1. No category

‫נתניה ‪16.9‬‬
‫‪Percussion Workshop‬‬
‫‪for Compsoers‬‬
‫‪Wednesday, 16.9.2015‬‬
‫‪14:00, Beit Yohanan, the Municipal Hall‬‬
‫‪of Culture, Netanya‬‬
‫‪Directed by Tomer Yariv,‬‬
‫‪founder-director of Tremolo – The Israeli Percussion Center‬‬
‫סדנת כלי הקשה‬
‫למלחינים‬
‫יום רביעי‪ ,16.9.2015 ,‬ג' בתשרי תשע"ו‬
‫‪ ,14:00‬בית יוחנן‪ ,‬מתחם היכל התרבות‪,‬‬
‫נתניה‬
‫בהנחיית תומר יריב‪ ,‬מייסדו ומנהלו של‬
‫טרמולו – מרכז כלי ההקשה בישראל‬
‫כיום‪ ,‬אנו נמצאים בתקופת הרנסנס של ממלכת כלי ההקשה! מלחינים כותבים אין ספור יצירות‪ ,‬בכל שבוע מוצג כלי הקשה אחר מהעולם‬
‫הגדול‪-‬קטן שלנו‪ ,‬תזמורות מנגנות יותר ויותר יצירות עם דגש על תפקידי כלי ההקשה‪ ,‬בפסטיבלים ישנה נציגות נכבדת של מתופפים ונקשנים‬
‫ובכלל‪ ,‬אנשים בעידן המודרני של תרבות שעות פנאי‪ ,‬מתחברים יותר ויותר אל הקצב‪ ,‬הצבעים והמקצבים של עולם כלי ההקשה‪.‬‬
‫כל הפעילות הזו הביאה להחלטה שחייבים להקים מרכז כלי הקשה ארצי אשר יקדם את תחום כלי ההקשה בארץ‪ ,‬את החינוך המוזיקלי בתחום‬
‫כלי ההקשה ואת מגוון שהממלכה האדירה הזו מציעה לקהל‪ .‬מכאן הגיע המחשבה להקים את מרכז כלי הקשה ארצי‪-‬בינלאומי בישראל‪.‬‬
‫שם המרכז הוא 'טרמולו'‪ ,‬מקום אשר מרכז מגוון פעילויות הקשורות לעולם כלי ההקשה לקהלים שונים מתלמידים דרך פעילויות לקהל הרחב‬
‫ועד לפעילויות לנגנים מקצועיים ברמות הגבוהות ביותר תוך שיתוף פעולה עם גופים שונים כגון משרד החינוך‪ ,‬קרן תרבות אמריקה‪-‬ישראל‪,‬‬
‫המרכז למוסיקה בירושלים‪ ,‬התזמורת הפילהרמונית הישראלית‪ ,‬חברת 'סלקום' וכמובן מוזיקאים‪ ,‬גופים והרכבים מובילים בארץ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫יום רביעי ‪ / 16.9.2015 /‬ג' בתשרי תשע"ו‬
...‫כלי הקשה ועוד‬
Percussion and more…
‫ ג' בתשרי תשע"ו‬,16.9.2015 ,‫יום רביעי‬
‫ מתחם היכל‬,‫ בית יוחנן‬,16:00
‫ נתניה‬,‫התרבות‬
Wednesday, 16.9.2015
16:00, Beit Yohanan, the Municipal Hall
of Culture, Netanya
In collaboration with the
‫בשיתוף‬
Tremolo – The Israeli Percussion Center
‫טרמולו – מרכז כלי ההקשה בישראל‬
XoOx..!. Formus Agitatus :‫זיו קוז'וקרו‬
6'
Ziv Cojocaru: XoOx..!. Formus Agitatus
for percussion, violin and piano
‫ לסולו כלי הקשה‬Bar-Toks :‫תומר יריב‬
7'
Tomer Yariv: Bar-Toks for solo percussion
‫ מוסיקה קאמרית‬:‫יוסף טל‬
‫ מרימבה וצ'מבל ו‬,‫סופרן‬-‫לחלילית‬
12'
Josef Tal: Chamber Music
for soprano-recorder, marimba and harpsichord
‫ת‬
‫ קפריצ'יו למרימבה וחלילי‬:‫אודי פרלמן‬
7'
Udi Perlman: Capriccio for marimba and recorder
‫ה‬
‫ וריאציות יקינטון למרימב‬:‫אסף רוט‬
7'
Asaf Roth: Hyacinth Variations for marimba
‫ אפור בשחור ולבן‬:‫אלונה שגיא‬
‫למרימבה וויברפו ן‬
8‘
Alona Sagee: Grey in Black and White
for marimba and vibraphone
‫ כינור ופסנתר‬,‫לכלי הקשה‬
,‫ תומר גלילי‬,‫ גונן רוזנברג‬,‫ אסף רוט‬,‫אמיר לביא‬
‫ תומר יריב – כלי הקשה‬,‫נדב עובדיה‬
‫אולג יקירביץ' – פסנתר‬
‫משה אהרונוב – כינור‬
‫דרורה ברוק – חלילית‬
‫יואל קולינר – חליל‬
‫מרינה מינקין – צ'מבלו‬
‫ יתקיים דיון על סצנת כלי ההקשה בישראל‬,‫בין היצירות‬
.‫בעשורים האחרונים‬
:‫חברי הפאנל‬
‫ ניצוח וחינוך‬,‫ דקאן הפקולטה לקומפוזיציה‬,‫ארי בן שבתאי‬
‫ האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‬,‫מוזיקלי‬
‫ ראש קבוצת כלי ההקשה‬,‫אמיר לביא‬
‫בתזמורת הסימפונית הישראלית‬
‫ראשון לציון ובאופרה הישראלית‬
‫ אמן כלי הקשה רב תחומי‬,‫אסף רוט‬
‫ חבר אנסמבל מיתר‬,‫משה אהרונוב‬
‫ מנהל 'טרמולו' ונגן כלי הקשה‬,‫תומר יריב‬
9
Amir Lavy, Asaf Roth, Gonen Rosenberg, Tomer Galili,
Nadav Ovadia, Tomer Yariv – percussion
Oleg Yakirevitch – piano
Moshe Aharonov – violin
Drora Bruck – recorder
Yoel Kuliner – flute
Marina Minkin – harpsichord
The concert also incorporates, between the pieces, a
discussion on the Israeli percussion scene in recent decades.
The panelists are:
Ari Ben Shabetai, Dean of the Composition,
Conducting and Music Education Faculty, Jerusalem
Academy of Music and Dance
Amir Lavy, first percussionist, the Israel Symphony Orchestra
Rishon LeZion and the Israeli Opera
Asaf Roth, multi-disciplinary percussionist
Moshe Aharonov, member of Ensemble Meitar
Tomer Yariv, percussionist, director of the Tremolo Center
‫נתניה ‪16.9‬‬
‫זיו קוז'וקרו‬
‫(נ' ‪)1977‬‬
‫לביוגרפיה של זיו קוז'וקרו‪ ,‬ר' עמ' ‪ 27‬להלן‬
‫היצירה נכתבה ב‪ 2013-‬ובוצעה באותה שנה במסגרת עונת הקונצרטים של אנסמבל מיתר‪ .‬שם‬
‫היצירה מייצג בזעיר אנפין את תרשים הזרימה המבני של היצירה‪.‬‬
‫האותיות בכותרת הראשית של שם היצירה‪ ,‬מסמלות שתי דרכים של התמודדות וטיפול בחומר‬
‫מוזיקלי בעל אותו "‪ – "DNA‬התמודדות אקטיבית ופעלתנית (‪ )X‬אל מול התמודדות פסיבית (‪)O‬‬
‫– הנוצר בנקודות המפגש ביניהן‪ .‬השימוש בלטינית בכותרת המשנית בא לחזק מצד אחד את‬
‫הקורקטיות של הכותרת הראשית‪ ,‬ומצד שני לאפשר את דו המשמעות החבוי ביצירה‪ .‬הפירוש‬
‫ל‪ Formus Agitatus-‬הינו‪ ,‬מצד אחד‪( Driven by the form ,‬מונע ע"י הצורה)‪ ,‬ומצד שני – ‪The form is‬‬
‫‪ ( agitated‬הצורה נדחפת בחיפזון)‪.‬‬
‫התאים המלודיים‪-‬מרווחיים‪ ,‬ההרמוניים והריתמיים הינם אחידים לאורך כל היצירה ומהווים ביטוי‬
‫שונה ושיקוף לאותו חומר מוזיקלי בכל אחד מחלקיה‪ .‬החלקים האקטיביים של היצירה מתבטאים‬
‫בפעילות ודחיסות ריתמית גבוהה ובאוריינטצייה ג'אזית‪ ,‬כאשר לעיתים כל שלושת המבצעים‬
‫מתפקדים כנגני כלי הקשה‪ .‬החלקים הליריים משופעים בטכניקות נגינה לא קונבנציונאליות כגון‬
‫‪ E-Bow‬ופריטה בתוך הפסנתר‪ ,‬ושימוש בקשת על גבי הוויבראפון‪ .‬מרקמים הנוצרים עקב כך מייצרים‬
‫סאונד כמו‪-‬אלקטרוני תוך תחושת עצירת הזמן המוזיקלי‪.‬‬
‫‪XoOx..!.‬‬
‫‪Formus Agitatus‬‬
‫זיו קוז'וקרו‬
‫לכלי הקשה‪ ,‬כינור‬
‫ופסנתר‬
‫תומר יריב‬
‫(נ' ‪)1976‬‬
‫בשנים ‪ 2012-1996‬ניגן בהרכב פרקדו וזכה בפרסים בינלאומיים – פרס ראשון בתחרות הבינלאומית‬
‫לדואו כלי הקשה מטעם ארגון כלי ההקשה העולמי (‪ ,)Percussive Arts Society‬ופרס השופטים ופרס‬
‫הקהל בתחרות הבינלאומית ‪ IPCL‬בלוקסמבורג‪ .‬בארץ הוענק לו פרס לנדאו לאמנויות הבמה על‬
‫תרומתו לתחום המוזיקה בישראל‪ ,‬פרס שר התרבות על הצטיינות במוזיקה‪ ,‬זכייה בפרסים ראשונים‬
‫במספר תחרויות כגון ‘תחרויות האביב'‪ ,‬תחרות סולנים באקדמיה למוזיקה תל אביב ועוד‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 2007‬הוכרז תומר כאמן נבחר של הקרן למצוינות בתרבות‪ .‬תומר הינו זוכה מלגות קרן‬
‫תרבות אמריקה‪-‬ישראל החל משנת ‪ ,1993‬הן כסולן והן בקטגוריית מוזיקה קאמרית‪.‬‬
‫תומר מחלק זמנו בין הופעות בארץ ובעולם ומופיע בארה"ב‪ ,‬אירופה והמזרח הרחוק‪ ,‬הופיע עם‬
‫התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק‪ ,‬הפילהרמונית של לוס אנג'לס‪ ,‬הפילהרמונית הישראלית‪,‬‬
‫תזמורת האופרה של מינכן‪ ,‬פסטיבל וורבייה‪ ,‬פסטיבל ישראל‪ ,‬בקרנגי הול ועוד‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬מעבר לפעילותו כסולן‪ ,‬תומר שותף בהרכבים ובהם ‘טמפרה' ופרוייקט ‘מולטי פיאנו‪ ,‬מולטי‬
‫פרקשן'‪ .‬תומר הינו יועץ למשרד החינוך בתחום כלי ההקשה ומעביר כיתות אמן הן בארץ והן בחו"ל‪,‬‬
‫בין השאר בביה"ס ג'וליארד (ניו יורק)‪ ,‬האקדמיה למוזיקה באמסטרדם‪ ,‬האקדמיה למוזיקה בהונג‬
‫קונג‪ ,‬האקדמיה למוזיקה במינכן‪.‬‬
‫תומר הינו מייסדו ומנהלו של ‘טרמולו' – המרכז לכלי הקשה בישראל‪ ,‬אשר שם לעצמו למטרה לקדם‬
‫את סצנת כלי ההקשה בישראל‪.‬‬
‫‪Bar-Toks‬‬
‫לסולו כלי הקשה‬
‫יצירותיו יוצאות לאור בהוצאת התווים ‪Innovative Percussion‬‬
‫‪ Bar-Toks‬נושאת את כותרת המשנה “שיחה דמיונית עם בלה ברטוק במאה ה‪."21-‬‬
‫כנגן כלי הקשה‪ ,‬תמיד הוטרדתי אך גם הוקסמתי מההוראה הכתובה של ברטוק בהקדמה לסונטה‬
‫לשני פסנתרים וכלי הקשה‪" :‬אחד מהפסנתרנים נדרש לפקח על נגני כלי ההקשה במהלך החזרות‬
‫ולוודא שהדרישות של התפקידים אכן ממולאות בקפידה"‪ ...‬וואו! זה ממש מעליב כנגן כלי הקשה‪...‬‬
‫אבל‪ ,‬בהתחשב בתרומה האדירה של ברטוק לרפרטואר כלי ההקשה במחצית הראשונה של המאה‬
‫ה‪ ,20-‬הערה זו גם מוכיחה לנו את ההתקדמות האדירה של סצנת כלי ההקשה בשמונת העשורים‬
‫האחרונים מאז ברטוק כתב מילים אלו‪.‬‬
‫כמוזיקאי‪ ,‬תמיד נמשכתי לגישה של ברטוק למוזיקה ובייחוד להשפעות הפולקוריסטיות אשר הובילו‬
‫אותו לכתיבה א‪-‬סימטרית ולמקצבים חריפים ביצירותיו השונות‪.‬‬
‫‪ Bar-Toks‬נכתבה תוך מחשבה על מה היה יכול ברטוק לכתוב לסולן כלי הקשה במאה ה‪ .21-‬היצירה‬
‫מבוססת על ציטוטים מתוך הסונטה לשני פסנתרים וכלי הקשה‪ ,‬הסוויטה לפסנתר ‪,Out of Doors‬‬
‫סונטה לכינור מס' ‪ 1‬וקונצ'רטו לפסנתר מס' ‪.1‬‬
‫תומר יריב‬
‫‪10‬‬
‫יום רביעי ‪ / 16.9.2015 /‬ג' בתשרי תשע"ו‬
‫יוסף טל‬
‫(‪)2008-1910‬‬
‫לביוגרפיה של מלחין השנה‪ ,‬יוסף טל‪ ,‬ר' מאמרו של יוחנן רון‪ ,‬עמ' ‪ 4‬לעיל‪.‬‬
‫הצירוף הצלילי של חלילית‪ ,‬מרימבה וצ'מבלו משרת שתי מטרות‪ .‬מחד‪ ,‬ניסה המלחין לשמר את‬
‫ייחודו של כל כלי באמצעות מרקם טיפוסי‪ .‬מאידך‪ ,‬התמזגותם של כלי הנגינה יוצרת מתח משתנה‬
‫והוא מותאם לכל אורך היצירה לתפקידים המסוימים‪ .‬בדרך זאת‪ ,‬שני ערכי אינפורמציה מתבטאים‬
‫בחלל המוזיקלי של היצירה‪ .‬כל כלי תורם את אמירתו וכולם יחדיו יוצרים את המשמעות המשותפת‪.‬‬
‫יצירת משמעות זו מושפעת מאופיו הבלתי‪-‬שגרתי של ההרכב‪ .‬בדוגמה מסורתית כגון שלישייה‬
‫לכינור‪ ,‬ויולה וצ'לו‪ ,‬שלושת כלי המיתר מעמידים לרשותו של המלחין את כל היקף הצלילים‪,‬‬
‫מהגבוהים עד לנמוכים‪ ,‬ע"י הבעת אופי צלילים אחיד בין שלושת כלי המיתר‪ .‬בשלישייה שלפנינו‬
‫המצב הפוך‪ :‬כל אחד משלושת הכלים מתבטא בהבעה צלילית שונה לחלוטין‪ .‬הם אומרים‪ ,‬אפילו‪,‬‬
‫דברים דומים באופי שונה‪ ,‬בדיבור שונה‪ ,‬בהלך‪-‬מחשבות שונה‪ .‬לכן הויכוח ביניהם על נוסחה רעיונית‬
‫משותפת הוא ויכוח מגוון בו כל אחד מהם מתייחס לאותו החומר הרעיוני מנקודת מבטו הוא‪ ,‬ותורם‬
‫ליצירה משמעות – כמו קרן אור הנשברת בפריזמה לכיוונים שונים‪ ,‬ושומרת על אחדות רעיונית‬
‫בחומרים החלקיים‪.‬‬
‫יוסף טל‬
‫מוזיקה קאמרית‬
‫(נערך מתוך שני טקסטים המופיעים באתר לזכר המלחין)‬
‫לחלילית‪-‬סופרן‪,‬‬
‫מרימבה וצ'מבלו‬
‫אודי פרלמן‬
‫(נ' ‪)1990‬‬
‫אודי פרלמן נולד בתל אביב‪ .‬החל את דרכו המוזיקלית כחלילן‪ .‬למד אצל יערה ויין בקונסרבטוריון‬
‫הישראלי למוסיקה בתל אביב‪ .‬בוגר התיכון לאומניות ע"ש תלמה ילין‪ .‬למד קומפוזיציה באופן פרטי‬
‫אצל עודד זהבי בין השנים ‪ .2008-2005‬שירת בצה"ל במעמד של מוזיקאי מצטיין ובמקביל למד‬
‫חליל בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן‪-‬מהטה באוניברסיטת תל אביב בכיתתו של יוסי ארנהיים‪.‬‬
‫כיום משלים תואר ראשון בקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בהדרכתם של מנחם‬
‫ויזנברג וינעם ליף‪.‬‬
‫זכה במלגות קרן התרבות אמריקה‪-‬ישראל בחליל (‪ )2005-9‬ובקומפוזיציה (‪ ,)2014-15‬בפרס מצטיין‬
‫דיקאן של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‪ ,‬ובמקום השלישי בתחרות פנינה אבני לקומפוזיציה‬
‫(‪ .)2014‬חבר בתכנית ‘תדרים' של אנסמבל מיתר‪ ,‬במסגרתה מבוצעות יצירותיו על ידי האנסמבל‪.‬‬
‫השתתף בכיתות אמן בארץ ובחו"ל בהנחיית וולפגאנג רים‪ ,‬פיליפ לרו‪ ,‬פביאן פניסלו‪ ,‬חיה צ'רנובין‬
‫ועוד‪ .‬יצירותיו ועיבודיו בוצעו על ידי תזמורות והרכבים שונים ברחבי הארץ‪ ,‬ביניהם הסינפונייטה‬
‫הישראלית באר שבע‪ ,‬התזמורת הסימפונית 'תלמה ילין'‪ ,‬תזמורת חיל החינוך והנוער‪ ,‬מקהלת 'ניצן'‬
‫ותזמורת הרחוב הירושלמית‪ ,‬והושמעו ברשת 'קול המוסיקה'‪.‬‬
‫קפריצ'יו‬
‫למרימבה וחלילית‬
‫כחלילן‪ ,‬הופיע כסולן עם הקאמרטה הישראלית ירושלים והתזמורת הסימפונית אשדוד; כמו כן‬
‫הופיע עם התזמורת הסימפונית 'תלמה ילין' בסיורה בשוויץ וצרפת בשנת ‪ .2008‬ניגן בתזמורת‬
‫הפילהרמונית הצעירה‪ ,‬בתזמורת היהודית‪-‬ערבית הצעירה ובתזמורת הסימפונית של בית הספר‬
‫למוזיקה ע"ש בוכמן‪-‬מהטה‪ ,‬תחת שרביטו של מאסטרו זובין מהטה בסיורי קונצרטים בשוויץ וברזיל‪.‬‬
‫את קפריצ'יו חיברתי בשנת ‪ 2011‬להרכב של סקסופון סופרן ומרימבה‪ .‬הקדשתי את היצירה לנגן‬
‫הסקסופון עמית דובסטר ולנגן כלי ההקשה עודד גייצהאלס‪ ,‬שבאותה תקופה שירתו יחד איתי‬
‫כמוזיקאים מצטיינים בצה"ל‪ .‬היצירה זכתה מאז למספר גרסאות נוספות‪ .‬גרסה לחליל‪ ,‬קלרינט וצ'לו‬
‫משנת ‪ 2013‬בוצעה בתוכנית 'ממעמקים' ברשת 'קול המוסיקה'‪ ,‬ובשנת ‪ 2014‬חיברתי‪ ,‬לבקשתו של‬
‫עודד גייצהאלס‪ ,‬גרסה לחליל ומרימבה עבור החלילנית אליזבת ווטלנד‪ .‬גרסה זו תבוצע בקונצרט‬
‫הנוכחי‪.‬‬
‫היצירה למעשה כתובה כ‪ "Showpiece"-‬שנותנת הזדמנות לשני הנגנים להפגין יכולות וירטואוזיות‬
‫על הכלים שלהם‪ .‬היא משקפת את העולם הסגנוני הנאיבי שהעסיק אותי באותה תקופה‪ ,‬ואפשר‬
‫לשמוע בה השפעות של ברטוק ושל ליגטי המוקדם‪ .‬קפריצ'יו כתובה בשפה מודלית ובמשקלים‬
‫א‪-‬סימטריים‪ ,‬והאופי שלה הוא קליל וריקודי‪.‬‬
‫אודי פרלמן‬
‫‪11‬‬
‫נתניה ‪16.9‬‬
‫אסף רוט‬
‫נגן מרימבה וכלי הקשה רב‪-‬תחומי‪ .‬הופיע כסולן ברחבי ארה"ב‪ ,‬באירופה ובמזרח הרחוק‪ .‬מנהל‬
‫מוזיקלי ומשתף פעולה עם יוצרים ישראלים‪ ,‬ביניהם יוני רכטר‪ ,‬ברי סחרוף‪ ,‬שלומי שבן‪ ,‬ערן צור‪ ,‬שולי‬
‫רנד‪ ,‬קרן פלס וריטה‪.‬‬
‫מנגן בתיאטראות 'הקאמרי'‪' ,‬הבימה' ו'גשר'‪ .‬בין ההצגות בהן השתתף‪ :‬המלט‪ ,‬גטו‪ ,‬מעגל הגיר‬
‫הקווקזי‪ ,‬וויצק‪ ,‬פרימה‪-‬דונה‪ ,‬גבירתי הנאווה וגורודיש‪ .‬אלבום בכורה משיריו על שפת הכרך יצא‬
‫לאור‪ .‬כעת נמצא רוט בסיבוב הופעות דואו עם רמי קלינשטיין‪ .‬הפרויקט החדש שלו הוא הרכב דאנס‬
‫אלקטרו‪-‬אקוסטי 'הכבשה הנושכת' עם המתופפת קרן טפרברג‪.‬‬
‫כתבתי את יצירה כחלק ממחקר אישי להרצאה בנושא "מהי מוזיקה ישראלית?" בתקופת לימודי‬
‫בניו‪-‬יורק‪ .‬במרכז היצירה נמצא הנושא של שיר הילדים פזמון ליקינטון שהלחינה רבקה גווילי‬
‫למילותיה של לאה גולדברג‪ .‬כאשר פירקתי את השיר למרכיביו מצאתי קשר מורכב ואמיץ בינו ובין‬
‫הרעיון הציוני של תחילת המאה ה‪ .20-‬גיליתי את אהבתן של שתי הנשים לארץ ישראל‪ .‬כך הפכו‬
‫הסיפור שלהן והיצירה להיות נקודת המוצא של ההרצאה‪.‬‬
‫צילום‪ :‬איל לנדסמן‬
‫וריאציות יקינטון‬
‫את הרכבתו מחדש של השיר בחרתי לעשות בצורה של וריאציות קלאסיות למרימבה‪ ,‬כשמצד אחד‬
‫כל פרק בנוי כאטיוד‪ ,‬ומצד שני ביצוע רצוף מתגבש לכדי יצירה שלמה שמציגה את המרימבה בכל‬
‫הדרה‪.‬‬
‫למרימבה‬
‫אלונה שגיא‬
‫אפור בשחור ולבן‬
‫למרימבה וויברפון‬
‫פסנתרנית‪ ,‬מלחינה ומעבדת‪ .‬בעלת תואר ראשון מורחב‪ ,‬תואר שני ותואר דוקטור במוזיקולוגיה‬
‫מאוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬עבודת הדוקטורט שלה – השפעת הג'אז המודאלי על המוזיקה של ג'ון‬
‫קולטריין ומיילס דייויס‪ – 1958-67 :‬הינה הראשונה בארץ שנכתבה על נושא בשטח הג'אז‪ .‬עבודת‬
‫המאסטר שלה אף היא בתחום הג'אז‪ .‬למדה נגינה‪ ,‬תיאוריה וקומפוזיציה אצל אביה‪ ,‬פרופ' צבי קרן‪.‬‬
‫הופיעה כפסנתרנית עם מיטב נגני הג'אז בארץ‪ ,‬עימם בוצעו גם יצירות ועיבודים מפרי עטה‪ .‬עוסקת‬
‫בהוראת מוזיקה על תחומיה התיאורטיים והביצועיים ובהוראת אלתור במגוון סגנונות‪ .‬שימשה‬
‫כיועצת חיצונית במחלקה לאמנויות באוניברסיטה הפתוחה בתחום הג'אז ובפיתוח קורס בנושא‬
‫מוזיקה פופולארית ותרבות בישראל‪ ,‬ומכהנת כבוחנת מטעם משרד החינוך במקצועות הבגרות‬
‫המעשיים והתיאורטיים במוזיקה‪ .‬כיהנה כשופטת בוועדה לבחירת הזוכה בפרס ראש הממשלה‬
‫להלחנה בתחום הג'אז לשנים ‪ 2011‬ו‪ 2012-‬וחברה בוועד הנאמנים לשנים ‪ .2015-2014‬כיהנה‬
‫למעלה מעשרים שנה כמרצה במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר‪-‬אילן בתחומי הביצוע‪ ,‬התיאוריה‬
‫וההיסטוריה של הג'אז‪ .‬מלמדת אלתור ופסנתר בחוג למוזיקה במכללת בית וגן בירושלים‪ ,‬ואת‬
‫תחומי ביצוע מוזיקלי בחוג למוזיקה במכללת גבעת וושינגטון‪ .‬עוסקת בימים אלה בכתיבת ספר‬
‫על הג'אז בישראל‪ ,‬שהוזמן ממנה על‪-‬ידי המכון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן גוריון בנגב‪.‬‬
‫את אפור בשחור ולבן הלחנתי עוד בסוף שנות השמונים כקטע קצר לביצוע בהרכב ג'אז‪ .‬כמקובל‬
‫בביצועי ג'אז‪ ,‬כלל הקטע גם אלתורים של חברי ההרכב שהתבססו על מבנהו‪ .‬במשך השנים ביצעתי‬
‫את אפור בשחור ולבן בעיבודים להרכבי רביעיית וחמישיית ג'אז שונות‪ .‬מפגשיי עם 'אנסמבל טרמולו'‬
‫בהדרכתו של תומר יריב בשנים האחרונות עוררו אצלי את ההתלהבות וההשראה לעבד ולהרחיב את‬
‫יצירתי זו לדואו כלי‪-‬הקשה – מרימבה וויברפון – שגוני צלילם תאמו את פרי דמיוני‪ .‬היצירה הורחבה‬
‫באופן משמעותי‪ ,‬ואת מקומם של חלקי האלתור תפסו עתה צלילי הלחנה מוגדרים‪ ,‬שבחלקם‬
‫התבססו על מבנה הקטע המקורי ולהם נוספו גם חלקים חדשים לחלוטין‪ .‬הצבעים ההרמוניים‬
‫המודאליים השונים שצובעים את היצירה מעלים אצלי את האסוציאציה לספקטרום רחב של גווני‬
‫אפור בין לבן ושחור‪ .‬בהמשך עיבדתי גם גירסה נוספת ליצירה לארבעה נגני כלי‪-‬הקשה – מרימבה‪,‬‬
‫ויברפון ומספר תופים‪ .‬ביצוע הבכורה של היצירה בגרסת הדואו כלי‪-‬הקשה היה ביולי ‪ 2015‬בפסטיבל‬
‫כלי‪-‬הקשה בינלאומי בקוסטה‪-‬ריקה על‪-‬ידי נגני 'אנסמבל טרמולו'‪.‬‬
‫אלונה שגיא‬
‫‪12‬‬
‫יום רביעי ‪ / 16.9.2015 /‬ג' בתשרי תשע"ו‬
‫אמיר לביא‬
‫כלי הקשה‬
‫נגן כלי ההקשה אמיר לביא‪ ,‬הופיע ברסיטלים‪ ,‬קונצרטים קאמריים והופעות תיאטרון ומוזיקה בכל‬
‫רחבי ישראל‪ ,‬ארצות הברית ואירופה‪ .‬כאחד מבכירי נגני כלי ההקשה הישראליים כיום‪ ,‬זכה אמיר‬
‫בפרסים רבים‪ ,‬בהם מלגות קרן התרבות אמריקה‪-‬ישראל‪ ,‬פרס איגוד הקומפוזיטורים בישראל‬
‫ובפרס הראשון בתחרות הקונצ'רטו של ‪ Manhattan School of Music‬בניו יורק‪.‬‬
‫אמיר הינו נגן כלי ההקשה הראשון וטימפניסט של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון‪,‬‬
‫היא תזמורת האופרה הישראלית‪ ,‬ומופיע בקביעות עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית תחת‬
‫שרביטם של זובין מהטה‪ ,‬קורט מאזור‪ ,‬לורין מאזל ורבים אחרים‪.‬‬
‫כנגן סולן‪ ,‬ניגן אמיר רסיטלים במוזיאון תל אביב‪ ,‬בית ההארחה של התזמורת הפילהרמונית‪ ,‬אולם‬
‫האבארד בניו יורק ובאולם הקונצרטים של האקדמיה המלכותית בקופנהגן‪ ,‬והשתתף בפסטיבל‬
‫‘קול המוסיקה הקאמרית בגליל העליון' בכפר בלום‪ ,‬בפסטיבל ישראל ובפסטיבלים הבינלאומיים‬
‫בזלצבורג ושלזוויג‪-‬הולשטיין ובפסטיבל ספולטו באיטליה‪.‬‬
‫כחובב נלהב של ג'אז ומוזיקה קלה‪ ,‬אמיר מנגן עם זמרים כגון ברי סחרוף‪ ,‬אחינועם ניני ויוני רכטר‪,‬‬
‫ומופיע כמתופף עם הרכב הרוק ‘ספייבורג'‪.‬‬
‫אמיר מחזיק בתארים מהאקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל אביב ו‪Manhattan School of Music-‬‬
‫בניו יורק‪ ,‬והוא בוגר כתת הסולנים של האקדמיה המלכותית בדנמרק‪.‬‬
‫אולג יקירביץ'‬
‫פסנתר‬
‫אולג יקירביץ' הופיע ברסיטלים ובקונצרטים קאמריים בישראל‪ ,‬גרמניה‪ ,‬שוויץ‪ ,‬איטליה‪ ,‬ארה"ב‪,‬‬
‫קנדה‪ ,‬רוסיה‪ ,‬צ'כיה‪ ,‬הונגריה ודרום קוריאה‪ .‬נגינתו שודרה פעמים רבות בשידור חי בקול המוסיקה‬
‫והוקלטה לטלוויזיה‪.‬‬
‫שירת בצה"ל כמוזיקאי מצטיין בתפקיד המעבד המוזיקלי של תזמורת הקאמרית חיל החינוך והנוער‪.‬‬
‫סיים את התואר הראשון (‪ )B-MUS‬בפסנתר‪ ,‬באקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים אצל מיכאל‬
‫בוגוסלבסקי ובנימין אורן‪ .‬את התואר השני (‪ )M-MUS‬סיים בהצטיינות יתרה בבית הספר למוזיקה‬
‫ע"ש בוכמן‪-‬מהטה באוניברסיטת תל אביב בכיתתו של עמנואל קרסובסקי‪ .‬בהמשך השתלם בגרמניה‬
‫אצל הפסנתרן מטי ריקאליו‪.‬‬
‫השתתף בכיתות אמן בהדרכת אמנים ידועים כגון מארי פרחיה‪ ,‬סטיבן קובצ'ביץ'‪ ,‬פטר פרנקל‪ ,‬פנינה‬
‫זלצמן‪ ,‬ג'רום לוונטל‪ ,‬אלכסנדר קורסנטיה‪ ,‬ויקטור רוזנבאום‪ ,‬לאונרד הוקנסון‪ ,‬וולטר האוציג‪ ,‬דניאל‬
‫הקסטר‪ ,‬וחברי רביעיית אלבן ברג‪.‬‬
‫משנת ‪ 2010‬משמש אולג פסנתרן קבוע של מקהלת מורן ושל אנסמבל זמרי מורן‪.‬‬
‫זכה בפרסים ראשונים בתחרויות הפסנתרנים של האקדמיה למוסיקה בירושלים (‪,)2001 ,1999‬‬
‫בתחרויות מוזיקה קאמרית של האקדמיה בירושלים ושל בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן‪-‬מהטה‬
‫בתל אביב; במקום שלישי בתחרות בצוע מוזיקה ישראלית בירושלים (‪ ,)2002‬שם השתתף בבצוע‬
‫הבכורה של הסונטה לסקסופון ופסנתר מאת מנחם צור; ובפרס השני בתחרות ע"ש יולנדה כץ בתל‬
‫אביב (‪.)2005‬‬
‫משה אהרונוב‬
‫כינור‬
‫משה אהרונוב הינו מבצע מבוקש של מוזיקה חדשה‪ .‬הוא חבר באנסמבל מיתר‪ ,‬עימו הופיע באירופה‬
‫וארה"ב‪ ,‬הקליט תקליטורים לחברות בינלאומיות וזכה בפרסים רבים‪.‬‬
‫הוא החל את לימודיו בגיל ‪ 7‬ובין מוריו ניתן למנות את אירנה סבטלובה‪ ,‬רפאל אולג‪ ,‬אובה מרטין‬
‫הייברג ואורה שירן‪.‬‬
‫משה השתתף והופיע בפסטיבלים שונים בישראל ובאירופה‪ ,‬ביניהם פסטיבל שלזוויג הולשטיין‬
‫(גרמניה)‪ ,‬פסטיבל פבלו קזלס (צרפת)‪ ,‬פסטיבל ‘קרשנדו' (גרמניה)‪ ,‬פסטיבל ‪( B-Motion‬איטליה)‪,‬‬
‫פסטיבל ‪( MNM‬קנדה)‪ ,‬פסטיבל ‘קול המוסיקה הקאמרית בגליל העליון' בכפר בלום‪ ,‬הפסטיבל‬
‫למוזיקה קאמרית ירושלים ועוד‪.‬‬
‫כסולן הופיע עם התזמורת הסימפונית של בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן‪-‬מהטה באוניברסיטת תל‬
‫אביב‪ ,‬הקאמרטה הישראלית ירושלים‪ ,‬אנסמבל קפריזמה ואנסמבל מיתר תחת שרביטם של גיא פדר‪,‬‬
‫יובל צורן‪ ,‬אילן וולקוב ופייר אנדרה וואלאד‪.‬‬
‫כמבצע נלהב של מוזיקה חדשה זכה משה לנגן בביצועי בכורה ולהקליט מיצירותיהם של מלחינים‬
‫ידועי שם כגון חיה צ'רנובין‪ ,‬וולטר צימרמן‪ ,‬דניאל פטר בירו‪ ,‬פאביאן פאניסלו‪ ,‬איוון פדלה ועוד‪.‬‬
‫לאחרונה משתף משה פעולה עם הכוריאוגרפית יסמין גודר ביצירת מחול שעלתה בבכורה בקיץ‬
‫‪ 2014‬באיטליה וזכתה לשבחי הקהל והמבקרים‪.‬‬
‫משה הוא מנהלה של תכנית הצעירים של אנסמבל מיתר‪‘ ,‬פרויקט תדרים'‪ ,‬מנהל שותף בפסטיבל‬
‫‪ CEME‬ועורך ומנחה את סדרת המפגשים מה זה הרעש הזה? – מוזיקה חדשה לכל המשפחה‪ ,‬שיתוף‬
‫פעולה ייחודי לאנסמבל מיתר והקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫נתניה ‪16.9‬‬
‫דרורה ברוק‬
‫חלילית‬
‫יואל קולינר‬
‫חליל‬
‫מבכירות נגני החליליות בארץ‪ ,‬מרבה להופיע ברסיטלים וחברה בהרכבים רבים‪ ,‬ביניהם רביעיית‬
‫החליליות 'ינשופים'‪' ,‬תל אביב בארוק ועוד' ו‪'-‬בארוק ים תיכוני' (איטליה‪-‬ישראל)‪ .‬ניגנה עם הרכבים‬
‫כמוסיקה נובה‪ ,‬קפריזמה‪ ,‬תזמורת הבארוק ירושלים‪ ,‬אקדמיה דניאל‪ ,‬אנסמבל קונצ'רטו (איטליה)‪,‬‬
‫לי ארנטי (איטליה)‪ ,‬פסטה רוסטיקה (איטליה) וברסיטלים עם אמנים כרינלדו אלסנדריני‪ ,‬רוברטו‬
‫ג'יני‪ ,‬אליזה פרנצטי‪ ,‬קייס בוקה‪ ,‬דן לאורין ועוד‪ .‬בשנים האחרונות ביצעה מעל ‪ 70‬בכורות ליצירות‬
‫ישראליות שנכתבו עבורה ועבור ההרכבים בהם היא מנגנת‪ .‬הקליטה עבור סטרדיווריוס (איטליה)‪,‬‬
‫אלבני (ארה"ב)‪( ABC ,‬אוסטרליה) ועבור קול המוסיקה בקביעות מאז ‪ .1989‬בשנת ‪ 1995‬ערכה סרט‬
‫מיוחד אודות סלומונה רוסי עבור ‘טלעד'‪ ,‬סרט שמוקרן עד היום בכנסים ובפסטיבלים ברחבי העולם‪.‬‬
‫ערכה סיורי קונצרטים באיטליה‪ ,‬קנדה‪ ,‬אנגליה‪ ,‬צרפת‪ ,‬הולנד‪ ,‬בלגיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬ארה"ב ואוסטרליה‪.‬‬
‫בשנה הקרובה תסייר גם ביפן וברומניה‪ .‬עם תום לימודיה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‬
‫השתלמה אצל פדרו ממלסדורף באיטליה בחסות מילגה מטעם משרד החוץ‪ .‬ב‪ 2006-‬וב‪2009-‬‬
‫הוזמנה להיות נגנית החליליות הראשית בפסטיבל הבינלאומי לחליליות במונטריאול‪ ,‬אליו מוזמנים‬
‫מידי שנה מיטב החליליתנים בעולם‪ .‬נחשבת לאחת המורות הבכירות בארץ‪ ,‬הן למבצעים והן למורים‬
‫המשתלמים אצלה‪ .‬תלמידיה מנהלים קריירות בינלאומיות‪ ,‬זוכים בתחרויות רבות ומשמשים בעצמם‬
‫צירים חשובים בעשייה המוזיקלית בארץ ובחו"ל‪ .‬מלמדת באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‪,‬‬
‫בחוג למוזיקה במכללה לחינוך ‘גבעת וושינגטון' ובקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה בתל אביב‪ ,‬שם‬
‫היא גם מנהלת את המחלקה למוזיקה עתיקה שיזמה והקימה בשנת ‪.2004‬‬
‫יואל קולינר‪ ,‬יליד ‪ ,1989‬החל את לימודי החליל בגיל ‪ .10‬זכה בפרס הראשון בתחרות 'ארהוס'‬
‫שבדנמרק‪ ,‬מקום שני בתחרות ‪ Berlingske Tidende‬בקופנהגן‪ ,‬מקום ראשון בתחרות השנתית בבית‬
‫הספר למוזיקה ע"ש בוכמן‪-‬מהטה‪ ,‬ופרסים נוספים‪.‬‬
‫יואל הופיע כסולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית תחת שרביטו של מאסטרו זובין מהטה‪,‬‬
‫התזמורת הסימפונית של ארהוס‪ ,‬דנמרק‪ ,‬תזמורת רשות השידור ירושלים ועוד‪ .‬בנוסף לכך השתתף‬
‫יואל במהלך השנים בפסטיבלים רבים בארץ ובמדינות כגון דנמרק‪ ,‬יפן‪ ,‬ליטא‪ ,‬גרמניה ועוד‪.‬‬
‫כיום יואל מנהל את הסדרה למוזיקה קאמרית ‘הכל קאמרי' הנערכת מידי שנה במרכז פליציה‬
‫בלומנטל לצד פעילותו כנגן ראשון עמית בתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון‪.‬‬
‫מרינה מינקין‬
‫צ'מבלו‬
‫מרינה מינקין מבצעת ומקליטה בקביעות כסולנית‪ ,‬וכן כחברת אנסמבל פניקס‪ ,‬אנסמבל ספקטרום‬
‫ואנסמבל המאה ה‪ .21-‬היא מחזיקה בתואר ראשון במוזיקה מטעם האקדמיה למוסיקה ולמחול‬
‫בירושלים‪ ,‬ובתואר שני ודוקטורט במוזיקה מטעם אוניברסיטת בוסטון‪ .‬כיום היא מתגוררת‬
‫בישראל ומלמדת צ'מבלו וקורסים במוזיקת בארוק בפקולטה לחינוך מוזיקלי במכללת לוינסקי‪,‬‬
‫בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה בתל אביב ובבית האמנויות בעמק יזרעאל‪.‬‬
‫לאחרונה הוציאה מרינה מינקין הקלטה של מוזיקה לצ'מבלו סולו ולהרכבים קאמריים מאת ויטוריו‬
‫רייטי (‪ )Viottorio Rieti‬בחברת ‪ ,New World Records‬לצד אמנים אמריקאיים וישראליים – הצ'מבלן‬
‫מרק קרול‪ ,‬הכנרת קרול ליברמן‪ ,‬החלילן משה אפשטיין ועוד‪ .‬בין הקלטותיה הנוספות ניתן למנות‬
‫את התקליטור מוזיקה לצ'מבלו מאת מלחינים ישראלים (‪ ,)Albany Records‬מיצירות חיים אלכסנדר‪,‬‬
‫ינעם ליף‪ ,‬יחזקאל בראון‪ ,‬אורי ברנר‪ ,‬דינה סמורגונסקיה‪ ,‬בנימין בר‪-‬עם‪ ,‬סרג'יו נטרא פאול בן‪-‬חיים‪,‬‬
‫ובהשתתפות החלילתנית דרורה ברוק‪ ,‬נגן המנדולינה אלון שריאל והגיטריסט חנן פיינשטיין; באך‪,‬‬
‫באך ובאך (‪ ,)Artona‬המציג יצירות לוויולה וצ'מבלו מאת באך ובניו עם הוויולן מיכאל זרצקי; והופעות‬
‫רבות ברשת ‪ WGBH‬בבוסטון‪' ,‬קול המוזיקה' בישראל‪ RCJ ,‬בפריז ו‪ WYNC-‬בניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫מאז ‪ ,2009‬מכהנת ד"ר מינקין כמנהלת האמנותית של פסטיבל הרנסנס ביחיעם‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫יום רביעי ‪ / 16.9.2015 /‬ג' בתשרי תשע"ו‬
Summer Quintet
‫חמישיית קיץ‬
Wednesday, 16.9.2015
18:00, Beit Yohanan, the Municipal
Hall of Culture, Netanya
‫ ג' בתשרי תשע"ו‬,16.9.2015 ,‫יום רביעי‬
‫ מתחם היכל‬,‫ בית יוחנן‬,18:00
‫ נתניה‬,‫התרבות‬
‫ חמישיית קיץ‬:‫שמעון כהן‬
12'
Shimon Cohen: Summer Quintet
‫ רונדו‬:‫ליאור שמבדל‬
5'
Lior Shambadal: Rondo
‫ שלום בשלושה צבעים‬:‫הגר קדימה‬
5'
Hagar Kadima: Peace in Three Colors
‫ מוזיקה לחמישיית כלי נשיפה ממתכת‬:‫יחזקאל בראון‬
10'
Yehezkel Braun: Music for Brass Quintet
‫ ילדות למקהלה ללא ליווי‬:‫רפי קדישזון‬
5'
Rafi Kadishsohn: Childhood for choir a cappella
:‫שני שירי לדינו‬
Puncha Puncha :‫תומר הישג‬/‫עממי‬
La rosa :‫ מנואל קליי‬/‫עממי‬
3‘
3‘
Two Ladino Songs
Anon./Tomer Hesseg: Puncha Puncha
Anon./ Manuel Cley: La Rosa
:‫שירים ישראליים‬
‫ דוד שמש ואנטנה גם‬:‫משה רסיוק‬/‫סשה ארגוב‬
‫ שבת המלכה‬:‫יחזקאל בראון‬
2‘
3‘
Israeli Songs:
Alexander Argov/ Moshe Rasiuk: Water Tank and Antenna
Yehezkel Braun: Sabbath the Queen
‫ חליל מקנה סוף‬:‫ערן דינור‬/‫נעמי שמר‬
3‘
Naomi Shemer/ Eran Dinur: Reed Flute
‫ צור מנתי‬:‫ברק עודד‬/‫שלום שבזי‬
2‘
Shalom Shabazi/ Barak Oded: Tzur Menati
:‫שרה שהם‬/‫עמנואל זמיר‬
‫בפאת הכפר‬
3‘
Emanuel Zamir/ Sara Shoham:
At the Edge of the Village
:‫חמישיית המתכת הישראלית‬
‫ יובל שפירא – חצוצרות‬,‫גיא שריג‬
‫ברק ייבין – קרן יער‬
‫טל בן רעי – טרומבון‬
‫אביטל הנדלר – טובה‬
‫מקהלת העפרוני‬
‫ תומר הישג‬:‫מנצח‬
15
The Israel Brass Quintet:
Guy Sarig, Yuval Shapiro – trumpets
Barak Yeivin – french Horn
Tal Ben Rei – trombone
Avital Handler – tuba
Efroni Choir
Conductor: Tomer Hesseg
‫נתניה ‪16.9‬‬
‫שמעון כהן‬
‫(נ' ‪)1937‬‬
‫שמעון כהן – מלחין‪ ,‬פסנתרן ומנצח – נולד בראשון‪-‬לציון‪ ,‬נין למשפחה ממייסדי הישוב‪ .‬בוגר‬
‫האקדמיה הישראלית למוסיקה על שם רובין בתל אביב‪ .‬למד הלחנה אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'‬
‫ופאול בן‪-‬חיים ופסנתר אצל אמה גורוכוב‪.‬‬
‫בין יצירותיו‪ :‬חיבורים סימפוניים; קונצ'רטי לכלי סולו; מוזיקה קאמרית; מוזיקה לתיאטרון‪ ,‬ובה‬
‫להצגות אות בארץ הפלאות‪ ,‬במזל דגים‪ ,‬הנסיך הקטן ועוד; מוזיקה לסרטים שני קוני למל‪ ,‬פרקי‬
‫אליק וסרטים דוקומנטריים; פרקי מקהלה ושירים‪.‬‬
‫החל את דרכו כמלחין‪ ,‬מעבד ומנצח ב'קול ישראל'‪ .‬שיריו ועיבודיו הם מנכסי צאן ברזל של הזמר‬
‫הישראלי‪ .‬נודע בין השאר בעבודותיו רבות השנים עם שושנה דמארי‪ ,‬אסתר עפרים‪ ,‬יהורם גאון‪,‬‬
‫בפסטיבלי הזמר והפזמון‪ ,‬ובערבי ההוקרה לחתני פרס ישראל משה וילנסקי וסשה ארגוב בתזמורת‬
‫הפילהרמונית הישראלית אותם ערך עיבד וניצח‪.‬‬
‫יצירותיו מנוגנות ומושמעות בארה"ב‪ ,‬באירופה ובארץ‪ ,‬וזכו לביצועים של מיטב התזמורות‪ ,‬לרבות‬
‫בניצוחם של מנצחים נודעים‪ ,‬ובהן הפילהרמונית הישראלית‪ ,‬הסימפונית ירושלים רשות השידור‪,‬‬
‫תזמורת פילדלפיה‪ ,‬תזמורת הטיילת של בוסטון‪ ,‬הסימפונית של לוס אנג'לס‪ ,‬הפילהרמונית של‬
‫מונטווידאו‪ ,‬הפילהרמונית המלכותית‪ ,‬הסימפונית של לונדון‪ ,‬תזמורת סנטה ברברה‪ ,‬הסימפונית של‬
‫גואטמלה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫שמעון כהן הוא חתן פרסי עיל"ם ואשכולות על מפעל חיים (‪ ;)1998‬פרס אנגל של עיריית תל אביב‬
‫(‪ ;)2001‬פרס 'פסטילדינו' על מפעל חיים לשירת לדינו (‪ ;)2005‬פרס משרד התרבות והספורט ע'ש‬
‫אריק איינשטיין בתחום המוזיקה האומנותית לשנת תשע"ה‪.‬‬
‫חמישיית קיץ‬
‫בוקר – אל הים‬
‫צהרים – שרבי‬
‫ערב – חגיגה‬
‫אני אוהב את הקיץ‪.‬‬
‫כאשר חם בחוץ – חם לי בלב‪.‬‬
‫את היצירה כתבתי בעיצומו של חודש אוגוסט‪ .‬החודש של החופשה‪.‬‬
‫החום והלחות חגגו מסביב‪.‬‬
‫הכל זרם לו בעצלתיים‪.‬‬
‫בשלושת פרקי היצירה ניסיתי לתאר את תחושת היום הרגשית שלי – כפי שחשתי בעת כתיבת‬
‫היצירה הזו‪.‬‬
‫שמעון כהן‬
‫ליאור שמבדל‬
‫(נ' ‪)1950‬‬
‫המנצח והמלחין הישראלי ליאור שמבדל משמש מזה ‪ 17‬שנה כמנהל מוזיקלי ומנצח ראשי של‬
‫התזמורת הסימפונית ברלין‪ ,‬גרמניה (‪ .)Berliner Symphoniker‬עם תזמורתו הופיע כבר במאות‬
‫קונצרטים ב‪ Philharmonie-‬בברלין וברחבי העולם‪ .‬בעבד כיהן כמנהל מוזיקלי של תזמורת‬
‫חיפה; התזמורת הקאמרית הקיבוצית; אנסמבל מוסיקה נובה‪ ,‬שאותו גם הקים; בית האופרה‬
‫של קייזרסלאוטרן (‪ )Kaiserslautern‬שבגרמניה; תזמורת רדיו סלובניה‪ ,‬ליובליאנה ‪I‬התזמורת‬
‫הפילהרמונית של בוגוטה‪ ,‬קולומביה‪ .‬כמו‪-‬כן כיהן כמנצח אורח ראשי בתזמורת הסימפונית של‬
‫לייפיה שבלטביה וכן כמנצח אורח ראשי ופרופסור אורח בקונסרבטוריון של צ‘נג‪-‬דו בחבל סצ‘וואן‬
‫בסין‪ ,‬הופיע כמנצח אורח עם כמה מהתזמורות החשובות בארץ ובעולם והקליט תקליטורים רבים‪,‬‬
‫ביניהן ביצועי בכורה של מספר אופרות‪.‬‬
‫שמבדל למד קומפוזיציה בארץ אצל סרג‘יו נטרא ובחו“ל אצל דיטר קאופמן‪ ,‬פרידריך צ‘רהא‪ ,‬הנרי‬
‫דוטייה ּווִ יטולד לוטוסלבסקי‪ .‬היה פעיל כמלחין בעיקר בשנות השבעים והשמונים וכל יצירותיו‬
‫בוצעו‪ ,‬בין השאר גם בארץ עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית‪ ,‬הסינפונייטה הישראלית באר‬
‫שבע והתזמורת הקאמרית הישראלית‪ ,‬כולן בניצוחו‪ .‬יצירותיו כוללות מוזיקה סימפונית‪ ,‬מחזורי‬
‫שירים‪ ,‬מוזיקה קאמרית‪ ,‬יצירות לכלים סולנים ומוזיקה אלקטרונית‪.‬‬
‫בשנים האחרונות מקדיש שמבדל זמן רב לכיתות אמן למנצחים בגרמניה‪ ,‬איטליה ובקנדה‪.‬‬
‫רונדו‬
‫לחמישיית כלי נשיפה‬
‫יצירתי רונדו לכלי נשיפה ממתכת נכתבה ב‪ 1972-‬במסגרת סיום הלימודים בקומפוזיציה אצל מורי‬
‫הנערץ סרג'יו נטרא; גרסה מתוקנת הוכנה ב‪ .1980-‬היצירה הוקדשה למורי לטרומבון ריי פרנס‬
‫(לשעבר נגן הטרומבון הראשון של התזמורת הפילהרמונית הישראלית)‪ .‬היצירה בוצעה לראשונה‬
‫ב‪ ,13.02.1976-‬על ידי חמישיית המתכת של הפילהרמונית הישראלית בקיבוץ עמיעד‪ .‬חברי‬
‫החמישייה היו אדמונד קורט‪ ,‬רפי גלזר‪ ,‬יעקוב מישורי‪ ,‬ריי פרנס ויוג'ין פוקורני‪.‬‬
‫היצירה מתבססת על חומרים יהודיים ותפילות מבתי הכנסת ברומא ובפדובה שנערכו על ידי‬
‫המוזיקולוג והמלחין אליו פיאטלי‪ .‬את חלקו הראשון של הרונדו‪ ,‬שמורכב משלשה קטעים‬
‫קונטרפונקטיים שונים‪ ,‬ממשיך סולו לטרומבון (מעין רצ'יטטיבו אקומפנייטו)‪ .‬חלקו האחרון‬
‫של הרונדו מהווה חזרה מקוצרת של שלשת חלקיו הראשונים שבסופו מתפרקים כל החלקים‬
‫המוזיקליים ונעלמים בעבר הרחוק‪.‬‬
‫אני מאד שמח ומודה לחג המוסיקה הישראלית על הביצוע של יצירת הנעורים שלי מלפני כארבעים‬
‫שנה‪ .‬היצירה יצאה לאור בהוצאת התווים ‪ Israel Brass Woodwind Publications‬של חברי היקר מכל‪,‬‬
‫הקרנן מאיר רימון זכרונו לברכה‪.‬‬
‫ליאור שמבדל‬
‫‪16‬‬
‫הגר קדימה‬
‫(נ' ‪)1957‬‬
‫זוכת פרס ראש הממשלה למלחינים בשנת ‪ 2003‬והאישה הראשונה בישראל לקבל תואר דוקטור‬
‫בקומפוזיציה‪ ,‬ד"ר הגר קדימה היא כיום אחת המלחינות הפעילות בישראל‪ .‬היא מייצגת דרך קבע את‬
‫ישראל בחו"ל ויצירותיה מוזמנות ומבוצעות על ידי אנסמבלים כליים וקוליים בארץ ובעולם‪.‬‬
‫בעשור האחרון התרחבה עבודתה היצירתית של הגר קדימה גם לתחום האמנות הויזואלית (ציור‬
‫באקוורל ודיו)‪ ,‬והיא היום היוצרת היחידה בישראל הפעילה מקצועית גם כמלחינה קונצרטית וגם‬
‫כציירת‪ .‬במהלך ארבע השנים האחרונות הוצגו עבודותיה ב‪ 15-‬תערוכות‪ ,‬מהן ‪ 5‬תערוכות יחיד‪.‬‬
‫ד"ר קדימה זכתה בפרסים רבים‪ ,‬וייצגה את ישראל בעולם באירועים כמו פסטיבל 'אספקטים‪-‬‬
‫זלצבורג'‪ ,‬ימי המוזיקה הבינלאומיים‪ ,‬חילופי תרבות ישראל‪-‬אירלנד‪ ,‬פסטיבלים בגרמניה ואיטליה‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬יצירותיה הקאמריות והתזמורתיות בוצעו ושודרו באוסטריה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬רומניה‪ ,‬פולין‪ ,‬איטליה‪,‬‬
‫ארה"ב וכמובן גם בארץ על‪-‬ידי גופים מובילים כמו התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור‪,‬‬
‫פסטיבל ישראל‪ ,‬ואחרים‪.‬‬
‫עד פרישתה בשנת ‪ ,2014‬נמנתה ד"ר קדימה במשך ‪ 24‬שנים על הסגל האקדמי של הפקולטה‬
‫למוזיקה במכללת לוינסקי לחינוך‪ ,‬והקדישה רבות להעצמת דור צעיר של מלחינים ומורים למוזיקה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬חלק מפעילותה האמנותית מוקדשת לתמיכה בדו קיום יהודי‪-‬ערבי בישראל – הן ביצירותיה‬
‫והן בפרויקטים משותפים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2000‬הקימה ד"ר קדימה את 'פורום המלחינות בישראל'‪ ,‬וכיהנה כיושבת הראש הראשונה‬
‫שלו‪ .‬היא פועלת במשך שנים להעצמת מלחינות ישראליות בתחום המוזיקה העכשווית הקונצרטית‪,‬‬
‫ולהשתלבותן הטבעית בנוף המוזיקלי הישראלי‪.‬‬
‫שלום בשלושה‬
‫צבעים‬
‫לחמישיית כלי נשיפה‬
‫ממתכת‬
‫ב‪ ,2006-‬מיד אחרי מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬וכמחווה לשלום במזרח התיכון‪ ,‬הזמין הארגון האיטלקי‬
‫הבין‪-‬לאומי ‪ Donne in Musica‬יצירה אצל המלחינה הלבנונית ז'ואל חורי ואצל המלחינה הישראלית‬
‫הגר קדימה‪ ,‬וביקש לבסס את היצירה על שיר או תפילה לשלום‪ .‬כך נולדה היצירה שלום בשלושה‬
‫צבעים לחמישיית כלי נשיפה ממתכת‪ .‬היצירה בוצעה בדצמבר ‪ 2006‬על ידי אנסמבל ‪Borealis Brass‬‬
‫מאלסקה ב‪ 6-‬קונצרטים ברומא ובפרסקאטי‪ ,‬איטליה‪.‬‬
‫ברבות הימים התגלגלה היצירה לאורטוריה שלום בארבעה צבעים לזמרת מצו‪-‬סופרן‪ ,‬שתי מקהלות‪,‬‬
‫ו‪ 8-‬נגנים‪ .‬ביצוע היצירה בבכורה עולמית במאי ‪ 2008‬בגרמניה בקונצרטים חגיגיים לכבוד ‪ 60‬שנה‬
‫לישראל היה אחד הביצועים המרגשים ליצירותיה של הגר קדימה וזכה לתשואות ממושכות מהקהל‬
‫הרב שגדש את האולמות‪ .‬במקביל התגלגלה היצירה גם ליצירה התזמורתית שלום‪ ,‬גרסת המלחינה‬
‫שהולחנה עבור חג המוסיקה הישראלית ‪ 2008‬ובוצעה באותו חג על ידי התזמורת הסימפונית‬
‫ירושלים ראשות השידור בניצוחו של סטנלי ספרבר‪ .‬הגרסה לתזמורת קאמרית של שלום‪ ,‬גרסת‬
‫המלחינה בוצעה על ידי אנסמבל סולני תל אביב בניצוחו של ברק טל בדצמבר ‪.2013‬‬
‫שלום בשלושה צבעים וגלגוליה השונים נכתבו מתוך כיסופים גדולים לשלום‪ ,‬וכולן משתמשות‬
‫בפרגמנטים קצרים מתוך שני שירי שלום שהפכו זה כבר קלאסיקה בתרבות הישראלית‪ :‬התפילה‬
‫העממית "עושה שלום במרומיו" ו"שיר לשלום" מאת יאיר רוזנבלום ויעקוב רוטבליט‪.‬‬
‫כמו ביצירות אחרות מאת הגר קדימה‪ ,‬ניכר גם פה העניין האמנותי שלה במרכז הטונלי‪ ,‬משמעותו‬
‫ומקומו‪ .‬השאלה שעלתה בעת הלחנת שלום בשלושה צבעים הייתה‪ :‬עד כמה קיים המרכז הטונלי‬
‫כאשר המוזיקה מתרחקת ממנו לטובת סביבה א‪-‬טונלית? וכאשר חוזרים לאותו מרכז טונלי – האם‬
‫הופך קיומו להיות רציף כאילו מעולם לא עזבנו אותו? ובמקביל צצו שאלות דומות מן החיים‪ :‬כאשר‬
‫חיי אדם מקבלים תפנית חדה – איפה נמצא מה שנשאר על כנו מחייו הקודמים ואיפה מה שאבד?‬
‫והאם מה שאבד חדל להתקיים לחלוטין או שעצם קיומו בעבר נותן לו איזו נצחיות‪ ,‬גלויה או סמויה?‬
‫והמילה שלום – האם היא מילת ברכה‪ ,‬מילה אחווה בין עמים או מילת פרידה?‬
‫‪17‬‬
‫נתניה ‪16.9‬‬
‫יחזקאל בראון‬
‫(‪)2015-1922‬‬
‫יחזקאל בראון‪ ,‬חתן פרס ישראל למוזיקה (‪ ,)2001‬נולד בברסלאו‪ ,‬גרמניה (היום ורוצלב‪ ,‬פולין)‪ .‬הוריו‬
‫התיישבו בארץ ישראל בשנת ‪ .1924‬לאחר שירות בבריגדה היהודית באיטליה ובמלחמת השחרור‬
‫היה שנים אחדות חבר קיבוץ משמר העמק בו עסק בפלחה‪ .‬לאחר עזיבת הקיבוץ למד באקדמיה‬
‫הישראלית למוסיקה בתל אביב אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'‪ ,‬ומייד לאחר מכן לימד באקדמיה‬
‫ששולבה מאוחר יותר באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬בה כיהן כפרופסור לתיאוריה והלחנה‪ .‬כמו כן לימד‬
‫בסמינר הקיבוצים (‪ .)1960-1951‬התעניינותו בתרבות ובשפות קלאסיות הביאה אותו ללימודי יוונית‬
‫עתיקה ולטינית‪ ,‬והוא קיבל תואר מוסמך של אוניברסיטת תל אביב בלימודים קלאסיים‪ .‬בשנת ‪1975‬‬
‫למד שירה גרגוריאנית במנזר סולם הבנדיקטיני בצרפת מפי האב דום ז'אן קליר ושב לשם בשנים‬
‫הבאות לעבודת מחקר‪.‬‬
‫‪ ‬בראון היה מלחין פורה ביותר שחיבר בתחומי המוזיקה התזמורתית (בעיקר קונצ'רטי)‪ ,‬הקאמרית‪,‬‬
‫המקהלתית‪ ,‬והקולית‪-‬סולנית‪ .‬גישתו הייחודית להלחנה התבטאה בהצהרתו כי “אני כותב את מה‬
‫שאני שומע" בשמיעתו הפנימית וכי הוא נמנע מכל מחשבה ומכל תכנון אידיאולוגי על דרך הלחנתו‪,‬‬
‫ומכאן הגיוון העצום בשפתו כמלחין‪ .‬בחלק מיצירותיו המקהלתיות הושפע מהמלוס היהודי המסורתי‬
‫הן האשכנזי‪ ,‬הן הספרדי‪ .‬ביצירותיו התזמורתיות והקאמריות מתגלות השפעות המלחינים הנערצים‬
‫עליו‪ ,‬במיוחד הידן‪ ,‬ברהמס וברטוק‪ .‬הוא התנסה ביצירות מועטות בטכניקת שנים עשר הטונים אולם‬
‫נטש אותה במהרה‪ .‬הגורם השליט בכל יצירותיו הוא מלודיה יפה וקומוניקטיבית‪ ,‬צורה קלסית בהירה‪,‬‬
‫והרמוניה מודאלית או טונאלית עשירה‪.‬‬
‫מוזיקה‬
‫לחמישיית כלי‬
‫נשיפה ממתכת‬
‫‪Fiesta‬‬
‫)‪Aria (Andante‬‬
‫‪Moto perpetuo‬‬
‫(בתנועה מתמדת)‬
‫ספר על חייו ויצירתו של יחזקאל בראון‪ ,‬הכולל פרקים אוטוביוגרפיים ואנליטיים פרי‪-‬עטם של פרופ'‬
‫יהואש הירשברג ושל בתו של המלחין‪ ,‬המלחינה‪ ,‬הפסנתרנית והמוזיקולוגית רותם לוז‪ ,‬וכן פרקים‬
‫מאת נפתלי וגנר ויוסף גולדנברג‪ ,‬עתיד לצאת לאור בקרוב בהוצאת המכון למוסיקה ישראלית‪.‬‬
‫בשנתו התשעים חיבר יחזקאל בראון את שתי יצירותיו האחרונות‪ ,‬שתיהן חמישיות לכלי נשיפה‪.‬‬
‫מוזיקה לכלי נשיפה ממתכת הוזמנה על ידי חיותה דביר לביצוע בסדרת אתנחתא‪ ,‬והיא נוגנה ביום‬
‫‪ 4.2.2013‬על ידי חמישיית המתכת הישראלית‪ .‬לקראת קונצרט זה כתב בראון‪:‬‬
‫"כשהייתי בן ‪ 8‬הכרתי הפעם הראשונה בחיים כלי נשיפה מנחושת קלל‪ ...‬באחד הערבים‬
‫שמענו‪ ,‬אמא ואני‪ ,‬מכיוון רח' בן יהודה צפונה מאתנו צלילי נגינה שהקסימו אותי‪ .‬אמא אמרה‬
‫"דס ִאיס איינ וַ לד הורן" – זה קרן יער‪ .‬באותה שנה ‪ ...‬שמעתי‬
‫בהבעת פנים מלאת התפעלות ַ‬
‫על שפת הים ‪ ...‬תזמורת ‪ ...‬הנגנים ישבו על במה מעץ שעמדה איפה שהיום רח' פרישמן יורד‬
‫לים‪ .‬רצתי לשם וראיתי ושמעתי בפעם הראשונה בחיי את הקסם המיוחד במינו של כלי נגינה‬
‫מבריקים‪ ,‬נוצצים מול קרני השמש השוקעת ומשמיעים הרמוניה שרק כלי נשיפה מנחושת קלל‬
‫יכולים להפיק"‪.‬‬
‫יצירה זו ממזגת שני מקורות השפעה חשובים במוזיקה של יחזקאל בראון‪ :‬הארגון הצורני הקלאסי של‬
‫הידן‪ ,‬והניאו‪-‬קלאסיקה השנונה של המלחינים הצרפתיים מראשית המאה העשרים‪ ,‬במיוחד פולנק‬
‫ומיו‪ .‬החמישיה היא דיברטימנטו רב‪-‬תנופה והומור בשלושה פרקים – טרנטלה‪ ,‬אריה שירתית רבת‬
‫הומור‪ ,‬ופרק סיום מהיר ביותר‪ .‬ההרמוניה היא דיאטונית אולם רבת תפניות מפתיעות‪ .‬מהנגנים נדרשת‬
‫שליטה וירטואוזית ברמה גבוהה במיוחד והם מחליפים ביניהם את הנושאים המלודיים בדרך של חיקוי‪.‬‬
‫יהואש הירשברג‬
‫רפי קדישזון‬
‫(נ' ‪)1953‬‬
‫רפי קדישזון מנצח בקביעות על התזמורות המובילות בארץ ובחו"ל‪ .‬יצירותיו ועיבודיו נוגנו ע"י‬
‫מיטב התזמורות בעולם‪ ,‬כמו הפילהרמונית של לונדון‪ ,‬הסימפונית של פיטסבורג‪ ,‬הפילהרמונית של‬
‫טוקיו‪ ,‬תזמורת בית האופרה של בודפשט‪ ,‬תזמורת בית האופרה של רומא‪ ,‬הסימפונית של וינה‪,‬‬
‫הפילהרמונית של שנחאי‪ ,‬הפילהרמונית של בלגרד‪ ,‬תזמורת סולני צרפת וכל התזמורות הישראליות –‬
‫בניצוחו של המלחין וע"י מנצחים כמו זובין מהטה‪ ,‬גארי ברתיני‪ ,‬מנדי רודן‪ ,‬נעם שריף ואחרים‪.‬‬
‫רפי קדישזון כתב יצירות סימפוניות בהזמנת אמנים כלאלו שיפרין‪ ,‬הכנרים יובל ירון ושלמה מינץ‪,‬‬
‫הגיטריסטית ליאת כהן ונגן הסקסופון פטר ורטהיימר‪ ,‬וכן את באוזני ילד אספר עפ"י פואמה של‬
‫א‪.‬צ‪ .‬גרינברג עם חיים טופול כקריין‪ ,‬מקהלת אנקור והתזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור‪.‬‬
‫הוא זכה בפרס המלחין בקולנוע עבור המוזיקה שחיבר לסרטים פנטסיה על נושא רומנטי ובלוז‬
‫לחופש הגדול‪ .‬כמו כן זכה בפרס אקו"ם למוזיקה בתיאטרון ובפרס ראש הממשלה למלחינים (‪.)2008‬‬
‫רפי קדישזון מלמד באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים וכן במכללת אונו ובבית הספר ‘רימון'‪ .‬הוא‬
‫עובד כמלחין‪ ,‬כמעבד מוזיקלי‪ ,‬כפסנתרן וכמנצח‪ .‬הוא כתב מוזיקה למאות הצגות‪ ,‬סרטים‪ ,‬בלטים‬
‫ותוכניות טלוויזיה שהוצגו בארץ ובאירופה‪.‬‬
‫ילדות‬
‫למקהלה ללא ליווי‬
‫מילים‪ :‬לאה גולדברג‬
‫היצירה ילדות הוזמנה ע"י תומר הישג‪ ,‬מנצחה של מקהלת העפרוני‪ .‬בחרתי להלחין חלק משירי‬
‫המחזור "ילדות" של לאה גולדברג‪ .‬להרגשתי‪ ,‬יש בשיריה של גולדברג מעין מוזיקה פנימית וכל‬
‫אשר על המלחין לעשות הוא "לשמוע" אותה ולהעביר אותה לשפת המוזיקה‪ .‬במחזור עשרה שירים‬
‫ובחרתי‪ ,‬מסיבות שונות‪ ,‬להלחין חמישה מהם‪ .‬המוטיב המרכזי במחזור השירים הוא של ילדה‬
‫ההולכת ונפתחת אל העולם הגדול (ולפי חוקרי שירה אחדים – אל עולם השירה והאמנות)‪.‬‬
‫השירים קשורים זה לזה בקשרים מרובים ולכן בחרתי להלחינם ברצף ללא הפסקות ביניהם‪ .‬היצירה‬
‫היא א‪-‬קפלה‪ ,‬כדי לשמור על הזוך של המילים ושל קולות הילדים בשקיפות וללא "תוספות"‪.‬‬
‫רפי קדישזון‬
‫‪18‬‬
‫חמישיית המתכת הישראלית‬
‫מקהלת העפרוני‬
‫חמישיית המתכת הישראלית‬
‫חמישיית המתכת הישראלית נוסדה בשנת ‪ .1998‬במהלך השנים הופיעה החמישייה בכל רחבי ישראל – ממג'דל שאמס וכפר בלום בצפון‬
‫ועד יטבתה ואילת בדרום‪ ,‬ובסיורים בגרמניה‪ ,‬הולנד‪ ,‬קנדה ואזרבייג'אן‪ .‬חמישיית המתכת הישראלית הציבה בפניה למטרה להגביר את‬
‫מודעות הקהל הרחב למוזיקה הקלאסית‪ .‬מתוך כך נוצר המופע קסם המתכת‪ ,‬אשר נוגן רבות בקונצרטים קהילתיים‪ ,‬בקונצרטים לכל‬
‫המשפחה ובבתי‪-‬ספר יסודיים ועל‪-‬יסודיים במסגרת 'סל תרבות'‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניגנה החמישייה בתכניות קונצרטים מגוונות ובשיתופי פעולה‬
‫מקוריים ומיוחדים‪ :‬יוני רכטר בבית אבי חי בירושלים‪ ,‬מקהלת שחר בפסטיבל אבו גוש ובמרכז אלמא לאמנויות בזכרון יעקב‪ ,‬התזמורת‬
‫הסימפונית הישראלית ראשון‪-‬לציון‪ ,‬וכן בתוכניות טלוויזיה ורדיו שונות‪ .‬בשנת ‪ 2012‬ראה אור אלבומה הראשון מגרנדה לירושלים‪ ,‬אשר‬
‫הוביל להשתתפות החמישייה בתחרות הבינלאומית למוזיקה יהודית באמסטרדם‪ ,‬שם זכתה בשני פרסים‪.‬‬
‫מקהלת העפרוני‬
‫מקהלת העפרוני נוסדה בקרית החינוך ע"ש בן גוריון בעמק חפר בשנת ‪ 1981‬ביוזמתה של המנצחת מיה שביט‪ .‬רפרטואר המקהלה כולל‬
‫יצירות מתקופת הרנסנס ועד ימינו‪ :‬יצירות מקוריות‪ ,‬שירים ממסורת עדות ישראל ועיבודים לשירים עבריים ולועזיים‪.‬‬
‫המקהלה מרבה להופיע בארץ בתוכניות א‪-‬קפלה ועם תזמורות וכן בקונצרטים ברחבי העולם ובפסטיבלים מובילים באירופה‪ ,‬ארה"ב‪,‬‬
‫סקנדינביה‪ ,‬סין ויפן‪ .‬בישראל הופיעה המקהלה עם טובי היוצרים המקומיים‪ ,‬כגון יוני רכטר‪ ,‬שלומי שבן ועוד‪ .‬בשנת ‪ 2014‬מונה ד"ר תומר‬
‫הישג למנצחה ומנהלה המוזיקלי של המקהלה‪ .‬מהלך השנה האחרונה‪ ,‬הופיעה המקהלה בין היתר בתוכנית 'צעירים במשכן' והשתתפה‬
‫בפסטיבל ‪ Europa Cantat‬בהונגריה‪ .‬לאורך השנים הושם דגש מיוחד על פיתוח הקשר עם מקהלות ערביות בארץ וברשות הפלשתינית‪.‬‬
‫למקהלה יש ‪ 4‬הרכבים פעילים‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•‘מקהלת האפרוחים' לילדי הגן והכיתות הנמוכות;‬
‫•מקהלה צעירה לילדי בית הספר היסודי‬
‫•המקהלה הבוגרת לחטיבת הביניים והתיכון ‪ -‬המקהלה הייצוגית;‬
‫•הרכב בוגרות המקהלה שחלקן מעורבות גם באנסמבל הקולי של המקהלה‪.‬‬
‫תומר הישג‬
‫מנצח‬
‫המלחין והמנצח תומר הישג סיים את לימודי הדוקטורט בניצוח מקהלות באוניברסיטת דרום קרוליינה‬
‫שבארצות הברית והינו בוגר האקדמיה למוסיקה בירושלים עם תואר שני בניצוח‪ ,‬ושני תארים ראשונים‪:‬‬
‫בניצוח ובחינוך מוזיקלי‪ .‬בנוסף לקריירה המוזיקלית תומר הוא בוגר בית הספר למשחק 'בית צבי'‪ ,‬שם‬
‫זכה במלגת תלמיד מצטיין‪.‬‬
‫יצירותיו המוזיקליות בוצעו על ידי גופים מובילים בארץ ובחו"ל וכוללים שידורים בערוצי הטלוויזיה‬
‫בישראל – ערוץ ‪ ,2‬ערוץ ‪ 10‬וערוץ ‪ – 1‬כמו גם ברשת 'קול המוסיקה' וברשת ג'‪.‬‬
‫יצירתו לתזמורת ומקהלה זעקת אם‪ ,‬אשר הוקדשה לאביבה שליט‪ ,‬בוצעה על ידי התזמורת‬
‫הפילהרמונית בניצוחו של זובין מהטה‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 2005‬ל‪ 2011-‬ניהל את המקהלה הקאמרית של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‪ ,‬שם‬
‫כיהן גם כמנצח משנה לסטנלי ספרבר‪ .‬בנוסף למקהלת העפרוני‪ ,‬תומר הוא גם המנצח של מקהלות‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ ,‬סמינר הקבוצים ומטה אשר‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬הוא מלמד בתיכון לאמנויות 'רעות' שבחיפה‪.‬‬
‫תומר זכה במלגות רבות ביניהן‪ :‬המלגה ע"ש גארי ברתיני (‪ ,)2012-2011‬מלגת השתלמות בחו"ל מטעם‬
‫מפעל הפיס (‪ )2013-2012‬ומלגת לימודים מטעם קרן התרבות אמריקה‪-‬ישראל‪ ,‬שגם העניקה לו‬
‫מלגת השתלמות נוספת בחו"ל‪.‬‬
‫‪19‬‬
16.9 ‫נתניה‬
Oded Zehavi:
In the Garden
:‫עודד זהבי‬
‫בגינה‬
Wednesday, 16.9.2015
19:30, Plaza, Municipal Hall of Culture,
Netanya
‫ ג' בתשרי תשע"ו‬,16.9.2015 ,‫יום רביעי‬
,‫ רחבת היכל התרבות‬,19:30
‫נתניה‬
Friday, 18.9.2015
13:00, Tel Aviv Museum Plaza
‫ ה' בתשרי תשע"ו‬,18.9.2015 ,‫יום שישי‬
‫ רחבת מוזיאון תל אביב‬,13:00
‫בגינה‬
‫מונודראמה לשירים מאת תהילה חכימי‬
‫מירב אלדן – סופרן‬
:‫חמישיית המתכת הישראלית‬
‫ יובל שפירא – חצוצרות‬,‫גיא שריג‬
‫ברק ייבין – קרן יער‬
‫טל בן רעי – טרומבון‬
‫אביטל הנדלר – טובה‬
‫ ערן ראמי‬:‫מנצח‬
30'
In the Garden
A monodrama based on poems by Tehila Hakimi
Merav Eldan – Soprano
The Israel Brass Quintet:
Guy Sarig, Yuval Shapiro – trumpets
Barak Yeivin – horn
Tal Ben Rei – trombone
Avital Handler – tuba
Conductor: Eran Reemy
‫ ג' בתשרי תשע"ו‬/ 16.9.2015 / ‫יום רביעי‬
20
‫עודד זהבי‬
‫(נ' ‪)1961‬‬
‫פרופסור עודד זהבי נולד בירושלים‪ .‬הוא סיים את לימודי המוסמך במוזיקה באוניברסיטת פנסילבניה‬
‫אצל המלחין ג'ורג' קראמב ואת לימודי הדוקטורט עם המלחינה שילה סילבר‪.‬‬
‫יצירותיו בוצעו על ידי מיטב התזמורות והמנצחים בארץ ובחו"ל ביניהם‪ :‬הפילהרמונית הישראלית‬
‫בניצוח זובין מהטה‪ ,‬ואלרי גרגייב‪ ,‬אנטוניו פפאנו‪ ,‬לאונרד סלטקין ופרדריק שזלן; בית האופרה של‬
‫קירוב עם המנצח ואלרי גרגייב; הפילהרמונית של לונדון; אנסמבל שאנטאקליר מסן פרנסיסקו;‬
‫ורבים אחרים מבכירי המנצחים‪ ,‬הסולנים והאנסמבלים בעולם‪ .‬השתתף בפסטיבלים כדוגמת פסטיבל‬
‫באנף בקנדה‪ ,‬פסטיבל בארג' בניו יורק ופסטיבל בודן בניו בראונשוויק במיין‪ ,‬וכן בפסטיבל ישראל‪,‬‬
‫בפסטיבל הבין לאומי למוסיקה קאמרית בירושלים‪ ,‬ובחמישה פסטיבלי 'קול המוסיקה הקאמרית‬
‫בגליל העליון'‪.‬‬
‫זכה במענק כעמית מחקר במכון פרנקל למדעי היהדות באוניברסיטת מישיגן ובימים אלו הוא משלים‬
‫מחקר מקיף על היבטים מוזיקליים‪-‬הבעתיים במוזיקה של השופר‪.‬‬
‫כיהן כמלחין בית בתזמורות רבות; במסגרת זו‪ ,‬הזמין יצירות מקוריות ממלחינים ישראליים וקידם‬
‫פרויקטים הסברתיים וחינוכיים למגוון קהלים‪.‬‬
‫צילום‪ :‬מקסים ריידר‬
‫זהבי הוא זוכה פרס ראש הממשלה לקומפוזיציה לשנים ‪ 1995‬ו‪ ,2014-‬פרס ברלאו בארה"ב‪ ,‬פרס‬
‫אנגל‪ ,‬פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה‪ ,‬פרס לנדאו של מפעל הפיס ושני פרסי נוצת הזהב של אקו"ם‪.‬‬
‫כמו כן זכה בתחרויות בינלאומיות להלחנה בספרד ובארה"ב‪.‬‬
‫כתב פסי קול לסרטים‪ ,‬מוזיקה להצגות ומופעי מחול ובמה ושיתף פעולה כמעבד עם כמה מן הזמרים‬
‫המובילים בישראל‪ .‬חיבר גם מספר יצירות למסגרות חינוכיות‪.‬‬
‫אחראי תחום המוזיקה באינציקלופדיה העברית החדשה (הוצאת 'שוקן'‪ ,‬בהכנה) וכותב תדיר‬
‫בביטאונים וכתבי עת‪ .‬שימש כפרשן ומראיין בית בערוץ התרבות הישראלי‪ ,‬ומגיש תכנית קבועה‬
‫ברשת 'קול המוסיקה'‪.‬‬
‫זהבי מכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה‪ ,‬בה הקים את החוג למוזיקה‪.‬‬
‫בגינה‬
‫יצירתי בגינה‪ ,‬על פי מבחר שירים של תהילה חכימי‪ ,‬היא חלק מפרויקט חדש של "שירה חברתית"‬
‫שיזמתי עם מירב אלדן‪.‬‬
‫יש מחלוקת היסטורית לגבי יכולתה של המוזיקה לשנות את פני המציאות אבל כמוזיקאי שחי‬
‫בישראל של היום אני מרגיש את הצורך והיכולת לכתוב יצירה שמבטאת את התחושות שלי על‬
‫העוולות החברתיים‪ ,‬על היחס למיעוטים על ההשתקה ועל הקושי והמורכבות של הקיום החברתי‬
‫פה‪.‬‬
‫עשיתי את זה ביצירות קודמות שלי ואני עושה את זה בפרויקט "שירה חברתית" בצורת דיאלוג‬
‫עם כמה שכבות היסטוריות‪ ,‬יש בה התכתבות עם כמה שירי מחאה ידועים ממלחמת האזרחים‬
‫האמריקאית ומלחמת העולם השנייה‪ ,‬עם שירי עבדים ואפילו עם שיר אחד ממחוזות הבונד‬
‫האידישאים ('הבלדה על חנל'ה') לצד הלחנות חדשות לשירים שעניינם המציאות החברתית כאן‬
‫בארץ (של המשוררות תהילה חכימי‪ ,‬סיגלית בנאי) ושני שירים בערבית‪.‬‬
‫העוני‪ ,‬הדיכוי והתקווה מהדהדים ביצירה הזו‪ .‬היא נכתבת עבור זמרת הסופרן מירב אלדן (דנינו) שהיא‬
‫דמות מרתקת בפני עצמה‪ :‬זמרת בעלת הכשרה קלאסית שהיא גם פעילה חברתית ואקטיביסטית‬
‫מובהקת‪ .‬היא עצמה שרה גם לידר ושירי עם מרוקאיים והיא תוצר יוצא דופן של המציאות החברתית‬
‫והמוזיקלית‪ .‬והייתה גם שותפה גדולה בתהליך גיבוש היצירה‪.‬‬
‫תהליך העבודה על היצירה היה מרתק‪ .‬מצאתי שתוך כדי התייחסות למרכזיותו של הטקסט צצו מיני‬
‫זרמי תת‪-‬מודע שלא הייתי מוכן שיציפו אותי‪ .‬הראשון‪ ,‬טעמי המקרא‪ ,‬שבהם אני מוצא עניין רב הן‬
‫מתוך עיסוק מחקרי בעבודתו של מרדכי סתר (אני חושב שכמעט בלי לתת על כך את הדעת‪ ,‬הגרסאות‬
‫הראשונות של בגינה הזכירו יותר את תיקון חצות שלו) והן מתוך נסיון רציף לעבד חומרים של עדות‬
‫ישראל‪ .‬החיבור האחר המוזר יותר הוא יצירתו של סטרווינסקי ובעיקר הפרגמנטים הפותחים של‬
‫ההולל‪ ,‬האופרה שעליה כתבתי את עבודת הדוקטורט שלי אי שם בשנת ‪ .1992‬כך שהמיומנויות‬
‫הזמינות והמתעתעות של המלחין הבוגר (בעיני עצמו) השתלבו בטקסט של תהילה חכימי‪ ,‬השייך כל‬
‫כך כאן‪-‬ועכשיו‪ ,‬לתוך העבודה הזו שפניה השתנו לנגד עיני אני‪.‬‬
‫עודד זהבי‬
‫‪21‬‬
‫נתניה ‪16.9‬‬
‫מירב אלדן‬
‫סופרן‬
‫חמישיית‬
‫המתכת הישראלית‬
‫ערן ראמי‬
‫מנצח‬
‫מירב אלדן‪ ,‬ילידת אילת‪ ,‬החלה את הכשרתה המוזיקלית בגיל ‪ 7‬כפסנתרנית וזמרת במרכז המוזיקה‬
‫הים האדום‪ .‬למדה מוזיקולוגיה והייתה תלמידתה של פרופסור תמר רחום במחלקה לביצוע בביה"ס‬
‫למוזיקה ע"ש בוכמן‪-‬מהטה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ .‬השתתפה בכיתות אומן בארץ ובחו"ל‪ ,‬בין היתר‬
‫אצל רינלדו אלסנדריני‪ ,‬אנדריאס שול‪ ,‬ג'יל פלדמן‪ ,‬אנטונלה ג'יאנזה‪ ,‬קסניה מאייר‪ ,‬מרטן קונינגסברגר‪,‬‬
‫וקנת' וייס‪ .‬הופיעה כסולנית עם אנסמבל סולני תל אביב‪ .‬שרה גם תחת שרביטם של אבנר איתי‪,‬‬
‫רונן ברשבסקי‪ ,‬ברק טל‪ ,‬ואיאן שו‪ .‬לצד רפרטואר של מוזיקה עתיקה ומוזיקה של המאה התשע‬
‫עשרה‪ ,‬כולל תפקיד המלחין באריאדנה מאת שטראוס אותו ביצעה בהפקת בביה"ס למוזיקה ע"ש‬
‫בוכמן‪-‬מהטה‪ ,‬מירב היא מבצעת מובהקת של מוזיקה בת זמננו‪ ,‬מוזיקה יהודית וישראלית‪ .‬בין היתר‬
‫שרה מיצירות לוצ'אנו בריו‪ ,‬פרנק מרטן‪ ,‬וולפגנג רים‪ .‬מופע היחיד שלה קול לוקאלי משלב פיוטים‬
‫מסורתיים עם מוזיקה צרפתית וישראלית בת זמננו‪ .‬היא הקליטה וביצעה שירים מאת מרק קופיטמן‪,‬‬
‫יחזקאל בראון‪ ,‬פאול בן חיים‪ ,‬מרק לברי ושרה לוי תנאי‪ .‬בעונה הבאה מירב צפויה לבצע את תפקיד‬
‫האלט ברקוויאם של מוצרט תחת שרביטו של אבנר בירון עם הקאמרטה הישראלית ירושלים וכן את‬
‫מחזור השירים מחאה של עודד זהבי עם תזמורת סימפונט רעננה‪ .‬המלחין עודד זהבי הלחין עבורה‬
‫בשנה האחרונה שני שירים ללא ליווי – "חולדות" ו"כספרית" למילים של תהילה חכימי – וכן את‬
‫המונודרמה בגינה העוסקת בחייהם של דרי‪-‬הרחוב‪.‬‬
‫חמישיית המתכת הישראלית נוסדה בשנת ‪ .1998‬במהלך השנים הופיעה החמישייה בכל רחבי ישראל –‬
‫ממג'דל שאמס וכפר בלום בצפון ועד יטבתה ואילת בדרום‪ ,‬ובסיורים בגרמניה‪ ,‬הולנד‪ ,‬קנדה ואזרבייג'אן‪.‬‬
‫חמישיית המתכת הישראלית הציבה בפניה למטרה להגביר את מודעות הקהל הרחב למוזיקה‬
‫הקלאסית‪ .‬מתוך כך נוצר המופע קסם המתכת‪ ,‬אשר נוגן רבות בקונצרטים קהילתיים‪ ,‬בקונצרטים לכל‬
‫המשפחה ובבתי‪-‬ספר יסודיים ועל‪-‬יסודיים במסגרת 'סל תרבות'‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניגנה החמישייה בתכניות‬
‫קונצרטים מגוונות ובשיתופי פעולה מקוריים ומיוחדים‪ :‬יוני רכטר בבית אבי חי בירושלים‪ ,‬מקהלת‬
‫שחר בפסטיבל אבו גוש ובמרכז אלמא לאמנויות בזכרון יעקב‪ ,‬התזמורת הסימפונית הישראלית‬
‫ראשון‪-‬לציון‪ ,‬וכן בתוכניות טלוויזיה ורדיו שונות‪ .‬בשנת ‪ 2012‬ראה אור אלבומה הראשון מגרנדה‬
‫לירושלים‪ ,‬אשר הוביל להשתתפות החמישייה בתחרות הבינלאומית למוזיקה יהודית באמסטרדם‪,‬‬
‫שם זכתה בשני פרסים‪.‬‬
‫ערן ראמי‪ ,‬יליד ישראל‪ ,‬החל בנגינת פסנתר בגיל ‪ 6‬ובנגינת חצוצרה בגיל ‪ .12‬לאחר לימודיו בתיכון‬
‫תלמה ילין‪ ,‬ערן עשה את שירותו הצבאי בתזמורת חיל‪-‬האוויר‪ .‬הוא למד בבית הספר הגבוה לאמנויות‬
‫בברלין אצל פרופ' קונרדין גרוט (הפילהרמונית של ברלין) בו השלים תואר ראשון‪ .‬במהלך שהותו שם‬
‫היה גם סטודנט באקדמיה ע"ש הרברט פון קאראיאן‪ ,‬במסגרתה ניגן עם התזמורת הפילהרמונית של‬
‫ברלין במשך שנתיים‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2002-1995‬שימש כנגן חצוצרה ראשון בתזמורת הסימפונית ירושלים רשה"ש‪ .‬החל מעונת‬
‫‪ 2005-6‬הינו חבר בתזמורת הפילהרמונית הישראלית‪ .‬בנוסף מופיע גם כמנצח‪ ,‬כסולן ובקונצרטים‬
‫קאמריים בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫יום רביעי ‪ / 16.9.2015 /‬ג' בתשרי תשע"ו‬
‫‪2015 Prime Minister's‬‬
‫– ‪Prize for Composers‬‬
‫‪Award Cermeony‬‬
‫טקס הענקת פרס יצירה‬
‫לקומפוזיטורים מטעם‬
‫ראש הממשלה לשנת תשע"ה‬
‫‪Wednesday, 16.9.2015‬‬
‫‪Netanya Cultural Center Auditorium‬‬
‫יום רביעי‪ ,‬ג' בתשרי תשע"ו‪16.9.2015 ,‬‬
‫היכל התרבות נתניה‬
‫‪Recipients:‬‬
‫‪Gideon Lewensohn‬‬
‫הזוכים‪:‬‬
‫גדעון לבינסון‬
‫‪Maya Dunietz‬‬
‫מאיה דוניץ‬
‫‪Hadas Pe'ery‬‬
‫הדס פארי‬
‫‪Yonatan Cnaan‬‬
‫יונתן כנען‬
‫‪Ziv Cojocaru‬‬
‫‪Gury Agmon‬‬
‫זיו קוז'וקרו‬
‫גורי אגמון‬
‫תכנית הטקס‪:‬‬
‫דברי ברכה‪:‬‬
‫חה"כ מירי רגב – שרת התרבות והספורט‬
‫גב' מרים פיירברג – ראש עיריית נתניה‬
‫מר אהרון ידלין – יו"ר ועד הנאמנים‬
‫פרופ' גדעון לבינסון – נציג הזוכים‬
‫צוות השופטים בתחום המוזיקה הכללית‬
‫פרופ' מירה זכאי – יו"ר | תומר יריב | יובל צורן‬
‫צוות השופטים בתחום הג'ז‬
‫אלי מגן – יו"ר | פרופ' ירון גוטפריד | אלברט פיאמנטה‬
‫ועד הנאמנים‬
‫אהרון ידלין – יו"ר‬
‫גב' דבורה בן דוד‬
‫ד"ר אלונה שגיא‬
‫ד"ר אייל אדלר‬
‫פרופ' ארי בן שבתאי‬
‫פרופ' יהודה סקורניק‬
‫עו"ד אורון שוורץ‬
‫פרופ' איתן שטיינברג‬
‫זוכי הפרס לדורותיהם‬
‫‪1 985‬‬
‫‪1986‬‬
‫‪1987‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1999‬‬
‫יעקב גלבוע‬
‫סרג׳יו נטרא‬
‫אבל ארליך‬
‫אריק שפירא‬
‫יצחק סדאי‬
‫דן יוהס‬
‫יוסי מר‪-‬חיים‬
‫רון וידברג‬
‫יוסי פלס‬
‫רחל גלעין | אנדרה היידו | ינעם ליף‬
‫מאיר מינדל | ראובן סרוסי | משה רסיוק‬
‫עודד זהבי | חיים פרמונט | ישי קנול‬
‫איתמר ארז | ארי בן‪-‬שבתאי | מיכאל וולפה‬
‫ציפי פליישר | עודד אסף | מנחם ויזנברג‬
‫צבי אבני | אהרון חרל"פ | בנימין יוסופוב‬
‫‪2 000‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫יוסף ברדנשווילי | בוריס פיגובט | ראובן קז'ילוטי‬
‫בטי אוליברו | חיים אלכסנדר‬
‫משה גסנר | אבנר דורמן | מנחם צור‬
‫שרה שהם | קרל וולניאנסקי‬
‫משה זורמן | ליאור נבוק | ישראל שרון‬
‫הגר קדימה | בעז בן‪-‬משה | אריאל דוידוב‬
‫גדעון לבינסון | מרק קופיטמן | גיל שוחט‬
‫ויסאם ג'ובראן | איגור גלפרין | מיכאל דמיאן‬
‫איליה חפץ | ולדימיר שקולניק‬
‫אלה מילך‪-‬שריף | דינה סמורגונסקיה‬
‫גד אברהמי | ארי בן‪-‬שבתאי‬
‫אבי ליבוביץ' | רונן שפירא‬
‫אורי ברנר | יצחק ידיד | מיכאל ליבמן‬
‫ינעם ליף | אראל פז | אלי דג'יברי‬
‫אבי אדריאן | גלעד הוכמן | אירנה סבטובה‬
‫ריצ'רד פרבר | אביה קופלמן | איתן שטיינברג‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫עומר אביטל | חנה אג'יאשוילי‬
‫איל אדלר | פרץ (פיריס) אליהו‬
‫בנימין יוסופוב | רפי קדישזון‬
‫בטי אוליברו | הילת בן‪-‬קנז‬
‫דניאל גלאי | דן יוהס‬
‫מתן פורת | אלברט בגר‬
‫אבנר חנני | דגנית אליקים | עמוס אלקנה‬
‫שי כהן | יוסף ברדנשווילי | אילם סאלם‬
‫ילנה סוקולובסקי | רון וידברג | גלעד כהן‬
‫ליאור נבוק | מנחם צור | דניאל זמי ר‬
‫הדס גולדשמידט‪-‬חלפון | מרינה גלר‬
‫מנחם ויזנברג | יונתן קרן | רמי שולר | זהר שרון‬
‫נטע אלוני | אלונה אפשטיין | עמנואל ואל‬
‫מיכאל וולפה | יואב תלמי | סטיבן הורנשטיין‬
‫ירון גוטפריד | מרגרט ליאת וולף‬
‫עודד זהבי | אהרון חרל"פ | שרה שהם‬
‫אבישי כהן‬
‫נתניה ‪16.9‬‬
‫דברי ראש הממשלה לזוכים בפרס יצירה לקומפוזיטורים‬
‫מטעם ראש הממשלה לשנת תשע"ה‬
‫כלות וחתני הפרס היקרים‪,‬‬
‫בזכייתכם בפרס ראש הממשלה בתחום ההלחנה אתם זוכים להכרה נוספת בכישרונכם הייחודי‬
‫בתחום ההלחנה הקלאסית והג'אז‪ .‬היום אתם מצטרפים למועדון מצומצם ויוקרתי של יוצרות‬
‫ויוצרים ישראלים שזכו בפרס זה על תרומתם להעשרת וגיוון המוסיקה הישראלית בת זמנינו‪.‬‬
‫בעשייתכם המוזיקלית אתם מעמיקים את יסודות התרבות הישראלית בתחום המוזיקה הישראלית‪,‬‬
‫ועל כך אתם ראויים להערכה והוקרה‪ .‬אני בטוח שכל אחת ואחד מכם משמש מקור השראה‪ ,‬אישי‬
‫ומקצועי‪ ,‬לדור הצעיר של המוזיקאים והמלחינים בישראל‪.‬‬
‫גדעון לבינסון‪ ,‬זיו קוז'וקרו‪ ,‬מאיה דוניץ‪ ,‬יונתן כנען‪ ,‬הדס פארי‪ ,‬גורי אגמון‪ ,‬אני בטוח שתנצלו את‬
‫זכייתכם זו לטובת המשך התפתחותכם האישית ולמען המשך התקדמותכם המקצועית‪.‬‬
‫אני מברך את ועד נאמני פרס היצירה מטעם ראש הממשלה‪ ,‬ובראשם יו"ר הוועד אהרון ידלין‪ .‬ברכות‬
‫לשני צוותי השיפוט על עבודתם המסורה ובחירתם המקצועית‪.‬‬
‫שאו ברכה‬
‫בברכה‬
‫בנימין נתניהו‬
‫דבר יו"ר ועד הנאמנים של קרן פרסי היצירה‬
‫אנו מעניקים גם השנה ששה פרסי יצירה מטעם קרן ראש הממשלה – חמישה בתחום המוזיקה‬
‫הקונצרטנטית ואחד בתחום הג'ז‪ .‬לשם כך הקמנו שני צוותי שיפוט ואני מודה ומוקיר את השופטים‬
‫שהקדישו זמן רב ודיונים מעמיקים למלאכת השיפוט‪.‬‬
‫שפת הצלילים – בשונה משפת המילים – היא אוניברסאלית‪ .‬אין צורך‪ ,‬כמו בספרות‪ ,‬לתרגום משפה‬
‫לשפה‪ ,‬ויחד עם זאת קיימת מוזיקה לאומית‪ ,‬אתנית‪ ,‬ייחודית‪ ,‬סגולית‪ .‬ולנו יש כבר מוזיקה ישראלית‬
‫עשירה‪ ,‬היונקת מההוויה המורכבת של המדינה וכן ממסורת דורות‪ ,‬משילוב סגנונות וממפגש שבטי‬
‫ישראל המתקבצים במדינה‪.‬‬
‫פרסי ראש הממשלה נועדו לעודד את היצירה הישראלית המקורית‪ .‬והפרס איננו רק ציון לשבח‬
‫ותעודת כבוד‪ ,‬הוא מענק כספי מכובד למלחין‪ ,‬המאפשר לו שנת התפנות לכתיבה וליצירה מוזיקלית‪.‬‬
‫המערכת הממלכתית מצווה לסייע ליוצרים בתחומי האמנות השונים; בו תרבות ואמנות אינן‬
‫מותרות‪ ,‬אלא מותר האדם ומותר החברה‪.‬‬
‫ולכם – המלחינים הזוכים – תודה נאמנה על תרומתכם ליצירה המוזיקלית המקורית ולחינוך העם‬
‫והדור הצעיר לאהבת היופי שבמוזיקה‪.‬‬
‫איחולים נאמנים להמשך של יצירה איכותית ורבת השראה לאורך ימים ושנים‪.‬‬
‫אהרון ידלין‬
‫יו"ר הקרן‬
‫‪24‬‬
‫יום רביעי ‪ / 16.9.2015 /‬ג' בתשרי תשע"ו‬
‫גדעון לבינסון‬
‫(נ' ‪)1954‬‬
‫דור חמישי בירושלים‪ ,‬אב לשמונה וסב לחמישה עשר‪ .‬למד צ'לו‪ ,‬קונטרבס וקומפוזיציה באקדמיה‬
‫למוסיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל אביב‪ .‬מוריו באקדמיה היו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬עוזי ויזל‪ ,‬גבי וולה‪,‬‬
‫רמי שבלוב ואנדרה היידו‪ .‬המשיך בלימודי דוקטורט במכון פיבודי בבולטימור‪ ,‬שם למד ניצוח‬
‫תזמורות‪ ,‬תחום בו השתלם במקומות נוספים ובקורסים של המנצח והמורה סרגיו צ'ליבידקה‪ .‬ניגן‬
‫כקונטרבסיסט עם רוב התזמורות וההרכבים בארץ בסוף שנות השבעים‪ ,‬מהן כשנתיים בתזמורת‬
‫הפילהרמונית הישראלית‪ .‬עם שובו ארצה יסד עם מורו וידידו אנדרה היידו את התכנית לדוקטורנטים‬
‫בקומפוזיציה באוניברסיטת בר אילן בה הוא משמש כפרופסור לקומפוזיציה‪.‬‬
‫יצירותיו הוזמנו ובוצעו על ידי תזמורות והרכבים רבים‪ ,‬ביניהם הסימפונית של סינסנאטי‪ ,‬הסימפונית‬
‫ירושלים רשות השידור‪ ,‬והתזמורות הקאמריות של שטוטגרט וציריך‪ .‬השתתף עם יצירותיו‬
‫בפסטיבלים רבים‪ ,‬ביניהם הפסטיבלים של שווצינגן ושלזוייג‪-‬הולשטיין‪ ,‬פסטיבל המוזיקות במארסיי‬
‫ופסטיבל ישראל בירושלים‪ .‬השתתף כמלחין אורח בפסטיבלים למוזיקה קאמרית באוסלו ובסנטה‪-‬‬
‫פה‪ ,‬ניו מכסיקו‪ .‬זכה בפרסים ומענקים ביניהם מהאקדמיה לאמנויות בבוואריה והאקדמיה לאמנויות‬
‫וספרות ברומא‪ ,‬ופרס אקו"ם‪.‬‬
‫יצירותיו הוקלטו בתקליטורים של חברת ‪ ECM‬ו‪ Sony-‬ופורסמו על ידי הוצאת ‪ Peermusic‬בהמבורג‪.‬‬
‫לגדעון לבינסון עניין רב שנים בספרות ושירה מודרניים כפי שבא לידי ביטוי ברביעיית המיתרים‬
‫אודרדק על‪-‬פי סיפור קצר של קפקא‪ ,‬במיקרו אופרה חדשה ‪ Parabola Aquillence‬על‪-‬פי העיט של‬
‫קפקא‪ ,‬המוצגת בצרפת ‪ ,‬ובקברט האינסטרומנטלי שישה מוזיקאים בעקבות ברונו שולץ שכתב עבור‬
‫חברת ‪ .ECM‬בשנים האחרונות הוא עוסק גם בלימודי גאגא‪ ,‬שיטת תנועה של הכוריאוגרף אוהד נהרין‪,‬‬
‫וחוקר את הקשר בין תנועה‪ ,‬ג'סטה‪ ,‬יצירה וביצוע מוזיקליים‪ ,‬תחום אותו הוא מלמד את תלמידיו‬
‫באוניברסיטה ובמיוחד בסדנאות שונות בארץ ובעולם‪.‬‬
‫נימוקי השופטים‬
‫מלחין ותיק‪ ,‬עם קול אישי וזהות ברורה מאד‪ ,‬עם סקרנות אינטלקטואלית ללא גבולות‪ ,‬שמוצאת‬
‫את תרגומה ביצירה‪ ,‬ובדיאלוגים מוזיקליים נדירים ביופיים עם סופרים כמו פרנץ קפקא ביצירתו‬
‫רביעיית אודראדק ועם ברונו שולץ ביצירתו התיאטרונית ששה מוזיקאים בחיפוש אחר ברונו שולץ‬
‫להרכב כלים לא שגרתי (צימבלון‪ ,‬אקורדיאון‪ ,‬כינור‪ ,‬קלרינט‪ ,‬חצוצרה וקונטרבס) מעוררים סקרנות‬
‫רבה לגבי יצירותיו העתידיות‪ .‬כתיבה מרתקת ומשוכללת מבחינה טכנית‪-‬קומפוזיטורית ובעיקר‬
‫אמירה וקול מאוד אישיים‪ .‬יש במוזיקה ובשפה של לבינסון גיוון וגמישות רבים‪ ,‬ויחד עם זה ניכר‬
‫מרכז ברור של שפה אישית‪ ,‬שיש בה שילוב מעניין של רומנטיקה מאוחרת מחד ושכלתנות מדויקת‬
‫מאידך‪ ,‬ובין השניים מקשרת ראיית עולם מעמיקה‪.‬‬
‫מאיה דוניץ‬
‫(נ' ‪)1981‬‬
‫מלחינה‪ ,‬פסנתרנית ואמנית סאונד‪ .‬לאורך שנות עבודתה מחפשת תמיד דרכים חדשות ואמצעים‬
‫חדשים ליצור מוזיקה ואמנות ומתנסה עם עיצובם של נופי‪-‬סאונד המשלבים טכנולוגיות דיגיטליות‬
‫וכלים אקוסטיים‪ .‬היא משלבת ביצירותיה טכנולוגיות מתקדמות עם טכניקות קלאסיות של נגינה‪,‬‬
‫שירה והקלטה‪ .‬עבודותיה נעות בין הלחנה לאנסמבלים לנגינה ושירה עם להקות‪ ,‬ובכלל זה ביצוע‬
‫מוזיקה עכשווית‪ ,‬וכן אלתור חופשי בהופעות סולו ושיתופי פעולה בארץ ובעולם‪ .‬לצד ההלחנה‬
‫והנגינה בהרכבים שונים‪ ,‬יוצרת דוניץ עבודות בימתיות‪-‬מוזיקליות‪ ,‬מיצבי סאונד‪ ,‬אלמנטים פיסוליים‬
‫ופרויקטים מיוחדים‪.‬‬
‫הקשרי העבודה של דוניץ חוצים את המדיום המוזיקלי לפלסטי‪ ,‬לתיאטרון ולפרפורמנס‪ .‬בעבודותיה‬
‫היא מתיכה את תחומי האמנות השונים לכדי גוש חומר אחד עמו היא עובדת‪ ,‬המורכב מהחלל‪,‬‬
‫מהעצמים שבתוכו‪ ,‬מהגוף והתודעה הנוכחים בחלל ומההדהודים והמקצבים הנוצרים בין האלמנטים‬
‫השונים‪.‬‬
‫נימוקי השופטים‬
‫קול מעניין ומיוחד בסצנת המוזיקה העכשווית‪ .‬אמן מחפש‪ ,‬עם שפע גדול של רעיונות‪ ,‬יכולת להניע‬
‫אנשים אחרים ליצירה ובעלת היכרות רוחבית ומעמיקה עם ז'אנרים שונים ומגוונים ודיאלוג מרתק אתם‪.‬‬
‫האומץ לבדוק גבולות ביצירותיה מכל זווית אפשרית‪ ,‬השימוש בטכניקות מתקדמות יחד עם ידע‬
‫מעמיק במסורת הקלאסית‪ ,‬הם שנותנים לעבודתה את הממד והערך המוסף‪ ,‬אותו אנו מחפשים‬
‫באמן שנמצא בנקודת זינוק משמעותית‪.‬‬
‫הדיאלוג המתמשך והגמיש שלה עם הרכבי מוזיקה שונים אלה מאלה‪ ,‬בארץ ובעולם‪ ,‬מיצבי הסאונד‬
‫והעבודות הבימתיות שיצרה‪ ,‬יכולת האלתור החופשי בנגינתה‪ ,‬אשר באה לידי ביטוי גם ביצירותיה‪ ,‬כל‬
‫אלה מציבים תמונה עשירה של אמנית יוצרת‪ ,‬שאין ספק כי תתרום רבות לעולם המוזיקה הישראלית‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫נתניה ‪16.9‬‬
‫הדס פארי‬
‫(נ' ‪)1986‬‬
‫מלחינה ומורה המתמחה במוזיקה ניסיונית ואלקטרונית‪ .‬בעלת תואר ראשון בהלחנה ותיאוריה‬
‫ממאנס קולג' בניו יורק‪ ,‬תואר שני במוזיקולוגיה ומוזיקה ממוחשבת מאוניברסיטת פריז ‪ 8‬ותואר שני‬
‫נוסף במוזיקה אלקטרונית מביה"ס הגבוה למוזיקה האנס אייזלר בברלין‪ .‬בין מוריה נמנים פיליפ לרו‪,‬‬
‫ז'אן לוק ארבה ווולפגנג הייניגר‪ .‬השתלמה בכיתות אמן בהדרכת חיה צ'רנובין‪ ,‬ג'ונתן הרבי ורבקה‬
‫סונדרס בין היתר וכן בפסטיבלים וקורסים באירופה ובארץ‪ ,‬ביניהם אקדמיית ‪( ircam‬פריז‪/‬גלזגו)‪,‬‬
‫פסטיבל ‪( Impuls‬אוסטריה) ופסטיבל ‘צליל מעודכן' (תל אביב)‪.‬‬
‫יצירותיה מוזמנות על ידי גופים רבים בארץ‪ ,‬באמריקה ואירופה‪ ,‬ביניהם ‪( ircam‬צרפת)‪ ,‬אנסמבל‬
‫מיתר‪ ,‬אנסמבל המאה ה‪ ,21-‬אנסמבל ‪( Musik Fabrik‬גרמניה)‪ ,‬וה‪( Chelsea Symphony-‬ניו יורק)‪.‬‬
‫בשנים האחרונות משתפת הדס פעולה עם במאים וכוריאוגרפים בארץ ואירופה בכתיבת מוזיקה‬
‫אלקטרונית לאופרות‪ ,‬מחזות והופעות מחול‪.‬‬
‫בעלת ניסיון הוראה נרחב‪ ,‬הדס עוסקת בהוראת מוזיקה אלקטרונית ובת זמננו באוניברסיטת תל‬
‫אביב ובבי"ס תיכון מקיף ה' בראשל"צ‪ .‬בנוסף מלמדת הדס בקונסרבטוריון ‘פוליפוני' ביפו ומעבירה‬
‫פעילויות מוזיקליות לילדי פליטים במסגרת עמותת אליפלט‪.‬‬
‫נימוקי השופטים‬
‫צעירת הזוכים‪ ,‬עם שפה משלה‪ ,‬וניסיונות מרתקים במתיחת המנעד ואפשרויות ההבעה של כלים‬
‫וקולות מעבר לגבולותיהם הטבעיים‪ .‬העשייה האקספרימנטלית שלה‪ ,‬תוך ניצול מערכות אלקטרו‪-‬‬
‫אקוסטיות ואינטראקטיביות לשימוש בקול ולעיבוד סאונד‪ ,‬הם ייחודיים לדרכה של הדס במוזיקה‬
‫כמלחינה‪ ,‬והגופים אתם היא משתפת פעולה בארץ ובעולם מאפשרים לה ביטוי מוזיקלי מסקרן עד‬
‫מאד‪ .‬אין ספק שתרומתה לבימת המוזיקה העכשווית בישראל תהיה משמעותית ועשירה‪.‬‬
‫יונתן כנען‬
‫(נ' ‪)1977‬‬
‫מלחין ומנצח‪ ,‬יליד רמת גן‪.‬‬
‫בוגר תואר ראשון ושני בקומפוזיציה מהאקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫מוריו לקומפוזיציה היו יצחק סדאי‪ ,‬יוסף דורפמן וראובן סרוסי; מוריו לניצוח היו מנדי רודן ונועם‬
‫שריף‪ .‬יונתן השתלם בלימודי קומפוזיציה וניצוח באוניברסיטת אינדיאנה בבלומינגטון וב‪CCM-‬‬
‫בסינסינטי‪ ,‬כמו‪-‬גם בכיתות אמן בניצוח תזמורת עם המנצחים זובין מהטה‪ ,‬פיירו בלוג'י‪ ,‬קנת' קיסלר‬
‫ודיאן וויטרי‪.‬‬
‫יונתן הלחין את האופרה הקאמרית גרטה והמירוץ לחלל אשר זכתה בתמיכת מועצת מפעל הפיס‬
‫לתרבות ואמנות ‪ 2013‬ובפרס פסטיבל 'חג המחזמר' ‪ ,2014‬במסגרתו עלתה כמחזמר אופראי בהפקה‬
‫מלאה‪ .‬האופרה עוסקת בנערה המעזה לחלום בגדול ברוסיה הקומוניסטית ערב שיגורו של יורי גגרין‬
‫לחלל‪ .‬את התפקיד הראשי (גרטה) שרה זמרת הסופרן דניאלה לוגסי‪ ,‬כשלצידה זמרי האופרה יעל‬
‫לויטה‪ ,‬גיא מנהיים‪ ,‬דניאלה סקורקה‪ ,‬ענת צ'רני‪ ,‬השחקנית שרית וינו אלעד ועוד‪.‬‬
‫לצד הלחנת יצירות קונצרטנטיות‪ ,‬פעיל יונתן בתחום המוזיקה הקלה כמלחין‪ ,‬זמר ויוצר של שירים‬
‫ומופעים מוזיקליים ייחודיים‪ .‬יחד עם השחקן שמעון מימרן והמוזיקאי אדם מדר‪ ,‬יצר יונתן את‬
‫המופע שירים באשדודית והלחין את שיריו‪ .‬המופע מבוסס על ספרו של המשורר סמי שלום שטרית‬
‫ועוסק בשאלות של שייכות וזהות דרך חוויותיהם של עולי מרוקו לארץ באשדוד של שנות השישים‪.‬‬
‫שירים באשדודית‪ ,‬בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לתרבות ואמנות‪ ,‬זכה למעמד של מופע "קאלט"‬
‫תרבותי הסוחף אחריו קהל נאמן בארץ ובעולם‪.‬‬
‫יונתן הוא זוכה פרס אקו"ם ‪ 2013‬על יצירתו נתיבי אור שהוגשה בעילום שם‪ ,‬זוכה פרס ראשון‬
‫בתחרות הקומפוזיציה של האקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל אביב (‪ )2001‬וזוכה מלגות קרן‬
‫התרבות אמריקה ישראל בקומפוזיציה‪.‬‬
‫מייסד ועומד בראש התכנית למוזיקה דיגיטלית במרכז חינוך ליאו בק‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫נימוקי השופטים‬
‫קול רענן ומקורי עד מאד בשדה המוזיקה המקומית הקלאסית עם גיחות מרשימות לז'אנרים‬
‫אחרים‪ .‬מלחין מעניין עם מגוון רחב של יכולות לתמרן בין סגנונות בקלות יחסית ולשמור על איכות‬
‫גבוהה בכולם‪ .‬ראויים לציון ההומור באופרה גרטה והמרוץ לחלל‪ ,‬השימוש שלו בטקסט וההבנה‬
‫של דרמטורגיה‪ .‬יצירותיו למגוון כלי סולו‪ ,‬הרכבים כליים וקוליים (סקסופון‪ ,‬מרימבה‪ ,‬אנסמבל כלי‬
‫נשיפה‪ ,‬לקול‪ ,‬למקהלה א‪-‬קפלה ועוד‪ )...‬מעידות על חיפוש מתמיד של אופני הבעה‪ .‬שיתופי הפעולה‬
‫שלו עם משוררים ישראלים למן שירים באשדודית עם המשורר סמי שלום שטרית‪ ,‬ועד למופע‬
‫המשותף עם המשוררת נועם פרתום‪ ,‬מעידים על גישה פתוחה וסקרנית להתנסות בז'אנרים שונים‪,‬‬
‫ובכולם ניכר הרקע הקלאסי בלי לאבד לרגע את המחויבות לחידוש ולטקסט המקורי שעומד מולו‬
‫כמלחין וכמבצע‬
‫‪26‬‬
‫יום רביעי ‪ / 16.9.2015 /‬ג' בתשרי תשע"ו‬
‫זיו קוז'וקרו‬
‫(נ' ‪)1977‬‬
‫מלחין‪ ,‬מנצח ומעבד‪ .‬בוגר האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‪ .‬סיים בהצטיינות תואר שני‬
‫בקומפוזיציה כתלמידם של המלחינים חיים פרמונט וצבי אבני‪ .‬כמו כן‪ ,‬השתלם בקומפוזיציה אצל‬
‫המלחינים פיליפ לרו (צרפת)‪ ,‬פביאן פניסלו (ספרד) ואיבן פדלה (איטליה)‪ .‬נוסף‪ ,‬סיים בהצטיינות‬
‫תואר שני בניצוח כתלמידו של ד"ר יבגני צירלין‪ ,‬והשתלם בכיתות האמן של פביאן פניסלו (ספרד)‪,‬‬
‫ושל פייר אנדרה וולד (צרפת)‪.‬‬
‫יצירותיו בוצעו בארץ ובעולם במסגרות כגון פסטיבל ‪ MATA‬למוזיקה עכשווית בניו יורק‪ ,‬פסטיבל‬
‫‪ ISCM‬בסלובניה‪ ,‬חג המוסיקה הישראלית‪ ,‬פסטיבל ‘צלילים במדבר'‪ ,‬תחרויות האביב‪ ,‬קול המוסיקה‬
‫הקאמרית בגליל העליון‪ ,‬ולאחרונה באולם ה‪ Konzerthaus-‬בברלין במסגרת פסטיבל ‪Young Euro‬‬
‫‪ Classic‬ועוד‪ ,‬על‪-‬ידי מיטב האנסמבלים והתזמורות‪ ,‬ביניהם‪ :‬אנסמבל מיתר‪ ,‬הרביעייה העכשווית‪,‬‬
‫אנסמבל טמפרה‪ ,‬הסינפונייטה הישראלית באר שבע‪ ,‬התזמורת הקאמרית הישראלית‪ ,‬הפילהרמונית‬
‫הצעירה ווימאר‪-‬ירושלים בניצוח מיכאל זאנדרלינג‪ ,‬הפסנתרן עמית דולברג‪ ,‬אמן כלי ההקשה תומר‬
‫יריב ועוד‪.‬‬
‫כמנצח הופיע עם הסינפונייטה הישראלית באר שבע‪ ,‬הקאמרית הישראלית‪ ,‬הסימפונית חיפה‪,‬‬
‫הפילהרמונית הישראלית‪ ,‬הפילהרמונית של בוטושאן ברומניה‪ ,‬הסימפונית אשדוד‪ ,‬נתניה הקאמרית‬
‫הקיבוצית‪ ,‬סימפונט רעננה‪ ,‬אנסמבל מיתר‪ ,‬אנסמבל זמרי מורן ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניצח על הקלטות רבות‬
‫בשדה המוזיקה הפופולרית ושיתף פעולה כמעבד‪ ,‬מפיק ופסנתרן עם בכירי האמנים בארץ‪.‬‬
‫כמעבד כתב למיטב ההרכבים הקאמריים והתזמורות בארץ‪ ,‬לרבות הפילהרמונית הישראלית‪,‬‬
‫הסימפונית הישראלית ראשון לציון‪ ,‬הסימפונית ירושלים רשות השידור‪ ,‬הסימפונית חיפה‪ ,‬סימפונט‬
‫רעננה‪ ,‬נתניה הקאמרית הקיבוצית‪ ,‬אנסמבל סולני תל אביב‪ ,‬אנסמבל מיתר ועוד‪ .‬קוז'וקרו מלמד‬
‫באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ומכהן כחבר מועצה באיגוד הקומפוזיטורים בישראל‪.‬‬
‫נימוקי השופטים‬
‫מוזיקאי רב תחומי‪ ,‬שנסיונו הרב כמנצח הוא ביסוד כתיבתו המרתקת והמקורית כמלחין‪ ,‬שמכיר‬
‫היטב את מרחב הביטוי של הכלים להם הוא כותב‪ .‬יצירותיו מגוונות ובעלות שפה עשירה ומגובשת‬
‫ויד בוטחת‪ ,‬עם יכולת ביטוי רבת רבדים‪ ,‬עם מצלולים יפהפיים‪ ,‬וטיפול מרשים הן בקולות הסולניים‬
‫של כלי התזמורת והן בקולה המלא כגוף גדול ורחב‪ .‬מלחין מיומן עם שפה מקורית ורבת צבעים‪,‬‬
‫עם חיפוש מתמיד אחר דרכי הבעה ושפה משלו‪ .‬גם עבודתו כמעבד מוזיקלי ראויה לציון מיוחד‪,‬‬
‫בחיבורים שהוא יוצר בכתיבתו בין הז'אנרים השונים של המוזיקה הנוצרת בארץ‪.‬‬
‫גורי אגמון‬
‫(נ' ‪)1951‬‬
‫יליד תל אביב‪ .‬בין מוריו נמנים יצחק אדל‪ ,‬גיורא פיידמן‪ ,‬מל קלר‪ ,‬אלברט פיאמנטה‪ ,‬אבל ארליך‪ ,‬ג'ו‬
‫ויולה‪ ,‬פיל ווילסון‪ ,‬הרב פומרוי‪ ,‬דייב ליבמן‪ ,‬פיל וודס וינעם ליף‪ .‬מחזיק בתואר ראשון בקומפוזיציה‬
‫בהצטיינות ממכללת ברקלי בבוסטון ובתואר שני בקומפוזיציה בהצטיינות מהאקדמיה למוסיקה‬
‫ולמחול בירושלים‪ .‬שנים רבות ניגן סקסופון בתזמורת הפילהרמונית ובתזמורת הסימפונית ירושלים‬
‫רשות השידור‪ .‬כנגן ג'אז וכמעבד שיתף פעולה בהופעות ובהקלטות עם דייב ליבמן‪ ,‬אדו לובו‪ ,‬קלאודיו‬
‫רודיטי‪ ,‬ננסי קינג‪ ,‬דייויד עמרם‪ ,‬דבורה בראון‪ ,‬טרי‪-‬לין קרינגטון‪ ,‬פרנקו ד'אנדריאה‪ ,‬ג'ימי ווית'רספון‪,‬‬
‫סטיב טורה‪ ,‬בילי דרוז‪ ,‬לארי מונרו וג'ודי סילבנו‪.‬‬
‫היה חבר בחמישיית 'משיכת יתר'‪ ,‬בדואט 'נרונסקי‪-‬אגמון' ובהרכבי ג'אז נוספים‪ ,‬איתם הקליט רבות‬
‫מיצירותיו ואיתם הופיע בפסטיבל ישראל‪ ,‬בפסטיבל הג'אז בים האדום ובפסטיבלים נוספים‪.‬‬
‫יצירותיו ‪ Offkey‬ו‪ Renovation-‬לסקסופון ותזמורת ביג בנד בוצעו והוקלטו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬ע"י אלי דג'יברי‬
‫ותזמורת הג'אז חולון‪ .‬יצירתו המוזיקה יודעת לביג בנד ומקהלה‪ ,‬למילים של אבות ישורון‪ ,‬הוזמנה‬
‫ובוצעה בחג המוסיקה ‪ 2012‬ע"י רביעיית תלמוס והביג בנד של הוד השרון‪ .‬יצירתו קונצ'רטו גרוסו‬
‫לרביעיית כלי נשיפה ותזמורת קאמרית בוצעה בחג המוסיקה ‪ 2011‬ע"י רותי רון‪ ,‬תמר ענבר‪ ,‬דניאל‬
‫מזעקי‪ ,‬אלון ראובן ואנסמבל סולני תל אביב בניצוח ברק טל‪ .‬יצירתו ערגה לקלרינט ותזמורת הוזמנה‬
‫ובוצעה ע"י שמואל אחיעזר עם תזמורת סימפונט רעננה וגם עם התזמורת הסימפונית ירושלים רשות‬
‫השידור בניצוח לוקאס פוס‪.‬‬
‫הלחין מוזיקה להצגות תיאטרון שהועלו בתיאטרון הקאמרי‪ ,‬תיאטרון באר שבע‪ ,‬החאן הירושלמי‪,‬‬
‫סמינר הקיבוצים ופסטיבל עכו לתיאטרון אחר‪ ,‬שם קיבל פרס ראשון על המוזיקה‪ .‬כתב עיבודים‬
‫שהוזמנו ובוצעו ע"י התזמורת הפילהרמונית‪ ,‬התזמורת הסימפונית ירושלים‪ ,‬התזמורת הסימפונית‬
‫ראשון לציון וסימפונט רעננה‪ .‬משמש מנצח ומנהל מוזיקלי של תזמורות הביג בנד של הוד השרון‪,‬‬
‫רחובות ושל בי"ס רימון‪ .‬נמנה עם מייסדי בי"ס רימון לג'אז ולמוזיקה בת זמננו‪ ,‬כיהן בו כמנהל‬
‫האקדמי‪ ,‬ומשמש בו כמורה בכיר‪ .‬נמנה עם צוות המורים שהקים את התוכנית למוזיקה רב תחומית‬
‫באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‪ .‬כיהן באקדמיה כראש התוכנית ומשמש בה כמרצה בכיר‪.‬‬
‫נימוקי השופטים‬
‫יצירותיו של גורי אגמון מאופיינות ברמה אמנותית גבוהה‪ ,‬בקול אישי ומקוריות המשקפות ידע נרחב‬
‫בז'אנרים שונים וחשיבה תזמורתית‪ .‬גורי אגמון בעל עשייה רבת שנים בתחום החינוך‪ ,‬ממייסדי רימון‬
‫ובעל השפעה על דור שלם של מוזיקאים בולטים בארץ‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫נתניה ‪16.9‬‬
‫‪Gala Opening Concert‬‬
‫‪and Prime Minister‬‬
‫‪Composers' Award‬‬
‫‪Ceremony‬‬
‫קונצרט פתיחה חגיגי‬
‫וטקס חלוקת פרסי‬
‫ראש הממשלה‬
‫לקומפוזיטורים‬
‫‪Wednesday, 16.9.2015‬‬
‫‪20:30, Netanya Cultural Center Auditorium‬‬
‫‪Moshe Rasiuk: East Wind for chamber orchestra‬‬
‫יום רביעי‪ ,16.9.2015 ,‬ג' בתשרי תשע"ו‬
‫‪ ,20:30‬היכל התרבות נתניה‬
‫'‪10‬‬
‫)‪Award Ceremony (see page 23‬‬
‫ת‬
‫משה רסיוק‪ :‬קדים לתזמורת קאמרי ‬
‫טקס חלוקת הפרסים (ראה עמוד ‪)23‬‬
‫‪Josef Tal: Concerto for cello and string orchestra‬‬
‫'‪17‬‬
‫יוסף טל‪ :‬קונצ'רטו לצ'לו ותזמורת כלי קשת‬
‫‪Gil Shohat: Concerto for guitar and orchestra‬‬
‫'‪25‬‬
‫גיל שוחט‪ :‬קונצ'רטו לגיטרה ותזמורת כלי קשת‬
‫‪Jonathan Gotlibovich – cello‬‬
‫‪Liat Cohen – guitar‬‬
‫‪The Israel Netanya Kibbutz Orchestra‬‬
‫‪Conductor: Uri Segal‬‬
‫יונתן גוטליבוביץ' – צ'לו‬
‫ליאת כהן – גיטרה‬
‫תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית‬
‫מנצח‪ :‬אורי סגל‬
‫צילום‪ :‬דודו בכר‬
‫הקונצרט מוקדש לזכרה של מיכל זמורה‪-‬כהן (‪)2015-1926‬‬
‫מיכל כיהנה כחברה בוועדת ההיגוי של חג המוסיקה הישראלית ה‪18-‬‬
‫בעבר עמדה בראש האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‪ ,‬הקימה את קול המוסיקה ושמשה‬
‫במשך ‪ 23‬שנים כמנהלת חטיבת המוזיקה בקול ישראל‪ ,‬כיהנה כראש חבר השופטים בתחרות הפסנתר‬
‫הבינלאומית על שם רובינשטיין כיהנה כיו״ר המדור למוסיקה שליד משרד התרבות בשתי תקופות כהונה‪.‬‬
‫היא ניהלה את תזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור והתזמורת הסימפונית חיפה‬
‫והייתה ממקימי החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫יום רביעי ‪ / 16.9.2015 /‬ג' בתשרי תשע"ו‬
‫משה רסיוק‬
‫(נ' ‪)1954‬‬
‫משה רסיוק‪ ,‬יליד חיפה‪ ,‬הוא בוגר האקדמיה הישראלית למוסיקה והחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת‬
‫תל אביב‪ ,‬בה השלים את לימודי הדוקטורט בנושא יחזקאל בראון והשפעת הזמרה הגרגוריאנית על‬
‫יצירתו‪.‬‬
‫בין יצירותיו הקוליות של משה רסיוק‪ :‬רחוב השוק למקהלה‪ ,‬שבוצעה בידי 'זמרי קאמרן' בניצוח‬
‫אבנר איתי ולאחר מכן בידי זמרי ה‪ BBC-‬בלונדון; כיכר סדום למקהלה ולכלי נקישה‪ ,‬זוכת פרס אנגל‬
‫ליצירה ישראלית מקורית (‪ ;)1991‬חזון העצמות היבשות‪ ,‬בהזמנת הזמרייה השש‪-‬עשרה; נביא בשער‬
‫לטנור סולו‪ ,‬מקהלה ותזמורת; צפרירים למקהלת ילדים‪ ,‬ואחרות‪.‬‬
‫משה רסיוק הוא מרצה בפקולטה לחינוך מוזיקלי שבמכללת לוינסקי‪ ,‬ומכהן כמנצח והמנהל‬
‫המוזיקלי של מקהלת כפר שמריהו‪ .‬חתן פרס ראש הממשלה לקומפוזיציה לשנת ‪.1995‬‬
‫היצירה קדים לתזמורת נכתבה בהשראת המקרא והמדבר‪ .‬רוח קדים היא רוח מזרחית חמה‪,‬‬
‫המייבשת כל צמח הנקרה בדרכה‪" :‬והנה שבע שיבולים דקות ושדופות קדים" (בראשית מ''א ‪,)6,‬‬
‫או בהשאלה‪ ,‬רוח רעה‪" :‬ואפרים רועה רוח ורודף קדים‪ .‬כל יום כזב ושוד ירבה" (הושע י''ב‪ .)2,‬השם‬
‫קדים אינו מצביע בהכרח על שימוש במצלול מזרחי כבסיס‪ .‬יש כאן מעין תיאור מצבים בנוף המדבר‪.‬‬
‫קדים‬
‫לתזמורת קאמרית‬
‫שליו – ריקודי‬
‫שלווה מסתורית‬
‫מהיר – יותר מהיר – איטי מאד‬
‫מתון – נרגש‬
‫ליצירה שני חלקים הקשורים זה בזה‪ .‬החלק הראשון נפתח באקורד "סמיך" וסטטי בכלי קשת‪ ,‬ומעליו‬
‫מציג האבוב נושא מלודי‪ ,‬המטביע את חותמו על היצירה כולה‪ .‬בהמשך מופיעה תמונת מחול‪ ,‬ובה‬
‫מוביל החליל עם צלצולו החד‪-‬גוני של המשולש‪ .‬ישנם כאן שני יסודות מקבילים‪ :‬יסוד קצבי בפריטה‬
‫על מיתרי הצ'לי והבסים‪ ,‬לעומת היסוד הקווי בכלי הנשיפה‪ .‬המוטיב הקצבי משמש בהתחלה לליווי‪,‬‬
‫ובהדרגה הופך לעיקר ההתרחשות‪ .‬בחזרה עיקשת הוא מגיע לשיא פולחני‪-‬טקסי בהקשת הטימפני‪.‬‬
‫לסיום החלק הראשון נסגר המעגל‪ ,‬אך עתה אין זה אקורד סטטי כמו בתחילת היצירה‪ ,‬אלא דגש על‬
‫תנועה פנימית מבעבעת ומבשרת רעות (גליסנדו בכלי קשת)‪.‬‬
‫החלק השני נפתח במבוא מהיר בכלי נשיפה מעץ ברגיסטר גבוה‪ ,‬ומיד אחריו נכנס הקונטרבס בנושא‬
‫כרומטי מהיר‪ ,‬הסוחף את התזמורת במלואה‪ .‬ברקע גוברות והולכות תרועות כלי הנשיפה ממתכת‬
‫עד לשיא שבו מתפורר המבנה כולו‪ .‬בשוך הסערה‪ ,‬מופיעה קינה על החורבן בכינור סולו‪ ,‬עם רקע של‬
‫פריטה בכל הקשת‪ .‬מתוך ההרס צומח שוב הנושא המלודי הראשון‪ ,‬הפעם בכלי הקשת בהרמוניה‬
‫בהירה ועתירת מבע‪.‬‬
‫משה רסיוק‬
‫יוסף טל‬
‫(‪)2008-1910‬‬
‫לביוגרפיה של מלחין השנה‪ ,‬יוסף טל‪ ,‬ר' מאמרו של יוחנן רון‪ ,‬עמ' ‪ 4‬לעיל‪.‬‬
‫הקונצ'רטו לצ'לו הוא אחת היצירות החשובות והיותר מנוגנות של יוסף טל‪ .‬הוא יצא לאור בדפוס‬
‫והוקלט על‪-‬גבי תקליט מסחרי בנגינת הצ'לן עוזי ויזל והתזמורת הקאמרית הישראלית בניצוח גארי‬
‫ברתיני‪ ,‬הקלטה שאותה ניתן לשמוע כיום באתר האינטרנט שהוקם לזכר המלחין‪ .‬הצ'לו הוא אחד‬
‫מכלי הנגינה המועדפים על ידי טל‪ ,‬אשר חיבר עבורו שבע יצירות‪.‬‬
‫הקונצ'רטו חובר בשנת ‪ ,1961‬תקופה בה הרבה טל להשתמש בטכניקה הדודקפונית והקונצ'רטו‬
‫לצ'לו אינו יוצא מן הכלל הזה‪.‬‬
‫שני מרכיבים דומיננטיים בבסיס הקונצ'רטו – הטרצה הגדולה ומוטיב ריתמי קצר‪ .‬ביטויה של הטרצה‬
‫נמצא כבר במבנה השורה המכילה חמש טרצות גדולות‪ .‬באופן מודע חילק טל את השורה לשלושה‬
‫אקורדים בני ארבעה צלילים‪ ,‬כך שהמצלול של האקורד המוגדל נשמע במהלך נגינת היצירה‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬יוסף טל משתמש בשמונה נגזרות של השורה‪ :‬מקורית‪ ,‬ראי‪ ,‬סרטן‪ ,‬ראי הסרטן וטרנספוזיציה‬
‫אחת של כל אחת מאלה‪ ,‬כולן ביחס של טרצה גדולה‪ .‬אפילו המוטיב הריתמי המנוגן בתצוגה על ידי‬
‫שני צלילים בלבד‪ ,‬מי ודו (בקאר)‪ ,‬בנוי ממרווח אחד – טרצה גדולה (או היפוכה)‪.‬‬
‫קונצ'רטו לצ'לו‬
‫ותזמורת‬
‫כלי קשת‬
‫הקונצ'רטו כתוב בפרק אחד אך לפרק זה חלוקה פנימית בעקבות צורת הסונטה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬ארבעה‬
‫חלקים‪ :‬קווזי אלגרו‪ ,‬איטי‪ ,‬סקרצו וחלק מסיים‪ .‬יוסף טל אף מקפיד לסמנם במהירות מטרונומית‬
‫שונה בהתאם‪ ,‬אבל כולם מבוססים על אותו חומר תמטי‪ .‬ניתן גם לראות את הקונצ'רטו כניאו‪-‬בארוקי‬
‫משום שמדובר ביצירה לתזמורת קטנה כמו בתקופת הבארוק‪ ,‬ויש בה תפקיד סולו‪ ,‬אם כי צנוע‪,‬‬
‫לכינור‪ ,‬היוצר חיבור לז'אנר הקונצ'רטו גרוסו‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם הקו המלודי של הצ'לו מזכיר קווים באכיים‪.‬‬
‫המוטיב הריתמי התקיף באופיו מוצג לראשונה על ידי הוויולות בתיבה החמישית‪ .‬בתיבות התשיעית‬
‫והעשירית הוא מופיע בווריאנט בעל אופי לירי המנוגן אוניסונו על ידי הכינורות‪ ,‬ראשון ושני‪ .‬הסולן‬
‫נכנס רק בתיבה השלושים כשהוא מציג את המוטיב הריתמי בעוצמה ובתקיפות‪ .‬מכאן ואילך‬
‫מתפתחת היצירה תוך שימוש בטכניקות מקובלות כגון וואריאציה‪ ,‬חיקוי וכדומה‪ .‬החלק הרביעי‬
‫והאחרון הוא למעשה חזרה על הראשון‪ ,‬בהיפוך‪ .‬המבנה הכולל של הקונצ'רטו מזכיר לפיכך את צורת‬
‫הוסנטה‪-‬אלגרו‪ ,‬כאשר החלק הראשון מתפקד כתצוגה‪ ,‬החלקים השני והשלישי – כפיתוח‪ ,‬ואילו‬
‫הרביעי – כרפריזה‪ .‬יוסף טל נוטה לראות זאת כמבנה מעגלי כשסופה של היצירה חוזר לתחילתה‪.‬‬
‫יוחנן רון‬
‫‪29‬‬
‫נתניה ‪16.9‬‬
‫גיל שוחט‬
‫(נ' ‪)1973‬‬
‫גיל שוחט נולד בישראל‪ .‬לאחר סיום לימודיו באקדמיה למוסיקה בתל אביב‪ ,‬המשיך ללימודי תואר‬
‫שלישי באקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ובאוניברסיטת קיימברידג'‪ .‬הוא מבצע למעלה‬
‫מ‪ 300-‬קונצרטים בשנה בישראל ובחו"ל כפסנתרן‪ ,‬מנצח‪ ,‬מרצה ומלחין‪ ,‬וכן בשילובים עם יוצרים‬
‫וזמרים במגוון ז'אנרים‪ .‬שוחט הלחין עד כה ‪ 9‬סימפוניות‪ 12 ,‬קונצ'רטי‪ 4 ,‬אופרות ויותר מ‪ 50-‬יצירות‬
‫קאמריות ויצירות לכלי סולו‪ .‬בין מוריו לקומפוזיציה‪ :‬אנדרה היידו‪ ,‬איוואן ונדור‪ ,‬אציו קורגי‪ ,‬לוצ'יאנו‬
‫בריו ואלכסנדר גהר‪.‬‬
‫יצירותיו הוזמנו ובוצעו בפסטיבלים רבים ועל ידי תזמורות‪ ,‬סולנים‪ ,‬זמרים ומנצחים מהשורה‬
‫הראשונה בארץ בעולם‪ .‬בישראל בוצעו יצירותיו בכל המסגרות המרכזיות‪ .‬שוחט הקליט עבור חברות‬
‫תקליטים בינלאומיות מובילות ויצירותיו שודרו בתחנות הרדיו החשובות באירופה‪.‬‬
‫צילום‪ :‬אילן בשור‬
‫קונצ'רטו לגיטרה‬
‫ותזמורת כלי קשת‬
‫‪Allegro di danza,‬‬
‫‪ma profondo e triste‬‬
‫‪Lento cantabile,‬‬
‫‪dolce ma diabo‬‬
‫‪Presto folle,‬‬
‫‪energico e con fuoco‬‬
‫מכהן כיועץ המוזיקה הקלאסית בפסטיבל ישראל בירושלים; מנהל אמנותי ומנצח ראשי של אנסמבל‬
‫'אליסיום'‪ ,‬אותו הקים ב‪ ;2004-‬יועץ אמנותי של פסטיבל 'קלאסי בים האדום'; מנהל אמנותי של‬
‫פסטיבל 'מאסטרו' בעין הוד‪ ,‬פסטיבל צלילי ילדות בחולון ופסטיבל בטהובן בנצרת; מנהל מוזיקלי של‬
‫היכל התיאטרון בקריית מוצקין; ומנהל הסדרה הקאמרית באולם הפילהרמונית של העיר האסורה‬
‫בביג'ין‪ ,‬סין‪ .‬בעבר היה המנהל האמנותי של התזמורת הקאמרית הישראלית‪ ,‬ומלחין הבית שלה‪ ,‬ושל‬
‫התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון‪.‬‬
‫שוחט זכה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בפרס התיאטרון על האופרה אלפא ואומגה (‪ ,)2001‬פרס מלחין השנה‬
‫בתיאטרון על צור וירושלים (‪ ,)2004‬פרס ראשון בתחרות ארתור רובינשטיין להלחנה (‪ ,)1997‬פרסי‬
‫תחרויות האקדמיה למוסיקה‪ ,‬פרס תל אביב לאמנויות הבמה‪ ,‬פרס ראש הממשלה למלחינים‪ ,‬ופרס‬
‫קרן קיסריה – אדמונד בנימין דה‪-‬רוטשילד (‪ .)2001‬הוא אמן נבחר של הקרן למצוינות בתרבות‬
‫החל משנת ‪ .2004‬שוחט מקדיש מזמנו לפעילות ציבורית בישראל‪ ,‬הן ברסיטלים עבור גיוס כספים‬
‫לעמותות כגון 'לתת' או 'עזרה'‪ ,‬והן בפעילותו כחבר מועצת התרבות של מפעל הפיס‪.‬‬
‫הקונצ'רטו לגיטרה הינו הומאז' אישי למוזיקת הגיטרה הספרדית המסורתית‪ ,‬מתוך פרספקטיבה‬
‫של סגנון הבארוק האיטלקי המאוחר או הקלאסי המוקדם‪ ,‬דרך הקומפוזיציה המשלבת את שניהם‪.‬‬
‫למרות ששני הסגנונות הללו אינם מאופיינים ברוחב היריעה של הרומנטיקה מהמאה ה‪ ,19-‬אני‬
‫חש כי בשתי התקופות קיימת "רומנטיקה" נסתרת‪ ,‬הרוצה לפרוץ החוצה‪ ,‬ונעצרת בגבול המעטפת‬
‫הסגנונית‪ :‬הסרקאזם הקלאסי‪ ,‬או הצבעוניות החושנית המודרנית‪ .‬את הגבול המשותף והמסתורי‬
‫הזה ניסיתי לעצב בקונצ'רטו הזה‪.‬‬
‫הגיטרה היא כלי מרתק; דווקא המוגבלות הדינמית שלו וההיעלמות המהירה מדי של צליליו אפשרו‬
‫לי לדמיין טכניקות חדשות ומרבדי צליל ייחודיים‪ ,‬במיוחד בזכות השילוב שלה עם המיתרים‪ .‬כהרגלי‬
‫לא חסכתי "שבטי" מהסולן‪ ,‬תוך הבאתו לקצה גבול היכולת הטכנית‪ .‬הגיטרה משוחחת עם כלי הקשת‬
‫לאורך כל הקונצ'רטו‪ .‬לרוב‪ ,‬זהו דיאלוג מהיר והומוגני‪ .‬אולם לעיתים היא "מתפרצת" לצליליהם‪,‬‬
‫מתריסה‪ ,‬מקוממת‪ ,‬מנפצת ומשתוללת – במתכוון‪.‬‬
‫לקונצ'רטו שלושה פרקים‪ .‬הראשון הוא אלגרו ריקודי‪ ,‬עם משקל מתחלף ונושא מוזיקלי ברור‪ ,‬המנהל‬
‫דיאלוג עם נושא שני שונה ממנו בתכלית‪ :‬איטי‪ ,‬עצוב משהו‪ ,‬כוראלי באופיו (אך מנוגן בצלילים עיליים‬
‫בגיטרה)‪ .‬הפרק‪ ,‬אשר שובר בכל רגע נתון את הנושאים אשר עיצב רגע אחד לפני‪ ,‬בנוי דווקא בצורת‬
‫הסונטה‪ ,‬ומציג שתי שפות סגנוניות אשר מתעמתות זו עם זו‪.‬‬
‫בפרק השני‪ ,‬שיהיו שיתארוהו כצרפתי באופיו ובתזמורו‪ ,‬ניסיתי להביע קורטוב של מלודיה פוסט‪-‬‬
‫רומנטית לגיטרה‪ .‬לאחר כניסה אימפרסיוניסטית של כלי הקשת‪ ,‬מופיע הנושא הראשי בגיטרה כמעין‬
‫פועל יוצא מן הנושאים שלפניו‪ ,‬על גבי אקורדים חזרתיים בליווי‪ .‬אין דבר אהוב עלי יותר מלהציג נושא‬
‫עדין נפש‪ ,‬ואז לפרק אותו לגורמים ולבסוף להרכיב אותו מחדש‪ :‬זה גם מה שקורה עם הנושא הנוכחי‪.‬‬
‫הוא מוצא עצמו באמורפיה כמעט קמאית‪ ,‬עד שהוא חוזר אל התצוגה הראשונית שלו‪ .‬מאחורי כל‬
‫הדיאבוליזם הסוער מסתתר צליל מעודן של אחד החלשים (מבחינה דינמית) מבין כלי הפריטה‪.‬‬
‫פרק הסיום הינו‪ ,‬כמקובל בז'אנר‪ ,‬מהיר ומוחצן; המנגינה הראשית שלו מבוססת על הרפטיציה של‬
‫המשקל המנוקד‪ .‬אני מקווה שהמאזין החכם ישמע בפרק זה הדים לעצבות של הכורל של הפרק‬
‫הראשון או כור ההיתוך המוזיקאלי של נושא הפרק השני‪ .‬הנושא השני בפרק זה מציג את המנגינה‬
‫הגדולה והאופטימית מכולן‪ ,‬המביאה את הקונצ'רטו לסיומו בשאגת נצחון‪.‬‬
‫גיל שוחט‬
‫‪30‬‬
‫יום רביעי ‪ / 16.9.2015 /‬ג' בתשרי תשע"ו‬
‫ליאת כהן‬
‫גיטרה‬
‫ליאת כהן נחשבת לאחת מבכירי נגני הגיטרה בעולם‪ .‬היא למדה בפריז‪ ,‬שם סיימה בהצטיינות את‬
‫לימודיה לתואר שלישי ב‪ .Schola Cantorum-‬היא זכתה בדיפלומות הגבוהות ביותר ובציון לשבח פה‬
‫אחד מטעם חבר השופטים של הקונסרבטוריון של פריז‪ ,‬של האקול נורמל ושל הסקולה קנטורום‬
‫כאחד‪ .‬במקביל זכתה בפרסים יוקרתיים רבים‪ ,‬ביניהם פרס ההצטיינות של הקרן הלאומית של צרפת‬
‫על שם נדיה בולנז'ה‪ ,‬וכן בתחרויות בין‪-‬לאומיות לגיטרה‪.‬‬
‫מאז גיל ‪ 15‬היא מופיעה כסולנית עם תזמורות והרכבים קאמריים וכן בפסטיבלים באירופה‪ ,‬ארה"ב‪,‬‬
‫דרום אמריקה‪ ,‬אוסטרליה וישראל‪ .‬בין התזמורות עימן הופיעה והקליטה‪ ,‬ניתן למנות את הסימפונית‬
‫של לוריין‪ ,‬הסימפונית של איסטנבול‪ ,‬הסימפונית של מלבורן‪ ,‬הקאמרית הישראלית‪ ,‬הסימפונית‬
‫ירושלים רשות השידור‪ ,‬הקאמרית של ברן‪ ,‬הסימפונית חיפה‪ ,‬הקאמרית של פוטסדם ועוד‪ .‬כמו‪-‬כן‪,‬‬
‫מופיעה באופן קבוע עם הרכבים קאמריים בינלאומיים‪ ,‬ביניהם רביעיות פראזק‪ ,‬טאליך‪ ,‬זמלינסקי‬
‫ואנסקו‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2011‬תיעדה תחנת הטלוויזיה מצו את הקונצרטים שלה באולם התזמורת הסימפונית של‬
‫צ'כיה בפראג בשתי תכניות שונות‪ ,‬הקלטה עליה זכתה בפרס אופוס הזהב‪.‬‬
‫מלחינים רבים כתבו יצירות לגיטרה עבורה‪ ,‬ביניהם‪ :‬יחזקאל בראון‪ ,‬יוסף ברנדשווילי‪ ,‬נרסיס בונה‪ ,‬גיל‬
‫שוחט‪ ,‬בועז בן משה‪ ,‬עודד זהבי‪ ,‬רפי קדישזון‪ ,‬חורחה קרדוסו‪ ,‬אריק פניקו‪ ,‬משה זורמן‪ ,‬ליאור נבוק‪,‬‬
‫חורחה ג'וסברי ורבים אחרים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬יצרה ליאת את התוכנית ריו–פריז עם זמרת הסופרן נטלי דסיי וזכתה להצלחה גורפת‬
‫באולמות האופרה‪ .‬זו הפעם הראשונה שאלבום גיטרה קלאסית מגיע לראש מצעד המכירות הכללי‬
‫וזוכה לאלבום השנה בצרפת‪ .‬ליאת הוזמנה להתראיין ולנגן בשידור חי בתכניות הטלוויזיה והרדיו‬
‫החשובות ביותר בצרפת שעוסקות בתרבות ואמנות‪.‬‬
‫יונתן גוטליבוביץ'‬
‫צ'לו‬
‫יונתן גוטליבוביץ'‪ ,‬מהצ'לנים הבולטים בארץ‪ ,‬שימש כצ'לן ראשון באנסמבל סולני תל אביב משנת‬
‫‪ 2003‬עד ‪ 2014‬והוא חבר באנסמבל מיתר משנת ‪ .2009‬כסולן הופיע עם תזמורות ואנסמבלים‬
‫שונים‪ ,‬ביניהם סולני תל אביב‪ ,‬אנסמבל מיתר‪ ,‬הסימפונית חיפה ועוד‪ .‬גוטליבוביץ' מרבה להופיע‬
‫בסדרות הקונצרטים החשובות בארץ ובעולם והוא גם משתתף בפסטיבלים נודעים כגון‪ :‬פסטיבל‬
‫ישראל‪ ,‬הפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית בירושלים‪ ,‬זייטקונסט בברלין‪ ,‬מאטה בניו יורק‪ ,‬כפר‬
‫בלום‪ ,‬ארתור רובינשטיין‪ ,‬הביאנלה בוונציה ורבים אחרים‪ .‬הופעותיו כוללות את המרכזים החשובים‬
‫למוזיקה‪ :‬הרדיאל סיסטם בברלין‪ ,‬מרכז פומפידו בפריז‪ ,‬הקונסרבטוריון הגבוה למוזיקה ע"ש‬
‫צ'ייקובסקי במוסקבה ועוד‪ .‬חלק ניכר מפעילותו מוקדש גם למוזיקה חדשה‪ :‬גוטליבוביץ' מופיע‬
‫ומקליט יצירות חדשות רבות‪ ,‬חלקן בבכורות במסגרת פעילותו עם אנסמבל מיתר‪ .‬גוטליבוביץ'‬
‫הופיע עם כמה מטובי המבצעים והמנצחים‪ ,‬ביניהם‪ :‬שלמה מינץ‪ ,‬אנטייה וייטהאס‪ ,‬פיליפ אנטרמונט‪,‬‬
‫מתיאס פינצ'ר‪ ,‬פייר‪-‬אנדרה וואלד‪ ,‬פאביאן פניסלו‪ ,‬אילן וולקוב‪ ,‬אבנר בירון‪ ,‬גיא פדר‪ ,‬ברק טל ועוד‪.‬‬
‫בנוסף להופעותיו‪ ,‬מלמד גוטליבוביץ' צ'לו ומוזיקה קאמרית בארץ‪ ,‬הוא גם הוזמן להעביר כיתות אמן‬
‫בארץ‪ ,‬בספרד וביוון‪ .‬לאחרונה שפט גוטליבוביץ' במספר תחרויות הלחנה ביניהן פרס ראש הממשלה‬
‫למלחינים‪ .‬גוטליבוביץ' למד אצל צבי הראל וצבי פלסר בארץ והשתלם אצל מישל שטראוס בפריז‪.‬‬
‫בתקופת לימודיו זכה לתמיכת קרן התרבות אמריקה‪-‬ישראל‪.‬‬
‫צילום מירב קדישבסקי‬
‫‪31‬‬
‫נתניה ‪16.9‬‬
‫תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית‬
‫אורי סגל‬
‫מנצח‬
‫אורי סגל‪ ,‬יליד ירושלים (‪ ,)1944‬פתח בקריירה בינלאומית לאחר שזכה ב‪ 1969-‬בפרס הראשון בתחרות‬
‫הבינלאומית לניצוח על‪-‬שם מיטרופולוס בניו יורק‪ .‬הוא מנצח תדיר באירופה‪ ,‬יפן‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬קנדה‬
‫וברזיל‪ .‬בין השאר‪ ,‬ניצח על הפילהרמונית של ברלין‪ ,‬התזמורת המלכותית קונצרטחבאו באמסטרדם‪,‬‬
‫הסימפונית והפילהרמונית של לונדון‪ ,‬תזמורת פילהרמוניה‪ ,‬תזמורת פריז‪ ,‬הפילהרמונית של ורשה‪,‬‬
‫הפילהרמונית של שטוקהולם והתזמורת הלאומית הספרדית‪ .‬בארה"ב ובקנדה ניצח על התזמורות‬
‫הסימפוניות של שיקאגו‪ ,‬פיטסבורג‪ ,‬דטרויט‪ ,‬דאלאס‪ ,‬יוסטון‪ ,‬מילווקי‪ ,‬מונטריאל ורוצ'סטר‪ .‬בישראל‬
‫מופיע אורי סגל כמנצח אורח עם מירב התזמורות‪.‬‬
‫את דרכו כמנצח אופרה החל בבית האופרה בסנטה פה; מאז ניצח בבתי אופרה באיטליה‪ ,‬צרפת‪ ,‬יפן‪,‬‬
‫ישראל וארה"ב‪ .‬ב‪ 2009-‬ניצח על הבכורה היפאנית לאופרה המקברה הגדול מאת ליגטי‪.‬‬
‫אורי סגל הקליט עבור דקה‪-‬לונדון ו‪ EMI-‬עם התזמורת הקאמרית האנגלית‪ ,‬הפילהרמונית של לונדון‪,‬‬
‫הסימפונית של בורנמות' התזמורת הלאומית של ניו זילנד‪ ,‬עם הסולנים ולדימיר אשכנזי‪ ,‬רדו לופו‪,‬‬
‫אליסיה דה‪-‬לרושה‪ ,‬רודולף פירקושני‪ ,‬אילנה ורד ואחרים‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 2007‬נתמנה סגל ל'מנצח כבוד' של פסטיבל צ'אטקווה במדינת ניו יורק‪ ,‬אותו ניהל ב‪ 18-‬השנים‬
‫הקודמות‪ .‬באותה שנה גם קבל את פרס משרד המדע התרבות והספורט ע"ש פרנק פלג לפעילות‬
‫מרשימה רבת שנים‪ .‬מזה ‪ 8‬שנים הוא משמש כמנצח אורח ראשי בבית הספר למוזיקה באוניברסיטת‬
‫אינדיאנה בבלומינגטון‪ .‬סגל הוא ‘מנצח כבוד' של ‘תזמורת המאה' באוסקה‪ ,‬יפן‪ ,‬אותה הקים ב‪1989-‬‬
‫ועליה ניצח במשך שמונה שנים‪ .‬כיהן כמנהל המוזיקלי של תזמורת לואיוויל בקנטקי (‪.)2004-1998‬‬
‫כיהן בעבר כמנצח ראשי של תזמורת ‘פילהרמוניה הונגריקה' ושל התזמורת הסימפונית של‬
‫בורנמות'‪ ,‬כמנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית וכמנצח אורח ראשי של תזמורת‬
‫הרדיו הסימפונית של שטוטגרט‪.‬‬
‫מאז ‪ 2011‬משמש אורי סגל כמנהל המוזיקלי של פסטיבל פרוג'יה באיטליה‪.‬‬
‫תזמורת נתניה‬
‫הקאמרית הקיבוצית‬
‫תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית היא תזמורת אנרגטית עם מוניטין רב שנים‪ ,‬שקנתה לה‬
‫מקום של כבוד ומעמד ייחודי בין התזמורות בארץ‪ .‬זו התזמורת היחידה בארץ‪ ,‬שמרבית פעילותה‬
‫מתקיימת בפריפריה‪ .‬מאז היווסדה ב‪ ,1970-‬היא מקיימת סדרות קונצרטים למנויים ולקהל הרחב‬
‫באולמות בכל קצות הארץ‪ :‬נהריה‪ ,‬מזרע‪ ,‬בית גבריאל בעמק הירדן‪ ,‬עין החורש‪ ,‬נתניה‪ ,‬מוזיאון תל‬
‫אביב לאמנות‪ ,‬גבעת ברנר ועד דורות בשער הנגב שבדרום‪ .‬ככלל‪ ,‬מקיימת התזמורת למעלה מ‪120-‬‬
‫קונצרטים בעונה‪ ,‬ומביאה לאולמות הקונצרטים חוויות מוזיקליות רעננות וגיוון‪.‬‬
‫בתכניותיה למנויים ולקהל הרחב‪ ,‬מארחת התזמורת מדי שנה סולנים ידועי שם מהארץ ומחו"ל‪,‬‬
‫ומעלה רפרטואר המאיר את הקלאסיקה המסורתית באור חדש‪ .‬התזמורת מנגנת יצירות בלבוש חדש‬
‫ועדכני‪ ,‬תוך שמירה על איזון ואיכות ביצוע בלתי מתפשרת‪.‬‬
‫התזמורת זוכה להערכה רבה בקרב קהילת המוזיקאים‪ ,‬ודורגה על ידי משרד התרבות כ"מצויינת" ומן‬
‫המובילות בישראל ברמתה ובתכניותיה המקוריות‪.‬‬
‫כמנהליה המוזיקליים‪ ,‬כיהנו המנצחים אבי אוסטרובסקי‪ ,‬נעם שריף‪ ,‬דורון סלומון וירון גוטפריד‪.‬‬
‫מאז ‪ ,2013‬מכהן בתפקיד המנהל המוזיקלי שלו עד‪-‬אל‪ ,‬אחד מהשמות הגדולים בעולם הבארוק‪,‬‬
‫הזוכה להצלחה בינלאומית רבה‪ .‬הוא מככב דרך קבע על בימות העולם החשובות כגון ויגמור בלונדון‪,‬‬
‫סנטורי בטוקיו‪ ,‬רודולפינום בפראג ועוד‪ .‬עד היום הוציא מעל ‪ 80‬תקליטורים בחברות התקליטים‬
‫המובילות בעולם‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫יום רביעי ‪ / 16.9.2015 /‬ג' בתשרי תשע"ו‬