‫עלון שבועי מבית "בני אמונים"‬ ‫פרשת עקב‬ ‫בנﬨיבות אמוניﬦ‬ ‫אמן ותפילה בפרשה‬ ‫תקנת אמירת מאה ברכות ביום‬ ‫"בני אמונים" ת‪.‬ד‪ 102 .‬בני ברק | פקס‪ | 08-9746102 .‬מייל‪gmail.com .‬כ@‪ | 9139191‬ניתן לקבל עלון זה במייל מידי שבוע‬ ‫וכאשﬧ תקום מן ﬣספר תחפש באשר ﬥמדת אם יש בו דבר שתוﬤל לקיימו‬ ‫חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות לפחות‪ .‬את מקורה של תקנה זו‪ ,‬שנקבעה‬ ‫להלכה בשולחן ערוך )או"ח מו ג(‪ ,‬למדו חכמים )מנחות מג ב‪ ,‬וברש"י שם( מן הפסוק‬ ‫ָאל ָמה ה' ֱאל ֶֹקי ָך ׁש ֵֹאל ֵמ ִע ָּמ ְך‪ - "...‬אל‬ ‫ׂר ֵ‬ ‫שנאמר בפרשתנו )י יב(‪" :‬ו ְַע ָּתה ִי ְש‬ ‫מאה ברכות כנגד ששים רבוא מישראל‬ ‫תקרי 'מה'‪ ,‬אלא 'מאה'‪ .‬ובתוספות שם כתבו בשם רבנו תם‪ ,‬שחז"ל למדו זאת‬ ‫מהעובדה שבפסוק זה בכללותו ישנן מאה אותיות ]ואף שלפנינו ישנם רק חשבון מעניין כותב הרמ"ע מפאנו‪ ,‬לפיו נוכל להבין כיצד פועלת אמירת מאה‬ ‫תשעים ותשע אותיות‪ ,‬מכל מקום את המילה 'שֹ ֵ‬ ‫ׁאל' ניתן לקרוא בכתיב מלא ‪ -‬ברכות להצלת כלל ישראל‪ :‬שכר ברכה הוא עשרה דינרי זהב‪ ,‬שבכל אחד מהם‬ ‫'ׁשו ֵֹאל'‪ ,‬וכך ישנם מאה אותיות[‪.‬‬ ‫ישנם כ"ה דינרי כסף‪ ,‬נמצא שבכל ברכה ישנם מאתים וחמשים דינרי כסף‪,‬‬ ‫וכתב בספר 'צרור המור' בפרשתנו‪ ,‬שהמשלים מאה ברכות בכל יום‪ ,‬נחשב ובמאה ברכות ישנם כ"ה אלפים דינרי כסף‪ .‬בדינר כסף ישנם שש מעות‪ ,‬ויחדיו‬ ‫ֲבה הם ק"נ אלפי מעות‪ .‬במעה שני פונדיונים‪ ,‬ובפונדיון ארבעה איסרים‪ ,‬הרי הכל‬ ‫"לי ְִר ָאה ֶאת ה' ֱאל ֶֹקי ָך ָל ֶלכֶת ְּבכָל ְּד ָרכָיו ו ְּל ַאה ָ‬ ‫לו כאילו מקיים את הפסוק‪ְ :‬‬ ‫אֹתוֹ ְו ַל ֲעבֹד ֶאת ה' ֱאל ֶֹקי ָך ְּבכָל ְל ָב ְב ָך ו ְּבכָל נ ְַפ ֶׁשךָ"‪ ,‬ובכך נחשב לו כאילו קיים עולה יחדיו לחשבון שש מאות אלף איסרים‪.‬‬ ‫כל התורה כולה‪ ,‬וכיון שהשלמת מאה ברכות אינה מהווה טורח גדול על האדם‪ ,‬מלשון הכתוב )במדבר ל ג(‪" :‬לאסור איסר על נפשו"‪ ,‬נוכל ללמוד בדרך רמז שתחת‬ ‫על כן לשון הכתוב היא‪" :‬מה ה' אלוקיך דורש מעמך?!"‪.‬‬ ‫כל 'איסר' ראוי להציל נפש אחת מישראל‪ ,‬ואם כן‪ ,‬שש‬ ‫מאות אלף איסרים הם פדיון נפש לששים ריבוא בני‬ ‫עוד כתב רבי שכנא צבי מנעמירוב תלמיד ה'מאור‬ ‫ישראל )מאמרי הרמ"ע מפאנו‪ ,‬מאמר צבאות ה'‪ ,‬ח"ג אות ד'(‪.‬‬ ‫שלא‬ ‫עיניים' זצ"ל בספרו 'הרי בשמים' )פר' ויקרא(‪,‬‬ ‫ארץ נחלי מים‬ ‫לחנם נרמזה תקנת מאה ברכות במילה 'מה' שהיא‬ ‫מעלת אמירת מאה ברכות‬ ‫בגימטרייה 'אדם'‪ ,‬אלא ללמדך שאין נקרא אדם‪ ,‬אלא "כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה‬ ‫חביבות מופלגת רחשו רבותינו מאורי הדורות‬ ‫מי שמקפיד על אמירת מאה ברכות כהלכתן‪ ,‬וזה ארץ נחלי מים")דברים ח ז(‪ :‬ראשי‬ ‫הרמז בדברי חז"ל "אל תקרי‬ ‫לתקנה זו על כלל סגולותיה ומעלותיה‪ ,‬ובספריהם‬ ‫ביום‪.‬מה ]=אדם[ אלא מאה – התיבות 'ארץ נחלי מים' הם 'אמן'‪,‬‬ ‫למי שמברך מאה ברכות‬ ‫האריכו לכתוב אודותיה הן בדרך נגלה והן בדרך‬ ‫במאמר שלפנינו ננסה לסקור בקצירת האומר‪ ,‬מעט רמז לדברי חז"ל שהעונה אמן זוכה לגן‬ ‫הסוד‪ .‬כך לדוגמא בספר ה'כל בו' )סי' א( כתב‪ :‬בוא‬ ‫מזעיר מתוך המעיין הבלתי נדלה שנכתב אודות עדן‪ ,‬המכונה גם 'ארץ נחלי מים'‪ ,‬על‬ ‫וראה כמה חבב אותנו הקדוש ברוך הוא שציונו לברך‬ ‫מאה ברכות בכל יום‪ ,‬כדי שנשתכר אלף זהובים בכל‬ ‫תקנה חשובה זו בספרי חז"ל ורבותינו הראשונים שם ארבעת הנהרות היוצאים ממנו‪,‬‬ ‫יום‪ .‬שהרי כל ברכה שוה עשרה זהובים‪ ,‬כפי שאמרו‬ ‫והאחרונים‪ ,‬אשר הזהירו מאד על‬ ‫חשיבות קיומה כמבואר בפסוק )בראשית ב י(‪" :‬ונהר‬ ‫מחד‪ ,‬והפליגו ביותר בסגולותיה מאידך‪.‬‬ ‫חכמים )חולין פז א(‪..." :‬יצתה בת קול ואמרה‪ :‬כוס של‬ ‫יוצא מעדן להשקות את הגן‪ ,‬ומשם‬ ‫ברכה שוה מ' זהובין‪ ,‬עשרה זהובין לכל ברכה וברכה"‪.‬‬ ‫מה מגן על ישראל מן הפורענות?!‬ ‫יפרד והיה לארבעה ראשים"‪.‬‬ ‫ובפירוש הסידור לרוקח בתחילתו כותב‪" :‬ולפי‬ ‫מדברי חז"ל נראה‪ ,‬שאת תקנת מאה ברכות ייסד‬ ‫שחטאנו לפניו וחרב בית המקדש‪ ,‬אין לנו מזבח‬ ‫)'יושיע ציון' עקב(‬ ‫דוד המלך עליו השלום‪ ,‬וכפי שאמרו במדרש )במדב"ר‬ ‫וקרבן‪ ,‬לכן החפץ בשלום עמנו ציוונו לומר לפניו מאה‬ ‫ברכות‪ ,‬כמו שהבטיח לאברהם אבינו‪ ,‬שאף בזמן שאין‬ ‫יח כא( שבימיו של דוד השתוללה מגיפה קשה בעם‬ ‫בית המקדש קיים‪ ,‬אם יהיו אומרים לפני מאה ברכות‬ ‫ישראל כאשר בכל יום היו מתים מאה אנשים טרם‬ ‫זמנם‪ ,‬עד שעמד ותיקן לישראל לומר בכל יום מאה ברכות ובזכות זו נעצרה בכל יום‪ ,‬מעלה אני עליהם כאילו הקריבו לפני כל הקרבנות"‪ .‬ובאר זאת הנצי"ב‬ ‫המגיפה‪ .‬עוד הוסיפו חז"ל רמז לכך מן הפסוק )שמואל ב' כג א(‪ְ " :‬נאֻם ָּדוִד ֶּבן ִי ַׁשי מוולוז'ין )'משיב דבר' ח"ה סי' צ( שכשם שבין הקרבנות ישנם כאלו שהיו מובאים‬ ‫ֻקם ָעל" ‪ -‬המילה 'על' היא בגימטרייה מאה‪ ,‬ומכאן שדוד המלך על ענייני הכלל וכאלו שהובאו על ענייני הפרט‪ ,‬כך תיקנו לנו חז"ל כנגדן את‬ ‫ֶבר ה ַ‬ ‫ּו ְנאֻם ַה ּג ֶ‬ ‫התפילות הקבועות כתפילת שמונה עשרה‪ ,‬וכנגדן את הברכות המתייחדות לכל‬ ‫הוא שהקים ותיקן לנו ברך מאה ברכות בכל יום‪.‬‬ ‫דברי חז"ל אלו הובאו גם בטור )או"ח מו(‪ ,‬וכתב הב"ח שם‪ ,‬שלא לחנם בחר הטור מין ומין בפני עצמו‪ ,‬שעל ידי כך יושפע שפע רב לעולם גם אחר שבית המקדש‬ ‫להביא את הסיבה לתקנה זו ולא הסתפק בכתיבת ההלכה גרידא‪ ,‬אלא כדי חרב בעוונותינו‪.‬‬ ‫להורות לנו שסכנת מיתת מאה מישראל בכל יום קיימת עד לימינו אנו רח"ל‪ ,‬נקודה מעניינת כותב בספר 'מאה ברכות' )מאמר הכרת טובה(‪ :‬בפסוק נאמר לשון‬ ‫'שואל'‪ ,‬המילה 'שואל' היא מלשון השאלה‪ ,‬לאמור‪ ,‬הקב"ה אינו לוקח לעצמו‬ ‫ואף בימינו הסגולה למנוע זאת היא על ידי אמירת מאה ברכות‪.‬‬ ‫עוד כתב ה'רוקח' )הל' ברכות סי' שכ( בדרך רמז‪ ,‬שמאה הברכות מגינות על עם את הברכות‪ ,‬אלא כביכול 'שואלם' מן האדם ומחזירם לו בצירוף כפל כפליים‬ ‫ישראל מפני מאה הקללות הכתובות בפרשת כי‪-‬תבוא ]צ"ח קללות‪ ,‬בתוספת טובה וברכה‪.‬‬ ‫"גם כל חלי וכל מכה"[‪ .‬והר"ם די לונזאנו כתב בספרו 'שתי ידות' )דף קב(‪" :‬שימו‬ ‫רמזים נוספים למצות מאה ברכות‬ ‫לב ‪...‬לברך בכל יום מאה ברכות כדי שתתברכו אתם מהם‪ ,‬כי על ידי הברכות‬ ‫דומה כי אין מצוות רבות שאודותיהן הביאו רבותינו הראשונים רמזים כה רבים‬ ‫האלו אנו חיים וקיימים בגלות"‪.‬‬ ‫כמצות מאה ברכות‪ .‬ביריעה קצרה זו בודאי לא נוכל להביא את כולם‪ ,‬אך ליקרת‬ ‫סיפר אחד מבאי ביתו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל‪ :‬פעם הגיע לביתו תלמיד העניין נביא כאן כמה מהם‪:‬‬ ‫חכם מופלג שחלה במחלה קשה רח"ל‪ ,‬ושאלתו בפיו‪ :‬במה יוכל להתחזק כדי‬ ‫להרחיק את החרב המונחת על צווארו? הגרש"ז חשב מעט ואמר‪ :‬ראה נא‪ ,‬איני רבינו בחיי בפרשתנו ]וכעין זה מובא ב'דעת זקנים' לבעלי התוספות[ לומד מן‬ ‫רגיל לייעץ לאחרים מה עליהם לעשות‪ ,‬אוכל רק לומר לך מה הייתי אני עושה הפסוק בתהלים )קכח ד( "הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'"‪' :‬כי כן' בגימטרייה מאה‪,‬‬ ‫אם חלילה נקלע הייתי למצב זה‪ .‬אני הייתי מחזק את עצמי באמירת מאה וכביכול נאמר כאן‪ :‬הנה מאה ]ברכות[ יברך גבר ירא ה'‪.‬‬ ‫ברכות; ואיני מדבר על אמירה סתמית‪ ,‬הוסיף הגרש"ז‪ ,‬אלא בכוונה רבה‪ ,‬ובעל הטורים )דברים לג א( כותב שתקנת מאה ברכות התייסדה כבר‬ ‫כפי שדורשת ההלכה‪.‬‬ ‫על ידי משה רבנו ע"ה‪ ,‬וסמך רמז לכך‪ ,‬שראשי התיבות 'משה איש‬ ‫מעניין לציין‪ ,‬הוסיף וסיפר‪ ,‬כי כאשר אמר הגרש"ז את הדברים‪ ,‬האלוקים' הם 'מאה'‪ ,‬וסופי התיבות הם 'משה'‪.‬‬ ‫)אגרת הרמב"ן(‬ ‫ﬥא המדרש עיקﬧ אלא ﬣמעשה‬ ‫)אבות א יז(‬ ‫נאה ﬢורש ונאﬣ מקייﬦ‬ ‫)חגיגה יד ב(‬ ‫מקור התקנה‬ ‫בערו פניו כאש‪ ,‬נראה היה כי הדבר בוער בעצמותיו עד מאד‪ .‬זאת למרות שבכל‬ ‫מהלך חייו היה הגרש"ז ידוע כמי שזהיר עד מאד בכלל ענייני הברכות‪ ,‬והיה‬ ‫מוציאם מפיו בכוונה עצומה‪ ,‬מכל מקום ראה לנכון להוסיף בזה חיזוק על חיזוק‬ ‫עד סוף ימיו )'מצות המאה ברכות כהלכתה' עמ' כא(‪.‬‬ ‫עוד כתב רבנו אהרן מלוניל כתב )'ארחות חיים'‪ ,‬מאה ברכות אות‬ ‫א'( כי מן הפסוק "לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום"‪ ,‬יש‬ ‫רמז לכך שכל העונה מאה ברכות מובטח לו שהוא בן העולם הבא‪.‬‬ ‫שהמילה 'לכן' היא בגימטרייה מאה‪ ,‬ומכאן שכל האומר מאה ברכות‬ ‫זוכה ל'בריתי שלום'‪ ,‬לחיי העולם הבא‪.‬‬ ‫ראוי למנות את הברכות שמברך‬ ‫אמירת הברכות באופן הראוי‬ ‫בטרם נסיים את מאמרנו חשוב שנזכור‪ ,‬כי על מנת שנקיים את מצות מאה‬ ‫אמן בפרשה‬ ‫ומכאן לרמז אודות עניית אמן בפרשת השבוע‪ ,‬מן הפסוק )דברים ח ז(‪" :‬כי ה'‬ ‫אלוקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים"‪ :‬ראשי התיבות 'ארץ נחלי מים'‬ ‫הם 'אמן'‪ ,‬רמז לדברי חז"ל שהעונה אמן זוכה לגן עדן‪ ,‬המכונה גם 'ארץ נחלי‬ ‫מים'‪ ,‬על שם ארבעת הנהרות היוצאים ממנו‪ ,‬כמבואר בפסוק )בראשית ב י(‪" :‬ונהר‬ ‫יוצא מעדן להשקות את הגן‪ ,‬ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים" )'יושיע ציון' עקב(‪.‬‬ ‫כולנו מברכים ברכות השחר בחברותא‬ ‫מעשה אמוניﬦ‬ ‫סיפור שבועי על אמן ותפילה‬ ‫החפץ חיים צפה למרחוק‬ ‫אני מיד נושעתי‬ ‫‪ shay‬עיצובים‬ ‫ברכבת שעשתה את דרכה מהעיירה ראדין יושב‬ ‫היה מרן החפץ חיים‪ ,‬ראשו רכון על הספר שלפניו‪.‬‬ ‫הרעש וההמולה שסביבו לא נגעו לליבו כלל‪ .‬פניו‬ ‫היו נשואות לעבר העיר לידא‪ ,‬לשם נקרא כדי לחזק‬ ‫כמה מענייני הדת שהתרפו שם עד למאוד בתקופה‬ ‫האחרונה‪.‬‬ ‫לאחר נסיעה ארוכה ומתישה עצרה הרכבת את‬ ‫נסיעתה בתחנת לידא‪ ,‬שם כבר המתינו מאות‬ ‫מיהודי העיר‪ ,‬צעירים כישישים‪ ,‬כולם עטויים בבגדי‬ ‫חג‪ .‬הן לא בכל יום מזדמן גדול הדור לפתחם‪.‬‬ ‫ירד החפץ חיים מן הרכבת‪ .‬גילו המופלג בשילוב‬ ‫טלטלות הדרך‪ ,‬נתנו אותותיהם בפניו היגעות‬ ‫ובהליכתו התשושה‪ .‬ספסל ראוי לשמו לא נמצא‬ ‫באיזור‪ ,‬על כן מיהרו ראשי הקהל לערום כמה‬ ‫מזוודות זו על גב זו על מנת שיוכל גדול הדור לישב‬ ‫עליהן ולפוש מעט‪ .‬אולם החפץ חיים לא מיהר‬ ‫לשבת‪ .‬תחת זאת הוא הביט ארוכות בהמון שסבב‬ ‫אותו‪ .‬נראה היה כי לא נוח לו לשבת כשכולם סביבו‬ ‫עומדים‪ .‬הציבור הבין ונסוג כמה צעדים לאחור‪ ,‬ורק‬ ‫אז הרשה לעצמו הצדיק להניח את גופו הלאה על‬ ‫המושב שהוכן לו‪.‬‬ ‫סיפר הגאון הנודע רבי אריה לייב באקשט זצ"ל‪,‬‬ ‫ראש ישיבת 'עטרת מרדכי' דטרויט‪-‬ארה"ב‪ :‬נער‬ ‫צעיר הייתי באותם ימים‪ ,‬בישיבתו של הגאון רבי‬ ‫יעקב ניימן זצ"ל ‪ -‬באותם ימים ראש ישיבת לידא‪,‬‬ ‫ולימים ראש ישיבת 'אור ישראל' בפתח תקווה‪.‬‬ ‫כמו יתר חבריי‪ ,‬גם אני נדחקתי בין ההמון שהמתין‬ ‫בתחנת הרכבת בדריכות ובציפייה‪.‬‬ ‫כאשר ירד החפץ חיים מן הרכבת‪ ,‬נדחקתי עוד יותר‪,‬‬ ‫עד שהצלחתי להגיע קרוב ממש לגדול הדור‪ ,‬אולם‬ ‫גם כאשר הציבור התרחק מעט כדי לאפשר לחפץ‬ ‫חיים לשבת‪ ,‬נותרתי אני לעמוד לידו‪.‬‬ ‫החפץ חיים התיישב והפנה אליי מבט‬ ‫אוהב‪ .‬קפאתי על מקומי מתוך‬ ‫התרגשות‪ ,‬ולא הצלחתי להוציא‬ ‫מפי הגה‪ .‬לבסוף הצלחתי לפלוט במהירות את שם‬ ‫אבי‪ ,‬אותו הכיר החפץ חיים היטב משכבר הימים‪,‬‬ ‫ובתגובה הופתעתי לשמוע מיד את הצדיק ממלמל‬ ‫כמו לעצמו‪ :‬רבונו של עולם‪,‬‬ ‫הבט נא אל בניך אהובך‪,‬‬ ‫הנה לפניך ילד קטן העוזב‬ ‫את אביו ואמו‪ ,‬את אחיו‬ ‫מכתב מרגש שנתקבל במערכת בני אמונים‬ ‫ואחיותיו‪ ,‬אך ורק כדי ללמוד‬ ‫תורה‪ .‬דבריו היו עבורי כמים‬ ‫קרים על נפש עייפה‪ ,‬באשר‬ ‫בס"ד‬ ‫היה‬ ‫הריחוק מן הבית קשה‬ ‫לכב'‬ ‫עלי עד למאוד‪.‬‬ ‫מערכת עלון וכל מאמינים‬ ‫ת‪.‬ד‪ 102 .‬ב"ב‬ ‫כמעט עמדתי לפנות משם‪,‬‬ ‫אלא שאז לפתע אחז החפץ‬ ‫אין מילים בפי להודות לכם מקרב לב על פעולותיכם‬ ‫הכבירות להשרשת חשיבות עניית אמן ובמיוחד עניית‬ ‫חיים בידי ואמר לי‪" :‬בני‪,‬‬ ‫אמן אחר ברכות השחר‪.‬‬ ‫היזהר מאד בברכות‪ ,‬ובזה‬ ‫ברצוני לשתפכם במה שאירע עמי‪ ,‬הייתי זקוק לישועה‪,‬‬ ‫תינצל מכל צרה וצוקה"‪.‬‬ ‫רבות התפללתי ובקשתי ולא זכיתי להוושע‪ .‬הקריאה‬ ‫בעלונכם הביאה אותי לקבל על עצמי לברך כל יום‬ ‫באותם רגעים נדמו דבריו‬ ‫ברכות השחר באוזני זולתי‪ ,‬ולחפש לענות אמן ככל‬ ‫כסתומים‬ ‫של הסבא קדישא‬ ‫יכולתי‪ .‬קיוויתי והתפללתי שהבטחת חז"ל שכל העונה‬ ‫בעיניי‪ ,‬לא הבנתי מדוע‬ ‫אמן מאריכין לו ימיו בטובה תקוים בי‪.‬‬ ‫בחר החפץ חיים לדבר אליי‬ ‫כחודש ימים התמדתי ולשמחתי אני מיד נושעתי ב"ה‬ ‫דווקא בנושא הברכות‪ ,‬אולם‬ ‫בישועה שלימה "הודו ל‪-‬ה' כי טוב כי לעולם חסדו"‬ ‫חזקו עליי דבריו הקדושים‪,‬‬ ‫ומאותו היום ואילך החלטתי‬ ‫ושוב יש"כ על פועלכם תזכו תמיד להרבות כבוד שמים‪.‬‬ ‫להתחזק מאוד בנושא זה‪.‬‬ ‫בכבוד רב‬ ‫י‪ .‬ו‬ ‫לימים‪ ,‬כאשר זכיתי בחסדי‬ ‫ירושלים‬ ‫ה' להינצל מכמה וכמה‬ ‫סכנות קשות בהן הייתי‬ ‫נתון בימי המלחמה הנוראה‪,‬‬ ‫הבנתי היטב למה כיוון מרן‬ ‫החפץ חיים בדבריו‪ .‬שכן‬ ‫ללא ספק‪ ,‬סגולת אמירת‬ ‫הברכות ‪ -‬אותה תיקן כבר‬ ‫דוד המלך ע"ה לישראל‬ ‫להצילם מצרה וצוקה ‪ -‬בודאי הייתה זו שעמדה‬ ‫לזכותי באותן שעות קשות להצילני מכל רע‪.‬‬ ‫)'נוטרי אמן' עמ' קיט(‬ ‫יהודי יקר! כשאﬨה מברך ברכות השחﬧ דאג שמישהו יענה ﬡמן אחר ברכותיך‪.‬‬ ‫מאז ומעולם היו גדולי ישראל מקפידים עד מאד על אמירת מאה ברכות‪,‬‬ ‫שכן כפי שהבאנו‪ ,‬אין זה מנהג בעלמא‪ ,‬אלא הלכה מפורשת שיש לנהוג בה‬ ‫ככל ההלכות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א מביא )'תשובות‬ ‫והנהגות' ח"ב סי' קכט( שהגרי"ז מבריסק זצ"ל היה מדייק מלשון הרמב"ם )תפילה‬ ‫ז טז(‪" :‬ומונה כל הברכות עד שמשלים מאה כל יום"‪ ,‬שיש למנות בפועל את כל‬ ‫הברכות‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬הפוסקים חישבו ומצאו כי המדקדק בתפילות ובברכות הנאמרות בכל‬ ‫יום‪ ,‬יוכל בנקל להגיע למניין מאה ברכות ]ראה ב'משנה ברורה' )מו ד( שפירט‬ ‫את הברכות הנאמרות בכל יום[‪ .‬ובשבת שתפילת העמידה מונה שבעה ברכות‬ ‫בלבד‪ ,‬יש להשלים מניין זה על ידי ברכות על פירות‪ ,‬מגדים וריחות טובים‬ ‫במהלך השבת‪) .‬שו"ע או"ח רצ א(‬ ‫וכתב הגאון רבי יעקב עמדין זצ"ל כותב בסידורו )סידור יעב"ץ ח"א עמ' תקעט(‪:‬‬ ‫"וימנה מתחילת הלילה כמה ברכות יעלו בידו‪ ,‬שלא יפחות ממאה שחייב אדם‬ ‫לברך בכל יום ‪...‬ויספרם אחת לאחת למצוא חשבון‪ .‬כל עת שאומר ברכה‪ ,‬מצוה‬ ‫לכותבה על ספר לדעת המספר ‪...‬כי ביום התענית‪ ,‬וכן בשבת וביום טוב שחסר‬ ‫מהמספר סך רב‪ ,‬יחשוב איך ובמה ישלים אחרות תחתיהן‪ ,‬ובשבת יעשה לו‬ ‫'קלפי' שיניח בתוכו מניין פירות או קטניות כמספר הברכות‪ ,‬עד שישלים מנין‬ ‫מאה" ומסיים היעב"ץ‪" :‬וחשבון זה חביב לפני המקום ברוך הוא מאד"‪.‬‬ ‫הברכות כראוי‪ ,‬יהיה עלינו לאומרם באופן הראוי‪ ,‬וכפי שכותב‬ ‫הרמב"ם )שו"ת‪ ,‬סי' רסא(‪" :‬קריאת מאה הברכות בחיפזון ובמהירות‪,‬‬ ‫הרי היא טעות גמורה ‪...‬שכל אלו הסוגים של עבודת ה' אשר הם בצורת‬ ‫דיבור‪ ,‬אין הכוונה בהם אלא שיהרהרו בהם כשיאמרום‪ ,‬ויכוון אומרם את‬ ‫ליבו וידע שמדבר בהם עם אדון כל העולם ‪...‬ואם הכל הוא דיבור עמו יתעלה‪,‬‬ ‫כיצד מותר למהר בזה ולהסיח הדעת ממה שנאמר‪ ,‬ומי שאינו יודע מה הוא‬ ‫אומר ואינו מבינו‪ ,‬דינו בתפילתו כדין התוכי והשוטה‪ ,‬החוזרים על המילים שבני‬ ‫אדם למדום"‪.‬‬ ‫עוד כתב בספר הקדמון 'סדר היום' )מאה ברכות( שמאה הברכות שמברך אדם‬ ‫בכל יום צריכות להיות ברכות הראויות להימנות‪ ,‬כלומר ברכות שנאמרו בכוונה‬ ‫הראויה‪ ,‬שאם לא כן נחשבות הם ברכות פסולות שאינן ראויות להימנות במניין‬ ‫מאה ברכות‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬לחטא ייחשבו‪.‬‬ ‫ומדברי הזוהר הקדוש נוכל להוסיף וללמוד על עצה שתגדיל את כוחם של מאה‬ ‫הברכות‪ ,‬הלא היא עניית אמן‪ .‬וכך כותב הזוהר הקדוש )עקב רעא א‪ ,‬ע"פ 'מתוק‬ ‫מדבש'(‪ :‬כשעולות אלו הברכות מלמטה‪ ,‬אין שום פתח ופתח למעלה‪ ,‬ואין שום‬ ‫ממונה למעלה‪ ,‬שאינו פותח כל אלו הפתחים‪ ,‬ומכריזים ואומרים בכל אותם‬ ‫הרקיעים‪ ,‬זהו הדורון של המלך ששלח פלוני‪ ,‬זהו דורון בקיום ושלימות כראוי‬ ‫להיות‪ ,‬ואיזו ברכה היא בשלימותה כראוי? היא הברכה שענו עליה אמן‪ .‬כי כל‬ ‫ברכה שענו עליה אמן‪ ,‬זו היא ברכה במעמדה ובשלימותה כפי שראוי להיות‪.‬‬