‫ב"ה‬
‫חבד‬
‫"‬
‫בטאון פעילי‬
‫‪9‬‬
‫אדר‬
‫תשע"ה‬
‫למשרדי‬
‫'פעילי‬
‫חב"ד'‬
‫צדקה'‬
‫ה'‬
‫ע צדקה‬
‫ל'מבצע‬
‫שנהה ל'מבצ‬
‫‪ 40‬שנ‬
‫תשל"ד ‪ -‬תשע"ה‬
‫בימים‬
‫מגיעים‬
‫שבצאגו"ח‬
‫האחרונים עשרות טלפונים )!(‬
‫ממשפחות שמעונינות להכשיר‬
‫את המטבח‪ .‬הפניות הגיעו‬
‫בעקבות ביקורי‪-‬בית שנערכו אצלם ע"י 'פעילי‬
‫חב"ד' בט"ו בשבט האחרון‪.‬‬
‫ספק אם הפעיל שביקר אותם בעצמו יודע על‬
‫קיום השיחה הזאת‪...‬‬
‫•••‬
‫כל מי שהיה נוכח בערב המיוחד של 'פעילי‬
‫חב"'ד לא יכול היה שלא לחוש באוירה‬
‫המחשמלת ובתחושה שריחפה באויר שהנה‬
‫קורה כאן משהו היסטורי‪.‬‬
‫נכחו שם בעלי משפחות‪ ,‬לצד זוגות שזה עתה‬
‫נישאו‪ ,‬ר"מים בישיבות לצד אנשי היי‪-‬טק‪,‬‬
‫בעלי‪-‬אמצעים לצד עמלי‪-‬יום‪ ,‬כולם מרוכזים‬
‫ומאוחדים סביב נושא אחד‪ :‬עשרת המבצעים‪.‬‬
‫עד לכינוס הרגיש כל פעיל ברמה האישית‪,‬‬
‫שהוא ממלא את חובתו הבסיסית כחסיד חב"ד‬
‫שנוטל חלק בענייניו של הרבי ועל‪-‬ידי כך‬
‫מוסיף בהתקשרות אליו‪.‬‬
‫אך בכינוס נכחו הפעילים ב'תמונה הגדולה'‬
‫של מאות ואלפי פעילים‪ ,‬שמאירים את הארץ‬
‫ו'חורשים' אותה בצורה יסודית בהעברת מסריו‬
‫של הרבי לעשרות אלפי בתים בארץ‪.‬‬
‫'צו השעה' של הרבי שכל אחד יראה את עצמו‬
‫כשליח לברר את חלקו הפרטי בעולם ‪ -‬קיבל‬
‫משמעות מחודשת‪ ,‬עם ההתעוררת העצומה‬
‫בקהילות אנ"ש סביב עשרת המבצעים‪.‬‬
‫לקראת חג הפורים הממשמש ובא‪ ,‬נערכים‬
‫ב'פעילי חב"ד' להכפיל את הפעילות‪ ,‬לצאת‬
‫ל'מבצע פורים' ובקשר עם מצוות החג 'מתנות‬
‫לאביונים להתמקד ב'מבצע צדקה'‪.‬‬
‫כל אחד מאנ"ש מוזמן ליטול חלק פעיל בעבודת‬
‫השליחות – בתיאום עם השליח המקומי – ובכך‬
‫להפוך ל'פעיל' במפעליו הכבירים של הרבי‪.‬‬
‫א פריילאכן פורים‪,‬‬
‫והצלחה רבה ב'מבצע פורים ו'מבצע צדקה'!‬
‫פעילי חב"ד שבצאגו"ח‬
‫אנטיביוטיקה‬
‫לתרנגולים‬
‫וקופות‬
‫הצדקה‬
‫ראיון נדיר עם הרה"ח ר' ברוך שיחי' גופין‪ ,‬מי שלקח על‬
‫כתפיו יחד עם ‪ -‬להבחל"ח ‪ -‬זוגתו ע"ה לפעול בשני‬
‫המבצעים מבצע נש"ק ומבצע צדקה | במלאות ‪ 40‬שנה‬
‫למבצעים אלו‪ ,‬ובעקבות ההתעוררות המחודשת בעשרת‬
‫המבצעים יצאנו לחקור את ימי בראשית | מרתק‬
‫ל‬
‫קראת 'מבצע צדקה' שייערך אי"ה בימים אלו – יצאנו לביתו של מי‬
‫שמזוהה יותר מכל עם 'מבצע צדקה' בארץ הקודש‪ ,‬הלא הוא הרה"ח‬
‫ר' ברוך גופין )‪ (90‬מעסקני חב"ד הוותיקים בארץ‪.‬‬
‫הרב גופין‪ ,‬ממרומי גילו‪ ,‬מפתיע אותנו בחיות ובמרץ בהם הוא מדבר‬
‫על הקופות אותן דואג לייצר ולהפיץ‪ .‬הוא מגולל בפנינו את ההיסטוריה‬
‫של הקופות‪ ,‬שמתחילה אי‪-‬שם בשנות השבעים ועד לימינו אנו ‪ -‬בהם‬
‫'הקופות הצהובות' פוגשים אותנו בכל מקום‪ .‬צריך לזכור שהכל התחיל‬
‫בזמנים בהם לא התאפשר לכל 'בית חב"ד' או מוסד להנפיק לעצמו קופת‬
‫צדקה מעוצבת עם שמו‪...‬‬
‫"בעצם‪ ,‬זאת אשתי )‪ -‬מרת גענעשע גופין ע"ה‪ .‬הכותב( שעסקה בזה‬
‫בלהט" אומר הרב גופין "היא הייתה חדורה במבצעי הרבי בכל נימי‬
‫נפשה"‪.‬‬
‫פמוט מתפוחי אדמה‬
‫"כשהרבי הכריז על 'מבצע נש"ק' באלול תשל"ד – עוד לא הומצא‬
‫הרעיון של הנרונים המוכרים לנו כיום עם ציפוי פח )נרות חימום(‪ ,‬היו‬
‫מח ֵלב חשוף‪ ,‬כך שהדרך היחידה להדליק נרות‬
‫רק נרות אצבע רגילים ֵ‬
‫הייתה באמצעות פמוט או כלי אחר להנחת הנר – דבר שהקשה מאוד על‬
‫הפעילות ב'מבצע'‪ .‬הדבר היה מורכב שבעתיים כשמדובר בבתי רפואה –‬
‫בהם מטעמי בטיחות לא אישרו להצמיד את הנר בשום דרך למגש‪.‬‬
‫אשתי לא התעצלה ומידי שבוע הכינה במו ידיה כלי קיבול לנר מחצאי‬
‫תפוחי‪-‬אדמה‪ ...‬כמה שזה נשמע מופרך היום – זה היה הפמוטים של‬
‫'מבצע נש"ק' לפני ‪ 40‬שנה‪.‬‬
‫"היא גם דאגה לקבוצות נשים שתסענה לחלק את 'ערכות עבודת היד'‬
‫ל'אסף הרופא' ול'תל השומר' מידי ערב שבת‪ ,‬יחד עם תבדלח"א גב' רחל‬
‫לוין )אשתו של הרה"ח ר' זלמן לוין ע"ה(‪ .‬בהמשך החלנו בייצור הפמוט‬
‫מתכת שהופץ במשך השנים במליוני עותקים‪.‬‬
‫באותן שנים‪ ,‬פניתי לחברת 'מנורה'‪ ,‬בבעלות האחים רובינשטיין‪ ,‬בבקשה‬
‫לפרסם על קופסאות הנרות שהם מוכרים פרסומת על ה'מבצע' החדש‪.‬‬
‫הם נענו בשמחה ואף לא ביקשו לזה כל תמורה )ראה צילום(‪ .‬כשדיווחתי‬
‫לרבי על כך‪ ,‬הם זכו למכתב חם במיוחד מהרבי‪.‬‬
‫קופסאות של תרופות‬
‫בעוד שפמוטים מתפוחי‪-‬אדמה נראים כבר פחות במחוזותינו‪ ,‬המפעל‬
‫השני של בני הזוג גופין‬
‫עוד חי ונושם עד לימינו‬
‫צעירי אגודת חב"ד ‪ -‬המרכז‬
‫אלו ומהווה מרכיב חשוב‬
‫פעילי חב"ד‬
‫ב'מבצע צדקה'‪.‬‬
‫יו"ר‪ :‬הרב יוסף יצחק אהרונוב‬
‫עימוד ועיצוב‪y.w. designgraphic :‬‬
‫המדובר הוא כאמור ב'קופות הצהובות'‬
‫שהפכו לנכס 'צאן ברזל' בעם ישראל‪.‬‬
‫"באותה תקופה גידלתי תרנגולי‪-‬‬
‫הודו‪ .‬כחלק מתהליך הגידול הייתי‬
‫דואג להזריק לתרנגולים אנטיביוטיקה‬
‫למניעת מחלות‪ .‬במפעל בו קניתי את‬
‫האנטיביוטיקה ראיתי קופסאות‪-‬פלסטיק‬
‫בגדלים שונים‪ ,‬היו אלו קופסאות‬
‫הפרסומת על קופסת הנרות‬
‫לתרופות שיוצרו במפעל 'לוג' שבקיבוץ‬
‫לצד הפמוט המפורסם‬
‫שדות יעקב בעמק הירדן‪.‬‬
‫"מבצע צדקה' היה אז 'טרי' אצלנו ומיד חשבתי על הקופסאות בהקשר‬
‫הזה‪...‬‬
‫"נסעתי למפעל ובהזדמנות הראשונה‪ ,‬סגרנו על ייצור של כמה עשרות‬
‫אלפי קופסאות‪ .‬את החריץ להכנסת המטבעות עשה עבורי יהודי בתל‬
‫אביב‪ .‬כשנפטר‪ ,‬נתנה לי אשתו את ה'שטאנץ' ומאז זו הפכה להיות‬
‫עבודתם של נכדיי בחצר הבית‪...‬‬
‫עשרת המבצעים וקופת הצדקה‬
‫"באותה שנה‪ ,‬הגעתי ל‪ 770-‬וראיתי במשרדו של ר' דוד רסקין קופה עם‬
‫כיתוב באנגלית‪ ,‬עליה מצוירים עשרת המבצעים‪ .‬התברר לי שאת הרעיון‬
‫הזה הציע הרבי בעצמו בהתוועדות ואף הציורים והכיתוב הוגהו ע"י‬
‫הרבי‪ .‬ביקשתי את רשותו להעתיק את התכנים שעל הקופה ובארץ דאגתי‬
‫לתרגם זאת‪ ,‬ומאז ציורי עשרת המבצעים הפכו לסימן ההיכר של הקופות‪.‬‬
‫עם השנים‪ ,‬הוספנו גם את הכיתוב "לכל ילד וילדה אות בספר התורה"‬
‫ובשנת תנש"א את ה"הכונו לביאת המשיח"‪.‬‬
‫לא בשם חב"ד‬
‫בהתוועדות שבת פרשת קרח תשל"ד הורה הרבי הוראה מפתיעה‪" :‬בנוגע‬
‫לקופת צדקה‪ ,‬כדאי שלא יכתבו שם בשביל מי הצדקה‪ ,‬כדי שלא יחשבו‬
‫שרוצים להרוויח כסף וכו'‪ ,‬כי צ״ל ״והייתם נקיים מה' ומישראל" ‪ . .‬וכן‬
‫לא יכתבו מי הנותן הקופה"‪.‬‬
‫והנה ציטוט מיומנו של הת' שלום דב בער שור ממוצאי אותה שבת‪:‬‬
‫במוצש"ק הכניסו קופת‪-‬צדקה לכ"ק אד"ש ואמר שאלו שכבר הדפיסו‬
‫ככה יחלקם לאנ"ש‪ ,‬ולהבא ישמיטו שמו מהפושקע‪ ,‬וגם הכתובת של‬
‫צא"ח וכו'‪.‬‬
‫לקט‬
‫מיוחד‬
‫מהוראות‬
‫הרבי בקשר‬
‫ל'מבצע צדקה'‬
‫קופה‬
‫מודבקת‬
‫בלי מסמר‬
‫ידועה לכל גישתו המיוחדת של הרבי לחשיבותם של קופות‬
‫הצדקה‪ ,‬הרבי עורר שבכל מקום בו נמצאים יהודים יש לדאוג‬
‫שתהיה במקום קופת צדקה; בבית‪ ,‬בחדרים השונים בבית‪,‬‬
‫במשרד‪ ,‬במכונית‪ ,‬וגם במטוס‪...‬‬
‫נוסף על הרעיון הכללי לפיו בכל מקום צריכה להמצא קופת‬
‫צדקה‪ ,‬הדגיש הרבי מספר מקומות בהם יש לקבוע קופה‪:‬‬
‫כששמענו על כך‪ ,‬החלטנו להדפיס על כל קופה את‬
‫המשפט הבא‪" :‬בהתמלא הקופה מסרו את תוכנה לכל מטרת‬
‫צדקה שנראית לכם"‪ .‬כך נדפס על הקופות במשך כמה‬
‫שנים‪.‬‬
‫כעבור זמן‪ ,‬מנהלי בתי חב"ד ומוסדות שהזמינו מאתנו‬
‫קופות התלוננו שהמשפט הזה מפריע להם באיסוף הקופה‬
‫למוסדם‪ .‬עקב כך‪ ,‬בהסכמת הרבי השמטנו את המשפט‬
‫מגב הקופה‪.‬‬
‫]יש להדגיש‪ :‬הוראתו של הרבי לא לכתוב את שם חב"ד‬
‫על הקופה היא רק כשמדובר על קופה שניתנת במסגרת‬
‫'מבצע צדקה' )"שלא יחשבו" וכו'( ‪ ,‬אך מובן בפשטות‬
‫שלכל בית חב"ד הזכות וכו' לייצר קופות‪-‬צדקה על שמו‬
‫ככל מוסד אחר‪ .‬הכותב[‬
‫די והותר‬
‫הרב גופין משתף אותנו במסר חשוב שקיבל מהרבי‬
‫בהקשר הזה‪:‬‬
‫"ארע פעם שהגעתי יחד עם אשתי לרבי למשך תקופה‬
‫ממושכת‪ .‬מיד עם הגעתנו כתבתי לרבי שהשארתי בארץ‬
‫כמות מספקת של קופות מוכנות לזמן שלא נהיה בארץ‪.‬‬
‫הרבי ענה שלא די בכך שיש כמות מספקת‪ ,‬אלא צריך‬
‫שיהיה "די והותר"‪ ,‬כי כשיש יותר מהנדרש הרי זה פועל‬
‫מרץ שייגמר הכל‪...‬‬
‫"שלוחים ומוסדות היו מזמינים אצלנו את הקופות‪ ,‬עם‬
‫הדפסה מיוחדת על המכסה‪ ,‬הקופות נמכרו במחיר העלות"‪.‬‬
‫ממנהלי בתי חב"ד שמענו על החוויה המיוחדת בכל פעם‬
‫שהגיעו לקחת את הקופות מבית משפחת גופין‪ .‬גב' גענעשע‬
‫ע"ה הייתה יושבת ומתוועדת איתם בזכרונותמהימים ההם‬
‫וסיפורי 'מבצעים' בזמן הזה ‪ .‬זה היה ליבת חייה‪.‬‬
‫נכון להיום‪ ,‬יוצרו ע"י משפחת גופין למעלה משני מיליון‬
‫קופות‪.‬‬
‫אחרי פטירתה של זוגתו‪ ,‬מי שמנהלת כיום את פעילות‬
‫הקופות‪ ,‬זו בתו גב' טייבה צביה שתחי' גורביץ'‪" ,‬בעידודו‬
‫המתמיד של אבא"‪ ,‬היא מציינת‪■ .‬‬
‫במטבח ‪ -‬על‪-‬מנת שכל אשה לפני שתתחיל בבישולים‪,‬‬
‫תתן סכום לצדקה לעניים‪ ,‬נוסף על‪-‬כך שמהחלק המובחר‬
‫שבאוכל תיתן לנזקקים‪.‬‬
‫הרבי גם הוסיף שבודאי זכות הצדקה תועיל לכך שהמאכלים‬
‫יצאו טובים וטעימים‪...‬‬
‫בחדרי הילדים ‪ -‬לכל ילד בחדרו תעמוד במקום בולט 'קופת‬
‫צדקה'‪ ,‬עליה יכתוב 'לה' הארץ ומלואה' )שזהו מהטעמים‬
‫העיקריים במצוות צדקה( ואת שמו הפרטי‪ .‬הקופה תזכיר לו‬
‫לתת צדקה מידי יום ולרכוש מידות טובות‪.‬‬
‫ברכב ‪ -‬גם בתור שמירה בנסיעה‪ ,‬יחד עם ספרי קודש‪.‬‬
‫•••‬
‫הרבי הדגיש מספר פעמים את החשיבות בקביעת הקופה לקיר‬
‫הבית כך שתהפוך להיות חלק מהבית וכמה טעמים בדבר‪:‬‬
‫‪ .1‬בית של צדקה ‪ -‬הקופה נעשית חלק מהבית ומהחדר ונעשה‬
‫הבית 'בית חב"ד ‪ -‬בית של צדקה'‬
‫‪' .2‬וראיתם וזכרתם' ‪ -‬הקופה תזכיר על דבר נתינת הצדקה‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ :‬כיוון שצדקה שקולה כנגד כל המצוות ומקרבת‬
‫את הגאולה‪ ,‬במילא ראיית הקופה מעוררת על דבר קיום כל‬
‫מצוות התורה‪.‬‬
‫‪ .3‬נגישות ‪ -‬כיוון שנהוג לתת צדקה מידי יום ביומו‪ ,‬ולא כל‬
‫יום מזדמן נזקק או מקרה של צדקה‪ ,‬לכן נתינת מטבע בקופה‬
‫מאפשר לקיים את המצוה בהידור מידי יום ביומו‪.‬‬
‫את החשיבות המיוחדת בקביעת הקופה לקיר‪ ,‬ניתן לראות‬
‫בשיחת צום גדליה תשמ"ט בה נדרש הרבי לשאלה 'הלכתית'‬
‫כיצד יש לנהוג כשמתארחים לתקופה בבית אחר בנוגע לקביעת‬
‫הקופה‪ ,‬וכך אמר הרבי‪" :‬ידביקו קופה לקיר הבית שבו הם‬
‫מתארחים בצורת הדבקה שכזו שבשבת ויו"ט אסור להורידה‬
‫מהקיר וממילא הקופה תהי' חלק מהבית כפי שזה בקופה‬
‫הקבועה במסמר‪ ,‬אך באופן שלאחרי שיסירו את הקופה לא‬
‫ישאר רושם בקיר‪ ,‬וכשיחזרו לביתם יקחו עמם את הקופה‬
‫ויקבעוה בביתם וממילא איגלאי מילתא למפרע שהסיבה שלא‬
‫קבעוה קודם בביתם כי לא היו בביתם"‪.‬‬
‫פרוסת‬
‫עוגה‪ ,‬סודה‬
‫ושני סנט‬
‫אלימלך כץ‬
‫מצוות החג ש'אדם דש בעקביו'‬
‫'מבצע פורים' כולל בתוכו את ארבעת‬
‫מצוות החג‪ ,‬אך דגש מיוחד הושם על‪-‬ידי הרבי‬
‫על מצוות‪-‬החג הנגישות יותר‪ ,‬משלוח מנות‬
‫ומתנות לאביונים‪.‬‬
‫ניצנים ל'מבצע' החלו עוד בשנת תשכ"א‪ ,‬בטרם ניתן‬
‫לו השם הרשמי 'מבצע פורים'‪ ,‬וכך זה החל‪:‬‬
‫באגרת מיוחדת מהמזכירות מתאריך ז' אדר תשכ"א‪,‬‬
‫הממוען ל'כבוד הרבנים ראשי ישיבות מחנכים הורים ומורים‬
‫השם עליהם יחיו'‪ ,‬מעורר הרבי על דבר מצוות משלוח מנות‬
‫ומתנות לאביונים‪ ,‬שאינם זוכות לשימת הלב הראויה אצל‬
‫הנוער והמבוגרים‪.‬‬
‫לכן מבקש הרבי מהאחראים על הנוער לעוררם על ‪2‬‬
‫נקודות )תרגום מאידית(‪:‬‬
‫"א( יחד עם המצוה לשמוע את המגילה בליל פורים ולמחרת‬
‫בבקר‪ ,‬מוטל חוב על כל ילד מגיל שלוש עשרה ומעלה‪ ,‬ועל כל‬
‫ילדה מגיל שתים עשרה ומעלה‪ ,‬לקיים בעצמם את מצות משלוח‬
‫מנות ומתנות לאביונים‪ ,‬ביום הפורים"‪.‬‬
‫הרבי מעיר שמצד עניין החינוך ראוי שגם ילדים מתחת‬
‫לגיל בר מצוה יקיימו את המצוות הנ"ל‪.‬‬
‫נקודה נוספת שמדגיש הרבי‪:‬‬
‫"ב( מצוות אלו קל לקיימן‪ .‬למשלוח מנות דרושים רק שני מיני‬
‫מאכל )למשל‪ ,‬תפוח וסוכרי'‪ ,‬או פרוסת עוגה וסודה או מיץ(‪,‬ידי‬
‫חובת מתנות לאביונים אפשר‬
‫לצאת בשני סנט‪ ,‬סנט אחד לכל אחד‬
‫משני עניים"‪.‬‬
‫כעבור מספר שבועות‪ ,‬שלח הרבי‬
‫איגרת אל העסקן החשוב ר' יצחק מאיר‬
‫הכהן לוין‪ ,‬גיסו של האדמו"ר בעל ה'בית‬
‫ישראל' מגור‪" :‬בודאי יהנה לדעת שהכרוז בנוגע‬
‫משלוח מנות ומתנות לאביונים מצא הד נכון ומתאים לדבר‬
‫חכמינו ז"ל מעשה הוא העיקר‪ .‬ומסתפינא לומר אשר כנראה‬
‫כמה וכמה אלפים מהנוער קיימו מצוות אלו בפעם הראשונה‬
‫בחייהם )הודות להתעוררות האמורה(‪.‬‬
‫ונפלא הדבר עד כמה לבן של ישראל ער הוא‪ ,‬אשר בהודעה‬
‫בעלמא מקיימים דבר טוב‪ ,‬ומזה תוספת עידוד לכל אלו‬
‫שהשפעה להם על הרבנים שאינם ח"ו כקול קורא במדבר גו'‪,‬‬
‫ואף שלפעמים‪ ,‬ואולי לפעמים תכופות‪ ,‬אין התוצאות נראות‬
‫אל אתר‪ ,‬ואפילו לא לאחרי זמן‪ ,‬אבל בסגנון כ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫‪ -‬חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם"‪.‬‬
‫עוד כותב הרבי‪" :‬מובן וגם פשוט שלעת עתה במצות‬
‫האמורות נקל יותר לעורר ועד לקיום בפועל ממש‪ ,‬מאשר‬
‫במצות הקשורות בקשויים וכו'‪ ,‬אבל בודאי שמצוה גוררת‬
‫מצוה‪ ,‬מכשרת נפש המקיים שיהי' עכ"פ בנקל יותר לעוררו‬
‫לקיום עוד מצות ועוד מצות"‪...‬‬
‫'מוטב להרבות‪'...‬‬
‫בכמה וכמה אגרות מביא הרבי בהקשר זה‪ ,‬את דברי‬
‫הרמב"ם הידועים בהלכות מגילה על חשיבותה של מצוות‬
‫'מתנות לאביונים'‪ ,‬וברוח הלכה זו‪ ,‬דאג שבפעילות ב'מבצע‬
‫פורים' יושם דגש על מצוה זו‪.‬‬
‫הפתק‬
‫שנשלח‬
‫רק לגברים‬
‫משלוחי המנות מחולקים בשליחותו של‬
‫הרבי! ויש לזה גם 'נפקא‪-‬מיניה'‪ | ...‬מכתב‬
‫לאנ"ש שהופץ באחת השנים על‪-‬ידי‬
‫צאגו"ח לאנ"ש היוצאים למבצע פורים‬
‫באגרת משנת תשכ"ט מדגיש הרבי את החשיבות‬
‫שבמצוה זו‪:‬‬
‫"‪...‬ממצוות פורים היא מצות משלוח מנות איש‬
‫לרעהו‪ ,‬שהטעם בזה להראות קירוב הלבבות וידידות‬
‫איש לרעהו ועוד ועיקר מצות 'מתנות לאביונים' לעזור‬
‫לנצרכים שזה עולה גם על משלוח מנות וסעודת פורים‬
‫שלו‪ ,‬ובלשונו הזהב של הרמב"ם שפסק להלכה מוטב‬
‫לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו‬
‫ובשלוח מנות לרעיו כו' שהמשמח לב האומללים האלו‬
‫דומה לשכינה"‪.‬‬
‫פורים ו'מבצע צדקה'‬
‫את ההקשר המתבקש בין חג הפורים ומצוות מתנות‬
‫לאביונים ל'מבצע צדקה' מיישמים השנה‪ ,‬הלכה‬
‫למעשה‪' ,‬פעילי חב"ד' שבצאגו"ח‪ ,‬באמצעות הנפקת‬
‫חומרים איכותיים בנושא הצדקה והקשר לחג הפורים‪.‬‬
‫בחומר יושם דגש על הוראותיו של הרבי בקשר‬
‫למצוות הצדקה ועל התועלת שהם מביאים בקיום‬
‫המצוה בהידור‪.‬‬
‫לכללות אנ"ש שי'‪ ,‬שלום רב!‬
‫ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א נתקבלו ההוראות‬
‫כדלקמן‪ ,‬לקראת חג הפורים‪:‬‬
‫המשלוח‪-‬מנות לחיילים הוא בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א‪,‬‬
‫והשלוחים המעבירים את משלוח המנות הם שלוחי כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א‪.‬‬
‫לכל משלוח מנות יצורף ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א‪:‬‬
‫ביחד עם המשלוח מנות משלוח אחולי אשר‪ ,‬בתוככי כל‬
‫היהודים‪ ,‬יהי' לכל אחד ואחד אורה ושמחה וששון ויקר‬
‫כפשוטו וכדרשת חכמינו ז"ל‪ ,‬ובאופן כבקשת דוד מלך‬
‫ישראל‪ :‬אלקים חושה לי עזרי ומפלטי אתה ה' אל תאחר‪.‬‬
‫)חי"ק(‬
‫היות וכנ"ל השלוחים הם שלוחי כ"ק אדמו"ר שליט"א‪,‬‬
‫לתת משלוח מנות בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א גם‬
‫לשלוחים‪ ,‬בצירוף הברכה הנ"ל‪.‬‬
‫והיות ועפ"י שו"ע איש שולח מנות רק לאיש‪ .‬ממילא מובן‬
‫שהפתק המצורף יתנו רק לגברים‪.‬‬
‫תש‬
‫פעם‪ :‬רמ למה‪ .‬י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫וה‬
‫שלי‬
‫ביקור בקה‬
‫י‬
‫ל‬
‫ה‬
‫על 'חרדים‬
‫נחמדים'‪ ,‬ה'פיניש'‬
‫של השליח ועל‬
‫דילמה אמיתית‬
‫שהסתיימה בטוב‬
‫אלימלך כץ‬
‫ם‬
‫פ‬
‫עילותם של פעילי חב"ד המתגוררים‬
‫כיוון שלא תיאמנו מראש את הביקור‪,‬‬
‫התברר שאחד מהם עבר דירה לאזור אחר‪,‬‬
‫בשכונות החרדיות של ירושלים‪,‬‬
‫שניים לא היו בבית ואת כתובתו של‬
‫דורשת קצת יותר תעוזה ויציאה מהגדרים‪.‬‬
‫הרביעי לא מצאנו‪.‬‬
‫מבחינה טכנית‪ ,‬הפעילים נדרשים‬
‫כיוון שלא רצינו לחזור הביתה בידיים‬
‫לכתת את רגליהם לאזורים מרוחקים‬
‫מלאות ‪ -‬פניתי אל השליח המקומי ושאלתי‬
‫ממקום מגוריהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬אין להם את‬
‫אותו האם יש אנשים שהוא מעוניין שנבקר‬
‫האפשרות לדפוק בדלת ולהציג את עצמם‬
‫אצלם‪.‬‬
‫כשכנים מהקומה התחתונה‪ ,‬אי לכך הם מזוהים‬
‫אוטומטית מבעד לעינית הדלת עם ה'חרדים שבאים‬
‫הוא נתן לנו מספר כתובות ושוב יצאנו לדרך‪...‬‬
‫הרב מנחם הלפרין‬
‫להשתלט לנו על השכונה‪'...‬‬
‫הגענו לכתובת הראשונה שהייתה בבניין הסמוך‬
‫החיוך הלבבי והכנה שהם נדרשים להציג‬
‫לבית חב"ד‪ .‬החושך שקידם את פנינו גם בכתובת‬
‫כשהדלת נפתחת‪ ,‬חייב להיות 'יוצא מן הלב'‬
‫הזו הבהיר לנו כי הברירה היחידה שנותרה לנו‬
‫הגדוש אהבת‪-‬ישראל כדי שיהיה 'נכנס אל‬
‫היא פשוט לחפש בית מואר‪ ...‬פנינו אל דירה‬
‫הלב' המלא חשש ומרוחק‪.‬‬
‫סמוכה‪ ,‬ממנה בקע אור ונקשנו בדלת‪.‬‬
‫למרות האמור לעיל‪ ,‬למעלה מ‪50‬‬
‫הדלת נפתחת‪ ,‬ואדם ‪ -‬במבט בוחן‬
‫פעילים המתגוררים בשכונות‪ :‬רמת שלמה‪,‬‬
‫ותמה ‪ -‬מביט בנו כשואל מה רצונכם?‬
‫יוצאים‬
‫רמות‪ ,‬רמת אשכול והסביבה‬
‫'אנחנו מחב"ד‪ .‬באנו לאחל ט"ו בשבט שמח‬
‫או‬
‫מכרים‬
‫לביקורי‪-‬בית במאות בתים‪ :‬בבתי‬
‫ולתת לכם משהו טוב לכבודו'‪.‬‬
‫על פי רשימות וגם באופן אקראי‪ ,‬בתיאום‬
‫למשמע התשובה‪ ,‬גדל תמהונו עוד יותר‬
‫עם השלוחים בשכונות הסמוכות‪.‬‬
‫'אתם מחב"ד?! שלח אותכם הרב יצחק?!' 'כן'‬
‫בסוף‪ ,‬כמו תמיד‪ .‬מתברר שהחששות וההיסוסים‬
‫ענינו בפשטות‪.‬‬
‫ר' נחמן גולדשטיין‬
‫היו לשוא‪ .‬הלב היהודי פועם וכשמגיעים אליו‬
‫התימהון התחלף בהתרגשות‪ .‬הענקנו לו את‬
‫בשליחות הרבי ומוסרים לו את המסר של הרבי‬
‫ערכת הפירות והספר המיוחד‪ ,‬דיברנו על הטיפים‬
‫אליו‪ ,‬הוא מרגיש בכנות הדברים ושמח על ההזדמנות שניתנה‬
‫המפוזרים בו שתורמים לאיכות הבישול לחיזוק בריאות הגוף‬
‫לו לשמוע על ה'מבצע' ועל החג‪.‬‬
‫ובעיקר לבריאות הנשמה ונפרדנו לשלום ולהתראות‪ .‬בעוד פיו‬
‫לא פוסק מלמלמל מילות תודה והערכה‪.‬‬
‫הבירור האחרון‬
‫המשכנו אל הבית ‪ -‬המואר ‪ -‬הבא‪.‬‬
‫מספר לנו‪ ,‬מנהל 'אור החינוך' הרב מנחם הלפרין‪ ,‬שמשמש‬
‫למחרת‪ ,‬כשעדכנתי את השליח על הביקור הלא צפוי‪,‬‬
‫גם כרכז פעילי חב"ד ברמת שלמה והסביבה‪ ,‬סיפור שקרה לו‬
‫הבנתי את משמעות התימהון וההתרגשות‪:‬‬
‫עצמו בביקור האחרון‪:‬‬
‫'אדם זה' מספר לי השליח 'היה מגדולי המתנגדים שלנו‪ .‬מאז‬
‫בט"ו בשבט האחרון יצאתי עם זוגתי וילדי ‪ -‬בזכות מיזם‬
‫שפתחנו את ה'בית חב"ד' בבנין הסמוך לביתו‪ ,‬הוא התנכל לנו‬
‫'פעילי חב"ד' בבית הספר ‪ -‬מצויד בכתובות של ‪ 4‬ידידים‬
‫וניסה להצר את צעדינו בדרכים שונות‪ .‬אמנם לא בהצלחה‪...‬‬
‫שמתגוררים באחת משכונות העיר‪.‬‬
‫הרב יעקב הלפרין‬
‫חבר מועצת עיריית‬
‫ירושלים‪ ,‬מקהילת‬
‫חב"ד רמת שלמה‬
‫במבצע סוכה‬
‫לאחרונה הוא הנמיך פרופיל והפסיק את ההתנכלויות‪ .‬אך‬
‫עדיין‪ ,‬לא הייתי מעלה בדעתי לשלוח אליו מישהו לביקור‬
‫בית‪"...‬‬
‫מסתבר אם‪-‬כך שלרבי‪ ,‬דרכים משלו‪.‬‬
‫ביקור מכוון‬
‫באפיזודה נוספת משתף אותנו ר' נחמן גולדשטיין חבר‬
‫בקהילה ו'פעיל' מתמיד‪:‬‬
‫לפני היציאה לביקור הבית שקודם חג השבועות הועברה לי‬
‫הודעה מהשליח באזור בו אנו עורכים את ביקורי הבית‪ ,‬שאחת‬
‫המשפחות אצלם אנו מבקרים בקביעות‪ ,‬שרויה באבל על‬
‫פטירת אחד מבני המשפחה ואולי כדאי שנדלג עליהם הפעם‪...‬‬
‫בכל מקרה הוא משאיר זאת לשיקול דעתנו‪.‬‬
‫עם משפחה זו יצרנו קשר טוב יחסית וחבל היה לנו לוותר‬
‫על הביקור אצלם‪ .‬אך עדיין‪ ,‬קצת חששנו איך תהיה תגובתם‬
‫לביקור בזמן אבלם‪ ,‬מצד שני‪ ,‬לא להגיע‪ ,‬גם הרגיש לנו לא‪-‬‬
‫נכון‪...‬‬
‫בסופו של דבר ‪ -‬סמוכים על כוחו של הרבי ‪ -‬דפקנו בדלת‪.‬‬
‫משפתחו לנו את הדלת‪ ,‬הסתבר למגינת ליבינו שהמדובר‬
‫הוא בבעל הבית עצמו‪ ,‬אבי המשפחה ‪ -‬איתו היינו בקשר‬
‫בחגים הקודמים‪.‬‬
‫הוא נפטר באופן פתאומי והמשפחה כולה שרויה בהלם‬
‫ובצער רב‪ .‬כבר עמדנו לפנות אחורה ולצאת תוך כדי מלמול‬
‫מילות התנצלות על העיתוי‪ ,‬אך בעלת הבית שהבחינה בנו‬
‫סימנה לנו במרץ להכנס‪.‬‬
‫זה לא היה קל‪ ...‬אך מעולם לא הרגשנו שהביקור היה מועיל‬
‫יותר‪ .‬ישבנו עם בני המשפחה ששתו בשקיקה כל מילה שלנו‪.‬‬
‫שטחחנו עימם על מצבם הלא‪-‬פשוט‪ ...‬ואפילו‪ ,‬כמה מילים על‬
‫החג המתקרב‪ .‬הם העריכו מאד שבאנו להשתתף איתם בזמן‬
‫כאבם והקשר בינינו לבינם כמובן התחזק מאד‪.‬‬
‫יצאנו משם בתחושה ברורה שיש מי שמלווה ומנווט אותנו‪.‬‬
‫מבצע גורר מבצע‬
‫קהילה במבצעים‬
‫ב‬
‫סוכות האחרון הפעילה קהילת רמת שלמה סוכה‬
‫ניידת בחסות פעילי חב"ד‪ ,‬רבים מבני הקהילה ‪-‬‬
‫גם כאלו שאינם נוטלים חלק בפעילות הקבועה הצטרפו‬
‫לפעילות שהתפרסה על פני ‪ 3‬משמרות בכל יום‪ ,‬ברחבי‬
‫העיר בתאום עם השלוחים השונים‪.‬‬
‫הפעילות העלתה את נושא היציאה למבצעים‬
‫למרכז סדר היום ובעקבות כך התארגנה יוזמה קבועה‬
‫ומאורגנת לצאת מידי שבוע למבצע תפילין‪ ,‬דוכנים‬
‫קבועים ומכובדים נקבעו בקניון פסגת זאב בהשתדלות‬
‫השליח הרב פז ובקניון מלחה ‪ -‬הקניון הגדול‬
‫בירושלים בהשתדלות השליח הרב ברוך חדד‪.‬‬
‫מידי שבוע ביום שישי יוצאות ‪ 2‬קבוצות ומאיישות‬
‫את הדוכנים‪ .‬אנשי הקהילה נרתמו לשאת באחריות‬
‫ליציאה למבצעים במקומות הנ"ל ונרתמים בגופם‪,‬‬
‫בממונם וברכבם‪ .‬כך מידי שבוע וכך גם בימי חנוכה‬
‫יצאו חברי הקהילה מידי ערב למבצע חנוכה בבסיסי‬
‫צה"ל ומחסומים בסביבה‪ .‬מצוה גוררת מצוה‪.‬‬
‫הדוחות המפורטים שנשלחים לרבי מידי יום‬
‫שישי בודאי גורמים לו נח"ר רבה‪.‬‬
‫כמה מעלות טובות לקופה שיוצרה ע"י פעילי חב"ד‪:‬‬
‫העיתוי‪ :‬בחג הפורים שאחת ממצוותיו היא 'מתנות לאביונים' מתאים‬
‫מאוד להגיע עם ערכה המשלבת 'משלוח מנות' עם 'מתנות לאביונים‪,‬‬
‫הן מצד העניין עצמו והן מצד המקבלים שיקבלו זאת בהבנה הראויה‪.‬‬
‫המוצר‪ :‬כיוון שאחת מהוראותיו של הרבי בקשר לקופות הצדקה היא‬
‫שהקופה תהיה קבועה בבית‪ ,‬הועלה רעיון מקורי של שילוב הקופה‬
‫בציוד משרדי שימושי ויפה לבית ולמשרד‪.‬‬
‫צורת ההגשה‪ :‬הקופה תוגש כמשלוח מנות ובתוכה יונחו מיני מתיקה‪,‬‬
‫דבר שעשוי 'למתק את הגלולה'‪...‬‬
‫מהשטח‬
‫שלמה סגל‬
‫הצלחה מיוחדת‬
‫ל'מבצע כשרות'‬
‫במוסדות החינוך‬
‫הגרלת פרסים בין פעילי חב"ד הצעירים‪ .‬תלמוד תורה חב"ד חיפה והקריות‪ .‬מימין לשמאל‪ :‬סגן המנהל הרב אסולין‪,‬‬
‫רכז המבצע הרב ירון אברהם‪ ,‬הזוכה המאושר‪ ,‬מנהל הת"ת הרב יוסף פיזם‬
‫לקראת ביקורי הבית ‪' -‬מבצע כשרות'‬
‫החל מבצע מיוחד לתלמידי מוסדות‬
‫חינוך חב"ד ברחבי הארץ‪ ,‬במסגרת‬
‫המבצע נדרשו התלמידים להצטרף‬
‫להורים לביקור בית אצל משפחות‬
‫בנושא מבצע כשרות ולהעניק להם את‬
‫הערכה המיוחדת‪.‬‬
‫לפרויקט החדש הצטרפו כבר בשלב‬
‫הראשון ‪ 12‬תלמודי תורה ובתי‪-‬ספר‬
‫לבנות מרחבי הארץ‪ ,‬התלמידים נענו‬
‫בשמחה ו'סחבו' עימם גם את ההורים‬
‫ל'מבצע כשרות'‪..‬‬
‫גם מקומם של הפרסים לא נפקד‬
‫ובין הילדים שיצאו והחזירו משוב על‬
‫הפעילות נערכות הגרלות נושאות‬
‫פרסים‪.‬‬
‫"אודה ‪ -‬אף כי אבוש ‪ -‬האמת היא‪,‬‬
‫שאף פעם לא ערכתי ביקור‪-‬בית של‬
‫ממש‪ "..‬מספר לנו הורה נרגש "אבל‬
‫כשהילד מגיע עם הערכה ומבקש ממני‬
‫בקשה כה פשוטה ליטול חלק ב'מבצע'‬
‫של הרבי ‪ -‬לא היה בי העוז לסרב‪ ,‬אני‬
‫מודה ל'פעילי חב"ד' על החויה המרגשת‬
‫שחוינו בביקור ועל האוירה החסידית‬
‫שנכנסה אלינו הבייתה‪"...‬‬
‫הזוכה המאושר בכרטיס נסיעה לרבי בין היוצאים ל'מבצע חינוך ‪ -‬מבצע חנוכה'‪ :‬הרב יוסף ליפש מחיפה‬
‫וַ יִּ ְק ָרא‪-‬לָ הּ‬
‫ֹאמר‪,‬‬
‫‪ . .‬וַ יּ ֶ‬
‫מּוֹעד‬
‫לַ ֵ‬
‫ַהזֶּ ה ָכּ ֵעת‬
‫ַחיָּ ה‪ַ ,‬א ְתּ‬
‫ח ֶֹב ֶקת ֵבּן‬
‫)מלכים‪-‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬טז(‬
‫הסיפור שנחשף‬
‫בערב פעילי חב"ד‬
‫ל' כסליו‪ ,‬נר שישי של חנוכה תשע"ד‬
‫הרב נחום גולדשמיד‪ ,‬שליח הרבי בצפון‬
‫נתניה ניצב עם שני ילדיו בפתח בית משפחת‬
‫חשאי מתושבי המקום‪.‬‬
‫כמו רבים מעמיתיו השלוחים ואנ"ש ברחבי‬
‫הארץ‪ ,‬מרבה הרב גולדשמיד בימי החנוכה‬
‫לערוך ביקורי‪-‬בית בין בתי התושבים בשכונה‬
‫במסגרת מיזם 'פעילי חב"ד'‪ .‬הביקור בבית‬
‫משפחת חשאי היוה למעשה עוד ביקור בסדרת‬
‫הביקורים‪.‬‬
‫ כך לפחות הוא חשב‪.‬‬‫"שלום אנחנו מחב"ד באנו לאחל חג שמח"‬
‫"בבקשה בכיף‪ ,‬בואו‪ ,‬כנסו‪"...‬‬
‫הרב גולדשמיד נעתר להזמנה‪ .‬בעלי‪-‬הבית‬
‫מוציאים כיבוד ומתגלגלת לה שיחה אודות‬
‫החג‪ ,‬משמעותו‪ ,‬הניסים והנפלאות שארעו‬
‫בימים ההם ובזמן הזה‪...‬‬
‫"האם גם היום קורים ניסים?" ‪ -‬מפתיעה‬
‫בשאלה הגב' חשאי‪ .‬הרב גולדשמיד‪ ,‬שלא‬
‫מתבלבל‪" :‬כן‪ ,‬בודאי!"‬
‫"נמצאת כאן חברה שלי‪ ,‬שמה עינת ‪ -‬ממשיכה‬
‫גב' חשאי ומחוה בידה על האשה היושבת‬
‫לצידה ‪ -‬היא כבר שנים רבות נשואה ולא זוכה‬
‫להיפקד בילד‪ .‬הרופאים אומרים נואש‪..‬‬
‫דיברת על ניסים‪ ,‬היא זקוקה לנס‪ .‬מה‬
‫עושים?"‬
‫"כותבים לרבי" מגיב הרב גולדשמיד בפשטות‬
‫"הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא נתן לצדיקים כוח לברך‪.‬‬
‫בדורנו צדיק‪-‬הדור הוא הרבי מליובאוויטש‪,‬‬
‫שאני נמנה על שלוחיו‪ .‬בטוח אני כי ברכתו‬
‫תגיע אליכם ונתבשר בבשורות טובות"‪.‬‬
‫הרב גולדשמיד רושם לעצמו את שמות בני‬
‫הזוג בצירוף שם אמם‪ ,‬ועוד באותו ערב יוצר‬
‫קשר עם הבחורים השוהים על‪-‬יד ה'אוהל'‬
‫הקדוש ומבקשם להזכיר את השמות על‬
‫ה'אוהל' לברכה ולזרע‪-‬של‪-‬קיימא‪.‬‬
‫ב'פנקס המשוב' של 'פעילי חב"ד מציין‬
‫לעצמו הרב גולדשמיד‪ :‬פגישה בבית משפחת‬
‫חשאי‪ ..‬עם עינת ‪ ..‬כתבנו לרבי ‪ . .‬מצפים‬
‫לניסים‪) .‬ראה צילום(‪.‬‬
‫כעבור מספר חודשים‪ ,‬לפני חג השבועות‬
‫מצלצל הנייד אצל הרב גולדשמיד‪ .‬על הצג‬
‫'דוד חשאי' הידיד החדש מביקור הבית ההוא‬
‫בחנוכה‪..‬‬
‫"הרב‪ ,‬תבוא‪ ,‬תבוא מהר‪"..‬‬
‫הרב גולדשמיד כבר מבין שיש דברים בגו‪.‬‬
‫מתפנה מעיסוקיו הרבים בערב החג וקופץ‬
‫לביקור בבית המשפחה‪ ,‬שם מחכים לבואו גם‬
‫הגב' עינת ובעלה‪ ,‬שעימו נפגש כעת לראשונה‪.‬‬
‫בני הזוג הנרגש מספרים לו שכעת הם חוזרים‬
‫מביקור אצל הרופא‪ ,‬שבישר להם על הריון‬
‫בשלב מתקדם‪...‬‬
‫הרב גולשמיד מעביר לבני הזוג הנחיות לנהוג‬
‫בזמן ההריון ומאחל להם שימלאו ימי הריונה‬
‫כשורה ותהיה הלידה בעיתה ובזמנה ובנקל‪.‬‬
‫יום ראשון‪ ,‬כ"ט כסליו תשע"ה‪ .‬הרב נחום‬
‫עסוק בהכנת שרשרת האור בנתניה‪ .‬הנייד‬
‫מצלצל‪ ,‬על הקו דוד חשאי‪ ,‬קצת לחוץ‪" :‬הרב‬
‫נחום‪ ,‬עינת נכנסה ללידה‪ .‬הרופאים אומרים‬
‫שצריך לנתח‪"...‬‬
‫חלפו כמה שעות‪ .‬ובערב‪ ,‬במהלך שרשרת‬
‫האור מקבל הרב גולדשמיד שיחת טלפון מדוד‪:‬‬
‫"מזל טוב! עינת ילדה בן!"‬
‫התאריך‪ :‬אור לל' כסליו תשע"ה‪.‬‬
‫"כעת חיה" ‪ -‬כחלוף שנה מהביקור והכתיבה‬
‫לרבי התממשה ברכתו של הרבי‪.‬‬
‫"תארו לעצמכם" אומר הרב גולדשמיד הנרגש‬
‫"שבאותו ערב‪ ,‬הייתי בוחר להישאר בבית‬
‫ולחגוג מסיבת חנוכה עם המשפחה‪ ..‬אתמול‬
‫הייתי בפעילות‪ ,‬שלשום וכן הלאה‪ ..‬יום אחד‬
‫לעצמי‪"...‬‬
‫"בטוחני שזה שהרבי בוחר לפעול דרכינו‬
‫גדולות ונצורות‪ ,‬זה גם בשביל להראות לנו את‬
‫חיבתו והנחת‪-‬רוח שיש לו מהפעילות במסגרת‬
‫'פעילי חב"ד' שבצאגו"ח‪."...‬‬
‫כאלף פעילי ופעילות חב"ד התקבצו ובאו מכל רחבי‪-‬הארץ להתוועדות מרוממת‬
‫בכפר‪-‬חב"ד | הפעילים נחשפו לראשונה לעוצמת והיקף הפעילות ולהיותם‬
‫חלק ממפעל עצום של שליחות אישית | רשמים ותמונות מהערב שלא יישכח‬
‫מוצאי‪-‬שבת‪-‬קודש‪ ,‬י"א שבט תשע"ה‬
‫למה האירוע‬
‫הזה לא היה‬
‫ביד אליהו?‬
‫ככל שהתארכה התכנית‪ ,‬ועל הדוכן כמו על המרקעים‪,‬‬
‫הופיעו אישים נוספים ובפיהם עוד דברים‪ ,‬החלה להכות‬
‫בי תחושת החמצה שלא הרפתה ולא נתנה מנוח • בנימין‬
‫ליפקין‪ ,‬עורך עיתון 'המבשר'‪ ,‬השתתף בערב פעילי חב"ד‬
‫וחולק אתכם תובנות‪ ,‬וגם משאלה‬
‫כ‬
‫כל שהתארכה התכנית‪ ,‬ועל הדוכן כמו על המרקעים‪,‬‬
‫הופיעו אישים נוספים ובפיהם עוד דברים‪ ,‬החלה להכות‬
‫בי תחושת החמצה שלא הרפתה ולא נתנה מנוח‪.‬‬
‫זה קרה במוצאי שבת י"א שבט‪ .‬את אוהל האירועים בכפר‬
‫חב"ד גדשו יותר מאלף אברכים מאנ"ש וזוגותיהם לערב שנועד‬
‫לסכם שנה למיזם 'פעילי חב"ד' ברחבי הארץ‪ .‬אודה ואבוש‪.‬‬
‫עובדת היותי עסוק עד למעלה ראש בכל ימי השבוע אינה‬
‫מאפשרת לי השתתפות באירוע שלם‪ ,‬חשוב ונכבד ככל שיהיה‪,‬‬
‫מתחילתו ועד תומו‪ .‬כשבאתי למקום לא שיערתי בלבי כי‬
‫הערב הזה על כל מרכיביו ילכוד וימסמר אותי למקומי מהרגע‬
‫בו הופיעה המקהלה בשירה הפותחת עד ברכת המזון‪.‬‬
‫מרגע לרגע‪ ,‬בתכנית שנבנתה ביד אמן אך באותה מידה‬
‫ביטאה את העוצמה הגלומה בעצם המיזם שהיא ביקשה‬
‫להעלות על נס‪ ,‬הלכה ההתרגשות באולם והעפילה‪ .‬מפעם‬
‫לפעם‪ ,‬כמו זרם של חשמל עבר בין הנוכחים‪ .‬קשה לזכור‬
‫עוד מעמדים שבהם יש כל כך הרבה רגעים כאלו בערב אחד‪.‬‬
‫במבט לאחור היה הערב הזה משול בעיניי לסולם שניצב ארצה‬
‫וראשו מגיע השמימה‪ .‬כל שלב נוסף בערב היה עלייה נוספת‬
‫בסולם הזה‪ .‬שלב אחר שלב‪ .‬עלייה אחר עלייה‪.‬‬
‫תחילה היה זה טון דיבורו השקט כמתלחש של יו"ר אגו"ח‬
‫וצאגו"ח‪ ,‬הרב אהרונוב‪ ,‬שלא נשא נאום אלא גילה לנוכחים‬
‫משהו מתוך היחידות הבלתי שגרתית לה זכה‪ ,‬בחדרו הקדוש‬
‫של הרבי‪ ,‬בעוד הרבי עומד על רגליו הקדושות‪ ,‬במשך כחצי‬
‫שעה‪ ,‬בשנת תשמ"ז‪.‬‬
‫בהמשך באה עמדת המשקיף המרהיבה ומשובבת הלב של‬
‫איש התקשורת ידידיה מאיר‪ .‬בתווך הייתה זו שירתם ממיסת‬
‫הלב של ילדי הפנסאים בשיר )פרי חיבורו של אמן המילה‬
‫והשירה‪ ,‬הרה"ח ר' יצחק חיים מרטון הי"ו(‪ ,‬שכבש את הלבבות‬
‫מאז הפציע בקמפ הקיץ האחרון‪ ,‬על "כל מה שנעשה ומה‬
‫שפעלו"‪ ,‬מאז‪" ,‬כ"ח ניסן שנת תנש"א"‪.‬‬
‫הרגש גאה עת הושלך הס וכולם רותקו‪ ,‬פעורי פה‪ ,‬בעת‬
‫משאו העשוי לתלפיות של המרא דאתרא‪ ,‬הרה"ג רבי מאיר‬
‫אשכנזי שליט"א‪ ,‬שמלבד דברי התורה וקישורם הנפלא‬
‫למעמד‪ ,‬גילה לנוכחים כי הוא עצמו שותף היה באופן פעיל‬
‫במיזם 'פעילי חב"ד' וברקע‪ ,‬על המסכים נראתה תמונה חזקה‬
‫יותר מאלף מילים של אביו הרב ע"ה ואמו הרבנית תבלחט"א‬
‫בביקור‪-‬בית במסגרת 'פעילי חב"ד'‪.‬‬
‫בנימין ליפקין‬
‫וכשהרב צייטלין‪ ,‬בשיא נאומו וסיפורו המדהים‪ ,‬שלף מכיסו‬
‫את המכתב שקיבל מהרבי‪ ,‬עשר שנים לאחר כתיבתו‪ ,‬לא היה‬
‫אדם בקהל שלא השתאה‪ .‬כשהרב חיים אוחיון‪ ,‬המנחה שהביא‬
‫לערב את נשמת אפו כמי שחי ונושם את 'פעילי חב"ד'‪ ,‬הרטיט‬
‫את הקהל בנימה האישית של עדות אביו על רעידת האדמה‬
‫באגדיר‪ ,‬ניתן היה לחוש כיצד האולם כולו נודד עמו לאותם‬
‫רגעים איומים שדברי הרבי האירו בהם כאלומת זרקור באפלת‬
‫המדבר‪ .‬כשהרב זאב קפלן סיפר על ה'אות לטובה' שקיבל עם‬
‫צאתו מהאוהל הקדוש – כבר ניתן היה לחשוב שבא השיא‪ .‬אבל‬
‫אז נראה על המרקע הרב נחום גולדשמיד שצמרר את הקהל‬
‫בתיעוד סיפורו של התינוק שנולד‪ ,‬במלאות שנה בדיוק‪ ,‬כעת‬
‫חיה‪ ,‬לביקור הבית שבו בהשגחה פרטית כמו נקלעה למקום מי‬
‫שהיתה זקוקה לישועה‪.‬‬
‫רק בשעה שלדוכן עלה לדברי נעילה‪ ,‬הרב משה שילת‪,‬‬
‫האיש שבתכליתיות אופיינית מנצח על כל המהפכה הזו כמו‬
‫על מסכת אדירה של פרויקטים ומפעלים כי רבים הם ואי‬
‫אפשר למנותם – התחוורה לי תחושת ההחמצה במלוא חדותה‪:‬‬
‫למה‪ ,‬שאלתי את עצמי‪ ,‬למה הערב הנפלא הזה על כל החיזוק‬
‫שהוא נוסך בקרב כל מי שנכח בו הוא מנת חלקם של כאלף‬
‫המשתתפים בו בלבד? מדוע הוא לא מנת חלקם של כל חסידי‬
‫חב"ד ברחבי הארץ שישמעו את הדברים‪ ,‬יפנימו ויאצרו את כל‬
‫אשר הם מכילים ויסיקו את המסקנה המתבקשת‪.‬‬
‫תוך כדי כתיבה‪ ,‬הנני נזכר כי עם צאתו לדרך של המיזם‬
‫לפני כשנה‪ ,‬כתבתי דברים ספונטניים בשבחה של היוזמה‬
‫ההופכת כל חסיד לשליח הטופח על מנת להטפיח‪ .‬בעצם‪,‬‬
‫מי שביטא זאת בצורה הקולחת והברורה ביותר הוא הרב‬
‫יעקב גולדשמיד‪ ,‬מראשי ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית‬
‫כפר חב"ד‪ ,‬שמתוך פסיפס הקולות של 'פעילי חב"ד' שלוקטו‬
‫לסרט שהוקרן במהלך הערב‪ ,‬חרץ במילים אלו‪" :‬זה חב"ד‪ ,‬זה‬
‫שהר ֶבּה רוצה מאיתנו"‪.‬‬
‫ֶ‬
‫ליובאוויטש‪ ,‬זה מה‬
‫השאלה שניקרה במוחי הפכה אפוא למשאלה‪ :‬מתי יגיע‬
‫היום שבו לרגל ציון דרך למיזם פעילי חב"ד יהיה האירוע‬
‫בהיכל יד אליהו בתל אביב‪ .‬את האולם הענק יגדשו יותר‬
‫מרבבת חסידים‪ ,‬כל אחד מהם‪ ,‬אנשים ונשים‪ ,‬יהיו פעילי חב"ד‬
‫במלוא מובן המילה – והמה יעידו ויאמרו‪ :‬רבי‪ ,‬עשינו ככל אשר‬
‫ציווית אותנו‪ .‬לא הותרנו אף יהודי מאחור; האם לא הגיעה‬
‫השעה לקיומו של הייעוד ‪" -‬ואתם תלוקטו לאחד אחד"!‬
‫פרוייקט‬
‫עשרת המבצעים‬
‫לכל יהודי בישראל‬
‫"ממצוות פורים היא מצות‬
‫משלוח מנות איש לרעהו‬
‫שהטעם בזה להראות‬
‫קירוב הלבבות וידידות‬
‫איש לרעהו ועוד ועיקר‬
‫מצות מתנות לאביונים‬
‫לעזור לנצרכים שזה‬
‫עולה גם על משלוח מנות‬
‫וסעודת פורים שלו"‬
‫'מבצע פורים'‬
‫ו'מבצע צדקה'‬
‫בפורים ובימים הסמוכים לו יצאו אנ"ש 'פעילי חב"ד' ל'מבצע‬
‫פורים' להביא את מצוות החג לבתי בני ישראל‪ .‬דגש מיוחד יושם‬
‫על מצוות 'מתנות לאביונים' ‪' -‬מבצע צדקה'‬
‫תכלול‪:‬‬
‫לול‪:‬‬
‫ערכת המבצע תכל‬
‫מנות מכובד‪.‬‬
‫מי עור בשילוב משלוח מ‬
‫דמי‬
‫מהודרת דמ‬
‫‪ .1‬קופת צדקה מהוודרת‬
‫‪.1‬‬
‫'מבצע צדקה'‪.‬‬
‫‪ .2‬מגזין 'רוח הזמן' ‪' -‬מבצצע‬
‫‪.2‬‬
‫מבצע נרות שבת קודש‬
‫תשרי ה'תשע"ה‬
‫מבצע חינוך‬
‫חנוכה תשע"ה‬
‫מבצע כשרות‬
‫ט"ו בשבט תשע"ה‬
‫מבצע צדקה‬
‫פורים תשע"ה‬
‫מבצע אהבת ישראל‬
‫פסח תשע"ה‬
‫מבצע בית מלא ספרים‬
‫שבועות תשע"ה‬
‫מבצע תפילין‬
‫בין המצרים תשע"ה‬
‫מבצע מזוזה‬
‫אלול תשע"ה‬
‫גש עוד היום!‬
‫מבצע טהרת המשפחה‬
‫חנוכה תשע"ו‬
‫לרכז פעילי חב"ד באזור מגוריך‬
‫וצא ל'מבצע צדקה' ו'מבצע פורים' בימים אלו‬
‫מבצע תורה‬
‫ט"ו בשבט תשע"ו‬