חוות דעת פרופ׳ ריכטר
היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית טל 20-7616578 ,20-7618576 :פקס20-7726056 : [email protected] אני החתום מטה ,פרופ' אליהו ריכטר ,ת.ז ,13660576נתבקשתי על ידי מוא"ז מנשה ,להגיש הערכת סיכונים מקצועית בענין הסיכונים הבריאותיים מהחומרים המזהמים והמסוכנים הנפלטים כתוצאה מפעילות המפחמות באזור יהודה ושומרון .הערכת סיכונים זו מתבססת על חוות הדעת של ד"ר לבנה קורדובה שערכה סקירה עובדתית על תוצרי שריפה לא מבוקרת של גזם עצים המתבצעת במפחמות בכפרים פלסטינאים באזור מצפה אילן . אני נותן הערכה זו במקום עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזאת ,כי ידוע לי היטב ,שלענין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט ,דין הערכת סיכונים זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות בשבועה שנתתי בבית המשפט. הערכת סיכונים זו היא ע"פ דעתי שלי בלבד ולא בהכרח משקפת את עמדת המוסד אליו אני משתייך. אלה פרטי השכלתי ונסיוני שם מומחה פרופ' אליהו ריכטר מקום עבודה היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית ,בית הספר לבריאות הציבור ולרפואה קהילתית של האוניברסיטה העברית והדסה ,ירושלים. פרטי השכלה תואר ראשון ,קולומביה ;5616 תואר ד"ר ברפואה ,אוניברסיטת ניו-יורק ;5672 תואר שני בבריאות הציבור ,הרווארד ;5677 התמחות ברפואה קהילתית וסביבתית ,מרכז רפואי הר סיני ,ניו-יורק. התמחות מוכרת :רפואה מונעת ,ארה"ב; בריאות הציבור ,ישראל (מספר רשיון ,55676מ.ר.מ.)7772 . 1 תפקידים ופרסומים חשובים פרופ' חבר ברפואה תעסוקתית וראש היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית ,בית הספר לבריאות הציבור ולרפואה קהילתית של האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים(בדימוס) .כמו כן ,עמדתי בראש המרכז למניעת נפגעים בתאונות דרכים. כעת משמש כנציג הרפואי של ועדת הבטיחות והגיהות של האוניברסיטה העברית; יועץ אפידמיולוגי לעמותת "אדם טבע ודין" ,חבר בוועדה הבין לאומית לבטיחות קרינה לא מייננת – קבוצת קטניה. ניסיון :עבודה ממשלתית במחלקת הבריאות של העיר ניו-יורק (קצין בריאות ,מזרח הארלם); מפקח רפואי בכיר ,משרד העבודה והרווחה; יועץ באפידמיולוגיה סביבתית למשרד לאיכות הסביבה ולמשרד הבריאות בישראל .עבודה במספר ועדות מייעצות של ארגון הבריאות העולמי ) )WHOושל ה NIEHS-בתחום הרעילות של קוטלי חרקים. עבודה בעבר ובהווה בפרוייקטים מקומיים ,אזוריים ובינלאומיים בנושא אסבסט, סיליקה ,עופרת ,קדמיום וכספית ,מכת חום ,ילדים עובדים ,קוטלי חרקים (אורגנו- פוספטים ואורגנו-כלורינים) ,ממיסים והופעת מקרים מרובים של סרטן ,רדון ,קרינה מייננת ולא מייננת (מיקרוגל בתדר רדיו) ,יישוב סכסוכים סביבתיים ,הערכת סיכונים, אסונות כימיים ,הזכות לדעת ואתיקה סביבתית ,סימנים מבשרים לגורמים תעסוקתיים וסביבתיים למחלות ,אפידמיולוגיה של פציעות מתחבורה ואחד מיוזמי חוק "זכות העובד לדעת" .מענקי מחקר מ ,USAID-ארגון הבריאות העולמי ,ותורמים אחרים .החוקר הישראלי הראשי בפרוייקט המשותף ישראל-הראשות הפלסטינית-ירדן בנושא הרעלת עופרת בילדים מטעם .MERC US Centers for Disease Controlבשנת 5686חקרתי את פרשת תדיראן יחד עם ד"ר שלמה בר-סלע .כתבתי מאמרם בנידון שימשו כבסיס להרשעת מנהלי המפעל על רשלנות .חבר בועדת העורכים של Amer ,Arch Env Health .Ecosystem Health ,Public Health Reviews ,J Env Path and Tox ,J Indus Med יו"ר אזורי של המחלקה המזרח תיכונית וחבר בועדת האתיקה של החברה הבינלאומית לאפידמיולוגיה סביבתית ,חבר בקולגיום ראמאזיני .הרצאות אורח באוניברסיטת וושינגטון ,בית הספר לרפואה של רוקופלר-קורנל ,בית הספר לרפואת טיסה וחלל של חיל האוויר האמריקאי ,אוניברסיטת צפון קרוליינה ,בית הספר לרפואה הר סיני ,סדנאות רפואה סביבתית בהרברד רוטקרס ,סדנת עבודה בנושא סרטן השד מטעם האגודה האמריקאית לקידום המדע ,אוניברסיטת בולוניה ,יחידת הרפואה של כוחות האו"ם, אוניברסיטת ג'אגלוניאן (קרקוב) .מצוטט בספר Zenz Textbook of Occupational ,Medicineוכן בהנחיות של USEPAלעובדים בשדות חקלאיים בנושא מכת חום. מעל 522פרסומים בכתבי-עת ( ,)peer reviewedוכ 522 -פרסומים בספרים ,קונגרסים, וכנסים בנושאים הנ"ל .מאות חוות-דעת רפואיות שנתנו לבית משפט בשם עובדים וקהילות עם חשיפות רעילות .הקמת יחידה לרפואה תעסוקתית בחיל האוויר (. )5668 בשנים האחרונות פיקחתי על מחקר אסון הצוללנים בקישון ועבודתי הביאה להקמת ועדת שמגר והכרת הממשלה להפסקת הצלילות ,מניעת הזיהומים והכרה בזכות החיילים להכרת הקשר הסיבתי בין חשיפותיהם למחלותיהם .קרינה מייננת וקרינה לא 2 מייננת :פרסומים על הסכנות הבריאותיות לעובדי קרינה כולל עובדי הכור בדימונה, תחקירים על חשיפה לראדון ,הכנת חוות דעת של מומחה לבית המשפט העליון בנושא קרינה אלקטרומגנטית מ ELFו RF/MW -על תחנת קול אמריקה שהתעתדה להיבנות בערבה ,תחקור ותיעוד של צברי מקרי סרטן בקרב חיילים שעבדו עם מכ"מים בצה"ל, ומתן חוות דעת מומחה למבקר המדינה על הסיכונים הבריאותיים מחשיפה לקרינה לא מייננת .פיקחתי על כ 21 -עבודות גמר ברפואה תעסוקתית וסביבתית ואפידמיולוגיה סביבתית. מחקרים ופעילות עם המגזר הישראלי -פלסטינאי פעיל בקידום פרויקטים ישראלים -פלשתינאים ,לגילוי וקידום סיכונים סביבתיים מרעלים. .5בשנות ה 82 -עסקתי בגילוי המגפה ההמונית בגדה המערבית כתוצאה מהרעלת עופרת מקמח מזוהם בעופרת מאבני הטחינה. .0הראשון לגילוי סיכונים לאסטמה בקרב פליטי מחנות בעזה מחשיפה לקרציות ועישון סביל של ילדים מהוריהם. .2בשנות השמונים גיליתי שיטות חדישות לבדיקת ארגנו-זרחנים בקרב חקלאים במסגרת קידום פרויקטים ישראלים -פלשתינאים. .7בשנים 5688-6 -חקרתי דיווחים ביחס לסיכונים בריאותיים של מפגינים פלסטינאים כתוצאה מחשיפה לגז מדמיע. .1בשנות התשעים שותף ,חוקר ומנהל בפרויקט עופרת בשיתוף עם ממשלת ארה"ב USNIEHS –MERC projectעל הערכה אפידמיולוגית של חשיפת ילדים לעופרת בישראל, הגדה המערבית ,עזה וירדן. .7בשנות התשעים ביצעתי הערכת סיכונים עבור בדואים בישובים בלתי מוכרים כתוצאה מחשיפה לקוטלי עשבים ,לידי האגודה לזכויות האזרח. .7משנת 0228ממונה על פרויקט משותף עם אוניברסיטת אל קודס לבחינת מקורות גורמי הסיכון של טרור והסתה לטרור ,עם דגש על ההשפעה של הסתה כחשיפה מסוכנת ,ע"פ מודלים מאפידמיולוגיה סביבתית. פרסומי ומאמרי מאז 5668מובאים בנספח .5 להלן הערכת סיכונים מפעילות מפחמות באזור יהודה ושומרון הקדמה .5מועצה אזורית מנשה ,פנתה אלי לאחר תלונות רבות של תושבי הסביבה על חדירת ענני פיח ,עקב רוחות מזרחיות ,אל ישובי הסביבה וריחות חריפים של פיח החודרים לביתם של תושבי הסביבה ,גם כאשר חלונות ודלתות ביתם סגורים. .0התלונות הבריאותיות כוללות גירויים בעיניים ובדרכי הנשימה ,קוצר נשימה וחוסר יכולת לנשום ,שיעול ,סירחון חזק ,אסטמה או החמרה של אסטמה ,הסתגרות בבית וחוסר יכולת לעסוק בפעילות גופנית כגון הליכות וכד'. 3 הערה[אב :]1פרדגו .2בהתאם לנתונים שהובאו בפני הן בדו"ח סיכום בדיקות סביבתיות מפעילות המפחמות ביהודה ושומרון מטעם המשרד להגנת הסביבה (להלן" :דו"ח קורדובה") והן במסמכים הרלוונטים. דו"ח קורדובה .7לב הערכת הסיכונים הינו דו"ח קורדובה שערכה סקירה עובדתית על תוצרי שריפה לא מבוקרת של גזם עצים המתבצעת במפחמות בכפרים פלסטינאים באזור מצפה אילן. אני מתייחס לנתוני המזהמים הנפלטים מתהליך יצור הפחמים במפחמות ,מבלי להתייחס לתהליך היצור עצמו .הנתונים על המזהמים נמדדו בתוך הישובים באזור מצפה אילן :מצפה אילן ,ריחן ומצר וכן באזורים מרוחקים יותר. .1המשרד להגנת הסביבה ערך מספר ניטורי אוויר בשנים 0226ו 0252-ומצא ש"תעשיית המפחמות באזור מצפה אילן פולטת מגוון רחב ביותר של מזהמים כימיים לסביבה. מהמזהמים שנמדדו (בתוך הישובים באזור מצפה אילן – א.ר) ,נמצא באופן עקבי כי הריכוזים הסביבתיים של חלקיקים נשימים עדינים PM2.5בעת פעילות המפחמות גבוהים משמעותית מריכוזי החלקיקים הנשימים העדינים PM2.5שנמדדו באזורים אחרים בארץ...ריכוזים גבוהים של פורמאלדהיד בהשוואה לאזורים אחרים בארץ...פעילות המפחמות גורמת גם למפגעי ריח קשים אשר מלווים בגירויי עיניים ודרכי הנשימה ".כמו כן נמצאו בחלק מהמדידות ערכים גבוהים של בנזו-א-פירן. .7תיקון טעות בדו"ח קורדובה :לגבי הסיווג של פורמאלדהיד טעתה ד"ר קורדובה באומרה כי אין הסכמה גורפת של כלל הקהילה המדעית לגבי הסיווג המסרטן .הנכון הוא שכבר בשנת 6002הכריזו IARCעל חומר זה כמסרטן ודאי. רקע מדעי .6שריפת עצים יוצרת מזהמים רבים המסוכנים לבריאות הציבור ,מכל הגילאים ,החל מעובר תוך רחמי וכלה באנשים מבוגרים .להלן החומרים המזהמים בעשן שריפת עצים ואופן רעילותם העיקרי הידוע כיום ע"פ מידע מהספרות הרפואית Naeher et al ) :(2007גזים אנ-אורגנים כגון פחמן חד חמצני —COחנק ( ,)Asphyxiantאוזון -- O3 גירוי ,חנקן דו חמצני -- NO2גירוי; פחממנים – Hydrocarbonsמשפחה הכוללת פחממנים לא-רווים ( )Unsaturatedכגון 1,3-butadieneהידוע כמעורר גירוי ,קרצינוגני ומוטגני ,פחממים רווים כגון n-hexaneהמעורר גירוי ונוירוטוקסי; פחממנים פוליצקלים ארומטים PAH -כגון בנזו-א-פירן ]benzo[a 4 Pyreneהידוע כמוטגני וקרצינוגני; חומרים מונו-ארומטים כגון בנזן וסטירן – קרצינוגנים ומוטגנים; -– Oxygenatated organicsחומרים אורגנים רווי חמצן כגון אלדהידים לרבות פורמאלדהיד -כמעוררי גירוי ,קרצינוגנים ומוטגנים; אלכוהולים וחומצות אורגניות כגון מתנול וחומצה אצטית ,פנולים -מעוררי גירוי ,קרצינוגנים ומוטגנים – Quinones ,אלרגנים ,אקטיבים בתגובות כימיות של חימצון-חיזור ( redox ,)activeגורמי עקת חימצון oxidative stress -ודלקות; חומרים אורגנים מוכלרים כגון מתילן כלוריד דיאוקסינים – ,פוגעים במערכת העצבים המרכזית ,וכנראה קרצינוגנים; רדיקאלים חופשיים -אקטיבים בתגובות כימיות של חימצון-חיזור ,גורמי עקת חימצון - ,oxidative stressתגובות דלקתיות ככל הנראה מסרטנים; חומר חלקיקי – PM – Particulate Matterבגדלים שונים החלקיקים העיקריים הנחקרים הם בקוטר של 52מיקרון ,PM10-בקוטר של 0.1מיקרון .PM2.5חלקיקים אלה גורמים לדלקתיות ועקת חימצון והם עלולים להיות אלרגנים. .8ההשפעות הבריאותיות העיקריות של מזהמים אלה הידועות כיום הם נזקים לדרכי הנשימה :אסטמה ,מחלת ריאה חסימתית כרונית ,ברונכיט ושאר מחלות דרכי נשימה עליונות ,ירידה בתפקודי ריאות ,סימפטומים נשימתיים קוצר נשימה ,לחץ בחזה, צפצופים ,יצור ליחה .סרטן באברי מטרה שונים ובעיות קרדיווסקולריות .חשיפה למזהמים אלה פוגעת בכל שכבות הגיל מעוברים במעי אימם ועד קשישים. אלו הם עיקרי הידע המדעי. סקירת ספרות רפואית Naeher et al (2007) .6סקרו עשרות רבות של מחקרים אפידמיולוגים בבני אדם ומחקרי ניסוי בבע"ח ומבחני מעבדה ועמדו על הקשר בין חשיפה לעשן שריפת עצים, לסיכונים הבריאותיים העלולים להיגרם לבני אדם ,תוך הצגת מנגנוני פעולה ברמה התאית והמולקולרית. הרכב החשיפה .52בתחילה ,החוקרים מציגים את הרכב עשן שריפת עצים השונה בחלקו מעשן שריפת דלק פוסילי: עץ מכיל בעיקר 0פולימרים צלולוז וליגנין ,בנוסף העץ מכיל תרכובות אורגניות עם משקל מולקולרי נמוך כגון שרפים ,שעוות וסוכר ומלחים אנ-אורגנים .במהלך השריפה מתרחשת פירוליזה (פרוק חומר אורגני בטמפ' גבוהות ללא חמצן) והפולימרים מתפרקים ונוצר מגוון רחב של מולקולות קטנות יותר .שריפת עץ היא בד"כ לא יעילה ()inefficient ואלפי חומרים כימיקלים נפלטים לעשן השריפה .רבים מהחומרים הנפלטים כתוצאה משריפת עצים ,מתועדים היטב בספרות הרפואית כגורמים להשפעות בריאותיות 5 שליליות ,כולל מזהמים ידועים כגון חלקיקים עדינים , PM2.5פחמן חד חמצני,CO- תחמוצות חנקן ,כמו גם חומרים רעילים ומעוררי גירוי במערכת הנשימה כגון ; ,phenols, cresols, acrolein, and acetaldehydeחומרים מסרטנים אורגנים כגון :בנזן ,פורמאלדהיד 1,3 butadiene ,ותרכובות ציקליות כגון .PAHsרשימה מפורטת יותר מוזכרת בסעיף .6 פיזור החשיפה .55חלק מהחומרים למשל פחמן חד חמצני ,COאוזון PM2.5 , O3וחלק מהפחממנים הנפלטים כתוצאה מפעילות המפחמות ,נישאים למרחקים ארוכים חלקם אפילו עד כדי עשרות רבות קילומטרים. טוקסיקולוגיה .50רוב המחקרים על בעלי חיים מצביעים כי לעשן עצים יש השפעה על מרכיבי החיסון במערכת הנשימה ,ובחשיפה לרמות גבוהות של עשן הוא עלול לגרום להרס של רקמות הריאה לטווח ארוך או קבוע .השפעות אלה הן ככל הנראה מהפאזה החלקיקית של העשן .עשן עצים הינו גם מוטגני וטרטוגני .חומרים מוטגנים הינם חומרים הגורמים למוטציות גנטיות ומכיוון שמוטציות רבות גורמות לסרטן ,מוטגנים הם לרוב חומרים מסרטנים .חומרים טרטוגנים גורמים למומי לידה. .52כאמור ,עשן עצים מכיל חומרים מסרטנים -לפחות 5משפחות חומרים -המסווגים כמסרטנים וודאיים ע"י ה( –IARC -הסוכנות הבין לאומית לחקר הסרטן The ,International Agency for Research on Cancerעליה מסתמכים כל ארגוני הבריאות בעולם כולל משרד הבריאות בישראל) ,חומרים אחרים המסווגים כמסרטנים וודאיים בבע"ח וקרוב לודאי מסרטנים בבני אדם או מסרטנים אפשריים בבני אדם ולפחות 07חומרים שרשם המשרד להגנת הסביבה בארה"ב ,U.S. EPA -כמזהמי אוויר מסוכנים. .57יש לציין כי כיוון והעשן מכיל תערובות של חומרים רבים ושונים ,עדיין בלתי אפשרי, כיום להעריך במדויק את ההשפעות הבריאותיות של העשן ,רק ע"י סיכום פשוט של ההשפעות הפוטנציאליות של כל מרכיב בנפרד. .51עבור חומרים מסרטנים לא קיים סף שמתחתיו אין נזק כלשהו ,וקל וחומר כי ככל שהחשיפה מוגברת ,הנזק חמור יותר – א .ר. אפידמיולוגיה .57מחקרים מצאו קשר בין שריפות עצים וחורש ( )Wildlandושרפות במגזר החקלאי לעליה בתחלואה בקרב האוכלוסיה הכללית אשר נחשפה לשריפות אלו (לא הזכרתי את 6 המחקרים על חשיפות תעסוקתיות בקרב כבאים כיוון שסביר שהם נחשפים לרמות גבוהות יותר). .56עיקר המחלות העלולות להיות אקוטיות ,תת-אקוטיות וכרוניות הן :מחלות דרכי הנשימה העליונות והתחתונות כגון אסטמה ,מחלת ריאה חסימתית כרונית ,ברונכיט, לרינגיטיס ,סינוזיטיס ושאר מחלות של דרכי נשימה עליונות ,ירידה בתפקודי ריאות , סימפטומים נשימתיים כגון קוצר נשימה ,לחץ בחזה ,צפצופים ,יצור ליחה ואף עליה בתמותה ממחלות קרדיו-ריאתיות .ממצאים דומים נמדדו גם בשריפת עצים בתוך בתי מגורים לחימום ביתי בחורף במדינות מפותחות ולצרכי בישול במדינות מתפתחות. .58התיחסות לקבוצות גיל :במס' מחקרים אפידמיולוגים נבחרים התיחסו החוקרים להשפעות השליליות לפי גיל ומין. ילדים :במחקרים על שריפות של שדות חקלאיים נמצאו עליות באישפוזי ילדים בבתי חולים עקב בעיות בדרכי הנשימה ,ירידה בתפקודי ריאות( .התיחסות לגבי עוברים ראה בהמשך). נשים :במחקר על שריפות חקלאיות נמצא שנשים רגישות יותר מגברים לגבי מס' סימפטומים – שיעול ,קוצר נשימה ,קשיים בהרדמות .בעיות אלו עלולות להעמיד נשים בהריון לסיכון מיוחד– א .ר. מבוגרים :בגילאי 71-67עליות בסיכון לתמותה ( )nontraumaעל כל עליה של 10- μg/m3ב.PM10 - סיכום המאמר של )Naeher et al (2007 .56החוקרים מציינים ,כי כנראה בגלל שלשריפת עצים ולעשן הנפלט מהם הינם חלק מההיסטוריה בתולדות האנושות ,וכן התפיסה הרווחת שעשן עצים הינו "טבעי" ,אין חוששים מפניו .באופן מסויים הוא נחשב פחות מסוכן מעשן של מקורות שריפה מודרנים כגון דלק פוסילי ,וקיים אי רצון להתיחס אל שניהם באופן שווה ,כמו למשל בתקני פליטות עשן .למרות זאת ,ממחקרי ניסוי טוקסיקולוגים בבע"ח ו , in vitro -מחקרים אפידמיולוגים על בני אדם משריפות יער , Wildland ,שדות טבעיים ושדות חקלאיים, משריפה של עצים כדלק ביתי הן במדינות מפותחות והן במדינות מתפתחות ,ישנן מספיק עדויות כי חלקיקי עשן עצים מסוכנים לבריאות .החוקרים הנ"ל התיחסו בעיקר להשפעות על מערכת הנשימה הן אקוטית והן כרונית. מחקרים אחרים .02לגבי חומר חלקיקי מרחף PM2.5שנמצא ברמות גבוהות מאוד באזור מצפה אילן ,להלן מידע נוסף: בשנת 0227יצא ארגון הלב האמריקאי)American Heart Association( AHA - בהכרזה מדעית חשובה ראשונה שחשיפה ל PMמזיהום אוויר תורמת לתחלואה ותמותה 7 ממחלות קרדיו-וסקולריות .ב 0252 -עדכן יצא ארגון הלב האמריקאי את הכרזתו באומרו כי נוספו מחקרים רבים שמצאו את המנגנונים הפיזיולוגים והמולקולרים המעורבים בתהליכים אלו .להלן מס' מסקנות שהם הסיקו :חשיפה ל PM2.5-במשך מס' שבועות עד מס' שבועות עלולה לעורר תמותה ממחלות קרדיו-ואסקולריות ואירועי .nonfatalחשיפה ארוכת טווח (מס' שנים) מעלה את הסיכון לתמותה מוקדמת בחודשים עד שנים ממחלות קרדיוסקלריות .ירידה ברמות PMקשורות בירידה מתמותה ממחלות קרדיו-וסקולריות בטווח של של מס' שנים. להלן ציטוט המקור: .05זאת ועוד ,החוקרים סבורים כי המערכת הקרדיו-וסקולרית עלולה להיות רגישה במיוחד בנשימת רמות נמוכות מאוד של זיהום אוויר סביבתי. "…the cardiovascular system may be extremely sensitive to very low levels of PM inhalation as encountered with ambient pollution." (Brook )et al Circulation. 2010;121:2331-2378. .00עוברים -קבוצת סיכון חשובה ורגישה מאוד עוברים ותינוקותWang and Pinkerton . 2007סקרו עשרות מחקרים Numerical researchעל השפעות הבריאותיות מחשיפה לזיהום אוויר (החוקרים התמקדו ב -SO2,NOX,CO,PM-שרובם נמצאים גם בעשן שריפת עצים-תוספת שלי א .ריכטר) בעשור האחרון .מחקרים אפידמיולוגים הראו שחשיפתם של ילדים בזמן בשלב התפתחותם העוברית ואף זמן קצר לאחר לידתם קשורה השפעות בריאותיות שליליות רבות כולל :משקל לידה נמוך ,לידה מוקדמת, עיכוב גדילה תוך-רחמי ,מומים מולדים תמותה תוך-רחמית או בשלב הינקות ,ירידה בהתפתחות הראות ,עליה בשיעורי התפתחות דלקות בדרכי הנשימה ,אסטמה בילדות, בעיות התנהגותיות ,וירידה נויורו-קוגניטיבית. 8 דיון .02בהתאם לממצאים העובדתיים מהניטורים שנערכו בישובי הסביבה ומתלונות התושבים ביחס לפעילות המפחמות ,זאת בנוסף לידע הרב הקיים ,יש להבין כי באזור החשוף לנזקי פעילות המפחמות לא מדובר במניעת סיכונים אפשריים ע"פ המושג -זהירות מונעת ביחס לנזקי בריאות ומטרדים ,אלא מדובר במניעת השפעות בריאותיות מזיקות ,אשר כבר קיימות .אין מדובר כאן במקרה של "כשיש ספק---אין ספק" אלא במצב של "כשאין ספק---אין ספק" -פעילות המפחמות גורמת לנזקים בריאותיים מיידים ,הן בטווח הקצר של חשיפה למפגעי המפחמות והן בטווח הארוך. .07ישנן מס' רב של חשיפות לחומרים המסוכנים ,מס' רב של אתרי פגיעה ומס' רב של אוכלוסיות בסיכון. .01האוכלוסיה בכפרים ובישובים המרוחקים עשרות קילומטרים מאזור המפחמות עלולה להיות בטווח הנזק .כלומר ,מלבד הישובים במועצה אזורית מנשה (כולל הישוב מצפה אילן) ישנם ישובים רבים הנמצאים בטווח הסיכון לנזקים ישירים ---חדרה ,פרדס חנה וכדומה. .07הערכים אשר נמדדו בדו"ח קורדובה ,הינם ערכים הגבוהים מערכים המנוטרים באזורים עירוניים -מתועשים–מהמזוהמים ביותר בישראל. .06עצם העובדה כי תושבים רואים עשן ואבק פיח ,פירוש הדבר כי מדובר בחלקיקים גדולים מ 52-מקרון .זאת ועוד ,כיוון וקיימות תלונות רבות על קשיים בדרכי הנשימה, הרי עובדה זו מעידה על חדירת חלקיקים קטנים ולא נראים לעין בגודל של 0.1מיקרון, העלולים לגרום למחלות בדרכי הנשימה התחתונות ,כיוון וחלקיקים אלו חודרים עמוק יותר עד הברונכיולים הסופיים ואף יתכן שעוברים את ממברנת הריאות וחודרים לאיברים אחרים בגוף. .08יש להדגיש כי גירוי ממברנות העיניים ו/או דרכי נשימה עליונה ,אינו רק מטרד ,אלא אפקט בריאותי הגורם לאי נוחות ,סבל ותחלואה ואף יכול לגרום להתפתחות אלרגיות ולדלקות בדרכי הנשימה. מסקנות .06כתוצאה מפעילות המפחמות ,קיים סיכון בריאותי מוחשי וודאי לכלל האוכלוסיה המתגוררת באזור ,יהודים ופלשתינאים כאחד. 9 .22אוכלוסיות היעד להשפעות ולנזקים כתוצאה מחשיפות אלו הינן – כל קשת האוכלוסיה, אשר נפגעת כבר מרגע תחילת החשיפות לכל האמור דלעיל כלומר ,עוברים ,תינוקות, ילדים ,נוער ,נשים הרות ,ומבוגרים ,חולי מחלות כרוניות או מחלות קודמות -לב ,ריאה. .25חשיפות אלו באות לידי ביטוי הן בטווח הקצר ,הן בטווח הביניים והן לטווח הרחוק .ככל שהחשיפות נמשכות ,האפקטים הבריאותיים עלולים להיות פחות ופחות הפיכים .יצוין, כי גם חשיפה בטווח הקצר עלולה להיות בלתי הפיכה. .20העובדה כי ישנן השפעות ונזקים לעוברים ותינוקות פירושה כי הרווח הכלכלי הזמני והעכשווי נמוך על חשבון הבריאות של האוכלוסיה הרחבה לדורות הבאים. .22לא מדובר ברווח הרוב על חשבון המיעוט אלא רווח המיעוט על חשבון בריאות הרוב. .27יש דרך אחת למנוע את הסיכון והיא למנוע את עצם היווצרותו ,ניסיונות לתכנן מפחמות "נקיות" ,לא הראו הצלחה וספק מנבאות הצלחה .יש חובה לאסור המשך יצור הפחם קרוב לריכוזי אוכלוסין ,לחלוטין. .21דו"ח קורדובה מציג את הראיות והנתונים ביחס לחשיפות המוכחות כגורמות סיכון ועליה בתחלואה .חשיפה יומיומית מוגברת ,גורמת באופן ודאי לנכות מוגברת ותחלואה בטווח הקצר והארוך ,במיוחד המערכת הנשימתית ,בקרב כל הגילאים .על פי הניטורים והמדידות אשר הובאו בדו"ח קורדובה ,מסקנות הדו"ח היו צריכות להצביע על נזקים בריאותיים ודאיים וקשים כתוצאה מפעילות המפחמות ,הן כתוצאה מחשיפה בטווח הקצר וקל וחומר כתוצאה מחשיפה ממושכת. .27יצוין ,כי יש ליתן את הדעת גם להשפעות בין דוריות ,תוך כדי חשיפה תוך רחמית והשפעותיה על העובר והתפתחות העובר וסיכוניו למחלות נשימתיות .חשיפה לגורמים המזהמים אף גורמת באופן ישיר ,לעליה בתמותה של עוברים ותינוקות. .26ברי איפוא ,כי כתוצאה מפעילות המפחמות ,מתקצרת תוחלת חיים ונרשמת עליה בתמותה ובמחלות קשות בקרב הנחשפים .יש להדגיש כי מדד זמן החשיפה משחק תפקיד מרכזי בהחמרת הסיכונים ,ככל שמדובר בחשיפה ממושכת ,כך גוברים הסיכונים והנזקים לנחשפים. 11 ,פרופ' אליהו ריכטר היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית References: Brook RD, Rajagopalan S, Pope CA 3rd, Brook JR, Bhatnagar A, Diez-Roux AV, Holguin F, Hong Y, Luepker RV, Mittleman MA, Peters A, Siscovick D, Smith SC Jr, Whitsel L, Kaufman JD; American Heart Association Council on Epidemiology and Prevention, Council on the Kidney in Cardiovascular Disease, and Council on Nutrition, Physical Activity and Metabolism. Particulate matter air pollution and cardiovascular disease: An update to the scientific statement from the American Heart Association. Circulation. 2010 Jun 1;121(21):2331-78. Epub 2010 May 10. Naeher LP, Brauer M, Lipsett M, Zelikoff JT, Simpson CD, Koenig JQ, Smith KR. Woodsmoke health effects: a review. Inhal Toxicol. 2007 Jan;19(1):67-106. Wang and Pinkerton. Air Pollutant Effects on Fetal and Early Postnatal Development. Birth Defects Research (Part C) 81:144–154 (2007) 11
© Copyright 2024