‫מאת יובל בן שלוש‬ ‫ושירה שפושניק‬ ‫עירנו‬ ‫חדרה‬ ‫חדרה‬ ‫שלנו‬ ‫בית חולים הלל יפה‬ ‫המרכז הרפואי הלל יפה הוא בית חולים ממשלתי השוכן‬ ‫במבואותיה המערביים של העיר חדרה ‪ ,‬ומשרת אוכלוסייה של‬ ‫כשלוש מאות ושמונים אלף תושבים‪ ,‬במרחב המשתרע מזכרון‬ ‫יעקב בצפון‪ ,‬עד נתניה בדרום‪ ,‬מחוף הים התיכון במערב ועד אום‬ ‫אל‪-‬פאחם והקו הירוק במזרח‪ .‬המרכז נקרא על‪-‬שם ד"ר הלל‬ ‫יפה‪ ,‬רופא מושבות האזור בתקופת העלייה הראשונה‪.‬‬ ‫מוזיאון‬ ‫החאן‬ ‫בניגוד לרוב מבני החאן‬ ‫בארץ‪ ,‬החאן בחדרה לא‬ ‫החל את דרכו כאכסניית‬ ‫דרכים‪ ,‬אלא כבית חווה‬ ‫חקלאית שהוקם בשליש‬ ‫האחרון של המאה ה‪.19-‬‬ ‫אורכו עמד על ‪61.5‬‬ ‫מטרים‪ ,‬רוחבו הגיע לכ‪40-‬‬ ‫מטרים‪ ,‬והוא עוצב בצורת‬ ‫חצר פנימית שסביבה היו‬ ‫ערוכים ‪ 25‬חדרים‪ .‬המבנה‬ ‫נבנה מאבני כורכר שנלקחו‬ ‫מעתיקות קיסריה‪ .‬במרכזו‬ ‫של כל חדר הוקמה קשת‬ ‫אשר תמכה בגג‪ ,‬וזה נבנה‬ ‫בתורו מקורות עץ ארז‬ ‫שנשאו כיסוי צמחי וחיפוי‪.‬‬ ‫מגדל המים‬ ‫בחדרה‬ ‫מגדל מים הוא מכל מים ענק המתנשא לגובה רב‬ ‫במטרה ליצב את הלחץ במערכת אספקת המים‬ ‫ולצבור מים לשעת חרום‪ .‬זמינות המים מהמגדל לא‬ ‫תלויה באספקת חשמל‪.‬‬ ‫גובה המגדל מספק את הלחץ ההידרוסטטי עבור‬ ‫מערכת אספקת המים‪ .‬משאבות פשוטות מתקשות‬ ‫לעמוד בשינוים בזרם המים הדרוש‪ ,‬אך מספיקות‬ ‫כדי למלא את המגדל בקצב קבוע בעת הצורך‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬מדינות רבות מוציאות את מגדל המים‬ ‫ממערכת אספקת המים שלהם ומשתמשות‬ ‫במשאבות מודרניות עם מערכות בקרה אשר יכולות‬ ‫להגיב לשינוים בצריכת המים‪ .‬מגדלי מים רבים נבנו‬ ‫בתקופת המהפכה התעשייתית‪ ,‬וכיום מתייחסים אל‬ ‫כמה מהם כאל ציוני דרך אדריכליים ואנדרטות ועל‬ ‫כן לא יהרסו‪ .‬מספר מגדלי מים הופכים להיות בית‬ ‫דירות או דירות גג יוקרתיות‪.‬‬ ‫ישנם הרבה מגדלי מים המקושטים‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫בעבודת לבנים מפוארת או סורגים המכוסים‬ ‫בקיסוס‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש ערים המציירות את שם העיר‬ ‫בפסגת המגדל כעזר לטייסים מתחילים‪.‬‬ ‫בית‬ ‫פיינברג‬ ‫בית‬ ‫פיינברג‬ ‫‪ ,‬שהוקמו סביב חצר פנימית בצורת האות‬ ‫ח'‪ .‬בצלע המערבית של המבנה נבנו‬ ‫ארבעה חדרים וחדר אוכל שפנה אל‬ ‫החצר הפנימית‪ .‬באגף הצפוני היו שתי‬ ‫קומות‪ ,‬ובין היתר הותקן בו בית שימוש‪,‬‬ ‫דבר יוצא דופן לתקופה‪ .‬באגף הדרומי‬ ‫נבנו חדרי השירות‪ :‬מטבח‪ ,‬אמבטיה‬ ‫ומגורי העוזרת‪ .‬בחצר הפנימית טיפחה‬ ‫אם המשפחה פניה פיינברג‪ ,‬גן ורדים‬ ‫ואירוסים‪ ,‬וכאשר הברון אדמונד רוטשילד‬ ‫ביקר בבית בשנת ‪ ,1914‬העניקה לו זר‬ ‫ופקעות אירוסים‪ .‬מתחת למבנה נחפר‬ ‫מרתף גדול שתקרתו מקומרת‪ ,‬ובעת‬ ‫גירוש תושבי דרום הארץ בידי הטורקים‬ ‫התגוררו בבית קרובים ומכרים של‬ ‫המשפחה‪ ,‬והמרתף שימש להטמנת חפצי‬ ‫ערך‪ .‬בני משפחת פיינברג היו ידועים‬ ‫כאניני טעם‪ ,‬דבר שבא לידי ביטוי בריהוט‬ ‫ובכלי הבית‪ ,‬ובציורי קיר בסגנון אר דקו‬ ‫ואר נובו‪ .‬במאורעות תרפ"א שהתרחשו ב‪-‬‬ ‫‪ 6‬במאי ‪ ,1921‬הותקפה חדרה בידי‬ ‫פורעים ערבים מטול כרם‪ .‬בתיה‬ ‫הדרומיים של המושבה נעזבו ו‪ 14-‬מהם‪,‬‬ ‫ובהם בית פיינברג‪ ,‬נבזזו והועלו באש‪.‬‬ ‫פניה פיינברג לא חזרה מאז לגור בבית‪,‬‬ ‫והוא היה נטוש ומוזנח במשך עשרות‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫יער חדרה‬ ‫יער חדרה הוא שריד ליער עצי אלון התבור שכונה‬ ‫"יער השרון" ואשר השתרע מהירקון בדרום עד נחל‬ ‫תנינים בצפון‪ .‬היער נכרת ברובו בתקופת מלחמת‬ ‫העולם הראשונה כאשר העות'מאנים נצלו את עציו‬ ‫להסקת מנועי קיטור של קטרים‪ .‬כיום נותרו בשטח‬ ‫היער עצי אלון וחרוב טבעיים מעטים‪ ,‬ורובו עצי‬ ‫אקליפטוס שנטעו החל מ‪ 1896-‬בניסיון לייבש את‬ ‫ביצת "טאס" ששכנה באתר‪ .‬עבודות הניקוז ונטיעת‬ ‫העצים מומנו על ידי הברון רוטשילד אך הן לא השיגו‬ ‫את מטרתן‪ ,‬והביצה יובשה רק בשנות ה‪ 30-‬של‬ ‫המאה ה‪ 20-‬באמצעות חפירת תעלות ניקוז שפינו את‬ ‫המים אל נחל אלכסנדר‪ .‬ביער כוורות דבורים בשל‬ ‫התאמת פריחת האקליפטוס לאיסוף צוף‪ .‬בשטח‬ ‫הוכשרו פינות בילוי ונופש‪ ,‬ושביל ישראל חוצה את‬ ‫היער לאורכו מצפון לדרום‪ .‬בצידו הצפוני של היער‬ ‫שוכנת תחנת הרכבת חדרה מערב‪ ,‬ולידה כלביית‬ ‫"חדרה אוהבת חיות" לכלבים נטושים ‪.‬‬ ‫נחל חדרה‬ ‫נחל חדרה‬ ‫נחל חדרה (נהר אל מפג'ר)‬ ‫הוא נחל אכזב ברובו‪ .‬תחילתו‬ ‫של נחל חדרה במזרח בעמק‬ ‫דותן והוא זורם מערבה‬ ‫בפיתולים רבים מצפון למבוא‬ ‫דותן‪ ,‬בין חרמש בצפון ונזלה‬ ‫אל‪-‬שרקייה בדרום‪ ,‬מדרום‬ ‫לבאקה א‪-‬שרקייה ובאקה‬ ‫גאלרבייה ובין מאור ושדה‬ ‫יצחק אל נקודת החיבור בין נחל‬ ‫יצחק ונחל עירון מדרום לתלמי‬ ‫אליעזר‪ .‬הנחל זורם משם‬ ‫מערבה מצפון לחדרה ונשפך‬ ‫לים התיכון בתחומי פארק נחל‬ ‫חדרה‪ ,‬כמה עשרות מטרים‬ ‫דרומית לתחנת הכח אורות‬ ‫רבין שבצפון חדרה‬ ‫יהושע חנקין בחדרה‬ ‫יהושע‬ ‫חנקין עם‬ ‫רעייתו‬ ‫אולגה‬ ‫‪ ‬יהושע חנקין נולד בכ"ז בכסלו תרכ"ה לשרה‬ ‫ויהודה לייב בכפר קטן בסמוך לקרמנצ'וג‪,‬‬ ‫בפלך פולטבה שבדרום האימפריה הרוסית‬ ‫(ב"תחום המושב" היהודי; כיום אוקראינה)‪.‬‬ ‫במשפחה היו שבעה ילדים ‪ -‬ארבעה בנים‬ ‫ושלוש בנות‪ .‬אביו עסק בחקלאות‪ ,‬בניגוד לרוב‬ ‫היהודים בסביבתו‪ ,‬שהיו סוחרים ובעלי‬ ‫מלאכה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬היה אביו מעורה בחוגי‬ ‫ההשכלה‪ ,‬מה שמסביר את ההחלטה הלא‬ ‫שגרתית לשלוח את יהושע ‪ -‬בן הכפר ‪-‬‬ ‫לגימנסיה בעיר הסמוכה‪ .‬בגימנסיה התוודע‬ ‫יהושע לתרבות הרוסית ולספרותה‪ .‬כמו רבים‬ ‫מחבריו בגימנסיה‪ ,‬חלם יהושע על שחרור העם‬ ‫הרוסי משלטונו העריץ של הצאר והטבת מצבם‬ ‫של האיכרים הרוסים‪ .‬יהושע התכונן יחד עם‬ ‫חבריו למרד בשלטון הצאר‪ ,‬ובמקביל עזר‬ ‫לאביו בעבודת האדמה‪ ,‬שם התחשל והתחנך‬ ‫להגנה עצמית‪.‬‬ ‫‪ ‬כשהיה חנקין בן שש‪-‬עשרה פרצו פרעות‬ ‫"הסופות בנגב"‪ .‬עקב כך‪ ,‬הצטרפה משפחתו‬ ‫ל"חובבי ציון"‪ ,‬ובחורף ‪ 1882‬עלתה לארץ‬ ‫ישראל והתיישבה ביפו‪.‬‬