‫בנקאות‬
‫פ‬
‫ס רים‬
‫‬
‫על הטיות ואשליות‬
‫אמנות החשיבה הצלולה‬
‫מאת רולף דובלי‪ ,‬תרגום‪ :‬שמעון בוזגלו‬
‫ידיעות ספרים‪ 237 ,‬עמודים‬
‫הכלכלן ג'ון קנת גלבריית כתב שקיימים שני סוגים של חזאים‪:‬‬
‫"אלה שלא יודעים‪ ,‬ואלה שלא יודעים שהם לא יודעים"‪ .‬רולף‬
‫דובלי‪ ,‬סופר ויזם‪ ,‬מצטט את גלבריית בפרק על אשליית החיזוי ‪-‬‬
‫אחת מ־‪ 51‬אשליות והטיות שהוא מביא בספרו אמנות החשיבה‬
‫הצלולה‪ .‬שם הספר אמנם מצלצל כמו עוד מדריך שימושי‪ ,‬מאלה‬
‫שנערמים בכמויות מדי יום‪ ,‬אבל מהר מאוד הקורא מבין שאחת‬
‫התובנות של הספר היא להימנע מקריאת מדריכים כאלה‪.‬‬
‫אמנות החשיבה הצלולה מצטרף לשובל מתארך של ספרים‬
‫שמנתחים את טעויות החשיבה‬
‫וקבלת ההחלטות שלנו‪ .‬כפי‬
‫שנכתב בסקירה שמופיעה‬
‫במדור זה על ספרו של טים‬
‫הרפורד‪ ,‬השורשים מצויים אצל‬
‫כהנמן וטברסקי‪ ,‬ומשם יצאו‬
‫בכיוונים שונים ודומים מחקרים‬
‫ופרסומים של דן אריאלי‪ ,‬נסים‬
‫טאלב ואחרים‪.‬‬
‫היתרון בספר הוא בפשטות‬
‫ובבהירות‪ .‬דובלי מצליח לזקק‬
‫את ההטיות והאשליות שהוא‬
‫מצא ומגיש אותן לקורא בעזרת‬
‫דוגמאות פשוטות‪ .‬אפשר גם‬
‫לדלג בין הפרקים הקצרים בלי תחושה של אובדן רצף כלשהו‪.‬‬
‫הכשלים שמנתח הספר חוצים תחומים ‪ -‬בין פוליטיקה‪ ,‬עסקים‬
‫וסתם החלטות של יום־יום‪ .‬דוגמה לכך הוא הכשל שדובלי מכנה‬
‫"זה יהיה יותר רע לפני שיהיה יותר טוב"‪ .‬אם הבעיה ממשיכה‬
‫להחמיר‪ ,‬התחזית מאוששת‪ ,‬ואם המצב משתפר באופן לא צפוי‪,‬‬
‫הלקוח מאושר והמומחה יכול לייחס את זה ליכולותיו המופלאות‪.‬‬
‫זה עובד בין אתה מייעץ למנכ"ל חברה עסקית ובין אם מייעץ‬
‫לראש ממשלה‪ ,‬להבטיח עוד תקופה קשה של קיצוצים ו"הידוק‬
‫חגורה" עד שכולם יראו שיפור‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫המבנה של הספר‪ ,‬שמאפשר קריאה קולחת‪ ,‬מחפה על התחושה‬
‫שתהיה לקוראים רבים‪ ,‬כי קראו חלק מהאשליות שמוצגות בו‬
‫בספרים אחרים‪ .‬האם אנשים יפסיקו להפריז בסיכויי ההצלחה‬
‫שלהם? האם נפסיק להיענות להצעות לקבל משקה חינם או‬
‫לטעום גבינה בסופרמרקט? כנראה שלא‪ .‬אבל כנראה שגם לא‬
‫נפסיק לקרוא ספרים שינתחו את ההתנהגות שלנו‪ ,‬בתנאי שהם‬
‫כתובים טוב‪.‬‬
‫הדרך למקסם ערך‬
‫תובנות במכירת חברות‬
‫מאת מני וסרמן‬
‫הוצאת ידיעות ספרים‪ 206 ,‬עמודים‬
‫הקלישאה המקובלת בקרב בעלי חברות‪ ,‬כאשר שואלים אותם‬
‫על אפשרות של מכירה‪ ,‬היא‪ :‬אני לא מוכר‪ ,‬אבל לכל דבר יש מחיר‪.‬‬
‫מי שקורא את מדורי הכלכלה בעיתונים‪ ,‬נתקל מדי יום בסיפורים‬
‫על תהליכי מיזוגים ורכישות של חברות‪ .‬אבל ברוב המקרים אנחנו‬
‫נאלצים להסתפק בדיווחים‬
‫יבשים ובמספרים ‪ -‬מי מכר‪,‬‬
‫מי קנה ובכמה ‪ -‬ולא נחשפים‬
‫למה שהתרחש מאחורי‬
‫הקלעים‪ .‬מה הניע את המכירה‪,‬‬
‫איך התנהל התהליך‪ ,‬מה היו‬
‫הטקטיקות במכרז ‪ -‬אלה כמה‬
‫מהשאלות שלא נקבל עליהן‬
‫תשובות גם לאחר שהמכירה‬
‫או המיזוג יסתיימו‪.‬‬
‫מני וסרמן‪ ,‬שעוסק כיום‬
‫בניהול קרן השקעות ובעבר‬
‫היה שותף בחברה שעסקה‬
‫בתהליכי מכירה של חברות‪,‬‬
‫מנסה לחלוק עם הקוראים את התובנות שלו מתהליכי מכירה‬
‫שליווה לאורך השנים‪ .‬איך מגבשים מחיר מבוקש לחברה‪ ,‬מתי‬
‫ואיך לפנות לקונים אסטרטגיים ומתי לקונים פיננסיים‪ ,‬איך‬
‫מגבשים הערכת שווי‪ ,‬מהם השיקולים שיש להפעיל בעת ניהול‬
‫המו"מ ובאיזה מומחים להיעזר לאורך התהליך ‪ -‬אלה כמה‬
‫יוני ‪ | 2015‬מגזין איגוד הבנקים‬