רציתי לומר ברגע של הארה שכל מה שעובר על האדם . כל הרגשת הריחוק שלו מהשם. כל ההסתרת פני השם שאדם מרגיש ,ויוצר לו חלל ריק אדיר בתוכו ,והאדם מחפש להשלימו בכל עת ובכל צורה טובה או רעה ,ובשורש האדם רק מחפש את אלוהים. את התגלות הנשמה שבו מהפנימיות אל החיצוניות . וכל הדרכים והריגושים שאדם מחפש( ,לא משנה איזה ריגוש ,כל ענפי הספורט כל הדמיונות שאדם רודף אחריהם) זה את החוויה. את החוויה של הרגשת האור אין סוף ברוך הוא. ובאמת .כל הריחוק והנפילות של האדם ,מזה נעשה כל הכלים שלו .מהחסרונות האלו נולד כוח הרצון .כוח החיים .הגבולות .הכלים של האדם. כמה שהרגשת ההסתרה גבוהה ,כך גודל הרצון ,וממילא גם כוח וגודל הכלי .וכמובן שהאור מגיע כי יש לו כלים להכיל האור שנעשו מכוח הרצון שיצא מכוח ההסתרה והריחוק. אותם הכלים עצמם של הרצונות ,הם עצמם האור שהאדם מקבל אחרי זה. מתהפכים האותיות 'רצונות' ,לאותיות 'צנורות'. ואז האורות 'נצורים' בכלים ,ואינם נופלים שוב לעולם הפירוד. ' רצון' בגימטרייה 'שמו' .האור של הרצון העליון יורד דרך צינורות שם האדם. (אז בואו נפסיק להיתקע רק בכלים .ובואו נמנף את כל הכלי שנעשה מכח ההסתרה ,ונעסוק בלהמשיך את האורות לכלים . נפסיק כבר להיבהל מכל מה שעברנו ומכל הריחוק שהתרחקנו ,ונבין שהכל זה שעשוע אחד גדול, ואנחנו חיים את הסיפור של הבורא והבריאה .ובמקום לעסוק רק בלגרש את החושך שבא מחוסר הארת האור בכלים ,ניתן את כל מודעותנו באור ,בחסד ,בשפע ,ובטוב האלוהי. ואז כל אחד יחווה בהדרגה את הקריעת ים סוף שלו ויעבור מבחינת 'ים סוף'' - ,לים ללא סוף'. בברכת אורות בכלים....דניאל עמוס
© Copyright 2024