‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כרך מ"ה כסלו תשע"ה נובמבר ‪2014‬‬ ‫תמונות ממפעל חייו‬ ‫של רמי רוזנצוויג ז"ל‬ ‫במדגה טירת צבי‬ ‫‪2014 / 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫כרך מ"ה כסלו תשע"ה נובמבר ‪2014‬‬ ‫תמונת השער‪ :‬מד מים במאגר בניר דוד‪ .‬כשהמאגר מלא יגיעו המים לנפח של ‪ 400‬אלף קוב‪ .‬צילום‪ :‬אודו ינזן‬ Fisheries and Fishbreeding in Israel Table of Contents ‫תוכן הענינים‬ From the Editor Yitzhak Simon ‫דבר העורך‬ ............................................... 1811 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫יצחק סימון‬ From the Desk of the Chairman Yossi Yaish ................................................... Improving the ecological functioning of Fish Ponds: Principles for Planning and the Ecological Interface Orit Skotlaski and Zeev Levinger ............................ Development of Fish Meal free Fish Feed for hybrid Tilapia Natan Gur and Guy Rubinstein ............................. Building a basic genomic map of the White Grouper (Epinephelus aeneus) as a foundation for crossing Lior Dor, Andrey Shirak, Sergei Gorshkov, Eyal Serrousi, Micha Ron and Gideon Hulata ‫משולחנו של המזכיר‬ 1812 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫יוסי יעיש‬ ‫שיפור התפקוד האקולוגי של ברכות‬ ‫ עקרונות לתכנון ולממשק אקולוגי‬:‫דגים‬ 1813 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫אורית סקוטלסקי וזאב לבינגר‬ ‫פיתוח מזון נטול קמח דגים לדג אמנון‬ ‫מכלוא‬ 1818 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫נתן גור וגיא רובינשטיין‬ ‫לייסוד‬ ‫גנומית‬ ‫תשתית‬ ‫הקמת‬ ‫תכנית טיפוח לדג דקר המכמורת‬ ( Epinephelus aeneus ;‫(דקר לבן‬ ,‫ סרגיי גורשקוב‬,‫ אנדרי שיראק‬,‫ליאור דור‬ ............... Nets to protect Fish Ponds against Damage from Birds Gilad Ben Zvi ................................................ 1822 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫ מיכה רון וגדעון חולתא‬,‫איל סרוסי‬ ‫רשתות נגד נזקי עופות בבריכות דגים‬ 1827 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫גלעד בן צבי‬ ‫מהנעשה בבור השליה‬ What Happened in the Harvesting Pit Compiled by: Yitzhak Simon Cover art by Udo Jansen, Visible Voices Media [email protected] + 972 (54) 5 3 5 1 4 1 4 2 ............................... 1831 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ‫ יצחק סימון‬:‫ליקט‬ 2014 ‫ כרך מ"ה נובמבר‬,2 .‫חוברת מס‬ Broshure No.2, Vol. 45, November 2014 ‫הפרסומות באחר יות המפרסמים‬ ‫ דוד ינזן‬:‫יצירה ועיצוב השער‬ Visible Voices Media [email protected] +972 (54) 5351414 ‫אם רצינו לכתוב את דבר העורך במתכונתו‬ ‫הרגילה‪ ,‬באה אלינו הבשורה המרה והכואבת‬ ‫על פטירתו ללא עת של רמי רוזנצוויג‪ ,‬חבר‬ ‫טירת צבי‪ ,‬איש מדגה ומדריך ארצי לשעבר‪.‬‬ ‫רמי מסמל עבור משפחת מגדלי הדגים את כל‬ ‫מה שמגדלי הדגים בישראל מאחלים לעצמם‪.‬‬ ‫יושר‪ ,‬הגינות‪ ,‬צניעות‪ ,‬מסירות ודרך חיים‪.‬‬ ‫רמי ריכז את מדגה טירת צבי וראה בפיתוח‬ ‫הענף חשיבות עליונה‪ ,‬גם כלכלית וגם‬ ‫התיישבותית‪ .‬למרות קשיים רבים ועליות‬ ‫ומורדות‪ ,‬רמי לא התייאש והמשיך במשימתו!‬ ‫רמי היה נעים הליכות וידען גדול גם בנושאים‬ ‫שלא קשורים ישירות לענף‪ .‬רמי היה איש‬ ‫משפחה למופת‪ ,‬איש עם חכמת חיים וניסיון‬ ‫מקצועי גדול‪.‬‬ ‫רמי היה חבר של כל אחד! יחסר לנו מאד‬ ‫מאד!‬ ‫‬ ‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬ ‫‪aquacultureini srael.com‬‬ ‫יהי זכרו ברוך!‬ ‫‪1811‬‬ ‫משולחנו של המזכיר‬ ‫יוסי יעיש‪ -‬מזכיר ארגון מגדלי הדגים בישראל‬ ‫‪ .1‬הסרת הגנות מכס‬ ‫אנחנו בקרב מאסף מול מגמות האוצר להסיר את‬ ‫הגנות המכס‪ .‬בחודש יולי השנה כבר עלה בידנו‬ ‫לבטל את האיום להורדת הגנות המכס‪ ,‬אף שנכתבה‬ ‫טיוטה של הצעת המחליטים לממשלה בדבר הורדת‬ ‫המכס לכל סוגי הדגים‪ ,‬אך העניין עולה שוב‬ ‫בשיחות בין משרדי הממשלה‪ ,‬ואנו נערכים למאבק‬ ‫בעניין‪ .‬טענתנו היא כי התועלת השולית שעשויה‬ ‫להתקבל מהפחתת יוקר המחיה‪ ,‬אינה משתווה כלל‬ ‫לנזק האדיר שייגרם לענף המדגה‪.‬‬ ‫‪ .2‬רפורמה סביבתית‬ ‫במסגרת טיוטת הצעת המחליטים להורדת המכס על‬ ‫דגי יבוא‪ ,‬הסכים האוצר לממן את הרפורמה‪ .‬הבעיה‬ ‫העולה כאן היא כי התמיכה ברפורמה היא ‪ 60‬מש"ח‪,‬‬ ‫בעוד שהגנת המכס היא ‪ 120‬מש"ח כל שנה‪.‬‬ ‫ארגונים ירוקים מפעילים לחץ על משרדי הממשלה‬ ‫לקדם את הרפורמה הסביבתית‪.‬‬ ‫אנו חוששים כי בשל התנגדות האוצר ישלוף‬ ‫המשרד להגנת הסביבה את נשק "יום הדין"‪ ,‬דהיינו‪,‬‬ ‫יתנה את ביצוע הרפורמה במתן רישוי עסקים‪.‬‬ ‫‪ .3‬ביקורת ובדיקות דגי יבוא‬ ‫הנושא באחריות משרד הבריאות‪ .‬נודע כי בכוונת‬ ‫משרד הבריאות לצמצם את הבדיקות בהדרגה‪:‬‬ ‫בתחילה ל‪ ,50%-‬ובהמשך ל‪ 10%-‬בלבד‪ .‬לעניין זה‬ ‫יכולות להיות השלכות קשות‪:‬‬ ‫‪ .1‬על הציבור בהחדרת כמויות גדולות של מים‬ ‫ובסיכון בריאותו‪.‬‬ ‫‪ .2‬על שלטונות המכס בכך שלמעשה יאשרו יבוא‬ ‫דגים "מעובדים"‪.‬‬ ‫‪ .3‬על מגדלי הדגים בכך שיכניסו דגים זולים‬ ‫שיתחרו בתוצרת המקומית‪.‬‬ ‫‪1812‬‬ ‫‪ .4‬שולחן עגול ‪ -‬מניעת נזקי בע"ח‬ ‫בעקבות מחלוקות רבות שנים בינינו ובין רט"ג‪,‬‬ ‫ולאור שנה קשה אשתקד‪ ,‬הוחלט על הקמת שולחן‬ ‫עגול בתמיכת השדולה החקלאית בכנסת‪ .‬שותפים‬ ‫בשולחן‪ :‬נציגי משרד החקלאות והסביבה‪ ,‬רט"ג‪,‬‬ ‫החברה להגנת הטבע‪ ,‬חיל האוויר‪ ,‬אמ"ד ומחב"ר‪.‬‬ ‫בדיון שנערך לפני העונה התקבלו החלטות‬ ‫משותפות‪:‬‬ ‫‪ .1‬האכלת עופות המים בנקודות קצה‬ ‫‪ .2‬מדיניות האכלה תתבצע ע"י עמיחי גלר‬ ‫‪ .3‬איגום תקציבי למידע ולהאכלה‪₪ 700,000 :‬‬ ‫‪ .4‬מתן היתרי ירי סלילי להפחדה‬ ‫קשה לדעת אילו תוצאות יהיו בעתיד‪ ,‬אך נכון‬ ‫לעכשיו‪ ,‬אנו חווים את אחת העונות הרגועות‬ ‫ביותר מבחינת איום השקנאים‪.‬‬ ‫‪ .5‬הקמת תאגיד משותף למגדלים‬ ‫חברת "גיל אסטרטגיות" נבחרה להוביל מהלך‬ ‫של שיתוף פעולה בין כל מגדלי הדגים לשליטה‬ ‫בתוצרת‪ ,‬לשליטה במחירים ובעתיד גם לשליטה‬ ‫בתשומות הייצור‪.‬‬ ‫העבודה בעיצומה‪ ,‬ואם תיושם ‪ -‬בהחלט יש מקום‬ ‫לאופטימיות‪.‬‬ ‫‪ .6‬סקר אוקטובר‬ ‫בימים אלה סיימנו את סקר אוקטובר‪ .‬הנקודות‬ ‫הבולטות בסקר זה כלהלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬כמות האמנונים קטנה ב‪ 1,000-‬טון לעומת‬ ‫הכמות אשתקד‪.‬‬ ‫‪ .2‬כמות הקרפיונים זהה לזו שהייתה אשתקד‪.‬‬ ‫‪ .3‬קיים מחסור חריף בדגיגי קרפיון שישפיע על‬ ‫שנת ‪.2016‬‬ ‫ריכזמה לש ונחלושמ‬ ‫איכות הסביבה‬ ‫י‬ ‫חסי הגומלין בין‬ ‫מדגה והסביבה טובים‬ ‫גם לחקלאות ובעיקר‬ ‫המיגוון‬ ‫לשמירת‬ ‫הביולוגי סביב בריכות‬ ‫הדגים בישראל‪ .‬ניהול‬ ‫ממשק מדגה נבון‪,‬‬ ‫ימזער מתחים בין כל‬ ‫הגורמים!‬ ‫שיפור התפקוד האקולוגי‬ ‫של ב רֵכות דגים‪:‬‬ ‫עקרונ ות לתכנ ון‬ ‫ולממשק אק ולוגי‬ ‫סקירת ספרות והמלצות ראשוניות‪ ,‬יוני ‪2014‬‬ ‫עורכי המסמך‪:‬‬ ‫ד"ר אורית סקוטלסקי ‪ ,1‬זאב לבינגר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 1‬מנהלת תחום מים ונחלים באגף שמירת טבע‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬ ‫‪ 2‬אקולוג וצפר‪ ,‬ייעוץ ביו‪-‬לוגי‬ ‫ועדת עבודה‪:‬‬ ‫תקציר‬ ‫סקירה זו בוחנת את הממשק הקיים‬ ‫‪ 3‬מנהל תחום חקלאות מים‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫בין תפעול וניהול של ברֵ כות לגידול‬ ‫‪ 4‬אקולוגית בתי גידול לחים‪ ,‬חטיבת מדע‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬ ‫דגים במים פנימיים‪ ,‬לבין הבריאות‬ ‫של הנחלים ובתי הגידול הלחים‬ ‫הטבעיים‪ .‬הסקירה מציגה את החפיפה המרחבית בבירור שחלק הארי של ברֵ כות‬ ‫שקיימת בארץ בין המדגים לבין בתי גידול לחים‪ ,‬הדגים בישראל הוקמו סמוך‬ ‫ואת יחסי הגומלין בין המערכות החקלאיות הללו לנחלים‪ ,‬וכי יש תחלופת‬ ‫לבין המערכות האקולוגיות הגובלות בהן‪ :‬מצד מים בין הברֵ כות לנחלים‪.‬‬ ‫אחד מבחינת היבטים של תרומת המדגה בישראל אזורים אלה אינם מקיימים‬ ‫ובעולם לשמירה על המגוון הביולוגי; מצד שני עוד מערכות אקולוגיות טבעיות‪,‬‬ ‫מבחינת ההשפעות השליליות של המדגה על ומרבית בתי הגידול הלחים שאפיינו אותם בעבר‬ ‫בריאות המערכות האקולוגיות בבתי הגידול יובשו וזוהמו‪ .‬מסיבה זו הפכו ברֵ כות הדגים במשך‬ ‫הלחים ובנחלים‪ .‬בסקירה נבחנים מצבו של ענף השנים (במידה מסוימת) לבתי גידול מלאכותיים‪,‬‬ ‫המדגה ומגמות עתידיות בו‪ ,‬ומוצגות המלצות שמושכים אליהם חיות בר שאכלסו בעבר את‬ ‫לניהול ענף המדגה בצורה שתמזער את הפגיעה בתי הגידול הלחים הטבעיים‪ .‬המדגים מספקים‬ ‫הסביבתית ותתמוך בשימור המגוון הביולוגי‪.‬‬ ‫לבעלי החיים מקור מים‪ ,‬מסתור ומזון (למשל‪,‬‬ ‫בתי גידול לחים הם מערכות אקולוגיות חשובות המדגים תומכים בלוטרות‪ ,‬מין נדיר בישראל‬ ‫החיוניות לשמירה על המגוון הביולוגי בכלל שמוצא במדגים מקור מזון)‪ .‬תופעה זו החמירה‬ ‫ובאגנים חקלאיים בפרט‪ ,‬ובייחוד במדינות את החיכוכים בין חיות הבר למדגים‪ ,‬העלתה את‬ ‫שנמצאות באזורים יובשניים כמו ישראל‪ .‬המחיר הכלכלי של נזקי החקלאות‪ ,‬והעמיקה את‬ ‫בישראל‪ ,‬כתוצאה מניקוז‪ ,‬מייבוש ומזיהום‪ ,‬הקונפליקט בין הדייגים לשומרי הטבע‪.‬‬ ‫אבדו במהלך המחצית השנייה של המאה ה‪ 20-‬קונפליקט שלילי נוסף שבין המדגה לבין מערכות‬ ‫למעלה מ‪ 95%-‬מהשטחים שהתקיימו בהם בתי טבעיות של בתי גידול לחים נובע מהעובדה‬ ‫גידול לחים‪ .‬כתוצאה מהפגיעה בנחלים ומהרס שברֵ כות הדגים תוכננו כמעט ללא התחשבות‬ ‫של בתי הגידול הלחים נפגעו גם מינים רבים של בצורכי הנחלים או בבתי הגידול הלחים הטבעיים‬ ‫צמחים ובעלי חיים של מים מתוקים‪ ,‬וכיום חלק הגובלים במדגים‪ .‬המדגים בישראל מוקמו על‬ ‫ניכר מהמינים האופייניים לבתי גידול לחים הם פרוזדורי הנחלים ועל פשטי ההצפה‪ ,‬מתבססים‬ ‫נדירים או נמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬ ‫על המים שמזינים מעיינות ונחלים‪ ,‬ונבנו כך‬ ‫ברֵ כות דגים ומאגרי מים הוקמו בישראל באזורים שהנחלים משמשים מאגר תפעולי‪ ,‬תעלות‬ ‫שהתקיימו בהם בעבר בתי גידול לחים‪ ,‬למשל לסחרור מים‪ ,‬ופתרון קצה למי הפלט‪ .‬פעילות‬ ‫באזורי ביצות‪ ,‬בפשטי הצפה ולאורך אפיקי זו גורמת נזק למבנה ולתפקוד של בתי הגידול‬ ‫נחלים ("פרוזדורים")‪ .‬ממיפוי שערכנו במסגרת הטבעיים‪ .‬מנגד‪ ,‬הקמת המדגה צמוד לנחל כך‬ ‫הסקירה (נספח ‪ ,1‬מפות ‪ 1-6‬בגוף הסקירה) ניכר שיש ביניהם תחלופת מים‪ ,‬פוגעת גם במדגה‬ ‫ניר פרוימן ‪ ,3‬ד"ר דנה מילשטיין‬ ‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬ ‫‪aquacultureini srael.com‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1813‬‬ ‫עצמו‪ ,‬למשל כתוצאה מהצפות ומהרס בתקופות‬ ‫של שיטפונות קיצוניים‪.‬‬ ‫מסקירת הספרות שערכנו עולה שמצב זה ייחודי‬ ‫בעולם‪ .‬מסתבר שברוב המדינות שהתפתחה בהן‬ ‫חקלאות מדגה של מים פנימיים‪ ,‬יש מקורות מים‬ ‫טבעיים עשירים‪ ,‬וכן נשמרו בהן מערכות מים‬ ‫טבעיות התומכות במגוון ביולוגי עשיר‪ .‬במדינות‬ ‫שהתפתחה בהן חקלאות מדגה‪ ,‬ברֵ כות הדגים‬ ‫ממוקמות ליד בתי גידול לחים טבעיים ובשילוב‬ ‫איתם‪ ,‬ושימור מגוון המינים המאפיינים בתי‬ ‫מיטבי‪ ,‬שמתאים בעיקר למינים המסוגלים לחיות‬ ‫בתנאים שמאפיינים ברֵ כות דגים ‪ -‬כגון איכות‬ ‫מים ירודה‪ ,‬מליחות גבוהה‪ ,‬חוסר יציבות בכמויות‬ ‫המים ותדירות גבוהה של הפרעות‪.‬‬ ‫מבחינת מגמות בענף המדגה עולה כי הענף‬ ‫בישראל נמצא בקשיים כלכליים‪ ,‬וכי רבים‬ ‫מהמדגים נמצאים במגמת הצטמצמות ועלולים‬ ‫להיסגר בעתיד‪ .‬מנגד‪ ,‬ניכר שקיימת בחלק מאזורי‬ ‫המדגה גם מגמת איחוד ואינטנסיפיקציה ‪ -‬כאשר‬ ‫חוות חקלאיות יציבות מבחינה כלכלית מתרחבות‬ ‫חסידות לבנות עוצרות בברֵ כת דגים בתקופת הנדידה‪ ,‬כפר רופין (צילום‪ :‬זאב לבינגר)‬ ‫גידול לחים מתבסס בעיקר על בתי הגידול הלחים‬ ‫הטבעיים (ולא על ברֵ כות הדגים)‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫בישראל מקורות המים הטבעיים דלים‪ ,‬והפעילות‬ ‫החקלאית התבססה על מי המעיינות והנחלים‬ ‫(וייבשה את מרביתם)‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬בישראל חקלאות‬ ‫המדגה הוקמה ליד הביצות והנחלים שיובשו‪,‬‬ ‫ומבחינה מרחבית החליפה את בתי הגידול הלחים‬ ‫הטבעיים‪ .‬לכן‪ ,‬לנוכח היעלמות בתי הגידול הלחים‬ ‫מהמרחב בישראל‪ ,‬הפכו ברֵ כות הדגים לבתי גידול‬ ‫מלאכותיים המושכים חלק ממיני הציפורים וחיות‬ ‫הבר המאפיינים בתי גידול לחים‪ ,‬והן משמשות‬ ‫תחליף מסוים לבתי הגידול הלחים הטבעיים‬ ‫שאבדו ‪ -‬הן מבחינה מרחבית הן מבחינה תפקודית‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ברֵ כות הדגים מספקות בית גידול לא‬ ‫‪1814‬‬ ‫ומספחות אליהן מאגרים וברֵ כות של משקים‬ ‫שנמצאים במגמת הצטמצמות‪ .‬קיים חשש שהנוף‬ ‫הייחודי של ברֵ כות הדגים האקסטנסיביות‪,‬‬ ‫הפתוחות ‪ -‬אותן ברֵ כות שנותנות מענה מסוים‬ ‫למגוון הביולוגי של בתי הגידול הלחים שנפגעו‪,‬‬ ‫נמצא כיום במגמת היעלמות‪ .‬לכן‪ ,‬מצד אחד חשוב‬ ‫למזער את ההשפעות הסביבתיות השליליות של‬ ‫המדגים המתועשים; מצד שני מומלץ לשמור‬ ‫על הערכים הסביבתיים של הברֵ כות הפתוחות‪,‬‬ ‫האקסטנסיביות (ברֵ כות עפר שמתאפיינות במים‬ ‫פתוחים‪ ,‬במגוון של מפלסים ושיפועי גדות‬ ‫ובצמחיית גדות עבותה) ולשפר את יחסי הגומלין‬ ‫בינן לבין בתי הגידול הלחים הטבעיים‪.‬‬ ‫בסקירה מוצגות בפירוט המלצות ברוח זו‪,‬‬ ‫ם יגד תוכֵרב לש יגולוקאה דוקפתה רופיש‬ ‫שכוללות ניהול ידידותי לסביבה של המדגים ‪-‬‬ ‫למשל אימוץ תקנות הדיג‪ ,‬צמצום הקונפליקט‬ ‫בין ניהול המדגה לבין שמירה על המגוון הביולוגי‬ ‫של בתי גידול לחים‪ ,‬וחיזוק התרומה של המדגה‬ ‫לשמירה על המגוון הביולוגי‪.‬‬ ‫סקירה זו נועדה להציג בהרחבה את יחסי הגומלין‬ ‫המורכבים בין המדגים לבתי הגידול הלחים בעולם‬ ‫ובישראל‪ ,‬ולהציע המלצות למדיניות שתשפר‬ ‫את יחסי הגומלין בין הממשק החקלאי במדגים‬ ‫לבין בריאות המערכות האקולוגיות והשמירה על‬ ‫המגוון הביולוגי שמתקיים בהם‪.‬‬ ‫‬ ‫‪‬‬ ‫‬ ‫‪‬‬ ‫‬ ‫‪‬‬ ‫‬ ‫‪‬‬ ‫‬ ‫‪‬‬ ‫מטרות הסקירה‬ ‫לבחון את תרומת המדגים לשימור המגוון‬ ‫הביולוגי (למשל למיני ציפורים וחולייתנים);‬ ‫לעמוד על הנזקים שהמדגים גורמים לבתי הגידול‬ ‫הלחים ולנחלים;‬ ‫לתאר נזקים (כלכליים ואחרים) שגורמים מיני‬ ‫ציפורי מים למדגים;‬ ‫להעריך את המשמעויות של מגמות שינוי‬ ‫עכשוויות בחקלאות המדגים מבחינת ערכם של‬ ‫המדגים‪ ,‬המשמשים בתי גידול חלופיים‪ ,‬לשימור‬ ‫המגוון הביולוגי;‬ ‫לגבש המלצות למדיניות שתשפר את התפקוד‬ ‫האקולוגי של ברֵ כות הדגים ‪ -‬הן מבחינת סדרי‬ ‫עדיפויות לתכנון מרחבי (למשל‪ ,‬היכן חשוב‬ ‫לשמר את חקלאות המדגה האקסטנסיבית‪,‬‬ ‫והיכן כדאי לתמוך באינטנסיפיקציה של המדגים‬ ‫ובצמצום שטח הברֵ כות) הן מבחינת המלצות‬ ‫לממשק חקלאי התומך בשימור ערכי טבע‬ ‫בברֵ כות הדגים‪.‬‬ ‫עיקרי ההמלצות‬ ‫ההמלצות היישומיות‪ ,‬המפורטות בחלק ד של‬ ‫הסקירה‪ ,‬מחולקות לשלושה היבטים‪:‬‬ ‫תכנון מרחבי ( ‪)Spatial planning‬‬ ‫כלי ממשק ( ‪)Management tools‬‬ ‫כלים כלכליים וחברתיים ( ‪Social and economic‬‬ ‫‪.)incentives‬‬ ‫תכנון מרחבי‪ :‬כדי לשפר את יחסי הגומלין‬ ‫המרחביים בין המדגים לסביבה אנו מציעים מודל‪,‬‬ ‫שלפיו תוכן לכל מדגה פרוגרמה לחלוקה פנימית‬ ‫(מדרג) של ברֵ כות הדגים לפי קרבתן לנחל וייעודן‬ ‫החקלאי והסביבתי‪ .‬המודל מציע לחלק את שטחי‬ ‫המדגים לשני סוגים עיקריים של ממשק חקלאי‪,‬‬ ‫שתפקידם החקלאי והסביבתי שונה ‪ -‬אזור של‬ ‫ממשק אינטנסיבי ואזור של ממשק אקסטנסיבי‬ ‫(ידידותי לסביבה ‪ /‬חקלאות רב‪-‬תפקודית)‪ .‬פירוט‬ ‫המודל ודוגמאות להצעות יישומיות המתאימות‬ ‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬ ‫‪aquacultureini srael.com‬‬ ‫לאזורי מדגה שונים מובאים בסקירה‪ ,‬בחלק ד פרק‬ ‫‪.1.1‬‬ ‫כלי ממשק‪ :‬בחלק ד של הסקירה (פרק ‪ )1.2‬מפורטות‬ ‫המלצות לממשק סביבתי של ברֵ כות דגים בתחומי‬ ‫הניהול ההידרולוגי והממשק הסביבתי (אקולוגי)‪.‬‬ ‫כלים כלכליים וחברתיים ( ‪Social and economic‬‬ ‫‪ :)incentives‬שמירה על מדגים פעילים כבתי גידול‬ ‫לחים (מלאכותיים) התומכים בשימור מגוון ביולוגי‪,‬‬ ‫ושיפור התפקוד הסביבתי‪-‬אקולוגי של המדגים‬ ‫הם אינטרסים לאומיים‪ .‬לכן‪ ,‬אנו סבורים שראוי‬ ‫שממשלת ישראל תציע תמריצים כלכליים חיוביים‬ ‫לעידוד הסבה לניהול סביבתי של אזורי מדגה‪,‬‬ ‫ותציע תשלום לדייגים עבור אספקת שירותים של‬ ‫המערכת אקולוגית רצויים בברֵ כות הדגים‪.‬‬ ‫בסקירה מוצעים מספר סוגים של כלים לתמריצים‬ ‫כלכליים‪ ,‬המקובלים כמדדים ערכיים לשמירת‬ ‫טבע בעולם‪ :‬תשלום עבור אספקת שירותים של‬ ‫המערכת אקולוגית לחקלאים (תשמ"א; ‪Payments‬‬ ‫‪ ;)for Ecosystem Services, PES‬תמריצים כלכליים‬ ‫לעידוד מיזמים תיירותיים בשטח המדגה ‪ -‬תיירות‬ ‫אקולוגית ופעילות נופש ( ‪Eco-tourism / Outdoor‬‬ ‫‪ ;)recreation‬שותפות עם גורמים עסקיים פרטיים‬ ‫בניהול השטחים הציבוריים בגישת ‪PPP (Public‬‬ ‫‪.)Private Partnership‬‬ ‫בהתאם למודלים הללו‪ ,‬המקובלים בעולם‪ ,‬אנו‬ ‫מציעים שגם בישראל ייבחנו מודלים לתמריצים‬ ‫כלכליים שמתאימים מצד אחד למציאות‬ ‫החברתית‪-‬כלכלית של חקלאות המדגה‪ ,‬ומצד שני‬ ‫לקידום יעדים לאומיים של שמירת טבע ושיקום‬ ‫נחלים‪ .‬באופן קונקרטי‪ ,‬מבחינת מקורות המימון‬ ‫לתשמ"א ( ‪ ,)PES‬ניתן להציע לכרוך מתן מענקים‬ ‫ממשלתיים שיוקצו לקידום הרפורמה בענף המדגה‪,‬‬ ‫עם תמריצים לקידום ממשק סביבתי של מדגים‬ ‫שייהנו מהמענקים הכספיים‪ .‬למשל‪ ,‬ניתן להציע‬ ‫שמשקי מדגה שיבקשו לקבל מענק להתאמה‬ ‫לדרישות הרפורמה‪ ,‬יידרשו להכין פרוגרמה כוללת‬ ‫לניהול סביבתי של המדגה‪ .‬פרוגרמה זו תכלול‬ ‫תכנית מרחבית שתגדיר אחוז מסוים של אזורי‬ ‫ברֵ כות שינוהלו בממשק אקסטנסיבי‪-‬סביבתי‬ ‫("אזורי חיץ"; בהתאם להצעה בפרק ד בסעיף ‪1.1‬‬ ‫של הסקירה)‪ .‬כמו כן אפשר שקבלת מענק תהיה‬ ‫כרוכה בהתחייבות לאימוץ הנחיות לממשק חקלאי‬ ‫סביבתי במדגה (בהתאם להמלצות המובאות בפרק‬ ‫ד בסעיף ‪ 1.2‬של הסקירה)‪.‬‬ ‫מבנה הסקירה ומקורות המידע‬ ‫הסקירה כוללת ארבעה חלקים‪ .‬חלק א‪ :‬מיפוי‬ ‫הפריסה המרחבית של ברֵ כות הדגים וגופי מים‬ ‫מלאכותיים הנמצאים בקרבתן כיום‪ ,‬והשוואה בינה‬ ‫‪1815‬‬ ‫מאגר עינן ובריכות מסביבו ב‬ ‫לבין פריסת בתי הגידול הלחים בישראל בעבר‪.‬‬ ‫חלקים ב ו‪-‬ג‪ :‬סקירה וניתוח של מגמות ההתפתחות‬ ‫בענף המדגה‪ ,‬ושל יחסי הגומלין בין חקלאות ומדגים‬ ‫לסביבה הטבעית‪ ,‬תוך הסתמכות על סקירת ספרות‬ ‫מהעולם ומישראל‪ .‬הניתוח מתייחס לחשיבותן של‬ ‫ברֵ כות הדגים לשמירה על מינים הנסמכים על בתי‬ ‫גידול לחים מחד גיסא‪ ,‬ולהשפעות השליליות של‬ ‫המדגים על הנחלים ועל בתי הגידול הלחים מאידך‬ ‫גיסא‪ .‬חלק ד‪ :‬דוגמאות מהעולם לאתרים שמקודמות‬ ‫בהם תכניות לשיפור התפקוד הסביבתי (אקולוגי) של‬ ‫חוות לגידול דגים‪ ,‬והמלצות יישומיות לתכנון מרחבי‬ ‫ולממשק חקלאי שעשויים לשפר את יחסי הגומלין‬ ‫בין המדגים לנחלים בישראל‪.‬‬ ‫בחלק הראשון של הסקירה (חלק א) הצגנו את‬ ‫התמורות שעברו על בתי הגידול הלחים בישראל‬ ‫באמצעות מיפוי (משוער) של השינויים בפריסה‬ ‫המרחבית של בתי הגידול הלחים במחצית הראשונה‬ ‫של המאה ה‪ ,20-‬והעמדתו ביחס לפריסה המרחבית‬ ‫של ברֵ כות הדגים‪ .‬עבודת המיפוי המרחבי מאפשרת‬ ‫לבחון ברמה האיכותית באיזו מידה הפריסה‬ ‫המרחבית של הברֵ כות כיום היא "תחליף" לבתי‬ ‫גידול לחים שנעלמו מהאגנים החקלאיים‪ ,‬וכן לזהות‬ ‫אזורים שלברֵ כות הדגים יש פוטנציאל לתפקד בהם‪,‬‬ ‫במידה מסוימת‪ ,‬כמסדרונות אקולוגיים התומכים‬ ‫במינים הנסמכים על מים‪.‬‬ ‫המדגים כיום ביחס‬ ‫כדי להציג במפות את מיקום ִ‬ ‫לפריסה המרחבית של בתי הגידול הלחים בעבר‪,‬‬ ‫‪1816‬‬ ‫השתמשנו בשכבת ממ"ג שהוכנה על ידי נעם לוין‬ ‫ואח' בשנת ‪ ,2009‬המציגה את פריסת בתי הגידול‬ ‫הלחים בישראל בתחילת המאה ה‪Levin et al.,( 20-‬‬ ‫‪ ,)2009‬תוך התבססות על מקורות מידע שונים (בהם‪:‬‬ ‫סקר ‪ )PEF( Palestine Exploration Fund‬משנת ‪;1870‬‬ ‫מפות עותומניות מתקופת מלחמת העולם הראשונה;‬ ‫מפות בריטיות משנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ ;20-‬צילומי‬ ‫אוויר מוקדמים)‪ .‬על השכבה הזו העלינו את שכבת‬ ‫ברֵ כות הדגים‪ ,‬ויצרנו סדרה של מפות המציגות את‬ ‫יחסי הגומלין המרחביים בין בתי הגידול הלחים‬ ‫בעבר לבין מיקום ברֵ כות הדגים כיום‪.‬‬ ‫המפות (המוצגות בסקירה בנספח ‪ ,)1‬מראות שברֵ כות‬ ‫הדגים בישראל מוקמו ליד המעיינות והנחלים‬ ‫האיתנים‪ ,‬ובאזורים שהיו בהם בעבר בתי גידול‬ ‫לחים טבעיים שנוקזו ונעלמו מהנוף‪ .‬כמו כן‪ ,‬המפות‬ ‫מראות אזורים של ברֵ כות דגים שיש להם פוטנציאל‬ ‫לתפקד כבתי גידול לחים מלאכותיים ולשמש תחליף‬ ‫חשוב לבתי הגידול הלחים שנעלמו ‪ -‬אם ינוהלו‬ ‫בממשק ידידותי לסביבה (לפי ההמלצות בחלק ד)‪.‬‬ ‫בחלק השני ובחלק השלישי של הסקירה (חלקים‬ ‫ב ו‪-‬ג) ערכנו סקירת ספרות שמטרותיה‪ :‬לתאר את‬ ‫מגמות הפיתוח של המדגים בישראל בעבר וכיום;‬ ‫למפות את יחסי הגומלין המורכבים בין חקלאות‬ ‫המדגים לבין שמירת טבע‪ ,i‬ולאפיין את היעדים‬ ‫המדגים ולשימור מגוון מיני‬ ‫המשותפים לחקלאות ִ‬ ‫חולייתנים‪ .‬במהלך הסקירה אפיינו את התמורות‬ ‫והמגמות בענף הדיג‪ ,‬ובחנו כיצד מגמות השינוי‬ ‫ם יגד תוכֵרב לש יגולוקאה דוקפתה רופיש‬ ‫גליל העליון (צילום‪ :‬דוד ינזן)‬ ‫בממשק החקלאי בענף משפיעות על הפוטנציאל של‬ ‫ברֵ כות הדגים לתמוך בשיקום בתי הגידול הלחים‬ ‫והנחלים‪ .‬המידע התבסס על סקירת ספרות מחקרית‬ ‫מהעולם ומישראל‪ ,‬על ראיונות עם מנהלי ִמדגים‬ ‫מאזורים שונים בארץ‪ ,‬ועל התייעצות עם מומחים‬ ‫שעוסקים בנושא‪.‬‬ ‫בחלק הרביעי של הסקירה (חלק ד) גיבשנו המלצות‬ ‫קונקרטיות למדיניות מתאימה לקידום חקלאות‬ ‫מדגים ידידותית לשימור המגוון הביולוגי ולצמצום‬ ‫מוקדי הקונפליקט בין חקלאות המדגים לבין הגופים‬ ‫האמונים על שמירת טבע וסביבה‪ .‬ההמלצות שגובשו‬ ‫מתייחסות להיבטים הבאים‪ :‬התכנון המרחבי של‬ ‫המדגים ומגמות הפיתוח במרחב (אינטנסיפיקציה‪/‬‬ ‫אקסטנסיפיקציה); הממשק החקלאי הרצוי מבחינה‬ ‫אקולוגית; תמריצים כלכליים לעידוד ניהול סביבתי‬ ‫של המדגים‪.‬‬ ‫חשיבות הסקירה‬ ‫המשרד להגנת הסביבה מקדם בימים אלה תקנות‬ ‫המדגים‪ ,‬שמטרתן לצמצם את‬ ‫ִ‬ ‫חדשות לתפעול‬ ‫כמויות מי הפלט שמוזרמים מהמדגים לנחלים‪,‬‬ ‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬ ‫‪aquacultureini srael.com‬‬ ‫ולמזער את רמות המזהמים שנפלטים מהמדגים‬ ‫לנחלים‪ .‬אישור תקנות המדגים צפוי להוביל‬ ‫לרפורמה בענף המדגים‪ ,‬שעלולה להוביל לקריסה‬ ‫ממשקי המדגה‪ ,‬מכיוון שיש‬ ‫ולהיעלמות של חלק ִ‬ ‫מדגים שלא מסוגלים לעמוד בהוצאות הכלכליות‬ ‫הנדרשות לעמידה בתנאי הרפורמה‪ .‬הרפורמה בענף‬ ‫המדגה היא הזדמנות לכוון את מגמות השינוי‬ ‫במדגים לכיוון שמירת טבע וסביבה‪ ,‬ולהציע שימוש‬ ‫ממשק מדגים התומך‬ ‫בתמריצים כלכליים לעידוד ְ‬ ‫בשימור ערכי טבע ונוף בברֵ כות הדגים‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬סקירה זו תורמת לאיתור אזורי ברֵ כות‬ ‫שעשויים לתפקד כתחליף חיוני לבתי גידול לחים‬ ‫שנעלמו‪ ,‬ועוזרת לכוון לממשק החקלאי הרצוי‬ ‫לשימור מינים הנסמכים על גופי המים המלאכותיים‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫‪Levin, N., Elron, E., and Gasith, A. 2009. Decline of‬‬ ‫‪wetland ecosystems in the coastal plain of Israel‬‬ ‫‪during the 20th century: Implications for wetland‬‬ ‫‪conservation and management, Landscape and‬‬ ‫‪Urban Planning Vol. 92: 220-232.‬‬ ‫‪1817‬‬ ‫מחקרים‬ ‫פיתוח מזון נט ול קמח ק‬ ‫דור‪,‬‬ ‫לשנות‬ ‫רוב‬ ‫שדג האמנון תפס‬ ‫את מקומו בסל הייצור‬ ‫בעולם‪ .‬האמנונים נחשבים‬ ‫ל‪'-‬תרנגולות של הדגים'‪.‬‬ ‫בטוי המתאר ייצור המוני‬ ‫ומתועש כמזון זול להמונים‪.‬‬ ‫מצער שהרווח מגידולם נמוך‬ ‫מאד‪ ,‬אם בכלל! המחקר כאן‬ ‫יכול לתת קצת אוויר לנשימה למגדלים‬ ‫שאולי יצליחו לגדל את האמנון עם פחות‬ ‫קמח דגים ועם יותר רווח‪.‬‬ ‫דגים לדג אמנ ון מכלוא‬ ‫נתן גור ‪ ,1‬גיא רובינשטיין‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ - 1‬צמח תערובות‬ ‫‪ - 2‬אגף הדיג‬ ‫מבוא‬ ‫קמח דגים נחשב במשך שנים רבות‬ ‫למרכיב הכרחי במזונות לדגים וסרטנים‪.‬‬ ‫בגלל מחירו הגבוה והפער ההולך וגדל בין ההיצע‬ ‫לביקוש‪ ,‬יש מחקר אינטנסיבי בחיפוש אחר‬ ‫תחליפים לקמח הדגים ו\או לפיתוח מזונות נטולי‬ ‫קמח דגים אשר יאפשרו השגת ביצועים שאינם‬ ‫נופלים מאלו של מזונות המכילים קמח דג‪.‬‬ ‫תרומתו של קמח הדגים להשגת ביצועים גבוהים‬ ‫בגידול דגים מוסברת במדדים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬רמת חלבון גבוהה‬ ‫‪ ‬פרופיל חומצות אמינו התואם את הרכב‬ ‫הגופה של הדגים‬ ‫‪ ‬נעכלות גבוהה‬ ‫‪ ‬העדר מעכבים ואנטי נוטריינטים‬ ‫‪ ‬תכולת חומצות שומן חיוניות מקבוצת ‪N -3‬‬ ‫‪ ‬טעימות ומשיכת הדגים למזון‬ ‫‪ ‬תכולת מינרלים גבוהה‪ -‬זרחן זמין‪ ,‬סידן‪,‬‬ ‫מלח‪.‬‬ ‫כל התכולות המאפיינות את קמח הדגים ניתנות‬ ‫להשגה ממזונות חלופיים אולם הקושי העיקרי‬ ‫הינו למצוא את השילוב האופטימלי אשר יאפשר‬ ‫בצועים זהים לאלו של מזון עם קמח דג‪ ,‬בעלות‬ ‫נמוכה יותר‪.‬‬ ‫דג האמנון הינו מועמד אידיאלי לפיתוח מזון נטול‬ ‫קמח דג בהיותו אוכל‪-‬כל בעל דרישות תזונתיות‬ ‫נמוכות‪ ,‬יחסית‪.‬‬ ‫רוב המחקרים סובלים משני חסרונות עיקריים‪:‬‬ ‫‪ ‬הם נערכו בעיקר על דגיגים קטנים‪.‬‬ ‫‪ ‬נבדקו תחליפים בשיטה של אחד מול אחד‬ ‫(קמח דג ‪ -‬תחליף)‬ ‫ברוב הניסויים אין התייחסות לנושא הטעימות‬ ‫( ‪ )palatability‬והשפעתה על צריכת המזון‪.‬‬ ‫הנסויים המוקדמים בנושא הפכו להיות בלתי‬ ‫רלבנטיים בגלל שינוי שיטת יצור המזון (מעבר‬ ‫מכפתות לאקסטרוזיה) אשר לה השפעה ניכרת על‬ ‫ערכם התזונתי של חלק מחמרי הגלם‪.‬‬ ‫במחקר העכשווי בנושא תחליפי ק"ד נהוגה גישה‬ ‫‪1818‬‬ ‫חדשה של הרכב מזון משולב המורכב ממספר רב‬ ‫של מקורות חלבון ובתוספת מינרלים ומעודדי‬ ‫צריכת מזון‪.‬‬ ‫תכנית המחקר שלנו התמקדה בהיבטים הישומיים‬ ‫של המזון‪:‬‬ ‫‪ ‬בחינת המזונות לדגים בשלב הפיטום‬ ‫‪ ‬בחינת שילובי חומרים ולא חומר תחליפי‬ ‫בודד לעומת בקורת עם קמח דג‪.‬‬ ‫‪ ‬כל מזונות הניסוי מעובדים באקסטרוזיה‬ ‫הניסויים בוצעו על ידי לשכת מכוני התערובת‬ ‫בשיתוף עם אגף הדיג‪ ,‬בתחנת הניסויים בגינוסר‪.‬‬ ‫במסגרת מחקר תלת‪-‬שנתי מתוכנן בנושא בוצע‪,‬‬ ‫בשלב ראשון‪ ,‬ניסוי לקביעת בצועי האמנון‬ ‫במזונות עם רמת קמח דג משתנה ומזונות נטולי‬ ‫קמח דג עם מקורות חלבון צמחיים‪.‬‬ ‫בשלבים הנוספים נבדקו מזונות נטולי קמח דג עם‬ ‫מקורות חלבון שונים‪ ,‬מן החי והצומח‪ ,‬בשילובים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫כל הניסוים בוצעו עם דגי אמנון מכלוא‬ ‫( ‪ )O.niloticus x O.aurea‬אוכלוסיה כל זכרית‪.‬‬ ‫ניסוי ‪.1‬‬ ‫הניסוי הראשון בסדרה נועד לקבוע את ביצועי‬ ‫האמנון עם ‪ 3‬מזונות ברמות שונות של קמח דג‬ ‫וכן ‪ 3‬מזונות עם חומרים צמחיים כמרכיב ראשי‪.‬‬ ‫טיפולים‪:‬‬ ‫‪ .1‬קמח דג ‪15% -‬‬ ‫‪ .2‬קמח דג ‪10% -‬‬ ‫‪ .3‬קמח דג ‪5% -‬‬ ‫‪ .4‬ללא קמח דג ‪ -‬בסיס סויה‬ ‫‪ .5‬ללא קמח דג‪ -‬בסיס חמניות‬ ‫‪ .6‬ללא קמח דג ‪ -‬בסיס ‪DDG‬‬ ‫כל המזונות היו שווי חלבון ואנרגיה נעכלת‬ ‫‪.2900/30%‬‬ ‫אולכמ ןונמא גדל םיגד חמק לוטנ ןוזמ חותיפ‬ ‫תוצאות (ניסוי ‪)1‬‬ ‫משתנה \ טיפול‬ ‫טיפול‬ ‫משקל סופי (ג')‬ ‫תוספת משקל יומית (ג')‬ ‫נצילות מזון‬ ‫א‬ ‫ק"ד ‪15‬‬ ‫‪a 422.3‬‬ ‫‪ab 3.29‬‬ ‫‪cd 1.61‬‬ ‫ב‬ ‫ק"ד ‪10‬‬ ‫‪a 433.2‬‬ ‫‪a 3.42‬‬ ‫‪d 1.59‬‬ ‫ג‬ ‫ק"ד ‪5‬‬ ‫‪ab 418.4‬‬ ‫‪ab 3.29‬‬ ‫‪cd 1.64‬‬ ‫ד‬ ‫סויה‬ ‫‪ab 412.4‬‬ ‫‪bc 3.19‬‬ ‫‪bc 1.71‬‬ ‫ה‬ ‫חמניות‬ ‫‪bc 397.7‬‬ ‫‪cd 3.03‬‬ ‫‪ab 1.79‬‬ ‫ו‬ ‫‪DDG‬‬ ‫‪c 382.4‬‬ ‫‪d 2.94‬‬ ‫‪a 1.84‬‬ ‫ממוצעים באותה שורה אשר לידם אותיות שונות נבדלים באופן מובהק (‪.)P<0.05‬‬ ‫ניתוח כלכלי (ניסוי ‪)1‬‬ ‫משתנה\טיפול‬ ‫שווי היבול (‪ \ ₪‬מיכל)‬ ‫שווי המזון (‪ \ ₪‬מיכל)‬ ‫תפוקה נטו (‪ \ ₪‬מיכל)‬ ‫♦‬ ‫♦‬ ‫♦‬ ‫♦‬ ‫♦‬ ‫ק"ד ‪15‬‬ ‫‪239.4‬‬ ‫‪101.2‬‬ ‫‪138.2‬‬ ‫ק"ד ‪10‬‬ ‫‪245.7‬‬ ‫‪94.6‬‬ ‫‪151.1‬‬ ‫סיכום‬ ‫מטרת הניסוי הנוכחי הייתה לייצר נתוני יסוד‬ ‫להערכת הביצועים של המזונות נטולי קמח‬ ‫דגים‪.‬‬ ‫כללית‪ ,‬ניתן לראות שקבוצת קמח הדגים הניבה‬ ‫בצועים טובים יותר מקבוצת מקורות החלבון‬ ‫הצמחי בכל האמור לגדילה ונצילות מזון‪.‬‬ ‫גדילת הדגים בטיפול הסויה אינה שונה באופן‬ ‫מובהק מזו של טיפולי קד ‪ 15‬ו‪-‬קד ‪.5‬‬ ‫בניסוי זה לא נבדקו שילובים של מקורות חלבון‬ ‫אשר אמורים לשפר את הבצועים וכמו כן לא‬ ‫נבדקו מקורות חלבון חלופיים מן החי‪ ,‬בדיקת‬ ‫שילובים אלו מתוכננת לניסויי ההמשך‪.‬‬ ‫בנתוני הניסוי הנוכחי ובמחירי חומרי הגלם‬ ‫והדגים ששררו בתקופת הניסוי‪ ,‬נמצאה שטיפולי‬ ‫ק"ד ‪ %10‬וק"ד ‪ 5%‬היו הכלכליים ביותר‪.‬‬ ‫ק"ד ‪5‬‬ ‫‪239.4‬‬ ‫‪88.6‬‬ ‫‪150.8‬‬ ‫סויה‬ ‫‪230.4‬‬ ‫‪83.0‬‬ ‫‪147.4‬‬ ‫חמניות‬ ‫‪217.8‬‬ ‫‪79.8‬‬ ‫‪138.0‬‬ ‫‪DDG‬‬ ‫‪207‬‬ ‫‪80.8‬‬ ‫‪126.2‬‬ ‫ניסוי ‪.2‬‬ ‫ניסוי זה נועד לקבוע בצועי דג האמנון עם מזונות‬ ‫שהכילו כוספת סויה או כוספת חמניות ומוצרים‬ ‫שונים של פסדי עופות בהשוואה למזון בקורת על‬ ‫בסיס כוספת סויה ו‪ 10% -‬קמח דג‪.‬‬ ‫טיפולי הניסוי‪:‬‬ ‫א‪ .‬בקורת‪ -‬כ‪ .‬סויה ‪ + 37%‬קמח דג ‪10%‬‬ ‫ב‪ .‬כ‪ .‬סויה ‪ + 31.5%‬קמח עוף ‪10%‬‬ ‫ג‪ .‬כ‪ .‬סויה ‪ + 37.6%‬קמח נוצות ‪9%‬‬ ‫ד‪ .‬כ‪ .‬סויה ‪ + 40.9%‬קמח דם ‪5%‬‬ ‫ה‪ .‬משולב‪ -‬כ‪ .‬סויה ‪ + 30.8%‬עוף ‪ ,5%‬נוצות ‪,3%‬‬ ‫דם ‪4%‬‬ ‫ו‪ .‬משולב ‪ -‬חמניות ‪ + 26.5%‬עוף ‪, 5%‬נוצות ‪,3%‬‬ ‫דם ‪4%‬‬ ‫כל המזונות שווי חלבון ואנרגיה נעכלת ‪.2900/30%‬‬ ‫צף‪ ,‬מעובד באקסטרוזיה‪.‬‬ ‫תוצאות (ניסוי ‪)2‬‬ ‫א‬ ‫משתנה \ טיפול‬ ‫ק"ד ‪10‬‬ ‫טיפול‬ ‫‪325.0‬‬ ‫משקל סופי (ג')‬ ‫תוספת משקל יומית (ג') ‪ab 2.38‬‬ ‫‪1.73‬‬ ‫נצילות מזון‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫קמח עוף קמח נוצות קמח דם משולב ‪ +‬סויה משולב ‪ +‬חמניות‬ ‫‪336.0‬‬ ‫‪333.8‬‬ ‫‪326.4‬‬ ‫‪315.3‬‬ ‫‪314.5‬‬ ‫‪a 2.47‬‬ ‫‪a 2.49‬‬ ‫‪ab 2.37‬‬ ‫‪b 2.22‬‬ ‫‪ab 2.27‬‬ ‫‪1.83‬‬ ‫‪1.75‬‬ ‫‪1.77‬‬ ‫‪1.81‬‬ ‫‪1.83‬‬ ‫ממוצעים באותה שורה אשר לידם אותיות שונות נבדלים באופן מובהק (‪.)P<0.05‬‬ ‫ניתוח כלכלי (ניסוי ‪)2‬‬ ‫משתנה \ טיפול‬ ‫טיפול‬ ‫שווי התפוקה (‪)₪‬‬ ‫עלות המזון (‪)₪‬‬ ‫עודף למיכל (‪)₪‬‬ ‫עודף למ"ק (‪)₪‬‬ ‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬ ‫א‬ ‫ק"ד ‪10‬‬ ‫‪160.2‬‬ ‫‪85.8‬‬ ‫‪74.4‬‬ ‫‪14.9‬‬ ‫‪aquacultureini srael.com‬‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫קמח עוף קמח נוצות קמח דם משולב‪ +‬סויה משולב ‪ +‬חמניות‬ ‫‪149.4‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪156.6‬‬ ‫‪150.3‬‬ ‫‪151.2‬‬ ‫‪80.1‬‬ ‫‪82.7‬‬ ‫‪82.9‬‬ ‫‪81.4‬‬ ‫‪79.6‬‬ ‫‪69.3‬‬ ‫‪79.3‬‬ ‫‪73.7‬‬ ‫‪68.9‬‬ ‫‪71.6‬‬ ‫‪13.9‬‬ ‫‪15.9‬‬ ‫‪14.7‬‬ ‫‪13.8‬‬ ‫‪14.3‬‬ ‫‪1819‬‬ ‫♦‬ ‫♦‬ ‫♦‬ ‫♦‬ ‫♦‬ ‫בניסוי הנוכחי נבדקו מקורות חלבון מן החי‬ ‫כתחליף לקמח דגים במזון אמנון‪.‬‬ ‫נבחנו קמח עוף‪ ,‬קמח נוצות וקמח דם (עופות) ‪-‬‬ ‫כל אחד בנפרד וכן במזונות משולבים שהכילו‬ ‫את שלשת חומרי הגלם עם כוספת סויה או‬ ‫כוספת חמניות‪.‬‬ ‫במדדי הגדילה‪ ,‬נצילות המזון השרידות ומקדם‬ ‫המצב הגופני‪ ,‬לא נמצאו הבדלים מובהקים בין‬ ‫התחליפים ( בנפרד או במשולב) לבקורת קמח‬ ‫הדגים‪.‬‬ ‫בסיכום כולל‪ ,‬הטיפול המשולב של כ‪ .‬סויה‬ ‫עם שלשת התחליפים היה היעיל ביותר‬ ‫וטיפול קמח הנוצות היה הנחות מבין‬ ‫הטיפולים‪.‬‬ ‫הניתוח הכלכלי של תוצאות הניסוי הראה‪,‬‬ ‫שביחסי המחירים ששררו בתקופת הניסוי‪,‬‬ ‫טיפול הסויה ‪ +‬משולב היה הכלכלי ביותר‬ ‫בתמורה נטו למיכל וטיפול קמח הנוצות‬ ‫הניב את התמורה הנמוכה ביותר למיכל‪.‬‬ ‫ניסוי ‪.3‬‬ ‫ניסוי זה נועד לפיתוח של מזונות נטולי קמח דג על‬ ‫בסיס מרכיבים צמחיים בלבד שלא יפלו בביצועיהם‬ ‫ממזון בקורת עם ‪ 10%‬קמח דג‪.‬‬ ‫מזונות‪:‬‬ ‫מזון הבסיס‪ :‬אמנון ‪ 30%‬חלבון‪ ,‬צף‪ ,‬כופתית ‪ 4‬מ"מ‪ .‬סימון‬ ‫ק‪-‬ד‬ ‫‪ .1‬בקורת א ‪ 10% -‬קמח דג‪.‬‬ ‫‪ .2‬בקורת ב ‪ -‬עם מוצרי עוף ללא קמח דג‪ .‬ק‪-‬ע‬ ‫ס‪-‬ג‬ ‫‪ .3‬סויה ‪ +‬גלוטן תירס‪.‬‬ ‫‪ .4‬סויה ‪ +‬גלוטן תירס ‪ +‬אטרקטנט (בטאין ‪ +‬שמרים)‪ .‬ס‪-‬ג‪-‬א‬ ‫‪ .5‬סויה ‪.DDG +‬‬ ‫ס‪-‬דד‬ ‫‪D‬‬ ‫ס‪-‬ג‪-‬דד‬ ‫‪ .6‬סויה ‪ +‬גלוטן תירס ‪ DG +‬‬ ‫כל המזונות היו שווי חלבון ואנרגיה ‪ ,3150/30%‬צף‬ ‫מעובדים באקסטרוזיה‪.‬‬ ‫מבט על תחנת ניסיונות של אגף‬ ‫‪1820‬‬ ‫אולכמ ןונמא גדל םיגד חמק לוטנ ןוזמ חותיפ‬ ‫תוצאות (ניסוי ‪)3‬‬ ‫משתנה \ מזון‬ ‫סימון‬ ‫משקל ממוצע סופי (ג')‬ ‫תוספת משקל יומית (ג')‬ ‫נצילות מזון‬ ‫א‬ ‫ק‪-‬ד‬ ‫‪291.2‬‬ ‫‪2.48‬‬ ‫‪1.80‬‬ ‫ב‬ ‫ק‪-‬ע‬ ‫‪304.7‬‬ ‫‪2.72‬‬ ‫‪1.77‬‬ ‫ג‬ ‫ס‪-‬ג‬ ‫‪292.4‬‬ ‫‪2.49‬‬ ‫‪1.94‬‬ ‫ד‬ ‫ס‪-‬ג‪-‬א‬ ‫‪295.0‬‬ ‫‪2.54‬‬ ‫‪1.84‬‬ ‫ה‬ ‫ס‪-‬דד‬ ‫‪297.3‬‬ ‫‪2.58‬‬ ‫‪1.91‬‬ ‫ו‬ ‫ס‪-‬ג‪-‬דד‬ ‫‪293.3‬‬ ‫‪2.51‬‬ ‫‪1.85‬‬ ‫ההבדלים בין הטיפולים אינם מובהקים (‪)p>0.05‬‬ ‫תחשיב כלכלי (ניסוי ‪)3‬‬ ‫משתנה \ מזון‬ ‫סימון‬ ‫שווי התפוקה‬ ‫סך עלות המזון‬ ‫יתרה תפוקה‪-‬מזון‬ ‫יתרה למ"ק‬ ‫א‬ ‫ק‪-‬ד‬ ‫‪79.6‬‬ ‫‪36.1‬‬ ‫‪43.5‬‬ ‫‪8.70‬‬ ‫ב‬ ‫ק‪-‬ע‬ ‫‪83.8‬‬ ‫‪32.8‬‬ ‫‪51.0‬‬ ‫‪10.19‬‬ ‫מסקנות‬ ‫‪ .1‬בתנאי הניסוי הנוכחי נמצא שמזונות אמנון‬ ‫צמחיים‪ ,‬נטולי קמח דגים‪ ,‬מאפשרים ביצועים‬ ‫שאינם נופלים מאלו של מזון שהכיל ‪ 10%‬קמח‬ ‫דגים‪.‬‬ ‫‪ .2‬העלאת רמת האנרגיה הנעכלת‪ ,‬הליזין והמתיונין‪,‬‬ ‫ללא שינוי ברמת החלבון הכללי‪ ,‬אפשרה קבלת‬ ‫ביצועים משופרים במזונות כל צמחיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬ביחסי המחירים ששררו בעת הניסוי‪ ,‬מזון ב'‬ ‫שהכיל מוצרי עוף‪ ,‬הניב את התוצאה הכלכלית‬ ‫הטובה ביותר‪.‬‬ ‫בין המזונות הצמחיים‪ ,‬מזון ה'‪ ,‬על בסיס כ‪ .‬סויה ‪+‬‬ ‫‪ DDG‬היה הכלכלי ביותר‪ .‬ממצאי הניסוי מאפשרים‬ ‫גמישות רבה יותר בתכנון מזון לאמנון על בסיס‬ ‫שיקולים כלכליים או שיווקיים‪.‬‬ ‫ג‬ ‫ס‪-‬ג‬ ‫‪75.4‬‬ ‫‪33.5‬‬ ‫‪41.9‬‬ ‫‪8.37‬‬ ‫ד‬ ‫ס‪-‬ג‪-‬א‬ ‫‪80.7‬‬ ‫‪35.9‬‬ ‫‪44.8‬‬ ‫‪8.97‬‬ ‫ה‬ ‫ס‪-‬דד‬ ‫‪79.8‬‬ ‫‪34.2‬‬ ‫‪45.6‬‬ ‫‪9.12‬‬ ‫ו‬ ‫ס‪-‬ג‪-‬דד‬ ‫‪77.0‬‬ ‫‪33.6‬‬ ‫‪43.4‬‬ ‫‪8.68‬‬ ‫סיכום‬ ‫♦ בסדרת ניסויים שנערכו הוכחה האפשרות‬ ‫להשתחרר מהתלות בקמח דגים כמרכיב‬ ‫הכרחי במזון האמנון‪.‬‬ ‫♦ ניתן להגיע לבצועים כלכליים בצרופים שונים‬ ‫של מרכיבים צמחיים ומוצרים של פסדי‬ ‫עופות בהתאם לזמינות ועלות של חומרי‬ ‫הגלם השונים‪.‬‬ ‫♦ הוכחה האפשרות ליצר מזונות על בסיס‬ ‫מרכיבים צמחיים בלבד‪ ,‬שלא יפלו בביצועיהם‬ ‫ממזון עם ‪ 10%‬קמח דג‪.‬‬ ‫המאמר מתורגם ממאמר שפורסם לראשונה במגזין‬ ‫של ‪ Global Aquaculture Advocate‬ינואר‪-‬פברואר‬ ‫‪.2014‬‬ ‫ף הדיג בגינוסר (צילום‪ :‬דוד ינזן)‬ ‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬ ‫‪aquacultureini srael.com‬‬ ‫‪1821‬‬ ‫מחקרים‬ ‫הקמת תשתית גנומית‬ ‫לייסוד תכנית טיפוח‬ ‫לדג דקר המכמורת‬ ‫(דקר לבן; ‪(Epinephelus aeneus‬‬ ‫ליאור דור ‪ ,1‬אנדרי שיראק ‪ ,1‬סרגיי גורשקוב ‪,2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫איל סרוסי ‪ ,1‬מיכה רון ‪ 1‬וגדעון חולתא‬ ‫‪ 1‬המכון לחקר בעלי‪-‬חיים‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬מרכז וולקני‬ ‫‪ 2‬המכון הלאומי לחקלאות ימית‪ ,‬חקר ימים ואגמים לישראל‪ ,‬אילת‬ ‫ס‬ ‫מנים גנטיים ומפה‬ ‫גנטית מאפשרים‬ ‫יישומים גנטיים כגון‪:‬‬ ‫מעקב הורות‪ ,‬בקרה של‬ ‫שונות גנטית ואיתור‬ ‫גנים קטלניים‪ ,‬ויצירת‬ ‫משפחתיים‬ ‫מבנים‬ ‫לחיפוש אזורים‬ ‫בגנום המשפיעים על‬ ‫תכונות כמותיות‪.‬‬ ‫( ‪Epinephelus‬‬ ‫דקר המכמורת‬ ‫‪ )aeneus‬הוא מין פרוטוגיני‬ ‫הרמפרודיט המצוי באזור הים התיכון‪,‬‬ ‫לאור ך חופה המערבי של אפריקה ודרום‬ ‫אנגולה‪ .‬ערכו המסחרי של דקר המכמורת‬ ‫גבוה‪ ,‬טעמו משובח‪ ,‬קצב גדילתו מהיר והוא‬ ‫יחסית עמיד בפני מחלות‪ .‬משום כך מין זה‬ ‫הוא מועמד מבטיח לגידול מסחרי ובשנת‬ ‫‪ 2010‬החל פרויקט ביות דקר המכמורת על ידי‬ ‫האגף לדיג וחקלאות מים במשרד החקלאות‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט היא פיתוח טכנולוגיות‬ ‫חדשות לביות‪ ,‬רבייה וגידול מסחרי של דקר‬ ‫המכמורת‪ .‬הקשיים העיקרים בתחילת התהליך‬ ‫הם‪ :‬זיהוי מהימן של המין שהסתמך עד אז על‬ ‫הבדלים מורפולוגיים בלבד‪ ,‬בקרה אחר איבוד‬ ‫השונות הגנטית באוכלוסייה בשבייה והבנת‬ ‫אסטרטגיית הרבייה של דקר המכמורת‪ ,‬כלומר‬ ‫כמה פרטים בלהקת ההורים תורמים חומר‬ ‫גנטי לצאצאים‪.‬‬ ‫המחקר הינו שיתוף פעולה בין צוות המעבדה‬ ‫לגנטיקה במכון לחקר בעלי‪-‬חיים ברחובות‬ ‫אשר היה אחראי על המחקר הגנומי‪ ,‬לבין‬ ‫מלח "י שם מוחזקת להקת הורים בשבייה‬ ‫ונעשית הרבייה במתקני המכון‪ .‬דגימות‬ ‫דם מאוכלוסיית ההורים‪ ,‬דגימות של לרוות‬ ‫שבקעו במספר מועדים ודגימות דגיגים‬ ‫הועברו ממלח "י למעבדה ברחובות‪.‬‬ ‫המחקר התמודד עם נושאים אלה באמצעות‬ ‫מספר כלים גנומיים‪ .‬תחילה‪ ,‬על מנת לזהות‬ ‫את מין הדג יושמה שיטת זיהוי באמצעות‬ ‫"ברקוד גנטי" המסתמכת על השונות ברצף הגן‬ ‫המיטוכונדריאלי ‪ Cytochrome c Oxidase‬תת‬ ‫יחידה ‪ )COI ( 1‬אשר שימשה לזיהוי הפרטים‬ ‫‪1822‬‬ ‫המשתתפים בעבודה‪ .‬על ברקוד גנטי ראה‬ ‫חולתא‪.2014 ,‬‬ ‫בהעדר סמנים השייכים לדקר המכמורת‬ ‫במאגרי המידע הגנומיים‪ ,‬ובשל מיעוט‬ ‫התקציב לפרויקט‪ ,‬נבחרה שיטת השימוש‬ ‫בסמנים גנטיים הטרולוגים (שפותחו למינים‬ ‫אחרים) ובחינת התאמתם לדקר המכמורת‪.‬‬ ‫הורכבו עצים פילוגנטיים על בסיס רצפי ‪DNA‬‬ ‫וחלבונים של ‪ 36‬מיני דקר שונים כדי לבחון‬ ‫את הקשר בין הקרבה הפילוגנטית ליעילות‬ ‫הגברת סמנים הטרולוגים לדקר המכמורת‪.‬‬ ‫תחילה אותרו ‪ 656‬רצפי דקרים המכילים‬ ‫קטעים מיקרוסטליטים בעלי רצף חוזרני של‬ ‫‪ 233 ,)C A ( m‬מתוכם התאימו לפיתוח תחלים‬ ‫עבור דקר המכמורת‪ .‬סמנים הטרולוגים פותחו‬ ‫משמונה מינים‪E. awoara , E. septemfasciatus , :‬‬ ‫‪E. fuscog uttatus , E. itajara , E. g uttatus ,‬‬ ‫‪.E. akaara , E. coiodes and E. lanceolatus‬‬ ‫ההגברה התבצעה באמצעות שיטת ‪ PCR‬דו‪-‬‬ ‫שלבית וחסכונית להגברת תוצרי כל זוג‬ ‫תחלים כאשר נעשה שימוש בשני סמנים‬ ‫פלואורסנטים לצור ך זיהוי וקביעת הגנוטיפ‬ ‫של כל תוצרי ‪ 233‬התגובות‪ .‬נמצאו בסך הכל‬ ‫‪ 144‬מקטעים פולימורפים (אללים) ותנובת‬ ‫הסמנים הפולימורפים לפי מין המקור נעה‬ ‫בין ‪ 42‬ל‪ 83 -‬אחוזים‪ .‬השיעור הנמוך ביותר‬ ‫נמצא למין = ‪Epinephelus septemfasciatus ( P‬‬ ‫)‪ 0.0 01‬אשר לפי ניתוח ‪ COI‬הוא הכי מרוחק‬ ‫מבחינה פילוגנטית מדקר המכמורת‪ .‬עם זאת‬ ‫כל מיני הדקר שנבחרו התאימו לפיתוח סמנים‬ ‫הטרולוגים‪.‬‬ ‫תרומכמה רקד גדל חופי ט תינכת דוסי יל תימונג תיתשת תמקה‬ ‫איור ‪ .1‬מיקום דקר המכמורת ( ‪ )Epinephelus aeneus‬בעץ פילוגנטי (לפי גן ברקוד ‪ )COI‬וסיכום יעילות‬ ‫הפיתוח של סמנים מיקרוסטליטים (באחוזים)‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪78%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪72%‬‬ ‫‪66%‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫באוכלוסיית הבר נמצא ממוצע של ‪ 6.2‬אללים‬ ‫לסמן (בטווח של ‪ 2‬עד ‪ 14‬אללים)‪ ,‬לעומת ממוצע‬ ‫של ‪ 3.7‬אללים לסמן (בטווח של ‪ 2‬עד ‪ 7‬אללים)‬ ‫שנמצאו באוכלוסייה בשבייה ( ‪ .(P= 1.85 e-20‬נתונים‬ ‫אלה מצביעים על ירידה בשונות הגנטית בקרב‬ ‫האוכלוסייה בשבייה לעומת אוכלוסיית הבר‪.‬‬ ‫הסמנים שימשו לקביעת שיעור הפולימורפיות‬ ‫באוכלוסייה בשבייה ובאוכלוסיית בר‪ ,‬וכדי לקבוע‬ ‫מהי צורת הרבייה של דקר המכמורת בשבייה‪.‬‬ ‫סמנים מיקרוסטליטים פולימורפים שימשו לבדיקת‬ ‫הורות אשר שייכה כל אחת מ‪ 59-‬פגיות שהוטלו על‬ ‫ידי להקת ההורים בשבי לצמד ההורים שלה‪.‬‬ ‫לשם ניתוח ההורות של אוכלוסיית הצאצאים‬ ‫פותח סט של שמונה סמנים פולימורפים‪ .‬בקרב‬ ‫שנים עשר ההורים אותרו שני זכרים ושתי נקבות‬ ‫בצירופים שונים אשר תרמו חומר גנטי‪ .‬עם זאת‬ ‫צמד הורים אחד אחראי ליצירת מירב הצאצאים‬ ‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬ ‫‪aquacultureini srael.com‬‬ ‫(‪ .)69.2%‬תוצאות אלה מעידות על פוליגמיה בקרב‬ ‫דקר המכמורת‪.‬‬ ‫לאור העובדה שרק מספר מצומצם של הורים‬ ‫תרם חומר גנטי לצאצאים ואבחון הירידה במגוון‬ ‫האללים בקרב האוכלוסייה בשבייה בהשוואה‬ ‫לאוכלוסיית הבר של דקר המכמורת‪ ,‬המסקנה היא‬ ‫שיש לעקוב אחר רמת פולימורפיות באוכלוסייה‬ ‫בשבייה בכדי לזהות איבוד שונות ועלייה‬ ‫אפשרית בשיעור ריבוי בשארות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בתוכניות‬ ‫ביות עתידיות יש להרחיב את השונות הגנטית‬ ‫באוכלוסייה זו והרבייה צריכה להיעשות בשילוב‬ ‫עם אבחנה גנטית‪.‬‬ ‫פרטים נוספים ניתן למצוא במאמר ‪Dor et al.‬‬ ‫‪.2014 a‬‬ ‫לפיתוח מפת תאחיזה מדור ראשון התקבלה‬ ‫אוכלוסיית דגיגים גדולה יותר אשר מתוכה אותרה‬ ‫באמצעות בדיקת הורות קבוצת אחים גדולה‪.‬‬ ‫‪1823‬‬ ‫באמצעות סט מורחב של ‪ 34‬סמנים פולימורפים‬ ‫נבחנה אוכלוסייה של ‪ 80‬דגיגים‪ ,‬צאצאי שתי‬ ‫הטלות שונות של להקת רבייה הכוללת ‪ 12‬הורים‪,‬‬ ‫מתוכם נמצא כי ‪ 52‬פרטים הם אחים מלאים‪,‬‬ ‫צאצאי זוג ההורים הדומיננטי ונבחרו ‪ 48‬אשר‬ ‫נקבעו כאוכלוסיית מיפוי‪.‬‬ ‫לצורך בניית מפת תאחיזה גנטית נדרשו סמנים‬ ‫פולימורפים נוספים ולשם כך בוצע ריצוף ה‪-‬‬ ‫‪ DNA‬של פרט בודד מתוך אוכלוסיית המיפוי‪.‬‬ ‫הריצוף נעשה במעבדה של דר' מרק (משה) בנד‬ ‫באוניברסיטה של אילינוי בארה"ב‪ .‬הקריאות‬ ‫שהתקבלו הורכבו למקטעים ( ‪ )scaffolds‬ו‪188-‬‬ ‫סמנים מיקרוסטליטים הומולוגים חדשים פותחו‬ ‫על בסיס המקטעים הארוכים ביותר וכן על בסיס‬ ‫מספר רצפים טלומריים (בקצוות הכרומוזומים)‬ ‫אשר זוהו בין המקטעים‪ .‬סך הכול שימשו ‪228‬‬ ‫סמנים לבניית מפת התאחיזה‪.‬‬ ‫באמצעות תוכנת ‪ MultiPoint‬ובשת"פ עם דר'‬ ‫אברהם קורול מאוניברסיטת חיפה‪ ,‬פותחו שתי‬ ‫מפות תאחיזה לדקר המכמורת ‪ -‬זכרית ונקבית‪.‬‬ ‫הסמנים מופו ל‪ 24-‬קבוצות תאחיזה‪ ,‬בהתאמה‬ ‫למספר זוגות הכרומוזומים במין זה‪ ,‬כאשר המפה‬ ‫הזכרית הכילה ‪ 202‬סמנים והמפה הנקבית הכילה‬ ‫‪ 203‬סמנים‪ .‬פיזור הסמנים והמרחקים ביניהם‬ ‫בקבוצות התאחיזה הזכרית והנקבית מוצגים באיור‬ ‫‪ .2‬השוואה בין מפות התאחיזה הנקבית והזכרית‬ ‫גילה שרוב (‪ 13‬מתוך ‪ )24‬קבוצות התאחיזה‬ ‫ארוכות יותר במפה הנקבית לעומת המפה הזכרית‪.‬‬ ‫קבוצות התאחיזה ‪ 17 ,16 ,15 ,12 ,10‬ו‪ 22-‬ארוכות‬ ‫יותר במפה הזכרית‪ .‬בקבוצות תאחיזה ‪ 11‬ו‪21-‬‬ ‫קיים הבדל משמעותי בפיזור הסמנים בין שתי‬ ‫המפות‪ ,‬אך לא באורך המפה‪.‬‬ ‫נבדקה התאמה בין מפת התאחיזה של דקר‬ ‫המכמורת לבין מפות התאחיזה של דקר ארוך השן‬ ‫( ‪ )Kelp grouper‬ולדקר כתום הנקודות ( ‪Orange‬‬ ‫‪ )spotted grouper‬שפורסמו לאחרונה (‪Liu et al.‬‬ ‫‪ ,)2013; You et al. 2013‬על ידי השוואת מיקומי‬ ‫סמנים משותפים בקבוצות התאחיזה ‪ 8 ,1‬ו‪13-‬‬ ‫במפות הגנטיות של דקר המכמורת ושל שני‬ ‫המינים הנוספים‪ ,‬דקר ארוך השן והדקר כתום‬ ‫הנקודות‪ ,‬בהתאמה (איור ‪ .)3‬ההשוואה הראתה‬ ‫לא רק דמיון במיקום בשלוש המפות‪ ,‬אלא נמצא‬ ‫שימור גם במרחקים בין סמנים מקבילים‪ ,‬לרבות‬ ‫דחיסה אופיינית למפה הזכרית לעומת המפה‬ ‫הנקבית באותה קבוצת תאחיזה‪.‬‬ ‫בנוסף נבדקה התאמה למפה הפיסית של אמנון‬ ‫היאור ונמצא כי רצפי ‪ 160‬מתוך ‪ 188‬הסמנים‬ ‫שפותחו עבור דקר המכמורת נמצאו גם בגנום של‬ ‫אמנונים‪ .‬השוואת מיקומם של הרצפים במפת דקר‬ ‫המכמורת למיקומם במפת אמנון היאור מצביעה‬ ‫על ‪ 93.5%‬שימור ( ‪ )synteny‬בין שני הגנומים‪.‬‬ ‫פרטים נוספים ראה במאמר ‪.Dor et al. 2014 b‬‬ ‫איור ‪ .2‬מפת תאחיזה ספציפית לדקר המכמורת‪ .‬קבוצות התאחיזה במפה הנקבית )‪)F‬‬ ‫והזכרית )‪ )M‬מוצגות זו ליד זו‪.‬‬ ‫‪1824‬‬ ‫תרומכמה רקד גדל חופי ט תינכת דוסי יל תימונג תיתשת תמקה‬ ‫לסיכום‪ ,‬מפת תאחיזה בין סמנים היא תשתית‬ ‫חיונית למיפוי אזורים כרומוזומליים המשפיעים‬ ‫על תכונות כמותיות בעלות ערך כלכלי‪ .‬התקבלו‬ ‫מפות תאחיזה נקבית וזכרית של ‪ 203‬ו‪ 202-‬סמנים‪,‬‬ ‫בהתאמה‪ ,‬המפוזרים על פני ‪ 24‬קבוצות התאחיזה‬ ‫בהתאמה למספר זוגות הכרומוזומים במין זה‪.‬‬ ‫השוואת מפות התאחיזה של מיני הדקר וכן המפה‬ ‫הפיסית של אמנון היאור הראתה על קרבה גנטית‬ ‫ובעקיפין מאמתת את המפה שקיבלנו‪ .‬יצירת‬ ‫מאגר סמנים משותפים למיני הדקר אשר ימופו‬ ‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬ ‫‪aquacultureini srael.com‬‬ ‫בשתי המפות הקיימות ובמפות עתידיות יתרמו‬ ‫להבנת הבדלים בין מיני הדקר בעיקר בתכונות‬ ‫רלוונטיות לגידול ולביות המין‪ .‬במהלך העבודה‬ ‫גילינו סמנים בעלי אינפורמטיביות גבוהה לקביעת‬ ‫הורות אשר ישמשו להרכבת מבחן הורות חדש‪.‬‬ ‫נמצא כי זכר יחיד שומר על הדומיננטיות לאורך‬ ‫שתי עונות רבייה רצופות ותורם חומר גנטי‬ ‫לרב צאצאי הלהקה‪ .‬ממצא זה בשילוב עם מבחן‬ ‫ההורות מאפשרים ייעול של תוכניות ביות והשבחה‬ ‫עתידיות של דקר המכמורת‪ .‬השוואת יעילות‬ ‫‪1825‬‬ ‫ השוואה בין קבוצת התאחיזה הראשונה של דקר המכמורת לבית קבוצות‬:3 ‫איור‬ ‫) במפות‬ECO8( ‫) ובדקר כתום הנקודות‬EBR13( ‫התאחיזה הסינטניות בדקר ארוך השן‬ .)B ( ‫) ושל הזכר‬A ( ‫התאחיזה של הנקבה‬ Liu, Q., Sakamoto, T., Kubota, S., Okamoto, N., Yamashita, H., Takagi, M., Shigenobu, Y., Sugaya, T., Nakamura, Y., and Sano, M., 2013, A genetic linkage map of kelp grouper (Epinephelus bruneus) based on microsatellite markers. Aquaculture, 414: 63-81. You, X., Shu, L., Li, S., Chen, J., Luo, J., Lu, J., Mu, Q., Bai, J., Xia, Q., Chen, Q., Cai, Y., Zhang, H., Chen, G., Lin, H., Zhang, Y., and Shi, Q., 2013, Construction of high-density genetic linkage maps for orange-spotted grouper Epinephelus coioides using multiplexed shotgun genotyping, BMC Genetics, 14: 113. ‫) לעומת סמנים‬95.5%( ‫פיתוח סמנים הומולוגים‬ ‫) מצביעה על עדיפות לביצוע מהלך‬63%( ‫הטרולוגים‬ ‫ אפשרות אשר נהיית פשוטה וכלכלית‬,‫של ריצוף‬ ‫ התשתית‬,‫ לאור זאת‬.‫יותר ויותר בשנים האחרונות‬ :‫הגנטית שיצרנו מאפשרת יישומים גנטיים כגון‬ ‫ בקרה של שונות גנטית ואיתור גנים‬,‫מעקב הורות‬ ‫ יצירת מבנים משפחתיים לחיפוש אזורים‬,‫קטלניים‬ ‫בגנום המשפיעים על תכונות כמותיות אשר יכולים‬ .‫ רבייה וטיפוח דקר המכמורת‬,‫לתרום רבות לביות‬ ‫ספרות‬ ‫ בשביל‬.‫ טביעת אצבע של דג‬.)2014( .‫ ג‬,‫חולתא‬ .40-42 :61 ‫ גיליון‬,)‫הארץ (מגזין רט"ג‬ Dor, L., Shirak, A., Gorshkov, S., Ron, M., and Hulata, G. (2014a). Establishment of microsatellite markers for breeding white grouper (Epinephelus aeneus). Aquaculture, 420-421: S104-S110. http:// dx.doi.org/10.1016/j.aquaculture. 2013.02.023. ‫תודות‬ ‫המחקר נערך במימון קרן המדען הראשי במשרד‬ ‫ חלקו הראשון היווה בסיס‬.‫החקלאות ופיתוח הכפר‬ .‫לעבודת הגמר לתואר מוסמך של ליאור דור‬ Dor, L., Shirak, A., Gorshkov, S., Band, M.R., Korol, A., Ronin, Y., Curzon, A., Hulata, G., Seroussi, E., and Ron, M. (2014b). Construction of a microsatellites-based linkage map for the white grouper (Epinephelus aeneus). G3: Genes, Genomes, Genetics, in press. doi:10.1534/ g3.114.011387 ‫תרומכמה רקד גדל חופי ט תינכת דוסי יל תימונג תיתשת תמקה‬ 1826 ‫מ‬ ‫מחקרים‬ ‫רשתות נגד נזקי עופ ות‬ ‫בבריכ ות דגים‬ ‫גדל הדגים הוא לא‬ ‫'אויב העם' תקציר‬ ‫עבודת התואר השני של‬ ‫הערכת‬ ‫גלעד מנסה להראות שרב‬ ‫המשותף על העימות‬ ‫בין הטבע ובין בריכות‬ ‫הדגים‪ ,‬ולכן יש להמשיך‬ ‫למצוא דרכים לשיתוף פעולה‪.‬‬ ‫בריכות דגים מהוות מקור מזון זמין לעופות‬ ‫הניזונים מדגים‪ .‬מיקומה של ישראל על נתיב‬ ‫עיקרי של עופות הנודדים מהאזור הפלארקטי‬ ‫לאפריקה וחזרה מגדיל באורח משמעותי‬ ‫את שיעור הטריפה בבריכות דגים בישראל‪,‬‬ ‫ומביא לקונפליקט בין אנשי ענף המדגה לבין‬ ‫העופות‪ ,‬קונפליקט הגובר בעונות הנדידה‪ .‬מאז‬ ‫ראשית המאה ה‪ 20-‬יובשו מקווי מים רבים‬ ‫במזרח התיכון‪,‬ובמקביל גדלו שטחי המדגה‬ ‫בישראל‪,‬וכתוצאה מכך התעצםהקונפליקט‪ .‬שבעה‬ ‫מיני עופות מים נחשבים לטורפים העיקריים‪,‬‬ ‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬ ‫‪aquacultureini srael.com‬‬ ‫התועלת למדגה לעומת הנזק לעופות‬ ‫גלעד בן צבי‬ ‫תקציר עבודת מאסטר בהנחייתם של‪:‬‬ ‫פרופ' יוסי לשם ופרופ' יורם יום טוב‬ ‫ויש עוד מינים רבים שנזקם נחשב‬ ‫קטן‪ .‬יש מחלוקות והערכות מגוונות‬ ‫לגבי לחץ הטריפה ומידת הפגיעה של‬ ‫העופות טורפי הדגים במדגים ברחבי‬ ‫העולם בכלל ובישראל בפרט‪ .‬הקושי בהערכה‬ ‫מדויקת נובע בין השאר מהקושי להפריד בין‬ ‫תמותת דגים שמקורה בטריפה לתמותת דגים‬ ‫שמקורה בגורמים כגון מחלות‪ ,‬חמצון לקוי או‬ ‫עקת קור‪ .‬ברחבי העולם נקוטות שיטות שונות‬ ‫למניעת טריפת דגים על ידי עופות‪ :‬פגיעה‬ ‫באוכלוסיית המין הטורף (ירי‪ ,‬הרס של מושבות)‪,‬‬ ‫מניעת גישה של העופות למדגים באמצעים‬ ‫אקטיביים (שמירה‪ ,‬הפחדה)‪ ,‬פתרונות אקולוגיים‬ ‫(האכלה אלטרנטיבית‪ ,‬שינוי ממשק גידול‬ ‫הדגים)‪ ,‬פיצוי כספי של המדגים ומיגון (כלובים‪,‬‬ ‫כבלים‪ ,‬רשתות)‪ .‬מיגון נחשב יעיל במניעת‬ ‫טריפה אם הוא הרמטי‪ ,‬ובעשורים האחרונים‪,‬‬ ‫עם העלייה במספרי הקורמורנים הגדולים‬ ‫( ‪ )Phalacrocoraxcarbo‬החורפים בישראל‪ ,‬רושתו‬ ‫הרבה בריכות במדגי ישראל לצורך הגנה‪.‬‬ ‫אלא שלרשתות אלה חסרונות רבים‪ ,‬קודם‬ ‫כל מבחינת אנשי המדגה‪ :‬עלותן גבוהה‪ ,‬הן‬ ‫דורשות תחזוקה רבה וגורמות קשיי תפעול‪,‬‬ ‫צפיפות הדגים תחתן רבה ולא ברורה יעילותן‬ ‫בהגנה מטריפה‪ .‬בעיה נוספת‪ ,‬שהיא הסיבה‬ ‫והעיקר של מחקר זה‪ ,‬היא לכידתם של עופות‬ ‫ברשתות ומותם‪ .‬לתופעה זו כמה היבטים‬ ‫בעייתיים מאוד‪ :‬המוות ממושך ורב ייסורים;‬ ‫הרבה מהעופות המתים אינם טורפי דגים כלל;‬ ‫נראה שכמות העופות המתים היא גדולה; חלקם‬ ‫ממינים נדירים או בסיכון; ויש בתופעה זו‬ ‫פגיעה בפוטנציאל הכלכלי של המדגים בפרט‬ ‫וישראל בכלל כיעדי תיירות צפרות‪ .‬בעבר נעשו‬ ‫ניסיונות לכמת את מספר הפרטים ומספר המינים‬ ‫הנלכדים‪ ,‬וכן נערך מחקר על תכונות הבריכה‬ ‫והרשת והשפעתן על הלכידה‪ ,‬אלא שמחקרים‬ ‫אלה היו מוגבלים בהיקפם‪ ,‬ובנוסף חלו מאז‬ ‫‪1827‬‬ ‫שינויים בהיקף הרישות ובסוג הרשתות‪.‬‬ ‫מטרת עבודה זו היתה להעריך את היקף תמותת‬ ‫העופות ברשתות; לאפיין את התמותה מבחינת‬ ‫מיני עופות‪ ,‬זמן‪ ,‬מקום וגורמים משפיעים;‬ ‫ולבחון אפשרויות למזעור פגיעת הרשתות‬ ‫בעופות בלי פגיעה כלכלית במדגים‪ ,‬זאת על‬ ‫מנת שלא תהיה התנגדות ליישום הפתרונות‬ ‫שיימצאו‪ .‬האפשרויות שנבדקו היו שינוי תכונות‬ ‫הרשתות כך שתלכודנה פחות ושימוש באמצעי‬ ‫מיגון אלטרנטיביים לא פוגעניים ‪ -‬כבלים‪.‬‬ ‫שלוש שיטות עיקריות שימשו במחקר‪:‬‬ ‫א‪ .‬תצפיות דו‪-‬שבועיות על ‪ 151‬בריכות מרושתות‬ ‫ב‪ 7-‬מדגים שונים במהלך שנה שלמה‪ .‬בתצפיות‬ ‫תועדו עופות מתים ברשתות ועופות חיים‬ ‫בבריכה‪ ,‬וכן תועדו תכונות הבריכה‪ ,‬תכונות‬ ‫הדג המגודל ותכונות הרשת‪ .‬שיטה זו אפשרה‬ ‫להבין את היקף התמותה ומספר המינים‬ ‫הנפגעים‪ ,‬את השפעת הגורמים השונים על‬ ‫התמותה‪ ,‬וכן להבין אילו תכונות של הרשת‬ ‫יכולות לצמצם את היקף הפגיעה‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬השוואת ‪ 10‬זוגות בריכות במדגים פעילים‪,‬‬ ‫כשבכל זוג הבריכות זהות בתכונותיהן‬ ‫ובמספרים ובמשקלים של הדגים המאוכלסים‬ ‫בהם‪ ,‬אלא שבבריכה אחת יש רשת ובשניה‬ ‫אין‪ .‬נמדדו פחת הדגים וקצב גידולם‪ ,‬וכך‬ ‫נבחנה יעילות הרשתות במניעת טריפה‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬ניסוי בו אוכלסו שלוש שלישיות של בריכות‬ ‫‪1828‬‬ ‫(שלישיה בלי מיגון‪ ,‬שלישיה עם רשתות‬ ‫ושלישיה עם כבלים) במספרים זהים של דגים‬ ‫ממינים זהים עם משקלים זהים‪ ,‬פעם אחת‬ ‫באביב ופעם שניה בסתו ובחורף‪ ,‬כדי לבדוק‬ ‫את המערכת בלחצי טריפה של מיני עופות‬ ‫שונים‪ .‬נערכו תצפיות על נוכחות עופות‬ ‫טורפי דגים ונמדדו קצב גידול הדגים ואחוזי‬ ‫השרידה שלהם‪ ,‬וכך נבחנה יעילות הרשתות‬ ‫במניעת טריפה מול יעילות הכבלים‪.‬‬ ‫על פי ממצאי המחקר‪ ,‬המספר המוערך של‬ ‫פרטים המסתבכים ומתים בשנה בבריכות‬ ‫הדגים בישראל הוא מעל ‪ 1,600‬פרטים‪ ,‬וקצב‬ ‫הלכידה הוא ‪ 1.24‬פרטים לדונם לשנה ‪ -‬הרבה‬ ‫פחות מההערכות של המחקרים הקודמים‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬במחקר ובתצפיות נוספות נמנו ‪ 59‬מיני‬ ‫עופות וכן ארבעה מיני יונקים וזוחלים שנלכדו‬ ‫ברשתות‪ ,‬וזהו מספר גבוה יותר מהצפוי על פי‬ ‫נתוני המחקרים הקודמים‪ .‬בין המינים הנלכדים‬ ‫יש שבעה מינים נדירים או בסיכון‪ .‬האזור בו קצב‬ ‫לכידת עופות ברשתות הוא הגבוה ביותר הוא‬ ‫העמקים המזרחיים‪ ,‬והעונה בה קצב הלכידה הוא‬ ‫הגבוה ביותר היא הסתו‪ .‬חסידה שחורה ( ‪Ciconia‬‬ ‫‪ ,)nigra‬מין שאוכלוסייתו העולמית בהתמעטות‪,‬‬ ‫נלכדת במספרים גדולים ברשתות בעמקי המזרח‬ ‫במהלך נדידת הסתו‪ ,‬וזו תופעה שדורשת מענה‬ ‫מיידי לצורך מניעתה‪.‬‬ ‫םיגד תוכירבב תופוע יקזנ דגנ תותשר‬ ‫משתני הבריכה והגידול שנמצא שהם‬ ‫משפיעים על קצב הלכידה‪:‬‬ ‫א‪ .‬סוג הדג (אמנון מגביר את קצב הלכידה)‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬נוכחות צמחיה (מגבירה את קצב הלכידה)‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬נוכחות עופות חיים (שמגבירה את קצב‬ ‫הלכידה‪ ,‬אבל לא מתווכת את השפעת‬ ‫הגורמים האחרים המופיעים כאן למעט‬ ‫צמחיה)‪ .‬כמו כן נמצאו עדויות ברורות לכך‬ ‫שתמותת דגים ממחלות ומגורמים אחרים‬ ‫מגבירה את קצב הלכידה‪.‬‬ ‫משתני הרשתות שנמצא שהם משפיעים‬ ‫על קצב הלכידה‪:‬‬ ‫א‪ .‬רמת מתיחת הרשת (ככל שהיא מתוחה יותר קצב‬ ‫הלכידה יורד)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גודל עין הרשת (ככל שהוא קטן יותר קצב הלכידה‬ ‫יורד‪ ,‬עם ירידה דרסטית מ‪ 5-‬סנטימטר ומטה)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬רישות בצדדים (מגביר את קצב הלכידה)‪.‬‬ ‫בדיקות יעילות הרשתות העלו כי‪:‬‬ ‫א‪ .‬במדגים פעילים עם שמירה‪ ,‬לא נמצאו הבדלים‬ ‫מובהקים בפחת הדגים בין בריכות מרושתות‬ ‫ולא מרושתות‪ .‬נראה שהשמירה מייתרת ברוב‬ ‫המקרים את הרשתות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בניסוי אמצעי המיגון האביבי נמצא שאנפת‬ ‫הלילה ( ‪ )Nycticorax nycticorax‬היא הטורפת‬ ‫העיקרית ושלחץ הטריפה שלה נמוך מאוד‪ .‬לא‬ ‫נמצאו הבדלים מובהקים בשרידת הדגים בין‬ ‫הבריכות הלא ממוגנות‪ ,‬הממוגנות בכבלים‬ ‫והמרושתות‪ .‬עם זאת‪ ,‬התוצאות במקרה זה‬ ‫מסויגות בגלל גודל הדגים ויש צורך בניסויים‬ ‫נוספים כדי לאששן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בניסוי אמצעי המיגון הסתווי‪-‬חורפי נמצא לחץ‬ ‫טריפה כבד של שקנאים מצויים ( ‪Pelecanus‬‬ ‫‪ )onocrotalus‬וקורמורנים בבריכות הלא‬ ‫ממוגנות‪ ,‬אבל נמצאה יעילות שווה (וגבוהה) של‬ ‫הרשתות ושל הכבלים במניעת טריפה‪.‬‬ ‫המלצות ליישום‪:‬‬ ‫א‪ .‬כל עוד נשארים מצב הרשתות ופרישתן במזרח‬ ‫כפי שהם‪ ,‬יש להפעיל בסתו ממשק של תצפיות‬ ‫ושחרורים על בסיס יומיומי במדגי עמק בית‬ ‫שאן‪ ,‬עמק חרוד ועמק הירדן על מנת למנוע‬ ‫את קטל החסידות השחורות‪ .‬בנוסף יש להסיר‬ ‫רשתות קרועות שאינן מגנות ורק לוכדות‬ ‫עופות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המלצתנו העיקרית היא מעבר לשימוש בכבלים‬ ‫במקום ברשתות בכל המקרים למעט בגידולים‬ ‫יקרים במיוחד בהם אפילו טריפה זניחה יכולה‬ ‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬ ‫‪aquacultureini srael.com‬‬ ‫להביא להפסדים כספיים גדולים‪ .‬כאשר יש‬ ‫נוכחות של אנפות בלבד מומלץ לא למגן את‬ ‫הבריכות בכלל ורק להפעיל שמירה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬במקרים בהם צריך לרשת‪ ,‬הרשת שתביא‬ ‫ללכידה המועטה ביותר של עופות היא בעלת‬ ‫רמת מתיחה גבוהה‪ ,‬גודל עין של ‪ 5‬סנטימטר‬ ‫ומטה ופרישה רק מלמעלה ולא מהצדדים‪.‬‬ ‫כיוון שאי פרישה מהצדדים עלולה להקטין‬ ‫את יעילות הרשת‪ ,‬לכן‪ ,‬הרשת צריכה להיות‬ ‫מתוחה ומופרדת מהקרקע בכבל תחתון‪ ‬כדי‬ ‫למנוע הגררותה על הקרקע‪ ,‬הסתבכותה‬ ‫בצמחיה וקריעתה‪ .‬אמנם שיפורים אלה ברשת‬ ‫הם בעלי עלות כספית‪ ,‬אך הם גם מגבירים את‬ ‫יעילות הרשת‪ ,‬ואם מדובר על רישות סלקטיבי‬ ‫של מעט בריכות ההשקעה הכספית עדיין תהיה‬ ‫קטנה מכפי שהיא היום‪.‬‬ ‫כיוון מומלץ במיוחד להמשך מחקר הוא כימות כספי‬ ‫של התועלת של עופות המים למדגים הן מבחינת‬ ‫הפוטנציאל של תיירות צפרות והן מבחינת תמריץ‬ ‫לסיוע כספי למדגים על מנת לשמרם כבתי גידול‪.‬‬ ‫בישראל של ראשית המאה ה‪ ,21-‬בריכות הדגים‬ ‫הן מקווי המים העיקריים בהם יכולים להתקיים‬ ‫מינים רבים של עופות‪ .‬תועלתן לכן אינה רק‬ ‫לדייגים אלא גם לטבע‪ .‬אימוץ גישה זו עשוי להוביל‬ ‫לשינוי המצב הקיים היום של קונפליקט בין אנשי‬ ‫המדגה לבין אנשי שמירת הטבע וחובבי העופות‬ ‫ולשיתוף פעולה למען שימור המדגה תוך הפיכתו‬ ‫לידידותי יותר לסביבה‪ .‬תקצוב ממשלתי לצורך‬ ‫‪1829‬‬ ‫שימור המדגים ישנה את הגישה של אנשי המדגה‬ ‫ואת הטכניקות שהם מסתייעים בהן‪ .‬ייתכן שללא‬ ‫עזרה זו לא תהיה למדגה האקסטנסיבי זכות קיום‪,‬‬ ‫והיעלמותו מהנוף עלולה לפגוע לא רק במגדלי‬ ‫הדגים אלא גם בעופות המים‪.‬‬ ‫תודה לכל אנשי המדגה שאפשרו לי לעבוד במדגים‬ ‫השונים (מעגן מיכאל‪ ,‬לוחמי הגטאות‪ ,‬גן שמואל‪,‬‬ ‫גשר‪ ,‬כפר רופין‪ ,‬טירת צבי והניסוי בלהבות הבשן)‪,‬‬ ‫‪1830‬‬ ‫סייעו לי בנתונים ובמידע רב‪ ,‬לימדו אותי המון‬ ‫על גידול דגים והראו לי שהם ממש לא אויבי‬ ‫הציפורים‪ .‬תודה רבה ליצחק סימון ששיתף אותי‬ ‫ברעיונותיו ובידע הרב שלו וקישר אותי לאנשים‬ ‫בשטח‪ .‬תודה גדולה במיוחד לצוות תחנת המחקר‬ ‫בדור‪ ,‬ובראשם עיינה בנט ואלון נאור‪ ,‬שהוציאו‬ ‫לפועל את הניסויים של המחקר ועזרו לי בכל כך‬ ‫הרבה שאלות נוספות‪.‬‬ ‫םיגד תוכירבב תופוע יקזנ דגנ תותשר‬ ‫תוכנית הכנס ה‪ 3-‬למגדלי דגי הנוי‪ ,‬תשע"ד‬ ‫הכנס נערך במשרד החקלאות בבית דגן‬ ‫ביום חמישי‪ ,‬ט' באלול תשע"ד (‪ 4‬בספטמבר ‪)2014‬‬ ‫‪0 9:00‬‬ ‫‪0 9:30‬‬ ‫‪0 9:45‬‬ ‫‪10:15‬‬ ‫‪10:45‬‬ ‫‪11:30‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪12:30‬‬ ‫‪1 3:00‬‬ ‫‪13:30‬‬ ‫‪1 3:45‬‬ ‫‪14:30‬‬ ‫‪15:30‬‬ ‫התכנסות וכיבוד קל‬ ‫דברי פתיחה ‪ -‬חנן בזק‪ ,‬מנהל שה"מ‬ ‫פיקוח על מחלות דגים בשירותים הווטרינריים ‪ -‬נדב דוידוביץ‬ ‫התמודדות עם מחלות הנובעות מהתיישנות מערכת הגידול ‪ -‬עמית שני‬ ‫אצות מיקרוביולוגיות ‪ -‬האם יש להן מקום בענף דגי הנוי? ‪ -‬סמי בוסיבה‬ ‫צמחי מרפא בחקלאות מים ‪ -‬שגיב קולקובסקי‬ ‫סיכום ניסוי בהזנת להקות רבייה של גופים ‪ -‬טל גור‪ ,‬מו"פ ערבה‬ ‫האתגרים הצפויים נוכח איומים של ארגונים פוליטיים על המסחר בדגי‬ ‫נוי דני בנימין‪ ,‬חברת 'הזורע אקווטיקס'‬ ‫חומרים הומים ( ‪ )Humic‬כטיפול בטפילים חיצוניים בדגי נוי ‪ -‬גלעד ימין‬ ‫אצות המכילות הורמון גדילה כפתרון לבעיות גודל ושרידות בדגים עפרה‬ ‫חן ‪-‬טרנסאלג'י‬ ‫ארוחת צהריים‬ ‫פנל בנושא "עתיד ענף דגי הנוי" ‪ -‬בהשתתפות הקהל; מנחה‪ :‬יצחק סימון‬ ‫סיום משוער‬ ‫תקצירי ההרצאות‬ ‫השפעת הזנת ההורים על הפוריות‬ ‫והתפתחות הצאצאים בדגי גופי‬ ‫מציגה‪ :‬טל גור‪ ,‬מו"פ דגים ערבה‬ ‫דגי הגופי ( ‪ )Poecilia reticulata‬מהווים את החלק‬ ‫העיקרי בסל דגי הנוי הטרופיים ליצוא‪ .‬קבוצות‬ ‫ההורים מוחזקות זמן רב יחסית ולכן ישנה‬ ‫חשיבות רבה למזון הניתן להן‪.‬‬ ‫בניסוי הנוכחי נבחנו שני סוגי מזון יבש בעלי‬ ‫תכולת שומן וחלבון שונה‪ ,‬על מנת לבדוק את‬ ‫השפעת הרכב המזון על פוריות הדגים ובריאותם‪.‬‬ ‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬ ‫‪aquacultureini srael.com‬‬ ‫למזון הדל יותר בשומן וחלבון הוספו ספירולינה‬ ‫ותולעי דם בכדי לבחון אם ניתן לשפר את‬ ‫ביצועיהם ע"י תוספות אלו למזון‪.‬‬ ‫בניסוי זה‪ ,‬שנערך בתחנת יאיר בערבה בתקופה‬ ‫בין אוגוסט ‪ 2013‬לאפריל ‪ ,2014‬נמצא כי כמות‬ ‫הדגיגים המצטברת שהושרצה בקבוצות ההורים‬ ‫שניזונו מהמזון עם תכולה נמוכה יותר של שומן‬ ‫וחלבון (‪ )55/9‬הייתה גבוהה משמעותית מזו‬ ‫שקיבלה מזון עם תכולת שומן וחלבון גבוהה‬ ‫(‪ .)59/16‬תוספת ספירולינה ותולעי הדם תרמה‬ ‫לעלייה נוספת במספר הדגיגים‪ .‬שיעור התמותה‬ ‫בקרב ההורים שניזונו מהמזון בעל אחוזי שומן‬ ‫‪1831‬‬ ‫וחלבון גבוהים היה גבוה (‪ 52%‬מצטבר)‪ .‬גם בקרב‬ ‫ההורים שאכלו מזון עם תוספת תולעי דם הייתה‬ ‫תמותה גבוהה יחסית‪.‬‬ ‫בניסוי המשך נבחנה השפעת הזנת ההורים על‬ ‫הצאצאים‪ .‬נמצא כי בקרב הדגיגים שהוריהם אכלו‬ ‫מזון עם תוספת תולעי דם היו דגים מעוותים‬ ‫רבים (‪.)21%‬‬ ‫הטיפול המוצלח ביותר היה זה שהכיל מזון עם‬ ‫אחוזי שומן וחלבון נמוכים בתוספת "ספירולינה"‪.‬‬ ‫בטיפול זה נמדדה כמות הדגיגים הגבוהה ביותר‪,‬‬ ‫תמותת ההורים הנמוכה ביותר ו‪ 0%-‬עיוותים אצל‬ ‫הדגיגים‪.‬‬ ‫אצות המכילות הורמון גדילה כפתרון‬ ‫לבעיות גודל ושרידות בדגים‬ ‫עפרה חן ‪ -‬סמנכ"ל המו"פ ‪ -‬טרנסאלג'י‬ ‫חברת טרנסאלג'י הינה חברה ביוטכנולוגית‬ ‫המפתחת פלטפורמה‪ ,‬המבוססת על שימוש‬ ‫באצות מהונדסות‪ ,‬להעברת חלבונים ומולקולות‬ ‫עתירי ערך לדגים ולבעלי חיים נוספים‪.‬‬ ‫המוצר הראשון של החברה הינו אבקת אצות‬ ‫המהונדסת עם הורמון גדילה של דגים‪ .‬אבקת‬ ‫האצות משמשת כתוסף מזון ומעורבבת ישירות‬ ‫עם מזון הדגים‪.‬‬ ‫דגי נוי ודגי מאכל שקיבלו את האצות כתוסף‬ ‫במזון הראו עלייה משמעותית בגדילה ועלייה‬ ‫משמעותית בשרידות ביחס לקבוצת דגי הביקורת‪.‬‬ ‫מוצר זה מקצר את פרק הזמן בו מגיע הדג לצרכן‬ ‫‪1832‬‬ ‫ובד בבד מגדיל את אחוז הדגים השורדים המגיעים‬ ‫לבסוף לשיווק ובכך מגדיל את רווחיות החקלאי‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה אותה מפתחת החברה תאפשר הוספת‬ ‫אצות למזון בעלי החיים ותחליף את המוצרים‬ ‫שכעת ניתנים בהזרקה‪.‬‬ ‫תעשיית דגי הנוי‪ :‬תעשייה תחת איום‬ ‫באירופה‬ ‫דני בנימין (הזורע אקווטיקס)‬ ‫אנשים שעובדים עם חיות תמיד נמצאים תחת לחץ‬ ‫של גופים שונים‪ .‬לחץ מצד רשויות ממשלתיות‬ ‫ולקוחות ‪ -‬בתחום הבריאות‪ ,‬לחץ מצד ארגונים‬ ‫בלתי תלויים ורשויות ‪ -‬בתחום הגנה על החיות‬ ‫והסביבה‪ ,‬ולאחרונה גם לחץ מצד ארגונים בלתי‬ ‫תלויים‪ ,‬פוליטיקאים והציבור ‪ -‬בתחום שלום‬ ‫החיות‪.‬‬ ‫חלק מלחצים אלה קיימים כבר עשרות שנים‬ ‫על התעשייה‪ ,‬ואנו כבר רגילים אליהם ולומדים‬ ‫להתמודד אתם‪ ,‬אך לאחרונה חל שינוי משמעותי‬ ‫באופיים‪ .‬כיום ניתן להצביע בבירור על איום‬ ‫אסטרטגי הולך וגובר על ענף דגי הנוי בכלל ועל‬ ‫היבוא של דגי נוי לאיחוד האירופאי בפרט‪.‬‬ ‫זה קורה בעיקר עקב התחזקות הלובי הפוליטי‬ ‫מצד ארגונים הפועלים למען זכויות החיות ולמען‬ ‫איכות הסביבה‪ .‬ארגונים אלה שואבים תמיכה‬ ‫מהציבור הכללי שמתנגד לרוב בפגיעה בבעלי‬ ‫חיים ומזדהה עם ארגונים (בדרך כלל בלי להעמיק‬ ‫ביעדים הפרטניים של ארגונים אלה) כגון "תנו‬ ‫הילשה רובב השענהמ‬ ‫לחיות לחיות"‪ PETA ,‬ואחרים‪ .‬רובם של ארגונים‬ ‫אלה התגייסו לפעילות נגד הסחר בבעלי חיים כי‪,‬‬ ‫לפי טענתם‪ ,‬הדבר פוגע בחיות וגורם להתעללות‬ ‫ולתמותה‪ .‬כמו כן‪ ,‬באותם מקרים שמדובר‬ ‫בליקוט מהטבע‪ ,‬האיסוף פוגע גם בסביבה‪.‬‬ ‫ארגונים אלה סבורים שהיחס לדג לא צריך‬ ‫להיות שונה (בעקרון) מהיחס לכלב והתייחסותם‬ ‫לנושא הריבוי‪ ,‬הטיפוח הגנטי‪ ,‬האחזקה‪ ,‬ההובלה‬ ‫והמסחר הוא בהתאם‪.‬‬ ‫נושאים נוספים שעולים לא פעם כדוגמאות‬ ‫לחוסר האחריות של הענף שלנו הם‪ :‬השימוש‬ ‫"המופרז" בתרופות בכלל ובאנטיביוטיקה בפרט‪,‬‬ ‫הפליטה של שפכים ממדגים‪ ,‬הניסיון להשביח‬ ‫זנים דרך הנדסה גנטית וכו'‪.‬‬ ‫לתנועות והארגונים שעומדים מאחורי המאבק‬ ‫"למען החיות" קיימת תמיכה ציבורית ופוליטית‬ ‫רחבה ויש להם תקציבי ענק למחקר ויחסי ציבור‪.‬‬ ‫כיום כשליש מחברי הפרלמנט באיחוד האירופאי‬ ‫תומכים בחקיקה שתגביל את המסחר בחיות‪/‬‬ ‫דגים שנאספו מהטבע‪ .‬מדובר (אולי) בשלב‬ ‫ראשון במערכה שמטרתה (אצל לפחות חלק‬ ‫מהארגונים) היא הפסקת היבוא האווירי של‬ ‫דגי נוי‪ .‬ארגונים דומים צוברים כוח גם בצפון‬ ‫אמריקה ובאוסטרליה‪.‬‬ ‫במישור אחר‪ ,‬מדינות ה‪ EU -‬אימצו חוק מאוחד‬ ‫לבריאות חיות שמחייב את כולם‪ .‬קיים לחץ‬ ‫מתמיד (שבינתיים נהדף בהצלחה ע"י אלה‬ ‫שמדברים בשמינו) להגדיל את רשימת המחלות‬ ‫המגבילות מסחר‪ .‬לחץ זה הוא מצד ארגונים לא‬ ‫ממשלתיים ומדענים (כביכול) "בלתי תלויים"‬ ‫שתומכים בהם‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬קיים לחץ דומה להוסיף יותר מינים‬ ‫לרשימת ‪ CITES‬בטענה שקיימת סכנת הכחדה‬ ‫של מינים אלה בטבע‪ .‬כמו כן‪ ,‬מעל ‪ 150‬מדינות‬ ‫בעולם‪ ,‬כולל ה‪ EU -‬אימצו לאחרונה את פרוטוקול‬ ‫‪ NAGOYA‬שמגדיר את הזכויות של כל מדינה על‬ ‫משאבי הטבע שלה‪ .‬הדבר דומה קצת לזכויות‬ ‫יוצרים ובפועל מדובר על כך שאם אנו רוצים‬ ‫לטפח או לגדל חיה (או דג) ממין שמקורו הגנטי‬ ‫במדינה אחרת‪ ,‬אנו צריכים לקבל את אישור‬ ‫אותה מדינה או לשלם לה תמלוגים‪.‬‬ ‫גם אם לא מדובר באיום מידי‪ ,‬אנו חייבים להתחיל‬ ‫כבר עכשיו לנקוט בצעדים מעשיים ולהצטרף‬ ‫לפעולות שנעשות בשמינו ע"י הארגונים‬ ‫שמייצגים את האינטרסים שלנו וע"י הארגונים‬ ‫בהם אנו חברים‪ .‬פעולות אלו מתחלקות לשתי‬ ‫קבוצות‪:‬‬ ‫פעולות כלפי פנים הכרוכות בהתאמת הנהלים‬ ‫של המדגה שלנו (הספציפי) כדי שיהיה יותר‬ ‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬ ‫‪aquacultureini srael.com‬‬ ‫"ידידותי" לדגים ולסביבה‪.‬‬ ‫פעולות כלפי חוץ (כלפי לקוחות‪ ,‬מבקרים‬ ‫והציבור) שנועדו לשדר שאכפת לנו מהדגים‬ ‫ומהסביבה‪.‬‬ ‫‪Herbal Medicine in Aquaculture‬‬ ‫‪Sagiv Kolkovski‬‬ ‫‪R&D Director, Nutrakol, Australia‬‬ ‫‪Background :‬‬ ‫‪With the continued expansion of cultured fish‬‬ ‫‪and shellfish species , aquaculture has become a‬‬ ‫‪key component of the animal health industry .‬‬ ‫‪Aquaculture is the fastest growing industry around‬‬ ‫‪the world with around 80 million tones produced‬‬ ‫‪annually . With an average annual growth rate of‬‬ ‫‪7.0%, more then 60% of the global seafood is‬‬ ‫‪currently supplied from aquaculture . However ,‬‬ ‫‪this growth is not without its problems , as the‬‬ ‫‪latest EMS outbreak in the shrimp industry , sea‬‬ ‫‪lice in the salmon industry and a ray of other‬‬ ‫‪diseases .‬‬ ‫‪Antibiotics in Aquaculture‬‬ ‫‪Due to the intensification of rearing methods‬‬ ‫‪and systems , diseases and pathogens have been‬‬ ‫‪an integral part and formidable obstacle to the‬‬ ‫‪aquaculture industry worldwide . Moreover ,‬‬ ‫‪antibiotic resistance has become a major issue‬‬ ‫‪affecting the aquaculture industry .‬‬ ‫‪Currently , almost every section in the aquaculture‬‬ ‫‪industry from fish , crustaceans and shelfish‬‬ ‫‪is using some sort of chemotherapeotic agents‬‬ ‫‪including antibiotics and many other chemicals .‬‬ ‫‪Although the use of drugs such as Floroquinolones ,‬‬ ‫‪Nitrofurans , Chloramphenicol and many other‬‬ ‫‪are prohibted in many countries , the use of these‬‬ ‫‪these drugs is still acommon practice .‬‬ ‫‪Banning and rejection of seafood imported‬‬ ‫‪to US and EU countries due to antibiotic and‬‬ ‫‪other chemotherapeutics residues are almost‬‬ ‫‪a daily occurrence and yet , currently , there is‬‬ ‫‪no alternative solution to antibiotics and other‬‬ ‫‪chemotherapeutics .‬‬ ‫‪Alternative therapy‬‬ ‫‪Phytotherapy i . e . the use of herbal extracts in‬‬ ‫‪herbal medicine for humans is known for thousands‬‬ ‫‪1833‬‬ anti - viral as well as anti - bacterial and anti - fungal properties . These natural plant products have been reported to have various properties such as anti stress , growth promoters , appetizers , tonic and immuno - stimulants . Moreover , these substances also possess other valuable properties ; they are non - toxic , biodegradable and biocompatible . No herbal - resistance immunity has been found by any pathogen to date . Although the properties of herbs and plants are well known , documented , and in use in human herbal medicine around the world , currently very few commercial remedies exists for use in large scale aquaculture in the world . Herbs and herbal extracts found to be very effective as hormonal boosters and modulators . Natural ‘ viagra ’ based on herbal extracts formulation are known to be effective for humans . Natural hormonal replacement therapy ( HRT ) was developed for woman in menopause . These formulas were further develop to suit fish and crustaceans and are available commercially . The use of different herbal remedies in aquaculture will be discussed during the presentation and the effect of different products on fish and shrimp will be shown . ‫הילשה רובב השענהמ‬ of years . In some countries such as China , India , SEA and some countries in South and Central America phytotherapy considered mainstream while in Western medicine , naturopathy and herbal medicine are more and more acknowledged . Different medicinal plants and herbs and / or combinations of them known to have properties such as anti - bactria , anti - fungal , physiological systems ( immune system , digestive system ,) supporting , hormonal balancing and many other properties . Strategies for prophylaxis and control of pathogens include improvement of environmental conditions , stocking of specific pathogen free ( SPF ) shrimp post - larvae and enhancement of disease resistance by using immuno - stimulants such as glucans . Immuno - stimulants are substances , which enhance the non - specific defense mechanism and provide resistance against pathogenic organisms . Many plant - derived compounds have been found to have non - specific immuno - stimulating effects in animals , of which more than a dozen have been evaluated in fish and shrimp . Many herbs and plants have been used for millennia as home remedies in many cultures around the world for both human and animals . Some of these remedies have potent 1834 ‫חומרים הומיים כמניעה לטפילים‬ ‫חיצוניים בדגי נוי‬ ‫גלעד ימין‪ ,‬גלעד לוי‪ ,‬דינה זילברג ויאפ ואן‪-‬ריין‬ ‫חומרים הומיים ( ‪ )HS ;Humic substances‬הם קבוצה‬ ‫של חומרים אורגניים בצבע צהוב עד שחור‪ ,‬בעלי‬ ‫משקל מולקולרי גבוה‪ .‬לחומרים אלו יש השפעה‬ ‫חיובית על בריאות הדגים שבאה לידי ביטוי במספר‬ ‫דרכים‪ )1( :‬עירור המערכת החיסונית של הדג; (‪)2‬‬ ‫שיפור ביצועי הגדילה וניצולת המזון של דגים;‬ ‫(‪ )3‬הורדת הריכוז של מתכות כבדות רעילות; (‪)4‬‬ ‫תכונות אנטי‪-‬חיידקיות ואנטי‪-‬טפיליות‪.‬‬ ‫השפעת החשיפה ל‪ HS -‬על נגיעות בטפילים מקבוצת‬ ‫ה‪ Monogenea -‬נבדקה בדגי גופי‪ .‬נערכו שני ניסיונות‬ ‫לבחינת חשיפה ארוכת טווח וקצרת טווח‪.‬‬ ‫בניסוי ארוך הטווח ‪ HS‬הוסף הן למים והן למזון‬ ‫למשך ‪ 30‬יום‪ .‬הניסוי כלל ‪ 4‬טיפולים‪ )1( :‬חומרים‬ ‫הומיים טבעיים (מחצב ‪ Leonardite‬תוצרת ‪)IHSS‬‬ ‫בריכוז של ‪ 20mg/L‬במים ו‪ 1.5%-‬במזון; (‪ )2‬חומרים‬ ‫הומיים סינטטיים ( ‪ ,humic salt‬תוצרת ‪)Sigma‬‬ ‫בריכוז של ‪ 2.5mg/L‬במים ו‪ 1.5%-‬במזון; (‪ )3‬מים‬ ‫מהמערכת המסוחררת ‪ zero-discharge‬מהפקולטה‬ ‫לחקלאות (המכילים ‪ HS‬אשר נוצרו במערכת)‪ ,‬עם‬ ‫מזון מועשר בבוצה יבשה מאותה מערכת (בריכוז‬ ‫‪ )4( .)3%‬ביקורת ללא תוספת ‪ .HS‬הניסוי נערך‬ ‫באקווריומי ‪ 10‬ליטר שאוכלסו ב‪ 25-‬דגים‪ ,‬ב‪4-‬‬ ‫חזרות‪ .‬הדגים הוזנו פעם ביום בשיעור של ‪2%‬‬ ‫ממשקל גוף‪ .‬לאורך הניסוי נבדקה תמותה על בסיס‬ ‫יומי ובתום הניסוי דגים נבדקו לנגיעות בטפילים‬ ‫על ידי בדיקה מיקרוסקופית של סנפיר הזנב‪ ,‬העור‬ ‫והזימים ומספר הטפילים תועד עבור כל דג‪.‬‬ ‫תוצאות הניסוי הראו הבדלים בין הקבוצות‪ ,‬הן‬ ‫מבחינת אחוז הדגים הנגועים בטפילי ה‪Monogenea -‬‬ ‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬ ‫‪aquacultureini srael.com‬‬ ‫והן מבחינת עומס הטפילים הממוצע לדג‪ .‬ניתן‬ ‫לראות כי טיפול ‪ 3‬היה היעיל ביותר כנגד נגיעות‬ ‫הדגים בטפילים‪.‬‬ ‫איור ‪ :1‬תוצאות הניסוי ארוך הטווח‬ ‫עומס‬ ‫‪ %‬דגים‬ ‫טפילים‬ ‫נגועים‬ ‫טיפול‬ ‫מס'‬ ‫בטפילים ממוצע לדג‬ ‫‪ 1‬תוספת ‪ HS‬סינטטי‬ ‫‪2.48‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪2.85‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪ 2‬תוספת ‪ HS‬טבעי‬ ‫‪0.23‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪ 3‬מערכת מסוחררת‬ ‫‪4.61‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫ביקורת‬ ‫‪4‬‬ ‫בניסוי קצר הטווח ‪ HS‬הוסף למים בלבד (ולא למזון)‬ ‫למשך ‪ 16‬שעות ונבדקה נגיעות דגי גופי בטפילים‬ ‫מקבוצת ה‪ Monogenea -‬באופן דומה לניסוי ארוך‬ ‫הטווח‪ .‬בניסוי זה נבחנו ‪ 3‬טיפולים‪ )1( :‬חומרים‬ ‫הומיים טבעיים (מחצב ‪ Leonardite‬תוצרת ‪)IHSS‬‬ ‫בריכוז של )‪ 20mg/L; (2‬מים מהמערכת המסוחררת‬ ‫בפקולטה לחקלאות; (‪ )3‬ביקורת – מי ברז‪ .‬הניסוי‬ ‫נערך באקווריומי ‪ 10‬ליטר שאוכלסו ב‪ 12-‬דגים‪ ,‬ב‪4-‬‬ ‫חזרות‪ .‬התוצאות מפורטות באיור ‪ .2‬מהתוצאות‬ ‫עולה כי הוספת ‪ HS‬מורידה בטווח קצר את רמת‬ ‫הנגיעות בטפילים מקבוצת ה‪ ,Monogonea -‬חשיפת‬ ‫הדגים למים שמקורם במערכת המסוחררת הסגורה‬ ‫‪ zero-discharge‬הפחיתה את אחוז הדגים הנגועים‪.‬‬ ‫למרות שנראה מתוצאות אלה כי מי המערכת גרמו‬ ‫לירידה במספר הדגים נגועים‪ ,‬יש צורך בניסויים‬ ‫נוספים כדי לאשר זאת‪.‬‬ ‫איור ‪ :2‬תוצאות הניסוי קצר הטווח‬ ‫עומס‬ ‫‪ %‬דגים‬ ‫טפילים‬ ‫נגועים‬ ‫טיפול‬ ‫מס'‬ ‫בטפילים ממוצע לדג‬ ‫‪8.09‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪ 1‬תוספת ‪ HS‬טבעי‬ ‫‪11.60‬‬ ‫‪74%‬‬ ‫‪ 2‬מערכת מסוחררת‬ ‫‪11.69‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫ביקורת‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1835‬‬ ‫ק ורות חיים ‪ -‬לירן ק ורול‬ ‫פרטים אישים‬ ‫לירן קורול‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫‪22.6.1987‬‬ ‫תאריך לידה‪:‬‬ ‫ישראל‬ ‫ארץ לידה‪:‬‬ ‫דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬ ‫טלפון‪:‬‬ ‫‪03-7320315 ,058-7324324‬‬ ‫השכלה‬ ‫♦ בגרות מלאה במגמות כלכלה‪-‬סוציולוגיה וספרות)‬ ‫בנוסף ‪ 5‬יחידות אנגלית)‪ .‬תיכון "שמעון בן צבי"‬ ‫גבעתיים‪.‬‬ ‫♦ ‪ 2008-2010‬לימודי רפואה וטרינרית בפקולטה‬ ‫לוטרינריה באוניברסיטת בולוניה‪ ,‬איטליה‪.‬‬ ‫♦ ‪ 2011-2014‬תואר ראשון ‪ B.Sc‬בחקלאות‬ ‫ימית )‪ )Acquaculture‬בפקולטה לוטרינריה‬ ‫באוניברסיטת בולוניה‪.‬‬ ‫ידע מקצועי‬ ‫רשימת קורסים (סילבוס)‪.‬‬ ‫במסגרת התואר השתתפתי במחקר על דגי לברק‬ ‫( ‪ )Dicentrarcus Labrax‬אשר גודלו במערכת סגורה‪.‬‬ ‫מטרת המחקר הייתה לבדוק השפעות של דיאטות‬ ‫שונות על קבוצות המחקר‪ .‬המחקר כלל חמש‬ ‫קבוצות‪ ,‬כאשר כל קבוצה קיבלה דיאטה הכוללת‬ ‫פורמולה שונה‪ .‬דיאטה אחת שבה הואכלו הדגים‬ ‫בקבוצת הביקורת כללה אחוז גבוהה של קמח דגים‬ ‫ו‪ 0%-‬של קמח סויה‪ ,‬ושאר הקבוצות אשר הואכלו‬ ‫בדיאטות עם אחוז יורד של קמח דגים וכמות ביחס‬ ‫עולה של קמח סויה כתחליף לגלוטן‪ .‬המחקר נערך‬ ‫כ‪ 4-‬חודשים ובמסגרתו לקחתי חלק בהאכלת הדגים‬ ‫לפי תנאי המחקר‪ ,‬בקרת בריאות הדגים‪ ,‬תפעול‬ ‫המכונות של המערכת הסגורה‪ ,‬שמירה על תנאי‬ ‫גידול בסיסיים) טמפרטורת המים‪ ,ph ,‬בדיקת‬ ‫ניטריטים וניטראטים במים)‪ ,‬הרדמת הדגים למען‬ ‫שקילתם ומדידתם כחלק מבדיקות תקופתיות‬ ‫במהלך תקופת המחקר‪.‬‬ ‫בסוף ה‪ 4-‬חודשים לקחנו דגימה של המעיים‬ ‫והכבד מהדגים מכל קבוצות המחקר כדי לבחון‬ ‫את ההשפעות של הדיאטות השונות על איברים‬ ‫אלו‪ .‬הדגימות נשלחו למעבדה שם הוכנו הדגימות‬ ‫ההיסטולוגיות‪.‬‬ ‫‪1836‬‬ ‫נושא התזה שלי‬ ‫♦ חקר היסטופתולוגי ומורפומטרי של המעיים של‬ ‫דגי הלברק שהואכלו בדיאטה הכוללת קמח‬ ‫סויה‪ .‬עבדתי במעבדה במשך כחודש כדי לבחון‬ ‫במיקרוסקופ אופטי את הדגימות ההיסטולוגיות‬ ‫בעזרת שתי שיטות‪ scoring :‬ומורפומטריה‪.‬‬ ‫בעזרת שתי שיטות אלו הגענו למסקנות לגבי‬ ‫השפעתם של הדיאטות השונות וניתוחם‪.‬‬ ‫קורסים‬ ‫♦ ‪ :2013‬קורס עבודה‬ ‫באוניברסיטת בולוניה‪.‬‬ ‫וביטחון‬ ‫במעבדה‬ ‫שירות צבאי‬ ‫♦ ‪ 2005-2007‬חיל חינוך מורה חיילת‪.‬‬ ‫♦‬ ‫♦‬ ‫♦‬ ‫♦‬ ‫שפות‬ ‫עברית‪ :‬שפת אם‪.‬‬ ‫אנגלית‪ :‬רמה גבוהה מאד‪ .‬קריאה‪ ,‬כתיבה ודיבור‪.‬‬ ‫איטלקית‪ :‬רמה גבוה מאד‪ .‬קריאה‪ ,‬כתיבה ודיבור‪.‬‬ ‫רוסית‪ :‬הבנה בסיסית‬ ‫סילבוס‬ ‫חקלאות ימית ( ‪ )Acquaculture‬אוניברסיטת בולוניה‪.‬‬ ‫‪ ‬שנה א'‬ ‫ביולוגיה‪:‬‬ ‫זואולוגיה ‪ +‬בוטניקה ‪ 6 -‬קרדיטים‪/‬נקודות זכות‬ ‫אנגלית‪ 6 :‬קרדיטים‬ ‫מתמטיקה‪ ,‬סטטיסטיקה‪ ,‬פיסיקה‪ 10 :‬קרדיטים‬ ‫ביולוגיה של התא‪ ,‬היסטולוגיה ואנטומיה של בעלי‬ ‫חיים ימיים‪ 6 :‬קרדיטים‬ ‫פיסיולוגיה ‪ 1‬של בעלי חיים ימיים‪ 6 :‬קרדיטים‬ ‫כימיה‪ 6 :‬קרדיטים‬ ‫הילשה רובב השענהמ‬ ‫ביוכימיה‪ 6 :‬קרדיטים‬ ‫גנטיקה ואטנוגרפיה‪ 6 :‬קרדיטים‬ ‫מיקרוביולוגיה ואפידמיולוגיה וטרינרית‪ 7 :‬קרדיטים‬ ‫‪ ‬שנה ב'‬ ‫חקלאות ימית ‪( 1‬דגי מים מתוקים)‪ 6 :‬קרדיטים‬ ‫חקלאות ימית ‪( 2‬דגי מים מלוחים)‪ 6 :‬קרדיטים‬ ‫הקמה ובנייה של חוות יבשתיות ושל כלובי דגים‬ ‫בים לגידול דגי מאכל ‪ +‬הידראוליקה‪ 6 :‬קרדיטים‬ ‫פיסיולוגיה ‪ 2‬ואקוטוסיקולוגיה של בעלי חיים‬ ‫ימיים‪ 6 :‬קרדיטים‬ ‫היגיינה וטכנולוגיה של מוצרי דיג‪ 6 :‬קרדיטים‬ ‫אנליזה במעבדה של מוצרים ממקור מהחי‪3 :‬‬ ‫קרדיטים‬ ‫תזונה של בעלי חיים‪ 6 :‬קרדיטים‬ ‫תזונה של בעלי חיים ימיים וטכניקות לייצור אוכל‬ ‫של דגים‪ 6 :‬קרדיטים‬ ‫פתולוגיה כללית ‪ +‬פתולוגיות של דגים‪ 7 :‬קרדיטים‬ ‫מחלות טפיליות אצל בעלי חיים ימיים‪ 7 :‬קרדיטים‬ ‫ד ייג ומדגה ‪2 014 -2‬‬ ‫‪aquacultureini srael.com‬‬ ‫‪ ‬שנה ג'‬ ‫ביוכימיה מיושמת על הסביבה ועל תזונה‪5 :‬‬ ‫קרדיטים‬ ‫כלכלה חקלאית‪ 10 :‬קרדיטים‬ ‫זאוטכניקה‪ 4 :‬קרדיטים‬ ‫רפואה וטרינרית משפטית ‪ ,‬חקיקה וטרינרית והגנה‬ ‫על בעלי חיים‪ 4 :‬קרדיטים‬ ‫מחלות אפידמיולוגיות של בעלי חיים ימיים‪7 :‬‬ ‫קרדיטים‬ ‫מדע וטכנולוגיה של מזון‪ 3 :‬קרדיטים‬ ‫מדד איכות של דגים ‪ 6 -‬קרדיטים‬ ‫‪ ‬קורסי בחירה‬ ‫ביולוגיה ‪ +‬אנטומיה ופיזיולוגיה ‪ +‬פתולוגיה‬ ‫ומחלות מדבקות של יונקים ימיים‪ 12 :‬קרדיטים‬ ‫עבודת מחקר‪ 6 :‬קרדיטים‬ ‫תזה‪ 5 :‬קרדיטים‬ ‫‪1837‬‬ ‫כתובת המערכת‬ ‫יוצא לאור ע"י‬ ‫ארגון מגדלי דגים בישראל‬ ‫עמק בית שאן‬-‫מפעלים אזוריים‬ [email protected] :‫ דוא"ל‬, 04-6065742.‫טל‬ ,‫ארגון מגדלי הדגים‬ ‫ ואגף הדייג‬.‫מ‬.‫ה‬.‫ש‬ .‫משרד החקלאות‬ http://aquacultureinisrael.com ‫מערכת‬ Published by Fish Farmers Association in Israel in cooperation with the Department of Fisheries - Ministry of Agriculture Managing Editor ,‫ גדעון חולתא‬,‫ נתן גור‬,‫ניר פרוימן‬ ‫יוסי יעיש ויצחק סימון‬ ‫העורך‬ ‫יצחק סימון‬ 050-6241452.‫טל‬ ‫עריכה מדעית‬ ‫גדעון חולתא‬ Yitzhak Simon ‫עיצוב והפקה‬ [email protected] [email protected] Visible Voices Media Service ‫אודו ינזן‬ www.vivoices.com , 054-5351414.‫טל‬