‫ה”שבתריס”‪ ,‬פטנט חדש המאפשר הפעלת התריס החשמלי באופן ידני בעת הצורך בשבת בהתאם‬ ‫לאישורים של הרבנים הראשיים לישראל שליט”א וגדולי הפוסקים כגון‪ :‬הרה”ג דוב ליאור שליט”א‬ ‫הרב הראשי קריית ארבע וראש ישיבת חברון‪ .‬וכן הרה”ג ד”ררצון ערוסי שליט”א רב ראשי קריית אונו‬ ‫והרה”ג שלמה מחפוד שליט”א‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫מיתקן ה”שבתריס” הוצג והודגם בפני כל הרבנים הנ”ל נבדק בפרוטרוט ולעומק ואושר בהתאם‪.‬‬ ‫הרבנים זיהו את היתרונות בשיפור הביטחון והבטיחות ש”שבתריס” נותן‪ ,‬כידוע עד עתה הפעלת‬ ‫התריסים החשמליים בבתים דתיים נעשה ע”י שעון שבת‪ ,‬שעם הזמן התגלה כלא בטיחותי ובטחוני‪.‬‬ ‫ולכן עדיף להשתמש ב”שבתריס” כתחליף לשעון השבת מהסיבות המתוארות להלן‪:‬‬ ‫• היו מקרים ששעון השבת הוריד את התריס בזמן המתוכנן‪ .‬תינוק שהיה במקרה תחתיו ללא‬ ‫השגחה נמחץ והובל במצב קשה מאוד לבית החולים‬ ‫• כמו‪-‬כן לא אחת קורה שהתריס יורד על כיסא או רהיט וגורם נזק כבד לתריס‪.‬‬ ‫• קורה ששוכחים להעביר את בורר השעון למצב חול ואז התריס נפתח מאיליו גם ביום חול‪.‬‬ ‫• הגנבים הבינו כי ברוב הבתים הדתיים זמני שעון השבת להפעלת התריס חוזרים על עצמם בכל‬ ‫שבת‪ .‬קרה שבשבת‪ ,‬במבוא ביתר התריס עלה לפני שהתעוררו בני הבית הגנבים נכנסו בנחת‪ ,‬לקחו‬ ‫את מפתח הרכב ונמלטו‪ .‬מזלם שזה היה אך רכוש‪.‬‬ ‫• לעיתים יש הפסקות חשמל‪ .‬ואז יש צורך בכיוון השעון מחדש‪ .‬בנוסף לשינויי קיץ חורף‪.‬‬ ‫• התריסים בשל גודלם ומשקלם משמשים כקיר להגנה על הרכוש והנפש מפני פורצים וחורשי רע‬ ‫• ומבחינה בריאותית יש מקרים שאפילו הם רחוקים‪ ,‬כגון‪ :‬דליפת גז‪ ,‬עשן‪ ,‬חולים הזקוקים לנשימת‬ ‫אויר צח‪ ,‬כל שנייה חשובה ועלולה להיות גורלית‪ .‬ה”שבתריס” נועד גם למצבים אלו‪.‬‬ ‫‪www.halevisys.co.il‬‬ ‫נאו"ת דש"א‬ ‫ראש השנה‬ ‫נופש‪ ,‬אירוח ותרבות‪ ,‬ארגון שבתון עיון ושבת חתן‬ ‫בית ההארחה המפואר‬ ‫בית וגן ירושלים‬ ‫סוכות‬ ‫הרשמה‬ ‫מוקדמת‬ ‫בית ההארחה המפואר‬ ‫בית וגן ירושלים‬ ‫כט' אלול תשע"ה ‪ -‬ב' תשרי תשע"ו (‪)13-15/9/15‬‬ ‫אירוח כיד המלך • שני מנינים • בעלי תפילה‬ ‫ותקיעה מקצועיים • כשרות מהדרין • שיעורים‬ ‫והרצאות • אירוח בבנין א' למקדימים‬ ‫יד' תשרי ‪ -‬טז' תשרי תשע"ו (‪)27-29/9/15‬‬ ‫שני לילות ראשונים • שני מנינים • אירוח כיד המלך • סוכה‬ ‫פרטית לקבוצתנו • שעורים והרצאות • כשרות למהדרין •‬ ‫אירוח בבנין א' למקדימים • אפשרות ללילה אחד‪.‬‬ ‫אפשרות לאירוח במלון כינר במחיר מבצע‬ ‫אפשרות לאירוח במלון כינר במחיר מבצע‬ ‫מתגבשת קבוצה לחו”ל (מוסקבה ‪ +‬פטרסבורג) לתאריך ‪( 30/7/2015‬לשבוע) במחיר מיוחד‪.‬‬ ‫לפרטים והרשמה‪ :‬שמעון נייד‪ | 052-3611441 :‬פקס‪08-9268663 :‬‬ ‫מטיילים ונהנים עם אסיה טרוול‬ ‫מיטב המדריכים | מסלולים יחודיים | קבוצות קטנות‬ ‫‪2‬‬ ‫מקומות‬ ‫אחרונים‬ ‫מובטח‬ ‫סרי לנקה‬ ‫הרי הרוקיס הקנדיים‬ ‫יערות‪ ,‬אגמים‪ ,‬קרחונים‪,‬‬ ‫האי הקסום‬ ‫מפלים‬ ‫באוקיינוס ההודי‬ ‫‪ 9‬ימים | ‪26.8‬‬ ‫‪ 11‬יום | ‪6.12 ,8.11 ,18.10‬‬ ‫מונגוליה‬ ‫טבע ומפלים‬ ‫היסטוריה ומוזאונים‬ ‫‪ 13‬יום | ‪1.8‬‬ ‫בהרשמה‬ ‫מובטח‬ ‫גאורגיה וארמניה‬ ‫כולל הקווקז הגבוה‬ ‫‪ 12/8‬יום‬ ‫‪16.8 ,9.8‬‬ ‫קירגיסטן‬ ‫טיול ג'יפים‬ ‫כולל ‪ 2‬אגמים‬ ‫‪ 11‬יום | ‪16.8‬‬ ‫שבתון‬ ‫שבתון‬ ‫מובטח‬ ‫סוצ'י‬ ‫טבעת הזהב של‬ ‫אבחזיה‬ ‫‪ 8‬ימים | ‪11.8‬‬ ‫אוזבקיסטן‬ ‫ליבה של דרך המשי‬ ‫‪ 9/7‬ימים‬ ‫‪21.10 ,7.10 ,2.9‬‬ ‫מובטח‬ ‫מקומות‬ ‫אחרונים‬ ‫מוסקבה‬ ‫וסנט פטרבורג‬ ‫לילות לבנים‬ ‫‪ 8‬ימים | ‪26.8‬‬ ‫סין הקלאסית‬ ‫כולל הונג קונג ומקאו‬ ‫‪ 16‬יום‬ ‫‪12.10 ,3.8‬‬ ‫טל' ‪www.asiatravel.co.il 03-5256677‬‬ ‫כתובתנו‪ :‬אידלסון ‪ 7‬תל אביב ‪[email protected]‬‬ ‫מרוקו‬ ‫בהרשמה‬ ‫טיול אל ערי המלוכה‬ ‫ומדבר סהרה‬ ‫‪ 11‬יום | ‪15.11 ,25.10‬‬ ‫חפשו אותנו‬ ‫בפייסבוק‬ ‫ערב שבת קודש‬ ‫בס"ד‬ ‫עלון‬ ‫דו שבועי‬ ‫פרשת‪ :‬דברים ‪ -‬ואתחנן‬ ‫ח’ באב ה’תשע”ה‬ ‫עלון מס' ‪)1145( 21‬‬ ‫(‪)24.07.2015‬‬ ‫יוצא לאור ע"י העמותה להשרשת ערכים יהודיים לאומיים‬ ‫(שנה עשרים ותשע)‬ ‫מועדי השבת דברים‪ ,‬שבת חזון‬ ‫אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל‬ ‫פרשת דברים נפתחת במילים‪“ :‬אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל” (א’‪ ,‬א’)‪ .‬האור‬ ‫החיים הקדוש כותב שכלל נקוט בידינו שכל אימת שנאמר “אלה” בא הכתוב למעט‪ .‬ויש‬ ‫להבין מה ביקשה כאן התורה למעט באומרה “אלא הדברים”? עוד יש להבין כיצד קטרג‬ ‫משה רבינו על כלל ישראל וחזר ומנה בהרחבה את כל חטאיהם‪ ,‬כאשר בעבר רק המליץ‬ ‫יושר וחיפש זכויות עליהם?‬ ‫מבאר הגאון רבי שלמה קלוגר זי”ע על פי דברי חז”ל על הפסוק (משלי כ”ח‪ ,‬ג’) “מוכיח אדם‬ ‫אחרי חן ימצא”‪ .‬אמר רבי יהודה ב”ר סימון מהו ‘אחרי’? אמר הקב”ה‪ :‬כביכול משה הוכיחני‬ ‫אחר ישראל והוכיח לישראל אחרי‪ .‬לישראל אמר‪‘ :‬אתם חטאתם’‪ ,‬להקב”ה אמר‪‘ :‬למה ה’‬ ‫יחרה אפך בעמך’”‪ .‬נמצא שכל מה שהוכיח משה את ישראל והזכיר חטאיהם היה זה רק‬ ‫כשדיבר אליהם‪ ,‬אך כשדיבר לפני הקב”ה הגן עליהם והפך בזכותם‪.‬‬ ‫על פי זה הסביר שדברי התוכחה הללו נאמרו רק “אל כל ישראל” ‪ -‬בפניהם של ישראל בלבד‬ ‫ולא בפני הקב”ה‪ .‬ולכן הדגיש הכתוב באמירת “אלה” למעט ולומר שדברי התוכחה הללו‬ ‫נאמרו רק לישראל ולא בפני הקב”ה‪ .‬אולם אצל הקב”ה המשיך משה רבינו כל העת לחפש‬ ‫זכויות עליהם‪.‬‬ ‫בשבת זו אנו מפטירין בדברי תוכחתו של ישעיהו הנביא המכיל מילים קשות על עם ישראל‪.‬‬ ‫“הוי גוי חוטא עם כבד עוון‪ ,‬זרע מרעים‪ ,‬בנים משחיתים עזבו את ה’‪ ”...‬ישעיהו הנביא מקטרג‬ ‫ומוכיח את שעזבו את תורת ישראל במילים קשות‪.‬‬ ‫בהמשך נבואתו נתבע ישעיהו הנביא על דיבוריו נגד עם ישראל ואף נענש על כך קשות‪.‬‬ ‫בפרק ו’ אמר‪“ :‬אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתיים אנוכי ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי‬ ‫יושב‪ .‬בעבור כינוי עם ישראל כעם טמא שפתיים נענש ישעיהו הנביא כנאמר‪“ :‬ויעף אלי‬ ‫אחד מהשרפים ובידו רצפה‪ ... ,‬ויאמר‪ ,‬הנה נגע זה על שפתיך וסר עוונך וחטאתך תכופר”‪.‬‬ ‫אותה “רצפה” לא הייתה אלא גחלת שבה נענש ישעיהו על התבטאותו‪ .‬רש”י מפרש על‬ ‫אתר‪“ :‬נאמר בישעיהו ובאליהו‪ ...‬מפני שאמרו דלטוריא על ישראל‪ ,‬זה קראם‪“ :‬עם טמא‬ ‫שפתים” וזה אמר‪“ :‬כי עזבו בריתך” אמר הקב”ה למלאך‪ ,‬רצוץ פה שאמר דלטוריא על בני”‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬אם תפקידו של ישעיהו להוכיח את ישראל‪ ,‬כמו שאכן בנבואותיו אומר דברים‬ ‫קשים שבעתיים שחלקם נקראים על ידינו בהפטרת שבת ‪ -‬חזון‪ ,‬מדוע נענש דווקא שעה‬ ‫שכינה את עם ישראל כעם טמא שפתיים‪ ,‬הרי זו חובתו ותפקידו? ואם אסור לו לומר מילים‬ ‫קשות על ישראל מדוע לא נענש מיד כשאמר את חזונו הנקרא בהפטרת השבוע?‬ ‫הגאון רבי אלחנן וסרמן הי”ד פירש שדבריו הקשים של ישעיהו הפזורים בעשרות פרקי‬ ‫הספר‪ ,‬נאמרו כחלק מתוכחה ומוסר שנאמרו לעם ישראל‪ .‬בכגון דא‪ ,‬אין להשתמש ברמיזות‬ ‫ובניסוחים מעורפלים‪ ,‬אדרבה יש לומר דברים ברורים ונוקבים‪ ,‬כדי שהדברים יפעלו את‬ ‫פעולתם הרצויה‪ .‬לא כן מה שנאמר “ובתוך עם טמא שפתים אנוכי יושב”‪ .‬מילים אלו נאמרו‬ ‫כתשובה ותגובה של הנביא לפני הקב”ה‪ .‬כאן היה עליו להיזהר בלשונו ולא לדבר על בני‬ ‫ישראל בסגנון שיש בו מהגנות‪ .‬אדרבה בפני הקב”ה עליו להמליץ יושר ולדבר בשבחי עם‬ ‫ישראל ולמצוא זכות אצלם‪.‬‬ ‫עלינו להוכיח את עצמינו ולתקן את מעשינו‪ .‬אולם לפני הקב”ה להמליץ יושר על עם ישראל‬ ‫ולמצוא נקודות זכות‪ ,‬על מנת שלא יטוש ה’ עמו ונחלתו לא יעזוב‪.‬‬ ‫יה”ר שימים אלו יהפכו לששון ולשמחה ונסו יגון ואנחה‪.‬‬ ‫‬ ‫הרב שמואל רבינוביץ‪ ,‬רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים‬ ‫העלון מוקדש לזכר ולע”נ‬ ‫העלון מוקדש לזכר ולע”נ‬ ‫ז”ל‪,‬‬ ‫ר’‬ ‫בן האדמו”ר חנוך העניך דב זילברפרב זצ”ל‪,‬‬ ‫נלב”ע ב‪-‬י”ב באב תש”ע‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך!‬ ‫ע”ה‬ ‫בת ר’ שמעון שו”ב ז”ל‪,‬‬ ‫נפטרה ב‪-‬י”ג באב תשנ”ו‪.‬‬ ‫יהי זכרה ברוך!‬ ‫שלום זילברפרב‬ ‫גיטה גרינברג‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫ת"א‬ ‫חיפה‬ ‫ב"ש‬ ‫אילת‬ ‫ער"ש‬ ‫‪19.06‬‬ ‫‪19.21‬‬ ‫‪19.14‬‬ ‫‪19.23‬‬ ‫‪19.16‬‬ ‫מוצ"ש‬ ‫‪20.22‬‬ ‫‪20.24‬‬ ‫‪20.25‬‬ ‫‪20.23‬‬ ‫‪20.21‬‬ ‫זמני היום והלימודים היומים‪:‬‬ ‫משבת דברים ‪ -‬יום ו'‬ ‫עלות השחר‬ ‫זמן הנחת תפילין‬ ‫הנץ החמה (מישור)‬ ‫הנץ החמה (הנראה)‬ ‫ס"ז ק"ש מג"א‬ ‫חצות היום‬ ‫מנחה גדולה‬ ‫שקיעת החמה‬ ‫צאת הכוכבים ב'‬ ‫(אופק ת"א)‬ ‫‪4.05‬‬ ‫‪5.02‬‬ ‫‪5.52‬‬ ‫‪5.55‬‬ ‫‪8.26‬‬ ‫‪12.47‬‬ ‫‪13.23‬‬ ‫‪19.43‬‬ ‫‪20.33‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫‪4.11‬‬ ‫‪5.06‬‬ ‫‪5.56‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪8.29‬‬ ‫‪12.47‬‬ ‫‪13.22‬‬ ‫‪19.39‬‬ ‫‪20.29‬‬ ‫דף יומי‪ :‬נדרים סב ‪ -‬סח‬ ‫מועדי השבת ואתחנן‪ ,‬שבת נחמו‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫ת"א‬ ‫חיפה‬ ‫ב"ש‬ ‫אילת‬ ‫ער"ש‬ ‫‪19.01‬‬ ‫‪19.17‬‬ ‫‪19.09‬‬ ‫‪19.18‬‬ ‫‪19.11‬‬ ‫מוצ"ש‬ ‫‪20.16‬‬ ‫‪20.19‬‬ ‫‪20.20‬‬ ‫‪20.17‬‬ ‫‪20.15‬‬ ‫זמני היום והלימודים היומים‪:‬‬ ‫משבת ואתחנן ‪ -‬יום ו'‬ ‫עלות השחר‬ ‫זמן הנחת תפילין‬ ‫הנץ החמה (מישור)‬ ‫הנץ החמה (הנראה)‬ ‫ס"ז ק"ש מג"א‬ ‫חצות היום‬ ‫מנחה גדולה‬ ‫שקיעת החמה‬ ‫צאת הכוכבים ב'‬ ‫(אופק ת"א)‬ ‫‪4.12‬‬ ‫‪5.06‬‬ ‫‪5.56‬‬ ‫‪6.01‬‬ ‫‪8.29‬‬ ‫‪12.47‬‬ ‫‪13.22‬‬ ‫‪19.38‬‬ ‫‪20.28‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫‪4.18‬‬ ‫‪5.10‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪6.05‬‬ ‫‪8.32‬‬ ‫‪12.47‬‬ ‫‪13.21‬‬ ‫‪19.33‬‬ ‫‪20.23‬‬ ‫דף יומי‪ :‬נדרים סט ‪ -‬עה‬ ‫לזמנים נוספים בכל הארץ שלח את המילה‬ ‫"זמן" ובקשתך למספר ‪.1315‬‬ ‫לדוגמא‪" :‬זמן שקיעה מחר בטבריה"‬ ‫את העלון ניתן למצוא באתר‬ ‫‪www.yeshiva.org.il‬‬ ‫וגם באתר מורשת בקטגוריית עלוני שבת‬ ‫ב"מידע יהודי" ‪www.moreshet.co.il‬‬ ‫יו"ר העמותה והעורך עו"ד שמואל כהן‬ ‫כתובת‪ :‬רח' בלוך ‪ ,3‬ת"א‬ ‫טל‪ ,03-5234063 :‬פקס‪03-5234054 :‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫עיצוב‪ :‬חגואל שפיצברג ‪054-6695400‬‬ ‫העלון מוקדש לזכר ולע”נ‬ ‫שרה פקראר‬ ‫ז”ל‪,‬‬ ‫נפטרה ב‪-‬י”ג באב תשע”ד‪.‬‬ ‫יהי זכרה ברוך!‬ ‫דיני השבוע ומנהגיו‬ ‫שבת חזון פרשת דברים‬ ‫ההפטרה‪“ :‬חזון ישעיהו” (ישעיהו א‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫אומרים אב הרחמים‪ .‬במנחה אין אומרים “צדקתך” ופרקי אבות‪.‬‬ ‫תחילת הצום יום שבת‪ :‬י‪-‬ם‪ ,19:45 :‬ת”א ‪ ,19:43‬חיפה ‪,19:46‬‬ ‫ב”ש ‪ ,19:44‬אילת ‪.19:37‬‬ ‫סיום הצום‪ :‬י‪-‬ם‪, 20:10 :‬ת”א ‪ ,20:12‬חיפה ‪ ,20:13‬ב”ש ‪,20:10‬‬ ‫אילת ‪.20:06‬‬ ‫תשעה באב‬ ‫צום תשעה באב נמשך משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים‬ ‫למחרת‪ ,‬כ‪ 25-‬שעות‪.‬‬ ‫תשעה באב‪ ,‬הוא יום תענית‪ ,‬המציין את חורבן שני בתי המקדש‪:‬‬ ‫בית המקדש הראשון בשנת ‪ 586‬לפנה”ס בידי נבוכדנצר השני‬ ‫מלך בבל‪ ,‬ובית המקדש השני בשנת ‪ 70‬בידי המצביא הרומאי‬ ‫טיטוס (שמונה ‪ 9‬שנים לאחר מכן לקיסר רומא)‪ .‬כמו כן‪ ,‬גירוש‬ ‫יהודי ספרד החל ביום זה בשנת ‪.1492‬‬ ‫בתשעה באב חלים חמישה סוגי איסורים‪ :‬אסור לאכול ולשתות‪,‬‬ ‫לקיים יחסי אישות‪ ,‬להתרחץ רחיצה של הנאה‪ ,‬לסוך את הגוף‬ ‫בשמן ולנעול “סנדל”‪ ,‬כלומר‪ ,‬נעל העשויה מעור‪ .‬המחמירים‬ ‫נוהגים לישון בלילה על מזרן המונח הרצפה ולא לשבת על‬ ‫כסאות עד חצות היום‪ .‬נוהגים גם שלא ללמוד תורה‪ ,‬משום‬ ‫שלימודה משמח‪ ,‬למעט קטעים מסוימים העוסקים בקינות‬ ‫ובחורבן הבית‪.‬‬ ‫שבת חזון ותשעה באב‬ ‫אף שערב תשעה באב חל בשבת‪ ,‬נוהגים בתפילות שבת‬ ‫ובסעודותיה כבכל שבת‪ ,‬שאין אבלות בפרהסיא בשבת‪ .‬מסיבה‬ ‫זו היו שערערו על מנהג קהילות‪ ,‬שנהגו לשיר ‘לכה דודי’ בלחן‬ ‫של ‘אלי ציון ועריה’‪ .‬הנוהגים כן אף אינם משנים בקריאת התורה‬ ‫בפסוק ‘איכה אשא לבדי’ (דברים א‪ ,‬יב) לטעמי מגילת איכה‪.‬‬ ‫בשחרית אומרים האשכנזים ‘אב הרחמים’‪ .‬מקדימים להתפלל‬ ‫תפילת מנחה‪ ,‬כדי שתהא שהות לסיים את סעודה שלישית לפני‬ ‫שקיעת החמה‪ .‬אין אומרים ‘צדקתך’‪ ,‬ואין אומרים פרקי אבות‪.‬‬ ‫הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת‬ ‫הדברים הובאו ע”י הרב דוד אברהם ספקטור ז“ ל‪ ,‬שהיה רב שכ ונת‬ ‫גבעת שרת‪ ,‬בית שמש‪ ,‬ב”ענג שבת‪ ,‬פרשת דברים תשע“ב‬ ‫‪ .1‬בשבת חזון לובשים בגדי שבת (משנה ברורה תקנא‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫‪ .2‬אין אומרים ‘צדקתך’ במנחה (שולחן ערוך תקנט‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫‪ .3‬סעודה שלישית אוכלים כמו בשבת רגילה (שולחן ערוך תקנב‪,‬‬ ‫י) עם אורחים (משנה ברורה שם ס”ק כג כבכור שור) ועם זמירות‬ ‫(אגרות משה אור החיים ח”ד‪ ,‬קיב) ואפשר לאכול יותר מרגיל‪,‬‬ ‫כדי להקל על הצום (שמירת שבת כהלכתה כח‪ ,‬עז)‪.‬‬ ‫‪ .4‬יש לסיים הסעודה השלישית לפני השקיעה (משנה ברורה‬ ‫תקנב‪ ,‬ס”ק כד)‪.‬‬ ‫‪ .5‬מותר כל השבת ללמוד תורה כרגיל (משנה ברורה תקנג‪ ,‬י’)‪.‬‬ ‫אין מכינים משבת לתשעה באב‪ ,‬גם לא את ספרי הקינות‪.‬‬ ‫‪ .6‬בצאת השבת‪ ,‬יאמר כל אחד ואחת בבית‪“ :‬ברוך המבדיל בין‬ ‫קודש לחול” בלבד‪ ,‬בלי שם ומלכות‪ .‬וטוב להדליק נר הבדלה‬ ‫בבית ולברך לכל בני הבית‪“ :‬ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם‬ ‫בורא מאורי האש” (שנברא במוצאי שבת)‪.‬‬ ‫‪ .7‬ויחלוץ נעלי עור וינעל נעליים בלי עור ויחליף מבגדי שבת‬ ‫לבגדי חול (שש”כ כח‪ ,‬עז והערה קעט כש”ץ ברמ”א תקנג‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫‪ .8‬לכן נוהגים להתחיל תפילת ערבית באיחור מה‪ ,‬כדי שהציבור‬ ‫יספיק בביתו‪ ,‬לאחר צאת השבת‪ ,‬להתכונן‪ ,‬כנ”ל לצום ולקינות‪.‬‬ ‫‪ .9‬לפני תפילת ערבית מסירים את הפרוכת מארון הקודש (רמ”א‬ ‫תקנט‪ ,‬ב)‪ .‬בתפילת שמונה עשרה במוצאי שבת יאמר “אתה‬ ‫חוננתנו” (רמ”א תקנט‪ ,‬א‪ .‬משנה ברורה תקנו ס”ק ב)‪ .‬אם לא‬ ‫אמרו אינו חוזר‪ ,‬אלא אומר אחרי התפילה ‘ברוך המבדיל בין‬ ‫קודש לחול’‪.‬‬ ‫‪ .10‬לפני קריאת איכה ידליק הש”ץ נר בבית‪-‬הכנסת ויאמר “ברוך‬ ‫מאורי האש” (שולחן ערוך תקנו‪,‬א) ואפשר שאחד יברך לכולם‪.‬‬ ‫‪ .11‬אחרי קריאת המגילה אומרים סדר קינות ומוסיפים את‬ ‫הקינה המיוחדת למוצאי שבת‪ .‬אחרי הקינות אומרים ‘ואתה‬ ‫קדוש’ ואין אומרים ‘ויהי נועם’ (שולחן ערוך תקנט‪ ,‬ב)‪ .‬בעדות‬ ‫המזרח ש”ץ אומר קדיש שלם‪ ,‬ולאשכנזים אומרו בלי ‘תתקבל’‪.‬‬ ‫ואין אומרים ‘ויתן לך’‪.‬‬ ‫‪ .12‬יש הנוהגים בבתי‪-‬כנסת‪ ,‬במוצאי תשעה באב‪ ,‬אחרי תפילת‬ ‫ערבית‪ ,‬שהש”ץ עושה הבדלה ושוברים שם את הצום בשתיה‬ ‫וכיבוד קל (באר היטב תכו‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫‪ .13‬אחר‪-‬כך אומרים ‘קידוש לבנה’ ושירת “טובים מאורות”‪.‬‬ ‫‪ .14‬ביום ראשון בערב‪ ,‬כיון שלא הבדילו על הכוס במוצאי שבת‬ ‫בגלל הצום‪ ,‬מבדילים במוצאי תשעה באב‪ .‬יעשה הבדלה (משנה‬ ‫ברורה תקנו) על כוס יין (או מיץ ענבים) בלבד (בלי בשמים ונר)‬ ‫בלי פסוקים “הנה א‪-‬ל ישועתי‪”...‬‬ ‫‪ .15‬אסור לאכול ולשתות (חוץ ממים) לפני עשיית הבדלה (שולחן‬ ‫ערוך רצט‪ ,‬א) במוצאי תשעה באב‪ .‬לכן אשה שנמצאת בבית‬ ‫ואין מי שיעשה לה הבדלה‪ ,‬וקשה לה אחרי התענית להמתין עד‬ ‫שישובו מבית‪-‬הכנסת‪ ,‬היא תעשה בעצמה הבדלה על כוס (יין או‬ ‫מיץ ענבים) וגם תשתה מהכוס (משנה ברורה סימן רצו ס”ק לה)‬ ‫ואז יכולה לשתות ולאכול כרגיל‪.‬‬ ‫התפילות בתשעה באב‬ ‫בעדות המזרח מכריזים‪ :‬בערב תשעה באב‪“ :‬שנה זו ‪ -‬שנת כך‬ ‫וכך לחורבן הבית השני” ‪ -‬השנה היא‪ :‬אלף תשע מאות ארבעים‬ ‫וחמש שנה לחורבן הבית‪.‬‬ ‫בשחרית נוטלים ידים רק עד קשרי האצבעות‪ .‬אסור לרחוץ‬ ‫הפנים‪ ,‬אבל מעביר אצבעות רטובות על העיניים לנקותם‪ .‬אין‬ ‫מתעטפים בטלית ואין מניחים בתפילין (ובעדות המזרח יש‬ ‫נוהגים להתפלל בטלית ובתפילין וחולצים אותן לפני הקינות)‪.‬‬ ‫בעדות המזרח יש אומרים שירת האזינו במקום שירת הים‪ ,‬גם‬ ‫היחיד אומר ‘עננו’ ב’שומע תפילה’ ויש אומרים גם ‘נחם’‪ ,‬ויש‬ ‫שרק ש”ץ אומרו‪ ,‬אבל לאשכנזים אין היחיד אומר ‘עננו’ ואין‬ ‫אומרים ‘נחם’‪ .‬בחזרת התפילה קובע ש”ץ ‘עננו’ ברכה לעצמה‬ ‫בין ‘גואל ישראל’ ל’רפאנו’‪ .‬בקהילות אשכנז הכהנים אינם עולים‬ ‫לדוכן‪ .‬אין אומרים ‘אבינו מלכנו’ ואין אומרים תחנון‪.‬‬ ‫אחרי חזרת התפילה אומרים חצי קדיש‪.‬‬ ‫בעדות המזרח אומרים את הקינות ואחר כך קוראים בתורה‬ ‫וגומרים התפילה כסדרה‪ .‬האשכנזים קוראים בתורה ואחר כך‬ ‫אומרים קינות ומסיימים סדר התפילה‪.‬‬ ‫קריאת התורה שחרית‪ :‬שלשה קרואים בפרשת ואתחנן‪“ :‬כי‬ ‫תוליד בנים”‪ .‬שלישי מפטיר בירמיהו ח‪ ,‬א‪“ :‬אסוף אסיפם”‬ ‫ברכות ההפטרה מסיים ב”מגן דוד‪.‬‬ ‫אם יש ברית מילה מלין אחר הקינות‪ .‬ונותנים הכוס לשתות לקטן‪.‬‬ ‫אין אומרים ‘למנצח’‪ .‬ב”ובא לציון’ מדלגים האשכנזים על הפסוק‬ ‫‘ואני זאת בריתי’‪ ,‬ואילו הספרדים מתחילים ‘ואתה קדוש’‪.‬‬ ‫לספרדים אומר ש”ץ קדיש שלם‪ ,‬ולאשכנזים אומרו בלי ‘תתקבל’‪.‬‬ ‫האשכנזים אין אומרים שיר של יום ו’אין כאלקינו’ בשחרית‪.‬‬ ‫תפילת מנחה‬ ‫לתפילת מנחה מתעטפים בטלית ומניחים תפילין‪ .‬אין קוראים‬ ‫בהם פרשיות של שמע‪ ,‬שהרי זה כקורא בתורה (משנה ברורה)‪.‬‬ ‫קריאת התורה במנחה‪“ :‬ויחל”‪ .‬האשכנזים מפטירים כבכל תענית‬ ‫ציבור‪ :‬בישעיהו ‘דרשו’‪ ,‬ואילו הספרדים מפטירים ‘שובה’ (בסוף‬ ‫הושע) ו’מי א‪-‬ל כמוך’ (בסוף מיכה)‪.‬‬ ‫בשמונה‪-‬עשרה אומרים ‘נחם’ ב’בונה ירושלים’ ואף היחיד אומר‬ ‫‘עננו’ בשומע תפילה‪ ,‬וש”ץ קובעה ברכה לעצמה בין ‘גואל ישראל’‬ ‫ל’רפאנו’‪ .‬שכח לומר ‘עננו’ אומרו לפני ‘יהיו לרצון’‪ .‬שכח לומר‬ ‫‘נחם’ אומרו לפני ‘ותחזינה’ או לפני ‘ועל כולם’ או לפני ‘אלקי‪,‬‬ ‫נצור’‪ .‬ואם לא אמרם כלל‪ ,‬אינו חוזר‪ .‬הכהנים נושאים כפיים‪ .‬אין‬ ‫אומרים ‘אבינו מלכנו’ ולא תחנון‪ .‬האשכנזים משלימים שיר של‬ ‫יום ו’אין כאלוקינו’‪ ,‬שלא אמרום בשחרית‪.‬‬ ‫שבת נחמו פרשת ואתחנן‬ ‫ההפטרה‪“ :‬נחמו נחמו עמי” (ישעיהו מ‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫במנחה פרקי אבות‪ :‬פרק ד’‬ ‫יום שישי ‪ -‬ט”ו באב‬ ‫אין אומרים תחנון‪ ,‬גם לא במנחה שלפניו (יום חמישי) ‪ .‬אומרים‬ ‫למנצח (לפני ובא לציון)‪ .‬בכף החיים הביא שבני ספרד לא אומרים‬ ‫“למנצח”‪ .‬בט”ו באב אין מתענים‪ ,‬גם לא חתן ביום חופתו‪.‬‬ ‫אלה הטעמים לחמשה עשר באב‪.‬‬ ‫“אמר רבן שמעון בן גמליאל‪ :‬לא היו ימים טובים לישראל‬ ‫כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים”‪( .‬גמרא תענית כו‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫‪“ .1‬אמר רבי יהודה אמר שמואל‪ :‬יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה”‪.‬‬ ‫‪“ .2‬אמר רב יוסף אמר רב נחמן‪ :‬יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל”‪.‬‬ ‫‪“ .3‬רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן‪ :‬יום שכלו בו מתי מדבר”‪.‬‬ ‫‪“ .4‬עולא אמר‪ :‬יום שביטל הושע בן אלה פרוסדיות (שומרים)‬ ‫שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים‪ ,‬שלא יעלו ישראל לרגל”‪.‬‬ ‫‪“ .5‬רב מתנה אמר‪ :‬יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה”‪.‬‬ ‫‪“ .6‬רבה ורב יוסף דאמרו תרוייהו‪ :‬יום שפסקו מלכרות עצים‬ ‫למערכה‪ .‬אמר רב מנשיא‪“ :‬וקרו ליה (לט”ו באב)‪ :‬יום תבר מגל”‪.‬‬ ‫הרב משה ביגל‬ ‫שנת תשע"ה שנת שמיטה‬ ‫רבה של מיתר‬ ‫זבל אורגני מקדושת שביעית‬ ‫בעונה זו פירות רבים קדושים בקדושת שביעית‪.‬‬ ‫א‪ .‬פירות הצומחים בגינות הפרטיות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פירות הצומחים על עצי פרי ציבוריים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פירות הנקנים שיש בהם קדושת שביעית‪.‬‬ ‫פירות אלו קדושים בקדושת שביעית ולכן אסור לבזות את שאריות‬ ‫המזון (הפירות)‪ .‬ויש להניחם בכלי מיוחד ולא בפח האשפה‪.‬‬ ‫אנשים רבים‪ ,‬בעלי גינות‪ ,‬או גננים בגינות ציבוריות רגילים בכל‬ ‫השנים להניח את שאריות המזון האורגני בערימה‪ ,‬בבור או בכלי‬ ‫בחצר‪ ,‬שם הכל נרקב ונעשה זבל אורגני (קומפוסט)‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר להכין משאריות הפירות זבל אורגני (קומפוסט)?‬ ‫שאלה זו מורכבת משתי שאלות‪:‬‬ ‫א‪ .‬האם מותר להשליך את שאריות הפרי הקדושים לערימה‪,‬‬ ‫לבור או לפח הזבל האורגני (קומפוסט)?‬ ‫ב‪ .‬האם מותר לעשות זבל בשנת השמיטה לשימוש לאחר השמיטה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫א‪ .‬אסור לבזות את שאריות המזון הקדושים בקדושת שביעית‪ ,‬כל‬ ‫עוד הם ראויים למאכל אדם‪ .‬לכן לא משליכים אותם לאשפה‬ ‫מכיוון שזה ממאיס את המאכל והופך אותו לבלתי ראוי למאכל‬ ‫אדם‪( .‬תוספות בכתובות ל ב בד”ה לא‪ ,‬משפט כהן פה )‬ ‫ אמנם יש שמתירים להשליך את שאריות הפירות לאשפה‬ ‫מכיוון שאם אדם אינו יודע שזה היה באשפה‪ ,‬זה אינו מאוס‪.‬‬ ‫(ע”פ חוליןעא א‪ ) ,‬אך נוהגים כדעת רוב הפוסקים שאוסרים‪.‬‬ ‫(משפט כהן פה)‬ ‫ יחד עם זאת אם יש בכלי של השמיטה שאריות פירות‬ ‫שנרקבו כבר‪ ,‬אסור להשליך לשם פירות הראויים למאכל כי‬ ‫זה מבזה אותם‪ .‬לכן שמים בדרך כלל את שאריות הפרי החדש‬ ‫בשקית נילון ורק כך מכניסים אותם לכלי האשפה הקדושה‪.‬‬ ‫ גם כאשר משליכים לבור הזבל האורגני (קומפוסט) שאריות פרי‬ ‫הראוי למאכל והוא מושלך על פירות שנרקבו כבר (או בתהליכי‬ ‫ריקבון) יש בזה בזיון של הפירות הקדושים בקדושת שביעית‪.‬‬ ‫ מכיוון שלבור זה אין משליכים שקיות ניילון לכן יש להניח‬ ‫נייר או לכסות באדמה‪ ,‬על גבי הזבל הישן שהרקיב ועליו‬ ‫להניח את שאריות הפרי הטריים‪ .‬או להניח את הפרי הטרי‬ ‫בשקית נייר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כאשר הזבל (קומפוסט) נמצא בערימה בגינה‪ .‬יש בעיה נוספת‪.‬‬ ‫חכמים אסרו להוציא זבל לשדה בנת השמיטה בגלל מראית‬ ‫עין‪ .‬כשאדם מוציא את הזבל ומניח אותו בשדה זה נראה‬ ‫כאילו הוא מזבל את שדהו בשמיטה ודישון הקרקע בשביעית‬ ‫אסור‪( .‬משנה שביעית ג א‪ ,‬רמב”ם שמיטה ויובל ב א)‬ ‫ הפתרון לכך הוא לשים את פסולת הפירות בתוך כלי או בתוך‬ ‫בור שנראה לעין כול שזה מיועד לעשיית זבל לקראת העתיד‬ ‫ השנה הבאה‪ ( .‬ע”פ רמב”ם שמיטה ויובל ב ג)‬‫ לאחר ששאריות הפרי הרקיבו אין בהם קדושה ומותר לדשן‬ ‫בהם את האדמה לאחר השמיטה‪.‬‬ ‫מקום בפרשה יהושע לביא ‪ -‬מורה דרך‬ ‫יוצאים בבקעה ובהר‬ ‫“וַּנ ַ ֲעבֹר ֵמאֵת ַאחֵינּו ְבנ ֵי עֵׂש ָו ַה ֹּיׁשְבִים ּבְׂשֵעִיר ִמּדֶֶרְך ָהעֲָרבָה ֵמאֵילַת‬ ‫ּו ֵמ ֶע ְציֹן ּגָבֶר”‪ ,‬ערבה היא מונח לשטח מישורי בדרך כלל צחיח‪.‬‬ ‫היום אנו מכירים מקום אחד בארץ ישראל המכונה ערבה סתם‬ ‫(ולא ערבת‪ ...‬למשל ערבות יריחו)‪ ,‬והוא בדרום הארץ‪ .‬אך במקרא‬ ‫מופיע שם זה למקומות שונים (דברים יא ל‪ .‬יהושע יב א‪ .‬שמואל‬ ‫ב‪ ,‬ב כט ועוד)‪.‬‬ ‫היות שהערבה היא שטח מישורי וארוך‪ ,‬הרי שאך טבעי הדבר‬ ‫שדרך עתיקה תנצל אותה כדי לעבור מהארץ הנושבת אל מפרץ‬ ‫אילת וים סוף‪ ,‬הבעיה העיקרית איתה התמודדו הולכי הדרך היתה‬ ‫מחסור במקורות מים זמינים בשטח כה צחיח‪ .‬זו הסיבה בגללה‬ ‫הוקמו תחנות העצירה (מצודות‪ ,‬חאנים) ליד המעיינות‪ .‬עד היום‬ ‫שותים ומשקים חושבי הערבה ועוברי הדרך במים מקומיים‪,‬‬ ‫המוביל הארצי לא מגיע עד לשם‪.‬‬ ‫שני סוגי דרכים חצו את הערבה‪ .‬הראשון חצה אותה לרחבה‪ ,‬דרך‬ ‫הבשמים הגיעה מהרי אדום ירדה אל נחל הערבה והמשיכה אל חופי‬ ‫הים התיכון כשהיא חוצה בדרכה את הר הנגב‪ .‬הדרך השניה הולכת‬ ‫לאורך הערבה מצפון לדרום ומנצלת את המישור הנח להליכה‪ .‬מה‬ ‫היעד? ים סוף‪ ,‬קרי‪ :‬עציון גבר‪ ,‬אילת‪ ,‬עקבה וכל מה שבסביבה‪.‬‬ ‫זריחה בערבה‬ ‫בתנ”ך מוזכרים כמה ממלכי יהודה שהיה להם ענין באזור ים סוף‪:‬‬ ‫שלמה‪ ,‬יהושפט‪ ,‬אמציהו‪ ,‬עוזיהו‪ ,‬יותם ועוד‪ .‬שרידים למפעליהם‬ ‫נמצא במצד חצבה היא עיר אובות‪ ,‬ביטבתה ובתל אל ח’ליפה‬ ‫היא עציון גבר‪ .‬לאחרונה משייכים החוקרים גם את פעילות כריית‬ ‫הנחושת בתמנע לממלכת יהודה ולא רק למצרים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1944‬ערך שמריהו גוטמן ז”ל מסע לנגב‪ ,‬מסע שהוסווה‬ ‫כאילו מטרתו חיפוש מקומות להתיישבות יהודית בנגב‪ ,‬אך באמת‬ ‫היתה המטרה למצוא את הדרך בה יעלו יהודי עיראק ארצה‪.‬‬ ‫משתתפי המסע ובהם שמעון פרס נתפסו ע”י הבריטים באזור‬ ‫הערבה ונכלאו בתחנת המשטרה של עין ר’דיאן לימים קיבוץ‬ ‫יטבתה‪ .‬יהודי עיראק נאלצו להמתין לימים אחרים‪.‬‬ ‫מרץ ‪ ,1949‬מבצע עובדה‪ ,‬שתי חטיבות עשו את הדרך לאום רשרש‬ ‫ אילת‪ ,‬חטיבת הנגב דרך ואדי ראמאן (לימים מכתש רמון ומצפה‬‫רמון)‪ ,‬חטיבת גולני דרך עין חוצוב והערבה‪ .‬מי הגיע ראשון?‬ ‫חטיבת הנגב שהלכה בדרך הקשה יותר‪ ,‬למה? זה נושא לטור נפרד‪.‬‬ ‫ודרך המלך לאילת? בראשונה היא התנהלה בתוואי של חטיבת‬ ‫גולני‪ .‬מבאר שבע דרך ירוחם עין חצבה ועד אילת‪ .‬בשנת ‪1956‬‬ ‫הוחלט לסלול את כביש ‪ 40‬דרך מצפה רמון‪ ,‬זאת בכדי להרחיק‬ ‫את התנועה מהגבול הירדני‪ .‬בשנת ‪ 1965‬חזרנו לכביש הערבה‬ ‫והפעם דרך דימונה וצומת הערבה‪.‬‬ ‫ובכל זאת מומלץ לחלק את הנסיעות‪ ,‬פעם דרך כביש ‪ 40‬ופעם‬ ‫בכביש ‪ .90‬לכל אחת מהדרכים יש את החן שלה ואת נקודות העצירה‬ ‫לצידה‪ .‬גם בנסיעה לאילת‪ ,‬הדרך היא חלק בלתי נפרד מהטיול‪.‬‬ ‫יוגב‬ ‫העלון מוקדש לזכר ולע”נ הבחור‬ ‫פנחס‬ ‫בן מזל ז”ל ודניאל‬ ‫הי”ו‪.‬‬ ‫טבע בים ת”א ב‪-‬כ”ב במנחם אב תשנ”ז‪ .‬יהי זכרו ברוך!‬