1. No category

‫תשובון מתכנת תשע"ה‬
‫שימו לב! עדכונים בתשובון בגופן אדום‬
‫בפרק זה שני חלקים – א‪ :‬הבנה‪ ,‬ב‪ :‬הבעה‪.‬‬
‫עני על השאלות לפי ההוראות בכל חלק‪.‬‬
‫חלק א'‪ :‬הבנה (‪ 25‬נקודות)‬
‫עני על כל השאלות ‪ 4-1‬על פי אחד הטקסטים או על פי שניהם‪ ,‬בהתאם להוראות‪.‬‬
‫‪ .1‬א‪ .‬העתיקי מבין המשפטים שלפנייך משפט אחד שהוא לדעתך טענתו של כותב טקסט א‪:‬‬
‫(‪ )1‬בבניין חזק אפשר לפרוץ פתחים‪.‬‬
‫(‪ )2‬פתיחות ראויה יש לה הגבלות‪.‬‬
‫(‪ )3‬מי שאינו פתוח אינו מתקדם‪.‬‬
‫(‪ )4‬יש להיסגר כי ברחוב הרוחות רעות‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם לדעתך טענתו של כותב טקסט ב דומה או שונה?‬
‫נמקי את תשובתך על פי שני הטקסטים‪.‬‬
‫נימוק‬
‫ההבנה של גבולות הפתיחות‪" :‬מה בין פתיחות לבין היסחפות"‬
‫או‪ :‬וכי אי אפשר להיות פתוח להישגים רפואיים‪ ,‬מדעיים וגם טכנולוגיים ולנצלם‪ ,‬ויחד עם‬
‫זאת לדחות על הסף כל חיקוי של סגנון חיים הבנוי על גירויי יצרים ותיאוריית הזמן הפנוי‬
‫ומילויו בהבלים?! (טקסט א)‬
‫אם ישכיל האדם ללמוד ולדעת מהי הדעת שאליה עליו להיפתח (טקסט ב)‬
‫או‪ :‬אם סוגרים את מה שצריך לסגור‪ ,‬שום דבר אינו מתפוצץ‪( .‬טקסט ב)‬
‫‪ .2‬א ‪.‬‬
‫כותב טקסט א מבסס את טענתו בעזרת הקבלה בין פתיחות תרבותית לפתחים בבניין‪.‬‬
‫צייני ארבע נקודות הקבלה בין שני הדברים המושווים‪.‬‬
‫נסחי בקצרה שאלה שעליה עונה כל אחת מהנקודות (סך הכול ארבע שאלות)‪.‬‬
‫פתיחות בבניין‬
‫פתיחות תרבותית‬
‫השאלה‬
‫בניין שיסודותיו מוצקים –‬
‫אם ייפתחו בו פתחים‪,‬‬
‫רק קבוצה שיש בה עומק וכוח רוחני‬
‫יכולה להרשות לעצמה להיפתח‪.‬‬
‫מי יכול להרשות לעצמו‬
‫להיפתח לשונה?‬
‫הם לא יגרמו נזק‪.‬‬
‫כל פרצה שהיא כעשר אמות‬
‫הפתיחות התרבותית חייבת להיות‬
‫מוגבלת כדי שלא תביא להיסחפות‪.‬‬
‫עד כמה אפשר להיפתח??‬
‫היא פתח‪ ,‬יותר מכך – פרצה‪.‬‬
‫או‪ :‬גודל הפתחים ומספרם‬
‫משמש קנה מידה לבדיקה של‬
‫מידת הפתיחות‪.‬‬
‫מידת הפתיחות תלויה‬
‫בעוצמת הרוחות המנשבות‬
‫מותר להיפתח לתרבות רק כשאינה‬
‫מאיימת להרוס את הרוחניות‪.‬‬
‫באיזה תנאי מותר להיפתח? ‪/‬‬
‫האם צפויה סכנה בפתיחות?‬
‫מחוץ לבניין‪.‬‬
‫נפתח בבניין פתח לכיוון גן‪,‬‬
‫ולא לכיוון ביוב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אפשר להיות פתוח להישגים רפואיים‪ ,‬למה אנו נפתחים?‬
‫מדעיים ולא לתרבות קלוקלת‪.‬‬
‫צייני כיצד הכותב מבסס את שתי נקודות ההקבלה הראשונות‪.‬‬
‫דרך הביסוס‬
‫הביסוס‬
‫ציטוט של פסוק ‪-‬‬
‫הרחיבי מקום אהלך ‪ ...‬ויתדותייך חזקי‬
‫ציטוט משנה במסכת כלאים ובמסכת‬
‫עירובין‬
‫כל פרצה שהיא כעשר אמות היא פתח‪ ,‬יותר‬
‫מכך – פרצה;‬
‫(הערה‪ :‬לציטוט יש עוצמה רטורית‪ ,‬הוא משמש כראיה ונותן תחושה של היתלות באילן גבוה)‪.‬‬
‫ג‪ .‬השינוי‪ :‬בפסקה יג מוזכר (במטפורה) בהכללה לאילו ריחות יש להיפתח ולאילו ריחות‬
‫לא‪ .‬באילו פסקות במאמר מופיע פירוט לכל אחד מחלקי ההכללה?‬
‫לאילו ריחות יש להיפתח? – תשובה‪ :‬התשובה בפסקות‪:‬‬
‫י ‪ -‬וכי אי אפשר להיות פתוח להישגים רפואיים‪ ,‬מדעיים וגם טכנולוגיים ולנצלם‬
‫יג ‪ -‬כשמדברים על פתיחות תרבותית‪ ,‬יש לזכור להיפתח לאוצרות התרבותיים הנפלאים של‬
‫עמנו‪ .‬כמה עשירים אנו בנכסים תרבותיים‪ :‬מטמונים מכוסים של חכמי מקרא‪ ,‬אגדה‪,‬‬
‫הלכה‪ ,‬תשובות‪ ,‬שירה‪ ,‬פיוטי קודש‪ ,‬פרשנות מקרא עשירה‪ ,‬חכמת דרוש מרתקת‪ ,‬אוצרות של‬
‫עולם הנסתר ועוד ועוד‪ ...‬כמה מצעירינו המבקשים להם תרבות מכירים את הרלב"ג‪ ,‬את‬
‫בעל העקידה‪ ,‬את יוסי בן יוסי‪ ,‬את האלשיך הקדוש‪ ,‬את החיד"א‪ ,‬את רבי שמואל הנגיד או‬
‫את רבי ישראל נג'ארה‪ ...‬מעיינות מלאים מים חיים‬
‫לאילו ריחות אין להיפתח? – התשובה בפסקות‪:‬‬
‫י ‪ -‬כל סכלות וכל תקלה שיש בחוץ‪ ...‬כל חיקוי של סגנון חיים של מי אפסיים הבנוי על גירויי‬
‫יצרים ועינוגי חושים ותיאוריית הזמן הפנוי ומילויו בהבלים‬
‫יא ‪ -‬עולם הבידור‬
‫[אפשר לקבל גם‪ :‬חיקוי "כשר" לתרבות הקלוקלת (יב) ]‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כותב מאמר ב משתמש אף הוא בהקבלה לאורך המאמר‪ .‬צייני אותה ואת מטרתה במאמר‪.‬‬
‫תשובה ההקבלה אל עץ הדעת‪ :‬מעורבים בו טוב ורע‪ ,‬אכילה ממנו מסוכנת‪,‬‬
‫לכן במציאות עגומה זו לא נותר אלא לגדור את הגן‪ ,‬למנוע מהאדם גישה אל עץ הדעת‪.‬‬
‫מטרת ההקבלה להמחיש את המסר ולעורר עניין‪ .‬יש כאן הדהוד של הפיתוי הראשון‬
‫בעולם שבו אדם נמשך אחר נתונים חיצוניים שדחקו את שיקולי האמת – ונענש‪.‬‬
‫‪ .3‬כל אחד מכותבי הטקסטים א‪ ,‬ב מעלה את דברי הטוענים נגד אחת מהנקודות המבססות את‬
‫טענתו‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי טענת הנגד בטקסט א? תשובה מי שאינו פתוח לכל מדיה ללא הגבלה – מואשם שהוא ("אם‬
‫מישהו יוצא נגד "מריחת זמן" במדיה האלקטרונית‪ ,‬מטיחים נגדו שהוא‪ )"...‬נגד הפתיחות ונגד‬
‫המדע והטכנולוגיה והמחשב והרפואה והקדמה ואין הוא מבין את הדור ועוד‬
‫ב‪.‬‬
‫לאיזו נקודה בדברי הכותב מתייחסת טענת הנגד בטקסט א? תשובה אל השאלה למה יש‬
‫להיפתח‪ :‬לא נפתח בבניין פתח לכל כיוון בלא הבחנה‪ ,‬אלא נבחר להיפתח רק לכיוון מועיל‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כיצד מפריך הכותב טענת נגד זו? התייחסי בתשובתך לתוכן ולרטוריקה‪ .‬תשובה הוא מעלה‬
‫שאלות רטוריות שבהן מוצגת עמדתו הנחרצת נגד פתיחות להבלים‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫במה שונה טענת נגד זו מטענת הנגד בטקסט ב? התייחסי בתשובתך לתוכן ולרטוריקה‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫ההבדל בתוכן‪:‬‬
‫טענת הנגד בטקסט א מבקרת את חוסר הפתיחות כצמצום מבחינת הקדמה‪( .‬איום תרבותי)‬
‫בטקסט ב – טענת הנגד מביאה איום שחוסר פתיחות עלול לגרום להתפרקות מערכים‪( .‬איום‬
‫מוסרי)‬
‫ההבדל ברטוריקה‪ :‬בטקסט א השימוש הרטורי בחלק כולל מעצים את הבעיה‪.‬‬
‫בטקסט ב – האמצעי הרטורי הוא מטפורה "מתפוצץ" במשלב דיבור (מטפורה גם בפירוט‬
‫טענת הנגד) – להמחשת הרעיון‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫צייני שני חלקים להפרכת טענת הנגד בטקסט ב‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫חלק ראשון – פסקות ח‪-‬ט – הסכנה בהיפתחות למקורות מסוכנים (גם בסיום פסקה י)‬
‫חלק שני ‪ -‬פסקה י – הסגירות אינה מסוכנת כשהיא נעשית ביחס לדברים הנכונים‬
‫א‪.‬‬
‫לפנייך משפטים משני המאמרים‪.‬‬
‫צייני לאיזה מרכיבי המבנה הם שייכים‪ :‬רקע‪ ,‬טענה‪ ,‬נימוקים‪ ,‬טענת נגד‪ ,‬הפרכה‪,‬‬
‫הסתייגות‪ ,‬מסקנה‪.‬‬
‫(‪ )1‬הזמן הפנוי אינו נטל; אדרבה‪ ,‬הוא נכס שיש לנצלו למטרות נעלות‪ ...‬הפרכה‬
‫(טקסט א פסקה יא)‬
‫(‪ )2‬לא חיקוי אנו צריכים אלא הצבת אלטרנטיבה תרבותית הבנויה על ערכים אחרים‪...‬‬
‫מסקנה ‪ /‬הפרכה (טקסט א פסקה יב)‬
‫(‪ )3‬האדם נוצר עם צימאון פנימי לדעת‪( .‬טקסט ב פסקה ח) הפרכה‬
‫(‪ )4‬ומה מספר הקומות של הבניין הגבוה ביותר בדרום קוריאה‪( .‬טקסט ב פסקה ט)‬
‫הפרכה‬
‫ב‪.‬‬
‫העתיקי מטקסט א פסקה ט מילה המבטאת את עמדת הכותב כלפי דברי טענת הנגד‪ .‬צייני‬
‫את תפקידה התחבירי והרטורי של המילה שהעתקת‪.‬‬
‫תשובה לצערי – הסגר – לציין יחס רגשי של הכותב למשפט‬
‫ג‪.‬‬
‫העתיקי מטקסט ב פסקה א שניים מבין ההיגדים שבהם מסתתרת עמדת הכותב כלפי‬
‫המציאות המתוארת בפסקה זו‪ .‬הסבירי את תשובתך‪.‬‬
‫תשובה החומות נפרצו‪ ,‬כולן‪ :‬חומות הבית‪ ,‬חומות החינוך‪ ,‬הזהות והלאום‪.‬‬
‫רשתות תקשורת‪ ,‬קווי טלפון‪ –,‬אלה חודרים לחדרי חדרים הודפים כל ניסיון לעצור‬
‫בעדם‪ .‬כלומר הניסיונות לא לאפשר למידע לחדור אלינו נכשלו‪ ,‬והמידע השוטף את‬
‫המציאות‪.‬‬
‫תשובות נוספות שאפשר לקבל‪ :‬בלי בדיקה של מי ועם מי‪ ...‬או‪ :‬ללא גבולות‪ ,‬ללא‬
‫מחסומים – תחושת הפקרות שאינה נשמעת נכונה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לפנייך משפט‪" :‬רק אם ישכיל האדם ללמוד ולדעת מהי הדעת שאליה עליו להיפתח‪"...‬‬
‫(טקסט ב פסקה יא)‪.‬‬
‫צייני איזו פסקה בטקסט א מפרטת את התשובה לשאלה המודגשת במשפט זה‪.‬‬
‫תשובה פסקה יג‬
‫פרק שני‬
‫‪ -‬תחביר (‪ 24‬נקודות)‬
‫בפרק זה עני על שלוש שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 7‬חובה)‪ ,‬ועל שתיים מהשאלות ‪( 11 – 8‬שאלות בחירה)‪.‬‬
‫(לכל שאלה – ‪ 8‬נקודות)‬
‫‪ .7‬שאלת חובה‪ 8( :‬נקודות)‬
‫לפנייך שלושה משפטים‪ .‬העתיקי אותם‪ ,‬ועני על הסעיפים שאחריהם‪.‬‬
‫‪ )1‬המושג "לוואיסגירות"‪ ,‬תמורה שם נרדף ל'צמצום'‪ ,‬קיבל בעשור האחרון קונוטציה‬
‫שלילית‪ .‬פשוט‬
‫‪ )2‬איבר א האם הימנעות מידיעה עלולה להביא ל"פיצוץ"‪ ,‬או‬
‫הנכון? איחוי‬
‫איבר ב‬
‫שמא ההיפך הוא‬
‫‪ )3‬פסוקית כשנותנים למידע ללא גבולות להידחס למוחו וללבו הקטן של אדם‪ ,‬בפרט‬
‫של נער צעיר‪ ,‬קיימת סכנה ש"משהו יתפוצץ"‪ .‬מורכב‬
‫א‪ .‬צייני את הסוג התחבירי של כל אחד מן המשפטים (פשוט‪ ,‬מורכב‪ ,‬איחוי)‪.‬‬
‫אם המשפט מורכב‪ ,‬תחמי את הפסוקיות וכתבי את תפקידן התחבירי‪.‬‬
‫אם המשפט הוא משפט איחוי תחמי את איבריו‪ .‬צייני את הקשר הלוגי בין חלקיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬צייני את התפקיד התחבירי של כל אחת מן המילים המודגשות בקו במשפט ‪.1‬‬
‫ג‪ .‬אחד המשפטים הוא בעל חלקים כוללים‪ .‬העתיקי את החלקים הכוללים וצייני את‬
‫דרך ההתקשרות שלהם‪ .‬למוחו וללבו ‪ -‬קשר של הוספה‬
‫הסבירי מה תרומתם הרטורית במשפט‪ .‬חיזוק והעצמה‬
‫ד‪ .‬באחד המשפטים יש נושא סתמי‪ .‬העתיקי את הנשוא המעיד על סתמיות הנושא‪.‬‬
‫נותנים‬
‫מהי לדעתך הסיבה לכך שכותב המאמר השתמש במבנה של סתמיות? להביע תוקף‬
‫כללי‬
‫‪ .8‬לפנייך שלושה משפטים מורכבים‪ .‬קראי אותם ועני על הסעיפים שאחריהם‪.‬‬
‫‪ )1‬בזמן חיפוש חומר בנושא נחוץ מתעוררת לעתים קרובות השאלה אם לנסות‬
‫לחפש גם במאגרי מידע ממוחשבים‪ .‬פסוקית לוואי‬
‫‪ )2‬אם ישכיל האדם ללמוד מה חיוני לחייו הנכונים ולבניין אישיותו‪ ,‬יוכל‬
‫להשתחרר מתאווה לידע עודף‪ .‬פסוקית תנאי‬
‫‪ )3‬כל מידע פרסומי שאילו לא היה נשלח אל תיבת הדואר לא היה האדם מרגיש‬
‫בחסרונו ‪ -‬מקומו בפח האשפה‪ .‬פסוקית תנאי‬
‫א‪ .‬בשניים מן המשפטים יש תפקיד תחבירי זהה לפסוקית המודגשת בקו‪ .‬צייני באילו‬
‫משפטים‪ ,‬ומה התפקיד התחבירי של הפסוקיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו התפקיד התחבירי של הפסוקית האחרת?‬
‫ג‪ .‬באחת מן הפסוקיות המודגשות בקו ישנו חלק כולל‪ .‬העתיקי למחברתך את החלק‬
‫הכולל וצייני את תפקידו התחבירי‪ .‬לחייו הנכונים ולבניין אישיותו ‪ -‬מושא כולל‬
‫ד‪ .‬באיזה מן המשפטים יש חלק ייחוד? משפט ‪3‬‬
‫צייני את תפקידו התחבירי ואת שימושו הרטורי‪ .‬מבנה של ייחוד הוא תבנית של‬
‫הדגשה‪.‬‬
‫‪ .9‬לפנייך שני משפטים מורכבים‪ .‬קראי אותם‪ ,‬ועני על הסעיפים שאחריהם‪.‬‬
‫‪ )1‬התעניינות האדם בכל מה שסביבו אינה נבלמת בגלל שבטבעו מפני שבטבעו יש‬
‫בו ָצ ָמא עצום ְלדעת‪ .‬בגלל – אינה מילת שעבוד ולכן לא תבוא אחריה מילת‬
‫זיקה ש‪.‬‬
‫‪ )2‬היכולת לבחור בערוץ שנכון להיפתח אליו מאפיין מאפיינת חשיבה ִמ ֵס ֶדר‬
‫גבוה‪ .‬התאם מין הנשוא לנושא‬
‫א‪ .‬בכל אחד מן המשפטים נפל שיבוש‪ .‬תקני אותו‪ .‬העתיקי למחברתך את המשפטים‬
‫המתוקנים‪.‬‬
‫כתבי במונחים תחביריים את הסיבה לשינויים שביצעת‪.‬‬
‫ב‪ .‬לגבי כל אחד משני המשפטים בחרי בתשובה הנכונה מבין האפשרויות שלפנייך‪:‬‬
‫הפסוקית מכילה נשוא מורחב;‬
‫הפסוקית מכילה נשוא מודאלי; משפט ‪ - 2‬נכון להיפתח‬
‫הפסוקית מכילה נשוא שם תואר;‬
‫מעוצב‪:‬קו תחתון‬
‫הפסוקית מכילה נשוא המציין קיום‪ .‬משפט ‪ - 1‬יש בו ָצ ָמא‬
‫צייני את מספר המשפט המתאים לכל תשובה והעתיקי לצדו את הנשוא המוכיח כל‬
‫מעוצב‪:‬קו תחתון‬
‫אחת מן התשובות שבחרת‪.‬‬
‫ג‪ .‬צייני את התפקיד התחבירי של כל אחת מן המילים המודגשות בקו‪ .‬לדעת – לוואי;‬
‫מ ֵס ֶדר גבוה‪ -‬לוואי‬
‫ד‪ .‬המירי את הפועל במשפט ‪ 1‬בפועל אחר‪ ,‬כך שיישמר הקשר הלוגי בין חלקי המשפט‪.‬‬
‫בצעי שינוי נוסף המתבקש בהמרה שביצעת‪ .‬התעניינות האדם בכל מה שסביבו נובעת‬
‫מהעובדה פסוקית לוואי שבטבעו יש בו ָצ ָמא עצום לדעת‪.‬‬
‫צייני את תפקיד הפסוקית במשפט המקורי לעומת תפקידה במשפט עם השינוי‪.‬‬
‫במשפט המקורי יש פסוקית סיבה‬
‫מעוצב‪:‬קו תחתון‬
‫מעוצב‪:‬קו תחתון‬
‫‪ .10‬לפנייך שני משפטים מורכבים‪:‬‬
‫‪ )1‬מובן שמידת הפתיחות של קבוצה תלויה במידת העומק והכוח שלה‪ .‬פסוקית‬
‫נושא‬
‫‪ )2‬מי שמרחיב את האוהל עליו להאריך את המיתרים ולהעמיק את היתדות‪.‬‬
‫א‪ .‬תחמי את הפסוקית בכל אחד מן המשפטים וצייני את סוגה‪.‬‬
‫ב‪ .‬את הנשוא במשפט ‪ 1‬המירי בהסגר‪ .‬העתיקי את המשפט שהתקבל‪ ,‬פסקי אותו‬
‫וצייני את סוגו‪ .‬כמובן‪ ,‬מידת הפתיחות של קבוצה תלויה במידת העומק והכוח‬
‫שלה‪ – .‬משפט פשוט (אין חובה להפריד בפסיק הסגר בן מילה אחת)‬
‫ג‪ .‬המירי את הנשוא הסביל הראשון במשפט ‪ 1‬בנשוא פעיל סתמי‪ .‬מבינים‬
‫איזו מילה עלייך להוסיף לפני הנשוא‪ :‬הכול או כולם?‬
‫צייני את התפקיד הרטורי של הסתמיות במשפט שהתקבל‪ .‬נורמה חברתית‬
‫ד‪ .‬באיזה מן המשפטים הנתונים יש נושא כולל? משפט ‪ - 2‬להאריך את המיתרים‬
‫ולהעמיק את היתדות‪ ,‬עליו – נשוא מודאלי ‪.‬‬
‫‪ .11‬לפנייך ארבעה משפטים מורכבים‪ .‬קראי אותם‪ ,‬ועני על הסעיפים שאחריהם‪.‬‬
‫‪ )1‬למרות האזהרה היו אנשים שאמרו לעצמם‪" :‬אם נטעם מן הפרי אך מעט‪ ,‬לא‬
‫נסתכן"‪ .‬דרך המסירה – פסוקית מושא בדיבור ישיר‬
‫‪" )2‬פתיחות כזו"‪ ,‬טוען מחבר טקסט א‪" ,‬תמלא אותנו אוצרות רוח וערכים‪.‬‬
‫‪ )3‬אי אפשר לא להתייחס לטענה המקובלת‪" :‬כשסוגרים‪ ,‬בסוף הכול מתפוצץ"‪.‬‬
‫דרך המסירה – פסוקית לוואי‬
‫‪ )4‬דרשן בן זמננו מזהיר כי היחשפות לא מבוקרת למאגרי המידע ברשתות המדיה‬
‫של ימינו מסוכנת כאכילה מעץ הדעת‪ ." .‬דרך המסירה – פסוקית מושא‬
‫בדיבור עקיף‬
‫א‪ .‬העתיקי מכל משפט את ביטויי המסירה וצייני את דרך המסירה של כל אחד מהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬באיזה משפט תפקיד הפסוקית הנתונה במירכאות שונה מתפקידן של הפסוקיות‬
‫הנתונות במירכאות במשפטים האחרים? במשפט ‪3‬‬
‫צייני את התפקיד התחבירי של הפסוקיות הזהות ושל הפסוקית השונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬המירי את החלק העיקרי במשפט ‪ 4‬להסגר‪ .‬לדברי דרשן בן זמננו‬
‫צייני את הסוג התחבירי של המשפט שקיבלת‪ .‬משפט פשוט‬
‫ד‪ .‬בשניים מן המשפטים הפסוקית מורכבת‪.‬‬
‫העתיקי למחברתך אחד מהם‪ ,‬תחמי את הפסוקיות וצייני את התפקיד התחבירי‬
‫למרות האזהרה היו אנשים פסוקית לוואי שאמרו לעצמם‪" :‬פסוקית תנאי אם‬
‫שלהן‪.‬‬
‫נטעם מן הפרי אך מעט‪ ,‬לא נסתכן"‪.‬‬
‫פרק שלישי‬
‫– מערכת הצורות (‪ 26‬נקודות)‬
‫בפרק זה עני על שלוש שאלות‪ :‬על שאלה ‪( 12‬חובה)‪ ,‬ועל שתיים מהשאלות ‪( 13-16‬שאלות בחירה)‪.‬‬
‫‪ .12‬שאלת חובה‪ 8( :‬נקודות)‬
‫לפנייך קטע מאחד המאמרים המקוריים של טקסט ב‪ .‬קראי אותו ועני על הסעיפים‬
‫שאחריו‪.‬‬
‫עֹורר את סקרנותם של‬
‫בכל כלי התקשורת דֻּוַּח על ִלּקוי חמה הממשמש ובא‪ ,‬וה ִפ ְרסום ֵ‬
‫השומעים וגרה אותם להביט בפלא‪ :‬כיצד בעיצומו של יום השמש ִמ ְת ַּכ ָסה‪.‬‬
‫ֻּר ְס ָמה האזהרה‪ ,‬כי אין להביט ב ַּמ ְר ֶאה בשום צורה שהיא‪ :‬לא באופן גָלוי ואף‬
‫ואולם אז פ ְ‬
‫ַּחת וכדו'‪ִ " .‬ה ְס ַּת ְכלות כזו"‪ ,‬כך אמרו‪,‬‬
‫לא דרך ְמ ַּסנֵן אור כלשהו‪ :‬משקפי שמש‪ ,‬זכוכית ְמפֻּי ַּ‬
‫דֹומה‬
‫יך לעין"‪ .‬לשמע ה ַּה ְת ָרָאה נזכר ה ִצּבור במאורע ֶ‬
‫"עלולה להביא לנזק בלתי ָה ִפ ְ‬
‫שאחריו דווח על מאות נפגעים ברחבי העולם‪ .‬רבים מהם ָלקו בעיוורון ָמ ְח ָלט‪ .‬למרות‬
‫ָציץ מבעד לזכוכית מפויחת"‪ .‬אמנם רוב‬
‫ַאז ָה ָרה היו אנשים ש ִה ְת ַּח ְכמו ואמרו לעצמם‪ " :‬נ ִ‬
‫ה ְ‬
‫בועה בהם‪ ,‬שלא‬
‫הֹוראֹות‪ ,‬אך היו שהאחריות אינה ְט ָ‬
‫המבוגרים היו אחראים ונשמעו ל ָ‬
‫ָח ְששו להסתכל וניזוקו‪.‬‬
‫א‪ .‬בקטע שמונה מילים מגזרת נל"י‪/‬ה‪ :‬שני פעלים‪ ,‬שם עצם אחד‪ ,‬שלושה שמות‬
‫פעולה ושני שמות תואר‪ .‬העתיקי את המילים האלה מבין המילים המודגשות‬
‫בקטע‪.‬‬
‫צייני את השורש ואת הבניין ‪ /‬המשקל של כל אחת מן המילים שהעתקת‪.‬‬
‫איזו מבין המילים שהעתקת היא גם מגזרת נפ"י‪/‬ו?‬
‫רֹומם‬
‫ב‪ .‬מבין המילים המודגשות בקטע העתיקי שני פעלים מאותה גזרה של הפועל ְמ ֵ‬
‫עֹורר‬
‫(הפעלים לא יהיו על דרך השלמים)‪ .‬דֻּוַּח‪ֵ ,‬‬
‫צייני את הגזרה של שלושת הפעלים‪ .‬עו"י‬
‫ג‪ .‬שתיים מן המילים בסעיף ב הן מאותו בניין‪ .‬צייני את המילים ואת הבניין שלהן‪.‬‬
‫עֹורר – פיעל; דֻּוַּח ‪ -‬פועל‬
‫רֹומם‪ֵ ,‬‬
‫צייני את הבניין של המילה השלישית‪ְ .‬מ ֵ‬
‫ד‪ .‬העתיקי מבין המילים המודגשות שלוש מילים סבילות בזמן הווה מגזרת השלמים‪.‬‬
‫בועה ‪ -‬קל‬
‫ַּחת ‪ -‬פועל; ָמ ְח ָלט ‪ -‬הופעל; ְט ָ‬
‫צייני את הבניין של כל אחת מהן‪ְ .‬מפֻּי ַּ‬
‫ֻּר ְס ָמה ‪ -‬פועל‬
‫ה‪ .‬העתיקי מבין המילים המודגשות שתי מילים סבילות בזמן עבר‪ .‬דֻּוַּח‪ ,‬פ ְ‬
‫צייני את הבניין המשותף להן‪.‬‬
‫מילים מגזרת נל"י‪/‬ה‬
‫פעלים‬
‫שם עצם‬
‫שמות פעולה‬
‫שמות תואר (בינוני)‬
‫ִמ ְת ַּכ ָסה ‪ -‬התפעל‬
‫ַּמ ְר ֶאה ‪ -‬מקטל‬
‫ִלּקוי ‪ -‬קיטול‬
‫גָלוי ‪ -‬קל‬
‫ַּה ְת ָרָאה‪ -‬הקטלה‬
‫דֹומה ‪ -‬קל‬
‫ֶ‬
‫ָלקו ‪ -‬קל‬
‫הֹוראֹות ‪ -‬הקטלה‬
‫ָ‬
‫שאלות בחירה (‪ 18‬נקודות)‬
‫הפועל‬
‫‪ .13‬לפנייך משפטים ובהם פעלים מודגשים‪.‬‬
‫(‪ )1‬המדריכה שהביטה בליקוי ללא משקפי שמש‪ ,‬נֹו ְת ָרה עם אחוזי ראייה נמוכים‪.‬‬
‫(‪ )2‬לא כדאי ש ִת ְר ֶאה דירה זו‪.‬‬
‫(‪ )3‬הנערה וחברתה לא ִה ְת ָראו זה כמה שנים‪.‬‬
‫(‪ )4‬התלמידה ָת ָרה בעיניה אחר הספר החדש שיצא לאור לאחרונה‪.‬‬
‫א‪ .‬במה דומה ובמה שונה המילה ִה ְת ְר ָתה מן המילה ִה ְת ָראו? שתיהן בבניין‪-‬‬
‫התפעל; ִה ְת ְר ָתה – ת‪-‬ר‪-‬י‪/‬ה; ִה ְת ָראו – ר‪-‬א‪-‬י‪/‬ה‬
‫ב‪ .‬מה משותף לפעלים ִה ְת ַּכ ְתבו ו – ִה ְת ָראו? (בחרי מן הפרטים‪ :‬שורש‪ ,‬בניין‪ ,‬זמן‪ ,‬גוף‪,‬‬
‫גזרה)‪.‬‬
‫ג‪ .‬לפי הבניין צייני את המשמעות המשותפת למילים ִה ְת ַּכ ְתבו ו – ִה ְת ָראו‪ - .‬הדדיות‬
‫נֹות ָרה?‬
‫ד‪ .‬מהי צורת העתיד נסתרת של הפועל ְ‬
‫ָתר‬
‫נֹות ֶרת‪ִ ,‬תו ֵ‬
‫ַּת ֶרת‪ֶ ,‬‬
‫ירה‪ְ ,‬מו ֶ‬
‫מֹות ָ‬
‫בחרי‪ִ :‬‬
‫ה‪ .‬האם הפועל ָק ָרה והפועל ָת ָהה זהים בבניין‪ ,‬בגוף ובגזרה? נמקי את תשובתך‪ .‬בניין‬
‫קל; גוף – נסתר; גזרת – נל"י‬
‫משפטים‬
‫‪ .1‬לא ְנגלה לאחר את סוד חברנו‪ – .‬בניין פיעל‪ ,‬עתיד‪ ,‬מדברים‬
‫נגלה לעיניי מחלון חדרי‪ - .‬בניין נפעל‪ ,‬עבר‪ ,‬נסתר‬
‫‪ .2‬נוף מרהיב ָ‬
‫‪ .3‬לא נַּגלה את העבריין לעיר אחרת‪ - .‬בניין הפעיל‪ ,‬עתיד‪ ,‬מדברים‬
‫הנגלה ורק אח"כ את תורת הנסתר‪ .‬בניין נפעל‪ ,‬הווה‪ ,‬יחיד‬
‫ֵ‬
‫‪ .4‬לומדים תחילה את תורת‬
‫‪ .14‬א‪ .‬לפנייך פועל ללא ניקוד‪ :‬נגלה‬
‫‪ )1‬כתבי ארבעת משפטים שבכל אחד מהם הפועל משובץ במשמעות שונה ובניקוד‬
‫שונה‪ .‬נקדי את הפועל ניקוד חלקי המתאים לתוכן המשפט‪.‬‬
‫‪ )2‬צייני את הבניין‪ ,‬הגוף והזמן של הפועל בכל משפט שכתבת‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפנייך משפט ובו פועל מודגש‪.‬‬
‫ִה ְז ַּמנו שוב את המרצה המבוקשת‪.‬‬
‫‪ )1‬צייני את השורש ואת הבניין של הפועל ז‪-‬מ‪-‬ן‪ ,‬הפעיל‬
‫‪ )2‬כתבי ‪ 2‬פעלים מהשורש של הפועל המודגש בזמן עתיד בגוף נוכחים‪:‬‬
‫אחד בבניין התפעל ‪ִ -‬ת ְז ַּד ְמנו‬
‫ַּמנוּ‬
‫אחד בבניין פיעל ‪ְ -‬תז ְ‬
‫‪ )3‬איזה מן הפעלים נושא משמעות של בניין הדומה לזו שבפועל ִהזְ ַּמנו? ‪ -‬השני‬
‫ג‪ .‬לפנייך משפט ובו שתי מילים מודגשות‪:‬‬
‫יהודי לובלין ִה ְמרו את פי הצורר שדרש מהם להתייצב לפניו ו ִה ְגרו לארץ ישראל‬
‫במועד‪.‬‬
‫צייני את ההבדל בתפקיד האות "ה" בשתי המילים המודגשות‪ .‬נמקי את קביעתך‪.‬‬
‫ה"א תחילית‪ ,‬לעומת ה"א שורשית‪ִ :‬ה ְמרו – שורש מ‪-‬ר‪-‬י‪/‬ה; ִה ְגרו –‬
‫שורש ה‪-‬ג‪-‬ר‬
‫השם‬
‫‪.15‬‬
‫א‪ .‬לפנייך משפט ובו ‪ 2‬מילים מודגשות‪ ,‬קראי אותו ועני על הסעיפים שאחריו‪.‬‬
‫יותי‪.‬‬
‫יש ִ‬
‫ישי והחברתי בהצצה אל מקומות שריחם רע הוא רגשי‪ ,‬נפשי ו ִא ִ‬
‫הנזק ה ִא ִ‬
‫‪ )1‬כתבי מהי המשמעות המשותפת לשתי המילים המודגשות‪ .‬שם תואר‬
‫יותי – איש‪X+‬י‪+‬ות‪X+‬י‬
‫יש ִ‬
‫‪ )2‬צייני במה הן שונות מבחינה התצורה‪ִ .‬א ִ‬
‫‪ )3‬ב ‪ .‬לפנייך רשימת שמות‪:‬‬
‫יבה‪ִ ,‬פ ְרסום‪ִ ,‬ה ְתּבֹו ְננות‪ִ ,‬מּלוי‪ ,‬ה ָבנָה‪ַּ ,‬ת ְרּבות‪,‬‬
‫ָט ָ‬
‫ַאל ֶט ְרנ ִ‬
‫ִצ ָמאֹון‪ִ ,‬ה ְת ַּעּלות‪ְ ,‬‬
‫הֹו ָנָאה‪ַּ ,‬פ ְר ָנ ָסה‬
‫יבה ַּת ְרּבות‬
‫ָט ָ‬
‫ַאל ֶט ְרנ ִ‬
‫‪ )1‬אילו מילים יוצאות דופן מבחינת המשמעות? ִצ ָמאֹון‪ְ ,‬‬
‫יבה‬
‫ָט ָ‬
‫ַאל ֶט ְרנ ִ‬
‫‪ )2‬איזו מהמילים שהעתקת בסעיף ‪ 1‬יוצאת דופן בתצורתה? ְ‬
‫‪ )3‬מייני את המילים (שלא ציינת בסעיף ‪ )1‬לקבוצות‪ ,‬תני כותרת לכל קבוצה‪.‬‬
‫ש"פ ‪-‬התפעל‬
‫ש"פ ‪-‬פיעל‬
‫ש"פ ‪-‬הפעיל‬
‫ִה ְת ַּעּלות‬
‫ִפ ְרסום‬
‫ה ָבנָה‬
‫ּבֹוננות‬
‫ִה ְת ְ‬
‫ִמּלוי‬
‫הֹונָָאה‬
‫ָסה‬
‫ַּפ ְרנ ָ‬
‫‪ )4‬בחרי מילה אחת מכל קבוצה (מסעיף ‪ )3‬וכתבי את השורש שלה‪.‬‬
‫‪ )5‬האם המילה ַּס ְק ָרנות דומה בתצורתה לאחת המילים המסתיימות ב‪ּ-‬ות‬
‫ברשימה? נמקי את תשובתך‪ .‬סקרן ‪+‬ות = בסיס‪+‬צורן; ה מילים האחרות הן‬
‫שורש ומשקל‬
‫‪ .4‬א‪ .‬לפנייך שלוש קבוצות מילים‪.‬‬
‫מכל קבוצה העתיקי את המילה היוצאת דופן מבחינת הגזרה‪ .‬צייני את הגזרה שלה‪.‬‬
‫צייני מהי הגזרה המשותפת למילים האחרות‪.‬‬
‫‪ַּ )1‬ת ְכ ִלית‪ַּ ,‬ת ְס ִכית‪ַּ ,‬ת ְפ ִנית‪ַּ ,‬ת ְב ִנית ‪ -‬נל"י‪/‬ה‬
‫ידה‪ִ ,‬סּקור ‪ -‬שלמים‬
‫‪ַּ )2‬ה ְמ ָל ָצה‪ְ ,‬צ ִפיָה‪ְ ,‬ל ִמ ָ‬
‫‪ְ )3‬ש ִגיָאה‪ַּ ,‬צ ָוָאה‪ְ ,‬ק ִריָאה‪ִ ,‬מ ְש ָוָאה ‪ -‬נל"י‪/‬ה‬
‫ב‪ .‬הסבירי בפירוט את דרך התצורה של המילה ַּע ְד ָכ ִני‪ .‬עד‪+‬כאן‪X+‬י – הלחם‪+‬צורן‬
‫סופי‬
‫ג‪ .‬השלימי את הטבלה‬
‫המשמעות‬
‫שם נוסף באותה משמעות בגזרה‬
‫שונה‬
‫ִמ ְג ָרש‬
‫מקום‬
‫מושב‬
‫ַּמ ְז ֵלף‬
‫כלי‬
‫מטוס‬
‫ָארה‬
‫ִת ְפ ָ‬
‫שם‬
‫מופשט‬
‫תורשה‬
‫השם‬