מגדל מרחף מעל ההיסטוריה - אל-הר

‫הנדסת בנייה ותשתיות‬
‫כתב העת המקצועי של איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות בישראל‬
‫אוגוסט ‪2015‬‬
‫גליון ‪64‬‬
‫בהוצאת‬
‫הוצאה לאור בע"מ‬
‫המהנדסים שי מילר ואלון יעקב על התכנון והביצוע‬
‫של מגדל "רוטשילד ‪ ,"17‬מעל לבתים ההיסטוריים של שכונת "אחוזת בית"‬
‫מגדל מרחף מעל להיסטוריה‬
‫‪ 66‬חברי אגודת "אחוזת בית" שהתכנסו‬
‫באפריל ‪ 1909‬על גבעות החול שמצפון‬
‫ליפו‪ ,‬כדי להגריל ביניהם את המגרשים‬
‫להקמת בתי השכונה היהודית הראשונה‬
‫מחוץ ליפו‪ ,‬לא חלמו שמעל בתיהם‬
‫הצנועים יצוצו ויתנשאו יום אחד‬
‫מגדלים רבי קומות‪ .‬ואולי כן‪ .‬שכן‪,‬‬
‫עקיבא אריה וייס‪ ,‬יוזם הקמת האגודה‬
‫והשכונה‪ ,‬התנבא כבר אז‪ …" :‬עלינו‬
‫לשכלל את עירנו‪ ,‬והיא תהיה בזמן מן‬
‫הזמנים לניו‪-‬יורק הארץ‪-‬ישראלית"‪.‬‬
‫רוב ‪ 60‬בתי השכונה שנבנו ב‪,1910-‬‬
‫אינם קיימים עוד‪ .‬האחרונים ששרדו‬
‫ניצלו בזכות פרויקט השימור של‬
‫עיריית תל‪-‬אביב‪ .‬שניים משרידים‬
‫אלה זוכים עתה להתחדשות‪ ,‬כאשר‬
‫בזכות מגדל מגורים חדש שנבנה בצמוד‬
‫להם תושב להם תפארתם והם יחזרו‬
‫לתפקד כבתים פעילים לאחר שנים‬
‫שניצבו בעליבותם ובהתפוררותם‬
‫ברחוב אחד העם‪ ,‬מול המקום שבו‬
‫שכנה פעם הגמנסיה "הרצליה"‪.‬‬
‫צילום הדמיה הממחיש כיצד יראה המגדל הנבנה ברחוב אחד העם בתל‪-‬אביב מעל‬
‫שני הבתים לשימור‪ ,‬הנראים בצילום כפי שייראו לאחר שיפוצם‬
‫צילום הדמיה הממחיש את מיקומו של מגדל "רוטשילד ‪ "17‬ברחוב אחד העם מול מגדל שלום כשמשמאל נרא ה מגדל בנק‬
‫דיסקונט‪ .‬בצילום ניתן לראות את הבניין בן ‪ 5‬הקומות ברוטשילד ‪ ,17‬שבו נמצאת המבואה למגדל המגורים הגבוה‬
‫הנדסת בנייה ותשתיות‪ ,‬גליון ‪ ,64‬אוגוסט ‪2015‬‬
‫‪35‬‬
‫הקונסטרוקציה למגדל "אחוזת בית"‬
‫או בשמו המוכר יותר מגדל "רוטשילד‬
‫‪:"17‬‬
‫"בתכנון הקונסטרוקציה למגדל ניצבו‬
‫בפנינו שלושה אתגרים גדולים ‪ -‬הצורך‬
‫לחפור חמישה מרתפי חנייה מתחת‬
‫לבניין קיים‪‘ ,‬בית ליטווינסקי' ברחוב‬
‫אחד העם ‪ ,22‬שנבנה לפני ‪ 105‬שנים‬
‫והוגדר כ'מבנה לשימור מחמיר'; הצורך‬
‫לפרק ולהרכיב מחדש את ‘בית אדלר'‪,‬‬
‫מבנה חול וכורכר שנבנה בשנת ‪1910‬‬
‫צילום הדמיה של מגדל "רוטשילד ‪ "17‬מכיוון השדרות עם בניין המבואה בן ‪ 5‬הקומות‬
‫ברחוב אחד העם ‪ 26‬והוגדר כ'מבנה‬
‫לשיחזור ושימור'; והצורך לתכנן בניין‬
‫מדובר ב"בית אדלר" ו"בית ליטווינסקי"‪ .‬הראשון נבנה על‪-‬‬
‫יציב ש'ירחף' מעל המבנים לשימור עם זיזים באורך ‪ 10‬מ'‬
‫ידי המורה ישראל יהודה אדלר‪ ,‬ממייסדי הגמנסיה "הרצליה"‪,‬‬
‫לכל כיוון ‪ -‬האתגר הרציני ביותר‪ ,‬שחייב מציאת פתרונות‬
‫והשני נבנה על‪-‬ידי יעקב אלחנן ליטווינסקי‪ ,‬סוחר שעלה‬
‫יצירתיים מקוריים של שימוש בבטון ובאלמנטי פלדה‪.‬‬
‫לארץ מאודסה ובנה את אחד המבנים הגדולים‪ ,‬המפוארים‬
‫"חפירה מתחת לבניינים קיימים מתבצעת כבר בדרך שיגרתית‬
‫והמרשימים מבין בתי השכונה‪.‬‬
‫גם בארץ‪ ,‬אך לא מצאנו תקדימים ודוגמאות בעולם לביצוע‬
‫בין שני מבנים אלה ומעליהם הולכת ונשלמת כיום בנייתו‬
‫מגדל מגורים דומה ש'ירחף' מעל מבנים לשימור‪ ,‬שמהם יכולנו‬
‫של מגדל "רוטשילד ‪ ,"17‬הנקרא כך משום שהכניסה אליו‬
‫לשאוב רעיונות איך לבצע קונסטרוקציה למבנה כזה‪ .‬ייתכן‬
‫היא מהשדרות המקבילות לרחוב אחד העם‪ .‬המגרש לבניית‬
‫שאולי ביצעו כבר באיזה שהוא מקום בעולם קונסטרוקציה‬
‫המגדל‪ ,‬שהתפנה לאחר שמבנה היסטורי נוסף בין השניים‬
‫דומה‪ ,‬אך אנחנו לא מצאנו כזאת שנוכל ללמוד ממנה‪ .‬זה‬
‫נהרס לפני עשור‪ ,‬משתרע על פני ‪ 1.9‬דונם‪ .‬הוא נרכש על‪-‬‬
‫חייב אותנו להשקיע הרבה ימים ולילות של מחשבה‪ ,‬דיונים‬
‫ידי חברת "אקרו נדל"ן"‪ ,‬מחברות הנדל"ן המובילות בישראל‪,‬‬
‫וחישובים‪ ,‬והרבה שיקול דעת עד שמצאנו את הפתרון לאתגר‬
‫שבנתה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את שכונת "ארסוף פנורמיק" ואת "מגדלי‬
‫שניצב בפנינו‪.‬‬
‫נאמן" בצפון תל‪-‬אביב‪ ,‬שבשיתוף עם חברת "קנדה ישראל"‬
‫"ביצוע הפתרון שמצאנו חייב שיתוף פעולה הדוק מצד כל‬
‫החליטה לבנות מגדל מגורים בלב איזור המאופיין במגדלי‬
‫הגורמים הקשורים לפרויקט ‪ -‬האדריכל‪ ,‬מנהל הפרויקט‬
‫משרדים דווקא‪" .‬אקרו נדל"ן ארגנה קבוצת רכישה‪ ,‬שאנשיה‬
‫(וקסמן גוברין גבע)‪ ,‬מהנדס השימור של המבנים המיועדים‬
‫רכשו מראש את הדירות שייבנו במגדל‪.‬‬
‫לשימור (ירון גל) והחברה הקבלנית ‪ -‬כדי לוודא שהפתרון‬
‫מדובר במגדל מגורים יוקרתי‪ ,‬שב‪ 17-‬קומות המגורים שלו‬
‫הזה אכן ניתן לביצוע‪ .‬בנקודה זו חייבים לציין את הקבלן‪,‬‬
‫יהיו ‪ 64‬יחידות דיור‪ ,‬בגודל ממוצע של ‪ 170‬מ"ר‪ ,‬שנרכשו בידי‬
‫חברת ‘אל‪-‬הר' בניהולו של המנכ"ל יוסי נתיב‪ ,‬שביצעו‬
‫‪ 30‬משקיעים‪ ,‬שחלקם רכשו שתיים ושלוש דירות‪ .‬מחיר דירת‬
‫בפרויקט עבודה יפהפייה‪ ,‬הוכיחו הרבה שאפתנות‪ ,‬רצון טוב‬
‫ארבעה חדרים במגדל כיום הוא כשבעה מיליון ש"ח‪.‬‬
‫ונחישות שבלעדיהם לא היה ניתן לבצע את הפתרון המקורי‬
‫שתכננו‪.‬‬
‫שימור מבנים בני ‪ 105‬שנים‬
‫"היזמים והאדריכלים אבנר ישר ויואב מיכאל‪ ,‬שעמדו בראש‬
‫על תכנון וביצוע הקונסטרוקציה למבנה כה מסובך ("אחת‬
‫צוות האדריכלים ממשרד ‘ישר אדריכלים'‪ ,‬ביקשו לתכנן מגדל‬
‫הקונסטרוקציות המורכבות והמסובכות שתוכננו בארץ"‪,‬‬
‫מגורים מודרני בן ‪ 17‬קומות מגורים מעל לובי ראשי בגובה‬
‫כדברי מהנדס ישראל דוד)‪ ,‬מספר מהנדס שי מילר‪ ,‬שעמד‬
‫‪ 18‬מ' וחמישה מרתפי חנייה‪ ,‬שיתנשא מעל מבנה לשימור‬
‫בראש הצוות במשרד "דוד מהנדסים בע"מ"‪ ,‬שהופקד על תכנון‬
‫מחמיר ומעל מבנה לשיחזור ושימור שניתן לפרקו‪ ,‬לשמור את‬
‫בית ליטווינסקי בן ‪ 105‬השנים כפי שנראה (מימין) לפני הרמתו ושיפוצו וכפי שהוא אמור להיראות לאחר גמר השיפוץ‬
‫‪7‬‬
‫‪36‬‬
‫הנדסת בנייה ותשתיות‪ ,‬גליון ‪ ,64‬אוגוסט ‪2015‬‬
‫בית אדלר לפני פירוקו (למעלה מימין) ובעת פירוקו והרמתו להעברה לאיחסון‪ ,‬וכפי שהוא ייראה לאחר החזרתו‬
‫חלקיו העשויים אבני חול במחסן ואחר‪-‬כך להרכיבם מחדש‬
‫לצורך שחזור המבנה המקורי‪.‬‬
‫"בין שני המבנים היה מגרש ריק‪ ,‬ברחוב אחד העם ‪ ,24‬עליו‬
‫ניצב עד לשנת ‪ 2005‬עוד מבנה היסטורי ‪‘ -‬בית גילוץ'‪ ,‬שהיה‬
‫גם הוא מיועד לשימור ברצף המוזיאלי האחרון של בתי שכונת‬
‫‘אחוזת בית' ממנה התפתח העיר תל‪-‬אביב‪ .‬אולם לאחר‬
‫ש'בית גילוץ' נרכש בשנות ה‪ '90-‬על‪-‬ידי הקבלן אלפרד‬
‫אקירוב‪ ,‬נתנה עיריית תל‪-‬אביב היתר להריסתו‪ .‬על המגרש‬
‫הזה והשטח הפנוי שהשתרע מאחורי שלושת המבנים האלה‬
‫עד למבנים שבשדרות רוטשילד מדרום להם תוכנן מגדל‬
‫המגורים"‪.‬‬
‫מבנה "תלוי באוויר" וזיזים "מרחפים"‬
‫"את חפירת חמש קומות החניונים מתחת ל'בית ליטווינסקי'‪,‬‬
‫המשתרעות מתחת לכל מבנה המגדל‪ ,‬תכננו על‪-‬ידי חיזוק‬
‫קירותיו ותקרותיו בקורות בטון ופלדה"‪ ,‬ממשיך ומספר שי‬
‫מילר‪" .‬רצפת הקומה התחתונה של המבנה בן שתי הקומות‬
‫וחצי הייתה מונחת על חול מהודק‪ .‬כך שניתן היה לפרק את‬
‫הריצוף שם ולצקת במקומו רצפה חדשה‪ .‬מתחת לרצפה‬
‫המקורית היו יסודות רדודים בצורת פלטות‪ .‬העמדנו קורות‬
‫חיזוק שיחזקו את הקירות בחלקו התחתון של המבנה ותמכנו‬
‫אותן בכלונסאות קטנים זמניים בגובה ‪ 10‬מ'‪ ,‬על מנת שניתן‬
‫יהיה לחפור מתחת לקורות חלצקת רצפה חדשה‪ ,‬שנתמכה‬
‫בכלונסאות עמוקים על גבי קיר הדיפון ההיקפי‪.‬‬
‫"במצב זה היה המבנה‪ ,‬שנתמך רק על‪-‬ידי הכלונסאות‪‘ ,‬תלוי‬
‫באוויר' וניתן היה לחפור מתחתיו את החלל בעומק ‪ 17‬מ'‬
‫שנדרש עבור חמש קומות החנייה‪ .‬עם החפירה בוצעו עוגנים‬
‫זמניים לקירות הדיפון בכל היקף המגרש כדי לתמוך בהם‪ ,‬וכך‬
‫קיבלנו חלל שניתן היה להתחיל לבנות בו את מרתפי החנייה‬
‫ואת היסודות למגדל‪ ,‬ששיטת הביצוע שלהם הייתה דוברה‬
‫על גבי כלונסאות באיזור מגדל המגורים‪ .‬זוהי שיטת ביסוס‬
‫שהתפתחה בשנים האחרונות‪ ,‬שבה קודחים כלונסאות מתחת‬
‫לדוברה כדי לצמצם ככל הניתן את שקיעתה‪ .‬את הכלונסאות‬
‫שנקדחו ממפלס הקרקע כעמודים חיבקו קורות פלדה‪ ,‬שבוצעו‬
‫לפני החפירה למניעת קריסתם‪.‬‬
‫"כאן התעוררה בעיה‪ :‬איך חופרים כמויות כה גדולות של עפר‬
‫ומפנים אותם דרך המגרש הקטן שפונה לרחוב עמוס תנועה?‬
‫הקבלן מצא פתרון‪ :‬הוא הציב בחפיר שני מסועים שהאחד‬
‫מהם הזין את השני‪ ,‬שהוביל את העפר לעבר רחוב אחד העם‪,‬‬
‫ישר אל תוך המשאיות שחנו זמנית על המדרכה‪.‬‬
‫"מתוך הבור שנכרה התחלנו להרים את גרעין המגדל והעמודים‬
‫במרכז הבניין‪ ,‬שמתוכם יצאו עמודי פלדה אלכסוניים באורך‬
‫של ‪ 17‬מ' שהגיעו עד למפלס ‪ 56+‬אבסולוטי‪ ,‬שם יפגשו תקרה‬
‫דרוכה‪ .‬התקרה הזאת חובקת למעשה את כל הבניין ומרחפת‬
‫מעל שני המבנים לשימור שמתחתיה‪ .‬כל זיז כזה מעל למבנים‬
‫לשימור הוא באורך של ‪ 10‬מ'‪ .‬בהמשך הבנייה לגובה ניתן היה‬
‫כבר לצקת בכל הקומות תקרות רגילות‪ ,‬שהעומס שלהן עובר‬
‫כלפי מטה דרך עמודי הפלדה האלכסוניים והתקרה הדרוכה‬
‫אל גרעין הבניין והחלק המרכזי שלו‪.‬‬
‫"בשלב זה הורדנו עמודים תלויים בגובה ‪ 10‬מ' ממפלס ‪56+‬‬
‫(שהורמו לתלייתם באמצעות שני מנופים) ועליהם מונחות‬
‫תקרות תלויות‪ ,‬שהשלימו את שלוש הקומות התחתונות של‬
‫המגדל‪ ,‬המתנשאות מעל ללובי‪ .‬רק אז ניתן היה להתפנות‬
‫להרכיב מחדש ולשחזר את ‘בית אדלר' ובמקביל להתחיל‬
‫בשיפוץ ‘בית ליטווינסקי'‪ .‬הכניסה והמבואה למגדל המגורים‬
‫היא דרך מבנה נוסף‪ ,‬בן חמש קומות‪ ,‬שנבנה בשדרות‬
‫‪7‬‬
‫‪38‬‬
‫הנדסת בנייה ותשתיות‪ ,‬גליון ‪ ,64‬אוגוסט ‪2015‬‬
‫אומר אדריכל יואב מיכאל‪" .‬ניצבנו בפני אתגרים‬
‫מטורפים מבחינת ההתמודדות עם שימור‬
‫המבנים ההיסטוריים‪ ,‬התיאומים ההנדסיים‪,‬‬
‫הסדרי התנועה וההובלה בצירי תנועה ראשיים‬
‫שלא ניתן היה לחסום אותם מסביב לאתר‬
‫הבנייה‪ ,‬ותלונות הדיירים השכנים‪ .‬צריך היה‬
‫הרבה מרפקים כדי לתכנן פרויקט כזה‪ .‬אני לא‬
‫מכיר עוד פרויקט כה מורכב שבוצע בארץ‪ .‬הוא‬
‫גבה מאיתנו הרבה דם וזיעה"‪.‬‬
‫"אנחנו נכנסו לביצוע הפרויקט כקבלן הבנייה‬
‫בתחילת שנת ‪ ,2013‬לאחר ש'בית אדלר' פורק‬
‫כבר בשנת ‪ 2009‬על‪-‬ידי חברת ‘תורג'מן חברה‬
‫לבנייה בע"מ'‪ ,‬שאיחסנה את חלקיו שהורמו‬
‫צילום הדמייה הממחיש את הקונסטרוקציה הייחודית של המגדל שאיפשרה במנופים והוטענו על גבי משאיות‪ ,‬באתר אחר"‪,‬‬
‫"לתלות" קומות "מרחפות" מעל שני המבנים לשימור שמתחתיו‪ .‬המבנה מספר מהנדס אלון יעקב‪ ,‬רכז הפרויקטים של‬
‫האדום משמאל הוא מבנה מלון "פלטין" בפינת אחה"ע ונחלת בנימין‪ ,‬שגם החברה הקבלנית "אל‪-‬הר"‪.‬‬
‫הוא מבנה לשימור‬
‫"כדי לאפשר את ביצוע התוכניות היה צורך‬
‫לשנות את סכמת הקונסטרוקציה בשיתוף עם המהנדסים‬
‫רוטשילד ‪ ,17‬שגם אותו היה צריך לבנות צמוד לבניין המיועד‬
‫ישראל דוד ואריה מרקוביץ‪ ,‬מחברת ‘מרקוביץ שנאן מהנדסים'‪,‬‬
‫לשימור‪.‬‬
‫שתכנן את ייצור קורות הפלדה‪ .‬התפקיד שלנו היה להנחות‬
‫"כך‪ ,‬בשיטה מקורית שלא בוצעה קודם לכן‪ ,‬הצלחנו להרים‬
‫את מתכננים איך להתאים את התכנון כדי לאפשר ביצוע‪,‬‬
‫מגדל חדיש מבלי לפגוע במבנים ההיסטוריים המייצגים את‬
‫לקבוע את שלבי ביצוע העבודה ואת העומסים בשלבי העבודה‬
‫ראשיתה של תל אביב"‪.‬‬
‫השונים‪ .‬שכן‪ ,‬עד שהמבנה מחזיק את עצמו צריך לדעת איך‬
‫להחזיק אותו‪ .‬בשיתוף עם יוסי נתיב‪ ,‬מנכ"ל ‘אל‪-‬הר'‪ ,‬ומהנדסי‬
‫פרויקט עם "אתגרים מטורפים"‬
‫הקונסטרוקציה תכננו איך לשנות את התכנון המקורי כדי‬
‫תכנון מגדל "רוטשילד ‪ "17‬נמשך כשמונה שנים‪" .‬במהלך‬
‫שנצליח לבצע את הבנייה בשלבים‪ ,‬על‪-‬פי אילוצי התימוך‬
‫התכנון האדריכלי של המגדל היו לנו הרבה כאבי בטן ולבטים"‪,‬‬
‫שהוכתבו לנו‪.‬‬
‫"הבעיה העיקרית בביצוע הייתה הצורך בשימור מבנה היסטורי‬
‫שיש לתלותו באוויר‪ ,‬לחפור מתחתיו ובאותה עת לבנות מעליו‬
‫מגדל קונזולי‪ ,‬שבולט החוצה ללא עמודים שיתמכו בזיזים‬
‫הבולטים ממנו‪ .‬לצורך זה היינו צריכים לגשר על אלפי טונות‬
‫של עומסים שהיו צריכים לרדת לנקודות תמיכה‪ ,‬אותן היינו‬
‫צריכים למצוא באיזור הצפוף שעמד לרשותנו‪ ,‬ובאילוץ של‬
‫אי פגיעה ב'בית ליטווינסקי' המיועד לשימור מחמיר‪.‬‬
‫"היינו מוגבלים לעבודה בגבולות המגרש הצר בלבד בין רחובות‬
‫ראשיים בלב תל‪-‬אביב בסביבת מבנים לשימור‪ .‬אתגרים‬
‫נוספים שניצבו בפנינו היו מציאת פתרון קונסטרוקטיבי‬
‫לסכמה הסטטית של המבנה והשלבים לבניית המגדל; מציאת‬
‫פתרונות לאילוצי הביצוע‪ ,‬אילוצי התימוך בפלדה ובפיגומים;‬
‫ומעקב אחר שקיעות המבנה במהלך תוספת העומסים‪.‬‬
‫"לצורך החפירה לעומק של ‪ 17‬מ' הורדנו באמצעות מנופים‬
‫כלי חפירה ושני מסועים‪ ,‬שהאחד מהם הזין את השני‪ .‬אלה‬
‫הובילו את העפר שנחפר למשאיות שחנו ברחוב אחד העם‪,‬‬
‫לאחר שנאלצנו לבצע ברחוב זה הסדרי תנועה מיוחדים‬
‫על‪-‬ידי המשטרה‪ ,‬לקבל רישיונות והיתרים מיוחדים לתכנון‬
‫התנועה‪ ,‬ולשכור בתשלום צוותי הכוונת תנועה מיוחדים‪.‬‬
‫החפירה בוצעה בשלבים‪ ,‬תחילה עד מפלס התקנת עיגוני‬
‫הדיפון ואחר‪-‬כך ליציקת הכלונסאות הגדולים בגובה של ‪18‬‬
‫מ'‪ .‬בנוסף להם נבנו עוד שלושה כלונסאות גדולים בקוטר‬
‫של ‪ 1.30‬מ' כדי לתמוך את הבניין‪.‬‬
‫"פתרונות התימוך שלנו בכל צד של המגדל היו שונים‪ .‬לאחר‬
‫ביצוע רצפת הטרנספורמציה והתימוך ב'בית ליטווינסקי'‬
‫החשנו את קצב ביצוע המרתפים בצד שבו ניצב ופורק ‘בית‬
‫‪40‬‬
‫הנדסת בנייה ותשתיות‪ ,‬גליון ‪ ,64‬אוגוסט ‪2015‬‬
‫יציקת התקרה הראשונה מעל שני המבנים לשימור הנתמכת באמצעות קורות‬
‫אלכסוניות היורדות מקומת המתיחה והעמודים שהורדו ממנה‬
‫אדלר'‪ .‬הצד זה הקמנו פיגום מתכת גבוה‪ ,‬שסופק על‪-‬ידי‬
‫‘דוקה ישראל'‪ ,‬שהיה מסוגל לשאת יציקה של שלוש תקרות‬
‫בטון‪ ,‬פיגומי עץ בגובה ‪ 24‬מ'‪ ,‬עובדים וציוד‪ .‬פיגום זה תוכנן‬
‫כך‪ ,‬שניתן יהיה לפרק חלק ממנו‪ ,‬להנמיכו‪ ,‬ולצקת תקרות‬
‫במינוסי‪ -‬כלומר‪ ,‬נמוכות יותר מתקרות אחרות שכבר בוצעו‬
‫מעליהן וכאלה שהיו צריכות עוד להתבצע אחר‪-‬כך‪.‬‬
‫"בצד המערבי של הפרויקט נבנתה קונסטרוקציה זמנית‬
‫במשקל ‪ 70‬טון‪ ,‬תוך הורדת העומס מעל הכלונסאות התומכים‬
‫את ‘בית ליטווינסקי'‪ ,‬על הגרעין ועל עמודי החזית‪ .‬לאחר מכן‬
‫התחלנו בהרכבת קונסטרוקציית הפלדה הקבועה של המבנה‬
‫מהפלטפורמה הזמנית ומהפיגום‪ .‬מצאנו ארבע נקודות השענה‬
‫מעל הכלונסאות הזמניים שתמכו ב'בית ליטווינסקי' והם תמכו‬
‫בפלטפורמה הזמנית כדי שהעומסים יירדו למרכז‪.‬‬
‫"אלכסוני הפלדה חושבו ליכולת נשיאה של ‪ 60%‬מהעומס‬
‫המתוכנן‪ .‬מעל הפלטפורמה הקמנו פיגומים לביצוע זיז הבליטה‬
‫של המגדל‪ .‬לאחר מכן בוצעה יציקת הקומות כלפי מעלה‬
‫ובמקביל המשך יציקת התקרות כלפי מטה‪ .‬מעל הקורות‬
‫האלכסוניות יצקנו תקרת מתיחה מיוחדת אלה מגיעים‬
‫רוב עומסי המגדל‪ ,‬מהקומות שמעליה ומהקומות התלויות‬
‫מתחתיה‪ .‬תקרה זו מעבירה את הכוחות האנכיים לקורות‬
‫הפלדה האלכסוניות‪ .‬מדובר בצמתות שמקבלות עומסים‬
‫של אלפי טונות מכמה כיוונים‪ ,‬כשכל צומת כזאת מורכבצת‬
‫מעמודים וקורות בחתך קומפוזיט מחמישה כיוונים‪ .‬בצומת‬
‫יש גם אלמנטי פלדה שמעבירים את הכוחות האופקיים‬
‫והאנכיים‪ ,‬ומספר כבלים שתפקידם לאזן את מומנט הפיתול‪.‬‬
‫את ההאליסה המיוחדת והחישובים המדויקים של מומנטי‬
‫הפיתול בכל צומת כזאת ביצעו משרדי המהנדסים של ישראל‬
‫דוד וד"ר דורון שלו‪ ,‬בשיתוף המהנדסים שלנו‪.‬‬
‫"סיום ביצוע תקרת המתיחה ואלכסוני קורות הפלדה היה‬
‫חגיגה גדולה ‪ -‬אבן דרךבפרויקט מיוחד זה‪ .‬שכן על תקרה‬
‫זו ניתן היה להקים את קומות ההמשך של מגדל המגורים‪.‬‬
‫מכאן וכלפי מעלה עבדות הבנייה הייתה סטנדרטית‪ ,‬של בניית‬
‫תקרות דרוכות שיושבות האחת על גבי השנייה‪ .‬במקביל‬
‫לבנייה כלפי מעלה יצקנו גם את התקרות מתחת לפיגומים‪.‬‬
‫"בנוסף ל‪ 17-‬קומות המגורים של המגדל נבנו בחלקו התחתון‬
‫חמש קומות טכניות ובהן פירי מעברים של כל התשתיות‬
‫הנדרשות ‪ -‬חשמל‪ ,‬אינסטלציה‪ ,‬פינוי אשפה‪ ,‬אוורור‪ ,‬בקרת‬
‫אקלים ומערכות שליטה ובקרה ‪ -‬וכן‬
‫חדרים לאנשי האחזקה וניהול הבניין‪.‬‬
‫בקומת הגג של המגדל נבנה מסתור‬
‫למערכות מיזוג ואוורור שונות‪ .‬בסך‬
‫הכל הגובה הכללי של המבנה הוא ‪101‬‬
‫מ'‪ ,‬ומעל מפלס הרחוב ‪ 83‬מ'‪.‬‬
‫"לבניית חמש קומות הלובי המחופות‬
‫זכוכית הבאנו לאתר כלוב פלדה‬
‫בגובה ‪ 18‬מ'‪ ,‬שלתוכו יצקנו את‬
‫הבטון במקום‪ .‬השתמשנו בתבניות‬
‫פח כדי לחבר אותו לבניין ולצקת את‬
‫הבטון בשלושה שלבים‪.‬‬
‫"על העבודה באתר ניצחו מנהל‬
‫הפרויקט אמיל טרודי ומהנדס הביצוע‬
‫עידן משלזון"‪.‬‬
‫מהנדס שי מילר‬
‫שותף בכיר במשרד "דוד מהנדסים‬
‫בע"מ"‪ .‬יליד תל‪-‬אביב‪ .1963 ,‬בוגר ביה"ס‬
‫"גבריאלי כרמל" בת"א ו"אורט טכניקום"‬
‫בגבעתיים במגמת הנדסת בניין‪ .‬בצה"ל‬
‫סיים את שירותו בדרגת רס"ן במשטרה‬
‫הצבאית לאחר שנת שירות בקבע‪ .‬בוגר‬
‫הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון מחזור ‪ .1990‬עבד‬
‫בתחילת דרכו כמהנדס במשרד "מילר שנבל צחר ושות'"‬
‫והיה מנהל פרויקטים בחברת "אמיק"ן"‪ .‬בשנת ‪ 1993‬הצטרף‬
‫כמהנדס לחברת "י‪ .‬דוד מהנדסים בע"מ"‪ ,‬תחילה כשכיר‬
‫ואחר‪-‬כך כשותף‪ ,‬ומאז ועד היום עמד בראש צוותים שתכננו‬
‫את הקונסטרוקציות למבנים כמו מגדל "סיטי טאואר"‬
‫ברמת‪-‬גן; מגדל "ישראכרט" בתל‪-‬אביב; מגדל האישפוז‬
‫"הדסה" בעין כרם‪ ,‬ירושלים; "מנהטן" בתל‪-‬אביב; "מגדל‬
‫רמז" בתל‪-‬אביב; "מגדלי בסר"‪" ,‬אביב" ו"‪ "WB‬בשיכון‬
‫צמרת בתל‪-‬אביב; מתקן ההתפה בפלמחים; ה"גרנד קניון"‬
‫בבאר‪-‬שבע; מגדל "נווה" בבת‪-‬ים המתנשא לגובה של‬
‫‪ 40‬קומות; מגדל קריית הממשלה בתל‪-‬אביב ועוד‪ .‬תושב‬
‫רעננה‪ .‬נשוי‪.2+‬‬
‫מהנדס אלון יעקב‬
‫רכז פרויקטים בחברת "אל‪-‬הר הנדסה‬
‫ובניין בע"מ" מקבוצת "קרדן"‪ .‬יליד‬
‫ירושלים‪ .1972 ,‬גדל והתחנך בחולון‪.‬‬
‫בצה"ל שירת באגד ארטילריה‪ .‬בוגר‬
‫בהצטיינות של הפקולטה להנדסה אזרחית‬
‫בטכניון מחזור ‪ .1997‬המסלול המקצועי‬
‫שלו כמהנדס עבר דרך חברת "אלדד ספיבק חברה להנדסה‬
‫בע"מ"; "א‪ .‬ארנסון בע"מ" ו"אשטרום אינטרנשיונל" עבורה‬
‫ניהל פרויקט של בניית בית מלון בג'מייקה‪ .‬הצטרף לחברת‬
‫"אל‪-‬הר" וניהל את "אל‪-‬הר הנדסה" ברומניה‪ .‬חזר לפני שש‬
‫שנים לארץ והיה מנהל פרויקטים בכיר בחברת ארביב קהת‬
‫ראשה ניהול‪ ,‬ייזום והנדסה בע"מ"‪ .‬בינואר ‪ 2013‬התמנה כרכז‬
‫הפרויקט ב"אל‪-‬הר"‪ .‬תושב רעננה‪ .‬נשוי‪.3+‬‬
‫הנדסת בנייה ותשתיות‪ ,‬גליון ‪ ,64‬אוגוסט ‪2015‬‬
‫‪41‬‬