³î×ñí ¾êþ íò¾í îóî−
הופק לזיכוי הרבים ע"י ב "ה עידן המועדים Q ( ð " ¼¾³ ) ó−þîõ−×í -óî− î íò¾í ¾êþ ³î×ñí R ¼ðî¼î ê"¬−ñ¾ ¹½î− í−ðëî¼ îò−ëþ ñ"¾êþí öþô ,íþîþë íò¾ô ,ê"ôþ ,µîþ¼ öìñî¾í :−š½õ −õ ñ (0202-5324067) ê"¬−ñ¾ ó−þõê-öë öð−¼ ëþí −ð− ñ¼ µþ¼òî ë³×ò מנהגי ערב ראש השנה עירוב תבשילין .êתפילה ,שופר ,התרת נדרים – בתפילת שחרית בערב ראש השנה אי אומרי וידוי ונפילת אפיי )שו"ע תקפא ,ג( ]ובסליחות, .êהשנה חל ראש השנה בימי חמישי ושישי ,ומיד במוצאי יו טוב שני של ראש השנה נכנסת השבת ]חל כ לאחרונה בשני תשע"א ב ,ויחול כ ג בשנה הבאה ובתשע"ח[ .חכמינו ז"ל אסרו לבשל או לאפות ביוטוב לצור שבת ,והתירו לעשות כ רק על ידי הנחת "עירוב תבשילי" )שולח ערו %סימ תקכז ,א( .דהיינו ,שהאד יניח פת ותבשיל מערב יוטוב )ביו רביעי( לכבוד שבת ,כדי שיהיה ניכר שהוא אינו מתחיל ביוטוב בבישול ובאפיה לצור שבת ,אלא רק גומר את ההכנות של שבת שכבר התחיל לעשות מערב יוטוב א התחילו באמירת קוד עלות השחר ,וארע שהגיעו לוידוי ונפילת אפיי קוד הנ החמה ,יש לאומר )עי' מ"ב ש ,כג; מו*(([ .ואי תוקעי בשופר בערב ראש השנה )רמ"א ש( ]אפילו בבית .וא צרי להתלמד ,יתקע בחדר סגור )בא"ח ,ש"א נצבי ,ב; מ"ב ש ,כד([ ,ונוהגי לעשות התרת נדרי )כה"ח ש ,צט(. .ëתשובה – בערב ראש השנה ישי כל אד על ליבו לשוב בתשובה ,ובפרט מעבירות שבי אד לחבירו ,ולא ימתי עד ערב יוהכיפורי לבקש מחילה מחבירו ,אלא יקדי עצמו למצוה, וכל היו יעסוק בתורה ובמצוות )חיי אד קלח ,ה(. .èטבילה ,תענית ,צדקה – יש נוהגי לטבול במקוה טהרה )רמ"א תקפא ,ד; בא"ח ש ג( ,ויש נוהגי להתענות )שו"ע ש ,ב ועי' תקצז ,ב(, ויש נוהגי ללכת לבית הקברות ולהרבות ש בתחינות )רמ"א תקפא, ד; בא"ח ש"א עקב ,טו ונצבי ,ב( ,משו שביתהקברות הוא מקו מנוחת הצדיקי והתפילה מתקבלת ש יותר )מ"ב ש ,כז( ]וא לא היה בבית הקברות ל' יו ,צרי לבר "ברכת אשר יצר אתכ בדי" ,בש ומלכות )שו"ע רכד, יב([ ,ונותני צדקה לעניי )רמ"א ש(. .ðתספורת וביגוד – מנהג ישראל להסתפר בערב ראש השנה, ולובשי בגדי נאי לכבוד יוטוב ,להראות שאנו שמחי ובטוחי בחסדי ה' שיוציא לאור משפטינו לחיי טובי ולשלו )עי' שו"ע תקפא ,ד(. .íלימוד התפילה – ראוי לכל אד לתת את ליבו קוד ראש השנה ,לעבור על סדר התפילה והפיוטי וללמוד פירוש כדי שיהיו שגורי בפיו ,וילמד זאת ג לבניו )מטה אפרי תקפא ,נח(. .îתפילת מנחה -יזהר האד בתפילת מנחה של ערב ראש השנה להתפללה במתינות ובכוונה ,מפני שהיא התפילה האחרונה של השנה )ב איש חי נצבי ,ב(. .ïהדלקת נרות – מדליקי נרות לכבוד ראש השנה )שעה ,(6:42 ומברכי" :ברו ...אשר קידשנו במצוותיו ,וציונו להדליק נר של יוטוב" )מ"ב רסג ,כד( ]והמדליקי בלילה קוד הקידוש ,יש לה על מה שיסמוכו )יחו"ד א ,כח; חזו"ע יו"ט ,שו([ .ונכו שהנשי לא תברכנה ברכת "שהחיינו" בעת הדלקת הנרות ,ותצאנה ידי חובה בברכת "שהחיינו" שמברכי בקידוש )סב( – .ויש להכי נר נשמה ,כדי שיוכלו להדליק באמצעותו את הנרות ביו השני וכ ליו שבת ]וכ המשתמשי ב"פתיל צ*" ,יכינו אותו ,א מעיקר הדי יש אומרי שמותר להשחילו ג ביוטוב )שו"ת שבט הלוי ט ,קכח ועוד( ,אבל א החור סתו ,אי להשחיל בו הפתיל ,וכ א מושבי הפתיל מחוברי אסור להפריד[. ______________ *( הבהרה :סת ציו שבדברינו ,הכוונה לעמוד שבספר חזו עובדיה ,ימי נוראי או יו"טוב .שו"ע=שולח ערו .%מ"ב=משנה ברורה .כה"ח=כ& החיי. )רמ"א ש( )וא הניח תבשיל בלבד ,מותר לו לבשל לכתחילה ,ובדיעבד א* לאפות ביוטוב לצור השבת )מ"ב ,ו( .וא הניח פת בלבד ,יש להתיר לו אפיה בלבד )רעו((. הדבר ברור שהעירוב תבשילי אינו מתיר חילול יוטוב ,אלא רק את ההכנה מיוטוב לשבת ,והמלאכות צריכות להעשות באופ המותר ביוטוב. .ëשיעור התבשיל והפת -שיעור התבשיל שמניח לצור העירוב הוא כזית ) 27גר( ומעלה )שו"ע ,ג ו( ,ומהפת טוב להחמיר להניח שיעור כביצה ) 54גר( )רמ"א ,ג( ,ועדי* יותר שתהיה פת שלימה כדי שיוכל להשתמש בה ללח משנה בשבת )מ"ב ,יא וח( )כדלהל בסעי* יב(. .èאיזה תבשיל -התבשיל של העירוב יכול להיות מבושל או צלוי או כבוש )שו"ע ,ה( ,ובלבד שיהיה דבר שראוי ללפת ולאכול עימו את הפת )שו"ע ,ד( .ורבי נוהגי להניח לש עירוב תבשילי פיתה וביצה מבושלת ]ויש להקפיד שלא לקל* הביצה ,כיו שא יעבור עליה הלילה ,תאסר )נדה יז .[(.וטוב להדר לקחת לח של ותבשיל חשוב ,כגו בשר או דגי )מ"ב ,ח ויא( ,בפרט בימינו שיש מקררי חשמליי )רפא(. .ðזמן הנחת העירוב -זמ הנחת העירוב הוא החל מליל ערב יוטוב )דהיינו מיו שלישי בלילה ,א לא לפני כ( ,עד סמו לשקיעת החמה למחרת )רפב( )ובדיעבד ,רשאי להניחו אפילו בתו זמ ביהשמשות )רמ"א ,א( ומבר עליו )רפג((. .íברכת ונוסח העירוב -בשעה שמניח את העירוב בערב יו טוב ,מחזיקו בידו ,ומבר" :ברו אתה ה' ,אלוקינו מל העול, אשר קידשנו במצוותיו ,וציונו על מצות עירוב" - .ולאחר מכ, יאמר נוסח זה בשפה המובנת לו" :בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיוטוב לשבת" )הברכה והנוסח מופיעי במחזור .והנוסח בארמית הוא" :בדי עירובא יהא שרי לנא לאפויי ולבשולי ולאדלוקי שרגא ולמיעבד כל צרכנא מיוטוב לשבת" )שו"ע ורמ"א ,יב( .וא ייחד העירוב ,א שכח לבר ולומר הנוסח הנ"ל ,בדיעבד אינו מעכב )מ"ב ,לו(( - .ונכו שהאשה תשמע את הברכה מפי בעלה ותענה "אמ" ,וכ תשמע את הנוסח הנ"ל ,כי עיקר העירוב נעשה עבורה שהיא עוסקת בצרכי הבית בבישול וכו' )ובדיעבד אי זה מעכב( )רפו(. .îבישול ביום-טוב ראשון לכבוד שבת -א* על פי שהניח עירוב תבשילי ,מכל מקו אסור לאפות ולבשל ביוטוב הראשו של ראש השנה )יו חמישי( לצור שבת ,אלא רק ביוטוב השני )יו שישי( )שו"ע ,יג( .ואפילו במקו שיש אונס והכרח שאינו יכול להכי צרכי שבת ביו שישי ,אסור לעשות ביו חמישי )ובדיעבד שעבר ובישל ביו טוב ראשו ,מותר לאוכלו בשבת )מ"ב ,מב((. )מ"ב ,מא( .ïהכין כל צרכי שבת -מי שהכי מערב יוטוב את כל צרכי שבת ,מעיקר הדי אינו צרי לעשות עירוב תבשילי בשביל הדלקת הנרות מיוטוב לשבת ,א מכל מקו לכתחילה טוב שיניח עירוב תבשילי בלא ברכה ,ויאמר" :בעירוב זה יהיה מותר לנו להדליק הנר מיוטוב לשבת" )עי' שו"ע ,יט; רעז( .וא מרתיחי מי להוסיפ למיח לכבוד שבת ,יש לעשות עירוב תבשילי בברכה. .ìרב העיר -מצוה על הרב הגדול שבעיר או רב השכונה ,לערב על בני עירו או שכונתו .ומכל מקו ,לכתחילה חייב כל אד לעשות עירוב תבשילי בעצמו ,ולא יסמו על העירוב של הרב, ורק א שכח או נאנס ולא עירב יכול לסמו על כ )שו"ע ,ז(. ¬ .שמירת העירוב -ראוי לעטו* את העירוב ולהניחו במקרר כדי שלא יבואו בטעות לאוכלו קוד שיבשלו או יאפו ביוטוב לצור שבת )עי' שו"ע טו ויז ויח( .אבל בדיעבד שנאכל ,יכול לסמו על העירוב של רב העיר )עי' שו"ע ,ז; רצב(. .−שכח להניח עירוב -מי ששכח להניח עירוב תבשילי ,ונזכר בכ בבואו לביתהכנסת סמו לשקיעה להתפלל תפילת מנחה, ואי לו שהות ללכת לביתו להניח העירוב ולחזור להתפלל מנחה, יכול לסמו על דברי המתירי שיכול לעשות העירוב בהיותו בביתהכנסת ,דהיינו ,שיחשוב על איזה תבשיל שבביתו ,ויאמר: "בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק את הנר" ,א בכל אופ לא יבר "על מצות עירוב" )ועל צד היותר טוב ,יתנה ויאמר: עירובי על פי הדי ,אני סומ על העירוב של הרב"( )רפז(. ִ "וא לא יועיל .ê−הקדמת הבישולים -ג כאשר הניח עירוב תבשילי ,יש להשתדל לכתחילה להקדי לבשל ביוטוב שני )יו שישי( בשעה מוקדמת את צרכי השבת ,ויסיימ בעוד היו גדול ,כ שאילו יזדמנו לו אורחי ביוטוב יוכל להגיש התבשילי לפניה לאכילה .ומכל מקו א התעכב מחמת איזה אונס ,רשאי להמשי לבשל ביוטוב עד סמו לשקיעת החמה )מ"ב ,ג( ]והחמי שמטמי ביוטוב לשבת יהיה מבושל לפחות שליש בישול מבעוד יו )מ"ב ש([. .ë−אכילת העירוב -המנהג לאכול את העירוב תבשילי בשבת. בפת ישתמש ללח משנה בליל שבת ובשבת בבוקר ,ובסעודה שלישית יבצע אותה ויאכלנה )מ"ב ,מח ויא( .ואת התבשיל יכול לאכול כבר בליל שבת )שש"כ פ"ב הערה לה(. .è−נשים/אורחים -אשה שאי לה בעל ,א יודעת ,מחוייבת לעשות עירוב תבשילי בעצמה ,ואסור לה לסמו על העירוב של רב העיר )מג"א ,יא; קיצוש"ע קב ,ו( - .וזוג שמתארחי בחג אצל הוריה וסועדי אצל ,אינ צריכי לערב ,ויכולי להדליק נרות שבת בחדר המיוחד לה ,וסומכי על העירוב של הוריה )רעז ורעח(. .ð−עירוב למי שאינו יודע -יכול אד לערב עירוב תבשילי לשכנו שאינו יודע לעשות זאת ,ויאמר איתו את הברכה מילה במילה ,ואחר כ יאמר" :בזה העירוב יהיה מותר לבעל/ת הבית הזה לאפות ולבשל ולהדליק הנר" וכו' .ומצוה לעשות כ כדי לזכות את הרבי ,וכ היה מנהג קדו בירושלי ,שגדולי הרבני היו שולחי תלמידי חכמי מבית לבית לזכות את אלו שאינ בקיאי שיעשו לה עירובי תבשילי )בא"ח ש"א ס"פ צו ,ז; רצט(. ¬ .îהכנת שאר צרכים מיום-טוב לשבת -כשהאד הניח עירוב תבשילי ,ואמר" :בזה העירוב יהיה מותר לנו וכו' ולעשות כל צרכינו מיוטוב לשבת" ,אזי מותר להדיח הכלי ,לערו השולח ולהציע המטות מיוטוב לשבת ,וכ לגלול הספר תורה לצור הקריאה בשבת וכדומה )מ"ב שב ,יז; שב(. ¬ .ïהכנה מיום א' של ראש השנה ליום ב' -א* על פי שביארנו שעל ידי העירוב תבשילי מותר להכי מיוטוב השני לשבת ,אול אסור לעשות הכנות מיו הראשו של ראש השנה ליו השני )שו"ע תקג ,א ומ"ב ד( ,עד לאחר צאתהכוכבי לומר "ברו המבדיל בי קודש לקודש"[ .ולכ ,אסור לבשל ,להדיח כלי ולערו השולח ביו הראשו לכבוד היו השני )כל שכ לכבוד שבת(. ומכל מקו א מדיח הכלי או מסדר הבית כדי שיהיה נאה ומסודר לכבוד היו הראשו עצמו ,מותר )מ"ב שב ,יט( .ומותר להוציא ביו הראשו אוכל מהמקרר על מנת שיפשיר ויהיה מוכ לכבוד היו השני ,ואי זה בכלל הכנה )חזו"ע שבת ב ,תמז(. ]ואז אי צרי .ï−רחיצה -מותר ביוטוב לרחו כל גופו במי שהוחמו באמצעות דוד שמש )לא בוילר( באמבטיה שבביתו )מב( ,ויזהר מסחיטה] .והאשכנזי אוסרי זאת )עי' מ"ב שכו ,כא ושש"כ יד ,ז([. תפילות ראש השנה .êיש לשי לב לתוספות ולשינויי שבתפילה .ומותר להוסי* בקשות בסיו התפילה ב"אלוקי נצור" .ואד מבני עדות המזרח שמתפלל ע אשכנזי ,יתפלל בנוסח התפילה של הספרדי )פג(. .ëשמחה -התפילות בראש השנה תהיינה בשמחה ובט/ב לבב ומתו כוונה גדולה ,כי בטוחי אנחנו בישועת ה' שיכתבנו ויחתמנו לחיי טובי .ולא כאות שמביאי את עצמ לידי בכי, ֶ", שהרי ראש השנה הוא יו שמחה ,וכמו שנאמר" :וְ ַָ 7מ ְח ַָ 5ְ 6חָ 2 ;8פר ֶַ :ֵ 5סה ְליַ ' 8חֵ2נ)" '/פז( .אבל א מתעורר ונאמרְ 6ִ " :קעַ /בח ֶֹד; ָ לבכיה מחמת התרגשותו ודביקותו בתפילה ,אי בזה מניעה )פט(. .èשליח ציבור -ידקדקו לחזר אחרי שליח ציבור היותר הגו והיותר גדול בתורה ומעשי שאפשר למצוא )ועי' שו"ע נג ,ד"ה( ,ושיהיה נשוי וב שלושי ומעלה .מיהו כל ישראל כשרי ה ,רק שיהיה מרוצה לקהל ,אבל א מתפלל בחזקה ,אי עוני אחריו אמ )רמ"א תקפא ,א( .והעוזרי ומסייעי לשליח ציבור שאינו הגו ,כאילו גוזלי טוב מ הקהל ועתידי לית את הדי )מ"ב ,י(. .ðי"ג מידות/עליה לתורה -בשעת פתיחת ההיכל בראש השנה ,יש להימנע מלומר י"ג מידות ,מכיו שהוא יוטוב הגר"ע יוס& שליט"א נמנע מלאומר א& ביו"הכיפורי( .וראוי להשתדל לעלות לתורה בימי נוראי )מ"ב תקפד ,ח(. )קט .ומר מנהגי ראש השנה .êזהירות מכעס -יזהר האד מאוד שלא יבוא לידי כעס בראש השנה ,כי מלבד חומרת איסור כעס בכל זמ ,הרי כשכועס בראש השנה הוא סימ לא טוב .ולכ ,א בא מביתכנסת וראה שהשולח אינו ערו ,לא יכעס ולא יקפיד אפילו בליבו .והאשה תהיה זריזה לסדר את כל העניני קוד שיבוא בעלה ,וג זה יהיה לסימ טוב )בא"ח נצבי ,ו; מ"ב תקפג ,ה(. .ëקידוש ובציעת הפת -עושי קידוש כפי שמופיע במחזור. ונוהגי לאחר הבציעה לטבול את הפת במלח ג' פעמי ואחר כ בסוכר )או בדבש( )כה"ח תקפג ,ד .ועי' בא"ח ויל ,%ד וחזו"ע רנב(. .èסימנים -מנהג ישראל להביא על השולח בשני הלילות של ראש השנה מיני פירות וירקות שיש בה רמז לסימ טוב לכל ימות השנה ,ומביאי :תמרי ,רימוני ,תפוח בסוכר או דבש, רוביא )לוביא( ,כרתי ,סילקא )עלי תרד( ודלעת )עי' שו"ע תקפג ,א(] .ויש נוהגי לאכול מראש כבש )עי' שו"ע ש ,ב( או איל )ויזהרו לקנות ע הכשר מהודר בלבד .ובמוח מצויות לעתי תולעי ,ויש לבודקו )בדיקת המזו כהלכה ב ,((624 ,וא אי לו ראש כבש ,יקח ראש של בהמה או של עו* )מ"ב ש ,ז; צח( .ויש שנמנעי מלאכול דג בראש השנה )כי הוא מלשו דאגה( ,ויש נוהגי להקפיד להביא דגי בראש השנה ואומרי שנפרה ונרבה כדגי )ק .ועי' מ"ב ש ,ה( )וג בה צרי זהירות מתולעי([. והמנהג הנכו הוא להביא לאחר שנטל ידיו וביר "המוציא" ואכל כזית מ הפת .ומברכי תחילה על התמרי "בורא פרי הע" ומכווני לפטור את שאר פירות הע ,טועמי מ התמר ,ואחרכ אומרי את נוסח ה"יהי רצו" כפי שמופיע במחזורי ,ואוכלי את התמר ,וכ ינהג ביתר הסימני )בא"ח נצבי ,ד; צג( )ויזהר שלא יבר ברכת "בורא פרי האדמה" על מיני ירקות מבושלי כמו רוביא ,דלעת או ברכת "שהכל" על ראש כבש ,אפילו א אינו אוכל ע הפת( .ורשאי בני הבית לבר בעצמ ברכת "בורא פרי הע" ,ואינ חייבי לצאת ידי חובה דוקא בברכתו של בעל הבית )אפילו א ענו אחריו "אמ"( )צח(. .ðהסעודה -אוכלי ושותי ושמחי בראש השנה )שו"ע תקצז ,א(, שא* על פי שהוא יו די ,מכל מקו שייכת בו מצות "וְ ַָ 7מ ְח ָ6 יקל ֶ" )מ"ב ,א( ,ומכל מקו לא יאכל כל שובעו ,למע לא ֵ ְַ 5חָ 2 ראשו ,ותהיה יראת ה' על פניו )שו"ע ש( .ואי ראוי לעשות "על האש" בראש השנה ,ג א מעביר מאש דלוקה וכו'. .íמאכלים חמוצים -יש נוהגי שלא לאכול מאכלי חמוצי, וכ יש נמנעי מאכילת דברי חריפי )צט( .ויש אומרי שא מערב דברי חמוצי בתבשיל או במשקה באופ שאינו הופכ לחמוצי ,אלא רק נות בה טע טוב ,אי חשש כלל )פסקי תשובות ו, רה הערה .30וכ שמעתי מש הגרב"צ אבא שאול זצ"ל(. .îניצול הזמן/תהילים -יזהר בראש השנה שלא ידבר דברי בטלי ,וינצל את הזמ ללימוד תורה להרבות בזכויות ומליצי יושר ,ועל ידי כ מעורר ג את המלא שלו למעלה להתפלל עליו, מה שאי כ כשהוא יושב בטל )כ& החיי תקפג ,לז( ,וכל שכ שאי לעסוק בשיחה בטלה וקריאת עיתוני .ויש נוהגי לקרוא את כל ספר התהילי בשני ימי ראש השנה ,שמני המזמורי ביחד הוא מני כפ"ר )כה"ח ש ,לח; קפה(. .ïשינה -מנהג טוב שלא ליש ביו ראש השנה )רמ"א תקפג ,ב(, וא ראשו כבד עליו ,ייש מעט אחרי חצות היו )בא"ח נצבי ,יא(. ומכל מקו ,ההקפדה היא במי שאינו מתחשב בקדושת היו, והול לישו ללא כל סיבה מוצדקת ,אבל כשהל לישו בלילה ואינו מתעורר משנתו בעמוד השחר אלא לאחר מכ ,אי בכ זלזול בראש השנה )הליכות שלמה ,כ; חזו"ע קפד( .ורבי נוהגי להתפלל בראש השנה ע הנ החמה ,ותבוא עליה ברכה. מצות שופר .êהמצוה וזמנה -מצות עשה מ התורה על כל אחד מישראל ר/עה לשמוע קול שופר בראש השנה ,שנאמר )במדבר כט ,א(" :יָ 6ְ 8 י ְִהיֶה ָל ֶכ" .וכתב רבינו הרמב" )תשובה ג ,ד( :א* על פי שתקיעת ְ;נִ י שופר בראש השנה היא גזירת הכתוב ,רמז יש בה :עורו י ֵ משנתכ ונִ רדמי הקיצו מתרדמתכ ,חפשו במעשיכ וחיזרו בתשובה ,ויעזוב כל אחד מכ דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה .עכ"ל - .קוד התקיעה בשופר ,מברכי" :ברו וכו' לשמוע קול שופר" )שו"ע תקפה ,ב( .וכל היו כשר לתקיעת שופר ,החל מהנ החמה ועד השקיעה ,שנאמר "יו" תרועה )שו"ע תקפח ,א ומ"ב(. .ëהֶ ְפ ֵסק -אסור להפסיק כלל בדיבור בי הברכה לתקיעת השופר .וא סח שלא מעני השופר והתקיעות צרי לחזור ולבר .וכ אסור להפסיק בדיבור בי סדר תשר"ת לתש"ת ,ובי תש"ת לתר"ת .ואיסור זה חל ג על התוקע וג על קהל השומעי .וכמו כ אי להתוודות בפיו בי סדר לסדר )כפי שמופיע בכמה מחזורי( ,אלא די בכ שבאותה שעה יהרהר בתשובה בליבו )קלה( .ואפילו בי תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד אי לדבר אלא מעני התפילות והתקיעות )וא הוצר להתפנות ,יכול לבר ברכת "אשר יצר" )קלח((. .èנשים -נשי פטורות ממצות שופר ,מפני שהיא מצות עשה שהזמ גרמה )שו"ע תקפט ,ג ו( .ומכל מקו ,הנוהגת לשמוע קול שופר, יפה עושה ,ויש לה שכר מצוה )מ"ב ש ,ח( ]ותאמר שעושה כ "בלי נדר" . ואשה שכבר נהגה כ ,צריכה להמשי במנהגה ,או שתעשה התרת נדרי )בא"ח נצבי ,יז; חזו"ע קל([. .ðקטנים -קטני שלא הגיעו לגיל מצוות ,פטורי ממצות שופר ,וא הגיעו לגיל חינו ,מצוה לחנכ במצוה זו .ומכל מקו אי להביא לביתהכנסת ילדי קטני ביותר הגורמי להפרעות ומסיחי את דעת הציבור מהתפילה ומשמיעת קול השופר כראוי )קיצור של"ה ,הובא בקמח סולת עמ' תא סנ"ג; מ"ב תקפז ,טז(. .íהתוקע -התוקע צרי להיות בקי בהלכות בסדר תקיעות השופר ,כמה אורכ )שו"ע תקצ ,ג ומ"ב טו( והנשימות שביניה ה ומ"ב טז וכא( ,ג לפעמי נופלת טעות בתקיעה ,וצרי לדעת כיצד לנהוג א להמשי בתקיעות או לחזור לראש הסדר )עי' שו"ע ש ,ו ואיל ;%מ"ב תקפה ,יח( .וראוי שרב ביתהכנסת או תלמיד חכ אחר יבדוק את התוקע לפני ראש השנה כיצד הוא תוקע ,כי לא כל היודע לתקוע בשופר יכול להוציא את הרבי ידי חובת .וצרי ְ; ֵ= ַדע לכוי להוציא את הציבור ידי חובת ,שא לא כ ,לא יצאו ידי חובה )שו"ע תקפט ,ח; מ"ב תקפה ,ג(. )שו"ע ש ,ד" וראוי שהתוקע יהיה צדיק והגו ,ובלבד שלא יהא מחלוקת בדבר )מ"ב ש( .ומי שיודעי בו שאינו מתפלל כל השנה ,ורק בראש השנה ויוהכיפורי בא לביתהכנסת ,חלילה להניחו לתקוע ולהעלות זכרוננו על ידו )נהר מצרי ר"ה ,ג מהברכ"י תקפא ,יב( .כל שכ א מגלח זקנו בתער וכדומה )נהר מצרי ש ,ד( .ויש אומרי שמעלת התוקע חשובה יותר מ השליח ציבור )שופר בציו ה ,ז(. תשליך .êתשליך -נוהגי ביו הראשו של ראש השנה ,אחרי תפילת מנחה ,ללכת אל הי ,נהר ,מעיי או באר מי חיי ולומר ש "תשלי" באמירת פסוקי "מי אל כמו" וגו' )שער הכוונות צ ;:רמ"א תקפג, ב( ,ובעת האמירה מנערי את שולי הבגד העליו )כה"ח ש ,ל(. י ְִ 5מ >צל8ת ונקרא בש "תשלי" על פי הפסוק )מיכה ז ,יט(" :וְ ַת ְ; ִל ְ ֹאות" .וא אי אפשרות להגיע למקור מי ,אפשר יָ ָ:ל ַח? ָ למלא קערה ע מי ולאומרו בביתהכנסת או בבית - .ומי שלא אמר תשלי בראש השנה ,יכול לאומרו במש כל עשרת ימי תשובה )נטעי גבריאל סט ,טז(. .ëנשים וקטנים -נשי וקטני אינ חייבי בסדר אמירת תשלי )נט"ג ש ,ח( ,א רשאי לאומרו ,ובלבד שהנשי תקפדנה על גדרי הצניעות בלבוש ובהתנהגות ,ושלא תתערבנה בי האנשי. יום שני של ראש השנה .êהדלקת נרות -מדליקי נרות לכבוד היו השני ,ויש להעביר אש מנר שהודלק מערב החג ,ומברכי" :ברו ...אשר קידשנו במצוותיו ,וציונו להדליק נר של יוטוב" .ומ הדי מותר להדליק הנרות לעת ערב סמו לחשיכה )קפב( ועדי* יותר להכי ולהדליק הנרות רק בצאתהכוכבי )שעה ] (7:18אלא א כ מקדש מבעוד יו[ )עי' בא"ח ש"א במדבר ,ב ושש"כ מד ,ג( .וסמו לצאת החג )שעה ,(6:55יש להעביר אש ולהדליק נרות שבת בברכה. .ëתיקון הנרות -המדליקי נרות שעוה יזהרו שלא לחמ ביוטוב את תחתית הנר באש על מנת להדביקו בפמוט ,מחשש מירוח )מ"ב תקיד ,יח; כה"ח ש ,מא( .וא הפמוט סתו משעוה מותר לנקותו על ידי סכי )כה"ח ש( ,אבל לאחר שהסיר השעוה אסור לטלטלה )שש"כ יג ,מג מד ,י( ,והעצה הטובה ביותר עבור היא להשתמש ב"נרוניות". .èפרי חדש -בקידוש ליל שני של ראש השנה ,טוב להניח לפניו פרי חדש ,כדי לבר ג "שהחיינו" בקידוש .וא אי לו פרי חדש, א* על פי כ יבר "שהחיינו" )שו"ע תר ,ב; בא"ח נצבי ,ח; קסג(. הלכות תשובה ע ל פ י ד בר י ר ב ינ ו הרמ ב " ם .êחישוב העוונות -כש ששוקלי זכויות אד ועוונותיו בשעת מיתתו ,כ בכל שנה ושנה שוקלי עוונות כל אחד ואחד מבאי העול ע זכויותיו ,ביוטוב של ראש השנה .מי שזכויותיו מרובות יותר מעוונותיו צדיק ,ומי שעוונותיו מרובות על זכויותיו רשע ,חצי זכויות וחצי עוונות בינוני .וחישוב זה אינו לפי מני הזכויות והעוונות ,אלא לפי איכות וגודל ,כי יש זכות שהיא שקולה כנגד כמה עוונות ,ויש עוו שהוא שקול כנגד כמה זכויות ,ורק הקב"ה שהוא ֵאל דעות ,יודע היא מחשבי הזכויות כנגד העוונות )הלכות תשובה ג ,ג וא וב(. .ëהתשובה ושלביה ) -א( עזיבת החטא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו) .ב( קבלה לעתיד יחליט בליבו באמת שלא יעשהו ,עד שיוכל להעיד עליו יודע תעלומות ]=הקב"ה[ שלא ישוב לזה החטא לעול) .ג( חרטה יתחרט ויצטער על חטאו. )ד( וידוי צרי להתוודות בפיו ולומר את אשר החליט בליבו )ש ב ,ב( .כל הנביאי כול ציוו על התשובה ,ואי ישראל נגאלי אלא בתשובה ,וכבר הבטיחה תורה שסו* ישראל לעשות תשובה בסו* גלות ,ומיד ה נגאלי )ש ז ,ה(. .èוידוי פה -כל המתוודה בפיו על החטאי שעשה ,א לא החליט בליבו לעוזב ,הרי זה דומה לאד שטובל במקוה וְ ֶ;רֶ בידו ,שאי הטבילה מועילה לו עד שישלי השר הטמא ,כ ג לא מועיל הוידוי א האד אינו משלי ועוזב את חטאיו )ש ב ,ג(. .ðתשובה ממחשבות ומידות רעות -מצות התשובה אינה רק מעבירות שיש בה עשיית מעשה ,כגו עריות ,גזל ,גניבה וכיוצא בה ,אלא כש שצרי האד לשוב מאלו ,כ הוא צרי לחפש ג בדברי שאי בה מעשה ,כגו מחשבות ודעות רעות שיש לו .כמו כ צרי לשוב מ הכעס ,האיבה ,הקנאה ,הליצנות, רדיפת הממו ,הכבוד ,רדיפת המאכלות וכיוצא בה ,מ הכל צרי לחזור בתשובה )ש ז ,ג(. .íדרכי התשובה -מדרכי התשובה להיות החוזר בתשובה /ב ַת ֲחנ/נִ י ,ועושה צדקה כפי כוחו צועק תמיד לפני ה' ְִ 5ב ִכי ְ ֵר ֶאה כאילו הוא אד ומתרחק הרבה מ הדבר שחטא בו ,עד שי ָ אחר ואינו אותו האיש שעשה אות המעשי ,ומשנה מעשיו כול לטובה ולדר ישרה )ש ב ,ד(. .îמעלת בעל תשובה -אל יחשוב בעל תשובה שהוא רחוק ממעלת הצדיקי מפני העוונות והחטאי שעשה ,שאי הדבר כ, אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעול .ולא עוד אלא ששכרו הרבה ,שהרי ָט ַע ַט ַע החטא ובכל זאת כבש את יצרו ופרש מהחטא .ואמרו חכמי ]ברכות לד :[:מקו שבעלי תשובה עומדי ,אי צדיקי גמורי יכולי לעמוד בו ,כלומר, מעלת גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעול ,מפני שה כובשי יִצר יותר מאחרי )ש ז ,ד( .אמש היה מובדל מה' אלוקי ישראל ,צועק ואינו נענה ,ועושה מצוות וטורפי אות בפניו. והיו הוא מודבק בשכינה ,צועק ונענה מיד ,ועושה מצוות ומקבלי אות בנחת ושמחה ,ולא עוד אלא שמתאוי לה )ש ז ,ז(. וכדומה .אבל עבירות שבי אד לחבירו ,כגו :המכה את חבירו או המבייש ומקלל חבירו או גוזלו וכדומה ,אינו נמחל לו לעול ,עד שיפייס את חבירו וישיב לו מה שגזל ממנו )ש ב ,ט(. .−המוחל לא יהא אכזר -אד שפגעו בו ובאי לבקש את סליחתו ,אסור לו להיות אכזרי ולא להתפייס ,אלא בשעה שמבקשי ממנו סליחה ,יסלח בלב של ובנפש חפיצה .ואפילו א ציערו אותו הרבה ,לא יִק 8ולא יִט8ר ,וזוהי דרכ של ע ישראל וליב הטוב )ש ב ,י; רמ"א תרו ,א( .וטוב שהחז יכריז קוד "כל נדרי" ,לומר" :רבותי ,תמחלו זה לזה"! ויאמרו הקהל: "מחלנו"! כדי שתתעורר באותה שעה סנגוריה למעלה על ישראל, דבר בעיתו מה טוב )ב איש חי ש"א ויל ,%ה(. .ê−הורים/בני זוג -כל אד צרי להיזהר לבקש סליחה ומחילה מהוריו ,כי בודאי שלא נהג עימה בכבוד הראוי לה במש השנה .וא הב לא ביקש את מחילת ,מכל מקו ימחלו לו הוריו מחילה גמורה בפה מלא .וכ בני הזוג צריכי לבקש מחילה אחד מהשני )בא"ח ש ,ו(. .ë−עשרת ימי תשובה -א* על פי שהתשובה והצעקה יפה לעול ,בעשרת הימי שבי ראש השנה ליוהכיפורי היא יפה ביותר ומתקבלת מיד ,שנאמר )ישעיהו נה ,ו(ְ Eִ " :ר; /ה' ְִ 5ה ְָ Fצא,8 ְק ָר >אהְ 5ִ /הי8תָ 8קר8ב" ,שבימי אלו הקב"ה קרוב ביותר לע ישראל )רמב" ש ב ,ו(. ונהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשי טובי ולעסוק במצוות מראש השנה ועד יוהכיפורי יותר מכל השנה )ש ג ,ד(, ויש לכל אד לחפש ולפשפש במעשיו ולשוב מה )רמ"א סי' תרג(, וילמד בספרי מוסר )ברכ"י ש ,ד; מ"ב ש ,א( וימעט בעסקיו .וראוי לאד שיתנהג בימי אלו ג בחומרות שאינו נוהג בה כל השנה, שהרי ג אנו מבקשי מאת ה' יתבר שמו שיתנהג עימנו בחסידות )עי' רמ"א ש; ברכ"י ,א; קיצוש"ע קל ,א"ב( .ותשתדל האשה לקיי מצות הפרשת חלה בימי אלו )בא"ח נצבי ,כה וע"ע ש"ב סו& שמיני ג(. ערב יום -הכיפורים .êכפרות -נוהגי לעשות כפרות בערב יוהכיפורי ,ויש העושי זאת בכס* )עי' חיי אד קמד ,ד( ,ויש העושי בשחיטת עו* )עי' שו"ע ורמ"א ,תרה( .ובגלל ריבוי שחיטת העופות בערב יוהכיפורי, רבו התקלות והמכשולות ,לפיכ הורו רבותינו האחרוני ,שיש להקדי הכפרות כמה ימי לפני יוהכיפורי ,בכדי למעט את הדוחק הרב ה7ורר אצל שוחטי העופות )מ"ב ש ,ב; יחו"ד ב ,עא; רכג(. ולוקחי תרנגול זכר לכל אחד מהזכרי ,ותרנגולת נקבה לכל אחת מהנקבות ,ומהדרי לבחור בתרנגולי לבני )רמ"א ש( .ובעת שמסבב התרנגול סביב לראש המתכפר ,אומר" :זה חליפת ,זה תמורת ,זה כפרת" וכו' ,וא מסבב לעצמו ,אומר" :זה חליפתי, זה תמורתי ,זה כפרתי" )מ"ב ,ג(] .ולמעוברת לוקחי שתי תרנגולות ותרנגול .ïתשובה בסוף ימיו -אפילו אד שהיה רשע כל ימי חייו ,א עשה תשובה בסו* חייו ,תשובתו מתקבלת ואי מזכירי לו ביו הדי שו דבר ממעשיו הרעי )ש א ,ג וב ,א( - .ואל יחשוב אד בליבו שא כ יעשה עבירות כל ימי חייו וברגע האחרו יחזור בתשובה -טעות גדולה היא -כי על כ אמרו בגמרא )יומא פה;: רמב" ד ,א( שהאומר" :אחטא ואשוב ,אחטא ואשוב" ,דהיינו שיעשה חטאי כרצונו ואחר כ ישוב בתשובה אי מספיקי בידו לעשות תשובה ,כלומר ,שמשמי לא יתנו בידו את האפשרות לעשות תשובה והוא ימות ברישעתו .וכ האומר" :אחטא ,ויו הכיפורי מכפר" אי יוהכיפורי מכפר לו. רכו(([ .ואחר השחיטה נותני דמי פדיו התרנגולי לעניי ,וזה עדי* יותר ממה שית את התרנגולי עצמ לעניי )מ"ב ,ה( .וא עושה הכפרות ע כס* ,כשמסובבו סביב לראשו ,יאמר" :אלו המעות חליפתי" וכו' .ויהרהר באותה שעה בתשובה )בא"ח ויל ,%ב; מ"ב ,ב(. .ìתשובה מעולה -ישנה תשובה גמורה ,שהיא במעלה הגבוהה ביותר ,והיא ,באד שבא לידו דבר עבירה שעשה אותו בעבר ,ויש באפשרותו ובכוחותיו לעשותו כעת ללא כל חשש, והוא פורש ואינו עושהו מחמת התשובה ,הרי זו תשובה מעולה )ש ב ,א(. .ëסליחות/תפילה -משכימי בערב יוהכיפורי לומר סליחות, ואומרי וידוי ונפילת אפיי ,ועושי התרת נדרי )רכט( .ובתפילת שחרית אומרי "אבינו מלכנו" )ש .וכ הוא השנה ג למנהג אשכנז ,רמ"א תרד ,ב( אבל אי אומרי וידוי ונפילת אפיי )שו"ע ש( לפי שנוהגי לעשותו קצת כמו יוטוב )מ"ב ,ג(. ¬ .עבירות שבין אדם לחבירו -התשובה ויוהכיפורי מכפרי על עבירות שבי אד לבוראו ,כגו :מי שחילל שבת, התגלח בתער ,אכל מאכל לא כשר ,לא הניח תפילי ,לא התפלל .èטבילה במקוה/מלקות -מנהג יפה לטבול בערב יוהכיפורי במקוה טהרה )עי' שו"ע ורמ"א תרו ,ד ובא"ח ויל ,%ח( )וטוב שיסיר מגופו כל דבר חוצ )רמז( .ועל פי הקבלה זמנה ָה ֵחל משעה קוד חצות )קדוש בציו ,קלח(( .וא אחד )מ"ב ש( ,כי שמא העובר זכר או נקבה )וא אי ידו משגת כל כ ,יקח תרנגול אחד ותרנגולת אחת )עי' רמ"א ש ומ"ב ג( ,וא ג זה קשה לו ,די בתרנגולת אחת )רכה" אי לו אפשרות לטבול מאיזו סיבה שהיא ,ישפו עליו תשעה קבי מי )כ 12וחצי ליטר מי( )רמ"א ש( ,ואפשר לעשות כ ג על ידי מקלחת )רמו( .ויש נוהגי לקבל מלקות ,שמתו כ ית אל ליבו לשוב מעבירות שבידו )עי' שו"ע תרז ,ו(. .ðאכילה -מצוה להרבות באכילה ושתיה בערב יוהכיפורי )ברכות ח :וש"נ; שו"ע תרד ,א( ,והיא מצוה מ התורה ,ויש לאד למעט בלימודו כדי לאכול ולשתות )מ"ב ,א( .ועיקר מצות האכילה ושתיה היא ביו של ערב יוהכיפורי ,ולא בלילה .וא* הנשי חייבות במצוה זו )רלא( .ולכתחילה צרי לקבוע לפחות סעודה אחת על פת )רלה( .ויעשה כל מעשיו לש שמי ,וה' לא ימנע טוב להולכי בתמי )בא"ח ויל ,%א( .והעושה מלאכה בערב יוהכיפורי ,אינו רואה סימ ברכה מאותה מלאכה לעול )מל"ח טז ,כ; רלז(. .íמנחה מוקדמת/וידוי -מתפללי מנחה גדולה בעוד היו גדול ,לפני סעודה מפסקת ,ואומרי וידוי )שו"ע תרז ,א( בסיו התפילה לאחר הפסוק "יהיו לרצו" וכו' כמו ביוהכיפורי )עי' רמ"א ש ומ"ב ב; רמט( ,ותיקנו כ שמא יארע לו דבר קלקלה בסעודה שיחנק או שתטר* דעתו ולא יוכל להתוודות אחר כ )מ"ב ש ,א( .ואומרי "אבינו מלכנו" )רמט( ]והאשכנזי אינ אומרי )רמ"א תרד ,ב ותרז ,ה([. .îבגדים נאים/מפה לבנה -נוהגי ביוהכיפורי ללבוש בגדי חג ,ויש שלובשי בגדי לב )רמ"א ס"ס תרי( .ומציעי השולח ופורסי עליו מפה יפה כמו בשבת )ש; בא"ח ויל ,%יז( ונותני עליה ספרי קודש )רס( .ומתעטפי בטלית מבעוד יו בברכה )מ"ב תריט ,ד(, כדי להתפלל עימה בכוונה ,ולעמוד באימה וביראה )רסא(. .ïהדלקת נרות/שהחיינו -מצוה להדליק נרות לכבוד יו הכיפורי )שעה ,(6:30והשנה שחל בשבת ,מברכי" :ברו וכו' וציונו להדליק נר של שבת ויוהכיפורי" )שו"ע ורמ"א תרי ,א( .ולאחר ההדלקה תחלו האשה מנעלי העור ,ותבר ברכת "שהחיינו" ,כיו שבברכה זו מקבלת עליה קדושת היו ,ונאסרת בכל חמשה עינויי )רנז( ]והנכו שתחלו הנעליי קוד ההדלקה .וא הולכת לבית הכנסת תזהר שלא תחזור לבר "שהחיינו" ב"כל נדרי" יחד ע החז )שעה"צ תריט, ז([ - .ויש להכי נר נשמה עבור ההבדלה במוצאי הצו )ראה להל בסעי* יד(. יום -הכיפורים .êמעלת היום -יוהכיפורי הוא יו טוב לע ישראל ,מפני שהוא יו סליחה ומחילה ,וכ ביו זה ניתנו לוחות הברית האחרונות )תענית ל.(: .ëחמשה עינויים -יוהכיפורי אסור בעשיית מלאכה, ובחמשה עינויי :אכילה ושתיה ,רחיצה ,סיכה ,נעילת הסנדל ותשמיש המטה .וכל האיסורי חלי כבר מהלילה )שו"ע תריא ,א(, ועל עשיית מלאכה ואכילה ושתיה ,חייב כרת. .èצום/מעוברות ומניקות -הכל חייבי להתענות ביו הכיפורי ,וא* נשי מעוברות ומניקות מתענות ומשלימות את הצו )שו"ע תריז ,א( ,אפילו בחודש התשיעי להריונ )רפז( ,אלא א כ יש בעיות בהריו )דימו ,כאבי והתכווצויות ,הפלות חוזרות ועוד( ,שאז יש להיווע ע רופא ורב כיצד לנהוג )עי' ש ורצה(. .ðחולה -חולה שיש בו סכנה ,אסור לו לצו ,פ יכבד חוליו ויבוא לידי סכנה ,אפילו א החולה אומר שאינו צרי לאכול ,אי לו להתענות .ובמקו חשש סכנה ,אסור לו להחמיר על עצמו ָחי ֶָ 5ה" ולא שימות בה ולהתענות ,שהרי נאמר )ויקרא יח ,ה(" :ו ַ )יומא פה ,(:ומקיי מצוה באכילתו .ולצערנו ,ישנ אנשי שצמי בניגוד לדעת של הרופאי והרבני ,ומסכני את עצמ, ועבירה היא ביד .לפיכ כל חולה צרי לפנות לרופא המטפל שלו )וישנה עדיפות לרופא ירא שמי )עי' באה"ל ר"ס תריח(( ,שיחוה דעתו א הצו עלול לגרו לו סכנה ,ולאחר מכ יתייע ע רב מורה הוראה שיחוה דעתו מבחינה הלכתית כיצד עליו לנהוג. להל פירוט קבוצות מחלות בה יתכ שהצו יביא לידי סכנה ,ויש להתייע ע רופא ורב (1 :מחלות זיהומיות ע חו גבוה )אנגינה ,דלקת ריאות ,שושנה בעור וכו'(. (2תשישות אצל קשישי (3 .תשישות לאחר מחלה ,ניתוח ,תאונה (4 .מחלות גידוליות ממאירות (5 .מחלות לב )התק* לב תו שנה ,תעוקת לב ,אי ספיקה ,הפרעות משמעותיות בקצב הלב( (6 .מחלות במערכת הנשימה )אי ספיקה נשימתית ,אסטמה פעילה( (7 .מחלות במערכת העיכול )הקאות או שלשולי מרובי ,אולקוס ,צהבת עד חצי שנה( (8 .מחלות ד )המוגלובי פחות מתשע( (9 .מחלות מערכת העצבי )אי ספיקה מוחית ,ארוע מוחי ,מחלת נפילה( (10 .מחלות נפש )פסיכוזה ,מצבי חרדה קשי(. (11מחלות אנדוקריניות )סכרת ע מנות אינסולי גדולות ,סכרת הזקוקה לתרופות דר הפה א מלווה בהפרשת אצטו ו/או התקיפי היפוגליקמיה ,הפרשת אינסולי מוגברת, פעילות יתר חריפה של בלוטת התריס ,אי ספיקת בלוטת יותרת הכליה( (12 .מחלות כליות ודרכי השת )אי ספיקת כליות ,זיהומי בדרכי השת ,אבני בדרכי השת ,ניתוח בדרכי השת עד חודשיי( )ד"ר אלי שוסהיי הי"ו בספר הלכה ורפואה ח"ג( .כשפוני לרופא יש להציג בפניו את הנתוני הרפואיי ,ולפרט את מכלול בעיות החולה .וחולה במחלות הנ"ל שאי בנמצא רופא לשאול א מותר לו לצו ,וכ א הורה לו לצו וְ ָח ָלה בצו הרעה במצבו ,הרי זה ספק פקוח נפש ולא יצו )פס"ת תריח ,א(. חולה שצרי לבלוע כדור שטעמו פגו א יכול לבולעו ללא מי ,יעשה כ .וא אינו יכול לבלוע בלא מי ,ית במי דבר מר, כגו תמצית תה מרוכזת או אבקת סודה וכדומה ,וישתה המי להעביר הכדור )עי' אור לציו ג ,רסה(. .íיולדת ) -א( יולדת תו 3ימי משעת לידתה ,לא תתענה כלל )שו"ע תריז ,ד( ,ותאכל לשיעורי )יחו"ד ו ,ריא( ,ואפילו אומרת שיכולה לצו והרופא מאשר זאת ,אסור לה להתענות )רצא() .ב( מ 3ימי ועד ,7א אמרה בפירוש שאינה צריכה לאכול ,מותר לה להתענות ,וא לא אמרה כלו או שאומרת שאינה יודעת א צריכה ,מאכילי אותה לשיעורי )שו"ע ש ומ"ב יא ושעה"צ טז(. )ג( מכא ואיל הרי היא כשאר חולה שאי בו סכנה ,שא* א אמרה צריכה אני לאכול מחמת צער לידה ,אי מאכילי אותה ]אבל א אמרה צריכה אני לאכול מחמת שמכביד עליה החולי ,מאכילי אותה כדר שמאכילי כל חולה שאומר "צרי אני" )שו"ע תריח ,א([ )שו"ע תריז ,ד ומ"ב יב(. ואשה שהפילה לאחר 40יו להריונה דינה כדי יולדת הנ"ל )רצה(. וכל הימי הנזכרי ה מעת לעת )ואי אומרי מקצת היו ככולו(, כגו ,שא ילדה בז' בתשרי בשעה 4אחר הצהרי ,שלושת הימי מסתיימי ביוהכיפורי בשעה 4אחר הצהרי ,וקוד שעה זו הרי היא כדי יולדת תו 3ימי שאינה מתענה כלל ,וצריכה לאכול ]ומשעה זו ואיל דינה כיולדת מ 3ימי ועד 7הנ"ל[ )מ"ב תריז ,יג;רצא ורצד(. .îאכילה ושתיה לשיעורים -החולה או היולדת שמותר לה לאכול ולשתות ביוהכיפורי ,אוכלי ושותי "לשיעורי" תריח ,ז( .אכילה לשיעורים ,פירושה ,אכילת מנות קטנות של 30סמ"ק )עי' ש ,וכ %נהוג להורות( ,בתנאי שבי סו* אכילת מנה אחת לתחילת אכילת מנה אחרת ,ימתי 9דקות )שו"ע ש ותריב ,ג"ד( ]ורשאי לאכול )שו"ע מאכלי מזיני עשירי בקלוריות ,כגו :בשר ,ביצה ,דבש ,ביסקויטי וכדו'- . הדבר פשוט שמדידת שיעורי תורה באכילה היא לפי נפח )סמ"ק( ולא לפי משקל )גר( ,וברוב המוצרי ממיני מזונות יש הפרש גדול בי הנפח למשקל .לדוגמה: קרקרי ,לחמית ,ביסקויט פתיבר ,בייגלה ,עוגיות מחיטה מלאה וכדומה ,יש לאכול מה 10גר ,שבמשקל זה יש נפח כ 30סמ"ק )וכ הוא בדר כלל ביתר מוצרי המזונות( ,וא יאכל מה 30גר ,הרי הוא אוכל למעלה מ 60סמ"ק ,ועובר באיסור כרת )באה"ל תריח ,ח(! וכ בפרוסת לח אחיד יש כ 100120סמ"ק ,וצרי לאכול פחות מרבע פרוסה )קונ' ואת הנחלי ארנו; ספר כזית השל .ועי' או"ת תש"ע סי' פז([. שתיה לשיעורים ,פירושה ,שתיית מנות קטנות פחות מ 40סמ"ק ]וימדוד ע"י מזרק גדול ,מדיד תרופות ,בקבוק תינוק מדוייק )כחברת (AVENT ויסמ בכוס[ ,בתנאי שבי סו* שתיית מנה אחת לתחילת שתיית מנה אחרת ,ימתי 9דקות )שו"ע תריח ,ח( ]אי חיוב לשתות דוקא מי ,אלא ישתה חלב ,מיצי פירות ,תה ע סוכר ,קולה[ .אבל בי אכילה לשתיה )ולהיפ( ,אי צרי להמתי כלל ,ומיד כשסיי לאכול יכול לשתות )שו"ע תריב ,ב( .א אי לאכול ולשתות ביחד )הליכו"ש ,סג(] .א מחמת שהחולה יל לביתכנסת יזדקק למנה נוספת ,אי לו ללכת לביהכ"נ .כל שכ שלא יאכל סת בי ארוחה לארוחה - .רוב החולי יכולי להמנע לגמרי מאכילה ולהסתפק בשתיה .את הקלוריות הדרושות ,נית לקבל ג במשקאות הנ"ל .לרוב, הכמות ההכרחית לשתיה היא ליטר עד ליטר וחצי ליו .במקרי מסויימי יש צור בכמות כפולה .רצוי לקבוע עד איזו שעה יכול החולה לצו באופ מוחלט. על פי רוב ,אפשר לצו עד הבוקר ללא סיכו .ובכל הנ"ל יש להתייע ע רופא )ד"ר שוסהיי ש([. וא הרופא אומר שהחולה צרי לאכול ולשתות כהרגלו ,ולא די בשיעורי ,או שהחולה אומר כ ,או שאנו מסופקי בדבר, מאכילי ומשקי אותו כל צרכו מיד )שו"ע תריח ,ח(] .והחולה שאוכל ושותה ביוהכיפורי ,א* שחל בשבת ,אינו צרי לעשות קידוש קוד האכילה, הואיל והוא יו תענית לכלל ישראל )מ"ב ש ,כט; שז( .ונוטל ידיו עד הזרוע ,ומבר פע אחת על האכילה הראשונה ,ובסו* כל מה שהוצר לאכול יטול מי אחרוני ויבר ברכת המזו )שח; נט"ג מב ,ג( ,ואומר "רצה והחליצנו" ו"יעלה ויבוא ...ביוהכיפורי הזה ,ביו סליחת העוו הזה" .וא שכח ,אינו חוזר )שו"ע ש ,י; מ"ב ש; שח"שט([. .ïקטנים ) -א( קט פחות מגיל 9שני אינו מתענה כלל ביו הכיפורי ,ואפילו תענית שעות .וא* א הוא רוצה להתענות, מוחי בידו ומאכילי אותו )של() .ב( קט ב 9שני שלימות, מתענה לשעות )שו"ע תרטז ,ב( ,שא היה רגיל לאכול בשעה 8בבוקר, מאכילי אותו בשעה 9או .10היה רגיל לאכול בשעה 9בבוקר, מאכילי אותו בשעה 10או .11הכל לפי כח הב] .ולכ על ההורי לשי עיניה עליו בערב יוהכיפורי שיאכל וישתה כהוג ,וירבה לו בשתיה, כדי שלא יהיה זקוק לכ עד למחרת בבוקר .וא התעורר בלילה ומבקש לשתות, יש להקל להשקותו )של([) .ג( נער שהשלי 12שנה ,ונערה שהשלימה 11שנה ,בזמנינו שאי הקטני בריאי כל כ ,ולא מסוגלי להתענות יו של כראוי ,יתענו עד חצות היו ולא יותר )שמ(. )ד( נער שהגיע לגיל ברמצוה ,דהיינו שהשלי 13שנה ויו אחד, ונערה בתמצוה שהשלימה 12שנה ויו אחד ,צריכי להתענות ביוהכיפורי .וא ה חלשי ביותר ,יש להתייע ע רופא )שמ(. .ìרחיצה/נטילת ידים -אסור לרחו ביוהכיפורי ,בי במי חמי או צונני ,ואפילו להושיט אצבעו למי ,אסור )שו"ע תריג ,א(. ואסור לרחו פיו )רמ"א ש ,ד( שמא יבלע קצת בגרונו )מ"ב ,יא( ,וכ לא ירח פניו )מ"ב ,ג( .ונוטל אד ידיו שחרית עד סו* קשרי אצבעותיו ,ומבר "על נטילת ידי" )ש ,ב( .וכ כשעשה צרכיו )שו"ע ורמ"א ש ,ג( או קוד תפילה ,נוטל ידיו כנ"ל )שיא( .וא היו ידיו או רגליו או שאר גופו מלוכלכי ,או שנט* ד מחוטמו ,מותר לרוחצ )במקו הטינו* )מ"ב א(( ,שלא אסרו אלא רחיצה של תענוג )ש ,א ורמ"א ,ג( - .וכ החולה רוח כדרכו ,א* על פי שאינו מסוכ )רמ"א ש ,ט( .וג הכהני העולי לדוכ לנשיאת כפיי ,מותר לה ליטול ידיה עד פרק הזרוע ,לפי שאינ מתכווני לש תענוג )רמ"א ש ,ג ומ"ב ,ז(. ¬ .סיכה -אסור לסו אפילו מקצת גופו ,ואפילו שלא לש תענוג אלא להעביר הזוהמה .אבל א הוא חולה ,אפילו אי בו סכנה ,או שיש לו חטטי בראשו ,מותר )שו"ע תריד ,א( ,כל שדר הבריאי לסו כ א* ביו חול )מ"ב ,ב(. .−נעילת הסנדל -אסור לנעול סנדל או מנעל של עור ,אפילו הוא של ע ומחופה עור )שו"ע תריד ,ב( ,אפילו א נועל על גבי גרביי )שיג( ואפילו בבית )מ"ב ,ז( .אבל נעליי מגומי ,בד ושאר מיני ,מותרות )שו"ע ש( ,א* שה נוחות יותר מנעלי עור ורגילי ללובש במש השנה )כדוגמת נעלי "קרוקס"( ,כיו שגזירת חכמי היתה רק על נעלי עור )שטז(] .ויש לבר ברכת "שעשה לי כל צרכי" א* ביו הכיפורי )מ"ב תקנד ,לא; שכ( .ויש נוהגי שלא לברכה )בא"ח וישב ,ט ויל ,%יז([. .ê−חולה/יולדת/קטנים -חולה ,א* על פי שאי בו סכנה ,וכ יולדת תו 30יו ללידתה ,וכ מי שיש לו מכה ברגליו מותרי לנעול מנעל של עור )שו"ע תריד ,ג( ,כל שאי ברשות נעלי גומי )שיט(. וילדי קטני שלא הגיעו לגיל מצוות מותרי בנעילת הסנדל,ומכל מקו טוב שינעלו נעליי שאינ מעור )שמא(. .ë−התפילות -יוהכיפורי הוא זמ תשובה לכל ,ליחיד ולרבי ,והוא ק מחילה וסליחה לישראל ,לפיכ חייבי הכל לעשות תשובה ולהתוודות ביוהכיפורי )רמב" תשובה ב ,ז( .ויתפלל התפילות בבכיה )א* כשחל בשבת )מט"א תקפב ,כח(( ,וא אינו יכול להוריד דמעות ,יתפלל בקול בכי )בא"ח ויל ,%יח( ,וי"ג מידות יאמר במתינות ובכוונה ושיברו לב )ש ,יט(. .è−מקצת פרטים בתפילה -ערבית :השנה שחל יוהכיפורי בשבת ,אי אומרי קבלת שבת ,אלא קוד הפיוט "ל אלי תשוקתי" אומרי רק "מזמור שיר ליו השבת" )רסז(] .ויש שנהגו לומר קבלת שבת כרגיל )מל"ח יט ,ג וכה"ח תריט ,לח([ .וטוב שיכריז החז קוד תפילת ערבית ,שכל הקהל יכוונו לצאת ידי חובת קידוש בתפילה כשחותמי בה" :מקדש 'השבת' וישראל ויוהכיפורי", ויוצאי בזה ידי חובת קידוש מ התורה )ער( - .קוד התפילה אומרי "והוא רחו" )רסט; יחו"ד ה ,מה( .וראוי להשמיט מנוסח התפילות "אלקינו ואלקי אבותינו רצה נא במנוחתינו" ולהתחיל ב"קדשנו במצוותי" )שו"ת יבי"א א ,לח( .שחרית :אחר החזרה של תפילת שחרית ג השנה אומרי "אבינו מלכנו" )שמו( .מנחה :אי אומרי פסוק "ואני תפילתי" קוד פתיחת ההיכל ,א* השנה שחל בשבת )שנה( .ולאחר החזרה אומרי "אבינו מלכנו" ואחר כ "צידקת" ,כיו שהוא יו די )שו"ע תרכב ,ג; שסא( ]והאשכנזי אינ אומרי "אבינו מלכנו" ו"צידקת" )רמ"א ש ותריט ,ג([. .ð−הבדלה -בשמים :בהבדלה במוצאי יוהכיפורי אי מברכי על בשמי ,אפילו א חל בשבת )שו"ע תרכד ,ג( .ומכל מקו, טוב שבסיו ההבדלה לאחר ששתה מהכוס כראוי ,יביאו לפניו מאורי האש :מברכי ברכת "בורא בשמי ויבר עליה )שפד(. מאורי האש" בהבדלה רק על אור ששבת ,דהיינו ,על נר שהיה דולק והול מערב יוהכיפורי עד מוצאי יוהכיפורי ]או על נר שהודלק ממנו )שעט([ ,אבל אי מברכי על אור שנוצר עתה )שו"ע ש ,ד" ה; רחצ ,ח( על ידי גפרור וכיוצא בזה .אבל השנה שחל יוהכיפורי בשבת ,יש אומרי שאי צרי לבר בהבדלה על נר ששבת ,ולכ, א יש לפניו נר ששבת או שיכול להשיג בקלות ,מהיות טוב יבר על נר ששבת ויצא ידי חובה לכל הדעות .אבל א אי מצוי לפניו, יכול לבר על נר שהודלק במוצאי יוהכיפורי )שפג(. אשה שבעלה מאחר לבוא מביתהכנסת ,יכולה להבדיל בעצמה ולטעו מ היי ,ולאכול ולשתות מיד )שו"ע רצו ,ח ומ"ב לה"לו(. ¬ .îזמן רבינו תם/ברכת הלבנה -המנהג הוא כדעת הגאוני, ש 20דקות אחר השקיעה מסתיי הצו ומוסיפי עוד דקה אחת לתוספת יוהכיפורי להוסי* מחול על הקודש )עי' שו"ע תרכד ,ב( ]ונוהגי בביתהכנסת בשעה זו לתקוע בשופר )עי' שו"ע תרכג ,ו([ ,ויכולי לאכול ולשתות לאחר הבדלה על הכוס )וצאת הצו בלוח הוא בשעה .(7:22ואול לדעת רבינו ת )ועוד ראשוני רבי ,וכ דעת מר השולח ערו )רסא ,ב(( צאתהכוכבי הוא 72דקות אחר שקיעת החמה, ואסור לאכול ולשתות עד זמ זה )שעה .(8:07וחובה קדושה על כל מי שיכול ,שינהג כ .אבל מעוברות ומניקות ,חולי אפילו אי בה סכנה ,או נערי שזהו צומ הראשו או שה חלושי ,אי לה להחמיר בזה - .ונוהגי להמתי ולבר ברכת הלבנה רק במוצאי יוהכיפורי ,כדי לקדש הלבנה בשמחה )רמ"א ס"ס תרב() .ויש נוהגי להקדי ולבר ברכת הלבנה קוד יוהכיפורי ,כדי שתבוא מצוה זו ותכריע הכ* של זכויות )מ"ב ש ,י((. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות לאור הביקוש הרב לעלו ,ברצוננו להגדיל את ההפצה .כל המעוני לתרו לזיכוי הרבי ,יפנה לטל' ,02 5324067 :ותבוא עליו ברכה .נית להנציח שמות • נא לשמור על קדושת העלון • ניתן להשיג את העלון באינטרנט באתר המשרד לשרותי דת ,www.dat.gov.il :ובאתר "מאור לפסגה"www.maorlapisga.org : העלון מוקדש לרפואת זכריה בן שושנה ניזה ,אביגיל רבקה בת שרה ,דיקלה חנה בת אורנה ,אלון בן אביגיל רבקה ,חיה ברכה חפצדי בת שמחה ,שמעון בן גרציה, מרינה בת דינה .שושנה בת מלכה ,מרים חיה בת מסעודה ,נח בן חוה ,גרציה בת חנה ,אברהם בן חנה ,דניאל בן הדסה שיפרה ,יהושע בן רחל .להצלחת שלמה עמאר בן סולטנה ,הדסה חפצדי ,ילדיה ,חתניה ונכדיה .זיווג הגון לאורטל בת תמר ,ליאורה בת ברכה חיה ,יעקב בן מרינה .זרע של קיימא למיכאל בן רחל שרה וטליה בת גולדה .ולעילוי נשמת הרב מרדכי אליהו בן מזל ,נפתלי בן שמעה ,משה שמואל בן אסתר ,גבריאל בן חנה .נחום חפצדי ,ברוך ,חביב ,אריה ,שמשון ,יפתח וניר ,וכן אברהם ,אכרם ,דוד ,חיים ואליהו למשפחת חפצדי ,שמעון בן שמחה ,אסתר בת סעודה ,חנה בת רחמה ,שרה בת שמחה .מרים חיטיבאשווילי ,חביבה בת ניזמה, משולם בן צבי ,שלום בן סוליקה ,ר' שמעון בן איז'ה ,סעדה בת רחל ,דוד בן אסתר, מרסדס בת תמר ,מסעוד בן אונישה ,ששון בן שרה ,אביה יהושע בן רונית ,חיים חי מנחם בן בלנש ,יהודה בן שרה ,דוד בן דורית ,אוריה בן כוכב ,יצחק בן רחנה, משה חי בן רינת ,הרב חיים בן סעדה ,שמואל נורברט בן אליס מומה.
© Copyright 2024