3. מערת עלמה - קבוצת המערנות הישראלית
לשימוש אקדמי אישי בלבד ‰ÓÏÚ ˙¯ÚÓ ÔÂÒ¯‚ ԯ ÔȘÓ¯٠ÒÂÓÚ 2 "...אין לה )למערה( קץ ותכלית ,והנכנס בה הוא נאבד מרוב הכוכין שיש בה .כל כוך עשרה כוכין ,ובו כוך מהעשרה. אם אתה נכנס – אתה מוצא עוד כוכים אחרים ,והנכנס לשם הוא מסתכן מרוב פחד .ומעשים של זו המערה הם נפלאים .וכולם )כוכי המערה( תחת הארץ והנכנס לשם צריך אבוקות גדולות ,ואני נכנסתי לתוכה באבוקות גדולות ,כמו עשרים אמה .אין אני יכול לומר כמה כוכים יש שם ,אין להם מספר .והמקום נורא אמוד .וזקני אומות העולם אומרים שתחילת המערה היא במדבר ,ויש לה קצה אחד בירושלים ומעשיהם מרובים ונפלאים" .כך מספר תלמידו של רבי חיים בן-עטר על ביקורו במערת עלמה בלווית רבו ,בשנת ) 1742קלאר , 1951 ,לפי וילנאי.(1977 , קטע זה ,המלווה את תיאור ביקורו בכפר עלמא )כך כתבו אז( ,פותח במלים" :וסמוך לכפר הנזכר מצד אחד יש מערה אחת ,קורין אותה מערת הבבלים .ומצאתי שאומרים פה אחד ,שיש שם מספר צדיקים קבורים ,תשע-מאות אלף". מערת עלמה מוזכרת בשם מערת הבבלים כבר בראשית המאה הארבע-עשרה ,בתיאור סיורו בגליל של אלמוני, תלמיד הרמב"ן )שם(. בשנת 1967מבקר במערה רבי משה ירושלמי ,ומספר" :מערה גדולה ,ובתוכה מערות רבות .ועוברים מזו לזו ,מכל שלושת הצדדים .המערות הללו נמשכות מהלך שלושה ימים עד ירושלים .ושם המערה ההיא – מערת הבבלים. הזר הנכנס לתוכה תועה בדרכו כי חושך במערה .ואני לא רציתי להאמין בכך ונכנסתי אני ובידי שני נרות ,ואיש אחד אתי .וליד המערה הראשונה קשרנו חבל ארוך ,ונכנסנו דרך ארוכה .והשמש עמד מבחוץ על-יד החבל,פן יתירו אחר .אולם לאחר שעברנו כמה מערות נפלה אימה חשכה עלינו ,ובדוחק יצאנו מהמערה מחמת האימה .ורק אחרי זמן מה החלפנו כוח )ירושלמי ,1938,לפי וילנאי.(1977 , מערת עלמה תופסת מקום חשוב בין מערות ישראל בשל כמה סיבות .היא המערה הארוכה ביותר בגליל – 496מ'. עומקה 108מ' ,ומיטיבי טיפוס יכולים לרדת עד תחתיתה ללא ציוד גלישה ,בניגוד למערות עמוקות אחרות בארץ, שלתוכן ניתן לרדת רק בעזרת חבלים .מבנה המערה שונה מן המוכה לנו במערות אחרות בארץ ובמחקר הנוכחי התברר כי אופן היווצרותה מיוחד במינו. המערה נמצאת בנ.צ ,19793-27147 .כקילומטר מדרום – מזרח למושב עלמה שבגליל העליון המזרחי .שמה הערבי, "מערת אל-הוטה" ,דומה לשמות שניתנו לבורות קרסטיים אנכיים קרבים בגליל )דוגמת אלה שברכס פקיעין( אך מערת עלמה אינה דומה להם במבנה הפנימי. מאמר זה מופיע בעקבות פעולת מחקר שנעשתה במערה על-ידי רן גרסון ב ,1965-ומחקר חדש שנעשה במערה על- ידי צוותים ,שמרכזיהם היו :ע .פרומקין ,ר .ביתן ,א .שביט וע .זיידנר .המיפוי התבצע בעזרת מצפן פריזמטי ,מד- שיפוע וסרט-מדידה .דיוק המיפוי ) BCRA Grade 4Bפרומקין .(1984 ,נוסף למיפוי המערה ,נסקרו ונותחו התופעות המורפולוגיות השונות שבתוכה .במאמר זה נתאר את המערה ,נתוניה הגיאולוגיים ואופן היווצרותה ,כשאנו מתבססים על נתוני הסקר והמיפוי. ¯˜È‚ÂχȂ Ú רמת עלמה היא גוש מועתק ,שגבולותיו הטקטוניים הם :העתק דישון בצפון-מזרח ,העתק חצור בדרום-מערב, והעתקי השוליים של עמק החולה במזרח .הרמה מחולקת לשני גושים על-ידי "העתק עלמה" )שכיווני מצפון-מערב לדרום-מזרח ,כמו העתקי חצור ודישון(. מערת עלמה נמצאת בגוש שמדרום להעתק עלמה .גוש זה מכוסה במערבו בבזלת ,ואילו במזרחו נחשפים סלעי גיר ודולומיט מגיל קנומן עליון וגילים צעירים יותר )שליין.(1961 , מערת עלמה נמצאת ברכס גבעות הבנוי סלעי דולומיט וגיר קשה מתצורת סכנין ,מגיל קנומן עליון .עובי התצורה כ 300-מ' ,בחתך המתלול הדרומי של נחל חצור )כ 700-מ' מדרום למערת עלמה(. מרבית התצורה בנויה כאן מדולומיט מסיבי ,דק-גביש ,בדר-כלל .צבעו אפור כהה ,בינוני ובהיר .יחד אתו מופיע גיר דולומיטי ,וגיר – אף הוא מסיבי – דק-גביש או בעל גודל גביש בינוני .הסלע משוכב בדרגשים שעוביים ,בדרך-כלל, 1-0.7מ' .נטיית השכבות סביב המערכה היא ,בדרך-כלל ,לדרום או לדרום-מערב וגודלה כ.7°- מחשופי תצורת סכנין עשירים בתופעות קרסטיות :דולינות ,טרשים ומערות כך ,למשל ,במרחק 300מ' מצפון למערת עלמה ,ובמרחק 200מ' מצפון-מערב לה ,מצויות שתי דולינות גדולות ,שהן שקעים מכוסים בקרקע וחסרי ניקוז חיצוני. 2עמוס פרומקין הוא מנהל מלח"ם .דר' רן גרסון הוא מרצה בכיר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ,ירושלים. " - www.ilcg.co.ilמתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית לשימוש אקדמי אישי בלבד לעומת השטח הבלתי מנוקז שמצפון למערה ,מתנקז המדרון של מערת עלמה לעבר יובל של נחל חצור ,הזורם לדרום-מזרח. מצפון-מזרח לדולינה הצפונית ומדרום-מערב לדולינה המערבית ,יש שלוחות בזלת המגיחות מכיוון צפון-מערב. בגבעה של מערת עלמה ,ובמערה עצמה ,לא נמצאה כל עדות לאפשרות ,שבזלת כיסתה אי -פעם את הגבעה .הרכס הסדימנטרי שבו נמצאת המערה ,גבוה ב 10-15-מ' ממחשופי הבזלת הקרובים ,ולפיכך אין להניח שכוסה בשפכי לבה. ˙‰¯ÚÓ‰ ¯Â‡È ‡. ‡‰ÒÈ1Ή ÌÏ פתח המערה הוא דולינת התמוטטות ,כלומר חלק מגג המערה התמוטט ויצר פתח אנכי .ממדי הפתח הם 25x20מ', וצורתו סגלגלה ,אירגולרית .דפנות דולינת הפתח הן אנכיות ,וניתן לרדת פנימה רק בצד הצפוני. הירידה בפתח מובילה אותנו לאולם ענק וארוך ,היורד בשיפוע ממוצע של 34°לכיוון דרום-מערב .סעיף קטן של האולם נמשך מהפתח לכיוון צפון-מזרח .אורכו הכללי של האולם הוא 110מ' ,ורוחבו מגיע עד ל 30-מ' .גובהו של העולם מגיע ל 20-מ' .אורך הסעיף הצפון-מזרחי הוא 13מ' ,רוחבו מגיע ל 11-מ' ,וגובהו 3-1מ' בלבד .בדופן הצפון- המערבית של האולם מצויות שתי כניסות ,המובילות לשני האגפים הפנימיים של המערה .תחתית האולם נמצאת בעומק של 70מ' ביחד לפתחו. הסלע הנחשף בתקר האולם ובדפנותיו ,מופיע כדרגשים של גיר דולומיטי ,שעוביים ,ברוב המקרים 1-0.7 ,מ' .אך מצויים דרגשים בודדים שעוביים עולה על זה ואף מגיע ל 2-מ' )לדוגמה – הרובד הבונה את שולי פתח המערה(. מישורי השיכוב בין הדרגשים ברורים למדי לעין .הסלע די הומוגני; גיר דולומיטי דק -גביש ,שצבעו אפור בדרך-כלל. קרקעית האולם מכוסה גושי סלע גדולים וקטנים ,שגודלם מגיע ל 4-מ' .ביניהם מצויה קרקע אדומה-חומה ,גירנית מאד ,וכן גושים חצציים קטנים .תקרתה המדורגת של המערה ודפנותיה מעידים כי מקור גושי הסלע הוא התמוטטויות שאירעו שם. " - www.ilcg.co.ilמתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית לשימוש אקדמי אישי בלבד התמוטטויות נגרמו כתוצאה מכמה סיבות: שטחו הגדול של האולם והרוחב הניכר של תקרתו גורמים לחוסר יציבות. .1 שפע של מישורי שיכוב ומישורי סידור )הניצבים לרוב אחד לשנים(; לאורך קווי חולשה אלו ניתקו גושי .2 הסלע. מישור העתק החוצה את חלל האולם לאורכו )ראה להלן( ,גורם לערעור נוסף של דפנותיו ותקרתו. .3 בחלקו העליון של האולם היתה התקרה דקה כל-כך ,שהתמוטטה כליל .התמוטטות זו יצרה את הפתח המקשר את המערה אל פני השטח .משטחי הסלע הסמוכים לפתח ,שנחשפו במהלך ההתמוטטות ,הם חלקים כלומר טרם נפגעו מן הבליה החיצונית .בליה זו יוצרת על פני השטח מחוץ לפתח ,טרשונים שקערוריות ורכסונים .לפיכך ,מסתבר, שהתמוטטות הפתח היא צעירה יחסית .גם בתוך האולם נראה ,כי רוב סלעי המפולת הם צעירים ,מכיוון שרובם לא כוסו כלל במשקעי מערות .רק במקומות ספורים קיים כיסוי בולט של טרוורטין על גבי דפנות האולם ,התקרה והסלעים שבקרקעית .כיסוי זה מעיד על התייצבות מסוימת של חלקים אלה ,שלא ידעו התמוטטות מזה זמן מה. קרקעיתו המקורית של האולם אינה חשופה בשום מקום ,וזאת בשל מילוי בחומרי המפולות ומשקעים אחרים. התקרה והדפנות המקוריות לא השתמרו ,בדרך-כלל ,בגלל המפולות וכיסוי הטרוורטין .לפיכך קשה לשחזר את המורפולוגיה המקורית של האולם ,טרם התרחשו המפולות והמילוי. מרבית הפרשת הטרוורטין באולם ,מרוכזת במחצית העליונה שלו .ההפרשה מופיעה בעיקר בצורת שמטחי זרימה, קרומים ונטיפים .בתקרת המערה מופיעים נטיפי קש ונטיפים חרוטיים .אלו נמצאים בעיקר לאורך סדקים בתקרה. על דפנות המערה מופיע קרום טרוורטין ,שעוביו מגיע עד 5ס"מ .בקטעי דופן בעלי שיפוע שלילי ,מופיעים "אוזני פיל" ו"וילונות" .על גבי סלעי המפולת מופיעים ,לעיתים ,קרומי טרוורטין ,שעוביים מגיע לעשרות סנטימטרים .ליד הדופן המערבית ,סמוך לפתח ,מצוי גוש גדול ,שממדיו כ 5x3-מ' ,וכולו מצופה בקרום טרוורטין ובאוזני פיל, ובראשו מזדקרים זקיפים .על חלק מן הגושים שהתמוטטו ,מצוי טרוורטין ששקע ,כאשר הגושים היוו חלק מתקרת המערה. הזקיפים באולם נדירים ,יחסית .זקיפים מפותחים קיימים סמוך לפיר הכניסה אל האגף הפנימי התחתון של המערה .הסיבה למיעוט הזקיפים נעוצה ,כנראה ,בחוסר היציבות לאורך זמן של קרקעית המערה ותקרתה ,בשל התמוטטויות .מצב זה מאפשר התפתחות של נטיפים ומשטחי זרימה המתרחשת בקצב מהיר מקצב התפתחות הזקיפים אלמוגי מערות נמצאים רק באתר אחד במערה ,וגם כאן אין הם מפותחים. הטרוורטין באולם נוטה להיות נקבובי יותר מהטרוורטין במעמקי המערה ,כנראה כתוצאה מן האוורור הקים באולם ,בשל פתחו הגדול. משקעי טרוורטין קיימים גם בדופן שמתחת לפתח ,וכן בסעיף הצפון-מזרחי של האולם .כאן נמצא הטרוורטין בעומק של 7-5מ' מתחת לפני השטח .משקעים אלה אינם פעילים היום .ייתכן כי הם נוצרו בשלב שבו היו פני השטח גבוהים יותר מגובהם הנוכחי; מה שאיפשר את חלחול מי-המשקעים דרך הסלע התחום הוואדוסי ,המסה אינטנסיבית בראשית מסלולם והשקעת הטרוורטין עם הגיעם לחלל המערה. ·. ÔÂ˙Á˙‰ ÈÓÈ1Ù‰ Û‚‡‰ כדי להגיע לאגף זה של המערה ,יש לרדת לאורך הדופן המערבית של אולם הכניסה .במרחק 60מ' מהפתח החיצוני מגיעים לזקיפים בולטים ,שביניהם לבין דופן האולם נמצא פיר אנכי ,המוביל לאגף הפנימי התחתון של המערה. קוטר הפיר בפתחו ,כמטר אחד .פתח האגף הפנימי התחתון נמצא בעומק של 55מ' ביחד לפתח המערה .מכאן ניתן לרדת עוד 53מ' עד לנקודה העמוק ביותר במערה ,הנמצאת בעומק של 108מ' .הפיר מוביל לתוך מבוך של חדרים, סדקים משופעים וסלעי מפולת ,המשתרע על שטח של כ 2000-מ"ר. גבולות החללים כאן אינם מוגדרים היטב ,בשל המפולות הרבות ,ותופעה זו הקשתה על פעולות המיפוי .אך דווקא במבוך בלתי מסודר זה ,הביא המיפוי להבנה טובה יותר של המבנה מעבר למה שהיה ידוע קודם לכן .במהלך המיפוי נקבעו 83נקודות צלעון בכל חלקי המבוך .נקבע מיקומן היחסי של כל הנקודות במרחב ,פעולה שאפשרה קבלת תמונה מרחבית של המערכת .התברר כי אגף זה של המערה משתרע על פני משטח נטוי בשיפוע תלול בכיוון כללי לצפון-מערב. גובה החלל )או עוביו של השטח( נע בין עשרות סנטימטרים למטרים ספורים )ציור .(3 בציור 1שרטטנו את כל האגף הפנימי התחתון ,כיחידה אחת ובה קווי גובה המדגימים את צורת ה"משטח" .ניכר כי ה"משטח" אינו שיר ,והוא שמנה את כיוון וגודל נטייתו בחלקיו השונים .בחלקו הדרומי נוטה המשטח בזווית 50° בממוצע ,באזימוט ) 300°כיוון הסטרייק של הסדקים כאן הוא .(30° בחלקו הצפוני נוטה המשטח בזוית של 55°בממוצע ,באזימוט ) 340°-330°כיון הסטרייק של הסדקים כאן הוא כ- ,60°-70°אך יש שונות רבה בין כיווני הסדקים(. " - www.ilcg.co.ilמתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית לשימוש אקדמי אישי בלבד ב 66%-משטחו הכללי של ה"משטח" קיים חלל הניתן לגישה )ציור .(4שאר השטח ) (34%מלא בסלעים או במפולות החלל הניתן לגישה הוא ,לעיתים קרובות אירגולרי ,בגלל המפולות ,אך נפוצה הצורה של "סדק" משופע )ציור .(3 האגף הפנימי של מערת עלמה הוא לח במשך כל עונות השנה .במקומות אחדים קיים טפטוף של מים ואף זרימה למינרית על פני מישורי הסידוק המשופעים .בשלושה מקומות מצויות בריכות מים ,שהמים נאגרים בהן באמצעות סכרי טרוורטין ) .(Rimstone damsממדי הבריכות הללו כ 2x0.5-מ' בממוצע. חלקים שונים של האגף הפנימי התחתון עשירים במשקעי טרוורטין .רוב הטרוורטין מופיע כאן בצורת משטחי זרימה על גבי הקרקעית המשופעת ,אך קיימות גם צורות מורפולוגיות מגוונות אחרות של משקעי טרוורטין: נטיפים ,זקיפים ,עמודים ואוזני פיל .משקעים אלה מפותחים מאד רק במקומות ספורים ,הנהנים מיציבות יחסית ואינם סובלים מהתמוטטויות תדירות. המפולות ומשקעי הטרוורטין ,מקשים גם באגף זה של המערה על זיהוי סימנים מורפולוגיים משלב מיוחדים החלל. היווצרות למרות ,קיימים כאן אתרים שבהם אין ומשקעי מפולות טרוורטין .באתרים אלו בולט העדרם של סימני המסה בדפנות החלל )הן המסה פראטית והן המסה ואדוסית(. בחלק הצפוני של הפנימי האגף התחתון ,מצאנו על הסדק דפנות חריצי המשופע, אופקיים החלקה ) (slickensidesשהם העתקה סימני אופקים ) strike slip .(faultלא נמצאו כל כאלה סימנים בחלקים אחרים של בשל המערה, הפרעת המפולות והטרוורטין. Û‚‡‰ ÔÂÈÏÚ‰ ÈÓÈ1Ù‰ כדי להגיע לאגף זה יש לרדת באולם הכניסה למרחק 40 מ' מהפתח בדופן )הצפון- ימין מערבית( של האולם פעור פתח שרוחבו כ 7-מ' .הפתח נמצא כ 20-מ' לפני הפיר המוביל לאגף הפנימי התחתון של המערה. " - www.ilcg.co.ilמתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית לשימוש אקדמי אישי בלבד הפיר מוביל לחלל אופקי אירגולרי .שאורכו כ 15-מ' ,רוחבו כ 7-מ' וגובהו 2-1מ' .מחלל זה יורד סדק משופע הנוטה לכיוון צפון-מערב ,ממנו מסתעפים סדקים קצרים ומחילות. המבנה הכללי של האגף הפנימי העליון ,דומה לזה של האגף הפנימי התחתון ,למרות שאין חיבור ביניהם .האגף העליון ממוקם על מישורי סידוק מקבילים לאלה של האגף התחתון ,והוא שוכן מעל לחלק המזרחי של האגף התחתון )ציור .(1באגף הפנימי העליון התפתחו מפולות ומשקעי טרוורטין ,והמצב דומה למה שמתרחש באגף " - www.ilcg.co.ilמתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית לשימוש אקדמי אישי בלבד הפנימי התחתון. ‰¯ÚÓ‰ ˙ÂÁ˙Ù˙‰ בדרך התפתחותה של מערה ,יש להבדיל בין שני סוגי תהליכים עיקריים :א .היווצרות חלל המערה .ב .תהליכים של מילוי וסתימת החלל )כולל התמוטטות ,הסותמת במשך הזמן את החלל(. " - www.ilcg.co.ilמתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית לשימוש אקדמי אישי בלבד תחילה נדון בתהליכים מן הסוג הראשון. האגפים הפנימיים של מערת עלמה מצטיינים במבנה מיוחד במינו ,השונה מרוב המערות המוכרות לנו בארץ ובעולם :זהו מבנה של משטח נטוי בשיפוע תלול ,והוא אינו מוסבר באמצעות תהליכים קרסטיים מוכרים. תהליכים קרסטיים יוצרים לרוב מחילות אופקיות ,פירים אנכיים או אולמות .רק במקרים יוצאי-דופן ,נוצרת מערכת קרסטית נטויה בשיפוע תלול .מקרים נדירים אלה הם ,לרוב ,תוצאה של מבנה גיאולוגי מיוחד ,כגון שכבות נטויות בתלילות .במקרה כזה עשויה להיווצר "מחילת דיפ" נטויה בכיוון נטיית השכבות ).(Ford, 1971 זו אינה התופעה בה אנו נתקלים באגפים הפנימיים של מערת עלמה .החלל כאן אינו תואם את נטיית השכבות .יתר על כן ,צורת החלל – משטח דו-ממדי נטוי – אינה דומה כלל לצורות הליניאריות )דוגמת מחילה או קמין ( הנוצרות בהמסה קרסטית .כמו כן ,אין באגפים הפנימיים של מערת עלמה על סימן מורפולוגי, המעיד באופן ישיר על פעילות המסה קרסטית )תיאור סימנים כאלה ראה ,למשל ,בBogli, - .(1980 המורפולוגיות העדויות העיקריות ,המסייעות לנו בפענוח היווצרות האגפים הפנימיים במערת עלמה ,הן טקטוניות .החללים דומים כאן למערכת של סדקים משופעים. בגלל שלילת האפשרות של המסה קרסטית ,לא נותר לנו אלא להניח ,שהחלל נוצר כתוצאה מפתיחה של שבר גדול ממדים בתת הקרקע .מהי הסיבה לפתיחתו של סדק בממדים כאלה? תשובה לכך מספקים סימני ההחלקה ,שנמצאו בחלקו הצפוני של האגף הפנימי התחתון במערה .סימנים אלה מעידים על תזוזה אופקית של דפנות הסדק ,אחת ביחס לשנייה .לפנינו ,אם כן ,העתק תזוזה אופקית .מישור ההעתק איננו רגולרי ,כפי שהסתבר ממיפוי המערה )ציור .(1בתוך המערה ניכר עיקול של מישור ההעתק ב .40-°30°-סיבוב זה הוא שגרם ,כנראה ,להיווצרות החלל התת-קרקעי )ציור .(5 לא הצלחנו לאתר סימן גיאולוגי ,שיאפשר קביעה מדויקת של מידת התזוזה וכיוונה )שמאל או ימין( .אולם גודל החלל שנוצר בזוית הסיבוב של מישור השבר ,מאפשרים להניח ,כי התזוזה לאורך השבר לא עלתה על עשרות מטרים .לפיכך ,לא נוצר גראבן של ממש בפני השטח .אך בכל זאת ,רישומו של ההעתק בולט בפני השטח ,כקו טקטוני ) (liniamentהנראה בבירור בתצלום אווירי )ציור .(6 " - www.ilcg.co.ilמתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית לשימוש אקדמי אישי בלבד הקו מתהווה כתוצאה משינויים מקומיים ברצף הסלע ,בנטיית השכבות ,בקרקע ובצומח .לאורכו מצויים שקעים קטעים ,מלאים קרקע .משני עברי הקו מופיעים מחשופים דומים של טרשי גיר דולומיטי בתצורת סכנין .הקו עובר כ 10-מ' מדרום-מזרח לפתח מערת עלמה .מכאן דרומה נמשך הקו באזימוט של – 210°-30°כיוון הזהה לכיוון ההעתק בתוך המערה ,בחלקיה הדרומיים. ליד פתח המערה מתעקל קו ההעתק ב 20°-מזרחה .סיבוב זה דומה לסיבוב במישור ההעתק כפי שנמדד בתוך המערה ,אם כי זווית הסיבוב קטנה מזו שנמדדה בתוך המערה. מיקומו של הקו המופיע בפני השטח ,מתאים לקו המפגש בין מישור ההעתק ,הנטוי בזוית של 55-°50°לצפון- מערב ,לבין פני השטח ,הנטויים כאן בזוית של כ 9°-מערבה )ציור 6ב'(. בגלל הבלייה של הסלעים החשופים לא ניתן לקבוע את מידת העיתוק או כיוונו על פני השטח. כ 50-מ' מצפון-מערב למערת עלמה ,מופיע קו טקטוני נוסף ,המקביל לזה של העתק מערת עלמה .סביר להניח כי מהותו של קו זה דומה לזו של הקו הקודם. על-פי מכלול העדויות ,ניתן לסכם ,כי אגפיה הפנימיים של מערת עלמה הם ממוצא טקטוני ולא קרסטי .החלל נוצר כתוצאה מהעתק תזוזה אופקית ,שמישורו מסתובב במקום זה .את ההעתק נכנה בשם "העתק מערת עלמה". מכיוון שנוצר כאן חלל בעל השתרעות דו-ממדית ניכרת )כ 70x50-מ'( – אין תקרתו יציבה .לחוסר היציבות גורמים הן מישורי השיכוב והסידוק ,והן עצם התזוזה הטקטונית .לפיכך ,מרובות המפולות בתוך האגפים הפנימיים של המערה. אולם הכניסה של המערה הוא בעל מבנה שונה לחלוטין מזה של האגפים הפנימיים .כאן התפתח חלל תלת-ממדי ענק ,שנפחו כ 50,000-מ"ק .כיוון ציר האורך של האולם זהה לכיוון העתק התזוזה האופקית ,וההעתק עובר ,כנראה, דרך האולם )ציור 6ב'(. ממדיו של האולם וצורתו אינם מאפשרים להסביר את היווצרותו כתוצאה ישירה מן ההעתק כפי שעשינו באגפים הפנימיים של המערה .יש להניח כי האולם נוצר בתהליך המסה קרסטי ,שהוא התהליך היחיד היכול להסביר היווצרות חלל זה. במצב הגיאולוגי והאקלימי הנוכחי ,קשה לתאר את היווצרות האולם .יש לשער ,שבעת היווצרותו שרר תנאים הידרולוגיים שאיפשרו ניקוז מים בכמות ניכרת אליו ,תנאים שאינם קיימים כיום .ייתכן כי מצב כזה שרר לפני ההעתק הפלייסטוקנית הגדול של האיזור :העתק חצור ,אשר מרים בכ 300-מ' את הגוש שמדרום למערת עלמה, והעתק עלמה המוריד במטרים ספורים את הגוש שמצפון לעלמה )גליקסון.(1964 , גם אם קדם האולם להעתקים הגדולים שמצפון ומדרום ,נראה כי היווצרותו קשורה להעתק מערת עלמה ,מכיוון שהעתק זה עובר דרך האולם וכיוונו זהה לכיוון האולם .נראה ,לפיכך ,כי בשעת היווצרות האולם היה העתק מערת עלמה קיים ,לפחות כסדק. הסדק היה נקודת תורפה שאליו חדרו המים והרחיבוהו לכדי אולם .בשלב זה טרם נוצרו האגפים הפנימיים של המערה ,משום שהם לא הורחבו על-ידי ההמסה שפעלה באותו זמן .אין ספק שאילו היו האגפים הפנימיים קיימים כבר אז ,היו המים חודרים גם אליהם ומרחיבים אותם ,שהרי הם נמצאים במפלס נמוך ממפלס האולם .רק לאחר תום שלב ההמסה ויצירת האולם ,חלה התזוזה האופקית לאורך העתק מערת עלמה ,תזוזה אשר יצרה את האגפים הפנימיים. ניתן לסכם ,אם כן ,את השלבים הבאים בהתפתחותה של מערת עלמה: ראשית סידוק לאורך העתק מערת עלמה. .1 המסה קרסטית לאורך הסדק ויצירת האולם. .2 ניתוק האולם ממקורות מימיו; תהליך ההמסה נפסק בגלל ירידת פני אופק מי התהום. .3 תנועה אופקית לאורך העתק מערת עלמה ,ויצירת האגפים הפנימיים של המערה. .4 התמוטטויות סלעים מתקרת המערה בכל אגפיה .בין השאר ,התמוטטה התקרה הדקה שבצפון האולם .5 ויצרה את פתח המערה כלפי חוץ .במקביל למפולות מתרחשת השקעת טרוורטין בחלקים שונים במערה. ‰ÓÏÚ ˙¯ÚÓ· ÏÂÈËÏ ˙ÂÈÁ1‰ ביקור יסודי במערת עלמה ,במסלול המוצע להלן ,דורש כחצי יום )בהתאם לגודל הקבוצה וכישוריה( .יש להצטייד " - www.ilcg.co.ilמתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית לשימוש אקדמי אישי בלבד בחבל שאורכו כ 15-מ' ,בפנים ובנעלי הליכה .השימוש בחוטים לסימון הדרך ובנרות לתאורה ,אסור בהחלט ,משום שהללו מזהמים את המערה .אין להיכנס למערה ללא מדריך המכיר את המסלול בתוכה. הגישה למערה ברכב ,היא כדלקמן: מכביש צפת-מירון פונים צפונה בצומת- זיתים .נוסעים עד לכפר לכניסה הצ'רקסי ריחניה .מול לכפר הכניסה ימינה מסתעפת )מזרחה( דרך עפר, ובה נפנה .נוסעים בדרך זו כ 1.5-ק"מ, עד שעבירותה נעשית קשה לרכב "רך" .כאן נחנה את הרכב ונמשיך ברגל ,בדרך מזרחה .אנו יורדים לעמק קטן – ראשית יובלו של נחל חצור. מעבר לו מצויה גבעה שבצלעה טרשית, פעור פתחה הגדול של מערת עלמה, וסביבו עצים בודדים. ניגש אל המערה מצדה הצפוני .רק בצדו הצפוני של הפתח ניתן לרדת בקיר התלול אל תוך המערה .כדי להקל את ירידתה של קבוצה גדולה ,כדאי לקשור כאן את החבל )ולקחת אותו עימנו לאחר מכן ,להמשך המסלול(. נרד לאולם הכניסה הגדול של המערה, ולא נתרחק מהדופן הימנית שלו .יש מהחלקה להיזהר במורד התלול והבוצי. נשאיר מימיננו את הפתח לאגף הפנימי העליון של המערה, שאינו מעניין במיוחד. במרחק של 60מ' מפתח המערה ,נגיע לזקיף ולסלעים גדולה ,הסמוכים לדופן הימנית של האולם .נקשור לאחד מהם את החבל ,ונשלשלו בפיר אנכי הנמצא בין הזקיף לבין דופן המערה .כאן נעזוב את אולם הכניסה של המערה ונחדור למעמקי המבוכים של האגף הפנימי התחתון. במסלול מכאן ולהבא ,כדאי להשתמש במפה )ציור (4ובהיטל האנכי הפרוש )ציור (2כדי למצוא את דרכנו .המסלול המתואר כאן הוא הנוח ביותר מכיוון שהוא מאפשר להגיע אל תחתית המערה בלי לזחול זחילה מפרכת ולטפס " - www.ilcg.co.ilמתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית לשימוש אקדמי אישי בלבד בעזרת חבלים .יש לזכור את תוואי הדרך בה אנו הולכים ,כדי למצוא אחר-כך את הדרך החוצה! הפיר שבו אנו יורדים הוא מדורג ,ואפשר להאחז בדפנותיו בקלות .נרד בתוכו לעומק של כ 7-מ' ,ולא יותר .הפיר אמנם ממשיך הלאה ,כלפי מטה ,אך הירידה שמה תיקחנו לנתיבים קשים למעבר. במקום להוסיף ולרדת ,ניצמד בעומק של 7מ' לדופן הימנית של החלל )כאשר פנינו מופנות צפונה ,לתוך המערה(. נלך לאורך הדופן הימנית "על קו גובה" ,וניכנס למחילה רחבה ונוחה להליכה .במחילה זו נצעד כ 35-מ' בין סלעי מפולת ,ללא עליה או ירידה ניכרות .כאן נמצא חור לירידה ,בין הסלעים שבדופן השמאלית בצד דרום-מערב )אם לא מצאנו את החור והמשכנו ישר במחילה הרחבה ,נגיע לסופה לאחר 5מ' ,ומכאן נחזור ונמצא את החור( .לאחר כ 5-מ' של ירידה תלולה דרך ה"חור" ,עלינו לפנות בזוית חדה שמאלה ,לכיוון דרום-מערב) .אם לא שמנו לב לפנייה והמשכנו ישר ,נגיע ,לאחר כ 2-מ' ,לסדק צר ותלול ,שלא ניתן לרדת בו ללא חבל(. מן הפנייה האחרונה נגיע ,לאחר כ 12-מ' ,אל "החדר המרכזי" .חדר זה נמצא במרכז המבוך של האגף הפנימי התחתון במערה ,ואפשר לצאת ממנו במחילות רבות לכל הכיוונים .בכניסה אליו יש להיצמד לדופן השמאלית )הצפונית( ולרדת בזהירות אל ראש גל האבנים ,שהוצג כמדרגת עזר .סמוך לדופן הצפונית של החדר מצויה בריכת מים ,הראשונה שאנו פוגשים היום .המים נאגרו כאן בזכות סכרי טרוורטין המונעים מהם לזרום הלאה. אנו נמשיך ביציאה הצפונית מן החדר ,כ 3-מ' מימין לבריכה .כ 5-מ' לאחר שיצאנו מהחדר ,נפנה בזוית חדה שמאלה )אם נמשיך בטעות ישר ,נגיע שוב לסדק צר ותלול שקשה לרדת בו(. לאחר הפנייה נמשיך כ 12-מ' במורד המתרחב והופך לחדר ,נצמד כל העת לדופן השמאלית הדרומית עד שנבחין ב"חורים" בקיר החדר .נכנס לתוך החור הגדול שבין השלושה ,ונגיע ל"מסדרון דמוקלס" .מבט כלפי מעלה יבהיר את סיבת השם :סלעים גדולים תלויים מעל ראשינו ,אם הם יציבים למדי .נרד במסדרון ,לאורך כ 20-מ' ,בשיפוע תלול כלפי דרום-מערב. המסדרון מסתיים לפתע ,ואנו נרד ימינה לכיוון צפון-מערב במדרון תלול .יש להיזהר מהחלקה ,בכניסה לחדר שאליו אנו מגיעים .חדר זה מהווה דוגמא טיפוסית לסדק המשופע ,שבו ממוקם אגף זה של המערה .בתחתית החדר )פינתו הדרום-מערבית( נרד בפתח ונגיע למסעף מחילות .אם נפנה ימינה ,נגיע כעבור 6מ' לנקודה העמוקה ביותר במערה .קרקעית החדרון הקיצוני מלאה אבנים ,המכסות אולי על המשך המערה. אם נפנה במסעף האחרון שמאלה ,נגיע ,כעבור 2מ' ,לבריכת מים .גם כאן קיים סכר טרוורטין האוגר את המים המתנקזים לחלק זה של המערה.מכאן נחזור אל פני השטח בדרך בה ירדנו. ‰¯ÚÓ‰ ÏÚ ¯ÂÓ˘1 „ˆÈÎ מערת עלמה מהווה אוצר טבע יחיד במינו בישראל .על כל מדריך ומטייל הנכנס לתוכה ,מוטלת חובה השמירה עליה ,כדי שתעמוד לרשות הבאים אחריו .הפגיעה במערה אסורה גם על-פי חוק ערכי טבע מוגנים )המערה נמצאת בתחומי שמורת טבע(. הקפדה על הכללים הבאים תסייע לך לשמור על המערה: אין להשתמש בנרות לתאורה ,אלא בפנסים בלבד .הנרות משאירים חלב )שעווה( המהווה כר נוח לצמיחת א. פטריות המזהמות את המערה .הנרות גם מפייחים את המערה ,בכוונה או שלא בכוונה. אין להשתמש בחוטים לסימון הדרך במערה ,ועל אחת כמה וכמה ,שאין להשאירם בתוכה .חוג הנוע של ב. מלח"ם אסף עשרות קילוגרמים של חוטים מהמערה – ולא הצליחה להתגבר על כל הפסולת מהסוג הזה. במערה יש ללכת אך ורק במסלול הטיול המסומן באדום והמתואר בציורים .4 ,2טיול המתבצע במערה, ג. חייב להיות מודרך על-ידי אדם המכיר היטב מסלול זה. אין לפגוע בנטיפים או בכל מרכיב אחר במערה. ד. ·‰ÈÙ¯‚ÂÈÏ·È גליקסון ,י :1964 .הגיאולוגיה של אזור נחל דישון )הרי נפתלי הדרומיים( עבודת גמר לתואר מוסמך למדעי הטבע באוניברסיטה העברית. וילנאי ,ז :1977 .אריאל .אנציקלופדיה לידיעת הארץ. ירושלמי ,מ .1938 .ידי מזה. קלטר ,ב .1951 .רבי חיים בן עטר .תשי"א. קליין ,נ ,1961 .הגיאולוגיה של איזור עלמה .עבודת גמר לתואר מוסמך למדעי הטבע באוניברסיטה העברית, ירושלים. " - www.ilcg.co.ilמתוך מאגר הידע של "קבוצת המערנות הישראלית
© Copyright 2024