד שייטת הצוללות
סא"ל (מיל') יחיאל געש ,קצין פרויקט חיפושי הדקר
סא"ל (מיל') איל ישראלי ,אחראי על מחקר ממצאי הדקר
מצ"ב לחוברת דיסק הכולל שני פרסומי מקור של ועדות חקירה:
.1דו"ח ועדת אראל.
.2דו"ח ועדת טל.
2
אח"י דקר -ההיעלמות ,החיפושים והגילוי
התוכן:
אח"י דקר -השירות בצי הבריטי ,רכש ושיפוץ עבור חיל הים הישראלי
ההפלגה לארץ ואובדן הקשר עם הצוללת
פקודת דקרון
מהלך ההפלגה
אובדן הקשר עם הצוללת
החיפושים לאחר היעלמות הצוללת
ניהול החיפושים וארגונם
שיטת החיפוש
השיקולים בתכנון החיפוש
קליטת השידורים באזור קפריסין
הערכת תוצאות החיפושים
ועדות ראשונות
דו"ח שלמה אראל
דו"ח ישראל טל
מציאת המצוף ומגמת החיפושים במצרים
המצוף וממצאים ראשונים
ניתוח ממצאי המצוף (דו"ח בודנר)
דו"ח אברהם דרור (איבן)
דו"ח הועדה החיילית (יואב עיטם)
פרויקט "גנזים"
דו"ח הועדה החיילית (דו"ח אלמוג)
מבצעי "סנונית השחר" -החיפושים באזור אלכסנדריה
מבצעי "נגטיב" ו"צ'אלנג' אקספרס" -החיפושים באזור סיני
המשך מחקר המצוף ומגמת החיפושים בים האגאי
ועדת הדר קמחי
צוות "פרולוג"
מבצעי "אחוות אחים" -החיפושים בים האגאי
מגמת החיפושים במים עמוקים " -צוללת על הנתיב"
ועדת גדעון רז
"אורות וברקים" -חיפושים לאורך חופי צפון סיני
עבודת הועדה עם הצי האמריקאי וחברת "מרידיאן"
1
מציאת אח"י דקר (מבצע "זמן הווה )"2
התקשרות עם חברת "נאוטיקוס"
יציאה לים
איתור הצוללת
זיהוי ה"דקר"
חקר ממצאי ה"דקר" ומבצע "נופש כפרי"
המחקר בתחום ההנדסי -סקר ראשון
המחקר בתחום הרפואי -סקר ראשון
היערכות ליציאה לים
מבצע "נופש כפרי"
ממצאי "נופש כפרי" -התחום ההנדסי
ממצאי "נופש כפרי" -התחום הרפואי
סיכום חיל הים לממצאי מחקר ה"דקר"
סיכום
הערות
נספחים
א .הצוללת דקר -נתונים טכניים
ב .מהלך החיפוש הראשוני
ג .טביעת ה"מינרב"
ד .פרסומים בעיתונות הערבית
ה .משתתפי המפגש בין צי ארה"ב והועדה החיילית לחיפושי ה"דקר"
4
אח"י "דקר" -השירות בצי הבריטי ,רכש ושיפוץ עבור חיל
הים הישראלי
הצוללת אח"י דקר (צ )77-לשעבר צוללת הצי הבריטי ,HMS TOTEM ,הייתה צוללת מסדרת
דגם " "Tשנבנו ע"י הבריטים בשנים .1441-1417הצוללת נבנתה במספנת הצי הבריטי בדוונפורט,
הושקה ב 1441והוכנסה לשירות בשנת .1441בתחילת שנות החמישים ,במהלך שירותה בצי
הבריטי ,שופצה באופן יסודי (יחד עם צוללות בריטיות נוספות מדגם " .)"Tבמסגרת השיפוצים
הוארך גוף הצוללת והוכנסו שיפורים במערכות ההנעה והחימוש שלה אשר שיפרו משמעותית את
ביצועיה והתאימו את יכולותיה להתמודדות בזירה הימית של אותן שנים.
איור HMS Totem :1בתצורתה המקורית לאחר השקתה
הצוללת הייתה בשירות פעיל בצי הבריטי עד לרכישתה על ידי חיל הים הישראלי ביוני 1411
במסגרת עסקה שנחתמה עם בריטניה לרכישה ושיפוץ של שתי צוללות מדגם " :"Tהצוללת HMS
TURPINשהפכה לימים לאח"י "לוויתן" והצוללת HMS TOTEMשהפכה לימים לאח"י
"דקר" ,לקראת סוף תקופת השיפוץ נוספה לעסקה צוללת שלישית HMS TRUNCHEN
שלימים הפכה לאח"י "דולפין".
לאחר רכישתה עברה ה"דקר" שיפוץ יסודי במספנת הצי הבריטי בפורטסמות' מיוני 1411עד
לנובמבר .1417במסגרת השיפוץ הוכנסו בה שינויים והתאמות על פי אפיון מבצעי שקבע חיל
הים .אפיון זה נועד להוסיף לצוללת יכולות גילוי ואיתור ויכולות לנשיאה והפעלה של צוללים
לוחמים ("אנשי צפרדע" בלשון התקופה) משייטת ( 11ש )11/מצוידים בכלי שייט תת מימיים
("חזירים").
1
בהתאם לכך כלל השיפוץ שיפורים במבנה :גשר הפיקוד בקדמת סנפיר הצוללת הוגבה והוגדל
לצורך נוחות ותפעול בים סוער והותאם לנשיאת מקלעים ,בבסיס הגשר הותקן מיכל צוללים
איור :2אח"י דקר -מבנה כללי וחלוקה למדורים לאחר השיפוץ
השיפוץ כלל גם הכנסת מערכות גנ"ק (גילוי ,ניווט וקשר) מודרניות ,מערכת סונאר לגילוי כלי
שייט ומערכת בקרת ירי טורפדו חדישות (נתונים נוספים ראו בנספח א') .כל העבודות אושרו
ונבחנו ע"י האדמירליות הבריטית .הצוללת "לוויתן" עברה שיפוץ זהה כשהיא מקדימה במספר
חודשים את התקדמות השיפוץ ביחס ל"דקר".
בדיקת טיב ביצוע השיפוץ ועמידת המכלולים והמערכות בניסויי הקבלה בוצעה ע"י מנגנון
הפיקוח של הצי הבריטי ,בהתאם לדרישות התקן והנהלים של הפיקוח על צוללות בריטיות.
צוות פיקוח ישראלי ליווה את השיפוץ מתחילתו ועד סופו והשתתף בכל שלבי הפיקוח הבדיקות.
הצוות כלל קצינים טכניים במקצועות :גוף ,מכונה ,חשמל ומכשירים ואלקטרוניקה.
גרעין של קצינים ונגדים מקצועיים בכירים מאח"י "דקר" השתתפו אף הם בפיקוח והפעילו
ובחנו כל מכלול ומערכת ששיפוצם הסתיים.
עם סיום השיפוץ ולקראת הכנה לניסויי הצוללת בים בוצעו בנמל פורטסמות' בדיקת אטימות
לגוף הצוללת מעל למים (ואקום) וצלילות סטטיות בתוך הנמל לבדיקת אטימות ולשקילת
הצוללת .מפקד שייטת הצוללות (ש )7/סא"ל הדר קמחי הגיע אישית לפורטסמות' בספט' 1417
עם מינוי ממפקד החיל לבדוק את הצוללת ולאשר את מוכנותה ויציאתה לניסויי ים ולאימונים.
ניסויי הים בוצעו בין התאריכים 27-21לספט' 1417בתעלה האנגלית ,עם צוות פיקוח בריטי.
"דקר" נמצאה כשירה מבחינה טכנית להפלגה ,לצלילה ולהפעלת כל מערכותיה .כנהוג ,אושר
הדבר במסמך בחתימת המפקחים הבריטיים וקציני הצוללת.
ניסויי צלילה עמוקה ניסויי רעשים וירי טורפדו בוצעו מאוחר יותר במסגרת אימוני ההיבנות של
הצוות במימי סקוטלנד .ניסויים אלה אף הם הוכתרו בהצלחה .לאחר גמר ניסויי הים הפליגה
[ ]Owner1עם הערות :איפה ? 1
1
הצוללת במימי סקוטלנד במשך שישה שבועות והתאמנה בכל סוגי ההפלגות ,הצלילות
וההפעלות כשהיא בכשירות טכנית טובה.
השיפוצים ושינוי המבנה הביאו גם לשינוי במדיניות ההפעלה של הצוללת .עד לשלהי מלחמת
העולם השנייה פעלו צוללות בעיקר מעל פני המים והצלילה נועדה לצורך התקפה או התחמקות.
לאחר השיפוצים מדיניות ההפעלה שונתה והצוללת הותאמה לפעול כשהיא מרבית הזמן בצלילה
והעלייה על פני המים נעשתה רק לעיתים רחוקות ולצורך כניסה ויציאה מהנמל.
שיפוץ אח"י "דקר" וניסויי הים הסתיימו בצורה מסודרת ולאחר השלמת אימוני היבנות,
מבחנים מבצעיים וטכניים בהצלחה קיבלה הצוללת אישור לכשירות ,בטיחות והפעלה ממפקד
שייטת הצוללות הבריטית בפסליין אשר בסקוטלנד ,ה"דקר" נבחנה ועברה את כל ניסויי
הצלילה ,הבטיחות והאמינות בהתאם למתכונת של הצי הבריטי תחת צוות פיקוח בריטי .בגמר
המבחנים הוגדרה ה"דקר" כ"צוללת כשירה" ,וצוותה הוגדר "מאומן ומיומן".
איור :3יציאת הדקר מנמל פורטסמות'
בתום האימונים בסקוטלנד שבה ה"דקר" לבסיס הצוללות בפורטסמות' לתיקונים חוזרים
והצטיידות לקראת יציאה לארץ כשצוותה כשיר ובטוח ביכולותיה.
7
ההפלגה לארץ ואובדן הקשר עם הצוללת
פקודת "דקרון"
פקודת ההפלגה של ה"דקר" ארצה תחת שם הקוד "דקרון" ,1הייתה פקודה קצרה וברורה ,נקבע
שהיא תפליג מפורטסמות' למעגן הצי הבריטי בגיברלטר בנתיב ישיר ,תתדלק בגיברלטר ותפליג
משם לחיפה בנתיבים ישירים ,מצפון למלטה ומדרום לכרתים .בפקודה נקבע שאת כל הדרך
מגיברלטר לחיפה תעשה הצוללת בצלילה רצופה הן לצרכי אימון הצוות והן מסיבות ביטחון
הצוללת כנגד גילוי נתיבה ומיקומה.
מבחינת הקשר קבעה הפקודה שהצוללת תעביר למפקדה את הדיווחים הבאים:
ה.
אחת ליום דו"ח מבצעים עתי (דמ"ע) הכולל נתוני מיקום הצוללת וכשירותה נכון לשעה
.0600
ו.
מדי מספר שעות מברק "ביקורת" המשמש כאימות לשלום הצוללת.
ז.
דיווח על כל כניסה ויציאה מנמלים (גיברלטר) ועל כל עלייה לשיוט על מימי.
בתדרוך האחרון שהתקיים באנגליה ברשות מש"ט ,7סא"ל הדר קמחי ,ביקש הדר שלא
"למתוח" את מרווחי מברק הביקורת למקסימום המותר אלא לקצרם בשעתיים במידת האפשר.
מהלך ההפלגה
בתאריך 4בינואר 1411בשעה 1111יצאה אח"י "דקר" בפיקוד רס"ן יעקב רענן להפלגתה ארצה,
על פי פקודת המבצע "דקרון" .הצוללת הייתה מצוידת במזון ואספקה לארבעה שבועות והפליגה
ללא חימוש .מאחר ובצוללת הותקנה מערכת לגילוי שידורי מכ"מ חדשה שפותחה בחיל הים
וטרם נוסתה בים הצטרף להפלגה לבקשתו ,בכדי לבחון את המערכת וביצועיה בים מפתח
המערכת המהנדס סא"ל בני מיימון ,בנוסף הצטרפו לצוות הצוללת העתונאי ערן שורר שיצא
לתעד את הפלגת הבכורה והרופא סגן ד"ר יעקב שב"י מאור.
את הנתיב עד לגיברלטר ביצעה ה"דקר" תוך כדי ביצוע אימונים יחידתיים ,הצוללת נכנסה לנמל
גיברלטר בבוקר ה 11-בינואר 1411לצורך הצטיידות ועזבה באותו יום אחרי חצות לכיוון נמל
חיפה .בזמן השהייה בנמל ירד מהצוללת כמתוכנן העיתונאי ערן שורר והצטרף להפלגה רס"ל
יחזקאל מזרחי.
עגינת ה"דקר" בגיברלטר הייתה לשם תדלוק על מנת לאפשר לה לבצע את המשך הפלגתה ארצה
בצלילה ולהגיע לחיפה עם רזרבה סבירה של דלק .בנוסף לתדלוק הצטיידה הצוללת במזון טרי
ומים וכמו כן נוצלה השהייה לצורך הכנות ובדיקות אחרונות לקראת הצלילה הארוכה.
[ ]Administr2עם הערות:
1
אח"י "דקר" הפליגה בנתיבה המתוכנן כאשר חלק ניכר מהפלגתה מתבצע בשינור .היתה זו פעם
ראשונה שחיל הים ניסה להפעיל צוללת במתווה של צלילה רצופה וארוכה ,בציים הבריטי
והצרפתי היו נהוגות הפלגות שכאלה וארוכות יותר כעניין של שיגרה אך בחיל הים הישראלי עד
לאותה עת בוצעו צלילות רצופות של לא יותר משבוע ימים.
על פי הפקודה הייתה הצוללת צריכה להקים קשר עם מפקדת חיל הים אחת ל 24-שעות במברק
הכולל אתר (מיקום הצוללת) ,וכל מספר שעות הייתה אמורה לקיים תשדורת ביקורת ,בפועל
דיווחה ה"דקר" ביקורת בכל שש שעות .עם יציאתה מגיברלטר הודיעה הצוללת על צלילה
בהתאם לתכנית הפקודה ומכאן ועד להפסקת הקשר איתה קיימה הצוללת קשר אלחוט תקין עם
מפקדת ח"י בהתאם להוראות הדיווח שבפקודת ההפלגה ולסיכום עם מפקד שייטת הצוללות.
איור :4צילום צוללת בעומק פריסקופי אשר בוצע בידי כלי טייס אמריקאי ,ככל הנראה תצלומה האחרון של אח"י
דקר לאחר יציאתה מנמל גיברלטר
מהירות ההפלגה המתוכננת הייתה 1.1קשרים (בעיקר בהתחשב בחורף ובים הסוער שעלול לפגוש
אותה) אך בפועל הפליגה הצוללת במהירות שבין 1-7קשרים ,בתכנון אמורה הייתה הצוללת
להיכנס לחיפה ב 2-בפבר' 1411אך במהירות זו הייתה צפויה הצוללת להגיע לחיפה מוקדם יותר
מהמתוכנן .מפקד הצוללת ביקש להקדים את הכניסה וב 21-בינו' שלח מברק ובו בקשה להיכנס
לנמל ביום א' 28בינו' בשעה . 2 1000תשובת המפקדה ב )11(221111-הייתה שמאושרת לו
הכניסה לא לפני 29בינו' בשעה 1000עקב טקס סיום קורס החובלים שהצוללת נועדה לקחת בו
חלק .3בתקופה זו שלאחר מלחמת ששת הימים הייתה חשיבות רבה לטקס זה ותוכננו להשתתף
בו קברניטי המדינה.
למפקד הצוללת נותרו 24שעות של זמן פנוי( .וכשלוש יממות מה 2-בפבר' ,מועד ההגעה
המקורי) עובדה זו חשובה ביותר לאור ההשערות השונות שעלו במהלך השנים כיצד התכוון
4
מפקד הצוללת להעביר את הזמן הפנוי שנותר לו .על פי השערות אלו התגבשו ההשערות השונות
בנוגע למקום הימצאות הצוללת ובהתאמה להן נגזרה תוכנית החיפושים.
הצוללת המשיכה בנתיבה המתוכנן תוך דיווח סדיר ותדיר למפקדה ללא חריגות.
ב '11)11(211211-שלח מפקד הצוללת מברק למפקדה בו ביקש את "הנתונים ומועדי ההפעלה של
המכ"מים החופיים שאנו עשויים לגלות" בתשובה העבירה המפקדה ב 241211-את נתוני
המכ"מים הישראליים הפועלים בארץ
.4
איור :5נתיב הפלגת הדקר המתוכנן בים התיכון ומיקום דיווחי הקשר
אובדן הקשר עם הצוללת
בשעה '11)11(241111התקבל דיווח אתר אחרון מהצוללת ( 14 11צפון 21 21מזרח) 11מייל
דרומית מזרחית מהפינה הדרומית מזרחית של האי כרתים .לאחריו התקבלו בהתאם למתוכנן
עוד שלושה מברקי ביקורת :האחד ב 241211שעסק במצלמתו של העיתונאי ערן שורר ונחשב
למברק ביקורת ,השני ב 241111-והשלישי ב ,'68)01(250001-דיווח ביקורת זה היה אות
החיים האחרון שניתן מהצוללת ומאז נותק עמה הקשר .דיווח הביקורת של השעה
'11)11(211111שאמור היה לכלול אתר ,לא הגיע.
במשך הבוקר הוגברה האינטנסיביות של ההאזנה לצוללת ומפקדת חיל הים קראה ל"דקר"
מספר פעמים בניסיון להקים אתה קשר .יחד עם זאת לא שררה דאגה מיוחדת לצוללת וההערכה
באותה עת הייתה שיש לה קשיים כלשהם בהקמת הקשר.
בשעה 211221ובשעה 211711התקבלו עוד שתי תשדורות שלכאורה ניתן היה לחשוב בתחילה
שמקורן בצוללת אולם בדיקה מעמיקה מאוחר יותר שללה אפשרות זאת .שתי התשדורות הטעו
את גורמי החייל לחשוב שיש קשר עם הצוללת וגרמו בפועל לכך שתחילת החיפושים התעכבה
ביום.
11
חשוב לעמוד על התרחשויות סביב תשדורות אלו על מנת להבין מדוע חל עיכוב בתחילת
החיפושים:
מאחר ולא הגיע המברק של השעה ,1111נשלח בשעות שלפני הצהריים מברק 5גלוי הקורא
לאח"י "דקר" בשמה הבינלאומי 4XDZלעבור ולהתקשר למפקדה בערוץ .F–112עשר דקות
לאחר קריאה זו ,בשעה ,211221הופיעה תחנה בשם 4XDZאשר ביצעה בדיקת קשר בתהליך
מקובל ונעלמה .בדיוק באותה שעה שהה ראש ענף ים 3אצל רמ"ח ים על מנת לדווח לו שאין
קשר עם הצוללת והנה מתקיים הקשר כביכול של השעה 211221מתחנה המזדהה בשם
ה"דקר" .מאחר והתעוררו ספיקות לגבי אמיתות הקשר האחרון -האם הוא מה"דקר" או לא,
סוכם שסביר שזהו אכן מברק מה"דקר" ושייתכן שה"דקר" רואה בקשר זה מברק "ביקורת"
ועל כן צפוייה להתקשר רק 1שעות לאחר מכן ,ב.2121-
רמ"ח ים החליט לחכות למברק ה"ביקורת" של השעה .2111בינתיים קוראים ל"דקר" ברשת
הקשר ללא הרף ומאזינים לרשתות .כאשר בשעה 2111לא נוצר כל קשר עם הצוללת הזמין רמ"ח
ים מטוס שיצא לחיפושים בבוקר הבא.
הסיבה בגללה לא המריא המטוס כבר ביום חמישי נבעה כאמור מייחוס התשדורת של שעה 1221
כאישור להקמת קשר עם "דקר" ,עד לשעה ,2121שעה שבה היה צפוי היה להתקבל מברק
מה"דקר" לא נקלט מאומה ממנה למרות כל נסיונות ההאזנה והקריאה ,עובדה זו עוררה דאגה .
אך ההנחה הייתה שהיא על פני המים ואינה מסוגלת מסיבה כלשהי להקים קשר מאחר ובאיזור
שבו הייתה אמורה להימצא היו גם בעבר קשיי קשר עם כלי שיט .סוכם שהחיפושים אחריה
יתחילו למחרת בבוקר ,אם במשך הלילה לא תקים קשר.
מאחר וגם בבוקר יום ו' 21בינו' 1411לא נוצר כל קשר עם ה"דקר" החיפושים הופעלו .תקשורת
נוספת התקבלה כביכול בשם ה"דקר" בהמשך היום ,ב 211711-אך מאפייניה היו שונים
מהמקובל וההנחה באותה עת הייתה שהסבירות שמקורה בצוללת קלושה .תקשורת זו נתנה
חיזוק להנחה שגם התשדורת שהתקבלה ב 211221-והייתה בעלת מאפיינים דומים מקורה אינו
ב"דקר".
11
החיפושים לאחר היעלמות הצוללת
ניהול החיפושים וארגונם
ביום ו' ה 21-ינו' 1411הופעלו החיפושים הראשונים אחרי אח"י "דקר" .ניהול החיפושים בוצע
ע"י מפקדת ח"י אשר נעזרה במפקדת ח"א ובמרכז החיפוש וההצלה הבריטי בקפריסין (עם
קציני קישור מח"י וח"א לידו) ,בחיפושים השתתפו חיל-הים וחיל-האויר הישראליים ,אניות
סוחר ישראליות ,חילות האוויר הבריטי ,האמריקאי ,היווני ,התורכי והלבנוני ,חילות הים
האמריקאי הבריטי ,התורכי והלבנוני ומספר אניות סוחר זרות.
בכל ערב בוצעה במפקדת חיל-הים הערכת מצב אשר התבססה על הנתונים שהגיעו למפקדה
מתוצאות החיפושים שבוצעו במהלך היום וקבעה את תוכנית החיפושים ליום הבא .בתוכנית
הוקצו אזורי חיפוש לכל כוח מהמשתתפים בחיפושים ,התכנית הייתה מועברת לביצוע לגופים
השונים באמצעותם הופעלו הכוחות:
א.
מפקדת ח"י -הפעילה ישירות את אניות ח"י ואניות סוחר ישראליות.
ב.
מפקדת ח"א -הפעילה את מטוסי ח"א (בתיאום עם הבריטים בקפריסין).
ג.
מרכז החיפוש הבריטי בקפריסין -הפעיל את המטוסים הזרים וביצע תיאום מול הציים
הזרים (צי ארה"ב תואם גם ישירות באמצעות הנספח הימי בארץ).
באמצעות גופים אלו רוכזו והועברו למפקדת חיל הים הדיווחים מהכוחות המחפשים
ותוצאותיהם.
שיטת החיפוש
החיפוש התבסס בעיקרו על חלוקת שטח החיפוש לגזרות חיפוש המוקצות לכל כלי שיט ,כאשר
כל השטח מכוסה ע"י סיור אווירי .המטוסים הפנו את כלי השיט המסיירים לכל כתם שמן או
כל עצם הצף על המים שגילו מהאוויר באזורם .כלי השיט היו ניגשים למקום ,בודקים את השמן
(כולל לקיחת דוגמאות לבדיקה מעבדתית) ואת העצמים הצפים וסורקים את סביבתו במערכות
לגילוי צוללות.
בנוסף לחיפושים בשטח שבוצעו בעין ובמכ"מ ע"י כלי השיט והמטוסים ,התבצעו האזנות
אינטנסיביות לכל עורקי הקשר שה"דקר" עשויה היתה לקרוא בהם .ההאזנה בוצעה הן מבסיסי
חוף בארץ ובקפריסין והן מכלי השיט והמטוסים המסיירים .במהלך החיפושים הופנו בקשות
לגילוי עירנות ועזרה בחיפוש אחר הצוללת אל ספינות ומטוסים העוברים באיזור החיפושים.
12
השיקולים בתכנון החיפוש
מטרת החיפושים היתה למצוא את "דקר" על פני המים (או כשחלק ממנה מבצבץ מעל פני
המים) ,את אנשי צוות במים ,או כל חפץ צף שמקורו בצוללת ועשוי היה להצביע על שאירע לה,
ובהתאם לכך נבנתה תוכנית החיפוש .באותה עת לא הייתה יכולת טכנית ולא היה ניסיון בחיפוש
אחר הצוללת על קרקעית הים בשל גודל השטח ועומקו.
1
להלן פירוט הנתונים והשיקולים שהכתיבו את תוכניות החיפוש במהלך ימי החיפושים:
.1
- 26.1.68ביום הראשון לחיפושים רווחה ההנחה שהצוללת נמצאת על הנתיב בדרך
לחיפה והחיפושים רוכזו לאורך הנתיב עד לאתר האחרון שעליו דיווחה .מטוסים
בריטיים מקפריסין הצטרפו לחיפוש לפנות ערב אך הם יכלו לסרוק רק קרוב לאי.
התקשרות בשם הקריאה של ה"דקר" ב 261755-עוררה כאמור ספק גדול אם מקורה
אכן ב"דקר" והעלתה ספק האם גם השידור ב 251220-מקורו ממנה.
.2
- 27.1.68ביום השני לחיפושים עלה מספר כלי השיט והמטוסים שהשתתפו בחיפושים
ואיפשר להגדיל את שטחי החיפוש .בגלל הרוח החזקה והסערה שהתחוללה באותו יום,
נלקחה בחשבון האפשרות שהצוללת נסחפה צפונית-מזרחית לכיוון קפריסין ,.לכן הושם
דגש על אזור זה ועל שטח הנתיב לחיפה .אחרי הצהריים הגיע דיווח מקפריסין שייתכן
שקלטו שידור ממצוף הצוללת( .ראה להלן)
.3
- 28.1.68בעקבות הדיווח מיום קודם עלתה האפשרות שהצוללת נמצאת דרומית
לקפריסין .מירב המאמץ רוכז לכיוון זה ,במקביל נמשכו החיפושים לאורך הנתיב.
.4
- 29.1.68מספר המשתתפים החיפוש עלה ואיפשר הרחבת החיפושים ועיבויים.
.5
- 30.1.68נמשכו החיפושים בקנה מידה גדול .בערב הודיע מרכז ההצלה הבריטי
בקפריסין שלא סביר שהצוות בחיים ,אך בכל זאת המשיכו הגורמים הזרים בחיפושים
יממה נוספת .במהלך החיפושים נחקרו דיווחים על כתמי שמן ,עצים וחפצים לבנים
שראה טייס בריטי .אף לא אחד מהם נמצא קשור לאירוע.
.6
- 31.1.68עלו פקפוקים לגבי שדורי המצוף שנקלטו ב ,27.1.68עם חשיכה הופסקו
החיפושים ע"י הכוחות הזרים.
.7
- 1.2.68ביום זה השתתפו בחיפושים רק כוחות ישראליים כאשר הדגש מושם על
מציאת סימן שיעיד על גורלה של הצוללת.
11
.8
- 3.2-2.2.68הפסקת הסיורים ליד קפריסין והתרכזות לאורך הנתיב ודרומית לו.
.9
- 4.2.68התרכזות בחיפוש על הנתיב ,בערב -סיום החיפושים.
קליטות השידורים באזור קפריסין
בשבת 27 ,בינואר בעיצומם של החיפושים ,נקלט בתחנה בפמגוסטה שבקפריסין אות קבוע בתדר
המצוקה ,בכיוון ( 162דרום-מזרח) במשך כשעה וחצי .האות נקלט גם בארץ במשך דקה ע"י
יחידת האזנה של חיל המודיעין .במהלך אותו היום נקלטו בפמגוסטה אותות מורס ,בהם ניתן
היה להבחין בקוד .S.0.Sבאות Bובספרות ביניהן נכללו הספרות שהיו שייכות למצופי הסימון
של ה"דקר" ובסיפרה אחת שאינה שייכת להם( .הרחבה טכנית של נושא קליטת השידור בנספח).
ביום א' 28 ,בינואר סיירה אח"י יפו דרומית מערבית לכף גרקו ,בערב היא קלטה שידור גל רצוף
בתדר המצוקה .תוך כדי הקליטה גילתה היפו במכ"מ בטווח 35מייל אינדיקציה לעצם בלתי
מזוהה (בגודל סט"ר) .אח"י יפו החלה לשוט לעברו אך ככל שהתקרבה הלכה עוצמת השידור
וקטנה ובהגיעה למרחק של 300מ' מהמקום נעלם ההד .במשך ההתקרבות קלטה היפו את
השידור הקבוע בעוצמה קטנה יותר.
ביום ב' 29 ,בינואר בשעה 0200החלו גם אח"י מבטח ואח"י משגב לקלוט שידור קבוע בתדר
המצוקה .אח"י יפו הפליגה לדרום-מערב והשידור שקלטה התחזק בהדרגה .בשעה 0345היה
השידור בעוצמה 5אך בהמשך נחלש עד שנפסק .התחנה בפמגוסטה ,למרות שמכשיריה היו
משוכללים יותר ,לא קלטה במהלך אירוע זה דבר.
[ ]Owner3עם הערות :מומלץ להוסיף את המפה עם אזורי החיפוש
14
איור :6צילום מפת החיפושים בתאריך 2//1/1/62
ביום ג' 30 ,בינואר אחה"צ הופיע השידור הקבוע למשך 50דקות ביציבות גרועה .אח"י מבטח
ואח"י משגב הפעילו ציוד מגלה-כיוון ונעו בכיוון השידור (כל סטי"ל מנקודת מוצא אחרת).
השידור נעלם כאשר הסטי"לים היו במרחק 14מייל מנקודת החיתוך .הסטי"לים המשיכו
להפליג ונפגשו בנקודה המשוערת ,האזור נסרק אך לא נמצא דבר.
ככל הנראה ששידור זה נקלט גם בתחנה בניקוסיה אך לא בתחנה בפמגוסטה ,ככל הנראה שלא
בוצעו הקלטות של השידור הנ"ל ,לא בתחנות בקפריסין ולא בכלי השייט.
ועדת החקירה החיילית בראשות סא"ל חרות צמח שפרסמה מסקנותיה ב 2-בפבר' 1968ייחסה
את שדורי המורס בסבירות גבוהה למצוף אח"י דקר ,באשר לשידורי הגל הקבוע הציעה הועדה
לייחס אותם למקור אחר ממצוף אח"י דקר .לאחר מציאת מצוף אח"י דקר שללה הועדה את
האפשרות ששידורי המורס מקורם באחד ממצופי הצוללת.
הערכת תוצאות החיפושים
כל שטח באזור החיפושים כוסה מספר פעמים .בוצעו תצפיות עין ומכ"מ מכלי שיט ומטוסים
והאזנה בים ובחוף לכל התדרים שהצוללת עשויה הייתה לקרוא בהם .מספר המחפשים היה
גדול בממדים בינלאומיים ,אחד ממבצעי החיפוש הגדולים שבוצעו עד לאותה עת והכוחות
המבצעים השקיעו בחיפוש כל מה שיכלו .יעילות החיפוש של מטוסי הסיור הבריטיים
והאמריקאים הייתה גבוהה במיוחד מאחר ונבנו צויידו ואומנו לחיפוש בים .הים הסוער במהלך
11
חלק מימי החיפוש הפריע אמנם לחיפושים ,אך יכולותיהם של המטוסים נפגעו משמעותית פחות
מאשר האניות.
ניתן היה להניח במידה רבה של סבירות שאילו הייתה ה"דקר" על פני המים הייתה מתגלה ע"י
המטוסים והאניות המחפשים ואילו היה ריכוז כל שהוא של אנשים ,דלק או ציוד על פני מהים
היו אף אלה מתגלים.
עשרה ימים רצופים נמשכו החיפושים ,בתנאי מזג אוויר חורפי סוער .השתתפו בהם מירב הכלים
שחיל הים יכול היה להוציא לים ,אוניות צי סוחר ,מטוסי חיל האוויר וטייסת לחיפוש והצלה
מעל הים של חיל האוויר הבריטי מקפריסין .כמו כן נטלו חלק בחיפושים גם שני הסטי"לים
הראשונים שאך הגיעו ארצה :אח"י "מבטח" ואח"י "משגב" ,אך למרות המאמצים הכבירים
שהושקעו ה"דקר" לא נמצאה .3
בתאריך ה 4-בפברואר באור אחרון הוחלט על הפסקת החיפושים .והצוללת על צוותה הוכרזה
כאבודה .משפחות אנשי ה"דקר" נאספו בבסיס חיל הים בבת גלים .ובמפגש קשה זה ,שנערך
בנוכחות שר הביטחון משה דיין ,הרמטכ"ל חיים בר-לב ומפקד חיל הים האלוף שלמה אראל
נמסרה ההודעה המרה ע"י הרמטכ"ל.
איור :7המברק המורה על הודעת דובר צה"ל בדבר הפסקת החיפושים
11
באותו יום פרסם מפקד חיל הים ,האלוף שלמה אראל ,פקודת יום למסדר אבל על אובדן אח"י
"דקר" וציוותה ,הפקודה נקראה במסדרי האבל שהתקיימו ביום ה' ה 7-פברואר 1968בשעה
.0800
ב 6-בפבר' התקיים בשעה 1300טקס אשכבה לצוות הצוללת מעל סיפון אח"י "יפו" בנקודה
הנמצאת בכיוון 280מעלות 10 ,מייל מפתח נמל חיפה על הנתיב המתוכנן של הצוללת ארצה וב-
12בפבר' בתום השבעה התקיים טקס נוסף על הגבעה שממול תל שקמונה.
חיל הים נערך במהלך החודש הבא לחקירת האירוע ,איסוף כל העובדות והנתונים אשר נמצא
להם קשר לאובדן הצוללת ,לניתוח משמעויותיהם והמסקנות העובדתיות שנתן להסיק מהם
הערכות וניתוח האפשרויות לאירוע שהתרחש.
בתאריך 8בפבר' התקיימה פגישה של קציני ש 7/עם המש"ט סא"ל הדר קמחי .במפגש זה עלו
הצעות והשערות לגבי תפעולה ובטיחותה של צוללת " "Tולקחים בתחום הפעלת החירום שלה.
נקבעו פרמטרים לצלילה בשינור והנעה ישירה בשינור .4לקחים אלה שובצו בפקודות הקבע של
שייטת .7
ב 1-במרס 1968הועבר לרמטכ"ל מה שלימים ייקרא "דו"ח אראל" דו"ח אובדן אח"י דקר.
הדו"ח הופק ע"י מפקדת חיל הים בראשות מפקד חיל הים האלוף שלמה אראל.
ועדות ראשונות
דו"ח אראל
הדו"ח בן 111עמודים 1הוגש לרמטכ"ל ב 1-במרס 1411וכיסה את כל הנושאים הקשורים
בהיעלמות ה"דקר" .בדו"ח רוכזו העובדות ,הנתונים ,השיקולים והמסקנות הקשורים באירוע.
לא היו בדו"ח לקחים כשהכוונה הייתה שהלקחים יופקו במסגרת משימות מטה שהוטלו על גופי
מפקדה בנושאים של :בטיחות ושיטות קשר ,שיטה וארגון חיפוש והצלה.
הדו"ח על 11נספחיו סקר את כשירות הצוללת ורמת הצוות ,ההפלגה ארצה והחיפושים .הוא
בדק את קליטות הקשר השונות תוך התחשבות בשיבושים האפשריים .הוקמה ועדה ברשות
אל"מ בוצר שהיה ראש מחלקת ים לבדיקת הפרעות הקשר ושתי ההתקשרויות שהיו ב 25-וב26-
בינו' 1411בהם ככל הנראה התחזתה תחנה בשם הקריאה של ה"דקר".
17
הדו"ח ניתח את הגורמים האפשריים לטביעת הצוללת ,השפעת השיפוץ ושינויי הגוף שהוכנסו
בצוללת על מנת להתאימה לתובלת כלי שייט ולוחמי שייטת .13לסיכום ניתן בדו"ח ניתוח
האפשרויות לאובדנה של אח"י "דקר".
ניתוח נסיבות הקשר והתקשורת עם ה"דקר" לפי דו"ח אראל
התופעות התקשורתיות שאירעו סמוך להיעלמה של אח"י "דקר" מתייחסות לשני מוקדי
אירועים:
א.
תשדורות שנקלטו ב )01( 251220-וב )01( 261755-בתדרי העבודה של הצוללת עם
מפקדת חיל הים.
ב.
קליטת שידורי מורס בתדר המצוקה של מצופי החירום 4340קה"צ בתחנת האלחוט של
ח"א הבריטי בפמגוסטה ,קפריסין בין התאריכים 11-27בינואר .1411
לבחינת התשדורות שנקלטו בתדרי העבודה של הצוללת עם מפקדת חיל הים נתמנתה ועדה
ברשות סא"ל אטלינגר עם סא"ל אשכנזי וסרן דר אשר בדקה את הפרעות הקשר שאירעו בין
התאריכים 22-27בינואר .1411הממצאים הוכיחו כי היו הפרעות קשר מכוונות בתקופה זו
.2
הדיווח והקשר האחרון עם אח"י "דקר" היה ב ,250001-מאחר ולא הגיע מברק הביקורת של
השעה 0800נשלח בשעות שלפני הצהריים מברק גלוי האומר לאח"י "דקר" בשמה הבינלאומי
4XDZלעבור ולהתקשר למפקדה בערוץ . F – 102עשר דקות לאחר הקריאה ,בשעה 251220
עלתה לשידור תחנה בשם 4XDZאשר התחילה בצורה מקוטעת תהליך הדומה לבדיקת קשר
שגרתית אך נעלמה מבלי להשלים אותו .ממקרה זה לא ניתן היה להסיק שאכן אח"י דקר ענתה
על הקריאה .על מנת להסיר ספק נשאלה אח"י יפו שעגנה באותה עת בנמל מסינה האם יזמה קשר
או קראה למפקדה בתדר הנ"ל בשעה .1220התשובה שהתקבלה מאח"י יפו היתה שלילית.
הוועדה הניחה שכל חובב או תחנה היו מסוגלים להתערב ולענות בצורה זו .היא שללה את
האפשרות שהייתה זו אח"י דקר משום שאילו היתה זו הדקר היתה מתקבלת קודם כל הודעת
חירום או מברק ביקורת ולא התקשרות בתהליך רגיל של שאלות ובירורים. 3
ב 261755-הופיעה תחנה בשם 4XDZובתקשורת זו שוב התחיל הקשר לפי הנוהג המקובל אך
התחנה נעלמה .גם כאן הניחה הועדה שלא הייתה זו ה"דקר" כיוון שלאחר פרק זמן של כ36-
שעות ללא קשר עם המפקדה הצוללת לא הייתה מתקשרת באופן שיגרתי והייתה ציפייה קודם
כל למברק ביקורת או קריאה לעזרה.
לאור העובדה שבהפלגת אח"י "דקר" הייתה התקשורת בנהלים בינלאומיים כנהוג לגבי כלי שיט
חדש הנמצא במסעו ארצה ,לא יקשה על כן לכל בעל משדר המכיר את נהלי העבודה ואת
התדרים אשר בשימוש יום יומי לעלות לרשת ולשדר במזיד או כהלצה שאינה במקומה.
11
מסקנת הועדה הייתה כי לא אח"י "דקר" הקימה את הקשר בשני המקרים הנ"ל .והן בוצעו
ע"י תחנה בלתי ידועה שעשתה זאת או מתוך רצון הטעייה או מתוך "שובבות גרידא" . 4
לימים כתב האלוף שלמה אראל בספרו "לפניך הים" כי מקור האותות היה מן הסתם בקצין
אלחוט באחת האוניות ששייטו באזור אשר נדמה לו לרגע כי קוראים לו והחל להשיב ,תופעה
שגורה למדי בעידן של אלחוט המורס .5
את נושא קליטת שידורי המורס בתדר המצוקה של מצופי החירום בדקה ועדה ברשות סא"ל צ.
רוזנר וסא"ל צמח חרות .קליטות אלו אירעו בין 30–27בינו' .הועדה בדקה בעיקר את הדו"ח על
שידורי המורס תוך הבאה בחשבון של שיבושים אפשריים בקליטה והשפעתם על המסקנות
לזיהוי מקור השידור .6
הערכות הועדה היו :
א.
השידור הכיל ללא ספק את הסימן .S.O.Sמספר פעמים ביום.
ב.
בשידור הופיעו ספרות ,מהן שלמות ומהן מקוטעות ,וניתנות להשלמה במספר
אלטרנטיבות .כלומר אין ספק שנעשה ניסיון לשדר ספרות ,אך אין כל הוכחה שאמנם
קיים קשר בין ספרות אלה לבין הספרות באחד ממצופי ה"דקר".
ג.
קיימת סבירות גבוהה שהשידור שנקלט מקורו במנגנון אוטומטי ולא שודר ידנית ע"י
אלחוטן.
לאור הערכות הנ"ל העלתה הועדה את כלל האפשרויות לשידור והן:
א.
שידור ידני שמקורו באח"י "דקר".
ב.
שידור ממקור זר בכוונת הטעייה.
ג.
שידור מצוקה ממצוף הסימון של אח"י "דקר".
ד.
שידור מצוקה מכלי זר כלשהו שנקלט דרך מקרה.
ה.
טעות שמקורה באשליה עצמית.
מבין האפשרויות הנ"ל העריכה הועדה את אפשרות ג' כסבירה ביותר .יחד עם זאת ברור היה גם
שהתשדורות כפי שנקלטו ,שונות בפרטים רבים למדי מהתשדורות של מצוף הסימון ולפיכך
ראתה הועדה את אפשרות ג' כסבירה אך לא כמוכחת.
לסיכום קבעה הועדה:
א.
הנתונים אינם מאפשרים קביעה בטוחה.
ב.
קיימת סבירות ששידורי המורס מקורם במצוף הסימון של אח"י "דקר" או בשני
מצופיה ששידרו בו זמנית.
ג.
את שידורי הגל הרצוף יש ליחס למקור אחר מאשר מצוף ה"דקר".
ד.
אם אמנם נסחפה אח"י "דקר" לסביבות קפריסין כפי שהראו חישובי הזרמים והרוחות
אין להניח שפעלו ממנו שידורי מצוף סימון לאחר ה 21בינו' .1411
14
לאחר מציאת המצוף ב 4 -בפבר' 1414ובדיקת המערכת האלקטרונית של משדר המצוקה של
המצוף שינתה הועדה בראשותו של חרות צמח ועקיבא דר את מסקנתה וקבעה כי "המשדר
אומנם הופעל ועבד ,אולם כנראה רק אחרי שבירת האנטנה שגרמה להפעלת המנגנון ,בתנאים
כאלה גם בשידור מעל פני המים הטווח הוא קטן מאד וסיכויי הקליטה גרועים ביותר .מתחת
לפני המים סיכוי הקליטה הוא אפס" .7לגבי השידורים שנקלטו בקפריסין קבעה הועדה "המצב
עתה הוא שיש הסתברות גבוהה הרבה יותר שהמצוף ששידר " "253לא נקלט בשום מקום".8
ניתוח הגורמים האפשריים לאבדן אח"י דקר
דו"ח אראל העלה 4אפשרויות לתקלות שעלולות היו להביא לטביעת הצוללת:
אובדן השליטה על הצוללת שנמשך עד שהצוללת ירדה לעומק קריסה .גורם זה עלול
א.
היה להתרחש משתי סיבות :האחת -היפגעות הצוות במידה כזו שאין הוא מסוגל פיזית
לפעול כתוצאה משריפה ,הרעלה ,התפוצצות כל שהיא במרכז; והשנייה -תקלות מכניות
חמורות באחת או יותר מהמערכות המשפיעות על ביטחון הצלילה .או צירוף כל שהוא
של שגיאת אנוש ותקלה טכנית.
ב.
פריצת מים לצוללת .תופעה זו גורמת לצוללת שתהיה כבדה ותגיע לעומק קריסה לפני
שהצוות התגבר על הפריצה .פריצה זו עלולה להתרחש באחד מהצינורות בקוטר גדול כך
שלמרות פעולה נכונה של הצוות אין להתגבר עליה ,או פריצת מים בקוטר קטן יחסית
שאינה מתגלה ולאט לאט תוך העמקת הצוללת וגידול הזרימה גורמת לאסון.
גורם חיצוני הפוגע בשלמות הגוף של הצוללת וכך גורם לפריצת מים שאין שליטה
ג.
עליהם לתוך הצוללת .אירוע זה יכול להתרחש כתוצאה מ:
ד.
חבלה מבפנים או בהדבקת מוקש מבחוץ.
התנגשות עם צוללת או אוניה.
פגיעה של טורפדו.
אובדן יציבות הצוללת .אם כי באח"י "דקר" נעשו מספר שינויים בהוספת מכלי ,Vביתן
וגשר שתוצאותיהם יחד הגדילו את יציבותה (הגובה המטצנטרי שלה גדל) כך
שעמידותה בפני התהפכות גדולה מזו של צוללת Tאחרת.
ניתוח האפשרויות לאבדן אח"י "דקר"
בהתחשב בעובדה כי בעת כתיבת דו"ח אראל עדין לא התגלה מצוף ה"דקר" ,ניתוח האפשרויות
מתייחס רק לעובדות שנודעו עד אז ולפיכך ,מאחר ולא היה בידי מפקדת חיל הים כל נתון שהוא
שיוכל להצביע על מה אירע ל"דקר" לאחר הקשר הבטוח האחרון איתה ב .211111
21
מטרת הניתוח הייתה להעריך מה ייתכן שקרה ומה אינו מתקבל על הדעת שקרה ל"דקר" .זאת
בהסתמך על הכרת הצוללת ותכונותיה ,הכרת הצוות והפעולות בהן ינקוט במצבים מסוימים,
נתוני הזירה הימית בה פעלה ונעלמה הצוללת ותוצאות החיפושים אחריה.
בשלבים הראשונים של החיפוש ,רווחה הערכה שלצוללת אירעה תקלה לא חמורה כשלהי (כגון
קלקול במכשירי הקשר) שגרמה לה לפגר בשידור הביקורת למפקדה ,אך לא שיתקה אותה ולא
הגבילה אותה בעליה לפני המים ,במקרה כזה אין ספק שמפקד הצוללת היה נוקט בפעולות
הבאות:
א.
עולה על פני המים.
ב.
עושה כל מאמץ להקים קשר עם המפקדה.
ג.
נשאר על פני המים עד להקמת הקשר והעברת מברק הסבר לפיגור.
ד.
אם אפשר היה להפעיל מנועים היה מפליג על פני המים לכיוון חיפה.
במקרה כזה ודאי היה שהצוללת הייתה מתגלה ע"י המטוסים או האניות כבר בשלבים
הראשונים של החיפושים וגם הייתה מצליחה במוקדם או במאוחר להקים קשר .ניתן להסיק אם
כך שהאירוע שקרה לצוללת היה חמור ביותר ושהצוות איבד את שליטתו עליה מסיבה כלשהי.
את הסיבות האפשריות לאובדן הצוללת ניתן היה לחלק ל 1-סוגים:
* התנגשות הצוללת בכלי שייט אחר (אוניה או צוללת).
* פעולה עוינת.
* אובדן שליטת הצוות על הצוללת כתוצאה מצירוף תקלות טכניות ואנושיות.
התנגשות הצוללת בכלי שייט אחר
אפשרות זו לדעת כותבי הדו"ח היא בסבירות נמוכה ביותר .מהסיבות כדלקמן:
א.
ל"דקר" אמצעי גילוי והאזנה משוכללים ביותר המאפשרים גילוי כלי שיט מתקרבים
ממרחק של כמה אלפי ירדים.
ב.
כתוצאה מהתנגשות הגורמת לפירצה בגוף הצוללת ,סביר שחומרים צפים יצאו מהפירצה
שבגוף (גם דלק ,אם נפגעו המיכלים) ויתגלו ע"י הסיורים .התנגשות כזאת תגרום בדרך
כלל גם לנזקים ניכרים בכלי השני ,שקשה להניח שלא יתגלו.
ג.
אם פגעה אניית שטח רק בחלקה העליון של הצוללת ,ולא בגוף הלחץ ,עולה בהרבה
הסבירות שצוללת תצליח לעלות על פני המים ,לקרוא לעזרה וכו' .מאידך ,במקרה כזה
קיימת אפשרות רחוקה שהכלי המתנגש לא ירגיש בהתנגשות.
ד.
כלי שיט שהתנגש ,המפליג בתום לב ,אין זה בדרך כלל מענינו להסתיר את עובדת
ההתנגשות .יתכן שיסתיר שהתנגש ,אם נזקיו אינם חמורים ובנוסף לכך יש לו אינטרס
ברור להסתיר זאת.
פעולה עוינת
סוגי הפעולה העוינת הבאים בחשבון:
21
א.
חבלה בחומר נפץ שהוגנב אל תוך הצוללת או חיבור אליה מבחוץ ,בגיברלטר או
בפורטסמות' ,והופעל ע"י מנגנון זמן או דרך.
ב.
פגיעה בלב ים ע"י כלי שייט שארב ל"דקר" לאור נתונים שנאספו ע"י האזנה ועיקוב
אחרי נתיבה.
גורמים שלהם מניע לפעולה עויינת נגד ה"דקר" באותה עת הם המצרים ויתכן הרוסים .המניע
הרוסי לפגיעה ב"דקר" בא לידי ביטוי בכך שהרוסים מחשיבים מאוד את נושא הצוללות.
צוללת ישראלית בעלת אמל"ח מודרני ,ובעיקר ציוד חדיש ,היא גורם מטריד ביותר
לנוכחותם במזרח הים התיכון (הייתה להם שהות מספקת להכיר את האמל"ח ב"דקר" במשך
שנתיים וחצי בזמן שיפוצה עבורנו באנגליה) .העובדה ש"דקר" מהווה גם איום ברור על הצי
המצרי עוד מוסיפה למוטיב הרוסי.
קרוב לודאי שהשידורים שקלטה מפקדת חיל הים מתחנה בשם ( 4XDZאות הקריאה של
"דקר") ב 251220 -וב 261755-לא שודרו מה"דקר" ומקורם בטעות כלשהי .קיימת מאידך
אפשרות קלושה שאלה היו שידורים מכוונים שמטרתם הייתה להשהות את חיפושים ,אם היו
מכוונים ,המצביע על עבודה רוסית .עם כל זאת ,לא בטוח שקיים מוטיב רוסי לפגיעה ב"דקר"
שהוא חזק יותר מהסיכון שבגילוי שהם הם שפגעו בה.
את בחינת האפשרות לחבלה בחומר נפץ יש לראות על רקע העובדות הבאות:
א.
בדיקת תחתית אח"י "דקר" ע"י צוללים בוצעה בפורטסמות' לפני היציאה.
ב.
חלו על מפקד ה"דקר" הוראות חמורות על ביקורת כל הציוד שהוכנס לצוללת
בגיברלטר (בעיקר מזון) ועל בדיקת תחתית ע"י צוללים באור אחרון שלפי היציאה
מהנמל .קרוב לודאי שכל הנ"ל אמנם בוצע.
ג.
אח"י דולפין ואח"י משגב שהו בגיברלטר בתאריכים קרובים לזו של ה"דקר" והן לא
חובלו.
ד.
"דקר" אבדה לפחות 15יום לאחר יציאתה מפורטסמות' ולפחות 9ימים לאחר יציאתה
מגיברלטר .התקנת השהייה כה ארוכה בהפעלת חומר הנפץ מגדילה את האפשרות
שהחומר יתגלה או שתכנית ההפלגה של הצוללת תשתנה והפיצוץ יקרה לא באזור
המיועד לו( .אלא למשל ,בחיפה).
בהתייחס לפגיעה בלב ים ע"י כלי שייט מצרי/רוסי ,על פי הידיעות שהיו שום אניית שטח או
צוללת של הצי המצרי לא הייתה באזור הפלגת ה"דקר" בתקופה המתאימה לכך .פעולה מסוג זה
דורשת אמצעים משוכללים ורמת ביצוע גבוהים ביותר ,שלא היו אז נחלת הצי המצרי.
לגבי כלי שיט רוסי על פי הידיעות לא היו כל אוניות שטח של הצי הרוסי באזור הפלגת ה"דקר"
בתקופה המתאימה לכך ,אולם אין וודאות מוחלטת לכך .בים התיכון היו בתקופה הנדונה בין 5
ל 10-צוללות רוסיות ,מקומן אינו ידוע כמובן וסביר יותר שאם בוצעה פעולה כזאת ע"י הרוסים
22
היא בוצעה ע"י צוללת שירתה על ה"דקר" טורפדו בשעה שהיא הייתה בצלילה ,כדי להבטיח
שה"דקר" לא תשדר .גם במקרה כזה קיים סיכון שבמוקדם או במאוחר תתגלה עובדה כזאת.
צירוף תקלות טכניות ואנושיות
התקלות הפנימיות האפשריות שעלולות היו לגרום לאבדן הצוללת ,על פי דו"ח אראל ,הן שריפה
או התפוצצות גזים ,תקלות טכניות באחת מהמערכות החיוניות בצוללת או טעות אדם .לא
מתקבל על הדעת שגרמה לכך תקלה אחת בלבד ,אלא צירוף כלשהו של תקלות .מאחר
והצירופים האפשריים של התקלות הם ללא סוף לא היה אין טעם לנסות למנות אותם .מספר
אפשרויות שנבדקו בפרוטרוט הוצגו בגוף הדו"ח .כל צירוף שנבדק הוא נדיר ביותר ,אך צוללות
טובות ובטוחות עם צוותים מצויינים כבר טבעו בכל זאת מצירופי תקלות דומים.
הדו"ח פירט שתי אפשרויות של מצב הצוללת האחת כשהיא שקועה על קרקע הים והשנייה
כשהיא צפה על המים כשחלק כלשהוא מגופה בולט מעל לפני המים .במצב בו שקעה הצוללת
על קרקע הים השקיעה נבעה כתוצאה מחדירת מים דרך פרצה בגוף (התנגשות ,פיצוץ) או
מאובדן שליטה ,שכתוצאה ממנו צללה ועברה את עומק הקריסה של גוף הלחץ (כ 650-רגל)
והמים חדרו פנימה .רק במקרה של פרצה גדולה יתכן שמשהו עלה וצף מהצוללת .במקרה של
קריסה סביר ששום דבר לא יצוף.
לא מתקבל על הדעת ,טוענים כותבי הדו"ח ,שבמקרה ששקעה שחררה ה"דקר" מצוף הסימון
שנשאר מחובר אליה .עומק הים שבו הייתה עשויה להימצא היה גדול מדי ,המצוף המיועד לכך
אמור להיות משוחרר ע"י הצוות רק כשהצוללת יושבת על הקרקע והצוות עדיין בחיים .אם
שקעה הצוללת לקרקע ,כל אנשי הצוות שהיו בתוכה נהרגו מלחץ המים ברגע שעברה את עומק
הקריסה ,אם לא נהרגו מסיבות אחרות עוד לפני זה.
לגבי תוצאות החיפושים מציין הדו"ח שהחיפושים כוונו לחיפוש על פני הים בלבד .מטרתם
הייתה למצוא את ה"דקר" או את אנשי ציוותה במים או כל דבר צף אחר שהיה בצוללת .במשך
החיפושים ועד לכתיבת הדו"ח לא נתגלה דבר שיש לו קשר כלשהו עם ה"דקר" או עם מה שקרה
לה .אפשר להניח שאילו הייתה ה"דקר" על פני המים היו אלה מתגלים .גם מצוף הסימון ,אילו
צף על פני המים ושידר ,היה מתגלה.
סיכום דו"ח אראל
לאור ניתוח האפשרויות ותוצאות החיפושים יש להניח ש"דקר" טבעה על ציוותה ,בנסיבות לא
ידועות ,ביום ה' 25לינו' '68בין חצות לשעות הבוקר באיזור הנמצא מזרחית לאתר המשוער בו
שהתה ב 250001-בינו' .'68
21
דו"ח טל
בתאריך 21בפבר' 1411מינה הרמטכ"ל את האלוף ישראל טל בראש ועדת חקירה לבדיקת
נסיבות אובדן ה"דקר" .4חברי הועדה הנוספים היו אל"מ משה גדרון ,סא"ל יקותיאל נץ (שלא
השתתף מחמת מחלה) וסא"ל אלכסנדר שור.
על הוועדה הוטל לחקור את כלל הנסיבות שקדמו להיעדר הצוללת וניסיון לקבוע את סיבות
האירוע .הועדה נדרשה לסכם עבודתה ע"י קביעת עובדות ,מסקנות והמלצות .על פי כתב המינוי
היה עליה לסיים את החקירה ולהעביר את תיק החקירה לרמטכ"ל לא יאוחר מיום ה 1-במרץ
( 1411בתוך כשבועיים ימים).
הדגשים לוועדה היו בנושא הוראת הקשר ותדירות ההתקשרות במקרים מסוג זה ,עפ"י
הפקודות הצבאיות או הנוהג המקובל בצה"ל ובצבאות אחרים ,הסיבה מדוע הפליגה הצוללת
לא חמושה ,האם הפלגה בצלילה רצופה החל מגיברלטר הייתה סבירה בנסיבות העניין ומה
הסיבה לכך שהתקשורת הבלתי ברורה ביום ה' בצהרים ( )1221לא עוררה חשד.
דו"ח טל הסתמך במרביתו על ממצאי דו"ח אראל וגם מסקנותיו לא היו שונות במהותן מהאמור
בדו"ח אראל .המסקנה העיקרית בדו"ח האלוף טל הייתה שההתקשרויות עם מפקדת חיל הים
בשם הקריאה הבינלאומי של אח"י דקר לא היו מן הצוללת ומקורן בשיפוט מוטעה של
אלחוטנים.
סיכום דו"ח טל
המלצות דו"ח טל קבעו כי:
א)
חיל הים יערוך בדיקה נוספת עם הבריטים כדי לוודא שהשינויים שנערכו ב"דקר"
וב"לויתן" אינם פוגעים בבטיחות הצלילה.
ב)
פרסום פקודות ברורות ומחמירות בנושאי בדיקת תחתיות והכנסת ציוד ואנשים לכלי
שייט ,נוהלי דיווח לדרגים ולגורמים השונים במקרה של ניתוק קשר עם כלי שייט,
הפעלת מטוסי סיור וכניסה לכוננות מלאה לפעולות הצלה במקרה של אי קבלת מברק
"ביקורת".
ג)
ביצוע חקירה מדעית בארץ ובחו"ל שמא תופעת טבע נדירה היא שגרמה לאובדן
הצוללת.
ד)
בדיקה האם רצוי ואפשר להתקין מצופים שישוחררו אוטומטית קרוב לעומק הקריסה
כך שיצופו על פני המים בכל מצב.
יודגש כי דו"ח אראל ודו"ח טל נכתבו טרם מציאת מצוף הסימון האחורי של ה"דקר".
24
מציאת המצוף ומגמת החיפושים במצרים
בתאריך 9לפברואר 1969כשנה וחודש לאחר היעלמות ה"דקר" ,נמצא בחוף תל אל-קטיפה
בקרבת חאן-יונס שברצועת עזה מצוף הסימון האחורי שהיה מותקן בתא ייעודי בסיפון בירכתי
הצוללת .המצוף נמצא ע"י דייג ערבי מקומי כשהוא קבור ומכוסה בחול ורק האנטנה בולטת
מהקרקע ,1הדייג חשב שלפניו מוקש ימי ומיהר להודיע לממשל הצבאי.
חיילים אשר יצאו למקום המצוף קראו את הכתובות עליו והעבירוהו לגורמי חיל הים .רס"ן
שמואל שבח מפקד בסיס אשדוד יצא למקום עם קבוצת חיילים מחיל הים ואיתו תמונה של
המצוף .הוא זיהה אותו במקום והעבירו לבסיס אשדוד .המצוף הגיע לבסיס אשדוד בסביבות
השעה 2330וזוהה על ידי סא"ל אברהם (איבן) דרור ,מפקד שייטת 7דאז ,כמצוף החירום
האחורי של ה"דקר" שמספרו ( 211ראו איורים 1ו.)4-
איור :2מצוף החירום האחורי של אח"י דקר
חשוב לציין בנקודה זו תופעה אופיינית לחופי מצרים וסיני והיא כי עצמים החשופים על החוף
נקברים במשך זמן קצר מאוד בחול ,ולכן ההנחה הייתה שהמצוף נמצא ע"י הדייג זמן קצר
מאוד סמוך לנחיתתו מהים .הנחה זו התבססה גם על העובדה שהדייג הערבי שגילה אותו גר
בקרבת מקום ונהג לסייר בחוף מידי יום .כמו כן החוף מאופיין במספר לא קטן של אנשים
21
שעוברים לאורכו בכל יום ולכן ההנחה הייתה שהמצוף נמצא בסמוך לנחיתתו בחוף .המצוף
נמצא שלם (ללא סימני קריסה) ולעובדה זו הייתה משמעות חשובה ביותר בחקירתו בהמשך.
מציאת המצוף היוותה נקודת מפנה חשובה בכל ההתייחסות ל"דקר" .הוא היה הפריט המוחשי
היחיד מאח"י "דקר" שהיווה למשך שנים בסיס ונקודת מוצא בהערכות למקום הימצאות
ה"דקר" ולחיפושים אחריה.
ממצאי המצוף
המצוף הועבר לבדיקה ראשונית ונמצא שהוא במצב טוב והפגיעות בו מועטות.
מספר ממצאים הקשורים למצוף עלו מיד עם הבדיקה הראשונית:
א.
המצוף נמצא שלם (ללא סימני קריסה).
ב.
על פני המצוף לא נמצאו אצות או בלי חיים אופייניים לפני הים.
ג.
חמש מתוך עשרים ושלוש "עיני החתול" שהיו מותקנות עליו היו חסרות.
ד.
האנטנה הייתה שבורה 11.5ס"מ מעל לבסיסה.
ה.
לשקל שבאמצע אסל המצוף הייתה מחוברת חתיכה מכבל הריתוק באורך של 65ס"מ,
קצה הכבל היה מכופף בקשתיות ,פרום והגידים קרועים באופן בלתי אחיד.
ו.
מיכל המשדר וכל בקבוקוני ההצפה נבדקו ונמצאו שלמים וסגורים.
לאחר שהמצוף זוהה בוודאות על ידי מפקד שייטת 7הוחלט לערוך בו סדרת בדיקות במשותף
עם מוסדות אזרחיים המתמחים בתחומי המחקר מהם ניתן להסיק מסקנות לגבי מיקומו של
המצוף בשנה שחלפה ,מאז נעלמה הצוללת ועד למציאתו על חוף הים בחאן יונס ,ומכאן לנסות
לגזור את מקום הימצאותה של הצוללת.
21
איור :/מבנה מצוף החירום ,מתוך מדריך היחלצות לצוללות הצי הבריטי
המצוף נשלח לבדיקת צוות מהטכניון שברשות פרופ' ס .בודנר ,ראש המחלקה להנדסת חומרים,
וד"ר י .יהלום -ראש המעבדה לקורוזיה .חקירתם נמשכה כחודש וחצי בין 11לפבר' – 30למרץ
.1969ממצאי פרופ' בודנר וד"ר יהלום שלימים נודעו בשם "דו"ח בודנר "2הובאו בדו"ח של
מש"ט 7דאז אברהם ("איבן") דרור ,אשר לימים יקרא "דו"ח איבן".
ניתוח ממצאי המצוף (דו"ח בודנר)
בדיקת המצוף ע"י פרופ' בודנר נועדה לחקור את עקבות הנזק הפיזיים על המצוף ,הזיהוי
והחוזק המיכני של חלקיו השונים .המטרה הייתה לנסות לקבוע את התרחיש בו ניתק המצוף
מהצוללת ,לקבוע את העומק בו שהה המצוף לפני שניתק מהצוללת ומכאן להסיק באיזה עומק
נמצאת הצוללת ,ולבחון את הסיבות האפשריות לנזק ולגורמים שהביאו לניתוקו מהצוללת.3
פרופ' בודנר בדק את מנגנון השחרור של המצוף ואת כבל הריתוק שלו לצוללת (ראו איור ,)11
את האנטנה והפגמים שניכרו עליה ,את המשדר והסימנים החיצוניים שעל גוף המצוף.
מסקנותיו של פרופ' בודנר מבחינת המצוף היו:
א.
כל נזק שנגרם למצוף (חוץ מאשר הקריעה האחרונה של הכבל ששחררה לבסוף את
המצוף) יכול להיות מיוחס לפעולתו של כוח בודד שפעל בערך בזמן היעלמות הצוללת.
27
הנזק יכול להיות מיוחס לפעולה ישירה של חלקים אחרים של הצוללת שפעלו על המצוף
כתוצאה מהכוח .נראה שהכוח שהופעל גרם לסדר האירועים הבא:
)1
דפורמציה של המכסים המחזיקים את המצוף שגרמה לשבירת האנטנה.
המכסים שכנראה גם נשברו בפעולה זו ,עלו ע"י ציפה (שחרור מאוחר יותר של
המכסים המעוותים או השבורים ע"י הצוות ,אפשרי גם הוא).
)2
מהלומה ע"י מכסה המצוף על החלק העליון של המצוף דחפה את המצוף כלפי
מטה והצידה כנגד הקיר הצידי של כלוב המצוף והתמיכה התחתונה שלו .אירוע
זה גרם לסימני המכה על הטבעת המרכזית של המצוף ועל הקירות הצדדיים
שלו.
)3
קריעה חלקית של כבל הריתוק בצינור המוביל ועצירת הכבל ,או ע"י עצירת
הכבל בצינור המוביל או ע"י עצירת תוף הכבל.
)4
לאחר שנה ,התאפשר שחרור סופי של המצוף ע"י קריעת הגידים הנותרים על
הכבל הפגוע בחלקו .הגידים נחלשו במשך השנה ע"י קורוזיה שהואצה ע"י
שחיקה של הכבל כנגד הצינור המוליך.
בהתאם לסדר מאורעות זה ,הערכת הדו"ח הייתה כי המצוף נשאר קשור לצוללת בציפה בתוך
כלובו עד ששוחרר לאחרונה .4בהתאם לסימני הקורוזיה בתוך המשדר נמצא כי המצוף היה,
במצב כמעט אך לא לחלוטין מאונך בעת כניסת המים .מכיוון שאין מרווח רב בין המצוף לכלובו
בצוללת יש להניח כי הצוללת מונחת באוריינטציה כמעט נורמלית .מניסוי הלחץ על מכסה
המשדר ,לדעת פרופ' בודנר הצוללת נמצאת כנראה בעומק שבין 86ל 326-מ' מתחת לפני
הים.5
21
איור :11מנגנון השחרור של מצוף החירום האחורי ,מתוך מדריך היחלצות לצוללות הצי הבריטי
הכוח שהופעל יכול היה להיגרם כתוצאה של על-לחץ דינמי חיצוני (גל פיצוץ) ,התפוצצות פנימית,
התנגשות עם כלי שיט אחר או התמוטטות של קטע גוף הלחץ האחורי (כתוצאה מתאונה פנימית)
אשר עיוות את המבנה החיצוני המחזיק את מצוף הזיהוי בצוללת .אין זה מתקבל על הדעת ,אך
לא בלתי אפשרי לגמרי ,שהנזק יכול היה להיגרם ע"י התנגשות הצוללת עם קרקע הים .האפשרות
שגוף הלחץ של הקטע האחורי יתמוטט בגלל לחץ חיצוני תלוי בחוזק מחיצת הביניים .אם
המחיצה הייתה חלשה יותר מגוף הלחץ בקטע האחורי אין לשער שקטע זה של גוף
הלחץ היה מתמוטט .מכאן שיותר מתקבלות על הדעת הסיבות האחרות להפעלת הכח.
ניתוח המימצאים המכניים-טכניים
ניתוח הממצאים המכניים טכניים מבוסס על הדו"ח של פרופ' בודנר (ראה לעיל) .מניתוח מנגנון
השחרור של המצוף עולה על פי ממצאיו של פרופ' בודנר כי ציפת המצוף אפשרית ע"י הפעלת
המנגנון באמצעות הצוות או ע"י שבירת המכסים והאנטנה .כבל השחרור נעצר ע"י
דפורמציה קלה או מחדירת גוף זר אשר עצר את תוף הכבל בין תומך הציר ובורגי ההידוק בקצה
הכבל.
עם המצוף נמצאה כאמור שארית מכבל הריתוק של המצוף באורך של 65ס"מ כשהיא קשורה
אליו ,אורך הכבל של המצוף הינו 600רגל ותפקידו לקשר את מיקום מציאת המצוף למיקום
24
הצוללת במקרה של טביעה .הכבל מורכב מ 7-גדילים וכל גדיל מורכב מ 19-גידים ,בסך הכל 133
גידים .בחינה מיקרוסקופית חיצונית של הקצוות הקרועים של הגידים הראתה כי ב75-
מהקצוות לערך מכוסים פני השבר בתוצרי קורוזיה ואבנית ואילו ב 60-מהם לערך היו פני השבר
מבריקים בעת הבדיקה.
אורך הכבל שנמצא הינו 65ס"מ מקצה השקל המחבר לקצה הקרע של הגידים הארוכים ביותר.
בכבל נמצאו שני כיפופים בולטים ,האחד ממרחק 33ס"מ מקצה השקל וכיפוף ברדיוס של 7
ס"מ בכיוון כללי הפוך מהקודם עם נטייה קלה הצידה קרוב יותר למקום הקריעה .הכיפוף
הרחב בכבל המצוף מתאים לקשת הצינור המוביל של כבל המצוף האחורי ,הכיפוף הנגדי החד
מתאים לשפת הצינור המוליך ובהתאם לזאת אירעה הקריעה של הכבל בנקודת החיזוק הקדמי
של הצינור.
מהשפשוף הטרי של הכבל בצד הפנימי של הכיפוף הרחב אפשר היה להסיק כי הכבל היה עד
לתקופה קצרה לפני מציאת המצוף במגע עם הצינור המוביל ,בהתאם לתוצרי הקורוזיה
שהצטברו על קצוות חלק מהגידים אפשר להסיק כי כ 75-גידים נקרעו כשנה לפני מציאת המצוף.
על שאר 60הגידים קיימים סימנים המעידים על קריעתם בסמוך למועד מציאת המצוף (פחות
מחודש לפני מציאתו) .הקריעה האחרונה והסופית אירעה כתוצאה מקורוזיה וחיכוך של הגידים
שנותרו שלמים אחרי הקריעה המקורית.
מסקנות פרופ' בודנר מבדיקות הפגמים באנטנה היו כי על פי תוצרי הקורוזיה ,שבירת האנטנה
וקריעת כסוי הפלסטיק אירעו בתקופה בסדר גודל של שנה לפני מציאת המצוף והקורוזיה אירעה
כשהמצוף היה במגע עם מים במשך תקופה ארוכה .שבר האנטנה נגרם ע"י תנועת המכסים
המחזיקים את המצוף כלפי מטה .מתוצרי הקורוזיה על החלק השבור סביר להניח שהשבירה
ארעה בעת שהצוללת אבדה.
מבדיקת המשדר הסיק פרופ' בודנר כי אוריינטצית המצוף הייתה קרובה לאנכית בעת חדירת
המים .אך עם זאת הייתה נטייה קלה וודאית של המצוף כשצידו הימני נמוך במידה מסויימת
מצידו השמאלי .ומכך הסיק כי המצוף לא היה בציפה חופשית בזמן חדירת המים אלא הוחזק
קרוב לוודאי ע"י כלובו בצוללת.
מבדיקת הסימנים החיצוניים שעל המצוף קבע פרופ' בודנר כי העדר "קו המים" על המצוף
שולל את האפשרות שהמצוף צף על פני הים תקופה ארוכה .המכות הנראות על פני גוף המצוף
נובעים ממכה בכיוון אלכסוני מלמעלה למטה בכיוון כללי משעה 10אל שעה . 4כיוון המכה
מתאים לנטיית הכיפוף החד בכבל הריתוק .הסימנים המעידים כי המכה על גוף המצוף נבלמה
ע"י הכלוב והתמיכה התחתונה של המצוף והמכה על הטבעת המרכזית נגרמה לפי הממצאים
ע"י מכסה המצוף.
11
על פי הדו"ח ניתן להניח כי הכבל נמצא בתוך הצינור המוביל עד למועד בו אירע השבר האחרון,
אשר שיחרר את המצוף .מהנחה זו נובע שהכבל לא שוחרר מלכתחילה בגלל עצירת הכבל הקרוע
בחלקו בתוך הצינור המוביל או בגלל עצירת הסיבוב של תוף הכבל .לפיכך הסיקו המומחים כי
העומק שבו נמצא המצוף למשך קרוב לשנה צריך להיות אותו העומק בו הצוללת נמצאת(*).
ניתוח ממצאי משדר המצוף
המשדר נמסר לבדיקה של סא"ל צמח חרות שערך בו בדיקות חשמליות .מבדיקות אלו התברר
מעל לכל ספק שהמשדר שידר ,לא ניתן היה לקבוע אם השידור התבצע מתחת או מעל לפני
המים.
כאמור ועדת החקירה החיילית בראשות סא"ל חרות אשר פרסמה מסקנותיה ב 2-בפבר' 1968
ייחסה את שדורי המורס בסבירות גבוהה למצוף של אח"י דקר .את שדורי הגל הקבוע הציעה
הועדה לייחס למקור אחר ממצוף אח"י דקר .לאחר מציאת מצוף אח"י דקר ביטלה הועדה את
האפשרות ששידורי המורס מקורם באחד ממצופי הצוללת.
כאמור ,היוו ממצאי המצוף את המסד אליו התבססו התיאוריות השונות באשר למקום
הימצאות הצוללת.
ניתוח הממצאים הביולוגיים של המצוף
על המצוף התגלו מספר ממצאים ביולוגיים שהועברו לבדיקה הראשונית ע"י הביולוג שמואל
פיזנטי מהתחנה לחקר הדיג הימי .שמואל פיזנטי אסף מהמצוף מספר אורגניזמים ,בהם מספר
תולענים ,שתי צדפות ומספר חוריריות ,כל האורגניזמים שנימנו לעיל הינם קרקעיתיים (כלומר,
במצב בוגר הם צמודים לקרקע או על עצמים שעל פני הקרקע).
בעלי חיים אלה מתקיימים בעומקים שבין 1000 – 300רגל ,ומצביעים על כך שהמצוף היה
בתחום העומקים האלה .מסקנת החוקר היתה כי בעלי החיים גדלו על המצוף כאשר היה
בכלובו בצוללת ,אשר נחה על קרקעית הים.
העובדה שלא נמצאו על המצוף בעלי חיים המתקיימים בשכבות העליונות של המים מצביעה על
כך שהמצוף היה בעומק רב יותר מהתחום שבו הם חיים ,וכי שהה זמן קצר יחסית (כ3-
שבועות) על פני המים .כמו כן העדר קו המים על פני המצוף שולל את הימצאותו של המצוף פרק
זמן ארוך על פני המים .ממצאי המחקר הביולוגי ועובדת העדרו של קו המים במצוף עלו בקנה
אחד הממצאים הקשורים לכבל הריתוק של המצוף אשר הוזכרו בסעיף זה.
בהתבסס על ממצאי המצוף הוגש הדו"ח של מש"ט 7דאז סא"ל אברהם דרור (איבן).
דו"ח אברהם דרור (איבן)
11
במרס 1969הגיש סא"ל אברהם דרור ("איבן") שהיה אז מש"ט 7את הדו"ח 1באשר לממצאים
שנמצאו על מצוף ה"דקר" .הדו"ח כלל 10נספחים.
נספח מס' 1הציג את בדיקות המשדר של אח"י דקר שנעשו ברשות סרן עקיבא דר וכלל את
בדיקות המערכת האלקטרונית של משדר המצוקה שנעשו בבמצ"א בין התאריכים 11-4בפברואר
1969במהלכן בוצעו בדיקה למנגנון השידור ,בחינת המצב הטכני של המשדר ,בדיקת הסוללות
ובדיקת הנצנץ.
מבדיקת מנגנון השידור עלה כי המערכת ללא ספק הופעלה והמנגנון התחיל בשידורו ,מסקנה זו
נתבררה לאחר בדיקות הגלגלים המפעילים את המשדר .נמצא כי המערכת עצרה באמצע שידור
המספר ". "253
מבדיקת המצב הטכני של המשדר עלה כי שפופרות השידור היו פגועות .חוטי המשדר היו
אכולים בשל קורוזיה שנגרמה ע"י חדירת מים ומנגנון הקפיץ של השעון היה סגור בגלל קורוזיה.
מבדיקת הסוללות עלה כי הסוללות היו תקינות במהלך ההפלגה ,על התקע המתחבר אל הסוללה
נמצאו סימנים ברורים של שריפה בין פין המתח הגבוה ( 135וולט) ופין ההארקה ,סימנים אלו
הוכיחו כי בסוללה השתמר מתח גבוה כאשר הגיעו המים עד התקע וגרמו לקצר .תחתית הסוללה
התנתקה לגמרי ,כנראה בגלל ריאקציה כימית בין מי הים וההלחמה בה מחוברת תחתית זו.
בדיקת הנצנץ העלתה כי הסוללות היו ריקות לחלוטין ורוויות מי ים ואלקטרוליט ,אך במהלך
ההפלגה היו תקינות.
מסקנות בדיקת המשדר היו:
א.
המשדר פעל אולם כנראה רק אחרי שבירת האנטנה שגרמה להפעלת המנגנון .בתנאים
כאלה גם בשידור מעל לפני המים טווח השידור הוא קטן מאד וסיכוי הקליטה גרועים
ביותר .מתחת לפני המים סיכוי הקליטה הוא אפס.
ב.
אין אפשרות להעריך את משך הזמן שהמשדר פעל עד לקצר על הסוללה.
ג.
נבדק מחדש תוכן השידורים המקוטעים שנקלטו בקפריסין במשך זמן החיפושים .המצב
עתה היה שיש הסתברות גבוהה יותר שהמצוף ששידר " "253לא נקלט בשום מקום.
"מתוך הנחה זו ,ניסינו לשחזר" כותב בדו"ח סרן עקיבא דר" ,את האפשרות שהשידור
היחיד שנקלט היה " ,"239אין כל אפשרות להצביע על סבירות ששידור כזה אמנם
נקלט ,הקליטה הייתה נעדרת כל חוקיות והכילה מספר פעמים את הסיפרה " "1שאיננה
מצויה באף אחד ממצופי ה"דקר" .2
נספח מס' 2הביא את ממצאי הפורמניפרה 3מהמצוף ,הבדיקות בתחום זה נעשו על ידי ד"ר
אברהם גוליק מהחברה לחקר ימים ואגמים ,הם התבססו על שתי דוגמאות חול שנלקחו
מהפלטה התחתונה של המצוף .הדוגמאות הצטיינו במיעוט של מינים עובדה שהייתה תמוהה
לחוקר ,וכולם היו "בנתוניים" שהם שוכני קרקע הים ,עובדה זו הצביעה על כך שהמצוף היה על
קרקע הים או סמוך מאד לקרקע הים.
12
מכאן התקבלה המסקנה שהגבול התחתון בו יכולה הייתה להימצא הצוללת הוא בסביבות
300-400מ' .העדרם של מינים האופייניים למים רדודים או לשפת הים הצביעו על כך
שהפורמינפרים בדוגמא לא נדבקו למצוף בעת שנחת על שפת הים ונראה היה על פי ממצאים
אלה כי הצוללת נמצאת אי שם על קצה מדף היבשת.4
נספח מס' 3הביא ממצאים נוספים בתחום האורגניזמים שנמצאו על המצוף ונחקרו ע"י
שמואל פיזנטי מהתחנה לחקר הדיג הימי .כאמור מצא החוקר מספר חוריריות ,וצדפות של
תולעת שהייתה נפוצה בים התיכון .מסקנתו הייתה כי המצוף שרוי היה משך תקופה ארוכה
בעומק רב יחסית .התולעים שהתישבו עליו עשו זאת לפני שהוא השתחרר מהצוללת ולאחר
שהמצוף השתחרר הוא נסחף במים למשך של לא יותר משבוע .עוד הוסיף פיזנטי באופן חד
משמעי כי לדעתו המצוף היה בעומק של בין 151-111פאדום ,עומק הנמצא בקצה מדף היבשה
ובתחילת מדרון היבשת.
הממצאים הביולוגיים לא הצביעו על איזור גיאוגרפי מסויים במזרח הים התיכון בו עלולה
להיות הצוללת.
נספח מס' 4הביא את ניתוח החומרים שנאספו ע"י שמואל פיזנטי מחלקו הפנימי של המצוף.
חומר זה היה דומה לסדימנט בעל גוון חום צהבהב ונמסר לבדיקה במכון הגיאולוגי .החומר
נבדק ע"י יעקב ניר מהמחלקה לגיאולוגיה ימית ומסקנתו הייתה כי החומר מקורו בהמסה של
חלקי המתכת של פנים המצוף והמשדר ע"י מי ים ולא ממקור סדימנטי כל שהוא.
נספחים מס' 7 - 5עסקו בניתוח הזרמים ומשטר הרוחות שהתקיימו בעת היעלמות הצוללת
ועד התגלות המצוף.
נספח מס' 8הביא את הממצאים המכניים והטכניים מהמצוף כפי שבאו לידי ביטוי בדו"ח של
פרופ' בודנר (ראה לעיל) ,והיווה את הבסיס לניתוחים השונים.
מסקנות דו"ח "איבן":
מסקנות הדו"ח של סא"ל אברהם דרור היוו את אבן הדרך לתיאוריות שעלו באשר למקום
הימצאות הצוללת ומובאות כאן ככתבן וכלשונן:
א.
המצוף שהה בעומק מקסימלי של לא יותר מ 1250-רגל.
ב.
משך השהייה של המצוף על פני המים הוא בסדר גודל של כשבועיים ואולי קצת יותר.
ג.
לפי הכיפוף הקיים בכבל וכן לפי השפשוף החדש יותר בחלקו הפנימי של הכיפוף ניתן
להסיק באחוז גדול של ביטחון שהמצוף היה קשור לצוללת כל העת עד לשחרורו
בתקופה הסמוכה למועד מציאתו .הכבל לא היה פרום ,המצוף התרומם במקצת
ממקומו חופשי או כמעט חופשי במרחק 28 – 15ס"מ מתחתית הכלוב.
11
ד.
לא נראית שום אפשרות סבירה שהמצוף שוחרר בידי אדם אך לעומת זאת יש ממצאים
המצביעים על שחרור לא רצוני.
ה.
המצוף לא השתחרר כתוצאה מפגיעה ישירה בו ,אלא בעקיפין כתוצאה מפגיעה במבנה
העלי של הצוללת והמכסים המגנים.
ו.
הסיבות הנראות לעין שיכלו לגרום לקריעת הכבל ,חיתוך האנטנה ובסופו של דבר
לשחרורו הסופי של המצוף הן:
)1קריסת גוף הלחץ באחד או יותר מקומות ,סביר להניח שזה כתוצאה מקריסה.
)2כוח חיצון :התנגשות או גל הדף.
ז.
לא נתגלה שום ממצא בשום בדיקה שיצביע בצורה ברורה על פגיעה בצוללת ע"י כוח
חיצון.
ח.
מכל האפשרויות שנבדקו למציאת הסיבה שגרמה לחיתוך האנטנה ,נראה שמתקבל
ביותר על הדעת כאפשרות יחידה שאפשר להסבירה שהאנטנה נחתכה – ונחתכה דווקא
בנקודה זו – על ידי אחד מזיזי האלומיניום של מכסה המצוף.
ט.
הכבל של המצוף יכול להיקרע בחלקו כתוצאה ממשיכה או חיתוך הצינור דרכו הוא
עובר ,אך אין הוכחה לאף אחת מן האפשרויות הנ"ל.
י.
המשדר פעל מעל לכל ספק ,אך לא ניתן להוכיח עד כה במשך כמה זמן ואם
באטמוספירה או במים .אך סביר להניח שהוא פעל מתחת למים.
יא.
הצוללת הגיעה לתחום העומקים עליו מדובר בדרך של טעות רצינית בניווט או בדרך
רצונית .אין הוכחה לאף אחת משתי ההנחות הללו.
יב.
האזור האפשרי בו שוכבת הצוללת על הקרקע ,לאור האמור לעיל ,הוא באזור שבין
1200 – 600רגל .החל ממול אלכסנדריה ועד חופי הארץ עם אחוז סבירות גדול יותר
לאזור שבין אלכסנדריה ופורט סעיד.
יג.
בחישוב נקודות הכניעה והקריסה של גוף הלחץ מראים שנקודות אלו הן בין 520ו720-
רגל ולמעשה גוף הלחץ יכול היה כבר לקרוס בתחום עומקים אלה .אורך כבל המצוף
הינו 600רגל והוא נמצא בתחום העומקים האמורים לעיל .סביר והגיוני להניח שאם
הצוללת הייתה בעומק של פחות מ 600-רגל או פחות מעומק הקריסה היה מתבצע
ניסיון לשחרר אחד המצופים ,לשלוח אנשים אפילו בלי סיכויים גדולים לצאת חיים
ולנסות לשחרר חפצים שונים ו/או שמן ודלק כדי לתת סימן כל שהוא .אי הימצאות כל
הסימנים הללו מצביע על כך שכנראה הצוללת מונחת אי שם על המורד היבשתי ומעבר
לעומק הקריסה ,כ 600-רגל ובין עומק של 1250רגל .גם ממצאי הבדיקה של בעלי
החיים על ידי ד"ר גוליק מהחברה לחקר הימים ושל מר פיזנטי מן המכון לחקר הדייג
מצביעים על תחום עומקים דומה או זהה.
יד.
באם יוחלט על עריכת חיפושים יש להתייעץ תחילה עם המומחים מצי ארה"ב ולאחר
מכן להכנס לדיון עם חברה פרטית כל שהיא.
טו.
בהמלצה על עריכת חיפושים יש לקחת בחשבון את כל המשמעויות המדיניות,
המבצעיות והרגשיות של המשפחות ואחרון אך לא פחות חשוב ההוצאות הכספיות
14
העצומות הכרוכות במבצע ,ההוצאות שהן בבחינת נעלם בלי להבטיח סיכויים מלאים
למציאת הצוללת.
המסקנות העיקריות והחשובות בדו"ח לקביעת אתר הצוללת התמקדו כדלקמן:
א.
ע"ג המצוף לא נמצאו בעלי חיים מפני הים ומכאן שהמצוף שהה על פני הים תקופה
קצרה יחסית (שבועיים שלושה).
ב.
בעלי חיים שנמצאו על המצוף הם קרקעיתיים ואופייניים לקצה המדף היבשתי.
ג.
המצוף היה בעומק שאיננו קטן מ 86-מטר ולא גדול מ 326-מטרים.
ד.
המצוף היה במשך שנה בכלובו על סיפון אח"י דקר .במשך שנה זו נקרע הכבל שהחזיק
אותו על הסיפון אט אט עד שנותק .המצוף עלה אל פני הים ועשה את דרכו אל חוף חאן
יונס.
לאחר תקופת התחקירים ממושכת הועבר המצוף למוזיאון חיל הים ,תוקן ,נצבע והפך למוצג
מוזיאוני.
סעיף י"ב במסקנות הדו"ח הרואה את אלכסנדריה ופורט סעיד כמקומות הסבירים להימצאות
הצוללת והעובדה שמצרים הייתה בעצם מדינת אויב ,הביאה לכך שמכאן ואילך למשך של כ10 -
שנים לא בוצעו חיפושים למציאת ה"דקר" .אפשרות חדשה נפתחה עם חתימת חוזה השלום עם
מצרים כאשר נוצרו התנאים שאפשרו חיפוש אח"י דקר גם לאורך חופי מצרים.
11
דו"ח הועדה החיילית (יואב עיטם)
במשך כ 10-שנים לא נעשתה כל פעילות של חיפושים אחר ה"דקר" .היחסים עם מצרים לא
אפשרו ללכת בעקבות גירסתו של סא"ל אברהם דרור לחיפוש באיזור אלכסנדריה .מצרים היתה
מדינת אויב ולא ניתן היה לחפש במים הריבוניים שלה.
עם חתימת הסכמי השלום עם מצרים ב 21-במרס 1474נפתחה אפשרות לחיפוש ה"דקר"
באיזור אלכסנדריה ,בחיל הים מונתה ע"י מפקד חיל הים האלוף זאב אלמוג ועדה חדשה
לחיפושי ה"דקר" 1בראשותו של רע"ן הידרוגרפיה דאז ,סא"ל יואב עיטם אשר החלה עבודתה ב-
1ביולי ,1474חברי ועדה נוספים היו רס"ן יצחק פארי ורס"ן עמירם עינת ,על הועדה הוטל
בשלב ראשון להעריך את מקום אובדנה של אח"י דקר ולהמליץ על אזור החיפושים.
הוועדה ביססה את הערכתה למיקום טביעת אח"י דקר על:
א .ממצאי חקירת מצוף הסימון.
ב .חישוב נתיב אפשרי של מצוף הסימון על פי נתונים סביבתיים.
ג .חישוב נתיב אפשרי של אח"י דקר על פי נתוני זמן ומרחב.
הוועדה בחנה מחדש את ממצאי המצוף כפי שהועלו בדו"ח פרופ' בודנר בעת מציאת המצוף ללא
שינוי במסקנות ובחנה הערכה של מסלול היסחפות המצוף על פי זרמי המים לאורך צפון החוף
המצרי .המסקנות שעלתה הועדה מחקירת ממצאי המצוף העלו כי:
א.
המצוף נשאר מרותק לצוללת בכלובו במשך כשנה .במשך תקופה זו חדרו מים לתוך
המצוף והתיישבו עליו בע"ח קרקעיתיים .עם ניתוקו של כבל הריתוק עלה המצוף אל פני
הים ובמשך שלושה על ארבעה שבועות הביאו הזרם אל חוף חאן-יונס.
ב.
הוועדה יחסה את הינתקות המצוף מן הצוללת והגעתו אל החוף לנסיבות טבעיות ללא
התערבות יד אדם.
ג.
אח"י דקר נמצאת כנראה בעומק שבין 326-180מטרים במרחק שבין 200-150מייל
מחאן יונס (בין דמייט לאלכסנדריה)
.2
הועדה קיימה פגישה עם סא"ל זאב אלמוג וסא"ל דורון עמיר ושמעה את גירסתם בדבר סטיית
הצוללת לכיוון המצרי ,היא קיימה פגישה עם תא"ל אברהם דרור (איבן) לשמיעת גירסתו על
כוונת ה"דקר" להתקרב לאלכסנדריה.
כמו כן ביצעה הוועדה ניתוח בתימטרי וטרימנטלוגי של חופי מצרים בים התיכון ע"י רס"ן יעקב
טרוסלר שהיה רמ"ד חופים ומיפוי.
התוצר הסופי של הוועדה הייתה חוברת שיצאה בפברואר 1980תחת הכותרת "היכן טבעה
אח"י דקר?" היה זה חלקו הראשון של דו"ח הוועדה .החלק השני והסופי הכולל הערכת
11
הסיכויים למציאת הדקר ומשמעויות תקציביות תוכנן ע"י הועדה להיות מוגש בתום שלב ב' של
עבודת הועדה והדבר תלוי היה במועד ההתיעצויות עם צי ארה"ב .בחוברת זו ריכזה הועדה את
כל מסקנותיה באשר למקום טביעת ה"דקר".
כאמור ביססה הועדה החיילית את הערכתה למקום טביעת ה"דקר" על שני כיווני חקירה:
א.
ממצאי חקירת מצוף הסימון האחורי של ה"דקר" וחישוב נתיבו אפשרי על פי נתונים
סביבתיים.
ג.
חישוב הנתיב האפשרי של ה"דקר" על פי נתוני זמן ומרחב.
ממצאי חקירת מצוף הסימון של ה"דקר"
מתוך רענון ממצאי המצוף והעובדות שעל המצוף נמצאו בע"ח קרקעיתיים בלבד; עומק
הקריסה של מכסה בית המשדר 326מ' והעובדה שהמצוף נמצא נקי מצמחיית פני הים הביאו
את חברי הועדה למסקנה שהמצוף נשאר מרותק לצוללת בכלובו במשך כשנה .משך תקופה זו
חדרו מים לתוך המצוף והתיישבו עליו בעלי חיים קרקעיתיים .עם ניתוקו של כבל הריתוק עלה
המצוף אל פני הים ובמשך שלושה עד ארבעה שבעות הביאו הזרם אל חוף חאן יונס.
על פי ניתוח מפות הזרמים והרוחות בתקופה הנדונה (פברואר )1969יכול היה המצוף ,לדעת
חברי הועדה ,להיסחף מרחק של 150עד 200מיל עם הזרם המקומי הנע מזרחה ופחות או יותר
במקביל לחוף .מכאן שהמצוף החל את מסעו לחוף חאן יונס מנקודה כל-שהיא צפונית לדלתא.
הועדה יחסה את הינתקות המצוף מן הצוללת והגעתו אל החוף לסיבות טבעיות ללא התערבות
יד אדם.
מסקנת חברי הועדה היתה כי ה"דקר" אמורה היתה להימצא בעומק שבין 180ל -326מ'
במרחק שבין 150ל 200-מילין מחאן יונס (בין דמייט לאלכסנדריה).
התקשורת מה"דקר"
הוועדה ראתה בתקשורת מן ה"דקר" נושא חשוב מאד שבעזרתו ניתן היה להעריך את שעת
אובדן הצוללת ועל פי זאת ובהתאם לשיקולי זמן ומרחב להעריך את מקום טביעתה.
בניגוד לוועדות קודמות ,ההתקשרות הראשונה שארעה בשעה 251220היתה לדעת הוועדה
בסבירות גבוהה אותנטית מה"דקר" .מהסיבות הבאות:
א.
ההתקשרות הראשונה הייתה עשר דקות לאחר שמפקדת ח"י קראה ל"דקר" בגלוי בשם
הבינ"ל לעבור להתקשר למפקדה בערוץ F – 102וה"דקר" ענתה למפקדה בתדר זה.
ב.
תוכן ההתקשרות הראשונה היה שגרתי וסביר (רק 12שעות לאחר התקשרות ודאית
אחרונה ב.)250002 -
17
לפיכך ראו חברי הוועדה את ההתקשרות הראשונה ,בשעה 251220,כבעלת סבירות גבוהה
להיות תקשורת אותנטית מה"דקר" וכי היא אבדה אחרי שעה זו ,או ממש בשעה זו ,ואילו את
ההתקשרות השנייה מ 261755 -כבעלת סבירות נמוכה להיות אותנטית מה"דקר" .לעובדה מדוע
לא הייתה התקשרות מה"דקר" בשעה ,250600מועד ההתקשרות השגרתי ,לא היה לוועדה
הסבר.
הערכת הזמן והמרחב
מבחינת הזמן והמרחב הגיעה הועדה לאפשרות הטכנית כי מנקודת הפנייה הפליגה כנראה
אח"י דקר לעבר מצרים במהירות של 9.5 – 9.25קשרים שהיא גבוהה בקשר אחד מהמהירויות
ביממה השמינית להפלגה ( 8.25קשרים) וביממה השישית להפלגה ( 8.50קשרים) והגיעה ב-
250800לכל המאוחר לאיזור בקרבת אלכסנדריה בו העומקים הם בין 180ל 326-מטר ושם
כנראה טבעה.
הוועדה הסתמכה על מברקו של מפקד הצוללת בנוגע למכ"מים החופיים בקרבת הארץ
כתימוכין לכך שכוונתו לבדוק את מערכת הגילוי החדשה על מכ"מים בקרבת הארץ התייחסה
לאזור אלכסנדריה .הוועדה מונה עוד מספר מניעים שעמדו לדעתה בפני מפקד הצוללת לסטייה
מהנתיב לכיוון אלכסנדריה והם :הזמן העודף שהיה בידיו (כשלוש יממות מהזמן המתוכנן
להגעה ו 24-שעות בפועל) ,רצונו להעלות את מורל הצוות ,וכוונתו לנסות את מערכת זיהוי
המכ"מים .הנחה זו הייתה מבוססת על העובדה שהמהנדס אשר תכנן את המערכת הפליג
בצוללת ובקשת המפקד במברק (מ 22-בינואר) את נתוני המכ"מים החופיים בקרבת הארץ
ושעות ההפעלה שלהם.3
התייחסות לאפשרויות האובדן
הוועדה בדקה את האפשרויות לאובדן ה"דקר" כפי שעלו בדו"ח אראל ונדונו בדו"ח האלוף טל
רק בהיבט של בחינת המשמעויות לגבי הגדרת האזור בו טבעה ה"דקר" .המסקנה הייתה
ששלוש הסיבות האפשריות העיקריות לטביעת ה"דקר" :אובדן שליטה ,התנגשות עם כלי שיט
ופעולה עוינת יכולות היו להתרחש בקרבת החוף המצרי ואין באף אחת משלוש הסיבות
האפשרויות כדי לסתור את אפשרות הימצאות ה"דקר" בעומק שבין 180ל 326-מטר. 4
איזור החיפושים
הועדה הסיקה כי הצוללת נמצאת ככל הנראה בעומקים שבין 180ל 326-מטרים באזור הצפון
מערבי של מדף היבשת של הדלתא והייתה יכולה להגיע לאזור אלכסנדריה לפני טביעתה.
הוועדה הגדירה את אזורי החיפושים :האזור המומלץ לחיפוש נמצא צפונית וצפונית מזרחית
לאלכסנדריה וגבולותיו הם:
א .המזרחי :קו עומק 150מטר.
ב .המערבי :קו עומק 360מטר.
11
ג .הצפוני :קו רוחב 32מעלות צפון
ד .הדרומי :גבול גיזרת מבואות הנמל.
הדו"ח אושר ע"י מפקד חיל הים האלוף זאב אלמוג ומכאן הוחל בהתנעת משלחות החיפושים.
לפרויקט אשר ניתן לו שם הקוד "גנזים".
דו"ח הועדה האזרחית (דו"ח אלמוג)
בינואר 1980הוקמה על פי בקשת ועד משפחות נעדרי ה"דקר" ועדת חקירה אזרחית עליה נמנו
האלוף (מיל ).יוחאי בן נון שהיה בעברו מפקד חיל הים ובאותה עת מנהל המכון לחקר ימים
ואגמים לישראל בחיפה ,סא"ל (מיל ).זאב אלמוג ,שהיה בעברו מפקד צוללת ובאותה עת מנהל
ביה"ס לקציני ים בעכו וסא"ל (מיל ).ד"ר שלמה בן אלקנה חוקר משטרה בעברו ומקים היחידה
לאיתור נעדרים שלזכותו נזקפו פתרון תעלומות היסטוריות ומציאתם של נעדרים רבים.
ועדת החקירה סמכה ידה על דו"ח הועדה החיילית והמליצה על בדיקת הזרמים עם מצוף
כדוגמת מצורף אח"י דקר ועל איסוף חומר מודיעיני נוסף .בפבר' 1980עובד דו"ח הועדה
החיילית ותורגם לאנגלית .העתקים ממנו נשלחו לעיון לצי ארה"ב ומפקד צי ארה"ב שלח אגרת
אל מפקד חיל הים ובה דברי הערכה על הדו"ח.
פרויקט "גנזים"
פרויקט "גנזים" הותנע במאי 1980בעקבות דו"ח הוועדה החיילית ונועד לחיפוש הצוללת
"דקר" באזור אלכסנדריה .ביולי 1980נפגשה הוועדה החיילית עם הנספח הימי דאז (אל"מ
יעקב ניצן) ועם נציגי צי ארה"ב ודנה בדו"ח הוועדה החיילית ,נציגי צי ארה"ב סמכו ידיהם על
הדו"ח ועל תוכנית החיפושים כפי שהוצגה בפניהם והמליצו על קבוצה אזרחית בארה"ב
העוסקת באיתור תת מימי לצורך התייעצות בהקשר לציוד ושיטות חיפוש .הועדה נפגשה עם
קבוצה זו וכן עם חברה שפיתחה סונאר סורק צד ( )Side Scan Sonarמתקדם לחיפושים על
קרקע הים והמליצה על ציוד נוסף שיש לרכוש.
על בסיס הידע והמכשור שהיו אז בחיל הים ולאור ההתייעצות עם מומחים בחו"ל תוגברה
יחידת האיתור החיילית בכוח אדם ובציוד .מכשירי הגילוי העיקריים היו סונר סורק צד,
מגנטומטר ,מד עומק ,מערכת ניווט אלקטרונית וכלי רכב תת מימי שכונה "סרטן" .צוות
החיפוש קיים מספר אימונים עם הציוד בהדרכת מומחה מחו"ל ,כששיטת החיפוש בה נעשה
שימוש בדומה לשיטה בה חיפשו את הצוללת הצרפתית "מינרב".5
במסגרת פרוייקט "גנזים" תוכנן איתור של הצוללת אח"י לוויתן על מנת לבצע אימון בשימוש
עם סונר סורק צד ,מגנטומטר וסרטן (מבצע "בלש .)"1אח"י לוויתן טובעה כגרוטאה ע"י חיל
[ ]Administr4עם הערות :יחיאל שואל היכן הנספח
14
הים בשנת 1973מערבית לחיפה והצורך באיתורה היה ברור לאור היות הצוללת אחות לאח"י
דקר ולא היה כמוה לשמש מודל בקנה מידה 1:1לחיפוש אחר אח"י דקר.
החיפושים החלו באוק' ,1411אח"י לוויתן לא אותרה ,כנראה עקב היותה טבועה בעומק רב (כ-
111מטר) אך במקום הלוויתן אותרה צוללת איטלקית טבועה ממלחמת העולם השנייה בשם
"שירה" ( )Scirèעל קרקעית הים מערבית לעכו בעומק של 32מ' .הסרטן הורד על ה"שירה"
והייתה זו הזדמנות הראשונה לזהות ולסרוק צוללת באמצעותו ,במבצע זה נוסתה לראשונה גם
מכולת האיתור שהוכיחה את יעילותה.
מבצעי "סנונית השחר -חיפושים באזור אלכסנדריה
מבצעי "סנונית השחר" 2-1
על בסיס הידע שנאסף בחיל הים יצאה ב 25-באוק' 1980המשלחת הראשונה לחיפושי ה"דקר".
הרכב הכוח כלל שני סטי"לים מזוודים במערכות לגילוי צוללות ,אונית אם ,יחידת האיתור,
היחידה המקצועית וצוות צילום מהטלויזיה הישראלית .1980 .החיפוש על פי המלצת הועדה
היה ברצועה שהוגדרה בין העומקים 350 – 150מ' בין נקודה הנמצאת צפונית מערבית לנמל
אלכסנדריה ונקודה הנמצאת צפונית מזרחית לרוזטה ובה הייתה על פי הערכה הסבירות
הגבוהה ביותר להימצאות אח"י דקר.
כוונת המבצע כפי שהוגדרה בפקודת המבצע היתה" :אח"י מבטח ,אח"י משגב ,ואונית האם
בשיתוף יחידת האיתור והיחידה המקצועית יבצעו סקר ראשוני באזור החיפוש של אח"י "דקר"
בין התאריכים 25אוק' – 1נוב' ."1980בהמשך הוארך המבצע עד ה 25-בנוב' 6מאחר וסריקת
האיזור לא הסתיימה .מפקד כח הסטי"לים במבצע היה מפל"ג 34סא"ל פיני שחף ומפקד אונית
האם היה רס"ן יגאל בר יוסף.
מבצע חיפושים זה היה הראשון מסוגו בחיל הים .פותחו בו שיטות חדשות ואמצעים לחיפוש תת
מימי .בתדרוך האחרון למבצע הייתה תחושה של פריצת דרך בנושא חיפושי ה"דקר" ותקווה
גדולה למציאתה.
בשלב הראשון של החיפושים בוצעה סריקה סונארית ראשונית באמצעות שני סטי"לי הנצ"ל
מתוך תקוה לאתר מטרות על קרקעית הים ,כשם שהדבר נעשה באמונים בארץ .הסטי"לים קלטו
כ 1000-הדים ובהם מספר מקבצים .אחד מהמקבצים היה אוניה שנתגלה אח"כ גם באמצעות
ציוד החיפוש שהותקן על אונית האם.
בשלב השני נסרק מרבית השטח שהוגדר ע"י אוניית האם כשהיא מפעילה את ציוד הסריקה
והצילום כשהיא מנווטת בעזרת שתי תחנות חוף ומיני ריינג'ר .במהלך הסריקה נמצאו על
קרקעית הים שלוש אוניות טרופות ,הן נסרקו וצולמו ע"י הסרטן וכמו כן נמדדו ונאספו נתונים
41
סביבתיים כגון הזרם המקומי ,טמפרטורות הים שנמדדו בעזרת בתיתרמוגרף ונדגם סדימנט
קרקעית הים בעומקים שונים לצורך השוואה עם ממצאי מחקר המצוף.
לאחר מעשה הוסכם כי סריקת הסטי"לים לא הייתה חיונית לחיפוש הצוללת לאור סריקת
השטח השיטתית שבוצעה בידי אונית האם .לאור העובדה כי ה"דקר" לא נמצאה בשטח שנסרק
ומאחר שכל הציוד נמצא תקין ואמין היו חברי המשלחת משוכנעים כי הצוללת "דקר" איננה
באזור שנסרק.7
לאחר שובה של המשלחת הראשונה ולימוד לקחי ההפלגה הוחלט על ביצוע מספר שינויים:
א.
יח' האיתור הועברה מבסיס אשדוד לבסיס חיפה והוכפפה ליחידה לעבודות תת מימיות
(ילת"מ).
ב.
נתוני הסריקה הראשונה עובדו ונעשתה ביקורת על אמצעי החיפוש ושיטות החיפוש.
ג.
הוקמה ועדת פיתוח חילית למימוש לקחי הסריקה ולשיפור המערכות והציוד של פלגת
האיתור ושל הסרטן .על סיפון אונית האם הוקם מערך חדש יעיל נוח לעבודה.
ד.
בוצעו אימונים וניסויים בים שעיקרם היו בחינת המערכות על הצוללת "שירה".
ה.
התקיימה תכתובת עם אנשי מקצוע ומדענים בתחומים שונים ובעקבותיה רכש של ציוד
נוסף שיאפשר סריקה יעילה ומהירה יותר.
עם חזרת המשלחת בנוב' 80החל יואב עיטם בחקירה שנייה של המצוף לאור מחשבות וספקות
שהחלו לקנן בו לגבי החקירה הראשונה .הדו"חות של החקירה הראשונה שנמסרו לחיל הים היוו
במשך תקופה ארוכה יסודות בלתי מעורערים בהערכת המצב לגבי מקומה של הצוללת והמשלחת
הראשונה למצרים (סנונית השחר )1+2חיפשה את הצוללת בהסתמך על ממצאי החקירה
הראשונה .בעקבות לימודי אוקיאנוגרפיה נחשף יואב עיטם לקהיליית החוקרים האוקיאנוגרפים
בארץ וביצע בירורים טכניים בדבר החקירה הראשונה.
הוועדה בראשותו של יואב בדקה מחדש את ממצאי ומסקנות הבדיקות הביולוגיות שערכו
המומחים בחקירה הראשונה :אברהם גוליק מהחברה לחקר ימים ואגמים ,שמואל פיזנטי
מהתחנה לחקר הדיג הימי ויעקוב ניר מהמחלקה לגיאולוגיה ימית של המכון הגיאולוגי במשרד
הפיתוח .בדו"ח שכתב יואב עיטם "מחקר מצוף אח"י דקר" – דו"ח מלא יוצא יואב עיטם כנגד
מסקנות החוקרים הנ"ל בטענה כי "הדו"חות של החקירה הראשונה שנמסרו לחיל הים (למעט
דו"ח הטכניון) הראו כי החקירות היו לא מספקות מאחר ופרט לחוקרי הטכניון היו יתר
החוקרים בלתי מומחים בתחומיהם" .8לאור תוצאות החקירה השנייה של המצוף ההערכה
שהוצגה הייתה כי הצוללת נמצאת במים רדודים ,לא יותר מאשר 150מ' ובסבירות גדולה יותר
בעומק של 100מ'.
41
מבצע "סנונית השחר" 3
המשלחת השנייה התקיימה בין התאריכים 18בספט' ל 1-אוק' .1981החיפושים התרכזו בין
אלכסנדריה לבלטים ,עומקי הסריקה היו בין 250 – 150מ' והסריקות התבצעו ע"י אונית האם
בסיוע ספינת המחקר "שיקמונה" כספינת ניווט .עקרונית דמתה שיטת הסריקה לשיטה הקודמת
אלא שכעת עגנה השיקמונה במרחק של כ 20-מייל מהחוף ועליה משיב של מערכת הניווט.
סיכום ביניים
בשתי תקופות החיפוש התגלו שש מטרות שונות כאשר חמש מהן נבדקו ע"י הסרטן ,אף אחת
מהן לא זוהתה כאח"י דקר.
בשלב זה ביצעה הועדה ניתוח והערכת מצב ובמסמך שיצא בתאריך 1בנוב' 1411הועלתה
השאלה הקרדינאלית "מדוע לא נמצאה אח"י דקר? "9התשובות שנתנו ע"י הוועדה התמקדו:
א.
בשיטת החיפוש והציוד שאינם טובים.
ב.
בעובדה שאח"י דקר אינה נמצאת באזור שנסרק.
הועדה קבעה שהתשובה הראשונה מופרכת והעלתה תסריטים שונים לפיהם פנתה אח"י דקר
מנתיבה לעבר מרסה מטרוח ואזור הדלתא וכן תסריט לפיו פנתה הצוללת לאזור הים האגאי
וקפריסין.
המלצות הועדה היו בשלב זה להפסיק את הסריקות בים למשך שנה וחצי ,תקופה שתוקדש
למחקר בכל התחומים הקשורים לחיפושי ה"דקר" ,בזמן זה תתקיים הערכה ביולוגית על סמך
בדיקה מחודשת שנעשתה על המצוף ועל סמך בדיקת זרמי הים במשך שנה.
יחד עם המלצות הועדה הוחלט בחיל הים לבצע חיפוש נוסף לפני הנסיגה מסיני (באפריל .)82
מבצע "סנונית השחר "4
מבצע "סנונית השחר "4התקיים בין התאריכים 11 – 1במרס .1412גם בו לקחה חלק אוניית
האם שנעזרה הפעם בשני סד"גים מגוייסים " -ניצן" ו"אופיר" .תאריך המבצע נבחר על אף
החשש מתנאי ים קשים וזאת על מנת להספיק ולבצע חיפוש נוסף לפני הנסיגה מסיני .היה ידוע
כי תקופה זו היא גרועה מבחינת מזג האוויר והדבר נלקח בחשבון בתכנון ,ואכן בדיעבד הים היה
סוער במשך רוב ימי המבצע.
אזור החיפושים הכללי היה דומה למבצע הקודם -בין אלכסנדריה לבלטים ,נסרקו מספר אתרים
שלא נבחנו בקפידה במבצעים קודמים ומספר אתרים נוספים .הסריקה נעשתה ע"י גרירה בו
זמנית של סונר סורק צד ומגנטומטר במהירות ממוצעת של 7קשרים .עומק הסריקה היה הפעם
בין 150 – 75מ'.
42
במהלך מבצע זה לא תוכננה כניסה לנמל אלכסנדריה אלא אם תנאי הים יחייבו זאת ,ב 13-במרס
1412נאלצו הכוחות להיכנס לנמל אלכסנדריה על מנת לתפוס מחסה מן הסערה .במהלך
החיפושים במבצע זה אותרו 16מטרות ,כולן נבחנו וזיהוין כאח"י דקר נשלל בוודאות.
המשך הפעילות לאחר החיפושים במצרים
בכל מהלך תקופת החיפושים ולאחריה המשיך ראש הפרוייקט יואב עיטם לחקור את המצוף ואת
אובדן אח"י "דקר" וכאמור המליץ על דרכי פעולה להמשך החיפושים.
ביוזמתו של ד"ר יונתן ארז מהמעבדה הביולוגית באילת הוחל בחקירה מחדש של הממצאים
הביולוגיים מן המצוף .הסתבר שמהצדפות ,החוריריות והתולען שהם בעלי חיים קרקעיתיים
שנמצאו בבדיקה הראשונית נשארו רק הצדפות ,החוריריות והתולען נעלמו .הצדפות הועברו
לבדיקה איזוטופית והמצוף הוצא מהמוזיאון ,פורק בניסיון למצוא בעלי חיים נוספים על פני
המשטחים הפנימיים שלו ועל בקבוקוני ההצפה.
בעת הפירוק התגלו מספר רב מאוד של חוריריות בהן כל המינים שנמצאו בעבר וכן מינים נוספים
כמו כן נמצאו תולענים נוספים מהמין שנמצא בעבר.
עם פירוק המצוף התברר בדיעבד כי הבדיקה הביולוגית של המצוף מיד לאחר מציאתו הייתה
שטחית .על סמך ממצאי בדיקות מחודשות אלו וניתוחן בוצעו החיפושים של מבצעי "סנונית
השחר" 1ו 4-בעומקים רדודים יותר .בנוסף נעשה ניסיון להעריך את מסלול ההיסחפות של מצוף
אח"י דקר במשך ארבעת השבועות שקדמו לתאריך מציאתו .זאת על סמך תנאי מזג האוויר
ששררו באגן המזרחי של הים התיכון באותה תקופה.
הערכת מסלול היסחפות המצוף התבססה על ההנחה כי גורם הסחיפה הוא הזרם על פני הים וכי
המצוף נסחף במהירות הזרם ובכיוונו .לצורך כך בוצעו חישובי זרמים תוך התייחסות לזרם
הנוצר בהשפעת הרוח והזרם "הקבוע" הקיים בשל סיבות שונות אחרות.
בשנת 1411נערך ניסוי בפיזור כרטיסים לצורך בדיקת הזרמים באגן המזרחי של הים התיכון.
הכרטיסים פוזרו במקומות שונים במרחב הים התיכון מתוך ניסיון להתחקות אחר מקום
נחיתתם בחוף .כמו כן נערך ניסוי עם מצופים הזהים למצופי ה"דקר" .המצופים שוקעו בים
בעומקים שונים במטרה לחקר את התפתחות בעלי החיים והגידולים הימיים עליהם בתום שנה.
אך המצופים אבדו בים.
את המגעים עם המצרים ניהלו במשך כל התקופה אל"מ ישראל לשם וסא"ל יעקב טרוסטלר
רע"ן הידרוגרפיה במפקדת חיל הים ,המגעים כללו מפגשים ושיחות במצרים .משלחת רביעית
אמורה הייתה לצאת לחיפושים ביוני 1412אך התבטלה לאור מבצע של"ג אשר גרם למצרים
להתנגד להמשך החיפושים ,עובדה שהביאה להפסקתו של הפרוייקט.
[ ]Administr5עם הערות :לבדוק השם
41
עם נסיגת צה"ל ממרבית השטחים בלבנון בשנת 1411והתמקמותו ברצועת הביטחון נוצרו הרקע
והתנאים לחידוש המגעים עם המצרים .ב 11-ביוני 1411התקיים במפקדת הצי באלכסנדריה
מפגש של משלחת ישראלית בראשות אל"מ ישראל לשם עם גורמי פיקוד בצי המצרי בראשות
אדמירל רידא ,יו"ר תת ועדה מצרית לחיפושי ה"דקר" .השיחות עם אנשי צי היו ענייניות וללא
תחושה של מחלוקות פוליטיות והמצרים גילו גישה חיובית במהלך השיחה .11הדגש בשיחות ניתן
להיבט ההומניטרי שבחיפושים.
מבצעי "נגטיב" ו"צ'אלנג' אקספרס" -החיפושים באיזור סיני
במהלך התקופה התקבל בחיל הים דיווח של דייגים כי נתקלו בעצם מתכתי באזור הנמצא
צפונית לימת ברדוויל .לאור מדיניות חיל הים שלא להתעלם מכל ממצא או דיווח בנושא
ה"דקר" יצאה ב 11-באוג' 1411משלחת חיילית על ספון א"מ "שקמונה" ,ספינת המחקר של
המכון האוקיאנוגרפי בחיפה ,בראש המשלחת עמד סא"ל יואב עיטם והשתתפו בה יוסי דר,
צוריאל יצחק ,יובל תמיר ,יחיאל געש ,יונה מובס ,טיבור ליברמן ,משה רבה וחליבה.
מבצע החיפוש נקרא "נגטיב" ונעשה בו שימוש במגנטומטר בלבד ,הניווט במבצע זה היה גרוע
בידיעה מראש ,והתוצאות היו שלא נמצא כל מטרה מגנטית והספינה שבה ב 21-בספט' .11
ההנחה הייתה שיתכן והסיבה לקריעת רשת הדייג הנגררת עליה דווח נעוצה במבנה הקרקע
באזור.
כפי שתואר לעיל ניאותו המצרים לאחר יציאת כוחות צה"ל מלבנון לאפשר את חידוש החיפושים
אחר ה"דקר" אך התנו את החיפושים בכך שינוהלו ע"י ארה"ב .באביב 1411התקיימו שיחות
לתאום מבצע חיפוש בהשתתפות של נציגי חיל הים כמשקיפים .מבצע חיפושים זה נקרא
"צ'אלנג' אקספרס" והוא התנהל מן האוויר ובים מתאריך 24באוג' 1411ועד ל 7-באוק' .1411
משקיפי ח"י במבצע היו :יואב עיטם ,אילן דובדבן ,יוסי כבשני יוסי טור.
במהלך המבצע בוצעה בין התאריכים 1–1בספט' סריקה אווירית בוצעה סריקה ימית .האיזור
נסרק שלוש פעמים ע"י מטוס הצי לאיתור צוללות מדגם "אוריון" אך מתוצאותיה הסתבר
שהסריקה האווירית הייתה בלתי יעילה לחלוטין ,12בין התאריכים 1בספט' ל 1-באוק' 1411
בוצעה סריקה ימית ע"י ספינת מחקר ,בסריקה זו התגלו עשרה כלי שייט טבועים .הסריקה
הימית בוצעה ביסודיות ובדייקנות והכיסוי היה מלא.
[ ]Administr6עם הערות :יחיאל לבדוק את השם
44
המשך מחקר המצוף ומגמת החיפושים בים האגאי
ועדת הדר קמחי
כחודשיים לאחר סיום מבצע החיפושים עם האמריקאים בתאריך 7בדצמ' 1986מינה מפקד חיל
הים האלוף אברהם בן שושן צוות חדש 1לחקירת אובדן אח"י דקר ברשות תא"ל (מיל ).הדר
קמחי אשר היה מש"ט 7בעת היעלמות ה"דקר" ,חברי צוות נוספים היו :אל"מ (מיל ).רחמים
ענטבי שהיה מהנדס אלקטרוניקה ,אל"מ ישראל לשם שהיה קצין צוללות ,אל"מ מייק קורן
שהיה קצין מודיעין וקשר ,סא"ל (מיל ).יואב עיטם -אוקיאנוגרף שליווה וריכז את כל חיפושי
ה"דקר" מאז יולי ,79סא"ל (מיל ).יעקב טרוסטלר -הידרוגרף ,סא"ל (מיל ).יורם בר ים -צוללן
ומהנדס מכונות ורס"ן אילן דובדבן שהיה קצין בילת"מ ומהנדס אלקטרוניקה.
על הועדה הוטל ללמוד ולנתח את תוצאות כל חיפושי ה"דקר" שהתבצעו בעבר ,לבצע הערכת
מצב על סמך נתונים שנאספו לגבי ה"דקר" וממצאי כלל החיפושים ולגבש המלצות על דרכי
פעולה אפשריות להמשך .2הצוות קיים במשך שנה מפגשים קבועים בהם נבדקו מחדש
הממצאים ,הדו"חות והערכות המצב שבוצעו בעבר בפרספקטיבה על סמך השיפור ביכולות
והידע החדש שהצטבר.
ההבדל בין עבודת הצוות ברשות תא"ל (מיל ).הדר קמחי לוועדות שקדמו לו התמקד בשני
נושאים:
א .הידע הנוסף על הזרמים בים שאיפשר להרחיב את תחום החקירה.
ב .ניתוח מדויק יותר של תחום העומקים בו עשויה הייתה להימצא הצוללת.
התחומים בהם נעשתה הערכה מחודשת כללו את ניתוח הזמן והמרחב של הצוללת והמצוף,
ניתוח המודיעין ,ניתוח השמועות מברית המועצות ,ניתוח התחום הפסיכולוגי של מפקד
הצוללת ,ניתוח הנתונים המכניים והפיזיים של המצוף ,הכבל ובית המשדר ,ניתוח הנתונים
האלקטרוניים ,ניתוח הממצאים הכימיים ,ניתוח הממצאים הביולוגיים ,ניתוח הממצאים
הגיאולוגיים ,ניתוח הממצאים המטאורולוגיים וניתוח ממצאי הקשר והתקשורת.
לצורך עבודת הועדה נלקחו דגימות קרקע מאיזור הים האגיאי ע"י ספינות חיל הים בעת
הפלגתן עם חניכי פי"מ וחובלים באזור זה.
ממצאי
הועדה3
שנה לאחר מינויה ,בתאריך 1בדצמ' ,1417הציגה הוועדה את ממצאיה והמלצותיה בפני מפקד
חיל הים האלוף בן שושן .מקובל היה על הועדה שבשעה 1111ב 24-בינואר 1411הייתה הצוללת
במקום עליו דיווחה במברק 11 ,מייל דרומית מזרחית מהפינה הדרומית מזרחית של האי
כרתים.
41
הוועדה לא ידעה לקבוע לאן הפליגה הצוללת מנקודה זו והציעה שלוש אפשרויות:
א .דרומה -לכיוון החוף המצרי.
ב .צפונה -לכיוון המעברים שבין האיים מהים האגאי לאגן המזרחי של הים התיכון ועד חופי
תורכיה.
ג .לכיוון קפריסין -אפשרות זו בסבירות נמוכה.
למפקד הצוללת היו 3יממות לפחות מעבר לזמן שנדרש לו להגיע בהפלגה ישירה לנמל חיפה על
לפי המועד שהוכתב לו.
הנחת הוועדה הייתה שהצוללת אבדה בין ( 251111דקה אחר חצות של 24בינו' )1/62זמן מברק
הביקורת האחרון של ה"דקר" ל 251211-בינו' ,1/62מועד הדיווח הבא של הצוללת שלא הגיע.
לאור ממצאי הבדיקות למצוף הגדירה הוועדה את העומק בו נמצאת הצוללת בין 41ל 111-מטר
(ומכל מקום לא מעבר ל 121-מטר) .קביעת עומקים זו נובעת מההנחה שהמצוף שהגיע שנה
לאחר היעלמות הצוללת לחאן יונס עשה את רוב התקופה כשהוא צמוד לצוללת וניתק ממנה
מספר שבועות לפני שנמצא על החוף.
הוועדה ציינה אזורים שונים על גבי מפה ברמות הסבירות שנראו לה להימצאות הצוללת .זאת
על פי בחינה מחדש של כל מרכיבי הזמן והמרחב של תנועה הצוללת עד לאובדנה מצד אחד ,ושל
הזרמים והרוחות שעשויים היו להשפיע על תנועת המצוף שהגיע לחאן יונס מצד שני .הוועדה
מצאה כי הסבירות לכך שהמצוף נמצא במנותק מהצוללת היא נמוכה מאד.
בחינה של המודיעין ,השמועות מברית המועצות ,התיקשורות לכאורה מהצוללת ומהמצוף לאחר
האירוע וצורת קריעת כבל המצוף השאירו להערכת הוועדה כמה סימני שאלה:
א.
האם נכנסה תחנה זרה מתוחכמת לקשר במגמה להסיט תשומת לב ,זאת אומרת
שמישהו ידע והיה לו יד באירוע? אפשרות זו נראתה קלושה לדעת חברי הוועדה.
ב.
האם נקלט שידור מאחד ממצופי ה"דקר" בפמגוסטה? הטווחים ואופי הקליטה
משאירים לכך סבירות נמוכה.
ג.
האם האירוע שגרם לאסון מקורו בתאונה עם כלי שיט שאולי גם לא ידע מכך ,מקריסת
גוף הלחץ בירידה לעומק ,או כתוצאה מגל הדף מפיצוץ בקרבתה?
המלצות הוועדה
המלצות הוועדה נחלקו לשנים:
א.
השלמת בדיקות שהחלו ולא הגיעו לסיומן -כאן נכללו בדיקה איזוטופית לאישור מרחב
הטמפרטורה בהן גדלה הצדפה לקביעת העומק בו שהה המצוף ,בדיקה איזוטופית
מחודשת של מחצית הצדפה הנותרת ,לימוד המחקרים שנעשו לצרכי מיפוי מינרולוגי של
האיזורים הרלוונטיים באגן המזרחי של הים התיכון ,בדיקה מינרולוגית מחודשת של
חומר המנסרות לאחר שיהיה מיפוי מינרולוגי ,המשך טיפול בקבלת נתונים על אוניות
טבועות מאיזור מרסה מטרוח.
41
ב.
המשך מעקב על התפתחויות בתחומים רלוונטיים -להמשיך ולאסוף מידע על תנועת
מים ועצמים באגן המזרחי של הים התיכון ,לצבור לארכיון חיפושי ה"דקר" כל ידיעה
וחומר מודיעיני שעשוי להיות לו קשר לנושא ,מעקב אחר התפתחות הטכנולוגית של
דרכי חיפוש עצמים על קרקע הים לעומקים של 121 – 41מטר.
במהלך השנים הבאות המשיך חיל הים במחקרים ובאיסוף נתונים .באוקטובר 1989יצאה
יחידת האיתור מילת"מ בתובלת אח"י תמנון ובסיוע דבורה 112וגוררת לניסיון נוסף לאיתור
הצוללת בחופי צפון סיני במבצע שנקרא "אור זריחה" .מבצע שייעודו סריקה חוזרת לאזור
שנסרק במסגרת מבצע "נגטיב"
צוות "פרולוג"
בתאריך 27במרס 1442מינה מפקד חיל הים האלוף מיכה רם ועדה חדשה לתכנון המשך
החיפושים אחר ה"דקר" .בראש הוועדה התמנה תא"ל (מיל ).הדר קמחי ואיתו צוות בן חמישה
קצינים נוספים :תא"ל (מיל ).ישראל לשם ,תא"ל גבי נוה ,אל"מ אלי רונן שהיה רמ"ח תו"כ,
סא"ל אהוד שמאי ראש תחום הידרוגרפיה ,סא"ל אילן דובדבן ורס"ן גוריון דוד ממחלקת
מבצעים.
על הצוות הוטלו המשימות הבאות:
א .להמליץ על אזורי חיפוש.
ב .להמליץ על כלי שייט וציוד הנדרשים לחיפושים.
ג .להמליץ על טיוטת פקודה להמשך החיפושים ,כולל הערכת תקציב נדרש.
בתאריך ה 1-באפר' 1442התקיימה פגישת עבודה ראשונה של הועדה ובסיכומה המליצה הועדה
לראות בכל השטחים מעומק של 60מטר ועד ל 300-מטר שמסביב לאיי הכניסה הדרום
מזרחיים לים האגאי ,אזורים מיועדים לחיפוש ,אזורים אלו ,ברובם יווניים ומקצתם בצפון
תורכיים.
עוד במהלך שנת 1417ובשנת 1441נדגמו אזורים אלה באמצעות דגימות קרקע שהובאו ע"י
ספינות חיל הים בהפלגות חניכי פי"מ וחובלים .מסקנות הועדה היו כי ניתנת אפשרות לזהות
מרכיבים מינרליים בהרכב המינרלים שנמצאו על המצוף לאורך חופי יוון ובמעברים של איי
קאסוס וסקראפנטו.
הוועדה המליצה על חיפוש באזור הים האגאי על בסיס הגורמים הבאים:
א.
הנתונים שהתקבלו מניסוי ה"כרטיסים" שבוצע בשנת .1983בניסוי זה פיזרו ספינות
חיל הים והמכון לחקר הימים והאגמים כרטיסים באזורים שונים ברחבי הים התיכון.
כרטיסים שפוזרו באיזור הים האגאי הגיעו לאזור חיפה ודרום הארץ.
47
ב.
על המצוף בחלקו הפנימי נמצאו מינרלים התואמים לדגימות קרקע שנלקחו מאזור הים
האגאי.
ג.
הים האגאי נחשב ע"י מפקדי הצוללות כמקום מועדף להפלגות אימונים שכן תנועת
האניות בו רבה והדבר מאפשר תרגולים רבים לצוות ההתקפה.
ד.
בהתאם להערכת המצב של הדר קמחי לא סביר היה שמפקד הצוללת יסטה מהנתיב
לכיוון מצרים ללא דיווח.
הוועדה סימנה על מפה את העדיפויות בפעילות החיפושים מהשטחים בהם הסבירות להימצאות
הצוללת גבוהה יותר לשטחים בעלי סבירות נמוכה .הוועדה המליצה להתרכז בשלב זה רק
בשטחים שבשלטון יוון ולהשאיר את השטחים שבאזור תורכיה לשלב מאוחר יותר (מפת סדרי
העדיפויות) .בדיוני הועדה הוזכר גם מכשול תת מימי מערבית לאשקלון בעומק של כ 41-פאדום
(כ 72-מטרים) שאינו מוכר והיה מקום לבדוק מהו המכשול.
לאחר מספר פגישות נוספות הציגה הוועדה את המלצותיה בפני מפקד חיל הים ב 4-למאי .92
ב 15-למאי 92לאחר דיון שהתקיים בפני רמי"ם ,הוחל בהתנעת נוהל הקרב לביצוע החיפושים
ברשות רמ"ח מבצעים.
בעת ביקורו ביוון העלה מפקד חיל הים ,האלוף מיכה רם ,בקשה לבצע את חיפושי הצוללת ע"י
חיל הים בפני מפקד חיל הים היווני אשר הביע הסכמתו ואף הציע להשתתף אופן פעיל בעזרת
כלי שייט של הצי היווני.
במקביל נמשך מעקב אחר עבודת המחקר בתחום הזרמים .בתאריך 4בספט' 1442נפגש תא"ל
הדר קמחי עם ד"ר ארטור הכט מהמכון לחקר הימים והאגמים .בפגישה הציג ד"ר הכט מפה
חדשה שטרם הושלמה והופצה ומקורה במחקר שהתקיים מזה מספר שנים על זרמי הים בשכבת
המים העליונים במזרח הים התיכון .החידוש במחקר זה לעומת המחקרים הקודמים הוא
בניתוח הזרימה עקב כניסת המים מהאוקיינוס האטלנטי לים התיכון ,על מנת למלא חוסר
שנובע מהתאיידות .על פי המחקר הזרימה אינה מתקיימת רק לאורך חוף צפון אפריקה כפי
שנהוג היה לחשוב על פי מפות הזרמים הקודמות ,אלא יוצרת זרם במרכז האגן כשלצדדיו מעגלי
זרימת מים הפוכים אחד כלפי השני.
מעל מדף היבשת ישנם מעגלי זרמי מים מקומיים המושפעים מפעילות הגלים בקרבת החוף.
מעגלי זרמי המים המקומיים בקרבת החופים גורמים לכך שמצוף שימצא בתחום זה ייהדף לחוף
בקרבה יחסית למקום הימצאו.
השלכות מחקר זה על חיפושי ה"דקר" היו כדלקמן:
א.
מצירוף העובדות שאין זרם מים קבוע העובר לאורך חופי צפון אפריקה באגן המזרחי
של הים התיכון (לוב מצרים) ובמקומו ישנם זרמי מים מקומיים כתוצאה מפעילות
הגלים שהודפים לחוף כל לגוף המושפע ע"י זרמי המים ,לא סביר שמצוף שיעלה לפני
41
המים מעל מדף היבשת מול חופי מצרים או לוב יגיע לחופי ישראל ולא לחוף קרוב
הרבה יותר .כלומר שהסיכויים שמצוף שיעלה לפני המים מעל מדף היבשת מול חופי
מצרים או לוב יגיע לישראל קלושים ביותר.
ב.
אם תנועת המים הייתה הגורם היחיד (ללא השפעת הרוחות) ניתן היה להצביע על שני
אזורים מהם יכול היה המצוף להגיע לחוף חאן יונס ברצועת עזה :האחד ממדף היבשת
בחוף המזרחי של הים התיכון (בין פורט סעיד בדרום לאזור ביירות בצפון) והשני ליד
האיים ביציאה המזרחית של הים האגאי (בין רודוס לכרתים) מאחר שביציאה
המזרחית של הים האגאי ליד האיים תנועת המים ,בהשפעת גלי החוף ,מצומצמת
ביותר.
ג.
הרוחות בימים שלפני מציאת המצוף (צפון מערביות ,מערביות ודרום מערביות) תורמות
מצידן ששני אזורים אלו ולא חופי מצרים ולוב יהיו האזורים הסבירים משם עשוי היה
המצוף להגיע לחוף חאן יונס ברצועת עזה.
44
מבצעי "אחוות אחים"
בהתאם להערכת הוועדה של תא"ל הדר קמחי בוצעו בין השנים 1992-1996חמש גיחות של
מבצעים לחיפוש אחר ה"דקר" במייצרים המזרחיים של הים האגאי סביב האיים רודוס,
קראפטוס ,קאסוס וחלקו המזרחי של האי כרתים .אזור איים זה חולק לאזורי משנה ובכל מבצע
נסרק אזור אחר.
מבצע "אחוות אחים "1התקיים בין התאריכים 4באוק' – 1בנוב' 1442ובו נסרק האזור
שממזרח לאי רודוס באמצעות סונר ומגנטומטר ע"י אונית אם בפיקודו של רס"ן רונן נימני וצוות
האיתור .מפקד המבצע היה סא"ל אלי מרום ומפקד החיפושים היה מפקד ילת"מ דאז סא"ל
אילן דובדבן.
מבצע "אחות אחים "2התקיים בין התאריכים 21ביוני – 22ביולי 1441ובו נסרק האי קאסוס
באמצעות אונית אם וצוות יחידת האיתור.
מבצע "אחוות אחים "3התקיים בין התאריכים 11בספט' – 24באוק' ,1444במבצע זה נסרקו
החופים המערביים של האי קרפטוס והחופים הצפון-מערביים של האי קאסוס וכן פלח חוף
בצפון כרתים ובדרומה .בדומה למבצעים קודמים בוצע ע"י אונית אם בפיקוד רס"ן קובי ריף
וצוות איתור בפיקוד סרן דב גנאור ,מנהל החיפושים היה סא"ל אילן דובדבן ומפקד המבצע
סא"ל יצחק ווינרב.
מבצע "אחוות אחים "4התקיים בין התאריכים 24באוג' – 11בספט' 1441במהלכו ביצעו אונית
אם בפיקודו של רס"ן קובי ריף ועליה צוות האיתור בפקודו של סרן דב גנאור סריקות מסביב
לאי רודוס בחלקו הצפוני ,מנהל החיפושים היה רס"ן יחיאל געש ומפקד המבצע היה סא"ל יובל
צור.
מבצע "אחוות אחים "5התקיים בין התאריכים 14באפר' – 22במאי ,1441במהלכו בוצעה
השלמת אזורים שלא נסרקו עד כה מסיבות שונות .המבצע התקיים מסיפונה של האנייה "לאו
לנד סרצ'ר" ( )Low Land Searcherשבבעלות חברת "סמית טק" ,ציוד החיפוש תופעל ע"י צוות
מחיל הים שכלל את יחיאל געש ,דב צביאלי ,ברוך שטרן ונגד נוסף.
בכל מהלך תקופת החיפושים הגיע מידע מדייגים וגורמים שונים על המצאותן של צוללות
טבועות .דייג טען שהוא מכיר צוללת הנמצאת במעבר בין קאסוס לכרתים ,חיל הים קבע פגישה
עם הדייג אך הלה לא הגיע .במהלך העבודה עם האמריקאים התקבל מידע שיש זוג דייגים
צוללים שראו צוללת באיזור סטיה ויש בידיהם גם תמונות .נציג חיל הים יחיאל געש ניסה לבחון
את מהימנות המידע והסתבר שאין תמונות ,יחיאל יצא לים עם הדייגים וסימן את המקום .בוצע
חיפוש עם סונר סורק צד ומגנטומטר ובמקום נמצאה נחתת ישנה.
11
מבצעי "אחוות אחים 4ו "1-התקיימו במקביל לפעילות וועדה חדשה שהוקמה בראשות ועדת
תא"ל (מיל ).גדעון רז ,החיפושים באזורי החיפוש שנקבעו בים האגאי הושלמו אך בכל מבצעי
וגיחות "אחוות אחים" לא נמצאה הצוללת "דקר".
11
מגמת החיפוש במים עמוקים " -צוללת על הנתיב"
ועדת גדעון רז
ב 11-בספטמבר 1441מינה מפקד חיל הים האלוף עמי איילון את תא"ל (מיל ).גדעון רז ,לשעבר
מפקד שייטת הצוללות וראש מספן ים בשנים ,1477-1411לעמוד בראש הועדה החדשה לחיפושי
ה"דקר" .איתו מונו עוד שלושה חברי ועדה :אל"מ (מיל ).דורון אמיר שהיה בעברו מש"ט 7וראש
מספן כח אדם ,רס"ן (מיל ).דוד רוטנברג שהיה בעברו מפקד צוללת ורס"ן יחיאל געש שהיה קצין
הפרויקט לאיתור הצוללת.1
הרקע למינוי הוועדה החדשה היה פניה של משפחות נעדרי ה"דקר" .בחיל הים השתדלו להבין
את המשפחות ולהיענות לבקשות במידת האפשר .בנוסף ,הייתה בחיל הים תחושה שהחיפושים
בים האגאי לא העלו דבר ורצוי לשנות צורת מחשבה ולהכניס רוח חדשה ורעננה לתהליך
החיפושים.
באותה עת סיים חיל הים את החיפושים שתוכננו בים האגאי .החיפושים שבוצעו עד לעומק של
121מטר ,בהתאם לתפיסה שגרסה כי המצוף היה צמוד לצוללת ,כמעט הושלמו וללא תוצאות.
תא"ל גדעון רז קיבל את התפקיד ברגשות מעורבים .בתחילה סירב לקבל את המינוי אך בלחץ
מפקד חיל הים בסופו של דבר הסכים.
בתאריך ה 11-בספטמבר 1441הגישה הועדה מסקנות והמלצות ביניים ,הוועדה המליצה לפנות
לגורמים מחוץ לחיל הים ,כולל גורמים המתמחים במחקר וחיפוש תת-מימי ,שיציעו את
הצעותיהם לתכנית חיפושים .4במקביל קבעה הועדה לעצמה להמשיך ולחקור את נושא מצוף
הסימון.
הוועדה ביצעה שיחה עם פרופ' יהלום שביצע בעבר את הבדיקה על כבל המצוף וקבע שלא סביר
שהמצוף שהה בקרבת פני הים פרק זמן ארוך מ 1-4שבועות .הוועדה גייסה את ד"ר יהודה עגנון
ודוד רוטנברג להתמקד בחישוב מחודש של נתיב תנועת המצוף שהביאוהו כעבר 1-4שבועות
ממקום הצוללת אל חוף חאן יונס .לרשות החוקרים הועמד מודל ממוחשב חדש ( )POMשפותח
באוניברסיטת פרינסטון ארה"ב ואשר שימש מספר קבוצות חוקרים בעולם לחישובי זרמים .2
הוועדה הניחה הנחת עבודה שאח"י דקר נמצאת ב"מרחק לא רב" ממקום נחיתת המצוף בחוף
חאן יונס 3והמליצה שחיל הים יבצע חיפושים אחר אח"י דקר באזור אתר מציאת המצוף בכיוון
צפון ולכיוון דרום-מערב .כמו כן הומלץ לאתר ולזהות את אותו עצם תת-מימי שהתגלה ע"י
דייגים צפונית לימת ברדאוויל בעומק של כ 111-מטר .עצם זה אותר ע"י ספינה של חברת
"אוקיאנה" ,עובדת הימצאו פורסמה בתקשורת והיה צורך דחוף בביצוע בדיקה לאימות המידע.
12
גישתו של גדעון רז הייתה לערב במידה רבה ככל האפשר גורמים בינלאומיים על מנת להציף
מידע שיתכן וקיים אצלם וטרם נחשף .הכיוון העיקרי היה ארה"ב אך גדעון רז החליט לפנות
במקביל למספר ציים ולמכונים גדולים העוסקים בנושא המחקר והאיתור התת מימי.
לצורך כך שקדה הוועדה במישור פעילות אחד על הכנת חוברת באנגלית הסוקרת את הפעילות
סביב ה"דקר" כשהבסיס לחוברת היו עבודותיו של סא"ל יואב עיטם והפעילות שבוצעה בהמשך
על בסיס עבודות אלו .מישור הפעילות השני היה נושא מיפוי הזרמים ויכולת החיזוי של זרמי הים
התיכון .תחום זה התקדם ובמהלך השנים פותחו תוכנות מחשב לחיזוי וניתוח הנושא.
הנחת היסוד הייתה נקודת המוצא הישנה ,שהתבססה על מיקום המצוף בחאן יונס ,והתייחסה
לזרמים שהיו יכולים להשפיע על נתיב השיוט שלו ומהיכן יכול היה להגיע לחאן יונס .הניתוח
באמצעות מערכות המחשב העלה כי למעשה קיימים משטרי זרמים שונים ומשתנים ,מכאן
שהמצוף יכול היה להגיע לכל מקום בים התיכון הנמצא מזרחית לנקודת המצאה של הצוללת.
גילוי זה היה בניגוד לדעה שרווחה עד כה ,שהמצוף שט עם הזרם לאורך חופי מצרים ועלה
מדרום לצפון ,הערכה שהוצגה גם בוועדת הדר קמחי ,מעתה הסתבר שכל נקודה דרומה ומזרחה
ממקום טביעת ה"דקר" לגיטימית מבחינת הזרמים .מכאן שהיכולת לתת הערכה רצינית כיצד
אמור היה המצוף להתנהג לאורך זמן הופרכה לחלוטין.5
אם בתקופת הוועדה של סא"ל יואב עיטם ניתן היה להניח כי ניתן לעקוב מנקודת מציאת
המצוף אחורה (על פי ההנחה שישנו זרם אחד שעובר לאורך חופי מצרים) ולהעריך היכן נמצאת
הצוללת ,הסיכויים לכך הפכו עתה להיות קלושים ביותר .הצוללת יכולה להיות בכל מקום בים
התיכון מזרחית לאתר המדווח האחרון שלה.
החוברת (באנגלית) שהוכנה בהנחיית הוועדה נשלחה לצי האמריקאי באמצעות הנספח הימי דאז
אל"מ יחזקאל משיטה .בנוב' 1441אמור היה להתקיים סימפוזיון בהשתתפות מפקדי ציים מכל
העולם בניופורט .במסגרת הכנס אמור היה מפקד חיל הים דאז האלוף עמי איילון להיפגש עם
מפקד הצי האמריקאי אדמירל מייק בורדה ובין הנושאים לדיון עמו עלתה בקשה לסיוע
אמריקאי בחיפושי ה"דקר".
הסימפוזיון אמור היה להתחיל ב 1-בנוב' ,יום לפני רצח רבין .עם היוודע האסון על רצח ראש
הממשלה נאלץ עמי איילון לחזור ארצה על מנת להשתתף בטכס ההלוויה והמשך המגעים עם
האדמירל נוהל בידי אל"מ יחזקאל משיטה .מפקד חיל הים האלוף עמי איילון הסמיך את אל"מ
משיטה לבקש את עזרת האמריקאים באמצעים ובטכנולוגיה על מנת לסייע במציאת ה"דקר".
האירוע הטרגי של רצח ראש הממשלה יצחק רבין השפיע גם על מהלך האירועים בכנס
והאדמירל האמריקאי ,במהלך פגישה בארבע עיניים עם הנספח הימי הבטיח תוך הדגשת
מקורותיו היהודיים לעשות ככל יכולתו על מנת לסייע בנושא .בהמשך לכך תכנן אדמירל בורדה
לבקר בארץ.
11
בתאריך 1בינואר 1441התחלף מפקד חיל הים והאלוף הנכנס אלכס טל החליף את המפקד
היוצא אלוף עמי איילון .בפברואר 1441הגיע האדמירל בורדה לביקור בארץ ובפגישה
שהתקיימה בינו ובין האלוף אלכס טל הבטיח שוב לעשות הכל על מנת לסייע בחיפושים.
במקביל נשלחה החוברת למספר ציים ומכונים בינלאומיים נוספים (ברוסיה ,צרפת ועוד…)
כשהכוונה הייתה לחכות לתגובות במישור הבינלאומי.
"אורות וברקים" -חיפושים לאורך חופי צפון סיני
כחלק מהמדיניות לפיה יש להתייחס לכל פיסת מידע הקשורה ל"דקר" ,הוחלט לבצע במקביל
לפעילות הועדה חיפוש באזור ימת ברדאוויל ,על אף שניתנו אחוזי סבירות נמוכים להמצאות
ה"דקר" באזור זה .החיפוש נעשה על רקע דיווחי דייגים חוזרים על קיומו של "עצם מתכתי" תת
מימי הקורע את רשתותיהם באזור הנמצא צפונית לימת ברדאוויל בעומק של כ 111-מטרים
ולאור דיווחי חברת אוקיאנה .החיפוש שנעשה בהמלצות הוועדה נועד לשלול (או לאמת) את
האפשרות כי הצוללת נמצאת שם.
בעקבות הדיווח על גילוי "גוף המתכתי" ע"י חברת אוקיאנה התבצעו במהלך שנת 1441חמש
גיחות חיפוש בגיזרה שמצפון לחופי סיני (ימת ברדאוויל) אשר נקראו בשם הקוד "אורות
וברקים":
"אורות וברקים "1התקיים בין התאריכים 12 – 4באפריל ,1441באמצעות האוניה .ALD SEA
"אורות וברקים "2בין התאריכים 21 – 17באפר' ,1441באמצעות אח"י תמנון ואח"י קוממיות.
"אורות וברקים "3בין התאריכים 11– 11ביולי 1441באמצעות אח"י תמנון ואח"י רומח.
"אורות וברקים "4בין התאריכים 21 – 21ביולי 1441באמצעות אח"י תמנון ואח"י רומח.
"אורות וברקים "5בין התאריכים 1 – 1באוג' 1441באמצעות אח"י תמנון ואח"י עצמאות.
ממצאי "אורות וברקים" העלו כי במקום מצוי רכס סלעי תת מימי המתמשך לאורך כמה מאות
מטרים תוך שינויי עומק בין 111 – 11מטרים .לא אותר כל ממצא המעיד על מטרה מתכתית.
עבודת הועדה עם הצי האמריקאי וחברת "מרידיאן"
בינתיים החל תהליך של התקשרות עם הצי האמריקאי ,משלחת מטעם חיל הים ביקרה בארה"ב
בין התאריכים 1 – 2בדצמבר 1441וכללה את רע"ן הידרוגרפיה סא"ל ברוך פרצמן וקפ"ט
חיפושי ה"דקר" רס"ן יחיאל געש.
הביקור התקיים כשלב מכין לקראת הגעת צוללת המחקר NR-1לסיוע בחיפושי הדקר במהלך
יולי .1447
14
במקביל המשיך חיל הים בעבודת מחקר הידרוגרפית של הזרמים בים התיכון בשיתוף עם מכוני
מחקר אמריקאים .לצורך כך קיבל חיל הים אישור להטלת ארבעה מצופים לחקירת זרם הים
באזורים שייקבעו על ידו וניתן יהיה לבצע מעקב אחר תנועתם באמצעות לוויינים אמריקאים.
ארבעת המצופים הוטלו ,אחד מהם עשה מסלול שהביא אותו בסמוך מאוד לאתר מציאת מצוף
המצוקה של ה"דקר" .תוצאות הבדיקה פורסמו בדו"ח של ענף הידרוגרפיה שכתב סרן יורם
לידון.
המפגשים עם מומחי הצי האמריקאי התקיימו בראשותו של הנספח הצבאי הימי אל"מ משיטה,
ובהמשך התקיים גם מפגש בפנטגון להצגת הנושא בפני אדמירל קרול ואנשיו ,לצורך היערכות
התקיים ביקור בבסיס הצוללות בקונטיקט שכלל גם סיור בצוללת המחקר . NR-1האדמירל
ואנשיו גילו בקיאות רבה בפרטים ובהיסטוריה של חיפושי ה"דקר" וניכר היה כי קיימת נכונות
מלאה של הצי לקיים את החיפושים והם רואים בכך אתגר מקצועי גדול.
באותה פגישה הוזמנה חברת "מרידיאן סאיינסס" ( MERIDIAN SCIENCESלימים "נאוטיקוס")
שהייתה קשורה בחוזה למחקר תת מימי עם הצי האמריקאי לבדוק את הנתונים שהוצגו על ידי
יחיאל געש .במהלך הפגישה הציע האדמירל את שרותי הצי לחיפוש במים עמוקים אם יוחלט על
כך בארץ .נראה היה שהאמריקאים מעוניינים בקיום מפגש בארץ בו ניתן יהיה לקיים תכנון
מפורט לקראת החיפושים ,קביעת האזורים ושיטת החיפוש.
בינואר 1447הציע אדמירל קרול לשלוח לישראל צוות שיעבוד עם ועדת גדעון רז .הצוות כלל את
דויד ג'ורדן נשיא החברה ,תום דטוויילר סמנכ"ל החברה ,וריצ'רד בויד שהיה אזרח בשרות הצי
האמריקאי ועסק בניתוח נתונים.
ביקור האדמירל ופמלייתו נקבע לתאריכים שבין 1 – 1במרץ .1447כאשר צוותי העבודה שכללו
את חברת "מרידיאן סאיינסס" MERIDIAN SCIENCESהגיעו ב 17-בפברואר 1447וקיימו במשך
שלושה שבועות פגישות והערכות מצב עם אנשי ועדת גדעון רז לניתוח האפשרויות לחיפושים.
כפי שתואר לעיל המשלחת האמריקאית הגיעה ארצה בתאריך 17בפברואר ( 1447ראה נספח
נציגי המשלחת האמריקאית) .במהלך שלושת השבועות בהם שהתה המשלחת בארץ התקיימו
דיונים מרתוניים אשר כללו בשבוע הראשון את הצגת נושא ה"דקר" ע"י נציגי הוועדה מחיל הים
בחתך טכני ,מדיני ומודיעיני .הוצגו סיכומי הועדות הקודמות ,הממצאים הביולוגיים ,הממצאים
המכניים במצוף ואזורי החיפוש שנסרקו בעבר.
במהלך השבוע השני התבצע ניתוח משותף של אנשי חברת "מרידיאן סאיינסס" ואנשי חיל הים.
בשבוע השלישי ביקר אדמירל קרול בחיל הים והועדה גיבשה המלצות להמשך החיפושים ,הוכנו
סיכומים לקראת הצגתם בפני רמי"ם ואדמירל קרול ובוצע קדם מנהלות ראשוני לקראת חיפושי
הצוללת .NR-1
הוועדה ,הייתה אמורה להעריך מחדש יחד עם המשלחת האמריקאית את כל העובדות הקשורות
ל"דקר" ולהמליץ על דרכי פעולה לעתיד .לאחר הסקירות שניתנו לאנשי המשלחת האמריקאית
11
בתהליך עבודת הוועדה היה ניסיון להפריד בין העובדות המוצקות לבין המסקנות ,ההערכות
והפרשנויות שנקשרו במשך השנים לעובדות אלה .חברי הוועדה התמודדו עם מצב של
השתחררות מדעות קדומות ,ואידיאות פיקס שהשתרשו במשך שנים בחיל הים במהלך ניתוח
הממצאים הקשורים ב"דקר".
תרומתה של המשלחת האמריקאית לתהליך הייתה רבה ודומיננטית .בפעם הראשונה התקיימו
התמודדות ושת"פ עם אנשים מקצועיים ובעלי ניסיון רב מחוץ לחיל הים אשר הצליחו לגרום
לחלק מאנשי הועדה להתייחס לעובדות מחדש ,תוך שחרור של החשיבה מפרשנויות קודמות
ובכך בעצם הביאו לפריצת דרך.
הדוגמא המאפיינת ביותר לכך הייתה ההתייחסות לממצאי המצוף והעובדה שהוא לא קרס.
עובדה זו הוליכה למסקנה שהשתרשה בחיל הים במשך שנים במהלך ניתוח הועדות השונות
שהוקמו לחיפושי ה"דקר" והיא שמאחר והמצוף לא קרס הוא נמצא משך כשנה צמוד לצוללת,
על מדף יבשת עד 326מטר (עומק הקריסה של המצוף) מכאן שהצוללת נמצאת בעומקים רדודים
עד 326מטר .כנגד הנחה זו טענו אנשי המשלחת האמריקאית" "העובדה היא שהמצוף לא קרס,
המסקנה לא בהכרח נכונה".
כטיעון נגדי העלו חברי המשלחת האמריקאית את טיעון "טראומת הסיפון" -על פי הניסיון של
אנשי "מרידיאן" כשצוללת יורדת מעבר לעומק הצלילה שלה וקורסת גוף הלחץ שלה מקבל
עיוות וזעזוע לכל אורכו ,כתוצאה מכך כל המבנה העילי שלה ,הכולל את הסיפון ,הסנפיר והגשר
אשר מחובר לגוף הלחץ ניתק ממנו .זוהי "טראומת הסיפון" ולכן קיימת אפשרות ,במקרה של
ה"דקר" ,להניח שהסיפון שאליו היה מחובר המצוף ניתק לפני שהמצוף הגיע לעומק הקריסה
שלו (הגדול מעומק הקריסה של הצוללת) ומצא לעצמו איזו שהיא דרך לצאת בציפה כזו או
אחרת עד שהגיע.
מאחר ובתסריט שכזה הצוללת יכולה להימצא גם במים עמוקים ,שחרר רעיון זה את חברי
הועדה מהקיבעון של הימצאות הצוללת במים רדודים ופתח את המחשבה לגבי אפשרויות
אחרות .רעיון זה התקשר והתאים גם למסלול המצוף הרביעי במחקר הזרמים שבוצע תקופה
קצרה קודם לכן.
תרומה נוספת של האמריקאים הייתה המתודולוגיה בה נקטו במהלך ניתוח האירועים.
מתודולוגיה שבמהלכה פיתחו חברי הוועדה תסריטים שונים וכל אחד שיקלל את התסריטים
ונתן להם ציון .חישובי הציונים והסטטיסטיקה נעשו ע"י האמריקאים בהתאם לחוות דעתו של
כל חבר בוועדה .הנתונים הועברו לתוכנת מחשב שהחברה האמריקאית פיתחה ,בעלת יכולת
לניתוח נתוני מיקום בהתחשב ביכולות הניווט ההיסטוריות ועל בסיס נתונים היסטוריים
ממקורות שונים הוסקו המסקנות לגבי ההסתברות למקום המצאות הצוללת .כך התאפשר
השחרור מדעות קדומות ומתפיסות ישנות ונבחנו האלטרנטיבות השונות תוך שימוש בשיטות
אנליטיות מובנות.
[ ]Administr7עם הערות :יחיאל :וזה חיזק את טענת המחקר הזרמים
שבוצעה באמצעות 4המצופים
11
המסקנות אליהן הגיעה הוועדה היו שונות מן המקובל בעבר ,הוברר כי:
א.
האזור בו קיימת הסבירות הגבוהה ביותר למציאת הצוללת (מעל )71%הוא על נתיב
הפלגתה המקורי לכיוון חיפה ,במלבן ברוחב כ 1-מייל ובאורך כ 11-מייל על הנתיב
המתוכנן ,זאת על אף שעומק המים באזור הוא כ 1-ק"מ ,במילים אחרות ,הצוות הסיק
כי הצוללת ככל הנראה נפגעה וטבעה בלא שסטתה מנתיבה.
ב.
נתוני העומק של המצוף ,הסותרים השערה זו ,ניתנים להסבר בכך שמערכת המצוף
ניתקה מן הצוללת קודם שהמצוף הגיע לעומק קריסה"( .טראומת המצוף").
ג.
אזורים נוספים ,בהם קיימת סבירות (נמוכה יותר) להימצאות הצוללת ,הינם הים
האגאי ,החוף המצרי וקפריסין.
ד.
עומק הים בנתיב ההפלגה המקורי פירושו שאין אזורים בעלי סבירות גבוהה בהם ניתן
לבצע חיפוש באמצעות צוללת המחקר .NR-1משום כך המליץ הצוות לכסות לפי שעה
באמצעות ה NR-1את טווח העומקים שבין 121מ' ל 111-מ' (שלא כוסה בעבר) באזורים
בהם בוצעה כבר סריקה רדודה יותר -אזורי הים האגאי ,קפריסין ומצרים.
ה.
במקביל הומלץ לבחון אמצעים לחיפוש במים עמוקים יותר.
.
[ ]Administr8עם הערות :חיאל יש הערה על המפה בעמ' 27לי
Figure 2
ממצאי הועדה ומסקנותיה הוצגו לרמי"ם תא"ל שאול חורב בתאריך 1במרץ 1447במפגש עם
אדמירל קרול .בהמשך אישר מח"י את התוכנית .באותה עת התחייב אדמירל קרול להקצות את
ה NR-1 -לחיפוש במים בעומק בינוני בהתאם למגבלת הצלילה של ה NR-1 -ל 1000-מ'.
איור :11צוללת המחקר NR-1
בהתאם לממצאי הועדה והמלצותיה התקיימו בקיץ 1447שתי גיחות בהשתתפות הצוללת NR-1
והאונייה ,SVV Carolynהאחת באזור הים האגאי והרכס התת ימי ארתוסטנס (מבצע "הנשמות
17
הטהורות )"1והשנייה באזור מצרים (מבצע "הנשמות הטהורות .)"2במבצעים אלה נסרק תחום
העומקים הבינוני שלא נסרק בעבר.
במקביל התקיים באביב 1447מבצע "מעגל חברים" שתוכנן עוד קודם לכן ובוצע בגיזרת צפון
סיני ללא סיוע אמריקאי .מבצע זה עלה בעקבות מחקר חדש על הכבל ובעקבות המלצה לפיה
המצוף והצוללת קרובים לחופי חאן יונס ,במבצע השתתפה אונית אם בפיקודו של מפקד המבצע
סא"ל עפר דובנוב ועל אף המאמצים הרבים לא העלו החיפושים דבר גם בשנה זו.
בפברואר 1441ביקר אדמירל קרול פעם נוספת בח"י על מנת לבחון אפשרות לסריקה במים
עמוקים במלבן ששטחו 1על 11מייל ("אזור )"Bאשר נקבע על הנתיב המקורי .הוחלט כי
הסריקה תתבצע ע"י ספינת חיל הים בסיוע אמריקאי ,תוך שימוש בסונאר סורק צד מתאים
שסופק ע"י צי ארה"ב .כתוצאה מניתוח נתונים בתימטריים הוחלט להוסיף למלבן המקורי מלבן
נוסף בשטח של 1על 11מייל ("אזור .)"C
הכוח המשולב ביצע סריקה ממושכת בין ה 1-ביוני ל 11-באוגוסט ( 1441סידרת מבצעי "זמן
הווה") ,במהלכה עלה בידו לבדוק רק את המלבן הנוסף וכשליש משטח המלבן המקורי .במהלך
הביצוע התרחשו מספר תקלות טכניות ,והצוות הישראלי התרשם כי אנשי הצי האמריקאי ,אף
שגילו רצון רב ,אינם בקיאים דיים בחיפושים בעומק הנדרש .גיחה נוספת" ,ירח עגול ,"2בוצעה
בגיזרת כרתים בספטמבר ,1441גם היא ללא תוצאות.
במהלך עבודת הוועדה המשיך חיל הים לבחון ולבדוק כל כיוון אפשרי ,באופן חריג ולאחר
התלבטויות רבות נענה שר הביטחון לבקשת המשפחות ומדינת ישראל הכריזה על מתן פרס
כספי למי שביא מידע מועיל .לצורך כך הוקמה ועדה ,נכתב תקנון ומויינו עשרות רבות של
מכתבים ופניות .בדיעבד ,אף לא אחד מהם סייע לפתרון התעלומה.
איור :12ריכוז כלל אזורי החיפושים אחר הצוללת דקר (מסומנים באדום ,בציון שנת הביצוע)
11
מציאת אח"י דקר (מבצע "זמן הווה )"2
התקשרות עם חברת "נאוטיקוס"
האכזבה מיכולות הצי האמריקאי הביאה לתהליך של בדיקה מחודשת של כל הנתונים כיצד
לבצע את החיפוש בצורה טובה יותר .התברר שאין מנוס אלא לפנות לחברה אזרחית מקצועית
המתמחה בתחום .כפי שעשה חיל הים בים האגאי במסגרת מבצע "אחוות אחים "1וכפי שמבצע
הצי האמריקאי כשהוא נדרש לבצע במשימות דומות ,יוצא למכרז ושוכר חברות אזרחיות
המתמחות בתחומים להם הוא נזקק על פי השיטה של מיקור חוץ (.)Out Sourcing
בשלהי 1441הגיע לארה"ב ראש מספן ים תא"ל ידידיה יערי לפגישה עם אדמירל קרול ,בטרם
הביקור כבר המליץ הנספח הימי בוושינגטון אל"מ יוחאי בן יוסף (שהחליף את אל"מ משיטה)
לפנות לחברה אזרחית לאור יכולותיו של הצי האמריקאי .במפגש זה המליץ האדמירל לנסות
ולחפש חברה אזרחית ,הצי עצמו היה מוכן לתת סיוע בציוד ניווט ובייעוץ כיצד לבנות את המכרז
כך שיענה על המשימה באופן מקצועי.
בארץ החלו לכתוב דרישה לקבלת הצעה ( )RFP-Request for Proposalמסמך הבקשה המגדיר את
המשימה ,הצורך הטכני ,הצורך המבצעי וכו' ופונה לחברות לקבלת הצעה טכנית וכספית .בינואר
1444הוציא משרד הביטחון RFPלחיפוש הצוללת אשר הוגש למספר חברות .החברות שהשתתפו
במרכז היו :חברת "רייקל" מסאן דייגו ,חברת "ויליאמסון" מסיאטל ,חברת "נאוטיקוס" וחברת
"אושנירינג" ממרילנד.
משלחות של נציגי ח"י ומשהב"ט ביקרו בחברות המציעות ושקלו את ההצעות הן מן הבחינה
הטכנית והן מן הבחינה הכספית .בסופו של דבר הוחלט לבחור בהצעתה של חברת "נאוטיקוס"
( )Nauticosלשעבר חברת Meridian Sciencesאשר הייתה כבר מעורה בתהליך חיפוש ה"דקר".
הבחירה בחברת "נאוטיקוס" באה על רקע היכולות המקצועיות של הצוות והזיקה שלהם
למשימה .1הנהלת "נאוטיקוס" הייתה מעורבת בנושא ה"דקר" והם הוכיחו את עצמם בנכונות
לתרום ולעשות הרבה מעבר למה שהחוזה איתם חייב וההתרשמות הייתה כי בשבילם זו יותר
ממשימה ,זו התחייבות וכך הם הציגו זאת ,כהתחייבות אנושית לעמוד במשימה בכל מחיר.
הייתה בקרב המשלחת הישראלית התלבטות לא קלה מאחר וההצעה של חברת "נאוטיקוס"
הייתה בעייתית בהיבט הטכני אך בסופו של דבר נפתרו הבעיות.
השיטה אותה הציעה חברת נאוטיקוס התבססה על סריקת השטח באמצעות סונאר סורק צד
מדגם AMS-60של חברת Williamson & Associatesועל זיהוי אופטי באמצעות רכב תת-מימי
מונחה מרחוק ( )ROV-Remotely Operated Vehicleמדגם Remora 6000של חברת .Phoenix Marine
לאחר משא ומתן ובחינת מספר אלטרנטיבות ,הוחלט כי הציוד יופעל משתי ספינות נפרדות
שנשכרו מאותו ספק ( )EDTבקפריסין :הספינה Flying Enterpriseהוקצתה לתיפעול הסונאר
והספינה Argonautלתיפעול ה .ROV-נוסף על היתרון הכספי (שתי הספינות הוצעו במחיר נמוך
14
יותר מן האלטרנטיבות המקוריות של כלי-שיט בודד) ,איפשר השימוש בהן גם תפעול רציף,
כאשר ספינה אחת גוררת את הסונאר בכל עת והשנייה מפעילה את ה ROV-בהתאם לצורך.
איור :13הורדה למים של סונאר סורק צד AMS-60
השטח שנקבע לסריקה הקיף את שני המלבנים עליהם הוחלט בעבר ,כולל סריקה מחודשת של
הקטעים שנסרקו בשנת .1441מהירות הסריקה נקבעה ל 1.1-קשר ,כאשר הסונאר נגרר במרחק
רב למדי מאחורי הספינה באמצעות כבל שאורכו למעלה מ 1-ק"מ ומרחף מעל לקרקעית הים
בגובה של כ 11-מ' .במצב זה משרעת הסריקה של הסונאר היא כקילומטר אחד לכל צד ,בדיוק
של מטר אחד לערך.
קווי הסריקה נקבעו בהתאם בתוך שני המלבנים ,תוך חפיפה וכיסוי כפול של השטח (תחילה
סריקת כל השטח במרווחים של 2ק"מ ואחר-כך חזרה על הסריקה כולה בהזזה של 1ק"מ).
ניתוח נתוני הסונאר בוצע בזמן אמת ,ואחר-כך בוצע ניתוח מפורט יותר של הגילויים.
ה ROV-הופעל מהספינה השנייה וביצע סריקה ויזואלית של המטרות הנדרשות .בניגוד לסונאר
סורק הצד ,פועל ה ROV-אנכית מתחת לספינה ,כשהיא בעמידה ולא נגרר מאחוריה.
איור ROV Remora 6000 :14
[ ]Administr9עם הערות :ליחיאל יש הערה לתמונת ה
ROV
לטענתו זה סונאר סורק צד וגם תמונת ה VORאחר כך לא נכונה
11
על-מנת לאפשר ניווט מדוייק של הסונאר וה ROV-בעומקים של 1ק"מ ,סיפק צי ארה"ב אמצעי
ניווט מדויקים שהותקנו בספינות ובכלים ואת כוח האדם שנדרש להפעלת אמצעים אלה.
יציאה לים
ב 24-באפריל 1444הגיע הציוד לקפריסין והוחל בהתקנתו בספינות .לאחר מספר ניסויים
והתגברות על מספר תקלות יצאה אונית האיתור Flying Enterpriseלים ב 1-במאי ולמחרת החלה
בסריקות .ב 4-במאי יצאה לים אונית הזיהוי .Argonaut
ב 11-במאי ביקרו האלוף אלכס טל ויו"ר ועדת החיפושים תא"ל מיל' גדעון רז באונית האיתור,
על-מנת לעמוד מקרוב על שיטת הביצוע ונתוני המערכת (מבצע "משולש הזהב .)"3
הסריקה החלה במלבן הקטן בגודל 1על 11מייל (מלבן ,)Cשכלל נתונים אותם גילה הצי
האמריקאי בשנה שעברה ,וכן אזור של "אנומליה בתימטרית" .המלבן חולק לשבעה קווי חיפוש
במרווח של 1ק"מ ובחפיפה של למעלה מ( 111%-קו סריקה שמיני נוסף במהלך הביצוע לצורך
מגע מחודש עם אחת המטרות) .משך הסריקה של מלבן זה היה בין )11(141711ל)11(121241 -
איור " :15זמן הווה" - 2מפת החיפושים ועליה מיקום מטרה B-289
במהלך סריקת המלבן התגלו 41מטרות סונאר בזמן אמיתי ,ועוד 1מטרות שנוספו בניתוח
מאוחר יותר של הנתונים .באזור כולו התגלו מתארים גיאולוגיים משמעותיים ו"האנומליה
הבתימטרית" זוהתה גם היא כמתאר גיאולוגי .גילויי סונאר רבים בעלי עוצמה חזקה זוהו
ככיסים של מתאן הידראט .אונית הזיהוי הפעילה את ה ROV -על שתי מטרות בלבד ,ושתיהן
זוהו כאלמנטים גיאולוגיים.
עם תום סריקת מלבן Cהוחל בסריקת המלבן הגדול בגודל 1על 11מייל (מלבן ,)Bשהוגדר
מלכתחילה כיעד העיקרי לחיפושים כשהנתיב המשוער של הצוללת בדרכה ישירות לחיפה נמצא
במרכז המלבן .המלבן חולק ל 11-קווי חיפוש במרווח של 1ק"מ ,כאשר סריקת הקווים בוצעה
11
במרווחים ולא ברצף (בין השאר עקב מגבלות רדיוס הסיבוב של הספינה בעת גרירת הסונאר).
סריקת כל קו חיפוש ארכה כ 39-שעות ,כולל זמן הסיבוב.
בדומה למלבן ,Cגם במלבן Bהתגלו מתארים גיאולוגיים משמעותיים 121 .מטרות סונאר התגלו
בזמן אמיתי ,ועוד 4מטרות נוספו בניתוח מאוחר .על כמה מן הגילויים הופעל ה ROV-לשם
זיהוי ויזואלי .ב 14-במאי זוהתה מטרה אחת כאונית סוחר משנות ה .11-ב 21-במאי זוהתה
מטרה נוספת כמצבור מרשים של כ 111-כדים עתיקים ,רובם שלמים .מטרות נוספות זוהו
כמתארים גיאולוגיים.
12
איתור הצוללת
בעת סריקת קו מס' ,1בשעה )11(241122התגלה מגע סונאר (מטרה ,214ראו איור )11בעל
עוצמת השתקפות גבוהה במרחק 171מ' בצד שמאל .קו הסריקה כולו היה חופשי יחסית
מממצאים גיאולוגיים והמטרה נראתה בולטת .הסונאר גילה שני חלקים גדולים ועוד מספר
חלקים קטנים יותר בטווח של כמה מאות מטרים .על אף שלא הייתה כל אפשרות לזהות בשלב
זה כי המדובר באח"י דקר ,היו לגילוי זה סממנים אשר חייבו מגע סונאר נוסף ובדיקה אופטית
באמצעות ה.ROV-
ב 25-במאי הורד ה ROV-לצורך זיהוי המטרה .בשל מספר בעיות ומזג-אוויר גבולי ,אירעה טעות
ניווט של כ 111-מ' וה ROV-לא יצר מגע עם המטרה .הצוות באוניית הגילוי החליט לסיים את
סריקת קו 1ולעבור לסריקת קו 2בכיוון ההפוך ,אולם הים החל לעלות ולא ניתן היה לשמור
בדייקנות על הנתיב הרצוי בכיוון זה .משום כך הועלה הסונאר לגובה בטוח וספינת הגילוי
הפליגה במהירות לצידו השני של המלבן והחלה לסרוק את קו 2בכיוון זהה לקו .1הכוונה הייתה
למקם את מטרה 214במרחק של כמה מאות מטרים בצד ימין ,אולם עקב הים הגבוה וגורמים
נוספים נע הסונאר כמעט ישירות מעל למטרה .בזיהוי השני כונתה המטרה בשם "מטרה ."111
הצוות הקדיש מספר שעות לניתוח נתוני המטרה על-מנת ללמוד ככל הניתן על מקומה ומאפייניה.
הנתונים העידו על כך שמטרה זו הינה בעלת הסיכוי הגבוה ביותר לזיהוי כאח"י "דקר" מאז
הוחל בסריקות .בעקבות זאת עברו טום דטוויילר ,רס"ן יחיאל געש וצלם מאונית הגילוי לאונית
הזיהוי לקראת הפעלת ה .ROV-בינתיים בוצע ניתוח מדוייק של הנתונים שהתקבלו מן הצלילה
הקודמת של ה ,ROV-והמקום אליו הגיע ה ROV-בפועל אותר וסומן .בשעה 211711הורד הROV-
למים פעם נוספת .תחילה זוהו שברים מן המטרה באמצעות סונאר החרטום ,וה ROV-הפליג
בהדרגה בין השברים עד אשר התקבלה תמונת הגוף העיקרי של הצוללת .אח"י דקר נמצאה.
מצילומי ה ROV-הוברר כי גוף הצוללת שבור לשני חלקים גדולים ,שהקטן ביניהם ,ירכתי
הצוללת כולל מדור מגורי הירכתיים ,הגאים אחוריים ומדחפים מונח בזווית בערך באמצע הגוף
העיקרי .השבר ארע בחיבור שבין הגוף הגלילי לגוף החרוטי בירכתי הצוללת ,על המחיצה
המפרידה בין חדר המנועים למגורי הירכתיים ,בשלושת מדורי הצוללת המרכזיים והגדולים:
המגורים ,מרכז ידיעות הקרב (מי"ק) וחדר המכונות נראים נזקי גוף קשים ובמספר מקומות הגוף
נפרץ כאשר עיקר הנזק הוא ממדור המגורים ועד נקודת החיבור של הסנפיר לגוף הצוללת.
פתח הדלת במחיצה בין חדר המנועים למגורי הירכתיים אשר נותרה מחוברת לגוף העיקרי היה
חשוף בחלקו ,אם כי לא ניתן היה לחדור ממנו לתוך גוף הצוללת .על הגוף נראה מונח ומאובטח
מפתח אום המדחפים .מעטה הסיפון ( )Casingשמעל גוף הלחץ באזור זה ,אשר במרכזו היה קבוע
מצוף ההחלצות אשר התגלה בחוף חאן יונס בשנת ,1414היה חסר ולא אותר באותה עת.
11
סנפיר הצוללת נמצא שבור באזור החיבור לגוף הלחץ ונוטה על צידו מימין לגוף הצוללת (לא ניתן
לראות את פנים גוף הלחץ באזור זה) .כל התרנים ופריסקופ הסיור נמצאו במצב מורד בתוך
הסנפיר ,כשהם מכופפים באזור החיבור לגוף הלחץ ,במבט מן הצד ניתן היה להבחין בקצוות
התרנים :תורן המכ"מ ,המגל"מ ,אנטנת תא"ג ,אנטנת ת"ג ,ראש תורן יניקת שינור ותורן פליטת
שינור ,פריסקופ הקרב נמצא מחוץ לסנפיר ,כשהוא במצב אנכי ורק חלקו העליון והדק בקרבת
העינית מכופף ב 41-מעלות לערך.
גשר הצוללת ,תוספת שהותקנה בעת שיפוץ הצוללת עבור חיל הים בחלקו הקדמי של הסנפיר היה
מנותק מגוף הצוללת ונמצא מונח כ 211-מ' מאחורי הצוללת .בצילום חלק זה נראו בבירור עוקב
ג'יירו וסולם העלייה לגשר ,תא ההיחלצות שהותקן בבסיס הגשר לא אותר באותה עת וההשערה
היתה כי קרס ובשל הנזק מקריסתו ניתק הגשר.
מדור המגורים של הצוללת ,מלפנים לסנפיר ,נמצא מבוקע ופתוח לים ,אולם ממנו ואילך עד
לחרטום נותר הסיפון מחובר לגוף הלחץ ,כשהוא מראה סימני חימצון בחלקו העשוי אלומיניום.
על הסיפון הקדמי נראה בבירור כיסוי מצוף ההנצלה הקדמי כשהוא סגור וניתן היה להבחין
באנטנת המצוף מקובעת במקומה אופקית לאורך הסיפון.
חרטום הצוללת נראה שלם יחסית .כיסוי הסונאר שבחרטום נמצא שלם .כמו כן זוהו אור
החרטום ,עוגן בדופן שמאל והגאי העומק הקדמיים כשהם פרושים .על הסיפון באזור החרטום
נמצא מכלול חשמלי גדול שלא זוהה באותה עת.
חלקה האחורי של הצוללת הכולל את מדור מגורי הירכתיים וירכתי הצוללת נמצא כשהוא
מנותק מן הגוף העיקרי ומונח בזווית במרכזו מצד שמאל כשהמדור פתוח אל הים .בחלק זה ניתן
היה להבחין במדחף ובהגאים .הגה הכיוון נראה בזווית קלה ימינה ,הגה העומק האחורי נמצא
בזווית גדולה שאיננה אפשרית במצב הפעלה תקין ,ככל הנראה תוצאה מניתוק מערכותיו בעת
השבירה והפגיעה בקרקע .נקודה ראויה לציון היא כי פרט למספר חלקים שלא אותרו או זוהו
בשלב זה (כגון מעטה הסיפון האחורי) היה פיזור השברים של אח"י דקר קטן ביותר וחלקי הגוף
העיקריים נמצאו כשהם סמוכים זה לזה.
זיהוי ה"דקר"
לקראת השעה 1200בצהרי יום שישי ה 21-במאי 1444הודיע רס"ן יחיאל געש מעל סיפון
ה Argonaut -למפקד חיל הים האלוף אלכס טל על מציאתה של "צוללת מדגם Tקלאס" ,על
מנת לאמת סופית שאכן מדובר באח"י "דקר" נשלחו תא"ל (מיל ).גדעון רז ,אל"מ (מיל ).דורון
עמיר ,ואל"מ (מיל ).מיכאל קיסרי ,שלושתם מפקדי שייטת הצוללת לשעבר וקצינים בכירים
בחיל הים אל ה Argonaut -לוודא מעל לכל ספק את עובדת אמיתות הממצאים שנתגלו ע"י
צוות החיפושים.
14
תוך כדי הפעלת ה ROV-ועל מנת לוודא באופן חד משמעתי שהמדובר בצוללת "דקר" ,עקב הצוות
בזמן אמיתי אחר צילומי הוידאו מהקרקעית ובהתבסס על נתונים ייחודיים לאח"י "דקר"
שנתגלו בסריקה כגון סולם העלייה לגשר והמגן המתכתי המותקן סביבו (ראו איור ,)11התקנה
ייחודית עבור חיל הים במהלך שיפוץ הצוללת ,הוכרז באופן רשמי כי הצוללת שהתגלתה היא
אח"י "דקר".
איור :16סולם העלייה לגשר ומגן המתכת על פיהם זוהתה אח"י דקר
בשעה 241711הוחל בהעלאת ה ROV-והספינות החלו דרכן בחזרה לנמל לימסול אליו הן נכנסו
בשעה .111111יצוין כי הצוות שעסק בגילוי ובזיהוי הצוללת לא העלה השערות כלשהן באשר
לנסיבות טביעתה מאחר ולשם כך היה צורך בתצפית ויזואלית מפורטת יותר ובניתוח הנדסי
מדוקדק של הממצאים.
לאחר שהובהר מעל לכל ספק שאכן מדובר באח"י "דקר" התקיימה במוצ"ש ה 24-במאי 1444
בשעה 2111מסיבת עיתונאים בראשות הרמטכ"ל שאול מופז ומפקד חיל הים האלוף אלכס טל
בה הוכרז כי הצוללת אח"י דקר נמצאה.
11
איור :17תרשים ראשוני של שרידי הדקר שנעשה בידי חברת נאוטיקוס לאחר מציאתה
חקר ממצאי ה"דקר" ומבצע "נופש כפרי"
בתאריך 2ביוני קיים מפקד חיל הים עדכון לסגל הפיקוד הבכיר בחיל הים ,בעדכון ניתנה
סקירה ממצה על הממצאים ומפקד חיל הים סיכם באותו מעמד על כניסה לתהליך חקירה בשני
מישורים:
א.
חקירת ההסתברות להימצאות שרידי אדם בצוללת בראשות רמכ"א אשר לצורך כך
קיבל מנדט להיעזר בטובי המומחים בארץ ובעולם.
ב.
חקירה בתחום הטכני-הנדסי בראשות רמצ"ד לצורך ניתוח ממצאי אתר הטביעה וניסיון
לעמוד על נסיבות אובדן הצוללת.
החקירה בשני המישורים התבססה על התיעוד המקורי אשר צולם באתר הטביעה במהלך זיהוי
הצוללת והגיע בשלהי יולי לארץ.
המחקר בתחום ההנדסי -סקר ראשון
חיל הים נערך לסדרה של פגישות עם נושאי תפקידים מקצועיים לצורך ניתוח סרטי הווידאו.
רמ"ח כלי שייט אל"מ דני אשחר מונה ע"י רמצ"ד לרכז את תהליך הבדיקה בהיבט ההנדסי .ב-
1באוגוסט 1444התקיימה פגישה במצ"ד בהשתתפות פרופ' ס .בודנר ומספר אנשי מילואים
מוותיקי שייטת הצוללות .בפגישה זו הוצג ניסוי שהתקיים עם דגם של אח"י דקר בבריכה
בבסיס עתלית בשיתוף מכון ויצמן.
בעזרת צוות חוקרים ממכון ויצמן בראשות פרופ' אלישע מוזס ,המתמחים בחקר נפילת גופים
בנוזל ,בוצע ניסוי בריכה בעזרת דגמי צוללת "דקר" שנבנו בקנה מידה ובדמיות לצוללת "דקר"
במצב ניזוק .הניסויים העידו על שקיעה אופקית תוך תנועה מחזורית קדימה ואחורה וזוויות
חרטום חיוביות ושליליות .אורך התנועה האורכית שחושבה היה כ 211-מטר ומהירות השקיעה
11
שחושבה לצוללת על פי הניסוי עד כ 21-קשר ,מסקנות הניסוי הוגשו בדו"ח מטעם מכון וייצמן
ביולי .1444
בהתבסס על אופן השקיעה של הצוללת במים ,על פי התאוריה ובהתאם לתוצאות הניסוי
העריכו החוקרים כי הצוללת פגעה בקרקעית הים במרחק אופקי קרוב מאוד לנקודת הכשל .כל
חפץ שנמצא על הקרקעית במרחק הגדול מאורך הצוללת (כ 111-מטרים) ניתק ממנה בסבירות
גבוהה טרם הפגיעה בקרקעית.
גשר הפיקוד ,הקטן משמעותית מהצוללת והשונה מגוף הצוללת במימדיו ,התנתק ככל הנראה
קרוב לפני השטח בעת קריסת גוף הלחץ או תא ההחלצות ויכול היה להציג אופן נפילה שונה
בתכלית וכך לצבור בזמן השקיעה אל הקרקעית מרחק מגוף הצוללת.
מרגע קריסת גוף הצוללת ולאחר שלב מעבר מהיר בו התמלאה במים היה מהלך נפילתה של
הצוללת לכיוון הקרקעית מלווה בתנודות וטלטולים חזקים בכיוון קדימה ואחורה ( )Pitchוזה
כנראה היה אופן התנודה הדומיננטי ,שהיה משולב גם בגלגול מצד לצד (.)Roll
על פי הנתונים שנמסרו לחוקרים לגבי מצב הצוללת ומיקום החלקים התרחיש המסתבר ביותר
להערכתם הוא כזה שבו ניזוק הסנפיר בעת קריסת הגוף ,קרוב יחסית לפני המים ובשלב זה גשר
הפיקוד ניתק ממנו .הצוללת נעה בתנועה הידרוסטטית כגוף אחד בזמן שגשר הפיקוד שקע
באופן שונה וצבר ממנה מרחק .הפגיעה בקרקע התרחשה בזווית משמעותית של עד 11מעלות,
מעוצמת החבטה בקרקע נשברו ירכתי הצוללת אשר המשיכה לנוע עוד מספר מטרים עד שנחה
על קרקעית הים.
בתאריך 4לאוגוסט 1444התקיימה פגישה של רמ"ח כלי שייט ,אנשיו וצוות החוקרים ממכון
וייצמן עם וותיקי צוללות ה" ,"Tתוצאות הניסוי הוצגו בפני המשתתפים וכן הוקרנו קטעים
מתיעוד הווידאו מאתר הצוללת והוצגה הדמיית אתר הטביעה שנבנתה בצורה ממוחשבת בידי
מהנדסי ענף הנדסה ימית לצורך מחקר והמחשה .בהתאם לחומר המוצג העלו משתתפי המפגש
השערות לתסריטים אפשריים שיכלו להביא לטביעת הצוללת שרוכזו כבסיס להמשך המחקר.
בנוסף הוצגו ושותפו ממצאי אתר הטביעה וניתוחם הראשוני בפני גורמים המנוסים בחקר
תאונות כגון :ענף חקר תאונות בחיל האוויר ,בכנס ארצי של מהנדסים המתמחים בחקר הכשל
מטעם לשכת המהנדסים ועוד ,הצגת הממצאים נעשתה לצורך לימוד תהליכי המחקר
המקובלים בגופים אלו ולקבלת אישוש לנכונותם של מהלכי חיל הים מפי מומחים בעלי ניסיון.
בתאריך 24באוג' 1444הגיע שוב צוות נאוטיקוס לארץ ובישיבה בהשתתפות פרופ' בודנר
התקיימה צפייה בסרטי הווידאו והוצגה הפעילות שהתבצעה עד כה בחיל הים .צוות נאוטיקוס
טען כי על מנת לבצע ניתוח הנדסי מלא לנסיבות אובדן הצוללת יהיה צורך בקיום סקר נוסף
באתר הטביעה כולל ניסיון לחדור באמצעות מצלמות ובמידת האפשר לבצע סריקה של פנים
הצוללת .בישיבה זו בחן פרופ' בודנר את ממצאי אתר טביעה אל מול גרסתו מראשית ימי
המחקר (דו"ח פרופ' בודנר).
17
בתאריך 1בספט' 1444התקיים בראשות רמצ"ד תא"ל אבריאל בר יוסף מפגש בו הוצגו ממצאי
הדקר ונערך סיעור מוחות בנושא המחקר וממצאיו בשיתוף מספר רמצ"דים לשעבר :תא"ל
(מיל ).חנוך בן אליהו ,תא"ל (מיל ).אברהם נוה ותא"ל (מיל ).ישי הרמתי.
בין התאריכים 1 – 1בנוב' קיים חיל הים הפלגה בהשתתפות משפחות חללי ה"דקר" על גבי
האוניה "סילבר סטאר" אל אתר מציאת הצוללת (מבצע "קשת יהונתן") ,במקום בוצע טקס
אזכרה מרגש והמשפחות זרקו פרחים למים ,במהלך ההפלגה עודכנו בני המשפחות בממצאי
אתר הטביעה ותהליכי המחקר המתבצעים בחיל הים.
לאור ההתקדמות במחקר וההבנה כי המידע הקיים אינו מאפשר מתן תשובות חד משמעיות
בשני הערוצים החל חיל הים להיערך לקראת סקר מחודש באתר צוללת מתוך כוונה לבדוק את
ההסתברות להימצאות שרידי אנוש בצוללת וסביבתה ,לבחינת העדויות לנסיבות האסון
ולשליית חלקים נבחרים מהצוללת לצרכי הנצחה.
ב 21 -במאי 2111התקיים בפני רמ"ח כלי שיט אל"מ דני אשחר דיון בהשתתפות רע"ן הנדסה
ימית סא"ל רפי לוי ורמ"ד צוללות רס"ן איל ישראלי להגדרת תכולות העבודה ולניסוח דרישה
לקבלת הצעה ( )RFPעבור המשך הפעילות באתר טביעת אח"י "דקר"
סוכם כי הפעילות הפעילות תתבצע בשתי פאזות:
פאזה ראשונה :הכנת המשימה ע"י ועדה משותפת לחה"י לחברת נאוטיקוס ,גיבוש התוצרים
הנדרשים מהפעילות בים במסגרת המחקר ועבור שליית החלקים .גיבוש תכנית הפעולה בים,
מעקב על המוכנות לביצוע ,בחינת תרחישים והכנת תוכנית של מקרים ותגובות בהתאם
לממצאים והתפתחויות בעת המחקר בים.
פאזה שנייה :ביצוע המשימה בים עפ"י תוצרי הפאזה הראשונה ובהנחיות הדרג הפוקד במטרה
להוציא אל הפועל במלואן את תכניות הועדה ובהמשך לכך הכנת דו"ח מסכם לפעילות זו.
סוכם כי הפעילות באתר הטביעה תכלול תיעוד בוידאו וסטילס ,איסוף נתונים למחקרי המשך,
שליית חלקים ,תיעוד מדויק של הממצאים טרם השליה ומיד עם העלאתם לסיפון ,שימורם,
הובלתם ארצה ומסירתם לחיל הים והכנת דו"ח מסכם מפורט שיכתב ויופץ בידי החברה.
מפגש נוסף עם נציגי חברת נאוטיקוס התקיים בין התאריכים 11 – 7באוג' ,2111במפגש זה
סוכמו הדיונים שהתקיימו בפאזה הראשונה ונדונו ואושרו יעדי הפאזה השנייה:
א .ניסיון לאיתור שרידי הצוות.
ב .שליית גשר הצוללת.
ג .איסוף ותיעוד אינפורמציה להמשך חקר הכשל.
ד .איסוף ומדידת תנאי סביבה בנקודות שונות באתר הצוללת.
בתאריך 1באוג' 2111הוצגו בפני מח"י ואושרו יעדי הסקר.
11
המחקר בתחום הרפואי -סקר ראשון
במקביל לתהליך הניתוח ההנדסי התקיים בערוץ מכ"א תהליך לאיסוף חומר בתחום
הטאפונומי (תחום באנתרופולוגיה העוסק בהשתמרות ,מציאה וזיהוי של שרידי אנוש) ,בתחום
זה נאספו דעות ופרסומים של מומחים מקצועיים על מנת לענות על השאלות הבאות:
א.
מהו הסיכוי למציאת שרידי אנוש באח"י דקר לאור העומק בו היא נמצאת ומשך
הזמן שעבר מאז טביעתה ( 31שנה).
ב.
מהו הסיכוי למציאת רקמות רכות או קשות (עצמות) במצב שיאפשר זיהוי גנטי.
ערוץ זה הובל בידי ענף רפואה ימית ובמסגרתו נעשתה פנייה פרטנית למומחים בנושאי הרפואה
המשפטית ,האנתרופולוגיה והביולוגיה הימית .בהעדר נתונים הקשורים לתנאי הסביבה באתר
דעות המומחים לא היו חד משמעיות והתשובות שניתנו כיסו כמעט את כל טווח האפשרויות -
החל מהערכה לסבירות נמוכה להימצאות שרידי אדם וכלה בהערכה לסבירות גבוהה להימצאות
שרידים כולל הערכה להשתמרות רקמות רכות וקשות בתוך הצוללת.
אוסף הנתונים הוצג לרמכ"א בתאריך 11ביולי ,1444הסתבר שחסרים ידע ומידע אודות
הגורמים הפיזיקאליים ,הכימיים והביולוגיים באתר מציאת אח"י דקר בכדי לגבש דעה ברורה
האם יש או אין שרידי אנוש .מידע זה אמור היה להיאסף בסקר המתוכנן.
ביולי 2111התקיים סימפוזיון מומחים בקריה בתל אביב ,חברת נאוטיקוס הגיעה עם צוות
מתוגבר שכלל את ד"ר מרסלה סורג -מומחית עולמית לטופונומיה מאוניברסיטת מיין ,כמו כן
השתתתפו בדיונים ד"ר ברק חרות וד"ר בלה גליל מהמכון לחקר ימים ואגמים ,נציגי המכון
הפתולוגי הפתולוג הצבאי ד"ר חן קוגל ,הפתולוגית המשטרתית ד"ר ציפי כהנא ונציגי ענף רפואה
ימית .נושא הדיון היה הסיכוי למציאת שרידי אנוש במצב נתון בסביבת הצוללת או בתוכה.
במפגש הודגש שהתצפית הויזואלית היא ספק הנתונים הראשי והחשוב ביותר ,ד"ר סורג ציינה
את החשיבות של התנאים הסביבתיים ששוררים באיזור הטביעה והביאה שתי דוגמאות לכך:
האחת מקרה של 3דייגים שהיו בסירת דיג וטבעו יחד אך כל גופה נמצאה במצב השתמרות אחר
לחלוטין .השנייה מקרה של טייס שטבע בחליפת טיסה והתברר שהשתמרות הרקמות הייתה
שונה לחלוטין בין החלק העליון והחלק התחתון של הגוף .בחלק העליון שהיה חשוף למים
השתמרו רקמות מועטות או שלא השתמרו כלל ואילו החלק התחתון של הגוף שנתון היה בחליפת
הטיסה השתמר בצורה טובה.
במפגש הוחלט על ביצוע מדידות ודגימות שילקחו מסדימנט הקרקע ומהמים עבור מחקרים
ובדיקות ביולוגיות וכימיות שיתבצעו בהמשך בתנאי מעבדה בכדי לעמוד על האפשרות לסיכוי
למציאת שרידים.
14
היערכות לקראת היציאה לים
הישיבות בשני הערוצים סוכמו על ידי חברת נאוטיקוס במסמך מפורט
( DAKAR II: Dakar Operations Plan - (NAUTICOSשפורסם ע"י חברת נאוטיקוס ב11-
באוגוסט 2111כתקציר מנהלים לסיכום המפגשים שהתקיימו בין התאריכים 4 – 7באוג' .2111
המסמך ריכז את הסעיפים העיקריים שנדונו בישיבות ואת העדיפויות ביעדי המחקר:
א.
ניסיון לאיתור שרידי הצוות.
ב.
שליית גשר הצוללת.
ג.
איסוף ותיעוד אינפורמציה להמשך חקר הכשל.
ד.
איסוף ומדידת תנאי סביבה בנקודות שונות באתר הצוללת.
הניסיון למצוא שרידי אנוש בתוך הצוללת ובסביבתה נקבע כראשון ביעדי המשימה .לאור
העובדה שהסקר הראשוני ,עם מציאת ה"דקר" ב 1444-הניב שעות בודדות של תיעוד וידאו
שייעודו העיקרי היה זיהוי של הצוללת וחלקיה נקבע כי המשימה הראשונה בחשיבותה היא
תיעוד וידאו באיכות המיטבית בהתחשב באמצעי הטכנולוגיה הקיימים ובאפשרויות הכניסה
לתוך שברי הצוללת.
כשיטה משנית לתיקוף הממצאים ולבחינת האפשרות של קיום שרידי אנוש נקבע איסוף
ממצאים כימיים ופיזיקליים באמצעות מדידה ודגימה .מתוך הנחה כי ייתכן ולא יימצאו במהלך
המחקר שרידים מהצוות התחייבה נאוטיקוס לאסוף מידע סביבתי במספר נקודות שונות באתר
הצוללת לצורך המשך מחקר על השפעת תנאי הסביבה על סיכויי ההשתמרות באתר הטביעה.
מידע זה יכלול מדידה ותיעוד לאורך זמן של הטמפרטורה ,המליחות והזרמים במי הים בסביבת
הצוללת ודגימה של סדימנט הקרקע ומי ים במספר נקודות שונות במאפייניהן באתר הצוללת.
המשימה העיקרית בתחום שליית החלקים הייתה שליית גשר פיקוד הצוללת שנמצא במרחק
של כ 211-מטר מהגוף העיקרי של הצוללת ,ובהתאם ללוח הזמנים וליכולת הטכנית גם חלקים
נוספים.
נאוטיקוס התחייבה לנסות להגיע לתסריט שהביא לכשל ולטביעת הצוללת ובהתאם לכך נערכה
החברה לאיסוף ותיעוד של כל פירור מידע באתר עבור המשך חקר הכשל כאשר תעוד
הROV-
אמור היה לעזור בקביעת מצב הפעלת הצוללת ומערכותיה ברגעים שקדמו לטביעה .במהלך
הישיבות שהתקיימו ביולי הותוותה במשותף רשימה שכללה את הסיבות האפשריות לכשל
שהביא לטביעה ולכל תסריט מופו המאפיינים והממצאים הנדרשים לבדיקה וצפויים להתגלות
באתר כגון :מצב מערכות הצוללת ,נזקי הצוללת ,אופן פיזור החלקים באתר ועוד.
מאחר והחברה נדרשה בחוזה להגיש דו"ח אובייקטיבי מטעמה לחיל הים ,גויסו על ידיה לצוות
המחקר תום דטוויילר – מנהל המבצעים של חברת נאוטיקוס ובעל ניסיון עשיר במחקר ימי,
רובין וויליאמס – מהנדס ימי ומומחה למחקר תאונות ימיות ,אל"מ ג'ונתן (ג'ונטי) פאוויס –
71
מפקד צוללת מהצי הבריטי ומספר מומחים נוספים מתחום המחקר הימי על מנת להביא את
ניסיונם ודעתם האובייקטיבית לטובת קידום המחקר.
לצורך מימוש יעדי המחקר החברה שכרה את שרותיה הימיים של חברת EDTהקפריסאית
ושכרה מחברה זו את שירותיה וצוותה של אוניית המחקר .EDT EASלצורך ביצוע העבודות
התת מימיות התקשרה חברת נאוטיקוס עם חברת Phoenixהאמריקאית ,בעלת ה ROV -מדגם
Remora 6000אשר שימש בהצלחה לאיתור הדקר שנה קודם .בנוסף שכרה החברה צוות
לצילום ולתיעוד בוידאו וסטילס של הפעילות העל מימית ומומחים נוספים להפעלת ציוד
המדידה והדגימה.
בפרק הזמן שעבר מהמפגש באוגוסט ועד היציאה לים באוק' המשיכה נאוטיקוס להיערך
ולחקור כל טכנולוגיה חדשה האפשרית לקידום המשימות בים ,לאור ההחלטה כי החיפוש אחר
שרידי הצוות יתבצע בראש ובראשונה באופן ויזואלי דרש חיל הים כתנאי ליציאה למחקר שיפור
ביכולות הצילום והתיעוד של ה ROV -והוכחתם כמתאימים למשימה.
בדיקה שערכה החברה העלתה כי נקודת החולשה בצילום בעבר הייתה עוצמת התאורה שהפיקו
זרקורי ה ,ROV-ה ROV-צוייד במערכת תאורה תת מימית בעלת עוצמה משולשת מזו אשר
הותקנה עליו בשנה הקודמת במהלך החיפושים אחר הצוללת ואילו מערך התיעוד הוסב לשימוש
בקלטות .High Definitionצילומי הדגמה במערך המשופר שהציגה החברה לאישור חיל הים
הראו תמונת וידאו ציבעונית ,ברורה ויציבה בה ניתן היה להבחין בחדות גם בפרטים קטנים
ביותר והמוכנות ליציאה לים אושרה.
71
מבצע "נופש כפרי"
בין התאריכים 11 – 4באוק' 2000יצא חיל הים בסיוע חברת "נאוטיקוס" להמשך חקר טביעת
ה"דקר" בהפלגה שנקראה בשם הקוד "נופש כפרי" ,נציגי חיל הים במבצע אשר ליוו את
ההכנות והשתתפו במחקר בים היו :רס"ן איל ישראלי ,רמ"ד צוללות בענף הנדסה ימית אשר
מונה כמפקד המבצע ונציג חיל הים במחקר ,אל"מ (מיל ).דורון עמיר ,מפקד שייטת הצוללות
לשעבר ,בעל וותק וניסיון רב בהכרת צוללות ה" "Tמשירותו בהן כקצין מכונה ורס"ן (מיל ).ד"ר
ברק חירות ,כימאי ימי ,בעל ניסיון רב בדגימת קרקע ומים וניתוחן ,איש המכון לחקר ימים
ואגמים.
הביצוע בים
בתאריך 21בספט' 2111הגיע צוות מקדים של חברת נאוטיקוס לקפריסין לתחילת הכנות על
סיפון ה EASוב 24-בספט' הגיע הצוות העיקרי כולל נציגי חיל הים .החברה הייתה אמורה
להתחיל את הביצוע ב 4-באוק' אך בתאריך זה הסתבר שה ROV -עדיין אינו מוכן בשל תקלות
שאירעו בעת הובלתו לקפריסין .כמו כן לא הגיע הציוד ללקיחת הדגימות לאוניה עקב טעות
מנהלתית אך בסיועם של חברי הצוות הישראלים אותר והוטס ציוד דגימה דומה מהארץ.
ב 1-באוק' 2111יציאה הספינה מנמל לימסול ולמחרת הגיעה לאתר הטביעה לתחילת צלילות
עם ה ROV-במהלכן מוקם באתר ציוד מדידה והונחו תשתיות ראשוניות לביצוע העבודות התת
מימיות.
ב 1-באוק' ארעה תקלה ב ROV-והוא הועלה לסיפון האוניה ותוקן.
ב 11-באוק' הסתמן מזג אוויר טוב אך עם צפי להחמרה ,לפיכך נפלה החלטה לשנות את הלו"ז
המתוכנן ולמשות תחילה את גשר הפיקוד ,פעולה מורכבת שהייתה תלויה במצב ים ובמזג אוויר
טוב.
על פי תכנון מראש נעגנו באמצעות ה ROV-על קורה בגשר הצוללת ,בנקודות שתוכננו מראש,
שתי טבעות והגשר הורם ממקומו והועלה באיטיות לפני המים באמצעות כבל וכננת בתהליך
שארך שעות ארוכות .לאחר משיית הגשר התברר כי בשל ההרעה במצב הים לא ניתן יהיה לשנע
אותו ולמקמו בבטחה כמתוכנן על סיפון הירכתיים אלא רק לאבטח אותו למנוף עצמו.
מאחר ומצב הים הלך והחמיר ובמצב זה ממילא לא ניתן היה להמשיך במשימות ,הוחלט
להקדים את הכניסה לנמל חיפה ולהוריד את הגשר בנמל .במהלך ההפלגה לנמל תועדו ונבדקו
מערכות הגשר ומספר רב של אביזרים שהיו מותקנים עליו כגון :עוקב הג'יירו ,מצפן מגנטי,
מערכות תקשורת ,כלי עבודה וציוד ימאות.
ב 11-באוק' הגיעה הספינה EASלחיפה ,הגשר נפרק בזהירות בידי צוות ממספנת חיל הים
והספינה חזרה לאתר הטביעה להמשך המשימות.
72
ב 12-באוק' – הגעה חזרה לאתר הטביעה ושיגור ה ROV -כשעליו ציוד למדידת תנאי סביבה,
דגימת מים וקרקע וצילום וידאו.
ב 11-באוק' – המשך צילומי וידאו ודגימות כימיות ,סריקת האתר.
ב 14-באוק' – החזרת ה ROV-לאיפוס והכנה להורדה נוספת.
ב 11-באוק' – צלילת ה ROV-להמשך צילומי וידאו .שליית שברים נוספים והמשך דגימות.
ב 11-באוק' – החזרת ה ROV-ועריכת הצילומים.
ב 17-באוק' -המשך פעילות עם ה ,ROV-איתור ושליית בית המצוף והעלאת ארגז הממצאים
מקרקעית הים ,תיעוד ושימור ראשוני של הממצאים.
ב 11-באוק' – חזרה לנמל לימסול.
במהלך פעילות "נופש כפרי" פעל ה ROV-באתר הטביעה למשך 12ימי עבודה מלאים במהלכם
אותרו ומופו כל חלקי הצוללת ,כולל חלקי הסיפון האחורי ובית המצוף שלא אותרו בעת מציאת
הצוללת .הצוללת וסביבתה נסרקו שיטתית ותועדו ב 11שעות וידאו באיכות ,HDצולמו מאות
תמונות סטילס כולל צילומי רצף לצורך בניית פסיפס ,נמדדו ותועדו תנאי הסביבה לאורך כל
תקופת המחקר ובמספר נקודות באתר ,נדגמו עשרות דגימות מים וקרקע בהתאם לתוכנית
שנקבעה מראש ותועדו בעלי חיים רבים בסביבת הטביעה :דגים ,סרטנים ,ורכיכות .על פי
התוכנית נשלה גשר הצוללת ,ונשלו בנוסף בית המצוף ועשרות פריטים קטנים יותר ,בכלל זה
חליפת מדים ומעיל סערה שנמצאו מקופלים על גבי קולב מתכת עטופים בשקית פלסטית (ראו
איור .)11
71
איור :12חליפת המדים על קרקעית הים לאחר שאותרה ונחשפה
בתחקיר ראשוני שהתקיים בתאריך 24בנוב' 2111בפני רמ"ד תכנון מבצעי רס"ן צחי אפלמן,
דיווח רס"ן איל ישראלי כי צילום הוידאו שבוצע היה מקיף ובאיכות טובה מאוד באזור
הצוללת ,וצילומי תקריב עד לעומק של 1 – 1מטר בתוך הצוללת .התכנון לבצע צילומים
במצלמה חודרת לא בוצע עקב כשל טכני במנגנון ההפעלה ובמצלמה אולם גובה ביכולות
מפתיעות לטובה של המצלמה הראשית .1על אף החיפושים האינטנסיביים במהלך המבצע בים
דווח כי לא אותרו שרידי צוות או פרטים הנחשדים כשרידים .לצורך המשך מחקר נלקחו
בהתאם למתוכנן דגימות קרקע ומים ונמדדו ותועדו תנאי הסביבה במספר נקודות בצוללת
ובקרבתה ,כמו כן אותרו באזור הטביעה בעלי חיים רבים אשר זוהו ותועדו בהמשך בידי
מומחים מצוות המכון לחקר ימים ואגמים.
במהלך הסקר לא אותרו סימני פגיעה חיצוניים בגוף הצוללת .בקדמת הצוללת נראו "גלי" חול
המראים כי חרטומה התחפר בחול בזמן הפגיעה בקרקע .שסתום ניתוק צינור דיבור לגשר אותר
במצב סגור ונראה כאילו הגשר "מחוסל" לקראת צלילה 1 .מדפי יניקה ופליטה אותרו וזוהו
כסגורים ובחלקם אף ניתן היה להבחין כי הם מאובטחים .על המחיצה האחורית באזור השבר
אותרו צינור דיבור ומדף אוורור במצב פתוח .על גבי גוף הלחץ ומכלולים נוספים נמצאו סימנים
אופייניים לקריסה הידרוסטטית בשל לחץ הים.
על פי מצב הצוללת ומכלוליה ומניתוח הממצאים על ידי הצוות המקצועי עלה כבר במהלך
המחקר בים כי בתחילת אירוע האובדן הצוללת היתה בעומק פריסקופי ,ואז פעולה או תקלה
טכנית במהלך תהליך שינור או בתהליך סגירה משינור גרמה לאובדן שליטה וצלילה מהירה ולא
מבוקרת .הצוללת טבעה אטומה ומכאן נזקי הקריסה והשברים שאותרו בגוף הלחץ ובמכלולי
הצוללת .נזקי הגוף בצוללת הושוו בים עם תיעוד מניסויי קריסה בצוללות בריטיות בנות זמנה
שאיתר רובין ויליאמס בארכיון הצי הבריטי ונמצא דמיון רב בהיקף הנזק ,במאפייני ההרס
ובנקודת הכשל בה נפרץ גוף הלחץ בין הצוללות שהשתתפו בניסוי ובין הנזק שזוהה
ב"דקר".2
מציאתם של חלקי הכיסוי ( )Casingשל הסיפון האחורי ושל בית מצוף ההצלה האחורי (אשר
נשלה להמשך מחקר ,ראו איור )14כשהם במנותק מהצוללת ,פזורים לאורך נתיב שקיעתה
ונושאים עדויות בולטות לנזק מכאני וכשל בנקודות החיבור שלהם אל גוף הלחץ ,סיפקו הוכחה
לאמיתות התיאוריה של "טראומת הסיפון" שהציגו מומחי החברה במהלך המפגשים המקדימים
ולתהליך השחרור הבלתי מבוקר והחבלות שספג מצוף ההצלה האחורי בעת קריסת הצוללת.
את הנזק הכבד לגוף הצוללת הסביר החוקר באמצעות התיאוריה המכונה implosion/explosion
אשר על פיה בעת קריסתו ההידרוסטטית של גוף אטום ,קשיח ובעל חוזק ומסה משמעותית ,בשל
מהירות התהליך והאנרגיה הרבה האצורה בו ;מאיצים בעת הקריסה חלקי המעטפת
ובעקבותיהם המים בתנועתם פנימה ,בועת האוויר הכלואה נדחסת לערכים גבוהים משמעותית
מלחץ הסביבה ולאחר מכן משתחרר הלחץ לסביבה במהירות תוך יצירת אפקט של פיצוץ הגורם
לשבירה נוספת של הגוף תוך פיזור חלקיו ותכולתו.
74
בסיומו של המבצע ,בטרם עזב צוות המחקר את האתר הוצב על חרטום הצוללת שלט זיכרון
הנושא את סמל הצוללת והכיתוב – The men of INS DAKAR - never forgotten" :אנשי
אח"י דקר -ייזכרו לעד"
איור :1/בית המצוף האחורי כפי שאותר על קרקעית הים ,במנותק מגוף הצוללת
ב 11-בדצמבר 2111הוצגו בפני מח"י האלוף ידידיה יערי ממצאי הפלגת "נופש כפרי" על ידי
רס"ן איל ישראלי ונדון המשך הפעילות בנושא אח"י דקר ,סיכום מח"י לדיון זה היה:1
.1ממצאי "נופש כפרי" והתיעוד המפורט שנאסף עשויים להוביל לסיום פרשת ה"דקר".
.2נדרש להמתין לדו"ח חברת נאוטיקוס אך כבר כעת ניתן להצביע על כך שגוף הצוללת
קרס כמעט לכל אורכו ותחילתו של התהליך הייתה בעומק פריסקופי.
.1בכוונת חיל הים לכנס את משפחות הדקר להצגה מפורטת של הממצאים לכשיושלם
ניתוחם.
.4גשר הדקר יוצב במוזיאון חה"י .רמכ"א ירכז הצעות לאופן הצבתו.
.1מאושר להעביר את הפריטים שהועלו למוזיאון ולאתר האנדרטה בהר הרצל (ג'יירו ובית
המצוף).
.1עבודת צוות "נופש כפרי" ראויה לציון
במקביל נערכה חברת נאוטיקוס לניתוח ממצאי הסקר והגישה להתייחסות טיוטת דו"ח
ראשונית שלא הייתה מספקת מבחינת חיל הים בנושא הממצאים הרפואיים מאחר ומסקנותיו
לא היו חד משמעיות באשר לאפשרות של הימצאות שרידי אנוש .בדיון שהתקיים בפני רמ"ח
כלי שייט אל"מ דני אשחר בתאריך 21בפבר' 2111סיכם והנחה הרמ"ח על ריכוז המאמץ
להשלמת המחקר ולקבלת אבני הדרך האחרונות וסיום ההתקשרות מול החברה.
71
חברת נאוטיקוס הגישה את הדו"ח הסופי 4מטעמה ומסקנותיו הוצגו למח"י בתאריך 21ביוני
.2111
71
ממצאי "נופש כפרי" -התחום ההנדסי
בהתאם ליעדי המבצע נשלה גשר הצוללת לאחר יומיים של עבודה באתר ,מאחר ולא הייתה
אפשרות לאכסנו על הסיפון הפליגה הספינה לחיפה על מנת לפרוק אותו בנמל .עם הגשר הועלו
לסיפון אביזרים נוספים שאוחסנו בו או היו מותקנים עליו :לוקר ימאות ובו כלי עבודה ,עוקב
ג'יירו ,מערכת תקשורת ("טלפון צוללים") ,מצפן מגנטי.
בהמשך המבצע הוצאו פריטים קטנים שאותרו בסביבת הצוללת :בית מצוף ההצלה ,קופסת
פיות היחלצות ,חלקי חילוף ופרטי לבוש .בנוסף לכך נבדקה היכולת לשליית חלקי גוף נוספים –
הסתבר כי שליית שבר הירכתיים אפשרית אך הסבירות להרמת גוף הצוללת כולו נמוכה מאחר
ושלייה של גוף צוללת מעומק דומה מעולם לא בוצעה וגם אם הייתה אפשרית טכנולוגית קיימת
סבירות גבוהה כי יתפרק למספר חלקים בעת הרמתו לאור השברים הרבים לאורכו ושקיעתו
בקרקע.
הדו"ח המקיף שכתב רובין וויליאמס Robin A. Williams – Consultant Naval Architet
מהנדס מכונות ,אדריכל ימי וחוקר תאונות ימיות בעל ניסיון נותן הסבר טכני לתהליך שהביא
לטביעת הצוללת בהתבססו על תאוריית IMPOLSION/EXPLOSIONאך את הסיבה או הטריגר
המדויק שהוביל לתחילת התהליך לא הצליח למצוא לאור תקופת הזמן שחלפה מאז הטביעה
( 32שנה) ומצבה הניזוק של הצוללת" .מאכזב לדווח" כותב רובין וויליאמס בדו"ח "כי בשל הנזק
למרכז ולחדר המכונות ,ונזקי הזמן לחלקי האלומיניום נמנע מהסקר לתת עדויות על מצבי
ההפעלה ותגובות החירום ברגע הכשל .אין מסקנה מוצקה לתהליך וגורם הכשל".
הדו"ח מגדיר את רגע האובדן ( )Moment Of Lossכרגע שבו משקל הכלי גדול מיכולת הציפה שלו
ולאחר כל פעולות החרום של הצוות (ריקון מיכלים ,הפעלת הגאים ,מנועים וכו') ,הצוללת
ממשיכה ומפתחת מגמה של צלילה ובידי הצוות לא נותרו עוד אמצעים להעלותה לפני השטח,
על פי הגדרתו זהו רגע האובדן ולא הרגע בו קורסת הצוללת.
הדו"ח מנתח וקובע את מוד הפעלת הכלי על פי ניתוח מצב מדורי הצוללת .הניתוח מסביר כי
באזורים בהם לא הוצפה הצוללת במים הנזקים גדולים וככל שנפח האוויר במדור גדול יותר
עצמת הנזק במדור גדולה יותר .על פי הדו"ח תהליך אובדן השליטה והכשל היה מהיר והצוות
הצליח להגיב רק חלקית( .סגר מדפים אבל לא הספיק לסגור שסתומים בסבב משני).
על פי הדו"ח רוב הפגיעות שזוהו לאורך גוף הצוללת נגרמו כתוצאה מהקריסה ההידרוסטטית,
עוד בטרם פגעה הצוללת בקרקע .בניגוד לניסוי שנעשה באשר לאופן הטביעה באמצעות מכון
וייצמן בו נטען כי מהלך נפילתה של הצוללת היה מלווה בתנודות וטלטולים חזקים בכיוון
קדימה ואחורה ( )Pitchוזה כנראה היה אופן התנודה הדומיננטי ,טוען רובין וויליאמס שהצוללת
שקעה לאחר הצפתה ונעה בתנועה הידרודינמית רציפה.
77
רובין ויליאמס מעריך כי גוף הצוללת פגע בקרקע בזווית חרטום קטנה מ 11-מעלות ,הפגיעה
הייתה בתנועה קדימה ,כשהחרטום חודר לקרקע תוך יצירת גל חרטום בסדימנט וחלקו האחורי
של הגוף נחבט תוך כדי יצירת מכתש .החבטה בקרקע גרמה לסדקים באזור החרטום ומעוצמת
הפגיעה הירכתיים ,שכבר היו במצב ניזוק מהקריסה ,נותקו ונחתו לצד הצוללת .באותו שלב עף
קדימה גם הממיר שנמצא על חרטום הצוללת ונתלשו ממקומם מדפי הפליטה החיצוניים שנחתו
ליד החרטום.
על סמך ממצאי הסקר הוצעו בדו"ח מסקנות המחקר הבאות:
הצוללת הפליגה ללא הפרעה בנתיב לנמל חיפה.
הצוללת הייתה כפי הנראה במצב של שינור או בתהליך של סגירה משינור,
והפליגה בעומק פריסקופי.
הצוללת נחשפה לחדירת מים מהירה ובנפח גדול ייתכן לתוך מדור אחסנת
טורפדו מעבר לעודף הציפה שלו (חיל הים לא קיבל מסקנה זו מאחר ולא
נמצאו לה סימוכין ,מעבר לכך ,הערכת קציני חיל הים הייתה כי הצפה בעומק
פריסקופי אינה סבירה במוד ההפעלה בו הייתה הצוללת וכי הצוות היה מתגבר
על הצפה שכזו אילו התרחשה בעומק פריסקופי).
הצוללת נטתה קדימה בצלילה מהירה ללא יכולת עצירה או שליטה באמצעות
שימוש בהגאים ,הנעה ,ירי למיכלים או שילוב ביניהם.
למרות מאמצי הצוות הצוללת חרגה מעומק הקריסה וגוף הלחץ קרס בעוצמה.
על יסוד מסקנות הדו"ח הציג מצ"ד את מסקנותיו והמלצותיו בפני מפקד חיל הים:
ניתן להניח כי עד לרגע הכשל הצוללת הפליגה על הנתיב בעומק פריסקופי תוך
שינור או בעת הכנות לשינור.
לאור מצבה של הצוללת לא ניתן לאתר מסקנה מוצקה לגורם הכשל שהביא
לטביעתה.
התסריט המתואר בדו"ח יכול להתקבל מבחינה הנדסית אך הינו רק אחד
מהתסריטים האפשריים.
בשל נזקי הגוף הכבדים צפוי הכלי להתפרק בעת הניסיון לשלייתו.
המחקר ההנדסי מוצה ,מומלץ לסיים הפעילות בתחום ההנדסי.
71
ממצאי "נופש כפרי" -התחום הרפואי
את תהליך בדיקת הממצאים בתחום הרפואי מטעם נאוטיקוס ניהלה ד"ר מרסלה סורג
,Marcella H. Sorg R.N. Ph.Dד"ר סורג נעזרה בד"ר ג'ון דירבורן .והשתתפה כאמור
בסימפוזיון המומחים שהתקיים במפקדת חיל הים.
השאלות שעמדו ביסוד עבודתה של ד"ר סורג היו:
א.
האם קיימים שרידים בסביבת ה"דקר"?
ב.
במידה ואין שרידים מדוע?
הנחת העבודה של ד"ר סורג הייתה שהדרך הויזואלית היא הטובה ביותר לאיתור הימצאותם של
שרידי אנוש כלשהם ,במידה ולא אותרו ,מידע סביבתי וכימי עשוי היה להביא למסקנות מדוע.
על פי מסקנותיה של ד"ר מרסלה סורג מבחינת הממצאים הגורמים שהשפיעו על העלמות
הגופות הם:
נזק חבלתי לגופה.
חשיפה לטורפים.
תהליכי שחיקה ארוזיה והמסה.
פיזור הגופות בזמן הטביעה.
תהליך הקריסה וההצפה המהירה יצרו זרמים חזקים בצוללת ובעומק הקריסה התרחש אירוע
רב עוצמה שגרם לפליטה ופיזור של חלק מהגופות על פני שטח רחב .מהלך טביעת הצוללת היה
ארוך והעובדה שנמצאו שחלק משרידי גוף הצוללת נמצאו בפיזור מעידה על אפשרות של זמן רב
לפיזור הגופות.
באיזור הטביעה נמצאו בעלי חיים טורפים ,דגים ,סרטנים ותולעים מסוגים שונים הניזונים
מחומר אורגני .דגימות המים שנלקחו מאתר הצוללת הכילו חומרי מזון ומיקרואורגניזמים .
בתהליך הקריסה כל חללי הצוללת נפגעו ולא נותר חלל סגור ,עקב כך גם אם נשארו גופות
בצוללת בתום תהליך הטביעה הם היו חשופות לבעלי חיים ומיקרואורגניזמים במהלך השנים.
מאחר ופני הקרקע מישוריים ועשויים משקע דק (סדימנט) הסבירות לכך שחלקי גופות נסתרים
או קבורים לחלוטין נמוכה .מאחר ולא הייתה גישה לכל המדורים של הצוללת קיימת אמנם
סבירות נמוכה שגופות או חלקיהן נלכדו או נקברו בתוכם אך גם במקרה שכזה השתמרותם
תהייה חלקית ביותר ויהיה קיים קושי ממשי לזהותם.
סיכום הדו"ח קובע כי לא נצפו שרידי אנוש בחיפוש במדורי הצוללת הנגישים או בסביבות
הצוללת ,חפצים רבים נמצאו על פני הקרקעית כולל חפצים עתיקים בני אלפי שנים וכולל ציוד
74
מהצוללת הטבועה ולא נקברו ,זרמי המים אינם חזקים דיים לכיסוי גופות אך חזקים דיים בכדי
לאפשר חמצון ומאחר וריכוזי החמצן שנמדדו במים גבוהים והטמפרטורה גבוהה יחסית
התנאים אינם תומכים בשימור שרידי הגופות.
המסקנות שנבעו מהממצאים:
העדר נוכחות גופות או שרידים מהן בתצפית ויזואלית ישירה ,מהוה את הטיעון
העיקרי לעובדה שהגופות לא נשתמרו.
תהליך הטביעה מוכיח שהיה פיזור רחב של הגופות באזור ,עובדה שמקטינה
את סיכויי שרידותן.
הימצאות מיקרואורגניזמים ובעלי חיים טורפים מקטינה בהרבה את הסבירות
לשימור השרידים.
רוב הממצאים הכימיים והפיזיקליים אינם תומכים בשימור שרידי אנוש.
לא ניתן לשלול באופן מוחלט קיום שרידי אנוש אך ההסתברות לכך אפסית
ובמידה והם עדיין קיימים הם השתמרו באופן מינורי שאינו ניתן לאיבחון
ולזיהוי.
ד"ר סורג קבעה במסקנתה הסופית כי:
“ ”We have concluded it is very unlikely that there are any preserved remains
"הסקנו שקרוב לוודאי שלא השתמרו שרידים" כותבת סורג" ,לאחר 11שנים של חשיפה
לגורמים שהוזכרו לעיל יש להניח שכל שרידי האנוש הוטמעו בתוך הסביבה הטבעית".
מסקנות ענף רפואה ימית בחיל הים בהסתמך על ממצאי הסקר היו כי העדר נוכחות גופות
בתצפית ישירה ויזואלית מעיד על כך שקיימת סבירות גבוהה מאוד שרוב (יתכן כל) שרידי
האנוש של לוחמי ה"דקר" שנספו באסון אבדו בלא יכולת לאיתור ושחזור מקום המצאם ,קרוב
לוודאי שאובדן זה התרחש בזמן התאונה או קרוב מאוד אחריה ,כתוצאה מקריסת גוף הצוללת
ופגיעתה בקרקעית הים.
אם בכל זאת ישנם שרידים כלשהם שכוסו ע"י חלקי הצוללת או נקברו בתוכם ,השתמרותם
מוטלת בספק ובוודאי לא שלמה עקב התנאים האובייקטיבים המצויים בשטח .הימצאות
מיקרואורגניזמים ובעלי חיים טורפים מקטינה בהרבה את הסבירות להישארות שרידי אנוש
בצוללת ובסביבתה.
11
סיכום חיל הים לממצאי מחקר ה"דקר"
חיל הים קיבל את מסקנות החברה והחליט לסיים ולסכם את הפעילות בנושא ה"דקר" .בכדי
לסכם את ממצאי המחקר ולגבש את החומר בצורה נוחה להצגה התבקשו נציגי חברת נאוטיקוס
להגיע לארץ לצורך הצגת הדו"ח ולצילום קלטת המציגה את עיקרי המחקר והממצאים באופן
שיאפשר הצגתם למשפחות חללי הדקר.
מאחר ובאותה עת התפרסמה אזהרת מסע שמנעה את הגעת נציגי החברה לישראל ,ובהמשכה
התחוללו אירועי ,4/11הוחלט כי בכדי לאפשר לחברה לעמוד באבן הדרך האחרונה במחקר
ישלח חיל הים נציגים מקצועיים מטעמו להיפגש עם נציגי החברה בארה"ב ,לערוך בצוותא את
החומר להצגה ולאשרו.
למפגש שהתקיים במשלחת משהב"ט בניו יורק נשלחו ק .רפואה חילי סא"ל ד"ר דיוויד מנקוטה,
רע"ן פרט סא"ל מדי שוייד ורס"ן איל ישראלי ,הקצינים נפגשו עם נציגי החברה ,צפו יחד בקבצי
הוידאו ואישרו את הגשת תוצרי המחקר האחרונים ועמידתה של החברה בדרישות המחקר.
בהמשך תורגמה הקלטת ונוספו לה כתוביות עבריות והיא נשלחה למשפחות בצירוף גיליון זיכרון
(ראו איור )21שהוכן בחיל הים וכלל שרטוט חתך של מבנה הצוללת ,הדמיות של אתר הטביעה
ותיעוד של גוף הצוללת וסביבת אתר הטביעה באמצעות תמונת פסיפס שנבנתה על בסיס צילומי
הרצף שביצע ה .ROV
סיכומי המחקר ותוצריו הוצגו בפני מח"י בפורום רמ"חים ומפקדי בסיסים ובמהלכו אושרה
גירסת חיל הים הסופית לממצאי המחקר באח"י דקר:
ניתן להניח כי עד לרגע הכשל הצוללת הפליגה על הנתיב המתוכנן
הצוללת הפליגה בעומק פריסקופי תוך שינור או במהלך הכנות לשינור.
עקב ארוע פתאומי חרגה הצוללת מעבר לעומק הצלילה ,חריגה שהביאה לקריסת
שלושה ממדוריה המרכזיים וניתוק חלקי גוף וסיפון.
הצוללת שקעה בעומד המים ופגעה בחרטומה בקרקע תוך שבירת חלקה האחורי
ופיזור מכלולים על קרקע הים.
לאור מצבה העכשווי של הצוללת לא ניתן לאתר מסקנה מוצקה לגורם הכשל שהביא
לטביעתה (הערכת הדו”ח -הצפה בחרטום).
בשל נזקי הגוף הכבדים צפוי הכלי להתפרק בעת ניסיון לשלייתו.
בכנס בהשתתפות משפחות חללי הדקר שנערך בתאריך 4בינואר 2112בבית החייל בחיפה הוצגו
ממצאי המחקר ומסקנות חיל הים .בסיומו קבע מפקד חיל הים האלוף ידידיה יערי בהסתמך על
הצבעה פה אחד של בני המשפחות שנכחו בכנס כי המחקר בנושא הדקר הסתיים ומעתה והלאה
יופנו המשאבים והמאמץ להנצחת הצוללת וצוותה.
11
בהתאם להנחיית מפקד חיל הים נוקה ונצבע גשר הצוללת שהועלה ממעמקים והוצב על גבי
בסיס דמוי גוף צוללת בחזית מוזיאון חיל הים ,חליפת המדים שנשלתה מאתר הטביעה עברה
תהליך ממושך של שימור ומוצגת כיום במוזיאון ,בית המצוף האחורי ועוקב ג'יירו מגשר הצוללת
עברו תהליך שימור והוצבו באנדרטת הצוללת בהר הרצל.
איור :21גשר הצוללת לאחר הצבתו בחזית המוזיאון
כשנה לאחר סיום המחקר הופקה לזכר הצוללת מדליית זיכרון ,נציגי המשפחות ,פיקוד חיל הים
ונציגים מצוותי החיפושים השתתפו בטקס חגיגי שנערך בבית הנשיא במהלכו הוצגה המדליה
והוענקה כשי לחברת נאוטיקוס לאות הערכה על חלקה במציאת הצוללת.
12
סיכום
מגמות חיפושי ה"דקר" היו לאורך השנים תוצאתם של נסיבות ההיעלמות ,של היכולות
והמגבלות הטכנולוגיות ,חקר הממצאים ,ניתוחם ופרשנותם ,התפתחות הציוד וכיווני מחקר,
קשרים עם גורמים בינלאומיים ונסיבות מדיניות .ניתן להבחין כי אזורי החיפוש השתנו בהתאם
למספר נקודות מפנה בהבנה ובטכנולוגיה שהביאו לשינויים בהערכות המצב וכפועל יוצא
מהערכות מצב אלו תוכננו ונערכו חיפושים באזורים ובעומקים בהם הועלתה הסברה כי הצוללת
עלולה להימצא עד שהביאו למציאתה 11שנים לאחר אובדנה הטראגי.
ניתן לסכם את כלל פעילות חיל הים בנושא ה"דקר" כדלקמן:
א.
עם ההגעה לתודעה שהצוללת נעלמה ,כיממה וחצי מאז השדר האחרון שהגיע ממנה
התמקדו החיפושים באופן טבעי לאורך הנתיב בו הייתה אמורה להפליג הצוללת בדרכה
ארצה .העובדה שהחיפושים התעכבו ביממה וחצי ,הים הסוער שהקשה על אפקטיביות
החיפושים ומעל לכל העדרה באותה עת של טכנולוגיה לחיפוש ואיתור במים עמוקים היו
הגורמים להעדר כל סימן שהוא מהצוללת.
ב.
מציאת מצוף הירכתיים של הצוללת בחוף חאן יונס כשנה לאחר היעלמות הצוללת
וניתוח הממצאים הקשורים בו העבירו את מגמת החיפושים לכיוון מצרים ובפרט לאזור
אלכסנדריה .מאחר ומצרים הייתה באותה עת מדינת אויב לא ניתן היה ליישם את
החיפושים עד לתחילת שנות ה .11-מציאת המצוף ומסקנות פרופ' בודנר מחקירתו ,יחד
עם העדר כל אינפורמציה אחרת על ה"דקר" ,קיבעו את התפיסה שהמצוף היה צמוד
לצוללת מאז היעלמה ולפיכך נמצאת הצוללת על מדף היבשת בעומק רדוד.
ג.
החיפושים האינטנסיביים במצרים והעובדה שה"דקר" לא נמצאה באזורים אלה ,הובילו
להערכת מצב מחודשת ולהמלצה להתמקד במחקר של זרמי המים בים התיכון ומחקר
מעמיק יותר של בעלי החיים שנמצאו על המצוף .ממצאי מחקרים אלו יחד עם תוצאות
מחקרי בינלאומיים לזרמים בים התיכון ומינויו של תא"ל הדר קמחי ליו"ר הועדה
לחיפושי ה"דקר" ,הוליכו בשנת 1417למגמת חיפושים באזור הים האגאי ,אזור שהיה
אטרקטיבי לפעילות צוללת .גם מגמת חיפושים חדשה זו עדיין התבססה על התפיסה
שהצוללת נמצאת על מדף היבשת בעומק רדוד.
ד.
מינוי של תא"ל גדעון רז ליו"ר הועדה לחיפושי ה"דקר" ופתיחת הנושא למעורבות
בינלאומית ולבדיקה מקצועית של חברה זרה בעלת התמחות בתחום האיתור בעומק רב,
בד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית וזמינותו של ציוד לחיפוש במים עמוקים הביאו את
נקודת המפנה ופריצת הדרך אשר הוליכה לחיפוש במים העמוקים על נתיב ההפלגה
ארצה ובסופו של תהליך הביאה למציאת ה"דקר".
11
מציאת ה"דקר" סגרה מעגל של 31שנות חיפוש והיוותה את גולת הכותרת בחיפושים אחריה.
מהלך החיפושים לווה תקשורתית ומציאתה הייתה לסנסציה בינלאומית.
שתי שאלות העסיקו את החיל הים עם מציאת ה"דקר" :האחת האם ייתכנו סיכויים למציאת
שרידי אנוש בסביבת הצוללת או בתוכה והשנייה מהי הסיבה שגרמה לטביעת הצוללת .חיל הים
החל לפעול בשני מישורים :האחד ניסיון לבדוק האם יש סימנים למציאת שרידי אנוש בצוללת
(עצמות ,שרידי רקמות רכות) ,והשני לנסות ולהעלות השערה מהו הגורם לטביעת הצוללת.
פעילות חיל הים בתחומים אלה באה לידי ביטוי בקיום סימפוזיון בתחום הרפואי בהשתתפות
בכירי המומחים בנושא מהארץ ומחו"ל ובסדרת מפגשים ודיונים של אנשי המקצוע הבכירים
ביותר בתחום ההנדסי .בעקבות הפעילות המתוארת ,תוך העזרות בטובי המומחים בתחומם
בעולם ותוך שימוש בציוד המתקדם ביותר הקיים למחקר בעומק רב ,בוצע סקר שני באתר
טביעת הצוללת על ידי חברת נאוטיקוס אשר לאור הצלחתה באיתור הצוללת נבחרה בשנית
לביצוע המשימה בשיתוף עם צוות מומחים בינלאומי ונציגים מחיל הים.
ממצאי הסקר והמחקרים שהתקיימו בעקבותיו העלו שתי קביעות ברורות:
.1
לא נמצאו שרידי אנוש בצוללת או בקרבתה ,הסבירות לקיומם של שרידי אנוש באזור
טביעת הצוללת נמוכה ביותר בשל תנאי סביבה שאינם תומכים בהשתמרות וסביר להניח כי
במהלך השנים שלאחר אובדן הצוללת נחשפו השרידים לסביבה ,התפרקו ונטמעו בה.
.2
המחקר ההנדסי שולל את ההשערות בדבר חבלה או פגיעה חיצונית ומצביע על תקלה טכנית
פנימית כסיבה שהביאה לאובדן הצוללת .מצבה הניזוק של הצוללת ופרק הזמן שעבר אינם
מאפשרים להגיע למסקנה חד משמעית מהי סיבת הכשל המדויקת אך ממצאי הסקר
מעידים כי הצוללת הייתה במצב של הפלגה בעומק פריסקופי ,ככל הנראה בשינור ,על הנתיב
המתוכנן לנמל חיפה כאשר אירע כשל טכני אשר גרם לאובדן השליטה בצוללת ולחריגה
בעומק הצלילה אשר הביאו את הצוללת למצב בו לא יכול היה הצוות להצילה.
במהלך סקר זה נשלו מספר חלקי צוללת משמעותיים לצורך מחקר והנצחה ,ממצאי הסקר
ומסקנותיו הוצגו בפירוט לפיקוד חיל הים ולמשפחות החללים ובהחלטה משותפת נקבע כי
תהליך המחקר הגיע לסיומו ומכאן ואילך מופנים המאמצים והמשאבים לצורך הנצחה.
יהי זכרם של חללי הצוללת אח"י דקר ברוך
14
11
איור :21גיליון המזכרת המציג את אתר הטביעה
11
הערות
הערות לפרק "ההפלגה לארץ ואובדן הקשר עם הצוללת"
.1
פקודת דקרון – תיק "דקר" דו"ח ועדת אראל.
.2
תיק מברקים "דקר"
.3
תיק מברקים "דקר"
.4
תיק מברקים "דקר"
הערות לפרק "החיפושים לאחר היעלמות הצוללת"
.1
דו"ח אראל.
.2
חוזר מפקד ח"י מס' 3/68מפקדת חיל הים /מחלקת ים /ענף ים 1מתאריך 4במרס .'68
.3
טבלאות המסכמות את פעילות ח"י ,צי הסוחר ,ציים זרים ח"א וחיילות זרים במסמך
מפקדת חיל הים/מחלקת ים/ענף ים 3/מתאריך 4.2.68
.4
תמצית פגישת קציני שייטת 7לאחר אסון דקר שנערכה בתאריך 8.2.68
הערות לפרק "ועדות ראשונות"
.1
דו"ח אראל
.2
דו"ח אראל ,נספח ח'.
.3
דו"ח אראל ,נספח ח'.
.4
כנ"ל.
.5
ש .אראל" ,לפניך הים" בהוצאת משרד הביטחון ההוצאה לאור ,עמ' 302
.1
כתב מינוי ועדת חקירה .לשכת הרמטכ"ל מתאריך 20בפבר' 68
.7
.1
.4
.11
דו"ח אראל ,נספח ז'.
היכן טבעה אח"י דקר? דו"ח מחקר ע"י יואב עיטם -נספח ט'
כנ"ל.
דו"ח טל
הערות לפרק "מציאת המצוף"
.1
העובדה שהמצוף נמצא קבור עלתה ע"י שמואל שבח בפברואר 1983עקב תחקיר שקיים סא"ל
עיטם בראש הועדה לחקר ה"דקר" ,מחקר מצוף אח"י דקר ,דו"ח מלא -יואב עיטם ,עמ' .213
.2
דו"ח על חקירת נזקים ואספקטים מכניים של מצוף זיהוי מהצוללת "דקר" -נערך ע"י
פרופ' ס .בודנר.
.1
שם עמ' .124
.4
שם עמ' .167
.1
שם עמ' .167
17
הערות לפרק "דו"ח אברהם דרור (איבן)"
.1
דו"ח אברהם דרור (איבן).
.2
שם ,נספח מס' .1
.3
הפורמיניפרה היא קבוצת בעלי חיים זעירים בעלי שלד חיצוני מוצק.
.4
דו"ח אברהם דרור (איבן) -נספח מס' .2
הערות לפרק "מציאת המצוף ומגמת החיפושים במצרים"
.1
חיפושי הצוללת דקר – סיכום דיון מ -7ביולי ,79דו"ח הועדה החיילית – נספח א1
.2
היכן טבעה אח"י דקר – דו"ח הועדה החיילית – עמ' 3
.3
היכן טבעה אח"י דקר – דו"ח הועדה החיילית ,מאפריל –83עמ' . 21
.4
היכן טבעה אח"י דקר -דו"ח הועדה החיילית מפבר' ,1980עמ' .9
.5
ראו נספח "טביעת המינרב".
.6
מבצע "סנונית השחר" פקודה מס' ,2מחלקת מבצעים ענף תכנון מתאריך 10בנוב' '80
.7
"סנונית השחר" – 2 – 1דוח"מ ,מפל"ג 34
.8
מחקר מצוף אח"י דקר -דו"ח מלא ,יואב עיטם מתאריך אפריל ,83עמ' 40
.9
חיפושי אח"י דקר –סיכום והערכת מצב ,יואב עיטם ,מתאריך 1נוב' 81
9א.
חיפושי אח"י דקר – הצורך במחקר אוקיינוגרפי ,יואב עיטם מתאריך 22נוב' 1981
.10
חיפושי אח"י דקר –סיכום והערכת מצב ,יואב עיטם ,מתאריך 1נוב' ,81עמ' 9
.11
מסמך "סיכום מפגש ועדת המשנה לחיפוש הדקר באלכסנדריה" משרד הביטחון ,מבקר מערכת
הביטחון מתאריך 12יוני 1985
.12
סיכום מבצע צ'אלנג' אקספרס – עמ' 2
הערות לפרק " המצוף ומגמת החיפושים בים האגאי"
.1
מברק מתאריך 7דצמ' .1417
.2
דו"ח הועדה להערת מצב חיפושי אח"י דקר – 1417מתאריך 1בדצמ' 1417
.3
שם עמודים .12 – 11
הערות לפרק "מגמת החיפושים במים עמוקים -צוללת על הנתיב"
.1מינוי ועדה להערכת המשך חיפושי הדקר – לשכת מפקד חיל הים מתאריך 11בספט' 1441
.2ועדה להערכת המשך חיפוש הדקר -ועדת תא"ל גדעון רז להמשך חיפושי הדקר מתאריך 11באפר'
.1441מסמך מצורף – מצוף אח"י דקר -מסקנות מעיון מחודש בעובדות
.3ועדה להערכת המשך חיפוש הדקר -וועדת תא"ל גדעון רז להמשך חיפושי הדקר –
.4מתאריך 11אפר' 1441סעיף 7.1
.1שם ,סעיף .7.4
.1ראיון גדעון רז ע"י רמ"ד היסטוריה מתאריך 24בנוב' 1444עמ' .1
[ ]Administr10עם הערות :יחיאל :איפה הנספח?
11
הערות לפרק "מציאת אח"י דקר"
.1
ראיון רמ"ד היסטוריה עם אל"מ יוחאי בן יוסף.
הערות לפרק "חקר ממצאי הדקר ומבצע נופש כפרי"
.1
"נופש כפרי" – סכום תחקיר ,מח' מבצעים מתאריך 1בדצמ' .2111
.2
SUBMARINE PRESSURE HULL DESIGN AND DIVING DEPTHS BETWEEN THE
WARS, D.K. Brown, Eng, JNE volume 30; book 3 paper 5, Dec. 1987
.1
א .דקר – המשך פעילות ,סיכום לשכת מח"י מיום 14לדצמבר .2111
.4
Nauticos Corporation – DAKAR II Final Report
14
נספחים
נספח א' .הצוללת דקר -נתונים טכניים
.1
דחי
בשיוט על מימי
בצלילה
.2
1,596טון. 1,710 -טון.
מידות
אורך
רוחב
שוקע בשיוט על מימי
שוקע בעומק פריסקופי
.3
עומק צלילה
מירבי לאמונים
מירבי בבדיקות
עומק קריסת גוף הלחץ משוער
.4
2מנועי דיזל. 4 -מנועים חשמליים (אספקת חשמל ממצברים).
מהירויות וטווחי שיוט
סודר
1
2
3
4
5
.6
300רגל. 350רגל. -כ 650-רגל.
הנעה
לשיוט על מימי ושינור
לשיוט תת מימי
.5
287רגל. 26.5רגל.רגל.
16רגל.
54 -
סוג השיוט
א
על מימי -דיזל -מהירות מירבית
על מימי -דיזל -מהירות חסכונית
צלילה -חשמל -מהירות מירבית
צלילה -חשמל -מהירות שקטה
צלילה -שינור (דיזל) וחשמל לסירוגין
המהירות
(קשר)
ב
12.5
11
15
5
8
משך שיוט טווח שיוט
מירבי
מירבי
(מיילים)
(יממות)
ד
ג
4,400
14.5
5,100
19
5
20דקות
220
44שעות
3,600
19
חימוש ואמל"ח
א.
12טורפדות -רגילים או מתבייתים ( 6בצנורות 6 +מוכנים לטעינה).
(בהפלגתה האחרונה לא נשאה הדקר טורפדות).
ב.
שני מקלעי "( 0.5לא היו בהפלגה).
ג.
מתקן להוצאת צוללים מתחת לפני המים.
ד.
יכולת לנשיאת שני כלי שייט לנשיאת צוללים (לא היו מורכבים).
41
.7
.8
גילוי
א.
מכ"מ נווט.
ב.
מכ"מ התקפה.
ג.
2מכשירי גלוי תת-מימי (סונר).
ד.
מגלה שדורי מכ"מ.
ה.
מגלה שדורים תת-מימיים.
קשר
א.
1מקמ"ש חד-פס ת"ג.
ב.
1מקמ"ש תא"ג -דבור.
ג.
1מקמ"ש תג"מ -דבור.
ד.
1משדר ת"ג.
ה.
1מקלט תג"מ.
ו.
1מקלט ת"ב תנ"מ.
ז.
2מקלטים ת"ג.
ח.
2מצופי הנצלה.
ט.
זיקוקים לסימון מסוגים שונים.
י.
טלפון תת מימי.
41
נספח ב' .מהלך החיפוש הראשוני
עיקרי לוח הזמנים
.1
תכנית ההפלגה
9ינואר - 68יציאה מפורטסמות'
16ינואר - 68יציאה מגיברלטר
29ינואר – 68הגעה מתוכננת לחיפה
.2
יום ד' 24ינו'
– 240600דמ"ע (דו"ח מבצעים עתי) מהצוללת
.3
יום ה' 25ינו'
- 250001ביקורת מהצוללת (ביקורת אחרונה מסודרת).
- 250800אין דמ"ע וביקורת.
- 250900הוראה למברקה לקרוא לצוללת.
- 251210המברקה מפעילה סרט קריאה ברשת הקשר עבור הדקר.
- 251220קשר מפוקפק עם הצוללת (הערכה שזו אח"י יפו אך האחרונה דווחה
שהשידור אינו ממנה) הקשר נפסק.
- 252020אין דמ"ע וביקורת מהצוללת.
- 252100הוחלט לבקש מטוס לחיפוש שיצא מחר בוקר.
- 252235בקשה לאח"י משגב לנסות להקים קשר עם הצוללת.
.4
יום ו' 26ינו'
- 260420אין בקורת ואין דמ"ע מהצוללת .נשלח מברק לצוללת על יציאת מטוס בבוקר
לחפשה ולהקים אתה קשר.
- 260830מטוס ח"א מדגם סטרטוקרוזר יצא לחיפוש.
- 260840אח"י לויתן ,נוגה (ק ,)22-סט"רים וסטי"לים הועמדו מידית בכוננות לחיפוש.
- 261105הוראה לאח"י נוגה ולויתן לצאת לים לחיפושים.
- 261115מטוס נורד (נוסף) יצא לחיפוש.
- 261217פניה דרך ח"א לבריטים והודעה על העלמות הדקר עם בקשה לעזרה בחיפוש.
- 261305אח"י מבטח יצאה לים להצטרף לחיפושים.
- 261550הוראה לרדיו חיפה לשדר לכל אניות הסוחר נוהל העלמות צוללת.
42
- 261659הבריטים הוציאו ספינה ומטוס לחיפושים באזור קפריסין.
- 261755קשר מפוקפק עם הצוללת.
- 262200רס"ן דרורי נקבע כקצין קישור ח"י למטה החיפושים בקפריסין ויצא בדרך
האוויר לבסיס אקרוטירי.
- 262300החלטה להוציא את אח"י יפו ממסינה באור ראשון ע"מ שתצטרף לחיפושים
האמריקאים מפנים 4משחתות לאזור .הבריטים מפנים משחתת עם ציוד
הצלה ממלטה לאזור.
.5
יום שבת 27ינו' – מזג האוויר מעונן חלקית עד מעונן הרוח :דרום מערבית 20עד
מערבית 30קשר .ים :סוער עד 6מ' גלים.
- 270600אח"י יפו עזבה את מסינה ,שידור מברק לדקר להימצא על פני הים ועל חיפוש
מטוסים וכלי שיט אחריה.
– 270535סטרטוקרוזר ודקוטה ישראלים יצאו לחיפושים.
שעות הבוקר -גילוי כתמי שמן וחפצים שונים ע"י אניות ומטוסים ,שוגרו כלי שיט
לבדיקה ,כמו כן נעשו בירורים עם האנגלים והאמריקאים לגבי המועד
האחרון בו ראו או עקבו אחר הדקר עד היעלמותה.
- 271130הוחלט שאח"י יפו תלווה אח"י דולפין בדרכה לארץ.
- 271445תחילת הפניות מכוונות של אניות סוחר ישראליות לאזור החפוש .הוחלט
להפעיל אניות סוחר מנמלי הארץ לצאת לחפוש אחר אח"י דקר.
אחה"צ -נתגלו כתמי שמן וחפצים באזורי החיפושים .נשלחו כלי שייט ומסוק לזיהוי,
ללא תוצאות.
- 271820מקפריסין -בין השעות 1700-1530נקלט בפמגוסטה גל נושא בתדר מצופי
הצוללת.
- 272240מרס"ן דרורי קפריסין (טלפונית) -בין השעות 2048-2041תחנות ניקוסיה
קלטה גל נושא בתדר מצופי הצוללת והבחינה באותות "אס.או.אס ".ו"-סאב
סאנק".
.6
יום א' 28ינו' – מזג אוויר :מעונן עד מעונן חלקית ,רוח :מערבית עד צפון מערבית
30 – 20קשר ים :סוער עד 6מ' גלים.
- 280030הוצאו 2סטי"לים ואוניות סוחר לסרוק בשטח סביב כוון קליטת אותו תדר
מצופי הצוללת.
- 280100הועלה מסוק ח"א ממותקן לאזור דרום מזרח קפריסין.
בשעות הבוקר ואחה"צ -חיפושים ע"י כלי שיט ח"י ,אניות סוחר ישראליות ומטוסי ח"א
הישראלי ,האמריקאי ,הבריטי והטורקי הצטרפו 3משחתות
אמריקאיות ו 2-משחתות טורקיות לחיפוש.
- 281610הוראה ליפו ולדולפין לעלות על הנתיב לכוון דרום קפריסין בכדי להצטרף
לחיפושים.
- 281816מברק לדקר הנחייה להוציא מצוף שני אם שומעת ואם עדיין יש לה.
41
- 282010אח"י יפו קלטה גל נושא בתדר מצופי הצוללת כשהיא ליד קצהו הדרומי
מזרחי של קפריסין .ההודעה הועברה לקפריסין אשר קלטה גם גל נושא אך
ללא אפשרות למצוא כוון שדור( .לאחר מכן התברר שבקפריסין לא נקלט).
– 282115אח"י יפו גלתה חפץ חשוד לידה 2 .הסטי"לים נשלחו מפמגוסטה לאזור,
הוזנק מוטס נורד לשטח.
- 282250מברק לדקר להוציא נרות עשן באם שומעת המפקדה.
- 290130כל הסריקות והחפושים בקשר לחפץ ושדורים שנקלטו ע"י אח"י יפו לא נשאו
פרי .בגלל הים הסוער הסטי"לים הוחזרו לפמגוסטה.
.7
יום ב' 29ינו' – מזג אוויר :מעונן חלקית עד מעונן רוח :צפונית עד צפון מערבית 12 – 8
קשר .ים :גבה גלים 1.5מ' גלים.
בשעות הבוקר ואחה"צ +הלילה -המשך הסריקות ובדיקות כתמי שמן וחפצים שנתגלו
ע"י כלי שיט ומטוסים ,ללא תוצאות.
.8
יום ג' 30ינו' – מזג אוויר :מעונן חלקית עד מעונן .רוח :דרום מזרחית עד דרומית – 10
15קשר .ים :גבה גלים עד 1.5מ' גלים.
המשך חיפושים ע"י כלי שיט ומטוסים ,בדיקת חפצים וכתמי שמן ,בשעות הערב קליטת
אותות ושדורים שונים על תדר המצופים של הצוללת.
- 301724מטוס בריטי גילה כתם שמן חשוד 60מיל צפ' לפורט סעיד ,אח"י יפו נשלחה
למקום אך לאחר אי אשור שליחת כלי שיט מלחמתי לאזור -כוונה לאזור א/מ
לאה.
.9
יום ד' 31ינו' – מזג אוויר :נאה עד מעונן חלקית .רוח :צפון מערבית 25 – 20קשר .ים:
רוגש 4מ' גלים.
המשך חיפושים ובדיקת עצמים -ללא תוצאות.
אור אחרון -הפסקת החיפושים ע"י הכוחות הזרים.
.10
יום ה' 1בפבר' – מזג אוויר :מעונן חלקית .רוח :צפונית 15– 8קשר .ים :גבה גלים 1.5
מ' גלים.
המשך החיפושים ע"י כלי שיט ומטוסים ישראלים .ניסיונות להוציא כלי שיט קטנים של
ח"י להצטרף לחיפוש אך ללא הצלחה.
- 1230לאח"י יפו נדמה היה ששומעת אח"י דקר .ניסיונות להקים קשר ולקבל
מענה ע"י לחיצות מהצוללת אין תוצאות.
- 1930הפסקת הניסיונות.
.11
יום ו' 2בפבר' – מזג אוויר :נאה עד מעונן חלקית .רוח :צפון מערבית עד צפונית 10 – 5
קשר ים :גלי ,עד 1מ' גלים.
המשך החיפושים ע"י כלי שיט ומטוסים ישראליים ,התרכזות בגזרה הדרומית של
מזרח ים התיכון 2 .הסטי"לים ערכו סיור לקצה הצפוני של קפריסין ועד קרבת החוף
הטורקי .המשך בדיקת עצמים שנתגלו ע"י כלי שיט ומטוסים.
44
עד אחה"צ -ניסיונות להקים קשר עם דקר ולקבל מענה בלחיצות -אין תוצאות.
.12
יום שבת 3פבר' – מזג אוויר :נאה .רוח :קלה ומשתנית עד דרום מזרחית 10קשר .ים:
גלי ,עד 1מ' גלים.
חיפושים ע"י מרבית כלי שיט ח"י אניות סוחר ומטוסים ישראלים .בדיקת עצמים
חשודים וכתמי שמן .גזרת החיפוש -לאורך נתיב הצוללת ודרומה.
.13
יום א' 4פבר' – מזג אוויר :נאה עד מעונן חלקית .קוח :דרום מזרחית עד דרומית 10 – 5
קשר .ים :גלי ,עד 1מ'.
המשך חיפושים .החלטה להפסיק החיפושים באור אחרון .כלי שיט ח"י ואניות סוחר
הוחזרו לנמלי הבית.
41
נספח ג' - .טביעת ה"מינרב"
יומיים לאחר היעלמות ה"דקר" ב 27-בינואר 1411נעלמה הצוללת הצרפתית "מינרב" (S-147
,)Minerveצוללת דיזל-חשמלית מדגם Daphné-classבדחי של 1,111טון אשר הושקה עבור
הצי הצרפתי בשנת 1412ושופצה בשנת .1417הצוללת נעלמה במבואות נמל טולון בדרכה חזרה
מאימון משותף עם מטוס נצ"ל באיזור שעומקו נע בין 1111-2111מטרים .נסיבות היעלמותה היוו
תעלומה והחיפושים אחריה נמשכו עד ה 1-בפברואר 1411כשאבדו הסיכויים למצוא ניצולים.
מאחר ולצי הצרפתי היה חשוב לאתר ולבחון את שברי הצוללת בוצעו במהלך שנת 1411חיפושים
אחר ה"מינרב" בהם השתמשו הצרפתים בטכנולוגיה של חיפוש במים עמוקים ,אך החיפושים
נכשלו ומקום שברי הצוללת לא אותר.
ב 1411-בוצע מבצע ראשון באזור בו העומק נע בין 2111ל 2111מטרים ע"י ספינת מחקר
הידרוגרפי שהייתה מצוידת במד עומק ובאמצעים לאיתור מדויק בעזרת מערכת רדיו-חשמלית
מסוג , Tridentובסיועה של צוללת מחקר קטנה בדחי של 65טון .המבצע נערך בשני שלבים:
בתחילה נעה ספינה המחקר וביצעה מדידות עומק שיטתיות באזורים בהם התקיים הקשר
האחרון של הצוללת עם כלי הטייס בעת אימון מדרום לכף סיסי .מד העומק איפשר זיהוי מטרות
אקוסטיות על הקרקע וזיהה כ 15-הדים שיכלו לדמות שברי אנייה .ההדים מוינו באמצעות
מערכת ה Trident-ובהמשך ביצעה הצוללת צלילות לזיהוי ההדים .בוצעו שש צלילות עומק אך
שברי ה"מינרב" לא נמצאו .עם זאת לא הייתה בידי החוקרים וודאות כי הצוללת איננה נמצאת
באזור שנסרק.
חיפושים נוספים התקימו בשנים 1414ו 1471-בשיטה שונה ,תוך שימוש באמצעי לאיתור הפרעה
בשדה המגנטי המעידה על המצאות עצם מתכתי בו השתמש הצי האמריקאי בחיפוש אחר USS
Thresherצוללת הצי האמריקאי שאבדה באפריל 1411בדרום נובה סקוטיה ו USS Scorpion
צוללת גרעינית שאבדה באוקיאנוס האטלנטי .השיטה בה השתמשו חוקרי הצי לאיתור מיקומן
המדויק של הצוללות האמריקאיות הייתה מבוססת על זיהוי נוכחותם של עצמים מתכתיים
הנמצאים על הקרקעית ובכך לאפשר ניפוי של מטרות סונאר שמקורן בתצורות טופוגרפיות על
קרקעית הים.
בשנת 1411נעשה ניסיון נוסף לאיתור הצוללת בידי הצי האמריקאי ,נמצאו מספר שברים אולם
לא ניתן היה לזהותם בוודאות כשרידי הצוללת .עד מועד כתיבת נספח זה טרם אותרו וזוהו
בוודאות שרידיה של ה"מינרב" ולא נודעה הסיבה לאובדנה.
41
נספח ד'- .פרסומים בעיתונות הערבית
מאז אובדן הצוללת אח"י דקר הופיעו מדי פעם פרסומים של בעלי תפקידים שונים במצרים
בנושא ה"דקר" .מרבית הפרסומים הופיעו בעיתונים ושבועונים ונכתבו על יסוד ראיונות עם
קציני צבא וצי במילואים ובגימלאות או על סמך ספרי זכרונות של בכירי הצבא המצרי.
הפרסומים הופיעו בדרך כלל בהקשר ובסמיכות לחיפושי ה"דקר" במצרים ונושאי הכתבות סבו
סביב מעורבות הצי המצרי וחלקו כביכול בהטבעת ה"דקר".
להלן מספר דוגמאות:
בשנת 1411הופיע בעתון "אל חאליג'" היוצא במפרץ הפרסי ראיון של הרמטכ"ל ושר המלחמה
המצרי בשנות ה .'11-המרואיין טען כי "כרמטכ"ל קיבלתי דו"ח על הפגיעה בדקר והטבעתה.
בזמנו לא גילינו זאת העדפנו לשמור על שתיקה עד שהנושא הועלה לאחרונה ,הגיעה העת לפרסם
את האמת ".פרסום הריאיון היה ערב היציאה של חיל הים למבצע "צ'אלנג' אקספרס".
השבועון האופוזיציוני המצרי "אל שע'ב" מפרסם את עדויותיהם של שני הגנרלים המצריים
מוחמד צאדק שהיה מפקד המודיעין המלחמתי ,ומחמוד פאהמי עבד אל רחמן שהיה מפקד
המבצעים הימיים של חיל הים המצרי .אלה טוענים כי המצרים עקבו אחר הפעולה נגד הצוללת
דקר בליל ה 21-בינואר 1411אשר בוצעה בהתאם לפקודה ישירה של נאצר ,שגם קיבל ראשון את
הידיעה על הטבעתה של הצוללת ממערב לעיירה אל-דחילה.
באותה שנה פרסם תת אדמירל (מיל ).סמיר שלבי כי היה מפקד השייטת אשר ביצעה את הפעולה
נגד הצוללת שהוטבעה בליל ה 21-בינואר במרחק של 17ק"מ מהחוף" :לפתע יצרנו מגע עם גוף
תת ימי ,רק אז הבנו שמדובר בצוללת ונתתי הוראה לפגוע בה ,הטלנו 36פצצות עומק ודיווחתי
לממונים עלי .מפקד היועצים הסובייטים הטיל ספק ביכולת שלנו אולם מסרנו את ההקלטות של
המגעים עם הצוללת לניתוח במוסקבה ואלה אישרו את הצלחת המבצע".
מנהל סוכנות החדשות הרשמית של מצרים מצוטט בעיתון "אל שע'ב" כי "בבקשתה ניסתה
ישראל להסתיר את מקום הימצאותם של שרידי הצוללת בהודיעה שהם נמצאים מול חוף
אלכסנדריה אף שלאמיתו של דבר הם נמצאים ממערב לדחילה" זאת על רקע בקשת ישראל
לחידוש החיפושים במצרים בשת"פ עם הצי האמריקאי.
העיתון "אל-ג'מהוריה" מביא את הסיפור המלא של הטבעת ה"דקר" כפי שמספר אותו האדמירל
(מיל ).מוחמד עבד אל מאג'יד עאזב שהיה בעת האירוע מפקד שולת המוקשים "אסיוט" .לטענתו
הדבר ארע בעת אימון קדטים של המכללה הימית בעת היותם בשיוט חופים .אחד הקדטים
הבחין בגוף במים במרחק רב משולת המוקשים .מפקד הספינה הורה מיד להפעיל את המכ"מ
ולהכין את פצצות העומק ותוך דקות נעלם הפריסקופ ומכשירי הסונאר לא הבחינו בדבר ,לדבריו
הצוללת צללה לעומק המירבי אליו יכלה ונעלמה.
47
יסרי קנדיל ,היסטוריון ימי שעבד במפקדת חיל הים המצרי מספר בהקשר זה כי חיילי המודיעין
קלטו כמה שדרים אלחוטיים בין צוללת לבסיס בחיפה ועקבו אחת התקשורת של הצוללת מה21-
בינואר ועד ל 24-באותו חדש .לטענתו מיד לאחר התגלות הצוללת היא צללה במהירות מבלי
להתחשב בעומק ,דבר שגרם להתנגשותה בקרקע מאחר ועומק המים במקום אינו עולה על 11
מטר .הצוות נקלע לפאניקה ומים חדרו לתוכה וכך היא טבעה מבלי שירו בה ולו פצצה אחת.
בסיוע בית הנשיא יצא צוות (אל"מ קיסרי ואל"מ דורון עמיר) לפגוש את הקצין המצרי מוחמד
עבד אל מאג'יד עאזב .הקבוצה יצאה ע"ג כלי שייט לים והקצין הצביע על נקודה הנמצאת כ1-
מייל בקירוב מצפון לנמל אלכסנדריה .באזור בוצע חיפוש ולא נמצא דבר.
41
נספח ה'- .משתתפי המפגש בין צי ארה"ב והועדה החיילית לחיפושי ה"דקר"
נציגי צי ארה"ב:
א.
רייר אדמירל קרול – - RAMD J.J. KAROLהאחראי על תחום המים העמוקים בצי
ארה"ב.
ב.
ריצ'ארד בויד – - BOYD RICHARDהאחראי על תחום המודיעין הימי הבינלאומי.
ג.
דיויד ג'ורדן – – DAVID JOURDANבעלים של חברת "מרידאן סאיינס" ונשיאה.
ד.
תומס דטוויילר – - THOMAS DETTWEILERמהנדס ימי וחבר הנהלת "מרידאן
סאיינסס".
ה.
לוטננט-קומנדר ריצ'ארד – - LCDR C.A. RICHARDמפקד הצוללת . NR-1
ו.
לוטננט מ .ווטקינס – LT .M. WATKINSעוזר האדמירל.
ז.
לוטננט ג' .ג'ונסון – - TL. J. JOHNSONקצין תיאום של הצי השישי.
הנציגים מחברת "מרידיאן סאיינסס" הועסקו בחוזה ע"י צי ארה"ב.
נציגי חיל הים:
א.
תא"ל (מיל ).גדעון רז – יו"ר ועדת חיפושי ה"דקר".
ב.
אל"מ מיכאל קיסרי – קצין לווי למפגש.
ג.
אל"מ יהודה לניאדו – רמ"ח מחקר במד"ן.
ד.
סא"ל דני אבידור – רע"ן הנדסה ימית.
ה.
סא"ל ברוך פרצמן – רת"ח הידרוגרפיה.
ו.
רס"ן ברי גרינקר – רמ"ד מיפוי.
ז.
רס"ן יחיאל געש – קפ"ט חיפושי "דקר".
ח.
אל"מ (מיל ).מייק קורן – חבר הועדה.
ט.
סא"ל (מיל ).עמי יהלום.
י.
רס"ן (מיל ).דוד רוטנברג – חבר הועדה.
יא.
פרופ' אלי ציפרמן – חבר הועדה.
יב.
ד"ר אשר גתי – יועץ הועדה.
יג.
ד"ר אברהם אריאל – יועץ הועדה.
© Copyright 2024