‫פוסטוקסין ‪ -‬המנה הקטלנית‬
‫‪Detia Degesch GmbH‬‬
‫ד”ר טלעת חזן‬
‫מנכ"ל‬
‫חזן מרכז להדברה בע”מ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫חומרי איוד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫הינם קוטלי מזיקים הפועלים כשהם במצב‬
‫גזי‪ ,‬ומסוגלים לחדור לתוך מוצרים שונים‬
‫בריכוז המספיק לקטילת אותם מזיקים‪.‬‬
‫כך ניתן לאייד מחסנים‪ ,‬מבנים‪ ,‬ממגורות‬
‫קרונות‪ ,‬מכולות‪,‬אניות וכד’ ללא צורך להזיז‬
‫את התכולה שבתוכם‪.‬‬
‫לאחר האיוד הגז מתנדף מתוך המוצרים‬
‫המטופלים‪,‬ולכן אין בפעולה זו הגנה מפני‬
‫נגיעות מחודשת לאחר שהסתיימה‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫גזים‬
‫הגזים מופיעים בשלושה מצבי צבירה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.)1‬מוצק‪.‬‬
‫‪.)2‬נוזל‪.‬‬
‫‪.)3‬גז‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫תהליך האיוד מחולק לשלושה שלבים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.)1‬שלב הכנסת הגז ‪-‬‬
‫נמשך מס’ דקות עד שעות‪.‬‬
‫‪.)2‬שלב החשיפה ‪-‬‬
‫נמשך מס’ שעות עד ימים‪.‬‬
‫‪.)3‬שלב האוורור ‪-‬‬
‫נמשך מס’ שעות עד ימים‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫ריכוז הגז במהלך שלושת השלבים של‬
‫תהליך איוד אופייני‬
‫ריכוז‬
‫הגז‬
‫‪3‬‬
‫זמן‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫אופן פעולת הגזים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪6‬‬
‫הגזים חודרים לגוף החרק בעיקר דרך‬
‫פתחי הנשימה‪,‬לכן יעילות הקטילה תלויה‬
‫בקצב הנשימה‪.‬‬
‫בטמפ’ נוחות לפעילות חרקים ‪ -‬האיוד יעיל‬
‫יותר‪.‬‬
‫בטמפ’ נמוכות (כאשר פעילות החרקים‬
‫יורדת) ‪ -‬יורדת יעילות האיוד‪,‬ויש צורך‬
‫בהגדלת המנה או הארכת משך האיוד‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫תכונות כלליות של חומרי איוד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪7‬‬
‫התנדפות ופיזור הגזים תלויה בגורמים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪.)1‬נקודת רתיחה‪.‬‬
‫‪.)2‬המשקל המולקולרי‪.‬‬
‫‪.)3‬לחץ אדים‪.‬‬
‫ככל שנקודת הרתיחה והמשקל המולקולרי‬
‫עולים ‪ -‬ההתנדפות והפיזור איטיים יותר‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫תכונות כלליות של חומרי איוד‬
‫המשך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪8‬‬
‫ככל שהטמפרטורה יותר גבוהה ‪-‬‬
‫ההתנדפות והפיזור של הגזים מהירים‬
‫יותר‪.‬‬
‫רוב הגזים כבדים מהאוויר ‪ -‬לכן נוטים‬
‫לשקוע‪.‬‬
‫יש צורך בערבול האוויר בכדי להגביר את‬
‫הפיזור וליצור אחידות בריכוז הגז‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫ספיחה וספיגה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪9‬‬
‫פרודות הגז מסוגלות להיספח ולהיספג‬
‫למוצרים וכתוצאה יפחת הריכוז היעיל‬
‫בחלל‪.‬‬
‫ספיחת הגז הינה פעולה חוזרת‪,‬הגז‬
‫משתחרר מהמוצר עם גמר האיוד‪.‬‬
‫ספיגת הגז הנה פעולה שאינה חוזרת ולכן‬
‫עלולה לגרום להיווצרות שאריות רעל‬
‫ופגיעה במוצר‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫במה תלויים הספיחה והספיגה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.)1‬תכונות הגזים‪.‬‬
‫‪.)2‬תכונות המוצרים המטופלים‪.‬‬
‫שטח פנים גדול ‪ -‬ספיחה וספיגה גדולים‪.‬‬
‫שטח פנים קטן ‪ -‬ספיחה וספיגה קטנים‪.‬‬
‫‪.)3‬הטמפרטורה‪.‬‬
‫ככל שטמפ’ גבוהה ‪ -‬ספיחה וספיגה קטנה‬
‫ככל שטמפ’ נמוכה ‪ -‬ספיחה וספיגה גדלה‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫שחרור הגז מתוך המוצרים מותנה‬
‫בגורמים הבאים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬
‫‪.)1‬תכונות הגז‪.‬‬
‫‪.)2‬תכונות המוצרים‪.‬‬
‫‪.)3‬טמפרטורה‪.‬‬
‫לכן כאשר הספיחה והספיגה יהיו קטנים‬
‫יותר ‪ -‬השחרור של הגז יהיה מהיר יותר‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫התלקחות והתפוצצות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪12‬‬
‫לחלק מהגזים תכונות הגורמות להתלקחות‬
‫והתפוצצות בתנאים מסוימים‪.‬תנאים אלו‬
‫עלולים להיווצר‪.)1 :‬הגז דליק‪.‬‬
‫‪.)2‬הוא מצוי בריכוז בתחום ההתלקחות‪.‬‬
‫‪.)3‬קיים גורם התלקחות (ניצוץ‪,‬מקור חום)‪.‬‬
‫ניתן למנוע תופעה זו על ידי ערבוב בגזים לא‬
‫מתלקחים או בפחמן דו – חמצני (‪ )CO2‬וכן‬
‫על ידי שחרור איטי של הגז‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫מינון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪13‬‬
‫מנה ‪ -‬כמות חומר האיוד הניתנת מבוטאת‬
‫בד”כ ביחידת משקל ליחידת נפח ‪-‬‬
‫גרם‪/‬למטר מעוקב‪ ,‬ולעיתים כיחידת משקל‬
‫למשקל ‪ -‬גרם ‪/‬לטון‪.‬‬
‫ריכוז ‪ -‬כמות הגז הקיימת בחלל האוויר‬
‫שבנפח המאויד מבוטאת ביחידת משקל‬
‫ליחידת נפח גרם‪/‬מטר מעוקב‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫מינון ‪ -‬המשך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪14‬‬
‫הריכוז הינו תמיד נמוך מהמנה שניתנה‬
‫בגלל ספיגה ודליפות‪.‬‬
‫לעיתים מבטאים את הריכוז באחוזים‬
‫(‪ ,)%‬זה נעשה בד”כ לשם קביעת תחום‬
‫ההתלקחות‪,‬כמו כן מבטאים את הריכוז‬
‫בחלקי מיליון )‪ (P.P.M‬במדידות לצרכים‬
‫בטיחותיים‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫מכפלת ריכוז בזמן ‪C X T‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪15‬‬
‫במקרים רבים קיים יחס מסוים בין הריכוז‬
‫)‪(CONCENTRATION‬לזמן )‪,(TIME‬‬
‫כך שהמכפלה שלהם היא קבועה‪.‬זה‬
‫מאפשר להגדיל את הריכוז ולצמצם את‬
‫הזמן‪ ,‬או להפך להקטין את הריכוז‬
‫ולהאריך את הזמן‪ ,‬בתנאי שהמכפלה‬
‫תישאר קבועה‪.‬‬
‫אין להשתמש בכלל זה בתנאים קיצוניים‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫פוספין ‪PH3 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ALP + 3 H20‬‬
‫‪AL(OH)3 +PH3‬‬
‫פוספין ‪ PH3‬משווק בצורת טבליות וכדוריות‬
‫מוצקות או בפלטות ובשקיות‪.‬‬
‫אריזות אלה מכילות בתוכן אלומיניום פוספיד‬
‫(‪ ,)ALP‬חשיפת ‪ ALP‬ללחות האוויר משחררת‬
‫את גז הפוספין ‪. PH3‬‬
‫הגז המשתחרר מהווה ‪ 1/3‬ממשקל התרכובת‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫פוספין ‪PH3 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪17‬‬
‫פעולת שחרור הגז מהמוצק הינה איטית‬
‫ומותנת בלחות ובטמפ’‪,‬היא עשויה‬
‫להמשך בין מספר שעות עד ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫הפוספין הינו חומר רעיל ביותר‪.‬‬
‫בעל כושר חדירה טוב והתנדפות מהירה‬
‫מהמוצרים המטופלים‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫פוספין ‪PH3 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪18‬‬
‫הפוספין הנו חומר דליק‪.‬‬
‫ההתלקחות נמנעת על ידי שחרור פחמן דו‬
‫חמצני )‪ (CO2‬מהתרכובת‪,‬וכן על ידי‬
‫שחרור הגז באופן איטי המונע יצירת‬
‫ריכוזי גז בתחום ההתלקחות‪.‬‬
‫לפוספין יש ריח אופייני של קרביד או שום‬
‫המקל על זיהויו‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫פוספין ‪PH3 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪19‬‬
‫הפוספין מגיב עם נחושת ומוצריה והוא‬
‫עלול לפגוע בציוד המכיל מתכות אלה‬
‫כגון‪:‬מכשירי חשמל‪,‬צנרת חשמל‪,‬ציוד‬
‫אלקטרוני וכד'‪.‬‬
‫הפגיעה חזקה יותר בריכוזי גז גבוהים וכן‬
‫בתנאי לחות וטמפ’ גבוהים‪.‬בעת האיוד יש‬
‫למנוע מגע של הגז עם מתכות אלה‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫פוספין ‪PH3 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪20‬‬
‫משקל סגולי ‪ 17%( 1.17 -‬יותר מהאוויר)‪.‬‬
‫סף התלקחות ‪1.79% -‬‬
‫‪P.P.M 17,900‬‬
‫משקל מולקולרי ‪34.04 -‬‬
‫נקודת רתיחה ‪ -‬מינוס ‪ 87.4‬צלזיוס‪.‬‬
‫נקודת קפיאה ‪ -‬מינוס ‪ 133.5‬צלזיוס‪.‬‬
‫‪ 1‬גרם‪/‬מטר קוב של פוספין = ‪P.P.M700‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫פוספין ‪PH3 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ - TLV‬ריכוז הסף ‪ ,‬הריכוז המאפשר‬
‫כניסה מחדש לשטח המאויד‪.‬‬
‫בפוספין ריכוז הסף הוא ‪P.P.M 0.1 - 0.3‬‬
‫כלומר ‪ 0.0004‬גרם‪/‬למטר קוב‪ .‬בתנאים של‬
‫‪ 25‬מעלות צלזיוס ולחץ ברומטרי של ‪760‬‬
‫מ”מ‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫תרומת האדם לעולם החרקים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪22‬‬
‫האדם החל לפני כעשרת אלפים‬
‫שנה‪,‬להניח את היסוד לחקלאות‪.‬‬
‫החקלאות הביאה ליצור עודפי מזון שהיה‬
‫צורך לאחסנם‪.‬‬
‫החקלאות יצרה תנאים מתאימים‬
‫להתרבות עצומה של חרקים המתמחים‬
‫בגידולי האדם‪.‬‬
‫החרקים מכלים היום בין ‪10% - 30%‬‬
‫מהמזון שהאדם מייצר‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫מערכת אקולוגית בצובר גרעינים‬
‫טמפר’‬
‫האויר‬
‫לחות‬
‫האויר‬
‫‪23‬‬
‫מיקרו‪-‬‬
‫פלורה‬
‫אויר‬
‫בין‬
‫גרגרי‬
‫צובר‬
‫גרעינים‬
‫אדי מים‬
‫חרקים‬
‫פסולת‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫הסביבה בה חיים חרקי המחסן‬
‫‪‬‬
‫‪24‬‬
‫גורמים ביולוגיים‪:‬‬
‫הסחורה המאוחסנת‪.‬‬
‫החרקים‪.‬‬
‫פטריות ועבשים‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫הסביבה בה חיים חרקי המחסן‬
‫‪‬‬
‫‪25‬‬
‫גורמים פיזיקליים‪:‬‬
‫טמפרטורה‪.‬‬
‫אדי מים‪.‬‬
‫אוויר בחללים‪.‬‬
‫אבק וחומר זר‪.‬‬
‫מבנה של חלל האחסון‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫השפעת פעילות חרקים על סביבתם‬
‫בחלל האחסון‬
‫עקב פעולת הנשימה של החרקים מתרחשת פעולה‬
‫של נשימה אירובית (הצורכת חמצן)‪,‬שתוצריה הם‬
‫מים‪,‬פחמן דו חמצני ואנרגיה‪.‬‬
‫אנרגיה‪C6H12O6+6O2=6CO2+6H2O+‬‬
‫גורמים אלו מאפשרים לנו לבצע פיקוח עקיף על‬
‫חרקי המחסן על ידי מדידת‪:‬‬
‫‪.)1‬חום (פליטת אנרגיה)‪.‬‬
‫‪.)2‬פחמן דו חמצני ‪.CO2‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫קבוצות מזיקי מחסן‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪27‬‬
‫מזיקים עיקריים או ראשוניים – יכולים‬
‫לחדור לתוך הגרעין‪.‬‬
‫מזיקים משניים – אינם יכולים לחדור לתוך‬
‫הגרעין‪.‬‬
‫טפילים וטורפים‪.‬‬
‫מזהמים מקריים‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫נזקי חרקי המחסן‬
‫‪‬‬
‫‪28‬‬
‫נזק ישיר‪:‬‬
‫אכילת מזון‪.‬‬
‫נוכחות במזון‪.‬‬
‫פגיעה במבנים ואריזות‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫נזקי חרקי מחסן‬
‫‪‬‬
‫‪29‬‬
‫נזק עקיף‪:‬‬
‫נוכחות חרקים‪.‬‬
‫נוכחות חלקי חרקים‪.‬‬
‫התחממות‪.‬‬
‫העברת מחלות‪.‬‬
‫פיזור פטריות ועובש‪.‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫על חרקי המחסן נמנים בעיקר חרקים‬
‫משתי קבוצות‬
‫‪ ‬חיפושיות‪.‬‬
‫‪ ‬עשים‪.‬‬
‫שתי הקבוצות הם חרקים בעלי גלגול מלא‬
‫ביצה – זחל – גולם – בוגר‪.‬‬
‫הביצה והגולם אינם נושמים‪ ,‬הגז חודר דרך‬
‫הקרומים אבל בצורה פחות טובה‪.‬הזחל והבוגר‬
‫נושמים ולכן בשלבים אלה יש יותר קטילה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪15‬‬