3. מערת עלמה - קבוצת המערנות הישראלית

‫לשימוש אקדמי אישי בלבד‬
‫‪‰ÓÏÚ ˙¯ÚÓ‬‬
‫‪ÔÂÒ¯‚ ԯ ÔȘÓ¯٠ÒÂÓÚ‬‬
‫‪2‬‬
‫"‪...‬אין לה )למערה( קץ ותכלית‪ ,‬והנכנס בה הוא נאבד מרוב הכוכין שיש בה‪ .‬כל כוך עשרה כוכין‪ ,‬ובו כוך מהעשרה‪.‬‬
‫אם אתה נכנס – אתה מוצא עוד כוכים אחרים‪ ,‬והנכנס לשם הוא מסתכן מרוב פחד‪ .‬ומעשים של זו המערה הם‬
‫נפלאים‪ .‬וכולם )כוכי המערה( תחת הארץ והנכנס לשם צריך אבוקות גדולות‪ ,‬ואני נכנסתי לתוכה באבוקות‬
‫גדולות‪ ,‬כמו עשרים אמה‪ .‬אין אני יכול לומר כמה כוכים יש שם‪ ,‬אין להם מספר‪ .‬והמקום נורא אמוד‪ .‬וזקני אומות‬
‫העולם אומרים שתחילת המערה היא במדבר‪ ,‬ויש לה קצה אחד בירושלים ומעשיהם מרובים ונפלאים"‪ .‬כך מספר‬
‫תלמידו של רבי חיים בן‪-‬עטר על ביקורו במערת עלמה בלווית רבו‪ ,‬בשנת ‪) 1742‬קלאר‪ , 1951 ,‬לפי וילנאי‪.(1977 ,‬‬
‫קטע זה‪ ,‬המלווה את תיאור ביקורו בכפר עלמא )כך כתבו אז(‪ ,‬פותח במלים‪" :‬וסמוך לכפר הנזכר מצד אחד יש‬
‫מערה אחת‪ ,‬קורין אותה מערת הבבלים‪ .‬ומצאתי שאומרים פה אחד‪ ,‬שיש שם מספר צדיקים קבורים‪ ,‬תשע‪-‬מאות‬
‫אלף"‪.‬‬
‫מערת עלמה מוזכרת בשם מערת הבבלים כבר בראשית המאה הארבע‪-‬עשרה‪ ,‬בתיאור סיורו בגליל של אלמוני‪,‬‬
‫תלמיד הרמב"ן )שם(‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1967‬מבקר במערה רבי משה ירושלמי‪ ,‬ומספר‪" :‬מערה גדולה‪ ,‬ובתוכה מערות רבות‪ .‬ועוברים מזו לזו‪ ,‬מכל‬
‫שלושת הצדדים‪ .‬המערות הללו נמשכות מהלך שלושה ימים עד ירושלים‪ .‬ושם המערה ההיא – מערת הבבלים‪.‬‬
‫הזר הנכנס לתוכה תועה בדרכו כי חושך במערה‪ .‬ואני לא רציתי להאמין בכך ונכנסתי אני ובידי שני נרות‪ ,‬ואיש‬
‫אחד אתי‪ .‬וליד המערה הראשונה קשרנו חבל ארוך‪ ,‬ונכנסנו דרך ארוכה‪ .‬והשמש עמד מבחוץ על‪-‬יד החבל‪,‬פן יתירו‬
‫אחר‪ .‬אולם לאחר שעברנו כמה מערות נפלה אימה חשכה עלינו‪ ,‬ובדוחק יצאנו מהמערה מחמת האימה‪ .‬ורק אחרי‬
‫זמן מה החלפנו כוח )ירושלמי‪ ,1938,‬לפי וילנאי‪.(1977 ,‬‬
‫מערת עלמה תופסת מקום חשוב בין מערות ישראל בשל כמה סיבות‪ .‬היא המערה הארוכה ביותר בגליל – ‪ 496‬מ'‪.‬‬
‫עומקה ‪ 108‬מ'‪ ,‬ומיטיבי טיפוס יכולים לרדת עד תחתיתה ללא ציוד גלישה‪ ,‬בניגוד למערות עמוקות אחרות בארץ‪,‬‬
‫שלתוכן ניתן לרדת רק בעזרת חבלים‪ .‬מבנה המערה שונה מן המוכה לנו במערות אחרות בארץ ובמחקר הנוכחי‬
‫התברר כי אופן היווצרותה מיוחד במינו‪.‬‬
‫המערה נמצאת בנ‪.‬צ‪ ,19793-27147 .‬כקילומטר מדרום – מזרח למושב עלמה שבגליל העליון המזרחי‪ .‬שמה הערבי‪,‬‬
‫"מערת אל‪-‬הוטה" ‪,‬דומה לשמות שניתנו לבורות קרסטיים אנכיים קרבים בגליל )דוגמת אלה שברכס פקיעין( אך‬
‫מערת עלמה אינה דומה להם במבנה הפנימי‪.‬‬
‫מאמר זה מופיע בעקבות פעולת מחקר שנעשתה במערה על‪-‬ידי רן גרסון ב‪ ,1965-‬ומחקר חדש שנעשה במערה על‪-‬‬
‫ידי צוותים‪ ,‬שמרכזיהם היו‪ :‬ע‪ .‬פרומקין‪ ,‬ר‪ .‬ביתן‪ ,‬א‪ .‬שביט וע‪ .‬זיידנר‪ .‬המיפוי התבצע בעזרת מצפן פריזמטי‪ ,‬מד‪-‬‬
‫שיפוע וסרט‪-‬מדידה‪ .‬דיוק המיפוי ‪) BCRA Grade 4B‬פרומקין‪ .(1984 ,‬נוסף למיפוי המערה‪ ,‬נסקרו ונותחו התופעות‬
‫המורפולוגיות השונות שבתוכה‪ .‬במאמר זה נתאר את המערה‪ ,‬נתוניה הגיאולוגיים ואופן היווצרותה‪ ,‬כשאנו‬
‫מתבססים על נתוני הסקר והמיפוי‪.‬‬
‫¯˜‪È‚ÂχȂ Ú‬‬
‫רמת עלמה היא גוש מועתק‪ ,‬שגבולותיו הטקטוניים הם‪ :‬העתק דישון בצפון‪-‬מזרח‪ ,‬העתק חצור בדרום‪-‬מערב‪,‬‬
‫והעתקי השוליים של עמק החולה במזרח‪ .‬הרמה מחולקת לשני גושים על‪-‬ידי "העתק עלמה" )שכיווני מצפון‪-‬מערב‬
‫לדרום‪-‬מזרח‪ ,‬כמו העתקי חצור ודישון(‪.‬‬
‫מערת עלמה נמצאת בגוש שמדרום להעתק עלמה‪ .‬גוש זה מכוסה במערבו בבזלת‪ ,‬ואילו במזרחו נחשפים סלעי גיר‬
‫ודולומיט מגיל קנומן עליון וגילים צעירים יותר )שליין‪.(1961 ,‬‬
‫מערת עלמה נמצאת ברכס גבעות הבנוי סלעי דולומיט וגיר קשה מתצורת סכנין‪ ,‬מגיל קנומן עליון‪ .‬עובי התצורה‬
‫כ‪ 300-‬מ'‪ ,‬בחתך המתלול הדרומי של נחל חצור )כ‪ 700-‬מ' מדרום למערת עלמה(‪.‬‬
‫מרבית התצורה בנויה כאן מדולומיט מסיבי‪ ,‬דק‪-‬גביש‪ ,‬בדר‪-‬כלל‪ .‬צבעו אפור כהה‪ ,‬בינוני ובהיר‪ .‬יחד אתו מופיע גיר‬
‫דולומיטי‪ ,‬וגיר – אף הוא מסיבי – דק‪-‬גביש או בעל גודל גביש בינוני‪ .‬הסלע משוכב בדרגשים שעוביים‪ ,‬בדרך‪-‬כלל‪,‬‬
‫‪ 1-0.7‬מ'‪ .‬נטיית השכבות סביב המערכה היא‪ ,‬בדרך‪-‬כלל‪ ,‬לדרום או לדרום‪-‬מערב וגודלה כ‪.7°-‬‬
‫מחשופי תצורת סכנין עשירים בתופעות קרסטיות‪ :‬דולינות‪ ,‬טרשים ומערות כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במרחק ‪ 300‬מ' מצפון‬
‫למערת עלמה‪ ,‬ובמרחק ‪ 200‬מ' מצפון‪-‬מערב לה‪ ,‬מצויות שתי דולינות גדולות‪ ,‬שהן שקעים מכוסים בקרקע וחסרי‬
‫ניקוז חיצוני‪.‬‬
‫‪ 2‬עמוס פרומקין הוא מנהל מלח"ם‪ .‬דר' רן גרסון הוא מרצה בכיר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪" - www.ilcg.co.il‬מתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית‬
‫לשימוש אקדמי אישי בלבד‬
‫לעומת השטח הבלתי מנוקז שמצפון למערה‪ ,‬מתנקז המדרון של מערת עלמה לעבר יובל של נחל חצור‪ ,‬הזורם‬
‫לדרום‪-‬מזרח‪.‬‬
‫מצפון‪-‬מזרח לדולינה הצפונית ומדרום‪-‬מערב לדולינה המערבית‪ ,‬יש שלוחות בזלת המגיחות מכיוון צפון‪-‬מערב‪.‬‬
‫בגבעה של מערת עלמה‪ ,‬ובמערה עצמה‪ ,‬לא נמצאה כל עדות לאפשרות‪ ,‬שבזלת כיסתה אי‪ -‬פעם את הגבעה‪ .‬הרכס‬
‫הסדימנטרי שבו נמצאת המערה‪ ,‬גבוה ב‪ 10-15-‬מ' ממחשופי הבזלת הקרובים‪ ,‬ולפיכך אין להניח שכוסה בשפכי‬
‫לבה‪.‬‬
‫˙‪‰¯ÚÓ‰ ¯Â‡È‬‬
‫‡‪.‬‬
‫‡‪‰ÒÈ1Ή ÌÏÂ‬‬
‫פתח המערה הוא דולינת התמוטטות‪ ,‬כלומר חלק מגג המערה התמוטט ויצר פתח אנכי‪ .‬ממדי הפתח הם ‪ 25x20‬מ'‪,‬‬
‫וצורתו סגלגלה‪ ,‬אירגולרית‪ .‬דפנות דולינת הפתח הן אנכיות‪ ,‬וניתן לרדת פנימה רק בצד הצפוני‪.‬‬
‫הירידה בפתח מובילה אותנו לאולם ענק וארוך‪ ,‬היורד בשיפוע ממוצע של ‪ 34°‬לכיוון דרום‪-‬מערב‪ .‬סעיף קטן של‬
‫האולם נמשך מהפתח לכיוון צפון‪-‬מזרח‪ .‬אורכו הכללי של האולם הוא ‪ 110‬מ'‪ ,‬ורוחבו מגיע עד ל‪ 30-‬מ'‪ .‬גובהו של‬
‫העולם מגיע ל‪ 20-‬מ'‪ .‬אורך הסעיף הצפון‪-‬מזרחי הוא ‪ 13‬מ'‪ ,‬רוחבו מגיע ל‪ 11-‬מ'‪ ,‬וגובהו ‪ 3-1‬מ' בלבד‪ .‬בדופן הצפון‪-‬‬
‫המערבית של האולם מצויות שתי כניסות‪ ,‬המובילות לשני האגפים הפנימיים של המערה‪ .‬תחתית האולם נמצאת‬
‫בעומק של ‪ 70‬מ' ביחד לפתחו‪.‬‬
‫הסלע הנחשף בתקר האולם ובדפנותיו‪ ,‬מופיע כדרגשים של גיר דולומיטי‪ ,‬שעוביים‪ ,‬ברוב המקרים‪ 1-0.7 ,‬מ'‪ .‬אך‬
‫מצויים דרגשים בודדים שעוביים עולה על זה ואף מגיע ל‪ 2-‬מ' )לדוגמה – הרובד הבונה את שולי פתח המערה(‪.‬‬
‫מישורי השיכוב בין הדרגשים ברורים למדי לעין‪ .‬הסלע די הומוגני; גיר דולומיטי דק‪ -‬גביש‪ ,‬שצבעו אפור בדרך‪-‬כלל‪.‬‬
‫קרקעית האולם מכוסה גושי סלע גדולים וקטנים‪ ,‬שגודלם מגיע ל‪ 4-‬מ'‪ .‬ביניהם מצויה קרקע אדומה‪-‬חומה‪ ,‬גירנית‬
‫מאד‪ ,‬וכן גושים חצציים קטנים‪ .‬תקרתה המדורגת של המערה ודפנותיה מעידים כי מקור גושי הסלע הוא‬
‫התמוטטויות שאירעו שם‪.‬‬
‫‪" - www.ilcg.co.il‬מתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית‬
‫לשימוש אקדמי אישי בלבד‬
‫התמוטטויות נגרמו כתוצאה מכמה סיבות‪:‬‬
‫שטחו הגדול של האולם והרוחב הניכר של תקרתו גורמים לחוסר יציבות‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫שפע של מישורי שיכוב ומישורי סידור )הניצבים לרוב אחד לשנים(; לאורך קווי חולשה אלו ניתקו גושי‬
‫‪.2‬‬
‫הסלע‪.‬‬
‫מישור העתק החוצה את חלל האולם לאורכו )ראה להלן(‪ ,‬גורם לערעור נוסף של דפנותיו ותקרתו‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫בחלקו העליון של האולם היתה התקרה דקה כל‪-‬כך‪ ,‬שהתמוטטה כליל‪ .‬התמוטטות זו יצרה את הפתח המקשר את‬
‫המערה אל פני השטח‪ .‬משטחי הסלע הסמוכים לפתח‪ ,‬שנחשפו במהלך ההתמוטטות‪ ,‬הם חלקים כלומר טרם נפגעו‬
‫מן הבליה החיצונית‪ .‬בליה זו יוצרת על פני השטח מחוץ לפתח‪ ,‬טרשונים שקערוריות ורכסונים‪ .‬לפיכך‪ ,‬מסתבר‪,‬‬
‫שהתמוטטות הפתח היא צעירה יחסית‪ .‬גם בתוך האולם נראה‪ ,‬כי רוב סלעי המפולת הם צעירים‪ ,‬מכיוון שרובם‬
‫לא כוסו כלל במשקעי מערות‪ .‬רק במקומות ספורים קיים כיסוי בולט של טרוורטין על גבי דפנות האולם‪ ,‬התקרה‬
‫והסלעים שבקרקעית‪ .‬כיסוי זה מעיד על התייצבות מסוימת של חלקים אלה‪ ,‬שלא ידעו התמוטטות מזה זמן מה‪.‬‬
‫קרקעיתו המקורית של האולם אינה חשופה בשום מקום‪ ,‬וזאת בשל מילוי בחומרי המפולות ומשקעים אחרים‪.‬‬
‫התקרה והדפנות המקוריות לא השתמרו‪ ,‬בדרך‪-‬כלל‪ ,‬בגלל המפולות וכיסוי הטרוורטין‪ .‬לפיכך קשה לשחזר את‬
‫המורפולוגיה המקורית של האולם‪ ,‬טרם התרחשו המפולות והמילוי‪.‬‬
‫מרבית הפרשת הטרוורטין באולם‪ ,‬מרוכזת במחצית העליונה שלו‪ .‬ההפרשה מופיעה בעיקר בצורת שמטחי זרימה‪,‬‬
‫קרומים ונטיפים‪ .‬בתקרת המערה מופיעים נטיפי קש ונטיפים חרוטיים‪ .‬אלו נמצאים בעיקר לאורך סדקים בתקרה‪.‬‬
‫על דפנות המערה מופיע קרום טרוורטין‪ ,‬שעוביו מגיע עד ‪ 5‬ס"מ‪ .‬בקטעי דופן בעלי שיפוע שלילי‪ ,‬מופיעים "אוזני‬
‫פיל" ו"וילונות"‪ .‬על גבי סלעי המפולת מופיעים‪ ,‬לעיתים‪ ,‬קרומי טרוורטין‪ ,‬שעוביים מגיע לעשרות סנטימטרים‪ .‬ליד‬
‫הדופן המערבית‪ ,‬סמוך לפתח‪ ,‬מצוי גוש גדול‪ ,‬שממדיו כ‪ 5x3-‬מ'‪ ,‬וכולו מצופה בקרום טרוורטין ובאוזני פיל‪,‬‬
‫ובראשו מזדקרים זקיפים‪ .‬על חלק מן הגושים שהתמוטטו‪ ,‬מצוי טרוורטין ששקע‪ ,‬כאשר הגושים היוו חלק מתקרת‬
‫המערה‪.‬‬
‫הזקיפים באולם נדירים‪ ,‬יחסית‪ .‬זקיפים מפותחים קיימים סמוך לפיר הכניסה אל האגף הפנימי התחתון של‬
‫המערה‪ .‬הסיבה למיעוט הזקיפים נעוצה‪ ,‬כנראה‪ ,‬בחוסר היציבות לאורך זמן של קרקעית המערה ותקרתה‪ ,‬בשל‬
‫התמוטטויות‪ .‬מצב זה מאפשר התפתחות של נטיפים ומשטחי זרימה המתרחשת בקצב מהיר מקצב התפתחות‬
‫הזקיפים אלמוגי מערות נמצאים רק באתר אחד במערה‪ ,‬וגם כאן אין הם מפותחים‪.‬‬
‫הטרוורטין באולם נוטה להיות נקבובי יותר מהטרוורטין במעמקי המערה‪ ,‬כנראה כתוצאה מן האוורור הקים‬
‫באולם‪ ,‬בשל פתחו הגדול‪.‬‬
‫משקעי טרוורטין קיימים גם בדופן שמתחת לפתח‪ ,‬וכן בסעיף הצפון‪-‬מזרחי של האולם‪ .‬כאן נמצא הטרוורטין‬
‫בעומק של ‪ 7-5‬מ' מתחת לפני השטח‪ .‬משקעים אלה אינם פעילים היום‪ .‬ייתכן כי הם נוצרו בשלב שבו היו פני‬
‫השטח גבוהים יותר מגובהם הנוכחי; מה שאיפשר את חלחול מי‪-‬המשקעים דרך הסלע התחום הוואדוסי‪ ,‬המסה‬
‫אינטנסיבית בראשית מסלולם והשקעת הטרוורטין עם הגיעם לחלל המערה‪.‬‬
‫·‪.‬‬
‫‪ÔÂ˙Á˙‰ ÈÓÈ1Ù‰ Û‚‡‰‬‬
‫כדי להגיע לאגף זה של המערה‪ ,‬יש לרדת לאורך הדופן המערבית של אולם הכניסה‪ .‬במרחק ‪ 60‬מ' מהפתח החיצוני‬
‫מגיעים לזקיפים בולטים‪ ,‬שביניהם לבין דופן האולם נמצא פיר אנכי‪ ,‬המוביל לאגף הפנימי התחתון של המערה‪.‬‬
‫קוטר הפיר בפתחו‪ ,‬כמטר אחד‪ .‬פתח האגף הפנימי התחתון נמצא בעומק של ‪ 55‬מ' ביחד לפתח המערה‪ .‬מכאן ניתן‬
‫לרדת עוד ‪ 53‬מ' עד לנקודה העמוק ביותר במערה‪ ,‬הנמצאת בעומק של ‪ 108‬מ'‪ .‬הפיר מוביל לתוך מבוך של חדרים‪,‬‬
‫סדקים משופעים וסלעי מפולת‪ ,‬המשתרע על שטח של כ‪ 2000-‬מ"ר‪.‬‬
‫גבולות החללים כאן אינם מוגדרים היטב‪ ,‬בשל המפולות הרבות‪ ,‬ותופעה זו הקשתה על פעולות המיפוי‪ .‬אך דווקא‬
‫במבוך בלתי מסודר זה‪ ,‬הביא המיפוי להבנה טובה יותר של המבנה מעבר למה שהיה ידוע קודם לכן‪ .‬במהלך‬
‫המיפוי נקבעו ‪ 83‬נקודות צלעון בכל חלקי המבוך‪ .‬נקבע מיקומן היחסי של כל הנקודות במרחב‪ ,‬פעולה שאפשרה‬
‫קבלת תמונה מרחבית של המערכת‪ .‬התברר כי אגף זה של המערה משתרע על פני משטח נטוי בשיפוע תלול בכיוון‬
‫כללי לצפון‪-‬מערב‪.‬‬
‫גובה החלל )או עוביו של השטח( נע בין עשרות סנטימטרים למטרים ספורים )ציור ‪.(3‬‬
‫בציור ‪ 1‬שרטטנו את כל האגף הפנימי התחתון‪ ,‬כיחידה אחת ובה קווי גובה המדגימים את צורת ה"משטח"‪ .‬ניכר כי‬
‫ה"משטח" אינו שיר‪ ,‬והוא שמנה את כיוון וגודל נטייתו בחלקיו השונים‪ .‬בחלקו הדרומי נוטה המשטח בזווית ‪50°‬‬
‫בממוצע‪ ,‬באזימוט ‪) 300°‬כיוון הסטרייק של הסדקים כאן הוא ‪.(30°‬‬
‫בחלקו הצפוני נוטה המשטח בזוית של ‪ 55°‬בממוצע‪ ,‬באזימוט ‪) 340°-330°‬כיון הסטרייק של הסדקים כאן הוא כ‪-‬‬
‫‪ ,60°-70°‬אך יש שונות רבה בין כיווני הסדקים(‪.‬‬
‫‪" - www.ilcg.co.il‬מתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית‬
‫לשימוש אקדמי אישי בלבד‬
‫ב‪ 66%-‬משטחו הכללי של ה"משטח" קיים חלל הניתן לגישה )ציור ‪ .(4‬שאר השטח )‪ (34%‬מלא בסלעים או במפולות‬
‫החלל הניתן לגישה הוא‪ ,‬לעיתים קרובות אירגולרי‪ ,‬בגלל המפולות‪ ,‬אך נפוצה הצורה של "סדק" משופע )ציור ‪.(3‬‬
‫האגף הפנימי של מערת עלמה הוא לח במשך כל עונות השנה‪ .‬במקומות אחדים קיים טפטוף של מים ואף זרימה‬
‫למינרית על פני מישורי הסידוק המשופעים‪ .‬בשלושה מקומות מצויות בריכות מים‪ ,‬שהמים נאגרים בהן באמצעות‬
‫סכרי טרוורטין )‪ .(Rimstone dams‬ממדי הבריכות הללו כ‪ 2x0.5-‬מ' בממוצע‪.‬‬
‫חלקים שונים של האגף הפנימי התחתון עשירים במשקעי טרוורטין‪ .‬רוב הטרוורטין מופיע כאן בצורת משטחי‬
‫זרימה על גבי הקרקעית המשופעת‪ ,‬אך קיימות גם צורות מורפולוגיות מגוונות אחרות של משקעי טרוורטין‪:‬‬
‫נטיפים‪ ,‬זקיפים‪ ,‬עמודים ואוזני פיל‪ .‬משקעים אלה מפותחים מאד רק במקומות ספורים‪ ,‬הנהנים מיציבות יחסית‬
‫ואינם סובלים מהתמוטטויות תדירות‪.‬‬
‫המפולות ומשקעי‬
‫הטרוורטין‪ ,‬מקשים‬
‫גם באגף זה של‬
‫המערה על זיהוי‬
‫סימנים מורפולוגיים‬
‫משלב‬
‫מיוחדים‬
‫החלל‪.‬‬
‫היווצרות‬
‫למרות‪ ,‬קיימים כאן‬
‫אתרים שבהם אין‬
‫ומשקעי‬
‫מפולות‬
‫טרוורטין‪ .‬באתרים‬
‫אלו בולט העדרם‬
‫של סימני המסה‬
‫בדפנות החלל )הן‬
‫המסה פראטית והן‬
‫המסה ואדוסית(‪.‬‬
‫בחלק הצפוני של‬
‫הפנימי‬
‫האגף‬
‫התחתון‪ ,‬מצאנו על‬
‫הסדק‬
‫דפנות‬
‫חריצי‬
‫המשופע‪,‬‬
‫אופקיים‬
‫החלקה‬
‫)‪ (slickensides‬שהם‬
‫העתקה‬
‫סימני‬
‫אופקים ) ‪strike slip‬‬
‫‪ .(fault‬לא נמצאו כל‬
‫כאלה‬
‫סימנים‬
‫בחלקים אחרים של‬
‫בשל‬
‫המערה‪,‬‬
‫הפרעת המפולות‬
‫והטרוורטין‪.‬‬
‫‪Û‚‡‰‬‬
‫‪ÔÂÈÏÚ‰‬‬
‫‪ÈÓÈ1Ù‰‬‬
‫כדי להגיע לאגף זה‬
‫יש לרדת באולם‬
‫הכניסה למרחק ‪40‬‬
‫מ' מהפתח בדופן‬
‫)הצפון‪-‬‬
‫ימין‬
‫מערבית( של האולם‬
‫פעור פתח שרוחבו‬
‫כ‪ 7-‬מ'‪ .‬הפתח נמצא‬
‫כ‪ 20-‬מ' לפני הפיר‬
‫המוביל לאגף הפנימי התחתון של המערה‪.‬‬
‫‪" - www.ilcg.co.il‬מתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית‬
‫לשימוש אקדמי אישי בלבד‬
‫הפיר מוביל לחלל אופקי אירגולרי‪ .‬שאורכו כ‪ 15-‬מ'‪ ,‬רוחבו כ‪ 7-‬מ' וגובהו ‪ 2-1‬מ'‪ .‬מחלל זה יורד סדק משופע הנוטה‬
‫לכיוון צפון‪-‬מערב‪ ,‬ממנו מסתעפים סדקים קצרים ומחילות‪.‬‬
‫המבנה הכללי של האגף הפנימי העליון‪ ,‬דומה לזה של האגף הפנימי התחתון‪ ,‬למרות שאין חיבור ביניהם‪ .‬האגף‬
‫העליון ממוקם על מישורי סידוק מקבילים לאלה של האגף התחתון‪ ,‬והוא שוכן מעל לחלק המזרחי של האגף‬
‫התחתון )ציור ‪ .(1‬באגף הפנימי העליון התפתחו מפולות ומשקעי טרוורטין‪ ,‬והמצב דומה למה שמתרחש באגף‬
‫‪" - www.ilcg.co.il‬מתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית‬
‫לשימוש אקדמי אישי בלבד‬
‫הפנימי התחתון‪.‬‬
‫‪‰¯ÚÓ‰ ˙ÂÁ˙Ù˙‰‬‬
‫בדרך התפתחותה של מערה‪ ,‬יש להבדיל בין שני סוגי תהליכים עיקריים‪ :‬א‪ .‬היווצרות חלל המערה‪ .‬ב‪ .‬תהליכים של‬
‫מילוי וסתימת החלל )כולל התמוטטות‪ ,‬הסותמת במשך הזמן את החלל(‪.‬‬
‫‪" - www.ilcg.co.il‬מתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית‬
‫לשימוש אקדמי אישי בלבד‬
‫תחילה נדון בתהליכים מן הסוג הראשון‪.‬‬
‫האגפים הפנימיים של מערת עלמה מצטיינים במבנה מיוחד במינו‪ ,‬השונה מרוב המערות המוכרות לנו בארץ‬
‫ובעולם‪ :‬זהו מבנה של משטח נטוי בשיפוע תלול‪ ,‬והוא אינו מוסבר באמצעות תהליכים קרסטיים מוכרים‪.‬‬
‫תהליכים קרסטיים יוצרים לרוב מחילות אופקיות‪ ,‬פירים אנכיים או אולמות‪ .‬רק במקרים יוצאי‪-‬דופן‪ ,‬נוצרת‬
‫מערכת קרסטית נטויה בשיפוע תלול‪ .‬מקרים נדירים אלה הם‪ ,‬לרוב‪ ,‬תוצאה של מבנה גיאולוגי מיוחד‪ ,‬כגון שכבות‬
‫נטויות בתלילות‪ .‬במקרה כזה עשויה להיווצר "מחילת דיפ" נטויה בכיוון נטיית השכבות )‪.(Ford, 1971‬‬
‫זו אינה התופעה בה אנו‬
‫נתקלים באגפים הפנימיים של‬
‫מערת עלמה‪ .‬החלל כאן אינו‬
‫תואם את נטיית השכבות‪ .‬יתר‬
‫על כן‪ ,‬צורת החלל – משטח‬
‫דו‪-‬ממדי נטוי – אינה דומה כלל‬
‫לצורות הליניאריות )דוגמת‬
‫מחילה או קמין ( הנוצרות‬
‫בהמסה קרסטית‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין‬
‫באגפים הפנימיים של מערת‬
‫עלמה על סימן מורפולוגי‪,‬‬
‫המעיד באופן ישיר על פעילות‬
‫המסה קרסטית )תיאור סימנים‬
‫כאלה ראה‪ ,‬למשל‪ ,‬ב‪Bogli, -‬‬
‫‪.(1980‬‬
‫המורפולוגיות‬
‫העדויות‬
‫העיקריות‪ ,‬המסייעות לנו‬
‫בפענוח היווצרות האגפים‬
‫הפנימיים במערת עלמה‪ ,‬הן‬
‫טקטוניות‪ .‬החללים דומים כאן‬
‫למערכת של סדקים משופעים‪.‬‬
‫בגלל שלילת האפשרות של‬
‫המסה קרסטית‪ ,‬לא נותר לנו‬
‫אלא להניח‪ ,‬שהחלל נוצר‬
‫כתוצאה מפתיחה של שבר גדול‬
‫ממדים בתת הקרקע‪ .‬מהי‬
‫הסיבה לפתיחתו של סדק‬
‫בממדים כאלה?‬
‫תשובה לכך מספקים סימני‬
‫ההחלקה‪ ,‬שנמצאו בחלקו‬
‫הצפוני של האגף הפנימי‬
‫התחתון במערה‪ .‬סימנים אלה‬
‫מעידים על תזוזה אופקית של‬
‫דפנות הסדק‪ ,‬אחת ביחס‬
‫לשנייה‪ .‬לפנינו‪ ,‬אם כן‪ ,‬העתק‬
‫תזוזה אופקית‪ .‬מישור ההעתק‬
‫איננו רגולרי‪ ,‬כפי שהסתבר‬
‫ממיפוי המערה )ציור ‪ .(1‬בתוך‬
‫המערה ניכר עיקול של מישור‬
‫ההעתק ב‪ .40-°30°-‬סיבוב זה‬
‫הוא שגרם‪ ,‬כנראה‪ ,‬להיווצרות‬
‫החלל התת‪-‬קרקעי )ציור ‪.(5‬‬
‫לא הצלחנו לאתר סימן גיאולוגי‪ ,‬שיאפשר קביעה מדויקת של מידת התזוזה וכיוונה )שמאל או ימין(‪ .‬אולם גודל‬
‫החלל שנוצר בזוית הסיבוב של מישור השבר‪ ,‬מאפשרים להניח‪ ,‬כי התזוזה לאורך השבר לא עלתה על עשרות‬
‫מטרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא נוצר גראבן של ממש בפני השטח‪ .‬אך בכל זאת‪ ,‬רישומו של ההעתק בולט בפני השטח‪ ,‬כקו‬
‫טקטוני )‪ (liniament‬הנראה בבירור בתצלום אווירי )ציור ‪.(6‬‬
‫‪" - www.ilcg.co.il‬מתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית‬
‫לשימוש אקדמי אישי בלבד‬
‫הקו מתהווה כתוצאה משינויים מקומיים ברצף הסלע‪ ,‬בנטיית השכבות‪ ,‬בקרקע ובצומח‪ .‬לאורכו מצויים שקעים‬
‫קטעים‪ ,‬מלאים קרקע‪ .‬משני עברי הקו מופיעים מחשופים דומים של טרשי גיר דולומיטי בתצורת סכנין‪ .‬הקו עובר‬
‫כ‪ 10-‬מ' מדרום‪-‬מזרח לפתח מערת עלמה‪ .‬מכאן דרומה נמשך הקו באזימוט של ‪ – 210°-30°‬כיוון הזהה לכיוון‬
‫ההעתק בתוך המערה‪ ,‬בחלקיה הדרומיים‪.‬‬
‫ליד פתח המערה מתעקל קו ההעתק ב‪ 20°-‬מזרחה‪ .‬סיבוב זה דומה לסיבוב במישור ההעתק כפי שנמדד בתוך‬
‫המערה‪ ,‬אם כי זווית הסיבוב קטנה מזו שנמדדה בתוך המערה‪.‬‬
‫מיקומו של הקו המופיע בפני השטח‪ ,‬מתאים לקו המפגש בין מישור ההעתק‪ ,‬הנטוי בזוית של ‪ 55-°50°‬לצפון‪-‬‬
‫מערב‪ ,‬לבין פני השטח‪ ,‬הנטויים כאן בזוית של כ‪ 9°-‬מערבה )ציור ‪ 6‬ב'(‪.‬‬
‫בגלל הבלייה של הסלעים החשופים לא ניתן לקבוע את מידת העיתוק או כיוונו על פני השטח‪.‬‬
‫כ‪ 50-‬מ' מצפון‪-‬מערב למערת עלמה‪ ,‬מופיע קו טקטוני נוסף‪ ,‬המקביל לזה של העתק מערת עלמה‪ .‬סביר להניח כי‬
‫מהותו של קו זה דומה לזו של הקו הקודם‪.‬‬
‫על‪-‬פי מכלול העדויות‪ ,‬ניתן לסכם‪ ,‬כי אגפיה הפנימיים של מערת עלמה הם ממוצא טקטוני ולא קרסטי‪ .‬החלל‬
‫נוצר כתוצאה מהעתק תזוזה אופקית‪ ,‬שמישורו מסתובב במקום זה‪ .‬את ההעתק נכנה בשם "העתק מערת עלמה"‪.‬‬
‫מכיוון שנוצר כאן חלל בעל השתרעות דו‪-‬ממדית ניכרת )כ‪ 70x50-‬מ'( – אין תקרתו יציבה‪ .‬לחוסר היציבות גורמים‬
‫הן מישורי השיכוב והסידוק‪ ,‬והן עצם התזוזה הטקטונית‪ .‬לפיכך‪ ,‬מרובות המפולות בתוך האגפים הפנימיים של‬
‫המערה‪.‬‬
‫אולם הכניסה של המערה הוא בעל מבנה שונה לחלוטין מזה של האגפים הפנימיים‪ .‬כאן התפתח חלל תלת‪-‬ממדי‬
‫ענק‪ ,‬שנפחו כ‪ 50,000-‬מ"ק‪ .‬כיוון ציר האורך של האולם זהה לכיוון העתק התזוזה האופקית‪ ,‬וההעתק עובר‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫דרך האולם )ציור ‪ 6‬ב'(‪.‬‬
‫ממדיו של האולם וצורתו אינם מאפשרים להסביר את היווצרותו כתוצאה ישירה מן ההעתק כפי שעשינו באגפים‬
‫הפנימיים של המערה‪ .‬יש להניח כי האולם נוצר בתהליך המסה קרסטי‪ ,‬שהוא התהליך היחיד היכול להסביר‬
‫היווצרות חלל זה‪.‬‬
‫במצב הגיאולוגי והאקלימי הנוכחי‪ ,‬קשה לתאר את היווצרות האולם‪ .‬יש לשער‪ ,‬שבעת היווצרותו שרר תנאים‬
‫הידרולוגיים שאיפשרו ניקוז מים בכמות ניכרת אליו‪ ,‬תנאים שאינם קיימים כיום‪ .‬ייתכן כי מצב כזה שרר לפני‬
‫ההעתק הפלייסטוקנית הגדול של האיזור‪ :‬העתק חצור‪ ,‬אשר מרים בכ‪ 300-‬מ' את הגוש שמדרום למערת עלמה‪,‬‬
‫והעתק עלמה המוריד במטרים ספורים את הגוש שמצפון לעלמה )גליקסון‪.(1964 ,‬‬
‫גם אם קדם האולם להעתקים הגדולים שמצפון ומדרום‪ ,‬נראה כי היווצרותו קשורה להעתק מערת עלמה‪ ,‬מכיוון‬
‫שהעתק זה עובר דרך האולם וכיוונו זהה לכיוון האולם‪ .‬נראה‪ ,‬לפיכך‪ ,‬כי בשעת היווצרות האולם היה העתק מערת‬
‫עלמה קיים‪ ,‬לפחות כסדק‪.‬‬
‫הסדק היה נקודת תורפה שאליו חדרו המים והרחיבוהו לכדי אולם‪ .‬בשלב זה טרם נוצרו האגפים הפנימיים של‬
‫המערה‪ ,‬משום שהם לא הורחבו על‪-‬ידי ההמסה שפעלה באותו זמן‪ .‬אין ספק שאילו היו האגפים הפנימיים קיימים‬
‫כבר אז‪ ,‬היו המים חודרים גם אליהם ומרחיבים אותם‪ ,‬שהרי הם נמצאים במפלס נמוך ממפלס האולם‪ .‬רק לאחר‬
‫תום שלב ההמסה ויצירת האולם‪ ,‬חלה התזוזה האופקית לאורך העתק מערת עלמה‪ ,‬תזוזה אשר יצרה את האגפים‬
‫הפנימיים‪.‬‬
‫ניתן לסכם‪ ,‬אם כן‪ ,‬את השלבים הבאים בהתפתחותה של מערת עלמה‪:‬‬
‫ראשית סידוק לאורך העתק מערת עלמה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫המסה קרסטית לאורך הסדק ויצירת האולם‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫ניתוק האולם ממקורות מימיו; תהליך ההמסה נפסק בגלל ירידת פני אופק מי התהום‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫תנועה אופקית לאורך העתק מערת עלמה‪ ,‬ויצירת האגפים הפנימיים של המערה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫התמוטטויות סלעים מתקרת המערה בכל אגפיה‪ .‬בין השאר‪ ,‬התמוטטה התקרה הדקה שבצפון האולם‬
‫‪.5‬‬
‫ויצרה את פתח המערה כלפי חוץ‪ .‬במקביל למפולות מתרחשת השקעת טרוורטין בחלקים שונים במערה‪.‬‬
‫‪‰ÓÏÚ ˙¯ÚÓ· ÏÂÈËÏ ˙ÂÈÁ1‰‬‬
‫ביקור יסודי במערת עלמה‪ ,‬במסלול המוצע להלן‪ ,‬דורש כחצי יום )בהתאם לגודל הקבוצה וכישוריה(‪ .‬יש להצטייד‬
‫‪" - www.ilcg.co.il‬מתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית‬
‫לשימוש אקדמי אישי בלבד‬
‫בחבל שאורכו כ‪ 15-‬מ'‪ ,‬בפנים ובנעלי הליכה‪ .‬השימוש בחוטים לסימון הדרך ובנרות לתאורה‪ ,‬אסור בהחלט‪ ,‬משום‬
‫שהללו מזהמים את המערה‪ .‬אין להיכנס למערה ללא מדריך המכיר את המסלול בתוכה‪.‬‬
‫הגישה למערה ברכב‪ ,‬היא כדלקמן‪:‬‬
‫מכביש צפת‪-‬מירון‬
‫פונים צפונה בצומת‪-‬‬
‫זיתים‪ .‬נוסעים עד‬
‫לכפר‬
‫לכניסה‬
‫הצ'רקסי ריחניה‪ .‬מול‬
‫לכפר‬
‫הכניסה‬
‫ימינה‬
‫מסתעפת‬
‫)מזרחה( דרך עפר‪,‬‬
‫ובה נפנה‪ .‬נוסעים‬
‫בדרך זו כ‪ 1.5-‬ק"מ‪,‬‬
‫עד שעבירותה נעשית‬
‫קשה לרכב "רך"‪ .‬כאן‬
‫נחנה את הרכב‬
‫ונמשיך ברגל‪ ,‬בדרך‬
‫מזרחה‪ .‬אנו יורדים‬
‫לעמק קטן – ראשית‬
‫יובלו של נחל חצור‪.‬‬
‫מעבר לו מצויה גבעה‬
‫שבצלעה‬
‫טרשית‪,‬‬
‫פעור פתחה הגדול‬
‫של מערת עלמה‪,‬‬
‫וסביבו עצים בודדים‪.‬‬
‫ניגש אל המערה‬
‫מצדה הצפוני‪ .‬רק‬
‫בצדו הצפוני של‬
‫הפתח ניתן לרדת‬
‫בקיר התלול אל תוך‬
‫המערה‪ .‬כדי להקל‬
‫את ירידתה של‬
‫קבוצה גדולה‪ ,‬כדאי‬
‫לקשור כאן את החבל‬
‫)ולקחת אותו עימנו‬
‫לאחר מכן‪ ,‬להמשך‬
‫המסלול(‪.‬‬
‫נרד לאולם הכניסה‬
‫הגדול של המערה‪,‬‬
‫ולא נתרחק מהדופן‬
‫הימנית שלו‪ .‬יש‬
‫מהחלקה‬
‫להיזהר‬
‫במורד התלול והבוצי‪.‬‬
‫נשאיר מימיננו את‬
‫הפתח לאגף הפנימי‬
‫העליון של המערה‪,‬‬
‫שאינו מעניין במיוחד‪.‬‬
‫במרחק של ‪ 60‬מ' מפתח המערה‪ ,‬נגיע לזקיף ולסלעים גדולה‪ ,‬הסמוכים לדופן הימנית של האולם‪ .‬נקשור לאחד‬
‫מהם את החבל‪ ,‬ונשלשלו בפיר אנכי הנמצא בין הזקיף לבין דופן המערה‪ .‬כאן נעזוב את אולם הכניסה של המערה‬
‫ונחדור למעמקי המבוכים של האגף הפנימי התחתון‪.‬‬
‫במסלול מכאן ולהבא‪ ,‬כדאי להשתמש במפה )ציור ‪ (4‬ובהיטל האנכי הפרוש )ציור ‪ (2‬כדי למצוא את דרכנו‪ .‬המסלול‬
‫המתואר כאן הוא הנוח ביותר מכיוון שהוא מאפשר להגיע אל תחתית המערה בלי לזחול זחילה מפרכת ולטפס‬
‫‪" - www.ilcg.co.il‬מתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית‬
‫לשימוש אקדמי אישי בלבד‬
‫בעזרת חבלים‪ .‬יש לזכור את תוואי הדרך בה אנו הולכים‪ ,‬כדי למצוא אחר‪-‬כך את הדרך החוצה!‬
‫הפיר שבו אנו יורדים הוא מדורג‪ ,‬ואפשר להאחז בדפנותיו בקלות‪ .‬נרד בתוכו לעומק של כ‪ 7-‬מ'‪ ,‬ולא יותר‪ .‬הפיר‬
‫אמנם ממשיך הלאה‪ ,‬כלפי מטה‪ ,‬אך הירידה שמה תיקחנו לנתיבים קשים למעבר‪.‬‬
‫במקום להוסיף ולרדת‪ ,‬ניצמד בעומק של ‪ 7‬מ' לדופן הימנית של החלל )כאשר פנינו מופנות צפונה‪ ,‬לתוך המערה(‪.‬‬
‫נלך לאורך הדופן הימנית "על קו גובה"‪ ,‬וניכנס למחילה רחבה ונוחה להליכה‪ .‬במחילה זו נצעד כ‪ 35-‬מ' בין סלעי‬
‫מפולת‪ ,‬ללא עליה או ירידה ניכרות‪ .‬כאן נמצא חור לירידה‪ ,‬בין הסלעים שבדופן השמאלית בצד דרום‪-‬מערב )אם‬
‫לא מצאנו את החור והמשכנו ישר במחילה הרחבה‪ ,‬נגיע לסופה לאחר ‪ 5‬מ'‪ ,‬ומכאן נחזור ונמצא את החור(‪ .‬לאחר‬
‫כ‪ 5-‬מ' של ירידה תלולה דרך ה"חור"‪ ,‬עלינו לפנות בזוית חדה שמאלה‪ ,‬לכיוון דרום‪-‬מערב‪) .‬אם לא שמנו לב לפנייה‬
‫והמשכנו ישר‪ ,‬נגיע‪ ,‬לאחר כ‪ 2-‬מ'‪ ,‬לסדק צר ותלול‪ ,‬שלא ניתן לרדת בו ללא חבל(‪.‬‬
‫מן הפנייה האחרונה נגיע‪ ,‬לאחר כ‪ 12-‬מ'‪ ,‬אל "החדר המרכזי"‪ .‬חדר זה נמצא במרכז המבוך של האגף הפנימי‬
‫התחתון במערה‪ ,‬ואפשר לצאת ממנו במחילות רבות לכל הכיוונים‪ .‬בכניסה אליו יש להיצמד לדופן השמאלית‬
‫)הצפונית( ולרדת בזהירות אל ראש גל האבנים‪ ,‬שהוצג כמדרגת עזר‪ .‬סמוך לדופן הצפונית של החדר מצויה בריכת‬
‫מים‪ ,‬הראשונה שאנו פוגשים היום‪ .‬המים נאגרו כאן בזכות סכרי טרוורטין המונעים מהם לזרום הלאה‪.‬‬
‫אנו נמשיך ביציאה הצפונית מן החדר‪ ,‬כ‪ 3-‬מ' מימין לבריכה‪ .‬כ‪ 5-‬מ' לאחר שיצאנו מהחדר‪ ,‬נפנה בזוית חדה‬
‫שמאלה )אם נמשיך בטעות ישר‪ ,‬נגיע שוב לסדק צר ותלול שקשה לרדת בו(‪.‬‬
‫לאחר הפנייה נמשיך כ‪ 12-‬מ' במורד המתרחב והופך לחדר‪ ,‬נצמד כל העת לדופן השמאלית הדרומית עד שנבחין‬
‫ב"חורים" בקיר החדר‪ .‬נכנס לתוך החור הגדול שבין השלושה‪ ,‬ונגיע ל"מסדרון דמוקלס"‪ .‬מבט כלפי מעלה יבהיר‬
‫את סיבת השם‪ :‬סלעים גדולים תלויים מעל ראשינו‪ ,‬אם הם יציבים למדי‪ .‬נרד במסדרון‪ ,‬לאורך כ‪ 20-‬מ'‪ ,‬בשיפוע‬
‫תלול כלפי דרום‪-‬מערב‪.‬‬
‫המסדרון מסתיים לפתע‪ ,‬ואנו נרד ימינה לכיוון צפון‪-‬מערב במדרון תלול‪ .‬יש להיזהר מהחלקה‪ ,‬בכניסה לחדר‬
‫שאליו אנו מגיעים‪ .‬חדר זה מהווה דוגמא טיפוסית לסדק המשופע‪ ,‬שבו ממוקם אגף זה של המערה‪ .‬בתחתית‬
‫החדר )פינתו הדרום‪-‬מערבית( נרד בפתח ונגיע למסעף מחילות‪ .‬אם נפנה ימינה‪ ,‬נגיע כעבור ‪ 6‬מ' לנקודה העמוקה‬
‫ביותר במערה‪ .‬קרקעית החדרון הקיצוני מלאה אבנים‪ ,‬המכסות אולי על המשך המערה‪.‬‬
‫אם נפנה במסעף האחרון שמאלה‪ ,‬נגיע‪ ,‬כעבור ‪ 2‬מ'‪ ,‬לבריכת מים‪ .‬גם כאן קיים סכר טרוורטין האוגר את המים‬
‫המתנקזים לחלק זה של המערה‪.‬מכאן נחזור אל פני השטח בדרך בה ירדנו‪.‬‬
‫‪‰¯ÚÓ‰ ÏÚ ¯ÂÓ˘1 „ˆÈÎ‬‬
‫מערת עלמה מהווה אוצר טבע יחיד במינו בישראל‪ .‬על כל מדריך ומטייל הנכנס לתוכה‪ ,‬מוטלת חובה השמירה‬
‫עליה‪ ,‬כדי שתעמוד לרשות הבאים אחריו‪ .‬הפגיעה במערה אסורה גם על‪-‬פי חוק ערכי טבע מוגנים )המערה נמצאת‬
‫בתחומי שמורת טבע(‪.‬‬
‫הקפדה על הכללים הבאים תסייע לך לשמור על המערה‪:‬‬
‫אין להשתמש בנרות לתאורה‪ ,‬אלא בפנסים בלבד‪ .‬הנרות משאירים חלב )שעווה( המהווה כר נוח לצמיחת‬
‫א‪.‬‬
‫פטריות המזהמות את המערה‪ .‬הנרות גם מפייחים את המערה‪ ,‬בכוונה או שלא בכוונה‪.‬‬
‫אין להשתמש בחוטים לסימון הדרך במערה‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה‪ ,‬שאין להשאירם בתוכה‪ .‬חוג הנוע של‬
‫ב‪.‬‬
‫מלח"ם אסף עשרות קילוגרמים של חוטים מהמערה – ולא הצליחה להתגבר על כל הפסולת מהסוג הזה‪.‬‬
‫במערה יש ללכת אך ורק במסלול הטיול המסומן באדום והמתואר בציורים ‪ .4 ,2‬טיול המתבצע במערה‪,‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חייב להיות מודרך על‪-‬ידי אדם המכיר היטב מסלול זה‪.‬‬
‫אין לפגוע בנטיפים או בכל מרכיב אחר במערה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫·‪‰ÈÙ¯‚ÂÈÏ·È‬‬
‫גליקסון‪ ,‬י‪ :1964 .‬הגיאולוגיה של אזור נחל דישון )הרי נפתלי הדרומיים( עבודת גמר לתואר מוסמך למדעי הטבע‬
‫באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫וילנאי‪ ,‬ז‪ :1977 .‬אריאל‪ .‬אנציקלופדיה לידיעת הארץ‪.‬‬
‫ירושלמי‪ ,‬מ‪ .1938 .‬ידי מזה‪.‬‬
‫קלטר‪ ,‬ב‪ .1951 .‬רבי חיים בן עטר‪ .‬תשי"א‪.‬‬
‫קליין‪ ,‬נ‪ ,1961 .‬הגיאולוגיה של איזור עלמה‪ .‬עבודת גמר לתואר מוסמך למדעי הטבע באוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫‪" - www.ilcg.co.il‬מתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית‬