מבחר שירי ארץ ישראל
הלוואי /בועז שרעבי הלוואי ומענן תרד עלינו קשת הלוואי שלעולם הזה יש תקנה... הלוואי ויום יצמח מתוך סופה גועשת הלוואי ולא תאבד לעד המתנה הלוואי שהמדבר יצמיח עשב דשא הלוואי ועוד נשב בצל התאנה. הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב הלוואי הלוואי ונחדש ימינו כאן כקדם. הלוואי ולא ישא עוד גוי אל גוי חרב הלוואי ולא ננטוש את דרך התקווה הלוואי והאדם יהיה רחום עד ערב הלוואי שיש סיכוי אחד לאהבה. הלוואי שלא נכאב... הייה לי חבר במקום שאליו אני הולך היו רבים כבר לפני. השאירו שביל ,השאירו עץ השאירו אבן לרגלי. ומה אני אשאיר אחרי, האם אשאיר איזה דבר? איני רואה את צעדי איני רואה את צעדי ומי יראה אותם מחר? הייה לי חבר ,הייה לי אח הושט לי יד כשאקרא, הייה לי חבר ,הייה לי אח, הושט לי יד בעת צרה, אני אחיך ,אל תשכח. הייה לי חבר ,הייה לי אח. במקום שאליו אני הולך היו נשים ,היו גברים ואהבה גדולה היתה, האם אני אמצא אותה? הם לא השאירו לי דבר לא אנחות וגם לא פרחים הם לא השאירו לי דבר הם לא השאירו לי דבר מלבד אחים וחברים. הייה לי חבר... במקום שאליו אני הולך אני נזהר שלא לשבור אני נזהר שלא לדרוך אני נזהר שלא לזכור וטוב לי שאתה איתי וגם אתה וגם אתה, פה תישאר אחרי לכתי פה תישאר אחרי לכתי החברות אשר היתה. הייה לי חבר... חופשי ומאושר /בועז שרעבי תן את השמיים והשמש החמה תן לראות אותם מן הנשמה תן לנפש שתבער תן להיות חופשי ומאושר שיר לנו שיר ושלח לנו אור תן יום בהיר וערב טהור צחק בנפשי ,לבן ומואר בואה חופשי ולך מאושר שיר לנו שיר... עוד תפילה אחת אנחנו נבקש ממך עוד תפילה נריע לשמך זכור אותנו גם מחר תן להיות חופשי ומאושר שיר לנו שיר... יש ימים יפים שהדרכים בהם גדולות יש דברים יפים גם בלילות וכל מה שעוד נותר רק להיות חופשי ומאושר אלוהים נתן לך במתנה אלוהים נתן לך במתנה דבר גדול ,דבר נפלא אלוהים נתן לך במתנה את החיים על פני האדמה נתן לך את הלילה והיום אהבה תקווה וחלום קיץ ,חורף ,סתיו ,אביב נשמה טובה להביט סביב נתן לך שדות ירוקים פרחים ועצים מלבלבים נהרות ,נחלים וימים שמים ,ירח ,כוכבים אלוהים נתן לך במתנה דבר גדול ,דבר נפלא אלוהים נתן לך במתנה את החיים על פני האדמה נתן לך חגים ושבתות את ישראל ארץ האבות ידיים וראש להגשים חלומות נתן לך את כל הנפלאות נתן לך דברים כל כך יפים להביא לעולם ילדים להאזין לשירים ,לראות צבעים הו ,מה רבו מעשיך אלוהים אלוהים ,תן לי רק עוד מתנה מתנה קטנה ,אך נפלאה אלוהים ,תן לי רק עוד מתנה את השלום על פני האדמה לא נזוז מכאן /שלומי שבת מכאן,לא חשוב לאן.. לא נזוז מכאן, יחד נישאר ואולי.. מכאן,בוקר יעלה, אני לא אתפלא שאני עוד כאן.. פזמון: כאן הכל התחיל , לא ייגמר לעולם... כאן שוב נשבעים, מתפללים עם כולם.. לא נהיה לבד, אוספים את התקוות, הלילה עוד מותר , לנו לבכות.. מכאן,יש לי אור קטן. אם אני עוד כאן, זה תמיד סימן שיבוא.. רק טוב.. אלוקים לקח, אלוקים נתן.. אור כחול לבן. פזמון: כאן הכל התחיל , לא ייגמר לעולם... כאן שוב נשבעים, מתפללים עם כולם.. לא נהיה לבד, אוספים את התקוות, הלילה עוד מותר לנו לבכות.. תותים /אתניקס הקור שבגנך מול החום שבגני הבונקר לשמאלך מול הפגז שבידי הרימון שלך לא פרי והוא מוכן אצלך ביד אצלי במחסנית הם מוכנים אחד אחד. אור עולה מן המזרח יום חדש הגיע שנינו נתגבר על האימה תותים תותים בואי נקנה רק תותים במקום עוד מכונות של מלחמה. את המיטה חסמת בהרבה שקים של חול ועל ראשך קסדה מן הבונקר שמשמאל רצית שנשמתי תהיה צרורה לעד אבל אצלי במחסנית הם מוכנים אחד אחד. אור עולה מן המזרח... ההר הירוק תמיד /הגבעטרון פקחתי את עיני ,היה אז חודש שבט, ראיתי מעלי ציפור קטנה אחת ותכלת השמיים וענן יחיד וראיתי - את ההר הירוק תמיד. ההר הירוק כל ימות השנה, אני עוד חולם ושואל לנשום רוחותיך כבראשונה, לשכב בצילך כרמל. במשחקי ילדות קלי השכרון רדפתי פרפרים ,החלקתי במדרון ועת חיפשתי לי מסתור ללב תמים אז ברחתי - אל ההר הירוק תמיד. ההר הירוק כל ימות השנה... בשנות הנעורים ,בשנות האהבה טיפסנו בשביליו ,ידי בתוך ידה השקפנו למרחק ,לעבר העתיד וחלמנו - על ההר הירוק תמיד. ההר הירוק כל ימות השנה... הלכנו לצבא ,גדולים ונבוכים, מתוך המלחמות חזרנו כאחים הבאנו על כפיים רע וידיד ונפרדנו - מול ההר הירוק תמיד. ההר הירוק כל ימות השנה... וילדינו כבר היום הם עלמים, הורינו -שערם הלבין מרוב ימים. אך צעירים נהיה כל בוקר ,עת נביט אל אחינו - אל ההר הירוק תמיד. ההר הירוק כל ימות השנה... אנשים טובים /נעמי שמר תפקחו את העיניים ,תסתכלו סביב פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות אנשים טובים באמצע הדרך אנשים טובים מאוד אנשים טובים יודעים את הדרך ואיתם אפשר לצעוד איש אחד קנה לי ספר בן מאה שנה איש אחר בנה כינור שיש בו מנגינה ואישה טובה אחרת לי נתנה את שמה ומאז אני בדרך שרה במקומה אנשים טובים... איש אחד יבנה לי גשר כדי לחצות נהר איש אחר יצמיח יער במורדות ההר ואישה טובה אחרת ,אם יהיה קשה רק תצביע אל האופק ותבטיח ש - אנשים טובים... וממש כמו צמחי הבר הבודדים הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים הרקיע מתבהר ,וכבר אפשר לראות אנשים על אם הדרך מחכים לאות אנשים טובים... בדרך אל הכפר על הדרך היורדת מן הכפר בין עצי האלונים והאלה נשארו עוד בוודאי צעדי ועקבותי ואימי עוד קוראת לי בקולה. אך איני יודעת מה קרה אי אבדה הדרך הברוכה אי אבדה הדרך אל הכפר הדרך בה רציתי לשוב בחזרה. אל הדרך הקסומה של ילדותי אני שבה בחסות הערפל ונוגעת בכולם בפניהם ובקולם כמו נוגעת בארץ ישראל. ואני עוברת ואני זוכרת כל מה שהשארתי שם עוד ניצב הבית בין עצי הזית רוח באה מן הים. עוד ניצב הבית בין עצי הזית רוח באה מן הים ואני עוברת ואני זוכרת וליבי עודנו שם. אך איני יודעת מה קרה... בלילות הארוכים הלבנים עת הנפש לא תמצא מנוחתה אני קמה מעפר אני שבה אל הכפר כמו ילדה שחוזרת אל ביתה. אך איני יודעת מה קרה... לתת /בועז שרעבי לתת את הנשמה ואת הלב לתת ,לתת כשאתה אוהב ואיך מוצאים את ההבדל שבין לקחת ולקבל עוד תלמד לתת לתת. לגלות סודות בסתר להתיר את סבך הקשר כשהלב בך נצבט מכל חיוך מכל מבט. אתה נזהר אתה יודע וחוץ ממך איש לא שומע פוסע בין הדקויות וממלא שעות פנויות. לתת את הנשמה... אתה לומד עם השנים לבנות ביחד בניינים לחיות עם כל השינויים לרקום איתה סיפור חיים ולעבור ימים קשים במצוקות וריגושים תמיד לדעת לוותר ואת הטעם לשמר. לתת את הנשמה... לראות בתוך הנפילה שיש מקום למחילה תמיד אפשר שוב להתחיל כמו יום חדש כמו כרגיל לתת. שיר של יום חולין /מאור כהן אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט אתה רואה כיצד פתאום עובר בי רעד הרוח משנה תכופות את כיוונה ניסינו לעזוב אבל אני יודעת אנחנו נשארים שנה אחר שנה בחדרים שלך השמש משרטטת קוים ורצועות של אור על הכתלים אני למענך כל בוקר מלקטת פרטים קטנים ,שמחות קטנות של יום חולין האם אתה משיב ,האם אתה עונה לי אולי באזנך הולמים גם שעוני אולי אתה מקשיב ,אולי אתה דומה לי הן בפניך משתקפים פתאום פני אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט... יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד ובחסדו שורות אליך נכתבות קח את ידי עכשיו עשני מפוייסת ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות היום היום /שרית חדד היום היום הזה ממש אני כבר לא עצוב כל כך אני כבר לא עצוב כל כך אני יודע היום היום אני אולי נרגש אני אוהב פתאום לחיות היום אולי אני נרגש אתה שומע היום. תן לנו לחיות היום מהתחלה תן לנו מהתחלה ועד הסוף ואז תראה איך שאני הולך יפה בתלם והולך והולך והולך והולך. היום ביום הזה ממש אני אומר תפילת תודה אמרי שאין זו אגדה אמרי בשקט היום היום אני אולי נרגש אני אוהב פתאום לחיות אני אוהב פתאום לחיות אתה שומע היום תן לנו לחיות היום מהתחלה... היום ביום הזה ממש אני שואל את אלוהים אני שואל את אלוהים אני כורע היום תן לנו לחיות היום מהתחלה... מישהו הולך תמיד איתי /עפרה חזה היו ימים חמים ימי בצורת פני יבשו כסדק אדמה שדי קמל ולא נותר לקצור את שאלתי ,לחשתי ,בשביל מה? החורף שוב היכה בי קור כחרב והמבט כה סגרירי בשתי עיני ומסדקי קירות ניבט העצב שאלתי ,לחשתי ,עד מתי? אך לעת ערב עם רוח ערב עלה נושר לו על גג ביתי, אני יודעת אני שומעת מישהו הולך תמיד איתי. אני זוכרת בדידותי זועקת אליט פני בשתי כפות ידי את צערי חילקתי עם פת לחם שאלתי ,האומנם ואם כדאי את תפילתי אשא כך הלאה הלאה עוד לוחשות שפתי מתוך עוני אני יודעת מישהו למעלה רואה אור עששית בחלוני אך לעת ערב... עניין של זמן /גידי גוב קח אותו לאט את הזמן העולם עוד יחכה בחוץ קח עוד שאיפה מן הזמן שתי דקות לפני ההתפכחות. אתה עוד תגלה את העולם אם תרצה או לא תרצה יש עוד זמן להשתנות מן הקצה אל הקצה. להתמכר ללב המתפרע לדמיון המתפקע לאושר הנוגע בעומק הכאב. אם האהבה כאבה לך אתמול אולי מחר היא לא תכאב אם עוד הדמעות זולגות בלי קול בסופן אולי חיוך רחב. להתמכר ללב המתפרע... ללכת שבי אחרייך /אילנית להיוולד כל בוקר מחדש, עם כל מילת פרידה למות מעט, ולהביא אל העולם עוד בן ובת בארץ של חלב ,מרור ודבש. לשאת חלום מבטן ,מדורות, לשאול באביבייך נחמה, לחיות על פני ובתוכי האדמה הנוראה והיפה הזאת. ללכת שבי אחרייך... ללכת שבי אחרייך, לנשום את השמש הצורב, לחלום אותך מול שמייך, לכאוב אותך ושוב להתאהב. עם ערב הד קולנו יעלה, מבוקר יום אלינו הוא יבוא ופדיוננו יראה עד בוא ערבו, מתי סוכת שלומך עלינו תיגלה. ללכת שבי אחרייך... יש פרחים /הגבעטרון הראית איזה יופי שרעד ברוח סתיו, שדה זהב דעך באופל והדליק נרות חצב. הראית איזה אודם שצעק למרחקים, שדה דמים היה שם קודם ועכשיו הוא שדה פרגים. אל תקטוף ,נערי, יש פרחים שבני חלוף יש פרחים שעד אינסוף נשארים במנגינה. אל תקטוף נערי, יש פרחים שבני חלוף יש פרחים שעד אינסוף עם המנגינה. הראית מה השחיר שם? שדה קוצים הוא ,נערי, שהיה עזוב בקיץ ועכשיו הוא שדה חריש. הראית מה הלובן? נערי ,זה שדה בוכים, דמעותיו הפכו לאבן אבניו בכו פרחים. אל תקטוף ,נערי... אלוהים שלי /עוזי חיטמן אלוהים שלי ,רציתי שתדע חלום שחלמתי בלילה במיטה ובחלום ראיתי מלאך משמיים בא אלי ואמר לי כך באתי משמיים ,עברתי נדודים לשאת ברכת שלום לכל הילדים לשאת ברכת שלום לכל הילדים וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום ויצאתי לחפש מעט שלום ולא היה מלאך ולא היה שלום הוא מזמן הלך ואני עם החלום אלוהים שלי ,רצית שתדע חלום שחלמתי בלילה במיטה ובחלום ראיתי מלח ממצולות הים עלה ואמר לי כך באתי מן המים ,ממצולות הים לשאת ברכת שלום לילדי כל העולם לשאת ברכת שלום לילדי כל העולם וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום ויצאתי לחפש מעט שלום ולא היה מלח ולא היה שלום הוא את הבשורה לקח ואני עם החלום אלוהים שלי ,רציתי שתדע שהחלום הזה נשאר לי כחידה אלוהים שלי ,רציתי שתדע על החלום שלי רציתי שתדע אלוהים שלי ,רק רציתי שתדע יהיה לנו טוב /אתניקס הקלו המים שוב אני מרגיש קרוב אם אחזור ,אפול על גן עדן עשן בעיניים כל בריחה עושה לי טוב לי נמאס לחיות על האבן יהיה לנו טוב יהיה לנו טוב אם רק נישא תפילה קטנה אל השמיים עכשיו כשקשה לי קל יותר להתרחק השמחה מגיעה לכולנו ואם תנגנו לי אולי העצב יסתלק אהבה ,היא הדרך שלנו יהיה לנו טוב... אם יהיה רע ,והמיסים עוד יעלו ובמוסקווה ,השערים ינעלו והסוכר ,גם הוא עוד יעלה במחיר אנחנו לא ,אנחנו לא נפסיק לשיר לא נפסיק לשיר לא נפסיק לשיר לא נפסיק לשיר לא נפסיק לשיר אם הבנזין ,מתל אביב עד רמת גן עולה לך ,כמו סוף שבוע ביפן ואם באו"ם ,אומרים תיסוג וגם תחזיר אנחנו לא ,אנחנו לא נפסיק לשיר לא נפסיק לשיר... מה לעשות ,זוהי ארצנו היחידה עוד יהיה טוב ,ואין זו אין זו אגדה ועוד נזכה ,לראות זריחה של יום בהיר ולכן אנחנו ממשיכים לשיר לא נפסיק לשיר... • כולם היו יודעים אז • בקסבה בחצי היום טוב מאוד כשהשוק פתוח למי למי -יש יותר הייתי ככה סתם הולך כבוד והחזה מתוח כולם היו יודעים אז כולם אומרים איזה קנון טוב מאוד עובר בסימטאות למי למי ,תמיד למי - עושים שלום מכל חלון יש יותר כבוד כל הכבוד! • וכשהקרב היה בוער והכיתה לא זזה המפקד היה אומר: "אתה ראשון יא קזה!" כולם ידעו שקזבלן ראשון תמיד לצעוד ומאחור הם צעקו: "כל הכבוד!" כולם היו יודעים אז טוב מאוד... • אחד הולך עם בחורה ביפו בין ערביים אם רק ארצה אצלי תהיה ישר בין הידיים אך לא אפריע לבחור שלא יתחיל לרעוד כי זה אצלי פשוט פרינציפ לי יש כבוד! כולם היו יודעים אז טוב מאוד... • אם בא שיכור לאיזה בר אני אותו מרגיע הוא עף אצלי מן השעון ישר עד ג'בלייה אבל אחר כך הוא חוזר הוא בא קטן מאוד מרים כוסית ועוד אומר: "כל הכבוד!" כולם היו יודעים אז טוב מאוד... • העם הזה המפולג • אה... לחיי העם הזה, כל השנה העם הזה כיצד הוא קם העם הזה, כשהוא מריח סכנה שכמה טוב שהוא איך מתעורר הוא כזה, מנורבגיה ועד צ'ילי שהוא כזה! כי הוא יודע ש... לחיי העם הזה אם אין אני לי מי לי שכמה טוב שהוא כזה! העם הזה מתי נחלץ הוא לעזרה כשהוא רואה שיש אתגר או יש צרה אין מפלגה אז ,אין סיעה אז ואין סקטור ומן היעד לא תזיז אותו בטרקטור! אה... לחיי העם הזה... הרימו כוס ושתו נא בלי להתבייש אל מול הנוער שעמד אל מול האש לבני תימן ,לבני אלג'יר ,לבני הייקים - לבני עקיבא ולבני הדיסקוטקים אה.. לחיי העם הזה... השיר הזה נכתב לפני עשרים שנה כשעוד הכל היו תמימים פה במדינה היום יאמרו לך תלך תספר לסבתא והלוואי ויום יבוא נשיר זאת שוב בצוותא! אה... לחיי העם הזה... קום והתהלך בארץ בתרמיל ובמקל. וודאי תפגוש בדרך שוב את ארץ ישראל. יחבקו אותך דרכיה של הארץ הטובה, היא תקרא אותך אליה כמו אל ערש אהבה. זאת אכן אותה הארץ, זו אותה האדמה ואותה פיסת הסלע הנצרבת בחמה. ומתחת לאספלט לבנייני הראווה, מסתתרת המולדת ביישנית וענווה. קום והתהלך בארץ... וכרמי עצי הזית ומסתור המעיין עוד שומרים על חלומה וחלומנו הישן. וגגות אודמים על הר וילדים על השבילים, במקום שבו הלכנו עם חגור ותרמילים. קום והתהלך בארץ... שישו את ירושלים ,גילו בה, גילו בה כל אוהביה. שישו את ירושלים ,גילו בה, גילו בה כל אוהביה. על חומותייך ,עיר דוד ,הפקדתי שומרים, כל היום וכל הלילה. על חומותייך ,עיר דוד ,הפקדתי שומרים, כל היום וכל הלילה. אל תירא ואל תחת עבדי יעקב, כי יפוצו משנאיך מפניך אל תירא ואל תחת עבדי יעקב, כי יפוצו משנאיך מפניך שישו את ירושלים... שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו ובאו לך שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו ובאו לך שישו את ירושלים... .1לך ירושלים ,בית חומות העיר לך ירושלים ,אור חדש יאיר. בליבנו ,בליבנו... .3לך ירושלים ,שיר נישא בליבנו ,בליבנו רק שיר אחד קיים תמיד לך ירושלים ,בין ירדן וים. לך ירושלים ,עיר מגדל דוד. .2לך ירושלים ,נוף קדומים והוד לך ירושלים ,לך רזים וסוד. בליבנו ,בליבנו... הללויה לעולם, הללויה ישירו כולם במילה אחת בודדה הלב מלא בהמון תודה והולם גם הוא -איזה עולם נפלא. הללויה עם השיר, הללויה על יום שמאיר, הללויה על מה שהיה, ומה שעוד לא היה - הללויה. הללויה לעולם הללויה ישירו כולם והענבלים הגדולים יהדהדו בהמון צלילים ואתנו הם יאמרו ,הללויה. הללויה עם השיר... הללויה על הכל הללו על מחר ואתמול הללויה ,ותנו יד ביד ושירו מלב אחד - הללויה. דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו דע לך שכל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה כמה יפה כמה יפה ונאה כששומעים השירה שלהם טוב מאוד להתפלל ביניהם ובשמחה לעבוד את השם ומשירת העשבים מתמלא הלב ומשתוקק וכשהלב מן השירה מתמלא ומשתוקק אל ארץ ישראל אור גדול אזי נמשך והולך מקדושתה של הארץ עליו ומשירת העשבים נעשה ניגון של הלב. • ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת מי בנה ומי נטע? כולנו ביחד! אני בניתי בית בארץ ישראל אז יש לנו ארץ ויש לנו בית בארץ ישראל ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת מי בנה ומי נטע? כולנו ביחד! אני נטעתי עץ בארץ ישראל - אז יש לנו ארץ, ויש לנו בית, ויש לנו עץ בארץ ישראל. ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת מי בנה ומי נטע? כולנו ביחד! אני סללתי כביש בארץ ישראל - אז יש לנו ארץ, ויש לנו בית, ויש לנו עץ, ויש לנו כביש בארץ ישראל. ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת מי בנה ומי נטע? כולנו ביחד! אני בניתי גשר בארץ ישראל - אז יש לנו ארץ, ויש לנו בית, ויש לנו עץ, ויש לנו כביש, ויש לנו גשר בארץ ישראל ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת מי בנה ומי נטע? כולנו ביחד! אני חיברתי שיר בארץ ישראל - אז יש לנו ארץ, ויש לנו בית, ויש לנו עץ, ויש לנו כביש, ויש לנו גשר, ויש לנו שיר על ארץ ישראל. כשאביב נרדם יעור בחוורון בשדות האש ייתם הקרב האחרון ובוקר נהדר מן הבקעה להר אז יעלה בזמר ,ברון. השמש ידם בין עזה לרפיח, ירח ילבין על פסגת החרמון פרחים בקנה ובנות בצריח ישובו לעיר חיילים בהמון. ילדה אחת קטנה ובידה זרים, לעיר הלבנה תצא אז בשירים, ולחייל נרגש תשים סביון בדש, והשמיים כה בהירים. השמש ידם בין עזה לרפיח... החיילים לעיר יגיעו בעם רב, עם נערות ושיר ועם פרחי זהב, וכל אשר אתמול ידע מכאוב ושכול לא עוד ידע שלכת וקרב. השמש ידם בין עזה לרפיח... מ קה לה על ראש הברוש שבחצר שמחה והמולה, שם כל הציפורים בעיר הקימו מקהלה. העפרונית הסולנית ניקתה את הגרון, שילבה כנף ,זקפה מקור וגם פצחה ברון. ע ל יז ה ציף ציף ,שריק שרק בול בול בול בול ביל בל לה לה לה... וכל מי ששמע אמר, אח איזו מקהלה. פתאום הפסיק את השירה פשוש אחד זעיר, אם אין מילים ואין תווים הוא לא מוכן לשיר. "אנחנו לא רוצים מילים", רגזו הבולבולים, "אנחנו ,גם ללא מילים, נורא מתבלבלים" ציף ציף ,שריק שרק... הסנוניות כתבו תווים על חוט ועל גדרות, תוכי אחד לימד אותן מילים נהדרות. אלפי דרורים ועפרונים פרצו מיד בשיר, ומקולות הבולבולים התבלבלה העיר. ציף ציף ,שריק שרק... "אוי די כבר ,די לכם לשיר", צעק פתאום הברוש, "לכו לישון ,כבר מאוחר כואב לי כבר הראש" האופרטה היפה לא באה עד סופה - מחר יצפצפו קונצרט על עץ הצפצפה. ציף ציף ,שריק שרק... • ליל כוכבים הסהר עלה את שם יושבת בוהה באפלה שעה חולפת יום ושנה ואת עדיין לו מחכה שעה חולפת יום ושנה עודך אובדת שבויה באמונה. את פרי גנך את תבקשי מי לך יאמר ומי לך ישיב מר כאבך רודפים הימים נותרת לבדך רוצה להאמין שהנה קרבה אותה השעה שבה הבטיח לשוב בחזרה. שהנה קרבה אותה השעה שבה הבטיח לשוב בחזרה. בדומיה עוטפת התוגה ובליבך נותרה המשאלה שעה חולפת יום ושנה ואת עדיין לו ממתינה שעה חולפת יום ושנה עודך זוכרת ולא מאמינה. את פרי גנך את תבקשי... את פרי גנך את תבקשי מי לך יאמר ומי לך ישיב מר כאבך רודפים הימים נותרת לבדך רוצה להאמין שהנה קרבה אותה השעה שבה הבטיח לשוב בחזרה, שהנה קרבה אותה השעה שבה הבטיח ולא שב יהיה מה שיהיה אני עוד אשנה אני אגשים את חלומי נושאי בשורה רעה מכות או עוד גזירה לא ישנו את מהותי. אני את והאל שלצידי עוד ננצח לא בגלל הכח רק בגלל הרוח הנושבת בגבי. רק בגלל הרוח בתוכי ,במוחי ,בנשמתי רק בגלל הרוח בתוכי ,בדמי ,בנשמתי. את שיש לי להגיד, אני עוד אצרח אפילו בירח ישמעו מי שיגיד" :לא כך" אותו לא אשכח יבוא היום אוכיח צדקתי. אני את והאל שלצידי... איך שהלב נפתח חובק את העולם ובקריאה גדולה לשיר לאהבה יחד לב אל לב נפתח ונראה ת'אור שבשמיים יחד לב אל לב נפתח בתקווה לאהבה אימרו הכל אפשר זה לא מאוחר השחר כבר עלה זמן לאהבה ורק אם נאמין ובלי שום דאווין בדרך העולה זה שיר לאהבה יחד לב אל לב... ארצנו הקטנטונת ,ארצנו היפה מולדת בלי כותונת ,מולדת יחפה קבליני אל שירייך ,כלה יפהפייה פתחי לי שערייך אבוא בם אודה יה. בצל עצי החורש ,הרחק מאור חמה יחדיו נכה פה שורש אל לב האדמה אל מעיינות הזוהר ,אל בארות התום מולדת ללא תואר וצועני יתום. עוד לא תמו כל פלאייך עוד הזמר לו שט עוד לבי מכה עם ליל ולוחש לו בלאט: את לי רק ,את האחת את לי את ,אם ובת את לי את המעט המעט שנותר. נביאה בבגדינו את ריח הכפרים בפעמון ליבנו יכו העדרים, ישנה דממה רוגעת וקרן אור יפה, ולאורה נפסעה ברגל יחפה. עוד לא תמו כל פלאייך... כבר כאבנו אלף צלקות, כבר יבשו עינינו מדמעות, עמוק בפנים הסתרנו אנחה. ופינו כבר נותר אילם מקול. מה עוד נבקש ,אמור מה עוד? כבר יבשו עינינו מלבכות - אמור שכבר עמדנו במבחן. כמעט ביקשנו לנו את הכל. את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים, ותן שיחזור שוב לביתו, יותר מזה אנחנו לא צריכים. את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים, ותן לה להיות שנית איתו – יותר מזה אנחנו לא צריכים כבר כיסינו תל ועוד אחד, טמנו את ליבנו בין ברושים. עוד מעט תפרוץ האנחה - קבל זאת כתפילה מאוד אישית. את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים, ותן לנו לשוב ולראותו - יותר מזה אנחנו לא צריכים. את ראשו של הגלבוע מישהו צבע אדום, מן הלול מודיע גבר כי האיר היום. היא גם סבתא וגם אמא, גם נכדה וגם נינה. בקיצור ,היא מתחדשת כמו עונות שנה. בת שישים פוקחת עין ונועלת נעלה. יום גדול ממתין בפתח, זה היום שלה. אשת קיץ ,אשת חורף, אשת חיק ואשת ריב, אך בלב עמוק מתחת, שם תמיד אביב. יום גדול עומד בפתח, יום צעיר וחדשני. מגהץ הוא את קמטיה ומוחק שנים. שם ידה המיובלת וקשה כגזע עץ, עדינה ומלטפת ברכות אין קץ. כי אמיתית היא ולא סמל, ולא דגל ולא אות. העבר מאחוריה - היא צופה אל הבאות. כי אמיתית היא... את ראשו של הגלבוע מישהו צבע אדום, מן הלול מודיע גבר כי האיר היום. בת שישים פוקחת עין ונועלת נעלה. יום גדול ממתין בפתח, זה היום שלה. בת שישים על פי הלוח, אך בשאר המובנים - היא בת שש עשרה בקושי, או בת שש שנים. כי אמיתית היא... אין לי ארץ אחרת אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת רק מילה בעברית חודרת אל עורקי אל נשמתי בגוף כואב בלב רעב כאן הוא ביתי. לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה לא אוותר לה אזכיר לה ואשיר כאן באוזניה עד שתפקח את עיניה. בשמלה אדומה ושתי צמות, ילדה קטנה ,יחידה ותמה עמדה ושאלה -למה? וכל הרי הגעש וכל הסערות עמדו מזעפם ולא מצאו תשובה עמדו מזעפם ולא מצאו תשובה. החיות עצרו מרוצתן ילדה קטנה ,יחידה ותמה עמדה ושאלה -למה? וכל האריות וכל הנמרים עמדו שמוטי ראשים ולא מצאו תשובה עמדו שמוטי ראשים ולא מצאו תשובה. אותיות עצרו את השורות ילדה קטנה ,יחידה ותמה עמדה ושאלה -למה? וכל הספרים וכל המחברות חפשו בן הכתובים ולא מצאו תשובה חפשו בן הכתובים ולא מצאו תשובה. בשמלה אדומה ושתי צמות ילדה קטנה ,יחידה ותמה עמדה ושאלה -למה? וכל התותחים וכל החילים וכל הגדולים וכל החכמים עמדו חורי פנים ולא מצאו תשובה. וכל הרי הגעש וכל הסערות וכל האריות וכל הנמרים וכל הגדולים וכל החכמים - עמדו חיורי פנים ולא מצאו תשובה. אור ותכלת בשמיים ויורד לפתע יום עננים הופכים למים קשת עולה במרום שלל גוונים ואור שמיים הצובעים את העולם ויפה הוא שבעתיים ומחייך לכולם עולה עולה השיר ביחד כשהשמחה בלב פורחת עולה עולה השיר ביחד גדול וקטן כמו קשת בענן זה לזה רוצים לגשת יחד מבקשים לחלום איש לאיש רוקמים פה קשת אלף צבעים לשלום כך באים לשיר הלילה מארבעת קצוי עולם השמחה בלב לא די לה רגע של אור לכולם עולה עולה... והשיר גובר בינתיים מקרב את הלבבות מלאכים פורשים כנפיים ונדלקים הנרות עולה עולה... עוד לא אהבתי די... באלה הידיים עוד לא בניתי כפר עוד לא מצאתי מים באמצע המדבר עוד לא ציירתי פרח ,עוד לא גיליתי איך תוביל אותי הדרך ולאן אני הולך אי -עוד לא אהבתי די הרוח והשמש על פני אי -עוד לא אמרתי די ואם לא ,אם לא עכשיו אימתי עוד לא הקמתי שבט ,עוד לא חיברתי שיר עוד לא ירד לי שלג באמצע הקציר אני עוד לא כתבתי את זיכרונותי עוד לא בניתי לי את בית חלומותי אי -עוד לא אהבתי די... ואף על פי שאת פה ,ואת כל כך יפה ממך אני בורח כמו ממגיפה עוד יש הרבה דברים שרציתי לעשות עוד לא שתלתי דשא ,עוד לא הקמתי עיר את בטח תסלחי לי גם בשנה הזאת עוד לא נטעתי כרם על כל גבעות הגיר עוד לא הכל עשיתי ממש במו ידי תביני ,אי -עוד לא אהבתי די... עוד לא הכל ניסיתי ,עוד לא אהבתי די אי -עוד לא אהבתי די... הכל פתוח ראיתי ת'כנרת זוהרת בטורקיז וגל סגול כהה הריע והתיז, חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי כל עוד אנחנו כאן שרים. ראיתי את הסכר פתוח לרווחה וכל שפעת המים נוהרת בשמחה, חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי כל עוד אנחנו כאן שרים. הכל פתוח עוד לא מאוחר מצב הרוח ישתפר מחר זה יתכן ,זה אפשרי - כל עוד אנחנו כאן שרים. הייתי בעפולה הייתי באילת ובשמורת החולה מצאתי לי מקלט, חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי כל עוד אנחנו כאן שרים. בתל אביב טיילתי חופשי מדאגה לאן שהסתכלתי הייתה לי חגיגה חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי כל עוד אנחנו כאן שרים. הכל פתוח עוד לא מאוחר... גלשתי בחרמון נפלתי על האף נפגשתי עם המון אנשים נשים וטף, חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי כל עוד אנחנו כאן שרים. אולי הכל פתוח ,אולי לא מאוחר אולי מצב הרוח ישתפר מחר הכל עוד ייתכן ,הכל עוד אפשרי כל עוד אנחנו כאן שרים. הכל פתוח עוד לא מאוחר... כמו רקפות /אריאל הורוביץ בין הצפירות בכביש לרחובות המלוכלכים בין משפחות הפשע לטלוויזיה השטחית כמו רקפות בין הסלעים הפנים היפים של הארץ מתחבאים בין הדגלים הכתומים לחולצה הכחולה בין שוק הפשפשים לקריית הממשלה כמו רקפות בין הסלעים הפנים היפים של הארץ מתחבאים בין הישנים ברחוב לדקירות במועדון בין מה שבדרך כלל קוראים בעיתון כמו רקפות בין הסלעים הפנים היפים של הארץ מתחבאים וכשהיא לפתע צריכה... וכשהיא לפתע צריכה שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה לא תאמין איך הם מופיעים כמו רקפות בין הסלעים בין מגדלי הפאר למרכז הקליטה בין פועלים זרים לשדות החיטה כמו רקפות בין הסלעים הפנים היפים של הארץ מתחבאים וכשהיא לפתע צריכה... שירו של שפשף /מאיר בנאי מה אני ,אני רק בן אדם אני חי ועובד כמו כולם ורואה עתיד וחושב תמיד שהכוונה נותנת אמונה. לא מבין מה קורה וחושב מי שומע את מה שבלב ורואה עתיד וחושב תמיד שהכוונה נותנת אמונה. ואם רק נסתכל אם לא נבהל ונראה לעולם שביחד כולם אז יחד כן ללכת יחד כן ללכת יחד אל האור יחד זה הזמן ביחד ואיתך ביחד לאהוב. אין לי פחד ויש לי תחושה שהדרך תהיה לי קשה ורואה עתיד וחושב תמיד שהכוונה נותנת אמונה ורואה עתיד וחושב תמיד שהכוונה נותנת אמונה. ואם רק נסתכל אם לא נבהל ונראה לעולם שביחד כולם אז יחד כן ללכת יחד כן ללכת יחד אל האור יחד זה הזמן שיחד ואיתך ביחד לאהוב. השביל הזה /אהוד בנאי השביל הזה מתחיל כאן בין סניף בנק למעין לא סלול ,לא תמיד מסומן השביל הזה מתחיל כאן. השיר הזה מתחיל כאן כחול על הדף הלבן לא גמור ,לא תמיד מכוון השיר הזה מתחיל כאן. חוצה את העיר עולה על ההר ממשיך על הים ממשיך גם מחר חותך באויר ,בין הבתים יוצא אל האור ,אל חיים חדשים. חוצה את העיר עולה על ההר ממשיך על הים ממשיך גם מחר חותך באויר ,בין אנשים יוצא אל האור ,אל חיים חדשים. לך עליו ,עלה עליו עכשיו לך עליו ,עלה עליו עכשיו מלאכי ציפורים מעליך מלווים את צעדיך מרחוק נדלק אור אל תסטה כדי שתוכל לחזור לך עליו... תבוא /עמיר בניון שמעתי שאתה חוזר את כל הדרך ראיתי מלאכים עורכים שולחן לבן המלך גם ראיתי סולם ,געגועים יורדים ועולים שמעתי רוחות שמלטפות את העלים ראיתי אותך ,זה לא חזיון תעתועים שמעתי שהים הכריז על יום שמח ראיתי את הכוכבים והירח מרקדים גם הם יודעים בחזרה להתגלגל שמעתי שהשמש היא בעצם צל ראיתי מגדל מזדעזע ונופל תבוא ,אנחנו מחכים לך יותר מדי שנים אנחנו השתגענו אין לנו יותר פנים רק הולכים ומתכלים כל הזמן ,אז תבוא כן תבוא ,לא נשארו כלים כדי שנוכל אותם לשבור אנחנו לא יודעים מי פה צלול מי השיכור שתמיד נופל לבור ,מן הסתם אז תבוא ,כן תבוא. שמעתי שאתה ממש עומד בשער ושכל שה תמים יוכל לגור ביער ושמעתי שגם הלב הזה יותר לא ימות דמיון יחתום הסכם שלום עם מציאות כל הצלילים יהיו לשיר אחד פשוט תבוא ,אנחנו מחכים לך... מן השעות והשניות והקולות באוזניות מן הכוכב על המגדל ומן הרוח לצידו והחבר שעל ידו אשר מרים לו אגודל מן העבים הנפתחים ומכנפי המלאכים ומלילות ללא שינה תמיד עולה המנגינה: מן הרקיע הבהיר עד גגותיה של העיר והשדות הרחבים וכשהלילה מעליו והשמיים מתחתיו ועל הארץ כוכבים עמוק עמוק בתוך הלב בתוך הראש המסתובב מן הקצה ,מן הפינה תמיד עולה המנגינה: לה לה לה... תמיד עולה המנגינה על התקוות הכי ורודות האהבות האבודות ואלה העומדות בתור עם זוג עיניים כחולות וציפורניים אכולות אשר קוראות לו שיחזור מכל האור מכל הלב הוא שוב אליך מתקרב את יכולה מתוך שינה לשמוע את המנגינה: לה לה לה... מן הרקיע הנמס אשר אומר לי תיכנס ובו אלייך אני שט ומן האופק הלבן ומן הרווח הקטן שבין הנילוס והפרת מה שהיה וכבר נגמר הטוב הרע והמכוער וכל ארצנו הקטנה כבר שרה את המנגינה בשנה הבאה בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות. ילדים בחופשה ישחקו תופסת בין הבית לבין השדות. עוד תראה ,עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה ,בשנה הבאה. ענבים אדומים יבשילו עד הערב ויוגשו צוננים לשולחן. ורוחות רדומים ישאו אל אם הדרך עיתונים ישנים וענן. עוד תראה ,עוד תראה... בשנה הבאה נפרוש כפות ידיים מול האור הניגר הלבן אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים והשמש תזרח בתוכן. עוד תראה ,עוד תראה... ים השיבולים שמסביב על גליו לשוט יצא הרוח. אלף חיוכים אלי שלח האביב, שמש חביבה יצאה לשוח. על המיתרים המפיקים צלילי זהב, הם המזמרים אל מול התכלת. אלף מלאכים השרים שלום לסתיו, נושקים ומלטפים פצעי שלכת. לה לה לה... גם האהבות באור נפלא, שוב פורחות כולן בשדות הזמר, אלף חיוכים שלוחים אלייך ,ילדה זר שירים קטף לך משורר. יש אומרים" :נפלא הוא ריחן של אהבות ". יש אומרים" :אורן הוא ים של זיו ". אלף ציפורים לקולך שיר מזמרות, יפית כה ילדתי מן האביב. לה לה לה... ים השיבולים ,אלף חיוכים ,אלף מלאכים. כך הולכים השותלים • כך הולכים • למה באתם, השותלים השותלים? רון בלב ואת ביד נך הקרקע ובצר מן העיר ומן הכפר רגומות סביב נחפר מן העמק ,מן ההר בהרים ובמישור בט"ו בשבט בט"ו בשבט בט"ו בשבט בט"ו בשבט • • מה יהא פה ,השותלים? שתיל יבוא בכל גומה יער עד יפרוש צילו על ארצנו עגומה בט"ו בשבט בט"ו בשבט כי האדם עץ השדה • כי האדם עץ השדה כמו האדם גם העץ צומח כמו העץ האדם נגדע ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה כמו עץ השדה • כי האדם עץ השדה כמו העץ הוא שואף למעלה כמו האדם הוא נשרף באש ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה כמו עץ השדה • אהבתי וגם שנאתי טעמתי מזה ומזה קברו אותי בחלקה של עפר ומר לי ,מר לי בפה כמו עץ השדה • כי האדם עץ השדה כמו העץ הוא צמא למים כמו האדם הוא נשאר צמא ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה כמו עץ השדה • אהבתי וגם שנאתי טעמתי מזה ומזה קברו אותי בחלקה של עפר ומר לי ,מר לי בפה כמו עץ השדה. אומרים ישנה ארץ • אומרים ישנה ארץ ,ארץ שכורת שמש איה אותה ארץ? איפה אותה שמש? אומרים ישנה ארץ, עמודיה שבעה שבעה כוכבי לכת צצים על כל גבעה איפה אותה ארץ ,כוכבי אותה גבעה? מי ינחנו דרך ,יגיד לי הנתיבה? • כבר עברנו כמה מדברות וימים כבר הלכנו כמה, כוחותינו תמים כיצד זה תעינו? טרם הונח לנו? אותה ארץ שמש ,אותה לא מצאנו ארץ בה יתקיים אשר כל איש קיווה נכנס כל הנכנס ,פגע בו עקיבא שלום לך עקיבא ,שלום לך רבי איפה הם הקדושים ,איפה המכבי? עונה לו עקיבא ,אומר לו הרבי: כל ישראל קדושים ,אתה המכבי! איפה אותה ארץ ,כוכבי אותה גבעה? מי ינחנו דרך ,יגיד לי הנתיבה? אומרים ישנה ארץ ,ארץ שכורת שמש איה אותה ארץ? איפה אותה שמש? אומרים ישנה ארץ ,ארץ רוות שמש איה אותה ארץ? איפה אותה שמש? שוב, כמו מקיץ אל חלום מתחמק מן האור מגשש בין כתלי החזון ערפילי כחלב כשל חולם מאוכזב המכווץ אישוניו - א ל ת פ נ ה א ל ת ב כ ה א ל ת כ ב ה . . . שוב בהמיה רחוקה כמו עוד מוות בזוי הנסתר בסמטה שממול מנותק ואסור כטאבו על כתפי אם אותי תבכה - אל תבכה ,אני בוכה בשבילך אל תפנה ,אני אצעד אל תבכה ,אני בוכה בשבילך בשבילך... עד כלות רגלי בחוליי עד אפול וגופי שבור למרגלות הנהר העכור. אל הרוח אל המים אל האש כמו תפוח שרחק מן העץ אל הדרך עד אליך עד לאופק כבת דמותך שהאיצה בי כדופק אל תפנה אל תבכה אל תכבה... א ת לי א ר ץ • זה אני אשר בוכה עלייך מרב כאב אני שותק מנסה לתפוס ידייך אך בכח מתנתק את לי ארץ את מקלט ובית עלייך אני לא אוותר את אצלי בלב פועמת אין לי שום מקום אחר מלמעלה אלוקים רואה ושומע מלמעלה אלוקים עוקר ונוטע מחר ,אור חדש יזרח בכל מקום הלב יפרח עוד נראה אותך שלמה אני מבטיח לך מחר ,ישובו הילדים אחרי שנות נדודים את רק שלהם והם גם רק שלך • שנים רבות עלייך כאן נלחמנו על אדמותייך דם נשפך חיילים טובים איבדנו לא נשכח ולא נסלח חולם עלייך אהובה מושלמת עוד נבנה את החורבן יונה צחורה עכשיו רושמת שלום בשמי כחול לבן מלמעלה אלוקים רואה ושומע... • ואני ראיתי ברוש שניצב בתוך שדה מול פני השמש בחמסין ,בקרה אל מול פני הסערה. על צידו נטה הברוש לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב. והנה ,מול הים קם הברוש ירוק ורם. הנה ברוש ,לבדו מול אש ומים. הנה ברוש ,לבדו עד השמיים. ברוש ,לבדו איתן. לו רק ניתן ואלמד את דרכו של עץ אחד. ואני כמו תינוק שנשבר ולא יכול מול פני השמש. בחמסין ,בקרה אל מול פני הסערה. הנה ברוש ,לבדו... היה היו כאן פעם שקמים, חולות מסביב וגם נוף. העיר תל אביב של אותם הימים היתה בית בודד על החוף. ויש לפעמים נערכו ישיבות מתחת שקמים אז בצל, וליד העצים צחקו הבנות כן ,זהו ,כן ,זהו, וענו בזמרה" :הי ילל". זה גן השקמים. היו גם כאלה אי אז בימים גדלה תל אביב מסביבה פרוורים הכל בה תוכנן ונבדק. נבנו בה כבישים נשכחו השקמים והלבין אז ראשם מאבק. הכל כאן נבנה בקצבו של הדור - חנויות ובתי שחקים, אך רק אם נפנה מבטנו אחור, ניזכר בשקמים ירוקים. כן ,זהו ,כן ,זהו... היום השקמים נעלמו ואינם - רק שלט את שמם עוד מזכיר, כמה ציפורים וספסל מיותם ניצב בליבה של העיר. ומושך הוא אליו ,כשהערב יורד ועולים במרום כוכבים, קבצן מן הרחוב או הלך בודד או זוג צעירים אוהבים. כן ,זהו ,כן ,זהו... מעל פסגת הר הצופים אשתחוה לך אפיים מעל פסגת הר הצופים שלום לך ירושלים! מאה דורות חלמתי עלייך, לזכות ,לראות באור פנייך! ירושלים ,ירושלים, האירי פנייך לבנך! ירושלים ,ירושלים, מחרבותייך אבנך! מעל פסגת הר הצופים שלום לך ירושלים! אלפי גולים מקצות כל תבל נושאים אלייך עיניים. באלפי ברכות היי ברוכה! מקדש מלך ,עיר מלוכה! ירושלים ,ירושלים, אני לא אזוז מפה! ירושלים ,ירושלים, יבוא המשיח ,יבוא! חופים גּועים ְלנ ַַּּחל. חֹופים ֵהם ִל ְפעָ ִמים גַּ ְע ִ ִ יתי פַּ עַּ ם חֹוף ֶׁשנ ַַּּחל עֲ זָבֹו ָר ִא ִ ִעם לֵ ב ָשבּור ֶׁשל חֹול וַּאֶׁ בֶׁ ן. גַּם ַּה ְצ ָד ִפים ְהאָ ָדם ְהאָ ָדם ,ו ָ ו ָ רּוח חֹופים ,כְ מֹו ָה ַּ ִ הּוא ִל ְפעָ ִמים גַּ ם כֵן יָכל ְל ִה ָשאֵ ר כְ מֹו גּועים גַּם ַּה ְצ ָד ִפים ֵהם ִל ְפעָ ִמים גַּ ְע ִ ּוב ִלי כחֹות נָטּוש ְ לַּ בַּ יִת ֶׁש ָת ִמיד אָ ַּה ְבנּו ַּמ ָמש כְ מֹו חֹוף. אֲ ֶׁשר ָהיָה ו ְַּרק ַּהיָם יריו ָשר ְלבַּ ּדֹו ָשם אֶׁ ת ִש ָ כְָך בֵ ין ִצ ְדפֵ י ִלבֹו ֶׁשל ָהאָ ָדם עּוריו. ָש ִרים לֹו נְ ָ על כל אלה /נעמי שמר • על הדבש ועל העוקץ, על המר והמתוק, על בתנו התינוקת שמור אלי הטוב. שמור אלי על זה הבית, על הגן ,על החומה, מיגון ,מפחד פתע וממלחמה. על האש המבוערת, על המים הזכים, על האיש השב הביתה מן המרחקים. שמור על המעט שיש לי, על האור ועל הטף על הפרי שלא הבשיל עוד ושנאסף. על כל אלה ,על כל אלה, שמור נא לי אלי הטוב. על הדבש ועל העוקץ, על המר והמתוק. אל נא תעקור נטוע, אל תשכח את התקווה השיבני ואשובה אל הארץ הטובה. על כל אלה... מרשרש אילן ברוח, מרחוק נושר כוכב, משאלות ליבי בחושך נרשמות עכשיו. אנא ,שמור לי על כל אלה ועל אהובי נפשי, על השקט ,על הבכי ועל זה השיר. על כל אלה... תודה /עוזי חיטמן • תודה על כל מה שבראת תודה על מה שלי נתת על אור עיניים חבר או שניים על מה שיש לי בעולם על שיר קולח ולב סולח שבזכותם אני קיים תודה על כל מה שבראת תודה על מה שלי נתת על צחוק של ילד ושמי התכלת על אדמה ובית חם פינה לשבת אישה אוהבת שבזכותם אני קיים תודה על כל מה שבראת תודה על מה שלי נתת על יום של אושר תמימות ויושר על יום עצוב שנעלם תשואות אלפיים וכפיים שבזכותם אני קיים. ארים ראשי /שי גבסו • הולך אני כעת במשעול ההווה כילד ההולך לו לאיבוד כפות ידי הן מושטות מבקשות את העזרה להמשיך איתך את המסע ובצדדים הפרחים כאילו איבדו את זהותם מחפשים עוד קרן אור שתעזור עוד לגימה קטנה של מים ממעייני החוכמה תביא להם את התקווה ארים ראשי ,אשא עיני אל ההרים במרחקים וקולי ישמע כזעקה ,כתפילת האדם וליבי יקרא מאין יבוא עזרי עובר אני כעת בין נופים חדשים הצעדים הם נעשים כה איטיים מה יש שם שאין פה שאל אותי עובר מה בלב אתה שומר קשיש העיר כשעל גבו מונח כל עברו מביט סביב ומחפש את עולמו כשההווה כל כך קשה לא אומר דבר ,ארים ראשי אל המחר קרנבל בנח"ל • קרנבל ,בנח"ל קרנבל מי שלא יבוא חבל מי שלא יבוא חבל המפלים המקציפים הענפים הנשטפים וכל המים השוצפים הם סוחפים הם סוחפים זורם השטף האיתן מנחל שניר ומגולן וגם יוצא במחולה בהילולה אחת גדולה קרנבל ,בנח"ל קרנבל... גואה הנחל ושוטף וגם אותנו הוא סוחף להחיות בסערה את ים המות הנורא בערבה תרועת צופר והלאה ,הלאה למדבר שם את שטפו הטוב יוביל לדוג דגים בברדו'יל קרנבל ,בנח"ל קרנבל... עולה הנחל על גדותיו שטפו איתן ,טובים מימיו פלגיו עזים ,זרמיו שוטפים את כל הארץ מציפים • דרכיו רבות ולא קלות, הוא מסמן את הגבולות, משקה שדות ומישורים ושר מתחת לגשרים. קרנבל ,בנח"ל קרנבל... גם הבקעה וגם ההר הערבה והמדבר כולם שטופים ,כולם יפים כולם איתנו משתזפים אז בואו גם אתם כולכם, לשטוף מעט את נשמתכם, לגלוש בעוז מן ההרים, להיות כמונו שיכורים. לו יהי /נעמי שמר עוד יש מפרש לבן באופק מול ענן שחור כבד כל שנבקש לו יהי. ואם בחלונות הערב אור נרות החג רועד כל שנבקש לו יהי. מה קול ענות אני שומע קול שופר וקול תופים כל שנבקש לו יהי לו תישמע בתוך כל אלה גם תפילה אחת מפי כל שנבקש לו יהי לו יהי ,לו יהי אנא -לו יהי כל שנבקש לו יהי. לו יהי לו יהי..... אם המבשר עומד בדלת תן מילה טובה בפיו כל שנבקש לו יהי אם נפשך למות שואלת מפריחה ומאסיף כל שנבקש לו יהי לו יהי ,לו יהי... בתוך שכונה קטנה מוצלת בית קט עם גג אדום כל שנבקש לו יהי. זה סוף הקיץ סוף הדרך תן להם לשוב הלום כל שנבקש לו יהי. לו יהי ,לו יהי... ואם פתאום יזרח מאופל על ראשנו אור כוכב כל שנבקש לו יהי. אז תן שלווה ותן גם כוח לכל אלה שנאהב כל שנבקש לו יהי. מלאו אסמינו בר מלאו אסמינו בר ויקבינו יין, בתינו הומים ,הומים מתינוקות ובהמתנו פורה - מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה, ואין ,ואין עדיין? מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה, ואין ,ואין עדיין?
© Copyright 2024