"התנינים הגדולים" והדרקונים בכתבי יד עבריים מצוירים בימי הביניים
שולמית לדרמ
"ÌÈȯ·Ú „È È·˙η ÌȘ¯„‰Â "ÌÈÏ„‚‰ ÌÈÈ˙‰
ÌÈÈÈ·‰ ÈÓÈ· ÌȯȈÓ
החה
נפ¨ © © $
ואת ¨"ל ¤ ¤
ה!דלי § ¥
ה)(ינ © § ¦ Ÿ
אלהי ¤את © © ¦ ¦
"וברא ¡ ¦ Ÿ
ביו החמישי לבריאה נאמר © ¦ § ¨
אלהי ¦"י טב"
ורא ¡ ¦ Ÿ
למינה © © §
"נ § ¦ ¥
ואת ¨"ל ע ¨ ¨
למינה § ¥
ה*י § ¦ ¤ ¥
$רצ © © ¦
א$ר ¨ §
מ#ת ¤ £
¨ה ¤ ¤ ¯Ÿ
)בראשית א כא( .ציונ המיוחד של "התניני הגדולי" בתיאור יו זה חורג
מהנוסח הרגיל של תיאור ימי הבריאה ,שמוזכרי בה רק סוגיה הכלליי של
החי והצומח ולא המיני המיוחדי .משה דוד קאסוטו מציי שייחוד זה בא
להתריס נגד השקפות שהיו נפוצות באומות העול בדבר מלחמות האלי הגדולי
בתניני ובמפלצות הי ,ולהדגיש כי ה' הוא שברא את כל הנבראי ובכלל
התניני ,האמורי א ה להלל את ה' ,כפי שכתוב בתהלי © §
"הלל ¤את ה' ¦מ
)המת" )קמח ז( 1.ואכ ,חכמי התלמוד ראו בהדגשה המקראית
וכל § Ÿ
)(יני § ¨
האר © ¦ ¦
¨ ¨¤
של בריאת התניני הדגשה של כוחו של אלוהי ,שברא את הבריאה כולה וברא
א את התניני הגדולי ,שעליה השליט את מרותו ומנע מה מלהחריב את
העול .התלמוד הבבלי ,במסכת בבא בתרא ,מביא את הפסוק מישעיהו )כז א(
ודורש שהתניני הגדולי היו "לוית נחש בריח ולוית נחש עקלתו" – וכי
אלוהי ברא זכר ונקבה ,והיה עליו לסרס את הזכר )נחש בריח; ראה רשב"
ש ,ד"ה נחש בריח( ולהרוג את הנקבה )נחש עקלתו; ש ,ד"ה עקלתו( כדי
שלא יתרבו ויחריבו את העול ,ולכ משתמש הנביא בלשו יחיד באמרו "את
2
התני אשר בי".
ספר הזוהר מתייחס למיתוסי הקדומי של מפלצות הי כדי לציי את ניצחו
האל על התניני 3.בעל הזוהר ,המסתמ על אגדת חז"ל ,מציי כי "ויברא אלהי
1ראה מ"ד קאסוטו ,מאד עד נח – פירוש על ספר בראשית ,ירושלי תשי"ג ,עמ' .3130
2ראה בבא בתרא עד ע"ב' " :ויברא אלהי את התנינ הגדולי' ...ר' יוחנ
אמר :זה לוית
והחזקה ©על
]וה-ד'לה § © ¨ ¨ £
ה!/ה § © § ¨
חר ' © ¨ ¨
יפקד ה' § © §
נחש בריח ולוית
נחש עקלתו
,שנאמר ' © (' ©ההא ¦ § Ÿ
א!ר © ¨([' .אמר רב יהודה אמר רב :כל
ה+#י
¤ £
והרג ¤את © © ¦
עק$ת'
§ ¨ ©
נח! ¨ © £
לוית
¨ ¨
ועל ¦ § ¨ ¨
רח § ©
נח! ¨ ¦ ©
לוית
¨ ¨
¦§¨¨
מה שברא הקב"ה בעולמו זכר ונקבה ברא ,א לוית
נחש בריח ולוית
נחש עקלתו
זכר ונקבה
ברא ,ואלמלי נזקקי
זה לזה מחריבי
כל העול כולו .מה עשה הקב"ה? סירס את הזכר והרג
הנקבה ומלחה לצדיקי לעתיד לבא ,שנאמר 'והרג את התני
אשר בי' ".
3ראה י' תשבי ,משנת הזוהר ,א ,ירושלי תשי"ז ,עמ' רפהשנט.
320
שולמית לדרמ
את התנינ" הוא סוד ,זה לוית ובת זוגו" 4.תנינ" ,חסר כתוב ,משו שהרג הקב"ה
את הנקבה והעלה אותה לצדיקי ,והתני הזכר המשי לרבו על התהו ג לאחר
מות בת זוגו ולא איפשר לקרני האור האלוהי להאיר את חשכת התהו ולעשות
את מעשה בראשית .וכשמח הקב"ה את ראשו אזי "נכנס ]התני[ בי היאורי
ונעשה נחש ,ראשו אדו כשוש ,קשקשיו חזקי כברזל ,כנפיו ]ה[ כנפי השטות
ומתפשטות בכל היאורי הה כשהוא מעלה זנבו ]והוא[ מכה ובוטש בשאר הדגי
5
אי מי שיעמוד בפניו .פיו מלהט אש".
תיאור זה בספר הזוהר ,שבו התני והנחש מתאחדי והופכי ליצור כלאיי
דרקוני אחד ,מצביע על הזיקה הקיימת במחשבה הקבלית והמדרשית בי התני,
הלוית והנחש הקדמוני .מעניי לציי כי במהל המאות הי"ג והי"ד מופיע הדימוי
של יצור הכלאיי הדרקוני המשלב יסודות של נחש ע ראש של כלב בעל קרניי,
שיניי מאיימות ,קשקשי ,רגליי ,ציפורניי וכנפיי משונות ,בכתבי יד מצוירי
נוצריי ,וא יהודיי .הא דימויי אלה נועדו להוות גור עיטורי גרידא או שנית
לייחס לה משמעות איקונוגרפית המשקפת את הל הדעות התיאולוגי והפילוסופי
של התקופה?
במאמר זה ברצוני להתייחס לקשר האפשרי בי האזכור המיוחד של ה"תניני
הגדולי" בסיפור הבריאה ופרשנותו ובי ציורי דרקוני וחיות כלאיי אחרות,
המופיעי בכתבי יד יהודיי מצוירי מארצות אירופה החל מהמאה הי"ג .ידוע
כי בכתבי יד אלה ניכרת ההשפעה של כתבי היד המצוירי הנוצריי שבאה בה
פרשנות ויזואלית לכתוב המקראי בתרגומו ליוונית )הספטואגינטה( וללטינית
)הוולגטה( ,ולפרשנות של אבות הכנסייה והוגי הדעות הנוצריי .הציורי בכתבי
היד העבריי צוירו בחלק על ידי אמני יהודי ובחלק ג על ידי אמני
נוצרי – אלה ואלה השתמשו במודלי נוצריי לצור לימוד וחיקוי 6.א ג
כשהאמני היהודי העתיקו מודלי אלה הרי ה ,או הפטרוני היהודי שהזמינו
את כתבי היד ,דאגו לשילוב של מדרשי חז"ל ופרשנות רבנית של ימי הביניי
בתוכ הציורי 7.לפיכ ,למרות שנית להבחי בבירור שמבחינה סגנונית מחקי
הציורי את הסגנו המצוי באמנות התקופה והסביבה הנוצרית )מלבד במספר
מועט של דוגמאות( ,מבחינה תוכניתֿאיקונוגרפית משקפי הציורי יסודות תוכניי
יהודיי.
בי הסממני הסגנוניי המעטי המאפייני את כתבי היד העבריי המצוירי
נית למנות את "מלות הפתיחה" ועיטוריה )במקו עיטור אות הפתיחה – האיניציאל
4
5
6
7
ש,
ש,
ראה
ראה
עמ' שלד ,לפי זוהר ח"ב ,לד ע"א.
עמ' שד ,לפי זוהר ש ,כז ע"ב.
ב' נרקיס ,כתבי יד עבריי מצוירי ,ירושלי ,1992עמ' .6515
ק' קוג'מ
ֿאפל ,אמנות יהודית בי
איסל לנצרות ,תל אביב ,2001עמ' .169163
"התניני הגדולי" והדרקוני בכתבי יד עבריי
321
הלטיני – שאי לבודדה בעברית( ואת המיקרוגרפיה ,הכתיבה בכתב זעיר היוצרת
איורי ודגמי צורניי בשולי העמוד .חומש פוליני 8,שנוצר בשנת ,1300הוא
9
דוגמה לשני סממני אלה והוא א רלוונטי לנושא מאמר זה ועניינו.
בראש הד הראשו של ספר בראשית בכתב היד של חומש פוליני )ראה לוח (3
מופיעה מילת הפתיחה "בראשית" הנתונה בתו לוחית מקושטת .אותיות המילה
כתובות בכתב גדול על רקע של עיטור פיליגר אדו וסגול לסירוגי .הלוחית
ממוסגרת בשלושת צדדיה ברצועות כחולות שבתוכ דימויי דרקוני .בצד הימני,
לאורכו של הד ,נראית במאונ דמות כלאיי ,המצוירת בשיטת המיקרוגרפיה
ויוצרת איור של תני המייצג חיית מי דמוית דרקו ,שקשקשיו מודגשי ,ראשו
כראש כלב שפיו פעור ,קרניו מחודדות ,רגליו קצרות ,וזנבו המסולסל מסתיי
בסנפירי .קו ההיק וכל הפרטי של התניֿהדרקו כתובי בכתיבה זעירה
)מיקרוגרפיה( הכוללת את נוסח המסורה של מעשה היו החמישי ע המילי
"ויבדל בי מי למי" .ייתכ שהמילי רומזות לאזכור המיוחד של התניני
10
הגדולי בבריאת כל יצורי המי כסמל לשלטונו המוחלט של הקב"ה על בריאתו.
ביטוי ציורי המתייחס במפורש לאזכור של ה"תניני הגדולי" ביו החמישי
לבריאה אי למצוא בממצא היהודי ,מלבד ביצירה אחת מימי הביניי ,הלא היא
דפי הפתיחה של הגדת פסח בכתב יד מצויר מאמצע המאה הי"ד המכונה "הגדת
סרייבו" 11.הממצא האמנותי הנוצרי לעומת זאת¦ ,הרבה לעסוק בבריאת העול ולצייר
את היצירה של כל אחד מששת ימי הבריאה ,שזכו לכינוי "הקסמרו" ).(Hexameron
התמונה המתארת את מעשה היו החמישי בהגדת סרייבו מציגה דגי במי
ועופות בצמרות העצי בתו מסגרת עגולה המחולקת לי ,אר ושמי .בי היצורי
שבמי נראה דג שממדיו גדולי משאר היצורי האחרי שבמי ,וקרוב לוודאי
שהוא מייצג את ה"תניני הגדולי" 12.תמונה דומה ,המתארת א היא את היו
8ראה נרקיס )לעיל ,הע' ,(6עמ' 115לוח .24כתב היד נמצא כיו בספרייה הלאומית של
פריס ומספרו הקטלוגי הוא Paris, Bibliotheque Nationale, Cod. Hebr. 36
9נוצר על ידי הסופר יוס מפונטרלייה ) (Pontarlierשבצרפת )כיו בגבול שווי( ,שבתקופת
יצירתו של החומש היה המקו נתו
לשלטו
הקיסר הגרמני.
10ראה תשבי )לעיל ,הע' .(3עמ' שג.
11הגדת סרייבו ,Sarajevo, Bosnian National Museum ,היא כתב יד שנכתב וצויר בחבל
קטלוניה שבספרד ,בראשית המחצית השנייה של המאה הי"ד .ההגדה פורסמה לראשונה על ידי
מולר ופו
שלוסר )Die Haggada von Sarajewo. ,(David H. Muller und Julius V. Schlosser
.Eine spanisch-jüdische Bilderhandschrift des Mittelalters, Vienna 1898למהדורת הפקסימיליה
ראהEugen Werber, The Sarajevo Haggada, Belgrade and Sarajevo 1999 :
12ראה ש' לדרמ
וק' קוג'מ
ֿאפל" ,הבריאה יש מאי
וביטויה החזותיי בהגדת סרייבו" ,אמנות
והיסטוריה ,בעריכת ירחמיאל כה
,ירושלי )בהכנה(; מאמר זה ראה אור לראשונה באנגלית“The :
Sarajevo Haggadah – The Concept of Creatio ex nihilo and the Hermeneutical School Behind
It”, Studies in Iconography 25 (2004), pp. 89-127 fig. 2
322
שולמית לדרמ
החמישי לבריאה ,מופיעה ב"ביבליה מורג" ) ,(Biblia Morganמספריית פירפוינט
מורג בניו יורק ) (New York, Pierpont Morgan Libr. MS. 638שהוא כתב יד
נוצרי המתואר למאה הי"ג וייתכ ששימש מודל להגדת סרייבו 13.התמונה מציגה
את ה"תניני הגדולי" בדמות לוית יחיד גדול השט בי דגי הי .הלוית ב"ביבליה
מורג" מופיע שוב ג בתמונה הבאה בסדרה – המתארת את מעשה היו השישי –
ומציגה את בעלי הכנ ,את יצורי המי ,את חיות השדה ואת האד ליד כל שנברא
עד כה במהל ימי הבריאה .בהגדת סרייבו לעומת זאת ,בתיאור מעשה היו השישי,
האד יושב על האדמה על רקע כל היצירה של ששת ימי הבריאה ,כולל המאורות,
הצמחי ,בעלי כנ וחיות השדה ,א ללא הדג הגדול או הדגי האחרי .ייתכ
שתיאור המי בתחתית העיגול הממסגר את כל אחד מימי הבריאה בהגדה זו ,ללא
ציו חיות המי ביו החמישי לבריאה ,בא להדגיש את ניצחו הקב"ה על "התניני
הגדולי" ואת שלטונו הבלעדי והמלא בבריאה כולה.
בי היצירות הנוצריות הרבות שהאמני מתייחסי בה ל"תניני הגדולי"
מרשי במיוחד הדימוי המופיע בתיאורי הבריאה בפסיפס המכסה את פני הכיפה
של כנסיית ס מרקו שבוונציה .פסיפס נוצרי מרהיב זה ,שנוצר במאה הי"ג ,מציג
את דגי הי ועופות השמי – מעשה היו החמישי – בצורה הנאמנה לדימוי
הטבעי .במרכז הפסיפס ,בי יצורי המי השוני ,בולט יצור דימוני בעל פני
ארוכות ,פה גדול מלא שיניי מאיימות ,צוואר ארו מכוסה בקשקשי ,גו של
נחשֿדרקו בעל גבשושיות ענקיות על גבו ,רגלי קצרות וטפרי חדי וזנב דמוי
דג ע סנפירי בסופו )ראה לוח .(4קורט וייצמ 14רואה ביצור זה את "התני
הגדול" ,שתרגומו ביוונית "מפלצת י" ) ,(Ketosותיאורו מושפע מפרשנותו של
בסילאוס )בישו קיסריה במאה הרביעית ,שנחשב לאחד מגדולי הוגי הדעות בכנסייה
הנוצרית( ,שבספרו על הבריאה ,ההקסמרו ,תיאר בדרשתו )Hexaemeron, Homily
(VIIאת היצורי השוני שנבראו במעשה בראשית .דמות ה"תני הגדול" לפי
בסילאוס היא דמות של דרקו שגבשושיותיו המעוגלות מבצבצות מעל למי בדמות
הרי המתנשאי כאיי בי .יצור זה מתאי באופיו למשתמע מפסוקי שוני
" ©ההא ¦ § Ÿ
בתנ" ,שבה הקב"ה נלח בתני ,בלוית ובנחש הקדמוני© :
יפקד ה'
והרג
עק ¨ ת § ¨ ©
נח© £ $
לוית ¨ ¨
ועל ¦ § ¨ ¨
רח § ©
נח© ¦ ¨ $
לוית ¨ ¨
והחזקה ©על ¦ § ¨ ¨
וה!דלה § © ¨ ¨ £
ה$/ה § © § ¨
חר © ¨ ¨
§ ©§
לע
מאכל § ¨
))נ( © ¨ £
לוית ¦ § ¤
רא$י ¦ § ¨ ¨
ר0צ) ¨ ¥
"א)ה ¦ © § ¨
" )ישעיה כז א(; © ¨
א$ר © ¨
ה)(י ¤ £
¤את © © ¦
13על האפשרות של קשר סגנוני בי
הגדת סרייבו ל"ביבליה מורג
" ראהHerbert R. Broderick, :
“Observations on the Creation Cycle of the Sarajevo Haggadah”, Zeitschrift für Kunstgeschichte
– 47 (1984), pp. 320-332בעמוד 329משווה המחבר בי
ציורי הבריאה בהגדת סרייבו לציורי
שב"ביבליה מורג
" ד 1א1 ,ב; וראהSydney C. Cockerell, Old Testament Miniatures: A :
Medieval Picture Book with 283 Paintings from the Creation to the Story of David, London
1975, figs. 25-2
14ראהKurt Weitzmann-Herbert L. Kessler, The Cotton Genesis, Princeton 1986, p. 50 :
"התניני הגדולי" והדרקוני בכתבי יד עבריי
323
ות(י" )ש צא יג(;
"פיר § © ¦
)רמס § ¦
)ד Ÿ § ¦ ¯Ÿ
ופת ¦ §
$חל ¨ ¤ ¤
"על © ©
לצי" )תהלי עד יד(; ©
§ ¦¦
ל#חק " )ש קד כו(.
יצר) § © ¤
לוית ¤זה ¨ © § ¨
יה ¥כ ¦ § ¨ ¨
אנת § ©
"¦ ¢ $
¨
דימוי הדרקו מתאי א לתפיסה שהיתה לפרשני התלמוד בימי הביניי ל"צורת
16
הדרקו" שבמסכת עבודה זרה 15.הדרקו על פי פרשנות הוא יצור דמוי נחש,
17
"שיש בו ציצי קשקשי הרבה לבי סנפירי ,כקשקשי הדג".
בציורי אלה ,ובציורי אחרי ,מזוהה הדרקו ע התני ,ע הנחש הקדמוני,
וא ע השט המנסה להמריד את אד וחוה נגד הקב"ה .ואכ ,מעניי לבחו
בעניי זה את תבליט הברונזה של הנחש בדלתות הכנסיה של מיכאל הקדוש
בהילדסהיי ) (St. Michael, Hildesheimשבגרמניה 18.התבליט ב המאה הי"א
מציג את הנחש כיצור דמוי דרקו לרגליה של חוה ,השולחת אצבע מאשימה אליו
עת האל גוער בה ובאד על חטא .לפנינו יצור כלאיי דרקוני בעל גו של נחש,
זנב מפותל ,רגלי קצרות וטפרי ארוכי ,כנפיי הצמודות לגבו ,פיו פעור ויוצאות
ממנו להבות אש .נראה שההשראה לדימוי בתבליט דלתות הכנסיה ניזונה ג
מהתרגו ליוונית ולשפות הלטיניות של המילה "תני" למילי כגו "מפלצת י",
"לוית" ו"דרקו" ,וג מהסמיכות הקיימת בי ה"תני" ל"שט" בתפיסה הנוצרית
של "חזו יוחנ" )כ ב( ,ש נאמר ש"הוא תפש את התני ,הנחש הקדמוני אשר
הוא המלשי והשט" )התרגו לקוח מהברית החדשה של החברות המאוחדות
לכתבי הקודש ,ישראל .(1976
הנחש המתואר כיצור דמוי דרקו בדלתות הברונזה בהילדסהיי והנחש המוצג
בס מרקו כדמות התני הגדול בתיאורי היו החמישי לבריאה ,ממחישי אפוא
את התפיסה הנוצרית )הקיימת א ביהדות( שלפיה הנחש הקדמוני ,הלוית והתניני
הגדולי ,מייצגי יחדיו את כוחות הרע – את הסיטרא אחרא של הבריאה .ואכ,
דימויו הציורי של הנחש בסיפור הבריאה ובסיפור ג העד מדגיש את זיקתו של
יצור זה לשט ואת מאמציו להכשיל את אד וחוה בפתותו אות לאכול ¥ ¥
מ"ע
ה'עת טב ¨ ¨ורע".
©© ©
המורכבות האיקונוגרפית של דמות הנחש בסיפור ג עד מוצאת את ביטויה
ביצירות נוצריות נוספות מהמאה הי"ג ,שהנחש מופיע בה כדמות כלאיי
המורכבת מגו של תניֿנחש בעל כנפיי ,רגליי וראש של אישה .דמות זו
מופיעה בפיסול מונומנטלי בשערי הקתדרלות הגותיות של "נוטרד" )(Notre-Dame
15עבודה זרה פ"ג מ"ג" :המוצא כלי ועליה צורת חמה ,צורת לבנה ,צורת דרקו
,יוליכ
לי המלח".
16רש"י ,ש מב ע"ב ,ד"ה דרקו
.
17פירוש המשניות לרמב" ,ש )על פי הנדפס בש"ס וילנא(.
18ראהAdam S. Cohen & Anne Derbes, “Bernward and Eve at Hildesheim”, Gesta 40, :
1 (2001), pp. 19-38 fig 9
324
שולמית לדרמ
בפריס 19,בריימס ) (Reimsובאמיי ) 20.(Amiensבכל אחת מהקתדרלות מופיעה
הסצנה של החטא הקדמו ,שמוצגי בה אד ,חוה והנחש כשהוא מפותל סביב
הע .ה מוצגי בבסיס הפסל של מריה המוכרת כדמות "חוה השנייה" ,זו שבכוחה
לכפר על חטאה של "חוה הראשונה".
דמות הנחש כיצור כלאיי בעל ראש אישה מצוירת א בכמה כתבי יד נוצריי
מצרפת ממחצית המאה הי"ג 21.לדוגמה ,בכתב היד הנוצרי של "ביבליה מורג"
נראה נחש בעל ראש אישה ,שרגליו צמודות לגזע הע וכנפיו אדומות )ראה
לוח .(5לפנינו דמות כלאיי דרקונית שיש לה כל התכונות הציוריות המוכרות
מתיאור "התניני הגדולי" המייצגת כא את הנחש הקדמוני ,דהיינו את היצר
הרע נציגו של הסטרא אחרא האורב לאד ולחווה ומפתה אות לבחור ברע.
מעניי ,שלקראת סו המאה הי"ג מופיעה הסצנה של סיפור ג עד בשני כתבי
יד יהודיי שמוצא מצפו צרפת :מכלול לונדו )המכונה ג "המכלול העברי
מצפו צרפת"( 22ומשנה תורה של קאופמ 23.בשני כתבי יד אלה סגנו הציור הוא
19הנחש בעל ראש האישה בתבליט הפיסולי נראה בשלוש הקתדרלות .בנוטרד נוצרו
התבליט והפסל בשנת 1220ושופצו במאה הי"ט על ידי לסוס ויאולט לה דוק
) .(Lassus-Viollet-le-Ducנית
עדיי
לראות את הדמיו
למקור בפסלי שבקתדרלות באמיי
ובריימס למרות השיפו המאוחר.
20לתמונות ראה;Allan Temko, Notre Dame of Paris, New York 1959, pp. 200-201 :
וראה ג ש' לדרמ
" ,פני נחש כפני חוה" ,אמנות והיסטוריה )לעיל ,הע' .(12
21להל
מספר מאמרי העוסקי בנחש בעל ראש אישהJ.K. Bonnell, “The Serpent with a :
Human Head in Art and in Mystery Play”, American Journal of Archaeology 21, 3 (1917),
pp. 255-291; H.A. Kelly,“‘The Metamorphoses of the Eden Serpent During the Middle Ages
and Renaissance”, Viator 2 (1971), pp. 301-327; N.C. Flores, “‘Efigies Amicitiae... Veritas
Inimicitiae': Antifeminism in the Iconography of the Woman-Headed Serpent in Medieval
and Renaissance Art and Literature”, Animals in the Middle Ages: A Book of Essays, ed.
Nona C. Flores, New York 1996, pp. 167-195 ; F. Gussenhoven, “The Serpent with a
Matron’s Face: Medieval Iconography of Satan in the Garden of Eden”, European Medieval
Drama 4 (2000), pp. 207-230
22ספר המכלול ,הנמצא כיו בלונדו
,נוצר בצפו
מזרח צרפת בשנת 1280לער ,והוא אחד
מכתבי היד העבריי המצוירי המפוארי ביותר מאשכנז במאה הי"ג – לפרטי עליו ראה נרקיס
)לעיל ,הע' ,(6עמ' ;113פרטי על הציור נית
ללמוד מהקטלוג שהוציא ג' מרגליות עבור הספריה
הבריטיתLondon British Library Add. MS. 11639 Y – G. Margoliouth, “An Ancient :
Illuminated Hebrew MS. at the British Museum”, JQR 17 (1905), pp. 193-197; idem, Catalogue
of the Hebrew and Samaritan Manuscripts in the British Museum, III, London 1965, p. 425
no. 1056; Y. Zirlin, The North French Hebrew Miscellany, II: Companion Volume to an
Illuminated Manuscript from Thirteenth-Century France in Facsimile, ed. Jeremy Schonfield,
London 2003, p. 127
23כתב היד של ספר "משנה תורה" של הרמב" באוס קאופמ
בבודפשט ,הנקרא א "קודקס
מימוני" ) ,(Codex Maimuniהוא כתב יד גדל ממדי .כתב יד זה הוא העתק מצויר של "משנה
תורה" של הרמב" כשכל אחד מארבעה עשר ספריו מעוטר בד פתיחה מצויר" .קודקס מימוני",
"התניני הגדולי" והדרקוני בכתבי יד עבריי
325
גותיֿצרפתי ,וסצנה זו מכילה בתוכה את כל היסודות של סיפור הפיתוי :אד עומד
מימי לע הדעת ,חוה משמאלו והע במרכז ,כשהנחש בעל ראש האישה מלופ
סביבו .יעל צירלי בדעה שבחירת של מודלי ציוריי מסוימי מכתבי יד נוצריי
ושילוב בכתבי יד עבריי מצוירי מצביעה על מצב המיוחד של היהודי במאה
24
הי"ג.
יצור הכלאיי הדרקוני מופיע בספר המכלול של לונדו בשתי תמונות שונות,
נתונות בתו מדליוני עגולי המשתרעי על פני עמוד של .תמונה אחת מציגה
את אד וחוה והנחש בעל ראש האישה; 25תמונה שנייה מציגה את "נחש הנחושת"
כיצור כלאיי דרקוני בעל פני חיה ,קרני איל ,כנפיי ,גבשושי לאור הגו ,רגליי
קצרות וזנב נחשי מפותל ,הניצב על כרכוב מעל לאנשי המתבונני אליו מלמטה
כלפי מעלה 26.סביר להניח שהנחש המתואר כיצור כלאיי בעל כנפיי ומראה
דרקוני שואב את מקורותיו הצורניי מהאמנות הנוצרית כמו ג מהמקרא ,שהרי
הסיפור בספר במדבר עוסק "בנחשי השרפי" ,שה' שלח להעניש את בני ישראל,
27
ועוסק א ב"שר" שהוצג על נס כ"נחש הנחשת".
ציור ה"שר" שהביא רפואה ומזור מנשיכת הנחשיֿהשרפי כשבני ישראל
הביטו בו בכוונ את מבט כלפי האל בשמי ,מתאי לגישה האיקונוגרפית
המאפיינת את ציורי הנחשֿהדרקו .לפי גישה זו "התניני הגדולי" ,נחש ג עד
וכ הנחשיֿהשרפי במדבר ,ה יצורי המייצגי את כוחות הרע ,א כול נוצרו
על ידי בורא העול וה כפופי למרותו ומשמשי שלוחיו .מכא ,שדימוי
החזותי של התני ,הלוית ,הדרקו ,השר ,נחש בריח ונחש עקלתו ,נועד להדגיש
שנוצר בשנת ,1296הוא אחד משיאיה האמנותיי של אסכולת כתבי היד העבריי המצוירי בצרפת
בסו המאה הי"ג – ראה :נרקיס )לעיל ,הע' ,(6עמ' G. Sed-Rajna, “The Illuminated Pages ;127
of the Kaufmann Mishneh Torah”, Codex Maimuni, Budapest 1984, pp. 29-39, 140
24יעל צירלי
)לעיל ,הע' ,(22עמ' ,130125טוענת כי המאה הי"ג ידועה כעיד
שבו הוויכוח
בי
היהודי והנוצרי היה לכלי נשק בידי הכנסיה ,שהיתה נחושה בדעתה להוכיח את עליונות
הנצרות על היהדות .היהדות הוצגת בדמות אישה מושפלת שעיניה מכוסות לעומת האקלסיה הגאה
והזקופה .היהודי מציד הגיבו בפרשנות התנ" המבוססת על פשט ולא על דרש ,וענו בפרשנות
לטענות וההאשמות הנוצריות .לדעת צירלי
מאבק זה מצא את ביטויו במכלול העברי מצפו
צרפת.
25ראה מכלול לונדו
)לעיל ,הע' ,(22ד 520ב .את התמונה נית
לראות ג בעמוד 17תמונה 7
בספרה של גבריאל סדֿריינה )The Hebrew Bible in Medieval Illuminated ,(Gabrielle Sed-Rajna
Manuscripts, New York 1987
26ראה מכלול )ש( ,ד 742ב; וראה גMarc M. Epstein, Dreams of Subversion in :
Medieval Jewish Art and Literature, University Park, PA 1997, p.84 fig. 30
הע ¤אל
ו(בא ¨ ¨
מ(%ראלŸ ¨ © .
ו(מת ©ע ¨רב ¦ ¦ § ¨ ¥
הע © ¨ ¨
וינכ ¤את ¨ ¨
ה0רפי © § © §
ה+ח!י © § ¨ ¦
"וי!$ח ה' ¨ ¨ע ¥את © § ¨ ¦
© © § © 27
מ!ה § ©עד
ו(ת&$ל ¤ Ÿ
ה+ח! © ¦ § © ¥
מעלינ ¤את © ¨ ¨
ויסר ¥ ¨ ¥
הת&$ל ¤אל ה' § ¨ ¥
וב ¦ § © ¥
חטאנ ¦*י ¦ד © §רנ ©בה' ¨ ¨
ו(אמר ¨ ¨
מ!ה © § Ÿ
¤Ÿ
ו(ע%
וחי© © © .
את' ¨ ¨
וראה Ÿ
ה¨ ¨ § !+
והיה ¨*ל © ¨
את' ©על ¥נס § ¨ ¨
ו%י Ÿ
%ר § ¦
ע%ה §ל ¨ ¨
מ!ה ¥ £
ו(אמר ה' ¤אל ¤ Ÿ
̈הע¤ Ÿ © .
¨
וחי" )במדבר
ה+ח!ת ¨ ¨
נח! © § ¤ Ÿ
וה ¦ יט ¤אל § ©
ה+ח! ¤את ¦אי! § ¦
נ! © ¨ ¨
והיה ¦א ¨ ©
ה+ס § ¨ ¨
וי%מה ©על © ¥
נח!ת © § ¦ ¥
נח! § ¤ Ÿ
מ!ה § ©
¤Ÿ
כא וט(.
326
שולמית לדרמ
שכוחות הרשע ה חלק בלתי נפרד של הבריאה עצמה .ג הניסוח המקראי מדגיש
גישה זאת בשימושו בפועל "ברא" לגבי יצירת של השמי ,האר ,האד
וה"תניני הגדולי" ,בעוד שלגבי שאר מעשה בראשית השימוש הוא בפעל
"עשה" .הנביא ישעיה משתמש א הוא בפועל "ברא" כדי להדגיש כי אלוהי
ברא ¨רע ¦ £
¥
ח¤ Ÿ $
ברא ¤ Ÿ
¥
¥
אני ה'
ע#ה ¨$ל
"יצר אר
הוא "בורא החש" ככתוב
ע#ה ¨כל ¥א ¤ה" )מה ז(.
¤Ÿ
חשוב לציי כי במאות הי"ג והי"ד היה נפו מאוד השימוש בדרקוני .יצורי
הכלאיי הדרקוניי מופיעי בכתבי היד בראש ד או בתחילת קטע ,כשה משובצי
לתו הפנלי המקיפי את אותיות הפתיחה )איניציאלי( או כמרכיב קישוטי
במסגרות שסביב הדפי .הדעה הרווחת היא שהופעת של הדרקוני הושפעה מ
28
הסגנו הגותי הצרפתי ,שאמניו השתמשו בדמויות גרוטסקיות כמרכיב קישוטי.
מרי הברו 29,על סמ מחקר סטטיסטי שערכה על דימויי דרקוני המופיעי
במאה ועשרי כתבי יד לטיניי מהמאות הי"ג והי"ד ,הציעה תאוריה חדשה ,שלפיה
אי לראות בדימויי הדרקוני עיטורי קישוטיי בלבד אלא נית ללמוד מה
רעיונות הקשורי לטקסטי שאות ה מעטרי.
במחקרה ניתחה הברו את דימויי הדרקוני המופיעי בטקסטי תנ"כיי ,בספרי
תהלי צרפתיי וא בכתב יד עברי ,ומצאה זיקה איקונוגרפית בי ציוריה של
הדרקוני לבי הגות העיונית ,התיאולוגית והפילוסופית של הוגי הדעות הנוצרי
והיהודי בתקופה ,בעיקר סביב נושא הטוב והרע בבריאה .לדבריה ,נית להבי
את השימוש הרב והמגוו בדימויי הדרקוני בכתבי היד כשלומדי את הרעיונות
הדתיי שהתפתחו החל מהמאה הי"ב ובוחני את הספרות הליטורגית של התקופה
ואת מסריה השוני .הדרקוני לדעתה ה תוויות ציוריות שנועדו לסמ עקרונות
תיאולוגיי המצויי בכתבי שה מעטרי .באותה מידה ,ציורי הדרקוני רומזי
להסתייגויות והבדלי בגישות השונות לעקרונות אלה .נית לומר שהדרקוני
המשולבי לתו הכתבי התנ"כיי או הליטורגיי ממחישי את כוחות הקדושה
הטמוני במילה הכתובה בכ שה ,הידועי כמייצגי כוחות הרע ,מקשטי את
30
הכתוב בהופעת כיצורי כנועי וצייתני.
הדרקו שתואר לעיל כעיטור שוליי בד הפתיחה של ספר בראשית בחומש
פוליני )ראה לוח (3איננו הדרקו היחיד המופיע בכתבי יד יהודיי .כתבי יד
אשכנזיי מצוירי רבי מהמאות הי"ג והי"ד מקושטי א ה בדרקוני ויצורי
כלאיי רבי .כתבי היד כוללי חומשי כגו החומש של הדוכס מססקס מדרו
28
1966
29
1985
ראהLilian Randall, Images in the Margins of Gothic Manuscripts, Berkeley & Los :
Angeles
ראהM.E. Hebron, Statistical Studies of the Iconography of the Dragon in Biblical :
Texts of the 13th and 14th Centuries, London
30ש ,עמ' .8
"התניני הגדולי" והדרקוני בכתבי יד עבריי
327
גרמניה משנת 31,1300מחזורי תפילה כגו "המחזור המשולש" מדרו גרמניה
33
משנת 1320לער 32,או המחזור הכפול משנת 1290לער השמור בוורוצלאו.
איליה רודוב 34,בשאלתו הא הדרקוני בקישוטי בתי הכנסת האירופיי ה
סמל הרוע ,מציג את ד הפתיחה לתפילת שחרית ליו הכיפורי מתו "המחזור
הכפול" 35.בתמונה שער בעל קשת גדולה המשתרע על פני עמוד של )ראה
לוח ,(6שמייצג את שערי הרחמי הנפתחי ביו הכיפורי בפני כל אד מישראל.
בשערי כתובות מילות תפילה של היו הקדוש; בחלל הקשת של השער מופיעה
המילה הראשונה של התפילה" ,ברו" ,כשהיא כתובה באותיות גדולות על רקע
פיליגר .שני דרקוני צהובי משני צידי המילה מותחי את צוואריה ופניה
כלפי מעלה אל עבר המדליו הנמצא בראש הקשת ,שמצויר בו כסא מהודר .שני
הדרקוני יורקי אש מפיותיה הפעורי ,כנפיה ירוקות ,אוזניי לראשיה,
רגליה קצרות וזנבותיה מפותלי .המילה "שערי" המוזכרת בתפילה "שערי
רחמי" נתונה בתו פאנל מלבני המקושט משמאל באריה המשתלב לתו האותיות
הסופיות של "שערי" ומימי בדרקו ירוק בעל כנפיי צהובות העומד זקו ומתבונ
במילה "שערי" מלמעלה .רודוב מחזיק בדעה כי הדרקו והאריה ה חיות שטניות,
שלוחות הרע ,וה אוחזות במילה "שערי" כדי לחסו את שערי הרחמי ולמנוע
מתפילות ע ישראל ביו הכיפורי לעלות השמימה אל כסא הכבוד .לדבריו ,שני
הדרקוני ה נציגי השט ,אויב האל ,השוא לשבת על כסא המלכות האלוהי.
ארבעת המדליוני בעמודי השער משמשי תחלי לבסיס ולכותרת של שני
העמודי; בתוכ מצוירות ארבע חיות הקודש מתיאור המרכבה בספר יחזקאל )י
יד( :הנשר ,המלא ,האריה והשור.
מרק אפשטיי העוסק בספרו בדרקוני למיניה מביא מקורות יהודיי רבי
מהתנ" מהמדרש ,מהתלמוד ומהספרות הרבנית העוסקי ביצורי הדרקוניי בסיפור
הבריאה ,ג עד ונחש הנחושת 36.אפשטיי משתמש בפרשנות התורה )בריאת
התניני( של רבנו אלעזר מוורמס )אשכנז ,(11301260 ,כמשקפת את תפיסת של
חסידי אשכנז לגבי כוחו של התניֿהדרקו לאיי על כסא הכבוד ולהפחיד אפילו
31לתמונה ראה נרקיס )לעיל ,הע' ,(6עמ' 131לוח London, British Library, MS ADD. :32
15282
32ראה :ש ,עמ' 135132לוח ;3334שרית שלוֿעיני ,המחזור המשולש ,עבודת דוקטור,
האוניברסיטה העברית ,תשס"א.
33
34
63-84
35
ראה ש ,עמ' 55תמונה Wrozlaw, University Library, Or .1.1 ;53
ראה Ilia Rodov, “Dragons: A Symbol of Evil in European Synagogue Decoration?”, :
Ars Judaica 1 (2005), pp.
ראהDouble Mahzor, 2, Esslingen (?) ca. 1290, Wroclaw, University Library Cod. :
,Or. 1ד 89ב.
36ראה אפשטיי
)לעיל ,הע' ,(26עמ' .9570
328
שולמית לדרמ
את המלאכי 37.לדעתו ,חסידי אשכנז התמודדו ע שאלת ההתאמה ההרמונית שבי
תפיסת הכפייה הדטרמיניסטית לבי תפיסת הבחירה החופשית המושגת על ידי
הגבלת כוחו של הדרקו 38.לדבריו ,חסידי אשכנז ראו בדרקו יצור בעל כח ממשי
א הבינו ,בהשפעת המסורת התלמודית והמדרשית ,שעוצמתו איננה בשליטתו אלא
היא שייכת לאלוהי ,שברא יצור זה יחד ע כל היצורי האחרי ,ולכ תפילת
39
וכניעת היא לבורא העול השולט בכל.
אפשטיי מציי כי למרות נוכחות המרשימה של הדרקוני במקורות היהודיי
הספרותיי אי למצוא כמעט את הדרקו הקדו באמנות היהודית .לדעתו ,א
כשמופיע הנחש הקדמוני בכתבי יד יהודיי אי בדימויו כל ייחוד יהודי והוא
מועתק מהאמנות הנוצרית ,כמו למשל במקרה של יצור הכלאיי המתאר את נחש
ג עד בעל ראש האישה או השר ,הלא הוא "נחש הנחושת" ,המופיע כיצור בעל
כנפיי 40.לדבריו ,רוב הדרקוני המופיעי באמנות היהודית של ימי הביניי ה
חיקוי מובהק של היצורי הגרוטסקיי הנראי במסגרות עיטוריות של כתבי יד
נוצריי.
את הפרק המוקדש להכנעת הדרקוני מסכ אפשטיי באומרו דברי אלה:
כפי שהבחנו ,הדרקו התנ"כי במקור היה בעל הוד אלוהי בזכות עצמו ,א
הוא שינה את צורתו והוויתו והפ ליציר אלוהי ולאחר מכ למורד באלוהי
שהובס ונכנע על ידו .הדרקו מתואר בתנ" ומאוחר יותר א בספרות הרבנית
כיצור כבול שכבליו אינ מרתיעי אותו והוא מתאמ כל העת לברוח ולהימלט,
להשתחרר ולתקו את האל כדי להשתלט על כיסאו ולרשת את מקומו .בצורה
הדרגתית הושג עמו במהל ימי הביניי הסכ שלו קר ,שהושתת על היסודות
המיתיי בדימויו .הדרקו נעשה עתה למטפורה תיאולוגית של האלוהי עצמו,
41
דמות חיובית ומבויתת.
כדי לבחו דברי אלה ,ואחרי ,שנאמרו עד כה ביחס לדרקוני ומקומ בטקסט
הליטורגי נתבונ במחזורי תפילה מהמאות הי"ג והי"ד שפיוטיה עוטרו בדימויי
דרקוני .ננסה לבדוק הא נוכחות של יצורי כלאיי אלה נועדה לקישוט בלבד
או הא ה נוספו לכתוב מתו רצו להציג כיצורי כנועי שמנסי להיחל
ולתקו את האל ולהשתלט על כיסאו? הא נית לראות בדרקוני מטפורה תיאולוגית
של האל עצמו ,כדבריו של אפשטיי ,או שמא נועדו יצורי אלה להעביר מסרי
ולבטא באופ חזותי פירושי שניתנו לתפילות ולפיוטי השוני.
37ש ,עמ' .79
38ש ,עמ' .77
39ש ,עמ' .82
40ש.
41ש ,עמ' ;95התרגו שלי – ש"ל.
"התניני הגדולי" והדרקוני בכתבי יד עבריי
329
הדוגמה הראשונה היא תפילת "כל נדרי" )ראה לוח (7במחזור המשולש כר
אוקספורד 42.בד הפתיחה לתפילה זו המילה "כל" כתובה באותיות גדולות מאוד
ע עיטור של שני דרקוני המצוירי מתחת למילה ושתי דמויות כלאיי מעליה.
הד כולו ממחיש את אווירת הימי הנוראי של "ובכ ת פחד ה' אלהינו על
כל מעשי ואימת על כל מה שבראת ויראו כל המעשי וישתחוו לפני כל
הברואי" 43,או של "ונתנה תק קדושת היו כי הוא נורא ואיו ...וכל באי עול
יעברו לפני כבני מרו" .ציור של שני הדרקוני מטילי האימה מצביע על המסר
העיקרי של יו הכיפורי ,שבו כל הברואי משתחווי ומרכיני את ראש לפני
שליט העול.
ייצוג של דמויות אלה במחזור מתאי לפרשנותו של ר' דוד אבודרה )ספרד,
המאה הי"ד( לתפילה "ובכ ת פחד" ,שבה הוא מתייחס לתניני במעשה בראשית:
ובכ ת פחד ה' אלהינו על כל מעשי ע"ש )עי' הושע ג ,ה( "ופחדו אל ה'
ואל טובו" .ואימת על מה שבראת ע"ש )משלי כ ,ב( "נה ככפיר אימת
מל" .ותמצא כי בכל מעשה בראשית נאמרה עשייה ולא נאמר בריאה אלא
בשמי ואר ותניני ואד .וזהו שאמר ת פחד ה' אלהינו על כל מעשי
כדי שייראו מלפניו וזהו שאמר אחר כ וייראו כל המעשי ואימת על כל
מה שבראת שה השמי והאר והתניני והאד .והטע כי יש בני אד
שה עובדי את השמי ואת האר ואת התניני שבי .וג יש בני אד
שעושי עצמ אלוהות ועל כ אמר ת אימת על הנבראי האלו שה טועי
ומתגאי בעצמ ויחזרו כל לעבד בלבב של וזהו שאמר אחר כ וישתחוו
לפני כל הברואי כלומר אות שלא משתחוי אלי ג השמי והאר
והתניני שהיו עובדי כל יעשו אגודה א' לעשות רצונ בלבב של וזש"ה
)צפניה ג ,ט( "כי אז אהפו אל עמי שפה ברורה לקרא כל בש ה'" וזהו
החלוק שנאמר פחד על מעשיו ואימה על ברואיו .כי אימה היא גדולה מפחד
44
ולפיכ אמר אימה על הברואי הנכבדי ופחד על הפחותי.
הנה כי כ ,ר' דוד אבודרה בחר דווקא ב"תניני הגדולי" ובריאת המיוחדת
במעשה בראשית כדי להמחיש את הפחד והאימה של "ובכ ת פחד ה' אלהינו".
42ראה שלוֿעיני )לעיל ,הע' ,(32ד 100בOxford, Bodleian Library, Vol. III, Mich. 619 :
43תוכ
תפילה ייחודית זו לימי הנוראי ,החוזרת בכל תפילות העמידה של ראש השנה ויו
הכיפורי ,מתייחס לפחד ולאימה הממלאי את כל האר ביו הדי
וליחס היראה של כל הברואי
לבורא העול.
44ספר אבודרה ,ירושלי תשכ"ג ,סדר תפלת ראש השנה ,עמ' רסב .ישראל תאֿשמע ,מנהג
אשכנז הקדמו
,ירושלי תשנ"ב ,עמ' ,153מציי
כי בעקבות השתקעותו של הרא"ש ובני חוגו
המרובי בטולדו בראשית המאה הי"ד נוצר בספרד מחנה אשכנזי שהיתה לו השפעה רבה מאוד,
כ שנית
למצוא בפרשנותו של ר' דוד אבודרה השתקפות של רעיונות המיוצגי חזותית בכתבי
היד האשכנזי בני המאה הי"ג.
330
שולמית לדרמ
דימוי התניני ,שבו הוא משתמש כדי לסמל את היראה ,תוא אפוא לדימוי הציורי
של הדרקוני במחזורי התפילה של הימי הנוראי ולרעיו הכרת כל הנבראי,
ובה ג "התניני הגדולי" ,בשלטו האלוהי.
התמונה שתוארה לעיל מ"המחזור הכפול" )ראה לוח ,(6ג היא דוגמה הלקוחה
מתפילות יו הכיפורי )שחרית( וראויה לעיו נוס .בתמונה זו מתוארי הדרקוני
משני צידי המילה "ברו" כשה נותני ביטוי ציורי למילי הכתובות לרגליה:
"ברו ...הפותח לנו שערי רחמי המאיר עיני המחכי לו יוצר אור ובורא חש
עושה שלו ובורא את הכל".
45
לפנינו הרחבה של ברכת "יוצר אור" הנאמרת בכל יו לפני קריאת שמע,
46
ונאמרת ביו הכיפורי בצירו התוספת המיוחדת של "הפותח לנו שערי רחמי".
העיטור של השער הגדול ,המשתרע על פני הד כולו ,מצביע על "שערי הרחמי"
הנזכרי בתפילה; הדמויות הציוריות של הדרקוני וחיות הקדש המופיעות בתמונה
מתאימות לאופי השער וא לתוכ ברכת "יוצר המאורות" בהמשכה של תפילה זו.
אי לדעתי לראות ביצורי אלה את החיות השטניות שלוחות הרע המחזיקות במילה
"שערי" כדי לחסו את שערי הרחמי ולמנוע מתפילות ע ישראל ביו הכיפורי
לעלות השמימה אל כסא הכבוד ,כפי שטע רודוב לעיל – נראה לי שיש מקו
לראות בה את השרפי המופיעי כחלק מהפמליה האלוהית של משרתי ה'
המתוארי בתפילת "יוצר אור" כשה "עושי באימה וביראה את רצו קונ",
ו"מקבלי עליה על מלכות שמי זה מזה" ומקדישי את ש ה' ביראה יחד ע
47
"האופני וחיות הקדש ברעש גדול מתנשאי לעמת שרפי".
בקשר לתפילה זו חשוב לעיי שוב בדבריו של ר' אלעזר מוורמס ,שאפשטיי
מביא את פרשנותו לתורה 48,ואילו כא מתאי יותר להתייחס לפרשנותו של ר'
אלעזר לסידור ובמיוחד לדבריו על תפילות ה"קדושה" ו"יוצר אור":
משרתיו ה השרפי שעולי עד כס היקר ,וכת' משרתיו אש לוהט ,שואלי
זה מזה איה מקו כבודו איה מקו קביעות הוד הבוהק ,כי בכל הוא ואי
דבר שאינו בו ,ולא זה וזה שיש בה רוח חיי לידע אנה הוא ,על כ מתבהלי
ומזיעי ומתעלפי וכורעי ומשתחוי ומורידי עטרת הוד מראשיה ומניחי
אותו על קרקע ערבות המישור ואומרי באימה קדוש קדוש קדוש ,ומיד
45דניאל גולדשמידט )מחזור לימי הנוראי לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיה ,ב ,יו כפור,
ירושלי תש"ל ,עמ' לה( מציי
כי התפילה היא מעבר לנוסח הקבוע בתלמוד )ברכות יא ע"ב( "יוצר
אור ובורא חש ,"...ומוצאה מאר ישראל.
46ש ,עמ' .99
47הביטוי "מתנשאי לעמת שרפי" מחזיר אותנו לדמות ה"שר" שמשה ש אותו על נס
)במדבר כא ח( ,כדי שישראל יהיו "מסתכלי
כלפי מעלה ומשעבדי
את לב לאביה שבשמי"
)ראש השנה פ"ג מ"ח(.
48ראה אפשטיי
)לעיל ,הע' ,(26עמ' .77
"התניני הגדולי" והדרקוני בכתבי יד עבריי
331
שמסיימי מלא כל האר כבודו עוני האופני בהתרעש ,לעומת לעומת
הקול ברו יאמרו .ועוד בכל דיבור ודיבור שיוצא מפי הכבוד נברא בו מלא,
ואל תתמה שהרי בכל דיבור ודיבור שיוצא מפי מלא אומר בפסיקתא שכמה
נהרות אש )מ(]ו[לפידי גחל יוצאי מפיה ,ראה באיוב גבי לוויית מפיו גחלי
תלהט ,הנה תניני אנו רואי שמשליכי אש מפיה ,א כל שכ וכל שכ
49
הכבוד הגדול והנכבד.
ר' אלעזר מוורמס משתמש בדימוי הלוית המוציא מפיו גחלי לוהטות או התניני
המשליכי אש מפיה כדי לתאר את השרפי ,האופני והמלאכי ,המקבלי
עליה עול מלכות שמי .ובפירושו לברכת "יוצר אור" הוא מוסי את השילוב
שבי השרפי וחיות הקדש:
ברעש גדול מתנשאי לעומת שרפי לקול כנפי החיות וקול האופני .לעומת
וקול רעש כדר אופני שהולכי על האר מרעישי הכל וכנפי עופות בעפופת
מצלצלי ,כ האופני וחיות הקודש ברעש גדול ,זהו אז בקול רעש גדול אדיר
וחזק משמיעי בקול .מתנשאי ינשאו האופני לעומת .לעומת שרפי ולא
לעומת ממש אלא לעומת קול ,שהרי שרפי עומדי ממעל לו ...וכבוד
אלהי ישראל עליה מלמעלה ,אלא לעומת שרפי אינו לעומת ממש שאי
יכול להיות ,אלא לעומת קול .לעומת והלא כבר אמר לעומת שרפי ,אלא
לפי שהחיות מרבעות הכסא ככסא מלכי ...כ החיות ,כמו כ השרפי מקיפי
50
הכסא לעומת לכל צד.
בתו ארבעת המדליוני שעל עמודי שערי הרחמי )ראה לוח (6נית להבחי
בחיות הקודש )יחזקאל י יד( לפני כסא הכבוד הריק שבמדליו העליו .חיות
הקודש יחד ע הדרקוניֿהשרפי )בחלל קשת השער ובפאנל של המילה
"שערי"( מתפללי בהערצה ל"יוצר אור ובורא חש עושה שלו ובורא את
הכל".
פיוט נוס המקבל ביטוי עיטורי של דרקוני הוא הפיוט "שוש עמק אימה",
ממערכת פיוטי הקרובה למוס ליו הכיפורי .שני הדרקוני שמעל הקשת שבשער
מעטרי את מילת הפתיחה "שוש" במחזור שנוצר בפרנקוניה באמצע המאה הי"ג,
נרכש על ידי הארכיבישו לאוד ) ,(Laudוהוענק על ידו לספריית הבודליאנה בשנת
שת
אמה© © /
עמק ¨ § ª
"$ש ¤ ¥
©
51.1641נושא הפיוט הוא כנסת ישראל ,שנאמר עליה
49ר' אלעזר מוורמס ,פירושי סידור התפילה לרוקח ,בעריכת משה ויהודה אלתר הרשלר ,ירושלי
תשנ"ב] ,ק[ קדושה של מוס ,עמ' תקסט.
50ש] ,מ[ יוצר אור ,עמ' רסו.
,Oxford, Bodleian Library, Laud, OR. 321 51ד 284ב .וויליא לאוד )William Laud,
(1573-1645הארכיבישו של קנטרברי ,החל כבישו של לונדו
,לימד באוקספורד והיה לאחד
מיועציו של מל אנגליה ,צ'רלס הראשו
.לאוד הסתב במרד הפוריטני נגד המל ,נכלא והוצא
332
שולמית לדרמ
לקמה"; דהיינו כנסת ישראל מאוימת ונפחדת לקראת יו כיפור הנקרא
$תו ¦ © § ¨
©¨
52
$תו" )ויקרא ט לא( .הדרקוני שמעל למילת הפתיחה ממשיכי להעביר
"$ת © ¨
©©
את המסר של הפחד והאימה הקשורי ליו הכיפורי ,שבו שופט ה' את כל
הברואי )התניני הגדולי והשרפי( המעריצי אותו ומביעי סליחה ומחילה.
בברכת "יוצר אור" של שחרית ליו ראשו של פסח מופיעי הדרקוני כעיטור
י$ע § ¦ ¨ ª
לפיוט "אר © ¤
מא-רי" .פיוט זה מבוסס על פסוקי משיר השירי והוא מופיע
54
53
מעוטר בדימויי דרקוניי במחזור המשולש ,במחזור הארכיבישו לאוד,
ובמחזור מיכאל מגרמניה משנת 55.1258מקומו של הפיוט במחזור התפילה הוא
56
מיד לאחר ברכת "יוצר אור ובורא חש עשה שלו ובורא את הכל" .יונה פרנקל
מציי בפירושו למחזור פסח את הקשר בי "אור ישע" לבי הפסוקי משיר השירי
57
וכל המשתמע מכ לגבי דמות האל.
כדי להבי את דימויי הדרקוני המעטרי פיוטי אלה ,ואחרי ,רצוי לחזור
ולעיי במחקרה של מרי הברו על האיקונוגרפיה של הדרקוני הרבי ,שקטלגה
ובחנה באורח סטטיסטי .ממסקנותיה נית ללמוד שהגישה המסורתית ,שלפיה נחשב
הדרקו לשלוחו המובהק של השט ולסמל הרע בעול ,השתנתה במאות הי"ב
והי"ג בהשפעת תורת של הוגי הדעות הנוצרי אבלרד ) ;Abelardמת בשנת
(1142ותומס אקווינס ) ;Thomas Aquinasמת בשנת .(1274לדעתה ,תפיסת
הפכה את מושגי הטוב והרע מניגודי מוחלטי של שתי רשויות למושגי המהווי
חלק אורגני של הבריאה ,שיש ביניה אפשרויות של חיכו וקשר .האיקונוגרפיה
התנ"כית ,לדבריה ,מציגה את הדרקו כבעל נטיות הפכפכניות ,שנית לשנות
בהשפעת כתובי היוצרי יחסי גומלי בי הטוב והרע ,כדברי פאולוס באגרת אל
הרומי" :אל תניח לרע להתגבר עלי אלא התגבר על הרע בטוב" )אל הרומי
להורג בשעת – 1645ראהWinston S. Churchill, A History of the English-Speaking Peoples, :
The New World, New York 1956 pp. 198-199, 256
52ראה גולדשמידט )לעיל ,הע' ,(45עמ' 332לשורה " :1כנסת ישראל ע"ש שה"ש ב ב
'חבצלת השרו
שושנת העמקי' שדרשוהו על ישראל".
53פנל "אור ישע" שיי לחלקו הראשו
של המחזור המשולש – כר בודפשט )לעיל ,הע' ,(32
ד 120א.
54ראה לעיל הע' ,53ד 82א.
55ד 40בOxford, Bodleian Library, Mich, 617 ,
56ראה יונה פרנקל )מהדיר( ,מחזור פסח לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיה ,ירושלי תשנ"ג,
עמ' .60
57פרנקל מפנה את הקורא לדברי שאול ליברמ
על קשר בי
מראה ה' בשיר השירי והמרכבה
)משנת שיר השירי( ,המובאי כנספח בספרו של גרש שלו ,גנוסטיקה ,מסתורי
המרכבה והמסורת
התלמודית ,עמ' – 121ראהGershom G. Scholem, Jewish Gnosticism, Merkabah Mysticism, :
.and Talmudic Tradition, New York 1960, Appendix D, pp. 118-126לדברי שלו )בהקדמה
לנספח זה( המקורות המצביעי על קשר בי
"מעשה המרכבה" ושיר השירי ה מחוגי של חסידי
אשכנז ,ששימרו חומרי מהמזרח שעברו אליה דר דרו איטליה.
"התניני הגדולי" והדרקוני בכתבי יד עבריי
333
יב כא( .וכ ,להבנתה ,קיימת זיקה בי הדימוי הדרקוני ובי הכתוב המקודש שאותו
הוא מעטר ,ויחדיו ה )הכתוב ועיטוריו( מסוגלי ליצור היפו רעיוני במחשבתו
של הקורא .הדרקו ודימויו גורמי למתבונ בה תפנית רעיונית ורגשית של מעבר
"מפרוד לאיחוד ,מחילול לקדושה ,מכפירה לאדיקות ומדימוי השטני של הנחש
58
שפיתה את האד למרוד בה' לדימוי של משרתו של ה' ".
סוגיית הטוב והרע שהטרידה את המחשבה הדתית המונותאיסטית מקדמותה
קיבלה משנה תוק במאות הי"ב והי"ג עקב הצור לתקו את המינות הדואליסטית
הקיצונית שהתפשטה באירופה הלטינית ומשכה אחריה נוצרי רבי 59.תנועת מינות
זו הגיעה לאירופה המערבית בדרכי שונות מביזנטיו 60,והדוגלי בה כונו
"קתרי" – על פי המונח היווני "קתרוס" ) ,(katharosכלומר "טהור" – 61או
"אלביגנזי" על ש העיר אלבי ) (Albiשבדרו צרפת ,שש התרכזו רבי ממאמיני
התנועה .ה"קתרי" לא קיבלו את הדעה שהאל הנצחי והרוחני הוא זה שיצר את
העול החומרי ,הכולל טוב ורע ,ולדעת נוצר עול זה על ידי השט הוא האל
הרע .ה האמינו והטיפו לכ שקיימי שני סוגי אל ,האחד טוב בשלמות והשני
רע בשלמות ,וכי האל הטוב מול בשמי ואילו האל הרע הוא שיצר את העול
החומרי והוא ששולט בו 62.מינות דואליסטית זו ,שהגיעה לממדי נרחבי במאות
הי"ב והי"ג אילצה את הכנסיה הקתולית לצאת במסע צלב נגד הקתרי והאלבגינזי.
האפיפיור אינוקנטיוס השלישי קבע בשנת 1208שמיני נוצרי אלה ,הרואי
בעול הארצי כולו ,כולל הכנסיה הקתולית ,את יציר כפיו של האל הרע גרועי
מהמוסלמי ,וכי יש לצאת נגד "ביד רמה ובזרוע נטויה" 63.הוא גייס את השליטי
הפיאודליי לצאת למסע צלב נגד האלביגנזי בלנגדוק ) (Languedocולהשמיד
באכזריות רבה את המיני ואת תומכיה 64.למאבקו רת אינוקנטיוס את הנזירי
הדומיניקני והפרנציסקני ,שהיו לאינקוויזיטורי וקיבלו סמכויות נרחבות לדכא
את הכפירה הנוצרית .הנזירי השתמשו בכוח וחייבו את כל התושבי לעמוד
58ראה הברו )לעיל ,הע' ,(29עמ' .17
59ראהMalcolm Barber, The Cathars, Dualist Heretics in Languedoc in the High :
Middle Ages ,Harlow, UK 2000
60ראהM. Lambert, The Cathars, Malden, MA 1998, pp. 24-25 :
61שרה ליפטו )Sara Lipton, Images of Intolerance – the Representation of Jews and
,(Judaism in the Bible Moralisée: aée Berkeley 1999, p. 89מתרגמת לאנגלית את דבריו של
אל מליל ) ,(Alain de Lilleהתאולוג והמשורר ב המאה הי"ב ותחילת המאה הי"ג ,שטע כי
"הקתרי נקראי על ש החתול ,מכיוו שה מנשקי את האחוריי של החתול המייצג לדבריה
את לוציפר הנגלה אליה בצורה זו" – ראהContra Hereticos (PL 210:366A) :
62ברבר )לעיל ,הע' ,(59עמ' ,7מסתמ על הכתוב בֿ ,De heresy catharorumשמחברו איננו
ידוע ,ונכתב כנראה בלומברדיה לקראת סו המאה הי"ב.
63ש ,עמ' .107
64ראהW.A Sibly & M.D Sibly (tr.), The History of the Albigensian Crusase, Peter, :
of les Vaux-de-Cernay’s Historia Albigensis, Suffolk, UK 1998, pp. xxxiii-xlvi
334
שולמית לדרמ
בפניה ולהתווכח בוויכוחי פומביי ,להתוודות ,ולהעביר אליה רשימות של
חשודי במינות .לאינקוויזיטורי ניתנה א רשות מלאה להיכנס לבתי ולהחרי
65
כל חומר שנראה לה שיי לתורה הדואליסטית.
לאור מציאות זו נית אולי לראות בשילוב דימויי הדרקוני לתו כתבי היד
הלטיני של התנ"כי שהוזמנו על ידי הכנסיה הקתולית ,או על ידי פטרוני שהיו
א ה נוצרי מאמיני )אנשי בית המלוכה הצרפתי ואצילי אחרי( ,התרסה נגד
המינות הדואליסטית .ייתכ שמטרת של הספרי המעוטרי היתה להציג עמדה
תיאולוגית ,שלפיה אי לראות בטוב וברע שתי רשויות מנוגדות בצורה מוחלטת
אלא שני קצוות של רשות אחת המאפשרת בחירה חופשית בי הטוב והרע .א
מדוע אימצו היהודי א ה את דימויי הדרקוני ושילבו אות לתו כתבי היד
של התנ"כי ,ההגדות ומחזורי התפילה? התשובה המשוערת לשאלה זו נובעת
ממצב של היהודי באירופה המערבית בתקופה .בצפו צרפת ,וכ ג בדרומה,
66
נשמעו האשמות שלפיה היהודי השפיעו בדעותיה על תנועת המינות הקתרית;
הקבלה היהודית ,שהתפתחה באותה עת בדרו צרפת ,הגבירה את החשדות הללו:
המחשבה המיסטיתֿהקבלית נשאה בחובה רעיונות דואליסטיי דומי לרעיונותיה
של הקתרי 67,ולפיכ היה על היהודי לנסות ולהסיר מעליה את החשדות נגד
בכל הקשור לדעות הגובלות בדואליז 68.מסע הצלב שהוכרז נגד הכופרי
האלביגנזי בדרו צרפת גר סבל רב ליהודי תושבי האזור ,שנפגעו ממנו פגיעות
פיזיות .היהודי א נעשו למטרה של ועדות האינקוויזיציה ,שלמרות שתפקיד
הראשוני היה לבער את המיני הנוצרי במהרה ה הפנו את כוחותיה א נגד
היהודי; והאינקוויזטורי פעלו במר רב ,וחיפשו וא מצאו בספרי יהודיי
69
דמיו בי הרעיונות הקתריי לבי רעיונות המקובלי בדרו צרפת.
לסיכו :נית לומר שאימו דימוייה של הדרקוני לעיטור הכתובי התנ"כיי
והליטורגיי באמנות נוצרית ,ולאחר מכ א באמנות יהודית ,מתאי ביותר לרוח
התקופה .הדרקו ,שדימויו זהה לדימוי ה"תניני הגדולי" – מפלצות הי המוזכרות
בצורה מיוחדת בסיפור הבריאה או דימוי השר בסיפור נחש הנחושת – אינו
65ראה ברבר )לעיל ,הע' ,(59עמ' .150144
66ראה :י' שצמילר" ,הכפירה האלביגנזית בעיני היהודי בני הזמ
" ,תרבות וחברה בתולדות
ישראל בימי הביניי – קוב מאמרי לזכרו של חיי הלל ב
ֿששו
,בעריכת ר' בונפיל ואחרי,
ירושלי תשמ"ט ,עמ' .353333
67ראהW.L. Wakefield, Heresy, Crusade and Inquisition in Southern France 1100-1250, :
London 1974, p. 61
68ראהL.I. Newman, Jewish Influence on Christian Reform Movements, New York :
1966, pp. 172-176
69ראהCharles Singer, “Hebrew Scholarship in the Middle Ages Among Latin :
Christians”, The Legacy of Israel, eds. E.R. Bevan-C. Singer, Oxford 1948, p. 297; J. Cohen,
The Friars and the Jews: The Evolution of Medieval Anti-Judaism, Ithaca 1982, pp. 44-47
"התניני הגדולי" והדרקוני בכתבי יד עבריי
335
"מטפורה תיאולוגית של האלוקי עצמו ,דמות חיובית ומבויתת" ,כדברי אפשטיי.
דימויו של הדרקו מדגיש את האמת התנ"כית שלפיה אלוהי בורא העול הוא
שברא את "התניני הגדולי" ,נציגי כוחות הרע ,כחלק מהבריאה כולה .תפקידו
של הדרקו יחד ע הכתוב המיוחד שאותו הוא מעטר ,להציג בפני הקורא את
הטוב והרע שנבראו יחדיו בבריאה .הכתוב המקודש ,המקראי או הליטורגי ,יחד
ע הדימויי שנוספו לו נועד לסייע לאד בהכרעתו בי הטוב והרע .הזיקה
היצירתית שבי הטקסט הליטורגי המיוחד לבי הדרקוני ,שדמות צוירה כמוב
בהשפעת האמנות הנוצרית ,ממחישה בממצא האמנותי היהודי את המורכבות של
היצירה האלוהית .מורכבות זו מוצאת את ביטויה בתפילות ראש השנה ויו הכיפורי,
שבה אנו אומרי "ובכ ת פחד ה' אלהינו על כל מעשי ואימת על כל מה
שבראת ויראו כל המעשי וישתחוו לפני כל הברואי"; כ ג בתפילת "יוצר
אור" ,שמתוארי בה השרפי והאופני וכל חיות הקדש ה"עושי באימה וביראה
את רצו קונ" ו"מקבלי עליה על מלכות שמי זה מזה".
עבודת ה' ,בורא העול ,משלבת בתוכה אימה ופחד ,ע קדושה שבח והערצה.
© Copyright 2024