‫איוד מוצרים טריים בטמפרטורות נמוכות‬
‫בגז הפוספין‬
Dr. Finkelman Simcha
e-mail: [email protected]
Our website address: http://www.ftic.info
‫מטרות הטכנולוגיה‬
‫‪ ‬קטילה מלאה של חרקים ופרוקי רגליים אחרים‬
‫בהתאם לדרישות של הרשויות בישראל ובעולם‪.‬‬
‫‪‬טיפול הדברתי של מגוון רחב של חרקים‪.‬‬
‫‪‬מניעת נזק לאיכות המוצר (נזק פיטוטוקסי)‪.‬‬
‫‪‬טיפול בטמפרטורת של האחסנה‪ 2 .‬עד ‪ 15‬מ"צ כחלק‬
‫משרשרת השיווק של המוצר‪.‬‬
‫‪‬טיפול הדברתי קצר של לא יותר מ‪ 24 -‬שעות עד‬
‫השילוח‪ .‬זמן חיי המדף של המוצר קצרים‪.‬‬
‫הסיבות לבחירת השימוש בגז הפוספין‬
‫בעולם מספר רב של תכשירים המכילים את גז‬
‫פוספין כחומר פעיל להדברת החרקים‪.‬‬
‫התכשירים השונים מותרים לשימוש במוצרי מזון‬
‫בכול מדינות העולם‪.‬‬
‫התכשירים השונים זמינים לשימוש מסחרי‪.‬‬
‫גז הפוספין בעל השפעה פיטוטוקסית נמוכה מאוד‪.‬‬
‫קטילה ידועה שיעילותה כחומר הדברה לחרקים‬
‫נחקרה רבות‪.‬‬
‫הרעיון בבסיס הטכנולוגיה‬
‫קוטל חרקים‬
‫חדר קירור אטום‬
‫רעיון טוב אבל לא עובד‬
‫זו רק תחילתה של דרך ארוכה‬
‫נגיעות בחרקים‬
‫מה הבעיות ביישום הטכנולוגיה‬
‫‪ ‬חסר ידע על זמני הקטילה שונים של מיני המזיקים‪.‬‬
‫‪ ‬קיימת השפעה פיטוטוקסית של מרבית התכשירים בשימוש‬
‫מסחרי‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש המקובל בגז הפוספין הוא בטמפרטורות הגבוהות‬
‫מ‪ 15 -‬מ"צ‪.‬‬
‫‪ ‬אין מחולל היכול לשחרר מהר ובטוח גז פוספין באוויר קר‪.‬‬
‫‪ ‬חדרי הקירור אינם אטומים ואינם יכולים לשמור על ריכוז‬
‫גז יציב לאורך זמן האיוד‪.‬‬
‫‪ ‬חסר רישוי של תכשירי גז הפוספין לטיפול במוצרים טריים‪.‬‬
‫ההיבטים בפיתוח וביישום הטכנולוגיה‬
‫‪‬פיסיולוגיים‪ :‬פיטוטוקסיות‪ ,‬השפעה על איכות המוצר‪,‬‬
‫שיירי רעל‪.‬‬
‫‪‬ביולוגיים‪ :‬קביעת הריכוזים היעילים לקטילת המזיקים‬
‫ומה רגישות של כל אחד מהמיני המזיקים לטיפול‪.‬‬
‫‪‬פיזיקאליים‪ ,‬הנדסיים‪ :‬בניית חדר איוד אטום ומקורר‪,‬‬
‫בניית מחולל יעודי‪.‬‬
‫‪‬בטיחותיים‪ :‬בטיחות עובדים‪ ,‬רעילות לסביבה‪.‬‬
‫‪‬רישוי‪.‬‬
‫יישום מסחרי של הטכנולוגיה היום‬
‫במשך שנה וחצי‪ ,‬מחודש אוקטובר ‪ ,2013‬מתבצע‬
‫איוד מסחרי של פרחים ליצוא בפוספין בבית האריזה‬
‫לפרחים אביב‪.‬‬
‫בוצעו ‪ 250‬איודים של פרחים ליצוא שאושרו על ידי‬
‫פקחי הגנת הצומח ורשויות ההסגר באירופה‪.‬‬
‫בשני מקרים בלבד התעורר חשד לחרק חי על ידי‬
‫פקחי ההסגר של השוק האירופי שהתבררו כחרקים‬
‫מתים‪ 100% .‬הצלחה בקבלת הפרחים באירופה‪.‬‬
‫איודים מסחריים‬
‫בבית האריזה לפרחים אביב‬
‫מחולל הגז‬
‫חדר האיוד אטום‬
‫המוצר מאויד כשהוא ארוז‬
‫בארגזי קרטון למשלוח‬
‫הביטים פיסיולוגיים‬
‫בדיקת פגיעה פיטוטוקסית במעבדה‬
‫הפקת גז פוספין במעבדה‬
‫וחשיפה בריכוזים משתנים‬
‫חשיפת עלי בזיל‬
‫לריכוזים משתנים של‬
‫גז הפוספין‬
‫‪10‬‬
‫בדיקת פגיעה פיטוטוקסית במוצר הסופי‬
‫ובדיקת חדירות לארגזי המשלוח‬
‫איוד גז פוספין של צמחים‬
‫מושרשים‬
‫איוד גז פוספין של תבלינים בשקיות ואריזות המשלוח‬
‫אין השפעה על איכות רוב סוגי הצמחים (ייחורים‪ ,‬מושרשים וקטופים)‬
‫שטופלו גם לאחר מבדקי חיי מדף‪ .‬יכולת ההשרשה והצימוח נשמרו‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בדיקת שאריות פוספין במעבדה כימית‬
‫מורשה בארה"ב‬
‫המוצר הנבדק‪:‬‬
‫פטרוזיליה‬
‫פיטרוזיליה‬
‫ריכוז הנמוך‬
‫מהתקן הנדרש‬
‫של ‪0.1 ppm‬‬
‫בדיקת ריכוז גז‬
‫הפוספין בגז‬
‫כרומטוגרף‪.‬‬
‫)‪(haedspace‬‬
‫סיכום ההיבט של‬
‫ההשפעות הפיזיולוגיות של גז הפוספין‬
‫אין השפעה על איכות המוצר‪ .‬ההשפעה על רוב‬
‫סוגי הצמחים (ייחורים‪ ,‬מושרשים וקטופים)‬
‫שטופלו הייתה זהה לבקרה‪.‬‬
‫איכות המוצר לאחר בדיקות אורך חיי מדף‬
‫הייתה זהה בין הבקרה והמוצר לאחר הטיפול‪.‬‬
‫המוצר שורד את הטיפול של ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫שיירי גז במוצר המאויד הן מתחת לסף הנדרש‬
‫ולאחר תקופת אוורור הוא נעלם לחלוטין‪.‬‬
‫הביטים ביולוגיים‬
‫מגוון נרחב של מזיקים וצמחי‬
‫מגוון מזיקים שנבדקו‪:‬‬
‫‪Heteroptera‬‬
‫‪Cicadina‬‬
‫)‪Aleyrodidea (Bemisia tabaci‬‬
‫‪Pseudococcidae‬‬
‫)‪Aphidoidae (Aphididae‬‬
‫‪Lepidoptera‬‬
‫‪Coleopterra‬‬
‫)‪Diptera‬‬
‫‪Thysanoptera‬‬
‫‪)Acari‬‬
‫‪Snails‬‬
‫כנימות עש‬
‫כנימות קמחיות‬
‫כנימות עלה‬
‫זחלי עש‬
‫זבובים‬
‫אקריות הקורים‬
‫אקריות (שונות)‬
‫מגוון פרחים וצמחי תבלין שנבדקו‪:‬‬
‫גיבסנית‪ ,‬לבנדר‪ ,‬לואיזה‪ ,‬פיטוניה‪ ,‬שמיר‪ ,‬מרווה‪,‬‬
‫פטרוזיליה‪ ,‬טרגון‪ ,‬אורגנו‪ ,‬קורנית‪ ,‬בזיליקום‪,‬‬
‫נענע‪ ,‬רוזמרין‪.‬‬
‫כנימות עלה ‪Aphididae -‬‬
‫שאיודו בפוספין בריכוז של ‪ 900 ppm‬ל‪ 24 -‬שעות‬
‫כנימות עלה מתות שנאספו מעלי בזיל‬
‫לאחר טיפול בגז פוספין‪.‬‬
‫‪ 100%‬תמותה של אפיד הפול – ‪Aphis fabae‬‬
‫נגיעות בכנימות עש הטבק‬
‫)‪Bemisia tabaci (Aleyrodidea‬‬
‫‪Bemisia tabaci‬‬
‫נגיעות גבוהה של כל שלבי התפתחות כנימת עש הטבק על עליי המנטה‪.‬‬
‫אחוזי תמותת עש הטבק‪ ,‬כנימות עלה‬
‫ותריפסאים‬
‫‪100.0‬‬
‫‪75.0‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪Bemisia tabaci‬‬
‫‪25.0‬‬
‫עש הטבק‬
‫‪0.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫)‪mortality (%‬‬
‫‪75.0‬‬
‫‪Aphis fabae‬‬
‫אפיד הפול‬
‫‪75.0‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪Thysanoptera‬‬
‫‪25.0‬‬
‫תריפסאים‬
‫‪0.0‬‬
‫‪1200‬‬
‫)‪PH3 (ppm‬‬
‫‪500‬‬
‫תמותה של ‪100 %‬‬
‫‪350‬‬
Lepidoptera – ‫נגיעות בזחלי עש‬
Laphigma spp., Prodenia spp., Geometridae sp. :‫המינים שרגישותם לטיפול נבדקה‬
Autographa (Plusia) gamma
19
.‫נגיעות בזחלי עש על עליי מנטה‬
‫תמותה של זחלי עש ‪ Lepidoptera -‬שאיודו‬
‫בפוספין בריכוז של ‪ 900ppm‬ל‪ 24 -‬שעות‬
‫‪ 100%‬תמותה של זחלי עש שנאספו מעלי מנטה‬
‫אחוזי תמותת זחלי עש ואקריות‬
100.0
75.0
Spider Mites
50.0
25.0
mortality (%)
Lepidoptera
Larvae
‫זחלי עש‬
0.0
100.0
75.0
50.0
Tetranychus urticae
‫אקרית קורים צהובה‬
25.0
0.0
300
1000
‫טווח הטיפול‬
1200
PH3 (ppm)
mortality (%)
‫אחוזי תמותה של זבוב המנהרות‬
Liriomyza sp.
PH3 (ppm)
‫סיכום ההיבטים הביולוגיים של יעילות‬
‫השימוש בגז הפוספין‬
‫הושגה קטילה יעילה של מגוון רחב של מזיקים‬
‫המופיעים במוצרים חקלאיים‪.‬‬
‫טווח הריכוז הנדרש לקטילה יעילה משתנה בין‬
‫הקבוצות השונות‪.‬‬
‫הוכנו פרוטוקולי עבודה לחשיפה של ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫המגוון הגדול של מוצרים ושל מזיקים דורש‬
‫פרוטוקולים ייחודים להרחבת יישום הטכנולוגיה‪.‬‬
‫היבטים‬
‫פיזיקאליים‪ ,‬הנדסיים‬
‫גורמים המשפיעים על קצב ירידת ריכוז‬
‫חומר האיוד בחלל האיוד‬
‫שינויים בטמפרטורה‪.‬‬
‫שינויים בלחץ הברומטרי‪.‬‬
‫ספיגה‬
‫מבנה יחידת האיוד בבית האריזה‬
‫לפרחים אביב‬
‫ריאת אויר‬
‫יחידת הקירור‬
‫חדר האיוד‬
‫שינוי בלחץ של ‪ 1048‬מ"מ עומד מים שווה‬
‫ערך לשינוי ב‪ 3.9 -‬מ‪ 3‬בנפח החדר‬
‫נפח חדר האיוד הוא ‪ 38‬מ‪ 3‬שינוי בלחץ של‬
‫‪ 1048‬מ"מ עומד מים שווה ערך לשינוי ב‪-‬‬
‫כ‪ 10% -‬מנפח החדר‬
‫‪0.4 inch = 136 mm water column‬‬
‫מקטע מברוגרף המראה את השינויים היומיים בלחץ הברומטרי כפי‬
‫שנרשמו במהלך ניסויים על קצב הפסדי גז‬
‫מעקב אחרי השינוי בריכוזי גז הפוספין בבית האריזה‬
‫לפרחים אביב‬
‫‪ 50%‬איבוד גז‬
‫אחוז איבוד גז הפוספין‬
‫שלג (ינואר ‪)2015‬‬
‫שלג (פברואר ‪)2014‬‬
‫שלג (דצמבר ‪)2014‬‬
‫ריכוז גז‬
‫ריכוז גז התחלתי‬
‫ריכוז גז סופי‬
‫הפוספין‪PPM ,‬‬
‫מספר רציף של האיודים‬
‫‪29‬‬
‫איודים מסחריים בבית האריזה‬
‫לפרחים אביב‬
‫חדר איוד מקורר המוצב‬
‫בבית האריזה לפרחים אביב‬
‫מחולל פוספין‬
‫מסחרי‬
‫דגם ‪3D30‬‬
‫ביצוע של איוד מסחרי בבית האריזה‬
‫לפרחים אביב‬
‫חדר האיוד אטום‬
‫המוצר מאויד כשהוא ארוז‬
‫בארגזי קרטון למשלוח‬
‫סיכום ההיבטים‬
‫הפיזיקאליים והנדסיים‬
‫‪ ‬הטכנולוגיה דורשת שימוש בחדר אטום‬
‫המותאם לשינויי לחץ‪.‬‬
‫‪ ‬חדר האיוד חייב לשמש גם כחדר קירור‪.‬‬
‫‪ ‬השגת ריכוז יעד בזמן קצר ובטמפרטורה נמוכה‬
‫דורש שימוש במחולל גז פוספין יעודי‪.‬‬
‫‪ ‬נבנה חדר איוד מתאים ופותח מחולל יעודי‪.‬‬
‫ההיבטים הבטיחותיים‬
‫‪ ‬בזמן הטיפול המחולל משחרר גז ישירות רק לתוך התא האטום‪.‬‬
‫‪ ‬האיוד מבוצע ע"י מדביר מוסמך‪.‬‬
‫‪ ‬המדביר מצויד במסכת גז ובמכשיר לניטור הגז‪.‬‬
‫‪ ‬בזמן ביצוע האיוד החדר נעול ומאובטח ‪.‬‬
‫‪ ‬שחרור הגז מתבצע בארובה חיצונית (ריכוז מותר ‪ppm 0.1‬‬
‫באוויר עד מרחק של ‪ 30‬מ')‪.‬‬
‫‪ ‬הגז ידידותי לסביבה‪ ,‬אינו פוגע באוזון‪.‬‬
‫‪ ‬בדיקת שיירי גז שבוצעו בצמחים שונים הסתכם בריכוזים‬
‫פחותים מ‪.ppm 0.01-‬‬
‫רישוי‬
‫רישוי התכשיר ™‪ MagnaPhos‬בישראל‬
‫‪35‬‬
‫רישוי בארה"ב של התכשיר‬
‫™‪MagnaPhos‬‬
‫עגבנייה‬
‫פלפל‬
‫אפרסמון‬
‫ת"א‬
‫סלרי‬
‫חסה‬
‫מנגו‬
‫לימון‬
‫תפוז‬
‫אבוקדו‬
‫שמיר‬
‫אפרסק‬
‫חציל‬
‫בננה‬
‫ענבים‬
‫‪36‬‬
‫סיכום‬
‫‪.1‬‬
‫פותחה טכנולוגיה יעילה לחיטוי מוצרי צמחים טריים בטמפרטורה‬
‫נמוכה של ‪ 2-15‬מ"צ‪.‬‬
‫הטכנולוגיה דורשת שימוש בחדר אטום ובמחולל גז פוספין יעודי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪ .3‬הושגה קטילה יעילה של מגוון רחב של מזיקים המופיעים במוצרים‬
‫חקלאיים‪.‬‬
‫הוכנו פרוטוקולי עבודה לחשיפה של ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪ .5‬המגוון הגדול של מוצרים ושל מזיקים דורש פרוטוקולים ייחודים‬
‫להרחבת יישום הטכנולוגיה‪.‬‬
‫הטיפול מבוצע על ידי מדביר מוסמך שעבר הכשרה מיוחדת‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪ .7‬הטיפול מבוצע בתנאים בטיחותיים וקפדניים‪.‬‬
‫‪ .8‬הטכנולוגיה פותחה בישראל‪.‬‬
‫תודות‬
‫‪ ‬פרופ' שלמה נברו וחגית נברו מאחסנה ירוקה על פיתוח הטכנולוגיה והחזון‬
‫בקידומה מהשלב הרעיוני ועד ליישום מסחרי‪.‬‬
‫‪ ‬משה פרץ‪ ,‬מנהל בית האריזה אביב על היוזמה לקדם את יישום הטכנולוגיה‪.‬‬
‫‪ ‬רונן עמיחי מנכ"ל חברת ‪ IPM‬הדברת מזיקים אשר ליווה את הפרויקט וצוות‬
‫החברה המיישם את הטכנולוגיה‪.‬‬
‫‪ ‬צוות בית האריזה אביב שליוו את הקמת חדר האטום וסייעו רבות בכל שלבי‬
‫הקמה‪.‬‬
‫‪ ‬עובדי הגנת הצומח של משרד החקלאות שערכו בדיקות קפדניות על הצמחים‬
‫שטופלו‪.‬‬
‫תודה לכם על ההקשבה‬