סינתזה בין שלושה מאמרים. טל גליקמן
סינתזה בין שלושה מאמרים .טל גליקמן "חברת 'שפה ברורה' שנוסדה בחודש אלול תרמ"ט (ספטמבר ,)9881היא אימו הורתו של 'ועד הלשון'. החברה הציבה לה למטרה 'לשרש מקרב היהודים יושבי ארץ ישראל את לשונות העילגים ,השרגון האשכנזי והספרדי' ,הגורמים לפירוד העם" (לנג .)88 :9111 ,ציטוט זה מבטא את מטרתה של חברת 'שפה ברורה' ,אותה הקים אליעזר בן יהודה בירושלים בשנת .9881חזון החברה היה אפוא להחיות את הלשון העברית בארץ ישראל במטרה לאחד את יושביה האשכנזים והספרדים מבחינה לשונית ,תרבותית ולאומית. בשורות הבאות נטען כי שנת הקמת החברה ,9881 ,היא 'שנת אפס' 1מכיוון שהניחה את היסודות לגיבוש הקולקטיב היהודי סביב השפה העברית .בשנת הקמתה ,החברה נתפסה כשנויה במחלוקת בקרב קבוצות שונות בחברה :בעוד בן-יהודה ותומכיו תפסו שנה זו כעת תחיית שפת האבות ,החכמים האשכנזים בארץ מצאו בכך כחילול שפת הקודש .מחלוקות מעין אלה הציגה הרצוג במאמרה (הרצוג ,)092 :0222 ,לפיו תיקוף שנה דומיננטית יכול לקבל פרשנויות דיפרנציאליות בין קבוצות שונות בחברה .חרף המחלוקות ,עם חלוף הזמן שנה זו הביאה למיסוד השפה העברית כשפת הקולקטיב היהודי ,וכשפתה הרשמית של מדינת ישראל. על-מנת לממש את מטרתה הלאומית החברה קיבלה על עצמה לשכור נשים יודעות עברית ,אשר תלמדנה את הבנות היהודיות ואת הנשים דיבור עברי וכן קריאה וכתיבה .זאת ועוד ,החברה החליטה לייסד 'ועד ספרות' ,בראשו כיהן אליעזר בן-יהודה ( ,)9888-9100שפעל להדפסת ספרי מילים שנצרכו לדיבור היום- יומי .לימים הועד שינה את שמו ל'ועד הלשון העברית' .במסגרת פעולתו ,דאג הועד להכשיר את הלשון העברית לשימוש כלשון מדוברת בכל ענייני החיים :בבית ,בבתי-הספר ,בחיים הציבוריים ,במסחר ובקניין, בחכמות ובמדעים .לשם כך נקבעו נורמות אחידות בעברית ,בדקדוק ,בהגייה ובמינוח .יעילותן של נורמות לשוניות אלה הן שהתאימו את השפה העברית הארכאית להלך המחשבה של אותם הימים. תחילת דרכה של חברת 'שפה ברורה' לא היתה נטולת מהמורות ,שכן תחיית השפה העברית כשפת יום-יום עוררה דעות שונות בקרב קבוצות החברה בארץ .כך למשל בקרב חבורת המשכילים הירושלמית, בראשה בן-יהודה ,הורגשה באותה התקופה הנחיצות לייסוד חברה דוברת עברית בארץ ישראל .היתה בהם התקווה שהלשון העברית תאפיל על מגוון הלשונות והז'רגונים שרווחו בין יהודי ירושלים (יידיש בקרב האשכנזים וג'ודיזמו או לאדינו בקרב הספרדים) .כדי לממש את יוזמתם ,המשכילים זכו לעידוד מצד מספר בתי-ספר בירושלים בהם הותר חינוך הלשון העברית ובאמצעותה. 1 שנה לה היו השפעות רחבות היקף על תהליכים בחברה הישראלית. סינתזה בין שלושה מאמרים .טל גליקמן אולם ,הקושי בו נתקלו המייסדים היה בהשגת תמיכת החכמים הספרדים ושל ראשי העדה האשכנזית .הספרדים לא התנגדו עקרונית להחייאת השפה ואף היו מוכנים לתמוך בה ,אילו הציבו שני תנאים :הראשון הוא שעל החברה להתרחק מכל פעילות פוליטית שעלולה לאיים על ריבונות האימפריה העות'מאנית בארץ ,והשני הוא שנדרשת תמיכתם של האשכנזים במהלך .ראשי החברה 'שפה ברורה' התחייבו בפני הספרדים שפעילותם לא תהיה פוליטית ,אך התקשו להשיג את תמיכת העדה האשכנזית .האשכנזים התנגדו אפוא להלאמת השפה העברית ,מכיוון שמדובר בחילול לשון הקודש והפיכתה לשפת חול .עבורם היה זה מאבק נגד תהליכי החילון וההשכלה ,כאשר במרכז מאבקם נצבה תחיית הלשון העברית המקודשת על-ידי המשכילים הלאומיים .המחלוקת בין הקבוצות החברתיות ביחס למיסוד הלשון עוררה אם-כן פולמוס רב. כפי הנלמד מכך ,חזונה הלאומי של החברה נתקבל בירושלים באופן דיפרנציאלי :מחד גיסא הספרדים בירכו את החייאת השפה והציעו את תמיכתם ,ומאידך גיסא השמרנים האשכנזים גינו את העברית היום-יומית וכינו אותה "שפה ארורה' .בעקבות מחלוקות אלה הצטמצמה פעילותה של חברת 'שפה ברורה': סניפיה בארץ לא האריכו ימים ובן-יהודה לא זכה בחייו לחזות בתקוותו "להפוך את כל אחינו יושבי ארץ ישראל [ ]..כי ידברו כולם עברית" (לנג .)20 :9111 ,בגין קשיי קליטתה החברה אומנם נמוגה ,אך ה'ועד ללשון העברית' אותו הקימה זכה להכרה מחודשת בשנת .9121עם קום המדינה בן-גוריון הציע להפוך את הועד ל'אקדמיה ללשון העברית'. לסיכום ,חברת 'שפה ברורה' החלה את דרכה מתוך חברה רב-לשונית בארץ ישראל ,והניחה את אבן הפינה ליצירת שיח ישראלי באמצעות הלשון העברית .אף שראשית דרכה היתה שנויה במחלוקת ,החברה אפשרה חינוך בעברית וסללה את הדרך לגיבוש הקולקטיב היהודי סביב השפה .השפעתה לטווח הארוך היא שתרמה ליצירת מכנה משותף בין קבוצות שונות בחברה :המשכילים ,החכמים הספרדים וראשי העדה האשכנזית; אשר החלו לחלוק שיח בשפה אחת ומשותפת. ניתן להשוות הנחה זו לנכתב בספר "תרפ"ט" (כהן ,)929 :0291 ,בו גרס כהן כי ישנו קשר סיבתי מובהק בין מאורעות תרפ"ט לבין עיצוב האתוס הציוני .בדומה למהלך המתודולוגי שערך ,אנו נטען כי יש קשר סיבתו בין החייאת השפה העברית לבין גיבוש הקולקטיב היהודי בארץ ישראל .מתוך נקודת המוצא ששפה מגלמת תרבות ,נלמד כי יצירת שפה לאומית הביאה ליצירת זהות לאומית ותרבותית בארץ ישראל. זהות זו היא שתרמה לגיבוש סולידריות ישראלית ולימים להקמת המדינה .הואיל וכך ,שנת הקמתה של החברה ,9881 ,ראויה להיחשב כ'שנת אפס'. סינתזה בין שלושה מאמרים .טל גליקמן ביבליוגרפיה הרצוג ,חנה'" .0222 .כל שנה יכולה להיחשב כשנה הראשונה' :הסדרי זמן וזהות בויכוח על שנות החמישים" .תיאוריה וביקורת(.021-098 :)92 כהן ,הלל .0291 .תרפ"ט-שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי ,ירושלים ,כתר ,עמ' .00-928 לנג ,יוסף'" .9111 .שפה ברורה' – לבירור ייסודה והתפתחותה" .קתדרה (.82-21 :)88
© Copyright 2024