‫‪33‬‬ ‫כיסוי לטלית‬ ‫תמר בן לולו כיתה ג'‪2‬‬ ‫שם החפץ‪ :‬כיסוי לטלית תפילה‬ ‫ייעוד‪ :‬הכסוי לטלית משמש לאחסון טלית התפילה ונשיאת‬ ‫הטלית בתוך הכיסוי בזמן ההליכה לבית הכנסת שבתות וחגים‬ ‫אילו ידיים עבר‪ :‬סבא רבא רבא חי במרוקו שם נקנה החפץ ‪.‬‬ ‫הכיסוי עבר לסבא שלי וביום מהימים יועבר לאבא שלי כחלק‬ ‫ממסורת משפחתית‬ ‫למי הוא שייך‪ :‬כרגע הכיסוי שייך לסבא יצחק‬ ‫סיפורים אישיים הקשורים בו‪ :‬סבא רבא רבא נולד במרוקו ‪.‬‬ ‫למשפחתו לא היה כסף לחגוג את בר המצווה שלו ועל כן הוא‬ ‫נאלץ לארגן את טקס בר המצווה והנחת התפילין בעצמו‪.‬‬ ‫התפילין והטלית וכך גם הכיסוי שלהם נתרמו על ידי יהודי‬ ‫מקהילת מרוקו ולכן יש להם משמעות רגשית גדולה למשפחה‪.‬‬ ‫למדתי ש‪ :‬שלסבא רבא רבא ‪,‬למרות שהיה ילד‪ ,‬ולמשפחתו לא‬ ‫היה כסף לחגוג בר מצווה והוא לא ויתר ומצא דרך ואירגן לעצמו‬ ‫את בר המצווה‪.‬‬ ‫למדתי שבחיים לא צריך לוותר כי בסוף יש פתרון‪.‬‬ ‫הצמיד של אימא‬ ‫אני ‪-‬איה פכר‪ ,‬בוחרת להציג את החפץ שעובר במשפחתי מדור לדור‪:‬‬ ‫הצמיד של אימא שלי‪.‬‬ ‫אימא שלי‪ ,‬עונדת צמיד זהב על ידה‪ .‬היא קיבלה את הצמיד מסבתא‬ ‫שלה‪ ,‬דבורה‪ ,‬ערב גיוסה לצבא‪.‬‬ ‫הצמיד במקור היה שייך לסבתא שלי‪ ,‬אימא של אימא‪ ,‬ניבה ז"ל‪.‬‬ ‫בעת מותה הצמיד הועבר לסבתא למשמרת והוענק בגיל ‪ 81‬לאמי‪.‬‬ ‫החפץ הוא אומנם תכשיט אך נושא בחובו הרבה מעבר לכך ‪.‬‬ ‫אמי מסבירה שהיא מעולם לא הסירה את הצמיד וכאשר הוא עליה‬ ‫היא מרגישה שגם אימא שלה איתה‪.‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬יש בדרך ובזמן מסירת התכשיט לאמי ‪,‬סמליות רבה שכן‬ ‫הוא הוענק לה בעת גיוסה לצבא (גיל ‪.)81‬‬ ‫ערך חשוב מאוד במדינתנו ובמשפחתנו הוא הצבא‪.‬‬ ‫סבתי ניבה ז"ל שירתה שנים רבות בצבא בתפקידים חשובים בארץ‬ ‫ובחו"ל‪.‬‬ ‫אוסף האצבעונים של סבתא‬ ‫שוש‬ ‫שם המגישה‪ :‬רותם ארד‬ ‫מה זה אצבעון?‬ ‫אצבעון‪ -‬כיפה קטנה של מתכת ששמים‬ ‫על האצבע בשעת תפירה‪ ,‬להגן עליה מדקירת המחט‪.‬‬ ‫תיאור החפץ‪:‬‬ ‫באוסף האצבעונים של סבתא שוש יש יותר מ‪ 8011 -‬אצבעונים‪.‬‬ ‫באוסף יש אצבעונים מכל מיני חומרים‪ :‬פלסטיק‪ ,‬מתכת‪ ,‬חרסינה‪ ,‬זכוכית‪ ,‬פימו עוד‪.‬‬ ‫ומכל מיני מקומות בעולם‪ :‬ישראל‪ ,‬סין‪ ,‬ספרד‪ ,‬ארצות‬ ‫הברית ועוד‪.‬‬ ‫ייעוד‪:‬‬ ‫האוסף היה ליופי בלבד‪ ,‬סבתא לא השתמשה‬ ‫באצבעונים‬ ‫אלא שמה בארוניות יפות‪.‬‬ ‫למי היה שייך האוסף?‬ ‫אוסף האצבעונים היה שייך לסבתא שלי‪ ,‬שוש‪.‬‬ ‫כשסבתא נפטרה‪ ,‬לפני שנתיים בערך (לפני שהתחלתי כיתה א')‪ ,‬האוסף‬ ‫התחלק בין אמא שלי (אפרת) ודוד שלי (עמית)‪.‬‬ ‫כל אחד מהם בחר חלק מהאוסף למזכרת ומאז הם אצלנו בבית‪ ,‬בארוניות‬ ‫של סבתא‪.‬‬ ‫סיפור משפחתי‪:‬‬ ‫הכל התחיל מאצבעון אחד שסבתא שוש קיבלה מאמא שלה (טובה)‪.‬‬ ‫זה אצבעון מזהב ועליו חרוט "מאמא לרבקה"‪ .‬רבקה הייתה סבתא של סבתא‬ ‫שלי‪ ,‬האצבעון עבר ‪ 5‬דורות עד לאמא שלי‪.‬‬ ‫כשסבתא שוש קיבלה אותו היא החליטה לאסוף עוד אצבעונים‪ ,‬ומאז כולם ידעו‬ ‫להביא לה אצבעון למזכרת מכל מקום שטיילו בו‪ .‬סבתא הצטרפה אל מועדון‬ ‫"אספני האצבעונים"‪-‬מועדון שהחברים בו נפגשים מידי פעם להראות ולהחליף‬ ‫אצבעונים‪.‬‬ ‫תמונות מהאוסף‪:‬‬ ‫חנוכייה‬ ‫מאת‪ :‬איה צאלון‬ ‫‪ .8‬שם החפץ חנוכייה‪.‬‬ ‫‪ .2‬החנוכייה בעלת שמונה קנים ושמש מוגבה‪ .‬עשויה נחושת‪ .‬מעוטרת‬ ‫בשני אריות האוחזים בכתר המלכות‪ ,‬ועליו שני שופרות‪ ,‬חרב וענף זית‬ ‫המסמלים מלחמה ושלום‪ .‬ציור של מנורה (בעלת שבעה קנים) מוצגת‬ ‫במרכז הכתר‪ .‬בנוסף כתוב‪ ":‬הנרות הללו קודש הם‪".‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫החנוכייה שימשה להדלקת נרות לחג החנוכה‪ .‬מצווה להדליק נרות‬ ‫בחנוכייה לפרסם את נס פך השמן ברבים לזכר ניצחון המכבים על‬ ‫היוונים‪ .‬ולכן נוהגים להניח את חנוכייה בחלון הבית או בפתח‪ ,‬כדי‬ ‫שייראו אותה מבחוץ‪.‬‬ ‫החנוכייה הייתה שייכת לסבא של סבתי איילת‪ ,‬יצחק‪ .‬שהעביר את‬ ‫החנוכייה לבתו שושנה ‪ .‬שהעבירה לבתה איילת סבתי‪.‬‬ ‫סבתי איילת מספרת שבכל חנוכה התכנסו כל בני המשפחה המורחבת‬ ‫אצל סבה יצחק שהיה רב ונהגו להדליק את החנוכיה‪ .‬האירוע זכור לה‬ ‫כאירוע מאוד מיוחד וקדוש‪.‬‬ ‫אני למדתי מהחנוכייה על משפחתי שבכל חנוכה התכנסו כל בני‬ ‫המשפחה המורחבת אצל סבה של סבתי איילת‪ ,‬יצחק שהיה רב‪.‬‬ ‫ספר תורה‬ ‫מאת‪ :‬דניאל ירושלמי‬ ‫שם החפץ‪ :‬ספר תורה‪.‬‬ ‫תיאור החפץ‪ :‬ספר התורה נמצא בתוך תיבה עגולה מעוטרת שנפתחת‬ ‫כדלת‪ .‬התיבה עשויה מעץ ומעוטרת בציור של ספר תורה צבעוני‬ ‫ובעיטורים נוספים כמו בדים‪ ,‬מתכות כסף וזהב‪ ,‬כמו כן כלים שונים כגון‬ ‫"כתר"‪" ,‬רימונים"‪" ,‬מגן" ו"אצבע" המורה לקריאה בתורה‪ .‬בתוך התיבה‬ ‫נמצאת מגילת הקלף שעשויה מעור של צבי ומועברת מחלק אחד לחלק‬ ‫השני בכדי לקרוא בה‪ .‬המגילה מועברת על ידי מוטות גלילה מעץ‬ ‫שנקראים "עצי חיים"‪ .‬קירות התיבה הפנימיים מכוסים בקטיפה‬ ‫אדומה‪ ,‬ועל הקלף נכתב ספר התורה בדיו ובכתב סת"ם‪.‬‬ ‫יעוד‪ :‬בספר התורה כתובה התורה בשלמותה‪ ,‬ואנו קוראים בו מתחילת‬ ‫ספר בראשית ועד סוף ספר דברים‪ .‬ספר התורה נשמר בארון הקדש‬ ‫שבבית הכנסת‪ .‬בשמחת תורה‪ ,‬מסתיימת הקריאה בתורה‪ ,‬נוהגים לרקוד‬ ‫עם הספרי התורה‪.‬‬ ‫למי שייך‪ :‬לפני כ‪ 051-‬שנה סבא רבא של סבי נסע מפרס לעיראק‪ ,‬בכדי‬ ‫להביא את ספר התורה לפרס‪ ,‬כדי שלמשפחתנו יהיה ספר תורה מיוחד‪.‬‬ ‫מאז‪ ,‬ספר התורה נמצא במשפחתנו וכיום לאחר שנתרם‪ ,‬נמצא בבית‬ ‫הכנסת בחיפה‪.‬‬ ‫סיפורים אישיים‪ :‬סבא רבא שלי עלה לארץ בשנת ‪ ,0551‬ספר התורה‬ ‫המיוחד נשאר אצל אחיו בפרס‪ .‬עם עליית חומני לשלטון בפרס ‪ ,‬דודו של‬ ‫סבי לקח את ספר התורה איתו לארצות הברית‪ .‬בשנת ‪ 0591‬דודו של סבי‬ ‫הביא את הספר לארץ ישראל‪ .‬לפני כ‪ 01-‬שנים ‪ ,‬בזמן קריאה בספר‬ ‫התברר שישנן מילים חסרות אשר נמחקו‪ .‬המשפחה לקחה את הספר‬ ‫לסופר סת"ם (אדם העוסק בכתיבת ותיקון ספרי תורה‪ ,‬תפילין ומזוזות)‪.‬‬ ‫לאחר בדיקה התברר שהקלף עליו כתוב ספר התורה החל לדחות את‬ ‫הדיו‪ .‬לכן הספר נפסל לקריאה‪ ,‬מאחר שאי אפשר לתקנו אך מוצאים‬ ‫אותו לריקודים בכל שמחת תורה‪.‬‬ ‫מידע על המשפחה באמצעות החפץ‪ :‬למדתי שלמשפחתי חשובה‬ ‫המסורת של קריאה בספר התורה‪ .‬בנוסף‪ ,‬למדתי על המאמצים הרבים‬ ‫שעברה משפחתי בכדי להביא את ספר התורה לישראל ולהוציא אותו‬ ‫מכלל סכנה שסיכנה אותו בימים ההם בגלות‪.‬‬ ‫מגילת אסתר‬ ‫דריה קוזלוב‬ ‫שם החפץ ‪ :‬מגילת אסתר‪.‬‬ ‫תיאור החפץ ‪ :‬המגילה כתובה בכתב סת"ם על גבי קלף ומגולגלת‬ ‫על עץ מעוטר‪.‬‬ ‫ייעוד ‪ :‬המגילה מיועדת לקריאה בחג פורים והיא נכתבה עבור‬ ‫סבא של אמא שלי כמתנה לבר מצווה שלו על ידי אביו יוסף –ציון‬ ‫סופר ( סבא רבא של אמא שלי ) אשר היה סופר סת"ם – כותב‬ ‫סיפורי תורה‪.‬‬ ‫למי היה שייך החפץ ‪ :‬המגילה ניתנה מסבא רבא לאבא של‬ ‫סבתא – אברהם סופר והוא נתן לסבתא שלי בירושה לשמירה‬ ‫לדורות הבאים‪.‬‬ ‫אילו סיפורים אישיים קשורים בו ‪ :‬בנו של הנין של סופר הסת"ם‬ ‫אשר נולד לפני כשנה נקרא על שמו ובברית המילה שלו הוצגה‬ ‫המגילה בפני אורחים‪.‬‬ ‫איזה מידע אודות משפחתך ‪ :‬למדתי שבמשפחה שלי היה סופר‬ ‫סת"ם‪.‬‬ ‫למדתי ששם המשפחה של סבתא שלי הוא סופר‪.‬‬ ‫שרשרת זהב‬ ‫הכינה‪ :‬יהלי חן‬ ‫‪ . 1‬שם החפץ ‪ :‬שרשרת הזהב‪.‬‬ ‫‪ . 2‬שרשרת עשויה מחוליות בצורת מרובעים‬ ‫‪ .3‬משמש כתכשיט ליופי‪.‬‬ ‫‪ .4‬התכשיט היה של אימא שלי עינת ‪,‬עבר לסבתא שלי רבקה‬ ‫וסבתי נתנה אותו לי‪.‬‬ ‫‪ .5‬הסיפור ‪ :‬כשאימא הייתה בת ‪ 12‬קנתה לה סבתי שרשרת זהב‬ ‫יפיפייה ‪.‬‬ ‫אימא ענדה את השרשרת לאורך ‪ 4‬שנים וכאשר אימא התגייסה‬ ‫העבירה את השרשרת לסבתא‬ ‫סבתא מאותו היום ענדה את השרשרת ושמרה עליה מכול משמר‪.‬‬ ‫כאשר מלאו לי ‪ 7‬שנים סבתא העבירה לי את השרשרת‪.‬‬ ‫אני מאוד אוהבת אותה ‪.‬‬ ‫‪ .6‬למדתי שחפץ יכול לעבור בין הדורות ‪.‬למדתי שיש במשפחה‬ ‫שלי קשר חזק בן ‪ 3‬דורות –סבתא אימא ואני‪.‬‬ ‫תעודת לידה‪.‬‬ ‫‪ .1‬שם החפץ ‪ :‬תעודת‬ ‫לידה‪.‬‬ ‫‪ .2‬תיאור החפץ‪ :‬דף לבן‬ ‫הכולל מידע אישי של‬ ‫סבא שלי וחותמת של‬ ‫הנאצים‬ ‫‪ .3‬יעוד החפץ ‪ :‬החפץ‬ ‫שימש למידע אישי‬ ‫בשביל סבא שלי‬ ‫לעבור בעולם‪.‬‬ ‫‪ .4‬אילו ידיים הוא עבר‪:‬‬ ‫החפץ עבר מאבא של סבא שלי וממנו לאבא שלי ‪.‬‬ ‫‪ .5‬למי היה שייך החפץ‪ :‬החפץ היה שייך לסבא שלי ‪.‬‬ ‫‪ .6‬אלו סיפורים אישיים‪/‬משפחתיים קשורים בו‪ :‬הקשר של החפץ למשפחתי‬ ‫הוא שסבי נולד בגרמניה בזמן השלטון הנאצי‪.‬‬ ‫‪ .7‬איזה מידע אודות משפחתך‪/‬שאבת באמצעות החפץ ‪ :‬באמצעות החפץ‬ ‫אני יודע מתי והיכן סבא שלי נולד‪ -‬בשנת ‪ 8306‬בגרמניה ‪ .‬החפץ כולל‬ ‫את שמות ההורים של סבא שלי‪ .‬הוא נולד ‪ 0‬שנים ליפני שפרצה מלחמת‬ ‫העולם ה‪.2‬‬ ‫רובה אוויר‬ ‫הגיש‪ :‬עילי דוד ששה‬ ‫שם החפץ?‬ ‫רובה אוויר עתיק ‪.‬‬ ‫תיאור החפץ?‬ ‫צבעו של הרובה חום וקצת שחור ‪.‬הרובה הוא ארוך‪ ,‬כבד‪,‬‬ ‫גדול ולו כדורי עופרת לירי‪.‬‬ ‫יעוד החפץ?‬ ‫הרובה שימש לירי צייד כתחביב וירי ומטרות דוממות ‪.‬‬ ‫אילו ידיים החפץ עבר?‬ ‫החפץ עבר מסבא רבא יוסף שגר בפתח תקווה‬ ‫ואז אל סבא וממנו אל אבא ומשם מאוכסן במחסן של דוד‬ ‫אברם [אח של סבא שלי]‪.‬‬ ‫אילו סיפורים אישיים?‬ ‫הסיפור הוא כשאבא ואחיו היו באים לבקר את סבא יוסף‬ ‫כשהיו ילדים הוא היה נותן להם לירות איתו במטרות‪.‬‬ ‫איזה מידע אודות משפחתך שאבת מהחפץ?‬ ‫המידע ששאבתי הוא שסבא יוסף היה צלף והיה איש גדול‬ ‫בצבא וגם בניו‪.‬‬ ‫צמידים‬ ‫עידו ודעי‬ ‫‪ )8‬שם החפץ – צמידים של סבתא של סבתא הדי‪.‬‬ ‫‪ )2‬תיאור החפץ – ‪ 0‬צמידי זהב‪ ,‬אחד מהם עם אמייל תכלת‪.‬‬ ‫‪ )0‬יעוד – קישוט לגוף‪.‬‬ ‫‪ )4‬למי היה שייך? – הצמיד המקורי היה שייך לסבתא צלחה ז"ל‪,‬‬ ‫שהייתה הסבתא של סבתי‪ ,‬הדי‪.‬‬ ‫‪ )5‬סיפור – הצמיד המקורי היה צמיד שנקנה בעירק בערך בשנת‬ ‫‪ ,8321‬ע"י סבתא צלחה‪ .‬כאשר סבתי עלתה לארץ ישראל מעירק‬ ‫עם אימא שלה בשנת ‪ ,8358‬החליטה אימא של סבתא הדי (שקראו‬ ‫לה נעמי) להפוך אותו ל‪ 0 -‬צמידי זהב אצל הצורף‪.‬‬ ‫אחד מהצמידים כוסה באמייל בצבע תכלת‪.‬‬ ‫סבתי הדי הייתה בת יחידה ולכן היא ירשה את כל הצמידים‪.‬‬ ‫‪ )6‬מידע ששאבתי מהחפץ – שפעם היה נהוג להעביר דברים מדור‬ ‫לדור‪ ,‬בעיקר תכשיטים ולא היה נהוג לקנות הרבה דברים חדשים‬ ‫כמו היום‪.‬‬ ‫ארון בגדים‬ ‫דפנה קרשנר‬ ‫שם החפץ‪ :‬ארון הבגדים‪.‬‬ ‫תיאור החפץ‪ :‬ארון הבנוי מעץ דובדבן‪ ,‬צבעו חום אדמדם‪ .‬דלתות‬ ‫הארון בנויות עץ דובדבן‪ ,‬במרכזם זכוכית שקופה‪ .‬בצידו הפנימי‬ ‫של הארון ווילונות‪ .‬לארון ‪ 4‬רגליים‪ .‬גובהו ‪ 871‬סמ'‪ ,‬עומקו ‪ 61‬סמ'‬ ‫ורוחבו ‪ 821‬סמ'‪:‬‬ ‫ייעוד‪ :‬הארון שימש לבגדים וכיום‬ ‫נמצא בפינת האוכל ומשמש‬ ‫לאחסון כלי בית‪.‬‬ ‫סיפורו של החפץ‪ :‬הארון נקנה ע"י‬ ‫סבא רבא שלי מצד אבי ‪ -‬סבא דן‬ ‫ז"ל‪ .‬סבי גר‪ ,‬בשעתו‪ ,‬בקיבוץ‬ ‫חמדיה (בעמק בית‪-‬שאן)‪ .‬את סבי שימש הארון כארון בגדים‬ ‫החדר בקיבוץ‪.‬‬ ‫הארון‪ ,‬ארון עץ דובדבן מלא‪ ,‬בן למעלה ממאה‪ ,‬שימש במשך‬ ‫עשרות שנים כארון הבגדים של סבא רבא שלי‪ ,‬בחדרו הצנוע‪,‬‬ ‫בקיבוץ בו התגורר‪ .‬לאור התפעלותו של אבי מהארון‪ ,‬הובטח לו‪,‬‬ ‫שביום מהימים ארון זה יעבור אליו‪ .‬סבי‪ ,‬עוד בחייו‪ ,‬מצא את‬ ‫העיתוי להעביר את הארון לביתו ‪ -‬סבתא שלי וכעבור שנים עבר‬ ‫מסבתי לאבי‪ .‬היום הוא ממוקם בפינת האוכל בביתי‪ ,‬לאחר‬ ‫שהוסב מארון בגדים לארון שירות‪ .‬הארון אף שימש כהשראה‬ ‫לעיצוב ארונות המטבח (הממוקם בסמוך) והמטבח נבנה מעץ‬ ‫דובדבן עם דלתות ודפנות המעוצבות בדומה לאלו‪ ,‬שקיימים בארון‬ ‫זה‪.‬‬ ‫מהסיפור למדתי שסבא רבא שלי התגורר‪ ,‬בצעירותו‪ ,‬בקיבוץ‬ ‫בעמק בית שאן‪ .‬שהארון מאוד מאוד ישן ונמצא בשימוש משפחתי‬ ‫מזה שנים רבות‪ .‬כמו כן למדתי שמעץ דובדבן ניתן לייצר ארונות‪.‬‬ ‫פריטים יהודיים‬ ‫גיא ויסקופף – וקס‬ ‫שם החפצים‪ :‬כיפה‪ ,‬טלית ותיק‬ ‫לטלית‪.‬‬ ‫תאור החפצים‪:‬‬ ‫כיפה ‪ :‬מעוטרת חוטי זהב וכסף‬ ‫טלית‪ :‬תכלת לבן תקנית מדות ‪ 51*821‬ס"מ‬ ‫תיק לטלית‪ :‬תיק בד ירוק מעוטר בחוטי זהב וכסף‬ ‫ייעוד‪ :‬הפריטים האלו שמשו את סבי ואח"כ את אבי כשהם מבקרים‬ ‫בבית הכנסת‪.‬‬ ‫שייכות‪ :‬סבי דב – (אבא של אבא)‪ ,‬קבל את הפריטים האלו לבר‬ ‫המצווה שלו וגם אבי חנוך קיבל אותם לבר המצווה שלו מסבי ‪ ,‬אבי‬ ‫הבטיח לי כי גם אני אקבל אותם בבר המצווה שלי‪.‬‬ ‫סיפורים משפחתיים‪ :‬סבי דב סיפר לי כי מאוד התרגש לקבל‬ ‫מאביו את המתנה הזו לבר המצווה שלו ושעלה לתורה בבית הכנסת‬ ‫בת"א הטלית הגנה עליו מהסוכריות שזרקו עליו בזמן התפילה‬ ‫אבי סיפר לי שגם עליו הטלית הגנה בבר המצווה אבל בכל שנה ביום‬ ‫הכיפורים שהולך לבית הכנסת הוא משתמש בפריטים האלו‬ ‫מידע על משפחתי‪ :‬לפי הפריטים האלו אני יודע שגם סבי וגם אבי‬ ‫הם יהודיים והולכים לבית הכנסת ולכן גם אני אלך לבית הכנסת וגם‬ ‫בבר המצווה שלי יהיה לי את הפריטים האלו ואני אתרגש מאוד‬ ‫ואשתמש בטלית כמגן מפני הסוכריות‪.‬‬ ‫טלית‬ ‫כפיר פכר‬ ‫אני בוחר להציג את החפץ העובר במשפחתנו מדור לדור‬ ‫הטלית‬ ‫אימי נויה שומרת על הטלית שהייתה של סבא שלה‬ ‫ואח"כ הועברה לאביה אריה ז"ל‪.‬‬ ‫משה ז"ל‬ ‫את הטלית היא מתכוונת לתת לי ברגע שאעלה לתורה בבר‬ ‫מצווה שלי‪.‬‬ ‫החפץ הוא בעל משמעות דתית‪ .‬החפץ מספר את סיפור העם‬ ‫היהודי השומר על מורשתו ועל קדושת החגים‪.‬‬ ‫תאור הטלית‪:‬‬ ‫הטלית כחולה‪ ,‬רקום עליה מגן דויד בצבע זהב‪ .‬מעליו כתוב‬ ‫מזכרת ירושלים עם ענפי זית‪.‬‬ ‫דברים שלמדתי בזכות החפץ‪:‬‬ ‫לפני העבודה לא ידעתי על קיומה של הטלית ואת שמו של‬ ‫סבא רבא שלי‪.‬‬ ‫סיר‬ ‫יהונתן בקיש‬ ‫שם החפץ‪ :‬סיר הפלא‬ ‫תיאור החפץ‪ :‬החפץ כמו סיר כסוף עם שני ידיות שבתוכו יש כמו כד‪.‬‬ ‫ייעוד החפץ‪ :‬סיר הפלא שימש לאפיית‬ ‫עוגות בעבר לא אפו בתנור אלא על‬ ‫הפתילייה‪.‬‬ ‫לסבתא של אמא הייתה פתילייה‬ ‫באמצעותה בישלו אפו וחיממו כי לא היה גז ואפילו לא חשמל‬ ‫אילו ידיים עבר‪ :‬סיר הפלא היה שייך לסבתא של אמא (בתיה) והגיע‬ ‫לסבתא (טובה)‬ ‫הסיר פלא בן ‪ 08‬שנה זה היה הסיר הראשון של סבתא של אמא‬ ‫שקנתה שעלתה לארץ בשנת ‪3311‬‬ ‫סיפור אישי‪ :‬כל יום שישי סבתא של אמא הייתה אופה בסיר עוגה‬ ‫לכבוד שבת‬ ‫מה למדתי מהחפץ‪ :‬הסיר מראה שרמת החיים בתקופה הייתה‬ ‫מאוד נמוכה בהשוואה לתקופה שאנו חיים עכשיו‪.‬‬ ‫הכספת‬ ‫עומר הרמן‬ ‫החפץ שבחרתי הוא כספת שבבית שלי‪.‬‬ ‫הכספת בצבע חום וכחול עליה מצויר איש מתפלל וברכה להנחת‬ ‫תפילין‪.‬‬ ‫על הכספת כתוב‪" :‬ברוך אתה יי אדוני אלוהינו מלך העולם אשר‬ ‫קדשנו במצותיו וציוונו להניח תפילין"‪.‬‬ ‫הכספת משמשת לשמירת כסף או דברים‪.‬‬ ‫כספת זאת נקנתה על ידי סבא של אבא של אבא שלי‪.‬‬ ‫הכספת עברה מדור לדור וניתנה בגיל בר מצווה‪ .‬בבר מצווה של אבי‬ ‫היא הגיעה לידיו מאבא שלו (ניר הרמן) וכך תעבור גם אלי‪.‬‬ ‫הכספת מראה איך סבא רבא שלי החביא דברים חשובים בעבר‪.‬‬ ‫מקווה שנהניתם‪.‬‬ ‫מכתש ועלי‬ ‫איתי וייס‬ ‫בחרתי את החפץ – עלי ומכתש‬ ‫החפץ שייך לסבתא שלי‪ .‬אמא אבי‪.‬‬ ‫סבתי קיבלה את החפץ מההורים שלה‪ .‬סבא וסבתא של אבי‪ .‬את‬ ‫החפץ הביאו מאיראן‪.‬‬ ‫החפץ משמש לטחינה של פולי קפה וחיטה‪.‬‬ ‫בעבר לא היה ניתן לקנות קמח וקפה במכולת מוכנים לשימוש‪,‬‬ ‫לכן היו טוחנים לבד בבית חיטה להכנת קמח ומהקמח הכינו לחם‪.‬‬ ‫באמצעות המכתש והעלי טחנו גם פולי קפה להכנת אבקת קפה‬ ‫שממנה ניתן להכין קפה לשתייה‪.‬‬ ‫פמוטי שבת‬ ‫אמרי עופר‬ ‫תיאור החפץ‪:‬‬ ‫הפמוטים עשויים כסף ועליהם עיטורי פרחים‪.‬‬ ‫בסיס הפמוטים רחב והפמוט עצמו צר‪.‬‬ ‫ייעוד‪ :‬מעמד לנרות שבת‪.‬‬ ‫הם היו שייכים לדורה וברוך ברקוביץ (אבא‬ ‫ואמא של סבתא רבא שלי) ‪,‬אחר כך הם עברו‬ ‫לסבתא רבא שלי בינקה הורוביץ ז"ל‪ ,‬ועכשיו‬ ‫הם של סבא וסבתא שלי מיקי וגדעון עופר‪.‬‬ ‫סיפורים אישיים‪ :‬סבתא מיקי‪" :‬ברוך ודורה‬ ‫ברקוביץ חיו ברומניה בזמן מלחמת העולם‬ ‫השנייה עם הנאצים‪.‬‬ ‫ברוך ברקוביץ היה דתי והיה מניח תפילין ומתפלל כל יום‪.‬‬ ‫היו להם את הפמוטים ובהם היו מדליקים את נרות השבת‪.‬‬ ‫וכשהנאצים נכנסו לעירם יאסי‪ ,‬ברוך לקח את הפמוטים והחביא‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫כשהנאצים נכנסו לביתם הם לקחו הכל‪ ,‬ואת הפמוטים לא הצליחו‬ ‫למצוא"‪.‬‬ ‫וכך הפמוטים ניצלו ועברו לסבתא רבא שלי ז"ל וכיום הם אצל סבא‬ ‫וסבתא שלי‪ .‬למדתי שאבא של סבתא רבא שלי ז"ל היה דתי‪.‬‬ ‫דברים שלמדתי מהעבודה‪ :‬למדתי שיאסי‪ ,‬העיר שבה חיו ברוך ודורה‬ ‫בזמן מלחמת העולם השנייה שהנאצים כבשו אותה הפכה לגטו‪.‬‬ ‫למדתי שסבתא רבא שלי בינקה ז"ל הוכרחה לעבוד במכון מחקר של‬ ‫הנאצים‪.‬‬ ‫קופסת איפור‬ ‫שני אבירם‬ ‫החפץ שבחרתי הוא ‪ :‬קופסה של פודרה וסומק‪.‬‬ ‫תיאור החפץ‪ :‬קופסה קטנה בצורת ריבוע מעוגל בצבע כסף עם‬ ‫ציורים קטנים של פיות ופרחים‪ .‬הקופסה נפתחת ובפנים יש‬ ‫מראה בצורת עיגול‪ ,‬שני מקומות לאיפור ושתי כריות קטנות‬ ‫לשים את‬ ‫האיפור‪.‬‬ ‫החפץ שימש לאיפור‪.‬‬ ‫החפץ היה שייך לסבתא רבה שלי –סבתא חנה שהייתה‬ ‫סבתא של אמא שלי‪ .‬אחרי שהיא נפטרה ‪ ,‬סבא שלי נתן את‬ ‫זה לאמא שלי למזכרת והיא נתנה את זה לי‪.‬‬ ‫החפץ מאמריקה משנת ‪ .8301‬סבתא רבה שלי עברה מפולין‬ ‫לאמריקה כשהיא הייתה בת ‪ 5‬וגדלה שם עד גיל ‪ .28‬אז היא‬ ‫עלתה לישראל עם כל המשפחה שלה‪ .‬היא אהבה את החפץ‬ ‫הזה‪ ,‬כי הוא היה יפה ועדין והזכיר לה את החברות מאמריקה‪.‬‬ ‫אפשר ללמוד מהחפץ שאני דומה לסבתא רבה שלי ולאמא שלי‬ ‫שכולנו אוהבות חפצים יפים עם פיות ופרחים‪.‬‬ ‫שטרות כסף ישנים‬ ‫מגיש‪ :‬תומר פולנסקי ג'‪2-‬‬ ‫החפץ שבחרתי הוא‪ -‬שטרות כסף ישנים שהודפסו בשנים ‪:‬‬ ‫‪.8191,8191,8191‬‬ ‫‪.8‬שטר של חמישה שקלים משנת‬ ‫‪ 8191‬עם תמונתו של נשיא מדינת‬ ‫ישראל הראשון ד"ר חיים ויצמן‪.‬‬ ‫‪ .2‬שטר של חמישים שקלים עם‬ ‫תמונתו של דוד בן גוריון ראש‬ ‫הממשלה הראשון‪.‬‬ ‫‪ .3‬שטר של מאה שקלים עם תמונתו‬ ‫של נשיא המדינה השני יצחק בן צבי‬ ‫‪,‬מצדו השני של השטר חומת‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫‪ .4‬שטר של חמישים לירות ישראליות ‪,‬‬ ‫משנת ‪ 8191‬עם תמונתו של ד"ר חיים ויצמן‬ ‫הנשיא הראשון‪.‬‬ ‫‪ .5‬שטר של חמש לירות ישראליות עם‬ ‫תמונתה של הנרייטה סולד – אם עלית הנוער‪.‬‬ ‫השטרות היו של אמי שקבלה דמי מכיס מסבה שהייתה ילדה‪.‬‬ ‫היא שמרה עליהם עד עצם היום הזה‪.‬‬ ‫אמי‪ ,‬חדוה אבדה את סבא גדליהו אקרמן כאשר הייתה בת ‪.84‬‬ ‫בכול מוצאי שבת כאשר בקרה את סבא יחד עם כל המשפחה הוא‬ ‫היה נותן‬ ‫לה ולאחיה דמי כיס‪.‬‬ ‫בדרך כלל היה נותן ‪ 5‬שקלים ובימי הולדת הסכום גדל ל‪50-‬‬ ‫ולפעמים ‪.800‬‬ ‫אמא ספרה לי שהשם שקלים לקוח מתקופת המקרא‪.‬‬ ‫למדתי מהעבודה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שהמטבע שקל הוא משנת ‪. 8110‬‬ ‫השם שקלים לקוח מתקופת המקרא‪.‬‬ ‫לפני כן הכסף נקרא לירה ישראלית‪.‬‬ ‫לאמא היה קשר אהוב עם סבא שלה שהשאיר לה מזכרת‬ ‫לדורות ‪ ,‬וכך היא מראה לנו ילדיה את המזכרת הזאת‪.‬‬ ‫ספר תורה‬ ‫בן טולדנו‬ ‫‪ .0‬שם החפץ‪ -‬ספר תורה‪.‬‬ ‫‪ .2‬תיאור החפץ‬ ‫מקבץ חוקי יהדות הלכות‬ ‫‪ .3‬ייעוד‪ -‬למה שימש או משמש‪.‬‬ ‫ללימוד הלכות בחרוזים‬‫‪ .1‬אילו ידיים הוא עבר? למי היה שייך?‬ ‫הספר היה שייך לסבא רבא שלי שכתב אותו והעביר אותו לסבא שלי‬‫וזה‪ ,‬העביר אותו לאבא שלי‬ ‫‪ .5‬אילו סיפורים אישיים ‪ /‬משפחתיים קשורים בו?‬ ‫שהמחבר הוא סבא רבא שלי‪.‬‬ ‫‪ .6‬איזה מידע אודות משפחתך ‪ /‬קהילתך שאבת באמצעות החפץ?‬ ‫שסבא רבא שלי היה רב גדול והוא חיבר ספרים שקשורים‬ ‫לדינים והלכות ביהדות‪.‬‬ ‫כתונת לילה‬ ‫שאנל‬ ‫פמוטי כסף‬ ‫יהל שפי‬ ‫בגליציה שבאירופה חיו שלמה ואשתו‪.‬‬ ‫במלחמת העולם הראשונה (‪ )8384-8381‬נאלצו‬ ‫לברוח מביתם‪.‬‬ ‫הם החביאו את החפצים היקרים במרתף‪.‬‬ ‫כשהסתיימה המלחמה חזרו לביתם שהיה פרוץ‬ ‫והרוס‪ ,‬במרתף נמצאו פמוטי הכסף הגדולים והחגיגיים עם עיטורי החריטה‬ ‫עליהם‪ ,‬שנשמרו בשלמותם‪.‬‬ ‫שלמה ואשתו העבירו את הפמוטים למשה ופסיה‬ ‫ביום חתונתם‪ ,‬משה ופסיה המשיכו לחיות בגליציה‬ ‫ופמוטי הכסף היו פמוטי השבת החגיגיים שלהם‪.‬‬ ‫למשה ופסיה נולדו שלושה ילדים ‪ -‬יהושע‪ ,‬רבקה ומלכה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 8300‬עלה יהושע לארץ ישראל ובעקבותיו עלו בני משפחתו‪ -‬הוריו‬ ‫ואחיותיו‪.‬‬ ‫כאשר יהושע התחתן עם שולמית‪ ,‬קיבלו את פמוטי הכסף‪.‬‬ ‫יהושע ושולמית לא נהגו להדליק נרות בשבת וכך פמוטי הכסף החגיגיים נראו‬ ‫כפמוטי נחושת עלובים‪.‬‬ ‫ליהושע ושלומית‪ ,‬שחיו בגבעת ח"ן‪ ,‬נולדו שני בנים ‪ -‬שלמה ואמנון‪.‬‬ ‫שלמה נישא לצביה‪.‬‬ ‫שלמה וצביה נוהגים עד היום לערוך‬ ‫קבלות שבת ולכן קבלו את הפמוטים‪.‬‬ ‫צביה ניקתה את הפמוטים שנראו כפמוטי נחושת עלובים והתגלו פמוטי כסף‬ ‫מהודרים‪.‬‬ ‫לשלמה וצביה חמישה ילדים‪ -‬טלי‪ ,‬זהר‪ ,‬יונתן‪ ,‬דורית ואיתמר‪.‬‬ ‫דורית נשאה למתן במשק של יהושע ושולמית ושם בנו את ביתם (במקום לול‬ ‫תרנגולות!)‪.‬‬ ‫לדורית ומתן נולדו שלושה ילדים‪ :‬יהל (אני)‪ ,‬איילה וגיל ואני הבכור!‬ ‫ועד עצם היום הזה פמוטי הכסף‬ ‫משמשים אותנו בקבלות השבת‬ ‫אצל סבא שלמה וסבתא צביה‪.‬‬ ‫שבת שלום!‬ ‫ספר תורה עתיק יומין‬ ‫שני ג'נח‬ ‫חפץ זה שמצאנו בבית ‪ -‬סבי מצד אבא שלי‪ ,‬שכן בתוך הארון הפרטי של‬ ‫סבי יחד עם המון ספרים וגם עם ספרי תורה‪.‬‬ ‫גנח‬ ‫שני‬ ‫אבל‪ ,‬מחפץ זה מאוד התרשמתי ‪ ,‬מצורתו העתיקה והמיוחדת‪.‬‬ ‫לדעתי עבר מדור לדור לפני הרבה מאוד שנים ולכן הוא מיוחד ומרגש ‪.‬‬ ‫סבי כנראה קיבל אותו כמתנה מסבו‪ ,‬שכמובן מת לפני המון שנים‪.‬‬ ‫אפשר לראות ולהתרשם מהחפץ העתיק הזה‪.‬‬ ‫הוא עשוי ממתכת ועליו ישנם עיטורים של לוחות הברית וגם חנוכיית‬ ‫ישראל ‪.‬‬ ‫ספר התורה‪ ,‬מסמל את החשיבות של העם‬ ‫ואת ההמשכיות של התורה שלנו‪.‬‬ ‫למדתי מחפץ זה שמשפחתי אהבה את התורה ושמרה עליה‪.‬‬ ‫קסת עם מוט כתיבה‪.‬‬ ‫מגישה‪ :‬הדר בוטבול ג‪8‬‬ ‫תיאור החפץ‪ :‬כלי כתיבה שכולל שני חלקים עיקריים‪:‬‬ ‫א) קסת ‪ -‬מיכל בצורת אגוז שממלאים בו דיו הוא עשוי מעץ ובצדדים ממתכת‬ ‫מקושטת ‪.‬‬ ‫ב) כלי כתיבה שדומה לעיפרון הוא עשוי ממתכת שטובלים אותו בקסת הדיו כדי‬ ‫לכתוב‪.‬‬ ‫בין שני החלקים האלה מחברת שרשרת ממתכת‪.‬‬ ‫ייעוד החפץ‪ :‬החפץ שימש לכתיבה כשלא‬ ‫היו עטים רגילים‪ ,‬עפרונות‪ ,‬מחשב ולא‬ ‫היה טלפון לתקשורת‪.‬‬ ‫אילו ידיים עבר החפץ‪ :‬החפץ היה שייך‬ ‫לסבא רבא שלי רחמים ז"ל והוא עבר‬ ‫לסבא שלי יצחק ז"ל אנחנו לא יודעים‬ ‫האם החפץ היה שייך לדורות לפני סבא‬ ‫רבא שלי ז"ל ‪.‬‬ ‫סיפורים אישיים על החפץ‪:‬‬ ‫במרוקו לסבא שלי ולסבא רבא שלי לא היה טלפון‪.‬‬ ‫ואז היו שולחים מכתבים אחד לשני (למשפחה או‬ ‫לחברים) סבא רבא שלי וסבא שלי השתמשו‬ ‫בקסת וכלי הכתיבה וכתבו מכתבים בכתב רש"י‬ ‫ובאותיות כתב כמו בתורה‪.‬‬ ‫מידע שלמדתי על משפחתי והקהילה ‪:‬‬ ‫א) שפעם במרוקו היו מתכתבים במכתבים שהיו‬ ‫כותבים בדיו‪.‬‬ ‫ב) במרוקו היהודים שמרו על הדת שלהם והמשיכו לכתוב בשפת התורה‬ ‫ובכתב רש"י‪.‬‬ ‫ג) ראיתי את הקישוטים שעל הקסת ולמדתי על הסגנון של הקישוט של‬ ‫המרוקאים‪.‬‬ ‫ד) למדתי איך נראה כתב רש"י‪.‬‬ ‫אותיות כתב רש"י‪:‬‬ ‫גלגולו של חפץ‬ ‫מגיש‪:‬ניצן הלפרין ג‪8‬‬ ‫‪ .1‬שם החפץ‪ :‬סיר נחושת‪.‬‬ ‫‪ .2‬תיאור החפץ‪ :‬סיר גדול עשוי נחושת עם ידית אחת כבדה‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫‪ .3‬שימושי החפץ‪ :‬הסיר שימש לבישול איטי של דגים –‬ ‫גפילטעפיש‪ ,‬על תנור או פתיליה‪ .‬היום הסיר משמש כקישוט‬ ‫ונמצא על האח בסלון שלנו‪.‬‬ ‫‪ .4‬שייכות החפץ ומעבר מיד ליד‪ :‬הסיר היה שייך למשפחה‬ ‫בליטא בערך משנת ‪ .8180‬הוא היה שייך לסבתא של סבתא‬ ‫שלי והיא נתנה אותו לבת שלה‪ ,‬רעיה‪ ,‬סבתא רבה שלי‪.‬‬ ‫סבתא רבה רעיה עלתה יחד עם סבתא שלי מינה לישראל‬ ‫והן לקחו איתן את הסיר‪ .‬סבתא שלי‪ ,‬מינה‪ ,‬נתנה אותו‬ ‫לאמא שלי ועכשיו הוא אצלי בבית‪ .‬הסיר התגלגל מליטא‬ ‫לישראל‪ .‬בישראל הוא עבר מחיפה‪ ,‬לתל אביב ולרעננה‪.‬‬ ‫‪ .5‬סיפורים משפחתיים שקשורים לחפץ‪ :‬בליטא המשפחה‬ ‫הייתה מתאספת בראש השנה ובפסח‪ .‬בסיר הזה הם היו‬ ‫מבשלים גפילטעפיש‪.‬‬ ‫‪ .6‬מה למדתי‪ :‬הכרתי את הדורות הקודמים‪ ,‬הכרתי איך בישלו‬ ‫פעם והכרתי איך סיר הנחושת הגיע אלינו הביתה‪.‬‬ ‫צמיד מזהב‬ ‫נועה כהן‪ ,‬כיתה ג‪ ,8‬בית ספר זיו רעננה‬ ‫‪ .8‬שם החפץ‪ :‬צמיד עתיק‬ ‫‪ .2‬תיאור החפץ‪ :‬צמיד עתיק מזהב ללא סוגר‪.‬‬ ‫‪ .0‬ייעוד‪ :‬תכשיט לקישוט היד המביא מזל וברכה‪.‬‬ ‫‪ .4‬גלגול החפץ‪ :‬הצמיד היה שייך לסבתא ריה ז"ל‪ ,‬סבתא רבא שלי‪.‬‬ ‫‪ .5‬אילו ידיים עבר‪ :‬מסבתא רבא‪ ,‬ריה ז"ל‪ ,‬הצמיד עבר לסבתא שלי‪ ,‬שושנה‪,‬‬ ‫שהיא אמא של אמא שלי‪ .‬מסבתא שושנה הצמיד עבר לאמא שלי‪ ,‬ליבנת‬ ‫ומאמא ליבנת הצמיד יעבור אליי‪-‬נועה‪.‬‬ ‫‪ .6‬הסיפור האישי‪ :‬הסיפור הקשור בצמיד הוא שהצמיד הינו צמיד מיוחד שמביא‬ ‫מזל טוב וברכה כאשר עונדים אותו וסיפור על האמונה שהייתה לסבתא רבא‬ ‫בתכשיט שבכוחו להביא ברכה‪ .‬נועה כהן‪ ,‬כיתה ג‪ ,8‬בית ספר זיו רעננה‬ ‫‪ .7‬המידע ששאבתי באמצעות החפץ‪ :‬מידע על האמונה שהייתה סבתא ריה‬ ‫ז"ל בתכשיט עתיק שהיה יקר לה מאוד‪.‬‬ ‫אמי‪ ,‬ליבנת‪ ,‬קבלה את הצמיד כאשר סבתא רבא‪ ,‬ריה‪ ,‬נפטרה ולכן הצמיד יקר‬ ‫לנו מאוד‪ ,‬הוא המזכרת שיש לנו מסבתא ריה ז"ל‪.‬‬ ‫בתמונה‪ :‬הצמידים שעברו לנכדות של סבתא רבא ריה ז"ל )אחד קבלה אמי‪,‬‬ ‫ליבנת‪ ,‬והשניים הנוספים קבלו אחיותיה של אמי‪ ,‬ענת וליאת)‪.‬‬ ‫נשר‬ ‫מגיש‪ :‬קול קרתי‬ ‫שם החפץ‪ :‬פסל נשר‪.‬‬ ‫תיאור החפץ‪ :‬הנשר עשוי מחומר זרחני אשר אוגר אור ביום ומאיר‬ ‫בלילה‪ .‬הנשר הוא כבן‪-‬מאה שנים‪.‬‬ ‫אילו ידיים עבר‪,‬למי היה שייך‪:‬הנשר עבר חמש דורות‪.‬‬ ‫הדור הראשון הוא הסבא רבה של הדוד שלי‪ ,‬הדור השני הוא‬ ‫הסבא רבה שלי‪ ,‬הדור השלישי הוא הסבא שלי הדור הרביעי דוד‬ ‫שלי ואני מקווה להיות הדור החמישי‪.‬‬ ‫לפני ‪ 800‬שנים לא היה חשמל מי שהיה קם בלילה לדוגמא לדלת‬ ‫הנשר היה מסמן לו את הדרך לדלת‪.‬‬ ‫הנשר עלה עם משפחתי מגיאורגיה לפני ‪ 42‬שנים‪.‬‬ ‫כיום הוא משמש למזכרת קסת דיו‪.‬‬ ‫השופר‬ ‫מאת‪ :‬עפרי טרינין‬ ‫כל יום כיפורים סבא רבה שלי היה תוקע בשופר בבית הכנסת ‪.‬‬ ‫הוא היה מתאמן על השופר הזה‪ .‬ואז השופר עבר לסבתא שלי ‪.‬‬ ‫סבתא‪ ,‬הראתה אותו לילדים בגן שלה‪.‬‬ ‫כשסבתא סגרה את הגן היא נתנה לנו את השופר‪.‬‬ ‫אנחנו ממשיכים לשמור על השופר‪.‬‬ ‫גלגולו של חפץ‬ ‫מגיש‪:‬גיא פסח ג‪8‬‬ ‫שם החפץ‪ :‬חנוכייה‪.‬‬ ‫תיאור החפץ‪ :‬החנוכייה עשויה ברזל‪ ,‬בסיסה בצבעה כחול‪,‬‬ ‫לחנוכייה ‪ 9‬קנים ושמש (כן ‪ 8‬אבד ליפני הרבה שנים)‬ ‫על החנוכייה ציור של הכותל המערבי ואנשים מתפללים‬ ‫למרגלותיו‪ .‬על החנוכייה כתוב"הנרות הללו קדש הם"‪.‬‬ ‫ייעוד החפץ‪:‬החנוכייה שימשה ועדיין משמשת להדלקת נרות‪.‬‬ ‫אילו ידיים החפץ עבר? החנוכייה הייתה שייכת לסבתה של‬ ‫אימא שלי ושמה היה שושנה‪.‬‬ ‫סיפורים אישיים על החפץ‪ :‬כשאימא הייתה ילדה הי נהגה‬ ‫לנסוע לסבתה בחג החנוכה ולהדליק נרות בחנוכייה‪.‬‬ ‫מידע אודות משפחתי באמצעות החפץ‪:‬‬ ‫למדתי על חשיבותה של החנוכייה למשפחה‪ -‬היא מזכירה לנו‬ ‫את הסבים והסבתות שאנו כל כך אוהבים‪.‬‬ ‫שם החפץ‪ :‬שרשרת‬ ‫שם המגיש‪ :‬רועי ג‪8‬‬ ‫תיאור החפץ‪:‬‬ ‫שרשרת זהב עם תליון בצורת מגן דוד מעוטר‬ ‫אילו ידיים עבר ? למי היה שייך?‬ ‫השרשרת הייתה שייכת לסבא רבה שלי‪.‬‬ ‫הוא הביא אותה ממרוקו‪.‬‬ ‫סבי נתן אותה לסבתא שלי וביום שנולדתי סבתא שלי נתנה אותה‬ ‫לאמא שלי ‪ -‬בשבילי‪.‬‬ ‫אילו סיפורים אישיים‪/‬משפחתיים קשורים בו ?‬ ‫השרשרת שלי הובאה ממרוקו‪.‬‬ ‫המשפחה של סבתא שלי ברחו ממרוקו‪.‬‬ ‫יום אחד בשבת בבוקר הגיעו נציגים מישראל והודיעו ליהודים שתוך‬ ‫שעה כל מי שרוצה לברוח לישראל צריך להגיע לנמל‪.‬‬ ‫כמובן שלא היה זמן לקחת כלום ורק השרשרת שהייתה עליו נשארה‪.‬‬ ‫איזה מידע אודות משפחתך‪/‬קהילתך שאבת באמצעות החפץ?‬ ‫היהודים והערבים חיו בשכנות טובה במרוקו‪.‬‬ ‫אבל לא הרשו ליהודים לעלות לארץ ישראל ‪ ,‬רק מי שברח יכול‬ ‫היה לצאת‪.‬‬ ‫המשפחה של סבתי ברחו ונאלצו להשאיר את כל רכושם במרוקו‪.‬‬ ‫אני שמח שקיבלתי את השרשרת ומבטיח לשמור עליה ‪.‬‬ ‫חפץ משפחתי‬ ‫מגיש‪ :‬גיא כהן צור ג‪8‬‬ ‫שם החפץ‪ :‬הוא ג'ואוג'ואו‪.‬‬ ‫תאור החפץ‪:‬‬ ‫היצור הוא פסלון אבן אפורה‪.‬‬ ‫היצור הוא סוג של גרגויל‪.‬‬ ‫יש לו אוזניים גדולות‪ ,‬ניבים חדים‬ ‫וציפורנים ארוכות‪.‬‬ ‫הייעוד – פסלון לקישוט‪.‬‬ ‫הפסלון היה שייך לאמי נירית והיא‬ ‫נתנה אותו במתנה לי‪.‬‬ ‫אני קראתי לו ג'ואוג'ואו‪.‬‬ ‫סיפור משפחתי הקשור לחפץ‪:‬‬ ‫כשאימי הייתה ילדה בגילי‪ ,‬היא ביקרה‬ ‫בטירה בסקוטלנד‪ .‬בטירה היו מרזבים‬ ‫מקושטים בגרגוילים מאבן‪ .‬אמי מאד‬ ‫התלהבה מהגרגוילים‬ ‫ורצתה גרגויל משלה‪.‬‬ ‫כשגדלה מצאה פסלון של גרגויל בחנות‬ ‫פסלונים של סיפורים עתיקים ואגדות‬ ‫וקנתה אותו לעצמה‪.‬‬ ‫אמי נתנה אותו במתנה לי ואני אתן אותו‬ ‫במתנה ל‪...‬‬ ‫למדתי אודות משפחתי‪ :‬שאמי אוהבת גרגוילים מאז שהייתה ילדה‬ ‫וביקרה בטירה מפוארת בסקוטלנד‪.‬‬ ‫מגישה ‪ :‬טליה ויסברד ג‪8‬‬ ‫שמו של החפץ‪" :‬הכד של סבתא חנה"‪.‬‬ ‫תיאור החפץ‪ :‬החפץ הוא כד גדול מזכוכית חומה שקופה‪.‬‬ ‫סבתא חנה היא ניצולת שואה ובכד הזה היא שמרה שמן ויין הרבה‬ ‫שנים כי היא‬ ‫פחדה שלא יהיה לה יותר כמו‬ ‫בשואה‪ .‬היום הכד משמש‬ ‫כקישוט‪.‬‬ ‫אילו ידיים עבר החפץ‪:‬‬ ‫הכד היה שייך לסבתא רבה‬ ‫חנה וכיום הכד שייך לנינים‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫סבתא רבא חנה הייתה בשואה‬ ‫וסבלה מרעב קשה כשהגיעה לארץ ישראל היא‬ ‫שמרה הרבה אוכל מתחת לכיור בגלל שפחדה שיקרה עוד אסון‬ ‫ליהודים ויהיה שוב רעב גדול‬ ‫את הכד מצאו עמוק בארון מתחת לכיור‬ ‫מלא בשמן‪.‬‬ ‫מידע ששאבתי באמצעות החפץ‪:‬‬ ‫למדתי שמי שהגיע מהשואה פחד מאוד ששוב יהיה רעב וששוב‬ ‫עלולים לפגוע בו‪.‬‬ ‫כרית ברית שעליה מניחים‬ ‫את התינוק‪.‬‬ ‫מגיש‪ :‬איליי גולן ג‪8‬‬ ‫תיאור החפץ‪:‬‬ ‫החפץ שעובר מדור לדור הוא כרית ברית‪.‬‬ ‫זוהי כרית לבנה המעוטרת ומקושטת בתחרה לבנה וברקמה‪.‬‬ ‫זוהי כרית מאוד מיוחדת ויפה‪ ,‬שומרים עליה בכדי שתישאר‬ ‫נקייה ולבנה ותוכל להמשיך ולעבור מדור לדור‪.‬‬ ‫יעוד החפץ‪ -‬המטרה של הכרית‪:‬‬ ‫ברית המילה היא מצווה מאוד חשובה ביהדות‪ .‬כל תינוק זכר‬ ‫המגיע לגיל שמונה ימים צריך לעבור ברית מילה על ידי מוהל‪.‬‬ ‫בברית ישנו סנדק היושב על כיסא הברית‪ ,‬את הסנדק בוחרים‬ ‫בני המשפחה‪.‬בזמן הברית אף מכריזים על שם התינוק הנולד‪.‬‬ ‫אם התינוק מוסרת את התינוק לאב והאב מעבירו לסנדק‪.‬‬ ‫התינוק עובר מיד ליד על גבי כרית הברית‪.‬‬ ‫מטרתה של כרית זו היא לשאת את התינוק בשעת ברית‬ ‫המילה‪.‬‬ ‫למי שייכת כרית הברית ‪:‬‬ ‫כרית הברית עברה מדור לדור במשך שלושה דורות החל‬ ‫מסבא חנניה ‪,‬הסבא של אמא שלי‪ ,‬ועד לבני דודים שלי‪.‬‬ ‫כל תינוק זכר הנולד במשפחה מקבל את הכרית ומשתמש בה‬ ‫לברית‪ .‬את הכרית המשפחה שומרת עד שנולד בן נוסף ‪.‬‬ ‫סיפורים הקשורים בכרית‪:‬‬ ‫במשפחה מספרים כי לכרית זו יש סגולות מיוחדות ‪:‬‬ ‫‪ .1‬סגולה לפריון‪ -‬האמונה היא כי אישה המתקשה ללדת ילדים‬ ‫צריכה לישון על הכרית במשך תקופה מסוימת‪.‬‬ ‫‪ .2‬רווקה המעוניינת להתחתן תחזיק את התינוק השוכב על גבי‬ ‫הכרית ותגיש אותו לסנדק לפני טקס ברית המילה‪.‬‬ ‫המשפחה שלי‬ ‫בעזרת הסיפור על החפץ הבנתי כי יש חשיבות רבה‬ ‫למשפחה ולערכים רבים‪.‬‬ ‫הבנתי מהי מצוות ברית המילה ומה תפקיד הכרית בכל‬ ‫החגיגה‪.‬‬ ‫זוהי לא סתם כרית אלא כרית שעברה מדור לדור ותינוקות‬ ‫רבים הוגשו עליה לסנדק‪ .‬כמו לכל משפחה גם למשפחתי יש‬ ‫אמונות ‪.‬‬ ‫הם מייחסים לכרית סגולות הקשורות למשפחתיות כמו‪ :‬פריון‬ ‫ונישואין‪.‬‬ ‫אני מקווה שכרית זו תמשיך לעבור בין כל דורות המשפחה‬ ‫ותינוקות רבים ישכבו עליה בטקס ברית המילה‪.‬‬ ‫כרטיס מידע –חפץ‬ ‫מגיש‪ :‬גיא דראי ג‪8‬‬ ‫שם החפץ‪ :‬צמידים מזהב‪.‬‬ ‫תיאור החפץ‪ :‬צמידים מזהב דקים עם כוכבים ופסים‪.‬‬ ‫ייעוד החפץ‪ :‬משמש ליופי‪.‬‬ ‫אילו ידיים החפץ עבר‪ :‬מסבתא של סבתא שלי לאמא של סבתא‬ ‫שלי ‪,‬לסבתא שלי ולאמא שלי‪.‬‬ ‫סיפור אישי על החפץ‪ :‬סבתא שלי נתנה את הצמידים לאמא שלי‬ ‫במתנה ללידה של אחי הקטן‪.‬‬ ‫מידע אודות משפחתי באמצעות החפץ‪ :‬הצמידים עוברים מדור‬ ‫לדור ונותנים אותם באירועים שמחים‪.‬‬ ‫מגיש‪ :‬אסף קממפר ג‪8‬‬ ‫שם החפץ‪ -‬הוא כוס יין‪.‬‬ ‫תאור כוס היין ‪ -‬כוס היין היא בצבע אפור ומעוטרת בפרחים‪.‬‬ ‫שימוש הכוס ‪ -‬הכוס משמשת לקידוש וגם לליל הסדר לאליהו‬ ‫הנביא‪.‬‬ ‫אילו ידיים הכוס עברה‪ - :‬הכוס עברה מסבא של סבא שלי אל סבא‬ ‫רבא שלי ואחר כך אל סבא שלי ואז אל אבי‪.‬‬ ‫הסיפור של הכוס ‪ -‬שסבא רבא שלי שהיה ילד שתה ממנה‪.‬‬ ‫אודות הכוס‪ :‬גרמה לקמפפרים לשמור את הקידוש‪.‬‬ ‫אוסף בולים‬ ‫מגישה ‪ :‬דנה גלבוע‬ ‫תיאור החפץ‪:‬‬ ‫בול הוא מדבקה קטנה‬ ‫אם ציור של דמות‬ ‫מסוימת אותו מדביקים‬ ‫על מעטפה‪.‬‬ ‫בול דואר מודבק על‬ ‫מכתב על מנת להוכיח‬ ‫ששולח המכתב שילם‬ ‫לרשות הדואר‪.‬‬ ‫סבא רבה שלי היה אוסף בולים‪ .‬כשאבא שלי היה בן ‪ ,7‬סבא רבה שלי‬ ‫הביא לו את כל אוסף הבולים שלו ואבא שלי המשיך לאסוף בולים‪.‬‬ ‫ומהיכן קיבל אבא שלי את כל הבולים האלה?‬ ‫מכל מכתב שהגיע אליו הביתה‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫מכתבים שהגיעו לעבודה של אבא ואמא שלו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫מכתבים שהגיעו לחברים של ההורים שלו‪.‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫מכתבים שהגיעו לסבא וסבתה שלו‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫רוצים לשמוע איך אבא שלי היה מוריד את הבולים מהמעטפות?‬ ‫הוא לקח את המעטפה‪ ,‬הרטיב אותה במים‪ ,‬חיכה עד שהדבק ירד‬ ‫‪,‬הוציא את הבול‪ ,‬ייבש אותו והוסיף לאוסף‪.‬‬ ‫מגישה‪ :‬שיר תומר ג‪8‬‬ ‫שם החפץ‪ :‬תרווד (וגם כף לאורז)‪.‬‬ ‫תיאור החפץ‪ :‬התרווד עשוי מנחושת מיוחדת‪.‬‬ ‫ייעוד החפץ‪ :‬כף גדולה לבישול‪.‬‬ ‫אילו ידיים החפץ עבר‪ :‬מסבתא רבא מצד אבא שלי לסבתא שלי‪.‬‬ ‫סיפורים אישיים על החפץ‪ :‬סבתא של אבי התחתנה בהיותה נערה‬ ‫בעיר שירז שבאירן‪.‬‬ ‫את התרווד היא קיבלה במתנה מחמותה כדי שתבשל לבעלה‪.‬‬ ‫מידע באמצעות החפץ‪ :‬התרווד עשוי מנחושת מיוחדת והיא‬ ‫שימשה את סבתא רבא לבישול אורז פרסי‪.‬‬ ‫מגיש‪ :‬בן גרוס‪,‬‬ ‫ג' ‪ – 1‬ביה"ס זיו‪.‬‬ ‫סבי בנימין ז"ל מצד אבי קיבל לפני‬ ‫כ‪ 63-‬שנים בקבוק וויסקי יוקרתי‬ ‫בשם "‪"BIG T‬‬ ‫בתוך אריזה מיוחדת בצורת חבית‪.‬‬ ‫היה זה בעת הריונה של דודתי אילנה שנשאה בבטנה את בת דודתי‬ ‫הבכורה מיכל שבעוד מס' חודשים ימלאו לה ‪ 63‬שנים‪.‬‬ ‫סבי בנימין ז"ל נדר נדר שבעזרת השם את בקבוק הוויסקי הוא יפתח‬ ‫בברית המילה‪ .‬רצה הגורל ונולדה בת‪ ,‬בחלוף השנים נולדו למיכל ‪6‬‬ ‫אחיות והבקבוק נותר סגור כזכר לנדרו של סבי‪.‬‬ ‫במהלך הזמן שינה סבי את הבטחתו ואמר שיפתח את הבקבוק או בברית‬ ‫המילה או בבת המצווה של מיכל מה שיגיע קודם‪.‬‬ ‫וכך אכן קרה שלאחר למעלה מ‪ 11-‬שנים הבקבוק נפתח בשעה טובה‬ ‫וקהל המוזמנים בבת המצווה לגם לחיים‪.‬‬ ‫מאז ובמשך ‪ 11‬שנים נותר הבקבוק ריק ומיותם עד למועד בר המצווה‬ ‫של אחי הבכור אורן‪.‬‬ ‫לרגל בר המצווה יזמה אמי רונית הצעה מקורית‪ ,‬היא בקשה מבני‬ ‫המשפחה הקרובים להביא או להכין מתנה קטנה וסמלית שקרובה לליבו‬ ‫או שמסמלת משהו בעל משמעות עבורו או עבור המשפחה‪.‬‬ ‫וכך בין שלל ‪ 16‬המתנות שהתקבלו היה גם בקבוק הוויסקי‪ ,‬אותו הביאה‬ ‫בת דודתי מיכל בשם כל המשפחה כשהוא מלא מחדש בוויסקי בכדי‬ ‫להתחיל מסורת של פתיחת הבקבוק באירועים משמעותיים במשפחה‬ ‫המורחבת‪.‬‬ ‫כרטיס מידע‪ -‬חפץ‬ ‫מגיש‪ :‬יואל חליבה ג‪1‬‬ ‫שם החפץ‪ :‬טבעת זהב‪.‬‬ ‫תיאור החפץ‪ :‬טבעת זהב עם אבן ספיר כחול‪.‬‬ ‫אילו ידיים החפץ עבר‪ :‬אימא שלי קיבלה את הטבעת מאמא‬ ‫שלה‪ -‬סבתא שלי ביום הנישואים שלה‪ .‬הראשונה שהעבירה‬ ‫את הטבעת מדור לדור הייתה סבתא רבה שלי‪.‬‬ ‫ייעוד‪-‬למה שימש החפץ‪ :‬הטבעת נועדה לשמירה נגד עין‬ ‫הרע ביום הנישואים של נשי המשפחה מכיוון שהאבן בצבע‬ ‫כחול והאמונה אומרת שצבע כחול מגן כנגד עין הרע‪ .‬כל בת‬ ‫משפחה מקבלת את הטבעת ביום חתונתה‪.‬‬ ‫אילו ידיים החפץ עבר‪ :‬מסורת של שנים במשפחתי היא‬ ‫להעניק את טבעת ספיר עם אבן כחולה נגד עין הרע לכלה‬ ‫ביום החתונה‪ .‬כך סבתא של סבתא שלי העבירה לאימא של‬ ‫סבתא שלי ואימא של סבתא שלי לסבתא שלי‪ ,‬וסבתא שלי‬ ‫לאימא שלי‪ .‬כרגע הטבעת נמצאת אצל אמא שלי ואני יכול‬ ‫לנחש שתעבור לאישה שלי ביום שאתחתן‪.‬‬ ‫הקופסה הכחולה‬ ‫מגישה – יעל דותן כיתה – ג‪1‬‬ ‫הקופסא הכחולה היא קופסה לאיסוף תרומות עבור הקרן קיימת לישראל‪,‬‬ ‫היא עשויה ממתכת‪ ,‬מצוירת עליה מפת ארץ‬ ‫ישראל ובחלק העליון שלה יש חריץ להשחלת‬ ‫מטבעות לתוכה‪.‬‬ ‫בחלק התחתון של הקופסה רשום בעברית ובאנגלית "קרן קיימת לישראל"‪.‬‬ ‫בצד אחד יש מפת ישראל ובצד השני דגל ישראל‪.‬‬ ‫הקופסה הכחולה שימשה כקופסה לאיסוף תרומות עבור הקרן הקיימת לישראל‪,‬‬ ‫אשר שמשו כאמצעי לגיוס כספים וכלי חינוכי למען מדינת ישראל‪.‬‬ ‫הקופסה הייתה שייכת לסבתא רבה שלי שהביאה אותה לסבתא שלי‪.‬‬ ‫כשסבתא שלי הייתה ילדה‪ ,‬בכיתה שלה היתה קופסה כחולה ובכל יום שישי בשעת‬ ‫קבלת שבת הילדים תרמו מטבע והכניסו אותו לקופסה בליווי שירה‪.‬‬ ‫משפחתי שאבה באמצעות החפץ את המידע הבא‪:‬‬ ‫הקופסה הכחולה הייתה סמל ומותג של הקרן הקיימת לישראל ושל הציונות‪.‬‬ ‫הקופסה לימדה את בני המשפחה על חשיבות קיומה של מדינת ישראל ועל הזכות‬ ‫שלנו כעם היהודי לחיות במדינה‪.‬‬ ‫סבא וסבתא שלי עלו מפולין לארץ ישראל‪ ,‬ארץ הקודש שהייתה עבורם מקום בטוח‬ ‫לעם היהודי‪ ,‬שרצו לחיות בה ולגדל את בני משפחתם‪.‬‬ ‫כרטיס מידע‪-‬חפץ‬ ‫מגישה‪-‬דורין נעימות ג‪8‬‬ ‫שם החפץ‪ :‬בובת כלב‪.‬‬ ‫תיאור החפץ‪ :‬הבובת כלב בצבע לבן‪ ,‬הראש של הכלב בצבע‬ ‫חום‪ .‬הבובה עצמה יחסית גדולה‪.‬‬ ‫אני אוהבת לשחק עם הבובת כלב בעיקר שאני לבד‪.‬‬ ‫מי נתן לי את החפץ‪ :‬סבתא שלי קנתה לי את הבובת כלב‬ ‫שהיינו באירן ומפני שמאוד אהבתי את הבובת כלב הבאתי‬ ‫את זה לארץ ישראל‪.‬‬ ‫צמיד זהב‬ ‫מגיש‪ :‬ניב הרשקוביץ‬ ‫שם החפץ‪ :‬צמיד‪.‬‬ ‫תיאור החפץ‪ :‬צמיד מזהב שעשוי בצורת קפיץ כך שניתן להקטין‬ ‫אותו ולהגדיל אותו‪ ,‬בצורת נחש‪ .‬יש לו שתי עיניים אדומות קטנות‬ ‫מאבן רובי (אבן אודם)‪.‬‬ ‫ייעוד‪ :‬כיום החפץ משמש כתכשיט‪ ,‬אך פעם החפץ שימש גם‬ ‫כתכשיט וגם כמין תוכנית חיסכון‪ ,‬כאשר המשפחה הייתה נקלעת‬ ‫לצרות כלכליות היה אפשר למכור את התכשיט ולהרוויח הרבה‬ ‫כסף‪ ,‬כדי לסגור את החובות‪.‬‬ ‫אילו ידיים החפץ עבר‪ :‬החפץ היה שייך בהתחלה לדודה לאה‬ ‫פיקבסקי אייזיקוביץ'‪ ,‬אחות של סבתא רבתא שלי‪ ,‬היא קנתה את‬ ‫הצמיד הזה במצריים‪ .‬והיא העבירה אותו לסבתא שלי גילה‬ ‫הרשקוביץ‪.‬‬ ‫סיפורים אישיים‪ :‬את הצמיד דודה לאה קנתה בערך בשנת ‪8128-‬‬ ‫‪ 8122‬במצרים‪ .‬בגלל שאביה נפטר בגיל צעיר האחים היו צריכים‬ ‫לעזור לפרנס את המשפחה‪ ,‬דודה לאה יצאה לעבוד בגיל ‪85‬‬ ‫וקיבלה ניהול מחלקה בחנות שקוראים לה "לה‪-‬פייט" (רשת‬ ‫צרפתית)‪ .‬היא החלה לעבוד בחנות הזאת ומהמשכורת הראשונה‬ ‫שהיא קיבלה היא הלכה לקנות את הצמיד‪ ,‬עד שהיא מסרה‬ ‫לסבתי את החפץ היא ענדה אותו על היד ולא הורידה אותו‪,‬‬ ‫כשהיא עלתה לארץ היא הביאה את הצמיד איתה (על היד שלה)‬ ‫בשנת ‪ 8190‬היא נתנה לסבתי את החפץ‪,‬היא כל הזמן אמרה‬ ‫לסבתי שכשהיא תראה לה את תעודת הבגרות שלה היא תביא לה‬ ‫את הצמיד‪ .‬התכשיט היה מאוד יקר לליבה והרבה אנשים רצו אותו‬ ‫אך היא החליטה שהיא נותנת אותו לסבתי מכיוון שדודה לאה‬ ‫מאוד אהבה את סבתי‪ ,‬היא גידלה את סבתי כמו ביתה‪ .‬חשוב‬ ‫לציין כי לדודה לאה לא היו ילדים‪ .‬כשהיא נתנה לה אותו היא‬ ‫ביקשה שסבתי לא תוריד אותו מידה ושהיא כל הזמן תענוד אותו‬ ‫עד שסבתי תחליט למי היא נותנת אותו‪ .‬עד היום אני רואה את‬ ‫סבתי עונדת את התכשיט על ידה‪ ,‬כל הזמן‪.‬‬ ‫דודה לאה ביקשה מסבתי שתעביר את הצמיד לאחת הבנות שלה‬ ‫או לאחת הנכדות שלה‪ ,‬ושמי שתקבל אותו תעביר אותו גם לאחת‬ ‫הבנות שלה או אחת הנכדות שלה וכך הלאה‪...‬‬ ‫הצליחו לשמור על החפץ במהלך ‪ 12‬שנה בכך שכל הזמן ענדו‬ ‫אותו ולא הורידו מהיד‪.‬‬ ‫מידע ששאבתי אודות משפחתי‪ :‬את החפץ הזה קנו במצריים הוא‬ ‫לא חפץ שקנו בארץ ישראל ולנחש יש סמל בתרבות המצרית‪,‬‬ ‫הנחש ייצג מלך עליון על כתרי המלכים היה סמל של נחש‪ ,‬בנוסף‬ ‫הנחש סימל מסתוריות‪ ,‬הוא היה מין נציג של העולם התחתון‪,‬‬ ‫בנוסף הוא ייצג את חוט השדרה‪ .,‬בנוסף מסמל הנחש התחדשות‪.‬‬ ‫היות וקנו אותו במצריים הוא מסמל הוא יותר מזוהה עם התרבות‬ ‫המצרית ולכן הנחש יותר קשור למשפחה מאשר לעם היהודי‬ ‫ומורשתו‪ ,‬כמובן באיזשהו שלב העבירו אותו לישראל‪ .‬הצמיד הזה‬ ‫חשוב לנו מאוד כמשפחה כי סבתי קיבלה אותו מדודה לאה אישה‬ ‫שחשובה מאוד למשפחתנו‪ ,‬מאוד מוערכת ומיוחדת‪.‬‬ ‫מכונת תפירה‬ ‫מגישה‪ :‬סלין בן שושן ג‪8‬‬ ‫שם החפץ‪ :‬מכונת תפירה‪.‬‬ ‫אילו ידיים החפץ עבר‪ :‬מסבתא רבה שלי לסבתא שלי‪.‬‬ ‫ייעוד החפץ‪ :‬סבתא רבה שלי הישתמשה במכונת תפירה הרבה‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫את המכונה היא נתנה לסבתא שלי‬ ‫‪ .‬גם סבתא שלי השתמשה במכונת התפירה הרבה ותפרה בה‬ ‫בגדים‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬סבתא שלי נתנה את המכונה לאמא שלי‪.‬‬ ‫טלית‬ ‫מגיש‪ :‬עמית כץ ג‪8‬‬ ‫תיאור החפץ‪ :‬טלית היא בגד בצורה מלבנית‪ ,‬אשר בארבע פינותיו‬ ‫שזורים חוטי הציצית‪ ,‬למעלה רקום המשפט " ברוך אתה ה'‬ ‫אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציונו להתעטף‬ ‫בציצית" בארבעת פינות בציצית רקום בחוטי כסף " והביאנו לציון‬ ‫ברינה מזכרת ירושלים" את הטלית לובשים יהודים בזמן‬ ‫התפילה בבית הכנסת‪.‬‬ ‫אילו ידיים הוא עבר למי הוא היה שייך?‬ ‫הטלית הייתה של אבא סבא מצד האבא והיא עברה לאבא שלי‬ ‫ולאחר מכן עברה לאח שלי ובעזרת השם היא תהיה שלי ‪.‬‬ ‫יעוד למה שימש החפץ או משמש‪:‬‬ ‫להתפלל בבית‪-‬הכנסת ולעליית התורה‪.‬‬ ‫אלו סיפורים אישיים‪/‬משפחתיים קשורים בו?‬ ‫אבא שלי עלה לתורה בגיל בר מצווה בבית הכנסת הגדול בנתניה‪,‬‬ ‫הוא התעטף בטלית ועמד על הבמה וקרא את הדרשה מול ‪8000‬‬ ‫איש ‪ ,‬אמא של סבתא של אבא שלי הייתה מאוד זקנה ולא שמעה‬ ‫טוב וחשבה שהוא סיים להתפלל והתחילה לזרוק סוכריות ואחריה‬ ‫כולם זרקו על אבא שלי סוכריות ובגלל שהוא לא היה מוכן למטר‬ ‫הסוכריות כאב לו הראש שבוע לאחר מכן‪.‬‬ ‫איזה מידע אודות משפחתך‪/‬קהילתך שהבאת באמצעות החפץ?‬ ‫הטלית עברה מדור לדור במשפחה ‪ ,‬למדתי מכך שחפצי דת יש‬ ‫להם חשיבות רבה ובני משפחתי שומרים עליה במידה רבה מאוד ‪,‬‬ ‫שיגיע תורי אני ישמור על טלית זו לילדי‪.‬‬ ‫מידע על חפץ‬ ‫שם המגיש‪:‬‬ ‫איידן דרוקר‬ ‫שם החפץ‪ :‬מגפיים‪.‬‬ ‫תיאור החפץ‪ :‬המגפיים בצבע אפור ולבן ועם סוליה‬ ‫כתומה‪.‬‬ ‫את המגפיים אבא שלי קיבל מאח שלו‪.‬‬ ‫מידע על חפץ‬ ‫שם המגישה‪ :‬אלהם ג‪8‬‬ ‫שם החפץ‪ :‬דובי‬ ‫תיאור החפץ‪ :‬הדובי רך ונעים‪ .‬צבעו לבן ואוזניו ורודות‪.‬‬ ‫ייעוד החפץ‪ :‬משחק‪ .‬כשבאים חברים הם משחקים איתי‬ ‫ביחד עם הדובי‪.‬‬ ‫אימי מאוד אוהבת את הדובי שלי‪.‬‬ ‫מידע על חפץ‬ ‫שם המגישה‪ :‬רנטה מרקוביץ‬ ‫שם החפץ‪ :‬שרשרת מגן דויד‪.‬‬ ‫תיאור החפץ‪ :‬שרשרת שעשויה מכסף‪.‬‬ ‫ייעוד החפץ‪ :‬ליופי‪.‬‬ ‫את השרשרת קנו לי בירושלים‪ .‬אני אוהבת לענוד את‬ ‫השרשרת על צווארי‪.‬‬ ‫גלגולו של חפץ‬ ‫שם המגישה‪ :‬נטע בר אילן‬ ‫‪ .8‬מהו שם החפץ?‬ ‫‪.2‬תיאור החפץ?‬ ‫‪.0‬ייעוד – למה הוא משמש?‬ ‫‪ .4‬אילו ידיים הוע עבר? למי הוא שייך?‬ ‫תשובות‪:‬‬ ‫‪ .8‬ספר תהילים אישי‪.‬‬ ‫‪ .2‬זה ספר תהילים קטן כחול שנמצא בתוך קופסא עם ‪2‬‬ ‫חורים בצורת ריבוע‪.‬‬ ‫‪ .0‬אני שמה את התהילים מתחת לכרית‪ ,‬ולפני שאני‬ ‫הולכת לישון אני קוראת בו עמוד ‪ 8‬ומתפללת‪.‬‬ ‫‪ .4‬סבתא שלי קנתה לי את התהילים והביאה לי אותם‪.‬‬