‫יוצא לרגל הוצאת ספר‬
‫החפץ חיים במהדורת דרשו‬
‫קיץ תשע"ה‬
‫מהפכת הלשון של החפץ חיים‬
‫ואנחת הלב של ר' ישראל סלאנטר‪...‬‬
‫אם היינו שואלים יהודי לפני שלושים‬
‫שנה‪ ,‬האם הוא חושב שיש עדנה לספר‬
‫החפץ חיים? האם הוא חושב שיבא יום‬
‫וספר זה ילמד בכל מוסד חינוכי‪ ,‬בכל‬
‫בית כנסת בית מדרש סמינר או ישיבה?‬
‫האם הוא מאמין שיבא יום ויקומו‬
‫ארגונים רבים שכל מטרתם להעמיק‬
‫ולהאדיר את לימוד ספר החפץ חיים‬
‫ואיסור לשון הרע? הרי הוא היה מסתכל‬
‫עלינו במבט אדיש של רחמים‪ ,‬ובמקרה‬
‫הטוב מהנהן בראשו להסכמה מאולצת‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬גם מרנא החפץ חיים זיע"א חשב‬
‫כן‪ ,‬כשהוציא מבית הדפוס בשנת תרל"ב‬
‫את ספרו החפץ חיים‪ ,‬הוא ניגש אז למרן‬
‫הגאון ר' ישראל סלאנטר זיע"א ושאלו‬
‫האם יש תועלת כלל בספרי? האם יש‬
‫אנשים שיסכימו ללמוד ספר זה עם‬
‫כל ריבוי פרטיו‪ ,‬שהרי אדם רגיל לא מן‬
‫הנמנע שלא יכשל בלשון הרע ורכילות?‬
‫וענה לו מרן ר' ישראל זיע"א‪' :‬שאף אם‬
‫לא יצליח בספרו שיזהרו אנשים מלדבר‬
‫לשון הרע‪ ,‬אבל יהודי אחד שיקרא‬
‫בספר זה יוציא אנחה מלבו על חומר‬
‫העון הזה‪ ,‬הרי בשביל זה לבד כדאית‬
‫היתה כל הטירחה והעמל של כתיבת‬
‫והוצאת חיבור גדול זה'‪.‬‬
‫כך היתה אז בימים ההם מחשבתם של‬
‫אותם גדולי ישראל‪ ,‬וכמו שכתב הח"ח‬
‫שבזמנו איסור זה היה כהפקר מוחלט‪ ,‬ואף‬
‫שמענו מהגאון רבי יצחק זקס שליט"א‬
‫ראש ישיבת כנסת הגדולה‪ ,‬שאמר בשם‬
‫אביו הגאון הגדול רבי הלל זקס זצוק"ל‬
‫נכדו של מרנא הח"ח" שהח"ח לא העלה‬
‫בדעתו כלל שלימוד הלכות אלו יתפוס‬
‫כל כך חזק בעם ישראל‪.‬‬
‫והנה זה מתרחש כבר שנים רבות‬
‫וביתר שאת בשנים האחרונות‪ ,‬מהפכה‬
‫אדירה של שמירת הלשון‪ ,‬שהיא ממש‬
‫דבר פלאי וניסי‪ ,‬ואין ספק שרק זכותו‬
‫הטהורה של מרנא החפץ חיים זיע"א‬
‫יכולה לחולל כאלו פלאות שנים כה‬
‫רבות אחרי שהוציא את ספרו על הלכות‬
‫לשון הרע‪.‬‬
‫זיכה הקב"ה את דורנו להתגדר בענין‬
‫גדול זה של שמירת הלשון‪ ,‬ורבים‬
‫וטובים מוסרים נפשם להחדיר לימוד זה‬
‫בכל שדרות העם‪ ,‬ובראשם עמד הגאון‬
‫הצדיק רבי יהודה סגל ממנשסטר זצ"ל‬
‫שתיקן לוח יומי ללימוד ספר הח"ח‬
‫ושמירת הלשון‪ ,‬וזיכה ה' בידו ותקנתו‬
‫התקבלה בחוגים רבים במקהלות‬
‫ישראל‪.‬‬
‫דרגה נוספת ועוצמתית של חיזוק‬
‫לענין גדול זה‪ ,‬יוצאת לאור בימים אלו‬
‫בהוצאתו לאור של הספר חפץ חיים‪,‬‬
‫במהדורה מיוחדת ומאירת עינים‪,‬‬
‫מהדורת 'דרשו' עם המוספים וביאורים‪,‬‬
‫שכוללת בתוכה ביאורים רבים בדברי‬
‫הח"ח‪ ,‬משאר ספריו‪ ,‬וכן אלפי פסקים‬
‫מגדולי הפוסקים בעל עניני לשון הרע‬
‫המצויים‪ ,‬והמעשיים‪ ,‬בעריכה בהירה‬
‫ונאה‪ ,‬כמסורת ספרי דרשו‪ ,‬וכמעשיהם‬
‫בראשונה בהוצאת ספר המשנה ברורה‬
‫שתפס בס"ד כל חובש ויושב אוהל‪.‬‬
‫תפילתנו לקל בורא עולם‪ ,‬שיתקבל ספר‬
‫זה של הח"ח בחיבה גדולה במקהלות‬
‫רבבות עמך בית ישראל‪ ,‬ומזה יתרבה‬
‫עוד ועוד‪ ,‬הלימוד בהלכות אלו‪ ,‬יחד‬
‫עם כל הספרים והחיזוקים שנעשו עד‬
‫היום‪ ,‬וכהבטחת חז"ל וכמו שהרבה‬
‫לכתוב מרנא הח"ח‪ ,‬שבזה תבא הגאולה‬
‫במהרה בימינו‪.‬‬
‫השאלות שישאלו‬
‫בעולם האמת‪...‬‬
‫אמר החזו"א בשם החפץ חיים‪ :‬כשיבא‬
‫האדם לעולם האמת‪ ,‬וישאלוהו למה‬
‫אכלת 'חדש'? יהיה לו תרוץ שהוא נוהג‬
‫כמו הב"ח שהתיר‪ .‬אבל כשישאלוהו‬
‫מדוע דיברת לשון הרע? על זה לא‬
‫יהיה לו תירוץ‪ ,‬כי זה אף אחד לא התיר‪.‬‬
‫משיח ולשון הרע –‬
‫תרתי דסתרי‬
‫כך יצא מפי קדשו של הח"ח‪ :‬מי‬
‫שמדבר לשון הרע‪ ,‬הרי מוכח שאינו‬
‫מצפה ומחכה לביאת משיח צדקנו‪,‬‬
‫שאם היה מצפה ומחכה איך היה‬
‫מדבר לשון הרע‪ ,‬שזה העיקר הגדול‬
‫המעכב את הגאולה‪ ,‬והרי הם שני‬
‫דברים הסותרים זה את זה‬
‫מתוך חפץ חיים החדש‬
‫מהודרת דרשו בהקדמה‬
‫יצירת‬
‫החפץ‬
‫חיים‬
‫מה המקרה שהביא את החפץ חיים לחשוב על הצורך בכתיבת הספר חפץ חיים? באיזה גיל התחיל‬
‫החפץ חיים בחיבור הספר‪ ,‬וכמה שנים ארכה פתיחת הספר? באיזה בית מדרש הסתגר החפץ חיים‬
‫והיכן אכל את ארוחות היום בתקופת כתיבת ספרו הגדול? כיצד הגיב מרן הגר"י סלאנטר כשקיבל‬
‫לידו את החפץ חיים‪ ,‬ומה חזה ברוח קדשו במעמד זה? מי לא הסכים לתת הסכמה לספר ומדוע נתן‬
‫בסוף? מדוע לא הסכים החפץ חיים לכתוב בתחילה את שמו על הספר‪ ,‬ומתי התרצה בכך? באיזה דרך‬
‫מכר החפץ חיים את ספריו מיד אחרי הוצאתם? מה הרגיש מרן האמרי אמת‪ ,‬לאחר שגמר ללמוד‬
‫את החפץ חיים? כמה שנים לאחר הוצאת החפץ חיים התחיל בכתיבת ספרו שמירת הלשון? מדוע‬
‫רק בגיל תשעים עשה החפץ חיים סעודה לכבוד הוצאת החפץ חיים? מדוע נקרא החפץ חיים על שם‬
‫ספרו זה ולא על שם המשנה ברורה?‬
‫מה המקרה שהביא את‬
‫החפץ חיים לחשוב על הצורך‬
‫בכתיבת הספר חפץ חיים?‬
‫בנו של החפץ חיים הגר"ל מביא (כתבי החפץ חיים‬
‫עמו' ‪' )01‬שאמנם לא שמע מאביו סיבת הדבר‬
‫שחיבר את ספר החפץ חיים‪ ,‬אבל בהכירו את רוחו‬
‫הגדולה והטהורה של אביו‪ ,‬יודע הוא כי דברים‬
‫אשר קרו בארץ [המחלוקת בעיר ראדין]‪ ,‬ולפעמים‬
‫אף מקרים פרטיים ומקומיים ומעשים אשר לא‬
‫יעשו בין אדם לחברו‪ ,‬אלו הם שעוררו את נפשו‬
‫הטהורה לצאת קבל עם וספר התורה בידו'‪.‬‬
‫כך הביא גם מרן הגראי"ל שטיינמן (כאיל‬
‫תעורג פרשת כי תבא תשע"ד)‪ ,‬שבזמן שהיתה‬
‫מחלוקת גדולה בראדין בין הבעלי בתים‪ ,‬קרה‬
‫מקרה מצער ואחד הרבנים נפטר פתאום בהיותו‬
‫בבית כנסת‪ ,‬מרוב צער ועגמת נפש שנגרמו לו‬
‫במחלוקת הזו‪ ,‬וגם זה זירז את החפץ חיים לחבר‬
‫ספר על הלכות לשון הרע ובין אדם לחברו‪.‬‬
‫אף מה שכתב הח"ח בהקדמה לספרו שעון‬
‫לשון הרע היה הפקר בעיני הכלל ולא רצו‬
‫כלל לקבל תוכחה על כך‪ ,‬היא זו שזירזה את‬
‫החפץ חיים לאזור חיל ולחבר ספר נשגב ונצרך‬
‫זה‪ ,‬כמו שהביא מרן הגראי"ל שטיינמן (שם)‬
‫בשם תלמיד ראדין הגרא"ט שפירא‪ ,‬שסיפר‬
‫שהיה יהודי בראדין שרצה להלשין על חבירו‬
‫שהוא מתחמק מהצבא [וידוע עד כמה היתה‬
‫סכנה גדולה ברוחניות להתגייס לצבא הרוסי]‪,‬‬
‫ואותו יהודי יצא מראדין לכיוון וילנא להלשין‬
‫לשלטונות על חברו‪ ,‬וכששמע זאת החפץ חיים‪,‬‬
‫קם ורדף אחרי היהודי כמה קילומטרים‪ ,‬והשיגו‬
‫בתחנת הרכבת‪ ,‬כשהוא מבקש ומתחנן בפניו‬
‫שלא יעשה עוולה זו וילשין על יהודי לשלטונות‪,‬‬
‫אולם האיש סירב בתוקף‪ ,‬וכשראה החפץ חיים‬
‫שלא יוכל לשכנעו‪ ,‬עזבו לנפשו [בסוף היהודי‬
‫נרגע ודברי החפץ חיים נכנסו ללבו ולא נסע‬
‫להלשין]‪ ,‬והוסיף‪ ,‬שמעשה זה שראה החפץ‬
‫חיים שאנשים אינם יודעים כלל את חומרת עוון‬
‫זה של לשון הרע ורכילות‪ ,‬הוא אחד מהדברים‬
‫שזירזוהו לחבר חיבור על עניני בין אדם לחברו‬
‫ולשון הרע‪.‬‬
‫עוד סיפר הגר"ז אידלמן (ביד הלשון עמ' ‪)653‬‬
‫ששמע מהחפץ חיים כיצד עלה בדעתו לחבר‬
‫ספר על שמירת הלשון‪ ,‬שהיה מעשה ששמע‬
‫החפץ חיים בני אדם מדברים לשון הרע‪ ,‬וברח‬
‫ונמלט מהמקום עד שנפל מרוב עייפות‪ ,‬ואז‬
‫כשהוא שוכב באפיסת כוחות‪ ,‬עלתה במחשבתו‬
‫להתחיל לכתוב ספר על הלכות שמירת הלשון‪.‬‬
‫באיזה גיל התחיל החפץ חיים‬
‫בחיבור הספר‪ ,‬וכמה שנים ארכה‬
‫כתיבת הפתיחה לספר?‬
‫מעיד הגאון רבי יחיאל מרדכי גרודון זצ"ל ראש‬
‫ישיבת לומזה‪ ,‬כי שמע מפי קדשו של החפץ‬
‫חיים שכבר בגיל עשרים ושמונה התחיל לכתוב‬
‫את חיבורו הראשון על לשון הרע‪ ,‬וכונתו היתה‬
‫לפתיחה שעשה על הלאוין העשין והארורין‬
‫שיש בלשון הרע‪ ,‬ובסוף צרפם לחיבורו החפץ‬
‫חיים כפי שהוא כותב בכתב ידו‪.‬‬
‫תחילת כתיבת הספר חפץ חיים עצמו‪ ,‬כותב בנו‬
‫הגר"ל זצ"ל היתה כשהח"ח היה בגיל שלושים‬
‫וזמן כתיבת הספר לקחה בערך שלוש שנים‪,‬‬
‫ובקיץ תרל"ג זכה הח"ח לראות את יצירתו‬
‫הראשונה רואה אור עולם‬
‫באיזה בית מדרש הסתגר החפץ‬
‫חיים והיכן אכל את ארוחות‬
‫היום בתקופת כתיבת ספרו‬
‫הגדול?‬
‫על מסירותו בכתיבת הספר חפץ חיים‪ ,‬סיפר בנו‬
‫הגר"ל (כתבי החפץ חיים עמו' ‪ )11-01‬שאביו נסע‬
‫מראדין לעיירה ווסילישאק הרחוקה מראדין‬
‫מהלך ד' פרסאות‪ ,‬כי בעירו ראדין הטרידוהו‬
‫בבעיות המקום‪ ,‬וקבע שם מושבו בבית המדרש‬
‫לכל זמן החורף‪ ,‬ושם אכל ושם ישן [והאוכל‬
‫הביאו לו לבית מדרש] ורק בסוף החורף חזר‬
‫לביתו‪ ,‬וזה חזר על עצמו בחורף שלאחר מכן‪ ,‬וכן‬
‫בקיץ‪ ,‬וכך ישב החפץ חיים כל שעות היום מבלי‬
‫הטרדות כלל‪ ,‬ורק לימד כמה שעות ביום את‬
‫נערים ובחורים כדי שיהיה לו לשם על אכסניתו‪,‬‬
‫ועסק במסירות בחיבור גדול זה‪.‬‬
‫כיצד הגיב מרן הגר"י סלאנטר‬
‫כשקיבל לידו את החפץ חיים‪,‬‬
‫ומה חזה ברוח קדשו במעמד זה?‬
‫מעיד מרן הסבא מקלם זצוק"ל מגדולי‬
‫תלמידיו של מרן ר' ישראל סלאנטר זצוק"ל‪ ,‬על‬
‫ההתלהבות הגדולה שגילה רבו הגדול בראותו‬
‫לראשונה את הספר חפץ חיים‪ ,‬שמרוב חיבוב‬
‫ושמחה‪ ,‬העתיר על הספר נשיקות ואמר‪ :‬הרי‬
‫זה שולחן ערוך שנתגלה לנו בהיסח הדעת‪,‬‬
‫כמציאה! והוסיף‪ :‬הנה תפס אברך זה שורה‬
‫אחת בתורה‪ ,‬ויצר מסביבה שלחן ערוך שלם‬
‫עטרה מעולפת ספירים!‬
‫בהזדמנות נוספת כשהגיע מרן הח"ח כדי‬
‫לבקש הסכמתו של ר' ישראל לספרו‪ ,‬אחר‬
‫שיצא שאלוהו תלמידיו‪ :‬מה טיבו של אברך‬
‫זה? וענה להם ר' ישראל‪ :‬יהודי זה הוא מאמין‬
‫גדול‪ ,‬ולא שהוא מאמין בלבד אלא שהוא גם‬
‫רואה‪ ....‬וההשגחה העליונה הועידה את האברך‬
‫הזה למנהיג עם ישראל בעתיד ליישר הלבבות‬
‫ולהשיב לבן לאביהם שבשמים [כל זה כשהיה‬
‫הח"ח בגיל שלושים ושלוש לערך]‪.‬‬
‫מי לא הסכים לתת הסכמה‬
‫לספר ומדוע נתן בסוף?‬
‫הח"ח בקש הסכמות לספרו מגאוני הדור ההוא‪,‬‬
‫וכשהוא הגיע לנוברדוק לבקש הסכמתו של‬
‫הגאון הנודע רבי ברוך מרדכי ליפשיץ‪ ,‬הוא לא‬
‫הכיר את הח"ח כלל‪ ,‬וכשעבר על הספר התפעל‬
‫והתרגש עד מאד מתוקף היצירה שהוציא אברך‬
‫צעיר זה שלפניו‪ ,‬אבל החליט רבי ברוך מרדכי‬
‫לבדוק את האברך הזה האם באמת דורש‬
‫ומקיים הוא‪ ,‬ושלח אליו כמה ממקורביו לדבר‬
‫איתו בלימוד וגם על עניני הקהילות לראות‬
‫האם יעמוד בדיבורו שלא להוציא לשון הרע‬
‫מפיו‪ ,‬אחד המקורבים שהוא שלח הלא הוא‬
‫הגאון רבי נתן קמחי שהיה רבה של ניזבודקי‬
‫מיכאלובה שבליטא‪ ,‬סיפר בהתפעלות כי הוא‬
‫ישב עם הח"ח קרוב לשש שעות תמימות‪ ,‬ודיבר‬
‫עמו בכל עניני הציבור‪ ,‬והשקיע עמל רב כדי‬
‫לנסות להוציא דבר של לשון הרע אחד מהח"ח‬
‫וללא הצלחה כלל‪ ,‬מששמע זאת הגאון רבי‬
‫ברוך מרדכי ליפשיץ‪ ,‬נתן הסכמה נלהבת לח"ח‪.‬‬
‫מדוע לא הסכים לכתוב בתחילה את‬
‫שמו על הספר‪ ,‬ומתי התרצה בכך?‬
‫מעיד בנו הגר"ל (מכתבי החפץ חיים ‪ )21‬שהוא‬
‫שאלו על דבר זה מדוע לא הזכיר שמו על‬
‫הספר? וענה לו‪' :‬כי לא בזכותי יצא החיבור הזה‬
‫לאור‪ ,‬כי אם בזכות כלל ישראל‪ ,‬שאולי על ידי‬
‫התפשטות חיבור זה וירבו המעיינים בו‪ ,‬יתמעט‬
‫העון הזה בעמנו‪ ,‬שהסב מיתת דור המדבר‪,‬‬
‫וחורבן בית שני‪ ,‬ופיזורינו בין הגויים‪ ,‬כאמור‬
‫בתהילים ק"ו‪ ,‬ולא לי הכבוד הזה'‪ .‬עוד הוסיף בנו‬
‫הגר"ל‪ ,‬שאולי גם בגלל שאחז בדרך בעל היד‬
‫קטנה שהביאו הרבה בספרו ועסק הרבה בעניני‬
‫לשון הרע ורכילות‪ ,‬ולא הזכיר שמו בספרו‬
‫ועברו חמישים שנה עד שנודע כי היה סוחר‬
‫אבל אדם צדיק וגדול בתורה‪.‬‬
‫מוסיף לספר הגר"ל‪ :‬שכשהח"ח היה נוסע‬
‫למכור ספרו‪ ,‬לא אמר שהוא המחבר‪ ,‬אבל כדי‬
‫לא להוציא שקר מפיו‪ ,‬היה אומר כי הוא המוציא‬
‫לאור‪ .‬אכן לאחר שנים כשכבר נודע הדבר‬
‫והתפרסם שמו בכל קהילות ישראל‪ ,‬לא חש‬
‫לכך הח"ח ואף הקפיד לחתום בכל המכתבים‬
‫והאגרות שכתב לציבור שהוא בעל מח"ס חפץ‬
‫חיים ומשנה ברורה‪ ,‬כי אמר שזה לכבוד שמים‬
‫שהאו חושב שבכך יתקבלו דבריו יותר לכבוד‬
‫ה' יתברך‪.‬‬
‫באיזה דרך מכר החפץ חיים את‬
‫ספריו מיד אחרי הוצאתם?‬
‫מנהגו של הח"ח היה למכור ספרו‪ ,‬שהיה בא‬
‫לעיר למכור ספריו‪ ,‬היה דורש בבית המדרש‬
‫לאחר מנחה מעניני כח הדיבור‪ ,‬ולמחרת בבוקר‬
‫כשבא להתפלל שחרית‪ ,‬היה מניח בהמתחת‬
‫טליתו כמה ספרי ח"ח‪ ,‬ואחר התפילה היו‬
‫מסובבים כמה אנשים שלקחו על עצמם משימה‬
‫זו‪ ,‬והיו מסתובבים בין המתפללים‪ ,‬ומציעים‬
‫להם את ספרו‪ ,‬והח"ח עצמו לא היה מסתובב‬
‫בין האנשים‪ ,‬ולא מפני שחש לכבודו‪ ,‬אלא שלא‬
‫רצה שיתבזה כבוד התורה ולומדיה‪ ,‬כך סיפר בנו‬
‫הגר"ל (מכתבי החפץ חיים עמוד ‪.)21‬‬
‫מעלות וסגולות‬
‫על שמירת הלשון‬
‫על הימנעות מלשון הרע משלמים מידית ולא בהקפה‬
‫השכר המגיע בעולם הזה עבור הימנעות מדיבור לשון הרע‪ ,‬הוא משתלם באופן‬
‫מיידי‪ ,‬כמו שמובא בשם החפץ חיים (ביד הלשון עמו' ‪ )591‬בביאור המעשה עם‬
‫הרוכל ורבי ינאי (מדרש רבה מצורע) שהכריז שיש לו סם החיים‪ ,‬וביקש רבי ינאי‬
‫לקנות ממנו סם זה‪ ,‬והוציא הרוכל ספר תהילים‪ ,‬והראה לו הפסוק "מי האיש החפץ‬
‫ימים וגו' נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה"‪ ,‬ואמר רבי ינאי כל ימי הייתי‬
‫קורא פסוק זה ולא ידעתי שאין מקרא יוצא מדי פשוטו‪ .‬וכבר שואלים וכי מה‬
‫חידש הרוכל לרבי ינאי בפסוק זה? אלא שיש הבדל בין רוכל לחנוני‪ ,‬שחנוני מוכר‬
‫בהקפה‪ ,‬ואילו רוכל דורש תשלום מידי‪ .‬זה מה שחידש הרוכל לרבי ינאי‪ ,‬שעבור‬
‫הימנעות מדיבור לשון הרע‪ ,‬משלמים בעולם הזה שכר מיידי ולא בהקפה‪.‬‬
‫אין מועילים שום סגולות להצלחה ופרנסה‬
‫אם מדבר לשון הרע‬
‫אנשים מחפשים לשעות סגולות רבות להצלחה ופרנסה‪ ,‬ולא יודעים כי הדבר תלוי‬
‫בנקיון לשונם כפי שכתב החפץ חיים בספרו שמירת הלשון (ח"ב פ"ט)‪' ,‬ופלא הוא‬
‫בעיני שטבע בני אדם לחפש סגולות וברכות מאנשים גדולים להצלחה על פרנסה‪,‬‬
‫ומה יועילו להם כל הסגולות והברכות‪ ,‬אם חס ושלום‪ ,‬הוא מורגל בזה החטא של‬
‫לשון הרע ורכילות‪ ,‬הרי יש על זה ארור מפורש בתורה "ארור מכה רעהו בסתר"‬
‫ואמרו חז"ל 'ארור‪ ,‬בו קללה‪ ,‬בו נידוי'‪ ,‬וזה לא יצא מפי איש אחד‪ ,‬אלא מפי כל‬
‫ישראל‪ ,‬והרי הוא מכלה בזה כל השפעת הברכה'‪.‬‬
‫ומי שנשמר שלא לעבור על איסור שיש בו ארור‪ ,‬כתב בספרו שמירת הלשון (ח"ב‬
‫פרשת כי תבא) שלא רק שניצל בזה מארור‪ ,‬אלא אף זוכה לברכה מיוחדת‪ ,‬שהרי‬
‫כל אחד עשר הארורין פתחו בתחילה בברוך ואמרו "ברוך אשר יזהר מחטא זה" ועל‬
‫זה ענו כל ישראל אמן‪ ,‬לומר שכל מי שנשמר ממנו זוכה לברכה מיוחדת מאת ה'‪.‬‬
‫מה הרגיש מרן האמרי אמת‪ ,‬לאחר‬
‫שגמר ללמוד את החפץ חיים?‬
‫מרן האמרי אמת מגור‪ ,‬מיד כשיצא הספר חפץ‬
‫חיים לקחו ולמד בו בתחילתו ועד סופו‪ ,‬וכשסיים‬
‫כתב אגרת לקהל חסידיו ושומעי לקחו וכך הוא‬
‫כתב להם‪... :‬עוד זאת אדרוש מכם כאשר רבו‬
‫הצרות מבית ומבחוץ ונאמנים דברי חז"ל בגלות‬
‫הזה מטעם לשון הרע ושנאת חנם‪ ,‬ולזאת אבקש‬
‫להתחזק בענין שמירת הלשון מלשון הרע ושנאת‬
‫חנם‪ ,‬ועצתי שתלמדו בספר חפץ חיים ושמירת‬
‫הלשון על כל פנים ב' ימים בשבוע‪ ,‬ואעידה עלי‬
‫שמים וארץ כי אחרי שגמרתי הספרים הנ"ל‬
‫הרגשתי בעצמי בזה פעולה לטובה‪ ,‬ולזאת גם‬
‫השלם במידותיו יתפעל על ידי זה‪[ ...‬אמרי אמת‬
‫ליקוטים עמוד ‪.]852‬‬
‫וכ"ק האדמו"ר בעל הלב שמחה‪ ,‬דייק במכתב‬
‫זה שכתב האמרי אמת‪ ,‬שגם השלם במידותיו‬
‫יתפעם על ידי זה‪ ,‬ובזה העיד האמרי אמת על‬
‫עצמו‪ ,‬כי היה השלם במידותיו‪ ,‬וספר זה החפץ‬
‫חיים משפיע לטובה גם על האדם שהוא שלם‬
‫במידותיו‪.‬‬
‫כמה שנים לאחר הוצאת החפץ‬
‫חיים התחיל בכתיבת ספרו‬
‫שמירת הלשון?‬
‫החפץ חיים הבטיח בספרו החפץ חיים כי יחבר‬
‫חיבור שבו כל מדרשי חז"ל על חומרת איסור‬
‫לשון הרע‪ ,‬ואכן כעבור שנתיים אחרי צאת הספר‬
‫חפץ חיים‪ ,‬החל החפץ חיים בשנת תרל"ה לעסוק‬
‫בכתיבת הספר שמירת הלשון‪ ,‬וסימו והדפיסו‬
‫בשנת תרל"ו (מכתבי החפץ חיים עמוד ‪.)51‬‬
‫מדוע רק בגיל תשעים עשה‬
‫החפץ חיים סעודה לכבוד‬
‫הוצאת החפץ חיים?‬
‫כשהגיע הח"ח לגיל שבעים שנה אמר‪ :‬שעד עתה‬
‫היה שרוי בפחד שמא לא יגיע לגיל שבעים‪ ,‬ויהיה‬
‫בכך חילול ה'‪ ,‬שהרי מבואר בכתוב "מי האיש‬
‫החפץ חיים אוהב ימים" ששמירת הלשון מאריכה‬
‫ימים‪ ,‬ואם לא יגיע לגיל שבעים יהיה בכך חילול‬
‫ה'‪ ,‬שיאמרו הבריות שלמרות מה שפעל בענין‬
‫שמירת הלשון‪ ,‬לא זכה לאריכות ימים‪ ,‬והוסיף‪,‬‬
‫שאמנם אין עכשיו חילול ה'‪ ,‬אבל עדיין אין קידוש‬
‫ה'‪ ,‬ואכן בהגיעו לגיל תשעים שנה‪ ,‬אמר‪ ,‬שכעת יש‬
‫קידוש ה'‪ ,‬ועשה על כך סעודת מצוה (ביד הלשון‬
‫עמ' ‪ ,771‬מאיר עיני ישראל)‪.‬‬
‫מדוע נקרא החפץ חיים על שם‬
‫ספרו זה ולא על שם המשנה ברורה?‬
‫זכה מרנא החפץ חיים שספרו המשנה ברורה הפך‬
‫לספר ההלכה האחרון בכל בית ישראל‪ ,‬וא"כ מדוע‬
‫נקרא הוא על שם ספרו החפץ חיים על שמירת‬
‫הלשון ולא על שם ספרו המשנה ברורה על אורח‬
‫חיים? סיפר הגאון רבי שאול קרביץ זצ"ל ששמע‬
‫מבעל האפיקי ים זצ"ל שאמר שכיון שהחפץ חיים‬
‫לא רצה לכתוב את שמו בתחילה על הספר חפץ‬
‫חיים‪ ,‬זכה הוא 'שכל הבורח מהכבוד הכבוד רודף‬
‫אחריו' ונקרא שמו לעולמים על שם ספר זה‪.‬‬
‫הלכות‬
‫מלמדי‬
‫מכל‬
‫מלמדים‬
‫השכלתי‬
‫לגעור בתלמיד לעיני כל הכיתה‬
‫לגעור בתלמיד לעיני כל הכתה‪ ,‬דעת הגר“ח‬
‫קניבסקי (בקש שלום ח"א עמ‘ לא) שאם יש‬
‫בכך תועלת ללמד לכולם מותר [וכעין ההיתר‬
‫של בי"ד לפרסם גנות כשיש צורך בכך‪ ,‬כמבואר‬
‫לעיל (כלל ד ס"ח)]‪ ,‬ואם לאו אסור‪ .‬וכן כתב‬
‫בשו“ת שבט הלוי (ח“י סי‘ קסב) שאם לא הועיל‬
‫החינוך בדרכי נעם מותר לכעוס על התלמיד או‬
‫התלמידה לעיני כל הכתה לתועלתם ולתועלת‬
‫שאר הכתה [למען ישמעו וייראו]‪ .‬והוסיף שמותר‬
‫לבחון תלמידים באמצע השיעור על מה שנאמר‬
‫בשיעור‪ ,‬אלא שיש להימנע מלביישם הרבה‪.‬‬
‫דיוח להנהלה‬
‫על מעשי התלמידים‬
‫מגערה על תלמיד ועד לספר על מעשי התלמיד‬
‫כל המכשולות ודיני לשון הרע הנוגעים למלמדים ותלמידים‬
‫מלוקט מהביאורים ומוספים של חפץ חיים מהדורת דרשו‬
‫או משפחתי ורגשי שיטיל אור על התנהגותו‬
‫של הילד מותר‪ ,‬אך לגבי התנהגות שאינה טובה‬
‫יש לשקול בכובד ראש לפני מסירת הדברים‪,‬‬
‫מפני שהרבה פעמים יגרמו לתדמית שלילית‬
‫עליו ולא יתמסר המלמד כראוי לחינוכו ולא יתן‬
‫לו אפשרות להתחיל מחדש‪ .‬וכן דעת הגר"מ‬
‫הלברשטם (בקש שלום להורים ולמחנכים עמ'‬
‫כט) שאין לספר אלא דברים הנוגעים ישירות‬
‫לתפקידו‪.‬‬
‫וכן דעת הגרי"ש אלישיב (שם עמ' יז) שאין‬
‫למשגיח בישיבה קטנה לספר למשגיח בישיבה‬
‫גדולה על בחור מצוין‪ ,‬שיש לו ראש חלש [אכן‬
‫במידה ומבררים נקודה זו‪ ,‬ודאי שלפעמים מותר‬
‫לענות‪ ,‬והכל לפי הענין‪ ,‬כמבואר לקמן בסוף ח"ב‬
‫(ציורים באמ"ח ס"ק א‪ ,‬וראה שם (ס"ק י) שצריך‬
‫להתיישב היטב עד היכן צריכה להגיע ידיעתו]‪.‬‬
‫וכן אין צורך שיספר על בחור שאינו שומר סדרים‬
‫אלא לומד בלילה במקום ביום‪ ,‬מפני שהוא עלול‬
‫להשתנות מעצמו‪ .‬אכן לגבי ילד עם מידות רעות‪,‬‬
‫דעת הג"ר מנשה קליין (שם עמ' כה) שצריך‬
‫לספר זאת לישיבה קטנה שרוצה להתקבל אליה‪,‬‬
‫אף כשהוא מצוין בלימוד ובתפלה‪ ,‬מפני ש'דרך‬
‫ארץ קדמה לתורה'‪.‬‬
‫לדווח על התנהגותם של התלמידים לאחראים‪.‬‬
‫כתב בשו"ת שבט הלוי (שם) שמותר‪ ,‬וכ“ש‬
‫שמורה שפוגשת תלמידה ברחוב בלבוש שאינו‬
‫ראוי‪ ,‬חייבת לדווח על כך למחנכת או למנהלת‪.‬‬
‫ואף במקום שחושבת שהן כבר יודעות‪ ,‬דעת‬
‫הגר"ח קניבסקי (בקש שלום להורים ולמחנכים‬
‫עמ' קי) שמספק מותר לספר‪ ,‬שספק תועלת‬
‫מותר‪ .‬והוסיף (שם) שכן הדין כשהמחנכת‬
‫חושבת שהיא תצליח לפתור את הבעיה בעצמה‬
‫אלא שאינה בטוחה שתצליח ואם אכן לא תצליח‬
‫יהיה כבר מאוחר מדי לתקן הדבר‪ ,‬שנחשב הדבר‬
‫כספק תועלת ומותר לה לספר להנהלה‪.‬‬
‫וכן מלמד ממלא מקום שרוצה לספר למלמד‬
‫הקבוע על התנהגותם הרעה של כמה‬
‫מהתלמידים‪ ,‬דעת הג"ר מנשה קליין (שם עמ'‬
‫כו) שמותר לו לספר‪ ,‬ואף שמסתבר שמכיר את‬
‫התנהגותם‪ ,‬מפני שהוא לתועלת הכתה‪.‬‬
‫דיוח למלמד חדש‬
‫על מצב התלמידים‬
‫לספר למשגיח על מעשה‬
‫אחד התלמידים‬
‫להעביר דו“ח על התלמידים למלמד שמתחיל‬
‫עתה ללמדם‪ ,‬דעת הגר“ח קניבסקי (שם ח"א עמ‘‬
‫לב) שנחשב לתועלת כדי לדעת איך להתנהג‬
‫אתם ומותר‪ .‬ודעת הגר"ש מחפוד (קונטרס קב‬
‫ונקי תשע"ג) שאמנם לספר על מצב בריאותי‬
‫ולספר למשגיח או מגיד שיעור של בחור על‬
‫מעשיו הרעים‪ ,‬דעת הגר"ח קניבסקי (בקש‬
‫שלום ח"א שם) שמותר מפני התועלת לחנכו‪.‬‬
‫וכן דעת הגרי"ש אלישיב (שם) לענין בחור‬
‫שנסע לטיול ללא רשות מהמשגיח‪ ,‬ובא המשגיח‬
‫הדרכון שלי לגן עדן‬
‫הגה"צ רבי סגל זצ"ל ממנשסטר‪ ,‬שמסר נפשו כל חייו להחדרת‬
‫לימוד החפץ חיים‪ ,‬אמר למקורביו‪ ,‬שישימו את הלוחות שהדפיס‬
‫לתקנת הלימוד היומי בחפץ חיים‪ ,‬לאחר פטירתו בקברו באומרו‪:‬‬
‫'זה הדרכון שלי לגן עדן!'‪ ,‬ובהזדמנות אחרת אמר‪' :‬כשמלאכי‬
‫החבלה יראו את הלוחות האלו‪ ,‬הם יברחו!'‪.‬‬
‫אני חושב שזה יעזור לך‬
‫הגה"צ רבי יהודה סגל זצ"ל ממנשסטר היה משתמש בסוף הפסוק‬
‫"ושומר מצרות נפשו" והיה מייעץ לאלו שבאו עם צרותיהם שיקבלו‬
‫לברר אצל אחד מהבחורים‪ ,‬שאין לו להעלים‬
‫פרטים משום לשון הרע‪ ,‬אלא צריך לספר‬
‫משום התועלת‪ .‬והוסיף‪ ,‬שאף אם הבחור עושה‬
‫מעשה שאינו רע בעצם אלא רק שאין לנהוג כן‬
‫בישיבה‪ ,‬וכגון שלומד לעצמו במקום להיכנס‬
‫לשמוע את השיעור‪ ,‬או מתפלל בבית הכנסת‬
‫במקום להתפלל בישיבה‪ ,‬אין איסור לספר על‬
‫כך למשגיח‪ .‬והוסיף הגר"ח קניבסקי (בקש שלום‬
‫להורים ולמחנכים עמ' קט) שמותר למנהלת‬
‫לחקור את התלמידה על התנהגות התלמידות‬
‫בטיול כיתתי למרות שיתכן שהיא תאמר גם‬
‫דברים שאינם לתועלת‪ ,‬מפני שבעיקר הדבר‬
‫יש תועלת‪ ,‬ורק שאם תשים המנהלת לב שהיא‬
‫מדברת שלא לתועלת תשתדל להפסיק אותה‬
‫מיד [יש לציין שכל מקרה יש לדון לגופו לפי‬
‫פרטיו‪ ,‬כיון שכל פרט יכול לשנות ההלכה ואין‬
‫לדון ממקרה למקרה‪ ,‬ויש לעשות שאלת חכם‬
‫במקום הצורך]‪.‬‬
‫דו"ח על תלמידה‬
‫באסיפת מורות‬
‫לענין אסיפת מורות בדבר התלמידות [כפי‬
‫שמצוי בסמינרים]‪ ,‬שיושבות כל המורות ודנות‬
‫יחד על כל בת‪ ,‬כאשר יתכן שמורה למקצוע‬
‫מסוים תשמע גנות על בת שאינה טובה‬
‫במקצוע אחר‪ ,‬ויש אפשרות למנוע זאת ע"י‬
‫שהמחנכת תשב עם כל מורה מקצועית לחוד‪,‬‬
‫אלא שלפעמים ע"י הדיון בין כל המורות יחד‬
‫תצא מסקנה ברורה וטובה יותר מפני ש'תשועה‬
‫ברב יועץ'‪ ,‬דעת הגר"ח קניבסקי (בקש שלום‬
‫להורים ולמחנכים עמ' קט) שכל מה שלתועלת‬
‫מותר‪ .‬אכן כשברור שאין תועלת בשמיעת מורה‬
‫מסוימת‪ ,‬וכגון כשהדיון הוא לגבי בת שאינה‬
‫תלמידה שלה [וה"ה לגבי בן]‪ ,‬דעת הגרי“ש‬
‫אלישיב (בקש שלום ח"א עמ‘ כז) שאם אין לה‬
‫תועלת בכך אף לאחר זמן‪ ,‬ראוי שלא תשמע‪.‬‬
‫על עצמם לימוד של שתי הלכות ביום‪ .‬מסופר שאחד מתלמידיו‬
‫הזכיר לפניו שאחיו התחיל לסבול מכבאי ראש חזקים שלא עוברים‬
‫והוא סובל מכך מאד‪ ,‬אמר לו הרב סגל שיתחיל ללמוד שתי הלכות‬
‫בח‪,‬ח כל יום‪ ,‬באומרו 'אני חושב שזה יעזור לו' ואכן כך היה ואחיו‬
‫קבל על עצמו הלימוד וכבר התחיל בזה באותו יום‪ ,‬ולמחרת כשקם‬
‫משנתו התקשר לאחיו מיד לספר לו שכאבי הראש חלפו כלא היו‪.‬‬
‫עוד מסופר שבאו לפני זוג חשוכי ילידם שנים רבות‪ ,‬ונתן להם הרב‬
‫סגל את הלוח שהיה על שלוחנו של לימוד שתי הלכות ליום‪ ,‬וב"ה‬
‫היום יש לו משפחה ברוכת ילדים‪.‬‬
‫(קול תורה ח"מ עמוד ‪.)921‬‬
‫מפתח‬
‫השידוכים‬
‫בספר החפץ חיים החדש במהדורת דרשו מובאים דינים מעשיים מחיי‬
‫היום יום בענייני לשון הרע‪ ,‬אבל אין ספק שגולת הכותרת בהלכות‬
‫אלו הם הלכות ברורי שידוכים שמטבעם מצריכים ברורים וככאלו‬
‫מצוי בהם מכשולים של לשון הרע על כל צד ושעל‪.‬‬
‫במהדורה החדשה הבאנו דוגמאות רבות המקיפות עניינים אלו‪,‬‬
‫ובנוסף קיים גם מפתח ערכים ההלכתי המצורף בסוף הספר‪ ,‬ערכים‬
‫אלו תופסים מקום נכבד שבהם מפורטים לטבת הלומדים בסידור‬
‫נפלא וברור‪ .‬ונביא כמה דוגמאות מהמובא בספר‪:‬‬
‫האם מותר לספר לצד השני‬
‫מדוע הוא מסרב להשתדך‬
‫אחד שמיאן בהצעת שידוך‪ ,‬כתב הספר חסידים (סי‘ קלט) שלא‬
‫יספר זאת לחברו משום שמבייש את הצד השני [והוא מתגאה]‪.‬‬
‫ודעת הגרש“ז אויערבך (מבקשי תורה כרך ה קובץ כג עמ‘ ט‪ ,‬שלמי‬
‫שמחה עמ‘ נד) שאם נשאל מדוע סירב‪ ,‬רשאי לשנות ולתלות‬
‫בסיבות אחרות‪ ,‬כדי שלא להיכשל בעוון לשון הרע‪ ,‬ורק אם‬
‫אביו של הבחור שואלו‪ ,‬מותר לומר לו את האמת‪ ,‬מפני שמוטל‬
‫עליו להשיאו אשה‪ .‬ודעת הגר“נ קרליץ (חוט שני שמירת הלשון‬
‫עמ‘ שעא‪-‬שעב)‪ ,‬שאסור לספר להוריו ולשדכן מדוע אינו רוצה‪,‬‬
‫אלא יאמר באופן כללי שאין התאמה ביניהם‪ ,‬ורק אם לא החליט‬
‫באופן מוחלט שאינו רוצה‪ ,‬וע“י שיספר מהן הסיבות לסירובו‬
‫יתכן שיאירו את עיניו ויבארו לו שהרושם שנוצר אינו נכון‪ ,‬נחשב‬
‫הדבר לתועלת ומותר‪ .‬והוסיף שכמו כן אסור למי שבירר ושמע‬
‫לשון הרע לספר זאת לאשתו‪ ,‬אלא רק לומר לה ששמע שאין זה‬
‫מתאים [אלא א"כ היא תוכל להאיר או להציע עצה‪ ,‬או לברר האם‬
‫אכן הדברים נכונים]‪.‬‬
‫ולספר לשדכן לאחר שסירב‪ ,‬מה הן החסרונות של הצד השני‪,‬‬
‫כדי שידע מה להציע לו בעתיד‪ ,‬דעת הגר“נ קרליץ (שם) שאסור‪,‬‬
‫מפני שאין זו תועלת ישירה‪ ,‬ורק יאמר לו באופן כללי אלו תכונות‬
‫רוצה ואלו לא‪.‬‬
‫ומה שהשדכן משיב לצד השני‪ ,‬שהצד הראשון אינו רוצה להמשיך‬
‫בשידוך‪ ,‬ביאר הגר“ש הומינר (מרפא לשון ח“א עמ‘ ו) שאין בזה‬
‫משום רכילות על הצד הראשון‪ ,‬מפני שעל דעת כן נפגשו שאם‬
‫אין זה מתאים יפסיקו להיפגש‪ ,‬ועוד שכיון שאינו אומר טעם לכך‬
‫שמפסיקים‪ ,‬יש לפרש שאין זה מחמת חסרון‪ ,‬אלא מחמת חוסר‬
‫התאמה בלבד‪.‬‬
‫האם מותר לספר על בחור שהוא תמים‬
‫לספר את האמת שהוא בחור תמים [ולא חריף]‪ ,‬דעת הגרי“ט וייס‬
‫(בקש שלום עמ‘ כט) שרק אם שאלו על זה יש להשיב‪.‬‬
‫לספר על מידה רעה‬
‫שהצד השני מקפידים על כך‬
‫מי שיש לו מדה רעה וידוע שהצד השני לא היו משתדכים עמו‬
‫אילו היו יודעים זאת‪ ,‬דעת הגרי"ש אלישיב (יבקשו מפיהו שידוכין‬
‫ונישואין ח"א עמ' קעא‪ ,‬וישמע משה ח"ב עמ' שנט) שחייב הנשאל‬
‫לגלות זאת‪ ,‬ואפילו אם לא שאלוהו על כך‪ ,‬כמבואר בבאמ"ח‬
‫(ס"ק ז)‪ .‬אך אם אין ברור שימנעו מלהשתדך עמו משום כך‪ ,‬וכגון‬
‫שמדותיו אינם רעות אך גם אינן טובות כ"כ‪ ,‬דעתו (וישמע משה‬
‫שם) שיאמרו לו מקצת מהאמת אך לא את כל האמת‪.‬‬
‫לשנות בגיל של בחור מבוגר‬
‫לגבי שינוי באמירת גיל של מבוגרים‪ ,‬דעת הגרש“ז אויערבך (תתן‬
‫אמת ליעקב פ“ה סי‘ לח‪ ,‬שלמי שמחה פ“ו עמ‘ נ) שיש לומר את‬
‫האמת ואין לשנות כלל [ורק פעם בשעת הדחק התיר להפחית‬
‫קצת]‪ .‬ולדעת הגר“ב זילבר (תתן אמת ליעקב שם) אין לשנות‬
‫כשהוא בשיעור שהדרך להקפיד עליו‪ .‬ודעת החזו“א (מעשה איש‬
‫ח“ד עמ‘ רכה) והגר“א קוטלר (תתן אמת ליעקב שם)‪ ,‬שמותר‬
‫לשנות בשנתיים‪ ,‬ודעת הגרי“ש אלישיב (שם) שמותר לשנות רק‬
‫שינוי קטן‪ ,‬כגון שנה [וראה ספר מאיר עיני ישראל ח"ו עמ' ‪.]016‬‬
‫ולאחר שהשתדכו‪ ,‬אין לספר אף אם ההפרש של הגיל הוא כמה‬
‫שנים יותר ממה שאמרו‪ ,‬כמבואר בשו"ת מהרש"ם (ח"ד סי' עז)‬
‫ושו"ת חלקת יעקב (אה"ע סי' פ)‪.‬‬
‫ההגרלה‬
‫הגדולה‬
‫מילגה בסך ‪ 5000‬ש"ח‪,‬‬
‫‪ 3‬מילגות בסך ‪ 1000‬ש"ח‬
‫ובנוסף ‪ 250‬ספרי חפץ חיים‬
‫* חובה לכתוב תשובות מלאות עם מקורות מדברי‬
‫החפץ חיים או מהמובא בביאורים ומוספים‪.‬‬
‫* * לפותרים ‪ 10‬מתוך ‪ 12‬השאלות על הלכות‬
‫לשון הרע בספר החפץ חיים מהדרות דרשו‬
‫את התשובות יש לשלוח עד א' באלול תשע"ה בכתב ברור וקריא‬
‫לפקס ‪077-3179065‬‬
‫הודעות ישלחו לזוכים‪.‬‬