‫רציתי לומר ברגע של הארה‬
‫שכל מה שעובר על האדם ‪.‬‬
‫כל הרגשת הריחוק שלו מהשם‪.‬‬
‫כל ההסתרת פני השם שאדם מרגיש‪ ,‬ויוצר לו חלל ריק אדיר בתוכו‪ ,‬והאדם מחפש להשלימו בכל עת‬
‫ובכל צורה טובה או רעה‪ ,‬ובשורש האדם רק מחפש את אלוהים‪.‬‬
‫את התגלות הנשמה שבו מהפנימיות אל החיצוניות ‪.‬‬
‫וכל הדרכים והריגושים שאדם מחפש‪( ,‬לא משנה איזה ריגוש‪ ,‬כל ענפי הספורט כל הדמיונות שאדם‬
‫רודף אחריהם) זה את החוויה‪.‬‬
‫את החוויה של הרגשת האור אין סוף ברוך הוא‪.‬‬
‫ובאמת‪ .‬כל הריחוק והנפילות של האדם‪ ,‬מזה נעשה כל הכלים שלו‪ .‬מהחסרונות האלו נולד כוח‬
‫הרצון‪ .‬כוח החיים‪ .‬הגבולות‪ .‬הכלים של האדם‪.‬‬
‫כמה שהרגשת ההסתרה גבוהה‪ ,‬כך גודל הרצון‪ ,‬וממילא גם כוח וגודל הכלי‪ .‬וכמובן שהאור מגיע כי‬
‫יש לו כלים להכיל האור שנעשו מכוח הרצון שיצא מכוח ההסתרה והריחוק‪.‬‬
‫אותם הכלים עצמם של הרצונות‪ ,‬הם עצמם האור שהאדם מקבל אחרי זה‪.‬‬
‫מתהפכים האותיות 'רצונות'‪ ,‬לאותיות 'צנורות‪'.‬‬
‫ואז האורות 'נצורים' בכלים‪ ,‬ואינם נופלים שוב לעולם הפירוד‪.‬‬
‫' רצון' בגימטרייה 'שמו'‪ .‬האור של הרצון העליון יורד דרך צינורות שם האדם‪.‬‬
‫(אז בואו נפסיק להיתקע רק בכלים‪ .‬ובואו נמנף את כל הכלי שנעשה מכח ההסתרה‪ ,‬ונעסוק‬
‫בלהמשיך את האורות לכלים ‪.‬‬
‫נפסיק כבר להיבהל מכל מה שעברנו ומכל הריחוק שהתרחקנו‪ ,‬ונבין שהכל זה שעשוע אחד גדול‪,‬‬
‫ואנחנו חיים את הסיפור של הבורא והבריאה‪ .‬ובמקום לעסוק רק בלגרש את החושך שבא מחוסר‬
‫הארת האור בכלים‪ ,‬ניתן את כל מודעותנו באור‪ ,‬בחסד‪ ,‬בשפע‪ ,‬ובטוב האלוהי‪.‬‬
‫ואז כל אחד יחווה בהדרגה את הקריעת ים סוף שלו ויעבור מבחינת 'ים סוף'‪' - ,‬לים ללא סוף‪'.‬‬
‫בברכת אורות בכלים‪....‬דניאל עמוס‬