‫‪μμ‬‬ ‫‪55 February-March ≤∞±μ‬‬ ‫‪≤∞±μ ı¯Ó≠¯‡Â¯·Ù‬‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫יון‬ ‫˜‪˙ÂÎÈ‡‰ Ë¯ˆÂ‬‬ ‫תמונות הכנס הבינלאומי ה‪ ,20-‬עמ‘ ‪20-24‬‬ ‫איכות ובטיחות‬ ‫על האתגר‬ ‫הגדול בהובלת‬ ‫כנסי האיכות עמ‘ ‪6‬‬ ‫איך פועלים לפי עקרון‬ ‫אפס תקלות? עמ' ‪21‬‬ ‫ממדף התקינה‪ ,‬עמ' ‪25‬‬ ‫חדשות האיכות‪ ,‬עמ' ‪26‬‬ ‫גיליון מיוחד‬ ‫דגש מיוחד ניתן לאתיקה ב‬ ‫העתקה במוסדות להכשרת‬ ‫המדורים הקבועים‪ :‬ממדף‬ ‫אני פונה אליך הקורא‪ .‬היי‬ ‫וטכניקות ועל ידי כך הגבר‬ ‫‪20‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪22‬‬ ‫קריאה מהנה‬ ‫דב פרי‬ ‫יו"ר המערכת‬ ‫דבר יו"ר האיגוד‬ ‫רבים מהקוראים תהו בוודאי‪ ,‬מה פשר דחיית פרסום שני‬ ‫בנוסף‪ ,‬בהוקרה מיוחדת בתחרות ובתואר‪:‬‬ ‫הגיליונות האחרונים של “איכות”‪ .‬גיליון האביב יצא לאור ביולי‬ ‫‪ .Innovation of Innovations‬החברות‬ ‫במקום‬ ‫‪ 2014‬במקום במאי וגיליון הסתיו יוצא‬ ‫הוקרה מיוחדות בחתימתו‬ ‫תעודותלוּלִים‬ ‫קיבלולוּלִים ֲח‬ ‫ְקבִים ֲח‬ ‫ִים נ ָ‬ ‫ְקב‬ ‫‪2015‬בוֹ נ ָ‬ ‫בפברוארוּ ָברָא‬ ‫תמונה ‪- 1‬‬ ‫בנובמבר‪ ,‬שנה קודמת‪ .‬אנחנו במערכת הביטאון‪ ,‬חשבנו שבחודש‬ ‫של נשיא פינלנד‪ ,‬הנותן חסות לתחרות‪.‬‬ ‫אינהחשובים‬ ‫ופעילויות‬ ‫אירועים‬ ‫מתרחשים‬ ‫מאי בעת שבוע‬ ‫במהלךגוףספטמבר‬ ‫שניאת‬ ‫התקיימו גם‬ ‫‪ ,2014‬מאפיינת‬ ‫האדם‪ ,‬אלא‬ ‫ייחודית רק למערכת‬ ‫תקלות‬ ‫של אפס‬ ‫האיכות‪,‬העיקרון‬ ‫העבודה על פי‬ ‫אותו‬ ‫בגיליון‪.‬‬ ‫וחשיפה‬ ‫ביטוי‬ ‫לידי‬ ‫באים‬ ‫שלא‬ ‫מטעם האיגוד‪,‬‬ ‫מיזמים במגזר הציבורי‪ ,‬בהובלת מאיר‬ ‫הרכב‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הרפואה‬ ‫‪,‬‬ ‫הביטחון‬ ‫תעשיות‬ ‫–‬ ‫חיים‬ ‫מצילי‬ ‫בתחומים‬ ‫העוסקות‬ ‫והתעשיות‬ ‫החברות‬ ‫של‬ ‫עבודתם‬ ‫הלאומי‬ ‫שלנו‪,‬‬ ‫המרכזי‬ ‫הכינוס‬ ‫בעת‬ ‫נובמבר‪,‬‬ ‫בחודש‬ ‫מצב קורה‬ ‫אהרונוב‪ ,‬סגן נציב שירות המדינה‪ .‬האחד‪,‬‬ ‫שנה‪,‬‬ ‫חצי‬ ‫כעבור‬ ‫האירועים‬ ‫שפרסום‬ ‫חשבנו‬ ‫עוד‬ ‫הבינלאומי‪.‬‬ ‫או‬ ‫טקס הענקת הפרס הלאומי לאיכות‬ ‫התעופה ועוד‪.‬‬ ‫בגיליון הבא אחריו‪ ,‬מאבד את הטעם ומפסיק להיות חדשותי‪.‬‬ ‫במגזר‬ ‫ז”ל‬ ‫רבין‬ ‫יצחק‬ ‫שם‬ ‫על‬ ‫ומצוינות‬ ‫דב פרי‬ ‫לכן‪ ,‬כדי לתת ביטוי לאירועים המרכזיים של האיגוד‪ ,‬עד כמה‬ ‫הציבורי‪ ,‬בו האיגוד הישראלי לאיכות הינו‬ ‫אז איך זה קורה בפועל? האיכות והבטיחות מתחילה קודם כל בבחירת חומר הגלם‪ .‬כל מוצר חייב‬ ‫שניתן‪ ,‬קרוב למועד התרחשותם‪ ,‬החלטנו לשנות את השגרה ולהזיז‬ ‫שותף ונותן חסות‪ .‬באותו חודש התקיימה גם התחרות השנתית‬ ‫ההוצאה לאור‪.‬‬ ‫את מועדי‬ ‫בה השתתפנו (חיים‬ ‫לשנת ‪,2014‬‬ ‫המדינה‬ ‫בשירות‬ ‫שיפור‬ ‫המוצרים‬ ‫בתחום‬ ‫למשל‪,‬‬ ‫משתייך‪,‬‬ ‫לצוותיהוא‬ ‫בסטנדרטים הרלוונטיים לגבי תת התחום )גרייד( שאליו‬ ‫לעמוד‬ ‫קורנפלד והח”מ) בתהליך השיפוט‪.‬‬ ‫על ידי נקיטת צעד זה‪ ,‬נוכל להעשיר את תוכן הגיליונות‬ ‫הרפואיים‪ ,‬יש לוודא שהחומר אינו פולט רעלים מסוימים‪ ,‬עמיד בפני חומרים הבאים עמו במגע‪ ,‬אינו‬ ‫בסקירת העשייה של חברי האיגוד במלל ובתמונות‪ ,‬ובכך לשפר‬ ‫כמו כן‪ ,‬בדצמבר‪ ,‬מכון התקנים הישראלי הוביל את טקס‬ ‫במהלךבגיליונות‬ ‫מורשת האיגוד‬ ‫גם את תיעוד‬ ‫שם יצחק רבין ז”ל‬ ‫ומצוינות על‬ ‫רתלאיכות‬ ‫הלאומי‬ ‫הפרס‬ ‫הענקת‬ ‫המוצר‬ ‫בהתאם לצרכי‬ ‫המאובז‬ ‫מודרנית‬ ‫הביטאון‪.‬בסביבת עבודה נקייה ו‬ ‫השימוש‪ ,‬מיוצר‬ ‫מהווה סכנה‬ ‫במגזר העסקי‪ .‬האיגוד הישראלי לאיכות הינו שותף מרכזי במיזם‬ ‫***‬ ‫הספציפי וכו'‪ ,‬וזאת תוך עמידה בסטנדרטים מוגדרים ונוקשים‬ ‫ביותר‪.‬בין מעניקי הפרס היו ד”ר זיגמונד בלובבנד‪ ,‬ראובן‬ ‫חשוב זה‪.‬‬ ‫אין ספק‪ ,‬שמאז פרסום הגיליון הקודם‪ ,‬האירוע המרכזי היה‬ ‫רבינוביץ‪ ,‬חוה שר והח”מ‪.‬‬ ‫הכינוס הבינלאומי ה‪ 20-‬של האיגוד הישראלי לאיכות‪ .‬בהתחשב‬ ‫הסמכה – מהם‬ ‫חומרי הגלם‬ ‫המעבדות‬ ‫המכונות עצמן‬ ‫אחרון‪ ,‬של‬ ‫והבטיחות‬ ‫מתייחס‬ ‫שלב‬ ‫במקצועות האיכות וערכנו‬ ‫אתמבחני‬ ‫קיימנו‬ ‫בין לבין‪,‬‬ ‫הצלחת‬ ‫האיכותבקיץ‬ ‫למידת ישראל‬ ‫על מדינת‬ ‫נוסף שעברו‬ ‫הקשים‬ ‫באירועים‬ ‫תרומתו של אופיר חכם‪,‬‬ ‫לציון‬ ‫ראויה‬ ‫כך‪,‬‬ ‫על‬ ‫מגזרים‪.‬‬ ‫מפגשי‬ ‫איכות‬ ‫אנשי‬ ‫‪1500‬‬ ‫כ‪-‬‬ ‫בכינוס‬ ‫השתתפו‬ ‫מסחררת‪.‬‬ ‫הייתה‬ ‫הכינוס תהליכי הבקרה על פעילות המכונה‪ ,‬איכות התבניות ואופן הטיפול בהן‪ ,‬היכולת לשחזר את תנאי‬ ‫מנכ”ל האיגוד‪ ,‬אשר ללא לאות קידם וליווה את העשייה השגרתית‬ ‫מהארץ ומהעולם‪ .‬הצלחת הכינוס מתבטאת גם בשביעות הרצון‬ ‫עבודה תקינה ברצף של ‪ 24‬שעות‪,‬‬ ‫היכולת לשמר‬ ‫לאורך זמן‬ ‫השאלוניםשל‬ ‫ואיכות העבודה‬ ‫העבודה‬ ‫והמגוונת‪.‬‬ ‫הרצון‪ ,‬של‬ ‫המכונהשביעות‬ ‫שמולאו‪,‬‬ ‫המשתתפים‪ .‬על פי‬ ‫של‬ ‫בכל‬ ‫קודמים‬ ‫כינוסים‬ ‫לעומת‬ ‫ניכרת‬ ‫בצורה‬ ‫עלתה‬ ‫המשתתפים‬ ‫האיכות‪ ,‬ב”אלוט תקשורת”‪,‬‬ ‫סמנכ”ל‬ ‫סגל‪,‬‬ ‫עופר‬ ‫לעתיד‪,‬‬ ‫באשר‬ ‫תנאי העבודה של העובדים המפעילים את המכונות‪ ,‬אופי סביבת העבודה ואבזורה במכשור הנדרש‬ ‫הפרמטרים‪ .‬אין ספק שנעשתה כאן עבודה מצוינת על ידי הוועדה‬ ‫נבחר לכהן כיו”ר הכינוס הלאומי ה‪ 13-‬של האיגוד הישראלי‬ ‫בהצלחה!וכו‪ .‬השלב‬ ‫שיהיהסניטריים‬ ‫תנאים‬ ‫לאיכותאיכות‪,‬‬ ‫פלד‪.‬פרמטרים של תאורה‪ ,‬אבטחת‬ ‫אביסמך‬ ‫של על‬ ‫בדיקה‬ ‫מעבדות ה‬ ‫בהובלתו‬ ‫איכותהכינוס‬ ‫המארגנת של‬ ‫ב‪.2015-‬‬ ‫מהם‪ .‬הבאנו‬ ‫אזכיר‪ ,‬כמה‬ ‫לתהליךזה‪.‬‬ ‫מתייחס בכינוס‬ ‫האחרוןחידושים‬ ‫היו הרבה‬ ‫*** שימוש‬ ‫להתבצע תוך שמירה קפדנית על סדר וניקיון‪,‬‬ ‫אשר חייב‬ ‫האריזה‬ ‫למליאות מרצים אורחים (‪ Dr. John Timmerman‬ו‪Stephen-‬‬ ‫את הגיליון אנו פותחים בראיון עם שלושה יושבי ראש של‬ ‫עמידה‬ ‫מנחםתוך‬ ‫בבטחה ו‬ ‫ללקוח‬ ‫המוצר‬ ‫העולמית‪.‬על שילוח‬ ‫כמובן הקפדה‬ ‫ייצורו‪ ,‬ו‬ ‫המוצר‬ ‫מהשורהלזיהוי‬ ‫‪Hacker‬ב)פתקיות‬ ‫האיכות‬ ‫ומועד אנשי‬ ‫של צמרת‬ ‫הראשונה‬ ‫מחברת החשמל‪ ,‬הנוכחי‪,‬‬ ‫לוינגר‬ ‫לשעבר‪,‬‬ ‫איכות‪,‬‬ ‫כינוסי‬ ‫בה‬ ‫מודחי‪,‬‬ ‫סיגלית‬ ‫דר’‬ ‫בהובלת‬ ‫הפוסטרים‬ ‫שדרת‬ ‫הפעלנו את‬ ‫אבי פלד ממוטורולה סולושנס והבא‪ ,‬עופר סגל מאלוט תקשורת‪.‬‬ ‫בלוחות זמנים‪.‬‬ ‫ובשירות‬ ‫בתעשייה‬ ‫שונים‬ ‫ממגזרים‬ ‫ותהליכים‬ ‫שיטות‬ ‫כלים‪,‬‬ ‫הוצגו‬ ‫בראיון‪ ,‬היו”רים מספרים על “איך מארגנים כינוס”‪ ,‬על הציפיות‪,‬‬ ‫הציבורי‪ .‬שמענו קונצרט של גיל שוכט‪ ,‬המנצח והפסנתרן‪ ,‬ולמדנו‬ ‫על הקשיים‪ ,‬על החוויות ועל התובנות שנשארות חרוטות בזיכרון‪.‬‬ ‫הלקוחות את תחום האיכות והבטיחות‪ .‬עד לפני מספר‬ ‫משמעותי‬ ‫עלחל שינוי‬ ‫האחרונות‬ ‫בשנים‬ ‫בתפיסתהכינוס‬ ‫השלישי של‬ ‫תזמורת”‪ .‬ביום‬ ‫ב”איך לנצח‬ ‫ממנו פרק‬ ‫סוגיות ניהול באות לידי ביטוי במאמר “שרשרת האספקה לפי‬ ‫(ד”ר‬ ‫האיכות‬ ‫בתחום‬ ‫המומחים‬ ‫טובי‬ ‫ידי‬ ‫על‬ ‫סדנאות‬ ‫קיימנו ‪3‬‬ ‫להיות‬ ‫ודורש‬ ‫בכך‬ ‫מסתפק‬ ‫אינו‬ ‫הוא‬ ‫כיום‬ ‫ואילו‬ ‫‪,‬‬ ‫הסופי‬ ‫המוצר‬ ‫של‬ ‫באיכותו‬ ‫בעיקר‬ ‫התעניין‬ ‫הלקוח‬ ‫שנים‬ ‫שתי חברות ‪ -‬קבוצה אחת” מאת שלמה ארליך‪ ,‬במאמר “מנהל‬ ‫פבל גראבוב‪ ,‬אלי לוזון עם דודי רוזנטל ו‪.)Gregory H. Watson-‬‬ ‫הפרויקט בישל דייסה” מאת אורנה קמין ובמאמר “מחויבות‬ ‫ומעקב ישיר אחר פלטפורמת הייצור‪ .‬היום הלקוח‬ ‫תצפית‬ ‫כל שלביו‪,‬‬ ‫הייצור על‬ ‫בתהליך‬ ‫במקבילמעורב‬ ‫במכון‬ ‫כוללמחו”ל‬ ‫למשתתפים‬ ‫מקצועי‬ ‫קיימנו סיור‬ ‫לסדנאות‬ ‫תהליכית” מאת חיים ברמן‪.‬‬ ‫ברזל”‪.‬‬ ‫“כיפת‬ ‫בסוללת‬ ‫ויצמן וביקור‬ ‫שיטות ותהליכים באים לידי ביטוי במאמר “שומרים על‬ ‫כמו כן‪ ,‬זו השנה הראשונה שישראל השתתפה בתחרות‬ ‫האיכות והבטיחות” מאת אוהד עמידן ובמאמר “עלויות איכות ‪-‬‬ ‫‪ .Quality Innovation of the Year 2014‬האיגוד הישראלי‬ ‫כלי נחוץ בניהול איכות” מאת לאה פלדמן ‪ -‬פוגוסבקיאן‪.‬‬ ‫לאיכות מרכז את פעילותה בארץ‪ ,‬בהובלת שלמה ליכטנשטיין‪.‬‬ ‫במאמרו “תקן ניהול האיכות ‪ ,”ISO 9001:2015‬ד”ר יהודה‬ ‫תחרות בינלאומית זו‪ ,‬הינה יוזמה של האיגוד הפיני לאיכות‬ ‫לנדו מעדכן בדבר השינויים הצפויים להופיע במהדורה החדשה‬ ‫ומשתתפות בה ‪ 8‬מדינות (פינלנד‪ ,‬שבדיה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬צ’כיה‪ ,‬לטביה‪,‬‬ ‫של התקן‪.‬‬ ‫אסטוניה‪ ,‬קזחסטן וישראל)‪ .‬במסגרת הכינוס התקיים טקס‬ ‫הקשרים הבינלאומיים של האיגוד הישראלי לאיכות באים‬ ‫הענקת תעודות הוקרה למשתתפים והוכרזו הזוכים שעלו לשלב‬ ‫לידי ביטוי במאמר מטעם האיגוד הצ’כי לאיכות‪ ,‬מפרי עטו של‬ ‫הגמר‪ ,‬הבינלאומי‪.‬‬ ‫יו”ר האיגוד‪ ,‬מירוסלב ידליצקה‪ .‬המאמר נכתב לרגל ציון ‪ 25‬שנים‬ ‫שבהונגריה‪,‬‬ ‫בבודפסט‬ ‫נערך‬ ‫ב‪,19.1.2015-‬‬ ‫זו‪,‬‬ ‫לפעילות‬ ‫בהמשך‬ ‫להקמת האיגוד‪ ,‬והוא מתאר אבני דרך משמעותיות בחיי האיכות‬ ‫שהתקיים‬ ‫בטקס‪,‬‬ ‫הבינלאומית‪.‬‬ ‫ברמה‬ ‫לזוכים‬ ‫הפרסים‬ ‫חלוקת‬ ‫טקס‬ ‫ברפובליקה הצ’כית במהלך תקופה זו‪.‬‬ ‫בחסותו של נשיא הונגריה‪ ,‬השתתפו כ‪ 150 -‬נציגי החברות‪ ,‬נציגי‬ ‫במדור “ממדף התקינה” מאפשרת חוי שראל‪-‬גורה ממכון‬ ‫ארגוני האיכות הלאומיים‪ ,‬בכירי הכלכלה ונציגים בכירים מהממשל‬ ‫התקנים הישראלי הצצה תקופתית אל עולם התקינה בתחום‬ ‫של המדינה המארחת‪ ,‬הונגריה והן שגרירי המדינות המשתתפות‬ ‫הניהול והאיכות‪ ,‬והפעם על סידרת תקני ‪ ,ISO/IEC 20000‬הדנה‬ ‫במיזם‪ .‬את האיגוד הישראלי לאיכות ייצגו בטקס‪ ,‬מרכז המיזם‪,‬‬ ‫בניהול השירות בטכנולוגיית המידע‪.‬‬ ‫שלמה ליכטנשטיין והח”מ‪ .‬כן כיבד בנוכחותו שגריר ישראל‬ ‫קריאה מהנה‪,‬‬ ‫בהונגריה‪ ,‬אילן מור‪ ,‬אשר השתתף בהענקת התעודות לזוכים‬ ‫דב פרי‬ ‫הישראליים‪ .‬חבר השופטים הבינלאומי בחן ובחר מכלל ההצעות‪,‬‬ ‫‪ 18‬מובחרות וביניהן הצעות חדשניות של ‪ 2‬חברות ישראליות‪:‬‬ ‫יו”ר האיגוד הישראלי לאיכות‬ ‫‪ Amdocs Testing‬ו‪ .Voiceitt-‬החברה הישראלית ‪ Voiceitt‬זכתה‬ ‫‪27‬‬ ‫כתב עת לאיכות ומצוינות‬ ‫של האיגוד הישראלי לאיכות‬ ‫פברואר‪-‬מרץ ‪2015‬‬ ‫האיגוד הישראלי לאיכות‬ ‫רח’ ויסגל ‪ ,2‬פארק המדע רחובות‬ ‫מיקוד ‪7632605‬‬ ‫ת‪.‬ד ‪ 4112‬נס‪-‬ציונה ‪74140‬‬ ‫טל’ ‪,08-9365862 ,08-9365865‬‬ ‫פקס’ ‪08-9365863‬‬ ‫דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬ ‫אתר אינטרנט‪www.isq.org.il :‬‬ ‫יו"ר המערכת‪ :‬דב פרי‬ ‫חברי המערכת‪ :‬חיים קורנפלד‪ ,‬שחר בן נון‪,‬‬ ‫ארוין אנגל‬ ‫עורך‪ :‬אופיר חכם‬ ‫עריכה גראפית‪ :‬ליאת אוריאל‬ ‫מנהלת פרסום‪ :‬לאה צור‬ ‫כתובת המערכת‪:‬‬ ‫רח’ ויסגל ‪ ,2‬פארק המדע רחובות‬ ‫מיקוד ‪7632605‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪9‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫מנהל הפרויקט בישל דייסה‬ ‫אורנה קמין‬ ‫‪1 3‬‬ ‫שרשרת האספקה לפי “שתי חברות קבוצה אחת”‬ ‫שלמה ארליך‬ ‫‪1 5‬‬ ‫עלויות איכות ‪ -‬כלי נחוץ בניהול איכות‬ ‫לאה פלדמן ‪ -‬פוגוסבקיאן‬ ‫‪1 8‬‬ ‫תקן ניהול האיכות ‪ISO 9001 :2015‬‬ ‫הדור הבא‬ ‫ד”ר יהודה לנדו‬ ‫‪2 1‬‬ ‫שומרים על האיכות והבטיחות‬ ‫אוהד עמידן‬ ‫‪2 2‬‬ ‫תמונות מספרות ‪ -‬הכנס הבינלאומי ה‪20-‬‬ ‫צילומים‪ :‬יעקב סער‬ ‫‪2 5‬‬ ‫ממדף התקינה‬ ‫חוי שראל‪-‬גורה‬ ‫‪2 6‬‬ ‫חדשות האיכות‬ ‫‬ ‫‬ ‫הוצאה לאור‬ ‫תירוש (‪ )1998‬הוצאה לאור בע"מ‬ ‫הגר”א ‪ ,17‬ת"א ‪66024‬‬ ‫טל' ‪ ,03-5662080‬פקס' ‪03-5662081‬‬ ‫כתובתנו האלקטרונית‪:‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪E-mail: [email protected]‬‬ ‫אתר אינטרנט‪:‬‬ ‫מנצחי קונצרט האיכות ‪ -‬ראיון‬ ‫אופיר חכם‪ ,‬דב פרי‬ ‫מחויבות תהליכית‬ ‫חיים ברמן‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫גליון ‪55‬‬ ‫ ‪Czech Society for Quality Celebrates‬‬ ‫‪Several Significant Anniversaries‬‬ ‫‪Miroslav Jedlička‬‬ ‫להצטרפות לאיגוד הישראלי לאיכות‬ ‫‪www.tirosh-site.co.il‬‬ ‫חייגו‬ ‫‪μμ‬‬ ‫‪08-9365862/65‬‬ ‫‪55 February-March ≤∞±μ‬‬ ‫‪≤∞±μ ı¯Ó≠¯‡Â¯·Ù‬‬ ‫רא‬ ‫יון‬ ‫לתגובות‪ ,‬הצעות ומאמרים‪[email protected] :‬‬ ‫˜‪˙ÂÎÈ‡‰ Ë¯ˆÂ‬‬ ‫תמונות הכנס הבינלאומי ה‪ ,20-‬עמ‘ ‪20-24‬‬ ‫* המאמרים הם באחריות כותביהם בלבד‪.‬‬ ‫* המודעות באחריות החברות המפרסמות בלבד!‬ ‫ כמו כן‪ ,‬אין לראות במודעת “מסד האיכות” מודעה של האיגוד הישראלי‬ ‫לאיכות‪ ,‬אלא מטעם המפרסם בלבד!‬ ‫איכות ובטיחות‬ ‫על האתגר‬ ‫הגדול בהובלת‬ ‫כנסי האיכות‬ ‫איך פועלים לפי עקרון‬ ‫אפס תקלות? עמ' ‪21‬‬ ‫עמ‘ ‪6‬‬ ‫ממדף התקינה‪ ,‬עמ' ‪25‬‬ ‫חדשות האיכות‪ ,‬עמ' ‪26‬‬ ‫צילום שער‪ :‬יעקב סער‬ ‫גיליון מיוחד‬ ‫ת‬ ‫איכו‬ ‫‪5‬‬ ‫מנצחי קונצרט האיכות‬ ‫מנחם לוינגר‪ ,‬אבי פלד ועופר סגל בראיון משותף על תהליך הובלת‬ ‫כנסי האיכות‪ ,‬איך זה להיות יושב ראש כנס‪ ,‬הצורך בהגברת המודעות‬ ‫לאיכות‪ ,‬הפנייה לקהלי היעד ועל המבט לעתיד‬ ‫דב פרי‪ ,‬אופיר חכם‬ ‫צילום‪ :‬יעקב סער‬ ‫מנחם לוינגר‪ ,‬מי שעמד בראש הכנס‬ ‫הלאומי ה‪ ,12-‬מיטיב להגדיר זאת‪:‬‬ ‫“יושב ראש כנס האיכות הוא כמו‬ ‫מנצח בקונצרט”‪ .‬ואמנם‪ ,‬יעידו על כך‬ ‫גם ראשי כנסים בעבר‪ ,‬התיאור הוא‬ ‫בהחלט מדויק‪ .‬הכנות של שנה שלמה‪,‬‬ ‫הובלה של וועדה מארגנת עם מיטב‬ ‫המומחים מארגונים בתעשייה ובמגזר‬ ‫הציבורי‪ ,‬מתכנסות לבסוף לכנס‬ ‫האיכות‪.‬‬ ‫שנה לאחר שהוביל את הכנס‪ ,‬לוינגר‬ ‫כבר נרתם לסייע ליושבי ראש הכנסים‬ ‫הבאים‪ .‬לצידו אבי פלד‪ ,‬מי שהוביל‬ ‫את הכנס הבינלאומי ה‪ 20-‬בחודש‬ ‫נובמבר האחרון ועופר סגל‪ ,‬יו”ר הכנס‬ ‫הלאומי ה‪ 13-‬שנמצא כבר בפתח‪ .‬סגל‬ ‫כבר מרגיש את כובד האחריות כשנענה‬ ‫לפניית האיגוד הישראלי לאיכות‬ ‫להוביל את כינוס הדגל של עולם‬ ‫האיכות בישראל‪“ .‬אני החדש בחבורה”‪,‬‬ ‫הוא אומר‪“ .‬זה כבוד להוביל כנס עם‬ ‫מסורת ועם ערך מוסף לאנשי האיכות”‪.‬‬ ‫השלושה בראיון משותף מדברים על‬ ‫הובלת כנס האיכות‪ ,‬על האתגרים‬ ‫וההישגים‪ ,‬על הקשיים שבדרך ועל‬ ‫החשיבות שבכנס האיכות‪ ,‬שהפך‬ ‫זה מכבר להיות הבמה המרכזית של‬ ‫עולם האיכות‪.‬‬ ‫מה היו הציפיות של כל אחד‬ ‫כשהתבשר על היבחרו ליושב ראש כנס?‬ ‫לוינגר‪“ :‬קודם כל‪ ,‬להביא ערך מוסף‬ ‫למשתתפי הכינוס וכתוצאה מכך לגרום‬ ‫לתיאבון בקרב המשתתפים להמשיך‬ ‫ולהגיע לכנסים הבאים”‪.‬‬ ‫פלד‪“ :‬כשהתחלתי לעבוד על הכנס‪,‬‬ ‫אחד הדברים הראשונים שעמדו לנגדי‬ ‫עיניי היה לגבש נושאים שבאמת יעניינו‬ ‫מספר גדול של אנשים ובכך להגיע לקהלי‬ ‫יעד רבים ככל שניתן”‪.‬‬ ‫סגל‪“ :‬מבחינתי‪ ,‬יש חשיבות לכך‬ ‫שיגיעו אנשי איכות ויציגו נושאים חדשים‬ ‫שמדברים בעצם על איך אנחנו מתקדמים‬ ‫בתחום האיכות‪ .‬איך בכל תחום שבו אנחנו‬ ‫חיים יש פעילות חדשה‪ .‬לצד התחומים‬ ‫המסורתיים שהם חשובים מאוד ויוצגו‬ ‫בכנס‪ ,‬יש משקל רב לכלים החדשים‬ ‫ולטכנולוגיה החדשה”‪.‬‬ ‫כיצד אתם מתרשמים מהישגי הכנס‬ ‫מול הציפיות?‬ ‫לוינגר‪“ :‬אני חושב שהשגתי את כל מה‬ ‫שרציתי‪ ,‬כולל מספר מכובד של משתתפים‪,‬‬ ‫לצד נושאים מסורתיים וחדשים שעלו‬ ‫בכינוס‪ .‬בכך‪ ,‬אני חושב‪ ,‬נמדדת ההצלחה‬ ‫של כינוס”‪.‬‬ ‫פלד‪“ :‬בכנס שהובלתי היו נושאים‬ ‫חדשניים כמו‪ :‬נשים באיכות או איכות‬ ‫במודיעין‪ .‬נושאים שיש להם ערך מוסף‪.‬‬ ‫לגבי המשתתפים מחו”ל ציפיתי שיגיעו‬ ‫יותר אנשים ובנושא הזה התאכזבתי‪.‬‬ ‫צריך לזכור‪ ,‬כשהחלה ההרשמה לכנס‬ ‫היינו בעיצומו של מבצע ‘צוק איתן’ וזה‬ ‫כמובן השפיע על הרישום של האורחים‬ ‫מהעולם”‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫א‬ ‫יכות‬ ‫(מימין לשמאל)‪ :‬מנחם לוינגר‪ ,‬אבי פלד ועופר סגל‬ ‫גיליון ‪ ,55‬פברואר‪-‬מרץ ‪2015‬‬ ‫סגל‪“ :‬אני עוד לפני ההכנות‪ ,‬כך‬ ‫שמצפה לי עבודה רבה‪ .‬תחילה אגבש‬ ‫עם חברי הוועדה המארגנת את האג’נדה‬ ‫לכנס הבא‪ ,‬תוך דגש על נושאים מעניינים‬ ‫ואטרקטיביים‪ .‬הכנס האחרון‪ ,‬מבחינתי‪,‬‬ ‫הוא בסיס טוב שניתן ללמוד ממנו‪ .‬אני‬ ‫לא חושב‪ ,‬שלמישהו מאיתנו יש איזשהו‬ ‫רקע בלהיות יושב ראש‪ ,‬כך שיש להשלים‬ ‫את החומר תוך כדי ריצה‪ .‬על איך זה בכלל‬ ‫להיות יושב ראש ומה תחומי העניין”‪.‬‬ ‫מנחם לוינגר‪" :‬אני מסתכל על חברי‬ ‫אבי פלד‪" :‬התפקיד הזה הוא‬ ‫עופר סגל‪" :‬צריך לפנות לקהלים אחרים‪,‬‬ ‫הוועדה המארגנת ומשווה לקונצרט‪ .‬כל‬ ‫'פעם בחיים'‪ .‬לכן‪ ,‬אני שמח על‬ ‫כמו התחום הפיננסי או השרות הציבורי‪,‬‬ ‫אחד מחברי הוועדה הוא נגן‪ ,‬אם נגן אחד‬ ‫ההזדמנות הזאת שכנס כזה נותן‪,‬‬ ‫המוניציפלי‪ .‬גם קהלים אחרים יוכלו להפיק‬ ‫מזייף‪ ,‬אז כל הקונצרט צורם"‪.‬‬ ‫להיפתח גם לדברים נוספים"‬ ‫הרבה מאוד כי יש כאן לא מעט ידע"‬ ‫מנחם לוינגר‬ ‫בוגר ‪ B.Sc.‬בהנדסת חשמל ו‪M.Sc.-‬‬ ‫בהנדסת תעשיה וניהול‪ ,‬שניהם מהטכניון‬ ‫בחיפה‪ .‬נמנה עם חברת החשמל מאז שנת‬ ‫‪ 1979‬בה פעל בתפקידים ניהוליים שונים‬ ‫ומגוונים‪ .‬בתפקידו הנוכחי משמש כמנהל‬ ‫מחלקת הבטחת איכות בחברת החשמל‪.‬‬ ‫בתוקף תפקידו אחראי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לנושאים‬ ‫הבאים‪ :‬בדיקה ומתן משובים לגבי מפרטים‬ ‫טכניים; העלאת המודעות והטמעת מערכות‬ ‫ניהול משולבות וייחודיות (איכות‪ ,‬סביבה‪,‬‬ ‫בטיחות ובריאות בתעסוקה‪ ,‬איכות‬ ‫ובטיחות בתעבורה יבשתית ואבטחת‬ ‫מידע) ומערכת ניהול איכות למעבדות על‬ ‫פי התקן ‪ ISO/IEC 17025‬כחלק מתהליך‬ ‫הסמכתם‪ .‬כל זאת באמצעות כתיבה‬ ‫ועדכון מדריכים ונהלים ומתן הדרכות‬ ‫בנושא‪ .‬עריכת מבדקים פנימיים בגופים‬ ‫הארגוניים השונים בחברה כולל מעבדות;‬ ‫בדיקת מסמכים של יצרנים בחו”ל ובארץ‬ ‫ועריכת מבדקים אצל יצרנים פוטנציאליים‬ ‫בארץ כחלק מתהליך הסמכתם כספקי‬ ‫חברת החשמל; הדרכת קורסים לעורכי‬ ‫מבדקים פנימיים בחברת החשמל‪ .‬לוינגר‬ ‫פעיל תקינה במסגרת מכון התקנים‬ ‫הישראלי והינו חבר בוועדה הטכנית ‪1814‬‬ ‫ הבטחת איכות ומהימנות‪ .‬שימש כיושב‬‫ראש כנס האיכות הלאומי ה‪ 12 -‬לאיכות‪.‬‬ ‫אבי פלד‬ ‫עופר סגל‬ ‫לשעבר סמנכ”ל האיכות בחברת “מוטורולה‬ ‫סולושנס ישראל”‪ .‬פרש בחודש יוני ‪,2014‬‬ ‫עם הגיעו לגיל פרישה‪ ,‬לאחר ‪ 28‬שנות‬ ‫עבודה בחברת מוטורולה‪.‬‬ ‫בעל ‪ 40‬שנות ניסיון בענפי המחשבים‪,‬‬ ‫התכנה‪ ,‬האיכות והתקשורת‪ ,‬בישראל‬ ‫ובארה”ב‪ .‬מומחה בינלאומי של מוטורולה‬ ‫בנושאי איכות‪ ,‬ובמהלך השנים ביצע‬ ‫מבדקים פנימיים ומבדקי ‪ CMM‬באתרי‬ ‫החברה ברחבי העולם‪ ,‬הן כחבר צוות והן‬ ‫כ‪.Lead Assessor-‬‬ ‫בארבע שנות כהונתו כסמנכ”ל האיכות‬ ‫במוטורולה‪ ,‬הוביל את החברה ל‪ 3-‬זכיות‬ ‫ב”תו יהלום” (‪ 7‬הסמכות ומעלה)‪ ,‬להסמכה‬ ‫ראשונה ל‪( ISO50001-‬ניהול אנרגיה)‬ ‫ולזכייה ב”ציון לשבח” בתחרות הפרס‬ ‫הלאומי לאיכות ומצוינות ע”ש יצחק רבין‬ ‫ז”ל‪.‬‬ ‫בעל שני תארי ‪“ - M.Sc.‬ניהול מערכות‬ ‫מידע” ‪ -‬מטעם אוניברסיטת ת”א‪ ,‬בי”ס‬ ‫למוסמכים במנהל עסקים‪ ,‬ו”מדעי המחשב”‬ ‫ מטעם ‪University of Pennsylvania in‬‬‫‪ Philadelphia‬בעל תואר ראשון ב”כלכלה‬ ‫וסטטיסטיקה” ‪ -‬מאוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫ובוגר קורס “ניתוח מערכות” של המכון‬ ‫לפריון העבודה והייצור‪ .‬שימש כיושב ראש‬ ‫הכנס הבינלאומי ה‪ 20-‬לאיכות‪.‬‬ ‫משמש כסמנכ”ל איכות בחברת אלוט‬ ‫תקשורת (חברת טכנולוגיה ישראלית‬ ‫המתמחה בפתרונות אופטימיזציה של‬ ‫תקשורת ‪ IP‬עבור ספקי שירותי תקשורת)‪.‬‬ ‫בעל תואר ראשון ושני בהנדסה‪,‬‬ ‫מאוניברסיטת בן גוריון וכן תואר שני‬ ‫ב‪Master of Science in Management-‬‬ ‫מאוניברסיטת ‪ Polytechnic‬ניו יורק‪ ,‬בוגר‬ ‫קורס “דירקטורים ונושאי משרה בכירים‬ ‫בתאגידים” באוניברסיטה תל אביב‬ ‫(להב)‪.‬‬ ‫בעל ‪ 20‬שנות ניסיון בניהול איכות‬ ‫בארגונים בינלאומיים לעמידה בסטנדרטים‬ ‫בינלאומיים‪ ,‬קביעת יעדים ומדיניות‪,‬‬ ‫עבודה צמודה עם הנהלת החברה על‬ ‫יעדי הארגון ומדידתם‪ .‬תמיכה במחלקות‬ ‫השונות‪ :‬פיתוח‪ ,‬העברה מפיתוח ליצור‪,‬‬ ‫תפעול ויצור‪ ,‬שרות לקוחות ותמיכה ישירה‬ ‫בלקוחות החברה‪.‬‬ ‫סגל הינו שותף פעיל בוועדת האיכות של‬ ‫מכון התקנים וחונך בהתנדבות מזה חמש‬ ‫שנים עמותה במסגרת תכנית האיכות‬ ‫והמצוינות בגליל‪ .‬בימים אלה החל בהכנות‬ ‫כיושב ראש הכנס הלאומי ה‪ 13-‬של האיגוד‬ ‫הישראלי לאיכות‪.‬‬ ‫ת‬ ‫איכו‬ ‫‪7‬‬ ‫האם להיות יו”ר כנס‪ ,‬זה אירוע‬ ‫מרכזי‪ ,‬של פעם בחיים‪ ,‬וכיצד השפיע‪,‬‬ ‫או עשוי להשפיע‪ ,‬על דפוסי ההתנהגות‬ ‫והניהול להמשך?‬ ‫לוינגר‪“ :‬להיות יושב ראש כנס זה‬ ‫בהחלט פעם אחת בחיים‪ .‬כיושב ראש‬ ‫כנס אתה מגלה עולם ומלואו‪ .‬אתה צולל‬ ‫פנימה לנושאים חדשים‪ ,‬חלקם מרתקים‪,‬‬ ‫וזה באופן עקיף גם מוסיף לך לעבודה‬ ‫עצמה‪ ,‬לפעילות היום יומית שלך‪ .‬אתה‬ ‫חשוף לשיטות חדשות‪ ,‬לכלים חדשים‪.‬‬ ‫מבחינה אישית‪ ,‬יש לכך תרומה רבה וגם‬ ‫השפעה חיובית מבחינת מקום העבודה‬ ‫שאתה מייצג אותו”‪.‬‬ ‫פלד‪“ :‬מהבחינה הזאת‪ ,‬אני חושב שכל‬ ‫אחד מאיתנו‪ ,‬בא עם מטען‪ ,‬שהוא צבר‬ ‫במשך הזמן‪ .‬התפקיד הזה הוא ‘פעם בחיים’‪.‬‬ ‫זה באמת פותח לך הרבה מאוד‪ .‬לכן‪ ,‬אני‬ ‫שמח על ההזדמנות הזאת שכנס כזה נותן‪,‬‬ ‫להיפתח גם לדברים נוספים‪ ,‬שהייתי פחות‬ ‫חשוף אליהם בחיי היום‪-‬יום ובעבודה‬ ‫השוטפת‪ .‬בהחלט חוויה נהדרת”‪.‬‬ ‫סגל‪“ :‬אני מניח שזו הזדמנות חד‬ ‫פעמית‪ .‬אני עוד מסתכל כמובן קדימה‪.‬‬ ‫עדיין לפני המשימה הגדולה”‪.‬‬ ‫להתחבר לדור העתיד‬ ‫האם אתם חושבים‪ ,‬שהכנס‪ ,‬על תכניו‪,‬‬ ‫יכול להתאים גם לקהלים אחרים? או‬ ‫להשאירו במתכונתו הנוכחית ולהתמקד‬ ‫רק בתחום האיכות?‬ ‫לוינגר‪“ :‬לדעתי‪ ,‬כדאי להרחיב לקהלים‬ ‫אחרים‪ ,‬אבל תוך שמירה על נושא האיכות‪.‬‬ ‫לתת דגש לנושאים כמו‪ :‬האינטרנט‪,‬‬ ‫תוכנות‪ ,‬טכנולוגיות חדשות‪ ,‬לצד נושאי‬ ‫האיכות המסורתיים וכמובן דגש על דור‬ ‫העתיד‪ .‬אני חושב שאם נציג את הכנסים‬ ‫הבאים כאיכות על בסיס נושא המחשוב‪,‬‬ ‫זה גם ימשוך קהל בסופו של דבר‪ .‬זה לא‬ ‫חייב להיות רק קהל של איכות‪ .‬זה גם‬ ‫יכול להיות קהל שמחפש נושאים חדשים‪,‬‬ ‫מבחינה עסקית”‪.‬‬ ‫פלד‪“ :‬חשוב למצוא את הנקודות‬ ‫שבאמת מדברות על נושאים שנוגעים‬ ‫לקהלים אחרים כמו למשל‪ ,‬ניהול איכות‬ ‫בארגונים פיננסיים שהצגנו בכנס האחרון‪.‬‬ ‫אני חושב שאם נלך בכיוון הזה בשנים‬ ‫הבאות‪ ,‬זה יגדיל את קהלי היעד”‪.‬‬ ‫סגל‪“ :‬צריך לפנות לקהלים אחרים‪,‬‬ ‫כמו התחום הפיננסי או השרות הציבורי‪,‬‬ ‫המוניציפלי‪ .‬גם קהלים אחרים יוכלו‬ ‫להפיק הרבה מאוד מכנס כזה‪ ,‬כי יש כאן‬ ‫לא מעט ידע”‪.‬‬ ‫פלד‪“ :‬כשמדברים על קהלי יעד‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫א‬ ‫יכות‬ ‫“יש לפנות לקהלים נוספים”‪ .‬ראשי הכנסים ויו”ר האיגוד ליד דוכן האיגוד בכנס‬ ‫בהחלט צריך יותר ויותר לפנות לדור הצעיר‬ ‫באמצעות האקדמיה‪ ,‬כדי שהצעירים‪ ,‬גם הם‬ ‫יתחברו לעולם האיכות דרך הכנס שלנו”‪.‬‬ ‫האם כל אחד מכם מרגיש שחברי‬ ‫הוועדה המארגנת סייעו בהכנת הכינוס?‬ ‫לוינגר‪“ :‬אני מסתכל על חברי הוועדה‬ ‫המארגנת ומשווה לקונצרט‪ .‬כל אחד‬ ‫מחברי הוועדה הוא נגן‪ ,‬אם נגן אחד מזייף‪,‬‬ ‫אז כל הקונצרט צורם‪ .‬ועל סמך המשל‪ ,‬כל‬ ‫חברי הוועדה המארגנת‪ ,‬כיד אחת‪ ,‬עוזרים‬ ‫להצלחת הכינוס‪ .‬לא יכול להיות מצב‪,‬‬ ‫שאחד מחברי הוועדה לא עוזר‪ ,‬או שהוא‬ ‫רק נוכח‪ .‬כולם חייבים לעבוד עם יושב‬ ‫ראש הכינוס‪ ,‬שהוא המנצח על הקונצרט‬ ‫ אחרת אנחנו לא נקבל את המוסיקה‬‫שתכננו לקבל”‪.‬‬ ‫פלד‪“ :‬אין שום ספק‪ ,‬להצלחת כנס‬ ‫חייבים את אנשי הוועדה המארגנת‪ ,‬כדי‬ ‫להוביל למעלה מחמישים מושבים‪ ,‬עם‬ ‫מאתיים ויותר הרצאות‪ .‬זו לא עבודה לבן‬ ‫אדם אחד‪ .‬בוועדה גם נמצאים מומחים‬ ‫מעולם האיכות‪ ,‬כל אחד בתחומו ויש לכך‬ ‫תרומה רבה‪ .‬אם זה באמת עובד בהרמוניה‪,‬‬ ‫עם המנצח של התזמורת‪ ,‬כמו שמנחם‬ ‫לוינגר הגדיר‪ ,‬אז הכול עובד מצוין‪ .‬ראוי‬ ‫גם לראות מה קורה אצל האמריקאים‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬למשל‪ ,‬יש וועדה מארגנת קבועה‬ ‫שמלווה את הכנסים מדי שנה”‪.‬‬ ‫סגל‪“ :‬מעל הכל‪ ,‬מדובר בפרויקט‬ ‫גדול‪ .‬יושב ראש הכנס לא יכול להצליח‬ ‫אם אין לו את הצוות הנכון”‪.‬‬ ‫כל אחד מכם בכיר בחברה גדולה‬ ‫במשק‪ .‬עד כמה אתם רואים חשיבות‬ ‫לכך שליו”ר של כנס יש מאחוריו ארגון‬ ‫גדול? עד כמה יש לזה משמעות בניהול‬ ‫השוטף של הכנס לכל השנה?‬ ‫גיליון ‪ ,55‬פברואר‪-‬מרץ ‪2015‬‬ ‫לוינגר‪“ :‬אם הנושא חשוב לארגון‬ ‫הגדול‪ ,‬אז בהחלט יש לכך משמעות‪.‬‬ ‫לעיתים הארגון יתמוך‪ ,‬ולפעמים כלל לא‬ ‫יתערב”‪.‬‬ ‫פלד‪“ :‬אני חושב שקיימת חשיבות‬ ‫לכך שיו”ר הכנס מגיע מארגון גדול‪.‬‬ ‫במיוחד אם הארגון עומד מאחוריך בעניין‬ ‫הזה‪ .‬חשוב להשיג את הסכמת ההנהלה‪.‬‬ ‫אין ספק שהנהלת החברה צריכה לעמוד‬ ‫מאחוריך‪ ,‬לא רק בהצהרות‪ ,‬אלא בסופו‬ ‫של דבר גם במעשים‪ .‬להזכירכם‪ ,‬התחלתי‬ ‫בהובלת הכנס בתוקף תפקידי במוטורולה‬ ‫סולשנס ואני מסיים את הכנס כפנסיונר”‪.‬‬ ‫סגל‪“ :‬בסופו של דבר‪ ,‬אני חושב שיש‬ ‫יתרון לכך שהארגון נותן את ברכת הדרך‬ ‫ליו”ר הכנס‪ .‬אחד הדברים הראשונים‬ ‫שעשיתי לאחר שקיבלתי את ההצעה להוביל‬ ‫את הכנס זה להיפגש עם המנכ”ל ולהסביר‬ ‫לו את חשיבות העניין‪ .‬אני שמח שהמנכ”ל‬ ‫והארגון עומדים מאחוריי‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיים‬ ‫גם חסרון בכך שכולנו חושבים באותה‬ ‫דרך‪ ,‬היות ואנו מארגונים גדולים‪ ,‬אנחנו‬ ‫מסתכלים על הכלל ועל הרוחב ואנחנו‬ ‫מפסידים קהלים של ארגונים קטנים שאולי‬ ‫חושבים אחרת‪ ,‬שאולי מסתכלים אחרת‪.‬‬ ‫צריך לדעת את זה ולהכיר בכך ואולי לצרף‬ ‫גם לצוות החשיבה אנשים מארגונים קטנים‪,‬‬ ‫שיסתכלו בצורה אחרת‪ .‬אני חושב שזה חלק‬ ‫מהעניין של הכנסים‪ .‬יש למשל‪ ,‬בארגונים‬ ‫הקטנים אנשים‪ ,‬שמהם צומח דור העתיד‪,‬‬ ‫ולא כולם מגיעים לחברה ענקית‪ .‬יש לתת‬ ‫לאנשים הצעירים‪ ,‬החדשים‪ ,‬שצומחים‬ ‫בחברות קטנות‪ ,‬את המקום שלהם‪ .‬אני‬ ‫מקווה שבחודשים הקרובים ועד לכנס‬ ‫האיכות שיתקיים בחודש נובמבר השנה‬ ‫נצליח לתת לכך ביטוי ומענה”‪.‬‬ ‫אסטרטגיה‬ ‫מחויבות תהליכית‬ ‫על מחויבות הארגון לתהליכי ניהול שיטתיים ברמה האסטרטגית ועל השאיפה‬ ‫לשינוי הדגשים בתמהיל הניהולי לטובת אימוץ ניהול שיטתי‬ ‫חיים ברמן‬ ‫ד”ר ‪ Stephen R. Covey‬כתב את ספרו‬ ‫“‪ 7‬הרגלים של אנשים יעילים במיוחד”‬ ‫בשנת ‪ .1989‬הספר הפך לאחד המובילים‬ ‫בתחום פיתוח המנהיגות‪ .‬בספר זה הוא‬ ‫קבע את הכלל‪“ :‬יש לפעול כאשר הסיום‬ ‫כבר נחזה” (‪Begin with the end in‬‬ ‫‪ ,)sight‬במשמעות שיש להסתכל על הטווח‬ ‫הארוך בנסיבות החיים ככלל‪ ,‬ובעסקים‬ ‫בפרט‪ ,‬לאמץ גישה רחבת ראייה ומאוזנת‪,‬‬ ‫ולהימנע מהתמקדות יתר בגורם יחיד‪.‬‬ ‫אימוץ התנהלות של תהליכי סקירה ובחינה‬ ‫קבועים ברמה האסטרטגית מגדירה‬ ‫במשתמע סוג של מחויבות תהליכית ועקביות‬ ‫ושיטתיות ניהולית‪ ,‬אשר אינן חלק מה‪DNA-‬‬ ‫של תרבות הניהול הנפוצה בישראל‬ ‫מאמר זה מציג באמצעות ‪ 3‬דוגמאות את‬ ‫הקושי של הנהלות ארגונים בישראל לאמץ‬ ‫ולהתחייב לניהול שיטתי לאורך זמן‪ ,‬תוך‬ ‫בחינה תקופתית מתמדת שיעדי תכניות‬ ‫העבודה השוטפות‪ ,‬תהליכי העבודה‬ ‫והמשאבים‪ ,‬אמנם נמצאים בהלימה‬ ‫לאסטרטגיה ארוכת הטווח של הארגון‪.‬‬ ‫נראה כי סיבת השורש לקושי זה נמצאת‬ ‫בתרבות ניהולית הממוקדת ברצון לקצור‬ ‫תוצאות בטווח הקצר‪ .‬תרבות זו מאפיינת‬ ‫לא רק את המגזר הארגוני (העסקי‬ ‫והציבורי) ברמותיו הבכירות ביותר‪ ,‬כי‬ ‫אם גם את המגזר הפוליטי‪.‬‬ ‫דוגמה א’‬ ‫תפיסת הביטחון של ישראל החלה‬ ‫להתגבש עוד בעידן קום המדינה ונשארה‬ ‫פחות או יותר סטטית עד לעדכונה בידי‬ ‫ועדת מרידור‪ ,‬בשנת ‪.2006‬‬ ‫במקור היא נשענה על ‪ 3‬עקרונות‪:‬‬ ‫הרתעה ‪ -‬בניית יכולת צבאית שתרתיע‬ ‫את האויב מלפתוח במלחמה‪.‬‬ ‫התרעה ‪ -‬במידה וההרתעה תכשל‪,‬‬ ‫נדרשת יכולת מודיעינית להתריע על‬ ‫כוונות האויב בזמן אמת‪.‬‬ ‫הכרעה ‪ -‬במידה ונפתחת מלחמה‪ ,‬יש‬ ‫להעביר מוקדם ככל האפשר את הלחימה‬ ‫לשטח האויב ולשאוף להשיג הכרעה מהר‬ ‫ככל הניתן‪.‬‬ ‫ועדת מרידור‪ ,‬בהתבסס על לקחי‬ ‫מלחמת יום הכפורים‪ ,‬הוסיפה עוד עקרון‪:‬‬ ‫הגנה (התגוננות) ‪ -‬מרכיב זה נועד‬ ‫לתת מענה להגנת העורף והתשתיות מפני‬ ‫איומים שמקורם במדינות מרוחקות‪,‬‬ ‫מדינות שכנות‪ ,‬וארגוני טרור‪.‬‬ ‫לקראת כנס הרצליה ‪ ,2014‬פרסם צוות‬ ‫מן המרכז הבין תחומי‪ ,‬בהובלת פרופ’‬ ‫אלכס מינץ וד”ר שאול שי‪ ,‬נייר עמדה‬ ‫(האדפטציה כמרכיב בתפיסת הביטחון‬ ‫של ישראל) המציע להוסיף עקרון נוסף‪:‬‬ ‫אדפטציה ‪ -‬התאמה לנסיבות‬ ‫המשתנות‪ .‬המציאות משתנה באופן‬ ‫דינמי ומחייבת בחינה מתמדת לצורך‬ ‫התאמת המענים ואיתור הזדמנויות‪.‬‬ ‫התאמה זו אינה מוצעת כמענה טקטי‪,‬‬ ‫חד פעמי‪ ,‬לתמורות שחלו במזרח התיכון‪,‬‬ ‫אלא כגישה אסטרטגית וחלק אינטגראלי‬ ‫בתהליך‪ .‬גישה זו מבוססת על ההכרה‬ ‫שהשינויים מתרחשים בכמות‪ ,‬במגוון ובקצב‬ ‫הולך וגובר‪ ,‬ומצריכים בחינה מתמדת‬ ‫האם ואם כן‪ ,‬אילו שינויים נדרשים‬ ‫במרכיבים המהווים את המענה לדרישות‬ ‫העקרוניות המהוות את תפיסת הביטחון‪.‬‬ ‫השר לשעבר‪ ,‬דן מרידור‪ ,‬דיבר בסמוך‬ ‫למועד הכנס‪ ,‬במסגרת פאנל טלוויזיוני‬ ‫בהקשר למבצע “צוק איתן”‪ ,‬והשתמע‬ ‫מדבריו הסכמה לרעיון ההתאמה לשינויים‬ ‫המתרחשים‪.‬‬ ‫דוגמה ב’‬ ‫בשנת ‪ ,2000‬בהמלצות תחקיר‬ ‫שבוצע בסיום פרויקט לטיפול ב”באג‬ ‫‪ ,”2000‬הומלץ לבצע בחינה תקופתית‬ ‫קבועה של התשתיות בארגון‪ ,‬מתוך‬ ‫ראייה של עלות הבעלות הכוללת‬ ‫(‪ ,)Total Cost of Ownership‬ולבדוק את‬ ‫מידת ההתאמה לצרכים מחד‪ ,‬ואת‬ ‫מידת העדכנות הטכנולוגית מאידך‪.‬‬ ‫היה ברור כי תהליך מסוג זה יכול למנוע‬ ‫מהארגון להיקלע למצבי משבר‪ ,‬המחייבים‬ ‫בין השאר ביצוע השקעות חריגות באופן‬ ‫בלתי מתוכנן ולעיתים בלתי נשלט‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬ההמלצה לא אומצה ע”י‬ ‫ההנהלה‪.‬‬ ‫פעולה מונעת נתפסת כגישה טקטית‬ ‫וממוקדת תהליך ספציפי‪ ,‬בעוד תהליך‬ ‫ניהול סיכונים דורש ראיה מערכתית כוללת‬ ‫ברמה האסטרטגית‪ ,‬ומוסיף אלמנט של‬ ‫ניתוח ותיעדוף הטיפול בסיכון‬ ‫נכון שקשה להצדיק המלצה מסוג זה‬ ‫באמצעות ניתוח כמותי‪ ,‬וניתוח מסוג ‪ROI‬‬ ‫לתקופה מוגדרת אינו ישים אפריורי לזיהוי‬ ‫הסיכון והגדרת אסטרטגיית פעולה‪ ,‬אולם‬ ‫יתכן כי סיבת השורש המרתיעה הנהלות‬ ‫מאימוץ תהליכים מסוג זה אינה מבוססת‬ ‫על נימוקים לוגיים או על ניתוח מבוסס‬ ‫עובדות ונתונים‪ ,‬אלא נעוצה דווקא‬ ‫במישור התרבותי ‪ -‬מנטאלי‪.‬‬ ‫דוגמה ג’‬ ‫המחשה נוספת של גישה זו‪ ,‬אשר אולי‬ ‫חלק מאנשי ניהול האיכות נתקלו בה‪,‬‬ ‫היא אותה הרמת גבה של תמיהה מעורבת‬ ‫באי שביעות רצון מצד ההנהלה‪ ,‬כאשר‬ ‫הם מודיעים על הורדת עדיפות הטיפול‬ ‫בסוגיות השוטפות (הדחופות) לטובת הכנת‬ ‫סקר ההנהלה התקופתי של מערכת ניהול‬ ‫האיכות או מערכת הניהול המשולבת‪.‬‬ ‫האמירות הללו אינן גורפות‪ ,‬כמובן‪ .‬ישנם‬ ‫ארגונים שבהם ניהול שיטתי הוא חלק‬ ‫ת‬ ‫איכו‬ ‫‪9‬‬ ‫מהתרבות הארגונית‪ ,‬אולם עדיין לא‬ ‫ניתן לקבוע כי זהו הסטנדרט המקובל‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫אימוץ התנהלות של תהליכי סקירה‬ ‫ובחינה קבועים ברמה האסטרטגית‬ ‫מגדירה במשתמע סוג של מחויבות‬ ‫ושיטתיות‬ ‫ועקביות‬ ‫תהליכית‬ ‫ניהולית‪ ,‬אשר אינן חלק מה‪DNA-‬‬ ‫של תרבות הניהול הנפוצה בישראל‪.‬‬ ‫תרבות זו מעלה על נס מאפיינים של גישה‬ ‫ישירה לביצוע על חשבון שלבי התכנון‬ ‫והניתוח‪ .‬גישות כגון טיפוח גמישות התגובה‬ ‫לשינויים ברמה הטקטית‪ ,‬והסתמכות‬ ‫על כושר אלתור וניהול משברים‪ ,‬זוכות‬ ‫להעדפה מתוך הנחה סמויה כי התנהלות‬ ‫כזו “חוסכת” את המחויבות התהליכית‬ ‫האסטרטגית מחד‪ ,‬ומקושרת (אולי בתת‪-‬‬ ‫מודע) לתכונות אחרות הנחשבות רצויות‬ ‫יותר‪ ,‬כגון יצירתיות וחדשנות‪ ,‬מאידך‪.‬‬ ‫הדינמיקה בתחום התקינה מצביעה‬ ‫לכאורה על כך שגם ברמה הבינלאומית‬ ‫גוברת המודעות לצורך בהטמעת ניהול‬ ‫שיטתי ברמה האסטרטגית‪ .‬בפוסט “ניהול‬ ‫סיכונים לעומת פעולה מונעת” שפורסם‬ ‫ע” אורנה קמין‪ ,‬היא מסקרת את השינוי‬ ‫הצפוי בתקן ‪ ISO 9001‬בגרסת ‪,2015‬‬ ‫ומעלה את השאלה האם קיים הבדל בין‬ ‫הפעולה המונעת המוגדרת בגרסת ‪,2008‬‬ ‫לבין גישת ניהול הסיכונים הצפויה להיכנס‬ ‫ב‪ .2015-‬יתכן כי בשלבי התהליך לא קיים‬ ‫הבדל מהותי‪ ,‬אך ההבדל טמון ברמה‬ ‫התפיסתית‪ ,‬והוא משמעותי בהחלט‪:‬‬ ‫במדינה מרובת מיזמי סטארט‪-‬אפ‪ ,‬אשר בה‬ ‫טביעת רגל ותרומה כלכלית משמעותית‬ ‫יותר לחוסנו של כלל המשק‪ ,‬יש לשאוף‬ ‫לשינוי הדגשים בתמהיל הניהולי‪ ,‬לטובת‬ ‫אימוץ ניהול שיטתי ועקבי‪ ,‬הכולל הקצאת‬ ‫יותר מיקוד ניהולי ומחויבות תהליכית‬ ‫לצד האסטרטגי ולשיקולי הטווח הארוך‬ ‫היי‪-‬טק מהווה מנוע צמיחה מרכזי‪ ,‬תכונות‬ ‫כגון גמישות‪ ,‬יצירתיות וחדשנות הן תכונות‬ ‫מפתח אשר יש לישראל בהן יתרון מוכח‪ ,‬והן‬ ‫משמשות אבן שואבת למשקיעים‬ ‫פעולה מונעת נתפסת כגישה טקטית‬ ‫וממוקדת תהליך ספציפי‪ ,‬בעוד תהליך‬ ‫ניהול סיכונים דורש ראיה מערכתית‬ ‫כוללת ברמה האסטרטגית‪ ,‬ומוסיף אלמנט‬ ‫של ניתוח ותיעדוף הטיפול בסיכון‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬במדינה מרובת מיזמי‬ ‫סטארט‪-‬אפ‪ ,‬אשר בה היי‪-‬טק מהווה‬ ‫מנוע צמיחה מרכזי‪ ,‬תכונות כגון גמישות‪,‬‬ ‫יצירתיות וחדשנות הן תכונות מפתח אשר‬ ‫יש לישראל בהן יתרון מוכח‪ ,‬והן משמשות‬ ‫אבן שואבת למשקיעים‪ .‬ואולם‪ ,‬אם‬ ‫ברצוננו להביא חלק יותר גדול ממיזמים‬ ‫אלה לבשלות ארגונית ולצמיחה לרמה של‬ ‫ארגונים הכוללים גם מרכיבי ייצור‪ ,‬עם‬ ‫חיים ברמן‬ ‫מנהל בקרה ואיכות‬ ‫במגזר הממשלתי‪.‬‬ ‫בעשור וחצי האחרונים‬ ‫עסק בניהול ידע‬ ‫ (תשתיות‪ ,‬תהליכים‪,‬‬ ‫וכלים ליישומם בארגון) ולאחר מכן‬ ‫בניהול איכות‪ ,‬הטמעת מערכת ניהול‬ ‫חייםברמן‬ ‫משולבת לתקני האיכות‪ ,‬הבטיחות‬ ‫וניהול‬ ‫ובקרה‪,‬‬ ‫תכנון‬ ‫הסביבה‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫וניהול‬ ‫‬ ‫מילא‬ ‫הלוגיסטי‪.‬‬ ‫שירות בתחום‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫מערכות ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫של‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫תפקידי‬ ‫‬ ‫טכנולוגיות‬ ‫בתחום‬ ‫ניהול‬ ‫וניהול ‬ ‫מידע‪,‬‬ ‫מערכות ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‪IT‬‬ ‫(תשתיות‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫פרויקטים)‪ .‬מנהל איכות ומצוינות‬ ‫איגודי ‬ ‫מטעם ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫מוסמך (‬ ‫ארגונית‬ ‫‪)CMQ‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫והישראלי‪.‬‬ ‫האמריקאי‬ ‫האיכות‬ ‫נמנה עם חברי הפורום הישראלי לניהול‬ ‫ידע‪.‬‬ ‫מחולל יישומים למערכת איכות‬ ‫מחולל היישומים של חברת ‪ Qsoft‬הינו מוצר משלים המקושר‬ ‫למערכות ‪ ,ERP‬או כמערכת עצמאית )במקומות ללא מערכת‬ ‫מידע ארגונית(‪ .‬הפועל על מסדי מידע סטנדרטים ‪.SQL -‬‬ ‫מערכת חכמה ונוחה לשימוש המותאמת לדרישות משתנות של‬ ‫הלקוח‪ .‬תוך שילוב לוגיקה עסקית )תהליכית ‪(Work Flow -‬‬ ‫וגמישות בשינויים והגדרות‪.‬‬ ‫המערכת משמשת את כל המערך הארגוני‪ .‬טכנאים מהנדסים‬ ‫ומנהלים‪ .‬ולא רק בתקורות )הזנת נתונים(‪ ,‬אלה גם במשוב מיידי‬ ‫של דוחות וניתוחי מידע גראפיים וטקסטואליים‪.‬‬ ‫החזר השקעה מהיר ‪.ROI -‬‬ ‫התוכנה מופעלת ברשת בגירסת שרת לקוח או בתצורת שרת‬ ‫אינטרנט‪/‬אינטראנט‪.‬‬ ‫באמצעות התוכנה ניתן לממש‪:‬‬ ‫"כלים אינטראנטים למנהלים בתחום הבינה‬ ‫העסקית )‪."(BI‬‬ ‫תמיכת מערכת האיכות בהתאם‬ ‫לדרישות משפחת תקני ‪ ISO-9000‬ו‪.AS-9100-‬‬ ‫ניהול ‪ -‬מעקב מטלות‪ ,‬כ"א ופרוייקטים‪.‬‬ ‫ניהול ייצור ואחזקה‪.‬‬ ‫ניהול בטיחות ‪ -‬מבדקים ומעקב אירועים‪.‬‬ ‫איסוף וניתוח תקלות ‪.FRACAS‬‬ ‫ניהול איכות הסביבה לפי דרישות תקן ‪.ISO-14000‬‬ ‫ממשק ל‪.ERP-‬‬ ‫בקרת איכות בתהליכים ‪.SPC‬‬ ‫במקום להתאים את הארגון לתוכנה ‪ -‬ניתן להתאים את התוכנה לארגון‬ ‫בין לקוחותינו חברות מהמובילות במשק בארץ ובחו"ל‬ ‫למה להיות‬ ‫כבולים‪ø‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 2109 .‬לוד ‪ 71282‬טל‪ 08-9222297 :‬פקס‪ 08-9234389 :‬נייד‪052-4781008 :‬‬ ‫אתר‪ www.Qsoft.co.il :‬דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬ ‫‪10‬‬ ‫א‬ ‫יכות‬ ‫גיליון ‪ ,55‬פברואר‪-‬מרץ ‪2015‬‬ ‫תהליכים‬ ‫מנהל הפרויקט בישל דייסה‬ ‫חלק ממנהלי הפרויקטים תופסים את הצלחת הפרויקט כעמידה ב"שילוש‬ ‫הקדוש"‪ :‬לו"ז‪ ,‬תקציב ותכולה‪ .‬נושא ניהול האיכות והתהליכים נתפס כשייך‬ ‫למישהו עם מקצוע אחר‪ :‬מנהל איכות או מנהל ארגון ושיטות‬ ‫אורנה קמין‬ ‫מנהל הפרויקט בישל דייסה; נתן לניהול‬ ‫אינטגרציה‪ ,‬נתן לניהול תכולה‪ ,‬נתן לניהול‬ ‫זמן‪ ,‬נתן לניהול עלויות‪ ,‬נתן לניהול סיכונים‪,‬‬ ‫ניהול רכש‪ ,‬ניהול תקשורת‪ ,‬ניהול משאבי‬ ‫אנוש‪ ,‬ניהול בעלי עניין‪ .......‬ורק לניהול‬ ‫איכות לא נשאר‪.‬‬ ‫חובת הארגון להשקיע בתשתיות תומכות‬ ‫לאיכות‪ ,‬על מנת לתמוך ולהדריך את מנהלי‬ ‫הפרויקטים בכל הנדרש לעמידה במשימות‬ ‫בצורה איכותית‬ ‫נושא ניהול האיכות בפרויקטים הוא‬ ‫אחד מעשרת תחומי הידע המתוארים‬ ‫ב‪ - PMBOK-‬מדריך גוף הידע בניהול‬ ‫פרויקטים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬חלק ממנהלי‬ ‫הפרויקטים תופסים את הצלחת הפרויקט‬ ‫כעמידה ב”שילוש הקדוש”‪ :‬לו”ז‪ ,‬תקציב‬ ‫ותכולה‪ .‬נושא ניהול האיכות והתהליכים‬ ‫נתפס כשייך למישהו עם מקצוע אחר‪:‬‬ ‫מנהל איכות או מנהל ארגון ושיטות‪ .‬מאמר‬ ‫זה מזכיר לכל עמיתי מנהלי הפרויקטים‬ ‫שניהול האיכות בפרויקט‪ ,‬כלול באחריות‬ ‫מנהל הפרויקט‪ .‬‬ ‫תמיכת הארגון בתהליכי איכות‬ ‫הפרויקטים‬ ‫נושא האיכות עובר כחוט השני בכל‬ ‫פעילויות מחזור החיים של הפרויקט‪ .‬חובת‬ ‫הארגון להשקיע בתשתיות תומכות‬ ‫לאיכות‪ ,‬על מנת לתמוך ולהדריך את‬ ‫מנהלי הפרויקטים בכל הנדרש לעמידה‬ ‫במשימות בצורה איכותית‪ .‬השקעות אלה‬ ‫כוללות‪:‬‬ ‫אחריות הנהלה‪ :‬מדיניות ברורה‬ ‫ומחייבת לאיכות‪ ,‬המכסה את כל‬ ‫הפעילויות של הארגון‪ ‬ואת ערכיו‪ ,‬וכוללת‬ ‫גם נושאים אסטרטגים של חדשנות‬ ‫ומצוינות‪ .‬ההנהלה מדגימה במעשים‬ ‫(‪ )Walk the Talk‬על ידי הקצאת משאבים‬ ‫ואי התפשרות על איכות כאשר מופעלים‬ ‫לחצים לעמוד במטרות אחרות‪ ,‬כגון‪ :‬לו”ז‪.‬‬ ‫נהלים‪ ,‬תבניות‪ ,‬רשימות תיוג ‪ -‬כל אלה‬ ‫מגלמים בתוכם את הידע התהליכי בנושא‬ ‫ניהול פרויקטים שנצבר בארגון‪ .‬מנהל‬ ‫פרויקט נדרש להשתמש בתבנית לתכנון‬ ‫הפרויקט משום שהתבנית כבר מכילה‬ ‫את כל הדרוש לתכנון איכותי‪ .‬בלעדי‬ ‫התבנית‪ ,‬כל מנהל פרויקט עושה כמיטב‬ ‫יכולתו (או אי יכולתו)‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬קיום‬ ‫תבניות מאפשר ניהול ובקרה אחידים‬ ‫בכל הפרויקטים‪ ,‬וכן מאפשר להטמיע את‬ ‫הלקחים מפרויקטי העבר בתוך התבניות‪,‬‬ ‫כך ששימוש עתידי בהם משפר את התהליך‬ ‫באופן מובנה‪.‬‬ ‫כלים ושיטות ‪ -‬אוסף הכלים והשיטות‬ ‫לניהול האיכות הוא עצום ורב‪ .‬ככל‬ ‫שמנהל הפרויקט מנוסה יותר ומכיר‬ ‫שיטות רבות יותר ‪ -‬ביכולתו לבחור את‬ ‫ניהול האיכות‪ ,‬לפי ה‪ ,PMBOK®-‬כולל‬ ‫את התהליכים הבאים‪:‬‬ ‫תהליך זה הוא חלק מתהליך תכנון הפרויקט‪ .‬כולל‪ :‬זיהוי דרישות איכות או תקנים הנוגעים למוצר או‬ ‫לפרויקט‪ ,‬קביעת שיטות ומתודולוגיות איכות להבטחת איכות תוצרי הפרויקט ותהליכי הפרויקט‪ ,‬יעדי‬ ‫תכנון איכות‬ ‫ביצועי איכות במוצר ובתהליכים התומכים‪.‬‬ ‫ביצוע הבטחת איכות תהליך זה הוא חלק מביצוע הפרויקט בו מודדים את ביצועי‪ ‬תהליכי ניהול הפרויקט‪ ‬ומשווים ליעדים‬ ‫שנקבעו בשלב התכנון‪.‬‬ ‫ביצוע בקרת איכות תהליך זה הוא חלק מביצוע הפרויקט בו מודדים את ביצועי‪ ‬תוצרי הפרויקט‪ ‬ומשווים ליעדים‪ ‬שנקבעו‬ ‫בשלב התכנון‪.‬‬ ‫ת‬ ‫איכו‬ ‫‪11‬‬ ‫בפרויקט‬ ‫כחלק ממאמץ השיפור‬ ‫של הגורמים הפנימיים‬ ‫הקדוש"‬ ‫בארגון‪.‬‬ ‫הכלי והשיטה המתאימים לפרויקט שלו‪.‬‬ ‫רשימה חלקית של כלים ושיטות כוללת‪:‬‬ ‫שילוש‬ ‫איזון בין אילוצים שונים‪ .‬ה"‬ ‫סקירות‪ ,‬ניתוח עלות‪-‬תועלת‪ ,‬תכנון‬ ‫האיכות ועלות‬ ‫ומדידה של עלות‬ ‫אותה אי‪-‬החשיבות כמו‬ ‫לאיכות את‬ ‫הול‪ ,‬הנותן‬ ‫האיכות‪ ,Benchmarking ,‬סיעור מוחות‪ ,‬ניהול איכות‬ ‫ה‪ ,‬סיכונים ושביעות רצון‬ ‫תרשימי בקרה (‪ ,)Control Chart‬תרשימי‬ ‫הלקוחות‪.‬בפרויקט‬ ‫זרימה ועוד‪ .‬באופן טבעי‪ ,‬מכוונות מנהל‬ ‫ניהול פרויקט כולל‬ ‫הפרויקט היא להביא תוצרים בזמן‪,‬‬ ‫מנהלבין אילוצים‬ ‫באחריות איזון‬ ‫לעיל‪,‬‬ ‫שתוארה‬ ‫תמיד המיקוד שלו‬ ‫בתקציב‪ ,‬ולא‬ ‫ארגוניתבתכולה‪,‬‬ ‫ה”שילוש‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫תמיכה‬ ‫נדרשת‬ ‫לניהול האיכות‪ .‬לכן‬ ‫הליכים מופנה‬ ‫מנהל‪:‬‬ ‫אותו‬ ‫בפרויקט‬ ‫הבאים‪,‬‬ ‫הורחב‬ ‫הואהקדוש”‬ ‫איכות‪.‬‬ ‫בנושאי‬ ‫ארגונית‬ ‫למשושה הניהול‪ ,‬הנותן‬ ‫ניהול נכסי הארגון במקום מרכזי ונגיש‪.‬‬ ‫לאיכות את אותה‬ ‫נכסים אלה כוללים‪ :‬מדיניות‪ ,‬נהלים‪,‬‬ ‫החשיבות כמו ללו”ז‪,‬‬ ‫תבניות‪ ,‬רשימות תיוג‪ ,‬מסדי נתונים‬ ‫בעת ביצוע בקרת איכות‬ ‫תקציב‪ ,‬תכולה‪ ,‬סיכונים ושביעות רצון‬ ‫היסטוריים‪ ,‬כלים ושיטות‪ ,‬תחקירים‬ ‫הלקוחות‪.‬‬ ‫בקרת איכות‪ ,‬המבוצעת על תוצרי‬ ‫והפקות לקחים של פרויקטים דומים‪.‬‬ ‫הפרויקט‪ ,‬מבוצעת באמצעות סקירות‬ ‫בהינתן התשתית הארגונית שתוארה‬ ‫חזרתיות וקיצור‬ ‫ניהול הידע‬ ‫תוכניתניהול נכסי‬ ‫מדיניות‬ ‫מתארת‬ ‫התוכנית‬ ‫הפרויקט‪.‬‬ ‫לעיל‪,‬ניהול‬ ‫מתוכנית‬ ‫מאפשרכחלק‬ ‫איכות‬ ‫‪,)Reviews‬‬ ‫(‬ ‫כיצדאו פעילויות מנע‬ ‫בדיקות (‪)QA‬‬ ‫הפרויקט לדאוג‬ ‫באחריות מנהל‬ ‫הנצבר‬ ‫בניסיון‬ ‫לשימוש‬ ‫תודות‬ ‫זמן סבב‬ ‫שונות‪ ,‬המטפלות בבעיות פוטנציאליות‬ ‫אותו הוא‬ ‫הבאים‪ ,‬בפרויקט‬ ‫לתהליכים‬ ‫מדדים‬ ‫מהם‬ ‫‪,‬‬ ‫בפרויקט‬ ‫האיכות‬ ‫ואבטחת‬ ‫האיכות‬ ‫בקרת‬ ‫יתבצעו‬ ‫כיצד‬ ‫‪,‬‬ ‫בפרויקט‬ ‫הארגון‪.‬‬ ‫יושם של‬ ‫בטרם יהפכו‪ ‬לבעיות אמיתיות‪.‬‬ ‫מנהל‪:‬‬ ‫תהליכים ‪ -‬טכניקות‬ ‫קבוצת‬ ‫מאפייני ומדדי איכותברובנדרשים‬ ‫בשלבגם‬ ‫התכולה יכלול‬ ‫שיפור תכנון‬ ‫בהם‪.‬‬ ‫רש לעמוד‬ ‫מתוצריהעיקרית‬ ‫המקרים‪ ,‬המדידה‬ ‫תכנון הפרויקט‬ ‫מניהול‬ ‫שונה‬ ‫התמחות‬ ‫דורשות‬ ‫איכות‬ ‫להצלחה הנהוגה בארגונים היא על עמידת‬ ‫מנהל הפרויקט מכין תוכנית ניהול‬ ‫הפרויקט‪.‬‬ ‫פרויקט‪ .‬על‬ ‫הם תשפיע‬ ‫אילוצי ישקיע‬ ‫שארחפץ חיים‬ ‫לכן‪ ,‬ארגון‬ ‫הפרויקט בלו”ז‪ ,‬בתקציב ובתכולה‪ .‬מדידה‬ ‫איכות כחלק מתוכנית ניהול הפרויקט‪.‬‬ ‫בקבוצת איכות ושיפור תהליכים רוחבית‬ ‫כזו‪ ,‬אינה מספיקה והיא אפילו מסוכנת‪,‬‬ ‫התוכנית מתארת כיצד מדיניות האיכות‬ ‫שתתמקד בנושאים אלה‪ .‬הקבוצה‬ ‫כיוון שאינה כוללת מרכיבים נוספים‬ ‫הארגונית תיושם בפרויקט‪ ,‬כיצד יתבצעו‬ ‫בארגונים קטנים יכולה להיות אדם‬ ‫כגון‪ :‬ניהול סיכונים‪ ,‬מדידת שביעות רצון‬ ‫בקרת האיכות ואבטחת האיכות בפרויקט‪,‬‬ ‫אחד‪ ,‬או פחות‪ ,‬או באמצעות מיקור חוץ‪.‬‬ ‫הלקוחות ואיכות‪ .‬את תוצאות שלושת‬ ‫הקבוצה אחראית על שיפור האיכות‬ ‫המדדים האחרונים‪ ,‬רואים לאחר סיום‬ ‫בארגון‪ ,‬ובפרט‪:‬‬ ‫הפרויקט‪ ,‬כאשר מנהל הפרויקט כבר‬ ‫הורחב למשושה‬ ‫הקדוש"‬ ‫הבודקת את איכות ה"שילוש‬ ‫כתוצאה‬ ‫‪.‬‬ ‫מבדקים‬ ‫באמצעות‬ ‫היא‬ ‫‪,‬‬ ‫התהליכים‬ ‫מגדירה‪,‬‬ ‫בטחת איכות‬ ‫התהליכיות‬ ‫הפעילויות‬ ‫את‬ ‫עסוק במשימות חדשות‪ .‬מאמר זה דן‬ ‫אותה החשיבות‬ ‫הניהול‪ ,‬הנותן לאיכות‬ ‫התהליך ברמת‬ ‫מתגלותהחל מהגדרת‬ ‫אלהכדי‬ ‫הזדמנויותהנדרשות‬ ‫בתשתיות‪ .‬רוחב הארגוניות‬ ‫ברמת הארגון‬ ‫הפרויקטאתוהן‬ ‫הארגוןהןועדברמת‬ ‫לשיפור‪,‬‬ ‫הזדמנויות‬ ‫הפרויקטים;‬ ‫ברמת‬ ‫למימוש‬ ‫לאפשר למנהל הפרויקט‪ ,‬להוסיף גם את‬ ‫ללו"ז‪.,‬תקציב‪ ,‬תכולה‪ ,‬סיכונים‬ ‫שיפור ברמת הפרויקט או כמו‬ ‫הארגון‬ ‫מרכיבי האיכות לניהול הפרויקט‪ ,‬לשלבי‬ ‫תוכניות מתאימה את התהליך הארגוני לצרכים‬ ‫ושביעות רצון‬ ‫כוללות‬ ‫תשתיות אלה‬ ‫התכנון והביצוע‪.‬‬ ‫מחלקות‪ ,‬או‬ ‫לה של‬ ‫נקודתיים‬ ‫לפי‬ ‫מבוצעים‬ ‫בחברה‬ ‫הלקוחותשהפרויקטים‬ ‫מוודאית‬ ‫בו ההנהלה‬ ‫לאיכות‬ ‫ספציפיים הנה‬ ‫מוצגות בסקר‬ ‫גם תהליכי בקרה‪ ,‬כגון מבדקים‪ ,‬מדדים‬ ‫פרויקטים;‬ ‫וסקרי הנהלה ‪ -‬כדי להבטיח ניהול איכותי‬ ‫רגונית‪ .‬מאמנת ומלווה את יישום התהליכים‬ ‫של הפרויקט‪ ,‬כנדרש ב‪.PMBOK-‬‬ ‫בשטח‪ ,‬ומבקרת את התנהלות הפרויקטים‬ ‫מהם מדדים שמנהל הפרויקט נדרש לעמוד‬ ‫בהתאם למתודולוגיה הארגונית;‬ ‫בהם‪ .‬תכנון התכולה יכלול גם מאפייני‬ ‫ומדדי איכות נדרשים מתוצרי הפרויקט‬ ‫מתאימה את התהליך הארגוני לדרישות‬ ‫שעמידה בהם תשפיע על שאר אילוצי‬ ‫תקינה‪ ,‬כגון רגולציות ומבדקים שונים;‬ ‫הפרויקט‪.‬‬ ‫מובילה צוותי שיפור תהליכיים‪,‬‬ ‫לפיתרון אתגרים נקודתיים;‬ ‫איכות‬ ‫הבטחת‬ ‫ביצוע‬ ‫בעת‬ ‫מבוצעת באמצעות סקירות ‪ (Reviews),‬בדיקות )‪ (QA‬או‬ ‫הפרויקט‪,‬‬ ‫תוצרי‬ ‫צעת על‬ ‫מנת‬ ‫על‬ ‫תקופתיים‬ ‫מבדקים‬ ‫עורכת‬ ‫איכות‪,‬‬ ‫הבטחת‬ ‫לביצוע‬ ‫טובה‬ ‫דרך‬ ‫אורנה קמין‬ ‫אמיתיות‪.‬‬ ‫יהפכו‬ ‫בבעיות‬ ‫‪,‬‬ ‫המטפלותהטמעה‬ ‫לוודא‬ ‫לבעיות היא‬ ‫איכות התהליכים‪,‬‬ ‫בטרם את‬ ‫כנדרש‪ .‬פוטנציאליות הבודקת‬ ‫חברת הנהלה באיגוד‬ ‫מכינה תוכנית שיפור תהליכים ארגונית‬ ‫באמצעות מבדקים‪ .‬כתוצאה מעריכת‬ ‫לאיכות‪.‬‬ ‫הישראלי‬ ‫שנתית;‪ ‬תוכנית זו‪ ,‬בדרך כלל מתבצעת‬ ‫מבדקים‪ ,‬מתגלות הזדמנויות לשיפור‪,‬‬ ‫מייסדת ומנכ”לית של‬ ‫להצלחה ממסגרת של‬ ‫העיקריתארגונית רחבה‬ ‫במסגרת‬ ‫הארגון‪.‬‬ ‫ברמת‬ ‫והן‬ ‫הפרויקט‬ ‫ברמת‬ ‫הן‬ ‫בתקציב‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬ ‫"‬ ‫בלו‬ ‫הפרויקט‬ ‫עמידת‬ ‫על‬ ‫היא‬ ‫בארגונים‬ ‫הנהוגה‬ ‫ידה‬ ‫חברת ‪ OK‬יועצים לניהול‪.‬‬ ‫מדדים‬ ‫מביצועי‬ ‫כתוצאה‬ ‫בודד‪.‬‬ ‫פרויקט‬ ‫באמצעות‬ ‫מטופלות‬ ‫אלה‬ ‫הזדמנויות‬ ‫מסייעת לחברות‬ ‫ניהול‬ ‫החברה כגון‪:‬‬ ‫הארגון‪.‬מרכיבים נוספים‬ ‫כוללת‬ ‫מסוכנת‪ ,‬כיוון שאינה‬ ‫מספיקהאו והיא‬ ‫אפילותחקיר‬ ‫כתוצאה מתהליכי‬ ‫ו‪ ,‬אינה לא מספקים‪,‬‬ ‫תוכניות שיפור ברמת הפרויקט או‬ ‫בהטמעת תהליכים יעילים וזריזים‬ ‫כחלק‬ ‫והפקת לקחים‪.‬‬ ‫הנהלה‬ ‫מוצגות בסקר‬ ‫תוצאותהמבדקים‬ ‫תוצאות‬ ‫סיום‬ ‫רואים‬ ‫האחרונים‪,‬‬ ‫המדדים‬ ‫שלושת‬ ‫הפרויקט‪ ,‬את‬ ‫הלקוחותמנהלואיכות‪.‬‬ ‫עות רצון‬ ‫לאחרפיתוח‬ ‫פרויקטים‪,‬‬ ‫ניהול‪ ,‬ניהול‬ ‫בתחומי‬ ‫הקצאת‬ ‫את‬ ‫מתכנן‬ ‫הפרויקט‪,‬‬ ‫מתכנון‬ ‫שהפרויקטים‬ ‫מוודאית‬ ‫ההנהלה‬ ‫בו‬ ‫לאיכות‪,‬‬ ‫ואיכות ושילובם לתהליך אינטגרטיבי‬ ‫בתשתיות רוחב הארגוניות‬ ‫זה דן‬ ‫מאמר‬ ‫חדשות‪.‬‬ ‫הל‬ ‫עסוקהשיפור‪.‬‬ ‫כבר לתוכנית‬ ‫הפרויקטהפרויקט‬ ‫משאבי‬ ‫האיכות‬ ‫מדיניות‬ ‫מבוצעים לפי‬ ‫במשימות בחברה‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫הארגונית‪.‬‬ ‫ושיפור ביצועי‬ ‫שר למנהלמקדמת מעקב‬ ‫מרכיבי האיכות לניהול הפרויקט‪ ,‬לשלבי התכנון‬ ‫ספקים את‬ ‫להוסיף גם‬ ‫הפרויקט‪,‬‬ ‫ויקט‬ ‫חת איכות‬ ‫ת איכות‬ ‫לה כוללות גם תהליכי בקרה‪ ,‬כגון מבדקים‪ ,‬מדדים וסקרי הנהלה – כדי להבטיח ניהול‬ ‫‪ ,‬כנדרש ב‪PMBOK -‬‬ ‫‪12‬‬ ‫א‬ ‫יכות‬ ‫גיליון ‪ ,55‬פברואר‪-‬מרץ ‪2015‬‬ ‫מדדים‬ ‫שרשרת האספקה לפי‬ ‫"שתי חברות קבוצה אחת"‬ ‫האתגר בניהול שרשרת האספקה הוא מורכב‪ ,‬שכן מגוון ישויות ארגוניות וחברות‬ ‫עסקיות מעורבות בתהליכי האספקה ‪ -‬כל אחת מהן נמדדת על‪-‬פי מדדי ביצוע‬ ‫שונים‪ ,‬ולעתים‪ ,‬יעדי ההצלחה אף עומדים בסתירה זה לזה‬ ‫שלמה ארליך‬ ‫ניהול שרשרת האספקה היא‬ ‫גישה אינטגרטיבית‪ ,‬שמטרתה‬ ‫לתמוך ביעדים העסקיים של‬ ‫פעילות‬ ‫באמצעות‬ ‫הארגון‪,‬‬ ‫אפקטיבית (‪ )Effective‬ויעילה‬ ‫(‪ )Efficient‬בזרימת החומר‪ .‬האתגר‬ ‫בניהול השרשרת הוא מורכב‪ ,‬שכן‬ ‫מגוון ישויות ארגוניות וחברות‬ ‫עסקיות מעורבות בתהליכי‬ ‫האספקה ‪ -‬כל אחת מהן נמדדת על‪-‬‬ ‫פי מדדי ביצוע ‪(Key Performance‬‬ ‫]‪ Indicators) [KPI’s‬שונים‪ ,‬ולעתים‪,‬‬ ‫יעדי הצלחתן (‪ )Goals‬אף עומדים‬ ‫בסתירה זה לזה‪.‬‬ ‫אחת מן הדוגמאות הבולטות‬ ‫לכך‪ ,‬היא ניגוד האינטרסים‬ ‫המובהק בין חטיבת המכירות‬ ‫(‪ )Sales‬לבין חטיבת התפעול‬ ‫(‪ .)Operation‬הראשונה נמדדת‬ ‫על‪-‬פי התרומה להכנסות והשנייה על‪-‬פי‬ ‫הפחתת ההוצאות‪ .‬מחד‪ ,‬נציגי המכירות‬ ‫מבקשים להבטיח את אספקת הטובין‬ ‫ניגודי האינטרסים בארגון באים לידי ביטוי‬ ‫בכל הרמות‪ :‬הן בין החטיבות השונות והן‬ ‫בתוך החטיבות עצמן‬ ‫ללקוחות מהר ככל האפשר‪ ,‬ומאידך‪ ,‬נציגי‬ ‫התפעול מחפשים להפחית את עלויות‬ ‫המשלוח (גם על חשבון משך האספקה)‪,‬‬ ‫ולדוגמה‪ :‬באמצעות שילוב משלוחים‬ ‫(‪ )Consolidation‬או הובלת המשלוח בים‪.‬‬ ‫לעתים‪ ,‬הויכוח בין הצדדים אף גולש‬ ‫להאשמות הדדיות‪ :‬מחד‪ ,‬נציגי המכירות‬ ‫מאשימים את עמיתיהם‪ ,‬כי הם אינם‬ ‫מבינים את צורכי הלקוחות ואת רמת‬ ‫התחרותיות בשוק‪ ,‬ומאידך‪ ,‬נציגי התפעול‬ ‫מתלוננים‪ ,‬כי חבריהם לעבודה מתחיבים‬ ‫לספק טובין‪ ,‬שאינם זמינים‪ ,‬וכל זאת‪,‬‬ ‫בפרקי זמן בלתי‪-‬אפשריים בעליל‪.‬‬ ‫ניגודי האינטרסים בארגון באים לידי‬ ‫ביטוי בכל הרמות‪ :‬הן בין החטיבות‬ ‫השונות והן בתוך החטיבות עצמן‪.‬‬ ‫להלן דוגמאות למטרות מנוגדות‪,‬‬ ‫הקיימות בתוך חטיבת התפעול‪:‬‬ ‫ •הגדלת זמינות הפריטים (‪Items‬‬ ‫‪ )Availability‬לעומת הפחתת עומק‬ ‫המלאי‪.‬‬ ‫ •הפחתת עלויות הרכש (‪)Cost Reduction‬‬ ‫לעומת קיצור משך האספקה (‪.)Lead Time‬‬ ‫•הפחתת עלויות הרכש לעומת‬ ‫הקטנת הכמות המינימלית‬ ‫‪(Minimum‬‬ ‫‪Order‬‬ ‫בהזמנה‬ ‫]‪.Quantity) [MOQ‬‬ ‫•הפחתת עומק המלאי לעומת‬ ‫הקטנת כמות ההזמנות הדחופות‪,‬‬ ‫הדרושות לחידוש המלאי במחסן‬ ‫(‪.)Urgent Orders‬‬ ‫•שיפור רמת השירות (‪Service‬‬ ‫‪ )Level‬לעומת הפחתת התשומות‬ ‫המושקעות במתן השירות‪.‬‬ ‫•ועוד‪.‬‬ ‫בראייה הארגונית‪ ,‬חיוני לשמר‬ ‫את המתח המקצועי בין הישויות‬ ‫השונות (או הקבוצות השונות)‪,‬‬ ‫המייצגות אינטרסים שונים‬ ‫בשרשרת‪ .‬זאת‪ ,‬כדי להבטיח דעות‬ ‫שונות והצגת היבטים שונים‪,‬‬ ‫ובלבד‪ ,‬שהמטרה העומדת על הפרק‬ ‫היא מאמץ להשגת האופטימום הארגוני‬ ‫הכולל ולא התפשרות על אופטימום מקומי‬ ‫של קבוצה זו או אחרת‪.‬‬ ‫בראייה הארגונית‪ ,‬חיוני לשמר את המתח‬ ‫המקצועי בין הישויות השונות המייצגות‬ ‫אינטרסים שונים בשרשרת‬ ‫ניהול שרשרת אספקה רב‪-‬‬ ‫ארגוני‬ ‫האתגר בניהול שרשרת האספקה הולך‬ ‫ומתעצם כאשר ניהול השרשרת הוא רב‪-‬‬ ‫ארגוני‪ ,‬והוא מורכב ממגוון של חברות‪ ,‬של‬ ‫ת‬ ‫איכו‬ ‫‪13‬‬ ‫ספקים ושל לקוחות לכל אורך השרשרת‪.‬‬ ‫כל אחת מן החברות‪ ,‬המעורבות בשרשרת‪,‬‬ ‫חותרת להשיג מטרות עסקיות שונות‪,‬‬ ‫ובמקרים רבים‪ ,‬תוספת רווח של חברה‬ ‫אחת באה על חשבון רווחי חברה אחרת‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬הניהול הרב‪-‬ארגוני‬ ‫הופך לדבר מן השגרה וארגונים רבים‬ ‫נוטים להעביר פעילויות רבות בשרשרת‬ ‫למיקור‪-‬חוץ (‪ .)Outsourcing‬העברת‬ ‫הפעילות לשותפים עסקיים מעלה שאלה‬ ‫האתגר בניהול שרשרת האספקה הולך‬ ‫ומתעצם כאשר ניהול השרשרת הוא רב‪-‬‬ ‫ארגוני‪ ,‬והוא מורכב ממגוון של חברות‪ ,‬של‬ ‫ספקים ושל לקוחות לכל אורך השרשרת‬ ‫חשובה‪ :‬כיצד אפשר להקים שרשרת‬ ‫אספקה רב‪-‬ארגונית אפקטיבית ויעילה‬ ‫כאשר קיימים ניגודי אינטרסים מובנים‬ ‫(אינהרנטיים) לכל אורכה? ובמילים אחרות‪:‬‬ ‫כיצד מגדירים את תהליך האספקה‪ ,‬את‬ ‫המדדים התפעוליים‪ ,‬את תחומי האחריות‪,‬‬ ‫ואת ההסמכות לאורכה של השרשרת תוך‬ ‫העצמת החוזקות של השותפים בתהליך‬ ‫וצמצום הפגיעה באינטרסים שלהם? הרי‬ ‫זה רק טבעי‪ ,‬ששרשרת האספקה הרב‪-‬‬ ‫ארגונית תייצר פעילויות כפולות לכל‬ ‫אורכה‪ ,‬ולדוגמה‪ :‬ניפוק ממחסן של ארגון‬ ‫מסוים וקליטה במחסן של ארגון אחר‪,‬‬ ‫בקרת איכות הטובין היוצא בארגון הראשון‬ ‫ובקרת איכות הטובין הנכנס בארגון השני‪,‬‬ ‫וכו’‪ .‬נוסף על‪-‬כך יידרשו פעילויות‪ ,‬כגון‬ ‫תיאום‪ ,‬בקרה‪ ,‬בדיקת חיובים‪ ,‬וכו’‪ ,‬בין‬ ‫הארגונים השונים בשרשרת‪ .‬פעילויות אלו‬ ‫לא נדרשו כאשר ניהול שרשרת האספקה‬ ‫התקיים בתוך ארגון יחיד (‪One Company‬‬ ‫‪.)Supply Chain‬‬ ‫הפתרון לדילמה הוא באמצעות יישום‬ ‫המודל “שתי חברות ‪ -‬קבוצה אחת”‪ .‬המודל‬ ‫מאפשר להגדיר את תהליך בנייתה של‬ ‫שרשרת אספקה רב‪-‬ארגונית אפקטיבית‬ ‫ויעילה‪ .‬העיקרון של המודל הוא פשוט‪:‬‬ ‫שתי קבוצות צריכות לתכנן את פעילותן‬ ‫כחברה אחת ושתי חברות צריכות לפעול‬ ‫כקבוצה אחת (‪“Two Teams should plan‬‬ ‫‪as One Company; Two Companies should‬‬ ‫”‪.)work as One team‬‬ ‫תהליך בניית השרשרת במודל מתחיל‬ ‫בתכנון הפעילות המשותפת כאילו היא‬ ‫מתקיימת בחברה אחת (‪Two Teams‬‬ ‫‪ .)should plan as One Company‬בשלב הבא‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫א‬ ‫יכות‬ ‫מחלקים את הפעילויות לאורך השרשרת‬ ‫בין החברות השונות על‪-‬פי מומחיותן‪ .‬כל‬ ‫זאת‪ ,‬תוך מאמץ להביא את כל החברות‬ ‫בשרשרת לפעול כצוות אחד להשגת מטרה‬ ‫משותפת ‪ -‬הבטחת האספקה ללקוחות‬ ‫(‪Two Companies should work as One‬‬ ‫‪.)Team‬‬ ‫להלן העקרונות להגדרת תהליך‬ ‫אספקה בשרשרת האספקה הרב‪-‬‬ ‫ארגונית‪:‬‬ ‫(‪Core‬‬ ‫ליבה‬ ‫ביכולות‬ ‫ •מיקוד‬ ‫‪ :)Competencies‬הארגון יגדיר את‬ ‫תחומי ליבתו ויבצע את הפעילויות‬ ‫בתחומים אלה בעצמו‪ .‬שימור פעילויות‬ ‫הליבה בארגון הוא קריטי להמשך‬ ‫קיומו‪.‬‬ ‫(‪Empower‬‬ ‫היתרונות‬ ‫ •העצמת‬ ‫‪ :)Strengths‬הארגון יעדיף להעביר‬ ‫פעילויות‪ ,‬שאינן בליבת עיסוקו‪,‬‬ ‫לשותפים עסקיים בעלי ידע ומומחיות‬ ‫בתחומם‪ .‬העברת האחריות לשותף‬ ‫העסקי תעשה רק כאשר לשותף יש‬ ‫יתרון יחסי בתחום הרלוונטי‪.‬‬ ‫ •אחריות תהליכית כוללת (‪End to End‬‬ ‫‪ :)Responsibility‬הארגון צריך להבטיח‬ ‫אחריות כוללת של כל חברה‪ ,‬הפועלת‬ ‫בשרשרת האספקה‪ ,‬ללא תלות בחברה‬ ‫אחרת או בגורם אחר‪.‬‬ ‫(‪Simplification‬‬ ‫ •פישוט תהליכים‬ ‫‪ :)of procedures‬צמצום פעילויות‬ ‫מיותרות בין החברות בשרשרת ומניעת‬ ‫עלויות אי‪-‬איכות (‪)Non Quality Costs‬‬ ‫בתהליכי האספקה‪.‬‬ ‫ •מערכות מדידה ובקרה (‪Measurement‬‬ ‫‪ :)and Control Systems‬הגדרת מערכת‬ ‫פשוטה‪ ,‬מוסכמות ושקופה בין החברות‬ ‫לאורך השרשרת‪ ,‬אשר תבטיח בקרה‬ ‫מיטבית על הפעילויות ועל הביצועים‪.‬‬ ‫לאחר הגדרת תהליך האספקה‬ ‫בשרשרת‪ ,‬קובעים את סדר העברת‬ ‫הפעילויות‪/‬האחריות בין החברות על‪-‬פי‬ ‫מודל “החשוב‪/‬הקל”‪ .‬קרי‪ ,‬ממפים את‬ ‫הפעילויות המתוכננות להעברה‪ ,‬ומדרגים‬ ‫אותן על‪-‬פי חשיבותן ועל‪-‬פי רמת הקושי‬ ‫של יישומן‪ .‬הקדימות בהעברה ניתנת‬ ‫לפעילויות חשובות‪ ,‬שהן קלות להעברה‪.‬‬ ‫יש חשיבות רבה ליישום נכון של המודל‬ ‫ולצמצום החיכוכים בין החברות בשרשרת‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬מחד‪ ,‬אי‪-‬אפשר למנוע לחלוטין את‬ ‫ניגודי האינטרסים בין החברות בשרשרת‪,‬‬ ‫אך מאידך‪ ,‬אפשר להגדיר מדדים ויעדים‬ ‫מתואמים ומקובלים‪ .‬כל חברה בשרשרת‬ ‫חייבת להבין את צורכי השותפים‬ ‫האחרים ולפעול על‪-‬פי המטרה המשותפת‪.‬‬ ‫גיליון ‪ ,55‬פברואר‪-‬מרץ ‪2015‬‬ ‫הצלחת תהליך האספקה מותנית בהבנה‪,‬‬ ‫כי רק הצלחה של כל אחד מן השותפים‬ ‫בשרשרת האספקה תבטיח את ההצלחה‬ ‫הפתרון לדילמה הוא באמצעות יישום המודל‬ ‫"שתי חברות ‪ -‬קבוצה אחת" המאפשר‬ ‫להגדיר את תהליך בנייתה של שרשרת‬ ‫אספקה רב‪-‬ארגונית אפקטיבית ויעילה‬ ‫הכוללת‪ ,‬ולדוגמה‪ :‬כאשר ספק בשרשרת‬ ‫עוזר ללקוח שלו לעמוד ביעדיו הוא יוצא‬ ‫נשכר‪ ,‬כי כך הוא הבטיח לעצמו את המשך‬ ‫האספקה בעתיד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ספק (או‬ ‫לחילופין לקוח) אשר “יחנוק” את שותפו‬ ‫העסקי בטווח‪-‬הקצר‪ ,‬ימצא עצמו ללא‬ ‫שותף ומחוץ לעסק בטווח‪-‬הארוך‪ .‬והרי‬ ‫על זה כבר כתבתי את המאמר‪“ :‬שחקו‬ ‫מטקות ולא טניס”‪ ,‬קרי‪ ,‬שתפו פעולה זה‬ ‫עם זה ואל תתחרו זה בזה‪ .‬מאמר רלוונטי‬ ‫נוסף‪ ,‬שכתבתי לעניין זה‪ ,‬הוא “רק המעז‬ ‫מנצח”‪ ,‬שמשמעו‪ :‬מי שלא מעז לבחון את‬ ‫נקודות עבודתו בהגדרת שרשרת האספקה‬ ‫ובתפעולה‪ ,‬ומי שאינו נכון לשנות את דפוסי‬ ‫עבודתו ‪ -‬שלא יצפה לשיפור משמעותי‬ ‫בביצועי שרשרת האספקה‪.‬‬ ‫שלמה ארליך‬ ‫מהנדס תעשיה וניהול‬ ‫(‪B.Sc.‬‬ ‫בהצטיינות)‬ ‫ובוגר מנהל עסקים‬ ‫(‪ M.B.A.‬בהצטיינות)‪,‬‬ ‫שניהם מאוניברסיטת‬ ‫ת”א‪ .‬מרצה בכיר מזה ‪ 20‬שנה‬ ‫באוניברסיטאות ומכללות מובילות‬ ‫בתחומי ניהול איכות‪ ,‬ניהול תפעול‪ ,‬ניהול‬ ‫שרשרת אספקה וניהול פרויקטים‪ .‬פרסם‬ ‫מספר רב של מאמרים שהציגו מודלים‬ ‫וגישות מתקדמות בתחומי התמחותו‬ ‫והינו אחד ממקימי ומובילי מגמת‬ ‫התעשייה וניהול במשרד החינוך‪.‬‬ ‫בעל ניסיון בניהול ארגונים ומערכות‬ ‫גדולות של מאות עובדים‪ ,‬בארץ‬ ‫ובעולם‪ ,‬בהיקף של מאות מיליוני ‪$‬‬ ‫בשנה‪ .‬כיום משמש כסמנכ”ל בחברת‬ ‫‪ ECI‬ומנהל את רשת האספקה‬ ‫הגלובלית‪ ,‬לפני כן שימש כמנכ”ל מספר‬ ‫חברות שירות וחברות הזנק (סטארט‬ ‫אפ) וכן בתפקידים בכירים בתחום‬ ‫התפעול והשירות בחברות מובילות‬ ‫בישראל כגון קומברס‪ ,‬ורינט‪ yes ,‬ועוד‪.‬‬ ‫במקביל משמש כיו”ר האיגוד הישראלי‬ ‫לניהול שרשרת האספקה‪.‬‬ ‫גלובליזציה‬ ‫עלויות איכות ‪ -‬כלי נחוץ‬ ‫בניהול איכות‬ ‫טכניקת "הערכת העלויות איכות" היא גישה מחזורית המאפשרת לכל ארגון‬ ‫להתאים את הכלי "עלויות איכות" לצרכיו‪ ,‬על פי התרבות הארגונית‪ ,‬התקציב‬ ‫העומד לרשות הנושא והיכולות של מערכת המחשוב‬ ‫לאה פלדמן ‪ -‬פוגוסבקיאן‬ ‫עידן הגלובליזציה‪ ,‬שוק פתוח לכולם ללא‬ ‫גבולות טכנולוגיים‪ ,‬לאומיים או פוליטיים‪,‬‬ ‫פותח לנו כלקוחות פוטנציאליים‪ ,‬כיצרנים‪,‬‬ ‫כספקים וכמפתחים אפשרויות רבות‬ ‫לשיתופי פעולה ליצירתיות טכנולוגית‬ ‫ושיווקית‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬כאשר בכל העולם התהליך היחידי‬ ‫הקבוע הוא תהליך של שינוי מתמיד‪,‬‬ ‫אנו נדרשים להתאים את הפעילויות של‬ ‫הארגונים שלנו לשינויי השוק הגלובלי‪.‬‬ ‫מצוינות בניהול איכות מאפשרת לכל‬ ‫חברה להיות יותר פרו‪-‬אקטיבית ולהגדיר‬ ‫מדיניות החברה‪ ,‬יעדים ומדדים בהתאם‬ ‫לתמונה גלובאלית‪ .‬השוק הגלובאלי דוחף‬ ‫אותנו לתהליכי התייעלות ולהעלאת‬ ‫היכולות שלנו להיות יותר תחרותיים‬ ‫ויותר רווחיים‪ .‬הרווחיות עומדת בראש של‬ ‫כלל היעדים הארגוניים ומהווה יעד מרכזי‬ ‫למנכ”ל של כל חברה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬על‬ ‫היעד הזה ארגונים קמים ונופלים‪.‬‬ ‫?‪What do you think‬‬ ‫‪Quality manager‬‬ ‫‪CEO‬‬ ‫למרות זאת‪,‬‬ ‫היעדים‬ ‫על‬ ‫קבלתהחברה‬ ‫להובלת‬ ‫איכות בדרך‬ ‫הבנה ואי מנהל‬ ‫לאיכותשגויות לארג‬ ‫ההחלטות‬ ‫בדיונים ול‬ ‫הסכמה‬ ‫הארגוניים‪ .‬לאי‬ ‫נציגי הנהלה‬ ‫השגת את‬ ‫ידירבים‬ ‫במקרים‬ ‫מוביל‬ ‫הבדל הזה‬ ‫מצוינות בניהול ה‬ ‫מאפשרת לכל‬ ‫איכות‬ ‫כל אחד מהם מסתכל על ההצלחה הארגונית‬ ‫ומצוינות הם ניתוחים סטטיסטיים‪,‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬כאשר החברה נדרשת לחתוך בעלויות והוצאות‪ ,‬חברות רבות בוחרות כשלב ראשון לחתוך‬ ‫חברה להיות יותר פרו‪-‬אקטיבית‬ ‫מנקודות מבט שונות‪ .‬השוני הזה גובר כאשר‬ ‫תרשימים ודוחות איכות שברוב המקרים‬ ‫‪.‬‬ ‫תפעול‬ ‫עלויות‬ ‫ב‬ ‫לחתוך‬ ‫שני‬ ‫כשלב‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫(‬ ‫ה‬ ‫המניע‬ ‫ועלויות‬ ‫הערכה‬ ‫עלויות‬ ‫)‬ ‫ות‬ ‫כ‬ ‫פונקציות תומ‬ ‫אנו מגדירים מדדי ביצוע ארגוניים ‪(Key‬‬ ‫לא מתבטאים בערכים כספיים‪.‬‬ ‫ומדדים‬ ‫קבלת יעדים‬ ‫ולהגדיר מדיניות החברה‪,‬‬ ‫מתבססות על ניתוח‬ ‫ההחלטות מסוג זה‬ ‫‪Indicator) KPI‬‬ ‫‪.Performance‬הדוחות הכספיים‪ .‬ההבדל הזה מוביל במקרים רבים את‬ ‫בהתאם לתמונה גלובאלית‬ ‫נציגי הנהלה לאי הבנה ואי הסכמה בדיונים‬ ‫לדוגמא‪ ,‬לעתים‪ ,‬מדדים של אחת‬ ‫ולקבלת ההחלטות שגויות לארגון‪.‬‬ ‫המחלקות בארגון מוגדרים בערך הכספי‬ ‫(‪ )$‬והמדדים של מחלקה אחרת מוגדרים‬ ‫לדוגמא‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬כאשר החברה‬ ‫“אנו חושבים איך לשפר את הרווחיות‬ ‫לקוחות‬ ‫תלונות‬ ‫מספר‬ ‫כגון‪:‬‬ ‫כמות‪,‬‬ ‫ביחידות‬ ‫יותר יצירתית‪.‬‬ ‫לחשיבה‬ ‫העובדים‬ ‫וכלל‬ ‫ההנהלה‬ ‫את‬ ‫מובילים‬ ‫לפעמים‬ ‫ו‬ ‫לחץ‬ ‫של‬ ‫לסוג‬ ‫ארגון‬ ‫מכניסים‬ ‫נדרשת לחתוך בעלויות והוצאות‪ ,‬חברות‬ ‫צמצוםמנכ”ל‬ ‫תהליכי אומר‬ ‫בכל בוקר ולילה” ‪ -‬כך‬ ‫מציגיםוכדומה‪.‬‬ ‫ממבדקי איכות‬ ‫הערות‬ ‫מספר‬ ‫באופן או‬ ‫בעלויות‬ ‫לחתוך‬ ‫ראשון‬ ‫כשלב‬ ‫התייעלות רבות‬ ‫גלובס‬ ‫לעיתון‬ ‫של חברת סינרון בראיון‬ ‫קרובות אנחנו‬ ‫לעתים‬ ‫הזמן‪,‬‬ ‫לאורך‬ ‫בוחרותבל‬ ‫ארגונית‪ ,‬א‬ ‫הפיננסיים‬ ‫דוחות‬ ‫מיידי ה‬ ‫היא ש‬ ‫התוצאה‬ ‫הערכה‬ ‫(עלויות‬ ‫תומכות‬ ‫פונקציות‬ ‫של‬ ‫גם‬ ‫רלוונטי‬ ‫הזה‬ ‫במאי ‪ .2012‬הציטוט‬ ‫בדרך‬ ‫המרכזיים‬ ‫והרמזורים‬ ‫התמרורים‬ ‫לראות ירידה ברמת האיכות ועלייה משמעותית בעלויות כשל‪ ,‬הן ישירות‪ ,‬הנראות לעין והן עקיפות‪ ,‬שלא נראות לע‬ ‫ועלויות המניעה)‪ ,‬וכשלב שני לחתוך‬ ‫החשיבה‬ ‫תהליך‬ ‫את‬ ‫מנהל(‪ .‬תפעול‪ ,‬ומנהל‬ ‫איכות מנכ”ל‪,‬‬ ‫ניהולית של כל‬ ‫בטבלה ‪1‬‬ ‫היום ובהחלט מייצגמיידי‪) .‬ראה פירוט סווג עלויות‬ ‫בעלויות תפעול‪.‬‬ ‫ותפיסה של כל ‪ CEO, CFO‬ומנהל תפעול‪.‬‬ ‫הכספים הם דוחות פיננסיים‪ ,‬כגון דוחות‬ ‫רווח והפסד‪ ,‬תזרים מזומנים וכו’‪ .‬לעומת‬ ‫קבלת ההחלטות מסוג זה מתבססות‬ ‫כאמור‪ ,‬המוטיבציה המרכזית של כל‬ ‫איכות‬ ‫מנכ”ל וחברי הנהלתו‪ ,‬היא הצלחת הארגון‪ ,‬זאת התמרורים והרמזורים סווג‬ ‫המרכזיים של‬ ‫הדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫עלויותעל ניתוח‬ ‫עלויות הנדרשות להשגת יעדי איכות‬ ‫‪15‬‬ ‫‪(Prevention‬‬ ‫)‪Costs‬‬ ‫עלויות הערכה )‪(Appraisal Costs‬‬ ‫עלויות מניעה איכו‬ ‫עלויות הנובעות מחוסר יעילות וחוסר איכות בתהליכי הארגון‬ ‫עלויות כשל פנים )‪ (Internal Failure Costs‬עלויות כשל חוץ )‪(External Failure Costs‬‬ ‫ת‬ ‫תהליכי צמצום מכניסים ארגון לסוג‬ ‫של לחץ ולפעמים מובילים את ההנהלה‬ ‫וכלל העובדים לחשיבה יותר יצירתית‪.‬‬ ‫התמרורים והרמזורים המרכזיים בדרך‬ ‫ניהולית של כל מנכ"ל‪ ,‬מנהל תפעול‪,‬‬ ‫ומנהל הכספים הם דוחות פיננסיים‪ ,‬כגון‬ ‫דוחות רווח והפסד‪ ,‬תזרים מזומנים וכו'‬ ‫התוצאה היא שבאופן מיידי הדוחות‬ ‫הפיננסיים מציגים התייעלות ארגונית‪,‬‬ ‫אבל לאורך הזמן‪ ,‬לעתים קרובות אנחנו‬ ‫יכולים לראות ירידה ברמת האיכות‬ ‫ועלייה משמעותית בעלויות כשל‪ ,‬הן‬ ‫ישירות‪ ,‬הנראות לעין והן עקיפות‪ ,‬שלא‬ ‫נראות לעין באופן מיידי‪( .‬ראה פירוט סווג‬ ‫עלויות איכות בטבלה ‪.)1‬‬ ‫סווג עלויות איכות‬ ‫עלויות הנדרשות להשגת יעדי איכות‬ ‫עלויות הערכה‬ ‫(‪)Appraisal Costs‬‬ ‫עלויות מניעה‬ ‫(‪)Prevention Costs‬‬ ‫עלויות הנובעות מחוסר יעילות וחוסר‬ ‫איכות בתהליכי הארגון‬ ‫עלויות כשל פנים עלויות כשל חוץ‬ ‫(‪External Failure‬‬ ‫(‪Internal Failure‬‬ ‫‪)Costs‬‬ ‫‪)Costs‬‬ ‫טבלה ‪ - 1‬סווג עלויות איכות‬ ‫לכן נשאלת השאלה “כיצד אנחנו‬ ‫יכולים לתרגם את שפת האיכות לשפת‬ ‫העסקים‪ ,‬המובנת לכלל המנהלים‪ ,‬כלומר‬ ‫בערכים כספיים? התשובה היא שימוש‬ ‫בכלי הניהולי הידוע כדו”ח “עלויות‬ ‫איכות”‪ ,‬אשר יכול לתת מענה מקצועי‬ ‫ויעיל לבעיה‪.‬‬ ‫יישום הכלי “עלויות איכות” מתבסס‬ ‫על היכולות של תשתית מערכת המחשוב‬ ‫בארגון‪ .‬היא זו שמאפשרת לאסוף את‬ ‫הנתונים הנדרשים ולנתח אותם בהיבטים‬ ‫עסקיים‪ .‬תהליך יצירת מאגרי נתונים הינו‬ ‫מורכב ודורש גישה אנליטית מערכתית‪.‬‬ ‫הצלחת יצירת מאגרי נתונים בהחלט‬ ‫משפיעה על הצלחת הכלי‪ .‬הנושא הזה‬ ‫הועלה ע”י דר’ יהודה לנדו במאמרו‬ ‫“יצירת מאגרי נתונים” בביטאון “איכות”‬ ‫של האיגוד הישראלי לאיכות‪ ,‬בגיליון‬ ‫חודש מאי ‪ -‬יוני ‪ .2013‬השפעה שלילית‬ ‫של מאגרי נתונים לא איכותיים על‬ ‫האפקטיביות של הפעלת הכלים ניהוליים‬ ‫‪16‬‬ ‫א‬ ‫יכות‬ ‫עולה לדיון במאמר “‪The cost of poor data‬‬ ‫‪ ,“quality‬ע”י ‪A. Haug, F. Zachariassen,‬‬ ‫‪ D. Van Liempd‬ב‪Journal of Industrial-‬‬ ‫‪ Engineering and Management‬מ‪.2011-‬‬ ‫במקרים רבים הבנה שתשתיות מערכת‬ ‫המחשוב הארגונית לא מאפשרות לאסוף‬ ‫נתונים ברמה סבירה לביצוע חישובי‬ ‫עלויות איכות‪ ,‬מונע ממנהלי איכות‬ ‫בארגונים להפעיל את הכלי הזה‪.‬‬ ‫ישנם ארגונים שמייחסים חשיבות כה‬ ‫רבה להפעלת הכלי “עלויות איכות”‪ ,‬שהם‬ ‫מחליטים לשדרג את מערכות ה‪ ,ERP-‬על‬ ‫מנת להשיג תשתית נאותה לביצוע חישובי‬ ‫“עלויות איכות”‪.‬‬ ‫במקרים מסוימים‪ ,‬הנהלות הארגון‬ ‫פועלות קודם כל ליצירת מאגר הנתונים‬ ‫ורק לאחר השלמתו מתחילות בניתוח‬ ‫הנתונים והסקת המסקנות‪ .‬בתהליך‬ ‫זה רוב המאמצים והמשאבים הולכים‬ ‫לאפיון מערכות המידע ועדכונן‪ .‬המהלך‬ ‫דורש השקעה של זמן ותקציבים רבים‬ ‫וקיים הסיכון שבמקום שהכלי ישרת את‬ ‫ההנהלה‪ ,‬ההנהלה משרתת את הכלי‪.‬‬ ‫במאמר הזה‪ ,‬ברצוני להציג אפשרות‬ ‫של תהליך ישום כלי עלויות איכות‪,‬‬ ‫למרות המגבלות של מערכות המחשוב‬ ‫הארגוניות‪.‬‬ ‫השיטה‬ ‫על מנת להתאים את הכלי של “עלויות‬ ‫איכות” לתרבות הארגונית‪ ,‬לגודל הארגון‪,‬‬ ‫למגזר התעשייתי ובסופו של דבר ליכולות‬ ‫מערכת המחשוב של הארגון עלינו לקבל‬ ‫כעובדה שקיים פער בין תהליכי החשיבה‬ ‫והבקרה של מנהל איכות לבין של מנכ”ל‬ ‫הארגון‪.‬‬ ‫שלב ראשון ‪ -‬מיפוי ראשוני של‬ ‫מקורות המידע על נתוני איכות לצורך‬ ‫בניית מערך דיווחים ראשוני‬ ‫בשלב זה אנו שמים על המפה כל‬ ‫המקורות שמהם מגיעים דווחי איכות‪.‬‬ ‫עלינו ללמוד את תהליכי הדיווח‪ :‬מי מדווח‪,‬‬ ‫איך מדווח‪ ,‬מה האפשרויות והמגבלות של‬ ‫מערכת המידע‪ .‬כעת‪ ,‬ניתן לראות מה הם‬ ‫הדיווחים החסרים לביצוע חישובי עלויות‬ ‫איכות‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב להימנע מתהליכי‬ ‫אפיון כבדים של מערכות מידע‪ .‬מומלץ‬ ‫להגדיר תהליך פשוט שניתן ליישם תוך‬ ‫שבועיים עד שלושה‪ .‬ההחלטה האם‬ ‫הכלים בהם ישתמשו יהיו במערכת המידע‬ ‫הארגונית‪ ,‬דיווחי ‪ EXCEL‬או דיווחים‬ ‫ידניים‪ ,‬תלויה ביכולות של תשתית‬ ‫מערכות המידע הארגונית‪ .‬לסיכום‪ ,‬מה‬ ‫שחשוב בשלב זה הוא למפות ולבנות את‬ ‫מערך הדיווחים הראשוני לצורך ביצוע‬ ‫גיליון ‪ ,55‬פברואר‪-‬מרץ ‪2015‬‬ ‫הערכת העלויות‪.‬‬ ‫שלב שני ‪ -‬סגירת הפער בתהליך‬ ‫החשיבה של גורמים שונים בארגון‬ ‫כדי לסגור את הפער עלינו למצוא מכנה‬ ‫משותף בשני היבטים של העסק‪ ,‬מצד אחד‬ ‫ניהול איכות ומצד אחר המשמעות כלכלית‬ ‫עבור החברה‪ .‬לצורך זה עלינו להוסיף‬ ‫ערכים כספיים בדוחות ובטפסי איכות של‬ ‫החברה‪ .‬ניתן לעשות זאת באופן הדרגתי‬ ‫לפי שיקול דעת ותוך שיתוף פעולה עם‬ ‫מנהלים בתחומים השונים‪ ,‬כגון רכש‪,‬‬ ‫ייצור‪ ,‬לוגיסטיקה וכו’‪ .‬הערכים הכספיים‬ ‫בדוחות‪ /‬טפסי איכות פנימיים יבטאו‬ ‫את הערך הכספי של עלויות אי האיכות‬ ‫הישירות‪.‬‬ ‫בשלבים מאוחרים יותר יש להוסיף‬ ‫ערכים כספיים גם בדוחות חיצוניים‪ ,‬כגון‬ ‫דוחות ‪ MRB‬לספקים וקבלני משנה‪ .‬כל‬ ‫ההוספות של ערכים כספיים יש לבצע‬ ‫בתאום עם הגורמים הרלוונטיים‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה "כיצד אנחנו יכולים‬ ‫לתרגם את שפת האיכות לשפת העסקים‪,‬‬ ‫המובנת לכלל המנהלים‪ ,‬כלומר בערכים‬ ‫כספיים? התשובה היא שימוש בכלי‬ ‫הניהולי הידוע כדו"ח "עלויות איכות"‬ ‫מניסיוני‪ ,‬שינויים כגון הוספת הערך‬ ‫הכספי של עלויות הכשל בטפסי ‪MRB‬‬ ‫פנים ארגוניים ובדוחות איכות חיצוניים‬ ‫לספקים‪ ,‬בתלונות לקוחות‪ ,‬לוקחים‬ ‫את ישיבות האיכות למסלול של חשיבה‬ ‫יצירתית‪ ,‬אינטראקטיבית‪ ,‬עניינית ויעילה‬ ‫בכלל הארגון‪ .‬לפתע‪ ,‬ישיבות ‪ MRB‬הכי‬ ‫משעממות הופכות לישיבות מלאות‬ ‫עניין‪ ,‬בהן לוקחים חלק ויוזמים כל בעלי‬ ‫התפקידים בארגון‪ .‬לפתע‪ ,‬כלל הגורמים‬ ‫בארגון‪ ,‬לרוחב וברמות השונות של ניהול‬ ‫מפתחים חשיבה משותפת‪.‬‬ ‫שלב השלישי ‪ -‬ביצוע הערכה‬ ‫ראשונית של עלויות איכות‪/‬אי איכות‬ ‫בשלב זה מדובר רק בהערכה ראשונית‬ ‫של עלויות אי איכות‪ .‬תהליך זה תלוי‬ ‫כמובן ביכולות של תשתית המחשוב‬ ‫הארגונית‪ .‬הדבר פותח בפנינו נקודות‬ ‫מבט חדשות בניתוח שורש תקלה (‪Root‬‬ ‫‪ ,)Cause Analysis‬פעילות מתקנת ופעילות‬ ‫מונעת‪ .‬כעת לארגון יש כבר יכולת לזהות‬ ‫מגמות ותהליכים שדורשים שינויים‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬עדיין מדובר לרוב‪ ,‬רק על עלויות אי‬ ‫איכות ישירות וגלויות (‪.)Visible cost‬‬ ‫תוך כדי התהליך‪ ,‬אנו ממשיכים לשדרג‬ ‫את מערכות המחשוב של הארגון בהתאם‬ ‫לתקציב שנקבע‪ .‬השדרוג מאפשר העלאת‬ ‫רמת האיסוף‪ ,‬עיבוד הנתונים וניתוחם עד‬ ‫לרמה אליה הארגון מעוניין להגיע‪ .‬תהליך‬ ‫זה מתבצע באופן הדרגתי תוך זיהוי צרכים‬ ‫ממשיים בשטח (השקעה מול תועלת)‪.‬‬ ‫השיטה מביאה את הארגון ל"חשיבת‬ ‫האיכות" וניהול איכות יעיל ברמה גבוהה‬ ‫יותר ומאפשרת להנהלת החברה ולכלל‬ ‫העובדים לראות היבטים נוספים בתהליך‬ ‫השיפור המתמיד‬ ‫שלב רביעי ‪ -‬השלמת מיפוי תהליכי‬ ‫הארגון (עסקיים‪ ,‬תפעוליים‪ ,‬אבטחת‬ ‫איכות‪ ,‬וכו’)‬ ‫השלמת מיפוי תהליכי הארגון מביאה‬ ‫להתייעלות‪ :‬שילוב תהליכי שיפור איכות‬ ‫מתמיד עם חשיבה ארגונית לשיפור‬ ‫רווחיות החברה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬יישום‬ ‫של השיטה מאפשר לבצע קיצוצים‬ ‫בהוצאות תוך שמירה על האיכות והורדת‬ ‫“השומנים” בצורה יזומה עוד לפני הגעת‬ ‫החברה למצבי משבר‪.‬‬ ‫שלב חמישי ‪ -‬אפיון והגדרה סופית‬ ‫של הכלי לחישוב עלויות איכות‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬תוך הרצת השיטה במשך‬ ‫תקופה של שלושה עד שישה חודשים‪,‬‬ ‫מתהווה היכולת להגדיר ולאפיין מאגרי‬ ‫נתונים הנדרשים לביצוע ניתוחים ברמה‬ ‫הרצויה לשימוש ההנהלה‪ .‬כעת כבר ניתן‬ ‫ליישם את הכלי תוך שילוב ואינטראקציה‬ ‫עם מדדי רווחיות שונים‪ ,‬כגון מדדי ‪ROI‬‬ ‫וכו’‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬טכניקת “הערכת העלויות‬ ‫איכות” היא גישה מחזורית המאפשרת‬ ‫לכל ארגון להתאים את הכלי “עלויות‬ ‫איכות” לצרכיו‪ ,‬על פי התרבות הארגונית‪,‬‬ ‫התקציב העומד לרשות הנושא והיכולות‬ ‫של מערכת המחשוב‪.‬‬ ‫היתרונות של השיטה הם‪:‬‬ ‫יישום התהליך משריש בארגון תרבות‬ ‫חשיבה עסקית‪.‬‬ ‫השיטה ניתנת ליישום בכל חברה ללא‬ ‫מגבלה של גודל‪ ,‬מגזר עסקי או רמת‬ ‫מערכות המידע‪.‬‬ ‫השיטה מאפשרת להנהלה להתמקד‬ ‫בתהליכים הדורשים שיפור והורדת‬ ‫עלויות בזמן אמת‪ ,‬עוד לפני הגעת החברה‬ ‫למשבר‪.‬‬ ‫השיטה מביאה את הארגון ל”חשיבת‬ ‫האיכות” וניהול איכות יעיל ברמה גבוהה‬ ‫יותר ומאפשרת להנהלת החברה ולכלל‬ ‫העובדים לראות היבטים נוספים בתהליך‬ ‫השיפור המתמיד‪.‬‬ ‫לאה פלדמן ‪ -‬פוגוסבקיאן‬ ‫חברה באיגוד הישראלי‬ ‫לאיכות‪ .‬בעלת תואר שני‬ ‫במינהל עסקים‪ ,‬תואר שני‬ ‫בהנדסת אלקטרומכאניקה‪,‬‬ ‫מוסמכת ‪ .ICQE‬עוסקת בתחום‬ ‫האיכות משנת ‪ .1992‬מילאה תפקידי‬ ‫ניהול איכות במגזרי תעשיה שונים‪.‬‬ ‫מתמחה במערכות ניהול איכות בתחום‬ ‫הציוד הרפואי‪ ,‬זיווד אלקטרוני‪ ,‬מתכת‬ ‫ופלסטיקה‪ .‬שימשה בעבר כ‪Lead-‬‬ ‫‪ Auditor‬של חברת ‪ Lumenis‬לציוד רפואי‬ ‫(אחראיות על מערך ההסמכה והערכת‬ ‫ספקים ומבדקי איכות פנימיים)‪ .‬כיום‬ ‫עוסקת בייעוץ איכות עצמאית במסגרת‬ ‫‪.Quality Solutions‬‬ ‫ת‬ ‫איכו‬ ‫‪17‬‬ ‫תקנים‬ ‫תקן ניהול האיכות ‪- ISO 9001:2015‬‬ ‫הדור הבא‬ ‫גרסת ‪ 2015‬צפויה לחולל שינויים רבים במערכות ניהול איכות בפרט ובניהול‬ ‫איכותי בכלל‪ .‬הסקירה המלאה‬ ‫ד"ר יהודה לנדו‬ ‫מאמר זה מיועד להיות סקירה עילית‬ ‫ולא ניתוח מעמיק של הצעת התקן (‪)DIS‬‬ ‫או מדריך למימושו‪ .‬הצעת המהדורה (‪)DIS‬‬ ‫שהופצה לפני מספר חודשים נמצאת במצב‬ ‫מתקדם מאד‪ ,‬אבל עדיין לא סופית וטרם‬ ‫אושרה כקדם סופית (‪ .)FDIS‬מאות הערות‬ ‫התקבלו ב‪ ISO-‬ורובן עדיין לא נסקרו‪,‬‬ ‫נתקבלו או נדחו‪ .‬יש עוד הרבה ללמוד עליו‬ ‫ועשרות מאמרים וכתבות הופיעו בביטאונים‬ ‫ובאתרים שונים באינטרנט‪ .‬גרסת ‪2015‬‬ ‫צפויה לחולל שינויים רבים במערכות ניהול‬ ‫איכות בפרט ובניהול איכותי בכלל‪ .‬פן זה‬ ‫מודגש בהקצאת שלוש שנים למימושו‬ ‫דהיינו עד ‪ ,2018‬כאשר מועד ההופעה מתוכנן‬ ‫לספטמבר ‪.2015‬‬ ‫עיקרי השינויים והחידושים‬ ‫תקן ‪( ISO 9001:2015‬שבוודאי גם יהיה‬ ‫ת”י) שונה מהותית הן בצורה והן במהות‬ ‫מקודמו משנת ‪ .2008‬למרות שהוא אמור‬ ‫להיות יותר אבולוציוני מרבולוציוני‪ ,‬הוא‬ ‫משקף החלטות המיועדות להשליך על כל‬ ‫תקני ניהול מערכות איכות (‪QMS- Quality‬‬ ‫‪ )Management Systems‬של ‪ .ISO‬החלטות‬ ‫אלה כוללות בין היתר מפרט לתקנים‪,‬‬ ‫התאמה למסמך ‪ ,Annex SL‬התאמה‬ ‫משופרת לארגוני שירות‪ ,‬צמצום דרישות‬ ‫תיעוד ומינוח שיקל על תרגומים לשפות‬ ‫שונות‪ .‬השינויים כוללים מבנה של עשרה‬ ‫סעיפים (‪ )clauses‬לעומת שמונה בגרסת‬ ‫‪ ,2008‬שימת דגש על אסטרטגיה ארגונית‪,‬‬ ‫מנהיגות והערכת ביצועים תוך קיום‬ ‫המשכיות לזיהוי תהליכים ואינטגרציה‬ ‫וניהול מקיפים‪ .‬מונחים והגדרות גם שונו‬ ‫במיוחד בעניין תיעוד ורשומות‪ .‬התקן‬ ‫צפוי להיות יותר גדול (הערכה של עשרים‬ ‫ואחד עמודים) וזאת עם השלכה על תקנים‬ ‫אחרים‪ ,‬כגון לדוגמא ‪ 14001‬ו‪.17025-‬‬ ‫השלכות צפויות כוללות שינויים‬ ‫‪18‬‬ ‫א‬ ‫יכות‬ ‫מהותיים במערכות ניהול איכות קיימות‪,‬‬ ‫לדוגמא אין יותר חובה לקיים מדריך‬ ‫איכות‪ .‬צפויות גם עלויות בעיקר בגין‬ ‫מבדקים פנימיים וחיצוניים‪ .‬התנגדות‬ ‫לאימוץ אוטומטי הובעה מכמה מגזרים‬ ‫ביניהם תעשיות הרכב‪ ,‬התעופה‪ ,‬ציוד‬ ‫רפואי וכן מערעורים על שיטת העריכה‬ ‫וההפצה‪ .‬בתחום הרפואי זה כבר הביא‬ ‫לניתוק הקשר בין תקן ‪ 13485‬לבין ‪9001‬‬ ‫והצבת ‪ 13485‬כעומד בזכות עצמו (‪stand‬‬ ‫‪ .)alone‬שוב מודגש כי בעת כתיבה זו‪,‬‬ ‫טרם הושלמה עבודת ההתייחסות למאות‬ ‫ההערות שהתקבלו ל‪ DIS-‬ועדיין לא‬ ‫יצא כ‪ ,FDIS-‬אך עם זאת נראה שאימוץ‬ ‫והתאמה לגרסת ‪ 2015‬תגרור עלויות‬ ‫נוספות במיוחד בהתעדה‪ ,‬אבל התקווה‬ ‫היא שארגונים ימצאו תועלות רבות‬ ‫במעבר לגרסה החדשה‪.‬‬ ‫מבט קדימה‬ ‫בהתחשב בנקודות הנ”ל מוגשות כמה‬ ‫הצעות למצוות עשה ומצוות לא תעשה‪.‬‬ ‫מצוות עשה‬ ‫בחן ואמת את האפקטיביות של מערכת‬ ‫ניהול האיכות הקיימת ויישומה‪,‬‬ ‫לאור ההיקף הצפוי מסקירת מערכת‬ ‫מקיפה‪ ,‬מומלץ להפעיל במתכונת פרויקט‪,‬‬ ‫סקור את האפקטיביות התפקודית של‬ ‫המבנה הארגוני הנוכחי והרחב והעמיק‬ ‫את ההיקף והתדירות של נוהל ויישום‬ ‫מבדקים פנימיים‪,‬‬ ‫סקור והרחיב את מערכת פעולות‬ ‫התיקון והמנע (‪,)CAPA‬‬ ‫הקם והפעל הרגלי הדרכה ולימוד‬ ‫ מודגש ניצול הספרות והעיתונות‬‫המקצועית‪,‬‬ ‫תיזום דיון עם מסמיכים וגורמי בקורת‬ ‫חיצוניים‪,‬‬ ‫גיליון ‪ ,55‬פברואר‪-‬מרץ ‪2015‬‬ ‫תשקול ייזום דיונים עם לקוחות‬ ‫וספקים עיקריים ‪ -‬מה הצפוי להיות‬ ‫הדדי?‬ ‫מצוות לא תעשה‬ ‫בשלב זה אין למהר לעדכן או לשנות‬ ‫את מערכת ניהול האיכות הקיימת‪ .‬קבוצת‬ ‫עבודה ‪ WG 24‬עובדת בימים אלה על‬ ‫מדריך למשתמשים (‪ )users guide‬האמור‬ ‫לצאת לאור בו זמנית עם התקן‪.‬‬ ‫פרספקטיבה היסטורית‬ ‫הגרסה הראשונה של ‪ 9001‬הופיעה‬ ‫בשנת ‪ .1987‬עיקר מיקודה היה לשפר‬ ‫את ההסתברות שארגונים יספקו מוצרים‬ ‫ושירותים “איכותיים” ללקוחותיהם‪.‬‬ ‫בסיסה היה המושגים והטכניקות של‬ ‫קודמיו‪ Mil-Q-9858 ,‬האמריקאי ו‪BS-‬‬ ‫‪ 5750‬הבריטי‪ ,‬שפנו בעיקר למגזר היצרני‬ ‫תוך התמקדות באיכות ההתאמה על‬ ‫תשתית בדיקה ובחינה ‪ -‬בקרת איכות‪.‬‬ ‫ארגוני שירות חשו שהתקן לא הולם את‬ ‫צרכיהם באותה מידה‪ ,‬אבל המענה לטענה‬ ‫זו באה בגרסות עוקבות‪.‬‬ ‫מהודרת ‪ 1987‬הכילה ‪ 20‬יסודות‬ ‫שלמעשה היוו “לבנים” לבניית מערכת‬ ‫ניהול האיכות יותר מאשר איכות הניהול‪.‬‬ ‫היא כללה שלושה מסמכים ‪,9002 ,9001 -‬‬ ‫‪ 9003‬האמורים לתאום לטווח הפעילות‬ ‫של ארגון‪ .‬שני האחרונים בוטלו בהמשך‪.‬‬ ‫המהדורה השנייה שהופיעה בשנת ‪1994‬‬ ‫שמה דגש על הבטחת איכות המבוססת על‬ ‫מנע במקום לסמוך על בדיקות ובחינות ‪-‬‬ ‫“בקרת איכות” קלאסית ‪ -‬כדרך עדיפה‬ ‫להשיג איכות במוצרים ושירותים‪ .‬מהדורה‬ ‫זו כללה לראשונה את ‪ 9004‬שהוא מדריך‬ ‫ליישום ולא תקן להתעדה‪.‬‬ ‫המהדורה השלישית שהופיעה בשנת‬ ‫‪ 2000‬הציגה שינוי מהותי בחשיבה בכך‬ ‫שמושג בקרת תהליכים הוצבה כסגנון‬ ‫מרכזי‪ .‬מהדורה זו גם דרשה מההנהלה‬ ‫הבכירה לשלב איכות במערכת הכלל‬ ‫עסקית ולא רק להאציל את הטיפול באיכות‬ ‫לדרג זוטר יותר‪ .‬מטרה נוספת שהציבה‬ ‫מהדורה זו היא שיפור האפקטיביות‬ ‫באמצעות מדדי ביצועי תהליכים ומדידה‬ ‫כמותית של האפקטיביות של תפקידים‬ ‫ופעילויות‪ .‬דרישות נוספות לשיפור‬ ‫מתמיד ומעקב שביעות רצון לקוחות‬ ‫נקבעו במפורש‪ .‬מהדורה זו הייתה שונה‬ ‫מקודמיה במתכונת‪ ,‬שמות הסעיפים‬ ‫ומספור הסעיפים‪ .‬אחת התוצאות של‬ ‫שינויים אלה היה ניתוק הקשר בין ‪9001‬‬ ‫שהיה אמור להיות גנרי ומתאים לכל לבין‬ ‫תקנים מגזריים דוגמת ‪ 13485‬בתעשיית‬ ‫הציוד הרפואי‪.‬‬ ‫מהדורת ‪ 2008‬שימשה כהמשך של ‪2000‬‬ ‫למעשה בלי דרישות חדשות או מושגים‬ ‫חדשים‪ .‬השינוי המהותי ברעיונות וגישות‬ ‫מחכה לנו במהדורה הבאה ‪.9001:2015‬‬ ‫התפתחות המושג "איכות"‬ ‫היקף מהדורה זו התרחב לעומת‬ ‫קודמותיה‪ ,‬שהתרכזו בצמצום תקלות‪,‬‬ ‫פגמים ובלתי רצויים אחרים לרעיון מקיף‬ ‫וגנרי יותר “איכות הניהול” שמתייחס‬ ‫גם לשירותים והיבטים לא יצרניים של‬ ‫תפקודים ארגוניים‪ .‬תפיסה מורחבת זו‬ ‫פונה להנהלה‪ ,‬הן לאורך כל מחזור החיים‬ ‫של מוצרים והן לספקטרום הרחב של כל‬ ‫פעילויות ההנהלה‪ .‬הגישה הגנרית האמורה‬ ‫להתאים לכמעט כל סוג ארגון בכל תחום‪,‬‬ ‫הניבה התנגדות ממספר מגזרים החשים‬ ‫שדרישות האיכות ורמות האיכות שלהן‬ ‫חייבות להיות גבוהות יותר ‪ -‬כגון תעשיית‬ ‫הרכב‪ ,‬התעופה והחלל‪ ,‬הציוד רפואי‬ ‫ואחרים‪.‬‬ ‫תקן ‪( ISO 9001:2015‬שבוודאי גם יהיה‬ ‫ת"י) שונה מהותית הן בצורה והן במהות‬ ‫מקודמו משנת ‪2008‬‬ ‫הבדל מבני אחד בין גרסאות ‪2008‬‬ ‫ו‪ 2015-‬הוא שהאחרון מכיל עשרה סעיפים‬ ‫מפורטים (‪ )clauses‬לעומת שמונה בקודם‪.‬‬ ‫עשרת הסעיפים הם‪:‬‬ ‫ •היקף‬ ‫ •הפניות נורמטיביות‬ ‫ •מונחים והגדרות‬ ‫ •תכולת הארגון‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•מנהיגות‬ ‫•תכנון‬ ‫•תמיכה‬ ‫•תפעול‬ ‫•הערכת ביצועים‬ ‫•שיפור‬ ‫הערת הכותב‪ :‬היות והתרגום הרשמי‬ ‫טרם הופץ‪ ,‬כלולות פה הכותרות במקור‬ ‫באנגלית‬ ‫‪• Scope‬‬ ‫‪• Normative References‬‬ ‫‪• Terms and definitions‬‬ ‫‪• Context of the organization‬‬ ‫‪• Leadership‬‬ ‫‪• Planning‬‬ ‫‪• Support‬‬ ‫‪• Operation‬‬ ‫‪• Performance evaluations‬‬ ‫‪• Improvement‬‬ ‫נספח ‪ - )Annex SL( SL‬הצעות‬ ‫לתקני מערכות ניהול (יצא‬ ‫לאור באפריל ‪)2013‬‬ ‫רכיב עקרוני במעבר מגרסת ‪2008‬‬ ‫למהדורת ‪ 2015‬הוא הכנסת נספח ‪SL‬‬ ‫אשר מיועד לחול על תקני מערכות ניהול‬ ‫איכות בכלל‪ .‬בקיצור (כתבות רבות על‬ ‫‪ SL‬הופיעו בעיתונות וניתן בקלות לאתר‬ ‫אותן באמצעות כמעט כל מנוע חיפוש)‬ ‫‪ SL‬מיועד להוות את המסגרת להצעת‬ ‫תקני מערכות ניהול חדשים או עדכונים‬ ‫לקיימים (לדוגמא ‪.)ISO 9001:2008‬‬ ‫כל תקני ניהול חדשים של ‪ ISO‬ייערכו‬ ‫בהתאם וכל הקיימים יעברו הסבה למבנה‬ ‫זה‪ .‬תקנים מוכרים כגון ‪ 14001‬ו‪27001-‬‬ ‫נמצאים בימים אלה בתהליך ההסבה‪.‬‬ ‫בעת כתיבה זו תקני ‪,20001 ,22000 ISO‬‬ ‫ו‪ 50001-‬כבר הוסבו‪ .‬נספח ‪ SL‬מזהה שתי‬ ‫קבוצות של תקני מערכות ניהול‪ :‬סוג ‪A‬‬ ‫ תקנים המציבים דרישות (כגון ‪)9001‬‬‫וסוג ‪ B‬תקנים המספקים הנחיות (לדוגמא‬ ‫‪.)9004‬‬ ‫שינויים מהותיים אחרים‬ ‫ב‪9001:2015-‬‬ ‫ניהול סיכונים עכשיו מהווה דרישה‬ ‫מוגדרת עם הפנייה לתקן ‪31000:2009‬‬ ‫‪Risk Management – Principles and( ISO‬‬ ‫‪ )guidelines‬כרכיב חיוני של מערכת ניהול‬ ‫בארגון‪.‬‬ ‫כימות והעמקת השימוש בכלים‬ ‫סטטיסטיים נרמזים ע”י הניסוח של סעיף‬ ‫‪ ;9.1‬ניטור‪ ,‬מדידה והערכה‪ .‬ניהול סיכונים‬ ‫כמובן דורש כימות ומזה השלכה על‬ ‫סטטיסטיקה‪.‬‬ ‫שינויים במינוח גם משקפים הבדלים‬ ‫במושגים;‬ ‫“מוצר” (‪ )product‬הוחלף ב‪“ -‬טובין‬ ‫ושירותים” (‪ )goods and services‬תוך‬ ‫הכרה בגידול המשקל היחסי של תעשיית‬ ‫השירותים‪,‬‬ ‫הבדל מבני אחד בין גרסאות ‪ 2008‬ו‬ ‫‪ 2015‬הוא שהאחרון מכיל עשרה סעיפים‬ ‫מפורטים (‪ )clauses‬לעומת שמונה בקודם‬ ‫“מסמך” (‪ )document‬ו‪”-‬רשומות”‬ ‫(‪ )records‬הוחלפו במידע מתועד‬ ‫לאפשר‬ ‫(‪)documented information‬‬ ‫לארגונים לזהות נושאים‪ ,‬דרישות וציפיות‬ ‫של בעלי עניין העשויים להשליך על‬ ‫מערכת ניהול האיכות‪ .‬יצוין כי שינוי זה‬ ‫גם משקף את המעבר ממערכות עתירות‬ ‫נייר למערכות מידע ממוחשבות‪,‬‬ ‫המילה “שיפור” (‪)improvement‬‬ ‫מחליפה את המונח “שיפור מתמשך”‬ ‫(‪.)continual improvement‬‬ ‫השלכות והשפעות‬ ‫והתכולות‬ ‫במושגים‬ ‫השינויים‬ ‫המפורטות של סעיפים בגרסה החדשה‬ ‫צפויות להביא למגוון רחב של השפעות על‬ ‫ארגונים ומערכות ניהול האיכות שלהם‪.‬‬ ‫כמה דוגמאות‪:‬‬ ‫ •עדכון מערכות ניהול איכות קיימות‪,‬‬ ‫לדוגמא אין דרישה למדריך איכות‪,‬‬ ‫ •היקף ותדירות מבדקים‪ ,‬פנימיים‬ ‫וחיצוניים‪ ,‬צפויים לגדול‪,‬‬ ‫ •הדרכת עובדים בכל הרמות תהייה‬ ‫חיונית בכל שלבי המעבר לתקן החדש‬ ‫וכן לאורך זמן‪,‬‬ ‫ •צפויות עלויות נוספות בשלבי ההטמעה‬ ‫וההתעדה‪,‬‬ ‫ •ארגונים קטנים ובינוניים עלולים‬ ‫להיתקל בבעיות‪,‬‬ ‫ •יחסים עם ספקים ומקורות חוץ צפויים‬ ‫להזדקק להתאמה‪,‬‬ ‫ •סעיף ‪ 8.4‬קובע במפורש כי חומרים‬ ‫ושירותים שמקורם מחוץ לארגון‬ ‫חייבים לעמוד בדרישות המוגדרות‪,‬‬ ‫זאת בפירוש לרבות מיקור חוץ‪.‬‬ ‫‪ 7‬המשך בעמוד ‪21‬‬ ‫ת‬ ‫איכו‬ ‫‪19‬‬ ‫בטיחות‬ ‫שומרים על האיכות והבטיחות‬ ‫העבודה על פי העיקרון של אפס תקלות אינה ייחודית רק למערכת גוף האדם‪ ,‬אלא‬ ‫מאפיינת גם את עבודתם של החברות והתעשיות העוסקות בתחומים מצילי חיים‬ ‫אוהד עמידן‬ ‫חברות המייצרות רכיבים בתחומים‬ ‫ֶאחָד ֵמהֶם אֹו אִם י ִ ּ ָפ ֵתחַ‪ ,‬אֵינּו י ָכֹול לְ ִה ְת ַקי ֵּים‬ ‫מצילי חיים (רפואה‪ ,‬ביטחון‪ ,‬רכב‪ ,‬ועוד)‬ ‫ֲאפִּלּו ׁ ָשעָה ֶאחָת”‪.‬‬ ‫חווות על בשרן יום יום את הצורך לעמוד‬ ‫העבודה על פי העיקרון של אפס תקלות‬ ‫בתקני האיכות והבטיחות המחמירים‬ ‫אינה ייחודית רק למערכת גוף האדם‪ ,‬אלא‬ ‫ביותר‪ ,‬ללא פשרות ועם אפס תקלות‪.‬‬ ‫מאפיינת גם את עבודתם של החברות‬ ‫והתעשיות העוסקות בתחומים מצילי‬ ‫חיים ‪ -‬תעשיות הביטחון‪ ,‬הרפואה‪ ,‬הרכב‪,‬‬ ‫אחד המדדים החשובים בהצלחתה של‬ ‫התעופה ועוד‪.‬‬ ‫אז איך זה קורה בפועל? האיכות‬ ‫חברה הוא היעדר תחלופת עובדים‪,‬‬ ‫והבטיחות מתחילה קודם כל בבחירת‬ ‫המהווה מרכיב מכריע ביכולתה של‬ ‫חומר הגלם‪ .‬כל מוצר חייב לעמוד‬ ‫בסטנדרטים הרלוונטיים לגבי תת התחום‬ ‫החברה לייצר באופן איכותי‬ ‫(גרייד) שאליו הוא משתייך‪ ,‬למשל‪ ,‬בתחום‬ ‫המוצרים הרפואיים‪ ,‬יש לוודא שהחומר‬ ‫על רופאים נוהגים לומר שמקצועם‬ ‫אינו פולט רעלים מסוימים‪ ,‬עמיד בפני‬ ‫הופך אותם להיפוכונדרים‪ .‬ההיחשפות‬ ‫חומרים הבאים עמו במגע‪ ,‬אינו מהווה‬ ‫לאלפי מערכות הגוף המופלאות אשר‬ ‫סכנה במהלך השימוש‪ ,‬מיוצר בסביבת‬ ‫עובדות בסינרגיה ובהרמוניה מושלמת‪,‬‬ ‫עבודה נקייה ומודרנית המאובזרת‬ ‫גורמת להם לפקפק באפשרות שלא‬ ‫בהתאם לצרכי המוצר הספציפי וכו’‪ ,‬וזאת‬ ‫תתרחש תקלה אף לא באחת מהן‪ .‬כמו‬ ‫תוך עמידה בסטנדרטים מוגדרים ונוקשים‬ ‫ָא‬ ‫שנאמר‪ֲ “ :‬א ׁ ֶשר יָצַר אֶת ָה ָאדָם ּ ְב ָחכְמָה ּו ָבר‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫ֵם‬ ‫בֹו נ ְ ָקבִים נ ְ ָקבִים חֲלּולִים חֲלּולִים‪ֶ ׁ ,‬שאִם י ִ ּ ָסת‬ ‫שלב נוסף מתייחס למידת האיכות‬ ‫והבטיחות של המכונות עצמן‬ ‫המעבדות את חומרי הגלם ‪-‬‬ ‫מהם תהליכי הבקרה על פעילות‬ ‫המכונה‪ ,‬איכות התבניות ואופן‬ ‫הטיפול בהן‪ ,‬היכולת לשחזר את‬ ‫תנאי העבודה ואיכות העבודה‬ ‫של המכונה לאורך זמן‪ ,‬היכולת‬ ‫לשמר עבודה תקינה ברצף של ‪24‬‬ ‫שעות‪ ,‬תנאי העבודה של העובדים‬ ‫המפעילים את המכונות‪ ,‬אופי‬ ‫סביבת העבודה ואבזורה במכשור‬ ‫הנדרש‪ ,‬איכות מעבדות הבדיקה‬ ‫על סמך פרמטרים של תאורה‪,‬‬ ‫אבטחת איכות‪ ,‬תנאים סניטריים‬ ‫וכו‪ .‬השלב האחרון מתייחס‬ ‫לתהליך האריזה‪ ,‬אשר חייב‬ ‫להתבצע תוך שמירה קפדנית‬ ‫תמונה ‪ּ - 1‬ו ָברָא בֹו נְ ָקבִים נְ ָקבִים חֲלּולִים חֲלּולִים‬ ‫ְקבִים ֲחלוּלִים ֲחלוּלִים‬ ‫ְקבִים נ ָ‬ ‫תמונה ‪ - 1‬וּ ָברָא בוֹ נ ָ‬ ‫יכות גיליון ‪ ,55‬פברואר‪-‬מרץ ‪2015‬‬ ‫העיקרון של אפס תקלות אינה ייחודית רק למערכת גוף האדם‪ ,‬אלא מאפיינת גם את‬ ‫‪20‬‬ ‫א‬ ‫חברות והתעשיות העוסקות בתחומים מצילי חיים – תעשיות הביטחון‪ ,‬הרפואה‪ ,‬הרכב‪,‬‬ ‫על סדר וניקיון‪ ,‬שימוש בפתקיות לזיהוי‬ ‫המוצר ומועד ייצורו‪ ,‬וכמובן הקפדה על‬ ‫שילוח המוצר ללקוח בבטחה ותוך עמידה‬ ‫בלוחות זמנים‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי‬ ‫בתפיסת הלקוחות את תחום האיכות‬ ‫והבטיחות‪ .‬עד לפני מספר שנים הלקוח‬ ‫התעניין בעיקר באיכותו של המוצר הסופי‪,‬‬ ‫ואילו כיום הוא אינו מסתפק בכך ודורש‬ ‫להיות מעורב בתהליך הייצור על כל שלביו‪,‬‬ ‫כולל תצפית ומעקב ישיר אחר פלטפורמת‬ ‫הייצור‪ .‬היום הלקוח רוצה “לראות בעיניים”‬ ‫דרך שליחת מומחי איכות ובטיחות מטעמו‬ ‫המגיעים לצורך עריכת מבדקים באתר‬ ‫הייצור עצמו‪ .‬למשל‪ ,‬לקוחות השולחים‬ ‫לחברה מומחים מטעמם‪ ,‬לצורך מעקב‬ ‫עד לפני מספר שנים הלקוח התעניין‬ ‫בעיקר באיכותו של המוצר הסופי‪ ,‬ואילו‬ ‫כיום הוא אינו מסתפק בכך ודורש להיות‬ ‫מעורב בתהליך הייצור על כל שלביו‬ ‫תקופתי אחר תהליכי הייצור ‪ -‬האם הכלים‬ ‫מכוילים? באילו מכשירי מדידה נעשה‬ ‫שימוש? מהי רמת תחזוקת הציוד והמכונות?‬ ‫אך הם לא מסתפקים בכך‪ ,‬אלא יורדים‬ ‫לרזולוציה ספציפית של ‪ -‬מהם תהליכי ייבוש‬ ‫חומרי הגלם בתנורים? באיזה טמפרטורה?‬ ‫מי הם העובדים המעורבים בתהליך ומה‬ ‫הכשרתם? וכו’‪ .‬הדבר בולט במיוחד בתחום‬ ‫תעשיית הרכב ‪ -‬חברות הרכב ה”יקיות”‬ ‫(ולא רק החברות הגרמניות‪ )...‬מבצעות‬ ‫מבדקים קפדניים ופדנטיים‪ ,‬כיאה לתחום‬ ‫העוסק בבטיחות ובחיי אדם‪ ,‬ובו כל תקלה‬ ‫ולו הקטנה ביותר עלולה להוביל לאסון של‬ ‫עלולה להוביל לאסון של ממש‪ .‬הקפדה זו באה לידי ביטוי לא רק במבדקים אמפיריים על הנעשה‬ ‫ברצפת הייצור‪ ,‬אלא לא פחות מכך בהקפדה על רישום מדויק של נהלי העבודה‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬בדיקה‬ ‫מדוקדקת כיצד נהלים אלו מיושמים הלכה למעשה בתהליך הייצור‪ .‬מה שנקרא "עבודה על פי הספר‪."...‬‬ ‫ממש‪ .‬הקפדה זו באה לידי ביטוי לא‬ ‫רק במבדקים אמפיריים על הנעשה‬ ‫ברצפת הייצור‪ ,‬אלא לא פחות מכך‬ ‫בהקפדה על רישום מדויק של נהלי‬ ‫העבודה‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬בדיקה מדוקדקת‬ ‫כיצד נהלים אלו מיושמים הלכה‬ ‫למעשה בתהליך הייצור‪ .‬מה שנקרא‬ ‫“עבודה על פי הספר‪.”...‬‬ ‫ועד עכשיו עוד לא נגענו במשתנה‬ ‫המרכזי המשפיע על מידת האיכות‬ ‫והבטיחות ‪ -‬העובדים‪ .‬כל ציוד‬ ‫ניתן להחלפה ולשדרוג‪ ,‬לעומת‬ ‫תמונה ‪ - 2‬סביבת עבודה נקייה ומודרנית המאובזרת‬ ‫ההון האנושי שהוא הנכס היקר‬ ‫ומודרנית המוצר‬ ‫בהתאם לצרכי‬ ‫ביותר לכל חברה‪ .‬הדבר מתבטא‬ ‫המאובזרת בהתאם לצרכי המוצר‬ ‫תמונה ‪ - 2‬סביבת עבודה נקייה‬ ‫אוהד עמידן‬ ‫בתכונות כמו אכפתיות‪ ,‬מעורבות‬ ‫ומנהל הייצור של‬ ‫מייסד‬ ‫האיכותהוא‬ ‫מידתחברה‬ ‫בהצלחתהעל של‬ ‫החשובים‬ ‫ציוד ניתן‬ ‫והבטיחות ‪ -‬העובדים‪ .‬כל‬ ‫המרכזי המשפיע‬ ‫במשתנה‬ ‫לא נגענו‬ ‫עכשיו עוד‬ ‫והגדלת ראש‪ ,‬ועד‬ ‫הקטנים‪,‬‬ ‫לפרטים‬ ‫תשומת לב‬ ‫חברת ‘היי אימפקט’‪,‬‬ ‫מרכיב‬ ‫המהווה‬ ‫עובדים‪,‬‬ ‫תחלופת‬ ‫היעדר‬ ‫ולשרות‪,‬‬ ‫מחויבות לאיכות‬ ‫ניסיון ההון האנושי שהוא הנכס היקר ביותר לכל חברה‪ .‬הדבר מתבטא בתכונות‬ ‫וכמובןלעומת‬ ‫ולשדרוג‪,‬‬ ‫להחלפה‬ ‫המתמחה בייצור רכיבי‬ ‫מכריע ביכולתה של החברה לייצר באופן‬ ‫ומקצועיות‪ .‬המשפט הידוע של שארל דה‬ ‫כמו אכפתיות‪ ,‬מעורבות והגדלת ראש‪,‬‬ ‫וכמובן בטכנולוגיית‬ ‫איכותי‪ .‬תשומת לב לפרטים הקטנים‪ ,‬מחויבות לאיכות ולשרות‪,‬פלסטיק‬ ‫גול “בתי הקברות מלאים באנשים שאין‬ ‫אוהד עמידן‬ ‫תחליף"וחברות מובילות‬ ‫להם ענפים‬ ‫שאיןלמגוון‬ ‫הזרקה‬ ‫באנשים‬ ‫מלאים‬ ‫הקברות‬ ‫בתי‬ ‫"‬ ‫גול‬ ‫דה‬ ‫שארל‬ ‫של‬ ‫הידוע‬ ‫נכוןהמשפט‬ ‫ומקצועיות‪.‬‬ ‫המחמירים‬ ‫בסטנדרטים‬ ‫העמידה‬ ‫במקרה‬ ‫ניסיון בהכרח‬ ‫להם תחליף” אינו‬ ‫מייסד ומנהל הייצור של חברת 'היי אימפקט'‪ ,‬המתמחה בייצור רכיבי פלסטיק בטכנולוגיית הזרקה למגוון‬ ‫הרכב‬ ‫מתחומי המזון‪ ,‬הרפואה‪ ,‬תעשיית‬ ‫ענפים וחברות מובילות מתחומי המזון‪ ,‬הרפואה‪ ,‬תעשיית הרכב ומוצרים טכניים‪.‬‬ ‫אינה‬ ‫והבטיחות‪,‬‬ ‫האיכות‬ ‫בתחום‬ ‫ביותר‬ ‫ומקצועי‬ ‫מסור‬ ‫מעורב‪,‬‬ ‫אכפתי‪,‬‬ ‫אחד‬ ‫תחליף‪.‬‬ ‫הזה‪ .‬לעובד אינו בהכרח נכון במקרה הזה‪ .‬לעובד אכפתי‪ ,‬מעורב‪ ,‬מסור ומקצועי לא תמיד נמצא‬ ‫טכניים‪.‬‬ ‫ומוצרים‬ ‫באה ממקום של דקדקנות יתר‪ ,‬אלא מתוך‬ ‫לא תמיד נמצא תחליף‪ .‬אחד המדדים‬ ‫הצלת חיי אדם ממש ‪ -‬הסדק‬ ‫הקטן ביותר בשסתום הפלסטיק‬ ‫של מיכל הדלק יגרום לעליית‬ ‫הרכב באש‪ ,‬פגם מזערי במכשיר‬ ‫ההנשמה יגרום לחולה להיחנק‬ ‫ולמות‪ ,‬וקרע בתחבושת האישית‬ ‫ימנע מהחייל הפצוע בשדה הקרב‬ ‫לקבל טיפול רפואי‪ .‬במציאות זו‪,‬‬ ‫הצורך בתקני איכות ובבדיקות‬ ‫מחמירות נעשה הכרח לכל דבר‪.‬‬ ‫המדדים החשובים בהצלחתה של חברה הוא היעדר תחלופת עובדים‪ ,‬המהווה מרכיב מכריע ביכולתה‬ ‫של החברה לייצר באופן איכותי‪.‬‬ ‫המשך מעמוד ‪19‬‬ ‫תקן ניהול האיכות‬ ‫בסטנדרטים המחמירים ביותר בתחום האיכות והבטיחות‪ ,‬אינה באה ממקום של דקדקנות יתר‪,‬‬ ‫העמידה‬ ‫מקווים‬ ‫מתוךיותר‪,‬‬ ‫חיובית‬ ‫מנקודת מבט‬ ‫ההתקדמויות‬ ‫לשלב את‬ ‫הקטןוגם‬ ‫הסדקומגזר‬ ‫תעשייה‬ ‫לעליית‪Conference of‬‬ ‫‪the Israel‬‬ ‫מיכל‪Society‬‬ ‫הפלסטיק של‪for‬‬ ‫הדלק יגרום‬ ‫בשסתום‬ ‫ביותר‬ ‫כי ממש ‪-‬‬ ‫אדם‬ ‫הצלת חיי‬ ‫אלא‬ ‫והישרדות‬ ‫לעמידות‬ ‫יתרום‬ ‫‪,2000‬‬ ‫גרסת‬ ‫פרסום‬ ‫מאז‬ ‫הטכנולוגיות‬ ‫‪Quality, November‬‬ ‫‪2015.‬‬ ‫המעבר ל‪2015-‬הרכב באש‪ ,‬פגם מזערי במכשיר ההנשמה יגרום לחולה להיחנק ולמות‪ ,‬וקרע בתחבושת האישית ימנע‬ ‫(‪ .)sustainability and survivability‬מימוש‬ ‫שבזמנה היוותה עדכון מהותי‪.‬‬ ‫‪MacNee,‬‬ ‫‪Colin,‬‬ ‫‪“Introducing‬‬ ‫הקרב לקבל טיפול רפואי‪ .‬במציאות זו‪ ,‬הצורך בתקני איכות ובבדיקות מחמירות‬ ‫בשדה‬ ‫ע”י הפצוע‬ ‫מהחייל‬ ‫עצמית‬ ‫בדיקה‬ ‫תוגבר‬ ‫יתרונות‬ ‫הצורך‬ ‫ואולי‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫מבנהולכל‬ ‫הארגון‪,‬הכרח‬ ‫מדוקדקת של נעשה‬ ‫בשינויים בהקצאת אחריות וסמכויות בין‬ ‫התפקידים ובעלי התפקידים השונים‪.‬‬ ‫מסקנות ומבט קדימה‬ ‫התקן ‪ ISO 9001:2015‬מכיל רשימה‬ ‫ארוכה של מטרות‪ ,‬כולל מה שאמור להיות‬ ‫רשימת דרישות תקפות לעשרת השנים‬ ‫הבאות‪ .‬היסודות המרכזיים כוללים‬ ‫שמונה עקרונות לניהול איכות‪:‬‬ ‫ •עקביות משולבת עם עקיבות‪,‬‬ ‫ •התמקדות מורחבת ומחוזקת על צרכיי‬ ‫ורצונות לקוחות‪,‬‬ ‫ •מנהיגות כעיקרון מנחה ומתבצע‪,‬‬ ‫ •מעורבות המשאב האנושי בכל‬ ‫הדרגים‪,‬‬ ‫ •ניהול‪ ,‬מובנה ושיטתי‪,‬‬ ‫ •שיפור מתמשך בכל הפעילויות‪,‬‬ ‫ •הסתמכות על מדדים‪ ,‬ממצאים וידע‬ ‫מבוסס סטטיסטית כתשתית לתהליך‬ ‫קבלת החלטות‪,‬‬ ‫ •יתרונות לספקים ולקוחות‪.‬‬ ‫התקן אמור להיות מספיק רחב וגנרי‬ ‫לשמש כמעט כל ארגון בכל גודל בכל‬ ‫תקופת המעבר של שלוש שנים אמורה‬ ‫לאפשר לארגונים לבחון ולתכנן מחדש את‬ ‫תורות ושיטות הניהול שלהם וכן לשקול‬ ‫את הערך הפוטנציאלי של מערכות ניהול‬ ‫איכות משולבות בו בזמן שמעדכנים‬ ‫ומחליפים נהלים קיימים ודרכי פעולה‬ ‫מושרשות‪ .‬מבחינה מהותית‪ ,‬ארגונים‬ ‫הרוצים להפיק תועלת מאימוץ הגרסה‬ ‫החדשה ולעמוד בה יצטרכו לאמץ גישה‬ ‫אסטרטגית לפעילותם העסקית‪ .‬צפויות‬ ‫עלויות נוספות תוך ביצוע האימוץ‪ ,‬כאשר‬ ‫התקווה היא שהתאמה לגרסה החדשה של‬ ‫התקן הקלאסי ‪ 9001‬יניב פירות לאורך‬ ‫זמן‪.‬‬ ‫‪Bibliography‬‬ ‫‪Annex SL guidance documents,‬‬ ‫‪“http://isotc.iso.org/livelink/livelink?fun‬‬ ‫‪c=ll&objId=16347818&objAction=brow‬‬ ‫‪se&viewType=1‬‬ ‫”‪Hampton, D. M. H., “A Step Forward,‬‬ ‫‪Quality Progress March, 2014.‬‬ ‫‪Lando, J. L., “ ISO 9001:2015‬‬ ‫‪Quality Management Standard - The‬‬ ‫‪Next Generation, 20th International‬‬ ‫‪Annex SL,” http://www.irca.org/en‬‬‫‪gb/resources/INform/archive/issue35/‬‬ ‫‪Technical/Introducing-Annex-SL/‬‬ ‫‪Palmes, Paul “A New Look: 15 things‬‬ ‫‪you must know about the upcoming‬‬ ‫‪ISO 9001 revision,” Quality Progress,‬‬ ‫‪September 2014.‬‬ ‫ד”ר יהודה לנדו‬ ‫עמית האיגוד ומחזיק‬ ‫בכרטיס חבר מספר ‪3‬‬ ‫מיום הקמת האיגוד‪ ,‬עוסק‬ ‫בניהול איכות ורגולציה‬ ‫כארבעים שנה‪ .‬הוא לימד‬ ‫בתכנית תואר שני ושלישי‬ ‫יהודה לנדו‬ ‫ד"ר‬ ‫ואמינות בטכניון ובמשך יותר‬ ‫לאיכות‬ ‫מעשור יישומי סטטיסטיקה ומערכות‬ ‫עמית האיגוד ומחזיק בכרטיס חבר מספר ‪ 3‬מיום הקמת האיגוד‪ ,‬ע‬ ‫להנדסה‬ ‫הספר‬ ‫איכות‬ ‫ניהול‬ ‫ושלישי לאיכות ואמי‬ ‫תואר שני‬ ‫בביתבתכנית‬ ‫הוא לימד‬ ‫כארבעים שנה‪.‬‬ ‫פעיל הספר להנדסה ש‬ ‫איכות בבית‬ ‫רופין‪.‬ניהול‬ ‫ומערכות‬ ‫סטטיסטיקה‬ ‫הוא גם‬ ‫אקדמי‬ ‫יישומימרכז‬ ‫של‬ ‫פעיל בתקינה ומשמש היום ‪ ,‬יו"ר הוועדה הטכנית ‪ 1814‬הבטחת א‬ ‫במספר יו”ר‬ ‫וחברהיום‪,‬‬ ‫ומשמש‬ ‫בתקינה‬ ‫הוועדהבמת"י‪ .‬מחוץ לתח‬ ‫וועדות נוספות‬ ‫ניהול איכות‬ ‫‪1800‬‬ ‫הטכנית ‪ 1814‬הבטחת איכות ומהימנות‪,‬‬ ‫סגן יו”ר וועדה ‪ 1800‬ניהול איכות וחבר‬ ‫במספר וועדות נוספות במת”י‪ .‬מחוץ‬ ‫לתחום המקצועי הוא טייס פרטי‪.‬‬ ‫ת‬ ‫איכו‬ ‫‪21‬‬ ‫תמונות מספרות הכנס הבינלאומי ה‪20-‬‬ ‫צילומים‪ :‬יעקב סער‬ ‫אולם המליאה מלא עד אפס מקום בהרצאת הפתיחה‬ ‫יו”ר האיגוד דב פרי בדברי ברכתו‬ ‫יו”ר הכנס אבי פלד מברך את באי הכנס‬ ‫טקס הענקת תארי האיגוד‬ ‫ד”ר זיגמונד בלובבנד מעניק את‬ ‫פרס מפעל חיים לד”ר פבל גראבוב‬ ‫ד”ר זיגמונד בלובבנד מעניק כתב הערכה‬ ‫לפרופ’ אמיל בשקנסקי‬ ‫אנשי איכות מפריחים בלונים צבעוניים‬ ‫באחת מהסדנאות‬ ‫פאנל מיוחד ‪ -‬נשים באיכות‬ ‫בהנחיית מירית זימן‪-‬שומר‬ ‫ד”ר זיגמונד בלובבנד מעניק את תואר‬ ‫עמית האיגוד לגרג ווטסון מארה”ב‬ ‫ישובים סביב שולחנות עגולים‬ ‫באחת הסדנאות‬ ‫האיגוד הישראלי לאיכות ‪ 18-20‬נובמבר ‪2014‬‬ ‫זוכי הפוסטרים בכנס‬ ‫דב פרי יו”ר האיגוד וד”ר סיגלית מודחי‬ ‫מעניקים את הפרסים לזוכים בשדרת הפוסטרים‬ ‫יהודית אלי מהמרכז הרפואי הלל יפה‬ ‫מציגה את הפוסטר הזוכה‬ ‫עוזי אבנר מחברת ה‪.‬צ הרשקוביץ מציג את‬ ‫הפוסטר הזוכה‬ ‫(מימין לשמאל)‪ :‬סרג’ סמואל‪ ,‬דב פרי‬ ‫ואברהם מילרד‬ ‫מייק ניקולס מארה”ב מרצה‬ ‫על איכות ופיננסים‬ ‫ערב הגאלה לאורחים מחו”ל‬ ‫חנן מלין מלהיב את משתתפי המושב‬ ‫המנצח והפסנתרן גיל שוחט בהופעה‬ ‫בפני באי הכנס‬ ‫חוה שר מכריזה בכנס על שמות‬ ‫הארגונים הזוכים בטקס הענקת כוכבי‬ ‫האיכות והמצוינות בגליל‬ ‫תמונות מספרות הכנס הבינלאומי ה‪ 20-‬האיגוד הישראלי לאיכות נובמבר ‪2014‬‬ ‫חוה שר ודב פרי מעניקים תעודת הוקרה על ‪ 5‬כוכבי איכות‬ ‫יושבי ראש הכנסים בתמונה קבוצתית‬ ‫קהל באי הכנס בתערוכה‬ ‫הזוכים בתחרות עורכי מבדקים פנימיים בתמונה קבוצתית‬ ‫עם מרכז המיזם שחר בן נון ויו”ר האיגוד דב פרי‬ ‫טקס הערכה ליושבי ראש כנסי האיכות לדורותיהם בהנחיית‬ ‫זיוה פתיר וד”ר אברהם חולי‬ ‫ד”ר יהודה לנדו‬ ‫מנחה את פתיחת הכנס‬ ‫סטפן האקר‪ ,‬מבכירי המרצים בעולם‪ ,‬בהרצאתו במליאה‬ ‫(מימין לשמאל)‪ :‬פאנל איכות במודיעין‬ ‫עם ד”ר עוזי ארד‪ ,‬האלוף במיל‪ .‬עוזי דיין‬ ‫ופרופ’ יצחק בן ישראל‬ ‫זוכי תחרות החדשנות הבינלאומית בתמונה קבוצתית עם‬ ‫מרכז המיזם‪ ,‬שלמה ליכטנשטיין (ראשון משמאל)‬ ‫ממדף התקינה‬ ‫חוי שראל‪-‬גורה‬ ‫במסגרת מדור זה נאפשר לכם הצצה תקופתית אל עולם התקינה בתחום הניהול והאיכות‪ ,‬נעדכן אתכם בתקנים חדשים בתקינה‬ ‫הישראלית ובמגמות והתפתחויות בתקינה הבין‪-‬לאומית‪ .‬בגיליון זה בחרנו להציג בפניכם סדרת תקנים חדשה העומדת להתפרסם‬ ‫בקרוב בנושא‪:‬‬ ‫טכנולוגיית מידע ‪ -‬ניהול השירות ‪ -‬סדרת תקני ‪20000‬‬ ‫בימים אלה אישרה הועדה הטכנית‬ ‫‪ - 1814‬אבטחת איכות ומהימנות‬ ‫את אימוץ סדרת התקנים הבין‪-‬‬ ‫לאומית ‪ ISO/IEC 20000‬הדנה במערכת‬ ‫לניהול השירות בארגון ‪(SMS-Service‬‬ ‫‪Management System).‬‬ ‫חלקי הסדרה הנוכחיים הם‪:‬‬ ‫ת”י ‪ 20000‬חלק ‪ - 1‬טכנולוגיית‬ ‫מידע ‪ -‬ניהול שירות‪ :‬דרישות‬ ‫למערכת ניהול שירות ‪ -‬אימוץ של‬ ‫מהדורת התקן הבין‪-‬לאומי החדשה‬ ‫משנת ‪ .2011‬חלק זה של התקן מהווה‬ ‫רוויזיה לתקן הישראלי שאימץ את‬ ‫המהדורה הקודמת של התקן הבין‪-‬‬ ‫לאומי משנת ‪.)2005‬‬ ‫ת”י ‪ 20000‬חלק ‪ - 2‬טכנולוגיית‬ ‫מידע ‪ -‬ניהול שירות‪ :‬הנחיות ליישום‬ ‫מערכות לניהול שירות ( ‪- )SMS‬‬ ‫אימוץ של מהדורת התקן הבין‪-‬לאומי‬ ‫החדשה משנת ‪. 2012‬חלק זה של התקן‬ ‫מהווה רוויזיה לתקן הישראלי שאימץ‬ ‫את המהדורה הקודמת של התקן הבין‪-‬‬ ‫לאומי משנת ‪.)2005‬‬ ‫ת”י ‪ 20000‬חלק ‪ - 3‬טכנולוגיית‬ ‫מידע ‪ -‬ניהול שירות‪ :‬הנחיות בנושא‬ ‫הגדרת החלות והישימות של חלק ‪1‬‬ ‫של תקן זה (ת”י ‪ 20000‬חלק ‪ - )1‬חלק‬ ‫זה מהווה תקן ישראלי חדש‪ ,‬אימוץ של‬ ‫התקן הבין‪-‬לאומי משנת ‪.2012‬‬ ‫ת”י ‪ 20000‬חלק ‪ - 4‬טכנולוגיית‬ ‫מידע ‪ -‬ניהול שירות‪ :‬מודל ייחוס‬ ‫תהליכי ‪ -‬חלק זה הוא תקן ישראלי‬ ‫חדש‪ ,‬אימוץ של התקן הבין‪-‬לאומי‬ ‫משנת ‪.2010‬‬ ‫ת”י ‪ 20000‬חלק ‪ - 5‬טכנולוגיית‬ ‫מידע ‪ -‬ניהול שירות‪ :‬דוגמה לתוכנית‬ ‫יישום של חלק ‪ 1‬של תקן זה (ת”י‬ ‫‪ - )20000-1‬חלק זה הוא תקן ישראלי‬ ‫חדש‪ ,‬אימוץ של התקן הבין‪-‬לאומי‬ ‫משנת ‪.2013‬‬ ‫ת”י ‪ 20000‬חלק ‪ - 10‬טכנולוגיית‬ ‫מידע ‪ -‬ניהול שירות‪ :‬מושגים‬ ‫ומונחים ‪ -‬חלק זה הוא תקן ישראלי‬ ‫חדש‪ ,‬אימוץ של התקן הבין‪-‬לאומי‬ ‫משנת ‪.2013‬‬ ‫הערה‪ :‬נוסף על כך‪ ,‬בארגון התקינה‬ ‫הבין‪-‬לאומי נמצאים בהכנה‪ ,‬גם‬ ‫חלקים אלה‪:‬‬ ‫חלק ‪ - 6‬דרישות לגופים המספקים‬ ‫שירותי מבדק והתעדה‬ ‫חלק ‪ - 8‬קווים מנחים ליישום ‪SMS‬‬ ‫בארגונים קטנים‬ ‫חלק ‪ - 9‬קווים מנחים ליישום‬ ‫דרישות‪.‬‬ ‫השינוי המהותי בסדרת תקנים זו‬ ‫הוא המעבר ממערך דרישות לניהול‬ ‫תהליכי שירות למערכת לניהול שירות‬ ‫בארגון ( ‪SMS-Service Management‬‬ ‫‪.)System‬‬ ‫מערכת זו‪ ,‬המבוססת על הגישה‬ ‫התהליכית וכן על מעגל השיפור‪,‬‬ ‫ה‪PDCA -‬‬ ‫[תכנן‪-‬עשה‪-‬בדוק‪-‬פעל]‬ ‫מוטמעת בבסיסם של תקני מערכות‬ ‫הניהול המובילים [כגון‪ :‬ת”י ‪9001‬‬ ‫לניהול מערכות איכות]‪ .‬אימוצה‬ ‫מחזק את ההתאמה של תקן זה לתקני‬ ‫הניהול האחרים הקיימים בארגון‪.‬‬ ‫במסגרת הרוויזיה לתקן‪ ,‬הושם דגש‬ ‫גם על‪:‬‬ ‫התאמה לתקן ת”י ‪ - 27001‬טכנולוגיית‬ ‫המידע ‪ -‬טכניקות אבטחה ‪ -‬מערכות‬ ‫לניהול אבטחת מידע ‪ -‬דרישות למערכות‬ ‫לניהול מידע (המהווה אימוץ של התקן‬ ‫הבין‪-‬לאומי ‪.)ISO/IEC 27001‬‬ ‫מתן הנחיות חדשות הנוגעות לניהול‬ ‫(‪ )Governance‬תהליכים המבוצעים על ידי‬ ‫גורמים אחרים‬ ‫הנחיות נוספות לשיפור מתמיד ב‪SMS-‬‬ ‫ובשירותים‬ ‫הנחיות נוספות לגבי התכן והמעבר‬ ‫(‪ )design and transition‬של שירותים‬ ‫חדשים או כאלה שעברו שינוי‪.‬‬ ‫חלק ‪ 1‬של התקן מיועד להתעדה‪.‬‬ ‫חלקי התקן האחרים מכילים‬ ‫מונחים‪ ,‬הגדרות‪ ,‬קווים מנחים‬ ‫ודוגמאות ליישום דרישות חלק ‪ 1‬של‬ ‫התקן‪.‬‬ ‫חוי שראל‪-‬גורה‬ ‫בעלת תואר‪ ; M.Sc.‬מנהלת תחום ניהול‪ ,‬איכות ושירותים באגף התקינה ש‬ ‫חוי שראל‪-‬גורה‬ ‫בעלת תואר ‪ ;M.Sc.‬מנהלת‬ ‫תחום ניהול‪ ,‬איכות‬ ‫ושירותים באגף התקינה של‬ ‫מכון התקנים הישראלי‪.‬‬ ‫ת‬ ‫איכו‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪25‬‬ ‫חדשות איכות‬ ‫חברות ישראליות ברשימת הזוכים‬ ‫בתחרות הבינלאומית לחדשנות ‪2014‬‬ ‫בטקס הענקת פרסי תחרות החדשנות‬ ‫הבינלאומית שהתקיים בבודפשט ‪-‬‬ ‫הונגריה באמצע חודש ינואר השנה הוענקו‬ ‫הפרסים לזוכים מרחבי העולם‪ .‬בטקס‪,‬‬ ‫שהתקיים בחסותו של נשיא הונגריה‪,‬‬ ‫השתתפו כ‪ 150-‬נציגי החברות‪ ,‬נציגי‬ ‫ארגוני האיכות הלאומיים‪ ,‬בכירי הכלכלה‬ ‫ונציגים בכירים מהממשל של המדינה‬ ‫המארחת‪ ,‬הונגריה והן שגרירי המדינות‬ ‫המשתתפות במיזם‪ .‬את האיגוד הישראלי‬ ‫לאיכות ייצגו בטקס יו”ר האיגוד‪ ,‬דב פרי‬ ‫ומרכז המיזם‪ ,‬שלמה ליכטנשטיין‪ .‬כן כיבד‬ ‫בנוכחותו שגריר ישראל בהונגריה‪ ,‬אילן‬ ‫מור‪ ,‬אשר השתתף בהענקת התעודות‬ ‫לזוכים הישראליים‪.‬‬ ‫נציגי החברות היו מ‪ 8-‬מדינות השותפות‬ ‫למיזם זה באמצעות ארגוני האיכות‬ ‫הלאומיים שלהן (פינלנד‪ ,‬שבדיה‪ ,‬הונגריה‪,‬‬ ‫צ’כיה‪ ,‬לטביה‪ ,‬אסטוניה‪ ,‬קזחסטן‪ ,‬ישראל)‪.‬‬ ‫חבר השופטים הבינלאומי בחן מתוך‬ ‫‪ 18‬ארגונים מובחרים וביניהם הצעות‬ ‫חדשניות של ‪ 2‬חברות ישראליות ‪Amdocs‬‬ ‫‪ Testing‬ו‪ - Voiceitt .Voiceitt-‬הישראלית‬ ‫זכתה בנוסף בהוקרה מיוחדת בתחרות‬ ‫ובתואר‪.Innovation of Innovations ‬‬ ‫החברות קיבלו תעודות הוקרה מיוחדות‬ ‫בחתימתו של נשיא פינלנד‪ ,‬הנותן חסות‬ ‫לתחרות‪.‬‬ ‫טקס הענקת תעודות הוקרה לשנת‬ ‫‪ 2014‬לזוכים בתחרות בישראל התקיים‬ ‫במסגרת הכינוס הבינלאומי ה–‪ 20‬של‬ ‫האיגוד הישראלי לאיכות ב–‪ 19‬בנובמבר‬ ‫הענקת תעודת ההוקרה לנציגי חברת אמדוקס בטקס בבודפשט‬ ‫נציגי האיגוד והחברות הזוכות בטקס הבינלאומי‬ ‫‪ .2014‬התעודות הוענקו לזוכים על‪-‬ידי‬ ‫דב פרי‪ ,‬יו”ר האיגוד הישראלי לאיכות‬ ‫ועל‪-‬ידי טאני ג’ארוינאן‪ ,‬יו”ר איגוד‬ ‫האיכות הפיני (המנהל את התחרות‬ ‫הבינלאומית) ושלמה ליכטנשטיין‪ ,‬מרכז‬ ‫התחרות בישראל‪ .‬הזוכים בתעודות‬ ‫הוקרה בישראל בהתאם לקטגוריות‬ ‫השונות הם‪ :‬חברת אמדוקס בדיקות‪,‬‬ ‫חב’ ‪ ,VoiceItt‬עיריית רעננה‪ ,‬צ‪.‬א‪.‬ל‪.‬ה‬ ‫וחיים וייס‪.‬‬ ‫נחתם הסכם שיתוף פעולה‬ ‫עם האיגוד הסלובקי‬ ‫בטקס חגיגי בחודש נובמבר האחרון‬ ‫נחתם בסלובקיה הסכם לשיתוף פעולה‬ ‫מקצועי בין האיגוד הישראלי לאיכות‬ ‫לאיגוד האיכות הסלובקי‪ .‬את האיגוד ייצג‬ ‫בטקס הרשמי גדעון רוט‪ ,‬יו”ר הוועדה‬ ‫לקשרים בינלאומיים‪ ,‬שכיו”ר הוועדה‬ ‫קידם חתימת הסכמים עם האיגוד הצ’כי‬ ‫לאיכות במרץ ‪ 2010‬ועם האיגוד הברזילאי‬ ‫‪26‬‬ ‫א‬ ‫יכות‬ ‫לאיכות במאי ‪ .2011‬כעת פועלת הוועדה‬ ‫לפיתוח קשרים עם איגודים נוספים בעולם‬ ‫בנוסף לאיגוד הסלובקי‪ .‬לאחרונה‪ ,‬קיבל‬ ‫רוט תואר עמית של האיגוד האמריקאי‪.‬‬ ‫כן שותף רוט בכנסים בינלאומיים רבים‬ ‫לקידום האיכות והמצוינות בארץ ובעולם‬ ‫לחיזוק הקשרים הבינלאומיים של האיגוד‬ ‫הישראלי לאיכות‪.‬‬ ‫גיליון ‪ ,55‬פברואר‪-‬מרץ ‪2015‬‬ ‫גדעון רוט בכנס בסלובקיה‬ ‫חדשות איכות‬ ‫נפטרה מרים מילר ‪ -‬היו"ר הראשונה של האיגוד‬ ‫מרים מילר ז”ל נטמנה בבית העלמין בסביון (‪ .)30.11.14‬מילר ז”ל‬ ‫ממייסדי האיגוד הישראלי לאיכות כיהנה כיושבת ראש הראשונה של‬ ‫האיגוד ושימשה כמנכ”לית מכון התקנים הישראלי‪.‬‬ ‫בהלוויה ספדה לה זיוה פתיר‪“ :‬למרים הייתה קריירה מפוארת‪ ,‬שבה‬ ‫חוברים יחד ציונות ונאמנות אינסופית לעם ולמדינה‪ ,‬עשייה מקצועית‪,‬‬ ‫מצוינות‪ ,‬יצירת קשרים בינלאומיים המעמידים את ישראל בשורה הראשונה‬ ‫של המדינות בתחום התקינה‪ ,‬בצד ניהול ופיתוח מכון התקנים”‪.‬‬ ‫בראיון האחרון שהעניקה לעיתון האיכות סיכמה בדבריה בפנייה לדור‬ ‫העתיד באיכות‪“ :‬תמשיכו לעשות עבודה לעומק‪ ,‬אל תסתנוורו‪ ,‬המשיכו‬ ‫בדרככם”‪.‬‬ ‫הנהלת האיגוד שלחה תנחומים למשפחתה של מרים מילר ז”ל ומודעת‬ ‫אבל פורסמה באתר האיגוד‪.‬‬ ‫יו”ר האיגוד ומנכ”ל האיגוד קיימו ביקור תנחומים והעניקו לבני המשפחה‬ ‫את עיתון האיכות ובו הראיון האחרון והמקיף עם מרים מילר ז”ל‪ .‬‬ ‫הגברת הראשונה‬ ‫ראיון‬ ‫מיוחד‬ ‫על שמעון פרס‪"" :‬יש לך טלפון משמעון‬ ‫פרס"‪ .‬אמרתי‪" :‬פרס?‪ ,‬זה אותו פרס?"‪.‬‬ ‫הבנתי שכן"‬ ‫מרים מילר‪ ,‬היושבת ראש הראשונה של האיגוד הישראלי לאיכות‬ ‫ולשעבר מנכ"לית מכון התקנים הישראלי‪ ,‬מדברת על הכל‬ ‫על בן גוריון‪" :‬כשהיה רואה אותי היה קורא‬ ‫דב פרי‪ ,‬אופיר חכם‬ ‫לי‪' :‬המהנדסת מירושלים' "‬ ‫מרים מילר מביטה היום אחורה בסיפוק‪,‬‬ ‫"כשאני מגיעה לכינוסי האיכות בארץ ומגלה‬ ‫כמות כה רבה של משתתפים זה ממלא את‬ ‫ליבי‪ .‬זה רק מוכיח שהצלחנו להחדיר את‬ ‫נושא האיכות בחברה הישראלית"‪.‬‬ ‫בגיל ‪ ,86‬ועם רקורד עשיר של עשייה בתחום‬ ‫האיכות והמצוינות בארץ ובעולם‪ ,‬צופה היום‬ ‫מרים מילר‪ ,‬היושבת ראש הראשונה של‬ ‫האיגוד הישראלי לאיכות‬ ‫ולשעבר מנכ"לית מכון‬ ‫התקנים הישראלי‪ ,‬על‬ ‫הדברים בערגה ומדברת‬ ‫על הכל‪" .‬הביטוי בקרת‬ ‫איכות לא היה מוכר כלל‬ ‫בארץ"‪ ,‬היא נזכרת‪" .‬הוא‬ ‫היה מוכר רק בתעשייה‬ ‫הצבאית ורק מי שעסק‬ ‫בתחמושת ולמד אצל‬ ‫ד"ר קנבר‪ .‬אנחנו בחוגי‬ ‫המהנדסים לא שמענו או‬ ‫ידענו על המושג איכות או‬ ‫בכלל לא ידענו איך עושים‬ ‫את זה"‪.‬‬ ‫אפשר לחשוב על‬ ‫מדינת ישראל ללא‬ ‫בקרת האיכות?‬ ‫"זה יכל להיות רע מאוד‪ .‬מדינת ישראל‬ ‫ללא איכות היה מביא לתוצאות קשות"‪.‬‬ ‫ואז הגיע הרגע שבו הוחלט על פרויקט‬ ‫מיוחד‪ ,‬שלפיו וועדה ישראלית מיוחדת‬ ‫המורכבת מאנשי מקצוע תצא להשתלמות‬ ‫בארה"ב‪ ,‬ללמוד איכות‪ .‬והשאר זה כבר‬ ‫היסטוריה‪" .‬להפתעתי הגדולה"‪ ,‬אומרת מילר‪.‬‬ ‫"מצאתי את עצמי ברשימה‪ .‬זו הייתה שנת‬ ‫‪ ,1962‬מנהל מכון התקנים קרא לי והודיע לי‬ ‫שאני נוסעת‪ .‬היה לי אז ילד קטן בבית ולא‬ ‫ידעתי בדיוק מה לעשות‪ .‬בסוף יצאתי‪ ,‬לא‬ ‫ויתרתי על ההזדמנות"‪.‬‬ ‫המאסר וההגליה לישראל‬ ‫מרים מילר‪ ,‬תושבת סביון‪ ,‬אם לבן‬ ‫(איש מחשבים) וסבתא לשניים (רופאה‬ ‫וסטודנט)‪ ,‬נולדה באוקטובר ‪ 1923‬בקרקוב‬ ‫פולין למשפחה ציונית ידועה‪ ,‬לאב דוד‬ ‫מרים מילר אז והיום‬ ‫אלכסנדרוביץ'‪ ,‬בעל חברה‬ ‫גדולה לנייר דפוס ואומנות‪,‬‬ ‫ולאם רוזליה‪ .‬היא למדה‬ ‫בגימנסיה העברית ע"ש‬ ‫ד"ר ח‪ .‬הילפשטיין‪ .‬לימודיה‬ ‫הופסקו בשנת ‪ 1939‬בפרוץ‬ ‫המלחמה‪ ,‬אז הגיעה עם משפחתה ללבוב‬ ‫הכבושה בידי בריה"מ‪ ,‬בה למדה עוד‬ ‫שנה‪ .‬בשנת ‪ 1940‬נאסרה המשפחה על‪-‬ידי‬ ‫הסובייטים והוגלתה למחנה בצפון אורל‪,‬‬ ‫ממנו הגיעו בסוף ‪ 1942‬לטהרן ומשם לארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫כשמרים מילר נזכרת בתקופת בריחתם‬ ‫לישראל פניה מתעצבים‪ ,‬היא לוגמת עוד‬ ‫לגימת מים ומספרת כאילו הכל התרחש‬ ‫ממש אתמול‪" ,‬המלחמה פרצה בדיוק במעבר‬ ‫בין חטיבת הביניים לחטיבה העליונה‪ .‬היינו‬ ‫בחופשה באיזה כפר ומרחוק ראיתי את הרכב‬ ‫של אבא שנוסע‪ .‬זה היה אמצע‬ ‫השבוע‪ ,‬ידעתי שהוא לא היה‬ ‫צריך לבוא‪ .‬מכיוון שהקשבתי‬ ‫לרדיו הבנתי שמשהו קרה‪.‬‬ ‫רצתי הביתה‪ ,‬דרך מגרשי‬ ‫הטניס‪ ,‬ואז אבא אמר לנו‬ ‫לארוז מהר‪‘ .‬חוזרים הביתה'‪,‬‬ ‫צעק לנו‪ .‬סבתי הייתה חולה‪,‬‬ ‫ואבא לא רצה להביא אותה‪.‬‬ ‫ניסינו לברוח מפולין‪ ,‬אך לא‬ ‫הצלחנו‪ .‬שלושה שבועות היינו‬ ‫תחת מצור של הגרמנים‪ ,‬אני‬ ‫זוכרת את רעש הפצצות‪.‬‬ ‫זה היה נורא‪ .‬אחר‪-‬כך‪,‬‬ ‫הצבא נסוג ונכנסו כוחות‬ ‫הצבא האדום‪ .‬במובן מסוים‬ ‫הייתה הקלה במיוחד בשביל‬ ‫היהודים‪ .‬לילה אחד הגיעו‬ ‫מהמשטרה הצבאית ותפסו‬ ‫אותנו‪ .‬שלחו אותנו משם‪ ,‬נסענו‬ ‫כשבועיים ברכבת‪ ,‬מדי פעם‬ ‫נתנו לנו מים‪ .‬הגענו לגבול סיביר‬ ‫והמשכנו ברגל‪ ,‬עם החבילות על‬ ‫הגב‪ .‬הייתי עם אבא‪ ,‬אמא ושני‬ ‫אחיי‪ .‬סבתי נותרה שם‪ ,‬ולבסוף היא נרצחה‪.‬‬ ‫אחר כך‪ ,‬נותרנו במשך שנה וחצי במחנה עד‬ ‫שעלינו לישראל"‪.‬‬ ‫מילר הנערה הגיעה עם משפחתה לתל‪-‬‬ ‫ת‬ ‫איכו‬ ‫‪9‬‬ ‫מרים מילר ז”ל‬ ‫אביב‪ .‬בשנת ‪ 1944‬עמדה בבחינת בגרות בריטית ובבחינת כניסה לטכניון‬ ‫ובאותה שנה החלה את לימודיה בטכניון בחיפה‪ .‬בעת לימודיה הייתה‬ ‫חברה פעילה בהגנה בפלוגת הסטודנטים של חיל שדה בחיפה ושרתה‬ ‫גם בשרות המודיעין (ש"י) של ההגנה‪ .‬לאחר החלטת האו"ם ב ‪1947 -‬‬ ‫שרתה עם יחידתה בפעולות שונות באזור חיפה ואחר כך שרות מלא‪,‬‬ ‫בעמק הירדן‪ .‬בתחילת ‪ 1948‬הועמדה בראש יחידה של תע"ש פנים‪,‬‬ ‫שעסקה בייצור פצצות עשן ונפצים לבקבוקי תבערה לצורך פריצת הדרך‬ ‫לירושלים וההגנה על עמק הירדן‪ .‬עם הקמת חיל הנשים גויסה כאחת‬ ‫הקצינות הראשונות לחיל ופקדה על מחלקה‪ ,‬אחר כך על פלוגה ובשנת‬ ‫‪ 1949‬סיימה את המחזור הראשון של קורס מפקדות גדודים‪ .‬בעלת‬ ‫אות הקוממיות וחברה בארגון ותיקי ההגנה‪" .‬שלחו אותי מטעם ההגנה‬ ‫לתל‪-‬אביב"‪ ,‬מספרת מילר‪" .‬היינו מכינות בפרדס פצצות רימוני עשן‬ ‫לפריצת הדרך לירושלים‪ .‬היינו עושות זאת בקופסאות פח ובקופסאות‬ ‫שימורים‪ .‬ניסינו את זה בשריפת בתים ריקים‪ ,‬אחר‪-‬כך עברנו לייצור‬ ‫של בקבוקים משופרים"‪.‬‬ ‫האקדמאית הראשונה במכון‬ ‫על עזר ויצמן‪" :‬הוא היה אומר לי‪" :‬אל‬ ‫תדברו‪ ,‬תעשו"‬ ‫על ד"ר ג'וראן‪" :‬הוא הרביץ בי כל כך הרבה‬ ‫חוכמת חיים‪ .‬הוא היה יוצא מן הכלל‪.‬‬ ‫היה אומר‪" :‬תלמדו את האנשים מבפנים‬ ‫במקום העבודה את רזי האיכות"‬ ‫מילר על הבמה בכנס היסוד‬ ‫‪10‬‬ ‫א‬ ‫יכות‬ ‫בשנת ‪ 1949‬שוחררה כדי לסיים את לימודיה ועמדה בהצלחה בבחינות‬ ‫לתואר מהנדסת לכימיה תעשייתית‪ .‬בסוף אותה השנה החלה את עבודתה‬ ‫במכון התקנים הישראלי‪ ,‬תחילה כמהנדסת תקינה‪ ,‬אחר‪-‬כך כמרכזת תקינה‬ ‫ראשית‪ .‬כניסתה למכון הייתה מקרית‪" ,‬סיימתי את לימודיי וצדה את עיניי‬ ‫מודעה בעיתון‪ .‬הנוסח היה מסתורי‪‘ :‬מחפשים מהנדס כימיה שסיים את‬ ‫הלימודים עם ציונים טובים"‪ .‬כל חבריי לספסל הלימודים הגישו מועמדות‪.‬‬ ‫היינו ‪ 15‬איש שסיימו הנדסה כימית‪ .‬במשך חודשים אף אחד לא קיבל‬ ‫תשובה‪ ,‬עד שזומנתי ובחרו בי לאגף התקינה‪ .‬אני הייתי האישה הראשונה‪,‬‬ ‫האקדמאית במכון ועוד בכלל מהנדסת‪ .‬לא היו דברים כאלה אז‪ .‬הבוס‬ ‫שקלט אותי הסביר לי‪ ,‬שעליי לדרוש שיקראו לי אינג'ינרית‪ ,‬כי כך אתפוס‬ ‫את מקומי‪ .‬וכך גם היה"‪.‬‬ ‫ב‪ 1962-3-‬עברה השתלמות בהנדסת איכות בארץ ובארה"ב‪,‬‬ ‫במסגרת הפרויקט האחרון של הסיוע הטכני האמריקני לישראל‪,‬‬ ‫וקיבלה תואר מהנדס אמינות‪ .‬עם חזרתה ארצה הכינה‪ ,‬יחד עם צוות‬ ‫של ‪ 3‬משתלמים נוספים‪ ,‬הצעה לתכנית ממלכתית להנהגת שיטות‬ ‫הבטחת איכות בתעשייה הישראלית‪ .‬תכנית זו אומצה על‪-‬ידי וועדה‬ ‫ממלכתית לשיפור איכות המוצר הישראלי בראשותו של משה זנבר‪.‬‬ ‫במכון התקנים הועמדה בראש יחידה חדשה להבטחת האיכות שקמה‬ ‫במסגרת התכנית והחלה ביישומה‪ .‬פעילותה התבטאה בפעולות‬ ‫הסברה‪ ,‬הדרכה‪ ,‬שכנוע‪ ,‬הדגמה במפעלים ולבסוף הפעלה בשטח‪ .‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬ביצעה רה‪-‬ארגון מערכת תו ‪ -‬התקן במכון וביסוסה על מערכות‬ ‫נאומים בכנס היסוד של האיגוד‬ ‫הבטחת איכות במפעלים; פעלה לשכנוע של מנהל ההרכשה במשרד‬ ‫הביטחון לאמץ את התוכנית לצורך הבטחת איכותם של המוצרים‬ ‫המסופקים לצה"ל והפעלת התכנית בפועל על‪-‬ידי יחידה להבטחת‬ ‫איכות של המכון; וכן הכנה ויישום תכנית מיוחדת בשיתוף עם משרד‬ ‫השיכון‪ ,‬בתחום הבנייה הציבורית למגורים‪.‬‬ ‫בתקופה זו כמנהלת מחלקה וחברת הנהלת המכון‪ ,‬הכשירה מילר‬ ‫עשרות מהנדסים במקצוע הבטחת האיכות‪ ,‬החדירה את התורה‬ ‫למאות מפעלים ושינתה את דרכי פעולת המכון במפעלים‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1972‬ייסדה את האיגוד הישראלי להבטחת איכות ועמדה בראשו‪.‬‬ ‫עם הקמת האיגוד היו חברים בו בסך הכל ‪ 30‬מהנדסים‪" .‬היה ברור‬ ‫לנו שצריכים להקים איגוד עבור המקצוע הכל כך חשוב הזה"‪ ,‬אומרת‬ ‫מילר‪" .‬לא כל כך ידענו לאן זה יוביל‪ ,‬היה לנו חזון‪ ,‬היו לנו חלומות‪.‬‬ ‫הכל היה מאוד ראשוני‪ ,‬עם מספר אנשי מקצוע חדורי התלהבות‪.‬‬ ‫כשהגענו לכנס היסוד של האיגוד זו הייתה התלהבות אמיתית מלווה‬ ‫בהרבה התרגשות‪ .‬לאט לאט זה הלך וצבר תאוצה‪ ,‬ערבי חברים‪,‬‬ ‫ימי עיון וכמות המתעניינים רק הלכה וגברה‪ .‬לראות היום את מגוון‬ ‫הפעילויות‪ ,‬ימי העיון‪ ,‬הכנסים הבינלאומיים והלאומיים עם כמות‬ ‫המשתתפים המרשימה זו הגשמת חלום"‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1975‬התמנתה למנכ"לית מכון התקנים‪ ,‬תפקיד אותו‬ ‫מילאה עד יוני ‪ ,1990‬כאשר פרשה לגימלאות‪ .‬תחת ניהולה עבר המכון‬ ‫שינויים ארגוניים והתייעלות‪ ,‬הגיע לעצמאות כלכלית ובעיקר פיתח‬ ‫תחומי פעילות רבים ומגוונים‪ ,‬ביסס את מקומו כמוסד בעל תפקיד‬ ‫מרכזי במשק‪ ,‬מתפתח וגדל‪ .‬בשנים אלה ביססה מילר גם את מעמדו‬ ‫הבינלאומי של המכון‪ ,‬פעלה רבות בארגונים הבינלאומיים בהם ייצגה‬ ‫את ישראל ונבחרה בהם לתפקידים שונים‪ .‬כהוקרה להישגיה הוענק לה‬ ‫תואר "עמית" של האגודה האמריקנית לבקרת איכות (‪ )ASQC‬בשנת‬ ‫‪ ,1971‬ובשנת ‪ 1973‬נבחרה כחברה באקדמיה הבינלאומית לאיכות;‬ ‫היחידה מישראל והאישה הראשונה בה‪ .‬לפני מספר שנים זכתה‪ ,‬יחד‬ ‫עם מרים בן פורת וחייקה גרוסמן לתואר "אשת השנה" של בני ברית‪.‬‬ ‫עם פרישתה כמנכ"ל המכון הצטרפה למועצת הנהלים שלו‪.‬‬ ‫במהלך השנים הוזכרה כמועמדת לפרס ישראל על מפעל חיים‬ ‫בתחום האיכות‪ .‬מוקירי דרכה נימקו לוועדת הפרס‪ ,‬כי מילר ראויה‬ ‫לפרס כמי שבמשך ‪ 40‬שנות עבודתה קידמה את נושא האיכות במשק‬ ‫הישראלי ופיתחה וחישלה מוסד המשמש מרכז עשייה לאומי לאיכות‬ ‫המוצר והבנייה בישראל‪ .‬אחד ההישגים הגדולים ביותר של מילר‬ ‫ואחת התרומות החשובות שתרמה למכון התקנים‪ ,‬למשק ולמדינה‬ ‫היא בתחום הבינלאומי‪ .‬מילר שנחשבה זה שנים לאוטוריטה בין‬ ‫מרים מילר (במרכז) לצידו של משה דיין‬ ‫מילר‪" :‬מדינת ישראל ללא איכות היה מביא לתוצאות קשות"‬ ‫לאומית בתחום התקינה והבטחת האיכות‪ ,‬הגבירה את מעורבותו‬ ‫של המכון בפעילות התקינה הבין לאומית ואישית השתלבה בגופים‬ ‫מרכזיים של ארגוני התקינה הבין לאומיים‪ 3 .‬שנים שמשה חברה‬ ‫במועצת ארגון התקינה הבין לאומי ואח"כ באקזקוטיבה הטכנית‬ ‫שלו במשך ‪ 8‬שנים‪ .‬נבחרה ליו"ר ועדות וקבוצות עבודה אחדות‪ .‬נוסף‬ ‫לכך‪ ,‬שימשה בשנות ‪ 1985-88‬כנשיאת הועידה הבינלאומית להסמכת‬ ‫מעבדות (‪ ,)ILAC‬בשנות ‪ 1984-1990‬כיו"ר הועדה למדיניות בתחום‬ ‫הצרכנות של ‪ ISO‬ו‪ ,IEC-‬בשנת ‪ 1982‬כיו"ר ועדת ‪ ISO-IEC‬שהכינה‬ ‫את המדריך ‪ ,25 ISO GUIDE‬אשר שימש בסיס לתקן ‪,EN 45000‬‬ ‫המהווה היום בסיס להסמכת מעבדות בקהיליה האירופית ובמדינות‬ ‫אחרות‪ .‬מילר הצליחה ליצור למכון ולמדינת ישראל מעמד מכובד ביותר‬ ‫בעולם התקינה ובמשפחת העמים המתועשים בפורומים שמשתתפים‬ ‫בהם אנשי תקינה‪ ,‬תעשייה וממשלות‪ ,‬והישגיה ידועים היטב במשרד‬ ‫החוץ ובמשרד התעשייה‪ .‬הישגיה הבולטים באים לידי ביטוי בתעודות‬ ‫ההוקרה הרבות התלויות בביתה‪ .‬היא מביטה על התעודות ומתארת‬ ‫את הסיפור מדוע הוענקה לה התעודה‪ .‬פעמיים גם הייתה מועמדת‬ ‫לפרס ישראל‪ ,‬אך זה לא הוענק לה‪.‬‬ ‫מרים מילר‪ ,‬האם לא הגיע כבר המועד להענקת פרס ישראל‬ ‫בתחום האיכות?‬ ‫"בהחלט הגיע הזמן‪ ,‬אני עדיין מאמינה שפרס ישראל יוענק בעתיד‬ ‫לתחום האיכות"‪.‬‬ ‫מרים מילר נואמת באחד הכנסים‬ ‫מרים מילר (משמאל) בועידה בינלאומית‬ ‫ת‬ ‫גיליון ‪ ,45‬נובמבר ‪2009‬‬ ‫איכו‬ ‫‪11‬‬ ‫מתוך הראיון עם מרים מילר‪“ ,‬איכות” גליון ‪ ,45‬נובמבר ‪2009‬‬ ‫הוענקו פרסי האיכות והמצוינות במגזר הציבורי‬ ‫בטקס חגיגי בירושלים בחודש ספטמבר אשתקד הוענקו ל‪18-‬‬ ‫ארגונים פרסי האיכות והמצוינות במגזר הציבורי ע”ש יצחק רבין‬ ‫ז”ל‪ .‬האיגוד הישראלי לאיכות הינו שותף מרכזי בפרויקט‪.‬‬ ‫את הזוכים בירכו‪ :‬שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר‬ ‫כהן‪ ,‬שציין את פועלם של הזוכים והדגיש כי הם מהווים דוגמא‬ ‫לכל הארגונים בארץ; עו”ד משה דיין‪ ,‬נציב שירות המדינה; דורון‬ ‫שוחט‪ ,‬מנהל הפרס; השופט בדימוס עזרא קמא‪ ,‬יו”ר וועדת‬ ‫השיפוט העליונה; ודב פרי‪ ,‬יו”ר האיגוד הישראלי לאיכות‪ ,‬שקרא‬ ‫לזוכים להמשיך בפעילותם הברוכה תוך חתירה לשיפור מתמיד‬ ‫למען האיכות והמצוינות במדינת ישראל‪.‬‬ ‫פרס האיכות והמצוינות במגזר הציבורי מצטרף לפעילויות‬ ‫רבות ומגוונות תחת שרביטו של מאיר אהרונוב‪ ,‬ראש האגף‬ ‫לאיכות ומצוינות בנציבות וסגן נציב שירות המדינה‪.‬‬ ‫טקס ההוקרה במגזר הציבורי‬ ‫ת‬ ‫איכו‬ ‫‪27‬‬ and effective manner. More and more organizations are aware that improvement is a continuous process and achieving a few good one-off results may help each organization only on a short term basis. They want to become members of the Excellence Centre and continuously cooperate in sharing so-far gained good and excellent practical experience or, vice versa, gain experience. There are important areas in which we achieve our mission of the Czech Republic representative in the EOQ, such as education, personnel as well as management systems and products certification and publishing. In addition to offering a wide and varied spectrum of courses, certifications and publications since its establishment 25 years ago, the CSQ has been publishing a magazine – originally only for its members, and later even for experts. Recently, an innovation, based inter alia on a survey and readers’ requirements, has been introduced, including not only the change of the magazine name to “Quality Perspectives” and design modifications, but mainly the extension of themes so that all implemented activities could be covered and all partners and co-operating entities are provided space also on the basis of a survey, evaluation of readers’ satisfaction and acceptance of their requirements. As a member of the European Organization for Quality, the Czech Society for Quality successfully develops international co-operation with the other member organizations, the EOQ itself as well as other entities. In particular the co-operation with the Slovak Society for Quality, Israel Society for Quality, American Society for Quality, EFQM and German VDA QMC must be mentioned. The co-operation is based on mutually beneficial partnerships, namely in the field of licensing policy, organization of courses, seminars and conferences, exchange of lecturers, publishing activities, mutual promotion of activities, Excellence Centre’s activities, magazine publishing, and exchange of articles, as well as in other forms. All activities of the Czech Society for Quality are aimed at the most efficient and effective implementation of the continuous improvement strategy and constant maximization of our members, partners and customers’ satisfaction. It is also due to the implementation of this strategy that the Czech Society for Quality has been awarded, as the first organization in the Czech Republic, the prestigious EFQM Committed to Excellence – C2E status. This also proves that we are keeping pace with new world products and trends. Ing. Miroslav Jedlička, at QKC Olomouc Company, engaged Chairman of the Czech in consulting, training and auditing of Society for Quality quality systems and management in Graduate of Brno general. He is also the external auditor University of of the international registry EOQ. Since Technology in the 1992 he is a member of the Czech field of engineering Society for Quality, where he works as Ing. Miroslav Jedlička, Chairman of the Czech Society for Quality Graduate of Brno University of Technology in the field of engineering technology. After graduation he technology. After graduation he worked a lector, consultant and auditor. Jedlička worked as an engineer‐programmer of NC machines, project manager, head of quality management and technological projections. Since 1990 he has worked at QKC Olomouc Company, engaged in consulting, as an engineer-programmer of NC participated in several editions of the training and auditing of quality systems and management in general. He is also the external auditor of the international registry EOQ. Since 1992 he is a member of the Czech Society for Quality, where he machines, project manager, head of standards and methodologies. In 2008 he works as a lector, consultant and auditor. Jedlička participated in several editions of the standards and methodologies. In 2008 he was appointed Chairman of the Czech Society for Quality. quality management and technological was appointed Chairman of the Czech projections. Since 1990 he has worked Society for Quality. 7632605 ‫ רחובות‬,‫ פארק המדע רחובות‬,2 ‫רח’ וייסגל‬ 2015 ‫מרץ‬-‫ פברואר‬,55 ‫גיליון‬ ‫א‬ ‫יכות‬ 28 Czech Society for Quality Celebrates Several Significant Anniversaries Miroslav Jedlička The Czech Society for Quality (Česká společnost pro jakost) is presently amidst a number of significant anniversaries. This gives the society an opportunity to look back and summarize. And it is pleasant summarizing. It all started 25 years ago, in December 1989, when an official application for the registration and establishment of the Czech Society for Quality was filed. Since the first moment, the society has been purposefully seeking to become an important partner to all entities, both in the Czech Republic and abroad, that approach the quality of management products, processes and systems seriously. The results appeared shortly afterwards. The National Quality Award of the Czech Republic was presented for the first time 20 years ago with a significant contribution and expert guarantee by the CSQ. Since then, it has become a tradition. Moreover, the set of prizes has been gradually extended by the National Award of the Czech Republic for Social Responsibility, the Quality Manager of the Year title (linked to the European Quality Leader international competition), the Anežka Žaludová Award for the citizens of the Czech Republic who made an outstanding contribution to the quality care development in the Czech Republic, and the Award for Journalist Contribution in the Sphere of Quality aimed to encourage expert journalists and authors to make both general public and experts familiar with the results of good practice and its continuous improvement. The latest prize introduced so far is the Award for Age Management Application presented by the Quality Council of the Czech Republic in response to the European Union activity that designated 2012 as 29 ‫ת‬ ‫איכו‬ the “European Year for Active Ageing and Solidarity between Generations”; the CSQ is an expert guarantor and organizer of the competition. It is worth noting that the Czech Republic was one of the few states to rank it among prestigious awards. And finally, five years ago, as a follow-up to the “European Quality Charter”, the Czech Society for Quality initiated and promoted the creation of the Quality Charter of the Czech Republic. The signatories commit themselves to promote access to quality in both private and public sectors, as stipulated in the accepted “Strategy of the National Quality Policy“, to develop education relating to quality at all levels of education, and to promote ethics and morality education in both family and society, to develop current understanding of quality methods and tools and make them available to everybody, to actively disseminate the best practice and experience in the area of quality and innovation, to promote and disseminate the good reputation of the “Czech Quality” all over the world, and to meet the objectives of the National Quality Policy of the Czech Republic, as defined on annual basis by the Quality Council of the Czech Republic. The mission of the CSQ as a member of the European Organization for Quality (EOQ) and the Czech Republic representative in this non-governmental organization, is to support all activities relating to promotion and assurance of not only quality of products and services, management systems, processes and overall quality of life, but also social responsibility of both individuals and organizations (CSR) in the entire society and in both business and public sectors. The flagship activity of this kind is the “November – the Quality Month” project, in the organization of which the CSQ participates significantly as an organizer and expert guarantor. The activities include an extensive set of events organized under the auspices of the Quality Council of the Czech Republic and in connection with the European Quality Week. Traditionally, the main and best-known events include the international expert conference, the aim of which is to present business innovations, the Gala with the Czech Quality, where prizes are awarded within the “Czech Quality Programme”, and the Winners’ Conference, where the laureates and the best persons in the business present their achievements and share their experience. The top event of the month is the presentation of the National Quality Awards of the Czech Republic and other awards at the Prague Castle. With the ever growing effort, all this aims to make the activities, which are associated with social responsibility of individuals and organizations, ethics and tolerance, become values counterbalancing expert parameters and solutions. The CSQ mission was significantly supported by the establishment of the Excellence Centre under the CSQ. Recognizing the best organizations in both business and public sectors has proved to be very important and beneficial but on its own it fails to create a comprehensive platform for implementation of the EFQM excellence model, further continuous improvement, mutual meeting and sharing experience and acquainting with new instruments and models. Even more important is to share all the information and positive and negative personal experience with new interested people who want to enter the process of improvement and achieve the expected results in an efficient November ≤∞±± JOURNAL OF THE ISRAEL SOCIETY49FOR QUALITY 6 27 No. 55 February-March 2015 CONTENTS 6 9 11 13 15 Quality Concert Conductors Dov Peri, Ofir Haham We open the issue with an interview with three chairmen of quality conferences, former, Menachem Levinger from IEC, current, Avi Peled from Motorola Solutions and next, Ofer Segal from Allot Communications. In the interview, the chairpersons talk about “how to organize a conference”, the expectations, the difficulties, the experiences and insights that remained etched in memory. Commitment to Process Haim Berman In organizations, the management shall commit for systematic management of processes at the strategic level, instead of narrow tactical management oriented to specific processes. The Project Manager Cooked Porridge Orna Kamin Some of the project managers perceive project success as meeting the trinity “schedule, budget and content”. The quality is perceived as belonging to someone else with a different profession. Organization’s duty, is to guide projects managers, that quality is part of the success, equal to the other trinity’s topics and he has full responsibility on it. Supply Chain as “Two companies – One Team” Shlomo Ehrlich One of the main challenges in the supply chain managing is to coordinate a variety of corporate entities and companies, even if their “success goals” contradict each other. Quality Costs – A Necessary Tool in Quality Management Lea Feldman – Pogosbekyan The “quality costs” tool is a cyclical approach, which translates the quality language into business language. The tool is adaptable to each organization, according to the corporate culture, the budget available for the subject and the IT capabilities. Israel Society For Quality (ISQ) 2 Weisgal St., Science Park Rehovot, P.O.B. 4112 Nes Ziona 74140 Tel: (+972-8) 9365865, 9365862 Fax: (+972-8) 9365863 [email protected] www.isq.org.il 18 Next Generation of Quality Management Standard ISO 9001 Dr. Judah Lando The author reviews the next 2015 version of ISO 9001, which is expected to introduce many changes in quality management systems in particular and in quality of management in general. 21 Guarding the Quality and Safety Ohad Amidan Companies and industries dealing with products and processes engaged in life support or life saving, must operate within the principle of zero defects. 22 Stories Board (From the 20th International Conference of the ISQ) Yaacov Saar In this section, there are presented several highlights from the main event of ISQ in 2015, the International Quality Conference. 25 From the Shelf of Standards Havi Sarel-Gora The column provides a glimpse into the world of standardization in the quality and management fields. It updates about trends and developments in Israeli and international standardization. This time about the series ISO/IEC 20000, dealing with IT service management. 29 Czech Society for Quality Celebrates Several Significant Anniversaries Miroslav Jedlička The article was written to mark 25 years since the establishment of the Czech Society for Quality (Česká společnost pro jakost), and describes significant milestones in the life of quality in the Czech Republic during this period. Chairman of the Editorial Staff Dov Peri Editor Ofir Haham Graphic Arts Liat Uriel Advertising Manager Lea Tzur Editorial Staff Chaim Kornfeld, Ervin Engel, 2015 ‫מרץ‬-‫פברואר‬ ,55 ‫גיליון‬ Shahar Ben Non ‫יכות‬ ‫א‬ 30 ‫בדיקות לא הורסות‬ ‫בדיקת ריתוכי קונסטרוקציה וצנרת ‪ 0‬בדיקות עובי דופן‬ ‫‪ 0‬מומחים בביצוע בדיקות ע"פ התקן ההולנדי לצנרת גז‬ ‫‪ 0‬הכנת מפרטים ותהליכי ריתוך ‪ 0‬פיקוח ריתוך ‪ 0‬הסמכת רתכים‬ ‫‪ 0‬ייעוץ ואבטחת איכות ‪ 0‬קורסים והדרכות‬ ‫‪ 0‬מעבדה ראשית‪ :‬אבן יהודה ‪09-8997660‬‬ ‫‪ 0‬סניף צפון‪ :‬ק‪ .‬ביאליק ‪ 0 04-8765663‬סניף דרום‪ :‬באר שבע ‪08-6278947‬‬ ‫‪www.morex71.co.il‬‬