‫מדינת ישראל‬ ‫משרד החינוך‬ ‫‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מועד הבחינה‪:‬‬ ‫מספר השאלון‪:‬‬ ‫‬ ‫בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬ ‫קיץ תשע"ד‪2014 ,‬‬ ‫‪011115‬‬ ‫הצעת תשובות לשאלות בחינת הבגרות‬ ‫‬ ‫‬ ‫עברית‪ :‬לשון — שאלון ב'‬ ‫שאלון מותאם‬ ‫יחידת לימוד אחת‬ ‫א‪.‬‬ ‫משך הבחינה‪ :‬שעתיים וחצי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון זה שני פרקים‪.‬‬ ‫פרק ראשון‬ ‫—‬ ‫תחביר‬ ‫‬ ‫—‬ ‫‪ 48‬נקודות‬ ‫פרק שני‬ ‫—‬ ‫‬ ‫—‬ ‫מערכת הצורות‬ ‫‪ 52‬נקודות‬ ‫‬ ‫שאלות חובה‬ ‫—‬ ‫‪24‬‬ ‫נקודות‬ ‫‬ ‫שאלות בחירה‬ ‫‬ ‫—‬ ‫‪28‬‬ ‫נקודות‬ ‫סה"כ — ‪ 100‬נקודות‬ ‫‬ ‫ג‪.‬‬ ‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הוראות מיוחדות‪:‬‬ ‫*‬ ‫‬ ‫(‪)1‬‬ ‫יש לענות על השאלות בגוף השאלון‪ ,‬לפי ההוראות‪.‬‬ ‫‬ ‫(‪)2‬‬ ‫לכתיבת טיוטה אפשר להשתמש בעמודים האחרונים (‪ )15-14‬של השאלון‪.‬‬ ‫‬ ‫(‪)3‬‬ ‫הקפד על כתב ברור‪ ,‬על פיסוק הגיוני ועל כללי הדקדוק‪.‬‬ ‫‬ ‫(‪)4‬‬ ‫מומלץ לקרוא את הטקסטים בעמודים ‪ ,4-2‬לפני שמתחילים לענות על השאלות‪.‬‬ ‫‬ ‫הערה‪ :‬קישורית לדוגמאות תשובה לשאלון זה תתפרסם בדף הראשי של אתר משרד החינוך‪.‬‬ ‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬ ‫בהצלחה!‬ ‫‪-2-‬‬ ‫לשון ב'‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪011115‬‬ ‫קרא את שלושת המאמרים ‪ 3-1‬שלפניך‪ .‬המשפטים בפרק התחביר ובפרק מערכת הצורות הם בזיקה למאמרים‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ מאמר ‪1‬‬ ‫היסטוריה וספרות — לכל סטודנט‬ ‫(מעובד על פי שנהר‪ ,‬ע'(‪ 13[ )1‬באוקטובר ‪" .]2013‬היסטוריה וספרות — לכל סטודנט"‪ .‬וואלה! חדשות‪.‬‬ ‫אוחזר מ־‪ http://news.walla.co.il‬ב־‪ 20‬בינואר ‪)2014‬‬ ‫פסקה א‬ ‫פסקה ב‬ ‫פסקה ג‬ ‫פסקה ד‬ ‫אין הרבה ֵסיסמוגרפים(‪ )2‬הרגישים לקליטת מגמות בחברה הישראלית‬ ‫כמו הפופולריות המשתנה של חוגי הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות‪ .‬בימינו‬ ‫הסטודנטים‪ ,‬כך אנו רואים בפרסומים ובסקרים‪ ,‬מעדיפים ללמוד משפטים‪,‬‬ ‫ִמנהל עסקים‪ ,‬כלכלה וחשבונאות על פני מדעי הרוח‪ .‬יש קשר ברור בין‬ ‫הנורמות והערכים של החברה ובין כיווני החיים שבוחרים צעיריה‪ .‬הנורמה‬ ‫שרווחה בעבר בחברה הישראלית והדגישה את ערך ההשכלה בקביעת מעמדו‬ ‫של ִמשלח היד — נחלשה‪ .‬בד בבד הנורמה המדגישה את התגמול הכלכלי‬ ‫— התחזקה‪.‬‬ ‫בשנות החמישים ובתחילת שנות השישים של המאה העשרים‪ ,‬כאשר‬ ‫‬ ‫המדינה הצעירה חיפשה את זהותה ואת שורשיה‪ ,‬נהרו עשרות סטודנטים‬ ‫לשיעורים בהיסטוריה יהודית ובמקרא‪ .‬אחר כך עסקה החברה בשאלת מקומה‬ ‫של ההוויה הישראלית בין העמים שמסביב‪ ,‬ולכן החלו הסטודנטים לפקוד את‬ ‫החוגים להיסטוריה כללית‪ ,‬מדעי המדינה ויחסים בין־לאומיים‪ .‬המהפכות‬ ‫החברתיות שגרפו את צעירי העולם של שנות השישים וראשית שנות השבעים‬ ‫העלו פלאים את הפופולריות של חוגי הלימוד פסיכולוגיה‪ ,‬עבודה סוציאלית‬ ‫ורפואה‪ .‬הצעירים התפנו לחיפוש עצמי‪ ,‬והפילוסופיה נהפכה לאחד התחומים‬ ‫המובילים‪.‬‬ ‫וכיום החוגים במדעי הרוח מתרוקנים מתלמידים‪ .‬התופעה חמורה בעיקר‬ ‫‬ ‫במדעי היהדות‪ ,‬בין השאר משום שהסטודנטים רואים בהם מקצועות שאינם‬ ‫רלוונטיים לחייהם‪.‬‬ ‫כאן כדאי שנשאב עידוד מן הניסיון האמריקני‪ :‬הידרדרות דומה במצב‬ ‫‬ ‫הפקולטות למדעי הרוח בארצות־הברית נבלמה בסוף שנות השמונים של‬ ‫המאה העשרים בזכות חברות עסקיות גדולות‪ .‬הן החלו לחפש עובדים חדשים‬ ‫בוגרי אוניברסיטאות‪ ,‬בעלי השכלה עיונית רחבה בתחום מדעי הרוח בזכות‬ ‫היותם בעלי מיומנויות וכישורים חברתיים ותרבותיים חיוניים‪ .‬לתפיסתם‪,‬‬ ‫בוגרים אלה הם בעלי עומק רעיוני‪ ,‬בעלי ידע בשפות ובעלי תפיסת עולם‬ ‫מורכבת המאפשרת לאדם להתנהל ב"כפר הגלובלי" וליצור קשרים בין־תרבותיים‪.‬‬ ‫(‪ )1‬פרופ' עליזה שנהר היא חוקרת ספרות ועומדת בראש המכללה האקדמית עמק יזרעאל‪.‬‬ ‫יסמוֹ גְ ָרף — מכשיר הרושם אוטומטית את תנודות האדמה‪ ,‬כיוונן ועוצמתן‪.‬‬ ‫(‪ֵ )2‬ס ְ‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬ ‫‪-3‬‬‫פסקה ה‬ ‫פסקה ו‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫לשון ב'‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪011115‬‬ ‫במדינות אחדות‪ ,‬למשל בגרמניה‪ ,‬המדינה משקיעה משאבים עצומים‬ ‫במדעי הרוח משום שהיא מכירה בחשיבותם‪ .‬מדינת ישראל צריכה ללמוד מן‬ ‫הדוגמה הזו ולראות בירידה ברמת ההשכלה במקצועות ההומניסטיים בעיה‬ ‫חמורה‪ .‬האפשרות שייפתח פער תרבותי גדול בין אנשי עסקים וממשל בישראל‬ ‫לבין אנשי עסקים וממשל באירופה‪ ,‬למשל‪ ,‬מסוכנת מאוד מבחינתנו‪.‬‬ ‫ייתכן אפילו שיש לשקול מחדש את שיטת הלימוד האקדמית הנהוגה כיום‬ ‫בישראל‪ .‬לפי השיטה הנהוגה בישראל‪ ,‬כבר בשנה הראשונה הסטודנט בוחר‬ ‫להתמחות בחוג לימודים מסוים‪ ,‬שלא כמו עמיתו האמריקני‪ ,‬שבראשית דרכו‬ ‫האקדמית חייב לרכוש תשתית של השכלה הומניסטית כללית‪ .‬כן‪ ,‬הגיעה העת‬ ‫לחייב את הסטודנטים בישראל ללמוד מגוון מקצועות עיוניים שאינם קשורים‬ ‫לתחומי התמחותם‪ ,‬כדי שירכשו תשתית של השכלה הומניסטית רחבה‪.‬‬ ‫ מאמר ‪2‬‬ ‫להכניס ר ּו ַח לעסקים‬ ‫(מעובד על פי שביט‪ ,‬ז'(‪ 16[ )3‬בנובמבר ‪" .]2011‬להכניס רוּח לעסקים"‪ .‬דעות ‪.ynet‬‬ ‫אוחזר מ־‪ http://www.ynet.co.il/articles‬ב־‪ 20‬בינואר ‪)2014‬‬ ‫פסקה א‬ ‫פסקה ב‬ ‫פסקה ג‬ ‫בדיון ארוך השנים על החשיבות של מדעי הרוח מציינים בדרך כלל את‬ ‫חשיבותם הרבה בהנחלה ובשימור של הנכסים הרוחניים של עם‪ ,‬חברה וקהילה‪.‬‬ ‫אין ספק שלמדעי הרוח יש תרומה חשובה לכך‪ ,‬במיוחד בעידן הגלובלי של‬ ‫המאה העשרים ואחת שבו מתחדד הצורך לשמור על הייחודיות ועל השוֹ נוּת‪.‬‬ ‫אולם למדעי הרוח יש תפקיד חשוב לא פחות בפיתוח חשיבה חדשנית‪,‬‬ ‫יצירתית‪ ,‬ביקורתית וקוראת תיגר‪ ,‬כזו המבטיחה את חיוניותם של כל המדעים‬ ‫ושומרת עליהם מפני שביעות רצון עצמית ומפני התנוונות‪.‬‬ ‫בקורסים שלי משתתפים תלמידים לתואר שני המגיעים מתחומי‬ ‫‬ ‫לימוד כמו כלכלה‪ ,‬מדעי המחשב ומשפטים‪ .‬לא אחת הם מספרים שבניגוד‬ ‫לציפיותיהם‪ ,‬הלימודים של מקצועות בתחום מדעי הרוח קשים הרבה יותר‬ ‫מן הלימודים בתחום התמחותם‪ .‬כשאני מנסה להבין את הקושי‪ ,‬שני גורמים‬ ‫עולים בדעתי‪ :‬הקושי לפרש את המציאות‪ ,‬והקושי לחשוב "מחוץ לקופסה"‪.‬‬ ‫לימודי הרוח מקנים ללומד את היכולת לשאול שאלות‪ ,‬לסטות מן התלם‪,‬‬ ‫והקשר‪.‬‬ ‫ומכָ נִית‪ ,‬אלא מתוך משמעות ֶ‬ ‫לקרוא טקסטים‪ ,‬לא טכנית ֵ‬ ‫מכל תחומי הדעת אין כמו מדעי הרוח להקנות את היכולת להפוך ֵמ ָידע ליֶ ַדע‪.‬‬ ‫דווקא בעידן הזה שבו יש נגישות עצומה למידע‪ ,‬היכולת לברור את המידע‪,‬‬ ‫להבין אותו ולנתח אותו נעשית חיונית במיוחד‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות גוברת ההכרה ביתרון זה של מדעי הרוח‪ .‬אנשי עסקים‬ ‫שגילו לאחרונה את מדעי הרוח הבינו שיש לבחון מחדש את האמירה שהחזיקו‬ ‫בה עד כה‪" :‬אם אי־אפשר לְ ַח ׁ ּ ֵשב את זה‪ ,‬זה לא נֶ ְח ָֹשב"‪ .‬במקומה הייתי מציעה‬ ‫להם לאמץ את האמירה‪" :‬אם זה לא חושב‪ ,‬זה לא נחשב"‪.‬‬ ‫(‪ )3‬זוהר שביט היא פרופסור ביחידה למחקר התרבות‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬ ‫‪-4‬‬‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ מאמר ‪3‬‬ ‫לשון ב'‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪011115‬‬ ‫ללמוד בכיף או ללמוד מקצוע‬ ‫(מעובד על פי שטרסלר‪ ,‬נ'(‪ 28[ )4‬באוגוסט ‪" .]2012‬ללמוד בכיף או ללמוד מקצוע"‪ .‬הארץ‪.‬‬ ‫אוחזר מ־‪ http://www.haaretz.co.il‬ב־‪ 20‬בינואר ‪)2014‬‬ ‫פסקה א‬ ‫פסקה ב‬ ‫פסקה ג‬ ‫פסקה ד‬ ‫פסקה ה‬ ‫פסקה ו‬ ‫הנתונים על פערי השכר שהוצגו השבוע אינם אמורים להפתיע‪ .‬הכול יודעים‬ ‫כי מי שלומד הנדסה‪ ,‬מדעי המחשב או ִמנהל עסקים‪ ,‬משתכר הרבה יותר ממי‬ ‫שלומד מדע המדינה‪ ,‬היסטוריה או פילוסופיה‪ .‬ועוד הכול יודעים כי לעומת‬ ‫הראשונים המשתכרים כ־‪ 20‬אלף שקל בחודש‪ ,‬האחרונים משתכרים כ־‪6,000‬‬ ‫שקל בחודש‪.‬‬ ‫לכן הפתיעו התגובות הכועסות של מי שלמדו מדעי הרוח או לימודי‬ ‫‬ ‫אסיה‪ .‬הם כעסו על המדינה ועל השיטה‪ ,‬שהוכרזו אשמות בשכר המועט שהם‬ ‫במראה‪ .‬שם תראו את‬ ‫משתכרים‪ .‬יש לי בשורה לא נעימה בשבילם‪ :‬הסתכלו‬ ‫ָ‬ ‫האשם‪.‬‬ ‫מי שבחרו ללמוד משהו "כיפי"‪ ,‬שקל ללמוד‪ ,‬שהוא בעצם תחביב נחמד‪,‬‬ ‫‬ ‫בלי להביא בחשבון את ההכנסה הזעומה בצדו‪ ,‬יבואו בטענות רק לעצמם‪ .‬מי‬ ‫שרוצה ללמוד את כתבי אפלטון או לדון בתוצאות המהפכה הצרפתית‪ ,‬רשאי‬ ‫כמובן לעשות זאת‪ ,‬אך לפני כן כדאי לו לרכוש מקצוע מבוקש ומכניס‪ .‬שאם לא‬ ‫כן‪ ,‬הוא דן את עצמו לשכר נמוך ולהתמרמרות מתמשכת‪.‬‬ ‫אם לומדים משהו שאין לו ביקוש בשוק העבודה‪ ,‬אין לטעון אחר כך‬ ‫‬ ‫מדי‪ .‬גם אי־אפשר לדרוש מן המדינה להעסיק את כל בוגרי‬ ‫שהשכר נמוך ַ‬ ‫המכללות שלמדו את "מה שבא להם"‪ .‬אמנם כל לימוד הוא חשוב ומכובד‪,‬‬ ‫אבל התמורה שונה‪.‬‬ ‫בוגרים בתחום מדעי הרוח החשים מקופחים נדרשים להבין ששכר כל‬ ‫‬ ‫עובד נקבע על פי ערך התפוקה שלו‪ .‬מהנדס אלקטרוניקה אינו מקבל כך סתם‬ ‫‪ 20‬אלף שקל בחודש‪ :‬העבודה שלו מייצרת תפוקה הנמכרת במחירים גבוהים‪.‬‬ ‫דבר זה מאפשר לבעל החברה שהעובד מועסק בה לשלם לו שכר גבוה וגם‬ ‫להרוויח בעצמו‪ .‬עובדה זו והביקוש הגבוה לעובדים במקצועות אלה מובילים‬ ‫לשכר המכובד‪ .‬הצעירים הכועסים צריכים להבין שהם אינם יכולים לשנות את‬ ‫חוקי הכלכלה‪.‬‬ ‫הפרשי השכר הגבוהים במשק מאותתים לנו מה כדאי ללמוד ומה לא‪.‬‬ ‫‬ ‫האיתות הנוכחי חד וברור‪ :‬כדאי ללמוד את כל מה שקשור להיי־טק‪ ,‬להנדסה‪,‬‬ ‫למחשוב ולמדע‪ ,‬אם רוצים להגיע להכנסה גבוהה‪.‬‬ ‫(‪ )4‬נחמיה שטרסלר הוא פרשן לענייני כלכלה ועורך המדור הכלכלי של עיתון "הארץ" וחדשות ערוץ ‪.2‬‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬ ‫‪-5-‬‬ ‫פרק ראשון — תחביר‬ ‫לשון ב'‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪011115‬‬ ‫(‪ 48‬נקודות)‬ ‫לפניך חמש שאלות (‪ .)5-1‬עליך לענות על שלוש שאלות בלבד (לכל שאלה — ‪ 16‬נקודות)‪.‬‬ ‫‪ .1‬המהפכות החברתיות שגרפו את צעירי העולם של שנות השישים ושנות השבעים‪ ,‬העלו פלאים‬ ‫את הפופולריות של חוגי הלימוד פסיכולוגיה‪ ,‬עבודה סוציאלית ורפואה‪.‬‬ ‫א‪ .‬לפניך ארבע אפשרויות לסיווג המשפט‪ .‬הקף את התשובה הנכונה‪.‬‬ ‫(‪ )1‬משפט מורכב‪ :‬עיקרי — משפט פשוט בעל חלקים כוללים;‬ ‫פסוקית תיאור פשוטה בעלת חלקים כוללים‪.‬‬ ‫‬ ‫(‪ )2‬משפט מורכב‪ :‬עיקרי — משפט פשוט בעל חלקים כוללים;‬ ‫פסוקית לוואי פשוטה בעלת חלקים כוללים‪.‬‬ ‫‬ ‫(‪ )3‬משפט פשוט בעל חלקים כוללים‪.‬‬ ‫(‪ )4‬משפט איחוי(מחובר)‪ :‬איבר א — משפט פשוט בעל חלקים כוללים;‬ ‫איבר ב — משפט פשוט בעל חלקים כוללים‪.‬‬ ‫‬ ‫ב‪ .‬מהו התפקיד התחבירי של המילים המודגשות בקו במשפט הנתון?‬ ‫ הקף את התשובה הנכונה‪.‬‬ ‫(‪ )3‬תיאור‬ ‫(‪ )2‬לוואי‬ ‫ החברתיות (‪ )1‬נושא‬ ‫(‪ )3‬מושא‬ ‫(‪ )2‬לוואי‬ ‫ צעירי העולם (‪ )1‬נושא‬ ‫(‪ ) 4‬נשוא‬ ‫(‪ )4‬תיאור‬ ‫ג‪ָ ּ .‬פ ֵרק את המשפט הנתון לשני משפטים עצמאיים‪.‬‬ ‫(‪ )1‬המהפכות החברתיות גרפו את צעירי העולם של שנות השישים ושנות השבעים‪.‬‬ ‫(‪ )2‬המהפכות החברתיות העלו פלאים את הפופולריות של חוגי הלימוד פסיכולוגיה‪,‬‬ ‫‬ ‫עבודה סוציאלית ורפואה‪.‬‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬ ‫לשון ב'‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪011115‬‬ ‫‪-6-‬‬ ‫‪ .2‬הצעירים התפנו לחיפוש עצמי‪ ,‬והפילוסופיה נהפכה לחוג מוביל‪.‬‬ ‫א‪ .‬לפניך ארבע אפשרויות לסיווג המשפט‪ .‬הקף את התשובה הנכונה‪.‬‬ ‫(‪ )1‬משפט מורכב‪ :‬עיקרי — משפט פשוט; פסוקית תיאור פשוטה‪.‬‬ ‫(‪ )2‬משפט פשוט בעל חלקים כוללים‪.‬‬ ‫(‪ )3‬משפט איחוי (מחובר)‪ :‬איבר א — משפט פשוט;‬ ‫איבר ב —משפט פשוט‪.‬‬ ‫‬ ‫(‪ )4‬משפט איחוי (מחובר)‪ :‬איבר א —משפט פשוט;‬ ‫איבר ב —משפט פשוט בעל חלקים כוללים‪.‬‬ ‫‬ ‫ב‪ .‬מהו התפקיד התחבירי של המילים המודגשות בקו במשפט הנתון?‬ ‫ הקף את התשובה הנכונה‪.‬‬ ‫‬ ‫חוג‬ ‫(‪ )1‬נושא‬ ‫(‪ )2‬מושא‬ ‫(‪ )3‬נשוא‬ ‫(‪ )4‬אוגד‬ ‫מוביל‬ ‫(‪ )1‬לוואי‬ ‫(‪ )2‬נשוא‬ ‫(‪ )3‬תיאור‬ ‫(‪ )4‬מושא‬ ‫ג‪ָ .‬ה ֵמר את המשפט הנתון במשפט מסוג תחבירי אחר בעל קשר לוגי כלשהו‪.‬‬ ‫כאשר הצעירים התפנו לחיפוש עצמי‪ ,‬נהפכה הפילוסופיה לחוג מוביל‪/ .‬‬ ‫משום שהצעירים התפנו לחיפוש עצמי‪ ,‬נהפכה הפילוסופיה לחוג מוביל‪/ .‬‬ ‫בשל התפנותם של הצעירים לחיפוש עצמי נהפכה הפילוסופיה לחוג מוביל‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬ ‫לשון ב'‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪011115‬‬ ‫‪-7-‬‬ ‫‪ .3‬א‪ .‬לפניך שני משפטים מורכבים ‪.II-I‬‬ ‫‪ . I‬מי שלומד הנדסה‪ ,‬מדעי המחשב או ִמנהל עסקים‪ ,‬משתכר שכר גבוה‪.‬‬ ‫משהחלטת ללמוד מדעי הרוח‪ ,‬דַּ נְ ָּת את עצמך לשכר נמוך‪.‬‬ ‫‪. II‬‬ ‫ָ‬ ‫א‪ .‬בכל משפט תחם את הפסוקית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציין את התפקיד התחבירי של הפסוקית בכל משפט‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫תפקיד הפסוקית במשפט ‪ :I‬פסוקית נושא‬ ‫‬ ‫תפקיד הפסוקית במשפט ‪ :II‬פסוקית תיאור‬ ‫ג‪ .‬ציין את התפקיד התחבירי המשותף לשתי המילים המודגשות בקו במשפטים הנתונים‪.‬‬ ‫‬ ‫מושא‬ ‫ד‪ .‬לפניך משפט מורכב נוסף‪.‬‬ ‫‬ ‫מתברר כי עולם העסקים גילה את מדעי הרוח‪.‬‬ ‫‬ ‫באיזה משפט‪ I ,‬או ‪ , II‬התפקיד התחבירי של הפסוקית זהה לתפקיד התחבירי של הפסוקית‬ ‫במשפט זה?‬ ‫‬ ‫ציין את מספר המשפט‪ I :‬או ‪.II‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬ ‫‪-8-‬‬ ‫לשון ב'‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪011115‬‬ ‫‪ .4‬לפניך שמונה משפטים‪.‬‬ ‫בכל משפט ציין את התפקיד התחבירי של צירוף המילים המודגש בקו‪.‬‬ ‫‬ ‫א‪ .‬החוגים בפקולטה למדעי הרוח מתרוקנים מסטודנטים‪.‬‬ ‫‬ ‫התפקיד התחבירי‪ :‬לוואי‬ ‫ב‪ .‬מדעי הרוח נחשבים היום למקצועות מיושנים‪.‬‬ ‫‬ ‫התפקיד התחבירי‪ :‬נושא‬ ‫ג‪ .‬למדעי הרוח תפקיד חשוב בפיתוח חשיבה חדשנית‪.‬‬ ‫‬ ‫התפקיד התחבירי‪ :‬נשוא‬ ‫ד‪ .‬אנשי העסקים שגילו לאחרונה את מדעי הרוח הבינו שיש לבחון מחדש את מעמדם‪.‬‬ ‫‬ ‫התפקיד התחבירי‪ :‬מושא‬ ‫ה‪ .‬סטודנטים רבים למדו את המקצועות ההומניסטיים‪ ,‬מדעי הרוח‪ ,‬בראשית שנות קיומה‬ ‫‬ ‫של המדינה‪.‬‬ ‫‬ ‫התפקיד התחבירי‪ :‬תמורה‬ ‫ו‪.‬‬ ‫בזכות מדעי הרוח הסטודנטים מפתחים כישורים חברתיים ותרבותיים חשובים‪.‬‬ ‫‬ ‫התפקיד התחבירי‪ :‬תיאור‬ ‫ז‪.‬‬ ‫גרמניה משקיעה משאבים עצומים במדעי הרוח‪.‬‬ ‫‬ ‫התפקיד התחבירי‪ :‬מושא‬ ‫ח‪ .‬בלי מדעי הרוח יתקשו הסטודנטים לחשוב "מחוץ לקופסה"‪.‬‬ ‫‬ ‫התפקיד התחבירי‪ :‬תיאור‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬ ‫לשון ב'‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪011115‬‬ ‫‪-9-‬‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬לפניך ארבעה משפטים‪.‬‬ ‫גדל מדי שנה בשנה‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫— המחסור בעובדי היי־טק בישראל ֵ‬ ‫— המועצה להשכלה גבוהה מנסה לפתור את הבעיה‪.‬‬ ‫‬ ‫— המועצה להשכלה גבוהה תעביר תקציבים מן החוגים למדעי הרוח והחברה לחוגים‬ ‫בתחומי ההיי־טק‪.‬‬ ‫— תחומי ההיי־טק שאליהם יועברו התקציבים הם בעיקר מדעי המחשב‪ ,‬הנדסת תוכנה‬ ‫והנדסת אלקטרוניקה‪.‬‬ ‫כתוב במשפט אחד או בשני משפטים את ארבעת המשפטים שלעיל (הוסף מילות קישור‬ ‫מתאימות)‪.‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫המועצה להשכלה גבוהה מנסה לפתור את בעיית המחסור בעובדי היי־טק בישראל הגדל‬ ‫מדי שנה בשנה באמצעות העברת תקציבים מן החוגים למדעי הרוח והחברה לחוגים‬ ‫בתחומי ההיי־טק‪ ,‬בעיקר למדעי המחשב‪ ,‬הנדסת תוכנה והנדסת אלקטרוניקה‪/ .‬‬ ‫המועצה להשכלה גבוהה מנסה לפתור את בעיית המחסור בעובדי היי־טק בישראל שגדל‬ ‫מדי שנה בשנה‪ .‬לשם כך היא תעביר תקציבים מהחוגים למדעי הרוח והחברה לחוגים‬ ‫בתחומי ההיי־טק‪ ,‬בעיקר למדעי המחשב‪ ,‬להנדסת תוכנה ולהנדסת אלקטרוניקה‪ .‬‬ ‫‬ ‫ב‪ .‬לפניך משפט‪.‬‬ ‫‬ ‫כיום החוגים למדעי הרוח‪ ,‬ובעיקר החוג למדעי היהדות‪ ,‬מתרוקנים מתלמידיהם‪.‬‬ ‫— מהו התפקיד התחבירי של החלק המסומן בקו במשפט?‬ ‫‬ ‫תמורה‬ ‫‬ ‫— לְ ֵשם מה כותבים משתמשים בכתיבתם בחלקים בעלי תפקיד תחבירי זה?‬ ‫השימוש בתמורה הוא לצורך צמצום‪ ,‬הבהרה‪ ,‬פירוט‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬ ‫‬ ‫לשון ב'‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪011115‬‬ ‫‪- 10 -‬‬ ‫פרק שני — מערכת הצורות‬ ‫שאלות חובה‬ ‫(‪ 52‬נקודות)‬ ‫(‪ 24‬נקודות)‬ ‫לפניך שתי שאלות (‪ .)7-6‬ענה על שתיהן לפי ההוראות בכל שאלה (לכל שאלה — ‪ 12‬נקודות)‪.‬‬ ‫הפועל‬ ‫‪ . 6‬לפניך שישה משפטים‪ .‬בכל משפט יש פועל מודגש (ובסוגריים אותו הפועל מנוקד)‪.‬‬ ‫השלם את הטבלה (רק במקומות הלבנים)‪.‬‬ ‫‬ ‫הפועל‬ ‫אין הרבה ֵסיסמוגרפים הרגישים לקליטת‬ ‫מגמות בחברה כמו הפופולריות המשתנה‬ ‫ׁש‪-‬נ‪-‬י‪/‬ה התפעל‬ ‫(מ ׁ ְש ַּת ָּנה) של חוגי הלימוד באוניברסיטאות‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫(מ ְקנִים)‬ ‫לימודים בתחום מדעי הרוח מקנים ַ‬ ‫את היכולת ליצור קשרים בין־תרבותיים‪.‬‬ ‫(ח ׁ ִשים)‬ ‫בוגרים במדעי הרוח חשים ָ‬ ‫מקופחים‪.‬‬ ‫השורש‬ ‫הבניין‬ ‫ק‪-‬נ‪-‬י‪/‬ה‬ ‫הפעיל‬ ‫ח‪-‬ו‪ׁ-‬ש‬ ‫קל‬ ‫כדאי ששיטת הלימוד האקדמית בישראל‬ ‫(ת ׁ ּ ָש ֵקל) מחדש‪.‬‬ ‫תישקל ִּ‬ ‫נפעל‬ ‫בשנות השבעים נהפכה הפילוסופיה לאחד‬ ‫התחומים המובילים (מוֹ ִבילִ ים)‬ ‫באוניברסיטאות‪.‬‬ ‫הפעיל‬ ‫כדאי שנשאב (נִ ׁ ְש ַאב)‬ ‫האמריקני‪.‬‬ ‫עידוד מן הניסיון‬ ‫י‪/‬ו‪-‬ב‪-‬ל‬ ‫קל‬ ‫הגוף‬ ‫הזמן‪/‬הדרך‬ ‫נסתרת‬ ‫עתיד‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬ ‫לשון ב'‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪011115‬‬ ‫‪- 11 -‬‬ ‫השם‬ ‫‪ .7‬לפניך קטע על פי מאמר ‪ ,2‬ובו תשעה שמות מודגשים‪.‬‬ ‫ידוע כי למדעי הרוח חשיבות רבה בהנחלה ובשימור של הנכסים הרוחניים של עם‪ ,‬חברה‬ ‫‬ ‫וקהילה‪ .‬אין ספק שלמדעי הרוח יש תרומה חשובה לכך‪ ,‬במיוחד בעידן שלנו שבו מתחדד הצורך‬ ‫לשמור על הייחודי ּות ועל השוֹ נ ּות‪ .‬אולם הלימודים במדעי הרוח גם מקנים ללומד את היכולת‬ ‫לשאול שאלות‪ ,‬לסטות מן התלם ולקרוא טקסטים‪ .‬בכך הם תורמים לטיפוח סטודנט יצירתי‬ ‫וביקורתי‪ .‬בשנים האחרונות גוברת ההכרה ביתרון זה של מדעי הרוח‪.‬‬ ‫‬ ‫מיין בטבלה שלפניך את השמות המודגשים‪.‬‬ ‫שורש ומשקל‬ ‫בסיס וצורן סופי‬ ‫הנחלה‬ ‫שימור‬ ‫תרומה‬ ‫יכולת‬ ‫יתרון‬ ‫ייחודיות‬ ‫שונות‬ ‫יצירתי‬ ‫ביקורתי‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬ ‫‪- 12 -‬‬ ‫שאלות בחירה‬ ‫לשון ב'‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪011115‬‬ ‫(‪ 28‬נקודות)‬ ‫לפניך ארבע שאלות (‪ )11-8‬מתחום הפועל ומתחום השם‪.‬‬ ‫ענה על שתי שאלות בלבד‪ .‬תוכל לענות על שאלות מתחום אחד או משני התחומים‪( .‬לכל שאלה — ‪ 14‬נקודות)‬ ‫הפועל‬ ‫‪ .8‬לפניך קטע שחסרים בו שבעה פעלים‪.‬‬ ‫‬ ‫קרא אותו‪ ,‬וכתוב בכל מקום ריק את הפועל המתאים‪ ,‬על פי השורש שבסוגריים‪ .‬אין צורך לנקד‪.‬‬ ‫‬ ‫דוגמה‪ :‬המורה התחשב (ח‪-‬ש‪-‬ב) בתלמיד‪.‬‬ ‫במאמר שפורסם לאחרונה הכותב‬ ‫(ד‪-‬ו‪-‬נ) בתפיסה חדשנית הנוגעת לתכנית‬ ‫דן‬ ‫לימודים הומניסטית‪ ,‬שנועדה להתמודד עם שאלת תפקידו של החינוך בימינו‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫תכנית זו נקראת‪/‬קרויה (ק‪-‬ר‪-‬א) הומניסטית לא משום שהיא‬ ‫עוסקת‬ ‫(ע‪-‬ס‪-‬ק)‬ ‫בנושאים ובמקצועות הומניסטיים (ספרות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬תנ"ך וכדומה)‪ ,‬אלא מפני שהגישה‬ ‫ה נמצאת‪/‬מצויה‬ ‫(מ‪-‬צ‪-‬א) בבסיסה עוסקת בזהות האדם‪.‬‬ ‫גישה זו ש פותחה‬ ‫התשע־עשרה‪ ,‬רואה‬ ‫(פ‪-‬ת‪-‬ח) בגרמניה בסוף המאה השמונה־עשרה ובתחילת המאה‬ ‫(י‪-‬ע‪-‬ל)‬ ‫(ר‪-‬א‪-‬י‪/‬ה) בתהליך החינוכי תהליך שיכול להועיל‬ ‫לאדם הצעיר לגבש את זהותו ואת תפיסת עולמו‪.‬‬ ‫‪. 9‬‬ ‫לפניך קטע‪ ,‬ובו ארבעה פעלים מודגשים‪.‬‬ ‫‬ ‫קראתי מאמר משובב נפש שעוסק בסיכוי להשיב את מדעי הרוח למעמד שהיה להם בעבר‪.‬‬ ‫‬ ‫על פי המאמר‪ ,‬אם י ּושב המעמד של מדעי הרוח לקדמותו‪ ,‬ישובו רבים ללמוד את המקצועות האלה‪,‬‬ ‫והחברה והמדינה ירוויחו מכך‪.‬‬ ‫א‪ .‬מהו השורש המשותף לארבעת הפעלים המודגשים בקטע?‬ ‫ׁש‪-‬ו‪-‬ב‬ ‫ב‪ .‬ציין את הבניין של כל פועל‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫פיעל‬ ‫‬ ‫(מ ׁשוֹ ֵבב)‬ ‫משובב ְ‬ ‫הפעיל‬ ‫‬ ‫להשיב (לְ ָה ׁ ִשיב)‬ ‫הופעל‬ ‫‬ ‫יושב (י ּו ׁ ַשב)‬ ‫קל‬ ‫‬ ‫ישובו (יָ ׁש ּוב ּו)‬ ‫‬ ‫ג‪ .‬הקף את הפועל ששייך לגזרה של הפעלים שבקטע‪.‬‬ ‫‬ ‫ראיתי ָ(ר ִא ִיתי)‪ ,‬הערתי ֵ(ה ַע ְר ִּתי)‪ ,‬הוספתי (הוֹ ַספְ ִּתי)‪,‬‬ ‫נהגתי (נָ ַהגְ ִּתי)‬ ‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬ ‫לשון ב'‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪011115‬‬ ‫‪- 13 -‬‬ ‫השם‬ ‫‪ .10‬לפניך קטע שחסרים בו שבעה שמות‪.‬‬ ‫קרא אותו‪ ,‬וכתוב בכל מקום ריק את השם המתאים‪ ,‬על פי השורש שבסוגריים‪ .‬אין צורך לנקד‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫דוגמה‪ :‬תגלית (ג‪-‬ל‪-‬י‪/‬ה) זו שיפרה את איכות החיים של רבים‪.‬‬ ‫במחקר בין־לאומי נמצא כי במדינוֹת רבות נחשב‬ ‫תחום (ת‪-‬ח‪-‬מ) האמנות למקצוע חובה בבית‬ ‫הספר‪ .‬קובעי מדיניוּת החינוך במדינות האלה טוענים כי העיסוק באמנות תורם לפיתוח היצירתיות‬ ‫וה דמיון‪/‬תדמית (ד‪-‬מ‪-‬י ‪ /‬ה) של התלמיד‪ ,‬ומאפשר לו לבטא את כישוריו הטבעיים‪.‬‬ ‫אולם על אף ה‬ ‫הצהרות‬ ‫(צ‪-‬ה‪-‬ר) הרשמיות של קובעי המדיניות המעמד של מקצוע‬ ‫האמנות בבתי הספר אינו גבוה‪ :‬ה‬ ‫ה‬ ‫הוראה‬ ‫לטפח את ה‬ ‫משאבים‬ ‫ׁ(ש‪-‬א‪-‬ב) המוקצים לו הם מעטים‪ ,‬ותנאי‬ ‫(י‪-‬ר‪-‬י‪/‬ה) שלו בלתי ראויים‪ ,‬למשל כיתות עמוסות תלמידים שאינן מאפשרות למורה‬ ‫ביטוי‬ ‫לתת למקצוע האמנות את ה‬ ‫(ב‪-‬ט‪-‬א) היצירתי של כל תלמיד‪ .‬במדינות רבות יש ארגונים הקוראים‬ ‫מקום‬ ‫(ק‪-‬ו‪-‬מ) הראוי לו במערכת החינוך‪.‬‬ ‫‪ .11‬א‪ .‬לפניך שלוש קבוצות של שמות‪.‬‬ ‫בכל קבוצה הקף את השם היוצא דופן מבחינת דרך התצורה‪.‬‬ ‫‬ ‫לכלה‪ ,‬רוקח ּות‬ ‫קרא‪ַּ ,‬כ ָּ‬ ‫(‪ִ )1‬תקשוֹ רת‪ִ ,‬מ ָ‬ ‫(‪ ) 2‬רוֹפא‪ ,‬פרס ּומאי‪ ,‬בלָ ש‪ַׂ ,‬שחקן‬ ‫רכבל‬ ‫ֶּ‬ ‫מדען‪ ,‬מדחוֹם‪ַ ,‬חיזר‪,‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫ָ‬ ‫ב‪ .‬לפניך קבוצת שמות‪.‬‬ ‫‬ ‫הקף את השם היוצא דופן מבחינת הגזרה‪.‬‬ ‫‬ ‫מצ ּוקה‪ ,‬מב ּוכה‪ ,‬מל ּונה‪ ,‬מל ּוכה‬ ‫ג‪ .‬לפניך קבוצת שמות‪.‬‬ ‫‬ ‫הקף את השם היוצא דופן מבחינת משמעות המשקל‪.‬‬ ‫‬ ‫ָ ּבצִ יר‪ָ ׁ ,‬ש ִביר‪ָ ,‬קטִ יף‪ָ ,‬מ ִסיק‬ ‫בהצלחה!‬ ‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬ ‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬ ‫‪/‬בהמשך דפי טיוטה‪/‬‬ ‫לשון ב'‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪011115‬‬ ‫‪- 14 -‬‬ ‫טיוטה‬ ‫לשון ב'‪ ,‬שאלון מותאם‪ ,‬קיץ תשע"ד‪ ,‬מס' ‪011115‬‬ ‫‪- 15 -‬‬ ‫טיוטה‬