תמונת מצב המדינה 2015
תמונת מצב המדינה תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל 2015 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ירושלים ,מאי 2015 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מרכז טאוב מעמיד בפני מקבלי ההחלטות המובילים בארץ ובפני הציבור הרחב תמונה כוללת ,המשלבת בין הממדים החברתיים והכלכליים של המדיניות הציבורית .הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבין-תחומיים ,הכוללים חוקרים בולטים בתחומם באקדמיה ומומחים מובילים בתחומי המדיניות ,עורכים מחקרים ומעלים חלופות למדיניות בנושאים החברתיים-כלכליים המרכזיים העומדים על סדר היום במדינה .המרכז מציג ניתוחים אסטרטגיים לטווח ארוך והצעות למדיניות בפני הציבור ובפני מקבלי ההחלטות באמצעות כתבות בתקשורת ,תכנית פרסומים פעילה ,כנסים ופעילויות אחרות בישראל ובחו"ל. פרסום זה ,ככל פרסומי המרכז ,הוא על דעתם ואחריותם של מחבריו בלבד .אין בו כדי לחייב את המרכז ,את חבר הנאמנים שלו ,את עובדיו האחרים ואת התומכים בפעולותיו. כתובת המרכז: רח' האר"י ,15ירושלים טלפון02-567-1818 : פקס02-567-1919 : דואר אלקטרוני[email protected] : אתר אינטרנטwww.taubcenter.org.il : עריכה ועימוד :ענבל גפני נדפס בדפוס "פרינטיב" ,ירושלים תוכן עניינים הקדמה vii יוקר המחיה 1 ההכנסות של משק הבית הממוצע במרבית רמות ההכנסה נמוכות יותר מההוצאות 2 ההוצאות גבוהות יותר מההכנסות בממוצע בכל המגזרים ,אולם הפער בולט במיוחד בקרב חרדים 3 משקי בית חרדיים נעזרים בקצבאות ותמיכות יותר מאשר מגזרים אחרים 4 חרדים נעזרים בהלוואות משכנתה גבוהות מבעבר כדי לרכוש דירות 5 מחירי המזון בישראל עלו ברמה ניכרת ביחס למדינות הOECD- 6 שיעור הייבוא של מוצרי מזון נמוך מאוד 7 בקבוצות המזון הנצרכות ביותר ,שיעורי הייבוא נמוכים יחסית 8 דיור 9 מחירי הדיור עלו בחדות בתוך שנים ספורות 10 יותר אנשים רוכשים דירות להשקעה ,בעיקר בקרב בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר 11 החמישון העליון משקיע בנדל"ן יותר מכל החמישונים האחרים גם יחד 12 תהליך הבנייה בישראל אורך בממוצע 13שנים ,בעיקר בשל ביורוקרטיה מסורבלת 13 צפיפות המחיה בישראל היא מהגבוהות בעולם המפותח 14 משקי הבית הצעירים ביותר והמבוגרים ביותר מקדישים חלק גדול יותר מהכנסתם לתשלומי שכירות 15 הסיוע הממשלתי לנזקקים במימון שכר הדירה ירד ב 15-נקודות אחוז בתוך שבע שנים 16 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל iii תוכן עניינים אי שוויון ועוני 17 אי השוויון בין משקי הבית בישראל הוא מהגבוהים בOECD- 18 שיעור העניים ירד מעט בשנים האחרונות ,אך נותר בין הגבוהים בעולם המפותח 19 מרבית ההכנסה משכר דירה מגיעה למעמדות החזקים 20 ההוצאה החודשית על מזון משתנה מאוד בין רמות ההכנסה השונות 21 שני העשירונים התחתונים מוציאים על מזון פחות מהסכום המוגדר כהוצאה נורמטיבית 22 העשירונים התחתונים נאלצים לצרוך פחות חלב ,ביצים ,ירקות ופירות מהרצוי 23 שוק העבודה 25 פערי השכר בישראל הם בין הגבוהים בעולם המערבי 26 חל צמצום בפערי השכר עקב עלייה יחסית בשכרם של בעלי שכר נמוך 27 מספר שעות העבודה של אקדמאים צעירים עלה ביחס לבעלי השכלה תיכונית 28 התשואה להשכלה גבוהה נמצאת במגמת עלייה 29 חלה ירידה ב תשואה להשכלה גבוהה בקרב מועסקים במשלחי יד בשכר גבוה 30 שינויים בביקוש ובהיצע של עובדים מביאים לשינויים בתעסוקה ובשכר 31 כלכלה שחורה 33 היקף הכלכלה השחורה בישראל גבוה ביחס למדינות המתקדמות 34 נטל המס על עסקים קטנים בישראל גבוה ביחס למדינות הOECD- 35 הזמן הנדרש לשם דיווח מס בישראל ארוך יחסית למדינות אחרות 36 הטבות המס מוטות בקיצוניות לטובת החברות הגדולות 37 החלת חובת דיווח כללית עשויה לצמצם את העלמת המסים 38 תוכן עניינים iv תמונת מצב המדינה 2014 האוכלוסייה המבוגרת 39 גובה קצבת הזקנה עלה במונחים ריאליים ,אולם ירד ביחס לתמ"ג לנפש 40 תקציב השירות לזקן מנוצל באופן חלקי ביותר 41 מצב העניים החמיר ,אולם משקי בית הכוללים מבוגרים ניזוקו פחות מהצעירים 42 לפנסיה יש השפעה חיובית על הפחתת העוני בקרב מבוגרים 43 מגורים עם בני משפחה צעירים יותר מפחיתים את העוני בקרב מבוגרים 44 חינוך 45 חלקו של תקציב החינוך בכלל תקציב הממשלה עלה באופן ניכר 46 ההוצאה לתלמיד נותרה נמוכה ביחס למדינות המפותחות 47 נבלם הגידול בחלקם של התלמידים החרדים והערבים בקרב תלמידי הגן 48 העלייה בשיעורי הזכאות לבגרות נמשכת 49 שיעור התלמידים המצטיינים עלה ושיעור החלשים ירד ,בניגוד למגמות בOECD- 50 הצפיפות בכיתות ירדה במקצת ,אולם נותרה בין הגבוהות במדינות המפותחות 51 שיעור הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה ירד עם השנים 52 להיקף לימודי המתמטיקה יש השפעה על שכר העבודה 53 בריאות 55 המימון הציבורי לשירותי רפואה ביחס לתמ"ג בישראל נמוך משמעותית ביחס למערב 56 אוכלוסיית הרופאים הולכת ומזדקנת 57 ההוצאה הפרטית על בריאות גדלה מהר יותר מההוצאה הציבורית 58 הן ההוצאה מהכיס והן ההוצאות במימון ביטוחי הבריאות הפרטיים בישראל גבוהים ביחס לOECD- 59 ההקצאה של ועדת סל הבריאות מתמקדת בטיפולים להארכת חיים ,ולאו דווקא לשיפור איכותם 60 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל v תוכן עניינים הקדמה שנת 2015החלה בסימן הבחירות המוקדמות .כמו במערכת הבחירות הקודמות ,גם הפעם ענייני כלכלה וחברה תפסו מקום מרכזי במצעי המפלגות השונות – ממחירי הדיור והמזון עד מצבן הכלכלי של אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. "תמונת מצב המדינה" לשנה זו מציג תמונה מקיפה של הנושאים המטרידים את הציבור הישראלי ,ומציע נקודת מבט מקצועית ,אובייקטיבית ורב תחומית .הקוראים יוכלו למצוא בחוברת סקירה ממוקדת אך מעמיקה של סוגיות מוכרות ,כמו אי השוויון בין קבוצות האוכלוסייה השונות ,לצד חשיפה של נושאים מוכרים פחות ,כמו מצב הקשישים והשפעתה של הכלכלה השחורה על המשק. התרשימים והמידע בחוברת מציגים בתמצות את פרסומי מרכז טאוב .המחקרים המלאים זמינים לקריאה ולהורדה באתר האינטרנט החדש שלנו .www.taubcenter.org.il :אתם מוזמנים לבקר באתר ובעמוד הפייסבוק שלנו ,ולהיחשף לעוד מידע מבוסס ומהימן על סוגיות שונות בנושאי חברה וכלכלה בישראל. הקדמה vii תמונת מצב המדינה 2015 יוקר המחיה קשיים כלכליים ברמה כזו או אחרת הם מנת חלקם של רבים מהישראלים ,וקשה למצוא נושא המעורר דיונים ערים יותר בתקשורת ובשיח הציבורי .הנתונים העולים ממחקרי מרכז טאוב מראים כי לתחושות הרווחות בציבור יש על מה להסתמך ,מפני שחלק ניכר ממשקי הבית בישראל – ממגזרים שונים וברמות הכנסה מגוונות – אכן מתקשים לכסות את הוצאותיהם .בפרט בולטים הפערים במשקי בית חרדיים ,שהוצאותיהם החודשיות גבוהות בממוצע ב 25-אחוז מהכנסותיהם המדווחות .עם הגורמים הבולטים ליוקר המחיה נמנים העלייה במחירי המזון ומחירי הנדל"ן (ראו פרק נפרד בנושא). ההכנסות של משק הבית הממוצע במרבית רמות ההכנסה נמוכות יותר מההוצאות הוצאותיו של משק הבית הממוצע בכל אחת מקבוצות ההכנסה ,למעט החמישון העליון ,היו גבוהות יותר מהכנסותיו – כלומר חלק גדול ממשקי הבית חיים כיום בגירעון שוטף, ונאלצים לנגוס בחסכונות או להיעזר במשפחה. הכנסות והוצ ות ממוצע העב ות מ ק בת ח ם ת ומ מ כנתה והפ ות פנס ה ו מ הו עצמ קנ ת כב מס ם ם ה , 1,081 , , יוקר המחיה ,ב ק ם – פע ב הכנסות הוצ ות מ בבנק בסו החו חמ ו תחתו חמ ו חמ ו חמ ו ע ו חמ ו פ ו ק נות ה ת מות , 3,166 - , - - , - , הכנסות ו פות ב ו ו 5,511 , 8,232 , 1,056 2,031 34,048 הגורם העיקרי לפער בין ההוצאות להכנסות הוא ההון העצמי שעל משקי הבית לגייס בעת נטילת משכנתה .כלומר ,במחירים הנוכחיים משקי הבית בארבעת החמישונים התחתונים אינם מסוגלים לרכוש דירה על בסיס הכנסותיהם ללא גירעון בתקציבם .עם זאת ,אין להסיק מכך ש 80-אחוז ממשקי הבית נמצאים במינוס – חלקם נעזרים כאמור בחסכונות ההורים ,חלקם פשוט אינם רוכשים דירה וממשיכים לגור בשכירות ,ואחרים ירשו או רכשו דירות לפני העלייה החדה במחירים. מ ק ב ת פ חמ ונ הכנסה 3,052 , 2,921 צ כה 18,539 , 1,426 1,832 1,501 , 768 15,923 12,045 , 1,200 , 13,049 9,999 8,848 8,432 , 6,957 5,314 הוצ ות הכנסות הוצ ות הכנסות הוצ ות הכנסות הוצ ות הכנסות הוצ ות הכנסות חמ ו ע ו 4 3 2 חמ ו תחתו חמ ונ הכנסה מקור :איתן רגב ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :סקרי הוצאות משקי בית של הלמ"ס 2 תמונת מצב המדינה 2015 ההוצאות גבוהות יותר מההכנסות בממוצע בכל המגזרים ,אולם הפער בולט במיוחד בקרב חרדים ההכנסות של משק הבית הממוצע נמוכות יותר מסך ההוצאות בכל המגזרים .עם זאת, בעוד שבקרב יהודים לא -חרדים עומד הפער על 864שקלים בלבד ,בקרב החרדים מגיע הפער ל 3,209-שקלים בחודש – סכום שגובהו כשליש מההכנסות המדווחות של משק הבית החרדי .זהו פער גבוה גם בהשוואה למשקי בית מוסלמיים ,שאצלם עומד הפער בין ההוצאות להכנסות על 1,919שקלים. היקף נרחב של עבודה בשחור עשוי להסביר חלק מהפער בין ההוצאות להכנסות המדווחות ,אולם אין בכך כדי להסביר את כולו; כאמור ,הפער מעיד גם על חוסר היכולת של משקי בית ממוצעים ,ובפרט חרדיים, לעמוד בהוצאה של ההון העצמי הנחוץ לקניית דירה בלי להיכנס למינוס. הכנסות והוצ ות ממוצע העב ות מ ק בת ח ם ת ומ מ כנתה והפ ות פנס ה ו מ הו עצמ קנ ת כב ה – מס ם ,ב ק ם , 471 מ , הו ם פ ו ק נות ה ת מות 948 1,804 2,784 בבנק בסו החו ח- ם נוצ ם - 393 3,156 , 430 , 271 479 939 1,056 1,221 1,694 1,358 17,447 12,293 11,043 הוצ ות הכנסות הו ם ו ם - , ם - , ח , 216 929 10, 438 -ח ם , 287262 713 1,897 9, 771 צ כה פע ב הכנסות הוצ ות מוס מ ם - , הכנסות ו פות ב ו ו , ם מ ק בת פ מ 10,355 284 9, 282 1,087 9,498 9,251 9,312 9,590 8,930 9,350 הוצ ות הכנסות הוצ ות הכנסות הוצ ות הכנסות הוצ ות הכנסות נוצ ם ו ם ח ם מוס מ ם מקור :איתן רגב ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :סקרי הוצאות משקי בית של הלמ"ס מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 3 יוקר המחיה משקי בית חרדיים נעזרים בקצבאות ותמיכות יותר מאשר מגזרים אחרים היקף הקצבאות והתמיכות שמקבלים משקי בית חרדיים ממקורות ציבוריים ופרטיים גבוה בכ 1,300-שקלים מההיקף במגזרים אחרים. היקף התמיכות שמקבלים החרדים מהמוסד לביטוח לאומי הוא הנמוך מכל המגזרים ,מכיוון שמדובר באוכלוסייה צעירה יותר ולכן אחוז מקבלי קצבאות הזקנה בקרבם נמוך יותר. חלק ניכר מהפער בין חרדים ללא-חרדים נובע מתמיכות ממקורות פרטיים .משקי בית חרדיים מקבלים בממוצע 535שקלים ממשקי בית אחרים (בארץ ובחו"ל) ,ו 1,331-שקלים ממוסדות בארץ שאינם המוסד לביטוח לאומי (משרד הרווחה ,כוללים המספקים מלגות חודשיות לאברכים ועוד) .מרבית תקציביהם של הכוללים מגיעים ממקורות פרטיים. קצב ות ותמ כות חו ות מ ק ב ת פ קבוצת וכ וס ה ומקו תמ כה ,ב ק ם, , תמ כות ו פות מפ ם בחו 154 תמ כות ו פות ממ ק ב ת ב 381 קצב ות ממוס ות ח םב 1,331 141 , 55 1,795 קצב ות מהמוס ב וח ומ 99 95 , 46 210 205 ח , 49 1,772 1,504 1,390 ם , מוס מ ם נוצ ם הו ם -ח 1,506 ם ו ם * הכנסה מפרטים בארץ; דמי מזונות; הכנסה שוטפת אחרת. ** משרד הביטחון ,משרד הקליטה ,משרד הבינוי והשיכון ,משרד הרווחה ,הסוכנות היהודית, ישיבות וכדומה; מלגות לימודים המתקבלות באופן שוטף. מקור :איתן רגב ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :סקרי הוצאות משקי בית של הלמ"ס יוקר המחיה 4 תמונת מצב המדינה 2015 חרדים נעזרים בהלוואות משכנתה גבוהות מבעבר כדי לרכוש דירות נו ם בת ומ מ כנתה ובמח במונח ם ות נ כ ו ם ,פ קבוצת וכ וס ה, – 72% שיעור רוכשי הדירות בקרב החרדים גבוה יחסית ,אם בשל הנוהג לרכוש דירות לילדים לפני נישואיהם ואם בשל שכיחות גבוהה יותר של השקעות בנדל"ן בהשוואה למגזרים אחרים .אלא שעם הזמן יכולתם לממן את רכישת הדירות מצטמצמת :גובה המשכנתה החודשית הממוצעת בקרב חרדים עלה בעשור האחרון בכ 900-שקלים (עלייה של 72אחוז) ,אף על פי שמחירי הדירות שרכשו עלו ב6- אחוזים בלבד ,בזכות מעבר של משפחות חרדיות רבות לערים ביהודה ושומרון ,שם הדיור זול יחסית .עליית סכום המשכנתה מעידה על הידלדלות משאבים משמעותית במגזר החרדי. נו נו ות נ כ ו במח בת ומ מ כנתה חו 31% ם 34% 6% את החסר משלימים חלק מהחרדים בעזרה מגמ"חים, המעניקים הלוואות ללא ריבית וכך מסייעים להם לגייס את ההון העצמי הדרוש לנטילת משכנתה. ח ם הו ם -ח ם מקור :איתן רגב ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :סקרי הוצאות משקי בית של הלמ"ס מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 5 יוקר המחיה מחירי המזון בישראל עלו ברמה ניכרת ביחס למדינות הOECD- המ ו ב הפע ם ב מח וב, OECD- 56% 51% 2011 40% לעליית מחירי המזון יש חלק ניכר ביוקר המחיה בישראל .בין השנים 2005ו 2011-עלו מחירי המזון באופן משמעותי ,ומרבית קבוצות המזון נעשו יקרות יותר מאשר במדינות המשתייכות ל .OECD-כך למשל מוצרי החלב בישראל היו יקרים ב6- אחוזים בלבד ב ,2005-אך ב2011- הגיעו לרמת מחירים הגבוהה ב51- אחוז מהממוצע ב .OECD-באותן שנים הלחם ,הדגנים ומוצרי הבצק, שהיו זולים יותר ב 19-אחוז מאשר ב ,OECD-התייקרו לרמה הגבוהה מה OECD-ב 26-אחוז. ו- 2005 33% 28% 26% 25% 21% 19% 10% 6% -1% -3% -8% -8% -15% -19% -16% -30% -40% מ ק ות ק ם ח ב ומוצ ו, בצם מנ ם צמח ם מ ק ות כוהו ם מוצ מו ונ ם חם ,נ ם ומוצ בצק ם ב ועופות קות ופ ות * המחירים הממוצעים במדינות ה.OECD- ** מוצרי מזון שונים – אבקות להכנת מזון ,ארוחות מוכנות (קפואות או יבשות) ,גרנולה, מוצרי עזר לאפייה ,מזון לתינוקות ,משלוחים ואוכל טרי מוכן ,מסטיקים ,מעדני חלב או סויה ,קטניות יבשות ,קפה ותה ,רטבים ,תבלינים ,תחליפי בשר וגבינות. מקור :דב צ'רניחובסקי ואיתן רגב ,מרכז טאוב נתוניםOECD : יוקר המחיה 6 תמונת מצב המדינה 2015 שיעור הייבוא של מוצרי מזון נמוך מאוד עו ה בו מכ – הצ כה, 90% צו תעשיית המזון הישראלית ריכוזית למדי, ומספר קטן של חברות מקומיות גדולות מספקות את מרבית המזון הנמכר בארץ. בראשית שנות התשעים יושמה במשק הישראלי תכנית חשיפה הדרגתית לייבוא .התכנית הובילה לעלייה משמעותית בהיקפי הייבוא של מוצרים שונים כגון הנעלה ,הלבשה וריהוט ,אולם שיעור הייבוא של מוצרי המזון נותר נמוך מאוד ,ועומד היום על 16אחוז בלבד מסך ההוצאה הפרטית על מזון. מ קבת 80% 70% הנע ה ,ה ב ה וחפצ ם ם 60% 50% 40% הו 30% החסמים לייבוא מזון ושיעורי הייבוא הנמוכים מותירים את החברות המקומיות כמעט ללא תחרות מחו"ל, ומאפשרים להן לגבות מחירים גבוהים על מוצרי מזון רבים. 20% מו 10% 0% 2011 2009 2007 2005 2003 2001 1999 1997 1995 מקור :איתן רגב ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 7 יוקר המחיה בקבוצות המזון הנצרכות ביותר ,שיעורי הייבוא נמוכים יחסית עיקר ההוצאה הפרטית על מזון בישראל נעשית בקטגוריות מוצרי קמח ודגנים ,בשר ומוצריו, פירות טריים ,חלב ומוצריו ,ומשקאות קלים. שיעורי הייבוא של מוצרים אלו נמוכים מאוד. לעומת זאת ,קטגוריות המזון ששיעורי הייבוא שלהן גבוהים יותר ,למשל סוכר ומוצריו ודגים, מהוות רק נתח קטן מסך ההוצאה הפרטית על מזון .שיעורי היבוא הנמוכים בקטגוריות ההוצאה העיקריות מותירות את רמת התחרות בתעשיית המזון המקומית נמוכה ,ובכך תורמים ליוקר המזון בישראל. עו ה בו בכ קבוצת מ ו הקבוצות בסך ההוצ ה ע מ ו , וח ק חו מסך ההוצ ה ע מ ו 20% חו בוה מסך ההוצ ה ע מ ו , בו נמוכ ם עו מוצ קמח ו נם ב ומוצ ו 15% פ ות ם ח ב ומוצ ו מ ק ות ק ם חו נמוך מסך ההוצ ה בו ע מ ו ,עו בוה ם ות פ ות ו קות מעוב ם מ ק ות סוכ ומוצ ו ח פ ם ם 10% קות ם 5% מנ מ כ בצם תה ,קפה וקק ו 70% 50% 60% 40% עו ה בו מכ 30% 10% 20% 0% 0% ההוצ ה ע קבוצת המ ו מקור :איתן רגב ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יוקר המחיה 8 תמונת מצב המדינה 2015 דיור מחירי הדיור הם שחקן מפתח בקביעת יוקר המחיה ,מפני שחלק נכבד מהוצאות משק הבית מוקדש להוצאות על שכר דירה או על משכנתה .מחקר עומק שנערך במרכז טאוב העלה כמה גורמים לעלייה התלולה שחלה במחירי הדיור בשנים האחרונות ,וביניהם היצע בנייה מצומצם הנובע מריכוזיות יתר וביורוקרטיה מסורבלת ומנופחת בתהליכי התכנון. לצד זאת ,הריבית הנמוכה והמס הנמוך המוטל על הכנסה משכר דירה הביאו לביקוש יתר לדירות להשקעה ,והמחירים הגואים דוחקים מהשוק את רגליהם של צעירים המבקשים לרכוש דירה. נו ם במדד מח מחירי הדיור עלו בחדות בתוך שנים ספורות מחירי הדירות בארץ היו בקיפאון ,ואף בירידה ריאלית (ביחס למדד המחירים לצרכן) ,במשך רוב שנות האלפיים. במהלך שנת 2007חל שינוי מגמה, והחל מ 2008-אפשר לראות עלייה מהירה במחירי הדירות. מחירי השכירות עלו גם הם בתקופה זו, אם כי בקצב אטי יותר. ם בתחום הד ו 4 , מדד נו מח – * = הד ות ח תד ה ח בונות מח ות ה מדד המח 160 140 ם 120 100 80 2014 2010 2012 2008 2006 2004 2002 2000 * הנתונים עבור חודש ינואר בכל אחת מהשנים המצוינות. מקור :נעם גרובר ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיור 10 תמונת מצב המדינה 2015 יותר אנשים רוכשים דירות להשקעה ,בעיקר בקרב בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר עו בע ות ע פ מ הב ת*, – 25% חמ ו ע ו הסיבה לעלייה במחירי הדירות היא בראש ובראשונה הירידה בריבית, הנובעת מהמיתון העולמי .הירידה הביאה לכך שכסף רב הוסט מהשקעה בפיננסים לנכסי נדל"ן ,וגם המיסוי המקל על הכנסות משכירות (ביחס למס על השקעות הון) תרם לכך. בין 2006ל 2012-גדל מספרם של הישראלים המחזיקים בשתי דירות ומעלה ,כלומר המשקיעים בנדל"ן ,פי ארבעה :מ 2.1-ל 8.1-אחוז .העלייה התרחשה בכל קבוצות ההכנסה ,אולם העשירים הם הנותנים את הטון: שיעור המשקיעים בנדל"ן בחמישון העליון עלה מ 6-אחוזים ב 2006-ל22- אחוזים ב ,2012-כפול מאשר בקבוצת ההכנסה הבאה. בו ות ה נסה ת ד ות ומע ה 20% 15% חמ ו 4 10% סה 5% חמ ו חמ ו חמ ו תחתו 2012 הגידול בביקוש לדירות לא נענה בגידול מקביל בהיצע ,ולכן מחירי הדירות זינקו. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 2011 2009 2010 2008 2007 2005 2006 2004 2003 0% * עבור משקי בית שהעומד בראשם הוא בן 25ומעלה. מקור :נעם גרובר ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 11 דיור החמישון העליון משקיע בנדל"ן יותר מכל החמישונים האחרים גם יחד החמישון העליון אחראי ל 53.5-אחוז מסך ההשקעות בנדל"ן .השקעתו עומדת על כ 6,000-שקלים בממוצע בחודש – סכום גבוה יותר מהוצאתם הממוצעת של ארבעת החמישונים הנותרים גם יחד .מתוך סכום זה כ 4,500-שקלים מושקעים בקניית דירה למגורים ,כ 500-שקלים בשיפוץ דירה קיימת ,וכ 1,000-שקלים מושקעים בקניית דירה להשקעה (יותר ממה שמוציאים ארבעת החמישונים הנותרים גם יחד). השקעתו של החמישון העליון בנדל"ן גבוהה פי שלושה מזו של החמישון הרביעי ,המשקיע בנדל"ן כ 2,000- שקלים בחודש. עה חוד ת ממו עת בנד ה פ חמ ונ ה נסה וסע פ ה ב נה ה ח ונה* עה ,ב ם, , ה עות בד ה נ הנ ו מו נ ה מת ד ה ח ת המ פחה ד תמ ו ם 522 996 4,490 , 4 , 337 חמ ו ע ו 379 280 212 1,298 1,173 4 3 חמ ונ ה נסה 286 220 458 146 346 2 חמ ו תחתו * הממוצעים כוללים גם את משקי הבית שלא השקיעו בנדל"ן ב.2011- מקור :איתן רגב ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :סקר הוצאות משקי בית של הלמ"ס דיור 12 תמונת מצב המדינה 2015 מ ך תה ך הבנ ה ד ו ב תהליך הבנייה בישראל אורך בממוצע 13שנים ,בעיקר בשל ביורוקרטיה מסורבלת בם ,פ נם 14 אחת הסיבות לגידול האטי בהיצע הדירות היא תהליך הבנייה הארוך .השלמת תהליך הבנייה בישראל אורכת 13 שנים ,ומתוכן 11שנים מוקדשות להליכים ביורוקרטיים שונים ורק שנתיים לבנייה עצמה .לשם השוואה ,ברוב מדינות האיחוד האירופי ניתן להשיג אישור בנייה תוך 8–12 שבועות ,כלומר התהליך בישראל ארוך פי 50מאשר ברוב המדינות באירופה .מחקרים מראים כי היכולת של היצע הדירות לגדול במקביל לעלייה בביקוש מפחיתה את הסיכוי להתפתחות בועת נדל"ן. מ ך בנ ה מת ה ת בנ ה* וו ** 12 10 8 ה נת ת נ ת פ תוח 6 ו הוועדה המחו ת בד ת ה ת נות וה נת הת נ ת ה ה וועדה המחו ת 4 2 0 * אישור מהוועדות המקומיות. ** פרסום מכרז והחלטה על הזוכה. מקור :נעם גרובר ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :בנק ישראל ()2012 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 13 דיור צפיפות המחיה בישראל היא מהגבוהות בעולם המפותח צפיפות המחיה בישראל ,הנמדדת במספר החדרים לאדם ,גבוהה בהרבה ביחס למדינות בעלות צפיפות אוכלוסין גבוהה יותר (קוריאה והולנד) או דומה (בלגיה ויפן). דם, מספ חד ם ממו ע * נדה וס נ ו נד הב ב ה נד נו וו ה הו נד ו סמבו פ נ נד דנמ פ הממ ה המ וחדת פת ספ ד מנ ה וו ווד ה וס ה ממו ע OECD פו ו ס נד ס ונ ה ו ה ב ס ובנ ה ה ה ה ס וב ה וו 2.6 ה 2.3 2.3 2.3 2.2 2.1 2 2 1.9 1.9 1.9 1.8 1.8 1.8 1.8 1.8 1.8 1.7 1.7 1.6 1.6 1.6 1.6 1.4 1.4 1.4 1.4 1.4 1.3 1.2 1.2 1.1 1 1 1 0.9 0.9 פו הונ ה מ ס ו ו ה וס ה * במדינות שלא היו עבורן נתונים ל 2011-נבדקו הנתונים העדכניים ביותר שהיו בנמצא. מקור :נעם גרובר ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתוניםOECD (2013) : דיור 14 תמונת מצב המדינה 2015 משקי הבית הצעירים ביותר והמבוגרים ביותר מקדישים חלק גדול יותר מהכנסתם לתשלומי שכירות מאז 2008חלה עלייה תלולה בשיעור דמי השכירות מתוך ההכנסה ,המעידה על הכבדת הנטל הכלכלי על משקי הבית .הפגיעה הגדולה ביותר היא במשקי הבית הצעירים ביותר והמבוגרים ביותר השוכרים דירה, שאיבדו כ 5-אחוזים מהכנסתם הפנויה בין 2008ל .2011- בסך הכל ,עד 2011שב נתח תשלומי השכירות מהכנסת משקי הבית לרמה הדומה לזו שנמדדה ב .2003-עם זאת, מדד זה אינו משקף את הפשרות שנאלצו לעשות משקי הבית השוכרים בעניין גודל הדירות ,מיקומן ואיכותן עקב עליית מחירי השכירות. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל עו דמ ה עו הת ות מתוך הה נסה ום הח ונ מתוך הה נסה ה ספ ת נ ו ב במ בת ו ם 29% 27% 65+ 25-34 25% 35-44 55-64 23% סה 21% 45-54 19% 17% 2012 2010 2011 2005 2006 2007 2008 2009 2003 2004 15% מקור :נעם גרובר ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :סקר הוצאות משקי בית של הלמ"ס 15 דיור הסיוע הממשלתי לנזקקים במימון שכר הדירה ירד ב 15-נקודות אחוז בתוך שבע שנים ובה הס וע הממו ע ב ד ה חו מ הד ה הממו ע, – 4 אחת התוצאות של העלייה התלולה במחירי הדיור היא שגובה הסיוע לנזקקים בשכר דירה נשחק מאוד .אף על פי שהסכום המוחלט שמעניקה הממשלה לזכאים לסיוע בשכר דירה עלה במקצת (כ 0.3-אחוזים בממוצע לשנה ,במונחים ריאליים) ,העלייה התלולה בשכר הדירה הביאה לכך ששיעור סכום הסיוע מתוך הסכום לתשלום צנח מ 40-אחוז משכר הדירה הממוצע ב 2005-ל 25-אחוז משכר הדירה הממוצע ב.2012- מקור :שגית אזארי-ויזל וחיה שטייר ,מרכז טאוב נתונים :אגף האכלוס במשרד הבינוי והשיכון דיור 16 תמונת מצב המדינה 2015 אי שוויון ועוני שינויים בשוק העבודה ,לצד התפתחויות דמוגרפיות ושינויי מדיניות בתחום הקצבאות הממשלתיות ,הביאו לעלייה בשיעורי העוני ואי השוויון בין משקי הבית בישראל לאורך זמן .אף על פי שבשנים האחרונות חלה התמתנות ואף ירידה קלה במדדים אלו ,הן העוני והן אי השוויון בין רמות ההכנסה השונות במדינה הם מהגבוהים בעולם המפותח .הפערים בין המעמדות מתבטאים גם בתחומים כמו שיעורי הבעלות על דירות ודפוסי צריכת המזון. וו ון בהכנסות פנו ות אי השוויון בין משקי הבית בישראל הוא מהגבוהים בOECD- אי השוויון בהכנסות פנויות (כלומר לאחר שמביאים בחשבון תשלומי מסים ,קצבאות והטבות שמקבלים משקי הבית) אמנם הצטמצם מעט בשנים האחרונות ,אולם נותר בין הגבוהים במדינות המפותחות. סיבות אפשריות לכך הן ההבדלים הדמוגרפיים בין ישראל למדינות האחרות ,פערי השכר הגבוהים בשוק העבודה ,ויעילותה הפחותה של רשת הביטחון הכלכלית בצמצום הפערים ביחס למדינות אחרות. ( מדד הג' נ *, – 8 ) עומת – 8 מד נות ( OECD )** מ ס ו ות הב ת ספ ד ה וס נדה פו ן נד ג מנ ה ס ובנ ה הו נד 'כ ה ס נד נו ווג ה הממ כה המ ו דת ה וון ס ונ ה פת הונג ה 8 פ נ נד ס וב ה דנמ 8 * מחושב לפי שיטת המוסד לביטוח לאומי. ** לא כולל מדינות שאין עבורן נתונים לשנת .2010אין נתונים עבור ישראל לשנת .1994 מקור :חיים בלייך ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים( Luxembourg Income Study :עבור )OECDוהלמ"ס (עבור ישראל) אי שוויון ועוני 18 תמונת מצב המדינה 2015 שיעור העניים ירד מעט בשנים האחרונות ,אך נותר בין הגבוהים בעולם המפותח כחמישית ממשקי הבית של אזרחי ישראל נמצאים מתחת לקו העוני, לאחר שמובאת בחשבון השפעתן של מערכות הרווחה והמיסוי .בשנים האחרונות חלה ההתמתנות בעלייה של שיעורי העוני ואף ירידה קלה ביחס לשנות השיא ,אולם מצבה של המדינה נותר נחות למדינות אחרות ב.OECD- וז מ – 8 ( הב ת מת ת ) עומת ו העונ * מד נות ( OECD – 8 )** מ ס ו 8 ות הב ת ספ ד נדה וון ה וס הממ כה המ ו דת ג מנ ה נו ווג ה ס וב ה ס נד דנמ 'כ ה ה פת נד פ נ נד פו ן ס ונ ה ס ובנ ה הונג ה הו נד 8 * מחושב לפי שיטת המוסד לביטוח לאומי. ** לא כולל מדינות שאין עבורן נתונים לשנת .2010אין נתונים עבור ישראל לשנת .1994 מקור :חיים בלייך ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים( Luxembourg Income Study :עבור )OECDוהלמ"ס (עבור ישראל) מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 19 אי שוויון ועוני הכנסות וד ות מ כ ד ה מ מרבית ההכנסה משכר דירה מגיעה למעמדות החזקים פ מ ונ הכנסה ,ב בת ם, 1,508 אי השוויון בין משקי הבית מתבטא גם בתחום הנדל"ן .החמישון העליון נהנה משני שלישים מסך ההכנסות משכר דירה של כלל משקי הבית .הכנסתו הממוצעת של משק בית בחמישון זה משכר דירה עומדת על כ1,500- שקלים בחודש (כפול מסך ההכנסות משכר דירה בקרב ארבעת החמישונים הנותרים). היות שבקרב החמישונים התחתונים שיעור השוכרים גבוה יותר ,יש בכך כדי להחריף את הפערים בין קבוצות ההכנסה – דמי השכירות עוברים מהמעמדות הנמוכים לבעלי הנכסים. 422 190 133 45 מ ון ע ון 4 3 2 מ ון ת תון מקור :איתן רגב ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אי שוויון ועוני 20 תמונת מצב המדינה 2015 ההוצאה החודשית על מזון משתנה מאוד בין רמות ההכנסה השונות גם בתחום ההוצאה על מזון ניכרים הבדלים בין משקי בית ברמות הכנסה שונות. ההוצאה על ירקות ופירות ,ביצים ומוצרי חלב ,לחם ,דגנים ומוצרי בצק בחמישון העליון גבוהה יחסית לחמישון התחתון – פערי הוצאה של 113אחוז 113 ,אחוז ו73- אחוז ,בהתאמה .כמו כן ,באופן לא מפתיע בחמישון העליון נוטים להוציא סכומים גדולים יחסית על ארוחות מחוץ לבית ,בעוד שבקרב החמישונים התחתונים ( )1–3הוצאה זו קטנה יחסית. הו ות מזון וד ות נפ פ ם, מ ונ הכנסה ,ב , מזון ונ ם מו ות כוהו ם* מ מנ ם מ ם ומו הם** ם ות מ סוכ ומו ו דג ם 97 34 37 41 8 8 ו ות מ ו 63 בת 304 32 30 ם ,דגנ ם ומו ב ומו ב 138 ו ,ב ם 160 30 153 117 123 ב ועופות 143 ות ופ ות 213 28 26 27 104 99 106 132 מ ון ע ון 53 51 29 27 25 62 97 96 23 18 46 80 75 110 111 160 137 123 4 3 מ ונ הכנסה 36 19 2 95 100 מ ון ת תון * ההוצאה על משקאות אלכוהוליים (בשקלים) :חמישון עליון ( ;)32חמישון ;)18( 4חמישון ;)13( 3 חמישון ;)9( 2חמישון תחתון ()9 ** ההוצאה על שמנים צמחיים ומוצריהם (בשקלים) :חמישון עליון ( ;)19חמישון ;)17( 4חמישון ;)18( 3 חמישון ;)18( 2חמישון תחתון ()14 מקור :דב צ'רניחובסקי ואיתן רגב ,מרכז טאוב נתונים :סקר הוצאות משקי בית של הלמ"ס מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 21 אי שוויון ועוני הו שני העשירונים התחתונים מוציאים על מזון פחות מהסכום המוגדר כהוצאה נורמטיבית ההוצאה החודשית הממוצעת למזון לנפש יציבה למדי בעשירונים 3–5ועומדת על כ 660- שקלים .יציבות זו מעידה על כך שבראייתם הסובייקטיבית של משקי הבית ,זוהי רמת ההוצאה הנורמטיבית על מזון – כלומר רמת הוצאה גבוהה יותר מעידה על צריכת מוצרי מזון המוגדרים מותרות ,ורמת הוצאה נמוכה יותר מעידה על צריכת חסר ,הבאה לידי ביטוי בכמות או באיכות נמוכה יותר בהשוואה לרמה הרצויה .ההוצאה של העשירון השני על מזון נמוכה ב 99-שקלים לחודש מההוצאה הנורמטיבית ,ואילו העשירון התחתון מוציא על מזון סכום הנמוך ב 192-שקלים לנפש מההוצאה הנורמטיבית. ה וד ת ממו עת נפ ע סך מו פ ע ונ הכנסה ,ב המזון ם, 1,427 וו המוגד כ כת ס וו המוגד כהו ה נו מ ב ת* וו המוגד כמות ות 1,011 920 829 758 688 658 639 4 3 563 470 ע ון ע ון 8 9 6 7 ע 5 ונ הכנסה 2ע ון ת תון * טווחי ההוצאה הנורמטיבית בקבוצות המזון השונות משתנים בהתאם למידת הוויתור על צריכה הכרחית ,המגולמת בגובה ההוצאה של משקי הבית (בעשירונים השונים) על כל קבוצת מזון .ככל שקבוצת מזון מסוימת נתפשת כהכרחית יותר בעיני משקי הבית ,טווח ההוצאה הנורמטיבית יתחיל בעשירון נמוך יותר. מקור :דב צ'רניחובסקי ואיתן רגב ,מרכז טאוב נתונים :סקר הוצאות משקי בית של הלמ"ס אי שוויון ועוני 22 תמונת מצב המדינה 2015 הו העשירונים התחתונים נאלצים לצרוך פחות חלב ,ביצים ,ירקות ופירות מהרצוי פ ע 184 ם, וו המוגד כ כת ס וו המוגד כהו ה נו מ ב ת* וו המוגד כמות ות 136 בשני העשירונים התחתונים ,המצויים מתחת לקו העוני ,יש ויתור משמעותי יחסית בתחום ההוצאה על מוצרי חלב וביצים :ההוצאה הממוצעת לנפש של משקי בית בעשירון השני על מוצרי מזון בקטגוריה זו נמוכה ב 22-שקלים מההוצאה הנורמטיבית (ויתור של 22 אחוז) ,והוצאתו של העשירון התחתון נמוכה ב 29-שקלים (ויתור של 29אחוז). ויתור משמעותי עוד יותר ניכר בקטגוריה פירות וירקות (שאינה מוצגת בתרשים), שם חסרו לעשירון השני 25שקלים לנפש ( 18אחוז) כדי להשתוות להוצאה הנורמטיבית ,ולעשירון התחתון – 48 שקלים (שהם 35אחוז מההוצאה הנורמטיבית). ה וד ת ממו עת נפ ע ונ הכנסה ,ב ב ומו 127 ו וב ם 120 111 102 101 91 79 ע ון ע ון 9 8 7 ע 6 5 ונ הכנסה 4 3 72 2ע ון ת תון * טווחי ההוצאה הנורמטיבית בקבוצות המזון השונות משתנים בהתאם למידת הוויתור על צריכה הכרחית ,המגולמת בגובה ההוצאה של משקי הבית (בעשירונים השונים) על כל קבוצת מזון .ככל שקבוצת מזון מסוימת נתפשת כהכרחית יותר בעיני משקי הבית ,טווח ההוצאה הנורמטיבית יתחיל בעשירון נמוך יותר. מקור :דב צ'רניחובסקי ואיתן רגב ,מרכז טאוב נתונים :סקר הוצאות משקי בית של הלמ"ס מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 23 אי שוויון ועוני שוק העבודה אי השוויון ניכר גם בשכר העבודה בישראל .אף שפערי השכר בארץ מצויים במגמת ירידה מתמשכת ,הם עדיין גבוהים כמעט מבכל מדינה אחרת ב .OECD-עיקר הפער הוא בין עובדים בשכר בינוני לעובדים באחוזוני השכר העליונים ,בעוד ששכרם של עובדים בעלי הכנסה נמוכה דווקא עלה בשיעור גבוה יחסית לשכר החציוני ,ככל הנראה בשל העלאת שכר המינימום. התפתחויות אחרות בשוק העבודה נוגעות לקשר בין השכלה לתעסוקה .לאורך השנים גדלו שיעורי העובדים המשכילים בישראל ,וכך גם ערכה של ההשכלה בשוק העבודה באופן כולל .עם זאת ,המגמות בתשואה להשכלה היו מעורבות – עלייה בקרב העובדים ב מקצועות המאופיינים בשכר נמוך ,ולעומת זאת ירידה בקרב המועסקים במקצועות שהשכר בהם גבוה. פערי השכר בישראל הם בין הגבוהים בעולם המערבי בשנת 2011השכר החודשי ברוטו לשכיר במשרה מלאה הנמצא באחוזון ה 90-של התפלגות השכר היה גבוה כמעט פי חמישה מהשכר של עובד הנמצא באחוזון ה .10-מבין מדינות מפותחות אחרות שנבדקו רק בארצות הברית היחס היה גדול יותר ,והיחס הממוצע במדינות סקנדינביה היה כמחצית מהיחס בישראל. חס ה כ ב ן ה חוזון ה- כ חוד המ ה, – ו הב ו ה הו ה דה הממ כה המ וחד כה מ ה וסט ה ן וז ד דמ ד ו וו ה ווד ה ככלל ,פערי השכר נמצאים במגמת ירידה לאורך השנים – מיחס של פי שישה בין אחוזון 90לאחוזון 10בשנת 1997לפחות מפי חמישה ב .2011-אולם בחינת המגמות בחלוקה לאחוזוני שכר מראה כי הירידה מתבטאת רק בחלק התחתון של התפלגות השכר – כלומר הצטמצם הפער בין העובדים המשתכרים סכום נמוך יחסית לעובדים בעלי השכר הבינוני ,ואילו פערי השכר בין בעלי השכר הבינוני (אחוזון )50לעובדים בעלי שכר גבוה (אחוזון )90היו – ונשארו – גבוהים יותר מאשר בכל מדינה מערבית אחרת. שוק העבודה ב וטו כ ם במ וה חוזון ה- בOECD- מקור :איל קמחי וקיריל שרברמן ,מרכז טאוב נתונים :סקרי הכנסות של הלמ"סOECD , 26 תמונת מצב המדינה 2015 ו ממו ע חל צמצום בפערי השכר עקב עלייה יחסית בשכרם של בעלי שכר נמוך הב כ ה עה חס חוזו ה כ ,כ ם ב ביחס להכנסה החציונית ,שכרם של העובדים גדל במידה רבה יותר בין 1997ל 2011-ככל שהשכר שלהם היה נמוך יותר .השכר של העובדים בעשירון העליון של התפלגות השכר גדל בדומה לשכר החציוני ,ואילו שכר העובדים בעשירונים 6–8לא הדביק את הגידול בשכר החציוני. כתוצאה מכך גדל פער השכר בין העובדים בשכר בינוני-גבוה ובין בעלי השכר הגבוה ,והצטמצם הפער בינם ובין בעלי השכר הנמוך. בחינת המגמות בשכר לפי תת- תקופות מעלה כי חלק הארי של צמצום פערי השכר בישראל התרחש בתקופת השפל הכלכלי של –2003 ,2001שבה שכרם של בעלי השכר הגבוה ירד יחסית לשכר החציוני, נוסף לצמצום הפער בין השכר הנמוך לשכר החציוני. כ הח ו , – – -0.2% -0.4% חוזון ה כ מקור :איל קמחי וקיריל שרברמן ,מרכז טאוב נתונים :סקרי הכנסות של הלמ"ס מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 27 שוק העבודה מספר שעות העבודה של אקדמאים צעירים עלה ביחס לבעלי השכלה תיכונית בין 1997לאמצע העשור הראשון של שנות האלפיים חל גידול משמעותי במספר שעות העבודה הכולל של עובדים בעלי 16שנות לימוד לפחות יחסית לבעלי לא יותר מ 12-שנות לימוד .העלייה התרחשה בעיקר בקרב עובדים צעירים (בעלי 0–10 שנות ניסיון) ,והייתה חדה יותר בקרב נשים. העלייה היחסית בשעות העבודה של בעלי ההשכלה האקדמית נבעה בראש ובראשונה מהגידול היחסי במספרם מתוך כלל העובדים לאורך השנים, אך גם מהעובדה ששיעור התעסוקה של בעלי תואר אקדמי גבוה משמעותית משל אנשים ללא תואר. ההבד ם ב עו העבודה ב ן בע + – ם בע ו ב ם בע ם בע ו ו - ו - ו + ו , מוד בע ו מ- ו מוד* – ס ון ס ון ס ון -40% ב ם בע + ו ס ון -80% * המספרים על הציר האנכי מראים בכמה אחוזים גדול מספר שעות העבודה של בעלי +16שנות לימוד מזה של בעלי 0-12שנות לימוד. מקור :איל קמחי וקיריל שרברמן ,מרכז טאוב נתונים :סקרי כוח אדם של הלמ"ס שוק העבודה 28 תמונת מצב המדינה 2015 מ מו ב התשואה להשכלה גבוהה נמצאת במגמת עלייה יחס השכר בין בעלי השכלה גבוהה לבוגרי תיכון עלה באופן מתון בין השנים .1997–2011ההסבר לכך הוא שבמקביל לגידול בהיצע העבודה של המשכילים חל גידול, ואפילו רב יותר ,בביקוש לעובדים משכילים ,לכן פער השכר לטובתם לא הצטמצם ואפילו התרחב. ע ה כ ו ה ה כ ה בוהה, עה ב ן כ ם בע + ו מוד מד כ ם בע - ו מוד ב ם כ ה כ פער השכר בקרב גברים גבוה יותר ועלה במידה משמעותית יותר מאשר בקרב נשים .סיבה אפשרית לכך היא הגידול הרב יותר בהיצע הנשים המשכילות .סיבה אפשרית אחרת היא שהביקוש לעובדים משכילים גדל יותר במקצועות הנחשבים ל"גבריים". ם ם מקור :איל קמחי וקיריל שרברמן ,מרכז טאוב נתונים :סקרי הכנסות של הלמ"ס מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 29 שוק העבודה חלה ירידה בתשואה להשכלה גבוהה בקרב מועסקים במשלחי יד בשכר גבוה ו םב כ מ מ ח ד המ ו ע עבודה ב ן ח דו םב כ - ו מוד ,במח ם בוע ם בוה* ח ד המ ו מ מו ** םב כ +6% השכר של עובדים בעלי 16שנות לימוד לפחות המועסקים במשלחי יד המאופיינים בשכר גבוה ירד בין 1997ל ,2011-ולעומת זאת השכר של עובדים באותה רמת השכלה המועסקים במשלחי יד בשכר נמוך עלה. +4% +1% למרות זאת ,ככלל התשואה להשכלה גבוהה בקרב המועסקים גדלה במשך התקופה ,היות שחל גידול בשיעור המשכילים המועסקים במשלחי יד המאופיינים בשכר גבוה – בעיקר מנהלים ,בעלי מקצועות חופשיים וטכניים ועובדי פקידות. -1% -1% -9% ו מוד ומע ה - ו מוד - ו מוד * מנהלים ,בעלי משלח יד אקדמי ,בעלי מקצועות חופשיים וטכניים ,עובדי פקידות. ** עובדים מיומנים ,סוכנים ,עובדי מכירות ועובדי שירותים ,עובדים בלתי מקצועיים. מקור :איל קמחי וקיריל שרברמן ,מרכז טאוב נתונים :סקרי הכנסות של הלמ"ס שוק העבודה 30 תמונת מצב המדינה 2015 שינויים בביקוש ובהיצע של עובדים מביאים לשינויים בתעסוקה ובשכר בין השנים 1997ל 2011-גדל הנתח של כמה משלחי יד בשוק העבודה :מנהלים ,בעלי משלח יד אקדמי ,בעלי מקצועות חופשיים וטכניים וכן סוכנים ,עובדי מכירות ועובדי שירותים .במקביל השכר של סוכנים ועובדים בתחום המכירות והשירותים עלה ,מה שמעיד שהגידול בביקוש לעובדים אלו גבוה יותר מהגידול בהיצע .לעומת זאת שכרם של בעלי משלח יד אקדמי ירד ,מה שמעיד שהגידול בהיצע שלהם גבוה מהגידול בביקוש. הנתח של העובדים המיומנים ושל עובדי הפקידות קטן לאורך התקופה .במקביל עלה שכרם של העובדים המיומנים ,מה שמעיד על ירידה בהיצע של עובדים מיומנים יחסית לביקוש ,והשכר של עובדי הפקידות ירד, משמע חלה ירידה בביקוש לעובדים אלו יחסית להיצע. ו ם בח כ מ ח ד בס ע עבודה ב ן כ םב הע ה בב ו עבודה דו ה מהע ה בה ע ו ם בח ה חס עו מ ו כ העבודה עו העבודה וב כ ה – ו ם ב כ העבודה ה ה דה בה ע העבודה דו ה מה דה בב ו סוכ ם ,עובד מכ ו ו ם ועובד כ ב ו מו עובד ם מ ומ ם ב ו , ו ו ח ם ב ה ,ח כ ב ו מו בע מ ועו ם וטכ ם חו כ ב ו בוה מ מה ם כ בוה עובד ם ב וע ם כ מו -2% -4% -6% -8% -2% -4% הע ה בה ע העבודה דו ה מהע ה בב ו בע מ ח ד כ בוה דמ -6% דו עובד כ ב ו ה דה בב ו עבודה דו ה מה דה בה ע מקור :איל קמחי וקיריל שרברמן ,מרכז טאוב נתונים :סקרי הכנסות של הלמ"ס ככלל חלה עלייה בשכר במשלחי יד שהשכר בהם בינוני-נמוך – כמו עובדי מכירות ושירותים – וירידה בשכר במשלחי יד בעלי שכר גבוה ,כמו בעלי משלח יד אקדמי ,או בינוני ,כמו עובדי פקידות .עקב כך הצטמצמו פערי השכר בין כלל העובדים השכירים במשק. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 31 שוק העבודה כלכלה שחורה כשמדברים על מקורות אפשריים להגדלת התקציב הממשלתי ,חשוב לקחת בחשבון גם את הכלכלה השחורה .היקפו של ההון השחור בישראל גבוה ביחס למדינות מפותחות אחרות, ובעזרת צמצום ממדי התופעה – אם באמצעות הקלת העול הכספי והביורוקרטי הכרוך בתשלום מסים ואם באמצעות השפעה על הנורמות החברתיות – תוכל המדינה להגדיל את ההוצאה הציבורית ולהקטין את נטל המסים. כ כ ה חו ה ב היקף הכלכלה השחורה בישראל גבוה ביחס למדינות המתקדמות ובOECD- כ חוז מהתמ"ג, 8.1% 8.4% 9.4% 9.5% 10.3% 12.0% 12.2% 13.0% 13.5% 14.7% 15.0% 15.3% 15.3% 15.4% 16.8% 16.9% 17.0% 17.0% 17.9% 18.0% 18.5% שיעור הכלכלה השחורה בישראל מוערך בכ 20-אחוז מתוך התוצר המקומי הגולמי, שהם כ 200-מיליארד שקלים .לו ניתן היה להוריד שיעור זה לכ 10-אחוזים ,כמו הרמה במדינות מתקדמות כדוגמת ארצות הברית, יפן והממלכה המאוחדת ,התוצר היה גבוה בכ 100-מיליארד שקלים ,והכנסות המדינה ממסים היו גדלות בכ 40-מיליארד שקלים – השקולים לתקציב החינוך. 20.7% 21.3% 22.2% 23.0% 23.7% 24.7% 25.6% 26.0% 26.5% 26.8% 28.8% 29.1% 29.5% וו ה"ב ו מבו ג ה ו ו-ז הממ כה המ וח ת הו ה ו ת ג מ ה ה וב ה מ כה וו ה ו ווג ה ה ב גה ו וג הו ג ה וב ה ו ה ו וו ה ו מ ו ה ו ה מקור :נעם גרובר ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתוניםBuehn, Andreas, and Friedrich Schneider (2012), Shadow Economies Around the World: : Novel Insights, Accepted Knowledge, and New Estimates כלכלה שחורה 34 תמונת מצב המדינה 2015 נטל המס על עסקים קטנים בישראל גבוה ביחס למדינות הOECD- עו מ כו ב ) ובמ (4 ע ם ות ה( OECD- ) ,כ חוז מכ ההכ ה מ 4 4 גורם מרכזי לכלכלה השחורה הוא המס המוטל על עצמאים ועסקים קטנים ,שלהם יכולת גבוהה להעלים הכנסות .חלק ממדינות ה OECD-מעניקות הקלות מס לעסקים קטנים .בישראל ,לעומת זאת ,נטל המס הכולל (המורכב ממע"מ ,מס חברות ומס דיבידנד לבעלי עניין) עומד על כ 58- אחוז – רמה גבוהה ביחס לעולם. ם 4 4 4 ו וג ת ו ווג ה וו ה ג מ ה 44 ב גה הממ כה המ וח ת 4 4 ה מע"מ מ מ חב ות ב מ ו ה 4 4 הו ה ה 4 ו 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 44 44 4 ה OECD 4 4 4 4 4 ה ו מבו ג וב ה ה"ב , ו וו ום ו ה ו ה כה הו ג ה וב ה וז וו ו מ ו ה 4 * החישוב כולל מיסוי מועדף לעסקים קטנים. ** ממוצע של כל המדינות. מקור :נעם גרובר ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתוניםOECD : מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 35 כלכלה שחורה ה הזמן הנדרש לשם דיווח מס בישראל ארוך יחסית למדינות אחרות ב הזמ ה ו הכ כ ה ה חו ה ווח מ וגו חוז הכ כ ה ה חו ה ) מהתמ"ג ( מ היבט נוסף של נטל המס הוא העלות הביורוקרטית של הדיווח .משקלה של עלות זו ביחס לסך הרווחים גבוה במיוחד עבור עסקים קטנים ועצמאים .בישראל דיווח מס לוקח בממוצע 235שעות בשנה, קרוב לשעה ליום עבודה .זוהי עלות גבוהה עבור אותם עסקים קטנים ,והיא עלולה לדחוף אותם להעלים הכנסות. ו ו ה ו הו ג ה ו וב ה ו ה ה ו 30 ה 25 וג ב גה ה כה 20 וו ה וב ה מ ה ג מ ה וז ה ו ת ו 15 ה הו הממ כה המ וח ת ה"ב מבו ג ו 10 וו 5 450 400 300 350 ה עות ה מ 250 200 הכ ת 150 ווח מ ( 100 50 0 0 ) מקור :נעם גרובר ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :הבנק העולמי; )Buehn and Schneider (2012 כלכלה שחורה 36 תמונת מצב המדינה 2015 מ חב ות הטבות המס מוטות בקיצוניות לטובת החברות הגדולות ע ע ו הכ ה החב ות, 24.0% הנורמה החברתית בישראל גורסת כי העלמת הכנסות של עסקים קטנים היא לגיטימית ,מכיוון שהעסקים הגדולים זוכים להקלות במס ומשלמים פחות. ייתכן שיש לכך קשר להטיה של חוק עידוד השקעות הון לטובת עסקים גדולים ,שיכולים לשלם שיעור מס המגיע לעתים לכחמישית מהשיעור הרגיל. בארץ ,כמו בכל מדינות ה,OECD- עסקים קטנים הם מעסיקים גדולים – 55אחוז מהמועסקים במשק עובדים בעסקים קטנים ובינוניים (עד כ 100- עובדים) .עם זאת ,יכולתם של העסקים הגדולים להתמקח על תנאי המס ישירות עם גופי הממשלה מקנה להם יתרון משמעותי על העסקים הקטנים ,שבנפרד אין להם כוח מיקוח משמעותי. ב חב ות במעמ מוע ף 17.6% 16.8% 15.3% 12.0%12.2%12.3%12.4% 11.2% 11.0% 5.7% מ ו ע ו 6.8% ע ע ו ו 7 9 8 ע ו הכ ה 6 5 4 3 חב ות במעמ מוע ף 2 ע ו תחתו ה חב ה במעמ מוע ף * לפי חוק עידוד השקעות הון. מקור :נעם גרובר ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :בן נאים ,גלית ותמיר גדליה ( ,)2013דוח מינהל הכנסות המדינה ,2012–2011פרק ט' :חוק עידוד השקעות הון – ממצאים אמפיריים על החברות המוטבות בשנים 2011-2003 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 37 כלכלה שחורה החלת חובת דיווח כללית עשויה לצמצם את העלמת המסים מדינות ה OECD-המיישמות חובת דיווח כללית, כלומר כל אזרחיהן מחויבים בדיווחי מס ,נהנות משיעור כלכלה שחורה נמוך יותר ואף מעלות גבייה נמוכה יותר (כשיעור מתקבולי המס) .גם בישראל הומלץ להנהיג חובת דיווח כללית בכמה ועדות :בן - שחר ( ,)1975ששינסקי ( ,)1988בן-בסט (,)2000 וארבלי ( ,)2013אך ההמלצות לא יושמו. הכ כ ה ה חו ה כ חוז מהתמ"ג וע ות גב ת המ ם כ חוז מ ך ההכ ה ממ ם ,ממו ע במ ות הOECD- 21.2% 16.5% מ מ ות ות בה חובת ווח כ בה חובת ווח כ ת ת הכלים הטכנולוגיים הזמינים כיום מאפשרים להחיל חובת דיווח כללית בעלות נמוכה ,הן עבור המדינה והן עבור האזרחים. 1.29% 0.87% כ כ ה חו ה ( ) ) ע ות גב ה ( מקור :נעם גרובר ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :הבנק העולמי; )Buehn and Schneider (2012 כלכלה שחורה 38 תמונת מצב המדינה 2015 האוכלוסייה המבוגרת אוכלוסיית הפרטים בגיל הפרישה היא מהפגיעות ביותר בחברה ,בהיותה תלויה במידה רבה בקצבאות ובסבסוד ממשלתי עם יציאתה ממעגל העבודה .בתחומים מסוימים חל שיפור במצבה של האוכלוסייה המבוגרת בישראל לאורך השנים – למשל עלייה בשיעור הזכאים לפנסיה ובגובה קצבת הזקנה ביחס לשכר הממוצע במשק .עם זאת ,שיעור הקשישים העניים עדיין גבוה ,בעיקר בקרב משקי בית שאין להם הכנסה מפנסיה. גובה קצבת הזקנה עלה במונחים ריאליים ,אולם ירד ביחס לתמ"ג לנפש גובה קצבת הזקנה כ חוז מהתמ"ג נפ , גובה קצבת הזקנה נותר יציב למדי מאז 1995 (במונחים ריאליים) ,ובשנים האחרונות אף עלה מעט .לעומת זאת ,כשמודדים את הקצבה הממוצעת כאחוז מהתוצר לנפש, ניכרת מגמה הפוכה משנת 2002ואילך – גובה הקצבה ירד מ 27.1-אחוז מהתוצר לנפש לכ 24-אחוז ב.2012- –5 5 בהנחה שהתוצר לנפש הוא מדד לרמת החיים ,ניתן לומר שקצבת הזקנה אינה מצליחה להדביק את רמת החיים הממוצעת באוכלוסייה ,ומבחינה זו מצבם של הקשישים הורע מאז .2002 מקור :שגית אזארי-ויזל וחיה שטייר ,מרכז טאוב נתונים :המוסד לביטוח לאומי ,למ"ס האוכלוסייה המבוגרת 40 תמונת מצב המדינה 2015 תקציב השירות לזקן מנוצל באופן חלקי ביותר יחידת השירות לזקן מיועדת למתן שירותים אישיים וחברתיים לקשישים בקהילה ובמעונות .בין 2005ל2012- תוקצבה היחידה בכ 450–500-מיליון שקלים (בתקציב המקורי ובתקציב על שינוייו ,כלומר לאחר הכנסת שינויים ותוספות) ,אולם באופן עקבי יש פער של עשרות אחוזים בין התקציב המיועד ליחידה ובין התקציב המושקע בפועל – כלומר ,השירותים שהאוכלוסייה המבוגרת עשויה הייתה לקבל לא הגיעו למיצוי מלא. שיעור הניצול של התקציב נותר נמוך לאורך שנים רבות ,אם כי עם השנים חל בו שיפור מסוים. תקצ ב ה ות זקן במ במ ונ ק ם ד ה ווחה, –5 ,פ סוג התקצ ב 55 5 תקצ ב נו ו 5 תקצ ב מקו 5 5 ב צו התקצ ב 5 5 מקור :שגית אזארי-ויזל וחיה שטייר ,מרכז טאוב נתונים :אגף התקציבים במשרד האוצר מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 41 האוכלוסייה המבוגרת ומק ה ונ מצב העניים החמיר ,אולם משקי בית הכוללים מבוגרים ניזוקו פחות מהצעירים אחד המדדים לבחינת מצבם של העניים הוא עומק העוני – המרחק בין הכנסת משקי הבית העניים לקו העוני .ככל שהמרחק גדול יותר ,כך העוני חמור יותר .בקרב משפחות הכוללות מבוגרים עומק העוני נמוך יותר מזה של משפחות שאין בהם מבוגרים – כנראה בזכות הקצבאות הממשלתיות ובשל העובדה שמשק הבית הממוצע של האוכלוסייה המבוגרת כולל פחות נפשות. ההפ ב ן הכנסת מ ק הב ת ה נ ם קו ה ונ כ חוז מקו ה ונ , * – מתוקנן מספ הנפ ות ,פ ה כב מ ק הב ת, מ ק בת פ ם בג הפ מ ק ב ת ח ם בהם פ 5 ה ם בג הפ ה 5 גם כשמדובר במגמות לאורך זמן מצבם של העניים במשקי בית ללא מבוגרים הורע באופן ניכר יותר מאשר מצב העוני בקרב משקי בית הכוללים מבוגרים. 5 5 * הנתונים לשנים 2000–2001אינם כוללים את תושבי מזרח ירושלים. מקור :חיה שטייר וחיים בלייך ,מרכז טאוב נתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האוכלוסייה המבוגרת 42 תמונת מצב המדינה 2015 לפנסיה יש השפעה חיובית על הפחתת העוני בקרב מבוגרים ו ה נ ם בק ב פ מתוך כ הפ ם בג הפ ם בג הפ ה הח ם במ ק ב ת ה הח ם במ ק ב ת הכנסה מפנס ה פנס ות, * – 5 בם 5 תשלומי הפנסיה התעסוקתית מיטיבים מאוד את מצבם הכלכלי של משקי הבית הכוללים פרטים בגיל פרישה. בקרב הזכאים להכנסה מפנסיה שיעורי העוני נמוכים מאוד באופן עקבי ,ונעים סביב 1–2אחוזים בלבד .לעומת זאת, במשקי בית הכוללים פרטים בגיל פרישה שאינם מקבלים הכנסה מפנסיה שיעורי העוני גבוהים בהרבה – בסביבות 35אחוז בקרב כלל האוכלוסייה. 5 55 ות ק ם כ 5 5 ה וכ וס ה 5 ו ם מב ה"מ 5 ב 5 * הנתונים לשנים 2000–2001אינם כוללים את תושבי מזרח ירושלים. מקור :חיה שטייר וחיים בלייך ,מרכז טאוב נתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 43 האוכלוסייה המבוגרת מגורים עם בני משפחה צעירים יותר מפחיתים את העוני בקרב מבוגרים חוז מ ק הב ת מתחת קו ה ונ נתונ הכנסה פנו ה ,פ סוג מ ק הב ת ,ממוצ נם ות ק ם ו ם מב ה"מ אחת הדרכים להתמודדות עם קשיים כלכליים ,פיזיים וחברתיים שהם מנת חלקם של קשישים היא מגורים משותפים עם קרובי משפחה בגיל העבודה .נכון לשנים האחרונות ,כ20- אחוז ממשקי הבית בראשות פרטים בגיל העבודה כוללים גם פרטים בגיל הפרישה. משקי הבית המשותפים מאופיינים בשיעורים נמוכים יותר של עוני. – ב בם 5 5 פ ם בג הפ ה כו פ ם בג הפ ה מ ק הב ת* נם ומד ם ב ות פ בג ב הפ ה** * ראש משק הבית אינו בגיל הפרישה ואינו בן/בת זוג של פרט בגיל הפרישה. ** ראש משק הבית בגיל הפרישה ,או מוגדר/ת כבן/בת הזוג של פרט בגיל הפרישה. מקור :חיה שטייר וחיים בלייך ,מרכז טאוב נתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האוכלוסייה המבוגרת 44 תמונת מצב המדינה 2015 חינוך במערכת החינוך בישראל חלו כמה התפתחויות חיוביות בשנים האחרונות ,ובראשן הגידול בתקציב משרד החינוך .עם זאת ,בתחומים רבים יש עוד מקום רב לשיפור – למרות הגידול בתקציבי החינוך הם עדיין נמוכים ביחס למדינות מפותחות אחרות ,וצפיפות התלמידים בכיתות היא מהגבוהות במערב. אחת המגמות המסתמנות במערכת היא ירידה בשיעור התלמידים הניגשים לבגרות מורחבת (ברמת 5יחידות) במתמטיקה .עובדה זו מדאיגה במיוחד לאור מחקר של מרכז טאוב המראה כי להיקף הבחינה במתמטיקה יש השפעה על ההישגים בשוק העבודה. תקצ ב מ חלקו של תקציב החינוך בכלל תקציב הממשלה עלה באופן ניכר ד הח נוך* כ חוז מסך תקצ ב הממ ה4 , – בשנים האחרונות חל גידול ניכר בחלקו של תקציב משרד החינוך מתוך כלל תקציב המדינה .הסיבה העיקרית לכך הם הסכמי העבודה החדשים עם המורים ,ששינו מן היסוד את תנאי העבודה והעלו את השכר. הסכמים אלו מאפשרים למשרד החינוך לבצע מהלכים חשובים ,כמו העלאת מספר שעות ההוראה הניתנות לתלמידים וצמצום מספר התלמידים בכיתות. 4 4 * נתוני התקציב המקורי ,ללא שינויים וללא נתוני ביצוע מקור :יוליה קוגן ונחום בלס ,מרכז טאוב נתונים :משרד האוצר חינוך 46 תמונת מצב המדינה 2015 הוצ ה ח נוך ת מ ד ,מספ ת מ ד ם והוצ ה ח נוך*, ההוצאה לתלמיד נותרה נמוכה ביחס למדינות המפותחות למרות העלייה הריאלית בתקציב משרד החינוך ,הגידול לא הספיק כדי להדביק את הפערים בין ההוצאה לתלמיד בישראל להוצאה בשאר מדינות ה( OECD-אף שההוצאה הכללית על חינוך בישראל גדלה מהר יותר) .ההסבר לכך הוא שבישראל מספר התלמידים ב 2010-גדל ביחס לשנת ,1995ואילו ב OECD-הוא ירד. בשל כך ,הפער בין ההוצאה לתלמיד בישראל להוצאה הממוצעת בOECD- הלך וגדל (אם כי התקציב בישראל גדל משמעותית בשנים ,2014–2013 שנתוניהן טרם התפרסמו ,וייתכן שבשנים הקרובות התמונה תשתנה במידת מה). הפערים בולטים במיוחד בשלבי החינוך שעד 2010לא נכללו בהסכמי השכר החדשים ,או במסגרת יישום המלצות ועדת טרכטנברג. מדד: – = ממוצ OECD 4 4 הוצ ה ח נוך ת מ ד מספ ת מ ד ם הוצ ה ח נוך * לא כולל חינוך גבוה מקור :יוליה קוגן ונחום בלס ,מרכז טאוב נתוניםOECD : מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 47 חינוך נבלם הגידול בחלקם של התלמידים החרדים והערבים בקרב תלמידי הגן התפ גות ת מ ד הגן פ מגז , ד וז בדו 4 44 ב בין 2000ל 2010-גדל חלקם של התלמידים החרדים והערבים בקרב תלמידי הגנים ,ואילו חלקו של החינוך הממלכתי-יהודי הצטמצם .מאז 2010חל שינוי במגמות אלו .הגידול של התלמידים הערבים נבלם לחלוטין וקצב הגידול של התלמידים החרדים הואט במידה ניכרת .ב- 2013ניכר לראשונה שינוי נוסף :חלקו של החינוך החרדי הצטמצם במקצת (מ 25-לכ 23-אחוז בתוך שנה) ,ואילו חלקו של החינוך הממלכתי היהודי עלה מ 37.7-ל 40-אחוז. יש לכך משמעות רבה למערכת החינוך ,היות שהאוכלוסיות החרדית והערבית נחשבות לחלשות בכל הנוגע להישגים לימודיים וזקוקות למשאבים ייחודיים. חינוך 44 – 4 4 4 ח ד ממ כת דת 4 ממ כת הוד 4 4 4 מקור :נחום בלס וחיים בלייך ,מרכז טאוב נתונים :משרד החינוך 48 תמונת מצב המדינה 2015 התפ גות כבת הג העלייה בשיעורי הזכאות לבגרות נמשכת שיעור הזכאים לבגרות עלה באופן ניכר בשנים האחרונות :מ 46.3-אחוז בשנת הלימודים תשע"ז (השנה שהתסיימה ב )2007-ל 49.8-אחוז בתשע"ב (שהתסיימה ב .)2012-בשנת תשע"ג (שאינה מופיעה בתרשים) טיפס שיעור הזכאים ל 53.4-אחוז מקבוצת הגיל – השיעור הגבוה ביותר מאז קום המדינה. כ תה "ב ו- פ קבוצת וכ וס ה ונתונ בג ות, מספ בנ הצ ה נכ מצ ן ת מספ בנ ה- קבוצת וכ וס ה בכ 12.2% בנ ה חוז ם מצ נ ם ת הח וקה הפנ מ ת פ נתונ הבג ות בכ קבוצת וכ וס ה ה- 12.2% 60,000 21.2% 28.8% 50,000 נ ג ו בג ות נכ ו בבג ות זכ ם בג ות השיפור בשיעורי הזכאות לבגרות מתרכז בקרב דוברי עברית שאינם חרדים ובקרב דוברי ערבית ,ואילו בשיעורי הזכאות בקרב חרדים כמעט לא היה שינוי בשנים האחרונות. 70,000 40,000 30,000 66.6% 24.6% 59.1% 25.8% 20,000 32.9% 38.6% 78.2% 13.6% 8.2% 2012 10,000 78.5% 8.8% 12.7% 2007 ב ת דוב ח דם 42.4% 35.5% 2012 2007 דוב ב ת* 2012 2007 0 ב ת דוב -ח ד ם * לא כולל מזרח ירושלים. מקור :נחום בלס ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :משרד החינוך מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 49 חינוך שיעור התלמידים המצטיינים עלה ושיעור החלשים ירד ,בניגוד למגמות בOECD- ו הת מ ד ם המצט נ ם והח כ חוז מכ הנבחנ ם, חוז הת מ ד ם הח ם במבחנ PISA ומת ממוצ ה 2006 ,OECD-ו- ם מבחני PISAהבין-לאומיים בוחנים את הישגי התלמידים במדינות שונות מדי כמה שנים .בין 2006ל - 2012עלו מעט שיעורי התלמידים שהצטיינו במבחן בישראל ,ואילו שיעורי התלמידים החלשים (שציונם נכלל בשתי הרמות הנמוכות ביותר) הצטמצמו בכמעט 7נקודות אחוז .לעומת זאת ,במדינות ה OECD-חלה ירידה קלה בשיעור המצטיינים ,ושיעורי התלמידים החלשים ירדו בכ 2-נקודות אחוז בלבד .אך למרות השיפור ,שיעור התלמידים החלשים בישראל עדיין גבוה ביחס לממוצע ה.OECD- חוז הת מ ד ם המצט נ ם 4 OECD OECD מקור :נחום בלס ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתוניםPISA : חינוך 50 תמונת מצב המדינה 2015 הצפיפות בכיתות ירדה במקצת ,אולם נותרה בין הגבוהות במדינות המפותחות הצפיפות בכיתות בישראל נחשבת לגבוהה במיוחד ,ואף הובילה למאבק ציבורי להקטנת גודל הכיתות בשנה החולפת .משרד החינוך, שהתחייב בהסכמי השכר עם המורים לפעול להקטנת מספר התלמידים בכיתה ,הצליח להוריד במקצת את מספר התלמידים – מספר הכיתות אכן גדל לעומת 2008וביחס לגידול במספר התלמידים .עם זאת ,הכיתות בישראל עדיין צפופות ביותר ביחס לממוצע במדינות אחרות 28 :תלמידים בכיתה בתיכון לעומת ממוצע של 21ב.OECD- נו במספ הכ תות והת מ ד ם ו פ חט בה ונה מספ מספ כ תות ת מ ד ם ומת מת ח נוך, חט בת ב נ ם ממוצ ת מדם בכ תה מספ מספ כ תות ת מ ד ם סוד מספ מספ כ תות ת מ ד ם ממוצ ת מדם בכ תה - ממוצ ת מדם בכ תה -4 - מקור :נחום בלס ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 51 חינוך שיעור הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה ירד עם השנים התפ גות הנבחנ ם במתמט קה פ ח דות מוד כ חוז מכ בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בשיעור הנבחנים ב 5-יחידות מתמטיקה – מכ 20-אחוזים באמצע העשור הקודם לכ 13-אחוז בלבד ב.2011- הדבר מוסבר בחלקו בעליית שיעור התלמידים החרדים והתלמידים הערבים (בעיקר בדואים ותלמידי מזרח ירושלים) ,הניגשים לבגרות בעיקר ברמות הנמוכות יותר .גורמים אפשריים נוספים לכך הם הרצון להשיג ציון גבוה יותר ברמת בחינה נמוכה יותר מצד התלמידים ,או העדפה של בתי הספר, החוששים לפגוע בממוצע הזכאים לבגרות אם יגישו ל 5-יחידות תלמידים חלשים יותר. ו- הנבחנ ם, 4 נבחנ ם ב- ח דות נבחנ ם ב 4-ח דות נבחנ ם ב- ח דות מקור :נחום בלס ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נתונים :דוח מבקר המדינה 2014 חינוך 52 תמונת מצב המדינה 2015 גובה ה כ פ ה קף מוד המתמט קה והצ ון בבח נת הבג ות, להיקף לימודי המתמטיקה יש השפעה על שכר העבודה שכרם הממוצע של הנבחנים ב 5-יחידות מתמטיקה גבוה משמעותית משכרם של הנבחנים ברמה נמוכה יותר ,גם בפיקוח על ציוני הבגרות .חלק מההבדלים נובע מתחום הלימוד האקדמי או ממשלח היד – בוגרי 5יחידות במתמטיקה נוטים ללמוד בחוגים המובילים לענפי עיסוק הנחשבים יוקרתיים יותר, כמו מדעי המחשב והנדסה .עם זאת ,להיקף הלימודים יש השפעה ישירה על השכר גם בנטרול משתנים רלוונטיים אחרים – לרבות מאפיינים סוציו-אקונומיים וציוני בגרות במקצועות אחרים, שעשויים להעיד על משתנים בלתי נצפים כמו כישורים קוגניטיביים ויכולת למידה. 5 3 4 ד 60 61-70 71-80 81-90 91-100 6,427 6,394 7,002 6,820 7,192 7,596 7,766 7,877 8,726 9,528 9,041 10,038 11,281 11,001 14,979 ד 60 61-70 71-80 81-90 91-100 6,407 6,244 6,873 6,772 7,169 7,115 7,333 7,821 8,501 9,421 9,326 9,527 11,534 10,759 14,252 ד 60 61-70 71-80 81-90 91-100 39 37 42 41 44 40 46 44 51 56 54 51 63 62 78 מקור :איל קמחי ואריק הורוביץ ,מרכז טאוב נתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 53 חינוך בריאות מערכת הבריאות נמצאת במשבר חריף לפי כל אמת מידה .סך ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל נמוכה ביחס למדינות אחרות המעניקות לתושביהן ביטוח רפואי אוניברסלי .גם ההוצאה הפרטית מגיעה ברובה מכיסם של המטופלים – ולא מחברות הביטוח ,כמו במדינות אחרות .נוסף על מחסור יחסי במיטות אשפוז כלליות ,כוח האדם במערכת מצטמצם ומזדקן .בחלק ממקצועות הרפואה ובסיעוד ניכרים כבר כיום סימני מחסור ועומס ,ומקצועות אחרים צפויים להגיע למחסור בתוך שנים ספורות. מחקר חדשני של מרכז טאוב מפנה זרקור גם לשיטת ההקצאה של ועדת הסל ,הקובעת אילו טכנולוגיות חדשות ייכנסו לסל הבריאות .כיום הוועדה מוטה מאוד לכיוון הארכת חיים ,והמחקר מראה כי יש מצבים רפואיים אחרים שאינם גורמים לתמותה אך פוגעים באיכות חייהם של ישראלים רבים ,ויש לשקול להביא אותם בחשבון בתקצוב ועדת הסל. הוצאה ציבורית על שירותי רפואה המימון הציבורי לשירותי רפואה ביחס לתמ"ג בישראל נמוך משמעותית ביחס למערב כאחוז מהתמ"ג1995–2012 , 8% 7% חלקו של המימון הציבורי לשירותי רפואה כאחוז מהתמ"ג בישראל הולך ופוחת לאורך השנים ,והוא הולך ומתרחק מהיחס בארצות הברית ובממוצע ה ,OECD-גם לאחר כשמביאים בחשבון את הרכבי הגילים השונים במדינות אלו .פירוש הדבר הוא שביחס למשאביה ,ישראל מקדישה חלק נמוך ביותר מהתוצר שלה למימון ציבורי של מערכת הבריאות ביחס למדינות ה ( OECD-בממוצע) ולארצות הברית. ארה"ב 6% **OECD ישראל 2012 2009 2007 2005 5% 2003 2001 1999 1997 1995 4% * ההוצאה לנפש מתוקננת (לפי נוסחת הקפיטציה הישנה) כאחוז מהתמ"ג לנפש רגילה. ** ממוצע 23מדינות ( OECDללא ארה"ב). מקור :דב צ'רניחובסקי ואיתן רגב ,מרכז טאוב נתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהOECD , בריאות 56 תמונת מצב המדינה 2015 רופאים מוסמכים לאלף נפש1980–2012 , אוכלוסיית הרופאים הולכת ומזדקנת לפי קבוצת גיל 1.15 בשלושת העשורים האחרונים חלה ירידה של 60אחוז בשיעורם של רופאים צעירים (בני 35ומטה) באוכלוסייה 0.96 :רופאים צעירים לאלף נפש ב 1980-לעומת 0.39 כיום .במקביל חלה עלייה של 95 אחוז בשיעורם של רופאים מבוגרים (בני 65ומעלה) באוכלוסייה :מ 0.58-רופאים לאלף נפש ב 1980-ל 1.13-ב.2012- 0.95 בני 5ומעלה 0.75 משמעות הנתונים היא שדור העולים ,שהיה חלק הארי במצבת הרופאים בישראל בשני העשורים האחרונים ,מתקרב לגיל פרישה, אך במקומו לא נכנסו למערכת די רופאים צעירים. 0.55 בני 5ומ ה 0.35 1980 1982 1984 1986 1988 1990 1992 1994 1996 1998 2000 2002 2004 2006 2008 2010 2012 מקור :דב צ'רניחובסקי ואיתן רגב ,מרכז טאוב נתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהOECD , מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 57 בריאות ההוצאה הפרטית על בריאות גדלה מהר יותר מההוצאה הציבורית ההוצאה הציבורית על בריאות לנפש בישראל גדלה במצטבר ב 20.8-אחוז בלבד בין השנים :1995–2011מסכום של 3,902ל 4,715-שקלים (במחירי – )2005קצב גידול של כ 1.2-אחוזים בשנה .לעומת זאת ההוצאה הפרטית לנפש גדלה בשנים אלו ב 69.5-אחוז: מ 1,735-ל 2,940-שקלים – קצב גידול ממוצע של כ 3.4-אחוזים בשנה. הוצאה לנפש על בריאות – ציבורית מול פר ית בשקלים של 1995–2011 ,2005 4,500 , 15 הוצאה ציבורית ,902 3,500 2,9 0 הוצאה פר ית 2,500 5 1, 1,500 2011 2009 2007 2005 2003 2001 1999 1997 1995 מקור :דב צ'רניחובסקי ואיתן רגב ,מרכז טאוב נתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בריאות 58 תמונת מצב המדינה 2015 רכיבי ההוצאה הפר ית על בריאות* הן ההוצאה מהכיס והן ההוצאות במימון ביטוחי הבריאות הפרטיים בישראל גבוהים ביחס לOECD- כאחוז מהתמ"ג לנפש2011 , הוצאות ישירות מהכיס של משקי בית בי וח פר י אחר*** כלל ההוצאה על בריאות במימון פרטי בישראל עומדת על 3אחוזים מהתמ"ג .ההוצאה הממומנת על ידי ביטוחים פרטיים עומדת על 0.82אחוז מהתמ"ג ,בהשוואה ל 0.45-אחוזי תוצר בלבד ב- OECDול 5.24-אחוזים בארצות הברית .שיעור ההוצאות הישירות מהכיס בישראל גבוה בהרבה וניצב על 2.05אחוז מהתוצר ,בעוד שבOECD - עומדת ההוצאה מהכיס על 1.47אחוז ,ובארצות הברית – על כ 1.80-אחוז. המשמעות היא שבהשוואה ל ,OECD-נתח גדול יותר מהוצאות הבריאות בישראל ממומן באמצעות ביטוחים פרטיים ,אך גם באמצעות הוצאות ישירות מהכיס – דבר המעלה ספק לגבי מידת היעילות של ביטוחי הבריאות בצמצום ההוצאות מהכיס. 5.24% 2.05% 1.80% 1.47% 1.05% 0.82% 0.19% 0.13% ישראל 0.45% **OECD ארצות הברית * ההוצאה לנפש מתוקננת (לפי נוסחת הקפיטציה הישנה) כאחוז מהתמ"ג לנפש רגילה. ** ממוצע 20מדינות ( OECDלא כולל ארה"ב) *** אחר – ארגונים ללא מטרות רווח המשרתים משקי בית (לא כולל קופות חולים); תאגידים (שאינם מספקים ביטוחי בריאות). מקור :דב צ'רניחובסקי ואיתן רגב ,מרכז טאוב נתונים :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהOECD , מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 59 בריאות התפלגות ההקצאה של ועדת סל הבריאות ההקצאה של ועדת סל הבריאות מתמקדת בטיפולים להארכת חיים ,ולאו דווקא לשיפור איכותם רוב מדדי הבריאות הנהוגים בישראל מסתמכים על תוחלת חיים, אולם חלק מהמדינות המפותחות האחרות נעזרות גם במדד – DALYs שנות חיים מתוקננות לאי-תפקוד. במדד זה נבחנים לא רק אורך החיים אלא גם איכותם ,וכל פגיעה בתפקוד או מוות בטרם עת נלקחים בחשבון. בישראל התקציב המיועד לוועדת סל הבריאות – הממונה על תקצוב טכנולוגיות חדשות – מוטה מאוד לכיוון הארכת חיים ,על חשבון הגורמים לנטל תחלואה .כך למשל הפרעות אורתופדיות ,המטרידות חלק גדול מהאוכלוסייה ,כמעט אינן מתוקצבות במסגרת ועדת הסל. בהשוואה להתפלגות התמותה ונ ל התחלואה* ,עבור גורמים נבחרים**2010 , 2 28 השיעור של כל גורם כחלק מכלל תקציב ועדת סל הבריאות התמותה נ ל התחלואה 1 14 11 9 5 3 1 0 1 הפרעות מחלות אורתופדיות עור 2 2 1 0 רפואת עיניים 2 2 סוכרת מחלות במערכת העיכול 5 5 3 1 0 0 מחלות רפואת מחלות הש נוירולוגיות נפש 1 מחלות ריאות 10 0 רפואת נשים 1 1 מחלות בדרכי השת מחלות מחלות לב וכלי ממאירות דם * נטל התחלואה נמדד במדד שנות חיים מתוקננות לאי תפקוד ( ,)DALYsהמביא בחשבון תמותה ואובדן תפקוד. ** הגורמים המופיעים בתרשים הם אלו המקבלים את ההקצאה הגבוהה ביותר בתקציב ועדת סל הבריאות; חלק מהבעיות הרפואיות המתוקצבות בוועדה אינן מוצגות בתרשים. מקור :דב צ'רניחובסקי וליאורה בוורס ,מרכז טאוב נתוניםInstitute of Health Metrics and Evaluation, Global Burden of Disease collaboration : בריאות 60 תמונת מצב המדינה 2015 חבר נאמנים יושב ראש :גרג רוסהנדלר הלן אבלס ,ג'ים אנגל ,מירי אייזן ,פני בלומנשטיין ,סטיוארט בראון ,אלן גיל ,ג'ו ן דויסון ,אלן מ' הלר ,קארן וולף-וכסלר, סטיבן ליברמן ,מייקל סאקסון ,מייקל שטיינהרדט מועצה בין-לאומית מייעצת דיוויד אוטור ( ,)MITסטוארט אייזנשטט (קובינגטון וברלינג) ,האן אנצינגר (אוניברסיטת אֵ רסמוס) ,הנרי ארון (ברוקינגס), מריו י' בלכר (הבנק למשכנתאות ,ארגנטינה) ,אדם גמראן (אוניברסיטת ויסקונסין) ,פיטר הלר (אוניברסיטת ג'ונס הופקינס) ,אריק הניושק (אוניברסיטת סטנפורד) ,ג'יימס ג' הקמן (אוניברסיטת שיקגו) ,ברטון א' וייסברוד (אוניברסיטת נורת'ווסטרן) ,דניאל כהנמן (אוניברסיטת פרינסטון) ,רוברט ליטן (ברוקינגס) ,אהרון צ'חנובר (הטכניון) ,ג'נט רותנברג-פאק (אוניברסיטת פנסילבניה) סגל המרכז מנהל בפועל :צבי פיין סמנכ"ל תפעול וכספים :סוזאן פת בנבנישתי חדוה אלמכיאס (עוזרת אדמיניסטרטיבית) ,קסנש אמבאו (אם בית) ,ליאורה בוורס (מנהלת תחום מדיניות) ,חיים בלייך (חוקר) ,גל בן דור (מנהלת שיווק ותקשורת) ,נחום בלס (חוקר בכיר) ,דודו ברזני (אחראי תחזוקה ושליחויות) ,גלעד ברנד (חוקר) ,לורה ברס (רכזת פרסומים ומשימות) ,נופר גואטה (מתמחה) ,ענבל גפני (עורכת פרסומים) ,מאיה דולגין (רכזת שותפויות אסטרטגיות) ,ליאור חן (מתמחה) ,טובה כהן (מתמחה) ,שביט מדהלה (חוקרת) ,ליאור מורג (רכז פעילות און - ליין) ,הדס פוקס (חוקרת) ,דב צ'רניחובסקי (חוקר בכיר וראש תכנית מדיניות הבריאות) ,איתן רגב (חוקר) ,מיכל רובין (מנהלת שותפויות אסטרטגיות) ,טליה רוז (רכזת כספים) ,צליל רנסיה (מתמחה) ,יוסי שביט (ראש תכנית מדיניות החינוך), קיריל שרברמן (חוקר) מנהלים לשעבר :ישראל כ"ץ ז"ל ,יעקב קופ ,דן בן-דוד חברי תכניות המדיניות תכנית מדיניות הכלכלה שוקי אורן ,ירום אריאב ,דוד ברודט ,עדי ברנדר ,ראובן גרונאו ,בן-ציון זילברפרב ,ג'ק חביב ,שלמה יצחקי ,דורון כהן ,מישל סטרבצ'ינסקי ,שמואל סלבין ,אביה ספיבק ,דן פלד ,אסף רזין ,חיים שני ,איתן ששינסקי תכנית מדיניות שוק העבודה חגי אטקס ,דניאל גוטליב ,אריק גולד ,אביעד טור -סיני ,יעקב לופו ,גיא מונדלק ,מיקי מלול ,דליה נרקיס ,עופר סטי ,אריה סיון, משה סמיונוב ,ניצה קסיר ,טלי רגב ,דמיטרי רומנוב ,סיגל שלח ,יוסי תמיר תכנית מדיניות החינוך יוסי שביט (יו"ר) ,אסמעיל אבו-סעד ,ח'אלד אבו-עסבה ,חיים אדלר ,אלי איזנברג ,חנה איילון ,כרמל בלנק ,נחום בלס ,גילה בן -הר ,שלמה בק ,יאיר ברזון ,יוסי גידיניאן ,יגאל דוכן ,אינאס דיב ,יובל וורגן ,נועם זוסמן ,מירי ימיני ,צבי ינאי ,זמירה מברך, יעל נבון ,דוד מעגן ,ריטה סבר ,רמי סולימני ,שלומית עמיחי ,דליה פדילה ,יריב פניגר ,יצחק פרידמן ,מאיר קראוס ,שמשון שושני ,סידני שטראוס ,יהודית שלוי תכנית מדיניות הרווחה החברתית אורי אבירם ,שירלי אברמי ,לאה אחדות ,מימי אייזנשטדט ,דורית אלטשולר ,מיכל אלמוג-בר ,יגאל בן-שלום ,רוני בר -צורי, בוני גולדברג ,ג'וני גל ,ישראל דורון ,עידית וייס-גל ,אורי ינאי ,מאיר יעיש ,חנה כץ ,יואב לביא ,ליהיא להט ,עליזה לוין ,מנחם מוניקנדם ,אברהים מחג'נה ,מיקי מלול ,רוני סטריאר ,ברוך עובדיה ,אמיר פז-פוקס ,מיכאל שלו ,סיגל שלח ,יוסי תמיר תכנית מדיניות הבריאות דב צ'רניחובסקי (יו"ר) ,אורי אבירם ,אלכסנדר (אליק) אבירם ,מאיר אורן ,אשר אלחיאני ,ליאון אפשטיין ,בשארה באשארת, רן בליצר ,רועי בן משה ,שי בריל ,עדי ברנדר ,שלמה ברנון ,נחלה בשארה ,איריס גינזבורג ,רוני גמזו ,חיים דורון ,יונתן הלוי ,ערן הלפרן ,יונה וייסבוך ,דוד חיניץ ,איתן חי -עם ,אורית יעקבסון ,אבי ישראלי ,יעקב מנצ'ל ,ברוך עובדיה ,גדעון עשת ,ערן פוליצר, זאב פלדמן ,רחל קיי ,אביגדור קפלן ,חיים ראובני ,יוחנן שטסמן ,עמיר שמואלי
© Copyright 2024