שם החפץ

‫‪33‬‬
‫כיסוי לטלית‬
‫תמר בן לולו כיתה ג'‪2‬‬
‫שם החפץ‪ :‬כיסוי לטלית תפילה‬
‫ייעוד‪ :‬הכסוי לטלית משמש לאחסון טלית התפילה ונשיאת‬
‫הטלית בתוך הכיסוי בזמן ההליכה לבית הכנסת שבתות וחגים‬
‫אילו ידיים עבר‪ :‬סבא רבא רבא חי במרוקו שם נקנה החפץ ‪.‬‬
‫הכיסוי עבר לסבא שלי וביום מהימים יועבר לאבא שלי כחלק‬
‫ממסורת משפחתית‬
‫למי הוא שייך‪ :‬כרגע הכיסוי שייך לסבא יצחק‬
‫סיפורים אישיים הקשורים בו‪ :‬סבא רבא רבא נולד במרוקו ‪.‬‬
‫למשפחתו לא היה כסף לחגוג את בר המצווה שלו ועל כן הוא‬
‫נאלץ לארגן את טקס בר המצווה והנחת התפילין בעצמו‪.‬‬
‫התפילין והטלית וכך גם הכיסוי שלהם נתרמו על ידי יהודי‬
‫מקהילת מרוקו ולכן יש להם משמעות רגשית גדולה למשפחה‪.‬‬
‫למדתי ש‪ :‬שלסבא רבא רבא ‪,‬למרות שהיה ילד‪ ,‬ולמשפחתו לא‬
‫היה כסף לחגוג בר מצווה והוא לא ויתר ומצא דרך ואירגן לעצמו‬
‫את בר המצווה‪.‬‬
‫למדתי שבחיים לא צריך לוותר כי בסוף יש פתרון‪.‬‬
‫הצמיד של אימא‬
‫אני ‪-‬איה פכר‪ ,‬בוחרת להציג את החפץ שעובר במשפחתי מדור לדור‪:‬‬
‫הצמיד של אימא שלי‪.‬‬
‫אימא שלי‪ ,‬עונדת צמיד זהב על ידה‪ .‬היא קיבלה את הצמיד מסבתא‬
‫שלה‪ ,‬דבורה‪ ,‬ערב גיוסה לצבא‪.‬‬
‫הצמיד במקור היה שייך לסבתא שלי‪ ,‬אימא של אימא‪ ,‬ניבה ז"ל‪.‬‬
‫בעת מותה הצמיד הועבר לסבתא למשמרת והוענק בגיל ‪ 81‬לאמי‪.‬‬
‫החפץ הוא אומנם תכשיט אך נושא בחובו הרבה מעבר לכך ‪.‬‬
‫אמי מסבירה שהיא מעולם לא הסירה את הצמיד וכאשר הוא עליה‬
‫היא מרגישה שגם אימא שלה איתה‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬יש בדרך ובזמן מסירת התכשיט לאמי ‪,‬סמליות רבה שכן‬
‫הוא הוענק לה בעת גיוסה לצבא (גיל ‪.)81‬‬
‫ערך חשוב מאוד במדינתנו ובמשפחתנו הוא הצבא‪.‬‬
‫סבתי ניבה ז"ל שירתה שנים רבות בצבא בתפקידים חשובים בארץ‬
‫ובחו"ל‪.‬‬
‫אוסף האצבעונים של סבתא‬
‫שוש‬
‫שם המגישה‪ :‬רותם ארד‬
‫מה זה אצבעון?‬
‫אצבעון‪ -‬כיפה קטנה של מתכת ששמים‬
‫על האצבע בשעת תפירה‪ ,‬להגן עליה מדקירת המחט‪.‬‬
‫תיאור החפץ‪:‬‬
‫באוסף האצבעונים של סבתא שוש יש יותר מ‪ 8011 -‬אצבעונים‪.‬‬
‫באוסף יש אצבעונים מכל מיני חומרים‪ :‬פלסטיק‪ ,‬מתכת‪ ,‬חרסינה‪ ,‬זכוכית‪ ,‬פימו עוד‪.‬‬
‫ומכל מיני מקומות בעולם‪ :‬ישראל‪ ,‬סין‪ ,‬ספרד‪ ,‬ארצות‬
‫הברית ועוד‪.‬‬
‫ייעוד‪:‬‬
‫האוסף היה ליופי בלבד‪ ,‬סבתא לא השתמשה‬
‫באצבעונים‬
‫אלא שמה בארוניות יפות‪.‬‬
‫למי היה שייך האוסף?‬
‫אוסף האצבעונים היה שייך לסבתא שלי‪ ,‬שוש‪.‬‬
‫כשסבתא נפטרה‪ ,‬לפני שנתיים בערך (לפני שהתחלתי כיתה א')‪ ,‬האוסף‬
‫התחלק בין אמא שלי (אפרת) ודוד שלי (עמית)‪.‬‬
‫כל אחד מהם בחר חלק מהאוסף למזכרת ומאז הם אצלנו בבית‪ ,‬בארוניות‬
‫של סבתא‪.‬‬
‫סיפור משפחתי‪:‬‬
‫הכל התחיל מאצבעון אחד שסבתא שוש קיבלה מאמא שלה (טובה)‪.‬‬
‫זה אצבעון מזהב ועליו חרוט "מאמא לרבקה"‪ .‬רבקה הייתה סבתא של סבתא‬
‫שלי‪ ,‬האצבעון עבר ‪ 5‬דורות עד לאמא שלי‪.‬‬
‫כשסבתא שוש קיבלה אותו היא החליטה לאסוף עוד אצבעונים‪ ,‬ומאז כולם ידעו‬
‫להביא לה אצבעון למזכרת מכל מקום שטיילו בו‪ .‬סבתא הצטרפה אל מועדון‬
‫"אספני האצבעונים"‪-‬מועדון שהחברים בו נפגשים מידי פעם להראות ולהחליף‬
‫אצבעונים‪.‬‬
‫תמונות מהאוסף‪:‬‬
‫חנוכייה‬
‫מאת‪ :‬איה צאלון‬
‫‪ .8‬שם החפץ חנוכייה‪.‬‬
‫‪ .2‬החנוכייה בעלת שמונה קנים ושמש מוגבה‪ .‬עשויה נחושת‪ .‬מעוטרת‬
‫בשני אריות האוחזים בכתר המלכות‪ ,‬ועליו שני שופרות‪ ,‬חרב וענף זית‬
‫המסמלים מלחמה ושלום‪ .‬ציור של מנורה (בעלת שבעה קנים) מוצגת‬
‫במרכז הכתר‪ .‬בנוסף כתוב‪ ":‬הנרות הללו קודש הם‪".‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫החנוכייה שימשה להדלקת נרות לחג החנוכה‪ .‬מצווה להדליק נרות‬
‫בחנוכייה לפרסם את נס פך השמן ברבים לזכר ניצחון המכבים על‬
‫היוונים‪ .‬ולכן נוהגים להניח את חנוכייה בחלון הבית או בפתח‪ ,‬כדי‬
‫שייראו אותה מבחוץ‪.‬‬
‫החנוכייה הייתה שייכת לסבא של סבתי איילת‪ ,‬יצחק‪ .‬שהעביר את‬
‫החנוכייה לבתו שושנה ‪ .‬שהעבירה לבתה איילת סבתי‪.‬‬
‫סבתי איילת מספרת שבכל חנוכה התכנסו כל בני המשפחה המורחבת‬
‫אצל סבה יצחק שהיה רב ונהגו להדליק את החנוכיה‪ .‬האירוע זכור לה‬
‫כאירוע מאוד מיוחד וקדוש‪.‬‬
‫אני למדתי מהחנוכייה על משפחתי שבכל חנוכה התכנסו כל בני‬
‫המשפחה המורחבת אצל סבה של סבתי איילת‪ ,‬יצחק שהיה רב‪.‬‬
‫ספר תורה‬
‫מאת‪ :‬דניאל ירושלמי‬
‫שם החפץ‪ :‬ספר תורה‪.‬‬
‫תיאור החפץ‪ :‬ספר התורה נמצא בתוך תיבה עגולה מעוטרת שנפתחת‬
‫כדלת‪ .‬התיבה עשויה מעץ ומעוטרת בציור של ספר תורה צבעוני‬
‫ובעיטורים נוספים כמו בדים‪ ,‬מתכות כסף וזהב‪ ,‬כמו כן כלים שונים כגון‬
‫"כתר"‪" ,‬רימונים"‪" ,‬מגן" ו"אצבע" המורה לקריאה בתורה‪ .‬בתוך התיבה‬
‫נמצאת מגילת הקלף שעשויה מעור של צבי ומועברת מחלק אחד לחלק‬
‫השני בכדי לקרוא בה‪ .‬המגילה מועברת על ידי מוטות גלילה מעץ‬
‫שנקראים "עצי חיים"‪ .‬קירות התיבה הפנימיים מכוסים בקטיפה‬
‫אדומה‪ ,‬ועל הקלף נכתב ספר התורה בדיו ובכתב סת"ם‪.‬‬
‫יעוד‪ :‬בספר התורה כתובה התורה בשלמותה‪ ,‬ואנו קוראים בו מתחילת‬
‫ספר בראשית ועד סוף ספר דברים‪ .‬ספר התורה נשמר בארון הקדש‬
‫שבבית הכנסת‪ .‬בשמחת תורה‪ ,‬מסתיימת הקריאה בתורה‪ ,‬נוהגים לרקוד‬
‫עם הספרי התורה‪.‬‬
‫למי שייך‪ :‬לפני כ‪ 051-‬שנה סבא רבא של סבי נסע מפרס לעיראק‪ ,‬בכדי‬
‫להביא את ספר התורה לפרס‪ ,‬כדי שלמשפחתנו יהיה ספר תורה מיוחד‪.‬‬
‫מאז‪ ,‬ספר התורה נמצא במשפחתנו וכיום לאחר שנתרם‪ ,‬נמצא בבית‬
‫הכנסת בחיפה‪.‬‬
‫סיפורים אישיים‪ :‬סבא רבא שלי עלה לארץ בשנת ‪ ,0551‬ספר התורה‬
‫המיוחד נשאר אצל אחיו בפרס‪ .‬עם עליית חומני לשלטון בפרס ‪ ,‬דודו של‬
‫סבי לקח את ספר התורה איתו לארצות הברית‪ .‬בשנת ‪ 0591‬דודו של סבי‬
‫הביא את הספר לארץ ישראל‪ .‬לפני כ‪ 01-‬שנים ‪ ,‬בזמן קריאה בספר‬
‫התברר שישנן מילים חסרות אשר נמחקו‪ .‬המשפחה לקחה את הספר‬
‫לסופר סת"ם (אדם העוסק בכתיבת ותיקון ספרי תורה‪ ,‬תפילין ומזוזות)‪.‬‬
‫לאחר בדיקה התברר שהקלף עליו כתוב ספר התורה החל לדחות את‬
‫הדיו‪ .‬לכן הספר נפסל לקריאה‪ ,‬מאחר שאי אפשר לתקנו אך מוצאים‬
‫אותו לריקודים בכל שמחת תורה‪.‬‬
‫מידע על המשפחה באמצעות החפץ‪ :‬למדתי שלמשפחתי חשובה‬
‫המסורת של קריאה בספר התורה‪ .‬בנוסף‪ ,‬למדתי על המאמצים הרבים‬
‫שעברה משפחתי בכדי להביא את ספר התורה לישראל ולהוציא אותו‬
‫מכלל סכנה שסיכנה אותו בימים ההם בגלות‪.‬‬
‫מגילת אסתר‬
‫דריה קוזלוב‬
‫שם החפץ ‪ :‬מגילת אסתר‪.‬‬
‫תיאור החפץ ‪ :‬המגילה כתובה בכתב סת"ם על גבי קלף ומגולגלת‬
‫על עץ מעוטר‪.‬‬
‫ייעוד ‪ :‬המגילה מיועדת לקריאה בחג פורים והיא נכתבה עבור‬
‫סבא של אמא שלי כמתנה לבר מצווה שלו על ידי אביו יוסף –ציון‬
‫סופר ( סבא רבא של אמא שלי ) אשר היה סופר סת"ם – כותב‬
‫סיפורי תורה‪.‬‬
‫למי היה שייך החפץ ‪ :‬המגילה ניתנה מסבא רבא לאבא של‬
‫סבתא – אברהם סופר והוא נתן לסבתא שלי בירושה לשמירה‬
‫לדורות הבאים‪.‬‬
‫אילו סיפורים אישיים קשורים בו ‪ :‬בנו של הנין של סופר הסת"ם‬
‫אשר נולד לפני כשנה נקרא על שמו ובברית המילה שלו הוצגה‬
‫המגילה בפני אורחים‪.‬‬
‫איזה מידע אודות משפחתך ‪ :‬למדתי שבמשפחה שלי היה סופר‬
‫סת"ם‪.‬‬
‫למדתי ששם המשפחה של סבתא שלי הוא סופר‪.‬‬
‫שרשרת זהב‬
‫הכינה‪ :‬יהלי חן‬
‫‪ . 1‬שם החפץ ‪ :‬שרשרת הזהב‪.‬‬
‫‪ . 2‬שרשרת עשויה מחוליות בצורת מרובעים‬
‫‪ .3‬משמש כתכשיט ליופי‪.‬‬
‫‪ .4‬התכשיט היה של אימא שלי עינת ‪,‬עבר לסבתא שלי רבקה‬
‫וסבתי נתנה אותו לי‪.‬‬
‫‪ .5‬הסיפור ‪ :‬כשאימא הייתה בת ‪ 12‬קנתה לה סבתי שרשרת זהב‬
‫יפיפייה ‪.‬‬
‫אימא ענדה את השרשרת לאורך ‪ 4‬שנים וכאשר אימא התגייסה‬
‫העבירה את השרשרת לסבתא‬
‫סבתא מאותו היום ענדה את השרשרת ושמרה עליה מכול משמר‪.‬‬
‫כאשר מלאו לי ‪ 7‬שנים סבתא העבירה לי את השרשרת‪.‬‬
‫אני מאוד אוהבת אותה ‪.‬‬
‫‪ .6‬למדתי שחפץ יכול לעבור בין הדורות ‪.‬למדתי שיש במשפחה‬
‫שלי קשר חזק בן ‪ 3‬דורות –סבתא אימא ואני‪.‬‬
‫תעודת לידה‪.‬‬
‫‪ .1‬שם החפץ ‪ :‬תעודת‬
‫לידה‪.‬‬
‫‪ .2‬תיאור החפץ‪ :‬דף לבן‬
‫הכולל מידע אישי של‬
‫סבא שלי וחותמת של‬
‫הנאצים‬
‫‪ .3‬יעוד החפץ ‪ :‬החפץ‬
‫שימש למידע אישי‬
‫בשביל סבא שלי‬
‫לעבור בעולם‪.‬‬
‫‪ .4‬אילו ידיים הוא עבר‪:‬‬
‫החפץ עבר מאבא של סבא שלי וממנו לאבא שלי ‪.‬‬
‫‪ .5‬למי היה שייך החפץ‪ :‬החפץ היה שייך לסבא שלי ‪.‬‬
‫‪ .6‬אלו סיפורים אישיים‪/‬משפחתיים קשורים בו‪ :‬הקשר של החפץ למשפחתי‬
‫הוא שסבי נולד בגרמניה בזמן השלטון הנאצי‪.‬‬
‫‪ .7‬איזה מידע אודות משפחתך‪/‬שאבת באמצעות החפץ ‪ :‬באמצעות החפץ‬
‫אני יודע מתי והיכן סבא שלי נולד‪ -‬בשנת ‪ 8306‬בגרמניה ‪ .‬החפץ כולל‬
‫את שמות ההורים של סבא שלי‪ .‬הוא נולד ‪ 0‬שנים ליפני שפרצה מלחמת‬
‫העולם ה‪.2‬‬
‫רובה אוויר‬
‫הגיש‪ :‬עילי דוד ששה‬
‫שם החפץ?‬
‫רובה אוויר עתיק ‪.‬‬
‫תיאור החפץ?‬
‫צבעו של הרובה חום וקצת שחור ‪.‬הרובה הוא ארוך‪ ,‬כבד‪,‬‬
‫גדול ולו כדורי עופרת לירי‪.‬‬
‫יעוד החפץ?‬
‫הרובה שימש לירי צייד כתחביב וירי ומטרות דוממות ‪.‬‬
‫אילו ידיים החפץ עבר?‬
‫החפץ עבר מסבא רבא יוסף שגר בפתח תקווה‬
‫ואז אל סבא וממנו אל אבא ומשם מאוכסן במחסן של דוד‬
‫אברם [אח של סבא שלי]‪.‬‬
‫אילו סיפורים אישיים?‬
‫הסיפור הוא כשאבא ואחיו היו באים לבקר את סבא יוסף‬
‫כשהיו ילדים הוא היה נותן להם לירות איתו במטרות‪.‬‬
‫איזה מידע אודות משפחתך שאבת מהחפץ?‬
‫המידע ששאבתי הוא שסבא יוסף היה צלף והיה איש גדול‬
‫בצבא וגם בניו‪.‬‬
‫צמידים‬
‫עידו ודעי‬
‫‪ )8‬שם החפץ – צמידים של סבתא של סבתא הדי‪.‬‬
‫‪ )2‬תיאור החפץ – ‪ 0‬צמידי זהב‪ ,‬אחד מהם עם אמייל תכלת‪.‬‬
‫‪ )0‬יעוד – קישוט לגוף‪.‬‬
‫‪ )4‬למי היה שייך? – הצמיד המקורי היה שייך לסבתא צלחה ז"ל‪,‬‬
‫שהייתה הסבתא של סבתי‪ ,‬הדי‪.‬‬
‫‪ )5‬סיפור – הצמיד המקורי היה צמיד שנקנה בעירק בערך בשנת‬
‫‪ ,8321‬ע"י סבתא צלחה‪ .‬כאשר סבתי עלתה לארץ ישראל מעירק‬
‫עם אימא שלה בשנת ‪ ,8358‬החליטה אימא של סבתא הדי (שקראו‬
‫לה נעמי) להפוך אותו ל‪ 0 -‬צמידי זהב אצל הצורף‪.‬‬
‫אחד מהצמידים כוסה באמייל בצבע תכלת‪.‬‬
‫סבתי הדי הייתה בת יחידה ולכן היא ירשה את כל הצמידים‪.‬‬
‫‪ )6‬מידע ששאבתי מהחפץ – שפעם היה נהוג להעביר דברים מדור‬
‫לדור‪ ,‬בעיקר תכשיטים ולא היה נהוג לקנות הרבה דברים חדשים‬
‫כמו היום‪.‬‬
‫ארון בגדים‬
‫דפנה קרשנר‬
‫שם החפץ‪ :‬ארון הבגדים‪.‬‬
‫תיאור החפץ‪ :‬ארון הבנוי מעץ דובדבן‪ ,‬צבעו חום אדמדם‪ .‬דלתות‬
‫הארון בנויות עץ דובדבן‪ ,‬במרכזם זכוכית שקופה‪ .‬בצידו הפנימי‬
‫של הארון ווילונות‪ .‬לארון ‪ 4‬רגליים‪ .‬גובהו ‪ 871‬סמ'‪ ,‬עומקו ‪ 61‬סמ'‬
‫ורוחבו ‪ 821‬סמ'‪:‬‬
‫ייעוד‪ :‬הארון שימש לבגדים וכיום‬
‫נמצא בפינת האוכל ומשמש‬
‫לאחסון כלי בית‪.‬‬
‫סיפורו של החפץ‪ :‬הארון נקנה ע"י‬
‫סבא רבא שלי מצד אבי ‪ -‬סבא דן‬
‫ז"ל‪ .‬סבי גר‪ ,‬בשעתו‪ ,‬בקיבוץ‬
‫חמדיה (בעמק בית‪-‬שאן)‪ .‬את סבי שימש הארון כארון בגדים‬
‫החדר בקיבוץ‪.‬‬
‫הארון‪ ,‬ארון עץ דובדבן מלא‪ ,‬בן למעלה ממאה‪ ,‬שימש במשך‬
‫עשרות שנים כארון הבגדים של סבא רבא שלי‪ ,‬בחדרו הצנוע‪,‬‬
‫בקיבוץ בו התגורר‪ .‬לאור התפעלותו של אבי מהארון‪ ,‬הובטח לו‪,‬‬
‫שביום מהימים ארון זה יעבור אליו‪ .‬סבי‪ ,‬עוד בחייו‪ ,‬מצא את‬
‫העיתוי להעביר את הארון לביתו ‪ -‬סבתא שלי וכעבור שנים עבר‬
‫מסבתי לאבי‪ .‬היום הוא ממוקם בפינת האוכל בביתי‪ ,‬לאחר‬
‫שהוסב מארון בגדים לארון שירות‪ .‬הארון אף שימש כהשראה‬
‫לעיצוב ארונות המטבח (הממוקם בסמוך) והמטבח נבנה מעץ‬
‫דובדבן עם דלתות ודפנות המעוצבות בדומה לאלו‪ ,‬שקיימים בארון‬
‫זה‪.‬‬
‫מהסיפור למדתי שסבא רבא שלי התגורר‪ ,‬בצעירותו‪ ,‬בקיבוץ‬
‫בעמק בית שאן‪ .‬שהארון מאוד מאוד ישן ונמצא בשימוש משפחתי‬
‫מזה שנים רבות‪ .‬כמו כן למדתי שמעץ דובדבן ניתן לייצר ארונות‪.‬‬
‫פריטים יהודיים‬
‫גיא ויסקופף – וקס‬
‫שם החפצים‪ :‬כיפה‪ ,‬טלית ותיק‬
‫לטלית‪.‬‬
‫תאור החפצים‪:‬‬
‫כיפה ‪ :‬מעוטרת חוטי זהב וכסף‬
‫טלית‪ :‬תכלת לבן תקנית מדות ‪ 51*821‬ס"מ‬
‫תיק לטלית‪ :‬תיק בד ירוק מעוטר בחוטי זהב וכסף‬
‫ייעוד‪ :‬הפריטים האלו שמשו את סבי ואח"כ את אבי כשהם מבקרים‬
‫בבית הכנסת‪.‬‬
‫שייכות‪ :‬סבי דב – (אבא של אבא)‪ ,‬קבל את הפריטים האלו לבר‬
‫המצווה שלו וגם אבי חנוך קיבל אותם לבר המצווה שלו מסבי ‪ ,‬אבי‬
‫הבטיח לי כי גם אני אקבל אותם בבר המצווה שלי‪.‬‬
‫סיפורים משפחתיים‪ :‬סבי דב סיפר לי כי מאוד התרגש לקבל‬
‫מאביו את המתנה הזו לבר המצווה שלו ושעלה לתורה בבית הכנסת‬
‫בת"א הטלית הגנה עליו מהסוכריות שזרקו עליו בזמן התפילה‬
‫אבי סיפר לי שגם עליו הטלית הגנה בבר המצווה אבל בכל שנה ביום‬
‫הכיפורים שהולך לבית הכנסת הוא משתמש בפריטים האלו‬
‫מידע על משפחתי‪ :‬לפי הפריטים האלו אני יודע שגם סבי וגם אבי‬
‫הם יהודיים והולכים לבית הכנסת ולכן גם אני אלך לבית הכנסת וגם‬
‫בבר המצווה שלי יהיה לי את הפריטים האלו ואני אתרגש מאוד‬
‫ואשתמש בטלית כמגן מפני הסוכריות‪.‬‬
‫טלית‬
‫כפיר פכר‬
‫אני בוחר להציג את החפץ העובר במשפחתנו מדור לדור‬
‫הטלית‬
‫אימי נויה שומרת על הטלית שהייתה של סבא שלה‬
‫ואח"כ הועברה לאביה אריה ז"ל‪.‬‬
‫משה ז"ל‬
‫את הטלית היא מתכוונת לתת לי ברגע שאעלה לתורה בבר‬
‫מצווה שלי‪.‬‬
‫החפץ הוא בעל משמעות דתית‪ .‬החפץ מספר את סיפור העם‬
‫היהודי השומר על מורשתו ועל קדושת החגים‪.‬‬
‫תאור הטלית‪:‬‬
‫הטלית כחולה‪ ,‬רקום עליה מגן דויד בצבע זהב‪ .‬מעליו כתוב‬
‫מזכרת ירושלים עם ענפי זית‪.‬‬
‫דברים שלמדתי בזכות החפץ‪:‬‬
‫לפני העבודה לא ידעתי על קיומה של הטלית ואת שמו של‬
‫סבא רבא שלי‪.‬‬
‫סיר‬
‫יהונתן בקיש‬
‫שם החפץ‪ :‬סיר הפלא‬
‫תיאור החפץ‪ :‬החפץ כמו סיר כסוף עם שני ידיות שבתוכו יש כמו כד‪.‬‬
‫ייעוד החפץ‪ :‬סיר הפלא שימש לאפיית‬
‫עוגות בעבר לא אפו בתנור אלא על‬
‫הפתילייה‪.‬‬
‫לסבתא של אמא הייתה פתילייה‬
‫באמצעותה בישלו אפו וחיממו כי לא היה גז ואפילו לא חשמל‬
‫אילו ידיים עבר‪ :‬סיר הפלא היה שייך לסבתא של אמא (בתיה) והגיע‬
‫לסבתא (טובה)‬
‫הסיר פלא בן ‪ 08‬שנה זה היה הסיר הראשון של סבתא של אמא‬
‫שקנתה שעלתה לארץ בשנת ‪3311‬‬
‫סיפור אישי‪ :‬כל יום שישי סבתא של אמא הייתה אופה בסיר עוגה‬
‫לכבוד שבת‬
‫מה למדתי מהחפץ‪ :‬הסיר מראה שרמת החיים בתקופה הייתה‬
‫מאוד נמוכה בהשוואה לתקופה שאנו חיים עכשיו‪.‬‬
‫הכספת‬
‫עומר הרמן‬
‫החפץ שבחרתי הוא כספת שבבית שלי‪.‬‬
‫הכספת בצבע חום וכחול עליה מצויר איש מתפלל וברכה להנחת‬
‫תפילין‪.‬‬
‫על הכספת כתוב‪" :‬ברוך אתה יי אדוני אלוהינו מלך העולם אשר‬
‫קדשנו במצותיו וציוונו להניח תפילין"‪.‬‬
‫הכספת משמשת לשמירת כסף או דברים‪.‬‬
‫כספת זאת נקנתה על ידי סבא של אבא של אבא שלי‪.‬‬
‫הכספת עברה מדור לדור וניתנה בגיל בר מצווה‪ .‬בבר מצווה של אבי‬
‫היא הגיעה לידיו מאבא שלו (ניר הרמן) וכך תעבור גם אלי‪.‬‬
‫הכספת מראה איך סבא רבא שלי החביא דברים חשובים בעבר‪.‬‬
‫מקווה שנהניתם‪.‬‬
‫מכתש ועלי‬
‫איתי וייס‬
‫בחרתי את החפץ – עלי ומכתש‬
‫החפץ שייך לסבתא שלי‪ .‬אמא אבי‪.‬‬
‫סבתי קיבלה את החפץ מההורים שלה‪ .‬סבא וסבתא של אבי‪ .‬את‬
‫החפץ הביאו מאיראן‪.‬‬
‫החפץ משמש לטחינה של פולי קפה וחיטה‪.‬‬
‫בעבר לא היה ניתן לקנות קמח וקפה במכולת מוכנים לשימוש‪,‬‬
‫לכן היו טוחנים לבד בבית חיטה להכנת קמח ומהקמח הכינו לחם‪.‬‬
‫באמצעות המכתש והעלי טחנו גם פולי קפה להכנת אבקת קפה‬
‫שממנה ניתן להכין קפה לשתייה‪.‬‬
‫פמוטי שבת‬
‫אמרי עופר‬
‫תיאור החפץ‪:‬‬
‫הפמוטים עשויים כסף ועליהם עיטורי פרחים‪.‬‬
‫בסיס הפמוטים רחב והפמוט עצמו צר‪.‬‬
‫ייעוד‪ :‬מעמד לנרות שבת‪.‬‬
‫הם היו שייכים לדורה וברוך ברקוביץ (אבא‬
‫ואמא של סבתא רבא שלי) ‪,‬אחר כך הם עברו‬
‫לסבתא רבא שלי בינקה הורוביץ ז"ל‪ ,‬ועכשיו‬
‫הם של סבא וסבתא שלי מיקי וגדעון עופר‪.‬‬
‫סיפורים אישיים‪ :‬סבתא מיקי‪" :‬ברוך ודורה‬
‫ברקוביץ חיו ברומניה בזמן מלחמת העולם‬
‫השנייה עם הנאצים‪.‬‬
‫ברוך ברקוביץ היה דתי והיה מניח תפילין ומתפלל כל יום‪.‬‬
‫היו להם את הפמוטים ובהם היו מדליקים את נרות השבת‪.‬‬
‫וכשהנאצים נכנסו לעירם יאסי‪ ,‬ברוך לקח את הפמוטים והחביא‬
‫אותם‪.‬‬
‫כשהנאצים נכנסו לביתם הם לקחו הכל‪ ,‬ואת הפמוטים לא הצליחו‬
‫למצוא"‪.‬‬
‫וכך הפמוטים ניצלו ועברו לסבתא רבא שלי ז"ל וכיום הם אצל סבא‬
‫וסבתא שלי‪ .‬למדתי שאבא של סבתא רבא שלי ז"ל היה דתי‪.‬‬
‫דברים שלמדתי מהעבודה‪ :‬למדתי שיאסי‪ ,‬העיר שבה חיו ברוך ודורה‬
‫בזמן מלחמת העולם השנייה שהנאצים כבשו אותה הפכה לגטו‪.‬‬
‫למדתי שסבתא רבא שלי בינקה ז"ל הוכרחה לעבוד במכון מחקר של‬
‫הנאצים‪.‬‬
‫קופסת איפור‬
‫שני אבירם‬
‫החפץ שבחרתי הוא ‪ :‬קופסה של פודרה וסומק‪.‬‬
‫תיאור החפץ‪ :‬קופסה קטנה בצורת ריבוע מעוגל בצבע כסף עם‬
‫ציורים קטנים של פיות ופרחים‪ .‬הקופסה נפתחת ובפנים יש‬
‫מראה בצורת עיגול‪ ,‬שני מקומות לאיפור ושתי כריות קטנות‬
‫לשים את‬
‫האיפור‪.‬‬
‫החפץ שימש לאיפור‪.‬‬
‫החפץ היה שייך לסבתא רבה שלי –סבתא חנה שהייתה‬
‫סבתא של אמא שלי‪ .‬אחרי שהיא נפטרה ‪ ,‬סבא שלי נתן את‬
‫זה לאמא שלי למזכרת והיא נתנה את זה לי‪.‬‬
‫החפץ מאמריקה משנת ‪ .8301‬סבתא רבה שלי עברה מפולין‬
‫לאמריקה כשהיא הייתה בת ‪ 5‬וגדלה שם עד גיל ‪ .28‬אז היא‬
‫עלתה לישראל עם כל המשפחה שלה‪ .‬היא אהבה את החפץ‬
‫הזה‪ ,‬כי הוא היה יפה ועדין והזכיר לה את החברות מאמריקה‪.‬‬
‫אפשר ללמוד מהחפץ שאני דומה לסבתא רבה שלי ולאמא שלי‬
‫שכולנו אוהבות חפצים יפים עם פיות ופרחים‪.‬‬
‫שטרות כסף ישנים‬
‫מגיש‪ :‬תומר פולנסקי ג'‪2-‬‬
‫החפץ שבחרתי הוא‪ -‬שטרות כסף ישנים שהודפסו בשנים ‪:‬‬
‫‪.8191,8191,8191‬‬
‫‪.8‬שטר של חמישה שקלים משנת‬
‫‪ 8191‬עם תמונתו של נשיא מדינת‬
‫ישראל הראשון ד"ר חיים ויצמן‪.‬‬
‫‪ .2‬שטר של חמישים שקלים עם‬
‫תמונתו של דוד בן גוריון ראש‬
‫הממשלה הראשון‪.‬‬
‫‪ .3‬שטר של מאה שקלים עם תמונתו‬
‫של נשיא המדינה השני יצחק בן צבי‬
‫‪,‬מצדו השני של השטר חומת‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫‪ .4‬שטר של חמישים לירות ישראליות ‪,‬‬
‫משנת ‪ 8191‬עם תמונתו של ד"ר חיים ויצמן‬
‫הנשיא הראשון‪.‬‬
‫‪ .5‬שטר של חמש לירות ישראליות עם‬
‫תמונתה של הנרייטה סולד – אם עלית הנוער‪.‬‬
‫השטרות היו של אמי שקבלה דמי מכיס מסבה שהייתה ילדה‪.‬‬
‫היא שמרה עליהם עד עצם היום הזה‪.‬‬
‫אמי‪ ,‬חדוה אבדה את סבא גדליהו אקרמן כאשר הייתה בת ‪.84‬‬
‫בכול מוצאי שבת כאשר בקרה את סבא יחד עם כל המשפחה הוא‬
‫היה נותן‬
‫לה ולאחיה דמי כיס‪.‬‬
‫בדרך כלל היה נותן ‪ 5‬שקלים ובימי הולדת הסכום גדל ל‪50-‬‬
‫ולפעמים ‪.800‬‬
‫אמא ספרה לי שהשם שקלים לקוח מתקופת המקרא‪.‬‬
‫למדתי מהעבודה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שהמטבע שקל הוא משנת ‪. 8110‬‬
‫השם שקלים לקוח מתקופת המקרא‪.‬‬
‫לפני כן הכסף נקרא לירה ישראלית‪.‬‬
‫לאמא היה קשר אהוב עם סבא שלה שהשאיר לה מזכרת‬
‫לדורות ‪ ,‬וכך היא מראה לנו ילדיה את המזכרת הזאת‪.‬‬
‫ספר תורה‬
‫בן טולדנו‬
‫‪ .0‬שם החפץ‪ -‬ספר תורה‪.‬‬
‫‪ .2‬תיאור החפץ‬
‫מקבץ חוקי יהדות הלכות‬
‫‪ .3‬ייעוד‪ -‬למה שימש או משמש‪.‬‬
‫ללימוד הלכות בחרוזים‬‫‪ .1‬אילו ידיים הוא עבר? למי היה שייך?‬
‫הספר היה שייך לסבא רבא שלי שכתב אותו והעביר אותו לסבא שלי‬‫וזה‪ ,‬העביר אותו לאבא שלי‬
‫‪ .5‬אילו סיפורים אישיים ‪ /‬משפחתיים קשורים בו?‬
‫שהמחבר הוא סבא רבא שלי‪.‬‬
‫‪ .6‬איזה מידע אודות משפחתך ‪ /‬קהילתך שאבת באמצעות החפץ?‬
‫שסבא רבא שלי היה רב גדול והוא חיבר ספרים שקשורים‬
‫לדינים והלכות ביהדות‪.‬‬
‫כתונת לילה‬
‫שאנל‬
‫פמוטי כסף‬
‫יהל שפי‬
‫בגליציה שבאירופה חיו שלמה ואשתו‪.‬‬
‫במלחמת העולם הראשונה (‪ )8384-8381‬נאלצו‬
‫לברוח מביתם‪.‬‬
‫הם החביאו את החפצים היקרים במרתף‪.‬‬
‫כשהסתיימה המלחמה חזרו לביתם שהיה פרוץ‬
‫והרוס‪ ,‬במרתף נמצאו פמוטי הכסף הגדולים והחגיגיים עם עיטורי החריטה‬
‫עליהם‪ ,‬שנשמרו בשלמותם‪.‬‬
‫שלמה ואשתו העבירו את הפמוטים למשה ופסיה‬
‫ביום חתונתם‪ ,‬משה ופסיה המשיכו לחיות בגליציה‬
‫ופמוטי הכסף היו פמוטי השבת החגיגיים שלהם‪.‬‬
‫למשה ופסיה נולדו שלושה ילדים ‪ -‬יהושע‪ ,‬רבקה ומלכה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 8300‬עלה יהושע לארץ ישראל ובעקבותיו עלו בני משפחתו‪ -‬הוריו‬
‫ואחיותיו‪.‬‬
‫כאשר יהושע התחתן עם שולמית‪ ,‬קיבלו את פמוטי הכסף‪.‬‬
‫יהושע ושולמית לא נהגו להדליק נרות בשבת וכך פמוטי הכסף החגיגיים נראו‬
‫כפמוטי נחושת עלובים‪.‬‬
‫ליהושע ושלומית‪ ,‬שחיו בגבעת ח"ן‪ ,‬נולדו שני בנים ‪ -‬שלמה ואמנון‪.‬‬
‫שלמה נישא לצביה‪.‬‬
‫שלמה וצביה נוהגים עד היום לערוך‬
‫קבלות שבת ולכן קבלו את הפמוטים‪.‬‬
‫צביה ניקתה את הפמוטים שנראו כפמוטי נחושת עלובים והתגלו פמוטי כסף‬
‫מהודרים‪.‬‬
‫לשלמה וצביה חמישה ילדים‪ -‬טלי‪ ,‬זהר‪ ,‬יונתן‪ ,‬דורית ואיתמר‪.‬‬
‫דורית נשאה למתן במשק של יהושע ושולמית ושם בנו את ביתם (במקום לול‬
‫תרנגולות!)‪.‬‬
‫לדורית ומתן נולדו שלושה ילדים‪ :‬יהל (אני)‪ ,‬איילה וגיל ואני הבכור!‬
‫ועד עצם היום הזה פמוטי הכסף‬
‫משמשים אותנו בקבלות השבת‬
‫אצל סבא שלמה וסבתא צביה‪.‬‬
‫שבת שלום!‬
‫ספר תורה עתיק יומין‬
‫שני ג'נח‬
‫חפץ זה שמצאנו בבית ‪ -‬סבי מצד אבא שלי‪ ,‬שכן בתוך הארון הפרטי של‬
‫סבי יחד עם המון ספרים וגם עם ספרי תורה‪.‬‬
‫גנח‬
‫שני‬
‫אבל‪ ,‬מחפץ זה מאוד התרשמתי ‪ ,‬מצורתו העתיקה והמיוחדת‪.‬‬
‫לדעתי עבר מדור לדור לפני הרבה מאוד שנים ולכן הוא מיוחד ומרגש ‪.‬‬
‫סבי כנראה קיבל אותו כמתנה מסבו‪ ,‬שכמובן מת לפני המון שנים‪.‬‬
‫אפשר לראות ולהתרשם מהחפץ העתיק הזה‪.‬‬
‫הוא עשוי ממתכת ועליו ישנם עיטורים של לוחות הברית וגם חנוכיית‬
‫ישראל ‪.‬‬
‫ספר התורה‪ ,‬מסמל את החשיבות של העם‬
‫ואת ההמשכיות של התורה שלנו‪.‬‬
‫למדתי מחפץ זה שמשפחתי אהבה את התורה ושמרה עליה‪.‬‬
‫קסת עם מוט כתיבה‪.‬‬
‫מגישה‪ :‬הדר בוטבול ג‪8‬‬
‫תיאור החפץ‪ :‬כלי כתיבה שכולל שני חלקים עיקריים‪:‬‬
‫א) קסת ‪ -‬מיכל בצורת אגוז שממלאים בו דיו הוא עשוי מעץ ובצדדים ממתכת‬
‫מקושטת ‪.‬‬
‫ב) כלי כתיבה שדומה לעיפרון הוא עשוי ממתכת שטובלים אותו בקסת הדיו כדי‬
‫לכתוב‪.‬‬
‫בין שני החלקים האלה מחברת שרשרת ממתכת‪.‬‬
‫ייעוד החפץ‪ :‬החפץ שימש לכתיבה כשלא‬
‫היו עטים רגילים‪ ,‬עפרונות‪ ,‬מחשב ולא‬
‫היה טלפון לתקשורת‪.‬‬
‫אילו ידיים עבר החפץ‪ :‬החפץ היה שייך‬
‫לסבא רבא שלי רחמים ז"ל והוא עבר‬
‫לסבא שלי יצחק ז"ל אנחנו לא יודעים‬
‫האם החפץ היה שייך לדורות לפני סבא‬
‫רבא שלי ז"ל ‪.‬‬
‫סיפורים אישיים על החפץ‪:‬‬
‫במרוקו לסבא שלי ולסבא רבא שלי לא היה טלפון‪.‬‬
‫ואז היו שולחים מכתבים אחד לשני (למשפחה או‬
‫לחברים) סבא רבא שלי וסבא שלי השתמשו‬
‫בקסת וכלי הכתיבה וכתבו מכתבים בכתב רש"י‬
‫ובאותיות כתב כמו בתורה‪.‬‬
‫מידע שלמדתי על משפחתי והקהילה ‪:‬‬
‫א) שפעם במרוקו היו מתכתבים במכתבים שהיו‬
‫כותבים בדיו‪.‬‬
‫ב) במרוקו היהודים שמרו על הדת שלהם והמשיכו לכתוב בשפת התורה‬
‫ובכתב רש"י‪.‬‬
‫ג) ראיתי את הקישוטים שעל הקסת ולמדתי על הסגנון של הקישוט של‬
‫המרוקאים‪.‬‬
‫ד) למדתי איך נראה כתב רש"י‪.‬‬
‫אותיות כתב רש"י‪:‬‬
‫גלגולו של חפץ‬
‫מגיש‪:‬ניצן הלפרין ג‪8‬‬
‫‪ .1‬שם החפץ‪ :‬סיר נחושת‪.‬‬
‫‪ .2‬תיאור החפץ‪ :‬סיר גדול עשוי נחושת עם ידית אחת כבדה‬
‫מאוד‪.‬‬
‫‪ .3‬שימושי החפץ‪ :‬הסיר שימש לבישול איטי של דגים –‬
‫גפילטעפיש‪ ,‬על תנור או פתיליה‪ .‬היום הסיר משמש כקישוט‬
‫ונמצא על האח בסלון שלנו‪.‬‬
‫‪ .4‬שייכות החפץ ומעבר מיד ליד‪ :‬הסיר היה שייך למשפחה‬
‫בליטא בערך משנת ‪ .8180‬הוא היה שייך לסבתא של סבתא‬
‫שלי והיא נתנה אותו לבת שלה‪ ,‬רעיה‪ ,‬סבתא רבה שלי‪.‬‬
‫סבתא רבה רעיה עלתה יחד עם סבתא שלי מינה לישראל‬
‫והן לקחו איתן את הסיר‪ .‬סבתא שלי‪ ,‬מינה‪ ,‬נתנה אותו‬
‫לאמא שלי ועכשיו הוא אצלי בבית‪ .‬הסיר התגלגל מליטא‬
‫לישראל‪ .‬בישראל הוא עבר מחיפה‪ ,‬לתל אביב ולרעננה‪.‬‬
‫‪ .5‬סיפורים משפחתיים שקשורים לחפץ‪ :‬בליטא המשפחה‬
‫הייתה מתאספת בראש השנה ובפסח‪ .‬בסיר הזה הם היו‬
‫מבשלים גפילטעפיש‪.‬‬
‫‪ .6‬מה למדתי‪ :‬הכרתי את הדורות הקודמים‪ ,‬הכרתי איך בישלו‬
‫פעם והכרתי איך סיר הנחושת הגיע אלינו הביתה‪.‬‬
‫צמיד מזהב‬
‫נועה כהן‪ ,‬כיתה ג‪ ,8‬בית ספר זיו רעננה‬
‫‪ .8‬שם החפץ‪ :‬צמיד עתיק‬
‫‪ .2‬תיאור החפץ‪ :‬צמיד עתיק מזהב ללא סוגר‪.‬‬
‫‪ .0‬ייעוד‪ :‬תכשיט לקישוט היד המביא מזל וברכה‪.‬‬
‫‪ .4‬גלגול החפץ‪ :‬הצמיד היה שייך לסבתא ריה ז"ל‪ ,‬סבתא רבא שלי‪.‬‬
‫‪ .5‬אילו ידיים עבר‪ :‬מסבתא רבא‪ ,‬ריה ז"ל‪ ,‬הצמיד עבר לסבתא שלי‪ ,‬שושנה‪,‬‬
‫שהיא אמא של אמא שלי‪ .‬מסבתא שושנה הצמיד עבר לאמא שלי‪ ,‬ליבנת‬
‫ומאמא ליבנת הצמיד יעבור אליי‪-‬נועה‪.‬‬
‫‪ .6‬הסיפור האישי‪ :‬הסיפור הקשור בצמיד הוא שהצמיד הינו צמיד מיוחד שמביא‬
‫מזל טוב וברכה כאשר עונדים אותו וסיפור על האמונה שהייתה לסבתא רבא‬
‫בתכשיט שבכוחו להביא ברכה‪ .‬נועה כהן‪ ,‬כיתה ג‪ ,8‬בית ספר זיו רעננה‬
‫‪ .7‬המידע ששאבתי באמצעות החפץ‪ :‬מידע על האמונה שהייתה סבתא ריה‬
‫ז"ל בתכשיט עתיק שהיה יקר לה מאוד‪.‬‬
‫אמי‪ ,‬ליבנת‪ ,‬קבלה את הצמיד כאשר סבתא רבא‪ ,‬ריה‪ ,‬נפטרה ולכן הצמיד יקר‬
‫לנו מאוד‪ ,‬הוא המזכרת שיש לנו מסבתא ריה ז"ל‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬הצמידים שעברו לנכדות של סבתא רבא ריה ז"ל )אחד קבלה אמי‪,‬‬
‫ליבנת‪ ,‬והשניים הנוספים קבלו אחיותיה של אמי‪ ,‬ענת וליאת)‪.‬‬
‫נשר‬
‫מגיש‪ :‬קול קרתי‬
‫שם החפץ‪ :‬פסל נשר‪.‬‬
‫תיאור החפץ‪ :‬הנשר עשוי מחומר זרחני אשר אוגר אור ביום ומאיר‬
‫בלילה‪ .‬הנשר הוא כבן‪-‬מאה שנים‪.‬‬
‫אילו ידיים עבר‪,‬למי היה שייך‪:‬הנשר עבר חמש דורות‪.‬‬
‫הדור הראשון הוא הסבא רבה של הדוד שלי‪ ,‬הדור השני הוא‬
‫הסבא רבה שלי‪ ,‬הדור השלישי הוא הסבא שלי הדור הרביעי דוד‬
‫שלי ואני מקווה להיות הדור החמישי‪.‬‬
‫לפני ‪ 800‬שנים לא היה חשמל מי שהיה קם בלילה לדוגמא לדלת‬
‫הנשר היה מסמן לו את הדרך לדלת‪.‬‬
‫הנשר עלה עם משפחתי מגיאורגיה לפני ‪ 42‬שנים‪.‬‬
‫כיום הוא משמש למזכרת קסת דיו‪.‬‬
‫השופר‬
‫מאת‪ :‬עפרי טרינין‬
‫כל יום כיפורים סבא רבה שלי היה תוקע בשופר בבית הכנסת ‪.‬‬
‫הוא היה מתאמן על השופר הזה‪ .‬ואז השופר עבר לסבתא שלי ‪.‬‬
‫סבתא‪ ,‬הראתה אותו לילדים בגן שלה‪.‬‬
‫כשסבתא סגרה את הגן היא נתנה לנו את השופר‪.‬‬
‫אנחנו ממשיכים לשמור על השופר‪.‬‬
‫גלגולו של חפץ‬
‫מגיש‪:‬גיא פסח ג‪8‬‬
‫שם החפץ‪ :‬חנוכייה‪.‬‬
‫תיאור החפץ‪ :‬החנוכייה עשויה ברזל‪ ,‬בסיסה בצבעה כחול‪,‬‬
‫לחנוכייה ‪ 9‬קנים ושמש (כן ‪ 8‬אבד ליפני הרבה שנים)‬
‫על החנוכייה ציור של הכותל המערבי ואנשים מתפללים‬
‫למרגלותיו‪ .‬על החנוכייה כתוב"הנרות הללו קדש הם"‪.‬‬
‫ייעוד החפץ‪:‬החנוכייה שימשה ועדיין משמשת להדלקת נרות‪.‬‬
‫אילו ידיים החפץ עבר? החנוכייה הייתה שייכת לסבתה של‬
‫אימא שלי ושמה היה שושנה‪.‬‬
‫סיפורים אישיים על החפץ‪ :‬כשאימא הייתה ילדה הי נהגה‬
‫לנסוע לסבתה בחג החנוכה ולהדליק נרות בחנוכייה‪.‬‬
‫מידע אודות משפחתי באמצעות החפץ‪:‬‬
‫למדתי על חשיבותה של החנוכייה למשפחה‪ -‬היא מזכירה לנו‬
‫את הסבים והסבתות שאנו כל כך אוהבים‪.‬‬
‫שם החפץ‪ :‬שרשרת‬
‫שם המגיש‪ :‬רועי ג‪8‬‬
‫תיאור החפץ‪:‬‬
‫שרשרת זהב עם תליון בצורת מגן דוד מעוטר‬
‫אילו ידיים עבר ? למי היה שייך?‬
‫השרשרת הייתה שייכת לסבא רבה שלי‪.‬‬
‫הוא הביא אותה ממרוקו‪.‬‬
‫סבי נתן אותה לסבתא שלי וביום שנולדתי סבתא שלי נתנה אותה‬
‫לאמא שלי ‪ -‬בשבילי‪.‬‬
‫אילו סיפורים אישיים‪/‬משפחתיים קשורים בו ?‬
‫השרשרת שלי הובאה ממרוקו‪.‬‬
‫המשפחה של סבתא שלי ברחו ממרוקו‪.‬‬
‫יום אחד בשבת בבוקר הגיעו נציגים מישראל והודיעו ליהודים שתוך‬
‫שעה כל מי שרוצה לברוח לישראל צריך להגיע לנמל‪.‬‬
‫כמובן שלא היה זמן לקחת כלום ורק השרשרת שהייתה עליו נשארה‪.‬‬
‫איזה מידע אודות משפחתך‪/‬קהילתך שאבת באמצעות החפץ?‬
‫היהודים והערבים חיו בשכנות טובה במרוקו‪.‬‬
‫אבל לא הרשו ליהודים לעלות לארץ ישראל ‪ ,‬רק מי שברח יכול‬
‫היה לצאת‪.‬‬
‫המשפחה של סבתי ברחו ונאלצו להשאיר את כל רכושם במרוקו‪.‬‬
‫אני שמח שקיבלתי את השרשרת ומבטיח לשמור עליה ‪.‬‬
‫חפץ משפחתי‬
‫מגיש‪ :‬גיא כהן צור ג‪8‬‬
‫שם החפץ‪ :‬הוא ג'ואוג'ואו‪.‬‬
‫תאור החפץ‪:‬‬
‫היצור הוא פסלון אבן אפורה‪.‬‬
‫היצור הוא סוג של גרגויל‪.‬‬
‫יש לו אוזניים גדולות‪ ,‬ניבים חדים‬
‫וציפורנים ארוכות‪.‬‬
‫הייעוד – פסלון לקישוט‪.‬‬
‫הפסלון היה שייך לאמי נירית והיא‬
‫נתנה אותו במתנה לי‪.‬‬
‫אני קראתי לו ג'ואוג'ואו‪.‬‬
‫סיפור משפחתי הקשור לחפץ‪:‬‬
‫כשאימי הייתה ילדה בגילי‪ ,‬היא ביקרה‬
‫בטירה בסקוטלנד‪ .‬בטירה היו מרזבים‬
‫מקושטים בגרגוילים מאבן‪ .‬אמי מאד‬
‫התלהבה מהגרגוילים‬
‫ורצתה גרגויל משלה‪.‬‬
‫כשגדלה מצאה פסלון של גרגויל בחנות‬
‫פסלונים של סיפורים עתיקים ואגדות‬
‫וקנתה אותו לעצמה‪.‬‬
‫אמי נתנה אותו במתנה לי ואני אתן אותו‬
‫במתנה ל‪...‬‬
‫למדתי אודות משפחתי‪ :‬שאמי אוהבת גרגוילים מאז שהייתה ילדה‬
‫וביקרה בטירה מפוארת בסקוטלנד‪.‬‬
‫מגישה ‪ :‬טליה ויסברד ג‪8‬‬
‫שמו של החפץ‪" :‬הכד של סבתא חנה"‪.‬‬
‫תיאור החפץ‪ :‬החפץ הוא כד גדול מזכוכית חומה שקופה‪.‬‬
‫סבתא חנה היא ניצולת שואה ובכד הזה היא שמרה שמן ויין הרבה‬
‫שנים כי היא‬
‫פחדה שלא יהיה לה יותר כמו‬
‫בשואה‪ .‬היום הכד משמש‬
‫כקישוט‪.‬‬
‫אילו ידיים עבר החפץ‪:‬‬
‫הכד היה שייך לסבתא רבה‬
‫חנה וכיום הכד שייך לנינים‬
‫שלה‪.‬‬
‫סבתא רבא חנה הייתה בשואה‬
‫וסבלה מרעב קשה כשהגיעה לארץ ישראל היא‬
‫שמרה הרבה אוכל מתחת לכיור בגלל שפחדה שיקרה עוד אסון‬
‫ליהודים ויהיה שוב רעב גדול‬
‫את הכד מצאו עמוק בארון מתחת לכיור‬
‫מלא בשמן‪.‬‬
‫מידע ששאבתי באמצעות החפץ‪:‬‬
‫למדתי שמי שהגיע מהשואה פחד מאוד ששוב יהיה רעב וששוב‬
‫עלולים לפגוע בו‪.‬‬
‫כרית ברית שעליה מניחים‬
‫את התינוק‪.‬‬
‫מגיש‪ :‬איליי גולן ג‪8‬‬
‫תיאור החפץ‪:‬‬
‫החפץ שעובר מדור לדור הוא כרית ברית‪.‬‬
‫זוהי כרית לבנה המעוטרת ומקושטת בתחרה לבנה וברקמה‪.‬‬
‫זוהי כרית מאוד מיוחדת ויפה‪ ,‬שומרים עליה בכדי שתישאר‬
‫נקייה ולבנה ותוכל להמשיך ולעבור מדור לדור‪.‬‬
‫יעוד החפץ‪ -‬המטרה של הכרית‪:‬‬
‫ברית המילה היא מצווה מאוד חשובה ביהדות‪ .‬כל תינוק זכר‬
‫המגיע לגיל שמונה ימים צריך לעבור ברית מילה על ידי מוהל‪.‬‬
‫בברית ישנו סנדק היושב על כיסא הברית‪ ,‬את הסנדק בוחרים‬
‫בני המשפחה‪.‬בזמן הברית אף מכריזים על שם התינוק הנולד‪.‬‬
‫אם התינוק מוסרת את התינוק לאב והאב מעבירו לסנדק‪.‬‬
‫התינוק עובר מיד ליד על גבי כרית הברית‪.‬‬
‫מטרתה של כרית זו היא לשאת את התינוק בשעת ברית‬
‫המילה‪.‬‬
‫למי שייכת כרית הברית ‪:‬‬
‫כרית הברית עברה מדור לדור במשך שלושה דורות החל‬
‫מסבא חנניה ‪,‬הסבא של אמא שלי‪ ,‬ועד לבני דודים שלי‪.‬‬
‫כל תינוק זכר הנולד במשפחה מקבל את הכרית ומשתמש בה‬
‫לברית‪ .‬את הכרית המשפחה שומרת עד שנולד בן נוסף ‪.‬‬
‫סיפורים הקשורים בכרית‪:‬‬
‫במשפחה מספרים כי לכרית זו יש סגולות מיוחדות ‪:‬‬
‫‪ .1‬סגולה לפריון‪ -‬האמונה היא כי אישה המתקשה ללדת ילדים‬
‫צריכה לישון על הכרית במשך תקופה מסוימת‪.‬‬
‫‪ .2‬רווקה המעוניינת להתחתן תחזיק את התינוק השוכב על גבי‬
‫הכרית ותגיש אותו לסנדק לפני טקס ברית המילה‪.‬‬
‫המשפחה שלי‬
‫בעזרת הסיפור על החפץ הבנתי כי יש חשיבות רבה‬
‫למשפחה ולערכים רבים‪.‬‬
‫הבנתי מהי מצוות ברית המילה ומה תפקיד הכרית בכל‬
‫החגיגה‪.‬‬
‫זוהי לא סתם כרית אלא כרית שעברה מדור לדור ותינוקות‬
‫רבים הוגשו עליה לסנדק‪ .‬כמו לכל משפחה גם למשפחתי יש‬
‫אמונות ‪.‬‬
‫הם מייחסים לכרית סגולות הקשורות למשפחתיות כמו‪ :‬פריון‬
‫ונישואין‪.‬‬
‫אני מקווה שכרית זו תמשיך לעבור בין כל דורות המשפחה‬
‫ותינוקות רבים ישכבו עליה בטקס ברית המילה‪.‬‬
‫כרטיס מידע –חפץ‬
‫מגיש‪ :‬גיא דראי ג‪8‬‬
‫שם החפץ‪ :‬צמידים מזהב‪.‬‬
‫תיאור החפץ‪ :‬צמידים מזהב דקים עם כוכבים ופסים‪.‬‬
‫ייעוד החפץ‪ :‬משמש ליופי‪.‬‬
‫אילו ידיים החפץ עבר‪ :‬מסבתא של סבתא שלי לאמא של סבתא‬
‫שלי ‪,‬לסבתא שלי ולאמא שלי‪.‬‬
‫סיפור אישי על החפץ‪ :‬סבתא שלי נתנה את הצמידים לאמא שלי‬
‫במתנה ללידה של אחי הקטן‪.‬‬
‫מידע אודות משפחתי באמצעות החפץ‪ :‬הצמידים עוברים מדור‬
‫לדור ונותנים אותם באירועים שמחים‪.‬‬
‫מגיש‪ :‬אסף קממפר ג‪8‬‬
‫שם החפץ‪ -‬הוא כוס יין‪.‬‬
‫תאור כוס היין ‪ -‬כוס היין היא בצבע אפור ומעוטרת בפרחים‪.‬‬
‫שימוש הכוס ‪ -‬הכוס משמשת לקידוש וגם לליל הסדר לאליהו‬
‫הנביא‪.‬‬
‫אילו ידיים הכוס עברה‪ - :‬הכוס עברה מסבא של סבא שלי אל סבא‬
‫רבא שלי ואחר כך אל סבא שלי ואז אל אבי‪.‬‬
‫הסיפור של הכוס ‪ -‬שסבא רבא שלי שהיה ילד שתה ממנה‪.‬‬
‫אודות הכוס‪ :‬גרמה לקמפפרים לשמור את הקידוש‪.‬‬
‫אוסף בולים‬
‫מגישה ‪ :‬דנה גלבוע‬
‫תיאור החפץ‪:‬‬
‫בול הוא מדבקה קטנה‬
‫אם ציור של דמות‬
‫מסוימת אותו מדביקים‬
‫על מעטפה‪.‬‬
‫בול דואר מודבק על‬
‫מכתב על מנת להוכיח‬
‫ששולח המכתב שילם‬
‫לרשות הדואר‪.‬‬
‫סבא רבה שלי היה אוסף בולים‪ .‬כשאבא שלי היה בן ‪ ,7‬סבא רבה שלי‬
‫הביא לו את כל אוסף הבולים שלו ואבא שלי המשיך לאסוף בולים‪.‬‬
‫ומהיכן קיבל אבא שלי את כל הבולים האלה?‬
‫מכל מכתב שהגיע אליו הביתה‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫מכתבים שהגיעו לעבודה של אבא ואמא שלו‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫מכתבים שהגיעו לחברים של ההורים שלו‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫מכתבים שהגיעו לסבא וסבתה שלו‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫רוצים לשמוע איך אבא שלי היה מוריד את הבולים מהמעטפות?‬
‫הוא לקח את המעטפה‪ ,‬הרטיב אותה במים‪ ,‬חיכה עד שהדבק ירד‬
‫‪,‬הוציא את הבול‪ ,‬ייבש אותו והוסיף לאוסף‪.‬‬
‫מגישה‪ :‬שיר תומר ג‪8‬‬
‫שם החפץ‪ :‬תרווד (וגם כף לאורז)‪.‬‬
‫תיאור החפץ‪ :‬התרווד עשוי מנחושת מיוחדת‪.‬‬
‫ייעוד החפץ‪ :‬כף גדולה לבישול‪.‬‬
‫אילו ידיים החפץ עבר‪ :‬מסבתא רבא מצד אבא שלי לסבתא שלי‪.‬‬
‫סיפורים אישיים על החפץ‪ :‬סבתא של אבי התחתנה בהיותה נערה‬
‫בעיר שירז שבאירן‪.‬‬
‫את התרווד היא קיבלה במתנה מחמותה כדי שתבשל לבעלה‪.‬‬
‫מידע באמצעות החפץ‪ :‬התרווד עשוי מנחושת מיוחדת והיא‬
‫שימשה את סבתא רבא לבישול אורז פרסי‪.‬‬
‫מגיש‪ :‬בן גרוס‪,‬‬
‫ג' ‪ – 1‬ביה"ס זיו‪.‬‬
‫סבי בנימין ז"ל מצד אבי קיבל לפני‬
‫כ‪ 63-‬שנים בקבוק וויסקי יוקרתי‬
‫בשם "‪"BIG T‬‬
‫בתוך אריזה מיוחדת בצורת חבית‪.‬‬
‫היה זה בעת הריונה של דודתי אילנה שנשאה בבטנה את בת דודתי‬
‫הבכורה מיכל שבעוד מס' חודשים ימלאו לה ‪ 63‬שנים‪.‬‬
‫סבי בנימין ז"ל נדר נדר שבעזרת השם את בקבוק הוויסקי הוא יפתח‬
‫בברית המילה‪ .‬רצה הגורל ונולדה בת‪ ,‬בחלוף השנים נולדו למיכל ‪6‬‬
‫אחיות והבקבוק נותר סגור כזכר לנדרו של סבי‪.‬‬
‫במהלך הזמן שינה סבי את הבטחתו ואמר שיפתח את הבקבוק או בברית‬
‫המילה או בבת המצווה של מיכל מה שיגיע קודם‪.‬‬
‫וכך אכן קרה שלאחר למעלה מ‪ 11-‬שנים הבקבוק נפתח בשעה טובה‬
‫וקהל המוזמנים בבת המצווה לגם לחיים‪.‬‬
‫מאז ובמשך ‪ 11‬שנים נותר הבקבוק ריק ומיותם עד למועד בר המצווה‬
‫של אחי הבכור אורן‪.‬‬
‫לרגל בר המצווה יזמה אמי רונית הצעה מקורית‪ ,‬היא בקשה מבני‬
‫המשפחה הקרובים להביא או להכין מתנה קטנה וסמלית שקרובה לליבו‬
‫או שמסמלת משהו בעל משמעות עבורו או עבור המשפחה‪.‬‬
‫וכך בין שלל ‪ 16‬המתנות שהתקבלו היה גם בקבוק הוויסקי‪ ,‬אותו הביאה‬
‫בת דודתי מיכל בשם כל המשפחה כשהוא מלא מחדש בוויסקי בכדי‬
‫להתחיל מסורת של פתיחת הבקבוק באירועים משמעותיים במשפחה‬
‫המורחבת‪.‬‬
‫כרטיס מידע‪ -‬חפץ‬
‫מגיש‪ :‬יואל חליבה ג‪1‬‬
‫שם החפץ‪ :‬טבעת זהב‪.‬‬
‫תיאור החפץ‪ :‬טבעת זהב עם אבן ספיר כחול‪.‬‬
‫אילו ידיים החפץ עבר‪ :‬אימא שלי קיבלה את הטבעת מאמא‬
‫שלה‪ -‬סבתא שלי ביום הנישואים שלה‪ .‬הראשונה שהעבירה‬
‫את הטבעת מדור לדור הייתה סבתא רבה שלי‪.‬‬
‫ייעוד‪-‬למה שימש החפץ‪ :‬הטבעת נועדה לשמירה נגד עין‬
‫הרע ביום הנישואים של נשי המשפחה מכיוון שהאבן בצבע‬
‫כחול והאמונה אומרת שצבע כחול מגן כנגד עין הרע‪ .‬כל בת‬
‫משפחה מקבלת את הטבעת ביום חתונתה‪.‬‬
‫אילו ידיים החפץ עבר‪ :‬מסורת של שנים במשפחתי היא‬
‫להעניק את טבעת ספיר עם אבן כחולה נגד עין הרע לכלה‬
‫ביום החתונה‪ .‬כך סבתא של סבתא שלי העבירה לאימא של‬
‫סבתא שלי ואימא של סבתא שלי לסבתא שלי‪ ,‬וסבתא שלי‬
‫לאימא שלי‪ .‬כרגע הטבעת נמצאת אצל אמא שלי ואני יכול‬
‫לנחש שתעבור לאישה שלי ביום שאתחתן‪.‬‬
‫הקופסה הכחולה‬
‫מגישה – יעל דותן כיתה – ג‪1‬‬
‫הקופסא הכחולה היא קופסה לאיסוף תרומות עבור הקרן קיימת לישראל‪,‬‬
‫היא עשויה ממתכת‪ ,‬מצוירת עליה מפת ארץ‬
‫ישראל ובחלק העליון שלה יש חריץ להשחלת‬
‫מטבעות לתוכה‪.‬‬
‫בחלק התחתון של הקופסה רשום בעברית ובאנגלית "קרן קיימת לישראל"‪.‬‬
‫בצד אחד יש מפת ישראל ובצד השני דגל ישראל‪.‬‬
‫הקופסה הכחולה שימשה כקופסה לאיסוף תרומות עבור הקרן הקיימת לישראל‪,‬‬
‫אשר שמשו כאמצעי לגיוס כספים וכלי חינוכי למען מדינת ישראל‪.‬‬
‫הקופסה הייתה שייכת לסבתא רבה שלי שהביאה אותה לסבתא שלי‪.‬‬
‫כשסבתא שלי הייתה ילדה‪ ,‬בכיתה שלה היתה קופסה כחולה ובכל יום שישי בשעת‬
‫קבלת שבת הילדים תרמו מטבע והכניסו אותו לקופסה בליווי שירה‪.‬‬
‫משפחתי שאבה באמצעות החפץ את המידע הבא‪:‬‬
‫הקופסה הכחולה הייתה סמל ומותג של הקרן הקיימת לישראל ושל הציונות‪.‬‬
‫הקופסה לימדה את בני המשפחה על חשיבות קיומה של מדינת ישראל ועל הזכות‬
‫שלנו כעם היהודי לחיות במדינה‪.‬‬
‫סבא וסבתא שלי עלו מפולין לארץ ישראל‪ ,‬ארץ הקודש שהייתה עבורם מקום בטוח‬
‫לעם היהודי‪ ,‬שרצו לחיות בה ולגדל את בני משפחתם‪.‬‬
‫כרטיס מידע‪-‬חפץ‬
‫מגישה‪-‬דורין נעימות ג‪8‬‬
‫שם החפץ‪ :‬בובת כלב‪.‬‬
‫תיאור החפץ‪ :‬הבובת כלב בצבע לבן‪ ,‬הראש של הכלב בצבע‬
‫חום‪ .‬הבובה עצמה יחסית גדולה‪.‬‬
‫אני אוהבת לשחק עם הבובת כלב בעיקר שאני לבד‪.‬‬
‫מי נתן לי את החפץ‪ :‬סבתא שלי קנתה לי את הבובת כלב‬
‫שהיינו באירן ומפני שמאוד אהבתי את הבובת כלב הבאתי‬
‫את זה לארץ ישראל‪.‬‬
‫צמיד זהב‬
‫מגיש‪ :‬ניב הרשקוביץ‬
‫שם החפץ‪ :‬צמיד‪.‬‬
‫תיאור החפץ‪ :‬צמיד מזהב שעשוי בצורת קפיץ כך שניתן להקטין‬
‫אותו ולהגדיל אותו‪ ,‬בצורת נחש‪ .‬יש לו שתי עיניים אדומות קטנות‬
‫מאבן רובי (אבן אודם)‪.‬‬
‫ייעוד‪ :‬כיום החפץ משמש כתכשיט‪ ,‬אך פעם החפץ שימש גם‬
‫כתכשיט וגם כמין תוכנית חיסכון‪ ,‬כאשר המשפחה הייתה נקלעת‬
‫לצרות כלכליות היה אפשר למכור את התכשיט ולהרוויח הרבה‬
‫כסף‪ ,‬כדי לסגור את החובות‪.‬‬
‫אילו ידיים החפץ עבר‪ :‬החפץ היה שייך בהתחלה לדודה לאה‬
‫פיקבסקי אייזיקוביץ'‪ ,‬אחות של סבתא רבתא שלי‪ ,‬היא קנתה את‬
‫הצמיד הזה במצריים‪ .‬והיא העבירה אותו לסבתא שלי גילה‬
‫הרשקוביץ‪.‬‬
‫סיפורים אישיים‪ :‬את הצמיד דודה לאה קנתה בערך בשנת ‪8128-‬‬
‫‪ 8122‬במצרים‪ .‬בגלל שאביה נפטר בגיל צעיר האחים היו צריכים‬
‫לעזור לפרנס את המשפחה‪ ,‬דודה לאה יצאה לעבוד בגיל ‪85‬‬
‫וקיבלה ניהול מחלקה בחנות שקוראים לה "לה‪-‬פייט" (רשת‬
‫צרפתית)‪ .‬היא החלה לעבוד בחנות הזאת ומהמשכורת הראשונה‬
‫שהיא קיבלה היא הלכה לקנות את הצמיד‪ ,‬עד שהיא מסרה‬
‫לסבתי את החפץ היא ענדה אותו על היד ולא הורידה אותו‪,‬‬
‫כשהיא עלתה לארץ היא הביאה את הצמיד איתה (על היד שלה)‬
‫בשנת ‪ 8190‬היא נתנה לסבתי את החפץ‪,‬היא כל הזמן אמרה‬
‫לסבתי שכשהיא תראה לה את תעודת הבגרות שלה היא תביא לה‬
‫את הצמיד‪ .‬התכשיט היה מאוד יקר לליבה והרבה אנשים רצו אותו‬
‫אך היא החליטה שהיא נותנת אותו לסבתי מכיוון שדודה לאה‬
‫מאוד אהבה את סבתי‪ ,‬היא גידלה את סבתי כמו ביתה‪ .‬חשוב‬
‫לציין כי לדודה לאה לא היו ילדים‪ .‬כשהיא נתנה לה אותו היא‬
‫ביקשה שסבתי לא תוריד אותו מידה ושהיא כל הזמן תענוד אותו‬
‫עד שסבתי תחליט למי היא נותנת אותו‪ .‬עד היום אני רואה את‬
‫סבתי עונדת את התכשיט על ידה‪ ,‬כל הזמן‪.‬‬
‫דודה לאה ביקשה מסבתי שתעביר את הצמיד לאחת הבנות שלה‬
‫או לאחת הנכדות שלה‪ ,‬ושמי שתקבל אותו תעביר אותו גם לאחת‬
‫הבנות שלה או אחת הנכדות שלה וכך הלאה‪...‬‬
‫הצליחו לשמור על החפץ במהלך ‪ 12‬שנה בכך שכל הזמן ענדו‬
‫אותו ולא הורידו מהיד‪.‬‬
‫מידע ששאבתי אודות משפחתי‪ :‬את החפץ הזה קנו במצריים הוא‬
‫לא חפץ שקנו בארץ ישראל ולנחש יש סמל בתרבות המצרית‪,‬‬
‫הנחש ייצג מלך עליון על כתרי המלכים היה סמל של נחש‪ ,‬בנוסף‬
‫הנחש סימל מסתוריות‪ ,‬הוא היה מין נציג של העולם התחתון‪,‬‬
‫בנוסף הוא ייצג את חוט השדרה‪ .,‬בנוסף מסמל הנחש התחדשות‪.‬‬
‫היות וקנו אותו במצריים הוא מסמל הוא יותר מזוהה עם התרבות‬
‫המצרית ולכן הנחש יותר קשור למשפחה מאשר לעם היהודי‬
‫ומורשתו‪ ,‬כמובן באיזשהו שלב העבירו אותו לישראל‪ .‬הצמיד הזה‬
‫חשוב לנו מאוד כמשפחה כי סבתי קיבלה אותו מדודה לאה אישה‬
‫שחשובה מאוד למשפחתנו‪ ,‬מאוד מוערכת ומיוחדת‪.‬‬
‫מכונת תפירה‬
‫מגישה‪ :‬סלין בן שושן ג‪8‬‬
‫שם החפץ‪ :‬מכונת תפירה‪.‬‬
‫אילו ידיים החפץ עבר‪ :‬מסבתא רבה שלי לסבתא שלי‪.‬‬
‫ייעוד החפץ‪ :‬סבתא רבה שלי הישתמשה במכונת תפירה הרבה‬
‫שנים‪.‬‬
‫את המכונה היא נתנה לסבתא שלי‬
‫‪ .‬גם סבתא שלי השתמשה במכונת התפירה הרבה ותפרה בה‬
‫בגדים‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬סבתא שלי נתנה את המכונה לאמא שלי‪.‬‬
‫טלית‬
‫מגיש‪ :‬עמית כץ ג‪8‬‬
‫תיאור החפץ‪ :‬טלית היא בגד בצורה מלבנית‪ ,‬אשר בארבע פינותיו‬
‫שזורים חוטי הציצית‪ ,‬למעלה רקום המשפט " ברוך אתה ה'‬
‫אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציונו להתעטף‬
‫בציצית" בארבעת פינות בציצית רקום בחוטי כסף " והביאנו לציון‬
‫ברינה מזכרת ירושלים" את הטלית לובשים יהודים בזמן‬
‫התפילה בבית הכנסת‪.‬‬
‫אילו ידיים הוא עבר למי הוא היה שייך?‬
‫הטלית הייתה של אבא סבא מצד האבא והיא עברה לאבא שלי‬
‫ולאחר מכן עברה לאח שלי ובעזרת השם היא תהיה שלי ‪.‬‬
‫יעוד למה שימש החפץ או משמש‪:‬‬
‫להתפלל בבית‪-‬הכנסת ולעליית התורה‪.‬‬
‫אלו סיפורים אישיים‪/‬משפחתיים קשורים בו?‬
‫אבא שלי עלה לתורה בגיל בר מצווה בבית הכנסת הגדול בנתניה‪,‬‬
‫הוא התעטף בטלית ועמד על הבמה וקרא את הדרשה מול ‪8000‬‬
‫איש ‪ ,‬אמא של סבתא של אבא שלי הייתה מאוד זקנה ולא שמעה‬
‫טוב וחשבה שהוא סיים להתפלל והתחילה לזרוק סוכריות ואחריה‬
‫כולם זרקו על אבא שלי סוכריות ובגלל שהוא לא היה מוכן למטר‬
‫הסוכריות כאב לו הראש שבוע לאחר מכן‪.‬‬
‫איזה מידע אודות משפחתך‪/‬קהילתך שהבאת באמצעות החפץ?‬
‫הטלית עברה מדור לדור במשפחה ‪ ,‬למדתי מכך שחפצי דת יש‬
‫להם חשיבות רבה ובני משפחתי שומרים עליה במידה רבה מאוד ‪,‬‬
‫שיגיע תורי אני ישמור על טלית זו לילדי‪.‬‬
‫מידע על חפץ‬
‫שם המגיש‪:‬‬
‫איידן דרוקר‬
‫שם החפץ‪ :‬מגפיים‪.‬‬
‫תיאור החפץ‪ :‬המגפיים בצבע אפור ולבן ועם סוליה‬
‫כתומה‪.‬‬
‫את המגפיים אבא שלי קיבל מאח שלו‪.‬‬
‫מידע על חפץ‬
‫שם המגישה‪ :‬אלהם ג‪8‬‬
‫שם החפץ‪ :‬דובי‬
‫תיאור החפץ‪ :‬הדובי רך ונעים‪ .‬צבעו לבן ואוזניו ורודות‪.‬‬
‫ייעוד החפץ‪ :‬משחק‪ .‬כשבאים חברים הם משחקים איתי‬
‫ביחד עם הדובי‪.‬‬
‫אימי מאוד אוהבת את הדובי שלי‪.‬‬
‫מידע על חפץ‬
‫שם המגישה‪ :‬רנטה מרקוביץ‬
‫שם החפץ‪ :‬שרשרת מגן דויד‪.‬‬
‫תיאור החפץ‪ :‬שרשרת שעשויה מכסף‪.‬‬
‫ייעוד החפץ‪ :‬ליופי‪.‬‬
‫את השרשרת קנו לי בירושלים‪ .‬אני אוהבת לענוד את‬
‫השרשרת על צווארי‪.‬‬
‫גלגולו של חפץ‬
‫שם המגישה‪ :‬נטע בר אילן‬
‫‪ .8‬מהו שם החפץ?‬
‫‪.2‬תיאור החפץ?‬
‫‪.0‬ייעוד – למה הוא משמש?‬
‫‪ .4‬אילו ידיים הוע עבר? למי הוא שייך?‬
‫תשובות‪:‬‬
‫‪ .8‬ספר תהילים אישי‪.‬‬
‫‪ .2‬זה ספר תהילים קטן כחול שנמצא בתוך קופסא עם ‪2‬‬
‫חורים בצורת ריבוע‪.‬‬
‫‪ .0‬אני שמה את התהילים מתחת לכרית‪ ,‬ולפני שאני‬
‫הולכת לישון אני קוראת בו עמוד ‪ 8‬ומתפללת‪.‬‬
‫‪ .4‬סבתא שלי קנתה לי את התהילים והביאה לי אותם‪.‬‬