‫הקליניקה האורבנית‬ ‫היא גוף אקדמי‪-‬מעשי‬ ‫הפועל משנת ‪2014‬‬ ‫במחלקה לגיאוגרפיה‬ ‫בפקולטה למדעי החברה‬ ‫באוניברסיטה העברית‬ ‫במטרה ליצור‪ ,‬לתווך‬ ‫ולהטמיע ידע לקידום‬ ‫ערים הוגנות בישראל‪.‬‬ ‫אנשי הקליניקה מתמחים‬ ‫בנושאים של מדיניות‬ ‫דיור‪ ,‬התחדשות עירונית‬ ‫ופיתוח קהילתי‪.‬‬ ‫הקליניקה מקיימת‬ ‫קורסים‪ ,‬מחקר יישומי‪,‬‬ ‫סיורים וליווי פרויקטים‪,‬‬ ‫בדגש על שיתוף פעולה‬ ‫בין המגזר הציבורי‪,‬‬ ‫החברה האזרחית‬ ‫והמגזר הפרטי במהלכו‬ ‫השותפים נחשפים לידע‬ ‫ונסיון מקומי ובינלאומי‪,‬‬ ‫המסייע לגיבוש כלים‬ ‫והמלצות לאורבניזם‬ ‫חברתי בישראל‪.‬‬ ‫סדרת "סיורי שישי"‬ ‫נועדה ליצור זירת‬ ‫מפגש במהלכה יוכלו‬ ‫המשתתפים להחשף‬ ‫להיבטים חברתיים‬ ‫בתכנון מקומי‪.‬‬ ‫תכנון במציאות של‬ ‫קונפליקט‪ :‬שכונת א‪-‬טור‬ ‫רשמים מהסיור‬ ‫הקליניקה האורבנית‬ ‫מודה לצוות מינהל‬ ‫קהילתי א‪-‬טור‪ ,‬למתכנן‬ ‫האורבני מוחמד‬ ‫אגבאריה ולדוברים‬ ‫הרבים שהסכימו‬ ‫לתרום מזמנם‪ ,‬נסיונם‬ ‫ותובנותיהם הרבות‬ ‫לסיור‪ .‬אנחנו מקווים‬ ‫שמדובר בהתחלה של‬ ‫שיתופי פעולה רבים‬ ‫בעתיד‪ .‬ספרון זה מתעד‬ ‫סיור שנערך במאי ‪2015‬‬ ‫ומסמן כיוונים להמשך‬ ‫העבודה‪ ,‬לטובת פיתוח‬ ‫תכנון מקומי והפצת‬ ‫הידע בנוגע למצבם של‬ ‫תושבי שכונת א‪-‬טור‬ ‫ויתר שכונות מזרח‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫פתחנו את הסיור בחניון בית הספר א‪-‬טור‪ .‬על גבעת חול ופסולת בניה ממול אושר‬ ‫לאחרונה‪ ,‬אחרי שנים‪ ,‬לבנות בניין למנהל קהילתי נוסף כמענה למחסור המתמשך‬ ‫במבנים ציבוריים בשכונה‪ .‬מוחמד אגבאריה‪ ,‬אדריכל והמתכנן האורבני מטעם המינהל‪,‬‬ ‫הציג אותנו לתושבים ולמנהיגים מקומיים‪ .‬על פי ההערכות‪ ,‬כשלושים אלף תושבים‬ ‫מתגוררים כיום בא‪-‬טור‪ ,‬מתוכם כ‪ 75%-‬מוגדרים מתחת לקו העוני‪ .‬ועם זאת‪ ,‬ישנו‬ ‫פוטנציאל כלכלי אדיר עם מוקדי תיירות כאוגוסטה ויקטוריה והר הזיתים‪ ,‬המושכים‬ ‫כ‪ 50-‬אוטובוסים של תיירים מוסלמים‪ ,‬נוצרים ויהודים מדי שבוע‪.‬‬ ‫אנחנו עומדים על גג‬ ‫בית בא‪-‬טור‪ .‬שכונות‬ ‫מגורים שבעבר היו חלק‬ ‫ממרקם עירוני רציף‪,‬‬ ‫מבודדות עתה על ידי‬ ‫גדר ההפרדה‪ .‬חאתם‬ ‫ח'וויס‪ ,‬אקדמאי ופעיל‬ ‫מקומי בתחום החינוך‪,‬‬ ‫מספר על ההשלכות של‬ ‫מעמד התושבות במזרח‬ ‫העיר ושל גדר ההפרדה‬ ‫על פעולות תכנון‬ ‫המצריכות ודאות‪ .‬שכן‪,‬‬ ‫הראשונה מציבה סימן‬ ‫שאלה לגבי עתידם של‬ ‫התושבים במקום‪ ,‬ואילו‬ ‫השניה מפוררת קשרים‬ ‫בין חברים ובני משפחה‬ ‫שמוצאים את עצמם לפתע‬ ‫בשטחים מופרדים‪.‬‬ ‫מתכנן קהילתי ממערב‬ ‫העיר שואל את מוחמד‪:‬‬ ‫"מה אתה עושה ביום‬ ‫עבודה? בתפקיד שלי‪,‬‬ ‫אני עוזר לקדם פיתוח‬ ‫של שטחי ציבור‪ ,‬עובד‬ ‫עם התושבים על חזון‬ ‫לשכונה‪ ,‬מייעץ להם‬ ‫לגבי התחדשות עירונית‪.‬‬ ‫אבל כאן שטחי הציבור‬ ‫פרטיים והחסמים‬ ‫רחוקים"‪ .‬מוחמד מהסס‬ ‫ולבסוף מסכים שהתפקיד‬ ‫שלו שונה מאוד מזה של‬ ‫עמיתיו‪" .‬אנחנו בעיקר‬ ‫נאבקים מול תכניות‬ ‫מאושרות שלא מאפשרות‬ ‫לשכונה לגדול פנימה‬ ‫או החוצה‪ ,‬וגרמו לכאוס‬ ‫עירוני בלתי נסבל"‪.‬‬ ‫אנשי המקצוע המקומיים‬ ‫מספרים על שלוש תכניות‬ ‫מתאר שנעשו לשכונה‪.‬‬ ‫הראשונה אושרה בשנות‬ ‫השבעים‪ ,‬עשור לאחר מכן‬ ‫אושרה תכנית שכללה שכונות‬ ‫חדשות‪ ,‬ולבסוף נכללו גם‬ ‫ההרחבות בצפון ובמזרח‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬כמעט דבר לא יושם‪:‬‬ ‫הכביש היחיד שנוסף נסלל‬ ‫על ידי התושבים ושטחים‬ ‫ציבוריים לא פותחו‪ .‬העירייה‬ ‫לא מכבדת הסכמות מקומיות‪,‬‬ ‫ולא לוקחת בחשבון חלק גדול‬ ‫מהבניה שנוצרת בפועל‪ .‬בשם‬ ‫ה"איזון הדמוגרפי"‪ ,‬המגלם‬ ‫למעשה רוב יהודי‪ ,‬לא נלקחים‬ ‫בחשבון הגידול הטבעי‬ ‫וההגירה הפנימית הגוברת‬ ‫לתוך השכונה‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬ ‫לא ניתן מענה לצרכי הדיור‬ ‫האמיתיים בשכונה‪.‬‬ ‫בדומה לשכונות רבות‬ ‫במזרח ירושלים‪ ,‬גם‬ ‫בא‪-‬טור ישנו קושי לפתח‬ ‫שטחים ציבוריים על‬ ‫קרקעות פרטיות‪ .‬פעולות‬ ‫של הקמת תשתיות ובניית‬ ‫גדר ההפרדה הקטינו‬ ‫את שטחה ההיסטורי‬ ‫של א‪-‬טור מ‪8,800-‬‬ ‫דונם ל‪ 1,400-‬ותושבים‬ ‫מתנגדים להפקעת שטחם‬ ‫הפרטי לידי המדינה‪,‬‬ ‫גם לתכלית ציבורית‪.‬‬ ‫וממילא‪ ,‬אופי הבניה‬ ‫בא‪-‬טור מקשה על‬ ‫המשך פיתוח‪ .‬תכנית‬ ‫אלטרנטיבית שהתושבים‬ ‫ערכו בסיוע עמותות‬ ‫ובגיבוי המינהל הקהילתי‬ ‫מתבססת על שטחים‬ ‫בסמוך לח'לאת אל‪-‬עין‬ ‫שבצפון השכונה‪.‬‬ ‫ההתנגדות לתכנית לגן לאומי במורדות הר הצופים החלה כאשר צווי ההריסה הפכו למגמה ברורה‪.‬‬ ‫אנואר נאבלסי‪ ,‬יו"ר ועד התושבים‪ ,‬מספר כי בהתחלה פנו להלחם בצווים על ידי הסדרת תכניות‬ ‫לבתים‪ ,‬אבל מהנדס העיר דרש תכנית מקיפה לאזור‪ .‬המחסור במגורים‪ ,‬בכיתות ובשטחי ציבור‬ ‫והיעדר התשתיות בא‪-‬טור היו אמורים לקבל מענה בשטח הסמוך אך אז רשות הטבע והגנים‬ ‫ועיריית ירושלים קידמו תכנית לשנות את הייעוד לגן לאומי‪ .‬בערר שהגישו ועד התושבים‪ ,‬העמותה‬ ‫לקידום א‪-‬טור ועמותות "עיר עמים" ו"במקום" ב‪ 2014-‬קיבלה הועדה את הטענה כי לא נלקחו‬ ‫בחשבון צרכי א‪-‬טור ואל‪-‬עיסאוויה‪ .‬למרות הפשרות הרבות שהוצעו‪ ,‬עדיין לא התקבלה החלטה על‬ ‫עתיד השטח ומה יהיו פתרונות הדיור‪.‬‬ ‫"כשנכנסתי לתפקיד‪ ,‬הזהירו‬ ‫אותי שהוא נחשב על ידי‬ ‫חלק מהתושבים כבגידה‪,‬‬ ‫ושהמדד להצלחה יהיה בכמות‬ ‫המשאבים שאצליח להשיג"‬ ‫אומר נאזיה אל אנסרי‪ ,‬מנהל‬ ‫המינהל הקהילתי לשעבר‬ ‫ופעיל חברתי‪" .‬אחרי מאבקים‬ ‫רבים הצלחתי להביא לכאן‬ ‫תכנית של הג'וינט לנוער‬ ‫בסיכון ואנחנו מתחילים לראות‬ ‫פירות‪ .‬תפישות שאומרות‬ ‫שהיעדר ההשתתפות הפוליטית‬ ‫של התושבים היא שגורמת‬ ‫לאפליה מקוממות אותי‪.‬‬ ‫מדובר בזכויות בסיסיות‬ ‫שלא כרוכות בייצוג‪ .‬בסופו‬ ‫של דבר עברתי עם המשפחה‬ ‫מהשכונה‪ .‬אני אופטימי‪ ,‬ילדי‬ ‫הולכים לבית ספר 'יד ביד'‪.‬‬ ‫אני מנסה לשמר עבורם את‬ ‫התרבות ממנה הגיעו‪ .‬אבל זה‬ ‫קשה‪ ,‬וזה רק נהיה יותר קשה‬ ‫עם הזמן"‪.‬‬ ‫סיקור הסיור | הילה בר‪-‬נר‬ ‫לפני שהגענו לסיור‪ ,‬עצרנו לכמה‬ ‫דקות בכניסה לבית החולים אוגוסטה‬ ‫ויקטוריה והמתנו למאחרים‪ .‬שלוש‬ ‫מכוניות פרטיות עוצרות כל אחת בתורה‪,‬‬ ‫והנהגים שואלים אם נרצה לקחת מונית‪.‬‬ ‫האחרון‪ ,‬סקרן קצת יותר‪ ,‬בוחן אותנו‬ ‫לרגע ואומר "הא‪ ,‬יהודים? ברוך הבא‬ ‫לא‪-‬טור"‪ .‬ילדים קטנים מנופפים לנו‬ ‫לשלום בדרכנו‪ ,‬משווים עם חבריהם‬ ‫מי ימשוך יותר תשומת לב מהזרים‪.‬‬ ‫כשאנחנו מגיעים‪ ,‬המארגנים מבקשים‬ ‫שנצא מהשכונה בשתיים עשרה‪ ,‬לפני‬ ‫שהתושבים חוזרים מהמסגד "כדי שלא‬ ‫יהיו בעיות"‪ .‬הדואליות הזו‪ ,‬שלעיתים‬ ‫נדמה שמלווה כל ביקור במקום לא‬ ‫מוכר‪ ,‬הולכת ותופסת מקום של כבוד‬ ‫לאורך הסיור ולא מרפה מאף אחד‬ ‫מהדוברים הרבים שנפגוש במהלך היום‪.‬‬ ‫כולם בקונפליקט‪ :‬התושבים‪ ,‬אנשי‬ ‫החינוך והפעילים‪ ,‬המבקרים‪.‬‬ ‫הפוטנציאל המבוזבז בשכונה זועק‬ ‫ההיסטוריה‪,‬‬ ‫הנופים‪,‬‬ ‫למתבונן‪:‬‬ ‫האדריכלות ומקומות הדת כולם חומר‬ ‫גלם בידי יזמי תיירות‪ ,‬חינוך ועסקים‪.‬‬ ‫אבל בא‪-‬טור נראה שהזמן חולף ודבר‬ ‫אינו משתנה‪ .‬מחכים לפתרון פוליטי‪,‬‬ ‫ובינתיים התכנון עושה את שלו‪ .‬במהלך‬ ‫הסיור נבין יותר את השפעתו המכריעה‬ ‫על מצבם של תושבי מזרח ירושלים‬ ‫ושכונת א‪-‬טור‪.‬‬ ‫לא כפר וגם לא עיר‪ :‬אין קרקעות אבל‬ ‫גם אין תשתיות לציפוף‬ ‫את הסיור אנחנו מתחילים במפגש עם‬ ‫מוכתארי הכפר‪ :‬מוחמד סיאד‪ ,‬רג'א‬ ‫אבו סביתאן‪ ,‬עומר אבו אל הווא וחבר‬ ‫ההנהלה במינהל הקהילתי מוחמד‬ ‫עדילה‪ .‬א‪-‬טור מורכבת מעשר חמולות‬ ‫עיקריות ומהמקור הכפרי שלה היא‬ ‫התרחבה צפונה ומזרחה‪ .‬עם השנים‬ ‫הפכה למעין מובלעת מוקפת גבולות‪,‬‬ ‫חלקם היסטוריים כמו העיר העתיקה‪,‬‬ ‫ואחרים התפתחו עם השנים ובהם גדר‬ ‫ההפרדה‪ ,‬כביש מעלה אדומים וכביש‬ ‫מנהרות הר הצופים‪ .‬עד ‪ ,1967‬א‪-‬טור‬ ‫כללה ‪ 8,000‬דונם‪ .‬אחרי המלחמה‪,‬‬ ‫חלק מהאדמות עברו מחוץ לגבולה‬ ‫המוניציפלי של ירושלים ולאחר מכן גם‬ ‫מעבר לגדר ההפרדה‪ ,‬אחרות הופקעו‬ ‫וכיום נותרו כ‪ 3,000-‬דונם בבעלות‬ ‫פרטית‪ .‬חלק רב מהקרקעות הפרטיות‬ ‫שייך לכנסיות המקומיות‪.‬‬ ‫בויראת פורסאן‪ ,‬אדריכל‪ ,‬עו"ד ומתכנן‬ ‫ערים‪ ,‬משווה את המצב בא‪-‬טור לזה‬ ‫שמאפיין ישובים ערבים רבים בישראל‪.‬‬ ‫כמוהם‪ ,‬גם א‪-‬טור נשארה במצב ביניים‬ ‫בין כפר לעיר‪ .‬מצד אחד‪ ,‬המבנה‬ ‫המשפחתי המסורתי‪ ,‬הדתיות והקשר‬ ‫למקום עדיין משמעותיים בה ואולם‬ ‫מצד שני הביקוש לתשתיות ולדיור כבר‬ ‫מזמן הגיע לקנה מידה עירוני במונחים‬ ‫ישראליים‪ .‬על פי הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה א‪-‬טור מונה כ‪ 28-‬אלף‬ ‫איש‪ ,‬אך הערכת התושבים היא שלמעלה‬ ‫מ‪ 35-‬אלף תושבים גרים במקום‪ .‬הקמת‬ ‫הגדר האיצה את הציפוף‪ ,‬כיוון שרבים‬ ‫חששו להישאר מחוצה לה ומנותקים‬ ‫לחלוטין ממשפחתם ומקורות התעסוקה‪.‬‬ ‫למגמות אלה‪ ,‬יטענו הדוברים בכל תחנה‬ ‫שנעבור‪ ,‬אין זכר במדיניות התכנון‬ ‫הרשמית‪ .‬במקום זאת‪ ,‬מתכננים ליעדי‬ ‫אוכלוסייה נמוכים בהרבה על מנת‬ ‫להגיע ל"איזון דמוגרפי" בירושלים‪,‬‬ ‫שהוא למעשה רוב יהודי בעיר‪ .‬זאת‬ ‫על אף שהריבוי הטבעי והמלאכותי‬ ‫יוצרים לחצים אינטנסיביים דווקא בצד‬ ‫הפלסטיני‪ .‬גם הציפוף לא מקבל ביטוי‬ ‫בתכנון‪ .‬בעוד בצד המערבי ציפוף נחשב‬ ‫למטרה חיובית ומיועדים לה כלים כמו‬ ‫הגדלת זכויות בניה והוספת קומות‪ ,‬בצד‬ ‫המזרחי שומרים על האופי הכפרי‪ .‬אחת‬ ‫המשתתפות ענתה לשאלה אילו סוג של‬ ‫תכניות הרחבה יאשרו‪" :‬נניח שיש בניה‬ ‫לשתי קומות באזור‪ .‬בתכנית נקודתית‬ ‫הועדה תאשר הוספה עד ארבע‪ ,‬אבל‬ ‫לא יותר מכך‪ .‬חברי הועדה יטענו שאין‬ ‫תשתיות לתמוך בתוספת‪ .‬ובאמת‪ ,‬אין‬ ‫תשתית מתאימה לביוב או לחניה‪.‬‬ ‫העניין הוא שגם ככה זה יישאר אם לא‬ ‫יניחו תשתיות כאלה"‪.‬‬ ‫כל פעם שמציבים מחסום‪ ,‬עוד חלק‬ ‫במרקם החברתי מתפורר‬ ‫אנחנו עומדים על גג בית בא‪-‬טור‬ ‫ומביטים אל הנוף‪ .‬שכונות מגורים‬ ‫שבעבר היו חלק מהמרקם העירוני של‬ ‫א‪-‬טור‪ ,‬עומדות מבודדות מאחורי גדר‬ ‫ההפרדה ומחסומים‪ .‬חאתם ח'וויס‪,‬‬ ‫אקדמאי ופעיל מקומי בתחום החינוך‪,‬‬ ‫מספר לנו שקרובת משפחה שלו גרה‬ ‫באחת השכונות שעברו אל מאחורי‬ ‫המחסום שהוצב בפאתי השכונה‪" .‬היא‬ ‫לא יכולה לבוא לבקר אותנו יותר‪ .‬פעם‬ ‫היינו קרובים‪ ,‬אבל גם אם אנחנו יכולים‬ ‫לבקר אותה – זה משנה לחלוטין את סוג‬ ‫הקשר‪ .‬פתאום הכול מתוכנן‪ ,‬אי אפשר‬ ‫סתם לבוא לבקר או לשתף ביום יום"‪.‬‬ ‫בשיעור נדל"ן שהייתי בו‪ ,‬המרצה ניסה‬ ‫להסביר לנו את המשמעות של חלופות‬ ‫תכנון בחוסר ודאות באמצעות דוגמה‬ ‫מהכנסייה הקתולית‪ .‬ככל שזמן התכנון‬ ‫ארוך יותר‪ ,‬הוא הסביר‪ ,‬כך הסיכון‬ ‫והמחיר גבוהים יותר כיוון שיש פחות‬ ‫ודאות שההשקעה תשא פירות‪ .‬הכנסייה‬ ‫הקתולית היא היחידה שלא חשה‬ ‫בסיכון הזה‪ ,‬הוא טען‪ ,‬כיוון שההבטחה‬ ‫האלוהית הופכת את הסיכון לקבוע‪ ,‬על‬ ‫משקל "זה שלנו ואלוהים אתנו"‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫במרחב שבין הכנסיות בא‪-‬טור שורר‬ ‫המצב ההפוך הן מבחינת תחושת הבעלות‬ ‫והן מבחינת הודאות‪ .‬ככל שההחלטות‬ ‫ארוכות טווח יותר מחיר ההימור מרקיע‬ ‫לשחקים‪ .‬מעמד התושבות הארעי בא‪-‬‬ ‫טור מביא לכך שאם תושבי השכונה‬ ‫נעדרים למעלה משבע שנים מהאזור‬ ‫הם לא רשאים לחזור‪ .‬כך גם מי ששטחו‬ ‫מועבר לצדה השני של גדר ההפרדה‪.‬‬ ‫בדומה‪ ,‬למרות אתרי התיירות הרבים‪,‬‬ ‫התושבים לא מצליחים להתפרנס‬ ‫מתיירות‪ .‬ח'וויס מצביע על כייסות‬ ‫כבעיה עיקרית‪" :‬תיירים לא מרגישים‬ ‫בטוחים להישאר – הם באים באוטובוסים‬ ‫לאתר וחוזרים‪ .‬הם לא אוכלים ארוחת‬ ‫צהריים‪ ,‬לא לנים‪ .‬והאמת‪ ,‬גם אם היו‬ ‫רוצים אין איפה‪ ,‬כי אין אפשרות לקבל‬ ‫רישוי לעסקים"‪ .‬נאזיה אל אנסארי‪,‬‬ ‫יו"ר המינהל הקהילתי לשעבר‪ ,‬מספר‬ ‫שבעבר ניסו להסגיר את הכייסים‬ ‫למשטרה‪ ,‬אבל אלה שוחררו אחרי כמה‬ ‫ימים‪ .‬הקרבה של הגדה המערבית גם‬ ‫כן מונעת פיתוח של עסקים מקומיים‪.‬‬ ‫כולם יודעים שיש סחורה זולה יותר‬ ‫בצד השני‪ ,‬והולכים לקנות שם‪ ,‬במקום‬ ‫לפתח את הכלכלה המקומית‪.‬‬ ‫של התושבים‪ .‬זו הייתה דווקא תכנית‬ ‫שנעשתה בצורה טובה‪ ,‬אבל עד שהיא‬ ‫אושרה היא כבר לא הייתה מעודכנת"‪,‬‬ ‫תיאר את התהליך מוחמד אבו גנאם‪,‬‬ ‫אדריכל ומתכנן ערים מקומי‪ .‬בשנות‬ ‫התשעים נעשה ניסיון ליצור תכנית‬ ‫נוספת שתסדיר את הבניה שהפכה ללא‬ ‫חוקית בינתיים‪ .‬חוסר ההתאמה בין צפי‬ ‫האוכלוסייה ומלאי הדיור הנדרש לקיים‬ ‫אותה לפי מוסדות התכנון ולפי המצב‬ ‫בשטח נמצא בפער מתמיד בשם השגת‬ ‫אותו "איזון דמוגרפי" כלל עירוני‪.‬‬ ‫מתכננים תכניות‪ ,‬אבל הן לא יוצאות‬ ‫לפועל‬ ‫ובינתיים‪ ,‬בא‪-‬טור ישנו מחסור כרוני‬ ‫בשטחי ציבור ובכיתות לימוד‪ .‬הבעיה‬ ‫הזו שכיחה למדי בשכונות מזרח העיר‪,‬‬ ‫בין היתר כיוון שמרבית הקרקע היא‬ ‫פרטית‪ .‬משרד החינוך הישראלי‪ ,‬שהוא‬ ‫דומיננטי במערכת החינוך בא‪-‬טור עם‬ ‫‪ 60%‬מהתלמידים (לצד מערכות החינוך‬ ‫הפלסטינית‪ ,‬הפרטית ושל אונר"א)‪ ,‬אינו‬ ‫מוכן לבנות בתי ספר על שטח פרטי‪ .‬מצד‬ ‫שני‪ ,‬היסטוריה של הפקעות וחוסר אמון‬ ‫ארוך שנים‪ ,‬גורמים לכך שהתושבים לא‬ ‫מאז ‪ 1967‬נערכו שלוש תכניות מתאר‬ ‫לא‪-‬טור‪ .‬הראשונה‪ ,‬מ‪ 1977-‬ביקשה‬ ‫להסדיר את א‪-‬טור לגמרי מחדש תוך‬ ‫התעלמות מהבניה הקיימת‪ .‬בשנות‬ ‫השמונים נערכה תכנית נוספת שביקשה‬ ‫להסדיר שכונות חדשות שנוספו‬ ‫בינתיים‪" .‬בתכנית הזו המתכנן דווקא‬ ‫ישב בשכונה ממש‪ ,‬ותכנן מתוך הראיה‬ ‫מסכימים ששטחם יופקע‪ ,‬גם לא עבור‬ ‫הבטחה למוסד חינוך או גן ציבורי נחוץ‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬גם כאשר שטחם מופקע‪ ,‬רבים‬ ‫אינם מוכנים לבוא ולאסוף את כספי‬ ‫הפיצויים‪ ,‬הנחשבים לשיתוף פעולה עם‬ ‫הכיבוש הישראלי‪ .‬השכונה שאמורה לתת‬ ‫מענה עתידי למחסור בכיתות ובשטחי‬ ‫ציבור עתירי קרקע היא ח'לאת אל‪-‬עין‪.‬‬ ‫ואז התחילו להגיע צווי הריסה כל יום‬ ‫בתחנה האחרונה אנחנו נפגשים עם‬ ‫יו"ר ועד תושבי ח'לאת אלעין‪ ,‬אנואר‬ ‫נאבלסי‪ ,‬ונאזיה אל נסארי‪ ,‬שנאבק לצדו‬ ‫בשיתוף עם עמותת "במקום" ועמותת‬ ‫"עיר עמים" בהחלטה של עיריית‬ ‫ירושלים לקדם תכנית לפארק לאומי‬ ‫במורדות הר הצופים‪“ .‬בהתחלה הגיעו‬ ‫כמה צווי הריסה‪ ,‬ואז זה הפך לתופעה‬ ‫של ממש" מספר אנואר "התחלנו לעבוד‬ ‫על תכניות נקודתיות עבור הבתים‪ ,‬אבל‬ ‫כשפנינו למחלקת ההנדסה של העירייה‬ ‫הבהירו לנו שלא מתכוונים לאשר תכניות‬ ‫נקודתיות אלא רק תכנית כוללת לאזור"‪.‬‬ ‫נאזיה מספר שתושבים ועמותות הגישו‬ ‫מאז כשש פעמים תכנית להסדרת האזור‪.‬‬ ‫בניגוד למקרים בהם הרשות מתקצבת‬ ‫תכנון מקומי‪ ,‬במקרה של ח'לאת אלעין‬ ‫התושבים שילמו על כל אחת מהתכניות‬ ‫בהוצאה כלכלית משמעותית‪ .‬לטענתם‪,‬‬ ‫כל פעם היו מבטלים את התכנית באמתלה‬ ‫טכנית כזו או אחרת עד שלבסוף רשות‬ ‫הטבע והגנים החלה לקדם תכנית להפוך‬ ‫את כל השטח שיועד להרחבת א‪-‬טור‬ ‫לשטח ירוק וגן לאומי‪ ,‬על אף שאין ערכי‬ ‫טבע יוצאי דופן באזור‪ .‬נראה שועדת‬ ‫הערר שבחנה את המקרה חולקת את‬ ‫העמדה הזו‪ ,‬כיוון שהיא הורתה לרשויות‬ ‫להציג ממצאים ברורים כי צרכי הציבור‬ ‫נשקלו ונמצאו כפחותים מערכי הטבע‪.‬‬ ‫מחשבה אחרונה‬ ‫בדיון המסכם עולות הצעות על התחלת‬ ‫פיתוח בא‪-‬טור‪ .‬חלק מציעים לפתח רשת‬ ‫תיירות אלטרנטיבית שנשענת על אירוח‬ ‫מקומי‪ ,‬להקים משמר מקומי שיעסוק‬ ‫במניעה של עבריינות‪ ,‬להתחיל בפרסום‬ ‫משתתפים מגיבים בעקבות הסיור‬ ‫תמונת מצב‪ :‬א‪-‬טור |‬ ‫אפרת כהן‪-‬בר‬ ‫צוות ירושלים המזרחית‪" ,‬במקום" ‪-‬‬ ‫מתכננים למען זכויות תכנון‪.‬‬ ‫וביוזמות קטנות שאולי יתגבשו למסה קריטית שתצליח להניע‬ ‫את האזור גם בלי אישורים מהשלטונות‪ .‬בינתיים‪ ,‬הדוברים‬ ‫המקומיים ממשיכים להיאבק על מה שהם רואים כזכויות‬ ‫בסיסיות של אוכלוסייה כבושה‪.‬‬ ‫דור חדש גדל עכשיו בא‪-‬טור והוא רואה סביבו בתים נהרסים‪,‬‬ ‫שטחים ציבוריים מוזנחים‪ ,‬ואת בני משפחתו מופרדים על‬ ‫ידי גדרות‪ .‬כל ערעור שמתקבל על תכנית בניה‪ ,‬כל הצלחה‬ ‫בהשגת כיתות לבית הספר או תקציב לנוער בסיכון הוא‬ ‫הזדמנות למנוע את ההתדרדרות הצפויה מראש‪ .‬כל פעולה‬ ‫וכל יד מושטת נספרות‪ .‬אם זה יהיה ניצחון‪ ,‬הוא הולך להיות‬ ‫ניצחון בנקודות‪.‬‬ ‫כמו רבות מהשכונות הפלסטיניות‬ ‫בירושלים המזרחית‪ ,‬שכונת א‪-‬טור‬ ‫סובלת מתשתית פיסית לקויה וממחסור‬ ‫במבני ציבור‪ ,‬בשטחים פתוחים‬ ‫ובאפשרויות בנייה למגורים‪.‬‬ ‫א‪-‬טור תוכננה על‪-‬ידי עיריית ירושלים‬ ‫בשנות השמונים כשכונה כפרית‪.‬‬ ‫בהתאם לכך נקבעו בה זכויות בנייה‬ ‫נמוכות (ברוב שטח השכונה מותרת‬ ‫בנייה ב‪ 50-‬אחוזי בנייה ובשתי קומות‪,‬‬ ‫פרט למרכז הכפר בו מותרת בנייה של‬ ‫ארבע קומות עם ‪ 80‬אחוזי בנייה)‪,‬‬ ‫ונקבע היקף מצומצם של הקצאות‬ ‫לשטחי ציבור‪ ,‬כזה שיכול לספק מענה‬ ‫לאוכלוסייה כפרית קטנה‪ .‬כך גם נקבע‬ ‫היקף התשתיות הפיסיות (חשמל‪ ,‬מים‪,‬‬ ‫ביוב‪ ,‬ניקוז)‪ .‬ואולם‪ ,‬א‪-‬טור התפתחה‬ ‫להיות שכונה עירונית צפופה בה חיים‬ ‫אלפי אנשים‪ .‬כבר שנים ברור לתושבים‬ ‫(וגם לקובעי המדיניות בעירייה)‬ ‫שהתשתית הציבורית אינה מספיקה‬ ‫והתשתיות הפיסיות קורסות‪.‬‬ ‫בנוסף על הפער בין התכנון הכפרי שנערך‬ ‫בשכונה לבין העירוניות המתקיימת בה‬ ‫בפועל‪ ,‬ישנו גורם נוסף שהביא את‬ ‫השכונה למצבה העגום הנוכחי ‪ -‬העדר‬ ‫פיתוח‪ .‬עיריית ירושלים אומנם ערכה‬ ‫תכניות עבור השכונה‪ ,‬אך מיעטה ליישם‬ ‫אותן‪ .‬רק כבישים בודדים נסללו‪ ,‬עד‬ ‫לעשור האחרון לא נבנו מוסדות החינוך‬ ‫שסומנו בתכניות וגם לא מוסדות ציבור‬ ‫אחרים‪ .‬גינות ופארקים לא פותחו כלל‪.‬‬ ‫בעשור האחרון שינתה עיריית ירושלים‬ ‫את מדיניות אי‪-‬הפיתוח בה נקטה קודם‬ ‫לכן בנוגע לא‪-‬טור ושכונות פלסטיניות‬ ‫נוספות‪ ,‬וכעת ניכרים מאמצים מסוימים‬ ‫לקדם את הפיתוח‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬ניסיונות העירייה לפתח בהתאם‬ ‫לתשתית הסטטוטורית הקיימת בשכונה‬ ‫מתנפצים אל מול המציאות בשטח‪.‬‬ ‫כבישים רבים אינם ניתנים לביצוע‬ ‫ושטחי ציבור רבים אינם עוד זמינים‬ ‫בשל הבנייה הספונטאנית שקיימת‬ ‫בהם בפועל‪ .‬כבישים שתוכננו על תוואי‬ ‫של דרך שהייתה קיימת קודם לעריכת‬ ‫התכניות קיימים גם היום אך לרוב הם‬ ‫צרים מן המתוכנן‪ .‬כבישים שלא התבססו‬ ‫על תוואי דרך קיים נעלמו בתוך השטח‬ ‫הבנוי וביצועם דורש הריסות בתים‬ ‫נרחבות ולפיכך אינו ישים‪ .‬כך המצב גם‬ ‫בנוגע לחלק מהשטחים שיועדו למבני‬ ‫ציבור ולשטחים הציבוריים הפתוחים‪.‬‬ ‫כדי לספק את צורכי התושבים החיים‬ ‫בשכונה‪ ,‬בתחום המגורים ובתחום שטחי‬ ‫הציבור‪ ,‬א‪-‬טור זקוקה לתוספת שטחים‪.‬‬ ‫בשטח הבנוי של השכונה נותרו פיסות‬ ‫קרקע מעטות וקטנות שעליהן ניתן‬ ‫לבנות‪ .‬רקמת הבינוי הצפופה‪ ,‬ברוב‬ ‫שטח השכונה‪ ,‬ומערך הדרכים הלקוי‬ ‫יכולים לשאת תוספת בינוי קטנה בלבד‪.‬‬ ‫מסיבה זו וגם בשל מבנה הבעלויות על‬ ‫הקרקע‪ ,1‬החלו התושבים לקדם תכנית‬ ‫להרחבת השכונה‪ .‬התכנית‪ ,‬שעריכתה‬ ‫החלה בשנת ‪ 2006‬על‪-‬ידי בעלי‬ ‫קרקעות ובשיתוף המינהל הקהילתי‬ ‫אט‪-‬טור‪ ,‬נעשתה עבור איזור ח'לאת‬ ‫אל‪-‬עין שבצפון השכונה‪.‬‬ ‫במסגרת התכנית הוצע להרחיב את‬ ‫השטחים המותרים לפיתוח בא‪-‬טור‬ ‫ולנצל שטח פתוח ליצירת אזורי מגורים‬ ‫חדשים‪ ,‬גינות שכונתיות‪ ,‬דרכים ובעיקר‬ ‫שטחים למבני ציבור‪ .‬מטרה נוספת של‬ ‫התכנית הייתה הכשרתם של בתי מגורים‬ ‫שנבנו בח'לאת אל‪-‬עין במהלך השנים‬ ‫‪ 1‬בא‪-‬טור‪ ,‬כמו ברוב שכונות ירושלים‬ ‫המזרחית‪ ,‬הקרקע היא בבעלות פרטית‪.‬‬ ‫פיתוח מגורים בקרקע פרטית תלוי אך‬ ‫ורק ברצונו של בעל הקרקע‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫בעל קרקע יכול לפתח אך ורק את הקרקע‬ ‫שבבעלותו‪ .‬לכן מי שאדמתו אינה כלולה‬ ‫בתחום שטחי המגורים המותרים לא יכול‬ ‫לבנות בהיתר‪ .‬כדי שיוכל לעשות זאת עליו‬ ‫לתכנן את הקרקע שבבעלותו‪.‬‬ ‫ללא תכנון וללא היתרים‪ ,‬ובכך להסיר‬ ‫את איום ההריסה‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬במקביל לתכנית של התושבים‪,‬‬ ‫קודמו במערכת שתי תכניות הנוגדות‬ ‫אותה‪ .‬תכנית המתאר המקומית ירושלים‬ ‫‪ 2000‬ותכנית מתאר לגן לאומי מורדות‬ ‫הר הצופים‪ .‬תחילה לא חשבו עורכי‬ ‫תכנית המתאר ירושלים ‪ 2000‬כי א‪-‬טור‬ ‫זקוקה להרחבה ולא סמנו כזו עבורה‪.‬‬ ‫מששוכנעו במשרד הפנים כי יש צורך‬ ‫בהרחבה הוצע שטח קטן מדי שכלל‬ ‫בעיקר אזורים שכבר היו מבונים בפועל‪.‬‬ ‫תכנית הגן הלאומי בקשה לתפוס את כל‬ ‫השטח הפנוי שבין א‪-‬טור לבין אל‪-‬‬ ‫עיסאוויה (השכנה מצפון)‪ .‬היא כללה‬ ‫את כל השטחים הפתוחים בתחומה‬ ‫והותירה בחוץ רק שטחים מבונים‪.‬‬ ‫תושבי א‪-‬טור ותושבי אל‪-‬עיסאוויה‬ ‫יצאו למאבק‪ .‬המאבק הישיר נגד‬ ‫המגבלות שקבעה תכנית המתאר‬ ‫ירושלים ‪ 2000‬הופסק לבינתיים עם‬ ‫הקפאת התכנית‪ .2‬המאבק נגד תכנית‬ ‫הגן הלאומי נמשך עד היום‪ .‬תכנית‬ ‫הגן הלאומי קודמה ואושרה בוועדות‬ ‫התכנון‪.‬‬ ‫התושבים הגישו התנגדויות בסיוע‬ ‫העמותות "במקום" ו"עיר עמים"‪ ,‬אך‬ ‫אלה נדחו‪ .‬התושבים הגישו ערר לוועדת‬ ‫התכנון הארצית וזו שמעה את טענות‬ ‫התושבים וקבעה כי על העירייה לבחון‬ ‫את צורכי שתי השכונות לפני שתקבע‬ ‫את גבולות הגן הלאומי‪ .‬מספר חודשים‬ ‫אחרי החלטת ועדת הערר‪ ,‬טרם התקבלו‬ ‫תוצאות הבדיקה שעורכת העירייה ולא‬ ‫ידוע אם בכלל נערכת בדיקה כזו‪.‬‬ ‫בימים אלו פועלת העירייה במרץ לקידום‬ ‫תכנון בא‪-‬טור ובאל‪-‬עיסאוויה‪ .‬באל‪-‬‬ ‫עיסאוויה נבחר צוות תכנון לעריכת‬ ‫תכנית מתאר מפורטת לשכונה‪ .‬גם גבול‬ ‫התכנית כבר נקבע והוא אינו תואם‬ ‫‪ 2‬התכנית לא הופקדה להתנגדויות הציבור‬ ‫ומשמשת כעת כמסמך מדיניות עבור‬ ‫רשויות התכנון‪.‬‬ ‫לגבול הגן הלאומי המתוכנן אלא לתחום‬ ‫לאל‪-‬עיסאוויה‬ ‫שהוצעה‬ ‫ההרחבה‬ ‫בתכנית המתאר ירושלים ‪.2000‬‬ ‫בא‪-‬טור הוציאה העירייה לאחרונה‬ ‫מכרז לעריכת תכנית אב לשכונה‬ ‫(תכנית אב בשונה מתכנית מתאר‬ ‫מפורטת איננה סטטוטורית ולא ניתן‬ ‫לקדם פיתוח מתוקפה ו‪/‬או לקבל היתרי‬ ‫בנייה)‪ .‬הגבולות שמציעה עיריית‬ ‫ירושלים לתכנית האב של א‪-‬טור‬ ‫תואמים לגבולות הגן הלאומי המתוכנן‬ ‫ולא מותירים שטחים פנויים משמעותיים‬ ‫בח'לאת אל‪-‬עין‪.‬‬ ‫נראה כי באמצעות שתי התכניות הללו‬ ‫מבקשת העירייה להמציא את התשובות‬ ‫שהיא מחויבת לספק לוועדת הערר‪.‬‬ ‫קביעה מראש של גבול התכנון בא‪-‬טור‬ ‫לא מאפשרת בדיקת צרכים אמיתית‬ ‫ומעמיקה ולמעשה מאלצת את צוות‬ ‫התכנון שייבחר להסתדר בתוך סד‬ ‫הגבולות הנתון‪ .‬לפיכך‪ ,‬המסע של‬ ‫תושבי אט‪-‬טור לקבלת תכנון הוגן וראוי‬ ‫טרם הסתיים‪ .‬כעת הוא מתרחש בשתי‬ ‫חזיתות‪ :‬חזית אחת במסלול התכנון‬ ‫הסטטוטורי נגד גבולות ואולי עצם‬ ‫קיומו של הגן הלאומי המתוכנן וחזית‬ ‫שניה מול תכנית האב וגבולותיה הצרים‪.‬‬ ‫המורשת והזכרון‪ .‬במובן זה‪ ,‬היה מעניין‬ ‫לראות בסיור איך מרחב הגגות תפס את‬ ‫מקום מושג האירוח המסורתי‪ ,‬כאשר‬ ‫עכשיו הוא מתנהל בתוך מגדלי המגורים‬ ‫המודרניים‪ .‬נקודות נוספות שיש לתת‬ ‫עליהן את הדעת לדעתי‪:‬‬ ‫אפשרויות לפיתוח מקומי |‬ ‫אריאל שרעבי‬ ‫(‪ )1‬לאור העובדה שרוב השטחים‬ ‫הפתוחים נמצאים בשטחי כנסיות צריך‬ ‫לבחון אפשרות להנגיש אותם לתושבים‬ ‫כשטחים ציבורים פתוחים‪.‬‬ ‫אותי עניין במיוחד התפר בין הציר‬ ‫הראשי "ראבעת אל עאדוויה" התיירותי‪,‬‬ ‫ומרכז הכפר היום יומי‪ .‬לדעתי‪ ,‬כדאי‬ ‫לתכנן את מרכז הכפר כמרחב כדורי‪ ,‬עם‬ ‫נקודת השקה לדרך הראשית עם אופי‬ ‫יותר מסחרי‪ -‬תיירותי‪ .‬הכיכר בסיינה‬ ‫באיטליה‪ ,‬יכול להוות דוגמא טובה למרכז‬ ‫המשיק לדרך ראשית‪ .‬עבור התפתחות‬ ‫הכפר‪ ,‬אני חושב על התפתחות אורבנית‬ ‫תוך הנכחת הבוסטנים‪ ,‬כמו אצבעות‬ ‫שלובות כאשר ביה"ס הדו לשוני בבית‬ ‫צפפא‪ ,‬בתכנון זאב דרוקמן יכול להיות‬ ‫דוגמא עקרונית‪ .‬מעניין כמובן לחשוב‬ ‫בהקשר זה איך אפשר לתכנן תוך הנכחת‬ ‫(‪ )2‬הנגשת הגנים הלאומיים גם‬ ‫כן כשטחי ציבור פתוחים לשימוש‬ ‫אינטנסיבי‪.‬‬ ‫(‪ )3‬חלק מהאוכלוסיה בכפר מתבגרת‪.‬‬ ‫זהו הזמן להתחיל לגבש תכנית על‬ ‫הנגשת השכונה‪ ,‬במיוחד באזורים‬ ‫התלולים‪.‬‬ ‫(‪ )4‬ישנו פער משמעותי באיכות‬ ‫התחזוקה בין הפרטי לציבורי‪ .‬האם‬ ‫אפשר לייצר אחריות תחזוקתית‬ ‫מקומית‪ ,‬או שזה יחזק את הפשיעה‬ ‫על ידי הענקת מנדט שליטה במרחב‬ ‫הציבורי לקבוצה מסוימת?‬ ‫(‪ )5‬האם למוכתארי הכפר יש אפשרות‬ ‫להקים מנגנון שיטור אלטרנטיבי מקומי‬ ‫על מנת לתמוך בתכניות לפיתוח?‬ ‫‪urbanclinic.huji.ac.il‬‬ ‫הקליניקה האורבנית © ‪2015‬‬ ‫כתיבת תוכן ועיצוב גרפי‪:‬‬ ‫הילה בר‪-‬נר‬