‫ביוגרפיה והיסטוריה‬ ‫המדפים הריקים יתמלאו‬ ‫ארכיון המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית מרכז מורשת הייקים בתפן ‪ -‬תמונת מצב‬ ‫מאת תמר הורביץ ליבנה‬ ‫מבקרים רבים וביניהם בני הדור השני והשלישי לצאצאי‬ ‫הייקים מגיעים אגב שיטוט ברחובות ברלין לאנדרטה‬ ‫המרגשת של האמן מיכה אולמן “הספרייה”‪ ,‬הנמצאת בכיכר‬ ‫באבל (‪ .)Bebelplatz‬שם לנוכח מדפים ריקים ולובן מסנוור‬ ‫הם מצליחים אולי להרגיש ולתפוס משהו מהאובדן של עמם‬ ‫שהחל בשנות השלושים באירופה‪ .‬האנדרטה השקועה באדמה‬ ‫נבנתה לזכר אירוע שריפת הספרים ב‪ 10-‬במאי ‪ 1933‬בו שרפו‬ ‫סטודנטים נאציונל־סוציאליסטים את יצירותיהם של מאות‬ ‫סופרים‪ ,‬הוגי דעות‪ ,‬פילוסופים ומדענים יהודים‪ .‬לצדה חקוקים‬ ‫דבריו של המשורר הינריך היינה‪“ :‬זוהי רק ההתחלה‪ ,‬במקום בו‬ ‫שורפים ספרים ישרפו בני אדם”‪.‬‬ ‫בניגוד מובהק לאנדרטה הריקה‪ ,‬הלבנה והקרה בברלין‪,‬‬ ‫מתמלאים מדפיו של ארכיון המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית‬ ‫בתפן‪ .‬בעבודת שימור וטיפול אישי‪ ,‬שוקדים עובדי הארכיון‬ ‫להשלים את הריק התרבותי והרוחני שנפער באירוע שריפת‬ ‫הספרים‪ .‬הצבעוניות החומה והחמה של הארגזים בהם שמורים‬ ‫אלפי מסמכים בכבוד ובקפידה יקית אופיינית‪ ,‬מחייה את מה‬ ‫שנעשה ניסיון להמיתו ולהשמידו שם‪.‬‬ ‫המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית מרכז מורשת הייקים הוקם‬ ‫בשנת ‪ ,1968‬ומתבסס על האוסף של מייסדו‪ ,‬ישראל שילוני‪.‬‬ ‫בשנותיו הראשונות שכן המוזיאון בבית העירייה בנהריה ובשנת‬ ‫‪ 1991‬מצא את ביתו בתפן‪ .‬שילוני התווה את אבני היסוד‬ ‫לארכיון‪ ,‬בהתבססו על חומרים שאסף מוותיקי העיר נהריה‪,‬‬ ‫כמו למשל אילן היוחסין על גבי כרטיסיות שכתבה ג’ני קרמר‪,‬‬ ‫רעייתו של רופא העיניים הידוע מקס קרמר‪ .‬הארכיון נמצא‬ ‫בתוך חלל המוזיאון‪ ,‬והוקם למעשה בזמן המעבר לתפן‪ .‬משלב‬ ‫זה החל תהליך קליטה ואיסוף חומרים מכל הארץ‪ .‬רותי אופק‪,‬‬ ‫מנהלת המוזיאון והאוצרת הראשית של המוזיאונים הפתוחים‪,‬‬ ‫שקדה בשנים אלו על מיון החומרים יחד עם ההיסטוריון דיטר‬ ‫פיטרלינג‪ .‬בשנת ‪ 1998‬הצטרפה נילי דוידסון לצוות וקיבלה את‬ ‫תפקיד ניהול הארכיון‪ .‬בשנת ‪ 2005‬נחתם חוזה שיתוף פעולה‬ ‫בין המוזיאון ובין ארגון עולי מרכז אירופה‪ .‬המוזיאון שהיה‬ ‫עד אז בן יחיד‪ ,‬זכה במשפחה רחבה ורעננה שהולידה בשנת‬ ‫‪ 2006‬מוזיאון מחודש ומשופץ בו נבנתה קומה שנייה‪ ,‬חודשה‬ ‫תערוכת הקבע‪ ,‬נבנה אגף לתערוכות מתחלפות‪ ,‬ונערכו מחקרי‬ ‫עומק בנושא תרומת עולי מרכז אירופה לתחומים מגוונים כגון‪:‬‬ ‫התיישבות בארץ‪ ,‬כלכלה ותעשייה‪ ,‬חינוך‪ ,‬אדריכלות‪ ,‬אמנויות‬ ‫הבמה‪ ,‬משפט ורפואה‪.‬‬ ‫האוצר הנסתר‬ ‫הארכיון הוא מקור חיים לעשייה הזאת‪ .‬לב פועם‪ ,‬מזין‬ ‫ומחייה את תערוכת הקבע והתערוכות המתחלפות‪ .‬הוא המעיין‬ ‫לכנסים וימי עיון ולמחקריהם של חוקרים הפוקדים את המקום‪.‬‬ ‫יתד למורשת היהדות הדוברת גרמנית‪ ,‬ששורשיה באירופה‬ ‫וביטוייה ניכרים בארץ ישראל‪ .‬המוזיאון והארכיון ייחודם בכך‬ ‫עמ׳ ‪16‬‬ ‫שהם בית עבור קהילה‪ ,‬כלומר מוסדות משפחתיים‪ .‬את הרגשת‬ ‫המשפחתיות והביתיות מרגיש המבקר במקום‪ .‬קשה להסבירה‪,‬‬ ‫אבל ייתכן שהיא עוברת ביחס לסיפור האישי‪ ,‬בכבוד שניתן‬ ‫למוצגים ולמסמכים‪ ,‬בצניעות האסתטית שהיא קו מנחה בעיצוב‬ ‫המקום‪ ,‬בהקפדה ובתשומת הלב‪ ,‬אותן תכונות יקיות‪ ,‬שהפכו‬ ‫מושא להערכה והשראה בישראליות העכשווית‪.‬‬ ‫הפליא לתאר זאת דודיק גל בכתיבתו על המוזיאון שעיצב‪:‬‬ ‫הזרימה החזותית יוצרת חיבורים ארכיטקטונים ‪ -‬עיר קטנה‪,‬‬ ‫סמטאות‪ ,‬כניסות‪ ,‬חצרות‪ ,‬חלונות‪ ,‬נופים‪ ,‬קולות ורחשים‪,‬‬ ‫והרבה תמונות ואנשים‪ .‬הסיפורים לובשים אט־אט צורות‪,‬‬ ‫ובהמשך אני כולא את האנדרלמוסיה המצטברת לתוך תאים‬ ‫הרמוניים‪ ,‬חדרים קטנים ובכל אחד מהם קבוצת מנגנים וקרן‬ ‫אור‪ ,‬ציור על קיר וריהוט מינימלי‪ ,‬מקום להשתאות‪.‬‬ ‫זהו סוד כוחם של ארכיון ומוזיאון הצמודים אחד לשני וחיים‬ ‫חיי סימביוזה‪ .‬האחד הוא כאמור התוכן‪ ,‬המעיין הנובע‪“ ,‬האוצר‬ ‫הנסתר” והשני הוא הבמה‪ ,‬הנראות החשיפה והקשר לקהל‪.‬‬ ‫באוספי הארכיון חומרים מקוריים‪ :‬עיזבונות של בני משפחה‪,‬‬ ‫מסמכים‪ ,‬תעודות‪ ,‬מכתבים‪ ,‬כתבים‪ ,‬ספרים‪ ,‬מסמכים בגרמנית‬ ‫עתיקה‪ ,‬אלבומים‪ ,‬תמונות‪ ,‬חפצים‪ ,‬יצירות אמנות‪ ,‬יומנים‪ ,‬הוצאות‬ ‫לאור של קהילות‪ ,‬פרסומים שונים וספרי זיכרונות‪ .‬החומרים‬ ‫העתיקים ביותר הם מהמאה ה‪ .17-‬הארכיון פתוח לקבלת חומרים‬ ‫חדשים מקוריים‪ .‬הוא מזמין את בני הדור השני והשלישי של‬ ‫משפחות הייקים‪ ,‬לראות במקום בית ומבטיח להן שמירה ונגישות‬ ‫למסמכים‪ .‬לעיתים פתק שולי לכאורה יכול בהקשר המתאים להיות‬ ‫מסמך בעל משמעות היסטורית ותרבותית רבה‪.‬‬ ‫בחודש יוני האחרון פרשה לגמלאות נילי דוידסון‪ ,‬מנהלת‬ ‫הארכיון לאחר כ‪ 16-‬שנה‪ .‬עבודתה המסורה והמוקפדת של‬ ‫נילי הפכו לשם דבר בקרב באי המקום‪ .‬זו הזדמנות ראויה‬ ‫להודות לה על תרומתה המשמעותית ואנו שמחים שהיא ממשיכה‬ ‫ללוות את העשייה ולתרום מהידע והניסיון הרב שצברה‪ .‬יהודית‬ ‫בר־אור‪ ,‬מחליפתה‪ ,‬התברכה בשילוב של ידע מתאים שליטה‬ ‫בשפה הגרמנית ותכונות אופי נפלאות‪ :‬חריצות‪ ,‬מרץ‪ ,‬נועם‬ ‫וסקרנות‪ .‬במוזיאון עובדת גם מרים פולין‪ ,‬מתנדבת מסורה‬ ‫העוסקת בתרגום חומרים‪ .‬איריס בר־אלפסי‪ ,‬אחראית על פרויקט‬ ‫הסריקה הנערך בשיתוף הספרייה הלאומית עליו ארחיב בהמשך‪.‬‬ ‫בשלושת החודשים הקרובים יעבוד בארכיון סטודנט מגרמניה‬ ‫מטיאס ספרינגבורן‪ ,‬המשלים את לימודי הסטאז’ שלו‪.‬‬ ‫הארגזים החומים‪ ,‬המסקרנים והיפים על מדפי הארכיון‬ ‫מלאים בתוכן‪ .‬יש בתוכם אוצרות נסתרים רבים הממתינים‬ ‫לחוקרים ולקהל רחב שיגיע לגלותם ולהחיותם‪ .‬הנה שתי‬ ‫דוגמאות לאוצרות שהגיעו בחודש האחרון למדפינו‪.‬‬ ‫מכתב שנמצא בעיזבונו של וולפגנג מאייר‪-‬מיכאל‬ ‫(‪ ,)1890-1976‬הגיע אלינו דרך בן אחיו אנדריאס מאייר‬ ‫(אנדריאס היום בן ‪ 94‬ומתגורר בכפר ורדים)‪ .‬במבט ראשון‬ ‫אפשר להתרשם מיכולת רישום וביטויי בצבע‪ ,‬שכן וולפגנג‬ ‫יקינתון ‪ ❏ MB‬גיליון מס' ‪ ❏ 270‬טבת תשע"ה ❏ ינואר ‪2015‬‬ ‫שרכש את השכלתו בבית ספר לאמנויות בברלין‪ ,‬היה לימים‬ ‫צייר ופסל‪ .‬רבים מכירים את פסל הברונזה שלו “ציפייה”‬ ‫או בשמו הנוסף “ציון”‪ ,‬בגן האם בחיפה‪ .‬את המכתב כתב‬ ‫וולפגנג אל אוטו מאייר אחיו‪ ,‬ב‪:10.12.1917-‬‬ ‫“אוטו היקר‪ ,‬כנראה יש לך דברים יותר חשובים לעשות‬ ‫מאשר לכתוב לי‪ ,‬זה מובן מאליו‪ .‬אבל גם מבילפלד (עיר‬ ‫מגוריהם) לא שומעים דבר בקשר אליך”‪ .‬בציור צייר וולפגנג‬ ‫את משפחתו של אוטו מטיילת בזמן חופשה שקיבל מהצבא‪,‬‬ ‫שכן אוטו שירת כחייל יהודי בצבא הגרמני במלחמת העולם‬ ‫הראשונה‪ .‬אשתו וילדיו צועדים עמו‪ .‬בעגלה בתו התינוקת‬ ‫בריגיטה שנולדה ב‪ ,1916-‬הילד המחזיק בכלב הוא יוסטוס‬ ‫שנולד ב‪ ,1913-‬מקדימה תופס פרפרים הינריך שנולד ב‪.1911-‬‬ ‫אנדריאס נולד מאוחר יותר ב‪ .1921-‬הציור מתאר רגע לא‬ ‫שגרתי של שפיות‪ ,‬יומיום‪ ,‬משחק‪ ,‬תנועה וצבע‪ ,‬בימי המלחמה‬ ‫הנוראה‪ .‬רודולף מאייר אחיהם של וולפגנג ואוטו לחם בחזית‬ ‫הרוסית‪ ,‬נפצע ומת מפצעיו ב‪ 9.2.1917-‬הוא נקבר בבילפלד‪.‬‬ ‫שלושת האחים לחמו באותה המלחמה‪.‬‬ ‫תמונה בעלת ערך היסטורי הגיעה אלינו מעיזבון חדש ועשיר‬ ‫של אינה דימון על שם אביה פרופ’ ד”ר‬ ‫מקס קורריין מייסד הפקולטה להנדסת‬ ‫מכונות בטכניון בשנת ‪ .1934‬דימון ילידת‬ ‫‪ 1922‬עבדה בארגון עולי מרכז אירופה‬ ‫והייתה שבע שנים חברה בנשיאות הארגון‬ ‫עד הצטרפותה עם בעלה ל“פיסגת אחוזה”‬ ‫בחיפה‪.‬‬ ‫לפני כשנתיים גילתה אינה את נפלאות‬ ‫האינטרנט‪ .‬היא הקלידה במדור לחיפוש‬ ‫קרובים אינטרנטי את שמותיהן של ארבע‬ ‫חברות יהודיות יחידות מכיתתה בברלין ומצאה מידע רק על‬ ‫חברתה הנלורה פולד (‪ .)1923-2008‬להנלורה הייתה אחות‬ ‫צעירה שנולדה ב‪ 1927-‬שמה היה ברברה וכינו אותה ברבל‪.‬‬ ‫אבי המשפחה שעוטר במלחמת העולם הראשונה בצלב הברזל‪,‬‬ ‫התעקש שלא יקרה מאום למשפחה וסירב לעזוב‪ .‬לאחר ליל‬ ‫הבדולח שם קץ לחייו‪ .‬האם לוטה הצליחה לשלוח את הנלורה‬ ‫לארה”ב ולסדר שברברה תצורף ל“קינדר‪-‬טרנספורט” ללונדון‪.‬‬ ‫ברבל לחצה על אמה לעלות ארצה והן התיישבו בתל אביב‪ .‬בארץ‬ ‫נקלטה ברברה בגימנסיה בלפור ושינתה את שמה‪ ‬לברכה‪.‬‬ ‫בשלב זה הבינה אינה‪ ,‬כי ברבל‪-‬ברברה‪ ,‬היא ברכה פולד‬ ‫(‪ ,)1946-1927‬לוחמת ומפקדת פלמ”ח שנהרגה בפעילות נגד‬ ‫הבריטים ב“ליל וינגייט”‪ .‬מבצע שמטרתו הייתה לאפשר לאניית‬ ‫המעפילים “וינגייט” להיכנס לחופי הארץ‪ .‬דמותה של פולד‬ ‫הייתה לסמל גבורה נשי ביישוב‪ ,‬היא הייתה לוחמת הפלמ”ח‬ ‫הראשונה שנהרגה בארץ‪ .‬אינה היא הילדה המופיעה בתמונה‬ ‫רביעית משמאל‪ .‬הנלורה חברתה שלישית מימין וברכה פולד‬ ‫היא הילדה הקטנה העומדת ראשונה בשורת הבנות‪ .‬זהו תיעוד‬ ‫ייחודי ונדיר של ברכה פולד מגיל כה צעיר‪.‬‬ ‫פרויקט הסריקה‬ ‫בשנת ‪ 2014‬נבחר הארכיון על סמך בדיקה קפדנית‪ ,‬להשתתף‬ ‫בפרויקט לאומי של אגף המורשת במשרד ראש הממשלה‪ .‬רא”י‬ ‫‪ -‬רשת ארכיוני ישראל‪ ,‬הוא פרויקט שמטרתו מחשוב ארכיונים‬ ‫בארץ‪ ,‬אליו נבחרים ארכיונים הנמצאים ראויים ובמהלכו‬ ‫עתידים להיסרק כל חומרי הארכיון ולהפוך לנגישים לציבור‬ ‫הרחב דרך אתר האינטרנט של הספרייה הלאומית‪ .‬הסריקה‬ ‫עתידה להתבצע בפועל במוזיאון “יד ושם” בירושלים‪ ,‬והיא‬ ‫צפויה להימשך כשלוש שנים‪ .‬זהו פרויקט בעל חשיבות לאומית‬ ‫המבטא הכרה בחשיבות הארכיון ובעבודה שנערכה בו במשך‬ ‫שנים‪ .‬כדי להבין את היקף תכולת הארכיון‪ ,‬אפשר לספר כי‬ ‫בספירה מדגמית שנערכה על ידי הספרייה הלאומית נמצאו בו‬ ‫כחצי מיליון מסמכים‪ .‬זה הזמן גם להודות לקהילה שבנתה את‬ ‫הארכיון והמוזיאון שכן מרבית המסמכים והמוצגים נתרמו על‬ ‫ידי משפחות יוצאי מרכז אירופה‪ .‬כמו כן לציין את תמיכתו‬ ‫של ארגון עולי מרכז אירופה ואת עשייתם של דבורה הברפלד‬ ‫וראובן מרחב‪ ,‬המאפשרים את מימושו של פרויקט הסריקה‪.‬‬ ‫הארכיון עולה לענן‬ ‫בביקור שערך השנה מיכה אולמן עם קבוצת אמנים במעמקי‬ ‫האנדרטה שלו בברלין‪ ,‬הוא אמר‪“ :‬כשאני מסתכל בזכוכית אני‬ ‫רואה דרכה את ההשתקפות של השמיים‪ .‬במקרה של ברלין‬ ‫ בדרך כלל יש גם עננים‪ .‬מבחינתי‪ ,‬הם‬‫כמו עשן‪ .‬כך שהספרים בספרייה בוערים‬ ‫כמעט כל יום”‪ .‬אולמן מוסיף‪“ :‬העובדה‬ ‫שהספרייה ריקה היא הניצחון על האש‪.‬‬ ‫הריקנות היא חומר נוגד אש‪ .‬הספרייה לא‬ ‫בוערת‪ .‬הרעיונות והמחשבות לא ניתנים‬ ‫לשריפה‪ .‬הספרייה‪ ,‬כמו העננים‪ ,‬מרחפת‬ ‫בסביבה אינסופית”‪.‬‬ ‫כשמדברים היום על הפעולה של העלאת‬ ‫חומרים כתובים וסרוקים‪ ,‬לרשת האינטרנט‬ ‫האלחוטית‪ ,‬משתמשים במינוח המטפורי או במושג המופשט‪:‬‬ ‫“החומר עלה לענן”‪ .‬הכוונה בהקשר זה שהחומר שמור‪ ,‬הוא אינו‬ ‫יכול ללכת לאיבוד או להישרף‪ ,‬הוא במקום בטוח ובעיקר הוא‬ ‫נגיש לכל אדם‪ .‬בהקשר זה פרויקט הסריקה של ארכיון המוזיאון‬ ‫ליהדות דוברת גרמנית‪ ,‬חשיבותו בהנגשת החומר לקהל הרחב‬ ‫ובהבטחת שימורו‪ .‬כאמור רעיונות ומחשבות לא ניתנים לשריפה‪,‬‬ ‫אי אפשר להשמיד אותם‪ .‬בעננים למעלה שמורה הרוח‪ ,‬שם‬ ‫נסגרים המעגלים כולם‪.‬‬ ‫ליצירת קשר עבור מסירת חומרים מקוריים‪ :‬ארכיון המוזיאון ליהדות‬ ‫דוברת גרמנית‪ ,‬יהודית בר־אור‪[email protected] 04-9109614,‬‬ ‫בולי תל‪-‬אביב (י‪.‬צחור) בע"מ‬ ‫‪TEL AVIV STAMPS (Y. TSACHOR) LTD.‬‬ ‫מכירה על פי הצעות מחיר בכתב‬ ‫)‪(Mail Auction‬‬ ‫מוקדמים‪ ,‬מנדט‪ ,‬מנהלת העם‪ ,‬דאר עברי‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬חו"ל‪ ,‬יודאיקה‪ ,‬גלויות‪ ,‬ספרים‪,‬‬ ‫קטלוג מאוייר חינם‬ ‫‪www.telavivstamps.com‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ ,16218 .‬תל‪-‬אביב‪ ,‬טלפון ‪,03-5226294‬‬ ‫פקס ‪03-5245088‬‬ ‫יקינתון ‪ ❏ MB‬גיליון מס' ‪ ❏ 270‬טבת תשע"ה ❏ ינואר ‪2015‬‬ ‫עמ׳ ‪17‬‬