חוות דעת פרופ׳ ריכטר

‫היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית‬
‫טל‪ 20-7616578 ,20-7618576 :‬פקס‪20-7726056 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אני החתום מטה‪ ,‬פרופ' אליהו ריכטר‪ ,‬ת‪.‬ז ‪ ,13660576‬נתבקשתי על ידי מוא"ז מנשה‪ ,‬להגיש‬
‫הערכת סיכונים מקצועית בענין הסיכונים הבריאותיים מהחומרים המזהמים והמסוכנים‬
‫הנפלטים כתוצאה מפעילות המפחמות באזור יהודה ושומרון‪ .‬הערכת סיכונים זו מתבססת על‬
‫חוות הדעת של ד"ר לבנה קורדובה שערכה סקירה עובדתית על תוצרי שריפה לא מבוקרת של גזם‬
‫עצים המתבצעת במפחמות בכפרים פלסטינאים באזור מצפה אילן ‪.‬‬
‫אני נותן הערכה זו במקום עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזאת‪ ,‬כי ידוע לי היטב‪ ,‬שלענין‬
‫הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט‪ ,‬דין הערכת סיכונים זו כשהיא‬
‫חתומה על ידי כדין עדות בשבועה שנתתי בבית המשפט‪.‬‬
‫הערכת סיכונים זו היא ע"פ דעתי שלי בלבד ולא בהכרח משקפת את עמדת המוסד אליו אני‬
‫משתייך‪.‬‬
‫אלה פרטי השכלתי ונסיוני‬
‫שם מומחה פרופ' אליהו ריכטר‬
‫מקום עבודה היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית‪ ,‬בית הספר לבריאות הציבור‬
‫ולרפואה קהילתית של האוניברסיטה העברית והדסה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫פרטי השכלה‬
‫תואר ראשון‪ ,‬קולומביה ‪;5616‬‬
‫תואר ד"ר ברפואה‪ ,‬אוניברסיטת ניו‪-‬יורק ‪;5672‬‬
‫תואר שני בבריאות הציבור‪ ,‬הרווארד ‪;5677‬‬
‫התמחות ברפואה קהילתית וסביבתית‪ ,‬מרכז רפואי הר סיני‪ ,‬ניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫התמחות מוכרת‪ :‬רפואה מונעת‪ ,‬ארה"ב;‬
‫בריאות הציבור‪ ,‬ישראל (מספר רשיון ‪ ,55676‬מ‪.‬ר‪.‬מ‪.)7772 .‬‬
‫‪1‬‬
‫תפקידים ופרסומים חשובים‬
‫פרופ' חבר ברפואה תעסוקתית וראש היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית‪ ,‬בית הספר‬
‫לבריאות הציבור ולרפואה קהילתית של האוניברסיטה העברית והדסה‪,‬‬
‫ירושלים(בדימוס)‪ .‬כמו כן‪ ,‬עמדתי בראש המרכז למניעת נפגעים בתאונות דרכים‪.‬‬
‫כעת משמש כנציג הרפואי של ועדת הבטיחות והגיהות של האוניברסיטה העברית; יועץ‬
‫אפידמיולוגי לעמותת "אדם טבע ודין"‪ ,‬חבר בוועדה הבין לאומית לבטיחות קרינה לא‬
‫מייננת – קבוצת קטניה‪.‬‬
‫ניסיון‪ :‬עבודה ממשלתית במחלקת הבריאות של העיר ניו‪-‬יורק (קצין בריאות‪ ,‬מזרח‬
‫הארלם); מפקח רפואי בכיר‪ ,‬משרד העבודה והרווחה; יועץ באפידמיולוגיה סביבתית‬
‫למשרד לאיכות הסביבה ולמשרד הבריאות בישראל‪ .‬עבודה במספר ועדות מייעצות של‬
‫ארגון הבריאות העולמי )‪ )WHO‬ושל ה‪ NIEHS-‬בתחום הרעילות של קוטלי חרקים‪.‬‬
‫עבודה בעבר ובהווה בפרוייקטים מקומיים‪ ,‬אזוריים ובינלאומיים בנושא אסבסט‪,‬‬
‫סיליקה‪ ,‬עופרת‪ ,‬קדמיום וכספית‪ ,‬מכת חום‪ ,‬ילדים עובדים‪ ,‬קוטלי חרקים (אורגנו‪-‬‬
‫פוספטים ואורגנו‪-‬כלורינים)‪ ,‬ממיסים והופעת מקרים מרובים של סרטן‪ ,‬רדון‪ ,‬קרינה‬
‫מייננת ולא מייננת (מיקרוגל בתדר רדיו)‪ ,‬יישוב סכסוכים סביבתיים‪ ,‬הערכת סיכונים‪,‬‬
‫אסונות כימיים‪ ,‬הזכות לדעת ואתיקה סביבתית‪ ,‬סימנים מבשרים לגורמים תעסוקתיים‬
‫וסביבתיים למחלות‪ ,‬אפידמיולוגיה של פציעות מתחבורה ואחד מיוזמי חוק "זכות העובד‬
‫לדעת"‪ .‬מענקי מחקר מ‪ ,USAID-‬ארגון הבריאות העולמי‪ ,‬ותורמים אחרים‪ .‬החוקר‬
‫הישראלי הראשי בפרוייקט המשותף ישראל‪-‬הראשות הפלסטינית‪-‬ירדן בנושא הרעלת‬
‫עופרת בילדים מטעם ‪ .MERC US Centers for Disease Control‬בשנת ‪ 5686‬חקרתי‬
‫את פרשת תדיראן יחד עם ד"ר שלמה בר‪-‬סלע‪ .‬כתבתי מאמרם בנידון שימשו כבסיס‬
‫להרשעת מנהלי המפעל על רשלנות‪ .‬חבר בועדת העורכים של ‪Amer ,Arch Env Health‬‬
‫‪.Ecosystem Health ,Public Health Reviews ,J Env Path and Tox ,J Indus Med‬‬
‫יו"ר אזורי של המחלקה המזרח תיכונית וחבר בועדת האתיקה של החברה הבינלאומית‬
‫לאפידמיולוגיה סביבתית‪ ,‬חבר בקולגיום ראמאזיני‪ .‬הרצאות אורח באוניברסיטת‬
‫וושינגטון‪ ,‬בית הספר לרפואה של רוקופלר‪-‬קורנל‪ ,‬בית הספר לרפואת טיסה וחלל של חיל‬
‫האוויר האמריקאי‪ ,‬אוניברסיטת צפון קרוליינה‪ ,‬בית הספר לרפואה הר סיני‪ ,‬סדנאות‬
‫רפואה סביבתית בהרברד רוטקרס‪ ,‬סדנת עבודה בנושא סרטן השד מטעם האגודה‬
‫האמריקאית לקידום המדע‪ ,‬אוניברסיטת בולוניה‪ ,‬יחידת הרפואה של כוחות האו"ם‪,‬‬
‫אוניברסיטת ג'אגלוניאן (קרקוב)‪ .‬מצוטט בספר ‪Zenz Textbook of Occupational‬‬
‫‪ ,Medicine‬וכן בהנחיות של ‪ USEPA‬לעובדים בשדות חקלאיים בנושא מכת חום‪.‬‬
‫מעל ‪ 522‬פרסומים בכתבי‪-‬עת (‪ ,)peer reviewed‬וכ‪ 522 -‬פרסומים בספרים‪ ,‬קונגרסים‪,‬‬
‫וכנסים בנושאים הנ"ל‪ .‬מאות חוות‪-‬דעת רפואיות שנתנו לבית משפט בשם עובדים‬
‫וקהילות עם חשיפות רעילות‪ .‬הקמת יחידה לרפואה תעסוקתית בחיל האוויר (‪. )5668‬‬
‫בשנים האחרונות פיקחתי על מחקר אסון הצוללנים בקישון ועבודתי הביאה להקמת‬
‫ועדת שמגר והכרת הממשלה להפסקת הצלילות‪ ,‬מניעת הזיהומים והכרה בזכות‬
‫החיילים להכרת הקשר הסיבתי בין חשיפותיהם למחלותיהם‪ .‬קרינה מייננת וקרינה לא‬
‫‪2‬‬
‫מייננת‪ :‬פרסומים על הסכנות הבריאותיות לעובדי קרינה כולל עובדי הכור בדימונה‪,‬‬
‫תחקירים על חשיפה לראדון‪ ,‬הכנת חוות דעת של מומחה לבית המשפט העליון בנושא‬
‫קרינה אלקטרומגנטית מ‪ ELF‬ו‪ RF/MW -‬על תחנת קול אמריקה שהתעתדה להיבנות‬
‫בערבה‪ ,‬תחקור ותיעוד של צברי מקרי סרטן בקרב חיילים שעבדו עם מכ"מים בצה"ל‪,‬‬
‫ומתן חוות דעת מומחה למבקר המדינה על הסיכונים הבריאותיים מחשיפה לקרינה לא‬
‫מייננת‪ .‬פיקחתי על כ‪ 21 -‬עבודות גמר ברפואה תעסוקתית וסביבתית ואפידמיולוגיה‬
‫סביבתית‪.‬‬
‫מחקרים ופעילות עם המגזר הישראלי‪ -‬פלסטינאי‬
‫פעיל בקידום פרויקטים ישראלים‪ -‬פלשתינאים‪ ,‬לגילוי וקידום סיכונים סביבתיים מרעלים‪.‬‬
‫‪ .5‬בשנות ה‪ 82 -‬עסקתי בגילוי המגפה ההמונית בגדה המערבית כתוצאה מהרעלת עופרת‬
‫מקמח מזוהם בעופרת מאבני הטחינה‪.‬‬
‫‪ .0‬הראשון לגילוי סיכונים לאסטמה בקרב פליטי מחנות בעזה מחשיפה לקרציות ועישון סביל‬
‫של ילדים מהוריהם‪.‬‬
‫‪ .2‬בשנות השמונים גיליתי שיטות חדישות לבדיקת ארגנו‪-‬זרחנים בקרב חקלאים במסגרת‬
‫קידום פרויקטים ישראלים‪ -‬פלשתינאים‪.‬‬
‫‪ .7‬בשנים‪ 5688-6 -‬חקרתי דיווחים ביחס לסיכונים בריאותיים של מפגינים פלסטינאים‬
‫כתוצאה מחשיפה לגז מדמיע‪.‬‬
‫‪ .1‬בשנות התשעים שותף‪ ,‬חוקר ומנהל בפרויקט עופרת בשיתוף עם ממשלת ארה"ב‬
‫‪ USNIEHS –MERC project‬על הערכה אפידמיולוגית של חשיפת ילדים לעופרת בישראל‪,‬‬
‫הגדה המערבית‪ ,‬עזה וירדן‪.‬‬
‫‪ .7‬בשנות התשעים ביצעתי הערכת סיכונים עבור בדואים בישובים בלתי מוכרים כתוצאה‬
‫מחשיפה לקוטלי עשבים‪ ,‬לידי האגודה לזכויות האזרח‪.‬‬
‫‪ .7‬משנת ‪ 0228‬ממונה על פרויקט משותף עם אוניברסיטת אל קודס לבחינת מקורות גורמי‬
‫הסיכון של טרור והסתה לטרור‪ ,‬עם דגש על ההשפעה של הסתה כחשיפה מסוכנת‪ ,‬ע"פ‬
‫מודלים מאפידמיולוגיה סביבתית‪.‬‬
‫פרסומי ומאמרי מאז ‪ 5668‬מובאים בנספח ‪.5‬‬
‫להלן הערכת סיכונים מפעילות מפחמות באזור יהודה ושומרון‬
‫הקדמה‬
‫‪ .5‬מועצה אזורית מנשה‪ ,‬פנתה אלי לאחר תלונות רבות של תושבי הסביבה על חדירת ענני‬
‫פיח‪ ,‬עקב רוחות מזרחיות‪ ,‬אל ישובי הסביבה וריחות חריפים של פיח החודרים לביתם‬
‫של תושבי הסביבה‪ ,‬גם כאשר חלונות ודלתות ביתם סגורים‪.‬‬
‫‪ .0‬התלונות הבריאותיות כוללות גירויים בעיניים ובדרכי הנשימה‪ ,‬קוצר נשימה וחוסר‬
‫יכולת לנשום‪ ,‬שיעול‪ ,‬סירחון חזק‪ ,‬אסטמה או החמרה של אסטמה‪ ,‬הסתגרות בבית‬
‫וחוסר יכולת לעסוק בפעילות גופנית כגון הליכות וכד'‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הערה[אב‪ :]1‬פרדגו‬
‫‪ .2‬בהתאם לנתונים שהובאו בפני הן בדו"ח סיכום בדיקות סביבתיות מפעילות המפחמות‬
‫ביהודה ושומרון מטעם המשרד להגנת הסביבה (להלן‪" :‬דו"ח קורדובה") והן במסמכים‬
‫הרלוונטים‪.‬‬
‫דו"ח קורדובה‬
‫‪ .7‬לב הערכת הסיכונים הינו דו"ח קורדובה שערכה סקירה עובדתית על תוצרי שריפה לא‬
‫מבוקרת של גזם עצים המתבצעת במפחמות בכפרים פלסטינאים באזור מצפה אילן‪.‬‬
‫אני מתייחס לנתוני המזהמים הנפלטים מתהליך יצור הפחמים במפחמות‪ ,‬מבלי‬
‫להתייחס לתהליך היצור עצמו‪ .‬הנתונים על המזהמים נמדדו בתוך הישובים באזור מצפה‬
‫אילן‪ :‬מצפה אילן‪ ,‬ריחן ומצר וכן באזורים מרוחקים יותר‪.‬‬
‫‪ .1‬המשרד להגנת הסביבה ערך מספר ניטורי אוויר בשנים ‪ 0226‬ו‪ 0252-‬ומצא ש"תעשיית‬
‫המפחמות באזור מצפה אילן פולטת מגוון רחב ביותר של מזהמים כימיים לסביבה‪.‬‬
‫מהמזהמים שנמדדו (בתוך הישובים באזור מצפה אילן – א‪.‬ר)‪ ,‬נמצא באופן עקבי כי‬
‫הריכוזים הסביבתיים של חלקיקים נשימים עדינים ‪ PM2.5‬בעת פעילות המפחמות‬
‫גבוהים משמעותית מריכוזי החלקיקים הנשימים העדינים ‪ PM2.5‬שנמדדו באזורים‬
‫אחרים בארץ‪...‬ריכוזים גבוהים של פורמאלדהיד בהשוואה לאזורים אחרים‬
‫בארץ‪...‬פעילות המפחמות גורמת גם למפגעי ריח קשים אשר מלווים בגירויי עיניים‬
‫ודרכי הנשימה‪ ".‬כמו כן נמצאו בחלק מהמדידות ערכים גבוהים של בנזו‪-‬א‪-‬פירן‪.‬‬
‫‪ .7‬תיקון טעות בדו"ח קורדובה‪ :‬לגבי הסיווג של פורמאלדהיד טעתה ד"ר קורדובה‬
‫באומרה כי אין הסכמה גורפת של כלל הקהילה המדעית לגבי הסיווג המסרטן ‪ .‬הנכון‬
‫הוא שכבר בשנת ‪ 6002‬הכריזו ‪ IARC‬על חומר זה כמסרטן ודאי‪.‬‬
‫רקע מדעי‬
‫‪ .6‬שריפת עצים יוצרת מזהמים רבים המסוכנים לבריאות הציבור‪ ,‬מכל הגילאים‪ ,‬החל‬
‫מעובר תוך רחמי וכלה באנשים מבוגרים‪ .‬להלן החומרים המזהמים בעשן שריפת עצים‬
‫ואופן רעילותם העיקרי הידוע כיום ע"פ מידע מהספרות הרפואית ‪Naeher et al‬‬
‫)‪ :(2007‬גזים אנ‪-‬אורגנים כגון פחמן חד חמצני ‪—CO‬חנק (‪ ,)Asphyxiant‬אוזון ‪-- O3‬‬
‫גירוי‪ ,‬חנקן דו חמצני ‪-- NO2‬גירוי; פחממנים –‪ Hydrocarbons‬משפחה הכוללת‬
‫פחממנים לא‪-‬רווים (‪ )Unsaturated‬כגון ‪ 1,3-butadiene‬הידוע כמעורר גירוי‪ ,‬קרצינוגני‬
‫ומוטגני‪ ,‬פחממים רווים כגון ‪ n-hexane‬המעורר גירוי ונוירוטוקסי; פחממנים‬
‫פוליצקלים ארומטים‪ PAH -‬כגון בנזו‪-‬א‪-‬פירן ]‪benzo[a‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ Pyrene‬הידוע כמוטגני וקרצינוגני; חומרים מונו‪-‬ארומטים כגון בנזן וסטירן –‬
‫קרצינוגנים ומוטגנים; ‪-– Oxygenatated organics‬חומרים אורגנים רווי חמצן כגון‬
‫אלדהידים לרבות פורמאלדהיד‪ -‬כמעוררי גירוי‪ ,‬קרצינוגנים ומוטגנים; אלכוהולים‬
‫וחומצות אורגניות כגון מתנול וחומצה אצטית‪ ,‬פנולים ‪-‬מעוררי גירוי‪ ,‬קרצינוגנים‬
‫ומוטגנים‪ – Quinones ,‬אלרגנים‪ ,‬אקטיבים בתגובות כימיות של חימצון‪-‬חיזור ( ‪redox‬‬
‫‪ ,)active‬גורמי עקת חימצון ‪ oxidative stress -‬ודלקות; חומרים אורגנים מוכלרים כגון‬
‫מתילן כלוריד דיאוקסינים‪ – ,‬פוגעים במערכת העצבים המרכזית‪ ,‬וכנראה קרצינוגנים;‬
‫רדיקאלים חופשיים‪ -‬אקטיבים בתגובות כימיות של חימצון‪-‬חיזור‪ ,‬גורמי עקת חימצון ‪-‬‬
‫‪ ,oxidative stress‬תגובות דלקתיות ככל הנראה מסרטנים; חומר חלקיקי –‬
‫‪ PM – Particulate Matter‬בגדלים שונים החלקיקים העיקריים הנחקרים הם בקוטר‬
‫של ‪ 52‬מיקרון‪ ,PM10-‬בקוטר של ‪ 0.1‬מיקרון ‪ .PM2.5‬חלקיקים אלה גורמים לדלקתיות‬
‫ועקת חימצון והם עלולים להיות אלרגנים‪.‬‬
‫‪ .8‬ההשפעות הבריאותיות העיקריות של מזהמים אלה הידועות כיום הם נזקים לדרכי‬
‫הנשימה‪ :‬אסטמה‪ ,‬מחלת ריאה חסימתית כרונית‪ ,‬ברונכיט ושאר מחלות דרכי נשימה‬
‫עליונות‪ ,‬ירידה בתפקודי ריאות ‪ ,‬סימפטומים נשימתיים קוצר נשימה‪ ,‬לחץ בחזה‪,‬‬
‫צפצופים‪ ,‬יצור ליחה‪ .‬סרטן באברי מטרה שונים ובעיות קרדיווסקולריות‪ .‬חשיפה‬
‫למזהמים אלה פוגעת בכל שכבות הגיל מעוברים במעי אימם ועד קשישים‪.‬‬
‫אלו הם עיקרי הידע המדעי‪.‬‬
‫סקירת ספרות רפואית‬
‫‪ Naeher et al (2007) .6‬סקרו עשרות רבות של מחקרים אפידמיולוגים בבני אדם‬
‫ומחקרי ניסוי בבע"ח ומבחני מעבדה ועמדו על הקשר בין חשיפה לעשן שריפת עצים‪,‬‬
‫לסיכונים הבריאותיים העלולים להיגרם לבני אדם‪ ,‬תוך הצגת מנגנוני פעולה ברמה‬
‫התאית והמולקולרית‪.‬‬
‫הרכב החשיפה‬
‫‪ .52‬בתחילה‪ ,‬החוקרים מציגים את הרכב עשן שריפת עצים השונה בחלקו מעשן שריפת דלק‬
‫פוסילי‪:‬‬
‫עץ מכיל בעיקר ‪ 0‬פולימרים צלולוז וליגנין ‪ ,‬בנוסף העץ מכיל תרכובות אורגניות עם‬
‫משקל מולקולרי נמוך כגון שרפים‪ ,‬שעוות וסוכר ומלחים אנ‪-‬אורגנים‪ .‬במהלך השריפה‬
‫מתרחשת פירוליזה (פרוק חומר אורגני בטמפ' גבוהות ללא חמצן) והפולימרים מתפרקים‬
‫ונוצר מגוון רחב של מולקולות קטנות יותר‪ .‬שריפת עץ היא בד"כ לא יעילה (‪)inefficient‬‬
‫ואלפי חומרים כימיקלים נפלטים לעשן השריפה‪ .‬רבים מהחומרים הנפלטים כתוצאה‬
‫משריפת עצים‪ ,‬מתועדים היטב בספרות הרפואית כגורמים להשפעות בריאותיות‬
‫‪5‬‬
‫שליליות‪ ,‬כולל מזהמים ידועים כגון חלקיקים עדינים ‪ , PM2.5‬פחמן חד חמצני‪,CO-‬‬
‫תחמוצות חנקן‪ ,‬כמו גם חומרים רעילים ומעוררי גירוי במערכת הנשימה כגון‬
‫;‪ ,phenols, cresols, acrolein, and acetaldehyde‬חומרים מסרטנים אורגנים‬
‫כגון‪ :‬בנזן‪ ,‬פורמאלדהיד‪ 1,3 butadiene ,‬ותרכובות ציקליות כגון ‪ .PAHs‬רשימה‬
‫מפורטת יותר מוזכרת בסעיף ‪.6‬‬
‫פיזור החשיפה‬
‫‪ .55‬חלק מהחומרים למשל פחמן חד חמצני ‪ ,CO‬אוזון ‪ PM2.5 , O3‬וחלק מהפחממנים‬
‫הנפלטים כתוצאה מפעילות המפחמות‪ ,‬נישאים למרחקים ארוכים חלקם אפילו עד כדי‬
‫עשרות רבות קילומטרים‪.‬‬
‫טוקסיקולוגיה‬
‫‪ .50‬רוב המחקרים על בעלי חיים מצביעים כי לעשן עצים יש השפעה על מרכיבי החיסון‬
‫במערכת הנשימה‪ ,‬ובחשיפה לרמות גבוהות של עשן הוא עלול לגרום להרס של רקמות‬
‫הריאה לטווח ארוך או קבוע‪ .‬השפעות אלה הן ככל הנראה מהפאזה החלקיקית של‬
‫העשן‪ .‬עשן עצים הינו גם מוטגני וטרטוגני‪ .‬חומרים מוטגנים הינם חומרים הגורמים‬
‫למוטציות גנטיות ומכיוון שמוטציות רבות גורמות לסרטן‪ ,‬מוטגנים הם לרוב חומרים‬
‫מסרטנים‪ .‬חומרים טרטוגנים גורמים למומי לידה‪.‬‬
‫‪ .52‬כאמור‪ ,‬עשן עצים מכיל חומרים מסרטנים ‪ -‬לפחות ‪ 5‬משפחות חומרים‪ -‬המסווגים‬
‫כמסרטנים וודאיים ע"י ה‪( –IARC -‬הסוכנות הבין לאומית לחקר הסרטן ‪The‬‬
‫‪ ,International Agency for Research on Cancer‬עליה מסתמכים כל ארגוני‬
‫הבריאות בעולם כולל משרד הבריאות בישראל)‪ ,‬חומרים אחרים המסווגים כמסרטנים‬
‫וודאיים בבע"ח וקרוב לודאי מסרטנים בבני אדם או מסרטנים אפשריים בבני אדם‬
‫ולפחות ‪ 07‬חומרים שרשם המשרד להגנת הסביבה בארה"ב‪ ,U.S. EPA -‬כמזהמי אוויר‬
‫מסוכנים‪.‬‬
‫‪ .57‬יש לציין כי כיוון והעשן מכיל תערובות של חומרים רבים ושונים‪ ,‬עדיין בלתי אפשרי‪,‬‬
‫כיום להעריך במדויק את ההשפעות הבריאותיות של העשן‪ ,‬רק ע"י סיכום פשוט של‬
‫ההשפעות הפוטנציאליות של כל מרכיב בנפרד‪.‬‬
‫‪ .51‬עבור חומרים מסרטנים לא קיים סף שמתחתיו אין נזק כלשהו‪ ,‬וקל וחומר כי ככל‬
‫שהחשיפה מוגברת‪ ,‬הנזק חמור יותר – א‪ .‬ר‪.‬‬
‫אפידמיולוגיה‬
‫‪ .57‬מחקרים מצאו קשר בין שריפות עצים וחורש (‪ )Wildland‬ושרפות במגזר החקלאי לעליה‬
‫בתחלואה בקרב האוכלוסיה הכללית אשר נחשפה לשריפות אלו (לא הזכרתי את‬
‫‪6‬‬
‫המחקרים על חשיפות תעסוקתיות בקרב כבאים כיוון שסביר שהם נחשפים לרמות‬
‫גבוהות יותר)‪.‬‬
‫‪ .56‬עיקר המחלות העלולות להיות אקוטיות‪ ,‬תת‪-‬אקוטיות וכרוניות הן‪ :‬מחלות דרכי‬
‫הנשימה העליונות והתחתונות כגון אסטמה‪ ,‬מחלת ריאה חסימתית כרונית‪ ,‬ברונכיט‪,‬‬
‫לרינגיטיס‪ ,‬סינוזיטיס ושאר מחלות של דרכי נשימה עליונות‪ ,‬ירידה בתפקודי ריאות ‪,‬‬
‫סימפטומים נשימתיים כגון קוצר נשימה‪ ,‬לחץ בחזה‪ ,‬צפצופים‪ ,‬יצור ליחה ואף עליה‬
‫בתמותה ממחלות קרדיו‪-‬ריאתיות‪ .‬ממצאים דומים נמדדו גם בשריפת עצים בתוך בתי‬
‫מגורים לחימום ביתי בחורף במדינות מפותחות ולצרכי בישול במדינות מתפתחות‪.‬‬
‫‪ .58‬התיחסות לקבוצות גיל‪ :‬במס' מחקרים אפידמיולוגים נבחרים התיחסו החוקרים‬
‫להשפעות השליליות לפי גיל ומין‪.‬‬
‫ילדים‪ :‬במחקרים על שריפות של שדות חקלאיים נמצאו עליות באישפוזי ילדים בבתי‬
‫חולים עקב בעיות בדרכי הנשימה‪ ,‬ירידה בתפקודי ריאות‪( .‬התיחסות לגבי עוברים ראה‬
‫בהמשך)‪.‬‬
‫נשים‪ :‬במחקר על שריפות חקלאיות נמצא שנשים רגישות יותר מגברים לגבי מס'‬
‫סימפטומים – שיעול‪ ,‬קוצר נשימה‪ ,‬קשיים בהרדמות‪ .‬בעיות אלו עלולות להעמיד נשים‬
‫בהריון לסיכון מיוחד– א‪ .‬ר‪.‬‬
‫מבוגרים‪ :‬בגילאי ‪ 71-67‬עליות בסיכון לתמותה (‪ )nontrauma‬על כל עליה של ‪10-‬‬
‫‪ μg/m3‬ב‪.PM10 -‬‬
‫סיכום המאמר של )‪Naeher et al (2007‬‬
‫‪ .56‬החוקרים מציינים‪ ,‬כי כנראה בגלל שלשריפת עצים ולעשן הנפלט מהם הינם חלק‬
‫מההיסטוריה בתולדות האנושות‪ ,‬וכן התפיסה הרווחת שעשן עצים הינו "טבעי"‪ ,‬אין‬
‫חוששים מפניו‪ .‬באופן מסויים הוא נחשב פחות מסוכן מעשן של מקורות שריפה מודרנים‬
‫כגון דלק פוסילי‪ ,‬וקיים אי רצון להתיחס אל שניהם באופן שווה‪ ,‬כמו למשל בתקני‬
‫פליטות עשן‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ממחקרי ניסוי טוקסיקולוגים בבע"ח ו‪ , in vitro -‬מחקרים‬
‫אפידמיולוגים על בני אדם משריפות יער‪ , Wildland ,‬שדות טבעיים ושדות חקלאיים‪,‬‬
‫משריפה של עצים כדלק ביתי הן במדינות מפותחות והן במדינות מתפתחות‪ ,‬ישנן מספיק‬
‫עדויות כי חלקיקי עשן עצים מסוכנים לבריאות‪ .‬החוקרים הנ"ל התיחסו בעיקר‬
‫להשפעות על מערכת הנשימה הן אקוטית והן כרונית‪.‬‬
‫מחקרים אחרים‬
‫‪ .02‬לגבי חומר חלקיקי מרחף ‪ PM2.5‬שנמצא ברמות גבוהות מאוד באזור מצפה אילן‪ ,‬להלן‬
‫מידע נוסף‪:‬‬
‫בשנת ‪ 0227‬יצא ארגון הלב האמריקאי‪)American Heart Association( AHA -‬‬
‫בהכרזה מדעית חשובה ראשונה שחשיפה ל‪ PM‬מזיהום אוויר תורמת לתחלואה ותמותה‬
‫‪7‬‬
‫ממחלות קרדיו‪-‬וסקולריות‪ .‬ב‪ 0252 -‬עדכן יצא ארגון הלב האמריקאי את הכרזתו‬
‫באומרו כי נוספו מחקרים רבים שמצאו את המנגנונים הפיזיולוגים והמולקולרים‬
‫המעורבים בתהליכים אלו‪ .‬להלן מס' מסקנות שהם הסיקו‪ :‬חשיפה ל‪ PM2.5-‬במשך‬
‫מס' שבועות עד מס' שבועות עלולה לעורר תמותה ממחלות קרדיו‪-‬ואסקולריות ואירועי‬
‫‪ .nonfatal‬חשיפה ארוכת טווח (מס' שנים) מעלה את הסיכון לתמותה מוקדמת‬
‫בחודשים עד שנים ממחלות קרדיוסקלריות‪ .‬ירידה ברמות ‪ PM‬קשורות בירידה מתמותה‬
‫ממחלות קרדיו‪-‬וסקולריות בטווח של של מס' שנים‪.‬‬
‫להלן ציטוט המקור‪:‬‬
‫‪ .05‬זאת ועוד‪ ,‬החוקרים סבורים כי המערכת הקרדיו‪-‬וסקולרית עלולה להיות רגישה במיוחד‬
‫בנשימת רמות נמוכות מאוד של זיהום אוויר סביבתי‪.‬‬
‫‪"…the cardiovascular system may be extremely sensitive to very low‬‬
‫‪levels of PM inhalation as encountered with ambient pollution." (Brook‬‬
‫)‪et al Circulation. 2010;121:2331-2378.‬‬
‫‪ .00‬עוברים ‪ -‬קבוצת סיכון חשובה ורגישה מאוד עוברים ותינוקות‪Wang and Pinkerton .‬‬
‫‪ 2007‬סקרו עשרות מחקרים ‪ Numerical research‬על השפעות הבריאותיות מחשיפה‬
‫לזיהום אוויר (החוקרים התמקדו ב‪ -SO2,NOX,CO,PM-‬שרובם נמצאים גם בעשן‬
‫שריפת עצים‪-‬תוספת שלי א‪ .‬ריכטר) בעשור האחרון‪ .‬מחקרים אפידמיולוגים הראו‬
‫שחשיפתם של ילדים בזמן בשלב התפתחותם העוברית ואף זמן קצר לאחר לידתם‬
‫קשורה השפעות בריאותיות שליליות רבות כולל‪ :‬משקל לידה נמוך‪ ,‬לידה מוקדמת‪,‬‬
‫עיכוב גדילה תוך‪-‬רחמי‪ ,‬מומים מולדים תמותה תוך‪-‬רחמית או בשלב הינקות‪ ,‬ירידה‬
‫בהתפתחות הראות‪ ,‬עליה בשיעורי התפתחות דלקות בדרכי הנשימה‪ ,‬אסטמה בילדות‪,‬‬
‫בעיות התנהגותיות‪ ,‬וירידה נויורו‪-‬קוגניטיבית‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫דיון‬
‫‪ .02‬בהתאם לממצאים העובדתיים מהניטורים שנערכו בישובי הסביבה ומתלונות התושבים‬
‫ביחס לפעילות המפחמות‪ ,‬זאת בנוסף לידע הרב הקיים‪ ,‬יש להבין כי באזור החשוף לנזקי‬
‫פעילות המפחמות לא מדובר במניעת סיכונים אפשריים ע"פ המושג‪ -‬זהירות מונעת ביחס‬
‫לנזקי בריאות ומטרדים‪ ,‬אלא מדובר במניעת השפעות בריאותיות מזיקות‪ ,‬אשר כבר‬
‫קיימות‪ .‬אין מדובר כאן במקרה של "כשיש ספק‪---‬אין ספק" אלא במצב של "כשאין‬
‫ספק‪---‬אין ספק"‪ -‬פעילות המפחמות גורמת לנזקים בריאותיים מיידים‪ ,‬הן בטווח הקצר‬
‫של חשיפה למפגעי המפחמות והן בטווח הארוך‪.‬‬
‫‪ .07‬ישנן מס' רב של חשיפות לחומרים המסוכנים‪ ,‬מס' רב של אתרי פגיעה ומס' רב של‬
‫אוכלוסיות בסיכון‪.‬‬
‫‪ .01‬האוכלוסיה בכפרים ובישובים המרוחקים עשרות קילומטרים מאזור המפחמות עלולה‬
‫להיות בטווח הנזק‪ .‬כלומר‪ ,‬מלבד הישובים במועצה אזורית מנשה (כולל הישוב מצפה‬
‫אילן) ישנם ישובים רבים הנמצאים בטווח הסיכון לנזקים ישירים ‪---‬חדרה‪ ,‬פרדס חנה‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫‪ .07‬הערכים אשר נמדדו בדו"ח קורדובה‪ ,‬הינם ערכים הגבוהים מערכים המנוטרים‬
‫באזורים עירוניים‪ -‬מתועשים–מהמזוהמים ביותר בישראל‪.‬‬
‫‪ .06‬עצם העובדה כי תושבים רואים עשן ואבק פיח‪ ,‬פירוש הדבר כי מדובר בחלקיקים‬
‫גדולים מ‪ 52-‬מקרון‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כיוון וקיימות תלונות רבות על קשיים בדרכי הנשימה‪,‬‬
‫הרי עובדה זו מעידה על חדירת חלקיקים קטנים ולא נראים לעין בגודל של ‪ 0.1‬מיקרון‪,‬‬
‫העלולים לגרום למחלות בדרכי הנשימה התחתונות‪ ,‬כיוון וחלקיקים אלו חודרים עמוק‬
‫יותר עד הברונכיולים הסופיים ואף יתכן שעוברים את ממברנת הריאות וחודרים‬
‫לאיברים אחרים בגוף‪.‬‬
‫‪ .08‬יש להדגיש כי גירוי ממברנות העיניים ו‪/‬או דרכי נשימה עליונה‪ ,‬אינו רק מטרד‪ ,‬אלא‬
‫אפקט בריאותי הגורם לאי נוחות‪ ,‬סבל ותחלואה ואף יכול לגרום להתפתחות אלרגיות‬
‫ולדלקות בדרכי הנשימה‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫‪ .06‬כתוצאה מפעילות המפחמות‪ ,‬קיים סיכון בריאותי מוחשי וודאי לכלל האוכלוסיה‬
‫המתגוררת באזור‪ ,‬יהודים ופלשתינאים כאחד‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .22‬אוכלוסיות היעד להשפעות ולנזקים כתוצאה מחשיפות אלו הינן – כל קשת האוכלוסיה‪,‬‬
‫אשר נפגעת כבר מרגע תחילת החשיפות לכל האמור דלעיל כלומר‪ ,‬עוברים‪ ,‬תינוקות‪,‬‬
‫ילדים‪ ,‬נוער‪ ,‬נשים הרות‪ ,‬ומבוגרים‪ ,‬חולי מחלות כרוניות או מחלות קודמות‪ -‬לב‪ ,‬ריאה‪.‬‬
‫‪ .25‬חשיפות אלו באות לידי ביטוי הן בטווח הקצר‪ ,‬הן בטווח הביניים והן לטווח הרחוק‪ .‬ככל‬
‫שהחשיפות נמשכות‪ ,‬האפקטים הבריאותיים עלולים להיות פחות ופחות הפיכים‪ .‬יצוין‪,‬‬
‫כי גם חשיפה בטווח הקצר עלולה להיות בלתי הפיכה‪.‬‬
‫‪ .20‬העובדה כי ישנן השפעות ונזקים לעוברים ותינוקות פירושה כי הרווח הכלכלי הזמני‬
‫והעכשווי נמוך על חשבון הבריאות של האוכלוסיה הרחבה לדורות הבאים‪.‬‬
‫‪ .22‬לא מדובר ברווח הרוב על חשבון המיעוט אלא רווח המיעוט על חשבון בריאות הרוב‪.‬‬
‫‪ .27‬יש דרך אחת למנוע את הסיכון והיא למנוע את עצם היווצרותו‪ ,‬ניסיונות לתכנן‬
‫מפחמות "נקיות"‪ ,‬לא הראו הצלחה וספק מנבאות הצלחה‪ .‬יש חובה לאסור המשך יצור‬
‫הפחם קרוב לריכוזי אוכלוסין‪ ,‬לחלוטין‪.‬‬
‫‪ .21‬דו"ח קורדובה מציג את הראיות והנתונים ביחס לחשיפות המוכחות כגורמות סיכון‬
‫ועליה בתחלואה‪ .‬חשיפה יומיומית מוגברת‪ ,‬גורמת באופן ודאי לנכות מוגברת ותחלואה‬
‫בטווח הקצר והארוך‪ ,‬במיוחד המערכת הנשימתית‪ ,‬בקרב כל הגילאים‪ .‬על פי הניטורים‬
‫והמדידות אשר הובאו בדו"ח קורדובה‪ ,‬מסקנות הדו"ח היו צריכות להצביע על נזקים‬
‫בריאותיים ודאיים וקשים כתוצאה מפעילות המפחמות‪ ,‬הן כתוצאה מחשיפה בטווח‬
‫הקצר וקל וחומר כתוצאה מחשיפה ממושכת‪.‬‬
‫‪ .27‬יצוין‪ ,‬כי יש ליתן את הדעת גם להשפעות בין דוריות‪ ,‬תוך כדי חשיפה תוך רחמית‬
‫והשפעותיה על העובר והתפתחות העובר וסיכוניו למחלות נשימתיות‪ .‬חשיפה לגורמים‬
‫המזהמים אף גורמת באופן ישיר‪ ,‬לעליה בתמותה של עוברים ותינוקות‪.‬‬
‫‪ .26‬ברי איפוא‪ ,‬כי כתוצאה מפעילות המפחמות‪ ,‬מתקצרת תוחלת חיים ונרשמת עליה‬
‫בתמותה ובמחלות קשות בקרב הנחשפים‪ .‬יש להדגיש כי מדד זמן החשיפה משחק‬
‫תפקיד מרכזי בהחמרת הסיכונים‪ ,‬ככל שמדובר בחשיפה ממושכת‪ ,‬כך גוברים‬
‫הסיכונים והנזקים לנחשפים‪.‬‬
‫‪11‬‬
,‫פרופ' אליהו ריכטר‬
‫היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית‬
References:
Brook RD, Rajagopalan S, Pope CA 3rd, Brook JR, Bhatnagar A, Diez-Roux AV, Holguin
F, Hong Y, Luepker RV, Mittleman MA, Peters A, Siscovick D, Smith SC Jr, Whitsel
L, Kaufman JD; American Heart Association Council on Epidemiology and Prevention,
Council on the Kidney in Cardiovascular Disease, and Council on Nutrition, Physical Activity
and Metabolism. Particulate matter air pollution and cardiovascular disease: An update to
the scientific statement from the American Heart Association. Circulation. 2010 Jun
1;121(21):2331-78. Epub 2010 May 10.
Naeher LP, Brauer M, Lipsett M, Zelikoff JT, Simpson CD, Koenig JQ, Smith KR. Woodsmoke
health effects: a review. Inhal Toxicol. 2007 Jan;19(1):67-106.
Wang and Pinkerton. Air Pollutant Effects on Fetal and Early Postnatal Development. Birth
Defects Research (Part C) 81:144–154 (2007)
11