‫בשערי משפט‪ ,‬גיליון מס' ‪ ,3‬ינואר ‪2015‬‬ ‫פותחים שער למדע‬ ‫כנסים‬ ‫במרכז האקדמי שערי ומשפט‬ ‫המרכז האקדמי שערי משפט‬ ‫מתכונן לפתוח בית ספר למדעי‬ ‫הבריאות‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬הוגשו‬ ‫לאישור המל"ג תכניות לתואר‬ ‫ראשון במנהל מערכות בריאות‪,‬‬ ‫דימות רפואי וסיעוד‬ ‫פרופ' בנימין שרדני‬ ‫תכנית מדעית של המרכז האקדמי שערי משפט מצויה בימים אלו בהליכי אישור‬ ‫במועצה להשכלה גבוהה‪ .‬בהינתן אישור המועצה‪ ,‬מתוכננת להיפתח תכנית לימודים‬ ‫במערכות הבריאות‪ ,‬ובמסגרתה ניתן יהיה ללמוד במרכז האקדמי לימודים לתואר‬ ‫ראשון במנהל מערכות בריאות‪ ,‬דימות רפואי וסיעוד‪ .‬פרופ' בנימין שרדני‪ ,‬נשיא המרכז‬ ‫והרוח החיה מאחורי התוכנית‪ ,‬מסביר בראיון שערכנו עמו על החיבור בין מדעים‪ ,‬צורך‬ ‫לאומי ולימודים גבוהים במרכז‪.‬‬ ‫מהיכן הגיע הרעיון לייצר תכנית לימודים מסוג זה?‬ ‫"יש לי קשר ארוך שנים וחם עם מערכת הבריאות הישראלית‪ ,‬הן כמדען הראשי‬ ‫לשעבר במשרד הבריאות והן כחוקר המערכת החיסונית ומפתח תרופה הנמצאת‬ ‫בשלבים אחרונים של ניסויים קליניים‪ .‬אני מודע היטב לאיכויות המערכת ומנגד‬ ‫לקשיים והאתגרים שהמערכת מתמודדת עמם‪ ,‬תוך זה שהיא צריכה לספק רפואה‬ ‫ציבורית ברמה הגבוהה ביותר בעולם‪.‬‬ ‫"יש לנו מערכת בריאות מצוינת הדורשת תשתית גדולה וחשובה החיונית לקיומה‪.‬‬ ‫תשתית זו כוללת אנשי דימות‪ ,‬רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬ואנשי מנהל רפואי‪ .‬בתחומים הללו קיים‬ ‫מחסור לאומי‪ ,‬עקבי ומשמעותי באנשי מקצוע מעולים‪ .‬כאשר מגיע חולה למיון‪ ,‬אם‬ ‫אין לו בדיקות דם‪ ,‬אק"ג ו‪ -CT-‬לרופא אין די נתונים כדי להעניק את הטיפול המיטבי‪.‬‬ ‫למרות שיש למקצועות חיוניים אלו דרישה בשוק‪ ,‬בפועל‪ ,‬מעט מאוד מוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה בארץ מעניקים תואר אקדמי במקצועות אלו‪ ,‬ואנחנו מתכוונים למלא חלל זה"‪.‬‬ ‫פרופ' שרדני מכיר את מערכת הבריאות הישראלית הן מהצד האקדמי והן מהצד‬ ‫הרגולטורי‪ .‬לצד תפקידו כמדען הראשי לשעבר במשרד הבריאות‪ ,‬בעשור האחרון‬ ‫כיהן במגוון תפקידים בכירים באקדמיה וביניהם כדיקאן הפקולטה למדעי הטבע‬ ‫באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬דיקאן בית הספר לתארים מתקדמים‪ ,‬וראש המכון לחקר סרטן‪,‬‬ ‫איידס ואימונולוגיה באוניברסיטת בר אילן‪ .‬לפני כשנה נבחר לשמש כחבר האקדמיה‬ ‫הלאומית למדעים של מקסיקו‪.‬‬ ‫למה לייצר תכנית כזו דווקא במרכז שתחומי ההתמחות שלו הם משפטים‪ ,‬מנהל‬ ‫ציבורי וראיית חשבון?‬ ‫"כפי שיצרנו שלוש תכניות איכותיות וחזקות במשפטים‪ ,‬ראיית חשבון ובמנהל‪ ,‬ממשל‬ ‫מימין‪ :‬ד"ר יצחק קדמן וזבולון אורלב‬ ‫ביום זכויות הילד הבינלאומי נערך במרכז יום עיון‬ ‫בנושא‪ :‬ילדים בבתי משפט – מקומם ומעמדם‪ .‬יום‬ ‫העיון‪ ,‬לזכרו של אהרן לנגרמן ז"ל‪ ,‬ממייסדי המועצה‬ ‫לשלום הילד ומבכירי הנהלתה‪ ,‬נערך בשיתוף המועצה‬ ‫לשלום הילד‪ ,‬המרכז האקדמי שערי משפט‪ ,‬מכון‬ ‫חרוב‪ ,‬עמותת "אפשר" והאגף לסיוע משפטי במשרד‬ ‫המשפטים‪.‬יום העיון כלל מספר מושבים שעסקו‬ ‫בייצוג משפטי נפרד לילדים בהליכים משפטיים‬ ‫בסוגיות וערכאות שונות; שיח שופטים‪-‬ילדים‪ :‬כיצד‬ ‫מדברים לילדים וכן הקושי והמכשולים בפני ילדים‬ ‫מעידים‪ .‬בין המשתתפים‪ :‬פרופ' אביעד הכהן; זבולון‬ ‫אורלב‪ ,‬מ"מ יו"ר הוועד המנהל של המרכז ושר‬ ‫הרווחה לשעבר; ד"ר עמנואל גרופר‪ ,‬חבר הנהלת‬ ‫עמותת "אפשר"; ד"ר יצחק קדמן‪ ,‬מנכ"ל המועצה‬ ‫לשלום הילד; השופטת בדימוס סביונה רוטלוי;‬ ‫השופט אסף זגורי‪ ,‬סגן נשיא לענייני משפחה‪ ,‬מחוז‬ ‫צפון; עו"ד לידיה רבינוביץ'‪ ,‬ממונה ארצית על ייצוג‬ ‫קטינים במשרד המשפטים‪ ,‬פרופ' רונה שוז‪ ,‬מרצה‬ ‫במרכז; השופט עודד מודריק‪ ,‬סגן נשיא בית המשפט‬ ‫המחוזי בתל אביב; ד"ר איילת בלכר‪-‬פריגת‪ ,‬מרצה‬ ‫במרכז‪ ,‬עו"ד ששי גז ואחרים‪.‬‬ ‫ומשפט‪ ,‬אנו מעוניינים לפתוח תכנית זו של בית הספר למדעי הבריאות‪ .‬יש לנו כל‬ ‫הכלים לעשות זאת באופן איכותי וייחודי‪ .‬נכשיר אנשי מקצוע בתחומים אלה שיש‬ ‫להם ביקוש אדיר בשוק ובצורה זו נטפח את האווירה המיוחדת של המרכז האקדמי‪,‬‬ ‫אשר לצד מצוינות אקדמית מתגאה בסטודנטים המעורבים בסוגיות ליבה של החברה‬ ‫הישראלית ותורמים לאווירה המפרה והמיוחדת‪ ,‬שאנו שוקדים על פיתוחה ללא הרף"‪.‬‬ ‫באיזה שלב נמצאת כרגע התכנית?‬ ‫"התכנית על שלוש זרועותיה הועברה לאישור המל"ג‪ .‬בתחום של מנהל מערכות‬ ‫בריאות אנו כבר מצויים בבחינה של ועדה מקצועית‪ .‬אני מקווה שבזמן הקרוב נצליח‬ ‫להביא תכנית זו לידי יישום‪ ,‬וכמותה את שתי התכניות הנוספות‪ ,‬בדימות רפואי‬ ‫ובסיעוד‪ ,‬תכניות אשר עונות לצורך הלאומי ובעלות ביקוש רב בשוק‪ .‬אני שמח להודיע‬ ‫גם שהמל"ג אישרה את שינוי השם של המרכז ל'המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט'"‪.‬‬ ‫משילות כואבת‬ ‫לרגל ציון יום זכויות האדם הבינלאומי נערך במרכז‬ ‫האקדמי שערי משפט פאנל בנושא מבקשי מקלט‪/‬‬ ‫מסתננים‪ .‬בפאנל השתתפו עו"ד אריאל ארליך‪,‬‬ ‫מנהל מחלקת ליטיגציה בפורום קהלת‪ ,‬עו"ד אסף‬ ‫וייצן‪ ,‬מנהל המחלקה המשפטית במוקד לפליטים‬ ‫ומהגרים ועו"ד מעיין נוסל‪ .‬את הפאנל הנחתה פרופ'‬ ‫יעל רונן‪ ,‬מרצה במרכז‪ .‬חברי הפאנל דנו בשיקולים‬ ‫אשר לדעתם צריכים להנחות את בית המשפט בדונו‬ ‫בחוקתיות התיקונים לחוק למניעת הסתננות אשר‬ ‫מאפשרים החזקה במעצר של מבקשי מקלט שאינם‬ ‫צפויים לגירוש‪ .‬עו"ד ארליך התריע בפני הכפפת‬ ‫פרשנותם של חוקי היסוד להתחייבויות בינלאומיות‬ ‫שלקחה על עצמה הרשות המבצעת‪ ,‬עו"ד וייצן‬ ‫הדגיש את הפסול במעצר שאינו צופה פני גירוש‪,‬‬ ‫ועו"ד נוסל שיתפה מניסיונה בייצוג מבקשי מקלט‬ ‫בפני הרשויות המנהליות ותיארה את אי הבהירות‬ ‫בהליכים המנהליים בייצוג מבקשי מקלט‪.‬‬ ‫על רקע מערכת הבחירות לכנסת ה‪ 20-‬של מדינת ישראל פתחנו שולחן עגול עם‬ ‫מומחי המרכז האקדמי על משילות‪ ,‬יציבות שלטונית ומה שביניהם‬ ‫מימין‪ :‬עו"ד אריאל ארליך‪ ,‬עו"ד אסף וייצן‪ ,‬עו"ד מעיין נוסל‬ ‫ופרופ' יעל רונן‬ ‫מימין‪ :‬פרופ' אברהם דיסקין‪ ,‬פרופ' אביעד הכהן‪ ,‬ד"ר חיים שיין‬ ‫הכנסת ה‪ ,20-‬שתבחר על ידי תושבי ישראל ב‪ 17-‬למארס ‪ ,2015‬מלווה בתחושה‬ ‫חזקה של בחירות כפויות‪ ,‬יקרות ובעיקר מיותרות‪ .‬על רקע ההתפרקות המהירה של‬ ‫הקואליציה כינסנו את פרופ' אביעד הכהן‪ ,‬פרופ' אברהם דיסקין וד"ר חיים שיין לדיון‬ ‫בשאלה האם סובלת מדינת ישראל מבעיית משילות וכיצד ניתן לפתור אותה‪.‬‬ ‫"משך הכהונה הממוצע של כנסת הוא ‪ 3.5‬שנים‪ .‬שני המקרים הקודמים בהם היתה‬ ‫כנסת שכיהנה שנתיים בלבד היו בשנים ‪ 1949-1951‬ו‪ ,"1959-1961-‬מסביר פרופ'‬ ‫אברהם דיסקין‪ ,‬ראש בית הספר למנהל ממשל ומשפט במרכז‪" .‬האמונה כי קיימת אי‬ ‫יציבות שלטונית במדינת ישראל המתבטאת בבחירות תכופות – בטעות יסודה‪ .‬נכון‬ ‫שמאז הבחירות לכנסת הראשונה כיהנו ‪ 33‬ממשלות‪ ,‬כלומר משך הכהונה הממוצע‬ ‫של ממשלה היה שנתיים‪ ,‬אך למעט המקרה של הצבעת אי האמון ב‪'( 1990-‬התרגיל‬ ‫המסריח') לא נפלה אף ממשלה בהצבעת אי אמון‪.‬‬ ‫"לדעתי בעיות המשילות במדינת ישראל הן קשות‪ ,‬אך הן נובעות בעיקר מהסמכויות‬ ‫המפוקפקות שנטלה לעצמה הרשות השופטת ושלוחיה בייעוץ המשפטי‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות נתקלנו גם בפוליטיקאים שמטפסים לצמרות העצים ללא סולמות ירידה‪.‬‬ ‫כדאי לציין שניתן להוכיח הן באופן מתמטי והן באופן אמפירי‪ ,‬שהעלאות אחוז החסימה‬ ‫וצמצום מספר המפלגות יגביר את בעיות התלות של ראש הממשלה בשותפים בעלי‬ ‫זכות וטו"‪.‬‬ ‫פרופ' אביעד הכהן‪ ,‬דיקאן המרכז האקדמי‪ ,‬מאמין כי אין פתרון אחד לבעיית המשילות‬ ‫בישראל‪" .‬משילות היא שם משפחה‪ ,‬לא שם פרטי‪ .‬יש לה הרבה מרכיבים ובהתאם‬ ‫לכך ריבוי ומגוון הפתרונות‪ .‬יש לזכור שהחברה הישראלית‪ ,‬בשונה ממדינות רבות‬ ‫אחרות מקוטבת ומפולגת מעיקרה ל'שבטים' שונים ומכאן הצורך לתת לכל אחד מהם‬ ‫ביטוי בכנסת‪ ,‬דבר המגביר את השבריריות של המערכת הפוליטית שמתחלקת לעתים‬ ‫לרסיסי מפלגות‪.‬‬ ‫הקשר בין המרכז לפריפריה עמד במרכזו של דיון‬ ‫מרתק שנערך בכנס שדרות לחברה‪ ,‬שבו השתתף‬ ‫דיקאן המרכז האקדמי‪ ,‬פרופ' אביעד הכהן‪ .‬פרופ'‬ ‫הכהן עמד על הפער הגדול שבין הדיבורים הרמים‬ ‫על הצורך בחיזוק הפריפריה ועל מעשי חקיקה‬ ‫שונים שנועדו לשפר את מעמדם של תושביה‪,‬‬ ‫לבין המציאות בשטח‪ .‬לדבריו‪ ,‬פער זה פוגע בעקרון‬ ‫היסוד של שוויון הזדמנויות ויש לנקוט במעשים‬ ‫כדי לצמצמו‪ .‬בדיון נטלו חלק גם הרב הראשי‬ ‫לישראל דוד לאו; הרב אריאל בראלי‪ ,‬ממכון "משפט‬ ‫לעם" בשדרות; שלמה בוחבוט‪ ,‬ראש העיר מעלות‬ ‫ולשעבר יו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל; עו"ד‬ ‫יהודית אוליאל‪-‬מלכה‪ ,‬חברת מועצת העיר שדרות;‬ ‫והעיתונאי אלישיב רייכנר שמתגורר בירוחם‪ .‬במקום‬ ‫נכחו גם יו"ר הכנס אלוף (במיל') עוזי דיין וראש‬ ‫העיר שדרות אלון דוידי‪ .‬בקהל בלטה נוכחותם של‬ ‫עשרות בני נוער ותלמידי המכינות הקדם‪-‬צבאיות‪.‬‬ ‫פרופ' הכהן נטל אף חלק בכנס מיוחד שנערך‬ ‫במרכז הבינתחומי והוקדש לנושא "הפליה והפרדה‬ ‫בין מגזרים שונים בחברה הישראלית"‪ .‬פרופ' הכהן‬ ‫דיבר על ההפליה הרחבה שקיימת בישראל גם‬ ‫במאה ה‪ 21-‬למרות כל הניסיונות למיגורה‪ ,‬והביא‬ ‫דוגמאות מתחומים שונים תוך התמקדות בהפליה‬ ‫העדתית והמגדרית שקיימת בשדה החינוך הדתי‬ ‫והחרדי בישראל‪ .‬במושב זה השתתפו גם ד"ר יופי‬ ‫תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל‬ ‫אביב; ד"ר לי כהנר מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת‬ ‫חיפה‪ ,‬והרב פפנהיים‪ ,‬איש העדה החרדית‪ .‬על‬ ‫השומעים נמנו אנשי אקדמיה וסטודנטים‪ ,‬וביניהם‬ ‫פרופ' אהרן ברק‪ ,‬לשעבר נשיא בית המשפט‬ ‫העליון‪ ,‬ואלוף (במיל') פרופ' ישי בר‪ ,‬לשעבר נשיא‬ ‫בית הדין הצבאי לערעורים ומפקד הגיס הצפוני‪.‬‬ ‫"כפתרון‪ ,‬ניתן לדבר על שני מישורים‪ :‬במישור החברתי‪ ,‬צריך ליצור ולחנך לתרבות‬ ‫פוליטית שונה‪ ,‬שבה לא כל מי שחושב קצת אחרת הולך ומקים לו מפלגה‪ .‬במישור‬ ‫המשפטי‪-‬ממשלי הוצעו ומוצעים מספר פתרונות כגון‪ :‬העלאת אחוז החסימה‪,‬‬ ‫חוקים שימנעו הפלת ממשלה בקלות וידרשו רוב מוצק לכך‪ ,‬בחירות ישירות לראשות‬ ‫ממשלה‪ ,‬מימון מפלגות פרוגרסיבי המגביר את המימון היחסי של מפלגה ביחס ישיר‬ ‫לגודלה‪ ,‬הטלת חובה על הצבעה בבחירות (בדומה לאוסטרליה) והשתת סנקציות‬ ‫על מי שאינו מצביע"‪ ,‬מסביר פרופ' הכהן‪" ,‬ברור כי לכל אחת מההצעות יש יתרונות‬ ‫וחסרונות‪ .‬בסופו של יום‪ ,‬הפתרון בעיני אינו משפטי וכפוי אלא בעיקר חברתי‪ ,‬וכזה‬ ‫הנעשה מתוך רצון‪ .‬אם המצביעים ידעו שתנאי למשילות וליציבות הוא הצבעה רק‬ ‫למפלגות גדולות‪ ,‬המפלגות הקטנות ייעלמו מאליהן ו'כוחות השוק' יכריעו‪ .‬ניסיון לייצר‬ ‫משילות באמצעים מלאכותיים‪-‬משפטיים אינו רצוי ואינו ראוי‪ ,‬לא מבחינה חברתית‬ ‫ולא מבחינה דמוקרטית"‪.‬‬ ‫ד"ר חיים שיין‪ ,‬מרצה בכיר במרכז האקדמי‪ ,‬מאמין אף הוא כי אין בישראל בעיה של‬ ‫יציבות שלטונית אך יש בעיה של משילות‪" .‬לעם היהודי‪ ,‬בנוסף למעלותיו הרבות‪ ,‬יש‬ ‫חסרון גדול המגולם בעובדה שהוא לא משיל‪ .‬זהו עם דעתן‪ ,‬וכחן ובלתי סבלן‪ .‬הנקודה‬ ‫השנייה והיא חידוש ישראלי של השנים האחרונות‪ ,‬היא שעברנו מחברה שהפוליטיקה‬ ‫שלה מתבססת על עקרונות‪ ,‬לפוליטיקה של כיסאות‪ .‬ישנם נבחרי ציבור שבמהלך‬ ‫שנים ספורות יכולים לעבור בין כמה מפלגות‪ .‬שום עקרון לא יציב עבורם‪ .‬זהו סוג של‬ ‫שבשבת מנהיגותית‪ .‬כאשר מערכת של עקרונות קורסת והכול הופך להיות אישי‪ ,‬מטבע‬ ‫הדברים כל אחד עושה את החשבון שלו ולא ניתן לרכז את הציבור סביב עקרון אחד או‬ ‫שניים מובילים‪ .‬האופורטוניזם הזה והשחיתות המתגברת מהצד השני‪ ,‬ממאיסים את‬ ‫הפוליטיקה על הישראלים אשר רבים פשוט מתנתקים ממנה‪.‬‬ ‫"הדרך היחידה להתמודד עם בעיית המשילות היא חינוכית ואידיאולוגית‪ .‬כבר בגן יש‬ ‫לחנך ילדים לסובלנות‪ ,‬יושרה‪ ,‬ערכים ואידיאולוגיה‪ .‬יש לחזור לחזון הציוני ולרכז סביבו‬ ‫את הציבור‪ .‬עד שזה לא יקרה נמשיך להיות מדינה שהמשילות בה מדשדשת"‪.‬‬ ‫נפתחה שנת השלמה בחשבונאות‬ ‫השנה‪ ,‬לראשונה‪ ,‬מציע המרכז האקדמי שערי משפט שנת השלמה בחשבונאות‪.‬‬ ‫מדובר בשנת לימודים אליה נרשמים בוגרי תואר ראשון בחשבונאות‪ ,‬המכינה אותם‬ ‫לשתי הבחינות המרכזיות של לשכת רואי החשבון ופוטרת אותם ממבחנים אחרים‪.‬‬ ‫את שנת ההשלמה ניתן לעשות במספר מצומצם של אוניברסיטאות‪ ,‬וכעת‪ ,‬כאמור‪ ,‬גם‬ ‫במרכז האקדמי שערי משפט‪.‬‬ ‫לדברי רו"ח ד"ר רוני לזר‪ ,‬איש סגל פנים בחוג לחשבונאות‪ ,‬השקת התכנית התאפשרה‬ ‫לאחר שהתקבל האישור הסופי ממועצת רואי החשבון‪ .‬תכנית ההשלמה מתחילה‬ ‫בחודש אוגוסט מדי שנה‪ ,‬ותימשך עד ספטמבר של השנה שלאחריה‪ .‬מטרתה‪ ,‬מסביר‬ ‫ד"ר לזר‪ ,‬להכשיר את הבוגרים לבחינות הנערכות בדצמבר‪ .‬הלימודים נפרשים על‬ ‫פני יומיים וחצי‪ .‬ואת התכנית מעבירים מרצים של המרכז ומרצים חיצוניים שנשכרו‬ ‫במיוחד עבורה‪ .‬לדברי ד"ר לזר כבר כעת לוקחים חלק בתכנית סטודנטים שסיימו את‬ ‫התואר הראשון במוסדות שונים‪ ,‬לצד בוגרי תואר ראשון של המרכז‪.‬‬ ‫שערי משפט בעולם‬ ‫בתחילת דצמבר השתתפה פרופ' יעל רונן‪ ,‬מרצה‬ ‫במרכז האקדמי שערי משפט‪ ,‬בפאנל מומחים‬ ‫בנושא הצטרפות פלסטינית לבית הדין הפלילי בהאג‪.‬‬ ‫פרופ' רונן הוזמנה על ידי מכון המחקר היוקרתי‬ ‫‪ Chatham House‬בלונדון‪ .‬בפאנל נדונו ההשלכות‬ ‫של הצטרפות פלסטינית אפשרית לחוקת בית הדין‬ ‫הפלילי‪ ,‬הצטרפות אשר מאז התקיים הדיון הפכה‬ ‫לעובדה‪ .‬הפאנל דן בסמכות של בית הדין לחקור‬ ‫חשדות לגבי ביצוע פשעים בינלאומיים בשטח הגדה‬ ‫המערבית ורצועת עזה‪ .‬בין היתר נדונו החסמים‬ ‫המשפטיים והפוליטיים מפני העמדה לדין של אזרחים‬ ‫ישראליים‪ ,‬לצד החשיפה של גורמים פלסטינים‬ ‫להעמדה לדין‪ .‬לצידה של פרופ' רונן השתתפו בפאנל‬ ‫מומחה למשפט פלילי מאוניברסיטת ‪ LSE‬בלונדון‪,‬‬ ‫נציגת אמנסטי אינטרנשיונל ועורכת דין ממשרדי‬ ‫מטריקס בלונדון‪ ,‬המופיעה בפני בתי דין הבינלאומיים‪.‬‬ ‫עוד במהלך דצמבר‪ ,‬הוזמנה פרופ' רונן לקייב‬ ‫שבאוקראינה‪ ,‬להציג את מומחיותה בפני גורמים‬ ‫ממשלתיים וארגונים לא‪-‬ממשלתיים העוסקים‬ ‫באחריותה של ממשלת אוקראינה לתושבי חצי האי‬ ‫קרים אשר סופח על ידי רוסיה‪.‬‬ ‫משולחן האגודה‬ ‫אגודת הסטודנטים לא פסחה על חג החנוכה‪ ,‬וציינה‬ ‫אותו במסגרת הפנינג שנערך בקמפוס‪ ,‬במשך יומיים‪.‬‬ ‫האירוע‪ ,‬שנערך תחת הכותרת "בירות וסופגניות"‪ ,‬כלל‬ ‫הדלקת חנוכייה‪ ,‬השמעת רימיקסים של שירי חנוכה‬ ‫וחלוקת סופגניות וסביבונים לסטודנטים‪ .‬כמו כן נמכרו‬ ‫במהלך ההפנינג בירות במחירים מוזלים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬האגודה החלה בגיוס של ספורטאיות‬ ‫וספורטאים שיצטרפו למשלחת ייצוגית של המרכז‬ ‫האקדמי מטעם האגודה לתחרויות אס"א ‪2015‬‬ ‫שיתקיימו בחודש מארס באילת‪ .‬בין תחומי הספורט‬ ‫אליהם מגייסת האגודה ספורטאים‪ :‬כדורסל‪ ,‬ריצה‪,‬‬ ‫טניס שולחן‪ ,‬גלשן דגם אחיד‪ ,‬כדור עף חופים‪ ,‬קט‪-‬‬ ‫רגל‪ ,‬שחייה במים פתוחים‪ ,‬שחמט ועוד‪.‬‬ ‫משרדי עורכי הדין המובילים‬ ‫ביריד התעסוקה השנתי‬ ‫‪ 160‬סטודנטים מהמרכז האקדמי שערי משפט הגיעו לשמוע ולהתרשם מאפשרויות‬ ‫התעסוקה המגוונות שהוצגו במסגרת יריד התעסוקה שערכה היחידה להכוון תעסוקתי‬ ‫במרכז‪ .‬ביריד‪ ,‬המתקיים זו השנה השנייה‪ ,‬השתתפו ‪ 41‬פרקליטים מ‪ 20-‬משרדי‬ ‫עורכי דין מובילים וגופים שונים‪ .‬את היריד פתחו פרופ' אביעד הכהן‪ ,‬דיקאן הפקולטה‬ ‫למשפטים ועו"ד רוזנה כהן‪ ,‬מנהלת היחידה להכוון תעסוקתי‪ ,‬שהדגישו כי שיתוף‬ ‫הפעולה בין המרכז לפירמות משפטיות ולגופים העסקיים מתקיים לכל אורך השנה‪.‬‬ ‫בין המשתתפים‪ :‬גורניצקי ושות'‪ ,‬משרד אגמון ושות'‪ ,‬רוזנברג הכהן ושות'‪ ,‬לוי מידן‬ ‫ושות' ומשרדים מובילים אחרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬השתתפו ביריד עורכי דין בכירים מהלשכה‬ ‫המשפטית של חברת טבע‪ ,‬נציגים מהפרקליטויות השונות‪ ,‬הסנגוריה הציבורית‪ ,‬רשות‬ ‫הפטנטים ועוד‪.‬‬ ‫חדש על המדף‬ ‫ד"ר חיים שיין‪ ,‬מרצה בכיר במרכז האקדמי‬ ‫שערי משפט‪ ,‬פרסם לאחרונה ספר חדש‪.‬‬ ‫הספר‪" ,‬באר שחת" בהוצאת המרכז‪ ,‬בוחן‬ ‫את המקורות ההיסטוריים‬ ‫של השחיתות הישראלית‪.‬‬ ‫מסקנתו של הספר היא‬ ‫כי אלפי שנות גלות הפכו‬ ‫את השחיתות לצורך קיומי‬ ‫וכי המציאות הישראלית‬ ‫הנוכחית היא המשכה‬ ‫של התנהלות גלותית‪ .‬רק‬ ‫הפנמה של קץ הגלות תוביל‬ ‫לתיקון מידותיה של החברה‪ .‬את ההקדמה‬ ‫לספר‪ ,‬השמיני של ד"ר שיין‪ ,‬כתבו פרופ' אסא‬ ‫כשר ופרופ' אביעד הכהן‪.‬‬ ‫ספר חדש של עו"ד ניר גנאינסקי‪ ,‬בוגר המרכז‬ ‫ומרצה בו‪ ,‬יצא גם הוא לאור בימים אלו‪ .‬הספר‬ ‫"מעמדה החוקתי של זכות השביתה"‪ ,‬פורסם‬ ‫במסגרת הוצאת נבו‪ .‬הספר בוחן את מקור‬ ‫זכות השביתה‪ ,‬ייחודה של זכות זו והשפעתה‬ ‫הרבה על זכויות אחרות במשפט‪ ,‬לרבות‬ ‫זכויות יסוד חוקתיות וזכויות יסוד בכלל‪ .‬הספר‬ ‫מבקש להתחקות אחר הדרך בה צעדה זכות‬ ‫השביתה לאורך השנים תוך התייחסות לזכויות‬ ‫חוקתיות במשפט הישראלי‪ .‬ספרו הראשון של‬ ‫גנאינסקי‪" ,‬תאונות עבודה ומחלות מקצוע"‪,‬‬ ‫יצא אף הוא במסגרת הוצאת נבו‪.‬‬ ‫תואר כפול‪:‬‬ ‫"יצאתי גם עם תואר וגם עם בעל"‬ ‫המרכז האקדמי שערי משפט‪ ,‬לצד היותו גוף אקדמי מוביל‪ ,‬מייצר‪ ,‬מתברר‪ ,‬גם זוגות‬ ‫רבים‪ .‬בשנים האחרונות הכירו לא מעט זוגות בין כתלי המרכז וחלקם אף מיסדו את‬ ‫הקשר במהלך הלימודים‪ ,‬או אחריהם‪ .‬אחד מהזוגות האלו הם פרי ועידן הרוש‪ ,‬שסיימו‬ ‫את לימודיהם במארס ‪.2014‬‬ ‫פרי‪ ,‬המצויה כעת בהתמחות‪ ,‬מספרת כי היא ועידן הכירו כבר בשנה הראשונה‪ ,‬אבל‬ ‫הפכו לזוג בשנה השלישית‪ .‬אחרי שנה וחצי‪ ,‬באוקטובר ‪ ,2013‬הם התחתנו‪" .‬אין ספק‬ ‫שהלימודים במסגרת אינטימית מסייעים להכיר יותר טוב את האנשים שאתה לומד‬ ‫איתם‪ ,‬וכתוצאה – מתפתחים גם קשרים זוגיים"‪ ,‬היא אומרת‪ .‬על החוויה הכוללת‬ ‫מהמרכז היא אומרת בחיוך "החוויה שלי היתה חיובית מאוד‪ .‬יצאתי גם עם תואר וגם‬ ‫עם בעל"‪.‬‬ ‫גם עבור ילנה ושמואל ושדי‪ ,‬המסגרת האינטימית סייעה‪ .‬השניים אמנם התחתנו לפני‬ ‫לימודיהם‪ ,‬אבל הפכו ביחד לסטודנטים במרכז בתחילת שנת הלימודים הנוכחית‪ .‬הזוג‪,‬‬ ‫שנשואים כבר ‪ 8‬שנים והורים לילדים קטנים‪ ,‬מספרים כי השילוב בין לימודים‪ ,‬קריירה‬ ‫ומשפחה הוא אינו קל‪" .‬אנחנו שמחים שבחרנו במרכז האקדמי‪ ,‬כי האווירה האישית‬ ‫והמקצועיות מאוד עוזרים לנו לשלב בין כל תחומי החיים שלנו כרגע"‪ ,‬היא מסכמת‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬ערן לוי‪ ,‬יבגני יעקובוביץ‪ ,‬דוד אברהמוב‬