‫מתחברים לתורה ויהדות‬
‫‪691‬‬
‫ם‬
‫ע‬
‫שלום ל‬
‫ישראל‬
‫לנוער‬
‫שביל להאיר את הנשמה‬
‫ב‬
‫חווית ניגוני סליחות בצלילים וקולות שופר‬
‫בקבר דוד המלך‪.‬‬
‫רכזי נוער ומדריכים‪ ,‬צרו קשר‪052-7644420 :‬‬
‫'שלום לעם' להאיר את הנשמה‬
‫רוצים להירשם גם אתם לוואטסאפ של שלום לעם?‬
‫שלחו "הצטרף" למספר ‪050-364-4410‬‬
‫נא ציינו אם אתם לומדים במדרשה אצלנו ובאיזה סניף‬
‫נשמח לקבל תמונות‪ ,‬סרטונים‪ ,‬חידושי תורה מסניפי המדרשיות‬
‫רחוב בני ברית ‪ 18‬ירושלים‬
‫טל‪02-5022881 .‬‬
‫פקס‪02-5022771 .‬‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫במ‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ורח‬
‫מן‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ט‬
‫מ‬
‫אלס‬
‫פ‬
‫ה‬
‫חיירםיי‬
‫ם‬
‫גיליון זה יו"ל ע"י מרכז "שלום לעם"‬
‫שע"י עמותת גבריאל שר ישראל (ע"ר ‪)58-037849-5‬‬
‫רחוב בני ברית ‪ 18‬ירושלים טל‪ 02-5022881 .‬פקס‪02-5022991 .‬‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫‪www.shalomlaam.co.il‬‬
‫פרשת כי תצא י"ד אלול תשע"ה ‪ 29‬באוגוסט ‪2015‬‬
‫שבת פרשת כי תצא‪ ,‬י"ד באלול תשע"ה‪,‬‬
‫‪ 29/8/15‬הדפסת התנ"ך הראשון‬
‫בי"ד באלול רט"ז‪ ,‬הסתיימה הדפסת התנ"ך‬
‫הראשון בידי ממציא הדפוס יוהאן גוטנברג‪,‬‬
‫בתרגום לטיני המכונה 'וולגטה'‪ .‬התנ"ך‬
‫הודפס בעיר מיינץ שבגרמניה‪ ,‬וההדפסה‬
‫מסמלת את ראשיתה של מהפכת הדפוס‪,‬‬
‫שאפשרה הדפסה המונית של ספרים‬
‫ומאמרים ותפוצתם הרחבה‪ .‬בתנ"ך גוטנברג‬
‫יש שני כרכים שמכילים יחד ‪ 1,282‬דפים‬
‫ב‪ 180-‬עותקים‪ 40 ,‬על קלף ו‪ 140-‬על נייר‪.‬‬
‫מספר כזה של ספרים נחשב אותם ימים‬
‫סכום עצום‪ ,‬שכן קודם לכן כתיבת ספרים‬
‫רבים ביד היתה אורכת עשרות שנים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬משך זמן כתיבת ספר תנ"ך יחיד‬
‫לפני המצאת הדפוס‪ ,‬היה כשלוש שנים!‬
‫כיום‪ ,‬נשתמרו ‪ 11‬עותקים מלאים מקלף‬
‫ו‪ 48-‬מנייר‪ ,‬והתנ"ך מוצג במוזיאון גוטנברג‬
‫שבעיר מיינץ‪ .‬המצאת הדפוס שינתה את ההיסטוריה הכללית כולה‪ ,‬ובייחוד‬
‫הועילה להפצת תורת ישראל והנחלת ספרי גדולי האומה וחיבוריהם לבני העם‬
‫כולו‪ ,‬בבחינת "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"‪.‬‬
‫יום ראשון‪ ,‬ט"ו באלול תשע"ה‪ 30/8/15 ,‬תכנית החלוקה של הארץ‬
‫בט"ו באלול תש"ז‪ ,‬פרסמה הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל‪ ,‬את‬
‫תכנית החלוקה של ארץ ישראל‪ .‬הוועדה‪ ,‬שכונתה בשם אונסקו"פ‪ ,‬הייתה ועדת‬
‫חקירה בינלאומית שמונתה על ידי האו"ם בשנת תש"ז‪ ,‬כדי לבחון את שאלת‬
‫ארץ ישראל ואת בעלותה‪ ,‬וביום זה פורסמה תכנית החלוקה‪ ,‬שהמליצה לסיים‬
‫בהקדם את המנדט הבריטי בארץ ישראל ולהעניק לארץ עצמאות לאחר תקופת‬
‫מעבר שבה תופקד האחריות לשלטון בידי האו"ם‪ .‬רוב חברי הוועדה המליצו כי‬
‫הארץ תוחלק בין שתי מדינות עצמאיות‪ ,‬ערבית ויהודית‪ ,‬ועל פי המלצות הוועדה‬
‫גובשה תכנית החלוקה הסופית‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬דחו הערבים את התוכנית ופתחו‬
‫במערכה נגד מגיני הארץ היהודיים‪ ,‬אך נחלו מפלה ניצחת בחסדי שמים ברוב‬
‫אזורי הארץ‪ .‬העם היהודי שב לארצו לאחר אלפיים שנות גלות‪ ,‬כהמשך לנבואה‬
‫וההבטחה האלוקית שארץ ישראל ניתנה לנו כנחלה לעולם‪ ,‬ואין לעמים האחרים‬
‫שום חלק ונחלה בה‪.‬‬
‫מסע אל‬
‫העבר‬
‫יום שני‪ ,‬ט"ז באלול תשע"ה‪ 31/8/15 ,‬צייד הנאצים‬
‫היום לפני עשור שנים בדיוק‪ ,‬בט"ז באלול תשס"ה‪ ,‬נפטר שמעון ויזנטל ז"ל‪' ,‬צייד‬
‫הנאצים' הידוע‪ .‬ויזנטל היה ניצול שואה‪ ,‬שהקדיש את כל חייו לאיסוף ותיעוד‬
‫מידע על אודות פושעי מלחמה נאציים והעמדתם לדין‪ .‬הוא הצליח להביא לדין‪,‬‬
‫יותר מאלף ומאה פושעי מלחמה שהיו אחראים לרציחות המוניות בעת השואה‪,‬‬
‫ובכך להשיב להם מעט כגמולם הרע על מעשיהם הנפשעים כנגד האנושות בכלל‬
‫והעם היהודי בפרט‪.‬‬
‫יום שלישי‪ ,‬י"ז באלול תשע"ה‪ 1/9/15 ,‬המלחמה האיומה בתולדות האנושות‬
‫בי"ז באלול שנת תרצ"ט‪ ,‬לפני ‪ 76‬שנה‪ ,‬פרצה מלחמת העולם השנייה‪ ,‬המלחמה‬
‫הגדולה והאיומה בתולדות האנושות‪ ,‬והתחילה השואה הרצחנית והזוועתית‬
‫של חורבן יהדות אירופה‪ ,‬אשר כילתה שליש מעמנו‪ ,‬הי"ד‪ .‬במלחמה זו‪ ,‬נספו‬
‫כשישים מיליון אנשים‪ ,‬ומתוכם כארבעים מיליון אזרחים‪ .‬המלחמה החלה עם‬
‫פלישת גרמניה הנאצית לפולין‪ ,‬תחת הנהגתו של הרודן הנפשע אדולף היטלר‬
‫ימ"ש‪ ,‬והוחל במסע ההשמדה השיטתי וההמוני בדמות "הפתרון הסופי"‪ ,‬של העם‬
‫היהודי‪ .‬המלחמה הסתיימה בכ"ח באייר תש"ה‪ ,‬עם חתימת גרמניה הנאצית על‬
‫חוזה הכניעה הסופי‪.‬‬
‫יום רביעי‪ ,‬י"ח באלול תשע"ה‪ 2/9/15 ,‬הקיבוץ החילוני הראשון‬
‫בי"ח באלול תרפ"א‪ ,‬הוקם הקיבוץ הראשון בתולדות ישראל‪ ,‬קיבוץ עין חרוד‪.‬‬
‫הקיבוץ הוקם בעמק יזרעאל על ידי חברי גדוד העבודה ונחשב לחוד החנית של‬
‫המתריסים כנגד תורת ישראל באותו זמן לפני כשבעים שנה‪ ,‬התנבא הרב כהנמן‬
‫מפוניבז'‪ ,‬כי יום יבוא ויקום בית כנסת בעין חרוד‪ .‬ואומנם שנים רבות לאחר מכן‪,‬‬
‫כאשר נגוז החלום הקיבוצי הגדול בישראל והמושג עבר ובטל מן העולם‪ ,‬הוקם‬
‫בית כנסת בקיבוץ עין חרוד‪ ,‬וכמה מתושביו הם חזרו לשורשיהם והתקרבו אל‬
‫ריבון העולמים‪ ,‬כמה נפלאות הן דרכי ההשגחה העליונה!‬
‫יום שישי‪ ,‬כ' באלול תשע"ה‪' 4/9/15 ,‬הסכם השילומים'‬
‫בכ' באלול תשי"ב‪ ,‬כשבע שנים לאחר מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי‬
‫אירופה‪ ,‬נחתם "הסכם השילומים" בין ממשלת ישראל לגרמניה המערבית‪,‬‬
‫כתשלום פיצויים על פשעי גרמניה הנאצית בשנות השואה האיומה‪ .‬גרמניה‬
‫העבירה לישראל במסגרת השילומים כשלושה מיליארד מארק מערב גרמני‪,‬‬
‫והתחייבה לשלם קצבות קבועות מדי חודש לניצולי השואה‪ .‬הארץ הייתה אז‬
‫כמרקחה‪ ,‬ורבים התנגדו למשא ומתן עם מרצחים משמידי עמנו וטענו שיש בכך‬
‫עוול מוסרי כלפי הנרצחים הי"ד‪ ,‬אולם גברה ידה של הממשלה בראשות בן‪-‬גוריון‬
‫שהעדיפה לקבל את הכסף בתקופת הצנע שבמדינה כדי להשתמש בו לבניית‬
‫תשתיות המדינה‪.‬‬
‫מבחן המספריים‬
‫מבאט‬
‫ל‬
‫החיים‬
‫שמו של בית המשפט הטיבטי התפרסם‬
‫בכל רחבי המזרח הרחוק‪ .‬בטיבט‬
‫באותה תקופה‪ ,‬ירדו מעשי הגזל‬
‫והמרמה למקרים בודדים‪ .‬הנוכלים ידעו‬
‫כי כאשר יובאו לפני בית המשפט‪ ,‬הם‬
‫יתגלו בקלונם וישלמו על כך מחיר יקר‪.‬‬
‫בבית המשפט הטיבטי הוצבו מספריים‬
‫גדולים אשר להם סגולה מיוחדת‪ :‬כל‬
‫אחד מן הנאשמים או מבין הניצים נדרש‬
‫לשים את ידו בין להבי המספריים‪ ,‬אם‬
‫היה משקר – להבי המספריים החדות‬
‫היו נסגרות וקוצצות את ידו במקום‪.‬‬
‫ואם היה אומר אמת‪ ,‬נותרו המספריים‬
‫אריק סגל‬
‫פתוחות‪' .‬מבחן המספריים' עבד בצורה‬
‫מצוינת ומספר השקרנים והנוכלים בטיבט ירד בממדים ניכרים‪ ,‬מכיוון‬
‫שהנוכלים לא רצו לאבד את ידם‪...‬‬
‫באחד הימים החליט אחד מסוחרי טיבט לנסוע להודו לרגל מסחרו‪ ,‬הוא‬
‫הפקיד את רכושו ‪ -‬כד מלא במטבעות זהב אותם חסך במשך שנים‪ ,‬בידי‬
‫שכנו אותו הכיר כאדם הגון וישר‪ .‬השכן הבטיח לשמור היטב על הרכוש‬
‫והסוחר נסע לדרכו בלב שקט‪ .‬אלא שהשכן‪ ,‬אותו חשב הסוחר בטעות‬
‫כאדם ישר‪ ,‬היה למעשה אדם רע לב‪ ,‬שלא בחל בגניבה‪ .‬בראשו חלפו‬
‫מחשבות ללא הרף‪ ,‬כיצד יצליח לשדוד את רכושו הרב של הסוחר‪ ,‬מבלי‬
‫שיאבד את ידיו ב'מבחן המספריים' המפחיד של בית המשפט‪.‬‬
‫בינתיים נסע הסוחר להודו והגיע עד בומביי הרחוקה‪ .‬שם רכש סחורה‪,‬‬
‫ולאחר שלושה שבועות של עבודה מאומצת הלך לבקר את דודו שהיה‬
‫אדם ערירי וקשיש שהתגורר בבומביי‪ .‬הזקן שמח מאד לפגוש את אחיינו‪,‬‬
‫שטרח תמיד לבקר אותו כאשר הגיע לבומביי ולפני שהלך לדרכו העניק‬
‫לו זוג נעליים במתנה‪ .‬הסוחר התפלא מאד על המתנה המוזרה – ותהה‬
‫לשם מה הוא זקוק לנעליים? אך לא סרב למתנה‪ ,‬הודה לו בחמימות‬
‫וחזר לטיבט‪.‬‬
‫התחנה הראשונה שלו‪ ,‬עוד קודם שהגיע לביתו‪ ,‬היה ביתו של השכן‬
‫ששמר על כספו‪ .‬הוא דפק בדלת ולאחר שברכו לשלום ביקש בחזרה‬
‫את הפיקדון‪ .‬השומר כמו לפי תסריט צפוי מראש את אמר בתמיהה‪" :‬כד‬
‫של זהב? מעולם לא הבאת לי כד של זהב!"‪ .‬סחרחורת תקפה את הסוחר‬
‫והוא כמעט התעלף‪ ,‬לאחר שהבין שהשכן אינו חומד לצון‪ ,‬פנה לביתו‬
‫מדוכדך וחפוי ראש וכבר למחרת פנה לבית המשפט המקומי‪ .‬השופטים‪,‬‬
‫הקשיבו לצדדים והבינו כי לפניהם תיק מסובך‪ :‬האחד אומר כי הפקיד‬
‫כד מלא בזהב אצל שכנו‪ ,‬ואילו השני מוכן להישבע כי שזוהי עלילה לכל‬
‫דבר‪ .‬אין עדים‪ ,‬ואין הוכחה‪ ,‬ואי אפשר לדעת מהי האמת‪...‬‬
‫"ניאלץ להשתמש במבחן המספריים"‪ ,‬פסקו השופטים‪ .‬הם ביקשו‬
‫מהסוחר לגשת אל המספריים וזה אמר בקול צלול‪" :‬הפקדתי אצל שכני‬
‫כד מלא בזהב"‪ .‬להבי המספריים לא זזו‪ ,‬והכל מחאו כפיים לאיש שנמצא‬
‫דובר אמת‪ .‬כעת ניגש השכן‪ -‬השומר‪ ,‬הניח את ידו מתחת להבי המספריים‬
‫ואמר‪" :‬אין לאיש הזה כל זהב אצלי‪ .‬להיפך‪ ,‬הזהב אצלו"‪ .‬הקהל עצר את‬
‫נשימתו‪ ,‬והמתין במתח לנקישת הסגירה של המספריים החדות על ידו‬
‫של האיש‪ ,‬אך למרבה הפלא המספריים לא זזו‪ .‬התברר כי גם השכן דובר‬
‫אמת‪ .‬השופטים הביטו האחד בפני רעהו כשהם מבולבלים‪ ,‬ובלית ברירה‬
‫נעלו את ישיבת בית המשפט‪.‬‬
‫השכן הנוכל חזר לביתו שמח‪ ,‬וכבר באותו ערב עלה על עגלה שעזבה‬
‫את טיבט לבומביי‪ .‬העגלון שלקח‬
‫אותו‪ ,‬ידע שזו הפעם השנייה‬
‫שהוא עושה את המסלול הזה‬
‫לבומביי‪ .‬מתברר כי יומיים לאחר‬
‫שהגיע הסוחר לבומביי‪ ,‬הגיע גם‬
‫השכן כשכד הזהב באמתחתו‪.‬‬
‫ניגש לביתו של הזקן‪ ,‬דודו של‬
‫הסוחר‪ ,‬חדר למרתף ביתו והטמין‬
‫שם את הכד‪ .‬בהמשך‪ ,‬ניגש הוא‬
‫אל הטבח של הזקן‪ ,‬ושיחד אותו‬
‫בסכום כסף נכבד‪ ,‬שירעיל את‬
‫הזקן בעוד שלושה שבועות בדיוק מהיום‪ .‬הכול התנהל על פי התכנית‪,‬‬
‫יום קודם לפתיחת המשפט‪ ,‬הרעיל הטבח את הזקן‪ ,‬ומאחר שלא היו לו‬
‫ילדים או אחים‪ ,‬היורש היחידי שלו היה – הסוחר מטיבט‪.‬‬
‫כשהגיע יום המשפט ידע השכן הנוכל כי כשיאמר שהזהב ברשותו של‬
‫הסוחר‪ ,‬אינו משקר‪ .‬שכן הזקן מת‪ ,‬וביתו שייך כעת לסוחר שהוא יורשו‬
‫היחיד‪ .‬הוא גם ידע שהסוחר לא הספיק לשמוע על מיתתו של הדוד ‪ ,‬בעידן‬
‫שבו טלפונים עדיין לא פעלו‪ .‬ואמנם התכנית עבדה מצוין‪ :‬המספריים‬
‫לא זזו‪ ,‬והשכן הנוכל נמצא דובר אמת‪ .‬כעת‪ ,‬הוא מיהר אל לבומביי כדי‬
‫לחלץ את הכד היקר מהמרתף‪ ,‬ולזכות בכסף הרב כשידיו עדיין שלמות‪.‬‬
‫למחרת התקבלה בביתו של הסוחר הידיעה העצובה על מותו של הדוד‪,‬‬
‫שהיה אהוב על אחיינו‪ ,‬הסוחר ואשתו ביכו אותו ארוכות‪ .‬הסוחר סיפר‬
‫לאשתו שוב ושוב על פגישתם האחרונה‪ ,‬ואז נזכר כי הדוד הביא לו מתנה‬
‫מעט משונה‪ :‬זוג נעליים‪ .‬הוא החליט לנעול את אותם נעליים לזכרו של‬
‫הדוד‪ ,‬אך כבר כאשר הכניס את רגלו לנעליים‪ ,‬הרגיש שיש משהו התפור‬
‫בתוכם שמונע ממנו להכניס את הרגל‪ .‬הוא לקח סכין חד‪ ,‬ופרם את‬
‫התפרים‪ .‬כשבאותו רגע נשרו מתוך הנעליים עשרות מטבעות זהב – שהיו‬
‫כל רכושו הגנוב של הסוחר‪.‬‬
‫התברר כי הזקן גילה את הפורץ שהניח בביתו כד מלא זהב והבין שמשהו‬
‫שאינו כשורה מתחולל בביתו‪ .‬הוא לא ידע מה לעשות עם הזהב והחליט‬
‫להעניק אותם לאחיינו האהוב בתוך זוג נעליים‪ .‬כאשר נשבע השכן הנוכל‬
‫כי הזהב נמצא ברשותו של הסוחר – הוא צדק‪ ,‬מכיוון שהם לא היו בביתו‬
‫של הסוחר בבומביי‪ ,‬אלא בנעליים שנמצאו אצלו בבית‪ ,‬בטיבט‪.‬‬
‫בינתיים הגיע השכן הנוכל לבומביי ופרץ שוב למרתפו של הזקן‪ .‬אלא‬
‫שהפעם מזלו לא שיחק לו‪ .‬הוא נתפס על ידי המשטרה שהציבה שמירה‬
‫ליד ביתו של האיש שחקרה את מותו המפתיע של האיש‪ .‬דבר מעצרו של‬
‫השכן נודע במהירות בטיבט‪ ,‬והסוחר שהבין לפתע את תכניתו של השכן‬
‫סיפר את השתלשלות הדברים והנוכל בא על עונשו‪...‬‬
‫***‬
‫לפעמים אנחנו בטוחים שאנו 'אומרים את האמת' ומעוותים אותה‬
‫לטובתנו‪ ,‬עלינו לדעת שכל סטייה מן האמת האבסולוטית היא שקר‪.‬‬
‫ולהישאר עם האמת הצרופה‪ ,‬בכל מחיר‪...‬‬
‫לכסיקון – חגי ישראל‬
‫יום‪-‬הכיפורים‬
‫יש לי‬
‫אין כמעט יהודי שאינו מכיר את‬
‫יום הכיפורים ‪ -‬היום הקדוש ביותר‬
‫בשנה‪ .‬ביום זה מתגלה אהבת ה'‬
‫לישראל בצורה העמוקה ביותר‪,‬‬
‫ומכוח האהבה הזו אנו זוכים‬
‫למחילה על כל עוונותינו‪ ,‬כפי‬
‫"כי ַבּיֹום ַה ֶּזה יְ ַכ ֵּפר‬
‫שנאמר בתורה‪ִּ :‬‬
‫יכם‬
‫את ֶ‬
‫יכם ְל ַט ֵהר ֶא ְת ֶכם‪ִ ,‬מ ּכֹל ַח ּטֹ ֵ‬
‫ֲע ֵל ֶ‬
‫ִל ְפנֵ י ה' ִּת ְט ָהרּו"‪ .‬חכמים אמרו‬
‫"עיצומו של יום הכיפורים מכפר"‪.‬‬
‫למרות שהתשובה מכפרת על כל‬
‫העבירות‪ ,‬ישנן עבירות שהטהרה‬
‫יו‬
‫סף‬
‫רזניק‬
‫והניקיון הסופי מהן הוא רק ביום‬
‫הכיפורים‪ .‬ביום הכיפורים נחתם‬
‫באופן סופי הדין שנגזר בראש השנה‪ ,‬ועד אז ניתן "לערער" עליו‬
‫על ידי תשובה‪ ,‬תפילה וצדקה‪ .‬אחד מחסדי ה' הוא שחתימת הדין‬
‫נעשית דווקא ביום מחילת העוונות‪ .‬המצווה המרכזית והחשובה‬
‫ביותר ביום הכיפורים‪ ,‬היא הצום וההתנזרות מההנאות הגשמיות‪.‬‬
‫ביום זה אנו דומים למלאכים‪ ,‬שאינם זקוקים לדברים הללו‪.‬‬
‫מושג‬
‫יום הכיפורים אינו מכפר ללא תשובה‪ ,‬ולכן הוא מוקדש כולו‬
‫לתשובה‪ ,‬לווידוי ולאמירת "סליחות"‪ .‬הווידויים "אשמנו" ו"על‬
‫חטא" נאמרים ביום זה כמה פעמים‪ ,‬כדי להעמיק את התשובה בלב‬
‫האדם‪ .‬כדאי וראוי להוסיף גם וידוי במילים אישיות‪ .‬מלבד ארבע‬
‫התפילות של כל חג ומועד (ערבית‪ ,‬שחרית‪ ,‬מוסף ומנחה)‪ ,‬ביום‬
‫הכיפורים ישנה גם תפילה חמישית ‪ -‬תפילת "נעילה" הנאמרת‬
‫סמוך לסוף היום‪.‬‬
‫חג הסוכות‬
‫לאחר הימים הרציניים של התשובה‪ ,‬שבהם זכינו להתנקות‬
‫ולהיטהר מעוונותינו‪ ,‬מגיע חג הסוכות ‪ -‬חג השמחה‪ ,‬שעליו נאמר‬
‫ית ַאְך ָׂש ֵמ ַח"‪ .‬חג זו הוא מ"שלושת הרגלים"‪,‬‬
‫"וְ ָׂש ַמ ְח ָּת ְּב ַחּגֶ ָך‪ ...‬וְ ָהיִ ָ‬
‫ובימי המקדש היו עולים בו לירושלים‪ .‬היום הראשון של החג הוא‬
‫יום טוב (יום שבתון)‪ ,‬ואחריו שישה ימי "חול המועד"‪.‬‬
‫מלבד המצוה הכללית לשמוח בחג ולעשות דברים המביאים‬
‫לשמחה‪ ,‬ישנן בחג הסוכות שתי מצוות מיוחדות‪ :‬הראשונה היא‬
‫"ּבּסֻ ּכֹת ֵּת ְׁשבּו ִׁש ְב ַעת‬
‫המצוה לשבת בסוכה‪ ,‬כפי שנאמר בתורה‪ַ :‬‬
‫יָ ִמים"‪ .‬לפני החג יש לבנות סוכה ולסכך אותה בסכך מן הצומח‪,‬‬
‫ובמשך החג יש לאכול ולישון בסוכה ולנהוג בה כאילו זה הבית‬
‫הקבוע שלנו‪ .‬מצות הסוכה היא זכר לימי יציאת מצרים‪ ,‬שבהם‬
‫הלכנו במדבר וה' דאג לכל מחסורנו‪ .‬זכירת הימים ההם מביאה‬
‫אותנו לבטוח בה' ולסמוך עליו גם היום‪.‬‬
‫המצוה השנייה היא מצוות "ארבעת המינים" ‪ -‬אתרוג‪ ,‬לולב‪ ,‬שני‬
‫הדסים ושלוש ערבות‪ .‬את המינים הללו יש לקחת ביד ולנענע‬
‫אותם‪ ,‬ובכך מתקיימת המצוה‪ .‬למצוה זו כמה טעמים‪ :‬א‪ .‬ראיית‬
‫המינים הללו מרחיבה את הלב ומביאה לשמחה; ב‪ .‬לקיחת צמחים‪,‬‬
‫שאינם יכולים להתקיים ללא גשם‪ ,‬יש בה מעין תפילה על הגשם;‬
‫ג‪ .‬מינים אלו מייצגים גם קבוצות שונות בעם ישראל‪ ,‬והחזקתם יחד‬
‫מבטאת את אחדות ישראל‪.‬‬
‫שמיני עצרת ‪ -‬שמחת תורה‬
‫היום השמיני של חג הסוכות הוא חג בפני עצמו‪ ,‬הקרוי "שמיני‬
‫עצרת" או "שמחת תורה"‪ .‬ביום זה מסיימים את קריאת פרשיות‬
‫התורה שקוראים מדי שבוע‪ ,‬ועל כן זהו חג של סיום התורה‬
‫והתחלתה המחודשת‪ .‬בחג זה מגיעה השמחה לשיאה‪ ,‬והיא סוחפת‬
‫את כל שדרות עם ישראל‪.‬‬
‫בשמחת תורה נוטלים את ספרי התורה‪ ,‬רוקדים עמם ושמחים בהם‪.‬‬
‫בכך מתבטא הקשר של היהודי עם הקב"ה ועם התורה‪ .‬השמחה‬
‫היא על עצם העובדה שיש לנו תורה‪ .‬שמחה זו מפעמת גם בלבו של‬
‫היהודי שלא למד מעולם‪ ,‬ולכן הכול שמחים בתורה‪.‬‬
‫ללא רחמים‬
‫סיפור‬
‫לשבת‬
‫כבר מאז שאנריקו היה ילד קטן‪,‬‬
‫הבחינו הוריו שיש לו כישרון‬
‫ספורטיבי יוצא דופן‪ .‬בסוף כיתה ב'‬
‫הוא זכה במקום הראשון בתחרות‬
‫שחייה עירונית‪ ,‬ובגיל ‪ 11‬הוא כבר‬
‫השתתף בתחרויות ארציות בהן‬
‫הגיע למקום השני‪.‬‬
‫באחד הימים הרגיש אנריקו חולשה‬
‫גדולה מלווה בחום גבוה‪ ,‬הדבר‬
‫נמשך מספר ימים והוריו מיהרו‬
‫עמו אל בית החולים‪ .‬הרופאים‬
‫בדקו אותו בצורה יסודית‪,‬‬
‫דוד קליינר‬
‫והאבחנה שלהם הגיעה לאחר כמה‬
‫שעות והיא הייתה רעה מאוד‪ ,‬את‬
‫אנריקו תקף נגיף הפוליו הגורם לחולשה גדולה בשרירים עד כדי‬
‫שיתוק‪.‬‬
‫למרבה הצער התברר שהפגיעה במערכת העצבים של אנריקו‬
‫הייתה לא קלה‪ ,‬הוא כמעט ולא היה יכול להזיז את רגליו‪ ,‬וידיו‬
‫הרגישו כאילו תלויים עליהם ‪ 50‬ק"ג ברזל‪ .‬מצבו הנפשי של‬
‫אנריקו היה קשה ביותר‪ ,‬הוא הבין שכל עולמו חרב עליו‪ ,‬עתידו‬
‫הספורטיבי הסתיים‪ ,‬ועל שחייה אין בכלל מה לדבר‪.‬‬
‫מבית החולים הוא הועבר למרכז שיקומי בו היה עליו לעשות‬
‫תרגילי פיזיותרפיה קשים על מנת לנסות ולהחזיר במעט את‬
‫הפעילות המוטורית שלו‪ ,‬אבל מצבו הנפשי הירוד גרם לו לאבד‬
‫כל רצון להתאמץ‪ .‬הוא שנא את תרגילי הפיזיותרפיה‪ ,‬ובכל פעם‬
‫שהיה משתתף בהן הוא היה מסמן לאביו כבר לאחר חצי שעה‬
‫שאין לו יותר כוח ושייקח אותו בחזרה לחדרו‪.‬‬
‫באחת הפעמים בהן קרא לאביו שהוא רוצה ללכת‪ ,‬סימן לו‬
‫הפיזיותרפיסט שהוא רוצה לדבר אתו לרגע‪" .‬ברשותך מר‬
‫גונזאלס‪ ,‬אני רוצה לספר לך משהו‪"...‬‬
‫"כאשר הייתי ילד מאוד אהבתי פרפרים‪ ,‬הייתי מסוגל להתבונן‬
‫בהם שעות רבות‪ .‬הייתי עוקב אחריהם מאז היותם זחלים ולאחר‬
‫מכן בשלב שבו נהפכו לגולם‪ ,‬יום אחד התבוננתי בגולם והבחנתי‬
‫שהפרפר שבתוכו הבשיל והוא רוצה לצאת החוצה‪ ,‬הוא החל‬
‫לקדוח חור קטן שהלך והתרחב‪ ,‬בשלב הזה הפרפר ניסה בכל‬
‫כוחו לצאת החוצה אבל הוא לא הצליח‪ ,‬הוא התאמץ ודחק את‬
‫כנפיו המקופלות בכוח‪ ,‬אבל רק לאחר זמן רב הוא הצליח לצאת‬
‫סוף סוף לחופשי ולפרוש את כנפיו‪ .‬מאד הצטערתי על הפרפר‬
‫המסכן שעבד כל כך קשה בשביל לצאת‪ ,‬ולכן בפעם הבאה‬
‫שראיתי פרפר המנסה לצאת מהקליפה שלו‪ ,‬ניגשתי ופשוט‬
‫פתחתי את הגולם לגמרי‪ .‬הפרפר המאושר פרס את כנפיו‪ ,‬אבל‬
‫אז הוא צנח מיד לארץ‪ ,‬הוא ניסה כמה פעמים להתרומם אבל‬
‫לבסוף הוא מת מאפיסת כוחות‪.‬‬
‫כשלמדתי טבע הבנתי שהמאמץ הזה של הפרפר הכרחי‬
‫להתפתחות השרירים של הכנפיים שלו‪ ,‬וזה חלק מתהליך‬
‫ההתפתחות שלו‪ .‬אם אתה מעוניין לעזור לבן שלך‪ ,‬תן לו‬
‫להתאמץ! אחרת הוא לא יתקדם לשום מקום בחיים!"‪.‬‬
‫מר גונזאלס הבין היטב את דברי המדריך‪ ,‬ובאותו הרגע הוא‬
‫קיבל החלטה בליבו‪ ,‬שלמרות הקושי שבדבר הוא יגרום לאנריקו‬
‫להתאמץ ולא ירחם עליו יותר‪ .‬למחרת כאשר בנו סימן לו שהוא‬
‫רוצה כבר ללכת‪ ,‬סימן לו האב בראשו לשלילה‪" ,‬אתה נשאר פה‬
‫חביבי‪ ,‬אחרת לא אלך אתך לים אחר הצהרים"‪.‬‬
‫יום אחד נפל אנריקו מן הכיסא על הארץ והתחנן‪" :‬אבא! תעזור‬
‫לי לקום" אבל אביו הביט בו ורק אמר‪" :‬תקום לבד אנריקו‪ ,‬אני‬
‫לא אעזור לך"‪ .‬הלב של האב נקרע והדמעות עמדו על שפת‬
‫עיניו בשעה שבנו התאמץ בכוחות אדירים להתרומם תוך כדי‬
‫שהוא לא מפסיק להתחנן לעזרה‪ .‬אבל בסופו של דבר הוא הצליח‬
‫לעשות זאת לבד‪ ,‬וליבו התמלא אושר ושמחה‪.‬‬
‫מאותו הרגע התחיל אנריקו דרך חדשה‪ ,‬הוא התמיד בתרגילי‬
‫ההתעמלות מדי יום‪ ,‬ואפילו הוסיף להתאמן גם בשעות שלאחר‬
‫מכן‪ .‬הלא יאומן קרה לאחר שנה של מאמץ הוא חזר לשחות!‬
‫שנתיים לאחר מכן הוא זכה במקום הראשון באיטליה‪ ,‬בתחרות‬
‫שחייה לנכים‪....‬‬
‫***‬
‫בפרשת השבוע התורה מתארת את דינו של 'בן סורר ומורה' שהוא‬
‫נער צעיר המתנהג בפראות וגונב ואוכל מכל הבא ליד‪ ,‬עד שהוריו‬
‫לוקחים אותו לבית הדין‪ .‬למרות שהוא עדיין לא רצח אף אחד‪,‬‬
‫הסנהדרין גוזרים את דינו למיתה‪ ,‬כיוון שהוא עתיד לרצוח בסופו‬
‫של דבר‪ .‬חז"ל למדו אותנו שפרשה זו נכתבה‪ ,‬רק כדי ללמד את‬
‫ההורים שלא לרחם על בנם כאשר הוא מתנהג בפראות‪ ,‬למרות‬
‫רגש הרחמים‬
‫ה ט ב ו ע‬
‫אלא‬
‫בהם‪,‬‬
‫עליהם לחנכו‬
‫ולהעמידו על‬
‫מקומו שאם‬
‫לא כן התנהגות‬
‫זו תוביל אותו‬
‫לדרך שממנה‬
‫לא יוכל לצאת‬
‫לעולם‪.‬‬
‫פיצה בגן החיות‬
‫"בואו נשב כאן ליד האגם‪ ,‬ונאכל‬
‫פיצה" הכריז מיכאל‪ ,‬וקבוצת‬
‫הילדים מיהרה בעקבותיו‪" .‬אני‬
‫מחלק לכל אחד משולש‪ ,‬מי שרוצה‬
‫עוד – שיגיד לי‪ ,‬אני לא רוצה לראות‬
‫חצאי משולשים! אתם חייבים‬
‫לגמור את כל הפיצה!" הילדים‬
‫הנהנו בהסכמה‪ ,‬ומיכאל מיהר לתת‬
‫מהפיצה קודם כל לקטנים שבהם‪.‬‬
‫"יקיר‪ ,‬לא! אל תזרוק את הפיצה‬
‫לברווזים‪ ,‬אסור לזרוק להם אוכל‪.‬‬
‫זה 'בל תשחית'!" צעק מיכאל‬
‫כשהבחין באחיינו הקטן מתכונן‬
‫להשליך את משולש הפיצה אל‬
‫האגם‪ .‬אבל זה כבר היה מאוחר‪,‬‬
‫משולש הפיצה עף לעבר הברווזים‬
‫שמיהרו לנקר בו ברעבתנות‪" .‬מי‬
‫אמר לך שזה 'בל תשחית' לזרוק‬
‫אוכל לברווזים? הנהלת גן החיות‬
‫אמנם לא מסכימה לזרוק להם‬
‫אוכל‪ ,‬אבל לא בטוח שזה באמת‬
‫'בל תשחית' אמר אליצור‪ ,‬גיסו של‬
‫מיכאל‪.‬‬
‫בין שני הגיסים התפתח וויכוח‬
‫הלכתי האם יקיר הקטן עבר על‬
‫איסור 'בל תשחית'‪ .‬מה דעתכם?‬
‫מעיינים בספרים ולומדים לפסוק‬
‫הלכה או משפט‪ :‬תלמוד בבלי‬
‫מסכת 'תענית' דף כ' עמוד ב'‬
‫בית‬
‫המדרש‬
‫שאלה מס' ‪357‬‬
‫הכנסו לאתר‬
‫‪shalomlaam.co.il‬‬
‫למדור השאלה השבועית‬
‫כתבו את תשובתכם‬
‫והשתתפו‬
‫בהגרלה הגדולה ‪-‬‬
‫‪ 2‬זוכים בתווי קנייה‬
‫בסך ‪ 300‬ש"ח‬
‫(ההשתתפות בהגרלה מגיל‬
‫‪ 14‬ומעלה)‪.‬‬
‫במילים‪' :‬מאכל לאדם אין מאכילים לבהמה'‪' .‬משנה ברורה' סימן‬
‫קע"א סעיף קטן י"א במילים‪' :‬איתא בגמ' דרב הונא וכו'‪.‬‬
‫תשובה לשאלה "הנכה הנוכל" (שאלה מס' ‪)355‬‬
‫תקציר השאלה השבועית‪ :‬צחי והחברים לקחו עני שפרסם שהוא‬
‫'נכה' ושמו לו עכבר בתוך קופת הצדקה‪' .‬הנכה' נבהל ורץ מהמקום‪,‬‬
‫צחי וחבריו הסריטו כיצד 'הנכה' רץ ממקומו‪ ,‬וכעת אנשים הפסיקו‬
‫לתת לו צדקה בגלל שנחשפה הרמאות‪ .‬העני תובע את צחי וחבריו‬
‫לפצות אותו‪ ,‬כיוון שבגללם אבדה פרנסתו‪ .‬האם הם חייבים לפצות‬
‫אותו?‬
‫תשובה בקצרה‪ :‬אסור לאדם להתחזות ולרמות את הבריות‪ .‬במקרה‬
‫שלנו‪ ,‬העני 'הנכה' אינו חייב להחזיר כסף קטן‪ ,‬אבל מתנות בסכומים‬
‫גדולים הוא חייב להחזיר‪.‬‬
‫תשובה בהרחבה‪ :‬אין ספק שמעשה ההתחזות של העני‪ ,‬אינו ראוי‬
‫ואסור לו לרמות את האנשים‪ .‬ההגדרה ההלכתית ל'עני' מבוארת‬
‫בתלמוד (מסכת 'פאה' פרק ח' משנה ט') לגבי אדם שיש ברשותו‬
‫'חמישים זוז' (סכום שווה ערך למשכורת שנתית) שאינו נחשב‬
‫כ'עני' ואסור לו לקחת מן הצדקה‪ ,‬ובנוסף אסור לאדם להראות את‬
‫עצמי כעני ונכה ואם עשה כן‪ ,‬עונשו שלבסוף באמת יצטרך לבריות‬
‫ויהיה נכה כפי שהציג את עצמו‪.‬‬
‫האם מקיימים צדקה כשנותנים גם לרמאים?‬
‫מצוות עשה מן התורה לתת צדקה‪ ,‬וכן נפסק להלכה (שולחן ערוך‬
‫'יורה דעה' סימן רמ"ז סעיף א') ואם אדם 'מתעלם' מן הצדקה עובר‬
‫בלאו של 'לא תעשה' כיוון שזה יכול להגיע למצב של שפיכות דמים‬
‫כיוון שהעני שלא נתנו לו צדקה יכול למות חלילה‪ .‬אמנם בתלמוד‬
‫מובאת האמרה של ר' אלעזר 'בואו ונחזיק טובה לרמאים' כיוון‬
‫שעשרות פעמים ביום אנו חוטאים בכך שאנו מתעלמים מהצדקה‪,‬‬
‫ובזכות הרמאים יש לנו טענה לבוא ולומר שהטעם שאיננו נותנים‬
‫צדקה הוא מחשש שגם העניים האמיתיים הם רמאים‪ ,‬ואף על פי‬
‫שזהו 'ספק' האם העניים באמת רמאים‪ ,‬ועדיין אין לנו היתר הלכתי‬
‫להתעלם ממצוות הצדקה‪ ,‬אבל זה מפחית לנו מעונש 'ההתעלמות'‬
‫ממצוות הצדקה‪ .‬הפסיקה ההלכתית בנושא קובעת (שולחן ערוך‬
‫'יורה דעה' סימן רנ"א סעיף י') שאדם שמבקש אוכל‪ ,‬לא בודקים‬
‫האם הוא רמאי ומאכילים אותו מיד‪ .‬אבל אדם שמבקש בגדים‪,‬‬
‫בודקים האם הוא רמאי – ואם הוחזק כרמאי לא נותנים לו מאומה‪,‬‬
‫למרות שמודעים לרמאותו כי בכך מכשילים את הרמאי בגניבה‪.‬‬
‫בתלמוד מבארים את הפסוק 'יהיו מוכשלים לפניך' ('בבא בתרא'‬
‫דף ט' עמוד ב') שירמיהו הנביא ביקש על הרשעים שרדפו אותו‪,‬‬
‫שגם שהם יתנו צדקה‪ ,‬שהקב"ה יכשיל אותם לתת צדקה לעניים‬
‫שאינם הגונים כדי שלא יקבלו שכר על המצווה‪ .‬אם כן‪ ,‬אדם שנותן‬
‫צדקה לעני שאינו הגון‪ ,‬אינו מקבל על כך שכר‪ .‬ונחלקו הפוסקים מה‬
‫הדין באדם שנתן צדקה לעני שהתגלה כרמאי‪ ,‬באופן שאיננו צריכים‬
‫לבדוק האם הוא באמת עני‪ ,‬וישנם דעות הסוברות שאם נתן לעני‬
‫מתחזה בכל זאת הוא מקיים מצוות צדקה‪.‬‬
‫האם העני הרמאי חייב להחזיר את מה שקיבל?‬
‫להלכה נפסק שמי שלקח כספי צדקה והתברר שיש לו די והותר‬
‫לפרנסתו‪ ,‬לפי האומדן ההלכתי של 'חמישים זוז' חייב להחזיר את‬
‫הכסף שלקח‪'( .‬שפתי כהן' שולחן ערוך 'יורה דעה' סימן רנ"ג סעיף‬
‫קטן ד') וכתבו הפוסקים שמדובר דווקא במתנות בעלות שווי כספי‬
‫רב‪ ,‬שאותם בוודאי חייב להחזיר‪ .‬אבל במתנות קטנות בעלות שווי‬
‫כספי נמוך‪ ,‬אינו חייב להחזיר מכיוון שבכסף קטן יכול לטעון הרמאי‬
‫שהתורם 'מוחל' על סכום כזה‪ ,‬כיוון שכולם יודעים שיש הרבה‬
‫רמאים ונותנים בכל זאת מבלי לבדוק אחרי העני‪ .‬אבל בסכומים‬
‫גדולים בוודאי דעתו לתת כשהעני שלפניו באמת צריך את הכסף‪.‬‬
‫ומה לגבי טענתו של 'הנכה' הרמאי?‬
‫איננו מתייחסים לטענתו של 'הנכה' הרמאי‪ ,‬כיוון שאסור לו לרמות‬
‫וצחי אינו מוגדר כ'מזיק' מבחינה הלכתית‪ ,‬כפי שנפסק להלכה‬
‫שאדם שהרג בהמה שהובלה לשחיטה והתברר שהיא טרפה אינו‬
‫חייב לשלם עליה‪'( .‬נתיבות המשפט' סימן ר"ז סעיף קטן ח') ולכן‬
‫צחי אינו חייב לפצות את 'הנכה' הרמאי‪.‬‬