תכנית התחדשות עירונית שכונה ג , מפגש שיתוף ציבור 51.0.02 : תאריך באר שבע
מפגש שיתוף ציבור ,תכנית התחדשות עירונית שכונה ג' תאריך51.0.02 : מקום :מרכז יום לקשיש ,שכונה ג' ,באר שבע משתתפים מטעם העירייה: טל אל על -ממלא מקום ראש העיר ,עיריית באר שבע יוספה דברה -אדריכלית העיר ,עיריית באר שבע אתי כהן -מנהלת מחלקת רווחה ,עיריית באר שבע שגית כהן -מחלקת רווחה ,עיריית באר שבע משתתפים מטעם צוות התכנון: אדר' סופיה אלדור -מנהלת הפרויקט ,צוות התכנון אדר' ענבל פלד – ראש צוות הפרויקט ,פלד אדריכלים אדר' חווי לבנה -ייעוץ נוף ,פלד אדריכלים שלמה אנקר -מתכנן ערים ומנהל פרויקטים ,צוות חברהAVIV AMCG , ענת ברקאי -נבו – מתכננת ערים ויועצת שיתוף הציבורAVIV AMCG , חן נאור -מתכנן ערים ,צוות חברהAVIV AMCG , סלע לב ארי -ע .יועצת שיתוף הציבורAVIV AMCG , למפגש הגיעו כ 031 -משתתפים ,רוב המשתתפים היו תושבי שכונה ג' ,כאשר חלקם משקיעים ובעלי עניין בשכונה .תמהיל המשתתפים היה מגוון והציג בתוכו מגוון גילאים ,קהילות ,נשים וגברים .המפגש התקיים במליאה וכלל :ברכות ודברי פתיחה ,הצגת התכנית ,פאנל שאלות תשובות והצגת תכנית "עושים רחוב" המתקיימת בעיר. א .ברכות ודברי פתיחה: ענת ברקאי נבו ,יועצת שיתוף הציבור ,הציגה את תכנית התחדשות עירונית לשכונה ג' ואת תפקידה כיועצת שיתוף הציבור של התכנית .צוין כי צוות התכנון ביחד עם עיריית באר שבע מזמין את כלל התושבים להירשם לפורום מצומצם אשר ייפגש בהמשך הליך התכנון. יוספה דברה ,אדריכלית העיר ,בירכה על ההיענות הרבה מצד המשתתפים בכנס .דובר אודות הפיתוח הרב שנעשה בעיר לאחרונה ,פיתוח אשר החל עם כניסתו של ראש העיר לתפקיד .הוצגו המטרות הבאות :השארת הצעירים הלומדים בבאר שבע בעיר ,בין היתר באמצעות יצירת מרכזי תעסוקה אטרקטיביים ומגוונים .קידום החינוך האיכותי בעיר ,הענקת היצע מגורים מגוון ושמירה על איכות הסביבה .פיתוח השכונות ,על ידי שיפור מתמיד של התשתיות ויצירת מוקדי עניין ,לדוגמא ,פארק מרמלדה ,אשר בנייתו נמצאת בשלבי סיום .הוצג הפוטנציאל הרב של העיר, הטמון בהון האנושי המצוי בה ובקידומה כ"בירת הסייבר" בישראל. הוסבר אודות תכנית המתאר לעיר ועל ראייתה לטווח של 51השנים הבאות .הוצגה פרספקטיבת התכנית "עם הפנים פנימה" ,אשר כוונתה לשנות את המגמה הקיימת של פיתוח שכונות חדשות בשולי הישוב תוך הזנחת השכונות הותיקות .הובהר אודות הכלים למימוש הפרספקטיבה בהם: ציפוף ,סגירת נתקים ,שדרוג ושיפור איכות החיים והסביבה .נאמר כי בשלב הראשון המיקוד הוא בשכונה ג' ,אשר נבחרה בזכות יתרונותיה הרבים ,בהם קרבה לאזורי התעסוקה של העיר ,לרכבת ולמרכז העיר. טל אל על ,ממלא מקום ראש העיר ,בירך את התושבים על הגעתם בנוכחות גבוהה .המפגש הינו המשכו של שיח עם התושבים ,הבא מתוך מחשבה כי התושבים מכירים את השכונה היטב ולכן ביכולתם להאיר את עיניהם של אנשי המקצוע .לשכונה יתרונות רבים מתוקף מיקומה האסטרטגי בעיר וקרבתה לעוגנים מרכזיים ,בנוסף השכונה היא אינטימית ,ומהווה מעין חצי כפר בלב העיר. אתי כהן ,מנהלת מחלקת רווחה ,תיארה הצלחות קודמות של תהליכי שיתוף ציבור שנעשו בעיר. הוסבר אודות המקום החשוב של התושבים בהעברת תובנות ובקשות לצוות התכנון ,והחשיבות של השפעתם על מהלך התכנית והשכונה כולה. ב .הצגת תהליך שיתוף הציבור :ענת ברקאי-נבו שתי מטרות עיקריות בתהליך שיתוף הציבור: א .יידוע אודות הכנת התוכנית ואופני התקדמות התכנון ,באמצעות כלים עירוניים אינטרנטיים וקהילתיים. ב .שיתוף התושבים בהכנת התוכנית באמצעות כלים שונים :מפגשים אישיים ,קבוצות מיקוד, מפגשי ציבור רחבים ופורום מצומצם של נציגי שכונה. מהי תוכנית מתאר להתחדשות עירונית? התוכנית ביוזמה ומימון של משרד הבינוי ומטרתה לעבות את המרקם הבנוי תוך כדי הסדרת תשתיות ותנועה ,שטחי ציבור ,צירים ירוקים ועוד. השותפים להכנת התוכנית הם :משרד הבינוי ,עיריית ב"ש וצוות של יועצים מגוון .צוות התכנון עובד בשיתוף פעולה מלא עם עיריית באר שבע ומטרתו ליזום תכנית שתענה בצורה מיטבית על צרכי התושבים והעיר. שלבי התוכנית: אבני הדרך של התוכנית הם :מצב קיים ,גיבוש חזון ופרוגראמה רעיונית ,חלופות תכנון ,בחירת חלופת תכנון נבחרת ,הכנת מסמכי התוכנית ואישור התוכנית בוועדות .כיום אנו בשלב גיבוש חזון ופרוגראמה רעיונית .לצורך ניתוח המצב הקיים נערכו פגישות עם נציגים של קבוצות שונות בשכונה ,בהן :נשים מבוגרות ,שבועת האדמה ,בנות שירות לאומי ,בני נוער ,מנהלות בתי ספר ובעלי עסקים .במסגרת הקבוצות התבצעו סדנאות ( SWOTחוזקות ,חולשות ,הזדמנויות ואיומים) והוצגו מסקנותיהם .אנו נמצאים בשלב של גיבוש חזון ופרוגראמה רעיונית ולצורך המשך התהליך אנו מעוניינים להקים פורום מצומצם של נציגי שכונה שילווה את צוות התכנון. ג .הצגת מצב קיים :ראש צוות התכנון ,אדר' ענבל פלד להלן עיקרי המצגת: ייחודה של השכונה נובע ממיקומה בין פונקציות עירוניות חשובות .העיר באר שבע גדלה בטבעות ,אך יש לה לב משמעותי והכוונה של תכנית המתאר לעיר ושל התכנית להתחדשות השכונה להחזיר את העיר פנימה .הכוונה היא לקיים אינטנסיביות ותחושה של עירוניות. תמהיל שימושים -אזור התעשייה בדרך חברון עומד לשנות את ייעודו מאזור תעשייה, לאזור בעל "עירוב שימושים" בו יותרו גם מסחר גם תעסוקה וגם מגורים .לכך השפעה על שכונה ג' ,בייחוד באזור שנושק לרח' רגר העומד לשנות את ייעודו. ניתוח הקונטקסט האורבאני -השכונה סגורה כלפי הפונקציות העירוניות המדוברות, שכן אזורים שלמים מגודרים ונפרדים ממנה .למשל ,בית החולים סורוקה ומעונות הסטודנטים הנפרדים מהשכונה ,כך שלמעשה לא מתקיימת אינטראקציה ביניהם לבין השכונה. השלד המקורי של השכונה -לשכונה שלד היסטורי קריא ,בעל מרקם של שטחים ירוקים ומוסדות ציבור .עפ"י השלד ניתן לראות חיבור כשביל הולכי רגל ירוק כשבמרכזו "מרכז אורות". המבנה השכונתי -ציר צפון דרום וציר מזרח מערב המחברים את השכונה לאזורים אחרים בעיר .השלד נשחק עם השנים וקשה היום למצוא את השביל המדובר .צוות התכנון מעוניין לחשוף את השביל .יש לא מעט קשיים הנובעים מחסמים ,המפריעים בקשרים של השכונה לסביבתה .כדוגמא לתיקון קושי זה ,אפשר לראות את פארק המסילה בירושלים ,שהיה גם הוא אחוריים של בתים ,אך כיום הוא אחד המקומות המוצלחים והתוססים ביותר בירושלים. שטחים ירוקים – השכונה מכוסה במספר רב של שטחים ציבוריים פתוחים ,אולם הם מוזנחים או לא ממומשים. סוגי מגורים :מתחלקים לשלוש קטגוריות מרכזיות :נמוכים ,רכבות ודו-משפחתיים. מרבית השכונה מורכבת מטיפוס בנייה של צמודי קרקע .בסופו של התהליך טיפוס מגורים זה יכול להפוך לאחד המבוקשים בעיר ,במיוחד למי שירצה לגור בקרבת הרכבת ומתחם העסקים .הוצג טיפוס שיכוני הרכבת ,אשר לדעת צוות התכנון יש צורך לשפרו. מרכז אורות -פוטנציאל כמחולל שינוי של האזור וסביבתו כמרכז תרבות תוסס המקרין על כלל השכונה. לסיכום ,צוות התכנון רואה את שכונה ג' העתידית כשכונה בעלת מאפיינים עירוניים אינטנסיביים ,בהם תרבות ופנאי ,נגישות ואטרקטיביות בלב העיר ,המנצלת את השטח הירוק לפנאי ותנועה .הוסבר הרצון לעודד תנועת כלי רכב ואופניים במרחבים הליכים ופיתוח הפארקים ואפיקי הנחלים כ"טבע עירוני" . אדר' סופיה אלדור ,מנהלת הפרויקט ,מתוך ניסיונה הרב במשרד הבינוי הגיעה למסקנה כי בכל הנוגע להתחדשות עירונית ,אין תחום שיותר מתאימה לו האמרה "אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו" .כלומר ,בכל אותן השכונות בהן תושבים היו מעורבים בצורה פעילה ,לחצו וגיבשו ביחד עם צוות התכנון את הרצונות שלהם ,נמצאו התקציבים והעירייה שמה אותם בראש סדר העדיפויות שלה. חלק ב – פאנל שאלות ותשובות של הקהל ליועצים: ב .1.להלן עיקרי השאלות ותשובות המוצגות עפ"י נושאים: לוח זמנים מענה :לוח הזמן של התוכנית הינו כשנתיים עד לאישור מוסדות התכנון. גבולות התכנית שאלה :האם השכונה על יד הנחל שייכת לשכונה ג'? מענה :הואדי לא מהווה חלק מהשכונה ,הכוונה היא להפוך אותו לריאה ירוקה של המרכז האזרחי לכשיקום. צוות התכנון שאלה :האם יש כלכלן לתכנית? מענה :צוות התכנון כולל גם כלכלן. תשתיות שאלה :מדוע אין ממ"דים בשכונה? מענה :כ 01% -מהנכסים בישראל הם ללא ממ"ד .הממ"דים התחילו להיבנות רק בשנות ה01- ובבאר שבע יש מסלול ירוק לבניית ממ"דים ומאות ממשים את הזכות הזאת .כל תכנון ובינוי חדש לוקח בחשבון מענה לממ"דים. שאלה :השכונה סובלת מפיצוצים רבים של צנרת. מענה :בנושא הפיצוצים לעירייה אין כלים שיפוטיים להיכנס לשטח פרטי והיא לא מבצעת שיפוץ בניינים .לעומת זאת ,העירייה פועלת על מנת לתת מענה לנזקי צנרת בשטחים הציבוריים .יש לציין כי התכנית לשכונה תיתן מענה לתכנון תשתיות מודרניות ,אך אין זה מתפקידה לטפל בבעיות של צנרת הקיימים כיום בפועל. בינוי ופרויקטים קיימים שאלה :מה משמעות הריסת בנייני הרכבת? מענה :בבאר שבע לרוב אין כדאיות כלכלית לפינוי ובינוי בשל מכפילי ציפוף גבוהים שאינם תואמים לאופי השכונה ולתשתיות הנדרשות .בכל זאת ,נעשה מאמץ לבדוק אפשרויות של הריסה ובנייה מחדש. שאלה :הרבה מהדירות בשכונה נקנו על ידי אנשי נדל"ן להשקעה והושכרו לסטודנטים .השאלה היא מי יגור בדירות החדשות ,סטודנטים או דיירים קיימים? מענה :התכנית אינה קובעת מי יגור בכל דירה .יחד עם זאת ,התכנית נועדה בין היתר לתת מענה בראש ובראשונה לתושבי השכונה ובנוסף לכניסת אוכלוסיה חדשה. שאלה :אנו רואים בשכונה נושאים חשובים כגון :אינטנסיביות ,מיקום ,מעונות סטודנטים, תוואי בצירים יפהפיים ,התחדשות עירונית ,התחלות בנייה וציבור מאוד גדול שמצבו לא טוב היום .יש לתת לכך מענה אמיתי ,כלכלי וחברתי .יש לדבר על כלים להתחדשות עירונית ,לייצר מנוף צמיחה שיאפשר לתושבי השכונה לשפר את מצבם הכלכלי .איזה מעשים נעשים בשטח כיום? מענה :הכיוון הוא ציפוף ,אינטנסיביות ,אבל בשיקול דעת וזאת מתוך רצון "לא לשפוך את התינוק עם המים" .רוצים ליצור סביבה איכותית שאנשים ירצו ויאהבו לגור בה. שאלה :כיזמים הגשנו תכנית שקיבלה מצד אחד את ברכת העירייה ומצד שני נפסלה כי היא לא תואמת את מגמות התכנון .השאלה היא כמה זמן הדבר יתמשך? מענה :מטרת התכנית להעניק וודאות ,כך שהתושבים יידעו מה הוא התכנון לשכונה ,הדבר ייעשה בתקופה של מספר חודשים ספורים. שאלה :מה נעשה בנוגע לבנייה לא חוקית בשכונה? מענה :לגבי חריגות בנייה ,העירייה מנסה כמיטב יכולתה לבצע אכיפה ,באמצעות מפקחי הבנייה. שאלה :חסרה היתכנות למימוש תמ"א ,30משום שיזמים נתקלים בחוסר היענות מצד העירייה. מענה :בנוגע לתמ"א ,30זהו אחד הכלים החשובים בשכונה ,המציג כדאיות כלכלית .תמ"א 30 מאפשרת הריסה ובנייה מחדש .יחד עם זאת ,ישנם אזורים וטיפוסי בנייה שעל אופיים נרצה לשמור .ברור כי בלי יזמים לא נצליח למנף את התכנית . שאלה :האם פרויקט גוש עציון ספציפית כלול בתכנית המתאר? מענה :פרויקט גוש עציון הוא תכנית מאושרת כאשר לפי התב"ע מאושרות לו 0קומות. קהילה שאלה :השכונה הופכת לשכונה ערבית עם פשע ואלימות. מענה :אנו אמונים על תכנון פיזי ,כשהרמה של המרחב הציבורי תשתפר ושאוכלוסייה חזקה תיכנס ,פני השכונה ישתנו .התחדשות עירונית היא גם פרויקט חברתי קהילתי. שאלה :האם דואגים לאוכלוסיה הגרה בשכונה? מענה :אין כוונה להחליף את האוכלוסייה .אבל היות ואנו מדברים על התחדשות עירונית, המטרה היא הכנסת אוכלוסייה חדשה בנוסף לשיפור מצבה של האוכלוסייה הקיימת. ב . 2.סיכום פאנל שאלות ותשובות: עלתה תחושה של חוסר אמון מצד התושבים כלפי הרשות העירונית. קיימת מצוקה רבה בקרב התושבים בנושא איכות החיים והסביבה בשכונה ,עלו תלונות על "טינופת ברחובות" ,מדרכות שבורות ,הצפה של ביוב ,שריפת פחים וחוסר תחזוקה של מבנים. תלונות רבות בנוגע לחוסר בטחון אישי בשכונה ובקשה להגדלת אכיפה במרכזי המסחר וברחובות. תשתיות לא מתוחזקת כגון מדרכות ומתקני רחוב "רוצים ליהנות וללכת במדרכה בלי ליפול". עלתה קריאה מהמשתתפים להירשם לפורום בכדי להמשיך להשפיע על השכונה. יש לקחת בחשבון שכיום אין מספיק מקומות חניה. התכנית המפורטת תצטרך לתת גם מענה לדירות קטנות (פחות מ 01-מ"ר) סוגיות שאינן קשורות לתכנית כגון – פיזור פחים ,מיקום מתקני כושר בשכונה וכיו"ב. שוררת תחושה של אי ודאות בקרב תושבים ויזמים בשכונה בנוגע למועד מימוש התכנית ותכניות אחרות בעתיד. קיימת מצוקה רבה בקרב התושבים בנושא איכות החיים והסביבה בשכונה ,עלו תלונות על "טינופת ברחובות" ,מדרכות שבורות ,הצפה של ביוב ,שריפת פחים וחוסר תחזוקה של מבנים. עלתה תחושה של חוסר אמון מצד התושבים כלפי הרשות העירונית. קיימת תחושה של הזנחה וקיפוח בקרב המשתתפים ,אשר מודאגים ממצב התשתיות והתחזוקה בשכונה. נושא הונדליזם בשכונה עלה כבעייתי במיוחד ,דבר המיוחס בחלקו לחוסר באכיפה. קיים חשש מהחלפת האוכלוסייה המקומית בעקבות התכנית ואובדן הזהות המקומית. עלה צורך בגיבוש צוות תכנון חברתי ,בנוסף לפיזי ,בין היתר מתוך כך שתושבי השכונה חשים שהם לא מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות. קיים רצון שהתכנית תאפשר בנייה של דירות בתמהיל מגוון. ד .הצגת פרויקט "עושים רחוב" – מתן סעד ,יזם הפרויקט "עושים רחוב" הציג את הנעשה בפרויקט בליווי סרטון והזמין את המשתתפים לקחת חלק בפרויקטים עתידיים. ה .מסקנות המפגש: להלן המסקנות העולות מהדיון: א .יש צורך לפתוח דף פרויקט באתר העירוני לתוכנית בו יועלו חומרי מידע המסבירים על התוכנית ואופני התקדמותה. ב .הקמת פורום נציגי שכונה מצומצם (עד 01תושבים) אשר ילווה את צוות התכנון. ג .גיבוש מענה מיידי של הרשות לבעיות דחופות כגון :בעיית ביטחון אישי ומצב תחזוקה ירוד של תשתיות בשכונה.
© Copyright 2024