ניהול פרויקטים אבינדב

‫ניהול פרויקטים‬
‫חזרה למבחן‬
‫)מצגת ‪(1‬‬
‫הגדר ‪ - 1‬פרויקט ‪:‬‬
‫משימה חד פעמית עם יעדים מוגדרים מראש‪ ,‬נקודות התחלה וסיום ברורות‪ ,‬שיש לבצע במסגרת‬
‫לו"ז‪ ,‬משאבים ותקציב נתונים‪.‬‬
‫הגדרת ‪ – 2‬פרויקט ‪:‬‬
‫אוסף מסודר של פעולות בעלות תלות הדדית‪ ,‬אשר השלמתן המוצלחת תביא להשגת יעדים‬
‫ומטרות מוגדרים‪.‬‬
‫סוגים שונים של עבודה ויעדיהן‪:‬‬
‫עבודה פרויקטאלית ‪ :‬רוצים לסיים את המשימה לפי הגדרתה במינימום הוצאות ולהתפזר‪.‬‬
‫עבודה שגרתית ‪ :‬רוצים לשמוח ולהשיג כמה שיותר עם התקציב הקיים )ללא אופק סיום(‪.‬‬
‫מאפיינים של עבודה בפרויקטים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אי ודאות‬
‫)‪ (1‬ביצועי הפרויקט בסיומו ‪ -‬כיצד הפרויקט יתפקד מבחינה טכנולוגית ומבחינת אינטגרציה‪.‬‬
‫)‪ (2‬משך ביצוע הפרויקט‪ -‬משך הפרויקט אינו ודאי לחלוטין‪.‬‬
‫)‪ (3‬זמינות המשאבים בעת ביצועו ‪.‬‬
‫)‪ (4‬עלות הפרויקט ‪ -‬עלות הפרויקט אינה ידועה‪.‬‬
‫)‪ (5‬שביעות רצון הלקוח ‪ -‬לא ניתן לדעת אם הלקוח יהיה שבע רצון בסיום הפרויקט‪.‬‬
‫אילוצים‬
‫)‪ (1‬ביצועים נדרשים ‪ -‬ישנם דרישות לקוח שנדרשים בביצוע הפרויקט‪.‬‬
‫)‪ (2‬לו"ז ‪ -‬יש לעמוד בלו"ז שנקבע לפרויקט‪.‬‬
‫)‪ (3‬תקציב‪ -‬יש אילוצי תקציב שיש לעמוד בהם במסגרת הפרויקט‪.‬‬
‫)‪ (4‬חוקים ותקנות‪.‬‬
‫עומס עבודה לא אחיד לעובדים שונים‪.‬‬
‫התנגדות לפרויקט עקב השינוי שיחול בגללו‪ -‬לדוגמא‪:‬בניית תחנה מרכזית בלב העיר‪.‬‬
‫מורכבות בניהול הפרויקט‪:‬‬
‫)‪ (1‬צוות הביצוע משתנה במהלך הפרויקט ‪ -‬קבלנים‪ ,‬קבלני משנה‪ ,‬פועלים‪ ,‬בעלי מקצוע‪.‬‬
‫)‪ (2‬קושי בפיקוח על עבודה רב תחומית הדורשת ידע נרחב‪.‬‬
‫)‪ (3‬פעילויות רבות בעלות תלות הדדית‪.‬‬
‫)‪ (4‬סביבה דינאמית ומשתנה במהרה )תקנים‪ ,‬דרישות לקוח‪ ,‬ספקים‪ ,‬מתחרים(‪.‬‬
‫מדידת הצלחה של פרויקט‪:‬‬
‫ישנם חמישה מדדים למדידת הצלחה בפרויקט‪ ,‬כאשר בצלחה באחד מהם יכולה לבוא על חשבון‬
‫האחר )המדדים אינם בהכרח שווי משקל( ‪:‬‬
‫‪ ‬עמידה בביצועים שהוגדרו‪.‬‬
‫‪ ‬עמידה בלו"ז שהובטח‪.‬‬
‫‪ ‬עמידה בתקציב שנקבע‪.‬‬
‫‪ ‬עמידה באיכות הנדרשת‪.‬‬
‫‪ ‬שביעות רצון הלקוח ‪ -‬הלקוח אינו תמיד יודע מה הוא רוצה‪/‬צריך‪.‬‬
‫בעבד היה מספיק לעמוד בשלושה יעדים )ה ‪ 3-‬הראשונים( להצלחת הפרויקט‪ .‬בשנים האחרונות‬
‫נוספות עוד ‪ 2‬מדדים להצלחת הפרויקט‪.‬‬
‫גורמי הצלחה בביצועי הפרויקט‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הגדרת מטרות הפרויקט בצורה בהירה וכתובה‪ ,‬ופירוט דרכים להשגתן‪.‬‬
‫תכנון קפדני של הפרויקט בשלמותו ושל מרכיביו‪.‬‬
‫זמינות המשאבים הדרושים לביצועו )כוח אדם‪ ,‬ידע‪ ,‬ציוד‪ ,‬אישורים‪ ,‬תקציב(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תמיכת ההנהלה הבכירה )מנהל הפרויקט‪ ,‬מנהלים פונקציונאליים( ‪ -‬הקצאת משאבים‪,‬‬
‫מעורבות אישית ודוגמא אישית‪.‬‬
‫מעורבות הלקוח ‪ -‬קשר שוטף עם הלקוח‪ ,‬ואישורו‪ ,‬היוועצות‪ ,‬הקשבה‪.‬‬
‫תקשורת טובה בין הגורמים המעורבים בביצוע ‪ -‬הנהלה‪ ,‬מבצעים‪ ,‬ספקים‪ ,‬קבלני משנה‪ ,‬בעלי‬
‫עניין נוספים‪.‬‬
‫ניהול פרויקטים‪ -‬יישום ידע‪ ,‬כישורים‪ ,‬כלים וטכניקות בפעילויות הפרויקט על מנת לעמוד‬
‫בדרישות הפרויקט‬
‫מנהל הפרויקט‪ -‬האדם המקבל על עצמו אחריות כוללת למסירת התוצר של הפרויקט בהיקף\‬
‫באיכות‪ ,‬בזמן ובעלות כפי שהוגדרו‪.‬‬
‫בתחום אחריותו‪:‬‬
‫)‪ (1‬זיהוי צרכים מפורשים )דרישות( ומשתמעים )ציפיות(‬
‫)‪ (2‬אחראי לתיאום ותקשורת כל בעלי העניין השונים‪.‬‬
‫)‪ (3‬אינו אחראי על ביצוע משימות טכניות ‪ /‬מקצועיות‪.‬‬
‫בפרויקטים גדולים ומורכבים ישנה מנהלת פרויקט )אדם אחד אינו יכול לנהל פרויקטים‬
‫גדולים(‬
‫ועדות היגוי ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ועדת היגוי עליונה‪ :‬מורכבת מבעלי עניין עיקריים )לקוח‪ ,‬יזם‪ ,‬מנהל פרויקט( ועוסקת בעיקר‬
‫באישור תצורת הפרויקט ושינויים נדרשים‪.‬‬
‫החלטה המתקבל בוועדה זו מחייבת את מנהל הפרויקט שכן היא עוסקת בנושאים שמחוץ‬
‫לסמכותו‪.‬‬
‫ועדת היגוי ארגונית‪ :‬מורכבת מגורמים מרכזיים בארגון )מנהלי פרויקטים‪ ,‬מנכ"ל‪ ,‬סמנכ"ל (‬
‫ועוסקת בטיפול בבעיות המקשות על ביצועם של הפרויקטים בארגון )טכנולוגיה תזמון ‪,‬‬
‫משאבים ועוד(‪.‬‬
‫החלטה המתקבל בוועדה זו מחייבת את מנהל הפרויקט שכן היא עוסקת בנושאים שמחוץ‬
‫לסמכותו‪.‬‬
‫ועדת היגוי פנימית לפרויקט‪ :‬מורכבת מגורמים עיקריים המעורבים בביצוע הפרויקט‬
‫)מנהלי פונקציות‪ ,‬קבלני משנה‪ ,‬יועצים( ובראשה עומד מנהל הפרויקט‪.‬‬
‫ועדה זו מסייעת למנהל הפרויקט לפתור בעיות בתחום סמכותו הבלעדית ‪.‬‬
‫מחזור החיים של הפרויקט‪:‬‬
‫פרויקט מתחיל בצורך של לקוח‪ -‬לדוגמא‪ :‬דרוש כביש לחיבור בין שני ישובים‪ .‬והפרויקט מסתיים‬
‫בסיפוק הצורך או בכישלונו בטרם עת‪.‬‬
‫לקוח ‪-‬‬
‫)א( אדם‪/‬מחלקה‪/‬ארגון‪/‬רשות המשקיע בפרויקט לשם השגת מטרותיו הארגוניות‪.‬‬
‫)ב( הגורם )אדם‪/‬ארגון( שצרכיו התניעו את התהליך המעוניין שהפרויקט יבוצע ויצליח‪ ,‬והוא זה‬
‫שיעשה את עיקר השימוש בתוצרי הפרויקט‪.‬‬
‫מגדירים ארבע שלבים במחזור חייו של הפרויקט‪:‬‬
‫סגירה‬
‫ביצוע‬
‫)סיום‪,‬‬
‫חיסול(‬
‫)‪50%‬‬
‫מהפרויקט(‬
‫ייזום‪-‬‬
‫תכנון‬
‫מפורט‬
‫‪2‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫תכנון רעיני‬
‫וקונספטואלי‬
‫צריכת המשאבים במחזור חייו של הפרויקט ‪ -‬בעלת צורת פעמון גאוס‪.‬‬
‫תכנון‬
‫מפורט‬
‫סגירה‬
‫הפרויקט‬
‫מתפקד‬
‫במלואו‬
‫ביצוע‬
‫השלמה‬
‫עיקרית‬
‫של‬
‫הפרויקט‬
‫חתימה‬
‫על חוזים‬
‫עיקרים‬
‫ייזום‬
‫מתו אור‬
‫ירוק‬
‫לפרויקט‬
‫‪ ‬הפרויקט יכול להסתיים בתום הפיתוח בהצגת התוצר‪/‬השירות המוגמר‪ -‬בד"כ פרויקטי פיתוח‪.‬‬
‫‪ ‬הוא יכול לכלול תחזוקה שוטפת מעבר לפיתוח‪ ,‬לתקופה קצרה או ארוכה ‪ -‬לדוגמא‪ ,‬סלילת‬
‫כביש ‪+‬תחזוקה ל ‪ 15-‬שנים‪.‬‬
‫‪ ‬הפרויקט יכול לכלול הצטיידות בכמות מסוימת של התוצר בעבר לבניית אבטיפוס )לדוגמא‪,‬‬
‫מטוסי קרב(‪.‬‬
‫‪ ‬חשוב לקבוע את היקף הפרויקט‪ ,‬הן על מנת לחלק את התקציב נכונה לכל מחזור חייו‪ ,‬והן בשל‬
‫השפעתו על התכנון ואף על הביצוע‪.‬‬
‫מרכיבי שלב הייזום‪:‬‬
‫שלב זה אינו מבוצע ע"י מנהל הפרויקט‪ ,‬אלא ע"י הלקוח‪ ,‬בד‪,‬כ פונים לחברה חיצונית שמבצעת‬
‫זאת‪.‬‬
‫)‪ (1‬זיהוי צורכי הלקוח‪.‬‬
‫)‪ (2‬אפיון דרישות הלקוח‪ :‬אפיון פונקציונאלי וטכני ‪ :‬מה מצפים לקבל מהמוצר‪.‬‬
‫)‪ (3‬קביעת יעדים ומטרות לפרויקט‪ :‬שינוי מטרה תוך כדי הפרויקט יכול "להרוג" את הפרויקט‪,‬‬
‫לכן ישנה ועדת היגוי עליונה שתחליט האם כדי לשנות את הפרויקט‪.‬‬
‫)‪ (4‬הגדרת אסטרטגיה להשגת מטרות‪ :‬לדוגמא‪ ,‬האם פיתוח עצמי או ביצוע רכש‪ ,‬כיצד‬
‫מתכוונים להשיג את המטרות‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫)‪ (5‬זיהוי אילוצים וגורמי הצלחה קריטיים‪.‬‬
‫)‪ (6‬סקר שווקים והערכת חלופות‪.‬‬
‫)‪ (7‬ניתוח רמות סיכון‪ :‬בכל חלופה ישנו סיכון‪ .‬חוסר מימוש‪ ,‬הצלחה וכו'‪.‬‬
‫)‪ (8‬בחירת החלופה הרצויה‪.‬‬
‫)‪ (9‬מתו אומדנים גסים של לו"ז ועלות‪.‬‬
‫)‪(10‬ניתוח היתכנות ראשוני‪.‬‬
‫)‪(11‬כתיבת מסמך הייזום וקבלת אישור הלקוח להמשיך‪.‬‬
‫מרכיבי שלב התכנון המפורט‪:‬‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(4‬‬
‫)‪(5‬‬
‫)‪(6‬‬
‫)‪(7‬‬
‫ביצוע סקרים ומחקרים‬
‫הגדרת תכולה העבודה ופירוקה לגורמים‪.‬‬
‫מתן אומדנים מדויקים יותר של דרישות משאבים ומשכי ביצוע‪.‬‬
‫קביעת לו"ז בסיסי‪.‬‬
‫הערכת עלויות מפורטות‪.‬‬
‫ניתוח סיכונים מפורט‪.‬‬
‫קביעת יעדי איכות ושיטות להשגתן‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫)‪ (8‬זיהוי הנתיב הקריטי וניתוחו‪.‬‬
‫)‪ (9‬הכנת תחזית תזרים מזומנים בפרויקט‪.‬‬
‫)‪ (10‬תכנון האינטגרציה של המרכיבים השונים בפרויקט‪.‬‬
‫)‪ (11‬עדכון סקר היתכנות‪.‬‬
‫)‪ (12‬כתיבת נהלי עבודה‪.‬‬
‫)‪ (13‬סיכום התוצאות בתוכנית ניהול הפרויקט וקבלת אישור הלקוח לתכנון מפורט‪.‬‬
‫מרכיבי שלב הביצוע‪:‬‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(4‬‬
‫)‪(5‬‬
‫)‪(6‬‬
‫)‪(7‬‬
‫יצירת התקשרויות ותיאום מאמצים‪.‬‬
‫רכישת ציוד וחומרים‪.‬‬
‫השגת משאבים‪.‬‬
‫ביצוע חבילות עבודה )פעילויות ‪/‬משימות(‪.‬‬
‫בקרת התקדמות שוטפת במהלך הביצוע‪.‬‬
‫טיפול בבעיות‬
‫ניהול שינויים‬
‫מרכיבי שלב הסגירה‪:‬‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(4‬‬
‫)‪(5‬‬
‫)‪(6‬‬
‫)‪(7‬‬
‫העברת תוצרי הפרויקט ללקוח‪.‬‬
‫השלמת התיעוד‪ :‬ספר תוכניות לצורך תחזוקה עתידית‪ ,‬ספרי הדרכה וכו'‪.‬‬
‫הדרכת הלקוח‪ :‬כיצד יש לעשות שימוש בפרויקט‪.‬‬
‫הקמת מערך תחזוקה‪ :‬חלקי חילוף‪ ,‬שירות‪.‬‬
‫סגירת חשבונות‪ :‬קבלת אישור מהלקוח על השלמת הפרויקט וקבלת תשלום‪.‬‬
‫ניתוח תוצאות והפקת לקחים‪ :‬אילו דברים בפרויקט היו טובים ואילו לשיפור‪.‬‬
‫פיזור צוות הפרויקט‪.‬‬
‫עלות השינוי לעומת ההזדמנות לשינוי‪:‬‬
‫כאשר הפרויקט בתחילת דרכו‪ ,‬ישנם הזדמנויות לשינויים בפרויקט‪ ,‬ועלותן תהיה זניחה‪ .‬ככל‬
‫שמתקדמים בביצוע הפרויקט‪ ,‬ההזדמנויות לשינויים הולכת ופוחתת‪ ,‬ועלות השינוי תהיה גבוהה‬
‫יותר‪.‬‬
‫)מצגת ‪(2‬‬
‫תחילת הייזום‬
‫זיהוי צרכי הלקוח וניתוח בעלי עניין אחרים‪,‬קביעת יעדים ומטרות לפרויקט‪ ,‬הגדרת אסטרטגיה‬
‫להשגת המטרות )כיצד אנו הולכים להשיג את המטרות של הפרויקט(‪ ,‬זיהוי אילוצים וגורמי‬
‫הצלחה קריטיים‪ ,‬סקר שווקים והערכת חלופות‪ ,‬ניתוח רמות סיכון‪ ,‬בחירת החלופה הרצויה‪,‬‬
‫מתן אומדנים גסים של לו"ז ועלות‪ ,‬ניתוח היתכנות ראשוני‪ ,‬כתיבת "מסמך ייזום" וקבלת אישור‬
‫הלקוח להמשיך‪.‬‬
‫הייזום מתחיל עם ההכרה שיש צורך לבצע משימה בעלת מאפיינים של פרויקט‪ .‬הצורך בד"כ נגזר‬
‫מבעיה שיש לארגון‪ .‬לעיתים‪ ,‬שלב הייזום בא בעקבות קדם ‪-‬פרויקט‪ ,‬לדוגמא ‪ :‬בניית גשר‪/‬מחלף‬
‫לאחר שנבחנה הקרקע מבחינת תחבורתית‪ ,‬גיאולוגית‪ ,‬משפטית‪ ,‬דתית‪ .‬לדוגמא‪ ,‬פיתוח תרופה‬
‫חדשה לאחר ביצוע מחקר שגילה כי למרכיבים מסוימים יש השפעה חיובית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫לקוח ‪-‬‬
‫)א( אדם‪/‬מחלקה‪/‬ארגון‪/‬רשות המשקיע )מקצה משאבים‪ ,‬כוח אדם‪ ,‬תקציב( בפרויקט לשם השגת‬
‫מטרותיו הארגוניות‪.‬‬
‫)ב( הגורם )אדם‪/‬ארגון( שצרכיו התניעו את התהליך המעוניין שהפרויקט יבוצע ויצליח‪ ,‬והוא זה‬
‫שיעשה את עיקר השימוש בתוצרי הפרויקט‪.‬‬
‫מאפייני הלקוח‪:‬‬
‫‪ ‬לקוח פנימי לעומת לקוח חיצוני‬
‫‪ ‬מימון עצמי לעומת מימון חיצוני‬
‫‪ ‬שימוש ישיר לעומת שימוש עקיף בפרויקט‬
‫ניתוח הלקוח‪:‬‬
‫על מנת שפרויקט יסתיים בהצלחה‪ ,‬יש לנתח את צורכי הלקוח מבחינת‪:‬‬
‫א‪ .‬מטרותיו לטווח הקצר והארוך‪ -‬יכול להיות שהפרויקט הוא פתרון טוב לטווח הקצר‪ ,‬אך אינו‬
‫טוב לטווח הארוך‪ ,‬לכם יש להבין את מטרות הפרויקט‪.‬‬
‫ב‪ .‬אסטרטגיית הארגון ‪ -‬חדשנות‪ ,‬שמרנות‪ ,‬אגרסיביות‪ ,‬חשאיות וכו'‪ .‬יש ליצור את הפרויקט‬
‫שיהיה בהתאם לאופי הארגון‪.‬‬
‫ג‪ .‬עדיפויות‪ -‬מה הכי חשוב ללקוח בביצוע הפרויקט‪ ,‬ביצועים‪ ,‬זמן‪ ,‬כסף‪ ,‬איכות וכו'‪.‬‬
‫ד‪ .‬אילוצים‪ -‬מהם דרישות המינימום‪/‬מקסימום לגבי הביצוע‪ ,‬הזמן‪ ,‬כסף‪ ,‬איכות וכו'‪.‬‬
‫ה‪ .‬סביבה עסקית‪ -‬האם הסביבה דינאמית‪/‬יציבה‪ ,‬מורכבת‪/‬פשוטה וכו'‪ .‬כל סוג של סביבה‬
‫ישפיע על בחירת החלופות‪.‬‬
‫בעלי עניין בפרויקט‬
‫בעלי עניין בפרויקט הם האנשים המשפיעים על הפרויקט או מושפעים מתוצאותיו‪.‬‬
‫בעלי עניין אפשריים‪:‬‬
‫‪ ‬ההנהלה הבכירה בארגון של הלקוח‪.‬‬
‫‪ ‬משתמשים סופיים בתוצרי הפרויקט‪.‬‬
‫‪ ‬הצוות המבצע את הפרויקט )כולל קבלני משנה(‪.‬‬
‫‪ ‬ספקים‪.‬‬
‫‪ ‬גופים מפקחים )משרדי ממשלה‪ ,‬שלטון מקומי‪ ,‬ארגונים מקצועיים(‪.‬‬
‫‪ ‬מתחרים‪.‬‬
‫‪ ‬יועצים‪.‬‬
‫‪ ‬שכנים בסביבה הפיסית‪.‬‬
‫בעלי עניין שאינם מרוצים‪ ,‬עלולים לעכב או להכשיל את הפרויקט‪ .‬לבעלי עניין שונים יש‬
‫אינטרסים שונים ולעיתים אף מנוגדים‪ .‬מידת ההתחשבות בבעלי העניין שאינם הלקוחות‬
‫העיקריים תלויה שיכולתם להשפיע על התקדמות הפרויקט‪.‬‬
‫מידת המעורבות של בעלי עניין בפרויקט‪:‬‬
‫משפיע על‬
‫החלטות‬
‫מקבל‬
‫החלטות‬
‫מקצה‬
‫משאבים‬
‫משתתף‬
‫פעיל בביצוע‬
‫משתמש‬
‫בתוצרים‬
‫בעלי עניין‬
‫בפרויקט‬
‫מושפע‬
‫מתוצאות‬
‫מאשר‪ /‬נותן‬
‫הסכמה‬
‫לכל בעל עניין ישנה מעורבות מסוימת בפרויקט‪ .‬כל בעל עניין מקבל תועלת ‪ /‬נזק מסוים‬
‫מהפרויקט וזה נמדד לפי מידת מעורבותו ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫מנהל הפרויקט ויחסו לבעלי העניין‪:‬‬
‫מנהל הפרויקט אחראי על התקשורת עם בעלי העניין בפרויקט‪ ,‬עליו להחליט על סוג התקשורת‬
‫ותדירותה‪ ,‬ועל תצורה המידע שיועבר לבעלי העניין‪.‬‬
‫יצירת אמון‪ -‬בעלי העניין צריכים לסמוך עליו‪ ,‬אחרת ינסו לחבל בפרויקט‪.‬‬
‫הבהרה ותיאום ציפיות‪ -‬שתהיה הבנה מוחלטת בים מנהל הפרויקט ללקוח )ציפייה= דרישה‬
‫שלא מתועדת במלואה(‬
‫מעורבות פעילה בהגדרת הפרויקט ותוצריו‪ -‬מנהל הפרויקט מגדיר את המטרות לכל משימה‬
‫בפרויקט‪.‬‬
‫לכל בעל עניין מעריכים שני מאפיינים ‪-‬‬
‫מעורבות‪ :‬מידת ההשפעה על הצלחת הפרויקט או כישלונו‬
‫מוטיבציה‪ :‬מידת הנכונות לסייע להצלחת הפרויקט )תלויה בשיקול התועלת והנזק מהפרויקט(‪.‬‬
‫דוגמא לטבלת ומפת בעלי עניין בפרויקט הקמת מחלף‪:‬‬
‫מוטיבציה‬
‫מעורבות‬
‫בעל עניין‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫שר תחבורה‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫עירייה‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫דיירים בקרבת המחלף‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫מוטיבציה‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫מעורבות‬
‫בעלי עניין הנמצאים מתחת לקו ה‪ 45-‬מעלות יהיו בעלי עניין בעיתיים יותר מאחר שיש להם‬
‫מעורבות יחסית גבוהה‪ ,‬ומידת מוטיבציה נמוכה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬לדיירים יש מידת מוטיבציה נמוכה )‪(1‬‬
‫ומעורבות גבוהה יחסית )‪.(6‬‬
‫בעלי מוטיבציה נמוכה ומעורבות גבוהה מהווים סיכון להצלחת הפרויקט‪ .‬דרכי הטיפול בהם‪:‬‬
‫הגדלת המוטיבציה‪ -‬לדוגמא‪ ,‬תשלום פיצוי כספי‪ ,‬הגדלת פיצוי לבעלי קרקעות‪.‬‬
‫הקטנת המעורבות‪ -‬לדוגמא‪ ,‬הזזת תוואי הפרויקט למרחק שאינו מאפשר תביעה‪.‬‬
‫בחינת חלופות לביצוע הפרויקט‬
‫חלופה‪ -‬פתרון אפשרי לבעיה או לחלק ממנה‪ .‬מוצעת בשלב הייזום של הפרויקט לאחר הגדרת‬
‫הבעיה‪ .‬החלופות נובעות מהאפשרויות שונות לפתרון הבעיה‪.‬‬
‫חלופות טכנולוגיות‪ -‬בנייה מבטון או מפלדה וכו'‪.‬‬
‫חלופות במשאבים‪ -‬מהיכן מגיעים המשאבים? מחו"ל?‬
‫דרכי מימון‪ -‬הון עצמי או הלוואות?‬
‫לשלב התכנון המפורט מגיעים על החלופה הטובה ביותר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫הבדלים בין חלופות‪ :‬היקף העמידה בצורכי הלקוח‪,‬משך ביצוע הפרויקט‪ ,‬ניצול משאבים‪ ,‬רמת‬
‫סיכון‪ ,‬עלות‪ ,‬מורכבות ניהולית‪ ,‬שביעות רצון לקוח‪ ,‬יכולת שדרוג עתידית‪ .‬הלקוח צריך לבחור את‬
‫החלופה העדיפה עליו‪ .‬לא קיימת חלופה אידיאלית‪.‬‬
‫קריטריונים להערכת חלופות‪:‬‬
‫עלויות‪ :‬עלות לאורך מחזור חיים של התוצר )פיתוח‪ ,‬הצטיידות‪ ,‬אחזקה‪ ,‬גריטה(‪.‬‬
‫תועלתיים‪:‬‬
‫איכות ‪ -‬התאמה לשימוש ולמשתמש‪ ,‬עמידה במפרטים‪ ,‬תוספות‪.‬‬
‫עמידות ‪ -‬היכולת לפעול התנאים החורגים מתנאים נורמאלים‪.‬‬
‫בטיחות‪ -‬עמידה בסטנדרטים שונים‪.‬‬
‫מודולאריות ‪ -‬היכולת להחליף מרכיבים בקלות‪.‬‬
‫רמת סיכון‪ -‬הסיכוי לעמוד בתוכנית הפרויקט‪.‬‬
‫יכולת שדרוג ‪ -‬עבור דרישות עתידיות‪.‬‬
‫זמינות‪ -‬משך הזמן לביצוע הפרויקט‪.‬‬
‫אורך חיים‪ -‬משך הזמן שהתוצר יתפקד‪.‬‬
‫קריטריוני עלות‪:‬‬
‫לכל פרויקט יש לבנות תזרים מזומנים לכל מחזור חייו‪ .‬לפרויקטים מעל שנה יש צורך להוון את‬
‫התזרים מאחר וערך הכסף משתנה‪) .‬בבחינה לא יהיה להוון(‪.‬‬
‫קיימים פרויקטים שלא למטרת רווח כספי לארגון )פרויקט עם עלויות אך אינו מניב רווח( או‬
‫שלא ניתן למדוד את רווחיותם באופן ישיר‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬מצד אחד רוצים עלות נמוכה‪ ,‬ומצד שני‪,‬‬
‫רוצים להפיק תועלת מרבית מתוצרי הפרויקט ‪.‬‬
‫קריטריוני תועלת‪:‬‬
‫מגדירים רשימה של קריטריונים שחשובים ללקוח‪ ,‬אך שקשה לכמתם לערכים כספיים‪.‬‬
‫קובעים לכל קריטריון שמשקל המשקף את חשיבותו בעיני הלקוח‪ .‬סה"כ המשקולות= ‪.100%‬‬
‫לכל חלופה נותנים ציון עבור כל קריטריון‪.‬‬
‫דוגמא למשקל קריטריונים של הלקוח לפי חשיבות‬
‫קריטריון‬
‫משקל‬
‫חלופה‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מיקום המחסן‬
‫‪30%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫פונקציונאליות‬
‫‪30%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫נגישות וחניה‬
‫‪15%‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫בטיחות באתר‬
‫‪10%‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫שירות‬
‫‪10%‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫נוחות למשתמש‬
‫‪5%‬‬
‫‪9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ T‬תועלת משוקללת‬
‫‪100%‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪8.65‬‬
‫‪8.9‬‬
‫לאחר הערכת כל קריטריון בכל חלופה‪ ,‬מחשבים את התועלת המשוכללת של כל חלופה )‪.(T‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬בוחנים את התועלת המשוכללת הניתנת מכל חלופה אל מול העלות של כל חלופה‪.‬‬
‫חלופה‬
‫מדד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫עלות כוללת‪Ci-‬‬
‫‪2,000,000‬‬
‫‪1,500,000‬‬
‫‪1,000,000‬‬
‫תועלת משוקללת‪Ti-‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪8.65‬‬
‫‪8.9‬‬
‫חלופה נשלטת‪ -‬היא חלופה אשר עלותה גבוהה והתועלת המתקבלת ממנה נמוכה יחסית‬
‫לאחרים‪ .‬ניתן לראות כי חלופה ‪ 2‬היא חלופה נשלטת מאחר והיא עולה יותר מחלופה ‪ 1‬והתועלת‬
‫המתקבלת ממנה פחות מהתועלת המתקבלת מחלופה ‪.1‬‬
‫‪7‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫כיצד הלקוח יבחר את החלופה הטובה ביותר עבורו?‬
‫ניתוח עלות תועלת‪-‬האם תוספת התועלת מצדיקה את תוספת העלות?‬
‫שקלול של העלות והתועלת‪ .‬מאחר והן לא נמדדות על אותה סקאלה‪ ,‬יש לנרמל את העלות‬
‫והתועלת לסקאלה של ‪.1-0‬‬
‫בחירה לפי ניתוח שולי ‪ -‬בודקים האם שווה להוסיף את סכום הכסף בעבור התועלת שזה נותן לנו‬
‫בין חלופה לחלופה‪.‬‬
‫בחירה לפי יחס עלות תועלת‪ -‬בודקים מהי התועלת שניתנת לכל מיליון ‪ $‬שמושקע‪ .‬היחס הכי‬
‫גבוהה שניתן‪ ,‬הוא הכי טוב ולכן החלופה שלו תיבחר‪.‬‬
‫שקלול העלות והתועלת‪:‬‬
‫שלב א' ‪ -‬נרמול התועלת‪ -‬פעולה יחסית קלה‪ .‬אם התועלת נמדדת בסקאלה של ‪ a-b‬אז ‪ a‬יהי שווה‬
‫‪) 0‬הכי גרוע( ו ‪ b-‬יהיה ‪) 1‬הכי טוב(‪.‬‬
‫‪ -T‬תועלת משוקללת‬
‫‪ - B‬תועלת מנורמלת‬
‫‪B = T-a‬‬
‫מתקיים ‪0 ≥B ≤1‬‬
‫‪b-a‬‬
‫שלב ב'‪ -‬נרמול התועלת‪ -‬פעולה יחסית מסובכת‪ .‬קיימות נוסחאות נרמול רבות סימונים‪:‬‬
‫‪ -Cmin‬העלות של החלופה הזולה ביותר‪.‬‬
‫‪ – Cmax‬העלות של החלופה היקרה ביותר‪.‬‬
‫*‪ -C‬התקציב המרבי העומד לרשותנו‪.‬‬
‫‪ -Bmin‬התועלת המנורמלת של החלופה הגרועה ביותר‪.‬‬
‫‪ – Bmax‬התועלת המנורמלת של החלופה הטובה ביותר‪.‬‬
‫‪ -Ci‬העלות של החלופה‪.‬‬
‫‪ -NCi‬העלות המנורמלת של החלופה )את זה נחשב(‪.‬‬
‫‪NCi = 1- Cmax * Bmin‬‬
‫*‪C‬‬
‫‪NCi = 1- Cmin * Bmax‬‬
‫*‪C‬‬
‫‪NCi = 1- Cmin‬‬
‫‪Ci‬‬
‫שלב ג'‪ -‬שקלול העלות והתועלת המנורמלים‪-‬‬
‫‪ – X‬המשקל של התועלת המנורמלת‪.‬‬
‫‪ – 1-X‬המשקל של העלות המנורמלת‪.‬‬
‫‪ -Yi‬ציון משוקלל של העלות והתועלת המנורמלים של חלופה ‪i‬‬
‫‪Yi = X*Bi + (1-X)*NCi = NCi + (B-NCi)*X‬‬
‫‪8‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫‪NCi = 1- Ci‬‬
‫*‪C‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫השוואת חלופות איכותית‪:‬‬
‫להלן הפרמטרים לדרוג איכותי )כאשר ‪ 10‬הציון הגבוה ביותר הינו המצב הרצוי יותר(‪:‬‬
‫קריטריון‬
‫משקל‬
‫חלופה‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מיקום המחסן‬
‫‪30%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫פונקציונאליות‬
‫‪30%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫נגישות וחניה‬
‫‪15%‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫בטיחות באתר‬
‫‪10%‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫שירות‬
‫‪10%‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫נוחות למשתמש‬
‫‪5%‬‬
‫‪9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪8.65‬‬
‫‪8.9‬‬
‫תועלת משוקללת ‪100%‬‬
‫טבלה ‪ :6‬השוואת חלופות איכותית‬
‫סיכום עלות מול תועלת‪:‬‬
‫מדד‬
‫עלות כוללת‪Ci-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2,924,989‬‬
‫חלופה‬
‫‪2‬‬
‫‪2,467,403‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3,006,976‬‬
‫תועלת‬
‫משוקללת‪Ti-‬‬
‫‪8.65‬‬
‫‪9.1‬‬
‫טבלה ‪ :7‬ניתוח חלופה לפי יחס עלות‪/‬תועלת‬
‫מסקנה‪:‬‬
‫‪8.9‬‬
‫על פי ניתוח שלושת החלופות‪ ,‬ניתן לראות כי החלופות מסודרות בצורה מדורגת‪ .‬ככל שהחלופה‬
‫יקרה יותר‪ ,‬כך היא מניבה יותר תועלת‪.‬‬
‫בחירת חלופה לפי ניתוח שולי‪:‬‬
‫מדד‬
‫עלות כוללת‪Ci-‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2.46M$‬‬
‫חלופה‬
‫‪1‬‬
‫‪$M0.45‬‬
‫תועלת‬
‫משוקללת‪Ti-‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪8.65‬‬
‫טבלה ‪ :8‬בחירת חלופה לפי ניתוח שולי‬
‫‪3‬‬
‫‪$M0.081‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪9‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫בחירת חלופה לפי יחס תועלת‪/‬עלות‪:‬‬
‫קריטריון‬
‫חלופה‬
‫‪3‬‬
‫חלופה‬
‫‪2‬‬
‫חלופה‬
‫‪1‬‬
‫תועלת למיליון‬
‫‪2.95‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.11‬‬
‫שקל‬
‫טבלה ‪ :9‬בחירת חלופה לפי יחס עלות תועלת‬
‫מסקנה‪:‬‬
‫חלופה ‪ 2‬נותנת את התועלת הגבוהה ביותר למיליון שקל שמושקע בה לכן היא תיבחר‪.‬‬
‫נרמול העלות והתועלת‪:‬‬
‫חלופה‬
‫קריטריון‬
‫חלופה ‪3‬‬
‫חלופה ‪1‬‬
‫חלופה ‪2‬‬
‫‪Bi=(Ti-1)/9‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪NCi=Cmin/Ci‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪Bi-Nci‬‬
‫‪-0.15‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪Yi‬‬
‫‪1-0.15X 0.82+0.08X‬‬
‫טבלה ‪ :10‬השוואת חלופות‪ -‬נרמול העלות והתועלת‬
‫‪0.877‬‬
‫‪0.843‬‬
‫‪0.034‬‬
‫‪0.843+0.034X‬‬
‫גרף המתאר עלות תועלת מנורמלים‪:‬‬
‫‪X‬‬
‫תרשים ‪ :2‬גרף המתאר עלות ‪ /‬תועלת מנורמלים‬
‫מסקנה‪ -‬אם הלקוח נותן משקל של עד ‪ 78%‬הוא יבחר בחלופה ‪ .2‬אם הוא ייתן משקל של מעל‬
‫‪ 78%‬הוא יבחר בחלופה ‪ .3‬חלופה אחת לא תיבחר באף יחס העדפה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫‪Y‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪0.99‬‬
‫‪0.98‬‬
‫‪0.97‬‬
‫‪0.96‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪0.94‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪0.91‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪0.89‬‬
‫‪0.88‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪0.86‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪0.84‬‬
‫‪0.83‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.79‬‬
‫‪0.78‬‬
‫‪0.77‬‬
‫‪0.76‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪0.73‬‬
‫‪0.72‬‬
‫‪0.71‬‬
‫‪0.70‬‬
‫‪0.00 0.05 0.10 0.15 0.20 0.25 0.30 0.35 0.40 0.45 0.50 0.55 0.60 0.65 0.70 0.75 0.80 0.85 0.90 0.95 1.00‬‬
‫תוצאות שלב הייזום‪:‬‬
‫התוצאות מסוכמות ב"מסמך הייזום" )מסמך פנים ארגוני‪ ,‬להבדיל מחוזה מול קבלן(‪ ,‬הכולל‪:‬‬
‫‪ ‬מטרות ויעדי הפרויקט‪.‬‬
‫‪ ‬מנהל הפרויקט ומעמדו‪.‬‬
‫‪ ‬אופן הביצוע )גישה כללית(‪.‬‬
‫‪ ‬בעלי עניין עיקריים ואופן מעורבותם‪.‬‬
‫‪ ‬מדדי ביצוע )מועדים ומשכים‪ ,‬תקציב(‪.‬‬
‫‪ ‬מעטפת הביצועים‪.‬‬
‫‪ ‬שיתוף בעלי העניין בתהליך‪.‬‬
‫)מצגת ‪(3‬‬
‫תכנון תכולת עבודה ומבנה ארגוני‬
‫פרויקט הוא משימה בעלת תוצרים‪.‬‬
‫תכולת התוצר‪:‬‬
‫‪ ‬התכונות והפונקציות הכלולות בתוצר‪.‬‬
‫‪ ‬נמדדת מול המפרט הטכני‪.‬‬
‫תכולת העבודה‪:‬‬
‫‪ ‬זוהי העבודה שיש לבצע על מנת לספק את התוצר‪.‬‬
‫‪ ‬נמדדת מול התוכנית עבודה‪.‬‬
‫‪ ‬חשוב לציין מטרות‪ ,‬מונחים מדידים‪.‬‬
‫תכולת הפרויקט יכולה להשתנות במהלך הביצוע‪ -‬מאחר והלקוח יכול לשנות את דרישותיו‬
‫במהלך הפרויקט‪.‬‬
‫תהליכים מרכזיים בתכולת העבודה‬
‫תכנון התכולה‪ -‬מסמך ‪SOW-Statement Of Work‬‬
‫הגדרת התכולה‪ -‬חלקות העבודה‪ ,‬השלמה למשימות קטנות שקל יותר לנהל ולפרט את תכולתן‪.‬‬
‫אימות התכולה‪ -‬אישור פורמאלי של תכולת הפרויקט‪.‬‬
‫בקרת שינוי התכולה‪ -‬נוהל לבקשה‪/‬אישור‪/‬ביצוע שינויים בתכולה‪.‬‬
‫מסמך ‪SOW-Statement Of Work‬‬
‫זהו מסמך המאפיין את דרישות הלקוח‪ .‬חשוב בעיקר כאשר העבודה מתבצעת ע"י קבלן חיצוני ‪.‬‬
‫מסמך זה מהווה חלק בלתי נפרד מהחוזה‪.‬‬
‫מסמך זה מציג את דרישות הלקוח לגבי‪:‬‬
‫העבודה הנדרשת להפקת התוצר הסופי ‪ -‬תשומות ומשאבים‪ ,‬תהליכים )שיטת עבודה(‪ ,‬פעילויות‬
‫הניהול )לו"ז‪ ,‬תקציב‪ ,‬איכות‪ ,‬קשר עם הלקוח(‪.‬‬
‫סעיפי המסמך‪:‬‬
‫‪ ‬תיאור כללי ‪ :‬ציון המטרות הכלליות של הפרויקט וכן תנאי סביבה שונים‪ ,‬אשר יכולים‬
‫להשפיע על הפרויקט‪.‬‬
‫‪ ‬תכנון ופיתוח‪ :‬תיאור השיטה בה צריך הקבלן לבצע את התכנון והפיתוח‪.‬‬
‫‪ ‬ניסויים‪ :‬תיאור הניסויים השונים שיבוצעו במהלך הפרויקט ובסיומו‪.‬‬
‫‪ ‬ביצוע‪ :‬התייחסות לגבי אופן הביצוע‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול‪ :‬אופן ניהול הפרויקט‪.‬‬
‫‪ ‬תמיכה‪ :‬תיאור אופן התמיכה שינתן ע"י הקבלן לפרויקט‪ ,‬לאחר העברתו ללקוח‪.‬‬
‫‪ ‬הדרכה‪ :‬הכנת חומרי הדרכה ותוכניות הדרכה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תיעוד‪ :‬סוג התיעוד ואופן האחסון של כל המסמכים והרישומים הנדרשים‪.‬‬
‫קבלת התוצר‪ :‬בחינות קבלה סופיות והעברת התוצר מהקבלן ללקוח‪.‬‬
‫לו"ז לפרויקט‪ :‬מועדים לסיום חלקים של הפרויקט )אבני דרך( והפרויקט כולו ‪.‬‬
‫הכנסת שינויים‪ :‬המתכונת‪ ,‬אשר בעזרתה יוכנסו שינויים לפרויקט‪ ,‬והתמורה שתשולם‬
‫עבורה‪.‬‬
‫מחויבות לקוח‪ :‬פעולות שעל הלקוח לעשות על מנת לאפשר למבצע לעמוד בהתחייבויותיו‪.‬‬
‫שונות‪ :‬פעולות שונות שאינן נופלות מאחת הקטגוריות שצוינו‪.‬‬
‫מסמך ‪WBS‬‬
‫נקרא גם "עץ משימות"‪.‬‬
‫מסמך זה מתאר במבנה היררכי את המרכיבים השונים )חבילות עבודה( של העבודה שיש לבצע‬
‫במסגרת הפרויקט‪.‬‬
‫הוא מגדיר את הפרויקט במונחים של משימות‪.‬‬
‫מסמך זה ניתן להצגה באמצעות‪ :‬תרשים "עץ" או "רשימה מדורגת"‪.‬‬
‫"תרשים עץ" הוא לא "עץ מוצר" של הפרויקט‪ .‬כל רמה בתרשים מראה את הפרויקט כולו‬
‫בפירוט רב יותר‪ .‬מעבר מרמה לרמה בעץ נעשה בחלוקה ממצה וללא חפיפה‪ .‬הקשרים בתרשים‬
‫מתייחסים לפירוק התכולה ולא לסדר ביצוע‪.‬‬
‫פירוק ראשוני‪:‬‬
‫ניתן לבצע פירוק ראשוני של התכולה לפי‪-‬‬
‫תהליך עבודה‬
‫מבנה המוצר )לדוגמא‪ :‬פיתוח מטוס ‪ -‬גוף‪ ,‬מערכות ל"א‪ ,‬מערכות נשק‪,‬דלק‪,‬מנוע וכו'(‪.‬‬
‫חלוקה גיאוגראפית )לדוגמא‪ :‬שיפוץ דירה ‪-‬סלון‪ ,‬ח‪.‬שינה‪,‬מטבח וכו'(‪.‬‬
‫כל קריטריון העוזר בתכנון ופיתוח‪.‬‬
‫מרכיבי ה‪:WBS-‬‬
‫"פעילות ערסל" ‪ -‬פעילות המורכבת ממספר פעילויות משנה המפורטות בתרשים‪.‬‬
‫"חבילת עבודה" ‪ -‬פעילות המורכבת ממספר פעילויות משנה שאינן מפורטות בתרשים‪ .‬נמצאת‬
‫בתחתית ה"עץ"‪ .‬חבילת עבודה בפרויקט מסוים יכולה להיות פרויקט שלם בשביל המבצע‪.‬‬
‫מאפייני חבילת עבודה‪:‬‬
‫ההחלטה האם להמשיך לפרק פעילות לרמה נמוכה יותר‪ ,‬תלויה בנוחות הניהולית של מנהל‬
‫הפרויקט לגבי הפעילות‪ .‬חבילות עבודה ) שאינן מתפרקות עוד( אמורות להיות בעלות המאפיינים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬בעלת תוצר מוגדר ‪.‬‬
‫‪ ‬ניתנת לביצוע ע"י גורם אחד ברציפות וללא תלות בגורמים אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬דורשת עומס משאבים יציב‪.‬‬
‫‪ ‬זקוקה לניהול מקצועי ומהווה עבור מנהל הפרויקט משימה הומוגנית‪.‬‬
‫תכולת חבילת עבודה‪:‬‬
‫‪ ‬הגדרת התוצר )המטרה(‪.‬‬
‫‪ ‬הגדרת תכולת עבודה )אנשים‪ ,‬ציוד‪ ,‬חומרים(‪.‬‬
‫‪ ‬תנאי התחלה‪ -‬מה צריך להיות כבר מוכן על מנת להתחיל חבילה אחרת‪.‬‬
‫‪ ‬תנאי סיום‬
‫‪ ‬אחריות לביצוע מוגדרת היטב‪.‬‬
‫‪ ‬אילוצים חיצוניים ‪ -‬תאריכי יעד מאולצים וכו'‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫גודל חבילת עבודה‪:‬‬
‫מושפע מהגורמים הבאים‪ :‬משך ביצוע‪ ,‬תקציב‪ ,‬סיכונים‪ ,‬תלות במשימות אחרות‪.‬‬
‫ככל שמקטינים את גודל חבילת העבודה )כד גבול מסוים(‪:‬‬
‫‪ ‬משפרים את הערכת משך הביצוע‬
‫‪ ‬משפרים את הערכת עלות הביצוע‪.‬‬
‫‪ ‬משפרים את הערכת הסיכונים‪.‬‬
‫‪ ‬מנתקים תלויות לא הכרחיות‪.‬‬
‫הערכת משך ביצוע ועלות ביצוע‪:‬‬
‫)‪ (1‬יש להבחין בין משך קלנדרי )הפרש בין תאריכים( ובין זמן התכולה )הנמדד בימי עבודה או‬
‫בחודשי אדם(‬
‫)‪ (2‬הקצאת משאבים ולוח זמני עבודה היא הקשר בין התכולה למשך הקלנדרי‬
‫)‪ (3‬עלות נגזרת קודם כל מזמן התכולה‪.‬‬
‫)‪ (4‬העלות מושפעת גם מהמשך הקלנדרי בשל‪ -‬מועד התשלום‪ ,‬מחיר ההון‪,‬שינוי שערי המטבע‬
‫התחייבויות חוזיות‪.‬‬
‫בשלב התכנון הראשוני‪ :‬מגדירים זמן תכולה של חבילת עבודה )אופטימום לוקלי(‬
‫בשלב התכנון המפורט‪ :‬נבדוק האם ברמת הפרויקט כולו‪ ,‬ההקצאה הראשונית הייתה נכונה‪ ,‬אם‬
‫לא‪ ,‬נשנה את הקצאת המשאבים ואת משכי הביצוע על מנת להגיע לאופטימום גלובלי של‬
‫הפרויקט‪.‬‬
‫ניתוק תלות לא הכרחית‬
‫תכנון לקוי‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫תכנון נכון ‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫חשיבות ה‪WBS-‬‬
‫)‪( 1‬‬
‫)‪( 2‬‬
‫)‪( 3‬‬
‫)‪( 4‬‬
‫)‪( 5‬‬
‫)‪( 6‬‬
‫המסמך מאפשר זיהוי של כל העבודה‪.‬‬
‫מאפשר חלוקת אחריות מפורשת‬
‫מסייע לאיתור הקשרים הלוגיים בין המטלות‪.‬‬
‫המסמך הוא בסיס לתכנון‪ ,‬לו"ז‪ ,‬תקציב והערכת סיכונים‪.‬‬
‫בסיס לבקרת ביצוע‪.‬‬
‫בסיס לניהול שינויים ‪ -‬כאשר יש שינוי אנו יודעים בדיוק על מי זה משפיע‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫שני שלבים עיקריים בתכנון תכולת עבודה של הפרויקט‪:‬‬
‫‪ .1‬מצד הלקוח ‪-‬אפיון דרישות הלקוח )מסמך ‪.(SOW‬‬
‫‪ .2‬מצד מנהל פרויקטים ‪ -‬עץ משימות )מסמך‪.(WBS‬‬
‫חשוב לבצע אימות תכולה פנימי לכל מסמך וגם אימות של התכולה בין שני המסמכים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫סיכום תכנון והגדרת תכולה‬
‫מנהל פרויקט‬
‫השוואה‬
‫‪WBS‬‬
‫תכנון זמנים‬
‫תכנון עלות‬
‫לקוח‬
‫‪SOW‬‬
‫תאריכים מאלצים‬
‫תקציב‬
‫ביצוע‬
‫התאמות‬
‫מבנה ארגוני לביצוע פרויקט‬
‫על מנת לבצע את הפרויקט יש לגייס כוח אדם‪ .‬ההיררכיה של הסמכויות )מי כפוף למי ומאיזו‬
‫בחינה(‪ ,‬המקשרת את בעלי התפקידים השונים בביצוע עבודה נקראת מבנה ארגוני‪.‬‬
‫ניתן להתארגן לביצוע פרויקט במבנים ארגוניים שונים‪.‬‬
‫קיימים שלושה מבנים ארגוניים קלאסיים‪:‬‬
‫‪ ‬מבנה ארגוני פונקציונאלי‪.‬‬
‫‪ ‬מבנה ארגוני פרויקטאלי‪.‬‬
‫‪ ‬מבנה ארגוני מטרי ציוני‪.‬‬
‫ההבדל בין שלושה המבנים הוא בהיררכיה של הסמכויות‪.‬‬
‫מבנה ארגוני פונקציונאלי )קלאסי(‬
‫מאפייני מבנה ארגוני פונקציונאלי‪:‬‬
‫‪ ‬הסמכות העליונה היא של המנכ"ל‪.‬‬
‫‪ ‬הפירוק הראשוני של הסמכות הוא לפי התמחות מקצועית‪.‬‬
‫‪ ‬הפירוק השניוני של הסמכות הוא לפי תת התמחות מקצועית‪.‬‬
‫‪ ‬הפירוק השלישוני הוא לפי מעמד )בכיר‪,‬ביניים‪,‬זוטר( המבוסס על ידע‪ ,‬ותק וניסיון‪.‬‬
‫מנכ"ל‬
‫צבע‬
‫תפ"י‬
‫רכש‬
‫פירוק ראשוני‪ -‬התמחות מקצועית‬
‫חשמל‬
‫רגיל‬
‫מיזוג אויר‬
‫פירוק שניוני‪ -‬תת התמחות מקצועית‬
‫מכלולים‬
‫יתרונות המבנה הפונקציונאלי‪:‬‬
‫)‪ (1‬המבנה הפונקציונאלי אינו משתנה כתלות בפרויקטים המתבצעים בארגון‪.‬‬
‫)‪ (2‬קיים ניצול אפקטיבי של משאבים )בזכות הממונה(‪.‬‬
‫)‪ (3‬קיימת התמקצעות מהירה וטובה של העובדים‪.‬‬
‫)‪ (4‬ישנם מסלולי קידום ברורים לעובד‪.‬‬
‫)‪ (5‬קיימת חלוקת אחריות וסמכות ברורה‪.‬‬
‫)‪ (6‬ערוצי התקשורת בארגון ברורים וידועים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫חסרונות המבנה הפונקציונאלי‪:‬‬
‫)‪ (1‬אין אחראי מסוים על עניינים של פרויקט מסוים‪.‬‬
‫)‪ (2‬הקשר עם הלקוח אינו ממוקד )הלקוח אינו יודע עם מי לדבר(‪.‬‬
‫)‪ (3‬התקשורת בין המחלקות עלולה להיות בעייתית‪.‬‬
‫)‪ (4‬ריבים בין המחלקות עלולים להשפיע על הפרויקט‪.‬‬
‫)‪ (5‬הפרויקט עלול להיתקע כי לכל מחלקה יש לו"ז‪ ,‬תקציב וסדר עדיפויות משלה‪.‬‬
‫המבנה הפונקציונאלי מוצדק בדרך כלל עבור‪:‬‬
‫‪ ‬פרויקטים קטנים‪.‬‬
‫‪ ‬פרויקטים פשוטים‪.‬‬
‫מבנה ארגוני פרויקטאלי‬
‫מאפייני המבנה הפרויקטאלי‪:‬‬
‫‪ ‬הסמכות העליונה היא של המנכ"ל‪.‬‬
‫‪ ‬הפירוק הראשוני של הסמכות היא לפי פרויקטים‬
‫‪ ‬הפירוק השניוני של הסמכות הוא לפי התמחות מקצועית ‪.‬‬
‫‪ ‬הפירוק השלישוני הוא לפי מעמד )בכיר‪,‬ביניים‪,‬זוטר(‪.‬‬
‫‪ ‬חלק מהמחלקות עדיים נשארות פונקציונאליות ונותנות שירות לכל הפרויקטים )כספים‪,‬‬
‫מידע‪ ,‬חוזים וכו'(‪.‬‬
‫מנכ"ל‬
‫חוזים‬
‫כספים‬
‫מידע‬
‫פרויקט א‬
‫פרויקט ב‬
‫פרויקט ג‬
‫אדריכלות‬
‫הנדסה‬
‫עיצוב פנים‬
‫יתרונות המבנה הפרויקטאלי‪:‬‬
‫)‪ (1‬התמקדות ביעדי הפרויקט )ולא ביעדי המחלקה(‪.‬‬
‫)‪ (2‬צוות הפרויקט מחויב במלואו לפרויקט יחיד‪.‬‬
‫)‪ (3‬יכולת להגיב בזריזות לצורכי הלקוח‪.‬‬
‫)‪ (4‬תקשורת טובה ומהירה בין אנשים מתחומים שונים‪.‬‬
‫חסרונות המבנה הפרויקטאלי‪:‬‬
‫)‪ (1‬ניצול נמוך של משאבים )חוסר תעסוקה‪ ,‬כפילויות(‪.‬‬
‫)‪ (2‬אין לצוות תוכניות ליום שאחרי סיום הפרויקט ‪.‬‬
‫)‪ (3‬קשה לפתח התמקצעויות צרות‪.‬‬
‫)‪ (4‬שינוי בתכולת הפרויקט עלול לגרום שינויים ארגוניים‪.‬‬
‫המבנה הפרויקטאלי מוצדק בדרך כלל עבור‪:‬‬
‫‪ ‬פרויקטים אסטרטגיים )גדולי ם מאוד(‪.‬‬
‫‪ ‬פרויקטים מסובכים וארוכי טווח‪.‬‬
‫‪ ‬פרויקטים חשאיים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫מבנה ארגוני מטריציוני‬
‫מאפייני המבנה המטריציוני‪:‬‬
‫‪ ‬הסמכות העליונה היא של המנכ"ל‪.‬‬
‫‪ ‬הפירוק הראשוני של הסמכות היא לפי פרויקטים וגם לפי התמחות‪ ,‬כאשר‪:‬‬
‫מבנה מטריציוני חזק ‪ :‬למנהל הפרויקט יש יותר כוח‪.‬‬
‫מבנה מטריציוני חלש‪ :‬למנהלי הפונקציות יש יותר כוח‪.‬‬
‫‪ ‬חלק מהמחלקות עדיים נשארות פונקציונאליות ונותנות שירות לכל הפרויקטים )כספים‪,‬‬
‫מידע‪ ,‬חוזים וכו'(‪.‬‬
‫תפקיד מנהל הפרויקטים לקבוע‪ -‬מה לבצע‪ ,‬מתי לבצע‪ ,‬תקציב לביצוע‬
‫תפקיד מנהלי הפונקציות לקבוע‪ -‬מי יבצע‪ ,‬איך לבצע ואמצעים לביצוע‪.‬‬
‫מנכ"ל‬
‫ניתוח‬
‫מערכות‬
‫חומרה‬
‫תוכנה‬
‫מנהל פרויקטים‬
‫מנהל פרויקטים‬
‫מנהל פרויקטים‬
‫יתרונות המבנה המטריציוני‪:‬‬
‫)‪ (1‬מאפשר ניידות של משאבים ייחודיים ליקרים מפרויקט לפרויקט‪.‬‬
‫)‪ (2‬מאפשר הורדת עלויות‪/‬הגדלת נצילות ע"י שחרור משאבים מיותרים והעברתם למקום נדרש‪.‬‬
‫חסרונות המבנה המטריציוני‪:‬‬
‫)‪ (1‬דורש תיאום רב בין גורמים אחראיים‪.‬‬
‫)‪ (2‬העובד צריך לדווח פעמיים ‪ -‬למנהל הפונקציה ומנהל הפרויקט‪.‬‬
‫)‪ (3‬היווצרות קונפליקטים בין יעדי הפרויקט ליעדי הארגון‪.‬‬
‫)‪ (4‬הגדלת סמכויות של מנהל הפרויקט באה על חשבון מנהל הפונקציה‪.‬‬
‫)‪ (5‬למנהל הפרויקט קשה לפקח על איכות העבודה‪.‬‬
‫מבנה ארגוני מטריציוני מוצדק בדרך כלל ב‪:‬‬
‫)‪ (1‬פרויקטים בינוניים‬
‫)‪ (2‬סביבה דינאמית\ המכתיבה שינויים תכופים‪.‬‬
‫מחויבות העובד לפרויקט כתלות במבנה‪:‬‬
‫מבנה פונקציונאלי‪ -‬מחויבות נמוכה מאוד‪.‬‬
‫מבנה מטריציוני חלש‪ -‬מחויבות נמוכה‪.‬‬
‫מטריציוני חזק‪ -‬מחויבות עולה‪.‬‬
‫פרויקטאלי‪ -‬מחויבות גבוהה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫)מצגת ‪(4‬‬
‫תזמון חבילות עבודה‬
‫תזמון פרויקט‪ -‬קביעת זמני התחלה וסיום של כל חבילות העבודה בפרויקט‪ ,‬תוך התחשבות‬
‫באילוצים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬קדימויות ‪ -‬תרשים רשת ‪.PART /‬‬
‫‪ ‬משך ביצוע חבילות עבודה ‪ +‬השהיות‪ -‬תרשים ‪.GUNNT‬‬
‫‪ ‬זמינות משאבים ‪ -‬פרופיל משאבים‪.‬‬
‫‪ ‬התחייבויות לגורמים חיצוניים ‪ -‬תאריכים מאלצים‪.‬‬
‫‪ ‬תקציב ‪ -‬תזרים מזומנים‪.‬‬
‫סוגי התאריכים הקיימים‪:‬‬
‫‪ ‬תאריכים מחושבים‪.‬‬
‫‪ ‬תאריכים מאולצים ‪ -‬סיום הפרויקט‪ ,‬אבני דרך‪ ,‬חופשות‪.‬‬
‫‪ o‬סוגי אילוצים ‪ -‬חייב להתחיל ‪ /‬להסתיים‪ ...‬לא אחרי‪/‬לא לפני‪/‬בתאריך‬
‫סוגים של לוחות זמנים‪:‬‬
‫‪ ‬תוכנית בסיסית ‪ -‬תוכנית‪ ,‬שלאחר שהצלחתי לפתור את כל הבעיות וזה מספק את הלקוח‪,‬‬
‫ומנהל הפרויקט אישר אותה‪.‬‬
‫‪ ‬ביצוע בפועל‪ -‬הזמנים בפועל בדרך כלל שונים מהתוכנית הבסיסית‪.‬‬
‫‪ ‬תחזיות‪ -‬התחזית הראשונה זו התוכנית הבסיסית‪ ,‬לאחר שביצענו תהליכים‪ ,‬נעדכן את‬
‫התוכנית‪.‬‬
‫‪ ‬גישה אופטימית‪.‬‬
‫‪ ‬גישה פסימית‪.‬‬
‫קשרי קדימויות בין חבילות עבודה‪:‬‬
‫אילוץ הקושר את ההתחלה או הסיום של חבילת עבודה אחת עם ההתחלה או הסיום של חבילת‬
‫עבודה אחרת ‪.‬‬
‫ישנם שני מאפיינים לקשר‪ :‬סוג הקשר והאם נדרשת השהייה ומה משכה?‬
‫‪ 4‬סוגים של קשרי קדימות‪:‬‬
‫‪ .1‬סוף התחלה‪ :‬ללא השהייה ‪ /‬עם השהייה‬
‫‪ .2‬סוף סוף‬
‫‪ .3‬התחלה התחלה‬
‫‪ .4‬התחלה סיום‬
‫ייצוג קדימויות בעזרת תרשים רשת‬
‫תרשים זה נקרא גם תרשים ‪PERT‬‬
‫תרשים זה מתאר את הסדר בלוגי של ביצועי חבילות העבודה בצורה זורמת ‪.‬‬
‫קיימים שני סוגים של תרשימים‪:‬‬
‫‪ – AOA‬פעילות באמצעות חץ‪.‬‬
‫‪ - AON‬פעילות באמצעות תיבה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫דוגמא לבניית תרשים רשת‪:‬‬
‫מרווח‬
‫כולל‬
‫סיום‬
‫מ וקדם‬
‫‪Nr. D. Min D.‬‬
‫התחלה‬
‫מוקדמת‬
‫משך‬
‫ח"ע‬
‫סיום‬
‫מאוחר‬
‫מרווח‬
‫חופשי‬
‫התחלה‬
‫מאוחרת‬
‫‪Pre‬‬
‫‪WP‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪A‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪B,C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪C‬‬
‫‪E‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪C‬‬
‫‪F‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪E‬‬
‫‪G‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪E,F‬‬
‫‪H‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪D,G,H‬‬
‫‪I‬‬
‫‪4‬‬
‫‪13‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪D6‬‬
‫‪17‬‬
‫‪25‬‬
‫‪0‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪I8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10 0‬‬
‫‪G7‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪B4‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪E‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪H5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪F‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4 8‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪18‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪A3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫אבני דרך‪:‬‬
‫מסמלות ציון דרך בפרויקט‪.‬‬
‫קיימות באופן טבעי התרשים ‪AOA‬‬
‫בתרשים ‪ AON‬מצוינות ע"י חבילות עבודה וירטואליות‪.‬‬
‫דוגמאות לאבני דרך‪:‬‬
‫תחילת הפרויקט‪.‬‬
‫סיום של שלב מהותי בפרויקט )למשל ‪ -‬חתימת החוזה(‪.‬‬
‫סיום בפרויקט‪.‬‬
‫תזמון מוקדם‬
‫מתי אפשר להתחיל ולסיים כל חבילת עבודה במועד המוקדם ביותר מבלי לפגוע באילוצי‬
‫קדימות‪.‬‬
‫נקודת ייחוס ‪ -‬תחילת הפרויקט )תאריך‪/‬זמן ‪.(0‬‬
‫סימונים‪:‬‬
‫התחלה מוקדמת = ‪ES : Early start‬‬
‫סיום מוקדם = ‪EF: Early finish‬‬
‫עבור קשרי סוף – התחלה‪:‬‬
‫התחלה מוקדמת של חבילת עבודה מסוימת שווה למקסימום בין ערכי הסיום המוקדם של כל‬
‫חבילות העבודה המקדימות שלה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪E5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪F‬‬
‫‪H5‬‬
‫סיום מוקדם של חבילת עבודה מסוימת שווה להתחלה המוקדמת שלה ‪ +‬משך הביצוע‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5+3=8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪F‬‬
‫תזמון מאוחר‬
‫מתי אפשר להתחיל ולסיים כל חבילת עבודה במועד המאוחר ביותר מבלי לפגוע באילוצי קדימות‬
‫ולסיים את הפרויקט במועד שנקבע‪.‬‬
‫נקודת ייחוס מקובלת ‪ -‬סיום הפרויקט בזמן מינימאלי‪.‬‬
‫סימונים‪:‬‬
‫התחלה מאוחרת‪LS: Late Start -‬‬
‫סיום מאוחר ‪LF: Late Finish -‬‬
‫‪19‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫עבוד קשרי סוף התחלה‪:‬‬
‫סיום מאוחר של חבילת עבודה מסוימת שווה למינימום בין ערכי ההתחלה המאוחרת של כל‬
‫חבילת עבודה העוקבות המיידיות‪.‬‬
‫‪D6‬‬
‫‪F3‬‬
‫‪C2‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪E‬‬
‫‪5‬‬
‫מרווח חופשי של חבילת עבודה‬
‫הגדרה‪ :‬ההפרש בין סיום מוקדם של חבילת עבודה לבין המינימום מבין ההתחלות המוקדמות‬
‫של ח"ע העוקבת המיידיות שלה‪.‬‬
‫משמעות ‪ -‬משך הזמן בו ניתן לאחר את ביצוע חבילת העבודה )ביחס לתזמון המוקדם שלה(‪ ,‬מבלי‬
‫לדחות את התזמון המוקדם של אף חבילת עבודה אחרת בפרויקט‪.‬‬
‫התחלה מוקדמת ‪10 -‬‬
‫סיום מוקדם ‪8-‬‬
‫מרווח חופשי )הפרש( ‪2-‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪F‬‬
‫‪H5‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫מרווח כולל של חבילת עבודה‬
‫הגדרה‪ :‬ההפרש בין התזמון המוקדם והמאוחר של חבילות עבודה ‪.‬‬
‫משמעות ‪ -‬משך הזמן בו ניתן לאחר את ביצוע חבילות העבודה )ביחס למועד המוקדם שלה(‪ ,‬מבלי‬
‫לדחות את סיום הפרויקט‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪13‬‬
‫‪D6‬‬
‫‪17‬‬
‫מרווח כולל לעומת מרווח חופשי‬
‫ניצול מלא של מרווח חופשי של חבילת עבודה מסוימת אינו משפיע על על המרווחים כוללים של‬
‫חבילות עבודה אחרות‪.‬‬
‫ניצול מלא של מרווח כולל של חבילת עבודה מסוימת‪ ,‬עלול להקטין מרווחים כוללים של חבילות‬
‫עבודה אחרות‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫מרווח כולל תמיד גדול או שווה למרווח חופשי‪.‬‬
‫אם מועד סיום הפרויקט נקבע בהתאם למשכו המינימאלי האפשרי‪ ,‬כל המרווחים ) החופשיים‬
‫והכוליים( הם אי ‪ -‬שליליים‪.‬‬
‫מהו מרווח כולל שלילי???‬
‫תוצאה של פרויקט שאמור להסתיים לפני המועד שחושב באמצעות תזמון מוקדם‪.‬‬
‫מצב זה עלול להתרחש כאשר "סגרנו" מועד סיום עם הלקוח לפני תכנון מפורט של הפרויקט‪ .‬הוא‬
‫גם עלול להתרחש במהלך ביצוע הפרויקט עקב חריגות במשך ביצוע של חבילות עבודה‪.‬‬
‫מצב של מרווח כולל שלילי מצביע על אי יכולת לעמוד באילוצי הקדימות ובמועד הסיום שנקבע ‪.‬‬
‫)אפשרות פתרון ‪ -‬מבצעים משהו במקביל מבצעים במקביל דברים שאמורים להתבצע בתור(‬
‫התמודדות עם מרווח כולל שלילי‪:‬‬
‫ קיצור משך ביצוע של חבילות עבודה מסוימות ע"י‪:‬‬‫א‪ .‬הוספת משאבים‪.‬‬
‫ב‪ .‬עבודה בשעות נוספות‪.‬‬
‫ שינוי‪/‬ביטול קשר קדימות בין חבילות עבודה‪:‬‬‫א‪ .‬ביצוע במקביל של חבילות עבודה שאמורות להתבצע בתור‪.‬‬
‫‪ -‬הארכת מועד סיום הפרויקט‪.‬‬
‫הנתיב הקריטי‬
‫שרשרת של חבילות עבודה שיש להן מרווח כולל אפס )תזמון מוקדם=תזמון מאוחר(‪.‬‬
‫מהווה את השרשרת הארוכה ביותר )מבחינת משך( של חבילות עבודה התלויות זו בזו )הזמן‬
‫הקצר ביותר לביצוע הפרויקט הוא המסלול הכי ארוך(‪.‬‬
‫עיכוב בכל אחת מחבילות העבודה שעל הנתיב הקריטי יגרור עיכוב זהה במועד סיום הפרויקט‪.‬‬
‫עלול להיות יותר מנתיב קריטי אחד בפרויקט אם מחליטים לעבוד בתזמון מאוחר‪ ,‬כל הנתיבים‬
‫בפרויקט יהיו קריטיים‪.‬‬
‫חבילות עבודה קריטיות צריכות להיות במוקד תשומת הלב של מנהל הפרויקט‪ ,‬על מנת להבטיח‬
‫את סיום הפרויקט במועד המתוכנן‪.‬‬
‫חבילות עבודה כמעט קריטיות ‪ -‬חבילות עבודה שהמרווח הכולל שלהן קטן מערך מסוים‪.‬‬
‫בתנאים של אי ודאות‪ ,‬חבילות עבודה כמעט קריטיות עלולים להפוך להיות קריטיות‪ ,‬לכן יש‬
‫לעקוב אחריהן בקפידה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫תרשים ‪ AON‬עם תזמון מוקדם ותזמון מאוחר‬
‫‪4‬‬
‫‪13‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪D6‬‬
‫‪17‬‬
‫‪25‬‬
‫‪0‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪I8‬‬
‫‪25‬‬
‫‪10 0‬‬
‫‪G7‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0‬‬
‫‪H5‬‬
‫‪17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4 8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪B4‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪F‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪9‬‬
‫תרשים גנט )‪(Gantt‬‬
‫תרשים גנט הוא תרשים המתאר את קטע הזמן זו מתבצעות כל חבילות העבודה‪.‬‬
‫הציר האופקי‪ -‬ציר הזמן‬
‫הציר האנכי‪ -‬ציר חבילות העבודה‪.‬‬
‫תרשים זה מסייע ל‪:‬‬
‫‪ ‬בקרה על עומס המשאבים הרגעי‪.‬‬
‫‪ ‬בקרת התקדמות‬
‫‪ ‬עריכת תחזיות לו"ז עקב חריגות במועדי התחלה וסיום של חבילות עבודה‪.‬‬
‫תזמון מוקדם‬
‫למנהל הפרויקט‬
‫ללקוח‬
‫חסרונות‬
‫יתרונות‬
‫חלק מהחריגות במשך הביצוע יוצר עומס ניהולי רב בתחילת‬
‫את‬
‫מקדים‬
‫נבלעות במרווחים‪ .‬עשוי הפרויקט‪.‬‬
‫התשלומים בתזרים המזומנים‬
‫לחסוך קנסות על פיגור‬
‫מקטין את ההסתברות לסיים עלול לייקר הכנסת שינויים‬
‫בתכולה במהלך העבודה‪.‬‬
‫את הפרויקט באיחור‬
‫‪22‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫תזמון מאוחר‬
‫למנהל הפרויקט‬
‫ללקוח‬
‫חסרונות‬
‫יתרונות‬
‫מאחר את התשלומים בתזרים אין מרווח לטעויות‪ .‬עלול‬
‫המזומנים )אם הלקוח חושש( להביא לקנסות על פיגור‬
‫במקרה שהפרויקט מתבטל‪,‬‬
‫השקענו מינימום‬
‫עשוי להוזיל הכנסת שינויים מגדיל את ההסתברות לסיים‬
‫את הפרויקט באיחור‬
‫בתכולה במהלך העבודה‬
‫השפעות נוספות של מועד התזמון‪:‬‬
‫שינוי עלות הביצוע של חבילות עבודה עקב‪:‬‬
‫‪ ‬שינוי בזמינות משאבים‪.‬‬
‫‪ ‬שינוי שערי חליפין‪.‬‬
‫‪ ‬שינוי מחיר ההון‪.‬‬
‫‪ ‬כניסת טכנולוגיה חדשה‪.‬‬
‫שינוי משך הביצוע קלנדארי של חבילות עבודה עקב‪:‬‬
‫‪ ‬חגים ומועדים‪.‬‬
‫‪ ‬חופשות‪.‬‬
‫‪ ‬אילוצי משאבים‪.‬‬
‫אי ודאות בהערכת משך הביצוע של חבילת עבודה‪:‬‬
‫זהו הגורם העיקרי להימשכות פרויקטים מעבר למתוכנן‪ .‬כל בעל מקצוע שנדרש לתת אומדן‪,‬‬
‫לוקח מקדם ביטחון המבטיח סיום העבודה בהסתברות של כ‪.80%-‬‬
‫"תסמונת הסטודנט"‬
‫מדוע למרות מקדמי הביטחון נוטים פרויקטים להסתיים באיחור?‬
‫א‪ .‬המבצעים נוטים להתחיל את העבודה ברגע האחרון תוך נטרול מקדמי הביטחון‪.‬‬
‫ב‪ .‬אפקט פיגמליון ‪ -‬אם הקצו משך ארוך‪ ,‬זה יתבצע ע"י עבודה בקצב המתאים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקדמות לא תמיד נצברות‪ .‬איחורים תמיד נצברים‪.‬‬
‫מקדמי ביטחון‪ -‬המלצות גולדרט ‪:‬‬
‫‪ ‬מקדמי ביטחון גדולים גורמים לכך שחבילות עבודה מסתיימות לפני המועד המתוכנן‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫חבילת עבודה עוקבות לא מתחילות כי הן תוזמנו למועד הרבה יותר רחוק‪ -‬ולכן מבזבזים זמן‬
‫יקר‪.‬‬
‫‪ ‬רצוי להשתמש באומדנים ריאליים להערכת משך ביצוע כלפי הצוות המבצע‪.‬‬
‫‪ ‬על משך הנתיב הקריטי בלבד מומלץ לקחת מקדם ביטחון כלפי הלקוח ‪ -‬מגן על הנתיב הקריטי‬
‫)כלפי הלקוח לוקחים מקדם ביטחון כלפי הפרויקט כולו ולא כלפי משימה בנפרד(‪.‬‬
‫‪ ‬לשכנע את האחראים על המשאבים השונים לקצץ באומדני הזמנים )לבטל את מקדמי‬
‫הביטחון(‪.‬‬
‫‪ ‬לא להציג את אבני הדרך של הפרויקט למבצעים‪.‬‬
‫‪ ‬לדרוש דיווחים תכופים על מועדי סיום משוערים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬
‫שיטת ‪ PERT‬להערכת משך ביצוע‬
‫גישה שנייה לניהול זמנים לא וודאיים ‪ -‬שיטה סטטיסטית‪.‬‬
‫אנו נתמקד בזמנים סטוכסטיים‪ -‬בהם ידועים משך הביצוע‪ .‬זמנים אלו מטופלים בשיטת ‪.PERT‬‬
‫לא נוכל לקבוע בוודות כמה זמן תימשך ח"ע‪ ,‬אך נוכל לקבוע כיצד זמנה מתפלג‪.‬‬
‫הפעמון מייצג חבילת עבודה אחת‪.‬‬
‫הנחה ראשונה‪ :‬כל זמני העבודה מתפלגים לפי ‪.Beta‬‬
‫מאפיינים של פילוג ‪:Beta‬‬
‫‪ ‬צורת פעמון‪.‬‬
‫‪ ‬לא בהכרח סימטרי‪.‬‬
‫‪ ‬יש ערכי מינימום ומקסימום‪.‬‬
‫נוסחת הקירוב של ‪: PERT‬‬
‫‪ - a‬זמן מינימאלי‬
‫‪ -b‬זמן מקסימאלי‬
‫‪ -m‬שכיח‬
‫מחשבים לכל חבילת עבודה תוחלת ) ‪ ( µ‬וסטיית התקן )‪ ( σ‬לפי נוסחאות הקירוב של ‪.PERT‬‬
‫מחשבים את הנתיב הקריטי לפי ערכי התוחלת בלבד‪ .‬אם הנתיב הקריטי לפי ערכי התוחלת כולל‬
‫מספר רב של חבילות עבודה )רצוי מעל ‪ ,(30‬אז ניתן להשתמש במשפט הגדול המרכזי‪:‬‬
‫הסכום של מספר רב של משתנים אקראיים מכל התפלגות מתפלג בקירוב נורמאלי עם תוחלת‬
‫שהיא סכום התוחלות ושונות שהיא סכום השוניות של המשתנים האקראיים‪.‬‬
‫לפי שיטת ‪ Pert‬מחשבים לכל ח"ע תוחלת )‪ (µ‬וסטיית תקן )‪ (σ‬לפי נוסחאות הקירוב של ‪Pert‬‬
‫נוסחאות הקירוב‪:‬‬
‫‪µ = a + 4m + b‬‬
‫‪6‬‬
‫‪σ = b–a‬‬
‫‪6‬‬
‫‪µcp = Σμi‬‬
‫‪σcp = √Σσ 2‬‬
‫) ‪Tcp = N ~ (µcp , σcp‬‬
‫‪24‬‬
‫ניהול פרויקטים דר' טל אבינדב ‪ -‬חזרה למבחן‬