הנדסת בנייה ותשתיות כתב העת המקצועי של איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות בישראל אוגוסט 2015 גליון 64 בהוצאת הוצאה לאור בע"מ המהנדסים שי מילר ואלון יעקב על התכנון והביצוע של מגדל "רוטשילד ,"17מעל לבתים ההיסטוריים של שכונת "אחוזת בית" מגדל מרחף מעל להיסטוריה 66חברי אגודת "אחוזת בית" שהתכנסו באפריל 1909על גבעות החול שמצפון ליפו ,כדי להגריל ביניהם את המגרשים להקמת בתי השכונה היהודית הראשונה מחוץ ליפו ,לא חלמו שמעל בתיהם הצנועים יצוצו ויתנשאו יום אחד מגדלים רבי קומות .ואולי כן .שכן, עקיבא אריה וייס ,יוזם הקמת האגודה והשכונה ,התנבא כבר אז …" :עלינו לשכלל את עירנו ,והיא תהיה בזמן מן הזמנים לניו-יורק הארץ-ישראלית". רוב 60בתי השכונה שנבנו ב,1910- אינם קיימים עוד .האחרונים ששרדו ניצלו בזכות פרויקט השימור של עיריית תל-אביב .שניים משרידים אלה זוכים עתה להתחדשות ,כאשר בזכות מגדל מגורים חדש שנבנה בצמוד להם תושב להם תפארתם והם יחזרו לתפקד כבתים פעילים לאחר שנים שניצבו בעליבותם ובהתפוררותם ברחוב אחד העם ,מול המקום שבו שכנה פעם הגמנסיה "הרצליה". צילום הדמיה הממחיש כיצד יראה המגדל הנבנה ברחוב אחד העם בתל-אביב מעל שני הבתים לשימור ,הנראים בצילום כפי שייראו לאחר שיפוצם צילום הדמיה הממחיש את מיקומו של מגדל "רוטשילד "17ברחוב אחד העם מול מגדל שלום כשמשמאל נרא ה מגדל בנק דיסקונט .בצילום ניתן לראות את הבניין בן 5הקומות ברוטשילד ,17שבו נמצאת המבואה למגדל המגורים הגבוה הנדסת בנייה ותשתיות ,גליון ,64אוגוסט 2015 35 הקונסטרוקציה למגדל "אחוזת בית" או בשמו המוכר יותר מגדל "רוטשילד :"17 "בתכנון הקונסטרוקציה למגדל ניצבו בפנינו שלושה אתגרים גדולים -הצורך לחפור חמישה מרתפי חנייה מתחת לבניין קיים‘ ,בית ליטווינסקי' ברחוב אחד העם ,22שנבנה לפני 105שנים והוגדר כ'מבנה לשימור מחמיר'; הצורך לפרק ולהרכיב מחדש את ‘בית אדלר', מבנה חול וכורכר שנבנה בשנת 1910 צילום הדמיה של מגדל "רוטשילד "17מכיוון השדרות עם בניין המבואה בן 5הקומות ברחוב אחד העם 26והוגדר כ'מבנה לשיחזור ושימור'; והצורך לתכנן בניין מדובר ב"בית אדלר" ו"בית ליטווינסקי" .הראשון נבנה על- יציב ש'ירחף' מעל המבנים לשימור עם זיזים באורך 10מ' ידי המורה ישראל יהודה אדלר ,ממייסדי הגמנסיה "הרצליה", לכל כיוון -האתגר הרציני ביותר ,שחייב מציאת פתרונות והשני נבנה על-ידי יעקב אלחנן ליטווינסקי ,סוחר שעלה יצירתיים מקוריים של שימוש בבטון ובאלמנטי פלדה. לארץ מאודסה ובנה את אחד המבנים הגדולים ,המפוארים "חפירה מתחת לבניינים קיימים מתבצעת כבר בדרך שיגרתית והמרשימים מבין בתי השכונה. גם בארץ ,אך לא מצאנו תקדימים ודוגמאות בעולם לביצוע בין שני מבנים אלה ומעליהם הולכת ונשלמת כיום בנייתו מגדל מגורים דומה ש'ירחף' מעל מבנים לשימור ,שמהם יכולנו של מגדל "רוטשילד ,"17הנקרא כך משום שהכניסה אליו לשאוב רעיונות איך לבצע קונסטרוקציה למבנה כזה .ייתכן היא מהשדרות המקבילות לרחוב אחד העם .המגרש לבניית שאולי ביצעו כבר באיזה שהוא מקום בעולם קונסטרוקציה המגדל ,שהתפנה לאחר שמבנה היסטורי נוסף בין השניים דומה ,אך אנחנו לא מצאנו כזאת שנוכל ללמוד ממנה .זה נהרס לפני עשור ,משתרע על פני 1.9דונם .הוא נרכש על- חייב אותנו להשקיע הרבה ימים ולילות של מחשבה ,דיונים ידי חברת "אקרו נדל"ן" ,מחברות הנדל"ן המובילות בישראל, וחישובים ,והרבה שיקול דעת עד שמצאנו את הפתרון לאתגר שבנתה ,בין השאר ,את שכונת "ארסוף פנורמיק" ואת "מגדלי שניצב בפנינו. נאמן" בצפון תל-אביב ,שבשיתוף עם חברת "קנדה ישראל" "ביצוע הפתרון שמצאנו חייב שיתוף פעולה הדוק מצד כל החליטה לבנות מגדל מגורים בלב איזור המאופיין במגדלי הגורמים הקשורים לפרויקט -האדריכל ,מנהל הפרויקט משרדים דווקא" .אקרו נדל"ן ארגנה קבוצת רכישה ,שאנשיה (וקסמן גוברין גבע) ,מהנדס השימור של המבנים המיועדים רכשו מראש את הדירות שייבנו במגדל. לשימור (ירון גל) והחברה הקבלנית -כדי לוודא שהפתרון מדובר במגדל מגורים יוקרתי ,שב 17-קומות המגורים שלו הזה אכן ניתן לביצוע .בנקודה זו חייבים לציין את הקבלן, יהיו 64יחידות דיור ,בגודל ממוצע של 170מ"ר ,שנרכשו בידי חברת ‘אל-הר' בניהולו של המנכ"ל יוסי נתיב ,שביצעו 30משקיעים ,שחלקם רכשו שתיים ושלוש דירות .מחיר דירת בפרויקט עבודה יפהפייה ,הוכיחו הרבה שאפתנות ,רצון טוב ארבעה חדרים במגדל כיום הוא כשבעה מיליון ש"ח. ונחישות שבלעדיהם לא היה ניתן לבצע את הפתרון המקורי שתכננו. שימור מבנים בני 105שנים "היזמים והאדריכלים אבנר ישר ויואב מיכאל ,שעמדו בראש על תכנון וביצוע הקונסטרוקציה למבנה כה מסובך ("אחת צוות האדריכלים ממשרד ‘ישר אדריכלים' ,ביקשו לתכנן מגדל הקונסטרוקציות המורכבות והמסובכות שתוכננו בארץ", מגורים מודרני בן 17קומות מגורים מעל לובי ראשי בגובה כדברי מהנדס ישראל דוד) ,מספר מהנדס שי מילר ,שעמד 18מ' וחמישה מרתפי חנייה ,שיתנשא מעל מבנה לשימור בראש הצוות במשרד "דוד מהנדסים בע"מ" ,שהופקד על תכנון מחמיר ומעל מבנה לשיחזור ושימור שניתן לפרקו ,לשמור את בית ליטווינסקי בן 105השנים כפי שנראה (מימין) לפני הרמתו ושיפוצו וכפי שהוא אמור להיראות לאחר גמר השיפוץ 7 36 הנדסת בנייה ותשתיות ,גליון ,64אוגוסט 2015 בית אדלר לפני פירוקו (למעלה מימין) ובעת פירוקו והרמתו להעברה לאיחסון ,וכפי שהוא ייראה לאחר החזרתו חלקיו העשויים אבני חול במחסן ואחר-כך להרכיבם מחדש לצורך שחזור המבנה המקורי. "בין שני המבנים היה מגרש ריק ,ברחוב אחד העם ,24עליו ניצב עד לשנת 2005עוד מבנה היסטורי ‘ -בית גילוץ' ,שהיה גם הוא מיועד לשימור ברצף המוזיאלי האחרון של בתי שכונת ‘אחוזת בית' ממנה התפתח העיר תל-אביב .אולם לאחר ש'בית גילוץ' נרכש בשנות ה '90-על-ידי הקבלן אלפרד אקירוב ,נתנה עיריית תל-אביב היתר להריסתו .על המגרש הזה והשטח הפנוי שהשתרע מאחורי שלושת המבנים האלה עד למבנים שבשדרות רוטשילד מדרום להם תוכנן מגדל המגורים". מבנה "תלוי באוויר" וזיזים "מרחפים" "את חפירת חמש קומות החניונים מתחת ל'בית ליטווינסקי', המשתרעות מתחת לכל מבנה המגדל ,תכננו על-ידי חיזוק קירותיו ותקרותיו בקורות בטון ופלדה" ,ממשיך ומספר שי מילר" .רצפת הקומה התחתונה של המבנה בן שתי הקומות וחצי הייתה מונחת על חול מהודק .כך שניתן היה לפרק את הריצוף שם ולצקת במקומו רצפה חדשה .מתחת לרצפה המקורית היו יסודות רדודים בצורת פלטות .העמדנו קורות חיזוק שיחזקו את הקירות בחלקו התחתון של המבנה ותמכנו אותן בכלונסאות קטנים זמניים בגובה 10מ' ,על מנת שניתן יהיה לחפור מתחת לקורות חלצקת רצפה חדשה ,שנתמכה בכלונסאות עמוקים על גבי קיר הדיפון ההיקפי. "במצב זה היה המבנה ,שנתמך רק על-ידי הכלונסאות‘ ,תלוי באוויר' וניתן היה לחפור מתחתיו את החלל בעומק 17מ' שנדרש עבור חמש קומות החנייה .עם החפירה בוצעו עוגנים זמניים לקירות הדיפון בכל היקף המגרש כדי לתמוך בהם ,וכך קיבלנו חלל שניתן היה להתחיל לבנות בו את מרתפי החנייה ואת היסודות למגדל ,ששיטת הביצוע שלהם הייתה דוברה על גבי כלונסאות באיזור מגדל המגורים .זוהי שיטת ביסוס שהתפתחה בשנים האחרונות ,שבה קודחים כלונסאות מתחת לדוברה כדי לצמצם ככל הניתן את שקיעתה .את הכלונסאות שנקדחו ממפלס הקרקע כעמודים חיבקו קורות פלדה ,שבוצעו לפני החפירה למניעת קריסתם. "כאן התעוררה בעיה :איך חופרים כמויות כה גדולות של עפר ומפנים אותם דרך המגרש הקטן שפונה לרחוב עמוס תנועה? הקבלן מצא פתרון :הוא הציב בחפיר שני מסועים שהאחד מהם הזין את השני ,שהוביל את העפר לעבר רחוב אחד העם, ישר אל תוך המשאיות שחנו זמנית על המדרכה. "מתוך הבור שנכרה התחלנו להרים את גרעין המגדל והעמודים במרכז הבניין ,שמתוכם יצאו עמודי פלדה אלכסוניים באורך של 17מ' שהגיעו עד למפלס 56+אבסולוטי ,שם יפגשו תקרה דרוכה .התקרה הזאת חובקת למעשה את כל הבניין ומרחפת מעל שני המבנים לשימור שמתחתיה .כל זיז כזה מעל למבנים לשימור הוא באורך של 10מ' .בהמשך הבנייה לגובה ניתן היה כבר לצקת בכל הקומות תקרות רגילות ,שהעומס שלהן עובר כלפי מטה דרך עמודי הפלדה האלכסוניים והתקרה הדרוכה אל גרעין הבניין והחלק המרכזי שלו. "בשלב זה הורדנו עמודים תלויים בגובה 10מ' ממפלס 56+ (שהורמו לתלייתם באמצעות שני מנופים) ועליהם מונחות תקרות תלויות ,שהשלימו את שלוש הקומות התחתונות של המגדל ,המתנשאות מעל ללובי .רק אז ניתן היה להתפנות להרכיב מחדש ולשחזר את ‘בית אדלר' ובמקביל להתחיל בשיפוץ ‘בית ליטווינסקי' .הכניסה והמבואה למגדל המגורים היא דרך מבנה נוסף ,בן חמש קומות ,שנבנה בשדרות 7 38 הנדסת בנייה ותשתיות ,גליון ,64אוגוסט 2015 אומר אדריכל יואב מיכאל" .ניצבנו בפני אתגרים מטורפים מבחינת ההתמודדות עם שימור המבנים ההיסטוריים ,התיאומים ההנדסיים, הסדרי התנועה וההובלה בצירי תנועה ראשיים שלא ניתן היה לחסום אותם מסביב לאתר הבנייה ,ותלונות הדיירים השכנים .צריך היה הרבה מרפקים כדי לתכנן פרויקט כזה .אני לא מכיר עוד פרויקט כה מורכב שבוצע בארץ .הוא גבה מאיתנו הרבה דם וזיעה". "אנחנו נכנסו לביצוע הפרויקט כקבלן הבנייה בתחילת שנת ,2013לאחר ש'בית אדלר' פורק כבר בשנת 2009על-ידי חברת ‘תורג'מן חברה לבנייה בע"מ' ,שאיחסנה את חלקיו שהורמו צילום הדמייה הממחיש את הקונסטרוקציה הייחודית של המגדל שאיפשרה במנופים והוטענו על גבי משאיות ,באתר אחר", "לתלות" קומות "מרחפות" מעל שני המבנים לשימור שמתחתיו .המבנה מספר מהנדס אלון יעקב ,רכז הפרויקטים של האדום משמאל הוא מבנה מלון "פלטין" בפינת אחה"ע ונחלת בנימין ,שגם החברה הקבלנית "אל-הר". הוא מבנה לשימור "כדי לאפשר את ביצוע התוכניות היה צורך לשנות את סכמת הקונסטרוקציה בשיתוף עם המהנדסים רוטשילד ,17שגם אותו היה צריך לבנות צמוד לבניין המיועד ישראל דוד ואריה מרקוביץ ,מחברת ‘מרקוביץ שנאן מהנדסים', לשימור. שתכנן את ייצור קורות הפלדה .התפקיד שלנו היה להנחות "כך ,בשיטה מקורית שלא בוצעה קודם לכן ,הצלחנו להרים את מתכננים איך להתאים את התכנון כדי לאפשר ביצוע, מגדל חדיש מבלי לפגוע במבנים ההיסטוריים המייצגים את לקבוע את שלבי ביצוע העבודה ואת העומסים בשלבי העבודה ראשיתה של תל אביב". השונים .שכן ,עד שהמבנה מחזיק את עצמו צריך לדעת איך להחזיק אותו .בשיתוף עם יוסי נתיב ,מנכ"ל ‘אל-הר' ,ומהנדסי פרויקט עם "אתגרים מטורפים" הקונסטרוקציה תכננו איך לשנות את התכנון המקורי כדי תכנון מגדל "רוטשילד "17נמשך כשמונה שנים" .במהלך שנצליח לבצע את הבנייה בשלבים ,על-פי אילוצי התימוך התכנון האדריכלי של המגדל היו לנו הרבה כאבי בטן ולבטים", שהוכתבו לנו. "הבעיה העיקרית בביצוע הייתה הצורך בשימור מבנה היסטורי שיש לתלותו באוויר ,לחפור מתחתיו ובאותה עת לבנות מעליו מגדל קונזולי ,שבולט החוצה ללא עמודים שיתמכו בזיזים הבולטים ממנו .לצורך זה היינו צריכים לגשר על אלפי טונות של עומסים שהיו צריכים לרדת לנקודות תמיכה ,אותן היינו צריכים למצוא באיזור הצפוף שעמד לרשותנו ,ובאילוץ של אי פגיעה ב'בית ליטווינסקי' המיועד לשימור מחמיר. "היינו מוגבלים לעבודה בגבולות המגרש הצר בלבד בין רחובות ראשיים בלב תל-אביב בסביבת מבנים לשימור .אתגרים נוספים שניצבו בפנינו היו מציאת פתרון קונסטרוקטיבי לסכמה הסטטית של המבנה והשלבים לבניית המגדל; מציאת פתרונות לאילוצי הביצוע ,אילוצי התימוך בפלדה ובפיגומים; ומעקב אחר שקיעות המבנה במהלך תוספת העומסים. "לצורך החפירה לעומק של 17מ' הורדנו באמצעות מנופים כלי חפירה ושני מסועים ,שהאחד מהם הזין את השני .אלה הובילו את העפר שנחפר למשאיות שחנו ברחוב אחד העם, לאחר שנאלצנו לבצע ברחוב זה הסדרי תנועה מיוחדים על-ידי המשטרה ,לקבל רישיונות והיתרים מיוחדים לתכנון התנועה ,ולשכור בתשלום צוותי הכוונת תנועה מיוחדים. החפירה בוצעה בשלבים ,תחילה עד מפלס התקנת עיגוני הדיפון ואחר-כך ליציקת הכלונסאות הגדולים בגובה של 18 מ' .בנוסף להם נבנו עוד שלושה כלונסאות גדולים בקוטר של 1.30מ' כדי לתמוך את הבניין. "פתרונות התימוך שלנו בכל צד של המגדל היו שונים .לאחר ביצוע רצפת הטרנספורמציה והתימוך ב'בית ליטווינסקי' החשנו את קצב ביצוע המרתפים בצד שבו ניצב ופורק ‘בית 40 הנדסת בנייה ותשתיות ,גליון ,64אוגוסט 2015 יציקת התקרה הראשונה מעל שני המבנים לשימור הנתמכת באמצעות קורות אלכסוניות היורדות מקומת המתיחה והעמודים שהורדו ממנה אדלר' .הצד זה הקמנו פיגום מתכת גבוה ,שסופק על-ידי ‘דוקה ישראל' ,שהיה מסוגל לשאת יציקה של שלוש תקרות בטון ,פיגומי עץ בגובה 24מ' ,עובדים וציוד .פיגום זה תוכנן כך ,שניתן יהיה לפרק חלק ממנו ,להנמיכו ,ולצקת תקרות במינוסי -כלומר ,נמוכות יותר מתקרות אחרות שכבר בוצעו מעליהן וכאלה שהיו צריכות עוד להתבצע אחר-כך. "בצד המערבי של הפרויקט נבנתה קונסטרוקציה זמנית במשקל 70טון ,תוך הורדת העומס מעל הכלונסאות התומכים את ‘בית ליטווינסקי' ,על הגרעין ועל עמודי החזית .לאחר מכן התחלנו בהרכבת קונסטרוקציית הפלדה הקבועה של המבנה מהפלטפורמה הזמנית ומהפיגום .מצאנו ארבע נקודות השענה מעל הכלונסאות הזמניים שתמכו ב'בית ליטווינסקי' והם תמכו בפלטפורמה הזמנית כדי שהעומסים יירדו למרכז. "אלכסוני הפלדה חושבו ליכולת נשיאה של 60%מהעומס המתוכנן .מעל הפלטפורמה הקמנו פיגומים לביצוע זיז הבליטה של המגדל .לאחר מכן בוצעה יציקת הקומות כלפי מעלה ובמקביל המשך יציקת התקרות כלפי מטה .מעל הקורות האלכסוניות יצקנו תקרת מתיחה מיוחדת אלה מגיעים רוב עומסי המגדל ,מהקומות שמעליה ומהקומות התלויות מתחתיה .תקרה זו מעבירה את הכוחות האנכיים לקורות הפלדה האלכסוניות .מדובר בצמתות שמקבלות עומסים של אלפי טונות מכמה כיוונים ,כשכל צומת כזאת מורכבצת מעמודים וקורות בחתך קומפוזיט מחמישה כיוונים .בצומת יש גם אלמנטי פלדה שמעבירים את הכוחות האופקיים והאנכיים ,ומספר כבלים שתפקידם לאזן את מומנט הפיתול. את ההאליסה המיוחדת והחישובים המדויקים של מומנטי הפיתול בכל צומת כזאת ביצעו משרדי המהנדסים של ישראל דוד וד"ר דורון שלו ,בשיתוף המהנדסים שלנו. "סיום ביצוע תקרת המתיחה ואלכסוני קורות הפלדה היה חגיגה גדולה -אבן דרךבפרויקט מיוחד זה .שכן על תקרה זו ניתן היה להקים את קומות ההמשך של מגדל המגורים. מכאן וכלפי מעלה עבדות הבנייה הייתה סטנדרטית ,של בניית תקרות דרוכות שיושבות האחת על גבי השנייה .במקביל לבנייה כלפי מעלה יצקנו גם את התקרות מתחת לפיגומים. "בנוסף ל 17-קומות המגורים של המגדל נבנו בחלקו התחתון חמש קומות טכניות ובהן פירי מעברים של כל התשתיות הנדרשות -חשמל ,אינסטלציה ,פינוי אשפה ,אוורור ,בקרת אקלים ומערכות שליטה ובקרה -וכן חדרים לאנשי האחזקה וניהול הבניין. בקומת הגג של המגדל נבנה מסתור למערכות מיזוג ואוורור שונות .בסך הכל הגובה הכללי של המבנה הוא 101 מ' ,ומעל מפלס הרחוב 83מ'. "לבניית חמש קומות הלובי המחופות זכוכית הבאנו לאתר כלוב פלדה בגובה 18מ' ,שלתוכו יצקנו את הבטון במקום .השתמשנו בתבניות פח כדי לחבר אותו לבניין ולצקת את הבטון בשלושה שלבים. "על העבודה באתר ניצחו מנהל הפרויקט אמיל טרודי ומהנדס הביצוע עידן משלזון". מהנדס שי מילר שותף בכיר במשרד "דוד מהנדסים בע"מ" .יליד תל-אביב .1963 ,בוגר ביה"ס "גבריאלי כרמל" בת"א ו"אורט טכניקום" בגבעתיים במגמת הנדסת בניין .בצה"ל סיים את שירותו בדרגת רס"ן במשטרה הצבאית לאחר שנת שירות בקבע .בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון מחזור .1990עבד בתחילת דרכו כמהנדס במשרד "מילר שנבל צחר ושות'" והיה מנהל פרויקטים בחברת "אמיק"ן" .בשנת 1993הצטרף כמהנדס לחברת "י .דוד מהנדסים בע"מ" ,תחילה כשכיר ואחר-כך כשותף ,ומאז ועד היום עמד בראש צוותים שתכננו את הקונסטרוקציות למבנים כמו מגדל "סיטי טאואר" ברמת-גן; מגדל "ישראכרט" בתל-אביב; מגדל האישפוז "הדסה" בעין כרם ,ירושלים; "מנהטן" בתל-אביב; "מגדל רמז" בתל-אביב; "מגדלי בסר"" ,אביב" ו" "WBבשיכון צמרת בתל-אביב; מתקן ההתפה בפלמחים; ה"גרנד קניון" בבאר-שבע; מגדל "נווה" בבת-ים המתנשא לגובה של 40קומות; מגדל קריית הממשלה בתל-אביב ועוד .תושב רעננה .נשוי.2+ מהנדס אלון יעקב רכז פרויקטים בחברת "אל-הר הנדסה ובניין בע"מ" מקבוצת "קרדן" .יליד ירושלים .1972 ,גדל והתחנך בחולון. בצה"ל שירת באגד ארטילריה .בוגר בהצטיינות של הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון מחזור .1997המסלול המקצועי שלו כמהנדס עבר דרך חברת "אלדד ספיבק חברה להנדסה בע"מ"; "א .ארנסון בע"מ" ו"אשטרום אינטרנשיונל" עבורה ניהל פרויקט של בניית בית מלון בג'מייקה .הצטרף לחברת "אל-הר" וניהל את "אל-הר הנדסה" ברומניה .חזר לפני שש שנים לארץ והיה מנהל פרויקטים בכיר בחברת ארביב קהת ראשה ניהול ,ייזום והנדסה בע"מ" .בינואר 2013התמנה כרכז הפרויקט ב"אל-הר" .תושב רעננה .נשוי.3+ הנדסת בנייה ותשתיות ,גליון ,64אוגוסט 2015 41
© Copyright 2024