‫לארשי ץראל ותהימכו וניבר השמ‬
‫משה רבינו וכמיהתו לארץ ישראל‬
‫צבי ברנשטיין‬
‫הקדמה‬
‫הסיפור שבו התורה מסתיימת הוא סיפור עצוב וקורע לב‪ .‬התורה מספרת איך הקב"ה מנע ממשה‬
‫רבינו להיכנס לארץ ישראל ומשה זכה רק לראותה ‪" -‬הראיתיך בעינך ושמה לא תעבור" (דברים לד‪,‬ד)‪.‬‬
‫הסיבה שמשה רבינו לא זכה להיכנס לארץ‪ ,‬והויכוח הקשה בינו לבין הקב"ה בעקבות החלטתו של‬
‫הקב"ה רמוזים בתורה בדרך קצרה‪ .‬חז"ל משלימים את החסר ונותנים לנו תמונה מורכבת מאד לגבי‬
‫הדיון הקשה שהתנהל בין משה רבינו והקב"ה לגבי החלטה זו‪ .‬מאמר זה יביא חלק ממקורות אלה ויתן‬
‫הסבר איך חז"ל הבינו את החלק החשוב הזה בהיסטוריה של כלל ישראל ואיך סיפור זה משפיע עלינו‬
‫בדורות המאוחרים‪.‬‬
‫טענתיו של משה רבינו‬
‫במדרשים‪ ,‬הטענות של משה רבינו מתוארות על ידי משלים‪ .‬נביא מספר דוגמאות‪.‬‬
‫בדרך כרונולוגית‪ ,‬המדרש הראשון מובא במדרש רבה בתחילת פרשת בשלח‪:‬‬
‫ויהי בשלח פרעה‪ .‬מי אמר ווי? משה אמר ווי! משל לאחד‪ ,‬שנעשה לבתו של מלך שושבין (=עוזר‬
‫של החתן או הכלה בזמן החתונה)‪ ,‬והיה רואה במזל שהוא מוציאה מבית אביה‪ ,‬ואינו בא עמה‬
‫לבית החתן לחופתה‪ .‬התחיל בוכה‪ .‬אמרו לו‪ :‬מפני מה אתה בוכה? אמר להם‪ :‬בוכה אני‪ ,‬שנתיגעתי‬
‫(=עבדתי קשה) להוציאה ואיני בא עמה לחופתה‪ .‬כך אמר משה‪ :‬צועק אני‪ ,‬שנתיגעתי להוציא את‬
‫ישראל ממצרים‪ ,‬ואיני נכנס עמהן לארץ‪ .‬לכך‪ ,‬ויהי בשלח‪.‬‬
‫מדרש זה הוא אחד מהמדרשים המפרשים את הפסוק הראשון בתחילת פרשת בשלח‪ .‬הפרשה‬
‫מתחילה במילה "ויהי"‪ .‬מובא בחז"ל "אין ויהי אלא לשון צער" (מגילה י‪ .):‬מי צעק כאן "ווי"? מתרץ‬
‫המדרש שמשה רבינו היה בצער‪ ,‬כיוון שידע שלא יזכה להכניס את כלל ישראל לארץ ישראל‪ .‬הוא יזכה‬
‫רק להוציא אותם מארץ מצרים ולא להכניס אותם לארץ‪ .‬יש כאן מספר דברים שצריכים ביאור‪:‬‬
‫‪ .1‬מדוע דוקא עכשיו הרגיש משה שיכולה להיות בעיה לגבי כניסתו לארץ? הלא יציאת מצרים‬
‫היא אחת האירועים הגדולים בהיסטוריה של כלל ישראל‪ .‬מדוע דוקא עכשיו הוא מרגיש את‬
‫הצער הזה?‬
‫‪ .2‬הטענה של משה רבינו נשמעת מאד הגיונית וצודקת‪ .‬הלא הוא עמל להוציא את ישראל‬
‫מארץ מצרים והוא ילווה אותם ארבעים שנה במדבר‪ .‬מדוע הוא לא יוכל להכניס אותם‬
‫לארץ ישראל?‬
‫‬
‫‪ .3‬יש להתייחס למשל עצמו‪ .‬למרות צדקת משה רבינו‪ ,‬אנחנו עדיין לא כל כך מזדהים עם הטענות‬
‫של השושבין‪ .‬האם זה באמת כל כך חשוב לסיים את התפקיד שהוא התחיל בו? האם אנחנו‪,‬‬
‫כקוראי הסיפור‪ ,‬מזדעזעים עד עומק נשמתנו על כך שהשושבין לא הספיק לסיים את תפקידו?‬
‫‪18‬‬
‫הרגשות שלנו הם שונים לגמרי לאחר שאנחנו נקרא את המשל המובא בתרגום של יונתן בן עוזיאל‬
‫בסוף פרשת האזינו‪:‬‬
‫מִן י ַד ָּפתַח מׁשֶה ּפּומֵיּה ִּב ְצלֹותָא וְכֵן ָאמַר רִּבֹונ ֵיּה ְד ַעלְמָא ְּבבָעּו ִמנָךְ לָא ֱאהִי ְמתִיל ּכְבַר נ ַׁש ַד ֲהו ָה‬
‫לֵיּה ּבִיר יְחִידָאֵי ו ְ ִא ְׁש ְּתבֵי ָאז ַל ַּפרְֵקיּה ְּבמָמֹון ַסג ִי ַאלְפֵיּה ָחכְ ָמתָא ו ְאּו ָמנּותָא ַקִדיׁש לֵיּה אִיתָא נְצִיב‬
‫ַא ְבו ַורְנ ְִקי ְד ַמלְכַי ָא ְּבנ ָא לֵיּה ּבֵית ֲח ָתנּותָא ַאתְִקין לֵיּה ּפּורְי ָינ ָא ו ְָקטַר לֵיּה גְנָנ ָא ְּבגַו ֵיּה זַמִין לֵיּה‬
‫ׁשּו ְׁשבִינ ֵי ַאפָא ִּפּתֵיּה נְכַס נ ִיכְסֵיּה ְמז ַג ַח ְמרֵיּה ּכֵיו ַון ְד ָמטָא לְ ֶמחֱֵדי ְּברֵיּה עִם ִאנ ְ ְּתתֵיּה ּובָעּו ׁשּו ְׁשבִינ ֵי‬
‫לְ ִמכְרַךְ רִ ְפּתָא ִא ְּתבַע הַהּוא ּבַר נ ַׁש לְבֵי ִדינ ָא ַקמֵי ַמלְּכָא ו ְ ִאתְְקנ ֵס ִדין ְקטֹול וְלָא דָלּו ִמנ ֵיּה עַד‬
‫ְד ָחמֵי ְּבחְֶדו ָות ְּברֵיּה הֵיכְֵדין ֲאנ ָא ְטרָחִית ְּב ַעמָא הֵָדין ַאּפִיִקית יַתְהֹון ְּבמֵי ְמרָךְ ִמ ִמ ְצרַי ִם ַאלִיפִית‬
‫יַתְהֹון אֹורַי ְי ָתךְ ּבָנ ִיתִי לְהֹון ַמ ְׁשּכְנ ָא לִ ְׁש ָמךְ וְכַד ָמטָא ז ִ ְמנ ָא לְמֵי ֲעבַר י ַת יֹורְְדנ ָא לְמֵירֹות י ַת ַארְעָא‬
‫ֲאנ ָא ִמתְְקנ ַס לִ ְממַת אִי נ ִיחָא לְַק ָמךְ ַדלֵי ִמנ ִי ו ְ ֶאעֱבֹור י ַת יֹורְְדנ ָא ו ְ ֶא ֱחמֵי ְּבטּובָתָא ְדי ִ ְשרָאֵל ּו ִמּבָתַר‬
‫ּכְֵדין אֵימּות‪:‬‬
‫בגלל קושי השפה‪ ,‬נתמצת את דברי המדרש בעברית‪:‬‬
‫כששמע משה רבינו שלא התקבלו בקשתיו‪ ,‬מיד התחיל להתפלל לפני הקב"ה‪ .‬משה ממשיל את עצמו‬
‫לאדם שמכין חתונה לבנו יחידו‪ .‬הוא מתאר כמה הוא השקיע בחינוכו ובגידולו‪ .‬כשנשבה הבן‪ ,‬הוא פדה‬
‫אותו בכסף רב‪ .‬הוא לימד אותו חכמה ואומנות‪ .‬לאחר שהילד התבגר‪ ,‬הגיע הזמן לחתן אותו‪ .‬המדרש‬
‫מתאר את ההכנות לחתונה‪ ,‬איך האבא השקיע בהכנות הללו בגלל האהבה הגדולה לבנו‪ .‬הוא הכין את‬
‫החופה‪ .‬הוא הזמין את כל האורחים‪ .‬הוא הכין את כל האוכל והמטעמים‪ .‬הכל היה מוכן‪ .‬ברגע האחרון‬
‫הגיע שליח של המלך לזמן אותו לדין אצל המלך‪ .‬הוא בקש מהמלך‪" ,‬תן לי מספר דקות להכניס את‬
‫בני לחופה‪ ,‬ולאחר מכן אני אבוא למשפט של המלך"‪ .‬משה רבינו השוה את עצמו לאותו אבא‪ ,‬לאחר‬
‫שעשה כל כך הרבה בשביל כלל ישראל‪ ,‬לא מגיע לו להכניס אותם לחופה? האם לא מגיע לו להכניס‬
‫אותם לארץ ישראל?‬
‫בנוסף‪ ,‬ההזדהות עם האבא במשל היא מוחלטת‪ .‬הסיפור קטוע באמצעיתו‪ .‬מה היה עושה מלך בשר‬
‫ודם במקרה כזה? הלא זאת הבקשה האחרונה של האדם הזה שחייב מיתה‪ .‬בודאי המלך היה מסכים‬
‫שהוא יכניס את בנו לחופה! אנחנו מזועזעים מהסיפור‪ .‬איך יכול להיות שהקב"ה לא יתן למשה רבינו‬
‫את בקשתו‪ ,‬לאחר שמשה הביא סיפור כל כך מרגש וצודק?‬
‫לארשי ץראל ותהימכו וניבר השמ‬
‫המדרש של רבי יונתן בן עוזיאל שונה מהמדרש בפרשת בשלח‪ .‬במשל בפרשת בשלח משה רבינו נמשל‬
‫לדמות של השושבין ‪ -‬תפקיד יחסית מינורי בהכנת החתונה‪ .‬כאן‪ ,‬הוא כבר עושה את החתונה בעצמו‪.‬‬
‫וזה בגלל התהליכים שעבר משה רבינו עם עם ישראל מזמן יציאת מצרים עד כניסתם לארץ ישראל‪.‬‬
‫בתחילת הדרך הוא היה רק השושבין‪ .‬לאחר ארבעים שנה של מנהיגות‪ ,‬הוא הפך להיות האבא שעושה‬
‫את החתונה בעצמו‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫לארשי ץראל ותהימכו וניבר השמ‬
‫מדרש זה הוא מיוחד במדרשי חז"ל‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬המלך במדרשי חז"ל נמשל להקב"ה‪ ,‬ויש שני סוגים‬
‫כאלה‪ :‬סוג אחד הוא להשוות את מעשי הקב"ה למעשיו החיוביים של מלך בשר ודם‪ .‬כשם שהמלך‬
‫עושה משהוא חיובי‪ ,‬כך גם הקב"ה עושה‪ .‬סוג שני של השוואה הוא כשהמלך עושה משהו שלילי‪ .‬אז‬
‫המדרש אומר "משל למלך בשר ודם" שהוא רק בשר ודם‪ ,‬אבל הקב"ה‪ ,‬הוא מלך מלכי המלכים והוא‬
‫מעל המלך בשר ודם‪ .‬בסוג זה של משל‪ ,‬המדרש רוצה להעביר אלינו את המסר במה הקב"ה הוא מעל‬
‫המלך בשר ודם‪ ,‬ושאין לו את התכונות השליליות של המלך בשר ודם‪.‬‬
‫במדרש שהבאנו‪ ,‬התפקיד של המלך הוא שונה משני סוגי המלכים הרגילים במדרש‪ .‬כל מלך בשר ודם‬
‫היה נותן לאבא הזה‪ ,‬שכל כך אהב את הבן שלו‪ ,‬להכניס אותו לחופה‪ .‬כאן הקב"ה לא עושה את זה!‬
‫הקב"ה מוצג באור שלילי מול המלך בשר ודם‪.‬‬
‫מדרש זה בולט בחריפותו ומראה לנו כמה צודקות הטענות של משה רבינו‪ .‬מדרש רבה בסוף ספר‬
‫דברים ממשיך בכיוון הזה‪.‬‬
‫ומנין שהתפלל משה באותו הפרק חמש מאות וחמשה עשר פעמים שנאמר (דברים ג) ואתחנן‬
‫אל ה' בעת ההיא לאמר ואתחנן בגימטריא הכי הוי (=הגימטריא של המילה "ואתחנן" היא חמש‬
‫מאות וחמש עשרה)‪ .‬באותה שעה אמר משה לפני הקב"ה‪ ,‬רבש"ע גלוי וידוע לפניך יגיעי וצערי‬
‫שנצטערתי על ישראל‪ ,‬עד שיהיו מאמינים לשמך‪ .‬כמה צער נצטערתי עליהם במצות עד שקבעתי‬
‫להן תורה ומצות‪ .‬אמרתי כשראיתי בצרתן כך אראה בטובתן! ועכשיו שהגיע טובתן של ישראל‬
‫אתה אומר לי לא תעבור את הירדן הזה? הרי אתה עושה תורתך פלסתר דכתיב (שם כד) 'ביומו‬
‫תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו ולא יקרא עליך אל ה'‬
‫והיה בך חטא'‪.‬‬
‫מדרש זה ממשיך בכיוון של המדרש של יונתן בן עוזיאל בחריפותו‪ .‬הקב"ה לא מקיים מצוה הכתובה‬
‫בתורה של "לא תלין פעולת שכיר איתך עד בקר"! (שמות יט‪,‬יג)‪.‬‬
‫ובהמשך אותו מדרש‪:‬‬
‫מה עשה הקב"ה? באותה שעה הכריז בכל שער ושער של רקיע ורקיע בכל בית דין ובית דין (=בית‬
‫דין של מעלה) שלא יקבלו תפלתו של משה ולא יעלו אותה לפניו מפני שנחתם עליו גזר דין‪.‬‬
‫כדי לעמוד בטענות של משה רבינו‪ ,‬הקב"ה היה צריך "לסגור את כל שערי התפילה"‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫דוגמא למדרש מסוג זה הוא המדרש הראשון בבראשית רבה‪:‬‬
‫"בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו‬
‫אלא דיפתראות ופינקסאות יש לו לדעת היאך הוא עושה חדרים היאך הוא עושה פשפשין כך היה הקדוש ברוך הוא מביט בתורה‬
‫ובורא את העולם"‪ .‬כמו שהמלך משתמש עם תוכניות לברא את הארמון שלו‪ ,‬כך גם הקב"ה השתמש עם תוכניות לברא את‬
‫העולם‪ .‬התוכנית הזאת היא התורה‪ .‬הסבר למדרש זה‪ ,‬ראה חידושי תורה@‪ NDS‬מהדורת תשס"א במאמר "ניהול פרויקטים‬
‫על פי מדרשי חז"ל"‬
‫דוגמא למדרש מסוג זה נמצא גם בתחילת בראשית רבה‪:‬‬
‫"בנוהג שבעולם מלך ב"ו מתקלס במדינה וגדולי המדינה מתקלסין עמו שנושאין עמו במשאו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן‬
‫אלא הוא לבדו ברא את העולם הוא לבדו מתקלס בעולם הוא לבדו מתהדר בעולמו"‬
‫אחרי כל הטענות של משה רבינו‪ ,‬יש לבדוק בצורה יותר עמוקה מה באמת היה הגורם לכך שמשה‬
‫רבינו לא זכה להיכנס לארץ ישראל‪ .‬האם החטא של מי מריבה היתה סיבה מספיק חזקה להדוף את‬
‫כל הטענות הקשות של משה רבינו?‬
‫המדרש בפרשת חקת מביא את התשובה לטענות של משה רבינו (במדבר רבה יט‪ ,‬יג)‪:‬‬
‫אמר לו הקב"ה למשה באיזה פנים אתה מבקש ליכנס לארץ? משל לרועה שיצא לרעות צאנו של‬
‫מלך ונשבית הצאן‪ ,‬ביקש הרועה ליכנס לפלטרין של מלך‪ .‬אמר לו המלך "אם את נכנס עכשיו‬
‫מה יאמרו הבריות שאתה השבית הצאן?" אף כאן אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "שבחך הוא‬
‫שהוצאת ששים רבוא וקברתם במדבר ואת מכניס דור אחר"? עכשיו יאמרו אין לדור המדבר חלק‬
‫לעולם הבא אלא תהא בצדן (=תקבר איתם) ותבא עמהן שנאמר (דברים לג) ויתא ראשי עם‬
‫צדקת ה' עשה‪ .‬לכך כתיב לא תביא את הקהל הזה‪.‬‬
‫משה רבינו היה המנהיג של "דור המדבר" ולא של הדור שייכנס לארץ‪ .‬המנהיגות של דור המדבר היא‬
‫שונה משל המנהיגות הנדרשת מבאי הארץ‪ .‬המנהיג של אוכלי המן לא יכול להיות המנהיג של אלה‬
‫שיחרשו‪ ,‬יזרעו ויקצרו את התבואה של ארץ ישראל‪ .‬דור המדבר אכלו לחם מן השמים‪ .‬דור באי הארץ‬
‫יאכל לחם מהארץ‪ .‬אם משה רבינו היה המנהיג של דור המדבר שמתו במדבר‪ ,‬הוא חייב להישאר איתם‬
‫בחוץ‪ ,‬ולא יכול להיכנס לארץ ישראל בלעדיהם‪ .‬מתי הוא ייכנס? לעתיד לבא‪ ,‬בזמן תחיית המתים‪ ,‬הוא‬
‫יבא כמשיח נוסף להביא את דור המדבר לארץ ישראל ‪.‬‬
‫לפי הדברים שנאמרו‪ ,‬יש לחקור את התפקיד של חטא "מי מריבה"‪ .‬והלא לפי הפשט של הפסוקים‪,‬‬
‫החטא של "מי מריבה" הוא הגורם שמנע ממשה רבינו להיכנס לארץ ישראל‪.‬‬
‫מתי נגזר שמשה רבינו לא ייכנס לארץ?‬
‫אם מעמיקים בפסוקים‪ ,‬רואים שיש סתירה בדברי הפסוקים עצמם לגבי הסיבה מדוע משה רבינו‬
‫לא נכנס לארץ ישראל‪ .‬בפרשת דברים (א‪ ,‬ל"ז) כתוב‪" :‬גם בי התאנף ה' בגללכם"‪ .‬כשמשה הוכיח את‬
‫כלל ישראל על חטא המרגלים‪ ,‬הוא מבהיר לנו שהגזירה היתה כבר אז בשנה השנייה לאחר שיצאו‬
‫‪.‬‬
‫ראה חידושי הרד"ל (שם)‪" :‬פירוש לכן ספון המחוקק משה שם בכדי שיתא ויבא בראשי עם"‪ .‬וראה דברי הזוהר המובא ב"אור‬
‫החחים" (דברים ג‪,‬כד)‪ .‬וראה מסכת בבא בתרא (דך עג‪ ):‬באגדות של רבה בר חנא איך מתוארים מתי המדבר במצב של מוכנות‬
‫להתעורר לעתיד לבא‪.‬‬
‫לארשי ץראל ותהימכו וניבר השמ‬
‫וזה מסביר את המדרש בפרשת בשלח‪ .‬מדוע צווח משה רבינו "ווי" דוקא ברגע של יציאת מצרים?‬
‫התשובה היא שמשה ראה שהאחריות לכלל ישראל עוברת מפרעה אליו‪ .‬הוא הפך להיות האחראי על‬
‫כלל ישראל לטוב ולרע‪ .‬הגורל שלו צמוד לגורל שלהם‪" .‬ויהי בשלח פרעה את העם"‪ .‬ברגע שכלל ישראל‬
‫עבר מאחריותו של פרעה למשה‪ ,‬מי צווח "ווי"? משה רבינו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫לארשי ץראל ותהימכו וניבר השמ‬
‫ממצרים‪ ,‬בזמן שליחת המרגלים‪ .‬בגלל שנגזרה גזירה שדור המדבר לא יכול להיכנס לארץ ישראל‪ ,‬משה‬
‫רבינו נכלל בתוך הגזירה‪ .‬וזה מתאים עם המדרש לעיל בפרשת חוקת‪.‬‬
‫"אור החיים" בפרשת ואתחנן מסביר שהגזירה שמשה רבינו לא ייכנס לארץ ישראל היתה בזמן חטא המרגלים‪.‬‬
‫"וה' התאנף בי בגללכם" (דברים א‪ ,‬לז)‪ ,‬כלומר‪ ,‬הקב"ה העניש את משה רבינו ביחד עם כלל ישראל‪ .‬ומוסיף‬
‫ה"אור החיים" שבפסוק "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר‪ .‬ה' אלוקים‪ ,"...‬הכוונה של המילים "בעת ההיא" היא‬
‫לזמן של חטא המרגלים‪ .‬מכאן נבין שהשמות של הקב"ה שבהם השתמש משה רבינו בתפילתו ‪" -‬ה' (=מדת‬
‫הרחמים) ואלוקים (=מידת הדין)" ‪ -‬מכוונות לשני חלקי התפילה של משה רבינו‪ .‬הוא התפלל גם בשביל עצמו‬
‫וגם בשביל כלל ישראל‪ .‬בתפילה שלו‪ ,‬הוא זוכה במדת הדין‪ ,‬וזה כמו שהסברנו ‪ -‬בטענות החזקות שלו‪ .‬בתפילה‬
‫על כלל ישראל הוא זוכה רק במידת הרחמים‪ ,‬מכיוון שהם היו אשמים בטענותיהם נגד ארץ ישראל‪.‬‬
‫אור החיים מביא שתי סיבות מדוע משה רבינו נענש בשלב זה וזה לשונו‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לפי שהגיע זמן של יהושע למלוך ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא‪.‬‬
‫שצפה הקב"ה שעתידין ישראל לחטוא ויצטרך להשליך חמתו עליהם וחשב ה' למשכן הבית‬
‫המקדש כרמוז בתיבת "משכן"‪ .‬וכמאמרם ז"ל בפסוק (תהילים ע"ט‪.‬א) מזמור לאסף באו‬
‫גוים וכו'‪ .‬מזמור! קינה בעי ליה! אלא שהשליך חמתו על עצים ואבנים ולא השליכה על‬
‫ישראל ע"כ‪ .‬ואם היה בונה בית המקדש אמרו ז"ל (סוטה ט) שלא היתה אומה ולשון‬
‫שולטת בו וזה יסובב לשפוך חמתו עליהם לכלותם‪.‬‬
‫אור החיים מסביר שמשה רבינו לא נכנס לארץ ישראל בגלל ש"הגיע הזמן של יהושע למלוך"‪ .‬בנוסף‬
‫הוא מסביר שאם משה היה בונה את בית המקדש‪ ,‬לא היתה אפשרות להחריבו והקב"ה היה "זורק את‬
‫חמתו" על כלל ישראל ולא על "עצים ואבנים"‪.‬‬
‫שתי הסיבות שמביא האור החיים קשורות לחוסר ההתאמה של מנהיגותו של משה רבינו לדור באי‬
‫הארץ‪ .‬היה צורך להעביר את השרביט למנהיג אחר ‪ -‬יהושע‪ .‬בנוסף‪ ,‬בגלל השייכות שלו לדור "אוכלי‬
‫המן" המנהיגות שלו היתה גורמת למידת הדין לשלוט בארץ ישראל‪ ,‬וחוסר היכולת של הקב"ה‬
‫"להשליך את חמתו על עצים ואבנים"‪.‬‬
‫ניתן להמשיך בדרכו של אור החיים כדי לענות על השאלה‪ ,‬מה תפקידו של חטא מי מריבה? על כך‬
‫כותב אור החיים בפרשת חוקת (כ‪,‬א)‪.‬‬
‫ועומק הדברים‪ ,‬שאם היו משה ואהרן עושים קידוש ה' הגדול באמצעות שהיתה העדה גם כן‬
‫כולה שלימה וצדיקים היו מחליטים אמונת ה' בלבם שלימה‪ ,‬והיה נגרש מהם חלק הרע‪ ,‬והיה כח‬
‫‪ .‬רבי חיים בן עטר חי מ‪ 1696-‬עד ‪ .1743‬פירושו על התורה התקבל מאד בעולם החסידי ומודפס בהרבה מהדורות "מקראות‬
‫גדולות" של התורה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫בהם להעמיד אמונתם לדורי דורות‪ ,‬ומעתה היו משה ואהרן נכנסים לארץ‪ ,‬והיה משה בונה בית‬
‫המקדש‪ ,‬ואין חשש להשלכת חמתו על ישראל כשיהיו חוטאים כאמור בדבריהם (מדרש תהלים‬
‫עט) בפסוק מזמור לאסף וגו'‪ ,‬וכתבנוהו במקומות אחרים‪.‬‬
‫לולא החטא של מי מריבה היתה אפשרות למשה רבינו לתקן את דור באי הארץ ולגרום להם שלא‬
‫יחטאו בארץ ישראל‪ .‬ואם כך‪ ,‬משה ואהרן היו יכולים להמשיך להיות המנהיגים של כלל ישראל‬
‫בארץ ישראל‪.‬‬
‫ה"אבהות" של משה רבינו‬
‫הגמרא במסכת ברכות (טז) אומרת‪" :‬אין קורין לאבות אלא שלשה"‪ .‬האבות של כלל ישראל הם‬
‫אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ .‬הם קבלו את המעמד של "אבות" ולא אחרים‪ .‬הדבר טעון הסבר‪ .‬ישנם מקומות‬
‫אחרים שחז"ל נותנים את התואר "אב" לאנשים אחרים חשובים בהיסטוריה של כלל ישראל‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המדרש בפרשת ויחי (ק‪,‬יב)‪:‬‬
‫לישנא אחרינא [=לשון אחרת] 'וזאת אשר דבר להם "אביהם" '‪ .‬יעקב אין כתיב כאן אלא "אביהם"‪.‬‬
‫עתיד אדם אחד כיוצא בי לברך אתכם וממקום שפסקתי הוא מתחיל שנאמר "וזאת אשר דבר"‬
‫כיון שעמד משה פתח בזאת שנאמר (דברים לג) "וזאת הברכה"‪.‬‬
‫המדרש כאן מתייחס לבעיה שישנה בברכות של יעקב אבינו‪ .‬מדוע התורה מסכמת את ברכות יעקב‬
‫בביטוי של "וזאת אשר דבר להם אביהם" והלא יעקב אבינו לא בירך את כל השבטים? והלא ראובן‪,‬‬
‫שמעון‪ ,‬ולוי לא קבלו ברכות? ומתרץ המדרש שהמילה "אביהם" לא מתייחסת ליעקב אבינו אלה למשה‬
‫רבינו שבסופו של דבר יברך את כולם בפרשת וזאת הברכה‪.‬‬
‫דוגמא נוספת מוצאים במדרש ילקוט שמעוני בזכריה(ד‪ ,‬ב)‪ .‬הפסוק אומר‪:‬‬
‫וַּיאמֶר ֵאלַי מָה ַאּתָה ראֶה ו ָאמַר רָאִיתִי ו ְ ִהּנ ֵה ְמנֹורַת‪-‬זָהָב ֻּכּלָּה וְגֻּלָּה עַל‪-‬ראׁשָּה ו ְ ִׁש ְבעָה נ ֵרתֶי ָה ָעלֶי ָה‬
‫ִׁש ְבעָה ו ְ ִׁש ְבעָה מּוצָקֹות לַּנֵרֹות ֲאׁשֶר עַל‪-‬ראׁשָה‬
‫‬
‫והילקוט שמעוני (שם‪ ,‬סימן תקעד) אומר ששבע הנרות הם כנגד "האבות עד משה"‬
‫מקורות אלה הם רק שתי דוגמאות לדמויות אחרות שקבלו את התואר "אב" חוץ מאברהם‪ ,‬יצחק‬
‫ויעקב‪ .‬כדי להסביר נושא זה‪ ,‬יש להתעמק במשמעות של התואר "אב"‪.‬‬
‫‪ .‬אברהם‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב‪ ,‬לוי‪ ,‬עמרם‪ ,‬קהת ומשה שהם שבעה דורות מאברהם עד משה רבינו‬
‫לארשי ץראל ותהימכו וניבר השמ‬
‫רואים מכאן שמשה רבינו גם קבל את התואר של "אב"!‬
‫‪23‬‬
‫לארשי ץראל ותהימכו וניבר השמ‬
‫הרמב"ן בפרשת לך לך (בראשית יב‪,‬ו) מתייחס לצורך של התורה להביא כל כך הרבה פרטים שנראים‬
‫לא חשובים בסיפורי האבות‪ .‬וז"ל‪:‬‬
‫אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬והוא ענין גדול‪,‬‬
‫הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה‪ ,‬ואמרו (תנחומא ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים‪ .‬ולכן יאריכו‬
‫הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים‪ ,‬ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים‬
‫מיותרים אין בהם תועלת‪ ,‬וכולם באים ללמד על העתיד‪ ,‬כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת‬
‫האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו‪.‬‬
‫הכלל של "מעשה אבות סימן לבנים" הנאמר באבות‪ ,‬אומר לנו‪ ,‬שכל פרט ופרט שאירע לאבות הוא‬
‫סימן לנו (הבנים) ויש ללמוד ממנו‪ .‬אם כך‪ ,‬יש להסתכל על כל דבר ודבר שהאבות עשו כדי לנתח‬
‫ולהבין כיצד הדבר שייך לנו ומה ניתן ללמוד ממנו‪ .‬ולכן‪ ,‬התורה מאריכה מאד בסיפור האבות בפרטים‬
‫שנראים לא חשובים‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬אצל משה רבינו‪ ,‬לא ניתן להסתכל על כל דבר ודבר שהוא עושה ולהגיד שיש כאן "מעשה אבות‬
‫סימן לבנים"‪ .‬הלא משה רבינו פרש מאישתו‪ .‬משה רבינו היה ארבעים יום בהר סיני בלי לחם ומים‪.‬‬
‫אלה דברים חד פעמיים ואין בנושאים אלה מעשה אבות סימן לבנים‪.‬‬
‫הכלל ש"אין אבות אלא שלושה" מתייחס לאבות שיש ללמוד מכל מעשה ומעשה שהם עשו ולשאול‬
‫"מה אנחנו יכולים ללמוד ממעשים אלה?"‪ .‬זה שייך רק באברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪" .‬באבות אחרים"‪ ,‬אנחנו‬
‫חייבים להיות סלקטיביים‪ .‬קיימים מעשים שהם עשו שיש להם גדר של "מעשה אבות סימן לבנים"‬
‫וישנם מעשים אחרים שלא שייכים לנו ואנחנו לא צריכים ללמוד מהם‪.‬‬
‫ביום האחרון בחייו של משה רבינו‪ ,‬חל מפנה‪ .‬הוא איבד את רוב התארים החשובים שלו‪ .‬המדרש‬
‫בפרשת ויחי אומר (בראשית רבה צו‪,‬ג)‪:‬‬
‫"ואין שלטון ביום המות" רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי‪ :‬חצוצרות שעשה משה במדבר בשעה‬
‫שנטה למות גנזם הקדוש ברוך הוא שלא יהא אחר תוקע בהן והן באים אצלו דכתיב (דברים לא)‬
‫'הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם' לקיים מה שנאמר 'ואין שלטון ביום המות'‪.‬‬
‫הקב"ה גנז את החצוצרות ביום שמת משה רבינו‪ ,‬ולכן הוא לא יכל להשתמש בהן לקרא לכלל ישראל‬
‫ביום מיתתו‪ .‬הוא היה צריך לצוות "הקהילו עלי את כל זקני שבטכם"‪ ,‬כי לא היו חצוצרות‪" .‬אין שלטון‬
‫ביום המות"‪ .‬החצוצרות הם הכלים של המלך‪ .‬ואסור להשתמש בהן ביום שהמלך ירד מגדולתו ‪ -‬ביום‬
‫מיתתו‪ .‬משה רבינו ביום מיתתו כבר לא המנהיג של כלל ישראל‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הפסוק אומר בפרשת וילך (דברים לא‪,‬ב) "לא אוכל עוד לצאת ולבא"‪ .‬והלא כתוב (שם לד‪,‬ז) "לא‬
‫כהתה עינו ולא נס ליחו"? ומתרץ רש"י "שנסתתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה"‪ .‬ביום מיתתו הוא‬
‫גם שכח את מה שלמד ‪" -‬נסתתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה"‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫בתאריך ז' באדר‪ ,‬ביום האחרון בחיים של משה הוא כבר לא "משה רבינו" והוא גם לא "משה מלכינו‬
‫ומנהיגנו"‪ .‬איזה תואר נשאר למשה רבינו ביום האחרון של חייו? התשובה היא שביום זה הוא הפך‬
‫להיות "משה אבינו"‪ .‬ביום זה אנחנו אומרים "מעשה אבות סימן לבנים" על משה רבינו‪ .‬כל דבר ודבר‬
‫שמשה רבינו עשה ביום הזה אנחנו צריכים ללמוד ממנו‪ .‬במה מתבטא ה"מעשה אבות סימן לבנים"‬
‫ביום הזה? התשובה היא הכמיהה החזקה לארץ ישראל‪ .‬משה רבינו שתל בכל אחד ואחד מעם ישראל‬
‫במשך הדורות געגועים חזקים ביותר לחזור לארץ ישראל‪ .‬לא ניתן לפרש געגועים אלה בצורה רציונלית‪.‬‬
‫איך במשך כל כך הרבה דורות הגעגועים האלה נשארו כל כך איתנים וחזקים? זה בגלל התפילות של‬
‫משה רבינו וההתנהגות שלו ביומו האחרון‪ .‬זה שתל בכל אחד ואחד מבני ישראל במשך הדורות את‬
‫האהבה והרצון למסירות נפש לארץ ישראל‪ .‬ביום הזה‪ ,‬משה רבינו הפך להיות "משה אבינו" ואומרים‬
‫על כל מעשיו ביום הזה "מעשה אבות סימן לבנים"‪.‬‬
‫צבי ברנשטיין בעל תואר שני מאוניברסיטת ניו יורק‪ .‬הוא למד בישיבת רבינו חיים ברלין וישיבת מיר בירושלים‪.‬‬
‫צבי הגיע ל‪ NDS‬בשנת ‪ 1999‬ובתפקיד הנוכחי הוא מנהל מחלקה בתחום המחקר ופיתוח‪.‬‬
‫נשוי לתמר ואבא לשבעה ילדים‪.‬‬
‫רבי הולצברג מראש פינה נושא ספר תורה בטקס הקמת קיבוץ חניתה‪1938 .‬‬
‫צלם‪ :‬קלוגר זולטן‬
‫לארשי ץראל ותהימכו וניבר השמ‬
‫‪25‬‬