שלום לעם
מתחברים לתורה ויהדות
691
ם
ע
שלום ל
ישראל
לנוער
שביל להאיר את הנשמה
ב
חווית ניגוני סליחות בצלילים וקולות שופר
בקבר דוד המלך.
רכזי נוער ומדריכים ,צרו קשר052-7644420 :
'שלום לעם' להאיר את הנשמה
רוצים להירשם גם אתם לוואטסאפ של שלום לעם?
שלחו "הצטרף" למספר 050-364-4410
נא ציינו אם אתם לומדים במדרשה אצלנו ובאיזה סניף
נשמח לקבל תמונות ,סרטונים ,חידושי תורה מסניפי המדרשיות
רחוב בני ברית 18ירושלים
טל02-5022881 .
פקס02-5022771 .
כל הזכויות שמורות
במ
ב
מ
ד
ורח
מן
ב
ה
ט
מ
אלס
פ
ה
חיירםיי
ם
גיליון זה יו"ל ע"י מרכז "שלום לעם"
שע"י עמותת גבריאל שר ישראל (ע"ר )58-037849-5
רחוב בני ברית 18ירושלים טל 02-5022881 .פקס02-5022991 .
כל הזכויות שמורות
www.shalomlaam.co.il
פרשת כי תצא י"ד אלול תשע"ה 29באוגוסט 2015
שבת פרשת כי תצא ,י"ד באלול תשע"ה,
29/8/15הדפסת התנ"ך הראשון
בי"ד באלול רט"ז ,הסתיימה הדפסת התנ"ך
הראשון בידי ממציא הדפוס יוהאן גוטנברג,
בתרגום לטיני המכונה 'וולגטה' .התנ"ך
הודפס בעיר מיינץ שבגרמניה ,וההדפסה
מסמלת את ראשיתה של מהפכת הדפוס,
שאפשרה הדפסה המונית של ספרים
ומאמרים ותפוצתם הרחבה .בתנ"ך גוטנברג
יש שני כרכים שמכילים יחד 1,282דפים
ב 180-עותקים 40 ,על קלף ו 140-על נייר.
מספר כזה של ספרים נחשב אותם ימים
סכום עצום ,שכן קודם לכן כתיבת ספרים
רבים ביד היתה אורכת עשרות שנים.
לדוגמה ,משך זמן כתיבת ספר תנ"ך יחיד
לפני המצאת הדפוס ,היה כשלוש שנים!
כיום ,נשתמרו 11עותקים מלאים מקלף
ו 48-מנייר ,והתנ"ך מוצג במוזיאון גוטנברג
שבעיר מיינץ .המצאת הדפוס שינתה את ההיסטוריה הכללית כולה ,ובייחוד
הועילה להפצת תורת ישראל והנחלת ספרי גדולי האומה וחיבוריהם לבני העם
כולו ,בבחינת "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
יום ראשון ,ט"ו באלול תשע"ה 30/8/15 ,תכנית החלוקה של הארץ
בט"ו באלול תש"ז ,פרסמה הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל ,את
תכנית החלוקה של ארץ ישראל .הוועדה ,שכונתה בשם אונסקו"פ ,הייתה ועדת
חקירה בינלאומית שמונתה על ידי האו"ם בשנת תש"ז ,כדי לבחון את שאלת
ארץ ישראל ואת בעלותה ,וביום זה פורסמה תכנית החלוקה ,שהמליצה לסיים
בהקדם את המנדט הבריטי בארץ ישראל ולהעניק לארץ עצמאות לאחר תקופת
מעבר שבה תופקד האחריות לשלטון בידי האו"ם .רוב חברי הוועדה המליצו כי
הארץ תוחלק בין שתי מדינות עצמאיות ,ערבית ויהודית ,ועל פי המלצות הוועדה
גובשה תכנית החלוקה הסופית .בסופו של דבר ,דחו הערבים את התוכנית ופתחו
במערכה נגד מגיני הארץ היהודיים ,אך נחלו מפלה ניצחת בחסדי שמים ברוב
אזורי הארץ .העם היהודי שב לארצו לאחר אלפיים שנות גלות ,כהמשך לנבואה
וההבטחה האלוקית שארץ ישראל ניתנה לנו כנחלה לעולם ,ואין לעמים האחרים
שום חלק ונחלה בה.
מסע אל
העבר
יום שני ,ט"ז באלול תשע"ה 31/8/15 ,צייד הנאצים
היום לפני עשור שנים בדיוק ,בט"ז באלול תשס"ה ,נפטר שמעון ויזנטל ז"ל' ,צייד
הנאצים' הידוע .ויזנטל היה ניצול שואה ,שהקדיש את כל חייו לאיסוף ותיעוד
מידע על אודות פושעי מלחמה נאציים והעמדתם לדין .הוא הצליח להביא לדין,
יותר מאלף ומאה פושעי מלחמה שהיו אחראים לרציחות המוניות בעת השואה,
ובכך להשיב להם מעט כגמולם הרע על מעשיהם הנפשעים כנגד האנושות בכלל
והעם היהודי בפרט.
יום שלישי ,י"ז באלול תשע"ה 1/9/15 ,המלחמה האיומה בתולדות האנושות
בי"ז באלול שנת תרצ"ט ,לפני 76שנה ,פרצה מלחמת העולם השנייה ,המלחמה
הגדולה והאיומה בתולדות האנושות ,והתחילה השואה הרצחנית והזוועתית
של חורבן יהדות אירופה ,אשר כילתה שליש מעמנו ,הי"ד .במלחמה זו ,נספו
כשישים מיליון אנשים ,ומתוכם כארבעים מיליון אזרחים .המלחמה החלה עם
פלישת גרמניה הנאצית לפולין ,תחת הנהגתו של הרודן הנפשע אדולף היטלר
ימ"ש ,והוחל במסע ההשמדה השיטתי וההמוני בדמות "הפתרון הסופי" ,של העם
היהודי .המלחמה הסתיימה בכ"ח באייר תש"ה ,עם חתימת גרמניה הנאצית על
חוזה הכניעה הסופי.
יום רביעי ,י"ח באלול תשע"ה 2/9/15 ,הקיבוץ החילוני הראשון
בי"ח באלול תרפ"א ,הוקם הקיבוץ הראשון בתולדות ישראל ,קיבוץ עין חרוד.
הקיבוץ הוקם בעמק יזרעאל על ידי חברי גדוד העבודה ונחשב לחוד החנית של
המתריסים כנגד תורת ישראל באותו זמן לפני כשבעים שנה ,התנבא הרב כהנמן
מפוניבז' ,כי יום יבוא ויקום בית כנסת בעין חרוד .ואומנם שנים רבות לאחר מכן,
כאשר נגוז החלום הקיבוצי הגדול בישראל והמושג עבר ובטל מן העולם ,הוקם
בית כנסת בקיבוץ עין חרוד ,וכמה מתושביו הם חזרו לשורשיהם והתקרבו אל
ריבון העולמים ,כמה נפלאות הן דרכי ההשגחה העליונה!
יום שישי ,כ' באלול תשע"ה' 4/9/15 ,הסכם השילומים'
בכ' באלול תשי"ב ,כשבע שנים לאחר מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי
אירופה ,נחתם "הסכם השילומים" בין ממשלת ישראל לגרמניה המערבית,
כתשלום פיצויים על פשעי גרמניה הנאצית בשנות השואה האיומה .גרמניה
העבירה לישראל במסגרת השילומים כשלושה מיליארד מארק מערב גרמני,
והתחייבה לשלם קצבות קבועות מדי חודש לניצולי השואה .הארץ הייתה אז
כמרקחה ,ורבים התנגדו למשא ומתן עם מרצחים משמידי עמנו וטענו שיש בכך
עוול מוסרי כלפי הנרצחים הי"ד ,אולם גברה ידה של הממשלה בראשות בן-גוריון
שהעדיפה לקבל את הכסף בתקופת הצנע שבמדינה כדי להשתמש בו לבניית
תשתיות המדינה.
מבחן המספריים
מבאט
ל
החיים
שמו של בית המשפט הטיבטי התפרסם
בכל רחבי המזרח הרחוק .בטיבט
באותה תקופה ,ירדו מעשי הגזל
והמרמה למקרים בודדים .הנוכלים ידעו
כי כאשר יובאו לפני בית המשפט ,הם
יתגלו בקלונם וישלמו על כך מחיר יקר.
בבית המשפט הטיבטי הוצבו מספריים
גדולים אשר להם סגולה מיוחדת :כל
אחד מן הנאשמים או מבין הניצים נדרש
לשים את ידו בין להבי המספריים ,אם
היה משקר – להבי המספריים החדות
היו נסגרות וקוצצות את ידו במקום.
ואם היה אומר אמת ,נותרו המספריים
אריק סגל
פתוחות' .מבחן המספריים' עבד בצורה
מצוינת ומספר השקרנים והנוכלים בטיבט ירד בממדים ניכרים ,מכיוון
שהנוכלים לא רצו לאבד את ידם...
באחד הימים החליט אחד מסוחרי טיבט לנסוע להודו לרגל מסחרו ,הוא
הפקיד את רכושו -כד מלא במטבעות זהב אותם חסך במשך שנים ,בידי
שכנו אותו הכיר כאדם הגון וישר .השכן הבטיח לשמור היטב על הרכוש
והסוחר נסע לדרכו בלב שקט .אלא שהשכן ,אותו חשב הסוחר בטעות
כאדם ישר ,היה למעשה אדם רע לב ,שלא בחל בגניבה .בראשו חלפו
מחשבות ללא הרף ,כיצד יצליח לשדוד את רכושו הרב של הסוחר ,מבלי
שיאבד את ידיו ב'מבחן המספריים' המפחיד של בית המשפט.
בינתיים נסע הסוחר להודו והגיע עד בומביי הרחוקה .שם רכש סחורה,
ולאחר שלושה שבועות של עבודה מאומצת הלך לבקר את דודו שהיה
אדם ערירי וקשיש שהתגורר בבומביי .הזקן שמח מאד לפגוש את אחיינו,
שטרח תמיד לבקר אותו כאשר הגיע לבומביי ולפני שהלך לדרכו העניק
לו זוג נעליים במתנה .הסוחר התפלא מאד על המתנה המוזרה – ותהה
לשם מה הוא זקוק לנעליים? אך לא סרב למתנה ,הודה לו בחמימות
וחזר לטיבט.
התחנה הראשונה שלו ,עוד קודם שהגיע לביתו ,היה ביתו של השכן
ששמר על כספו .הוא דפק בדלת ולאחר שברכו לשלום ביקש בחזרה
את הפיקדון .השומר כמו לפי תסריט צפוי מראש את אמר בתמיהה" :כד
של זהב? מעולם לא הבאת לי כד של זהב!" .סחרחורת תקפה את הסוחר
והוא כמעט התעלף ,לאחר שהבין שהשכן אינו חומד לצון ,פנה לביתו
מדוכדך וחפוי ראש וכבר למחרת פנה לבית המשפט המקומי .השופטים,
הקשיבו לצדדים והבינו כי לפניהם תיק מסובך :האחד אומר כי הפקיד
כד מלא בזהב אצל שכנו ,ואילו השני מוכן להישבע כי שזוהי עלילה לכל
דבר .אין עדים ,ואין הוכחה ,ואי אפשר לדעת מהי האמת...
"ניאלץ להשתמש במבחן המספריים" ,פסקו השופטים .הם ביקשו
מהסוחר לגשת אל המספריים וזה אמר בקול צלול" :הפקדתי אצל שכני
כד מלא בזהב" .להבי המספריים לא זזו ,והכל מחאו כפיים לאיש שנמצא
דובר אמת .כעת ניגש השכן -השומר ,הניח את ידו מתחת להבי המספריים
ואמר" :אין לאיש הזה כל זהב אצלי .להיפך ,הזהב אצלו" .הקהל עצר את
נשימתו ,והמתין במתח לנקישת הסגירה של המספריים החדות על ידו
של האיש ,אך למרבה הפלא המספריים לא זזו .התברר כי גם השכן דובר
אמת .השופטים הביטו האחד בפני רעהו כשהם מבולבלים ,ובלית ברירה
נעלו את ישיבת בית המשפט.
השכן הנוכל חזר לביתו שמח ,וכבר באותו ערב עלה על עגלה שעזבה
את טיבט לבומביי .העגלון שלקח
אותו ,ידע שזו הפעם השנייה
שהוא עושה את המסלול הזה
לבומביי .מתברר כי יומיים לאחר
שהגיע הסוחר לבומביי ,הגיע גם
השכן כשכד הזהב באמתחתו.
ניגש לביתו של הזקן ,דודו של
הסוחר ,חדר למרתף ביתו והטמין
שם את הכד .בהמשך ,ניגש הוא
אל הטבח של הזקן ,ושיחד אותו
בסכום כסף נכבד ,שירעיל את
הזקן בעוד שלושה שבועות בדיוק מהיום .הכול התנהל על פי התכנית,
יום קודם לפתיחת המשפט ,הרעיל הטבח את הזקן ,ומאחר שלא היו לו
ילדים או אחים ,היורש היחידי שלו היה – הסוחר מטיבט.
כשהגיע יום המשפט ידע השכן הנוכל כי כשיאמר שהזהב ברשותו של
הסוחר ,אינו משקר .שכן הזקן מת ,וביתו שייך כעת לסוחר שהוא יורשו
היחיד .הוא גם ידע שהסוחר לא הספיק לשמוע על מיתתו של הדוד ,בעידן
שבו טלפונים עדיין לא פעלו .ואמנם התכנית עבדה מצוין :המספריים
לא זזו ,והשכן הנוכל נמצא דובר אמת .כעת ,הוא מיהר אל לבומביי כדי
לחלץ את הכד היקר מהמרתף ,ולזכות בכסף הרב כשידיו עדיין שלמות.
למחרת התקבלה בביתו של הסוחר הידיעה העצובה על מותו של הדוד,
שהיה אהוב על אחיינו ,הסוחר ואשתו ביכו אותו ארוכות .הסוחר סיפר
לאשתו שוב ושוב על פגישתם האחרונה ,ואז נזכר כי הדוד הביא לו מתנה
מעט משונה :זוג נעליים .הוא החליט לנעול את אותם נעליים לזכרו של
הדוד ,אך כבר כאשר הכניס את רגלו לנעליים ,הרגיש שיש משהו התפור
בתוכם שמונע ממנו להכניס את הרגל .הוא לקח סכין חד ,ופרם את
התפרים .כשבאותו רגע נשרו מתוך הנעליים עשרות מטבעות זהב – שהיו
כל רכושו הגנוב של הסוחר.
התברר כי הזקן גילה את הפורץ שהניח בביתו כד מלא זהב והבין שמשהו
שאינו כשורה מתחולל בביתו .הוא לא ידע מה לעשות עם הזהב והחליט
להעניק אותם לאחיינו האהוב בתוך זוג נעליים .כאשר נשבע השכן הנוכל
כי הזהב נמצא ברשותו של הסוחר – הוא צדק ,מכיוון שהם לא היו בביתו
של הסוחר בבומביי ,אלא בנעליים שנמצאו אצלו בבית ,בטיבט.
בינתיים הגיע השכן הנוכל לבומביי ופרץ שוב למרתפו של הזקן .אלא
שהפעם מזלו לא שיחק לו .הוא נתפס על ידי המשטרה שהציבה שמירה
ליד ביתו של האיש שחקרה את מותו המפתיע של האיש .דבר מעצרו של
השכן נודע במהירות בטיבט ,והסוחר שהבין לפתע את תכניתו של השכן
סיפר את השתלשלות הדברים והנוכל בא על עונשו...
***
לפעמים אנחנו בטוחים שאנו 'אומרים את האמת' ומעוותים אותה
לטובתנו ,עלינו לדעת שכל סטייה מן האמת האבסולוטית היא שקר.
ולהישאר עם האמת הצרופה ,בכל מחיר...
לכסיקון – חגי ישראל
יום-הכיפורים
יש לי
אין כמעט יהודי שאינו מכיר את
יום הכיפורים -היום הקדוש ביותר
בשנה .ביום זה מתגלה אהבת ה'
לישראל בצורה העמוקה ביותר,
ומכוח האהבה הזו אנו זוכים
למחילה על כל עוונותינו ,כפי
"כי ַבּיֹום ַה ֶּזה יְ ַכ ֵּפר
שנאמר בתורהִּ :
יכם
את ֶ
יכם ְל ַט ֵהר ֶא ְת ֶכםִ ,מ ּכֹל ַח ּטֹ ֵ
ֲע ֵל ֶ
ִל ְפנֵ י ה' ִּת ְט ָהרּו" .חכמים אמרו
"עיצומו של יום הכיפורים מכפר".
למרות שהתשובה מכפרת על כל
העבירות ,ישנן עבירות שהטהרה
יו
סף
רזניק
והניקיון הסופי מהן הוא רק ביום
הכיפורים .ביום הכיפורים נחתם
באופן סופי הדין שנגזר בראש השנה ,ועד אז ניתן "לערער" עליו
על ידי תשובה ,תפילה וצדקה .אחד מחסדי ה' הוא שחתימת הדין
נעשית דווקא ביום מחילת העוונות .המצווה המרכזית והחשובה
ביותר ביום הכיפורים ,היא הצום וההתנזרות מההנאות הגשמיות.
ביום זה אנו דומים למלאכים ,שאינם זקוקים לדברים הללו.
מושג
יום הכיפורים אינו מכפר ללא תשובה ,ולכן הוא מוקדש כולו
לתשובה ,לווידוי ולאמירת "סליחות" .הווידויים "אשמנו" ו"על
חטא" נאמרים ביום זה כמה פעמים ,כדי להעמיק את התשובה בלב
האדם .כדאי וראוי להוסיף גם וידוי במילים אישיות .מלבד ארבע
התפילות של כל חג ומועד (ערבית ,שחרית ,מוסף ומנחה) ,ביום
הכיפורים ישנה גם תפילה חמישית -תפילת "נעילה" הנאמרת
סמוך לסוף היום.
חג הסוכות
לאחר הימים הרציניים של התשובה ,שבהם זכינו להתנקות
ולהיטהר מעוונותינו ,מגיע חג הסוכות -חג השמחה ,שעליו נאמר
ית ַאְך ָׂש ֵמ ַח" .חג זו הוא מ"שלושת הרגלים",
"וְ ָׂש ַמ ְח ָּת ְּב ַחּגֶ ָך ...וְ ָהיִ ָ
ובימי המקדש היו עולים בו לירושלים .היום הראשון של החג הוא
יום טוב (יום שבתון) ,ואחריו שישה ימי "חול המועד".
מלבד המצוה הכללית לשמוח בחג ולעשות דברים המביאים
לשמחה ,ישנן בחג הסוכות שתי מצוות מיוחדות :הראשונה היא
"ּבּסֻ ּכֹת ֵּת ְׁשבּו ִׁש ְב ַעת
המצוה לשבת בסוכה ,כפי שנאמר בתורהַ :
יָ ִמים" .לפני החג יש לבנות סוכה ולסכך אותה בסכך מן הצומח,
ובמשך החג יש לאכול ולישון בסוכה ולנהוג בה כאילו זה הבית
הקבוע שלנו .מצות הסוכה היא זכר לימי יציאת מצרים ,שבהם
הלכנו במדבר וה' דאג לכל מחסורנו .זכירת הימים ההם מביאה
אותנו לבטוח בה' ולסמוך עליו גם היום.
המצוה השנייה היא מצוות "ארבעת המינים" -אתרוג ,לולב ,שני
הדסים ושלוש ערבות .את המינים הללו יש לקחת ביד ולנענע
אותם ,ובכך מתקיימת המצוה .למצוה זו כמה טעמים :א .ראיית
המינים הללו מרחיבה את הלב ומביאה לשמחה; ב .לקיחת צמחים,
שאינם יכולים להתקיים ללא גשם ,יש בה מעין תפילה על הגשם;
ג .מינים אלו מייצגים גם קבוצות שונות בעם ישראל ,והחזקתם יחד
מבטאת את אחדות ישראל.
שמיני עצרת -שמחת תורה
היום השמיני של חג הסוכות הוא חג בפני עצמו ,הקרוי "שמיני
עצרת" או "שמחת תורה" .ביום זה מסיימים את קריאת פרשיות
התורה שקוראים מדי שבוע ,ועל כן זהו חג של סיום התורה
והתחלתה המחודשת .בחג זה מגיעה השמחה לשיאה ,והיא סוחפת
את כל שדרות עם ישראל.
בשמחת תורה נוטלים את ספרי התורה ,רוקדים עמם ושמחים בהם.
בכך מתבטא הקשר של היהודי עם הקב"ה ועם התורה .השמחה
היא על עצם העובדה שיש לנו תורה .שמחה זו מפעמת גם בלבו של
היהודי שלא למד מעולם ,ולכן הכול שמחים בתורה.
ללא רחמים
סיפור
לשבת
כבר מאז שאנריקו היה ילד קטן,
הבחינו הוריו שיש לו כישרון
ספורטיבי יוצא דופן .בסוף כיתה ב'
הוא זכה במקום הראשון בתחרות
שחייה עירונית ,ובגיל 11הוא כבר
השתתף בתחרויות ארציות בהן
הגיע למקום השני.
באחד הימים הרגיש אנריקו חולשה
גדולה מלווה בחום גבוה ,הדבר
נמשך מספר ימים והוריו מיהרו
עמו אל בית החולים .הרופאים
בדקו אותו בצורה יסודית,
דוד קליינר
והאבחנה שלהם הגיעה לאחר כמה
שעות והיא הייתה רעה מאוד ,את
אנריקו תקף נגיף הפוליו הגורם לחולשה גדולה בשרירים עד כדי
שיתוק.
למרבה הצער התברר שהפגיעה במערכת העצבים של אנריקו
הייתה לא קלה ,הוא כמעט ולא היה יכול להזיז את רגליו ,וידיו
הרגישו כאילו תלויים עליהם 50ק"ג ברזל .מצבו הנפשי של
אנריקו היה קשה ביותר ,הוא הבין שכל עולמו חרב עליו ,עתידו
הספורטיבי הסתיים ,ועל שחייה אין בכלל מה לדבר.
מבית החולים הוא הועבר למרכז שיקומי בו היה עליו לעשות
תרגילי פיזיותרפיה קשים על מנת לנסות ולהחזיר במעט את
הפעילות המוטורית שלו ,אבל מצבו הנפשי הירוד גרם לו לאבד
כל רצון להתאמץ .הוא שנא את תרגילי הפיזיותרפיה ,ובכל פעם
שהיה משתתף בהן הוא היה מסמן לאביו כבר לאחר חצי שעה
שאין לו יותר כוח ושייקח אותו בחזרה לחדרו.
באחת הפעמים בהן קרא לאביו שהוא רוצה ללכת ,סימן לו
הפיזיותרפיסט שהוא רוצה לדבר אתו לרגע" .ברשותך מר
גונזאלס ,אני רוצה לספר לך משהו"...
"כאשר הייתי ילד מאוד אהבתי פרפרים ,הייתי מסוגל להתבונן
בהם שעות רבות .הייתי עוקב אחריהם מאז היותם זחלים ולאחר
מכן בשלב שבו נהפכו לגולם ,יום אחד התבוננתי בגולם והבחנתי
שהפרפר שבתוכו הבשיל והוא רוצה לצאת החוצה ,הוא החל
לקדוח חור קטן שהלך והתרחב ,בשלב הזה הפרפר ניסה בכל
כוחו לצאת החוצה אבל הוא לא הצליח ,הוא התאמץ ודחק את
כנפיו המקופלות בכוח ,אבל רק לאחר זמן רב הוא הצליח לצאת
סוף סוף לחופשי ולפרוש את כנפיו .מאד הצטערתי על הפרפר
המסכן שעבד כל כך קשה בשביל לצאת ,ולכן בפעם הבאה
שראיתי פרפר המנסה לצאת מהקליפה שלו ,ניגשתי ופשוט
פתחתי את הגולם לגמרי .הפרפר המאושר פרס את כנפיו ,אבל
אז הוא צנח מיד לארץ ,הוא ניסה כמה פעמים להתרומם אבל
לבסוף הוא מת מאפיסת כוחות.
כשלמדתי טבע הבנתי שהמאמץ הזה של הפרפר הכרחי
להתפתחות השרירים של הכנפיים שלו ,וזה חלק מתהליך
ההתפתחות שלו .אם אתה מעוניין לעזור לבן שלך ,תן לו
להתאמץ! אחרת הוא לא יתקדם לשום מקום בחיים!".
מר גונזאלס הבין היטב את דברי המדריך ,ובאותו הרגע הוא
קיבל החלטה בליבו ,שלמרות הקושי שבדבר הוא יגרום לאנריקו
להתאמץ ולא ירחם עליו יותר .למחרת כאשר בנו סימן לו שהוא
רוצה כבר ללכת ,סימן לו האב בראשו לשלילה" ,אתה נשאר פה
חביבי ,אחרת לא אלך אתך לים אחר הצהרים".
יום אחד נפל אנריקו מן הכיסא על הארץ והתחנן" :אבא! תעזור
לי לקום" אבל אביו הביט בו ורק אמר" :תקום לבד אנריקו ,אני
לא אעזור לך" .הלב של האב נקרע והדמעות עמדו על שפת
עיניו בשעה שבנו התאמץ בכוחות אדירים להתרומם תוך כדי
שהוא לא מפסיק להתחנן לעזרה .אבל בסופו של דבר הוא הצליח
לעשות זאת לבד ,וליבו התמלא אושר ושמחה.
מאותו הרגע התחיל אנריקו דרך חדשה ,הוא התמיד בתרגילי
ההתעמלות מדי יום ,ואפילו הוסיף להתאמן גם בשעות שלאחר
מכן .הלא יאומן קרה לאחר שנה של מאמץ הוא חזר לשחות!
שנתיים לאחר מכן הוא זכה במקום הראשון באיטליה ,בתחרות
שחייה לנכים....
***
בפרשת השבוע התורה מתארת את דינו של 'בן סורר ומורה' שהוא
נער צעיר המתנהג בפראות וגונב ואוכל מכל הבא ליד ,עד שהוריו
לוקחים אותו לבית הדין .למרות שהוא עדיין לא רצח אף אחד,
הסנהדרין גוזרים את דינו למיתה ,כיוון שהוא עתיד לרצוח בסופו
של דבר .חז"ל למדו אותנו שפרשה זו נכתבה ,רק כדי ללמד את
ההורים שלא לרחם על בנם כאשר הוא מתנהג בפראות ,למרות
רגש הרחמים
ה ט ב ו ע
אלא
בהם,
עליהם לחנכו
ולהעמידו על
מקומו שאם
לא כן התנהגות
זו תוביל אותו
לדרך שממנה
לא יוכל לצאת
לעולם.
פיצה בגן החיות
"בואו נשב כאן ליד האגם ,ונאכל
פיצה" הכריז מיכאל ,וקבוצת
הילדים מיהרה בעקבותיו" .אני
מחלק לכל אחד משולש ,מי שרוצה
עוד – שיגיד לי ,אני לא רוצה לראות
חצאי משולשים! אתם חייבים
לגמור את כל הפיצה!" הילדים
הנהנו בהסכמה ,ומיכאל מיהר לתת
מהפיצה קודם כל לקטנים שבהם.
"יקיר ,לא! אל תזרוק את הפיצה
לברווזים ,אסור לזרוק להם אוכל.
זה 'בל תשחית'!" צעק מיכאל
כשהבחין באחיינו הקטן מתכונן
להשליך את משולש הפיצה אל
האגם .אבל זה כבר היה מאוחר,
משולש הפיצה עף לעבר הברווזים
שמיהרו לנקר בו ברעבתנות" .מי
אמר לך שזה 'בל תשחית' לזרוק
אוכל לברווזים? הנהלת גן החיות
אמנם לא מסכימה לזרוק להם
אוכל ,אבל לא בטוח שזה באמת
'בל תשחית' אמר אליצור ,גיסו של
מיכאל.
בין שני הגיסים התפתח וויכוח
הלכתי האם יקיר הקטן עבר על
איסור 'בל תשחית' .מה דעתכם?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק
הלכה או משפט :תלמוד בבלי
מסכת 'תענית' דף כ' עמוד ב'
בית
המדרש
שאלה מס' 357
הכנסו לאתר
shalomlaam.co.il
למדור השאלה השבועית
כתבו את תשובתכם
והשתתפו
בהגרלה הגדולה -
2זוכים בתווי קנייה
בסך 300ש"ח
(ההשתתפות בהגרלה מגיל
14ומעלה).
במילים' :מאכל לאדם אין מאכילים לבהמה'' .משנה ברורה' סימן
קע"א סעיף קטן י"א במילים' :איתא בגמ' דרב הונא וכו'.
תשובה לשאלה "הנכה הנוכל" (שאלה מס' )355
תקציר השאלה השבועית :צחי והחברים לקחו עני שפרסם שהוא
'נכה' ושמו לו עכבר בתוך קופת הצדקה' .הנכה' נבהל ורץ מהמקום,
צחי וחבריו הסריטו כיצד 'הנכה' רץ ממקומו ,וכעת אנשים הפסיקו
לתת לו צדקה בגלל שנחשפה הרמאות .העני תובע את צחי וחבריו
לפצות אותו ,כיוון שבגללם אבדה פרנסתו .האם הם חייבים לפצות
אותו?
תשובה בקצרה :אסור לאדם להתחזות ולרמות את הבריות .במקרה
שלנו ,העני 'הנכה' אינו חייב להחזיר כסף קטן ,אבל מתנות בסכומים
גדולים הוא חייב להחזיר.
תשובה בהרחבה :אין ספק שמעשה ההתחזות של העני ,אינו ראוי
ואסור לו לרמות את האנשים .ההגדרה ההלכתית ל'עני' מבוארת
בתלמוד (מסכת 'פאה' פרק ח' משנה ט') לגבי אדם שיש ברשותו
'חמישים זוז' (סכום שווה ערך למשכורת שנתית) שאינו נחשב
כ'עני' ואסור לו לקחת מן הצדקה ,ובנוסף אסור לאדם להראות את
עצמי כעני ונכה ואם עשה כן ,עונשו שלבסוף באמת יצטרך לבריות
ויהיה נכה כפי שהציג את עצמו.
האם מקיימים צדקה כשנותנים גם לרמאים?
מצוות עשה מן התורה לתת צדקה ,וכן נפסק להלכה (שולחן ערוך
'יורה דעה' סימן רמ"ז סעיף א') ואם אדם 'מתעלם' מן הצדקה עובר
בלאו של 'לא תעשה' כיוון שזה יכול להגיע למצב של שפיכות דמים
כיוון שהעני שלא נתנו לו צדקה יכול למות חלילה .אמנם בתלמוד
מובאת האמרה של ר' אלעזר 'בואו ונחזיק טובה לרמאים' כיוון
שעשרות פעמים ביום אנו חוטאים בכך שאנו מתעלמים מהצדקה,
ובזכות הרמאים יש לנו טענה לבוא ולומר שהטעם שאיננו נותנים
צדקה הוא מחשש שגם העניים האמיתיים הם רמאים ,ואף על פי
שזהו 'ספק' האם העניים באמת רמאים ,ועדיין אין לנו היתר הלכתי
להתעלם ממצוות הצדקה ,אבל זה מפחית לנו מעונש 'ההתעלמות'
ממצוות הצדקה .הפסיקה ההלכתית בנושא קובעת (שולחן ערוך
'יורה דעה' סימן רנ"א סעיף י') שאדם שמבקש אוכל ,לא בודקים
האם הוא רמאי ומאכילים אותו מיד .אבל אדם שמבקש בגדים,
בודקים האם הוא רמאי – ואם הוחזק כרמאי לא נותנים לו מאומה,
למרות שמודעים לרמאותו כי בכך מכשילים את הרמאי בגניבה.
בתלמוד מבארים את הפסוק 'יהיו מוכשלים לפניך' ('בבא בתרא'
דף ט' עמוד ב') שירמיהו הנביא ביקש על הרשעים שרדפו אותו,
שגם שהם יתנו צדקה ,שהקב"ה יכשיל אותם לתת צדקה לעניים
שאינם הגונים כדי שלא יקבלו שכר על המצווה .אם כן ,אדם שנותן
צדקה לעני שאינו הגון ,אינו מקבל על כך שכר .ונחלקו הפוסקים מה
הדין באדם שנתן צדקה לעני שהתגלה כרמאי ,באופן שאיננו צריכים
לבדוק האם הוא באמת עני ,וישנם דעות הסוברות שאם נתן לעני
מתחזה בכל זאת הוא מקיים מצוות צדקה.
האם העני הרמאי חייב להחזיר את מה שקיבל?
להלכה נפסק שמי שלקח כספי צדקה והתברר שיש לו די והותר
לפרנסתו ,לפי האומדן ההלכתי של 'חמישים זוז' חייב להחזיר את
הכסף שלקח'( .שפתי כהן' שולחן ערוך 'יורה דעה' סימן רנ"ג סעיף
קטן ד') וכתבו הפוסקים שמדובר דווקא במתנות בעלות שווי כספי
רב ,שאותם בוודאי חייב להחזיר .אבל במתנות קטנות בעלות שווי
כספי נמוך ,אינו חייב להחזיר מכיוון שבכסף קטן יכול לטעון הרמאי
שהתורם 'מוחל' על סכום כזה ,כיוון שכולם יודעים שיש הרבה
רמאים ונותנים בכל זאת מבלי לבדוק אחרי העני .אבל בסכומים
גדולים בוודאי דעתו לתת כשהעני שלפניו באמת צריך את הכסף.
ומה לגבי טענתו של 'הנכה' הרמאי?
איננו מתייחסים לטענתו של 'הנכה' הרמאי ,כיוון שאסור לו לרמות
וצחי אינו מוגדר כ'מזיק' מבחינה הלכתית ,כפי שנפסק להלכה
שאדם שהרג בהמה שהובלה לשחיטה והתברר שהיא טרפה אינו
חייב לשלם עליה'( .נתיבות המשפט' סימן ר"ז סעיף קטן ח') ולכן
צחי אינו חייב לפצות את 'הנכה' הרמאי.
© Copyright 2024