‫פסח‬
‫מי יודע?‬
‫הרב יוסף ישעי' ברוין‪,‬‬
‫מרא דאתרא של קראון הייטס‬
‫עושה לנו סדר בהכנות לפסח‬
‫בדיחות‬
‫מהחיים‬
‫בדיחות‬
‫משפחתיות‬
‫ומסר בצידן‪...‬‬
‫מזווית‬
‫מעלילותיה של‬
‫אוזן המן אחת‬
‫אחרת‬
‫אדר תשע"ה‬
‫דבר העורכת‬
‫חודש שמח‪ ,‬חודש חסידי!‬
‫וציא לאור‬
‫אור‬
‫מוציא‬
‫לקבלת‬
‫מרכז‬
‫משיח‬
‫שי‬
‫בלתת פפני מש‬
‫לקבל‬
‫העולמי ללקב‬
‫ולמי‬
‫ב"ד ל‬
‫עול‬
‫רכז ""ד‬
‫חב"ד‬
‫כזז‬
‫מר‬
‫© כל הזכויות שמורות‬
‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‬
‫עורך אחראי‪ :‬הרב שלום יעקב חזן‬
‫עורכת המוסף‪ :‬מלי קופצ'יק‬
‫משתתפות‪ :‬איילת לייבמן‪ ,‬דאברושי הענדל‪ ,‬דפנה‬
‫חיים‪ ,‬הדר מזרחי‪ ,‬הדס צורי‪ ,‬הילה קריספין‪ ,‬חני‬
‫נוסבאום‪ ,‬טובי קעניג‪ ,‬יעלה בן ארויה‪ ,‬מירי קעניג‪,‬‬
‫מוריה ס‪ ,.‬נעמה טוכפלד‪ ,‬עפרה בדוסה‪ ,‬קרן קפלן‪,‬‬
‫רוחל'ה הרמתי‪ ,‬רוחמה הענדל‪ ,‬רונית סטודניץ‪,‬‬
‫רחלי דיקשטיין‪ ,‬מנוחה ר‪ ,.‬רחל שאבי‪ ,‬תמר שור‪.‬‬
‫עריכה גרפית‪ :‬זלמן לרנר‪ ,‬ישראל לפידות‬
‫איורים‪ :‬ישעיהו בריל‬
‫קוראות יקרות‪,‬‬
‫בזכות עוצמתו של משה שבדור‪ ,‬חודש אדר הפך כולו‪ ,‬ולא רק יום הפור‪ ,‬לחודש של‬
‫שמחה ונהרה ככתוב במגילה‪" :‬והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה"‪...‬‬
‫אחד מיסודות החסידות הוא המוטו של "עבדו את השם בשמחה"‪ ,‬אם כן זהו חודש‬
‫חסידי במיוחד!‬
‫שמענה מעשה‪ ,‬אחד מגדולי החסידות ישב פעם ולמד בדביקות‪ ,‬לפתע יצא מתוך ארון‬
‫הקודש‪ ,‬זקן הדור שהציע לו ללמוד עמו ולחשוף בפניו סודות‪ .‬אולם‪ ,‬הוא סרב להצעה‬
‫המפתה‪ .‬מאוחר יותר נודע לו מרבו שניצל מנפילה בפח שטמנו לו כוחות הרוע הרוחניים‬
‫)הס‪.‬מ‪ .(.‬משנשאל הכיצד ידע להישמר השיב‪ ,‬כי מסבר פניו העצובות של אותו זקן וכסיל‬
‫ידע שאינו מצד הקדושה‪ ,‬כי בקדושה אין עצבות‪ ,‬הרי "עז וחדווה במקומו"!‬
‫באנה נשמח ונשמח את משפחתנו וסביבתנו ב"שמחה בטהרתה" שעליה הובטחנו מפי‬
‫רבינו שליט"א הגואל‪" :‬ינסו ויווכחו" שהיא תביא את הגאולה‪.‬‬
‫כולי תקווה שהמוסף שבידיכן יוסיף לכן שמחה ויהי רצון שנמשיך ברינה משמחת‬
‫פורים לשמחת הגאולה העתידה!‬
‫יש לכן שאלות? תגובות? הצעות? הערות?‬
‫נשמח לשמוע מכן‬
‫דואר "בית משיח"‪:‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 201 .‬כפר חב"ד ‪60840‬‬
‫טלפון‪ 03 960–1981 :‬או פקס‪03 9607–289 :‬‬
‫או באימייל‪[email protected] :‬‬
‫שלכן‪,‬‬
‫מלי קופצ'יק‬
‫כתבות‬
‫מדורים‬
‫‪ 3‬דבר מלכות‬
‫ואת מאמר מרדכי אסתר עושה‬
‫‪ 5‬מזווית אחרת‬
‫מעלילותיה של אוזן המן‬
‫‪ 11‬הגיגים‬
‫תוכן העניינים‬
‫פמיניזם חסידי‬
‫‪ 12‬רעיון מצולם‬
‫כשחסיד מתחפש‬
‫‪ 6‬שירים אארוג‬
‫הילה קריספין‬
‫‪ 16‬בוחרים טוב אמיתי‬
‫ר‪ .‬כהן‬
‫‪ 21‬מחשבה חסידית‬
‫השמחה ‪ -‬המקור לכל הישועות‬
‫‪ 27‬ממעמקים‬
‫פרק אחד‪-‬עשר‬
‫‪ 28‬חדשות‬
‫‪ 30‬אחות התמימים‬
‫תמונת השער‪:‬‬
‫משלוח מנות‪ .‬באדיבות 'מלכות וקסברגר'‬
‫נא לשמור על קדושת הגיליון‬
‫‪ 14‬בדיחות מהחיים‬
‫רחלי בן חיים‬
‫‪ 22‬פסח מי יודע?‬
‫חנה שלוש ‪ /‬ר‪ .‬סטודניץ‬
‫דבר מלכות‬
‫"ואת מאמר מרדכי‬
‫אסתר עושה"‬
‫עוצמת המעשיות הנשית אז‪ ,‬ועכשיו בדור הגאולה!‬
‫א‪ .‬וגם ענין זה — חשיבותן ומעלתן‬
‫של נשי ישראל‪ ,‬שלכן בכחן לפעול בחינוך‬
‫הילדים וכו' — מודגש בימי הפורים‪:‬‬
‫בימי הפורים קורין אחת מחמש‬
‫המגילות — "מגילת אסתר"‪ ,‬כלומר‪ ,‬מגילה‬
‫שנקראת על שמה של "אסתר" — אשה‬
‫בישראל‪ ,‬ואם כן‪ ,‬מודגשת בזה גודל מעלתן‬
‫של נשי ישראל‪.‬‬
‫דהנה‪ ,‬אף על פי ש"אסתר" היתה זו‬
‫שביקשה ופעלה אצל חכמי ישראל אודות‬
‫קביעותה של מגילה זו‪ ,‬כמסופר בגמרא‬
‫)מגילה ז‪ ,‬א( ש"שלחה להם אסתר לחכמים‬
‫כתבוני לדורות" — הרי עדיין אין זה טעם‬
‫מספיק לקרוא למגילה זו על שם אסתר‬
‫בלבד‪ ,‬כי יכלו לקרותה על שם מרדכי‬
‫ואסתר — "מגילת אסתר ומרדכי" )על דרך‬
‫ובדוגמת מה שכתוב בסיום המגילה "ספר‬
‫דברי הימים למלכי מדי ופרס" — על שם‬
‫שניהם(‪ .‬ומכיון שעל פי "מנהג ישראל"‬
‫)תורה הוא( נקראת מגילה זו בשם "מגילת‬
‫אסתר" בלבד‪ ,‬ובפרט ששם זה מופיע בכמה‬
‫מקומות בתורה שבעל פה )ולא רק "מנהג‬
‫ישראל" שנתקבל בדורות האחרונים‪ ,‬שגם‬
‫מנהג זה "תורה הוא"( — מובן‪ ,‬שהכוונה‬
‫בזה להדגיש את גודל מעלתה של "אסתר"‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬אף על פי שכל פעולותיה של‬
‫אסתר היו על פי הוראותיו של מרדכי‪,‬‬
‫וכמ"ש במגילה "ואת מאמר מרדכי אסתר‬
‫עושה" — אסתר לא עשתה שום דבר ללא‬
‫הוראותיו של מרדכי — אף על פי כן‪ ,‬כאשר‬
‫דובר אודות ביטול הגזירה במעשה בפועל‬
‫)ש"המעשה הוא העיקר"(‪ ,‬ללכת ולדבר עם‬
‫אחשורוש כו' — הנה מרדכי בעצמו לא היה‬
‫יכול לעשות זאת )כמובן מפשטות הענינים‪,‬‬
‫אין ענין יוצא מידי פשוטו(‪ ,‬ואמר לאסתר‬
‫ש"לעת כזאת הגעת למלכות" — כדי לבטל‬
‫את הגזירה‪.‬‬
‫ומכיון שביטול הגזירה במעשה‬
‫אסתר יודעת שהאחריות‬
‫בנוגע למעשה בפועל‬
‫מוטלת עליה דוקא‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫למרות שישנו מרדכי‬
‫וישנם חברי הסנהדרין‬
‫וכו' — אף על פי כן‪ ,‬בנוגע‬
‫למעשה בפועל הרי היא זו‬
‫שעוסקת בביטול הגזירה‪.‬‬
‫בפועל — "המעשה הוא העיקר" — נעשה‬
‫על ידי אסתר‪ ,‬לכן נקראת המגילה על‬
‫שמה בלבד )"מגילת אסתר"‪ ,‬ולא "מגילת‬
‫מרדכי ואסתר"‪ ,‬ואפילו לא "מגילת אסתר‬
‫ומרדכי"( — "נוצר תאנה יאכל פריה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬והתורה היא נצחית — הוראה בכל‬
‫דור ודור‪ .‬ולכן‪ ,‬מידי שנה בשנה כאשר‬
‫קורין את "מגילת אסתר" בימי הפורים —‬
‫אזי מתחדשים בחיות חדשה כל העניינים‬
‫הקשורים עם "מגילת אסתר"‪ ,‬ולכל לראש‬
‫— הדגשת מעלתן של נשי ישראל‪ ,‬וביחד עם‬
‫זה — התפקיד והאחריות המוטלת עליהן‪.‬‬
‫וכאמור לעיל — "את מאמר מרדכי‬
‫אסתר עושה"‪ :‬מרדכי בדורו היה כמשה‬
‫בדורו‪ ,‬והיה מחברי הסנהדרין‪ ,‬שתפקידם‬
‫— להורות לבני–ישראל את המעשה אשר‬
‫יעשון‪ ,‬והנהגתה של אסתר היא — אך ורק‬
‫בהתאם ל"מאמר מרדכי"‪.‬‬
‫והדיוק בזה הוא — "אסתר עושה"‪:‬‬
‫כאשר מדובר אודות ענין של מעשה בפועל‬
‫— מקיימת זאת אסתר בפועל ממש )"אסתר‬
‫עושה"( בין אם מבינה זאת בשכלה ובין‬
‫אם אינה מבינה זאת בשכלה; מכיון שכך‬
‫הוא "מאמר מרדכי" — עושה זאת אסתר‬
‫תיכף ומיד‪ — ,‬לאחרי משך זמן יכולה היא‬
‫לשאול את מרדכי מהו הטעם וההסברה‬
‫לכך‪ ,‬ומדוע אין לומר באופן אחר כו' )וכפי‬
‫שמצינו במגילת אסתר‪ ,‬ועל אחת כמה‬
‫וכמה במדרשי חז"ל(; אבל בשעת מעשה‬
‫— הרי כשנודע לה אודות "מאמר מרדכי"‪,‬‬
‫תיכף ומיד "אסתר עושה"!‬
‫ויתירה מזו‪ :‬אסתר יודעת שהאחריות‬
‫בנוגע למעשה בפועל מוטלת עליה דוקא‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬למרות שישנו מרדכי וישנם חברי‬
‫הסנהדרין וכו' — אף על פי כן‪ ,‬בנוגע‬
‫למעשה בפועל הרי היא זו שעוסקת בביטול‬
‫הגזירה‪.‬‬
‫ומזה מובן בנוגע לכל הפעולות‬
‫והתפקידים שמוטלים על כל אחת מנשי‬
‫ישראל — שביחד עם גודל הזכות שבדבר‪,‬‬
‫יודעת כל אחת מהן את גודל האחריות‬
‫המוטלת עליה‪ ,‬ולכל לראש הרי היא‬
‫מקיימת זאת בפועל ממש‪ ,‬ובתכלית‬
‫השלימות — "את מאמר מרדכי אסתר‬
‫עושה"‪.‬‬
‫ולכל לראש — מילוי תפקידה ושליחותה‬
‫לדאוג לחינוך הילדים בבתי–ספר שבהם‬
‫מקבלים חינוך ברוח היהדות‪ ,‬וכאמור לעיל‬
‫— שהפעולה בזה צריכה להיעשות תיכף‬
‫ומיד‪ ,‬ויפה שעה אחת קודם‪ .‬ואי אפשר‬
‫לדחות זאת אפילו יום א' בלבד )ועל אחת‬
‫כמה וכמה שלא לדחות זאת עד לאחרי‬
‫סיום שנת הלימודים( — כי אין לשער את‬
‫מדת ההשפעה הבלתי רצויה שעלול הילד‬
‫לקבל מחר בהיותו בבית–ספר שבו אוסרים‬
‫להזכיר את שמו של בורא העולם ומנהיגו‪,‬‬
‫כנ"ל בארוכה‪.‬‬
‫‪ . .‬ג‪ .‬והמעשה הוא העיקר‪:‬‬
‫בעמדנו בימי הפורים שאז קוראים את‬
‫"מגילת אסתר" — צריכה לזכור כל אשה‬
‫בישראל אודות התפקיד המיוחד שהוטל‬
‫עליה בהיותה "עקרת הבית" ]וכן כל בת‬
‫אדר תשע"ה • ‪3‬‬
‫דבר מלכות‬
‫בישראל שמתכוננת להיות "עקרת הבית"‬
‫בבוא הזמן שתזכה לבנות בית בישראל[ —‬
‫להשתדל שביתה יהיה חדור וספוג באווירה‬
‫של יהדות‪ ,‬בית יהודי אמיתי‪ ,‬שבו גדלים‬
‫בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות‪ ,‬על‬
‫ידי זה שמעניקים להם חינוך יהודי הראוי‬
‫לשמו‪ .‬ובכללות — לפעול שביתה יהיה‬
‫בית יהודי אמיתי‪ ,‬שעליו יאמר הקב"ה‬
‫"ושכנתי בתוכם"‪ .‬אמנם נאמר "ועשו לי‬
‫מקדש גו'"‪ ,‬דקאי על ביהמ"ק ממש‪ ,‬ובזמן‬
‫הגלות — "מקדש מעט"‪ ,‬בית כנסת ובית‬
‫מדרש‪ ,‬ששם נמצאים "ספרי תורה"‪ ,‬ולשם‬
‫מתאספים יהודים לשמוע את הקריאה‬
‫בתורה — וכן הקריאה במגילה — "ברוב‬
‫עם"; אבל ביחד עם זה אמרו חז"ל "ושכנתי‬
‫בתוכם‪ ,‬בתוכו לא נאמר אלא בתוכם‪ ,‬בתוך‬
‫כל אחד ואחד"‪ ,‬כלומר‪ ,‬שלבו של כל יהודי‪,‬‬
‫"מנער ועד זקן טף ונשים"‪ ,‬הוא משכן‬
‫ומקדש להקב"ה‪.‬‬
‫וכאמור — ענין זה תלוי בחינוך‬
‫יהודי מתאים הניתן לילדים בהשפעתה‬
‫והשתדלותה של "עקרת הבית"‪ ,‬שאז גדלים‬
‫הילדים באופן שניכר עליהם בגלוי הענין‬
‫ד"ושכנתי בתוכם"‪.‬‬
‫ד‪ .‬והנה‪ ,‬ידוע מארז"ל )סוטה יא‪ ,‬ב(‬
‫"בשכר נשים צדקניות שחיו באותו הדור‬
‫)דור האחרון דגלות מצרים‪ ,‬ודור ראשון של‬
‫הגאולה ממצרים( נגאלו ישראל ממצרים"‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬שגאולתן של כלל ישראל‪ ,‬האנשים‬
‫והנשים והטף‪ ,‬היתה בזכותן של נשי‬
‫ישראל‪ .‬ומבואר בכמה מקומות שעיקר‬
‫זכותן היתה — קיום הציווי "פרו ורבו"‬
‫בתכלית השלימות‪ ,‬כמ"ש "ובני ישראל‬
‫פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד" —‬
‫ששה לשונות של ריבוי! וכל זה — ביודעם‬
‫שנמצאים בגלות‪ ,‬וישנה גזירת פרעה וכו'!‬
‫המשך מעמוד ‪5‬‬
‫אותם הפעם? בשנה שעברה הביאו ברגע‬
‫האחרון וזה היה נראה משהו מאולתר‬
‫מהשאריות שנותרו להם‪ .‬ואולי בכלל לא‬
‫נשלח להם הפעם? נחכה ונראה אם ישלחו‬
‫משהו‪ .‬אז זהו‪ ,‬המשלוח ליהודית מוכן —‬
‫שרהלה‪ ,‬את מוכנה לגשת אליהם ולמסור‬
‫את זה? ותזכרי לומר יפה פורים שמח‬
‫ותודה על הכל‪ ...‬ככה זה‪ ,‬לפעמים חשוב‬
‫להשקיע בקשר עם אנשים"‪...‬‬
‫לא הצלחתי לעקוב אחרי כל‬
‫החשבונות‪ ,‬רק את השורה התחתונה‬
‫הבנתי — אני עומדת להצטרף שוב למשלוח‬
‫חדש‪ ,‬ולעבור דרך נוספת‪ .‬מישהו יודע כמה‬
‫‪ • 4‬עטרת חיה‬
‫ומזה מובן בנוגע לכל‬
‫והתפקידים‬
‫הפעולות‬
‫שמוטלים על כל אחת‬
‫מנשי ישראל — שביחד‬
‫עם גודל הזכות שבדבר‪,‬‬
‫יודעת כל אחת מהן את‬
‫גודל האחריות המוטלת‬
‫עליה‪ ,‬ולכל לראש הרי היא‬
‫מקיימת זאת בפועל ממש‪,‬‬
‫ובתכלית השלימות — "את‬
‫מאמר מרדכי אסתר עושה"‪.‬‬
‫ועד כדי כך — שאפילו אצל "עמרם"‬
‫היתה קא–סלקא–דעתך באופן אחר‪ ,‬ולכן‬
‫פרש מיוכבד כו'‪ ,‬עד שבאה בתו ואמרה לו‪:‬‬
‫"גזרתך קשה משל פרעה וכו'"!‬
‫— בודאי קיימה מרים מצות כיבוד אב‬
‫ואם‪ ,‬במכ"ש וק"ו מהנהגתו של אברהם‬
‫ביחס לתרח אביו‪ ,‬ואם כן‪ ,‬בודאי דיברה‬
‫לאביה באופן של כבוד כו'; אבל תוכן‬
‫הדברים היה — שאין ליהודי מה להתחשב‬
‫עם גזירת פרעה‪ ,‬אלא עליו לקיים את‬
‫גזירתו של הקב"ה שצוה "פרו ורבו"‪ ,‬ולכן‬
‫צריך להיות הענין ד"פרו וישרצו וירבו‬
‫ויעצמו במאד מאד"‪.‬‬
‫וענין זה פעל "אימתה ופחד" על‬
‫פרעה וכל מצרים‪ ,‬ועד שהתחילו להתלחש‬
‫ביניהם‪" :‬הבה נתחכמה לו"‪ ,‬וכיו"ב‪ ,‬וסוף‬
‫כל סוף ניצחו נשי ישראל — נשים צדקניות‬
‫שבאותו הדור!‬
‫תלאות וטלטולים יכולים לעבור על אוזן‬
‫המן אחת בתוך חבילה קצת מרשימה?‬
‫ההפתעה הגדולה שלי הייתה‪ ,‬כשבבית‬
‫האחרון שאליו הגעתי שמעתי קול מוכר‪,‬‬
‫עדין כזה ונעים‪" .‬בואו ילדים‪ ,‬הקשבתם כל‬
‫כך יפה לקריאת המגילה‪ .‬וזכינו היום לקיים‬
‫את כל המצוות החשובות של פורים‪ .‬כל‬
‫הכבוד! עכשיו כל אחד יכול לבחור משהו‬
‫מהממתקים שכאן‪ ,‬מה את בוחרת?"‬
‫ואז‪ ,‬בפעם הראשונה נקרע הניילון‬
‫שחנק אותי כל הזמן‪ .‬ידיים קטנות הוציאו‬
‫אותי מתוך העטיפה‪ .‬התרגשתי מאוד‪ .‬ילד‬
‫קטן‪ ,‬שכנראה כבר אכל כמה ממתקים‬
‫במשך היום‪ ,‬מצא שימוש אחר בשבילי‪:‬‬
‫הניח אותי ואת אחת מחברותיי על שתי‬
‫וכאמור — עיקר צדקתן התבטאה בקיום‬
‫הציווי "פרו ורבו"‪ ,‬ועשו זאת מתוך תחושה‬
‫והרגש של שמחה על כל ילד יהודי נוסף‪.‬‬
‫ובודאי שלא התחשבו בדאגות של פרנסה‬
‫כו' — מכיון שהקב"ה דאג לכל צרכיהם‬
‫של הילדים‪ ,‬כמסופר במדרשי רז"ל )סוטה‬
‫שם( שהקב"ה היה "מלקט להם שני עגולין‬
‫אחד של שמן ואחד של דבש‪ ,‬שנאמר‬
‫ויניקהו דבש מסלע ושמן וגו'" )על דרך מה‬
‫שכתוב "ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש‬
‫אשביעך"(‪ ,‬ואח"כ "היו מבצבצין ויוצאין‬
‫כעשב השדה‪ ,‬שנאמר רבבה כצמח השדה‬
‫נתתיך‪ ,‬וכיון שמתגדלין באין עדרים עדרים‬
‫לבתיהם כו'"‪ ,‬כלומר‪ ,‬שהקב"ה בעצמו‬
‫התעסק בגידול ילדי ישראל‪" ,‬צבאות‬
‫השם"‪ .‬ובזכות הנהגתם של נשי ישראל‬
‫באופן האמור — זכו כל בני ישראל לצאת‬
‫מן הגלות‪ ,‬כמ"ש "יצאו כל צבאות ה' מארץ‬
‫מצרים"‪.‬‬
‫ומובן שאין זה סיפור יפה בעלמא‪,‬‬
‫סיפור שאירע לפני אלפי שנים — "למפרע"‬
‫— כי אם גם הוראה בימינו אלו‪ ,‬מכיון‬
‫ש"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו‬
‫נפלאות" — בגאולה העתידה‪ .‬ובפרט על פי‬
‫המבואר בכתבי האריז"ל שהדור האחרון‬
‫דזמן הגלות‪ ,‬עקבתא דמשיחא‪ ,‬הוא הגלגול‬
‫של הדור שיצא ממצרים‪ ,‬כולל — הנשים‬
‫הצדקניות שהיו באותו הדור‪.‬‬
‫ומזה מובן שעל ידי הנהגת נשי ישראל‬
‫באופן האמור — זוכים להעמיד את "צבאות‬
‫השם"‪ ,‬וכולם יחדיו הולכים לקבל את פני‬
‫משיח צדקנו‪" ,‬ביד רמה"‪ ,‬ומתוך שמחה‬
‫וטוב לבב — במהרה בימינו ממש‪.‬‬
‫)התוועדויות ה'תשמ"ג‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬עמ' ‪(1089–1085‬‬
‫אוזניו והכריז‪" :‬תראו אילו אוזניים יש לי!‬
‫אני שומע עם האוזניים של המן!" אבל‬
‫ילדה גדולה יותר הגיבה במשפט שממש‬
‫העליב אותי‪" :‬שטויות‪ ,‬אוזני המן זה לא‬
‫אוזניים אמיתיות‪ ,‬הן לא יכולות לשמוע‬
‫שום דבר"‪...‬‬
‫• • •‬
‫אז יש "עין רואה ואוזן שומעת"‪ .‬ויש‬
‫גם כמה חידושים טכנולוגיים שמזכירים‬
‫וממחישים זאת‪ .‬ודווקא המלים שנאמרות‬
‫בתוך הבית פנימה‪ ,‬בלי להרשים אף אחד‬
‫בחוץ‪ ,‬בהן כדאי להשקיע — ולהשפיע‪.‬‬
‫וכשמשיח יבוא‪ ,‬קורות ביתו של אדם‬
‫יעידו עליו‪ ...‬כיצד כל אישה שוררת בביתה‬
‫ומדברת כלשון עמה‪ .‬זה בידיים שלנו‪.‬‬
‫החיים מזווית אחרת‬
‫מעלילותיה של‬
‫אוזן המן אחת‬
‫ה‬
‫תחנה הראשונה שלי הייתה בתוך‬
‫צלופן מרשרש‪ ,‬קצת חונק‪ .‬רק אחרי‬
‫כמה דקות התחלתי להתאושש‬
‫ולקלוט את הסביבה שאליה הגעתי‪ .‬אם‬
‫לראות מבעד לכל מה שמונח מעליי לא‬
‫הצלחתי‪ ,‬ניסיתי לפחות להצדיק את שמי‪:‬‬
‫להאזין‪ ,‬ו‪ ...‬לשמוע‪...‬‬
‫"איזה משלוח מרשים"‪ ,‬אמר קול עדין‬
‫ושקט‪" ,‬באמת תודה ויישר כוח‪ ,‬רק רגע‪...‬‬
‫אני מייד מחזירה לכם‪ ,"...‬הונחנו על שולחן‬
‫כנראה‪ ,‬ושמעתי רשרושים סביבי‪ ,‬קולות‬
‫של ממתקים נערמים וצלופנים מרשרשים‪,‬‬
‫עוד קול שאמר "תודה ופורים שמח"‪ ,‬ו‪...‬‬
‫שקט‪.‬‬
‫השקט לא ארך זמן רב‪ .‬אותו קול שקט‬
‫שדיבר קודם‪ ,‬הסביר כעת בנחת‪" :‬קודם‬
‫צריך ללכת למשפחת כהן‪ ,‬תנו להם את‬
‫המשלוח הזה‪ .‬ואחר כך למזרחי — את‬
‫יודעת איפה הם גרים?" — "כן"‪ ,‬צייץ קול‬
‫דקיק‪" .‬אז זהו‪ ,‬אלה המשלוחים‪ ,‬אתם‬
‫עכשיו מקיימים מצוה חשובה‪ .‬רק תשתדלו‬
‫להזדרז‪ ,‬כי עדיין לא סיימנו את המצוות‬
‫האחרות של פורים‪ ,‬בסדר?"‬
‫שתי סלסלות עזבו את השולחן‪ ,‬אני‬
‫עדיין בתוך אריזת הצלופן‪ .‬ואז שמעתי קול‬
‫מדבר‪" :‬החבילה הזו של אוזני המן מאוד‬
‫מיוחדת ומרשימה‪ ,‬זה יכול להשלים את‬
‫המשלוח של רבינוביץ‪ ,‬מגיע להם לקבל‬
‫מאיתנו משהו מושקע במיוחד"‪ ...‬ויחד עם‬
‫כל החבילה‪ ,‬פוניתי לתוך סלסלה אחרת‪,‬‬
‫שמעתי הוראות שניתנו לילדה נוספת‬
‫כיצד להעביר אותנו למשפחת רבינוביץ‪,‬‬
‫ו‪ ...‬מצאתי את עצמי מתגלגלת בדרכים‪,‬‬
‫כשהממתקים האחרים שסביבי מסתירים‬
‫לחלוטין את הנוף והדרך‪.‬‬
‫סוף סוף שמעתי דפיקות על דלת‪,‬‬
‫וחריקה קלה של פתיחה‪" .‬פורים שמח!"‬
‫נשמע קול חביב‪" ,‬כל הכבוד‪ ,‬איזה יופי!‬
‫ואיזו תחפושת מקסימה! בואי היכנסי‬
‫מאת‪ :‬מוריה‬
‫חמודה‪ ,‬יש כאן גם משלוח עבורכם"‪ ...‬ודי‬
‫מהר התחלפנו עם שקית בד נחמדה‪ ,‬כשאני‬
‫עם כל סביבתי מונחת על שולחן במקום‬
‫חדש‪.‬‬
‫"אוי‪ ,‬איזה בלגן"‪ ,‬שמעתי קול רוטן‪,‬‬
‫שהזכיר במשהו את הקול החביב שנשמע‬
‫קודם ליד הדלת‪" .‬כל הממתקים מפוזרים‪,‬‬
‫ילדים! בואו מייד לסדר‪ ,‬ועדיין לא קראנו‬
‫מגילה! כבר מאוחר‪ .‬החג הזה דורש‬
‫כל כך הרבה עבודה‪ ,‬ומי זוכר שפסח‬
‫מתקרב אוטוטו‪ ...‬יוסי‪ ,‬הכתר שלך זרוק‬
‫פה! וחנה'לה‪ ,‬תאספי מהר את הפרחים‬
‫שהתפזרו כאן‪ .‬רוצי לראות מי דופק על‬
‫הדלת"‪...‬‬
‫במהלך הדקות הבאות הספקתי לשמוע‬
‫עד כמה חג פורים הוא חג עמוס ומתיש‪,‬‬
‫ועד כמה קשה עם הבלגן‪ ,‬וגם לשמוע‬
‫הוראות שונות שנאמרו בחוסר סבלנות‬
‫מופגן‪ .‬אבל אז‪ ,‬כשקלטתי שוב דפיקות על‬
‫הדלת‪ ,‬נשמע לפתע הקול הנעים ששמעתי‬
‫קודם כשהגעתי לבית הזה‪" :‬או‪ ,‬חג פורים‬
‫שמח! כל הכבוד חמודים‪ ,‬אתה מרדכי‬
‫היהודי? ואתה‪ ,‬דוד המלך‪ ,‬נכון? איזה יופי‪,‬‬
‫נהדר‪ .‬תודה רבה‪ .‬בואו צדיקים‪ ,‬הנה יש כאן‬
‫גם משלוח בשבילכם"‪...‬‬
‫פסיעות נמרצות‪ ,‬עוד כמה רשרושים‪,‬‬
‫ובלי כל הכנה מראש טולטלתי אל תוך‬
‫שקית נייר גדולה‪ ,‬לצד בקבוק יין ומגוון‬
‫ממתקים‪ .‬תוך כמה רגעים כבר הייתי שוב‬
‫בחוץ‪ ,‬במסלול חדש ולא מוכר‪ .‬נדמה לי‬
‫שמעבר לדלת שנסגרה אחריי התחלף שוב‬
‫הקול החביב בקול עצבני במקצת‪ ,‬אבל אולי‬
‫דמיינתי‪ ,‬כי בינתיים הספקתי להתרחק‪.‬‬
‫"אז זה המשלוח מרבינוביץ?" שמעתי‬
‫פתאום קול שואל והבנתי ששוב נכנסתי‬
‫לבית חדש‪" .‬יפה‪ ,‬כל הכבוד‪ ,‬דווקא לא‬
‫שלחתי להם כל כך הרבה דברים‪ ,‬נו טוב‪,‬‬
‫הם כנראה רוצים להודות לנו על העזרה‬
‫בתקופה האחרונה‪ .‬יפה‪ .‬מה עם משפחת‬
‫ישראל‪ ,‬עדיין לא החזרנו להם? בשבילם‬
‫כדאי להשקיע‪ ,‬הם שלחו קודם משלוח‬
‫מאוד מרשים‪ .‬תיכף נראה מה נמצא כאן‪.‬‬
‫בינתיים נארגן פה משהו לנחמה‪ ,‬היא‬
‫שלחה כבר משלוח די פשוט‪ ,‬אז אפשר‬
‫לתת את המשלוח הזה ואפילו להחליף את‬
‫הבונבוניירה הזו‪ ,‬לחבילת ופלים פשוטה‪.‬‬
‫את הבונבוניירה אולי נכניס למשלוח של‬
‫ישראל‪ .‬וגם ליהודית עדיין לא שלחתי‪,‬‬
‫כדאי להקדים אותה‪ ,‬אני עדיין זוכרת‬
‫שבשנה שעברה היא שלחה ראשונה‬
‫והמשלוח שלה היה פשוט מיוחד‪ .‬אולי‬
‫חבילת אוזני ההמן הזו — היא די מרשימה‪,‬‬
‫ונוסיף כמה חטיפים מכאן‪ .‬הסלסלה הזו‬
‫מתאימה להם‪ .‬רגע‪ ,‬את הוופלים האלה לא‬
‫נשלח ליהודית‪ ,‬הרי נפגשנו בסופר והיא‬
‫יודעת כמוני שהם נמכרו במחיר מצחיק של‬
‫חמש בעשר‪ .‬עדיף חבילת גליליות מרשימה‬
‫קצת יותר‪ ,‬והנה יש גם מארז של שוקולד‬
‫מעולה‪ .‬יופי‪ ,‬מי נשאר? השכנים למטה‬
‫תמיד שולחים מאוחר‪ ,‬אולי כדאי להקדים‬
‫המשך בעמוד ‪4‬‬
‫אדר תשע"ה • ‪5‬‬
‫סיפור חיים‬
‫א‬
‫וריאלה ריבקין‪ ,‬אשה חביבה‬
‫ומאירת פנים‪ ,‬מקבלת אותי‬
‫בחמימות ומכניסה אותי‬
‫לביתה הנעים העמוס ספרים‪,‬‬
‫תמונות ארוגות‪ ,‬קדושה‪.‬‬
‫הגעתי כדי לשמוע על ספרה החדש "שירים‬
‫לארוג" — ספר המאחד שני כיווני יצירה‬
‫בולטים בחייה — כתיבה ואריגה‪.‬‬
‫זכיתי לקבל מידיה את הספר הנאה‪,‬‬
‫הכרוך בכריכה קשה וצבעונית‪ ,‬ובו דפי‬
‫כרומו משובחים ואיכותיים‪ .‬ספר שכל פרט‬
‫שבו מובחן באסתטיות ובחמימות‪ ,‬ובספר‬
‫צילומי יצירותיה הארוגים בצבעים חמים‪,‬‬
‫‪ • 6‬עטרת חיה‬
‫חומים צהובים אדמדמים‪ ,‬כתומים וירוקים‪,‬‬
‫צבעי האדמה‪ .‬יש גם סידרה של עבודות‬
‫בכחול לבן‪ .‬ובהם ארוגים פסוקים‪ ,‬מילים‬
‫קדושות‪ .‬וביניהם שזורים השירים החובקים‬
‫שמים וארץ‪ ,‬דומם וצומח‪ ,‬חול וקודש‪ ,‬חו"ל‬
‫וארץ הקודש‪ .‬מסכת חיים עשירה שהרבה‬
‫אהבה‪ ,‬תפילה ורצון להידבק בבורא עולם‬
‫נמצאים בה בשיטין ובין השיטין‪.‬‬
‫אומרת‬
‫"בער לי להוציא ספר"‪,‬‬
‫אוריאלה‪" .‬ידעתי שכאשר אצליח לעשות‬
‫זאת‪ ,‬אגיע למקום אחר‪ ,‬כמו אשה שזכתה‬
‫להרות ולהיות לאם‪ .‬מאחר וה'ילד' הזה‬
‫יצא לאור‪ ,‬אני מרגישה צורך להפיץ אותו —‬
‫יפוצו מעיינותיך חוצה"‪.‬‬
‫חייה של אוריאלה ארוגים מתקופות‬
‫שונות‪ ,‬כברת דרך ארוכה עשתה‪ ,‬כשהאמת‬
‫והיצירה‪ ,‬הרצון להגיע לסוד הדברים‬
‫ולאמת האלוקית‪ ,‬מובילה אותה בתחנות‬
‫חייה השונות‪.‬‬
‫היא התחילה את מסע חייה בקיבוץ‬
‫שפיים כבת משק‪ ,‬ועברה מסלול ישראלי‬
‫מצוי‪ :‬צבא‪ ,‬לימודי הוראה‪ ,‬עבודה בחינוך‪.‬‬
‫לאחר שנישאה וילדה את הבן‪ ,‬דגן‪ ,‬עברה‬
‫עם בעלה ובנה לקיבוץ נתיב הל"ה‪ ,‬שם‬
‫נולדה נועה‪ .‬משם היגר הזוג להולנד‬
‫אוריאלה ריבקין מכפר חב"ד‪ ,‬חסידה ומקושרת‪ ,‬אמנית ומשוררת‬
‫משתפת אותנו במסעה השלוב בערגה ואריגה עם תובנות מאלפות‬
‫לנפש • הצצה אל הספר החדש "שירים לארוג"‬
‫מאת‪ :‬הילה קריספין‬
‫למשך עשרים השנים הבאות‪ ,‬שם למדה‬
‫את אומנות האריגה במכללת ריטפלד‬
‫באמסטרדם‪.‬‬
‫הילדים גדלו‪ ,‬והכמיהה אחר משמעות‬
‫רוחנית לא פסקה‪ .‬כאן נפרדה דרכה‬
‫מבעל נעוריה‪ ,‬והיא המשיכה בחיפושיה‪,‬‬
‫אשר הובילו אותה למזרח הרחוק‪ ,‬ומשם‬
‫לחזרה בתשובה‪ .‬אוריאלה זכתה להיחשף‬
‫לאורו הגדול של הרבי וקבלה את ברכתו‬
‫לחזור לארץ ישראל‪ .‬כאן חיזקה את הקשר‬
‫לחב"ד‪ ,‬נישאה בנישואים שניים לאדריכל‬
‫אריה יקונט ז"ל וחייתה בירושלים בשכונת‬
‫בית וגן‪.‬‬
‫שנים מספר לאחר פטירתו‪ ,‬הגיעה‬
‫לכפר חב"ד ונישאה לזוסמן ריבקין ז"ל‪,‬‬
‫"הרפתן החסידי"‪.‬‬
‫זוסמן נפטר לפני כ–‪ 8‬שנים‪ ,‬ומאז‬
‫אוריאלה מתגוררת בביתם שפתוח‬
‫לאורחים‪ ,‬לילדים לנכדים‪ ,‬לנינים‪,‬‬
‫לתלמידות ואורחות מכל סוג שהוא‪.‬‬
‫חייה של אוריאלה מלאים ועשירים‬
‫בעשיה כתמיד‪ .‬היא בין האחראיות‬
‫על המדרשיה לנשים במרכז הכפר‪,‬‬
‫עובדת במקווה‪ ,‬לומדת חסידות בעצמה‬
‫ובחברותות בכל זמן פנוי ואף מוסרת‬
‫שיעורים בחסידות‪ .‬בין לבין‪ ,‬היא לומדת‬
‫כעת בקורס לאימון אישי )קאוצ'ינג(‪.‬‬
‫החיוך הטוב לא מש משפתיה‪ .‬היא‬
‫זכתה לראות את בתה חוזרת בתשובה‬
‫ומקימה בית לתפארת‪ ,‬עם בנים ובני בנים‪.‬‬
‫אוריאלה אסירת תודה לקב"ה על כל הטוב‬
‫שהשפיע עליה‪.‬‬
‫אוריאלה‪ ,‬מהו המסר של הספר‬
‫שבגללו היה חשוב לך להוציאו לאור?‬
‫"הבנתי מזמן שהקב"ה הוריד אותי‬
‫לזה העולם כי יש לי מה לעשות פה‪ .‬את‬
‫הנשמה האלוקית שבי הכרתי בתחילת חיי‬
‫רק בתחושה דקה כריח‪ ,‬אך נהייתי מודעת‬
‫לה במשך השנים‪ .‬נקודת המוצא שממני‬
‫התחלתי‪ ,‬הינה הקבוץ בו נולדתי וגדלתי‪,‬‬
‫קיבוץ שפיים‪ .‬הקיבוץ נתן לי בסיס טוב‬
‫להבין את העולם הזה‪ ,‬אך לא את העולם‬
‫אדר תשע"ה • ‪7‬‬
‫סיפור חיים‬
‫הנצחי שמעבר‪ .‬את זה גיליתי בעצמי‬
‫תוך כדי מסע חיי‪ .‬אז גם גיליתי‪ ,‬ששורשי‬
‫עמוקים‪ ,‬ונטועים בגדולי עולם שאני‬
‫מצאצאיהם‪ ,‬כגון המהרש"ק‪ ,‬וחסידי חב"ד‬
‫הראשונים‪.‬‬
‫אני מאוד קרובה לטבע‪ ,‬שמשמש עבורי‬
‫מקור אינסופי להשראה‪ .‬הכל קשור להכל‪,‬‬
‫הכל כלול בהכל‪ ,‬ההרגשה שהקב"ה עוטף‬
‫אותי באהבתו‪ ,‬תוך כדי מסע מתמיד על‬
‫ציר הזמן‪ ,‬על ציר המקום‪.‬‬
‫ואת המסר זה — שהכלי שבו אני מביעה‬
‫אותו הוא האריגה — אני מנסה להעביר בין‬
‫דפי הספר‪.‬‬
‫מחומר לרעיון‬
‫מה זו אריגה? ומה משמעותה בשבילך?‬
‫"אומנות האריגה‪ ,‬מורכבת ממספר‬
‫דברים‪ :‬א‪ .‬חוטי שתי — לשון תשתית‪ ,‬דבר‬
‫חזק ומתוח‪ ,‬שהחוטים בו מתוחים מקצה‬
‫לקצה‪ .‬ב‪ .‬חוטי הערב‪ ,‬מלשון מעורב‪,‬‬
‫שעוברים בתוכם בסדר מסויים‪ ,‬משתנה‪ .‬ג‪.‬‬
‫מכשיר האריגה — נול‪ .‬בעבר היה הנול הכלי‬
‫איתו הכינו בגדים‪ ,‬ואנו מתייחסים בעיקר‬
‫לאריגת הקודש‪ .‬בגדי הכוהנים והפרוכות‬
‫הם מלאכת אריגה‪.‬‬
‫אריגה אצלי זה לקחת חמר גלם ולהפוך‬
‫אותו לאמנות‪ ,‬שזה משהו רוחני ומופשט‬
‫יותר‪ .‬אומנות בכלל היא האמצעי לאחד‬
‫ולארוג בין הגשמי והרוחני‪ .‬כפי שנאמר‬
‫שיהודים לוקחים את הגשמיות והופכים‬
‫אותו לרוחניות‪.‬‬
‫החומר המשמש לאריגה בא מהטבע‪:‬‬
‫צמר או כותנה‪ ,‬היום גם סינטטי‪ .‬לתוך‬
‫האריג החומרי הזה‪ ,‬מכניס האומן את‬
‫האריג הרוחני‪ ,‬הרעיוני‪ .‬זהו כלי ביטוי‪ ,‬כמו‬
‫העט הכותב או החליל והכינור המנגן‪.‬‬
‫עיסוקי באריגה התחלק אצלי לתקופות‪.‬‬
‫היתה תקופה שבה ביטאתי צורך שהיה בי‬
‫ליציאה מהמיצר למרחב‪ .‬אז הייתי בצורך‬
‫לזהות את עצמי‪ .‬מכל תקופה בחיים לקחתי‬
‫משהו‪ .‬היום שלושת העמודים‪ ,‬תורה‪,‬‬
‫תפילה וחסד‪ .‬ממלאים את חיי‪ .‬היום אני‬
‫מתבוננת פחות במה שאני צריכה‪ ,‬כי ברוך‬
‫השם מה שאני צריכה יש לי‪ ,‬ולכן מתמקדת‬
‫יותר בשביל מה צריכים אותי‪ .‬יצאתי למסע‬
‫בחיי ונתתי לקב"ה להוביל אותי‪.‬‬
‫ציוני דרך‬
‫אוריאלה‪ ,‬אילו תובנות לחיים קבלת‬
‫בתחנות שונות במסע חייך‪ ,‬תובנות‬
‫שיכולות ללמד אותנו?‬
‫"תובנה ראשונה‪ :‬להרפות‪ .‬לא להילחם‪.‬‬
‫‪ • 8‬עטרת חיה‬
‫ואם אני לא יכולה לקבל מה שנגזר עלי‬
‫באהבה‪ ,‬אז לפחות לא להתנגד‪ .‬לתת לקב"ה‬
‫להוביל אותי לראות לאן זה מוליך אותי‪.‬‬
‫התובנה הזו התחילה מסיפור‪ :‬הייתי‬
‫אז ילדה כבת ‪ .13‬גרתי בקבוץ שפיים ליד‬
‫הים‪ .‬חברתי תמר ואני הלכנו לים לעתים‬
‫קרובות‪ .‬פעם אחת נכנסנו לים שהיה‬
‫שקט מאוד‪ ,‬ולפתע נקלענו למערבולת‬
‫ששאבה אותנו לתוכה‪ .‬הרגשתי שאני‬
‫טובעת‪ .‬לפתע ראיתי את כל חיי הקצרים‬
‫והצעירים עוברים לנגד עיני כתמונה אחת‬
‫פנורמית‪ .‬הרגשתי שזהו‪ ,‬אני הולכת לעולם‬
‫אחר‪ .‬ברגע האחרון לפני שהמים סגרו עלי‬
‫לתמיד‪ ,‬אמרה לי תמר‪ :‬בואי נשכב על הגב‪.‬‬
‫עשינו מאמץ לשכב על הגב והצלחנו לצוף‬
‫על המים‪ ,‬וכך ניצלנו‪ .‬במקום להתנגד למים‬
‫ולהילחם בהם‪ ,‬הרפנו‪ ,‬ואז הגיע מישהו עם‬
‫גלגל הצלה והוציאו אותנו‪.‬‬
‫זו היתה הפעם הראשונה בחיי‬
‫שהרגשתי שיש דברים מעבר‪ .‬קבלתי אז‬
‫תובנה שליוותה אותי בהמשך — והיא‪,‬‬
‫שלפעמים עדיף להרפות‪ ,‬לא להתנגד‪ ,‬לצוף‬
‫מעל המים‪ .‬לתת להם להוליך אותי‪ .‬מאז‬
‫עד היום אני אסירת תודה לתמר שהצילה‬
‫את חיי‪ .‬זה היה המפגש הראשון עם העולם‬
‫שמעבר‪ .‬זה עשה לי הזזה‪.‬‬
‫התחלתי מהנקודה של מים‪ ,‬שליוותה‬
‫אותי בצמתים אחרים של חיי‪ ,‬עם התובנה‬
‫שבמקום להילחם עם עצמי ועם החיים‪ ,‬עלי‬
‫לתת לקב"ה להוליך אותי ולזרום‪.‬‬
‫ממה התחיל הרעיון לארוג‪ ,‬להשתמש‬
‫בכלי הזה לביטוי רגשות ותהליכים‬
‫נפשיים?‬
‫"בהולנד בכלל ובאמסטרדם בפרט יש‬
‫המון מים‪ .‬אבל לארוג מים התחיל מכך‬
‫שלקחתי קורס באריגה והיינו צריכים לצייר‬
‫חיות בגן החיות‪ .‬בחרתי אקווריום ענק‬
‫ששוחים בו יצורים ענקיים שנקראים פרות‬
‫מים‪ .‬העובדים בגן זרקו להם כמות אדירה‬
‫של חסות‪ .‬עקבתי אחרי החיה הענקית‬
‫והמכוערת הזו שהתחילה לאכול את החסה‬
‫והתחלתי לצייר‪ ,‬אבל לא עניין אותי לצייר‬
‫את הפרה אלא את המים‪ .‬ואז אמרתי‬
‫— וואו! אני אצייר את המים שבהם היא‬
‫שוחה‪ .‬זה מה שמעניין אותי! העזתי להוריד‬
‫את כל הדברים המיותרים‪.‬‬
‫מאז התחלתי לשבת ליד התעלות‬
‫ובכל מקום שהיו מים ולצייר מים עם בלוק‬
‫וצבעים‪ ,‬צבעי מים או גירים‪.‬‬
‫ופה הגעתי לתובנה השניה‪ :‬יש לי‬
‫בחירה‪ .‬ויש לי בחירה אפילו בתוך הבחירה‬
‫להפוך את הכיוון ולהבין שאני אחראית על‬
‫הבחירה‪ .‬אני לא צריכה להילחם עם משהו‬
‫שלא מדבר אלי‪.‬‬
‫העבודות שקשורות למים הזכירו לי‬
‫שניצלתי מהמים הזדונים כי נשכבתי על‬
‫המים‪ ,‬והרפיתי‪ .‬גם כאן הבנתי שצריך‬
‫להרפות מהתפיסה שאומרת שצריך לעשות‬
‫משהו שלא מדבר אלי‪ ,‬כי מי אומר? בשר‬
‫ודם כמוני?! הבנתי שיש לי בחירה‪ .‬ואז‬
‫הפכתי את זה לנושא שמאוד דיבר אלי‪,‬‬
‫ריגש אותי והלהיב אותי‪ .‬קבלתי את האומץ‬
‫ללכת לדברים שלבי אמר לי ללכת אליהם‪.‬‬
‫למה זה היה כל כך מהפכני לגבייך?‬
‫"צריך להבין שבחינוך שבו גדלתי‪,‬‬
‫החינוך הקיבוצי‪ ,‬עשו מאמץ עצום לחנך‬
‫אותנו לציית לרעיון הקיבוצי שדומה‬
‫מאוד לקומוניזם‪ .‬מצד אחד‪ ,‬לכאורה‬
‫היחיד בשביל כולם‪ ,‬וכולם בשביל היחיד‪.‬‬
‫במציאות‪ ,‬זה הפך טבע האדם‪ ,‬ולכן לא עמד‬
‫במבחן המציאות‪ .‬כמו כן עמלו להוציא‬
‫את הרעיון שיש פה בעל הבית לבירה‪.‬‬
‫ההתבטלות וההכנעה היתה כלפי הרעיון‬
‫הקיבוצי‪ ,‬והלחץ החברתי בקבוץ היה חזק‬
‫מאוד‪ .‬זה קצת דומה לרעיון שיותר קל‬
‫להוציא את היהודי מהגלות מאשר את‬
‫הגלות מהיהודי‪...‬‬
‫באמסטרדם למדתי שאני בעלת הבית‬
‫על חיי‪ ,‬ולא מישהו אחר‪ ,‬יחד עם זאת‬
‫הבנתי שבעצם כל מה שמוליך ומנהיג את‬
‫העולם זה דווקא אותו דבר שממנו ברחנו‪,‬‬
‫הקב"ה‪.‬‬
‫ואז הגעתי לתובנה השלישית שיש בעל‬
‫הבית לדירה‪ ,‬ושעדיף לי לתת לקב"ה לנהל‬
‫אותי ולא אני אותו‪.‬‬
‫כל זה הוביל אותי להכרה ולמודעות‬
‫שיש לי קול פנימי‪ ,‬ויש לו מה להגיד‪ ,‬והכי‬
‫חשוב שצריך להקשיב לקולו‪ .‬לא להתעלם‬
‫ממנו‪ .‬הקול הפנימי שהרגשתי שמדבר‬
‫מתוכי‪ ,‬התקשר לקול שהוא גם בתוכי וגם‬
‫מחוצה לי‪ .‬הקול הפנימי זו הנשמה שצועקת‬
‫וי וי‪....‬‬
‫מה תרם לך העיסוק באומנות?‬
‫"האומנות עזרה לי להתחבר לפנימיות‬
‫שלי ולשכלל את המודעות שלי דרך‬
‫היצירה האומנותית‪ .‬הקב"ה נתן לי‬
‫הזדמנות לסטודיו משלי‪ ,‬שבו יכולתי‬
‫לעבוד‪ ,‬וזה היה מקור פרנסה‪ .‬אף פעם‬
‫לא הייתי עשירה אבל הסתפקתי במועט‪,‬‬
‫הקדשתי את חיי ליצירתיות והגעתי‬
‫לסיפוק‪.‬‬
‫השיר והשבח‬
‫האם יש לך ערוצי ביטוי נוספים?‬
‫"הכתיבה הוא ערוץ הביטוי השני‬
‫שלי‪ .‬כל השנים אני כותבת יומנים‪ .‬פשוט‬
‫כותבת‪ ,‬ולפעמים כמה פעמים ביום‪ .‬לא‬
‫חסתי על הנייר‪ .‬זה ממלא אצלי צורך לבטא‬
‫את עצמי במקום נייטרלי‪ .‬אני כותבת רק‬
‫לעצמי‪ .‬טוב לתת ליד להעביר את המסרים‪.‬‬
‫דרך הכתיבה את שומעת דברים שאת לא‬
‫יכולה לבטא בדיבור‪ ,‬ואני כותבת בכתב יד‪,‬‬
‫למרות שיודעת להקליד‪.‬‬
‫איזה תועלת יש בכתיבה ביד דווקא?‬
‫"קודם כל‪ ,‬שחרור מתחים פנימיים‪.‬‬
‫קיים אצלנו קשר בין היד למוח‪ ,‬והיד‬
‫מעבירה מסרים מהנפש‪ .‬הכתיבה משחררת‬
‫מאוד מתחים פנימיים‪ ,‬שזה דבר שכולנו‬
‫שואפים אליו כל הזמן — להגיע לרוגע‬
‫ושלוות נפש‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬זה עושה סדר‪ .‬הכתיבה מאוד‬
‫עושה סדר בראש‪ ,‬כאילו סידרת בארון כל‬
‫דבר במקום‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬זהו צינור לקבל מסרים‬
‫מלמעלה בצורה שאי אפשר לקבל בצורה‬
‫אחרת‪ .‬אסוציאציות‪.‬‬
‫רביעית‪ ,‬זה לזרוע זרעים‪ .‬למקד את‬
‫עצמך בדברים שעשית ושחשובים לך‪,‬‬
‫כדי שבעתיד תהיי יותר ממוקדת ומכוונת‬
‫מטרה למה שחשוב‪.‬‬
‫חמישית‪ ,‬לאחר הכתיבה חשוב לקרוא‬
‫את הדברים שקרו לי‪ ,‬כי זה נותן לי‬
‫פרספקטיבה לזכור את הדברים יותר טוב‪,‬‬
‫ביקורות על הספר‬
‫"ספרה של אוריאלה מרגש‪ ,‬מפעים‬
‫ומהלך קסם זמן רב לאחר קריאתו‪.‬‬
‫אוריאלה הצליחה ברגישות עצומה‬
‫לגעת בנימי הנפש הדקים ביותר‪,‬‬
‫להסיט את שכבות האבק שנעלמו על‬
‫הנשמה‪ ,‬ולגלות בעקשנות ובהתמדה‬
‫את אבן האלכימאים‪ ,‬אותו יהלום בוהק‬
‫השוכן עמוק בלב כל אחד מאיתנו‪ .‬זהו‬
‫ספר קסום‪ ,‬חכם ורב יופי‪ ,‬וכל זה עוד‬
‫מבלי שהזכרנו את עבודות האריגה‬
‫רבות היופי הטוויות בספר"‪) .‬אסתי‬
‫מור(‬
‫"אני מתבוננת בהתפעלות בספר‬
‫היפה "שירים לארוג"‪ ,‬בו מקובצים‬
‫שירים וקטעי הגות פיוטיים לצד‬
‫צילומי שטיחים ארוגים מעשי ידיה של‬
‫הכותבת‪ .‬השירים מבטאים שיח פנימי‬
‫סוער‪ ,‬תקריב על דרכה של אוריאלה אל‬
‫האמונה‪ ,‬דרך חקירה עצמית מתמדת‪,‬‬
‫תהליכי התחברות ופירוק‪ ,‬וצימאון גדל‬
‫לתיקון‪ .‬צילומי השטיחים אכן מרהיבים‪.‬‬
‫חלקם נועדו לתכלית של קדושה‪ ,‬כמו‬
‫פרוכת‪ ,‬כסויי חלה‪ ,‬מעיל לספר תורה‪,‬‬
‫פסוקים‪ ,‬וחלקם מופשטים ומתעדים‬
‫תנועה דרך המוצר הדומם‪ .‬הרי לפנינו‬
‫יומן חיים ארוג וכתוב בתבונה‪ ,‬חן‬
‫ושקדנות‪ .‬מומלץ בחום" )רחל שפירא‪,‬‬
‫משוררת(‬
‫לחדד את הדברים‪ ,‬לחבר בין ההווה והעבר‬
‫והעתיד‪ .‬אולי גם תרצי לעשות עם זה משהו‬
‫בעתיד‪ .‬זה טוב לתעד את העבר‪.‬‬
‫שישית‪ ,‬את מפתחת בזה את הרגשות‬
‫שלך‪ .‬כשאת כותבת‪ ,‬את חווה את מה‬
‫שעברת עם תוספת של מה הרגשת עם זה‪.‬‬
‫את מתארת גם את המאורעות אבל בעיקר‬
‫את הרגשות וחודרת יותר לעומק‪ .‬את‬
‫מבינה גם יותר טוב מה קרה‪.‬‬
‫שביעית‪ ,‬הכתיבה עוזרת לי לעלות‬
‫מעל השכל‪ .‬לברר לעצמך את ה'אייכה'‪.‬‬
‫איפה אני עומדת בביטול והכנעה אל אבא‪.‬‬
‫תכלית עבודת השם שבאה לידי ביטוי‬
‫בכתיבה הוא להתעלות‪ .‬לדעת מה השם‬
‫רוצה ממני‪ .‬לא רק מה אני רוצה‪ ,‬אלא יותר‬
‫מזה — מה הוא רוצה ממני‪ .‬אני ממליצה לכל‬
‫אשה בכל גיל וגם לנערות פשוט לכתוב‪.‬‬
‫איך שני התחומים — אריגה וכתיבה —‬
‫מתחברים לך ביחד?‬
‫כל עיסוק בעבודת כפיים מאוד מאוד‬
‫מרגיע את הנפש‪ .‬ציינתי כבר שהיד היא‬
‫צינור לשחרר מהמוח סוג של מתחים‪.‬‬
‫בצורה אחרת קצת‪ ,‬העיסוק במלאכות כמו‬
‫סריגה ורקמה תפירה‪ ,‬שכרוכים בהתעסקות‬
‫עם חומרים שונים‪ ,‬חוטים‪ ,‬בד‪ ,‬אריג‪ ,‬צמר‬
‫— מחברים את הנפש לעולם החומר‪.‬‬
‫את שואלת למה זה חשוב להתחבר‬
‫לעולם החומר? כי כל כך קל לנו לרחף‬
‫בדמיונות שלנו‪ ,‬ולשכוח את התפקידים‬
‫הנשיים שהקב"ה העניק לנו‪ .‬מישהי סיפרה‬
‫לי שבעלה אמר שצריך לשים לה אבנים‬
‫בכיסים כדי לקרקע אותה‪ ...‬מישהי אחרת‬
‫אמרה שהיא מרגישה כמו בלון הליום‬
‫שרוצה לעוף למעלה וצריך לתפוס אותו‬
‫חזק חזק ביד שלא יפרח‪ ...‬והרי הקב"ה‬
‫ציווה אותנו לעשות לו דירה בתחתונים‪.‬‬
‫כנשים אנחנו צריכות לא רק להתחבר‬
‫לתפקידים שלנו‪ ,‬אלא גם להרגיש את‬
‫הקשר שלנו לקב"ה דרך הדירה בתחתונים‪.‬‬
‫לשם כך צריך מגע של חומר‪ ,‬ולאהוב את‬
‫זה‪ .‬לאהוב את העשיה שלנו דרך החומר‪.‬‬
‫זה גם פלא גדול לקחת חוט ולעשות מזה‬
‫משהו‪ .‬זהו חומר ראשוני‪ ,‬כמו המים‪.‬‬
‫איזה תגובות קבלת על הספר שהוצאת‬
‫לאור "שירים לארוג"?‬
‫"אנשים שקראו את הספר אמרו שזה‬
‫נגע להם בנקודה מאוד עמוקה בנפש‪.‬‬
‫בחרתי לשלב את יצירותי בשירים‪ ,‬כי שיר‬
‫מבטא בקטע קטן‪ ,‬במילים בודדות‪ ,‬הרבה‬
‫רגש‪ ,‬אוירה‪ ,‬מצב פנימי‪ .‬הרבי גם מאוד‬
‫עודד להוציא ספרים ויש שפע עצום של‬
‫ספרים‪ ,‬שבהם כל אחד שרוצה מבטא את‬
‫עצמו בצורה ייחודית‪ ,‬על ידי אותה שפה‪,‬‬
‫אותיות וכתב‪.‬‬
‫עטרת בעלה‬
‫מה יש לך לומר על חיי נישואים?‬
‫"אני מרגישה שיש בחיי בנין בן ארבע‬
‫קומות‪ .‬ההורים זה קומה ראשונה שנתנו‬
‫לי דוגמא לזוגיות יפה ומכבדת‪ .‬החיים עם‬
‫בעלי הראשון‪ ,‬לפני שחזרתי בתשובה‪ ,‬הם‬
‫הקומה השניה‪ .‬הרגשתי אז שאיתו אני‬
‫אדר תשע"ה • ‪9‬‬
‫סיפור חיים‬
‫רוצה לבנות את הבית ולגדל ילדים‪ .‬כרעיה‪,‬‬
‫השתדלתי לעזור לו בעבודתו כאמן‪ .‬הוא‬
‫היה צייר‪ ,‬ועזרתי לו להגשים את רצונותיו‪.‬‬
‫כשחזרתי בתשובה הבנתי שהעיסוק‬
‫באמנות‪ ,‬יהי חשוב ומספק ככל שיהיה‪ ,‬לא‬
‫עוזר בכל דבר‪ .‬זה לא ענה לי על הגעגועים‬
‫של הנפש‪ .‬הפרידה והגירושין אחרי עשרים‬
‫שנה היו בלתי נמנעים ונעשו ברוח טובה‪.‬‬
‫חזרתי לארץ ישראל עם ברכת הרבי‪ ,‬ואחרי‬
‫‪ 9‬חודשים נישאתי שוב‪ .‬בעלי השני‪ ,‬אריה‬
‫יקונט ז"ל‪ ,‬חב"דניק אדריכל מבית וגן‪ ,‬גם‬
‫הוא אומן בנשמתו‪ ,‬היה איש שמח ונלבב‪.‬‬
‫הוא מאוד עודד אותי בכל מה שעשיתי‪ ,‬גם‬
‫להשתתף בכינוסים של נשי חב"ד כי זה מה‬
‫שהרבי רוצה שנעשה‪ .‬גם כאן השתדלתי‬
‫לעזור לו בעבודתו כאדריכל‪ ,‬ניהלתי לו‬
‫חשבונות ועזרתי בפרנסה‪ .‬שנינו נתנו אחד‬
‫לשני את המרחב‪ .‬גידלנו יחד את הילדים‬
‫שלו שהיו עדיין בבית‪.‬‬
‫שנתיים אחרי שאריה נפטר לפתע‬
‫מדום לב‪ ,‬כשהייתי בטוחה שלא אנשא‬
‫שוב‪ ,‬קבלתי הצעה לשידוך חדש ע"י הבת‬
‫של אריה‪ ,‬ונישאתי לבעלי השלישי‪ ,‬זוסמן‬
‫ריבקין מכפר חב"ד‪ .‬גם כאן השתדלתי‬
‫להיות לו עזר כנגדו‪ ,‬ולעשות הכל שהוא‬
‫יגשים את עצמו‪ .‬לא אחד על חשבון השני‬
‫אלא הדדיות‪ .‬למדנו הרבה תורה וחסידות‬
‫ביחד‪ .‬זוסמן היה אמנם רפתן‪ ,‬אבל תלמיד‬
‫המשך מעמוד ‪11‬‬
‫פלאפונים שמשתדרגים חדשות לבקרים‪,‬‬
‫אנחנו הופכות למודל משופר מדור לדור‪,‬‬
‫יותר חזקות‪ ,‬יותר נבונות‪ ,‬יותר למדניות‪,‬‬
‫ובגרסת הדור השביעי שייצר הרבי שליט"א‪,‬‬
‫גם הרבה יותר נשיות‪ .‬וכל זה‪ ,‬לא בהשוואה‬
‫לאף אחד אחר‪ ,‬הגברים כבודם במקומם‬
‫מונח ויש להם את התפקיד שלהם לעשות‪.‬‬
‫הנשיות שלנו יוצאת רק מתוך החיבור‬
‫הנכון והנבון אל עצמינו‪ ,‬אל מהותנו‬
‫ותפקידינו האמיתי‪ .‬כן אשה יכולה לעשות‬
‫הכל! ויכולה לעשות את זה טוב וכמובן‬
‫ובוודאי שכל אישה שרוצה להוסיף בהפצת‬
‫המעיינות דרך מקום עבודה ומימוש עצמי‬
‫בחוץ יכולה לעשות גם זאת בהצלחה‬
‫רבה ובצניעות‪ .‬אבל זהו רק רובד נוסף על‬
‫ייעודה האמיתי‪ .‬ומה הוא ייעודה האמיתי?‬
‫ניחשתן נכון‪ :‬להוליד ילדים!‬
‫כן‪ ,‬כן‪ ,‬הרבי אומר זאת בריש גלי מבלי‬
‫להתבייש‪ ,‬אז מדוע אני צריכה להתבייש‬
‫מלומר זאת? האם אחרי שאני כותבת את‬
‫‪ • 10‬עטרת חיה‬
‫חכם עצום‪ .‬נהניתי לראות אותו לומד עם‬
‫החברותות שלו וגם עם הנכדים‪.‬‬
‫מה מרוויחים מהשקעה בזוגיות בטווח‬
‫הקרוב והרחוק?‬
‫"קודם כל שמחה — לא להיות לבד‪ .‬חבר‬
‫לחיים‪ .‬שותפות‪ .‬מישהו שאפשר לשתף‬
‫אותו‪ .‬שיחה‪ .‬הקשבה הדדית‪ .‬אבל לא הכל‬
‫צריך לספר לבעל ולא כל דבר מעניין אותו‪.‬‬
‫צריך להרחיב את מעגל התקשורת‪ ,‬מעבר‬
‫לבעל‪ ,‬לחברות או למחברת שלך‪.‬‬
‫בטווח הרחב יותר זה משפחה‪ .‬הילדים‬
‫שלו‪ ,‬שלי‪ ,‬הנכדים‪ ,‬את מרוויחה משפחה‪.‬‬
‫היום יש לי בית גדול שמכיל את כולם‪.‬‬
‫אני לא בעלבוסטע גדולה‪ ,‬אבל יש מקום‬
‫חם לכולם‪ :‬ההורים‪ ,‬הילדים‪ ,‬הנכדים‬
‫הנינים שלי וגם של בעלי השני והשלישי‪,‬‬
‫כולם אהובים ויקרים לי ואנו נפגשים‬
‫בשמחות"‪.‬‬
‫פעמיים כשהרבי היה נראה ונשמע בגלוי‪,‬‬
‫בשנים תשמ"ב )‪ (1982‬ותשנ"א )‪,(1991‬‬
‫והבנתי שכשם שלגוף שלי חייב להיות‬
‫ראש שמתנשא מעל הגוף‪ ,‬כך לכל העם‬
‫ולכל העולם חייב שיהיה ראש שמרגיש כל‬
‫אחד ואחת בכל קצות תבל‪ .‬אחר כך הייתי‬
‫מספר פעמים‪ ,‬ולמרות שלא רואים ולא‬
‫שומעים את הרבי‪ ,‬מרגישים את המלכות‪,‬‬
‫הגאולה והקדושה שנמצאים שם‪ .‬מרגישים‬
‫הודיה גדולה שזוכים להיות אורחי המלך‬
‫בפשטות‪ .‬מרגישים בבית‪ .‬חשים מזוככים‪,‬‬
‫מאוחדים ויחד עם זה עובדים שם קשה‪.‬‬
‫יגעת ומצאת תאמין‪ .‬מצד שני‪ ,‬יוצאים עם‬
‫ההרגשה של ‪ 770‬ואחר כך מעבירים אותה‬
‫גם לכאן — לחיות את הרגע הזה‪ .‬ואז הוא‬
‫נפתח לפניי כמו ורד שהיה סגור ונפתח‪.‬‬
‫או דלת שנפתחת מאליה כשמתקרבים‪,‬‬
‫ויודעים בבירור שהנה הנה תיפתח הדלת‬
‫והמשיח יתגלה"‪.‬‬
‫איפה הרגשת גילויים של משיח?‬
‫"בשמחת בית השואבה‪ ,‬בלימוד‬
‫מאמרים של הרבי‪ ,‬בשמחת תורה‪ ,‬בחיבוק‬
‫החברים‪ .‬בכל אלה יש גילויים של משיח‪.‬‬
‫לקבל פני משיח זה להפנים את הגילויים‬
‫האלה‪ .‬מדברים עליו ומזכירים אותו‪ ,‬באותו‬
‫רגע הוא פה‪ .‬וכשאוהבים את הבריות הוא‬
‫פה‪".‬‬
‫המשפט הזה‪ ,‬אני באופן אוטומטי צריכה‬
‫גם לכתוב‪ ,‬שחוץ מזה יש עוד הרבה דברים‬
‫שאת יכולה לעשות ולא כל אחת חייבת‬
‫לשבת בבית ולגדל ילדים ולראות בזה‬
‫את עולמה? בבושה הזאת אני לא פחות‬
‫גרועה מהפמיניסטיות )הל"ת(‪ .‬אפשר‬
‫לומר שתפקידה העיקרי של האישה הוא‬
‫להוליד את הדור הבא בעולם‪ ,‬להעמיד‬
‫דור ישרים מבורך ולחנך אותם בדרך‬
‫התורה והמצוות מבלי להתבייש בזה! אין‬
‫צורך להתנצל‪ ,‬אין צורך להסביר‪ ,‬אין צורך‬
‫לנחם סבתות מודאגות ודודים תוקפניים‪.‬‬
‫הכל בסדר‪ .‬אני אישה‪ ,‬הרבי נתן לי אישור‬
‫וחותמת‪ ,‬יש לי תעודה שמוכיחה זאת ויש‬
‫לי ילדים ובעל שמזכירים לי את זה יום‬
‫יום‪ .‬אני אישה‪ ,‬מחוברת‪ ,‬עקרת בית גאה‬
‫ומלכותית‪ ,‬שמנהלת ביד רמה ואוהבת את‬
‫ממלכתה המתפתחת‪ .‬אני ברוך ה' ממלאת‬
‫את ייעודי המקורי‪ ,‬האלוקי‪ ,‬אני מורידה‬
‫נשמות לעולם‪ ,‬אני אשת חיל‪ .‬איזה כייף!‬
‫איזו זכות!‬
‫הנשים הכי חזקות ועוצמתיות שפגשתי‬
‫בחיים שלי היו בשמונה השנים האחרונות‬
‫מאז שחזרתי בתשובה‪ .‬נשים יפות‪ ,‬חזקות‪,‬‬
‫בנאיות אציליות שיכולות לנהל בית עם‬
‫עשרה ילדים ולא להתמוטט רק מהמחשבה‬
‫על זה‪ .‬אני עושה אתכפייא כתיבתית ולא‬
‫מוסיפה פה את המשפט שהנשים האלו גם‬
‫עובדות ומפרנסות וממשות את עצמן בחוץ‬
‫כי זו לא הנקודה‪ .‬הנקודה היא להיצמד‬
‫להוראות היצרן כפי שאומר הרבי‪" :‬שוויון‬
‫זכויות אמיתי הוא כאשר כל אחד מגיע‬
‫לשלמותו בהתאם לכישרונות ולאפשריות‬
‫שניתנו לו מאת הקב"ה"‬
‫יש לנו אפשרות להיות צינור לדבר‬
‫הקדוש ביותר והנשגב ביותר בעולם‪ ,‬בואו‬
‫נתמקד בזה ונראה את היופי שלנו מתממש‬
‫ויוצא לאור בנשיות הכי חזקה ויפה וטהורה‬
‫שיכולה להיות‪ .‬להיות אישה‪ ,‬אם‪ ,‬רעיה‪,‬‬
‫חסידה ומקושרת‪ .‬הולכת באורה של האמא‬
‫הגדולה מכולם שזכתה לממש את הייעוד‬
‫שלה בדוגמא ומופת שנתנה לדורות רבות‬
‫של בנות שהולכות לאורה‪.‬‬
‫הרבנית חיה מושקא‪ ,‬תודה‪.‬‬
‫שייכת לראש‬
‫סיפרת לי שהיית מספר פעמים אצל‬
‫הרבי בניו יורק‪ .‬מה הרגשת שם?‬
‫"מלכות‪ .‬בית מקדש‪ .‬מציאות של‬
‫משיח‪ .‬הרבי זה סוג אחר של מלך‪ .‬לא עם‬
‫כתר זהב או בגדים נוצצים‪ ,‬זהו מלך שנראה‬
‫כמו כולם‪ ,‬אבל כולם מרגישים שזה הראש‬
‫שלהם ובאים להיות קרובים אליו‪ .‬הייתי‬
‫הגיגים‬
‫פמיניזם חסידי‬
‫לרגל יום ההולדת של הרבנית הצדקנית חיה מושקא שניאורסאהן שזכותה תגן‬
‫עלינו ותנחה אותנו תמיד באורה לדרכי חסידות‪ ,‬צניעות‪ ,‬אהבה ושלום‪ ,‬מוקדש‬
‫טור מאיר ומעורר לכל אישה באשר היא להתנתק מכבלי השיעבוד הפמיניסטים‬
‫ולהירתם לעול התורה ובכך לגלות את החופש האמיתי שלה להיות אישה‬
‫אמיתית • אשה — גרסת הדור השביעי‬
‫מאת‪ :‬תמר שור‬
‫לפני שחזרתי בתשובה הייתי‬
‫פמיניסטית‪ ,‬רציתי להיות "מי שאני באמת"‬
‫מבלי שאף אחד יאמר לי מה לעשות‪ ,‬הכי‬
‫טובה‪ ,‬יותר טובה מכל גבר בסביבתי‪ ,‬והכי‬
‫חשוב לא ליפול למלכודת המיושנת הזאת‬
‫ששמה את האישה בבית‪ ,‬מאחורי סינר‬
‫מרובב בכתמי בישול‪ ,‬ועמוסה במטלות‬
‫משמימות וילדים‪ .‬לא רציתי להתחתן לא‬
‫חשבתי שאהיה אי פעם אמא‪ ,‬בקיצור הכי‬
‫חופשייה שיש‪ ,‬הכי לא אישה שיש‪.‬‬
‫אחרי החזרה בתשובה שקרתה תוך כדי‬
‫נישואים לגבר חרדי ירא שמיים‪ ,‬עזבתי‬
‫את כל הפמיניזם ונכנסתי הביתה‪ .‬לשקט‪,‬‬
‫למטבח‪ ,‬לתפקיד האישה "המיושן" שממנו‬
‫כה פחדתי‪ ,‬לבישולים‪ ,‬לאירוח‪ ,‬לבניית‬
‫בית וגם — ולא ברור לי עד היום מי נתן לי‬
‫רשיון לזה — להפוך לאמא לארבעה ילדים‬
‫חסידיים ומקסימים כן ירבו‪ ,‬שיהיו בריאים‪.‬‬
‫הכי הכי אישה שיש‪.‬‬
‫מה קרה פה?!? כל מה שסלדתי ממנו‬
‫כל מה שלימדו אותי שהוא מחניק‪ ,‬מנמיך‬
‫ומשפיל — הוא הדבר בדיוק שעזר לי לגלות‬
‫כמה אני אישה — דווקא ובעיקר ואך ורק‬
‫— כשאני נצמדת להוראות היצרן ועושה‬
‫בדיוק מה שאישה אמורה לעשות‪.‬‬
‫אני לא מחדשת כאן שום דבר‪ ,‬רק‬
‫חוזרת ומנסה להאיר את מה שהרבי‬
‫שליט"א מה"מ‪ ,‬הפמיניסט החסידי הגדול‬
‫מכולם‪ ,‬אמר כבר לפני שנים‪ ,‬ותודה לברכה‬
‫גברא )אשה גדולה בפני עצמה( שהאירה‬
‫את עיניי בהתוועדות נשית במיוחד והפנתה‬
‫אותי ישירות לרבי שאומר כך‪)" :‬תנועת‬
‫הפמיניזם( ביטלה לחלוטין את חשיבותה‬
‫של האישה כאישה ואת ערכם של תפקידיה‬
‫המיוחדים" )ו' תשרי תשמ"ה(‪ .‬אוקיי‪ ,‬למה‬
‫הכוונה?‬
‫הרבי עשה מהפכה בתפיסות העולם‬
‫החיצוני ועזר לי לעשות סדר בראש‪ .‬לא‬
‫ייתכן שתנועה שלמה‪ ,‬רבבות נשים )וגם‬
‫כמה גברים על הדרך( יחשבו שכדי לתת‬
‫לאישה לבטא את עצמה במלואה צריך‬
‫להפוך אותה לגבר הכי טוב בסביבה‪" .‬מה‬
‫יכול להיות משפיל יותר מאשר מצב‬
‫שבו אומרים לאדם שאסור לו לחיות‬
‫ולפעול בהתאם לאישיותו ולתכונותיו‬
‫המיוחדות?!" )שם(‬
‫המקום בו הייתי ושרבות מאחיותיי‬
‫עדיין נמצאות בו‪ ,‬הוא מקום שגדל על‬
‫חורבנם של אחרים‪ ,‬מקום של שנאה‪,‬‬
‫מקום של השוואה‪ ,‬של תיעוב לכל מה‬
‫שטבעי ונכון לנו‪ .‬שנים רבות והרבה‬
‫אנרגיה הוצאתי על ניסיון ומלחמה ומאבק‬
‫להידמות למישהו אחר‪ ,‬להיות יותר טובה‬
‫מהגברים שלידי ולמחוק ביד גסה כל פינה‬
‫נשית באישיותי‪ .‬רק מראייה חיצונית היה‬
‫ניתן לדעת עדיין שמדובר באישה‪ ,‬אך‬
‫מבפנים לא נשארה חלקה טובה ורכה אחת‪.‬‬
‫הגברים עובדים משרה מלאה ומרוויחים‬
‫הרבה?!? גם אני יכולה ועשיתי ויכולתי‬
‫והגעתי‪ ,‬אבל לא ממקום של מנוחה ואהבה‬
‫עצמית רק מנסיון להוכיח שהייעוד שלי‬
‫הוא כמו שלהם ויהיה מה שיהיה אותי‬
‫לא יתפסו מכינה ארוחת ערב לגבר ששב‬
‫הביתה‪ ,‬או מחזיקה תינוק ומרגישה שבזה‬
‫קיימתי את ייעודי‪ .‬יש לי הרי כל כך הרבה‬
‫להציע‪ ,‬כוח וגבורה‪ ,‬שכל וחוזק‪ ,‬אני החזקה‬
‫שבנשים ואף גבר לא יגיד לי שאני לא‬
‫ראויה לעשות את מה שהוא עושה‪.‬‬
‫אך הרי אם התנועה הפמיניסטית‬
‫הייתה כל כך מודאגת ממצב האישה‪ ,‬איך‬
‫היא יכולה להשכיח ממנה בכוונת מכוון‪,‬‬
‫את כל מהותה?! אם היא כל כך דואגת‬
‫לשיוויון‪ ,‬איך היא לא יוצאת בתנועה‬
‫נוספת שמלמדת את הגברים להיות כמו‬
‫נשים וללדת ולהיות עקרי בית טובים…‬
‫המחיקה שם היא טוטאלית והיא בעצם‬
‫הופכת את כל האמירות הנבובות של הדרך‬
‫הזו לאחת התנועות השוביניסטיות ביותר‬
‫בעולם! לפיהן מודל הגבר הוא מודל החיקוי‬
‫האולטימטיבי ועל כולם להיות כמותו‪ .‬מה‬
‫שיויוני בזה?‬
‫על דרך המשל הפשטני ביותר‪ ,‬אם יש‬
‫לך תפוח ויש לך קישוא‪ ,‬האם יש איזשהו‬
‫סיכוי או צורך להפוך אותם לשווים?!?! כל‬
‫אחד וטעמיו‪ ,‬אפשרויות הבישול שלו וכל‬
‫ניסיון להפגיש ביניהם הוא עקר‪.‬‬
‫וחזרה אלינו‪ ,‬הנשים‪ .‬כמו )להבדיל(‬
‫המשך בעמוד ‪10‬‬
‫אדר תשע"ה • ‪11‬‬
‫רעיון מצולם‬
‫כשחסיד‬
‫מתחפש‬
‫מ‬
‫הנצחיים‪ ,‬הבנים שלנו אוהבים‬
‫עבר לתחפושות השוטר והמלך הנצחי‬
‫להתחפש למה שהם רוצים להיות בבאמת ל‪...‬חסידים שונים‬
‫ומשונים‪ ,‬פעם זה סבא רבה מיוחס‪ ,‬פפעם לר' מענדל המשפיע‬
‫וכדומה‪) .‬עם ציבור הבנות‬
‫הנערץ‪ ,‬פעם לר' שמואל מונקס וכדו‬
‫לוותר על הבאתי לגני וגם‬
‫סליחה‪ ,‬אבל קשה לשכנע אותן לו‬
‫אחותי כלה–מלכה‪.(...‬‬
‫רעיונות נחמדים‪ ,‬לתחפושות‬
‫לפניכן כמה רעיונ‬
‫שחלקן אף נוסו בהצלחה‪,‬‬
‫קלות יחסית‪ ,‬ש‬
‫עושות חור גדול בכיס…‬
‫וגם לא עוש‬
‫שואב מים חסידי‬
‫ש‬
‫ההילד לובש חליפת ווסט‬
‫ישנה‪ ,‬כובע קסקט וזקן קנוי‪.‬‬
‫שני דליים שחורים ועל‬
‫מקל‬
‫על‬
‫תולים ש‬
‫"טיפקס" פתגמים חסידיים‬
‫מכחול‬
‫עם‬
‫כותבים‬
‫דלי‬
‫כל‬
‫"טיפ‬
‫שהם סימן ברכה ‪ .2‬אודות‬
‫"היום–יום"‬
‫פתגם‬
‫‪.1‬‬
‫כמו‪:‬‬
‫המים‬
‫על‬
‫שה‬
‫מעיינותך חוצה"‪ ,‬ועל כך‬
‫"יפוצו‬
‫לבעל–שם–טוב‬
‫המשיח‬
‫מענה‬
‫מ‬
‫לגאולה בה יהיה "ומלאה‬
‫שהמעיינות כבר הופצו והכל מוכן לג‬
‫הארץ דיעה את ה' כמים"‪....‬‬
‫עליו עם לורד ארטליין זורח‬
‫לעבור‬
‫ניתן‬
‫כשהטיפקס מתייבש‬
‫עלי‬
‫או צהוב ליתר הבלטה‪.‬‬
‫"מבצעים" נייד‬
‫חסיד עם דוכן "מבצעי‬
‫את החסיד הקטן מלבישים בגדי שבת כולל חליפה‪ .‬על ראשו‬
‫חובשים כובע ישן של אביו‪ .‬למותניו ו‪/‬או לצווארו קושרים קופסת‬
‫)מבפנים( מגנט גדול מעוצב‬
‫קרטון‪ .‬על צידה החיצוני מדביקים )מבפ‬
‫)תוצרת "ממש"(‪ .‬על הדוכן‬
‫לרכב של "פורים שמח" ו"יחי אדוננו" )תו‬
‫שקיק תפילין ממולא בצמר‬
‫עצמו מניחים זוג תפילין )משחק( או רק שק‬
‫אסתר‪ ,‬עלוני פורים לילדים‪,‬‬
‫גפן‪ ,‬כרטיסי משיח לחלוקה‪ ,‬מגילות אסתר‬
‫מוכנה לצאת לפעולה‪.‬‬
‫מדביקים כמה נרות על השולחן והתחפושת מ‬
‫חסיד עם תקרובת‬
‫וחליפה )במקרה הספציפי‬
‫החסיד הקטן לובש בגדי שבת‪ ,‬כובע וח‬
‫ירושלמי אז הכובע שנקנה כלל‬
‫הזה בשביל הצחוק הוא רצה להיות ירושלמ‬
‫האמא — להכין אוזני המן‬
‫פפאות ארוכות(‪ .‬וכאן מגיעה העבודה של הא‬
‫מיוחדים שבמקום המילוי מכילים פתקים מקופלים עם כיתובים‬
‫מ‬
‫שונים כמו‪" :‬אתה ילד חרוץ ‪ /‬אהוב ‪ /‬צדיק ‪ /‬חסידי ‪ /‬למדן"‪" .‬בזכותך‬
‫ש‬
‫יגיע המשיח!" "המעשה הטוב שלך יביא את הגאולה"‪" ,‬אתה חי"ל‬
‫יגגיע‬
‫חיהה‬
‫עטרתת חי‬
‫‪ • 1122‬עטר‬
‫המתכון‬
‫אזני המן ממולאים בהפתעות‬
‫נפלא‪ ,‬המשך כך!"‪" ,‬אתה למדן"‪" ,‬אתה‬
‫אהוב על כולם"‪" ,‬אתה חסיד מתוק" וכן‬
‫הלאה‪ ...‬כמספר הילדים בכיתה‪ .‬את האוזני‬
‫המן מניחים על מגש‪ ,‬מפזרים אבקת סוכר‬
‫מלמעלה‪ ,‬מצרפים כוסיות ובקבוק יין או‬
‫מיץ ענבים ושולחים אותו לחיידר להפתעת‬
‫ושמחת הילדים הנהנים להשוות בין‬
‫הפתקים‪.‬‬
‫שוטר הגאולה‬
‫התחפושת "שוטר בגלות יועץ בגאולה"‬
‫הנושא תמרור "די לגלות" כבר הומלצה‬
‫כאן בעבר‪ .‬רעיון נוסף הוא שוטר המחלק‬
‫דו"חות מעוצבים לזירוז הגאולה‪" :‬תן‬
‫צדקה לקבלת פני משיח"‪" ,‬הנח תפילין‬
‫לזירוז הגאולה" וכן הלאה עם שאר מבצעי‬
‫הקודש‪.‬‬
‫מוכר בלוני תפילה‬
‫הילד מתחפש למוכר בלונים כשאל ידו‬
‫קשורים שלל בלוני הליום מנופחים שכל‬
‫חוטיהם קשורים יחד‪ .‬חבריו כותבים פתקי‬
‫תפילה לגאולה‪we want moshiach" :‬‬
‫‪" ,"now‬עד מתי"‪" ,‬יחי המלך" וכדומה‬
‫ומכניסים לשקית קטנה המחוברת לחוטים‪.‬‬
‫בהפסקה‪ ,‬יחד עם המורה‪ ,‬מפריחים את‬
‫הבלונים עם התפילות השמימה לרקע‬
‫מצהלות הילדים‪ .‬תחפושת בלתי נשכחת!‬
‫מזל אדר — דגים‬
‫עוטפים את הילד באלבד או סינר‬
‫המעוטר בדגים כשרים כשבאמצע לוויתן‬
‫סעודת הגאולה‪ .‬לילדים הוא מחלק שקיות‬
‫עם דגיגים מלוחים )המיועדים למרק(‪,‬‬
‫חטיף ג'לי או שוקולד בצורת דג‪ .‬ואם הוא‬
‫ממש גדול הוא יכול לחלק לאושר חבריו‬
‫שקיות סגורות מלאות מים עם דגי זהב‬
‫אמיתיים וזולים‪.‬‬
‫רכיבים )‪ 40‬מנות(‪:‬‬
‫‪ 100‬גרם מרגרינה קרה‪ ,‬חתוכה לקוביות‬
‫כוס וחצי קמח‬
‫‪ 2‬כפות קורנפלור‬
‫‪ 1/2‬כוס סוכר‬
‫‪ 1/4‬כפית מלח‬
‫‪ 1‬ביצה‬
‫‪ 1‬כפית תמצית וניל‬
‫פתקים כמספר האזני–המן )שימי לב‪ :‬ניירות צבעוניים רגילים יצבעו את האזני‬
‫המן מבפנים בצבע שאינו מיועד למאכל‪ .‬השתמשי בנייר לבן וכתבי את הפתקים בעט‬
‫לא רעיל‪ .‬אלא אם כן יש לך פתקים שמיועדים לשימוש במזון(‪.‬‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫‪ .1‬במעבד מזון עבדי את מרגרינה עם שאר החומרים היבשים לפירורים קטנים‪.‬‬
‫הוסיפי ביצה ותמצית וניל ועבדי עד שמתקבל בצק עוגיות רך ונעים‪.‬‬
‫‪ .2‬אחדי את הבצק לכדור‪ ,‬שטחי אותו‪ ,‬עטפי בניילון נצמד והכניסי למקרר‬
‫למחצית השעה‪.‬‬
‫‪ .3‬הוציאי את הבצק וחלקי אותו לשני חלקים‪ .‬עבדי עם מחצית אחת ואחר כך עם‬
‫השנייה‪ .‬הניחי את הבצק על נייר אפייה מקומח‪ ,‬זרי בנדיבות קמח גם על הבצק ורדדי‬
‫לעלה דק מאוד‪ .‬אם הבצק דביק‪ ,‬קמחי אותו עוד קצת‪ .‬במהלך הרידוד הזיזי והפכי את‬
‫הבצק מדי פעם‪ ,‬כדי שלא יידבק למשטח העבודה‪.‬‬
‫‪ .4‬קרצי עיגולים בקוטר ‪ 8‬ס"מ‪ .‬הניחי פתק קטנטן מקופל במרכז העיגול‪ ,‬קפלי‬
‫למשולש והדקי את השוליים‪ .‬הניחי בתבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה‪ .‬המשיכי כך‬
‫עם כל כמות הבצק‪.‬‬
‫‪ .5‬אפי את האזני–המן בחום של ‪ 170‬מעלות כ–‪ 15‬עד ‪ 18‬דקות‪ ,‬עד ששוליהן‬
‫מזהיבים‪ .‬הניחי להן להתקרר לחלוטין‪ .‬שמרי בכלי אטום‪.‬‬
‫"ללבוש עטרה"‬
‫"על דרך זה בנוגע להמנהג "ללבוש פרצופים‬
‫ומסכות בפורים"‪ ,‬כמובא בשולחן ערוך שבשביל‬
‫זה התירו כמה ענינים‪ ,‬שנעשה בעיקר על ידי‬
‫הקטנים )תענית‬
‫אסתר תשמ"ט‪,‬‬
‫התוועדויות עמ'‬
‫‪.(438‬‬
‫" ב י מ י‬
‫נהגו‬
‫הפורים‬
‫הקטנים והקטנות‬
‫ללבוש "עטרה"‪,‬‬
‫עליהם‬
‫ותבוא‬
‫)ש"פ‬
‫ברכה"‬
‫ויקרא תשמ"ח‪,‬‬
‫התוועדויות עמ'‬
‫‪.(484‬‬
‫אדר תשע"ה • ‪13‬‬
‫מילתא דבדיחותא‬
‫הבדיחות‬
‫של החיים‬
‫לכבוד חודש אדר‪ ,‬קיבצנו בדיחות ומסר בצידן‪...‬‬
‫בהנאה! • צחוק קטן‪ ,‬לקח גדול‪.‬‬
‫מאת‪ :‬רחלי בן חיים‬
‫כ‬
‫ל משפחה וההווי המשפחתי‬
‫השמח המיוחד לה‪ ...‬בכל‬
‫משפחה יש בדיחות פנימיות‬
‫שכשיאמרו — כולם יצחקו‪,‬‬
‫ואחרים שישמעו זאת מבחוץ‪,‬‬
‫לא יבינו על מה הצחוק‪ .‬המיוחדות‬
‫ביותר אלו הבדיחות של הילדים‪ ,‬בדיחות‬
‫שמעורבת בהן תמימות רבה‪ ,‬ושיקוף של‬
‫הדברים שהם שומעים מהמבוגרים‪.‬‬
‫איזה ייחוס נכבד‪...‬‬
‫ישבו פעם כמה חברות ודיברו שיחה‬
‫מעמיקה‪ ,‬כשכל אחת 'משוויצה' מהו‬
‫הייחוס שלה‪ .‬ההיא צאצאית של אדמו"ר‬
‫הזקן‪ ,‬אחרת קשורה עד לחוזה מלובלין‪,‬‬
‫אחת נצר לרבי שלום שרעבי וזו מגיעה עד‬
‫לחפץ חיים‪ ,‬וכדומה‪ .‬דיני קפצה אחריהן‬
‫ואמרה‪" :‬אני צאצאית של הגולם מפראג"‪,‬‬
‫מיד נשמעו שריקות התפעלות‪ ,‬כולם‬
‫מכירים את המהר"ל מפארג ופועלו הרב‪.‬‬
‫ואמרו לה בהתפעלות‪" :‬וואו‪ ,‬מצד אבא או‬
‫אמא?! היית בקבר שלו? היית בפראג פעם?‬
‫ואף לא אחת מהן שמה לב‪ ,‬שהיא אמרה‬
‫שהיא צאצאית של הגולם מפראג‪...‬‬
‫מעל להגבלות גשמיות‪....‬‬
‫אמא‬
‫ושלוימי‬
‫‪ • 14‬עטרת חיה‬
‫עומדים‬
‫בחנות‬
‫המשחקים‪ ,‬לבחור מתנת יום הולדת לבן‬
‫העשר‪ .‬לעמק השווה קשה להגיע‪ ,‬שלוימי‬
‫מעוניין במכונית מתהפכת על שלט‬
‫או אופניים עם שמונה הילוכים‪ .‬ואמא‬
‫מסבירה לילדה הקט כי אין לה כסף לכך‬
‫ותקציבם מוגבל‪ ,‬וכדאי לו בזריזות לבחור‬
‫מתנה זולה יותר‪ .‬עד שמעלה שלוימי‬
‫פיתרון קסם‪ ,‬ואומר‪ :‬אמא‪ ,‬אין לך כסף? אז‬
‫תתני צ'ק!‬
‫לעיתים‪ ,‬צריך ללכת מעל להגבלות‬
‫העולם‪ ,‬לכתחילה אריבער מעבר למה‬
‫שנראה בעיניים המצומצמות שלנו‪,‬‬
‫למרות שבדרך כלל יש לדאוג שהדברים‬
‫ובמיוחד בעניינים כספיים יהיו בתוך 'כלים'‬
‫ומציאותיים ולא להיכנס למחוייבויות‬
‫כספיות שאין אפשרות לעמוד בהן‪ .‬אך‬
‫לעיתים דווקא נדרש לקפוץ למים‪ ,‬והישועה‬
‫בוא תבוא!‬
‫אין קיצורי דרך‬
‫משפחת אדרי עומדת בתחנת‬
‫האוטובוס‪ ,‬מן הקטן ועד לגדול‪ ,‬ופקלאות‬
‫בידיהם‪ .‬חול המועד פסח‪ ,‬ולנסוע לגן‬
‫החיות‪ ,‬לחזות בפלאי הבריאה‪ ,‬הם‬
‫משתוקקים‪ .‬קו ‪ 248‬מבושש לבוא‪ .‬הילדים‬
‫צופים בקו אחר שעובר ועוד קו שמספרו‬
‫שונה החולף גם הוא‪ .‬נו‪ ,‬מתי יגיע הקו‬
‫שלנו? לפתע עוצר בתחנה קו ‪ ,247‬צועק‬
‫שמוליק‪" :‬אבא‪ ,‬נעלה על קו ‪ 247‬ולאחר‬
‫מכן נקח קו ‪ 1‬וכך נשלים ל–‪ 248‬ונגיע לגן‬
‫החיות"‪.‬‬
‫כדי להגיע להישגים אמיתיים ולצעוד‬
‫בדרך הנכונה‪ ,‬חייבים לעשות את כל הדרך‪,‬‬
‫למרות שלעיתים היא ארוכה ומתישה‪,‬‬
‫ניסיון לקיצורי דרך יכול להביאנו למקומות‬
‫שלא התכוונו להגיע אליהם‪.‬‬
‫ילדים גדולים‬
‫— רצונות גדולים!‬
‫אבא של חני נסע לרבי מלך המשיח‬
‫לחג הסוכות‪ ,‬המשפחה כולה מתרגשת‬
‫מאד לקראת חזרתו‪ .‬אבא דיבר עם‬
‫הילדים בטלפון ושאל כל ילד מה לקנות‬
‫לו‪" :‬מקראון הייטס של הרבי‪ ."...‬הגדולים‬
‫ביקשו מכוניות שלט‪ ,‬הוקי טוקי‪ ,‬אחת‬
‫הבנות ביקשה סט "דבר מלכות לנוער"‬
‫ועוד‪ .‬אבא אמר שישתדל למלאות מבוקשם‬
‫בזכות העזרה הרבה שהם מושיטים לאמא‬
‫בהיעדרו‪ .‬גם חני בת השנה וחצי ניגשת‬
‫לטלפון אחר כבוד ועונה לשאלת אבא‪:‬‬
‫"אוצה תפוח!"‪.‬‬
‫אומרים‪' :‬ילדים קטנים — רצונות‬
‫קטנים‪ ,‬ילדים גדולים — רצונות גדולים'‪.‬‬
‫אנו מספיק גדולים כדי לרצות באמת להגיע‬
‫ליעדים חשובים באמת‪ ,‬ולפעול בשביל‬
‫להגיע לכך‪ .‬וכמובן לרצות משיח באמת!‬
‫ולהתעקש שהוא יגיע!‬
‫הלוך וחזור‬
‫שיינדי ומינדי‪ ,‬הן חו"לניקיות הנמצאות‬
‫בשנת לימודן בארץ הקודש‪ .‬הן נוסעות‬
‫לשבת מהפנימיה שבה הן לומדות אל קרובי‬
‫משפחתן‪ .‬השתיים עולות אל האוטובוס‬
‫ומבקשות מהנהג‪" :‬כרטיס‬
‫רצוא–ושוב‪ ,‬בבקשה אדון‬
‫נהג"‪ ,‬הנהג צועק לעברן‪" :‬מה‪,‬‬
‫כרטיס מי?" והן שוב במבטאן‬
‫החו"לניק הכבד‪" :‬כרטיס‬
‫רצוא ושוב" ושוב הנהג‬
‫מתעצבן‪" :‬דברו עיברית‪"...‬‬
‫עד שנחלצה אחת הנוסעות‬
‫לעברן‪,‬‬
‫החב"דניקיות‬
‫והסבירה לנהג את המובן לכל‬
‫חסיד חב"ד‪" :‬כרטיס הלוך‬
‫וחזור"‪.‬‬
‫כאשר מסתכלים על‬
‫ה'עולם' במבט של חסיד אזי‬
‫הכל נראה שונה‪ ,‬המושגים‬
‫החסידיים חודרים לחיי היום‬
‫יום — ואז מושגי העולם‬
‫נראים לנו במבט של מ'למעלה‬
‫למטה' — לא משחקים עלינו‬
‫ומושכים אותנו‪ .‬והקשיים‬
‫נראים אחרת לגמריי‪ ,‬הכל‬
‫באור אחר‪.‬‬
‫המתפללים את עקשנותו‪ ,‬אך הוא בשלו‪:‬‬
‫"לא אומר לכם ולא אגיד את השם של אבא‬
‫שלי"‪" — ,‬למה? מה הבעיה? "כי אסור להגיד‬
‫את השם של אבא! ככה כתוב בתורה"‪.‬‬
‫ואם תשאלו לסופו של הסיפור‪ :‬הוריו יצאו‬
‫לחפש אחריו וגילו אותו בבית הכנסת‪,‬‬
‫אחרת עוד היה מחכה שם כמה שעות כי‬
‫לעבור על כבוד אביו לא היה מוכן‪....‬‬
‫כאשר ילדים מקפידים על עקרונות‬
‫רוצים באמת!‬
‫לא מגלה‬
‫מענדי בן השנתיים‬
‫התעורר בשעה מוקדמת‬
‫בבית סביו וסבתו שאליהם‬
‫הגיע לשבת עם הוריו‪ ,‬הוא‬
‫פתח את דלת הבית במפתח‬
‫שהיה נעוץ בחור המנעול‪,‬‬
‫וירד לטייל ברחוב הקהילה‬
‫החב"דית הלא מוכר לו‪ ...‬נס גדול ששבת‬
‫הורגשה ברחוב‪ ,‬והמכוניות לא נסעו‪ .‬הוא‬
‫הגיע עד מהרה לבית הכנסת‪ ,‬שם התפלאו‬
‫לראות מקדימי המתפללים את הילדון‬
‫הצנום משוטט ללא נעליים ולבוש בפיג'מה‪.‬‬
‫הם ניסו לדובבו שיגלה מי הוא? מה שמו?‬
‫"מענדי"‪ .‬שם משפחתך? "לא יודע‪"...‬‬
‫שורה של אנשים נעמדה למולו ונסתה‬
‫לשייך את תווי פניו למשפחה מהקהילה‬
‫— ללא הצלחה‪" .‬איך קוראים לאביך?" —‬
‫"לא מגלה!"‪" .‬אנחנו רוצים להחזיר אותך‬
‫להורים שלך‪ ,‬תאמר לנו איך קוראים לאבא‬
‫שלך ונדע למי להחזיר אותך" — לא הבינו‬
‫הבלון‪ ,‬נתנו לה להחזיקו ביד‪ .‬אך מושקי‬
‫מתחילה לבכות‪" .‬מה קרה?" שואלים אבא‬
‫ואמא בפליאה‪" ,‬הוא‪ ,‬זה כל הזמן בורח לי‬
‫למעלה!"‬
‫הרגיל והמוכר — נדוש‪ ,‬והחדש והשונה‬
‫נראה מבטיח! לעיתים דווקא הפשוט‬
‫והידוע זה שכבר הצליח כמה פעמים יהיה‬
‫טוב ואיתו נוכל להגיע רחוק מאד‪ ,‬אז‬
‫בעולם שבו בכל שבוע יוצא מכשיר סלולרי‬
‫חדש והאופנות מתחלפות‬
‫ברגע — לנו יש ת'אמת והיא לא‬
‫משתנה!‬
‫חשובים ולא מוכנים לוותר עליהם גם אם‬
‫יפסידו‪ ,‬אזי הנחת להורים ולמורים גדול‬
‫מאד‪ ,‬כי ילדים הם כ'לוח חלק' שקולט הכל‬
‫והדברים מוטבעים עליהם‪ .‬ועל כן הזכות‬
‫והאחריות עלינו המבוגרים להיזהר מאד‬
‫במה ש'נטביע' בהם‪...‬‬
‫בלון גז‬
‫אבא ואמא קנו למושקי בת השלוש‬
‫בלון‪ ,‬ולא סתם בלון — בלון גז — חלום‬
‫של כל ילד‪ ,‬ולעיתים חלום גם של מבוגר‪.‬‬
‫בהתרגשות עצומה הראו למושקי את‬
‫ילדי משפחת מיכאלי‬
‫הבחינו מזה כמה ימים שאבא‬
‫ואמא קנו לילדיהם דיסק חדש‬
‫לצפיה‪ .‬יום ועוד יום עובר‬
‫והדיסק עדיין נח לו על שולחן‬
‫העבודה של אבא — מה שאומר‬
‫שאבא ואמא עוד לא בדקו את‬
‫הדיסק לוודא שהוא מתאים‬
‫לילדים חסידיים‪ ,‬כך המנהג‬
‫אצל משפחת מיכאלי‪ .‬ביום‬
‫בהיר אחד פקעה סבלנותם של‬
‫הילדים וכל אחד בתורו ניגש‬
‫לאם המשפחה ושאל‪" :‬אמא‪,‬‬
‫מתי תביאו לנו את הדיסק? נו‪,‬‬
‫אמא מתי תבדקו את הווידאו‬
‫ותביאו לנו"‪ ,‬וכן הלאה‪ ...‬ואמא‬
‫בסבלנות וחיוך עונה בנימה‬
‫השמורה לאמהות‪" :‬בעז"ה‪"....‬‬
‫ושוב הילדים שואלים ושוב‬
‫אמא משיבה‪" :‬בעז"ה‪ "....‬עד‬
‫שרקע אחד הילדים ברגלו‬
‫והכריז‪" :‬אמא‪ ,‬לא בעזרת השם‪,‬‬
‫אנחנו באמת רוצים לראות את‬
‫זה!" כי במשפחת מיכאלי ידעו‬
‫שבעז"ה במנגינה המתארכת‬
‫כלומר‪ :‬מחר‪ ,‬מחרתיים או בעוד‬
‫שבועיים‪ ,‬כמו‪ :‬נראה בהמשך‪....‬‬
‫בחינוך יש לשים לב שהילדים קולטים‬
‫גם מה שלא נאמר‪ ,‬כשנאמר לילד‪ :‬בעזרת‬
‫השם יבוא משיח היום‪ .‬בנימה שנאמר‪:‬‬
‫בעז"ה שהאוטובוס יבוא בקרוב‪ ,‬הילד‬
‫יקלוט זאת‪ .‬ואם נאמר לו‪ :‬בעזרת השם!‬
‫היום בטוח יבוא משיח! הוא יחכה לו ויהיה‬
‫בטוח שהיום הוא ממש יכול להגיע!‬
‫אז שבעזרת השם!!! ממש היום! נזכה‬
‫כולנו לצאת מחודש אדר הזה אל הגאולה!‬
‫איזה טוב יהיה לוותר על כל עבודות הבית‬
‫לקראת פסח‪ ,‬כי המשרתים יעשו עבורנו‬
‫הכל‪....‬‬
‫אדר תשע"ה • ‪15‬‬
‫חינוך‬
‫בוחרים‬
‫תחקיר‪ :‬מה דעתו של הרבי על לימודי חול לבנות?‬
‫‪ • 16‬עטרת חיה‬
‫אדר — עונת‬
‫הרישום חמה‪,‬‬
‫ואת מתלבטת איך‬
‫לחנך את בתך •‬
‫הגיגים מזווית‬
‫ראייה של אמא‬
‫שרק רוצה לעשות‬
‫נחת לרבי שליט"א‬
‫מלך המשיח‬
‫ולהיות בשמחה‬
‫עם זה • טוהר‬
‫החינוך‬
‫מאת‪ :‬ר‪ .‬כהן‬
‫ש‬
‫עת ערב מאוחרת‪ .‬השקט‬
‫בבית משתרר באופן על–‬
‫טבעי כמעט‪ .‬על כוס קפה‬
‫חמה‪ ,‬אני ובעלי מנסים‬
‫לקיים את הוראת הרבי‬
‫הרש"ב‪ ,‬ולדבר על חינוך הילדים‪ ,‬לפחות‬
‫חצי שעה‪.‬‬
‫גילוי נאות‪ ,‬זה לא מצליח תמיד אבל‬
‫יש את חובת ההשתדלות‪ ...‬כאמא לשבעה‬
‫ילדים‪ ,‬אני מרגישה במשרה מלאה‪ ,‬גם‬
‫אם איני עובדת כלל‪ .‬רגשות הזכות להיות‬
‫בעלת משפחה חסידית ברוכת ילדים‪ ,‬חיים‬
‫בשלום גם לצד רגשות לא כל כך חיוביים‬
‫בנושאי אמונה‪ ,‬בטחון‪ ,‬דאגה‪ ,‬נסיונות‪,‬‬
‫התלבטויות קשות במה לבחור‪.‬‬
‫מהי טובת הילדים? יש בחירות לא‬
‫פשוטות שצריך לבצע‪ ,‬מהו המחיר של כל‬
‫אחת מהן? כתבות חינוכיות בעיתוני אנ"ש‬
‫השונים צצות כפטריות אחרי הגשם‪ .‬מה‬
‫טוב לילדה? עצמאות ואמון או ללכת לקנות‬
‫בגדים רק עם אמא? מה צריך הבן — טיפול‬
‫באומנות או ריטלין? כבני אדם מן היישוב‪,‬‬
‫אין לנו את כל התשובות‪ .‬הולכים ומנסים‪,‬‬
‫נופלים‪ ,‬קמים‪ ,‬מטפסים וממשיכים הלאה‪.‬‬
‫בעזרת סיעתא דשמיא גדולה‪ ,‬כח המשלח‪,‬‬
‫משפיעים טובים ואינטואיציה הורית —‬
‫יהיה בסדר‪.‬‬
‫בשטח החינוך‪ ,‬האתגר הוא גדול מכמה‬
‫סיבות‪ .‬למשל‪ ,‬לפירות שאנו קוטפים לוקח‬
‫הרבה הרבה זמן עד להבשלה‪ .‬עד שהם‬
‫נהיים מתוקים‪ ...‬זה יכול לקחת אפילו שנים‪.‬‬
‫לעתים‪ ,‬אין זמן או סבלנות לחכות‪ .‬נקודה‬
‫מאתגרת שניה היא‪ ,‬שיש הרבה שטחים‬
‫אפורים‪ .‬לא הכל שחור או לבן‪ .‬האם זו‬
‫"חכמה בגויים תאמין" או "תורה בגויים‬
‫אל תאמין"? לסמוך על הצוות החינוכי או‬
‫על היועץ שאומר הפוך? ב'חדר' הזה זה‬
‫עבד ככה‪ ,‬וב'חדר' ההוא הצליח משהו אחר‪.‬‬
‫עם הבנות זה נכון‪ ,‬אבל עם הבנים לא…‬
‫זה מאוד תלוי נסיבות‪ ,‬תלוי נפשות‪ ,‬תלוי‬
‫סביבה‪ ,‬תלוי ההשגחה העליונה‪.‬‬
‫בתקופה בה חידושי הטכנולוגיה מכים‬
‫בטוב‬
‫ברחוב היהודי חדשות לבקרים‪ ,‬בזמן בו‬
‫משוחחים במשרדים על גזירות שונות‬
‫ומשונות‪ ,‬כאשר אנשי המקצוע אוספים‬
‫סטטיסטיקות על תופעת הנשירה‪ ,‬והעולה‬
‫על כולנה העובדות בשטח המראות כי‬
‫'היום זה לא מה שהיה פעם' וכל חסיד‬
‫שואל בחוץ ואף תוהה בינו לבין עצמו "מה‬
‫עלי לעשות כדי שהילדים ילכו בדרך שבה‬
‫מחנכים אותם"?!‬
‫כאמור‪ ,‬בעלי ואני ישבנו במטבח‪,‬‬
‫כוס קפה שנייה כבר בקומקום‪ ,‬וקופסת‬
‫העוגיות עדיין קורצת מהמדף הכי עליון‬
‫)רחוק מהעין רחוק מהלב‪ ...‬יש! היא עדיין‬
‫סגורה‪ .(...‬עלעול לא כל כך מקרי מצידי‪,‬‬
‫מפגיש אותנו עם כתבותיו של ר' שניאור‬
‫חביב‪ ,‬בטור הפופולארי ב"בית משיח"‪.‬‬
‫בשני גיליונות הוא כתב על נושא חינוך על‬
‫טהרת הקודש‪ ,‬כדעת הרבי‪ .‬זה נושא למשל‪,‬‬
‫שחשבתי שהוא תחום אפור ומסתבר‬
‫לי לאט לאט‪ ,‬שהוא לבן‪ .‬מאוד לבן וחד‬
‫משמעי‪.‬‬
‫אצלנו לא מתעצלים‪ .‬יש משהו‬
‫לטובת הילדים? לנחת רוח הרבי מה"מ?‬
‫קמים ופותחים ספרים‪ .‬מנהלים דיונים‪,‬‬
‫שואלים רבנים מורי הוראה‪ ,‬מתייעצים עם‬
‫משפיעים‪ .‬מנסים להגיע להחלטה‪ .‬הרי אנו‬
‫חסידים‪ ,‬ממה יש לנו לברוח?‬
‫מהאמת?‪...‬‬
‫קוראות יקרות‪ ,‬בואנה לקחת איתי‬
‫חלק בתחילתו של מסע להכרת המשמעות‬
‫והקריטיות של החינוך הטהור לילדינו‬
‫התמימים‪.‬‬
‫לימודי חול — קרע בנפש‬
‫לאחרונה צף ועולה הנושא של טוהר‬
‫החינוך‪ ,‬מעל במות רבות ומגוונות‪ .‬ניסיתי‬
‫לעניין בנושא את חברותיי ובנות משפחתי‪,‬‬
‫שביניהן אף נשים חסידיות מאוד‪ ,‬מורות‪,‬‬
‫מחנכות או משפיעות‪ .‬לשאלתי בדבר מתן‬
‫חינוך על טהרת הקודש היו שתי סוגי‬
‫תשובות‪ :‬מתחמקות וישירות‪ .‬המתחמקות‪,‬‬
‫האמיתי!‬
‫אדר תשע"ה • ‪17‬‬
‫חינוך‬
‫משכו כתפיים בחוסר חשק וקראו לזה‬
‫השיגעון החדש‪ .‬לדידן‪ ,‬יש מוסדות של‬
‫הרשת‪ ,‬יש ברכה של הרבי וזהו )רגע‪ ,‬מישהו‬
‫אמר שאין?(‪ .‬לא הייתה שם התמודדות או‬
‫למידה משמעותית‪ .‬הישירות — התקיפו‬
‫בשאלות על גבי שאלות‪ ,‬אבל לא בהכרח‬
‫נשארו איתי לחפש ולשמוע תשובות‪.‬‬
‫החלק שכן התעניינו והקשיבו באמת‪ ,‬מצאו‬
‫תשובות והן שותפות איתי לכתיבת כתבה‬
‫זו‪...‬‬
‫אביא כאן דוגמא לשאלה חשובה‬
‫שנשאלתי לעיתים קרובות‪ :‬הרי אנחנו‬
‫ושכמותנו‪ ,‬גדלנו במוסדות שבהם לימודי‬
‫חול וקודש משמשים בעירבוביא‪ ,‬ויצאנו‬
‫בסדר! יצאנו טובים! חזקים‪ ,‬מקושרים‪ .‬או‬
‫צנועות ויראות שמיים‪ .‬מה יש לנו לחפש‬
‫חידושים? למה לשנות את חינוך ילדינו‬
‫כשאנו נהנים מפירות החינוך שקיבלנו‬
‫בעצמנו? אכן‪ ,‬שאלה חשובה‪ .‬התשובה‬
‫הפשוטה‪ ,‬נמצאת בצורה מפורשת בכתבי‬
‫הרבי המפורסמים ונגישים לכולנו‪.‬‬
‫בתשי"ד כתב הרבי באיגרת שהדור‬
‫מלא נסיונות ולכן "אין להסתפק במידה‬
‫שההורים חושבים‪ ,‬שהיא מספיקה עבורם‪,‬‬
‫כיון שאסור לשכוח שמצב היהדות כאשר‬
‫מגיעים לגיל העמידה‪ ,‬הוא על פי רוב מה‬
‫שנותר לאחר הירידה מהמידה שהוריהם‬
‫העניקו להם‪ ,‬אשר מפני סיבות שונות כבר‬
‫חסר להם חלק כלשהו‪ ...‬ואם כן מה כבר‬
‫ישאר אחר כך?! בפרט כשמתבוננים שלדור‬
‫הצעיר יש נסיונות וקשיים גדולים ביהדות‬
‫יותר מבדור הקודם ומבדורות הקודמים‪,‬‬
‫במילא זקוקים לנשק רב יותר‪ ....‬ועוד יותר‬
‫מאשר דור או שניים ודורות נוספים קודם‬
‫לכן"‪ .1‬כאמור‪ ,‬התשובה ברורה כשמש‪ :‬מה‬
‫שהספיק לדור הקודם‪ ,‬לא מספיק לילדים‬
‫שלי‪ .‬נקודה‪.‬‬
‫ואם ארצה להתבונן במהות תפקידי‬
‫כהורה מכוון‪ ,‬מצמיח ומעצים אז אשים לב‬
‫לכך שהרבי אומר כי "התפקיד של ההורים‬
‫הוא להעמיד את בניהם איתן בחיים ללא‬
‫קרע בנפשם וללא מלחמות וסיבוכים‬
‫פנימיים‪ ,‬שזה נעשה דווקא ע"י לימודי קודש‬
‫ולא ההיפך"‪ .2‬זאת–אומרת שלימודי החול‬
‫גורמים ל"מלחמות וסיבוכים פנימיים"‪,‬‬
‫ועל ההורים למנוע זאת באמצעות לימודי‬
‫הקודש‪ .‬ולאלו הטוענים שאפשר לשלב‬
‫ואולי גם להרבות בלימודי הקודש על מנת‬
‫למזער את ההשפעה השלילית של לימודי‬
‫החול עונה הרבי "כשמערבים לימודי קודש‬
‫עם לימודי חול‪ ,‬לא רק שהקודש אינו מטהר‬
‫את החול‪ ,‬אלא שהוא נטמא גם כן"‪ 3‬ומוסיף‬
‫ש"הדבר מביא לחורבן ברוחניות וחורבן‬
‫בגשמיות"‪.‬‬
‫‪ • 18‬עטרת חיה‬
‫"מה שטוענים שכאשר‬
‫ילמדו את הילד "אנגלית"‬
‫וכו' אזי תהיה לו תועלת‬
‫בגשמיות‪ ...‬כל דבר שיש‬
‫בו תועלת — נכתב בתורה‪,‬‬
‫תועלת‬
‫היתה‬
‫ואילו‬
‫כלשהיא בגשמיות בלימוד‬
‫חכמות חיצוניות‪ ,‬היה צריך‬
‫להיות דין בתורה שצריך‬
‫ללמוד חכמות חיצוניות‪,‬‬
‫ומכיוון שאין בתורה דין‬
‫שכזה — ואדרבה‪ ,‬מפורש‬
‫בתורה שהדבר אסור‪ ,‬ועל‬
‫ידי זה מטמאים את חב"ד‬
‫שבנפש — פירוש הדבר‬
‫הוא שאין בזה שום תועלת‬
‫בגשמיות — ואדרבא"‪.‬‬
‫בעלי ואני עוד יושבים במטבח‪ ,‬כשרוח‬
‫קרירה מנשבת‪ .‬הרגילות‪ ,‬אני נאנחת‪,‬‬
‫הרגילות‪ .‬אנחנו כמו עדר‪ .‬אוהבים ביחד‪,‬‬
‫מה שכולם עושים‪ ,‬את הרגוע‪ ,‬השקט‪,‬‬
‫המסודר‪ .‬כל כך קשה לקום ולעשות מעשה‬
‫חדשני‪ .‬מילא אם היה משהו מוכן שנותנים‬
‫לי לאכול עם כפית של כסף‪ ...‬אבל להיות‬
‫חלוצים של רעיון? לא תודה‪ .‬אין לי כח‪,‬‬
‫זמן וכסף‪ .‬התירוצים לא חסרים‪ ...‬אף‬
‫שהורגלנו לעשות דברים מסוימים‪ ,‬הרי‬
‫כחסידים שואלים אנו קודם כל מהי דעתו‬
‫הקדושה של הרבי‪ .‬ודעתו נחרצת עד מאוד‪.‬‬
‫"אין להכניס לימודי חול אפילו שישנם‬
‫הורים שרוצים בזה"‪ ,4‬ועוד מוסיף ואומר‬
‫כי "המקור לאיסור לימוד )הבנים( חכמת‬
‫האומות )לימודי חול( אינו רק הידור‬
‫ו"מידת חסידות"‪ ,‬זהו איסור מהתורה‪ 5‬וכך‬
‫נפסק בהלכה‪."6‬‬
‫אז ראינו והבנו עד כמה מתנגד הרבי‬
‫ללימודי חול אבל באיזשהו מקום זה נראה‬
‫כגזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה‪ .‬בסופו‬
‫של דבר יסיימו הילדים את חוק החינוך‬
‫ונסיים עם הסאגה הזו‪ .‬האם ההשפעה של‬
‫לימודים אלו עד כדי כך שלילית וגורפת?‬
‫לפני שנים‪ ,‬במונטריאול‪ ,‬ארע מאורע‬
‫מסוים שבעקבותיו אמר הרבי לרב הענדל‬
‫ולרב מוצ'קין )רב הקהילה והמשפיע(‬
‫שהנשים צריכות להקפיד על פאה‬
‫ושהילדים ילמדו על טהרת הקודש‪ .‬לאור‬
‫זאת‪ ,‬בניו של הרב הענדל הסתובבו בחוץ‬
‫בשיעורי החול כיוון שעדיין לא נפתחה‬
‫מסגרת ללימודי קודש‪ .‬כשפנו לרבי בטענה‬
‫על הדבר‪ ,‬ענה הרבי שעדיף כך‪ .7...‬הייתכן?‬
‫להסתובב בחוץ עדיף מללמוד לימודי חול?‬
‫ידוע הסיפור על משה‪ ,‬שנכנס ליחידות‬
‫ושפך את ליבו‪ ,‬על בתו החולה העומדת‬
‫לפני ניתוח‪ .‬הרבי האזין לסיפור‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫"כעת חודש כסלו‪ ,‬בכסלו וטבת לא כדאי‬
‫לנתח‪ .‬עד חודש שבט יש זמן‪ ,‬בשבט נדבר‬
‫שוב"‪ .‬אחר כך הוסיף הרבי ושאל‪" :‬היכן‬
‫בתך לומדת"? "בית שולמית" ענה משה‬
‫)מוסד לבנות המכנה עצמו "חרדי לאומי"‪.‬‬
‫מה שנקרא היום בשפה המדוברת "לייט"(‪.‬‬
‫"ומדוע לא בבית יעקב"? — שאל הרבי‪ .‬משה‬
‫פשוט לא ענה‪ .‬הרבי שאל שוב "מדוע הבת‬
‫שלך לא לומדת בבית יעקב"‪ .‬ומשה שוב‬
‫שתק‪ .‬ואז אמר הרבי כך "איני מבין‪ ,‬הרי‬
‫אני איש חינוך ולא רופא‪ .‬וכיצד זה שכאשר‬
‫אני אומר משהו ברפואה כולם מקשיבים לי‬
‫וכשאני אומר משהו בחינוך — שזה תחום‬
‫המקצוע שלי — בזה לא מקשיבים לי"?!‬
‫השאלה נותרת תלויה בחלל האויר ומשה‬
‫הבין שהיחידות הסתיימה‪ .‬המשך הסיפור‬
‫היה מופתי‪ ,‬ואין כאן מקומו‪ .‬הלקח שלנו‬
‫הוא שהרבי מעיד על עצמו "אני מומחה‬
‫בעניני חינוך!"‬
‫כל אחד מאיתנו פונה אל הרבי בכל‬
‫נושא שיהיה‪ :‬בריאות‪ ,‬שידוכים‪ ,‬פרנסה‬
‫ועוד ועוד‪ .‬כל דבר שהרבי אומר אנחנו הרי‬
‫עושים בלא לחשוב פעמיים‪ ,‬ורואים ניסים‬
‫ונפלאות‪ .‬גם בתחום החינוך שהרבי מדבר‬
‫עליו כל כך הרבה והוא מעיד על עצמו‬
‫שהוא מומחה בתחום — צריכים להיצמד‬
‫להוראות הרבי‪.‬‬
‫לפי פנימיות התורה‪ ,‬לימוד חכמת‬
‫האומות גורם לנפש נזק חמור‪ ,‬עד כדי‬
‫כך שנכנס בה רע גמור‪ 8‬ועושה בה כתם‪.9‬‬
‫הנקודה הקדושה ביותר בנפש היהודי —‬
‫נקודת האמונה‪ ,‬נפגעת חלילה‪ .‬מקור לימודי‬
‫החול הינם מהקליפה המנגדת לאלוקות‪,‬‬
‫ה"חכמה" שבנפש מתאחדת עם הקליפה‬
‫וגורמת ללומד להיפרד מאלוקות‪ ,‬ר"ל‪.10‬‬
‫כחב"דניקים‬
‫ובייחוד‬
‫כחסידים‪,‬‬
‫שהתניא הוא נר לרגלנו‪ ,‬אנו מודעים‬
‫להשפעתם של גורמים חיצוניים על הנפש‪.‬‬
‫כח הלחן הפורץ מעשרת כוחות הנפש של‬
‫יוצרו מביא את הנפש למחוזות אחרים‪.‬‬
‫על כן כח הניגון הוא רב כל כך‪ ,‬כיוון‬
‫שבאמצעות הניגון אנו מתעלים לדרגות‬
‫גבוהות יותר‪ .‬כך בניגון‪ ,‬כך בסיפורי‬
‫חסידים וכך גם בחינוך על טהרת הקודש‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬לימודי החול משפיעים על‬
‫הלומד להתנהג כמו הקליפה עצמה —‬
‫הרגשת ישות והעדר הביטול‪ .‬הוא אינו‬
‫חפץ בקיום המצוות‪ ,‬נמשך לתאוות העולם‪,‬‬
‫ומתגלים בו כל המידות הרעות‪.11‬‬
‫בעלי ואני‪ ,‬כבר מעבר לכוסות קפה‪,‬‬
‫מעלים זיכרונות‪ ,‬חושבים ומתבוננים על‬
‫בית–הספר שבו לומדות בנותינו‪ .‬על פניו‪,‬‬
‫אנחנו מאוד מרוצים‪ .‬ב"ה‪ ,‬מוסד חב"די‪,‬‬
‫אוכלוסיה טובה‪ .‬נכון‪ ,‬הלחץ של המיצ"בים‬
‫גדול‪ ,‬ולימודי הקודש נדחקים קצת לפינה‬
‫בתקופת הדוחו"ת‪ ...‬אך המורות מקסימות‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬הפיאות לא אייאייאיי‪ ,‬הצניעות‬
‫בסדר‪ ,‬לא אייאייאיי‪ ,‬החיות בענייני משיח‬
‫בכלל לא אייאייאיי — אבל כולן מלומדות‬
‫ומשכילות‪ .‬גם המורה לאנגלית טורחת‬
‫להזכיר תדיר שידיעת האנגלית היא הכרח‬
‫על מנת לצאת לשליחות‪ ,‬ובכלל — ההצלחה‬
‫של בנות חב"ד במיצ"ב היא קידוש ה'‪...‬‬
‫אמירה זו זועקת לשמיים לנוכח מכתבו‬
‫המפורש של הרבי "מה שטוענים שכאשר‬
‫ילמדו את הילד "אנגלית" וכו' אזי תהיה‬
‫לו תועלת בגשמיות‪ ...‬כל דבר שיש בו‬
‫תועלת — נכתב בתורה‪ ,‬ואילו היתה‬
‫תועלת כלשהיא בגשמיות בלימוד חכמות‬
‫חיצוניות‪ ,‬היה צריך להיות דין בתורה‬
‫שצריך ללמוד חכמות חיצוניות‪ ,‬ומכיוון‬
‫שאין בתורה דין שכזה — ואדרבה‪ ,‬מפורש‬
‫בתורה שהדבר אסור‪ ,‬ועל ידי זה מטמאים‬
‫את חב"ד שבנפש — פירוש הדבר הוא שאין‬
‫בזה שום תועלת בגשמיות — ואדרבא"‪.12‬‬
‫שני סוגי מוסדות‬
‫אבל במבט לאחור אנו יכולים לראות‬
‫שהוקמו מוסדות עם לימודי חול והיו תחת‬
‫נשיאות הרבי כמו "בית ספר למלאכה"‬
‫ובית הספר חב"ד בשכונת "יד אליהו" בתל‬
‫אביב‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬הרבי הקים את בית הספר‬
‫למלאכה‪ ,‬אך הוא מיועד באופן מפורש‬
‫לאוכלוסיה מסוימת‪ .‬עובדה מרתקת‬
‫היא‪ ,‬שבפריסה כללית לאורך המכתבים‬
‫וההתייחסויות של הרבי ניתן לראות כי‬
‫ישנם שלושה סוגים של מוסדות וכולם‬
‫קרויים חב"ד‪ :‬מוסדות חינוך על טהרת‬
‫הקודש בלבד )כגון ה"חדר אידיש" בכפר‬
‫חב"ד ו"אהלי תורה" בקראון הייטס(‪ ,‬בתי‬
‫ספר עם שילוב לימודי חול )כגון מוסדות‬
‫הרשת( מה שמכונה "חינוך הכשר" ובתי‬
‫ספר ללימוד מקצוע )כגון "בית ספר‬
‫למלאכה"(‪ .‬כאשר התכלית אצל כולם היא‬
‫הדגשת והגדלת שעות לימודי הקודש‪ .‬חד‬
‫משמעית‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הרבי אמר באופן‬
‫'אין אדם יודע במה הוא‬
‫משתכר'— ומי שאומר שהוא‬
‫יודע ממה עתיד להשתכר‪,‬‬
‫הרי הוא מרמה את עצמו‪.‬‬
‫ולא זו בלבד אלא שזוהי‬
‫הסתת עצת היצר לבלבל‬
‫את האדם מדרך ה'‪ ,‬ובא אל‬
‫האדם באצטלא של פרנסה‬
‫ותכלית‪ .‬ולדואגים בהעדר‬
‫תעודת בגרות מציג הרבי‬
‫עובדה שרבים לא לומדים‬
‫בגרות ומסתדרים ב"ה‪ .‬הרי‬
‫ה' זן את העולם כולו "בחן‬
‫בחסד וברחמים" ומספק מזון‬
‫לשני ביליון וחצי בני אדם‪,‬‬
‫הנה ודאי ידאג גם לפרנסת‬
‫העוסקים בלימודי קודש‪.‬‬
‫מפורש שהשאיפה היא שגם תלמידים‬
‫הלומדים במוסדות חינוך הכשר‪ ,‬ימשיכו‬
‫ללימודים במוסדות על טהרת הקודש‪ .‬לשם‬
‫צריך לכוון את כולם‪.‬‬
‫הרבי נותן קריטריונים מוגדרים‬
‫לאפשרות של לימודי חול וקודש ביחד‪ :‬יש‬
‫מקומות שבהם אין אפשרות קיום לבית‬
‫הספר ללא מערכת לימודי החול‪ .‬במקרה‬
‫כזה מאפשר הרבי להכניס במידה המועטה‬
‫עד כמה שניתן ומנגד להוסיף לימודי קודש‪.‬‬
‫מלבד זאת‪ ,‬ישנם הורים )שלא מאנ"ש!(‬
‫שעניין לימודי החול נוגע להם ממש‪ ,‬וכדי‬
‫להציל את ילדיהם מלימודי כפירה‪ ,‬עדיף‬
‫להכניס בחלק מהיום לימודי חול ולהשתדל‬
‫להפחית‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬אפילו לחייב את המורים‬
‫להישאר עוד שעה על–מנת ללמד עוד‬
‫לימודי קודש‪ ,‬הגם שיצטרכו לשלם להם‬
‫יותר‪.‬‬
‫ומקרה נוסף — כאשר יש צורך לדאוג‬
‫לנוער הנושר ולהקים לו מסגרת עם לימוד‬
‫מקצוע‪ .‬זאת כדי להצילם מהשפעה שלילית‬
‫ולשמרם במסגרת חב"דית‪.‬‬
‫מהדברים ניתן להסיק כי רק כאשר‬
‫אין ברירה הרבי 'מתיר' ללמוד לימודי‬
‫חול‪ ,‬אולם מקובלים אנו מאדמו"ר–הזקן‬
‫כי האסור אסור והמותר — מיותר‪ .‬ייתכנו‬
‫תירוצים שונים לגבי דחיפות וצורך לימודי‬
‫החול‪ ,‬וכפי שמתבטא הרבי ש"שערי‬
‫תירוצים לא ננעלו"‪ ,‬אולם רצון הרבי הוא‬
‫לימודי קודש‪ .‬ועל טהרת הקודש‪.‬‬
‫אך האם דין הבנים ודין הבנות שווה‬
‫בנדון? לבנים זה יותר מתקבל על הדעת‬
‫)למה? כי הם ממשיכים לישיבה ויש להם‬
‫לאן להמשיך? אז למה לוותר על הבנות?‬
‫אולי נוכל לייצר המשך אחר עבורן‪,(?....‬‬
‫ואכן קמו מוסדות כאלו לבנים‪ .‬כש"חדר‬
‫אידיש"‪ ,‬חלוץ המוסדות על טהרת הקודש‬
‫בארץ הקודש‪ ,‬הוקם בכפר חב"ד ע"י הרה"ח‬
‫ר' מענדל פוטרפאס‪ ,‬לא היה זה פשוט כלל‬
‫ועיקר‪ .‬כגודל הקדושה — כך גודל המניעות‬
‫והעיכובים‪ .‬אולם חסידים עשויים ללא‬
‫חת‪ ,‬שאין להם אלא "דברי בן עמרם" לנגד‬
‫עיניהם— עשו מעשה‪ .‬הקימו מוסד‪ .‬יזמו‬
‫והגשימו לרבי את רצונו‪.‬‬
‫יש כאן לקח עצום גם להיתכנות של‬
‫הקמת מוסד על טהרת הקודש לבנות‪.‬‬
‫האם זה הרצון? כן! האם פשוט ליישם? לא‬
‫בטוח‪.‬‬
‫לאחר שעורר הרבי בעניין חינוך על‬
‫טהרת הקודש בלבד‪ ,‬נכנס הרב אלטיין‬
‫ליחידות ושאל את הרבי האם האיסור של‬
‫לימודי החול חל גם על הבנות‪ .‬ענה הרבי‬
‫"כן" והוסיף‪" :‬שאלה זו היא עצת היצר"‪.13‬‬
‫הרבי מתבטא ואומר כי "בהכרח לייסד‬
‫עבורן )= הבנות( מוסדות חינוך‪ ...‬על טהרת‬
‫הקודש"‪.14‬‬
‫וכפי שכתב לאחד ממנהלי המוסדות‬
‫לבנות באה"ק‪” :‬בחינוך על טהרת הקודש‪,‬‬
‫לדעתי מוכרח לקיים המוסד‪ ,‬ואדרבה‬
‫לבססו ובאם אפשר להרחיבו‪ ...‬חינוך על‬
‫טהרת הקודש ובפרט עתה‪ ,‬הרי כוונתו לא‬
‫רק לרכוש ידיעות כי אם — ועיקר — ההכנה‬
‫לחיים על יסודי התורה והמצווה‪ .‬וכפי‬
‫שרואים במוחש משפיע ונוגע זה לא רק‬
‫להמחונכים–ות כי אם גם לביתם בהווה‪,‬‬
‫ועל–אחת–כמה–וכמה לביתם כשיתחתנו‬
‫וק"ל‪ ,‬וכל חלישות‪ ,‬באיזה שטח שיהי' בזה‪,‬‬
‫הרי זו חלישות בכללות מערכת היהדות‬
‫המסורתית“‪.15‬‬
‫ובמכתב אחר‪ ,‬מתייחס הרבי לצורך‬
‫השעה‪" :‬במצב הנוכחי מוכרח שיקבלו‬
‫הבנות חינוך טוב במידה הכי גדולה‬
‫)ההדגשה במקור( וכולי האי ואולי‪ .‬כי‬
‫המתבונן אליבא דנפשי'‪ ,‬בטח רואה‬
‫השינויים‪ ,‬לא לצד הטוב‪ ,‬שחלו במשך‬
‫הזמן‪.16"...‬‬
‫הרבי מדגיש שהקמת מוסדות חינוך‬
‫לבנות היא צורך הזמן‪" ,‬בהכרח לייסד‬
‫עבורן מוסדות חינוך שבהן יקבלו חינוך‬
‫הכשר ועד לחינוך על טהרת הקודש"‪.17‬‬
‫שוב‪ ,‬מתחדד החילוק שיש לעשות בין‬
‫אדר תשע"ה • ‪19‬‬
‫חינוך‬
‫סוגי המוסדות השונים‪ ,‬ששניהם כאמור‪,‬‬
‫הם מוסדות חב"ד‪ :‬חינוך הכשר וחינוך על‬
‫טהרת הקודש‪.‬‬
‫תואר או טוהר?‬
‫פרקטיקה‪ .‬כיצד בפועל ניתן ליישם את‬
‫דברי הרבי? עתיד הבנות נתון בידי לימודי‬
‫החול‪ .‬לא ניתן למנוע זאת מהן‪ .‬בלי תעודת‬
‫בגרות ותואר הן לא תוכלנה לצאת לשוק‬
‫העבודה‪ .‬האמנם?‬
‫לפני שניגע בנקודה זו‪ ,‬נבחן מה העיקר‬
‫ומה הטפל‪ .‬מה חשוב לנו יותר‪ ,‬התואר‬
‫או הטוהר‪ .‬העיקר הוא היראת שמים של‬
‫התלמידה‪” .18‬והחשש שמזכירים‪ ,‬שאפשר‬
‫ממשרדים המתאימים לא יסכימו שתהיינה‬
‫מורות מוכרות מבלי תעודות בגרות‪ ,‬יש‬
‫סיכויים טובים שגם זה ישתנה‪ ...‬הרי העיקר‬
‫ונוגע ביותר שתהי'ה התאמת המורות‬
‫והגננות במאה אחוז לתפקידן הכי נעלה‪,‬‬
‫ואין להפחית אפילו במידה קטנה‪ ,‬התאמתן‬
‫זו על ידי שינוי תכנית הלימוד וכו'“‪.19‬‬
‫ובכל אופן‪ ,‬מה עם הפרנסה בעתיד?‬
‫'אין אדם יודע במה הוא משתכר' — ומי‬
‫שאומר שהוא יודע ממה עתיד להשתכר‪,‬‬
‫הרי הוא מרמה את עצמו‪ .20‬ולא זו בלבד‬
‫אלא שזוהי הסתת עצת היצר לבלבל את‬
‫האדם מדרך ה'‪ ,‬ובא אל האדם באצטלא‬
‫של פרנסה ותכלית‪ .21‬ולדואגים בהעדר‬
‫תעודת בגרות מציג הרבי עובדה שרבים‬
‫לא לומדים בגרות ומסתדרים ב"ה‪ .22‬הרי ה'‬
‫זן את העולם כולו "בחן בחסד וברחמים"‬
‫ומספק מזון לשני ביליון וחצי בני אדם‪ ,‬הנה‬
‫ודאי ידאג גם לפרנסת העוסקים בלימודי‬
‫קודש‪.23‬‬
‫נעצור לרגע ממרוץ החיים‪ ,‬מההרגלים‬
‫שדבקו בנו ונתבונן‪ .‬הרי הכל מהקב"ה‪ ,‬גם‬
‫הפרנסה‪ .‬ודווקא ההתקשרות בתורת ה'‬
‫ובמצוותיו‪ ,‬הם העצה הנפלאה להקל לאחר‬
‫זמן את הפרנסה‪ .‬וכשעושים ההיפך — זה‬
‫‪24‬‬
‫יכול להפריע לפרנסה‪...‬‬
‫עוד מעט עולה הבוקר‪ ,‬ובעלי ואני‬
‫מנסים לסיים את הדיון ולגבש מסקנות‪.‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬עוד כמה שעות מתחיל יום חדש‪,‬‬
‫השחר מפציע ואיתו המטלות והשגרה‪...‬‬
‫קיימנו את הוראת הרבי הרש"ב בהידור‪,‬‬
‫ודיברנו על חינוך הילדים הרבה יותר מחצי‬
‫שעה‪ ...‬אני מנסה לסכם‪:‬‬
‫מתוך כלל בוגרות החינוך של רשת‬
‫חב"ד — ממ"ד‪ ,‬אחוז מסוים אכן פונה‬
‫ללימודים אקדמיים ואחוז גדול — לא‪.‬‬
‫האם בשל העובדה שיש סיכוי שבתי תרצה‬
‫ללמוד לתואר ראשון אשנה את כל שנות‬
‫חינוכה‪ ,‬מהיותה בגיל הרך ועד לסיום כיתה‬
‫‪ • 20‬עטרת חיה‬
‫י"ב‪ ,‬ואלעיטה בלימודי חול‪ ,‬שמא? אולי?‬
‫פן? נשמע אבסורד!‬
‫אני רוצה לציין דבר חשוב‪ .‬המטרה‬
‫צריכה להיות לחנך וללמוד‪ ,‬לקבל תעודה‬
‫ולהמשיך להוראה‪ .‬זה אפשרי גם במינימום‬
‫לימודי חול‪ ,‬כדוגמת "בית יעקב"‪ ,‬שהרבי‬
‫אמר בפירוש ללמוד מהם‪ .‬כיום‪" ,‬מבחני‬
‫סאלד" שבוגרות חינוך בית יעקב יוצאות‬
‫עמהם בסוף שנות הסמינר‪ ,‬הם שווי‬
‫ערך למבחני בגרות‪ ,‬כפי שהוחלט ואושר‬
‫במשה"ח )ירושלים‪ ,‬י"ח אדר תשע"ב(‬
‫בוגרות בית יעקב משתלבות‪ ,‬אם תרצינה‪,‬‬
‫בלימודים במכללות ומגיעות גם לתואר‬
‫אקדמאי )עם השלמות מינימליות‬
‫הנדרשות מהן‪ ,‬בהתאם לנקודות המבחנים‬
‫אליהם נגשו(‪.‬‬
‫"אני יודע דבר אחד"‪ ,‬טוען בעלי בחום‪:‬‬
‫"אם בתי תרצה להמשיך ללמוד‪ ,‬היא תוכל‬
‫לעשות זאת גם אחר כך‪ .‬כמו אחיה‪ .‬גם‬
‫הוא יכול להיות בוגר ישיבה תמים חסידי‬
‫ולהצליח בעולם האקדמיה או בעולם‬
‫העסקים וכו' )למה להתחיל כל כך מוקדם‬
‫את המירוץ הזה? בגיל כל כך משמעותי?(‬
‫ובינתיים‪ ,‬תזכה בחיים שלמים של לימודי‬
‫קודש מעשירים‪ ,‬איכותיים‪ ,‬אמיתיים —‬
‫ותצא קומתה הרוחנית מעוצבת כדבעי‪,‬‬
‫חסידית וזקופה ובעלת גאוות יחידה על‬
‫היותה בחורה חב"דית‪ ,‬צנועה ויראת‬
‫שמיים והולכת בדרכיו של הרבי מה"מ‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬היא תדע גם לבחור טוב יותר‬
‫את עתידה"‪.‬‬
‫חשוב לי לומר‪ ,‬לדעתי הכוונה בלימודים‬
‫על טהרת הקודש לבנות‪ ,‬היא לא דרכי‬
‫החינוך של פעם והאמצעים החינוכיים של‬
‫פעם‪ .‬אלא היעדים‪ :‬הערכים של פעם‪.‬‬
‫אנו הדור השביעי‪ ,‬יש לנו שליחות של‬
‫הדור השביעי‪ ,‬והחינוך צריך להיות מותאם‬
‫לדור השביעי ולא נאמר‪ ,‬לנעוועל‪ .‬למשל‪,‬‬
‫אם פעם היו מכים כדרך חינוכית הרי‬
‫שהיום זו הנהגה מופרכת לחלוטין‪ .‬צריכה‬
‫להיות שאיפה לתת לילדינו וילדותינו חינוך‬
‫בעזרת כל האמצעים והחידושים המותרים‬
‫שיש לנו בדור השביעי‪ ,‬וההדגשים שצריך‬
‫לתת בדור השביעי‪ ,‬אבל היראת שמיים‬
‫והחסידישקייט — רק של נעוועל‪ .‬לחינוך‬
‫היום יש הרבה מה להציע‪ .‬מתי יהיה ניתן‬
‫לראות בנים ובנות לומדים לימודים על‬
‫טהרת הקודש בלבד — במוסד מטופח‪,‬‬
‫מעוצב‪ ,‬מתוקשב וטכנולוגי‪ ,‬תכנית עבודה‬
‫מסודרת‪ ,‬חזון מנוסח ומגובש‪ ,‬עם פדגוגיה‬
‫איכותית‪ :‬תכניות לימודים חוויתיות‪,‬‬
‫עבודות חקר והערכה חלופית‪ ,‬מולטימדיה‬
‫וחדשנות בהוראה‪ .‬כי לא בשמים היא?‬
‫בהקשר ליסוד בית ספר לבנות‪ ,‬מציין‬
‫הרבי את מאמר כ"ק אדמו"ר מהר"ש ‪" :‬וכי‬
‫אם טוב הוא טוב — יותר טוב אינו יותר‬
‫טוב?!" הרבי שואף ומוביל לשלמות בעולם‪.‬‬
‫אנו יכולים לראות זאת בנושא הצניעות‪,‬‬
‫בשלמות העם והארץ וכך גם בנוגע לשלמות‬
‫החינוך‪ .‬לעיתים אנו נותרים בקיבעון‬
‫המחשבתי שלנו‪ ,‬בהרגלים‪ ,‬בהשפעה‬
‫החברתית הלוחצת עלינו ועל ילדינו‪,‬‬
‫ומעדיפים להישאר באותו המצב כמו עד‬
‫עתה אולם הרבי אומר לנו ש"השיטה היא‬
‫לא לברוח מהמערכה או לשתוק ולאחוז‬
‫בשיטה ד'שב ואל תעשה' ולא בזה יתוקן‬
‫המצב‪ ,"...‬צריך לפעול‪ .‬להיות שותפים עם‬
‫הרבי לתקן עולם במלכות ש–ד–י!‬
‫אימהות שתצאנה איתי למסע‪ ,‬כל שינוי‬
‫דורש כוחות‪ .‬כל מהפיכה מתחילה בגרעין‬
‫אחד קטן‪ .‬כעת‪ ,‬עונת הרישום בפתח ואני‬
‫מחכה לראות משהו חדש בשטח‪ .‬מה‬
‫אתכן? בואו נדבר על זה‪.‬‬
‫כתובת מייל לתגובות‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫)הכתבה מתבססת על מכתבים ושיחות של‬
‫הרבי באג"ק ובמקורות מלוקטים‪ :‬לקו"ש כרך כ"ב—‬
‫הוספות בנושא חינוך‪" ,‬אגרת החינוך" בעריכת‬
‫הרב וייצהנדלר‪" ,‬בין קודש לחול" — בעריכת הרב‬
‫קירשנזפט‪" ,‬החינוך על טהרת הקודש" בהוצאת בית‬
‫חיה–מושקא קראון— הייטס‪ ,‬ספרי "כפר חב"ד" נלקט‬
‫ונערך ע"י הרב בוקיעט(‪.‬‬
‫‪ (1‬י' מר–חשוון תשי"ד‪ ,‬אג"ק ח"ח ע' יח–ט‪.‬‬
‫‪ (2‬כ' אייר תש"כ‪ ,‬אג"ק חי"ט‪.‬‬
‫‪ (3‬הוספות ללקו"ש ח"ב‪ ,‬שיחה לחנוכה סעיף ו‪.‬‬
‫‪ (4‬ט"ו תמוז תשי"ד‪ ,‬אג"ק ח"ט‪.‬‬
‫‪ (5‬ספרי פרשת ואתחנן‪.‬‬
‫‪ (6‬הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק ג' הלכה‬
‫ז'‪.‬‬
‫‪ (7‬מפי בעל המעשה‪ .‬נדפס ב"החינוך על טהרת‬
‫הקודש" עמ' ‪.17‬‬
‫‪ (8‬מאמר "אתה הראת" תרס"ט‪.‬‬
‫‪ (9‬רשימה לרש"ג‪ ,‬ליקוטי פירושים וביאורים לתניא‪.‬‬
‫‪ (10‬מאמר "וישמע יתרו" תרמ"ז‪.‬‬
‫‪ (11‬ד"ה "ת"ר נר חנוכה" תרמ"ג סעיף ד‪.‬‬
‫‪ (12‬שמח"ת תשט"ו‪ ,‬תרגום מאידיש‪.‬‬
‫‪ (13‬מפי בעל המעשה‪ .‬נדפס ב"החינוך על טהרת‬
‫הקודש" עמ' ‪.16‬‬
‫‪ (14‬התוועדויות תש"נ‪ ,‬ח"ג עמ' ‪.173‬‬
‫‪ (15‬נדפס באג"ק ח"כ ע' רס‪.‬‬
‫‪ (16‬ממכתב לרב גרליק‪ .‬י"ד מ"ח תשט"ז‪ .‬נדפס בספר‬
‫כפר חב"ד כרך ב עמוד קצח‪.‬‬
‫‪ (17‬התוועדויות תש"נ ח"ג עמוד ‪173‬‬
‫‪ (18‬י"א תמוז תשי"ח‪ ,‬אג"ק חי"ז‪.‬‬
‫‪ (19‬נדפס באג"ק חי"ז ע' רלד‪.‬‬
‫‪ (20‬כ"ה שבט תשט"ו‪ ,‬אג"ק ח"י‪.‬‬
‫‪ (21‬א' אלול תשי"ד‪ ,‬אג"ק ח"ט‪.‬‬
‫‪ (22‬כ' אייר תש"כ‪ ,‬אג"ק חי"ט‪.‬‬
‫‪ (23‬שם‪.‬‬
‫‪ (24‬כ"ז שבט תשי"ג‪ ,‬אג"ק ח"ז‪.‬‬
‫מחשבה חסידית‬
‫הישועות—‬
‫השמחה‬
‫המקור לכל‬
‫אנו צריכים תמיד לזכור ולא לשכוח‪ ,‬כי יש מי שקשה לו לשמוח‬
‫ואנו חייבים להושיט לו עזרה‪ ,‬לגרום לו לשמוח ומכאן תבואנה כל הישועות‬
‫ה‬
‫שמחה היא ביטוי רגשי אדיר‬
‫שפורץ מתוך לבנו‪ .‬השמחה מהווה‬
‫חלק בלתי נפרד מתחושות תודה‬
‫לאבינו שבשמים על שאנו בריאים‪ ,‬יש‬
‫לנו נחת מהילדים‪ ,‬פרנסה בכבוד‪ ,‬על‬
‫שביכולתנו לסייע לזולת ועוד ועוד‪...‬‬
‫השמחה היא כלי שמועיל לכל בן‬
‫ובת אדם‪ ,‬אך לעיתים הדרך לשמחה‬
‫כרוכה במאמץ רגשי‪ ,‬סיבות רבות יכולות‬
‫להפריע‪ :‬בריאות לקויה ל"ע‪ ,‬כאבים‪,‬‬
‫מתחים מענייני העולם הזה הגשמיים‪,‬‬
‫והיצר הרע — הנפש הבהמית הגוברת על‬
‫הנפש האלקית‪.‬‬
‫יש אנשים עם מחשבות כפייתיות‬
‫וכדומה‪ ,‬אלו מוטרדים במוחם בלי‪/‬עם‬
‫חשיבות‪ ,‬אבל בזכות השמחה‪ ,‬המטרה‬
‫הנכונה תאיר את דרכם הנכונה וכשיהיו‬
‫בשמחה הם ייווכחו שהטרדות כקליפת‬
‫השום ויש על מי לסמוך!‬
‫כך גם אדם שחולה ל"ע וישליך יהבו על‬
‫בורא העולמים רופא החולים — וישמח —‬
‫במשך הזמן יתרפא ממחלתו‪.‬‬
‫כך בכל תחום של חיינו כפי שאומרת‬
‫האימרה "הדאגה שלך צריכה להיות איך לא‬
‫לדאוג"‪.‬‬
‫דאגה — במילה זו אין את האות ב'‪.‬‬
‫כאשר אדם דואג אין בטחונו בה' מלא‪,‬‬
‫זו לא בושה להתחזק ביסודות האמונה‬
‫והביטחון בה' ואז נסיר דאגה מלבנו‪.‬‬
‫"האבן שבליבנו" — העצבות רח"ל‬
‫מאת‪ :‬רחל רוזנברג‬
‫את זה" בגשמיות שהזריז מביניהם ינצח‬
‫)כי הזריזות מקורה בשמחה לעומת עצלות‬
‫וכבדות שמקורן בעצבות(‪.‬‬
‫העצב מפריד‬
‫בין האדם לבורא עולם‬
‫המחשבות השונות — על האדם לחשוב‬
‫האם יהיה זה לתועלת?!‬
‫נאמר "המבקש על חברו ‪ . .‬נענה‬
‫תחילה"‪ ,‬בני האדם החשוכים משמחה‬
‫ל"ע‪ ,‬קשה להם לשמוח אבל כשנעזור להם‬
‫לצחוק מבדיחה‪ ,‬מסיפור מצחיק‪ ,‬נשיר להם‬
‫שירים משמחי לב וכדומה‪ ,‬האש שבליבם‬
‫תדלק — הנפש הבהמית תיעלם והנפש‬
‫האלקית תתעורר‪.‬‬
‫אנו צריכים תמיד לזכור ולא לשכוח‪,‬‬
‫כי יש מי שקשה לו לשמוח ואנו חייבים‬
‫להושיט לו עזרה‪ ,‬לגרום לו לשמוח ומכאן‬
‫תבואנה כל הישועות‪.‬‬
‫בתניא פרק כ"ו‪ ,‬האדמו"ר הזקן כותב‬
‫שבשביל לנצח את היצר צריך להיות‬
‫בשמחה )שבאה מהנפש האלקית ולא‬
‫בעצבות שבאה מהנפש הבהמית( "כשני‬
‫אנשים שמתאבקים זה עם זה להפיל זה‬
‫אדמו"ר הזקן מסביר‪ ,‬שבעצם אין‬
‫בעצבות מעלה רק שיגיע ויבוא ממנו איזה‬
‫יתרון "והינו השמחה האמיתית בה' אלקיו‬
‫הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנות‬
‫על עוונותיו במר נפשו ולב נשבר שע"י‬
‫זה נשברה רוח הטומאה וסטרא–אחרא‬
‫ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו‬
‫שבשמיים‪."....‬‬
‫העצב לפי הכתוב לעיל יכול להיות‬
‫והינו לצורך עליה וזהו עצב שמניב פירות‪:‬‬
‫"כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה' הבאה‬
‫אחר עצב שיש לשמחה זו יתרון כיתרון‬
‫האור הבא מן החושך דוקא" )תניא פרק‬
‫כ"ו(‪ .‬האדם המרגיש יסורים וסבל ושמח‬
‫במצבו זה עליו נאמר "ואוהביו כצאת‬
‫השמש בגבורתו" )שם(‪.‬‬
‫הקב"ה דורש מאיתנו להיות בשמחה‬
‫"תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך‬
‫בשמחה"‪ .‬השמחה מקרבת אותנו לאבא‬
‫שבשמיים‪ ,‬הכל יכול לרפא‪ ,‬לכלכל‪ ,‬לעזור‬
‫ועוד‪.‬‬
‫שנזכה במהרה לשמוח בשמחת‬
‫הגאולה!‬
‫אדר תשע"ה • ‪21‬‬
‫הלכה ומנהג‬
‫ח‬
‫ס‬
‫פ‬
‫מי יודע?‬
‫עד כמה צריך להחמיר בפסח? מה ההבדל בין חומרה להידור? מה מקור החומרות‬
‫של חסידי חב"ד בפסח? מהי הגישה הנכונה שצריך לאמץ לגבי חומרות והידורים?‬
‫האם נקיונות פסח הם הזדמנות לערוך סדר בארונות? על כך ועוד בראיון לקראת‬
‫הפסח שלושים יום לפני הרגל • הרב יוסף ישעי' ברוין‪ ,‬מרא דאתרא של קראון‬
‫הייטס וחבר הבד"צ עושה לנו סדר בהכנות לפסח • חלק א'‬
‫ראיינה‪ :‬חנה שלוש; תרגום‪ :‬ר' סטודניץ‬
‫כבוד הרב‪ ,‬מהי הגישה הכללית של‬
‫חב"ד לגבי חומרות והידורים של פסח?‬
‫קודם כל‪ ,‬בואו נעשה אבחנה בין שתי‬
‫המילים הללו‪ :‬חומרה והידור‪ .‬חומרה זה‬
‫משהו ששומרים בקפידה‪ ,‬ויש לו משמעות‬
‫נלווית של משהו מאתגר‪ ,‬קשה‪ ,‬קשוח‪ ,‬וצר–‬
‫עין‪ .‬הידור לעומת זאת משמעותו לייפות‬
‫את המצוה‪ .‬ישנו 'ווארט' ישן המביא שלוש‬
‫גישות שונות כלפי המצוות‪ .‬דרך אחת‬
‫להסתכל על המצוות היא לראותם כ–‪613‬‬
‫סגולות שבאות לתועלת האדם ובמילים‬
‫אחרות 'מה אני ארוויח מקיום המצוות'‪.‬‬
‫יותר גרוע מזה היא ההתייחסות אל‬
‫המצוות כאל ‪ 613‬בעיות שצריך להתמודד‬
‫‪ • 22‬עטרת חיה‬
‫איתן‪ ,‬והגישה השלישית והאידאלית כלפי‬
‫המצוות היא להתייחס אליהם כאל ‪613‬‬
‫הזדמנויות להתחבר אל הקב"ה‪ .‬כמובן‬
‫שהדרך השלישית היא הגישה האותנטית‬
‫של התורה והיא מודגשת יותר בתורת‬
‫החסידות‪ .‬לפי ההסתכלות הזאת‪ ,‬החומרה‬
‫או הידור המצוה שמוסיפים לקיומה‬
‫מחזקת ומגבירה את אותו הקשר שאנו‬
‫יוצרים עם הקב"ה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬כשלוקחים על עצמינו‬
‫הידור או חומרה מסוימים‪ ,‬חשוב להבין‬
‫את הרקע ההיסטורי והדיון ההלכתי הנסוב‬
‫סביבו‪ .‬ישנו ספר הנקרא 'שאלות ותשובות‬
‫מן השמיים'‪ ,‬שנכתב על ידי רבי יעקב‬
‫ממרויש‪ ,‬המכיל בתוכו תשובות שקיבל‬
‫משמיים על שאלות הלכתיות מסוימות‪.‬‬
‫הספר דן גם בנושא הזה‪ .‬המחבר כותב‬
‫שמכיוון שהימנעות מחמץ בפסח הייתה‬
‫אחת מן המצוות הראשונות שעם ישראל‬
‫קיבל על עצמו‪ ,‬לכן אבות אבותינו אימצו‬
‫אותה אל לבם באהבה‪ ,‬חיבה ורעות‬
‫מיוחדים‪ .‬בגלל שהייתה להם התלהבות‬
‫ראשונית אדירה לקיים את המצוות הם‬
‫החמירו בקיומה ביותר‪ .‬היחס‪ ,‬תשומת הלב‪,‬‬
‫והאכפתיות המיוחדים כלפי מצות הפסח‬
‫רק המשיכו להתעצם במשך הדורות‪ .‬ישנם‬
‫צדיקים שאמרו שמכיוון שהמצוה של פסח‬
‫ניתנה לפני מתן תורה‪ ,‬לעם ישראל לא היו‬
‫פרמטרים ברורים לגבי הקיום שלה‪ ,‬אבל‬
‫מפאת גודל רגשות אהבתם כלפי המצוה‬
‫הם גיבשו לעצמם חומרות רבות משלהם‪.‬‬
‫מלבד זאת‪ ,‬ישנם כמה סיבות פרקטיות‬
‫לחומרות של פסח‪ .‬חז"ל התייחסו למצות‬
‫הפסח בצורה שונה מכל שאר המצוות בכך‬
‫שהתורה עצמה מחמירה ביותר בכל מה‬
‫שקשור לחמץ‪ .‬התורה מספרת לנו שלא רק‬
‫שאסור לנו לאכול חמץ בפסח‪ ,‬אלא צריכים‬
‫ללכת עד כדי כך רחוק ולהצהיר שאין לנו‬
‫שום בעלות על חמץ‪ ,‬לחפש אחר החמץ‬
‫ולהשמיד אותו‪ .‬והמשיכו חז"ל בצעד נוסף‬
‫וקבעו שישנו חובת 'בדיקת חמץ'‪ .‬מצד‬
‫דרישות התורה‪ ,‬היה מספיק לבטל את כל‬
‫החמץ שברשותנו וזה היה מספיק‪ .‬אבל‬
‫חז"ל קבעו ודרשו שכל אחד יחפש אחר‬
‫החמץ באופן פיזי בלילה שלפני פסח‪ ,‬על‬
‫מנת לשרוף אותו בערב פסח — למחרת‪.‬‬
‫לאחר הבדיקה אנו מבטלים את החמץ‬
‫במחשבתנו ומצהירים במילים שהוא‬
‫הושמד ולא שייך לנו יותר‪ .‬יתרה מזאת‪,‬‬
‫חז"ל אוסרים אפילו 'משהו' של חמץ‬
‫בתערובת כלשהי‪ ,‬כאשר במצוות אחרות‬
‫כמות מזערית של איסור בתערובת יכולה‬
‫להיות מותרת במקרים מסוימים על פי‬
‫פסק של רב‪.‬‬
‫אחת הסיבות לכל הגדרות הנוספים‬
‫הללו הוא שחמץ זה דבר שמותר לאכול‬
‫במשך כל השנה‪ ,‬לעומת מאכלות אסורות‬
‫שהם אסורים באכילה תמיד‪ .‬מכיוון שאדם‬
‫רגיל לאכול חמץ כל השנה‪ ,‬הוא צריך‬
‫גדרים רבים כדי להזכיר ולהרחיק אותו מן‬
‫האיסור‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬התווספו עוד איסורים‬
‫על יד הרבנים במשך הזמן‪ ,‬כמו האיסור‬
‫של קטניות לדוגמא‪ .‬מאכלי הקטניות אינם‬
‫חמץ‪ ,‬אך הרבנים האשכנזים אסרו לאכול‬
‫אותם‪ ,‬ויש אף רבנים ספרדים שלקחו‬
‫על עצמם את האיסור של קטניות בפסח‪.‬‬
‫אפילו בזמני מחסור קשים‪ ,‬הרבי ה'צמח–‬
‫צדק' ועוד פוסקים התייחסו אל קטניות‬
‫בתור איסור חמור ממש כמו חמץ )מלבד‬
‫לילדים או חולים(‪.‬‬
‫חשוב מאוד לזכור ולהתמקד בעובדה‬
‫שכל ההחמרות שהתווספו במשך השנים‬
‫על ידי עם ישראל נעשו מתוך אהבה כלפי‬
‫המצוה הזאת של פסח‪ .‬בנוסף לכל מה‬
‫שנאמר לעיל‪ ,‬ישנו גם הצד הרוחני יותר‬
‫של הדברים‪ .‬האריז"ל אומר שמי שנזהר‬
‫ב'משהו' של חמץ בפסח ישמר מלחטוא‬
‫במשך כל השנה כולה‪ .‬מכיוון שהחמץ‬
‫מסמל את היצר הרע והאגו‪ ,‬צריכים להלחם‬
‫נגדו בכל הכוח )כפי שמובא בתשובה של‬
‫הרדב"ז(‪ .‬ישנם רק שלושה דברים נוספים‬
‫שהתורה אוסרת ב'משהו'‪ :‬כעס‪ ,‬גאווה‪,‬‬
‫ועבודה זרה‪ .‬החמץ מסמל את שלושת‬
‫הדברים הללו‪ ,‬אך כאן טמונה מלכודת‬
‫מסוימת‪ :‬אם עצם העובדה שאנו מחמירים‬
‫בפסח מגדילה את ה'אגו' שלנו )ואנו‬
‫מפתחים הסתכלות מתנשאת ומזלזלת‬
‫כלפי אלו שמחמירים פחות מאיתנו( או‬
‫שהחומרה מובילה לכעס בבית‪ ,‬הרי שאנו‬
‫מפספסים את כל המטרה והחומרות שלנו‬
‫נעשים לנו למכשול‪.‬‬
‫כאשר אנשים מחמירים בפסח ומגיעים‬
‫לאמירת מילים כגון "כמה טורח פסח‬
‫זה"‪ ,‬מפרים בכך דין מפורש בשולחן–ערוך‬
‫)אדמה"ז תסט‪ ,‬ה( מילים כגון אלו נשמעות‬
‫כמו מילותיו של הרשע בהגדה "מה העבודה‬
‫הזאת לכם"? המציאות היא שאנשים אכן‬
‫מרגישים כך‪ ,‬ולכן מבטאים את ההרגשה‬
‫הזו גם במילים‪ .‬אדמו"ר–הזקן בשולחן ערוך‬
‫מלמד זכות על האנשים הללו בהדגישו‬
‫שהרשע בהגדה התכוון רק לעבודה של‬
‫קרבן פסח‪ ,‬והיום אנשים מתלוננים על כל‬
‫החומרות היתרות‪ .‬אך עם כל זאת‪ ,‬אם אנו‬
‫נופלים בפח של התלוננות אנו מחטיאים‬
‫את כל המטרה‪.‬‬
‫האם זה אומר שאנחנו צריכים פחות‬
‫לייגע את עצמינו?‬
‫לא בהכרח‪ .‬הסתכלות נוספת לגבי‬
‫החומרות של פסח המובאת בשולחן ערוך‬
‫אדר תשע"ה • ‪23‬‬
‫הלכה ומנהג‬
‫)אדמה"ז‪ ,‬תמב‪ ,‬ל( היא ש"ישראל קדושים‬
‫הם ונוהגים להחמיר על עצמן וגוררים כל‬
‫החמץ הנמצא אפילו משהו"‪ ...‬הם מקרצפים‬
‫את הכיסאות והקירות למרות שלא‬
‫צריך מצד הדרישה ההלכתית הבסיסית‪.‬‬
‫ה'ראשונים' אומרים והשולחן–ערוך מצטט‬
‫את זה שהיהודים נקראים 'קדושים' בגלל‬
‫המעשים הללו והשו"ע מוסיף ואומר "יש‬
‫להם על מה שיסמכו"‪ .‬זה מעניין כי בדרך‬
‫כלל צורת התבטאות כזאת ש'יש לאדם על‬
‫מה לסמוך' נאמרת לגבי 'קולות' הלכתיות‪,‬‬
‫לא לגבי חומרות‪ .‬זאת אומרת שלאדם‬
‫צריך שיהיה לו משהו לסמוך עליו כאשר‬
‫הוא מקל במצווה כלשהי )צריך שיהיה לו‬
‫בסיס הלכתי(‪ ,‬אך למה צריך על מה לסמוך‬
‫כשרוצים להחמיר? ה'מעדני שמואל' מביא‬
‫את ההסבר הבא בשם רבי 'יעקב יוסף‬
‫מאוסטרא' )וכיוון דומה מובא גם במשנה–‬
‫ברורה(‪ :‬כאן אנו לומדים הסתכלות חשובה‬
‫שגם לחומרות שלנו צריך שיהיו מקור‬
‫הלכתי ברור‪ ,‬ושיהיה לנו 'על מה לסמוך'‪,‬‬
‫החומרות לא צריכות להיות 'חסידות של‬
‫שטות'… אי אפשר שכל אחד יוסיף לעצמו‬
‫חומרות חדשות לרשימה‪ .‬כל חומרה צריכה‬
‫מקור הלכתי מוצק או לפחות ביסוס על‬
‫מנהג של קהילה מסוימת‪ ,‬או מסורת‬
‫משפחתית‪.‬‬
‫כמה חשובה היא האבחנה בין חומרה‬
‫להלכה?‬
‫האבחנה בהחלט חשובה מכיוון שישנם‬
‫הבדלים ברורים בין השניים‪ .‬זהו גם אחד‬
‫הסיבות שאנו אוכלים מצה שרויה באחרון‬
‫של פסח )בחוץ לארץ( כפי שמובא ב"דרך‬
‫פיקודיך"‪ ,‬מצוה יב‪ :‬אם אנשים יראי שמיים‬
‫אוכלים מצה שרויה במשך כל הפסח‪ ,‬זה‬
‫בוודאי מותר הלכתית‪ .‬כדי לא ליצור רושם‬
‫שאחרים אוכלים חמץ במשך כל הפסח‪ ,‬חס‬
‫ושלום‪ ,‬אנו יוצאים מגדרינו ביום האחרון‬
‫של פסח ומורידים את החומרה הספציפית‬
‫הזאת )כמובן שישנם סיבות נוספות לכך‬
‫שאוכלים מצה שרויה באחרון של פסח‪,‬‬
‫ולמה אנו לא נוהגים באותה צורה לגבי‬
‫שאר החומרות(‪.‬‬
‫מספרים על חסיד בשם ר' בנימין‬
‫זאב‪ ,‬בנו של ר' מיכאל מזלוטשוב שהיה‬
‫מחמיר ביותר בפסח וכמובן שאכל רק מצה‬
‫שמורה משעת קצירה‪ .‬יום אחד הוא ראה‬
‫את תלמידיו משפילים יהודי שאכל מצה‬
‫שמורה רק משעת טחינה‪ .‬הוא נעמד ואמר‪:‬‬
‫"אתם חושבים שכל–כך הרבה יהודים שלא‬
‫מחמירים במצה שמורה אוכלים חמץ‬
‫בפסח? חס ושלום! בוודאי שהמצות הללו‬
‫כשרות"! לאחר מכן ביקש שיביאו לו מצות‬
‫שמורות רק משעת טחינה‪ ,‬ואכל מהם בפני‬
‫‪ • 24‬עטרת חיה‬
‫כל מטרת הנקיונות שלנו‬
‫היא בכדי שנוכל לבדוק אחר‬
‫החמץ כראוי‪ .‬פעם‪ ,‬אנשים‬
‫טאטוא את הרצפה בביתם‬
‫שהייתה עשויה מעפר‪ ,‬בי"ג‬
‫ניסן‪ ,‬כדי להתכונן כראוי‬
‫לבדיקה בלילה‪ ...‬היום‪ ,‬הרבה‬
‫אנשים מבלבלים את סדר‬
‫העדיפויות‪" ,‬טאטוא"‪ ,‬דהיינו‪,‬‬
‫הניקיונות‪ ,‬נעשה לדבר‬
‫העיקרי והבדיקה לטפל‪ .‬דווקא‬
‫על הבדיקה אנו מברכים‬
‫ברכה בשם ומלכות‪ ,‬ואליה‬
‫לא נותנים מספיק חשיבות‬
‫ומקדישים לה רק את מינימום‬
‫הזמן ותשומת הלב‪ .‬כידוע‪,‬‬
‫לאדמו"ר הזקן היה רק חדר‬
‫אחד בלבד‪ ,‬והוא ערך בדיקת‬
‫חמץ במשך לילה שלם‪.‬‬
‫כל חסידיו‪ .‬מהסיפור הזה לומדים כמה צריך‬
‫לשמור על הענווה ועל הכבוד לאחרים בכל‬
‫הנוגע לחומרות של פסח‪.‬‬
‫ישנו סיפור נוסף עם מסר חשוב‪ .‬יש‬
‫גירסאות שונות לסיפור‪ ,‬ויש אומרים‬
‫שהרבי סיפר את הסיפור פעם בהתוועדות‪.‬‬
‫הסיפור הבא מלמד אותנו שלמרות כל‬
‫ההשתדלות שלנו‪ ,‬אסור לנו לשכוח שבסופו‬
‫של דבר זה בידי הקב"ה אם באמת נצליח‬
‫להישמר מחמץ‪ ,‬וכמה צריך לסמוך עליו‬
‫למרות כל ההשתדלות שלנו‪.‬‬
‫חסיד של הרבי ה'צמח–צדק'‪ ,‬היה‬
‫מחמיר ביותר בכל הנוגע לחמץ בפסח‪ .‬הוא‬
‫היה עושה הכל לבד‪ ,‬כולל אפיית המצות‪.‬‬
‫הוא גם לא השתמש במים הרגילים בביתו‬
‫שהביא 'נושא המים'‪ ,‬אלא ארגן באר‬
‫מים מיוחדת משלו בחצר ביתו וכיסה‬
‫אותה‪ .‬הוא לא רצה אפילו לאכול בביתו‬
‫של ה'צמח–צדק'‪ ,‬לכן הגיע אליו רק ביום‬
‫האחרון של פסח‪ .‬כשהגיע אותו חסיד‬
‫ל'צמח–צדק' הרבי פנה אליו ואמר "דע לך‬
‫שהיה לך חמץ בבית במשך כל חג הפסח!‬
‫לך תבדוק בבאר בחצר ביתך"‪ .‬אותו חסיד‬
‫רץ בבהלה לביתו ומצא כיכר לחם שלמה‬
‫צפה על פני הבאר‪ .‬מוטרד ביותר רץ החסיד‬
‫בחזרה אל ה'צמח–צדק' ושאל אותו שלוש‬
‫שאלות בבכייה עצומה‪" :‬רבי‪ ,‬למה מגיע‬
‫לי עונש כל–כך חמור בזמן שכה נזהרתי‬
‫מחמץ? דבר שני‪ ,‬למה הרבי לא סיפר לי‬
‫על כיכר הלחם שהיה ברשותי במשך החג‬
‫אלא רק באחרון של פסח? ואיך אני מתקן‬
‫את מעשיי?" הרבי הצמח–צדק ענה לו כך‪:‬‬
‫"קודם כל‪ ,‬לא ראיתי אותך במשך כל החג‪,‬‬
‫לכן לא יכולתי להזהיר אותך לגבי החמץ‬
‫שנמצא ברשותך‪ .‬דבר שני‪ ,‬מה שקרה לך‬
‫אינו עונש משמים אלא תוצאה ישירה של‬
‫מעשיך — אתה סמכת רק על עצמך ושכחת‬
‫שצריך גם סייעתא דשמיא כדי להישמר‬
‫מחמץ"‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נתן ה'צמח–צדק' לאותו‬
‫חסיד תיקון על מעשיו‪.‬‬
‫אז אם מישהו רוצה להחמיר על עצמו‬
‫בפסח‪ ,‬מהי הגישה הנכונה?‬
‫שמחת יום טוב היא מצוה מן התורה‬
‫עבור גברים‪ ,‬נשים וילדים‪ .‬הידורים לעומת‬
‫זאת‪ ,‬הם תוספת למצוה ולא המחויבות‬
‫הבסיסית‪ .‬אם פסח שם את האדם במצב‬
‫רוח של תשעה באב‪ ,‬אין מקום להידורים‪.‬‬
‫צריכים לגשת אל רב או משפיע בכל‬
‫שאלה‪ .‬יכול להיות שיהיו כאלה שילמדו‬
‫שה'הידורים' שלהם או מה שהם קראו‬
‫הידורים עד כה אין להם כל בסיס בהלכה‪,‬‬
‫או במנהג ישראל‪ .‬הרבי מצטט )בתיאורו‬
‫את חג הפסח עם הרבי הריי"צ‪ (5692 ,‬את‬
‫הדברים של הרבי הרש"ב שאדם לא ייקח‬
‫על עצמו חומרות יתרות בפסח כדי שאדם‬
‫לא יכנס למצב של נדירת נדר‪ .‬בפעם אחרת‬
‫אמר הרבי הרש"ב לאחר מכירת חמץ "אני‬
‫מאוד חושש מחומרות"‪ .‬זה מאוד קשה‬
‫להבין‪ ,‬האדמו"ר הזקן מביא בשם האריז"ל‬
‫שעל אדם לקחת על עצמו את כל החומרות‬
‫הנוגעות לריחוק מחמץ‪ ,‬וגם הרבי הרש"ב‬
‫החמיר על עצמו בכמה דברים בפסח‪ ,‬אז‬
‫איך הוא אומר שהוא חושש מחומרות?‬
‫אחד הדברים שלומדים מדבריו של הרבי‬
‫הרש"ב אם כן‪ ,‬זה עד כמה חשוב לקבל על‬
‫עצמינו את החומרות הללו "בלי נדר"‪.‬‬
‫מלבד זאת‪ ,‬לא כל ההידורים מתאימים‬
‫לכל האנשים‪ .‬אדם צריך להכיר את מקומו‬
‫ולבדוק אם החומרה הזאת מתאימה‬
‫לדרגתו או לא‪ .‬צריך לדון בכך עם רב או‬
‫משפיע‪ .‬וכשאדם מחליט בסופו של דבר‬
‫לקחת על עצמו חומרה או הידור מסוים‪,‬‬
‫יש לעשות זאת בשמחה ומתוך רגש של‬
‫ענווה בזוכרו שאנשים רבים יראים ושלמים‬
‫לא שומרים על ההידור המסוים הנ"ל‪ .‬בכל‬
‫מקרה‪ ,‬הכרחי לזכור כמה חשוב לא להמעיט‬
‫בערכו של שום מנהג ישראל שמקיימים‬
‫יהודים יראי שמיים אחרים‪.‬‬
‫נוטקע‬
‫ר'‬
‫הגדול‬
‫החסיד‬
‫ממאלאסטערצ'ינא לא אכל מצה שמורה‬
‫מימיו )חשוב לזכור שפעם כל המצות היו‬
‫עבודת יד‪ ,‬אבל רובם היו שמורים מכל‬
‫מגע עם מים רק משלב טחינת החיטה‬
‫ולא משעת הקצירה‪ .‬היום כל המצות שהם‬
‫עבודת יד הם שמורות משעת קצירה(‪.‬‬
‫ר' נוטקע היה אומר "אני לא יודע מתי‬
‫להתחיל לשמור על ההידור הזה"‪ .‬כמובן‬
‫שבימינו כולם מקפידים רק על מצה‬
‫שמורה‪ .‬החומרה הזאת נהייתה הנורמה‬
‫בזמנו של הרבי המהר"ש‪.‬‬
‫מה לעשות במקרה שמישהו מרגיש‬
‫לאחר מעשה שהידור מסוים של פסח‬
‫שקיימו עד כה במשפחתו הוא מעבר‬
‫ליכולתו?‬
‫תמיד יש את האפשרות לעשות 'התרת‬
‫נדרים' אם מישהו חושב שהוא לא יכול‬
‫לשמור יותר על מה ששמר עד כה‪ .‬אפשר‬
‫להתייעץ עם רב מורה הוראה בפועל אם יש‬
‫צורך‪.‬‬
‫הרב יכול לדבר על הלכה והידור‬
‫בניקיונות של פסח?‬
‫כשמנקים לפסח‪ ,‬יש אנשים שמגזימים‬
‫בהידורים בצורה לא מתאימה‪ .‬אנשים‬
‫לעתים מבלבלים בין ניקיון פסח לבין‬
‫'עשיית סדר בארונות' באומרם "טוב‪,‬‬
‫אם כבר אני מנקה אז"‪ ...‬אבל אם זה‬
‫ענה לו כך הרבי הצמח–צדק‪:‬‬
‫קודם כל‪ ,‬לא ראיתי אותך‬
‫במשך כל החג‪ ,‬לכן לא יכולתי‬
‫להזהיר אותך לגבי החמץ‬
‫שנמצא ברשותך‪ .‬דבר שני‪,‬‬
‫מה שקרה לך אינו עונש‬
‫משמים אלא תוצאה ישירה‬
‫של מעשיך — אתה סמכת רק‬
‫על עצמך ושכחת שצריך גם‬
‫סייעתא דשמיא כדי להישמר‬
‫מחמץ"‬
‫גורם לבעיה של ניהול זמן זה יכול להוביל‬
‫לפיתוח רגשות וגישה שלילית כלפי חג‬
‫הפסח‪ .‬חשוב מאוד להפריד בין ניקיון פסח‬
‫לסדר וניקיון של כל הבית‪ ,‬כפי שאומר‬
‫המשפט הידוע "אבק זה לא חמץ וילדים‬
‫הם לא קרבן פסח"‪ .‬אם רוצים לעשות‬
‫סדר בארונות וכדומה אפשר לעשות זאת‬
‫כל עוד מבינים שזו תוספת עבודה ואין‬
‫לזה שום קשר לניקיון פסח‪ .‬כפי שהסברנו‬
‫קודם‪ ,‬אם מישהו רוצה לקיים הידור מסוים‪,‬‬
‫צריך להבין שזוהי תוספת הידור שנעשית‬
‫מתוך אהבה כלפי המצווה‪ ,‬ולא להתלונן על‬
‫הקושי הכרוך בקיומה‪.‬‬
‫בימינו‪ ,‬ניקיון פסח הוא לפעמים הרבה‬
‫יותר קשה ממה שהיה לפני כמה דורות‪ .‬יש‬
‫לנו בתים יותר גדולים והרבה יותר חפצים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אין לנו משרתים‪ ,‬עבדים‪ ,‬סבתא‬
‫ומשפחה גדולה שגרה איתנו‪ .‬חיוני ביותר‬
‫לזכור את ההלכה שמקום שלא מביאים‬
‫לשם חמץ לא חייב בדיקה‪ .‬ויש לנו הגדרה‬
‫הלכתית למקום כזה‪ :‬אם באמצע סעודה‬
‫לא הייתם קמים ולוקחים משם משהו‪.‬‬
‫כמובן שבבית עם ילדים‪ ,‬הרבה מקומות‬
‫כאלו כן צריכים בדיקה מכיוון שהילדים‬
‫לאו דווקא פועלים לפי הכללים הללו‪ .‬אבל‬
‫צריך רק לבדוק במקומות שבהישג ידם של‬
‫הילדים‪ .‬לא במדפים גבוהים שאין להם‬
‫גישה אליהם‪ ,‬או מקומות כמו החדרים בהם‬
‫נמצאים הדוד שמש‪ ,‬דוד )"בוילר"( חשמלי‪,‬‬
‫מוני גז וכדומה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬לפי ה'צמח–‬
‫צדק'‪ ,‬מקום שאנו מוכרים לגוי‪ ,‬אינו טעון‬
‫ניקיון או בדיקה‪ .‬דבר נוסף שחשוב לזכור‪:‬‬
‫לא צריך להשמיד חתיכת חמץ שיותר קטנה‬
‫מ'כזית' ושקצת מלוכלכת‪ .‬אם החמץ הוא‬
‫יותר גדול מ'כזית' אז רק במקרה שהוא‬
‫מטונף לחלוטין‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬מושרה‬
‫באקונומיקה‪ ,‬אז מותר להשאיר אותו‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬שכמו שהזכרנו לפני כן‪" ,‬ישראל‬
‫קדושים הם"‪ ,‬ועושים מעבר למינימום‬
‫ההלכתי אם הם יכולים‪.‬‬
‫אחרי כל–כך הרבה ניקיונות‪ ,‬אני חשה‬
‫לפעמים שבדיקת החמץ שעורכים בערב‬
‫פסח מיותרת‪...‬‬
‫כל מטרת הניקיונות שלנו היא בכדי‬
‫אדר תשע"ה • ‪25‬‬
‫הלכה ומנהג‬
‫שנוכל לבדוק אחר החמץ כראוי‪.‬‬
‫פעם‪ ,‬אנשים טאטאו את הרצפה‬
‫בביתם שהייתה עשויה מעפר‪,‬‬
‫בי"ג ניסן‪ ,‬כדי להתכונן כראוי‬
‫לבדיקה בלילה‪ .‬אנשים בהחלט‬
‫לא התחילו בניקיונות בראש‬
‫חודש אדר‪ .‬סבא שלי ז"ל היה‬
‫אומר "ברוזוודוב )גליציה( הרימו‬
‫את המטאטא ונהיה פסח"‪ .‬אנחנו‬
‫מבצעים את בדיקת החמץ לאחר‬
‫טאטוא מכיוון שהמטאטא לא‬
‫תמיד יכול להגיע לכל החורים‬
‫והסדקים בהם יכול להיות חמץ‪.‬‬
‫היום‪ ,‬הרבה אנשים מבלבלים‬
‫את סדר העדיפויות‪" ,‬טאטוא"‪,‬‬
‫דהיינו‪ ,‬הניקיונות‪ ,‬נעשה לדבר‬
‫העיקרי והבדיקה לטפל‪.‬‬
‫דווקא על הבדיקה אנו‬
‫מברכים ברכה בשם ומלכות‪,‬‬
‫ואליה לא נותנים מספיק‬
‫חשיבות ומקדישים לה רק את‬
‫מינימום הזמן ותשומת הלב‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬לאדמו"ר הזקן היה רק חדר אחד‬
‫בלבד‪ ,‬והוא ערך בדיקת חמץ במשך לילה‬
‫שלם‪ .‬הרבי אמר שאנו עורכים בדיקת‬
‫חמץ לאחר ערבית מכיוון שמנהגינו הוא‬
‫לערוך בדיקה ארוכה מאוד‪ ,‬ואז אדם‬
‫עלול לשכוח להתפלל ערבית‪ .‬מבחינה‬
‫רגשית‪ ,‬אפשר להבין את הרגשות הנלוות‬
‫הללו לעניין הבדיקה‪ ,‬ובמיוחד במטבח‪:‬‬
‫בדרך כלל המטבח כבר מוכן לגמרי לפסח‬
‫בערב של בדיקת חמץ‪ ,‬ואנשים לא רוצים‬
‫אפילו להכניס לשם את החמץ שבשקית‬
‫של הבדיקה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬אין כמעט‬
‫חורים וסדקים בבתים היום‪ .‬ישנה הצעה‬
‫שהרבי הרש"ב הציע לרב יעקב לנדא‬
‫מבני–ברק שכדאי לאמץ‪ .‬לפני שמכשירים‬
‫חדר מסוים לפסח לחלוטין‪ ,‬הבעל יכול‬
‫לערוך שם בדיקת חמץ עם נר )או פנס(‪,‬‬
‫בכל לילה לפני פסח‪ ,‬כל עוד זה בתוך ‪30‬‬
‫יום לפני החג )בדיקה כזאת נערכת בלי‬
‫ברכה(‪ .‬בצורה כזאת‪ ,‬המצווה של בדיקת‬
‫חמץ מחולקת ליחידות יותר קטנות‪ ,‬והיא‬
‫נערכת יותר ביסודיות וכראוי‪ .‬זה גם‬
‫מוסיף משמעות עבור האישה שהיא זאת‬
‫שבדרך כלל מנקה את הבית‪ ,‬זה מדגיש את‬
‫העבודה הקשה שלה בהכנת כל חדר וחדר‬
‫ולא רק את הבדיקה האחרונה של הבעל‪.‬‬
‫זה גם מחזק את שלום הבית‪ .‬כמובן‪ ,‬שיש‬
‫להשאיר אזורים מסוימים לבדוק בערב‬
‫פסח‪ ,‬שייבדקו עם הברכה‪.‬‬
‫האם צריך להכשיר וגם לכסות את‬
‫השיש במטבח )ומשטחים אחרים(?‬
‫‪ • 26‬עטרת חיה‬
‫לפי ההלכה הבסיסית‪ ,‬אם מכשירים את‬
‫השיש לא צריך לכסות אותו‪ ,‬ואם מכסים‬
‫לא צריך להכשיר‪ .‬אם כן‪ ,‬למה אנשים‬
‫עושים את שתי הפעולות הללו למרות‬
‫ששניהם אינם נצרכים? זה חלק מהלך הרוח‬
‫של החומרות בפסח‪ .‬סיבה אחת היא חשש‬
‫שהיה יותר נפוץ פעם‪ ,‬במשטחים שהיו‬
‫עשויים מעץ‪ ,‬כי השטח לא נוקה מספיק‬
‫ביסודיות ופירור זעיר של חמץ אולי נותר‬
‫על השיש‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬חלק ממשטחי השיש‬
‫נתונים בספק אם בכלל ניתן להכשירם‪.‬‬
‫בהלכה מוסבר‪ ,‬שאזור שבלע חמץ עם‬
‫אש )מקור חום(‪ ,‬לא יכול להיות מוכשר‬
‫עם מים בלבד‪ .‬אזורים כאלו צריכים אולי‬
‫להיות מוכשרים רק על ידי ליבון‪ ,‬וזה‬
‫יכול להרוס את כל השיש לגמרי‪ ...‬במקרה‬
‫כזה )שלא כל–כך נפוץ במקרה של שיש‬
‫במטבח( אחרי הכשרת השיש עם מים‪,‬‬
‫כיסו אותו גם‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הכשרה על ידי‬
‫מים אמורה להיות בתוך סיר‪ ,‬בכלי ראשון‪.‬‬
‫העירוי מלמעלה של המים הוא בעדיפות‬
‫שנייה‪ .‬זוהי סיבה נוספת שאנשים מכסים‬
‫את המשטח‪ .‬דבר שלישי‪ ,‬ישנו הידור שלא‬
‫לסמוך על תהליך ההכשרה מחמץ בשום‬
‫משטח או כלי‪ ,‬ולקנות כלים ומכשירים‬
‫מיוחדים לפסח‪ .‬השולחן ערוך מציין קניית‬
‫סכינים חדשים‪ ,‬וישנם אנשים שמיישמים‬
‫את אותה הוראה לגבי כל הכלים ומכסים‬
‫את המשטחים‪/‬הדלפקים‪.‬‬
‫עכשיו ניתן לשאול‪ ,‬אם כבר אנחנו‬
‫מכסים את השיש‪ ,‬למה להכשיר אותו? אז‬
‫קודם כל‪ ,‬ישנה הלכה שכלים שהם חמץ‬
‫צריכים להיות במקום סגור ונעול‪ ,‬לכן‬
‫לא מספיק רק לכסות את השיש‪ ,‬אלא‬
‫צריך גם להכשיר אותו‪ .‬סיבה נוספת‬
‫היא שלעתים הכיסוי זז או נקרע‬
‫ואז נכנסים לבעיה של חמץ‪ .‬סיבה‬
‫שלישית‪ ,‬החום שמגיע מלמעלה‬
‫יכול לעתים לחדור את הכיסוי אל‬
‫תוך החמץ למטה‪ ,‬ולעלות בחזרה אל‬
‫משטח הפסח שלנו‪ .‬זה במיוחד בעיה‬
‫הלכתית אם המשטח נרטב מלמטה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כדי להיות בטוחים יותר אנשים‬
‫רבים גם מכסים וגם מכשירים את‬
‫השיש‪.‬‬
‫מה לגבי הקירות שליד התנור?‬
‫אחרי שניקינו אותם היטב‪ ,‬האם הם‬
‫צריכים גם כיסוי?‬
‫אין ממש סיבה לכסות את‬
‫הקירות‪ ,‬מכיוון שאנחנו לא אוכלים‬
‫מהקירות‪...‬אבל מי שרוצה לכסות את‬
‫הקיר יכול‪ .‬במקרה של חשש שסיר‬
‫רותח נגע בקיר ואז סיר של פסח‬
‫רותח גם יגע באותו מקום‪ ,‬יש מקום‬
‫לומר שצריך לכסות את האזור‪.‬‬
‫לאחר שהמקרר והפריזר עברו ניקיון‬
‫יסודי‪ ,‬צריך לכסות את המדפים והדלת?‬
‫אם כן באיזה חומר הכי כדאי להשתמש?‬
‫ישנה סיבה פרקטית אמיתית לכסות‬
‫את מדפי המקרר מכיוון שמאכלי חמץ‬
‫ממש מאוחסנים שם‪ .‬מכיוון שהחמץ אסור‬
‫ב'משהו'‪ ,‬ומכיוון שמאוד קשה לנקות כל‬
‫סדק קטן במקרר‪ ,‬מכסים את חלקי המקרר‬
‫כדי להיות יותר בטוחים‪ .‬בימים עברו‪,‬‬
‫כשהיו מאחסנים אוכל בארונות עשויים‬
‫מעץ‪ ,‬המהרי"ל הזהיר לכסות את הארונות‬
‫הללו‪ ,‬למרות שהם עברו ניקיון יסודי‪ .‬כיסוי‬
‫באמצעות נייר כסף עלול לגרום למקרר‬
‫לשבוק חיים‪ ,‬ובכך אנו גם עוברים על‬
‫איסור חמור נוסף של 'בל תשחית'‪ .‬הדבר‬
‫עוד יותר חמור כאשר המקרר מתקלקל‬
‫באמצע יום טוב‪ ,‬וביחד איתו כל האוכל‬
‫שבתוכו‪ .‬לאור האמור‪ ,‬כדאי לבחור דווקא‬
‫בכיסויים מפלסטיק המיועדים לכיסוי‬
‫המקרר‪.‬‬
‫בגד שכובס במכונת כביסה עם חומר‬
‫כביסה או בגד שעבר ניקוי יבש‪ ,‬האם ישנו‬
‫חיוב לבדוק גם את כיסיו?‬
‫מכיוון שחומר הכביסה פוסל את החמץ‬
‫שעלול להיות בכיסים‪ ,‬לכן אין חיוב לבדוק‬
‫כל כיס‪ .‬זה כמובן תקף‪ ,‬כל עוד לא לבשו‬
‫שוב את הבגד ולא הייתה אפשרות להכניס‬
‫לשם חמץ חדש לאחר הכיבוס‪.‬‬
‫ההמשך בגליון הבא בעז"ה‪.‬‬
‫)מתורגם מ"נשי חב"ד ניוזלטר"(‬
‫ממעמקים‬
‫ל‬
‫סיפור בהמשכים‬
‫אימהות‬
‫ראשונה בחיי‪ ,‬בלי שום הכנה‬
‫מוקדמת של טיפול באחים‬
‫ואחיות מגיל צעיר‪ ,‬הפכתי‬
‫לאמא‪ .‬כל ילד שנולד‪ ,‬נולדת‬
‫איתו אמא חדשה ועל אחת כמה‬
‫וכמה בלידה הראשונה‪ .‬השילוב המופלא‬
‫הזה של התחברות לקב"ה מתוך התשובה‬
‫תוך כדי לידה )טבעית‪ ,‬בלי משככים( מתוך‬
‫ידיעה שבעלי מתפלל לשלומנו עכשיו בחוץ‪,‬‬
‫הייתה מרגשת וזכור לי שמיד כשיצאה‬
‫בתנו הבכורה לאוויר העולם ידעתי שאני‬
‫רוצה עוד כאלו‪.‬‬
‫שנתיים לפני‪ ,‬לא הייתם מוציאים ממני‬
‫הודאה שכזו בחיים‪ .‬כל הרעיון של להיות‬
‫אמא של מישהו ‪ -‬היה רחוק וזר ומוזר לי‪.‬‬
‫כל חיי סבבו סביב עצמי ולא הובילו לשום‬
‫מקום של זוגיות או הורות‪ .‬מתוך האי–‬
‫מהות שבה חייתי‪ ,‬פתאום נתנה לי המתנה‬
‫הזו להיות באימהות‪ ,‬מהותית ואמיתית‬
‫וחזקה מכל דבר אחר‪ .‬בכך התחיל פרק‬
‫חדש וארוך ומסעיר בחיי שנמשך ויימשך‬
‫לחיים נצחיים‪.‬‬
‫המציאות של להיות אמא של דבורה‬
‫לאה‪ ,‬הפכה אותי באחת למשהו רך ונשי‬
‫ונותן הרבה יותר ממה שהייתי קודם‪ .‬גם‬
‫חששות ופחדים הגיעו אבל בעזרת בעלי‬
‫ואמי ועוד נשמות טובות‪ ,‬למדתי לאט לאט‬
‫)ועדיין לומדת( איך להשיח את דאגותיי‬
‫ולמצוא להם פתרון‪.‬‬
‫אני זוכרת את התחושה של להחזיק את‬
‫בתי התינוקת בפעם הראשונה‪ .‬מצד אחד‬
‫זה היה כל כך טבעי ומצד שני‪ ,‬מעולם לא‬
‫החזקתי תינוק כל כך קטן קודם לכן בחיי‪.‬‬
‫לא היה לי שמץ של מושג איך מחתלים‪,‬‬
‫איך מקלחים‪.‬‬
‫חזרתי הבית בערב סוכות ובעלי‬
‫היה עסוק בבניית סוכה ועזרה לרב חיים‬
‫אשכנזי ז"ל‪ ,‬ואני הייתי כל כך אבודה ולא‬
‫העזתי אפילו לעשות לה מקלחת ראשונה‪.‬‬
‫בתוך כל הבלאגן והמבוכה והכנות של ערב‬
‫חג‪ ,‬באה הרבנית ברוריה אשכנזי‪ ,‬שליוותה‬
‫פרק ‪11‬‬
‫מאת‪ :‬תמר שור‬
‫אותי מאז ועד היום‪ ,‬והראתה לי איך‬
‫עושים מקלחת לילדה‪ .‬זה היה מעין טקס‬
‫סנדקאות נשי שכזה ואני תפילה שזכותה‬
‫של המקלחת הזו תעמוד לזכותה של בתי‬
‫לדורי דורות‪.‬‬
‫עם כל חודש שעבר התקבלו הבנות‬
‫חדשות‪ ,‬והשינוי הכי בולט וברור שעברתי‬
‫באימהות היה דווקא באגף התורני‪ .‬אחרי‬
‫שנה וחצי של נישואים‪ ,‬של התחלה ושל‬
‫התחברות ‪ -‬הבנתי בבת אחת שנגמר‬
‫זמן המשחקים והתחיל הדבר האמיתי‪.‬‬
‫לא ייתכן שתהיה לידי ילדה שאני אמורה‬
‫לחנך ולהשפיע עליה שתלך בדרך התורה‬
‫והמצוות ואני לא אהיה מונחת באותו‬
‫מקום‪.‬‬
‫שינויים מידיים חלו לאלתר — כיסוי‬
‫ראש עלה על ראשי במשך כל שעות היום‬
‫והלילה‪ ,‬הלבוש בבית הפך לצנוע ונטול‬
‫מכנסי טרנינג שעוד ליוו אותי בבקרים‬
‫שהייתי לבד‪ .‬גרביים נגרבו ושרוולים‬
‫התארכו וזה היה כל כך פשוט ונכון שזה‬
‫פשוט קרה מעצמו‪.‬‬
‫הילדים שלנו אחראים על חלקים רבים‬
‫בתהליך התשובה הפרטי שלנו‪ ,‬ובוודאי‬
‫בתהליך העבודה הפנימי‪ .‬תוך כדי למידה‬
‫של מה זה להיות הורה אני לומדת מה זה‬
‫להיות אני‪ .‬המטרה שאני מציבה מול עיניי‬
‫לילדיי חייבת להיות קודם כל שלי ולצאת‬
‫ממני בשלמות אחרת היא ריקה מתוכן‪.‬‬
‫ההתחלה הייתה מושלמת‪ ,‬מתוך חוסר‬
‫הידיעה נבנה גם מקום לקבל הרבה עזרה‬
‫וסיוע‪ ,‬וכך בניתי לי את דמות האמא‬
‫שאני יכולה להיות‪ .‬ב"ה זכיתי בילדה "לפי‬
‫הספר" מלאכית קטנה ומתוקה שמהר‬
‫מאוד גדלה והפכה לגאוות הסבתות באשר‬
‫הן‪ .‬סוף סוף היה להן קצת נחת אחרי כל‬
‫המהפכות המוזרות שהילדים שלהם עשו‬
‫להם בחיים‪ .‬הייתי מסתובבת בתל–אביב‬
‫של פעם עם הלבוש של עכשיו‪ ,‬מובילה‬
‫בגאוות–אם–טריה עגלה עם עוללית חרדית‬
‫קטנה‪ ,‬מחייכת לעצמי בתוך תוכי וחושבת‬
‫מה היה קורה אם המרצה לאמנות חזותית‬
‫מבצלאל היה מזהה אותי עכשיו בדיוק‬
‫כשהוא עבר מולי בשיינקין‪ ,‬ומה היה קורה‬
‫אם הייתי דופקת על הדלת של ענבר בדרך‬
‫חזרה מבית הכנסת ליד פלורנטין ומאחורי‬
‫משפחה שלמה של חרדים שאליהם הלכנו‬
‫לסעודת שבת‪ .‬גם אם הדרך עדיין הייתה‬
‫לוטה מעט בערפל‪ ,‬התשובה )תרתי משמע(‬
‫הייתה ברורה‪ .‬זה הסיכוי היחיד שלי בחיים‬
‫לעשות משהו פנימי וטוב עם עצמי‪ .‬והילדה‬
‫הזאת היא הסיכוי שלי להתמיד בזה‪.‬‬
‫יש משהו מיוחד בלידה של ילד ראשון‪.‬‬
‫כמו התאהבות‪ .‬ריחפתי על עננים‪ ,‬גאה‬
‫ומאושרת והתחלתי להתרגל למציאות של‬
‫עוד אדם בחיי‪ .‬עכשיו היינו כבר שלושה‪,‬‬
‫זה הכי הרבה זמן והכי הרבה אנשים‬
‫שנשארתי איתם ולא עזבתי בבהלה למרות‬
‫המחוייבות הכבדה הכרוכה בכך‪ .‬הישג‬
‫ונצחון מוחץ על הנפש הבהמית שלי‪.‬‬
‫אחרי התאוששות והסתגלות למצב החדש‪,‬‬
‫התחזקתי והתחלתי לחזור לחיים שגרתיים‬
‫יחד עם הקטנה‪ .‬הסעודות התחדשו ברוב‬
‫מרץ בלילות שבת והשבתות בבית הכנסת‬
‫בנחלת בנימין עם התוועדות הנשים עד‬
‫אחרי הצהריים חיזקו אותי בנפש ובגוף‪.‬‬
‫הרגשנו שהגענו לאיזו נקודה שבה‬
‫אפשר להכריז קבל עם ועדה שאנחנו‬
‫מתבייתים ומתבססים והתחלנו לשקול‬
‫קניית בית‪ .‬זו הייתה מחשבה יפה רק שבתל‬
‫אביב היא חסרת כל קשר למציאות‪ ,‬אלא‬
‫אם כן המציאות שלך מכילה כמליון שקל‬
‫לפחות בחשבון העובר ושב‪ .‬המציאות‬
‫שלנו לא הכילה סכום כזה ולכן ברצף של‬
‫השגחות פרטיות ותוך שישה שבועות בלבד‬
‫מרגע ההחלטה‪ ,‬ארזנו את ביתנו‪ ,‬בתנו‬
‫ומטלטלינו המתרבים ועברנו עם כל השלל‬
‫לדירה נחמדה בצפון‪ .‬מחלומות שליחות‬
‫בבוליביה ומערבי שבת סוערים במרכז‬
‫תל אביב‪ ,‬עברנו לפרובינציה המנומנמת‬
‫והחביבה‪ ,‬ונחתנו ביום הכי קר בשנה ‪-‬‬
‫שבוע לפני פורים ‪ -‬בקהילת חב"ד יקנעם‪.‬‬
‫אדר תשע"ה • ‪27‬‬
‫חדשות‬
‫נחלת הר חב"ד‬
‫התוועדות י' שבט נערכה באולמי‬
‫חמ"ה עם הרב יהושע רבינוביץ' והאמנים‬
‫מנחם פרנקל‪ ,‬יניר קלינסקי ומיכאל שלוש‪.‬‬
‫נתניה‬
‫כפר חב"ד‬
‫התוועדות נשים לרגל י׳ שבט עם הרב‬
‫זלמן נוטיק‪ ,‬נערכה ע"י ׳מרכז ממ״ש׳‬
‫ו׳מטה משיח נתניה׳‪.‬‬
‫ערב הוקרה וחיזוק נערך עבור מקווה‬
‫בכפר חב"ד ב'‪.‬‬
‫מזכרת בתיה‬
‫הרב יאיר כלב התוועד עם עשרות נשים‬
‫במרכז "פנינים" לרגל י' שבט‪.‬‬
‫ביתר‬
‫פילדלפיה‬
‫הרב דני וינדרבאום‪ ,‬שליח בקאסול‪,‬‬
‫התוועד עם נשי ובנות חב"ד‪.‬‬
‫מתנדבות ארזו בבית חב"ד חבילות‬
‫מזון לנזקקים‪.‬‬
‫בת ים‬
‫ערב מיוחד‬
‫לכ"ב שבט נערך‬
‫על ידי מדרשת‬
‫חב"ד — "המימד‬
‫הפנימי"‪.‬‬
‫אזור‬
‫ערב שירה וזימרה גאולתי בתופים‬
‫ובמחולות לנשות העיר והסביבה‪.‬‬
‫איתמר‬
‫עפולה‬
‫ב"אתחלתא" התכוננו לט"ו שבט עם‬
‫קינוחי גורמה מן הטבע‪.‬‬
‫המדרשה החב"דית 'בית שרה' בהגרלת‬
‫ענק על רכב לתורמים ‪.₪ 180‬‬
‫למעלה מ–‪ 100‬נשים השתתפו בדינר‬
‫חגיגי לכבוד כ"ב שבט עם הרב מרדכי ענתי‬
‫והגברת אסתי פורטה שאורגן על ידי נשי‬
‫חב"ד מרכז משיח–‪.770‬‬
‫רחובות‬
‫‪ — 770‬כפר חב"ד‬
‫כ–‪ 200‬נשים התאספו לכנס אחדות‬
‫מרגש של פרויקט נש"ק לפני הזמן להקדמת‬
‫הגאולה‪ .‬צילום‪ :‬אודליה ש‬
‫‪ • 28‬עטרת חיה‬
‫פלורידה‬
‫כ–‪ 200‬נשים ובנות התכנסו ב"מרכז‬
‫דעת" להתוועדות י'–י"א שבט שמחה‪,‬‬
‫הכריזו וחתמו על קבלת המלכות של הרבי‬
‫מה"מ שליט"א‪ .‬את הארוע פתח הרב סענדי‬
‫ווילישאנסקי‪.‬‬
‫צפת‬
‫לוד‬
‫‪ 300‬נשים בהתוועדות י' שבט חגיגית‬
‫עם הרב ברוך וילהלם והגב' ציפי קולטניוק‪.‬‬
‫לכבוד כ"ב שבט‪ ,‬נערך בשכונת חב"ד‬
‫דינר שנתי למען היולדת‪.‬‬
‫רחובות‬
‫‪ 500‬נשים בדינר השנתי של "שפרה‬
‫ופועה"‪.‬‬
‫בני ברק‬
‫חולון‬
‫מאות בערב נשים מיוחד עם הגב' רחל‬
‫בולטון שתחי' לרגל כ"ב שבט‪ ,‬בארגון‬
‫"נשים למען גולדי" )סתהון ע"ה(‪.‬‬
‫התוועדות ענק ל"שפרה ופועה"‪.‬‬
‫חברון‬
‫רמת אביב‬
‫נשים רבות השתתפו בעליה ההמונית‬
‫לציון הרבנית מנוחה רחל‪.‬‬
‫הקיצו ורננו שוכני עפר‬
‫ערב הורים בט"ו שבט במדרשת‬
‫"פנימיות"‪.‬‬
‫מרת גיטל ווייס ע"ה‬
‫מאות נשים בכנס כ"ב שבט מעצים‪.‬‬
‫בצער רב התקבלה הידיעה על‬
‫פטירתה של מרת גיטל ווייס ע"ה‪" ,‬עמוד‬
‫התווך" של קהילת חב"ד במנצ'סטר‪,‬‬
‫אנגליה‪ .‬מלבד בני משפחתה המורחבת‪,‬‬
‫היא משאירה אחריה מוסדות ויוזמות‬
‫רבים שייסדה ביחד עם בעלה ר' שלום‬
‫ווייס‪ ,‬ביניהם בתי ספר חב"ד לבנים‬
‫ובנות‪ ,‬וישיבת חב"ד בעיר‪ .‬הותירה‬
‫אחריה את בני משפחתה — ייבדלו‬
‫לחיים טובים — בעלה ר' שלום‪ ,‬ילדיה‬
‫דובער‪ ,‬גב' רותי רוזנבאום‪ ,‬גב' שרה‬
‫רוזנפלד‪ ,‬גב' מרים כהן‪ ,‬גב' דינה קריגר‪,‬‬
‫ר' שמולי‪ ,‬גב' בת שבע רויטבלט‪ ,‬ביילא‬
‫גרינפלד‪ ,‬עשירה‪ ,‬ר' מענדי‪ ,‬ברכה ור'‬
‫משה‪.‬‬
‫נתניה‬
‫מרת נחמה קואשנסקי ע"ה‬
‫בית שאן‬
‫נתניה‬
‫מסיבת סידור מושקעת לבנות בית‬
‫הספר חב"ד‪.‬‬
‫ירושלים‬
‫אלפי נשים בכנס כ"ב‬
‫שבט הארצי של "אור‬
‫חיה" עם מלכה וילשנסקי‬
‫מצפת והרבנית רבקה חזן‬
‫מאיטליה‪.‬‬
‫'מטה משיח׳ ו״מרכז ממ״ש״ ערכו‬
‫התוועדות לכבוד הרבנית חיה מושקא ע"ה‬
‫עם הגב׳ רחל שאבי והזמרת איילת עקביוב‪.‬‬
‫בטורונטו שבקנדה נפטרה‪ ,‬לאחר‬
‫מחלה קשה‪ ,‬הגב' נחמה קאושנסקי‬
‫ע"ה‪ ,‬מקהילת חב"ד לדוברי רוסית בעיר‪.‬‬
‫משפחת קאושנסקי חוותה אבדות‬
‫קשות השנה בפטירת שניים מילדיה‬
‫ל"ע‪ :‬הת' רפאל וחיה מושקא ע"ה‪.‬‬
‫המנוחה הותירה אחריה את — ייבדלו‬
‫לחיים טובים — בעלה ר' אריה לייב‪,‬‬
‫וילדיה הגב' טעוועל‪ ,‬מענדי וחנה עלקא‪.‬‬
‫אדר תשע"ה • ‪29‬‬
‫אחות התמימים‬
‫צידה לדרך‬
‫לעזור לקטנים‪ ,‬שיוכלו לתת צדקה מתוך הרחבה‬
‫"מה טוב ומה נעים‪ ,‬שיחנכו קטנים לתת ג' מטבעות‬
‫למחצית השקל מכספם שלהם‪ .‬ובאופן‪ ,‬שההורים עוזרים להם‪,‬‬
‫בעיות‬
‫שלום חברות‪,‬‬
‫כל השנה ביתנו הפוך ובערב פסח‬
‫אנו עובדים מאד–מאד קשה ולא‬
‫בהברקת חלונות‪ ...‬מה אפשר לעשות‬
‫כדי שהסדר יישמר לאורך זמן ולא‬
‫ייעלם בצאת החג?‬
‫בלגניסטית‬
‫פתרונות‬
‫בגליון הקודם‬
‫העלתה מוסי שאלה‬
‫אקטואלית למדי…‬
‫וכך סיפרה‪" :‬אני גרה‬
‫בקראון הייטס ויש לי ב"ה המון חברות‬
‫שגרות בשכונה‪ .‬הבעיה מגיעה בפורים בו‬
‫אני רוצה לתת לכולן משלוחי מנות‪ ,‬כדי‬
‫שאף אחת לא תיעלב… אבל ההורים שלי‬
‫לא מוכנים לשלם השנה על כל–כך הרבה‬
‫משלוחים‪ ,‬ומצד שני זה גם לוקח לי המון‬
‫זמן כל ההכנה והשליחה… כך שלא נשאר‬
‫לי זמן לצאת ל'מבצעים'‪.‬‬
‫האם יש לכן רעיון בשבילי?" מסתבר‬
‫שיש כמה‪.‬‬
‫עדיפות למתנות לאביונים!‬
‫למוסי היקרה‪,‬‬
‫ידוע שעדיף להרבות במתנות‬
‫לאביונים יותר מאשר במשלוחי מנות‪.‬‬
‫אני מציעה לך להדפיס פתקים או לפנות‬
‫לארגון צדקה או בית חב"ד שמנפיק‬
‫פתקים שבהם כתוב שבמקום משלוח‬
‫מנות את תרמת לזכות אותה חברה‪ .‬כך‬
‫תתרמי לצדקה וגם חברותייך תשמחנה‪.‬‬
‫כמובן שכדי לקיים את המצווה בפועל‬
‫תשלחי בחג משלוח לחברה הכי טובה‪ ,‬עם‬
‫שתי סוגי מנות אמיתיות‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫שולי סמיט‬
‫"למבצעים יצאנו!"‬
‫למוסי ולאחיות שלום‪,‬‬
‫אני מציעה לך להודיע מראש בכיתה‬
‫שאת יוצאת ל"מבצעים"‪ ,‬מיד השכם‬
‫בבוקר של פורים‪ ,‬למשך כמה שעות‬
‫‪ • 30‬עטרת חיה‬
‫שיוכלו לתת זאת מתוך הרחבה‪ ,‬ושישאר להם עוד מספיק כסף‬
‫לצרכיהם‪ ,‬כך שלא יחסר להם כלום"‪) .‬כ"ד אדר ראשון תשנ"ב(‬
‫עד לשעת הסעודה ומי שרוצה להצטרף‬
‫מוזמנת בשמחה‪ .‬כך תוכלי גם לצאת וגם‬
‫מי שלא תקבל ממך תבין שהיית עסוקה‬
‫ולא הספקת‪ .‬תביאי אתך למבצעים כמה‬
‫משלוחים ותתני לחברות שעמך וחסל!‬
‫פורים שמח‪,‬‬
‫מושקא א‪.‬‬
‫כורח המשלוח‬
‫לקוראות שלום‪,‬‬
‫בעניין משלוחי המנות‪ ,‬אני חושבת‬
‫שאיבדנו כל פרופורציה‪ ,‬במצב הכלכלי‬
‫של היום‪ ,‬משפחה ברוכה שכל אחד‬
‫מילדיה רוצה לחלק מלא משלוחי מנות‬
‫)ולמלא בהם את מאגר הממתקים שלו…(‪,‬‬
‫תוסיפו עלות משלוחים לקרובי משפחה‪,‬‬
‫מקורבים‪ ,‬אנשים מהקהילה ומהעבודה‬
‫ותגיעו ממש לאלפי ש"ח או דולרים! זה‬
‫לא חג שאמור להכניס אותנו לחובות‬
‫ובפרט שאחריו מגיע פסח והוצאותיו‪ .‬אני‬
‫מציעה לשלוח רק למי שמוכרחים‪ ,‬זאת‬
‫אומרת לכאלה שאם לא נביא יעלבו כמו‬
‫סבתא‪ ,‬דודה וכדומה‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫הניה הילביץ'‬
‫אשרינו!‬
‫למוסי ולקוראות‪,‬‬
‫חשבי מה יותר חשוב‪ :‬להתעסק‬
‫בתחרות משלוחי מנות‪ ,‬מי שולחת‬
‫משלוח יפה יותר‪ ,‬מושקע‪ ,‬מקורי ומכובד‬
‫יותר ועל זה לבזבז יום שלם של ריצות‬
‫או ב"ה‪ ,‬ותודה לרבי שדאג לנו לתעסוקה‬
‫שקוראים לה "מבצע פורים" בו אנו עולים‬
‫ברמה ונותנים צדקה רוחנית‪ ,‬משלוחי‬
‫מנות סמליים ומחממי לב‪ ,‬ויוצאים‬
‫מעצמנו ומזכים גם את הבנים של ה'‬
‫במצוות החג‪ .‬מה עדיף? ב"ה שהבדילנו‬
‫מכל שאר הקהילות ורוממנו בימי שישי‬
‫בצהריים ובחופשות וקידשנו במבצעיו–‬
‫מצוותיו‪.‬‬
‫תשקיעי איפה שחשוב‪ .‬תודיעי‬
‫לחברות שהשנה את לא מחלקת משלוחי‬
‫מנות אלא רק ב'מבצעים' ותשמחי לקבל‬
‫תרומות לרכישת המוצרים ועזרה בהכנה‬
‫ובהפצה… אני בטוחה שאפילו הורייך‬
‫ישמחו לתרום לך!‬
‫רעיון טוב לא?‬
‫תיקי מצפון השמורון‬
‫קונה לך חברות בפורים?!‬
‫למדור "אחות התמימים"‬
‫אני מציעה למוסי לצאת מה"משבצת"‬
‫של הנחמדה ולרוץ ממקום למקום‬
‫ברחובות ה"משובצים" של 'קרונהייטס'‪,‬‬
‫אלא לשבת בבית ולראות למי היא‬
‫חשובה באמת‪ .‬פורים זה לא מבצע "קנה‬
‫לך חבר" בממתקים ואם היא כן חסרת‬
‫חברות וזה כן מאד חשוב לה לקרב את‬
‫ליבן אליה — שזה אגב‪ ,‬עניין ומטרת‬
‫המשלוחים‪ ,‬תארגן לעצמה כסף מ"בייבי‬
‫סיטר" וכדומה ותהיה נדיבה על חשבונה‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫חג שמח‪.‬‬
‫ז‪ .‬דגן‬
‫יש "מבצעים" בקהילה!‬
‫למוסי תחי'‬
‫אני מציעה לך רק לשלוח לחברות‬
‫שבאמת תשמחנה מתשומת ליבך‪ ,‬בנות‬
‫מסכנות שבשוליים של הכיתה ואין‬
‫להן הרבה חברות‪ .‬כך תחסכי כסף וגם‬
‫תשמחי לבבות‪ .‬ודעי לך שזה גם נקרא‬
‫לעשות "מבצעים" — אז מה אם הן גרות‬
‫בקהילה?!‪ ...‬ולחברות הקרובות תאמרי‬
‫שהחלטת השנה לחסוך להורייך ואת‬
‫שולחת משלוחי מנות רק למתי מעט‪.‬‬
‫אני בטוחה שחברותייך הטובות תבינה‬
‫ותקבלנה ואם לא‪ ,‬את לא צריכה חברות‬
‫כאלה‪...‬‬
‫הרבה טוב וחסד‪.‬‬
‫דבורה לאה מי"ב‬
‫יצאתי מהמירוץ!‬
‫לקוראות שלום‬
‫אני לא מבינה את הבעיה‪ ,‬הרי בבעיה‬
‫עצמה רואים את הבעייתיות‪ .‬למה‬
‫שההורים שלה צריכים להיפגע כלכלית‬
‫בגלל שהיא לא רוצה לפגוע חברתית ולא‬
‫לתת לאחת מ"המון החברות"‪ .‬שתשב‬
‫בבית שנה אחת ותראה בכלל מי מהנפגעות האלה תטרח להביא‬
‫לה משלוח…‬
‫אני מציעה‪:‬‬
‫א‪ .‬בכלליות‪ ,‬אני בעד השיטה הישנה הסמלית והמעולה‪ :‬מישהו‬
‫עומד בדלת עם משלוח‪ ,‬קחי את המשלוח‪ ,‬החליפי עוגיות בוופלים‬
‫והחזירי לו‪ .‬כך עושים קומבינות עם המשלוחים ואיש לא ינסה‬
‫להרשים או להשקיע יותר מידי בשנה הבאה‪ .‬הם יידעו שאתם מחוץ‬
‫לתצוגה ולהצגה‪ ....‬מי שצריך לדעת שהוא שווה ורוצה שיעריכו‬
‫אותו דרך המשלוח שייהנה‪ ,‬אבל מבלי לסחוף את כולם‪.‬‬
‫כך תצאי בזול ובלי מתח נפשי‪.‬‬
‫חברים טובים נשארים כאלה גם אם לא שולחים להם כל‬
‫משלוח ויוצאים ל'מבצעים' במקום!‬
‫ב‪ .‬עוד שיטה טובה היא שיטת המשלוח החד–גוני השווה לכולם‬
‫כמו הרבי שליט"א מה"מ ששולח משלוח סמלי של פירות ובקבוק‬
‫יין לכהן‪ ,‬לוי וישראל‪.‬‬
‫בשורות טובות‪,‬‬
‫דינה'לה הופמן‬
‫חדשות‬
‫הסתיים בהצלחה מבצע "ראש בראש"‬
‫בימים אלו מתקיימת‬
‫תכנית הסיום למבצע שסחף‬
‫את התיכונים 'ראש בראש'‬
‫"אחות‬
‫ארגון‬
‫בהפקת‬
‫התמימים בארץ הקודש"‪.‬‬
‫בתכנית המושקעת צופות‬
‫הבנות בקטעי מולטימדיה‬
‫המסכמים את המבצע‪ .‬הבנות שהגיעו למקומות‬
‫הראשונים קבלו שובר השתתפות בטיול אתגרי‪ .‬מאות‬
‫בנות קיבלו ספר ללא הגרלה‪ ,‬ובנוסף לכך נערכו הגרלות‬
‫על כרטיסי טיסה לרבי מלך המשיח‪ .‬בכרטיס טיסה לרבי‬
‫מלך המשיח שליט"א זכתה תלמידת תיכון "בית חנה"‬
‫בצפת‪ :‬מושקי כהן‪ .‬בחצי כרטיס זכתה תלמידת תיכון‬
‫חב"ד בנחלת הר חב"ד‪ :‬שרה כרמון‪.‬‬
‫סיפור‬
‫"ובאו האובדים"‬
‫פרק ב'‪" :‬גונב איש ומכרו" | מאת‪ :‬מלי קופצ'יק‬
‫תקציר‪ :‬בהווה תהילה היא פעילה קבועה‬
‫ב"קניון איילון"‪ .‬ורד‪ ,‬אחת מ'לקוחותיה' הקבועות‪,‬‬
‫כבת חמישים‪ ,‬דוברת אידיש–גרמנית בניגוד לחזותה‬
‫המזרחית‪ ,‬ומאידך מפגינה בורות "מרשימה" בכל‬
‫הקשור למסורת‪ .‬תהילה אינה מצליחה לשלוף‬
‫מזיכרונה את שמה של הדמות "התאומה"‪ .‬בנסיעה‬
‫חזור קצה חוט עלה במוחה‪.‬‬
‫ניסן תשי"ג‪ .‬מעברת עין יעקב‪ .‬אלה‪,‬‬
‫רחרחה שמאלה וימינה מחפשת את‬
‫הקרבן התורן‪ .‬היא הביטה על הצריפונים‬
‫המטים ליפול בשאט נפש‪ ,‬על הילדים‬
‫שבעיניה לבשו סחבות‪' .‬רק טוב אני עושה‬
‫להם'‪ ,‬פסקה לעצמה‪' .‬שילד יגדל בתנאים‬
‫כאלה?'‪ ...‬היא נגשה לאישה צעירה‪ ,‬תמימה‪,‬‬
‫עדינה ושברירית ששלושה זאטוטים נאחזו‬
‫בשמלתה‪ .‬ובחיוך רחב מידי הציעה את‬
‫עזרתה בעשיית מקלחת לילדים‪" .‬אני‬
‫מהסוכנות" היא אמרה ונטלה את ציונה‬
‫התינוקת בת השנתיים‪ .‬בובה יפהפיה‪ ,‬עם‬
‫עיניים גדולות פקחיות‪ ,‬תלתלים רכים‬
‫וחיוך תמים ומקסים‪ .‬היא החלה לרחוץ‬
‫אותה כשהאם מידי פעם שולחת לה חיוך‬
‫של תודה‪ .‬אלה ניצלה רגע שבו הייתה האם‬
‫עסוקה בהרגעת מריבה שפרצה בין הילדים‬
‫וחמקה מן המקום הישר אל המכונית‬
‫שחיכתה לה על שביל העפר המוביל‬
‫למעברה‪" .‬יורם‪ ,‬הצלחנו!" היא חייכה לעבר‬
‫הנהג שכסס את ציפורניו‪" .‬שים גז!" הוא‬
‫ציית ונאנח אנחת רווחה‪ .‬ואלה תוך כדי‬
‫הרגעת התינוקת הבוכה אמרה‪" :‬אני עשיתי‬
‫את תפקידי וכעת אתה תדאג למסמכים"‪.‬‬
‫כשהאם המסכנה שמה לב שהתינוקת‬
‫איננה היה מאוחר מידי‪ .‬המכונית כבר‬
‫שעטה לה קדימה מותירה אחריה שובל‬
‫של צער וכאב שלא יימחק לעולם‪ .‬הצעקות‬
‫והחיפושים‪ ,‬התלונה במשטרה וההנהונים‬
‫של האחראים לא הניבו דבר‪ .‬הפעוטה‬
‫נעלמה כלא הייתה‪.‬‬
‫באותו ערב לאה וברוך שונברג זוג‬
‫ניצולי השואה‪ ,‬חיכו לאלה בהתרגשות‪.‬‬
‫שנים הם מנסים להביא לעולם ילדים‬
‫וללא הצלחה‪ ,‬המשפחות שלהם מן העבר‬
‫נמחקו והם קיוו וחשקו לבנות עתיד‬
‫משלהם בארץ ישראל‪ .‬והנה החלום עומד‬
‫להתגשם בעוד דקות ספורות‪ .‬הם רק‬
‫לא ידעו שהם שותפים לשואה חדשה‬
‫שמתרחשת כאן בשיתופם‪ .‬חברה טובה‬
‫מסרה להם את המספר של אלה מהסוכנות‪,‬‬
‫"היא יכולה לעזור לכם לאמץ ילד בלי‬
‫הרבה בירוקרטייה" כך אמרה‪" .‬היא תדאג‬
‫למסמכים והכל תמורת כמה אלפי דולרים"‪.‬‬
‫באותו ערב‪ ,‬לאה וברוך חיבקו את ציונה‬
‫והלבישו אותה בשמלה ורדרדה — אחת‬
‫משמלות המלמלה החדשות שלאה רכשה‬
‫היום ברגש‪ .‬אלה נטלה מהם את השטרות‬
‫ספרה אותם בדקדקנות ויצאה מן הבית‬
‫בעודה מפטירה‪" :‬האמא היא קשת יום‪,‬‬
‫שברירית ומסכנה‪ ,‬יולדת תינוק כל שנה…‬
‫אין לה כסף‪ .‬והיא ממש הודתה לי בחום‪.‬‬
‫שמחה שהיא תהיה בידיים טובות" —‬
‫שיקרה‪ .‬לפני שסגרה את הדלת מלמלה‪:‬‬
‫"אז שיהיה לכם גידול קל ובהצלחה!" היא‬
‫נופפה לשלום לתינוקת הבוכייה ונעלמה‬
‫כשידה מוכנסת אל כיסה מלטפת בחיבה‬
‫חבילת שטרות ירוקים‪.‬‬
‫המשך יבוא‬
‫אדר תשע"ה • ‪31‬‬
B”H. 8 Adar 5775
27 February 2015 • Number 963
Price: $6.00 • Part 2 of 3