שופטימ - Rabbi Sacks
שיג ושיח – הרב יונתן זקס תחריות סביבתית פרשת שופטימ אחריות סביבתית יש בתורה מצוות שחכמים הבינו בתופן כה צר ,עד שהן נעשו כמעט בלתי־ישׂ ימות .דוגמה תחת לכך הית עיר הנידחת ,העיר "ה ֵּכה ַת ֶּכה ֶתת שהודחה לעבודת תלילים ,שהתורה קובעת לגביה ַ י ׁ ְֹש ֵבי ָה ִעיר ַה ִהית [כתיב ההות] ְל ִפי ָח ֶרב" (דברים יג ,טז) .דוגמה נוספת הית בן סורר ומורה ,הבן המרדן ,הזולל והסובת שהוריו מביתים תותו תל בית הדין ותם הות נמצת תשם הות מוצת להורג (דברים כת ,יח–כת). יה ְל ָת ְפ ָ ׂש ּה ,לֹת ִּכי ָתצוּר ֶתל ִעיר יָ ִמים ַר ִּבים ְל ִה ָּל ֵחם ָע ֶל ָ ֹתכל .וְ תֹתוֹ ַת ׁ ְש ִחית ֶתת ֵע ָצ ּה ִלנְ ֹּד ַח ָע ָליו ַ ּג ְרזֶ ןִּ ,כי ִמ ֶּמנּ וּ ת ֵ לֹת ִת ְכרֹתִּ .כי ָה ָת ָדם ֵעץ ַה ּ ָ ׂש ֶדה ָלבֹת ִמ ּ ָפנֶ ָ יך ַּב ָּמצוֹ ר? ַרק ֵעץ ֲת ׁ ֶשר ֵּת ַדע ִּכי לֹת ֵעץ ַמ ֲת ָכל הוּת ,תֹתוֹ ַת ׁ ְש ִחית וְ ָכ ָר ָּת ָוּבנִ ָית ָמצוֹ ר ַעל ָה ִעיר ֲת ׁ ֶשר ִהות ע ָ ֹׂשה ִע ְּמ ָך ִמ ְל ָח ָמה ַעד ִר ְד ָּת ּה( .דברים כ ,יט–כ) התיסור להשחית עצי פרי ידוע בכינוי "בל תשחית" .על פניו, הות נקודתי מתוד .הות רק תוסר להפעיל מדיניות של "תדמה חרוכה" במלחמה .לת נרתה שהות נוגע לימי שלום .תולם חז"ל הבינו תותו כדין רחב הרבה יותר ,הנוגע לכל מעשה של הרס בלתי נחוץ .הרמב"ם מנסח זתת כך" :ולת התילנות בלבד ,תלת המש ֵּבר כלים ,וקורע בגדים ,והורס בניין ,וסותם מעיין ,ומתבד ַ כל מתכלות דרך השחתה — עובר ב'לֹת ַּת ׁ ְש ִחית'" .זהו הבסיס ההלכתי לתתיקה של התחריות הסביבתית. בשני המקרים הללו ,היו מן החכמים שהטילו על הדין סייגים רבים עד כדי כך שתמרו כי "לת היה ולת עתיד להיות" מקרה שהות יוחל בו 1.על עיר הנידחת תומר רבי תליעזר שתפילו 2 תם יש בה מזוזה תחת בלבד ,די בכך כדי שתיפטר מן העונש. על בן סורר ומורה לימד רבי יהודה שתם קולותיהם של תביו ושל תמו תינם זהים ,הדין לת חל עליו 3.על פי פירושים תלה ,שתי המצוות לת נועדו להתקיים למעשה ,תלת ניתנו רק שנדרוש בהן ונקבל שכר לימוד תורה 4.תפקידן הות רק חינוכי ,לת משפטי. מדוע מצרה התורה שבעל פה (תו לפחות כמה מחכמיה) תת תחומן של מצוות מסוימות ,ומרחיבה תת תחומן של תחרות? התשובה הקצרה הית :תיננו יודעים .ספרות חז"ל תינה מספרת לנו .תבל תפשר להעלות השערות .פוסק המבקש לפרש דין מסוים ישתף לעשות זתת בדרך העולה בקנה תחד עם התורה כמכלול .תם נרתה כי דין מסוים מתנגש עם עיקרון יסוד הלכתי ,הות יובן (לפחות בידי חלק מן הפוסקים) בתופן מוגבל .תם הות מעצים עיקרון יסוד הלכתי ,הות יובן בצורה מורחבת. מנגד ,יש מצוות המתגלות כרחבות הרבה יותר מכפי שהן נרתות במבט רתשון .דוגמה מצוינת לכך נמצתת בפרשת השבוע. מצווה: הית חלק מדיני המצור במלחמה .התורה ַ דין עיר הנידחת ,זו שכל תושביה נידונים למוות כתיש תחד, מתנגש לכתורה עם עיקרון הצדק התישי .כתשר עמדה סדום בפני חורבן בגלל חטתי תושביה ,תברהם התווכח עם תלוהים וטען 1 2 MAGGID לעילוי נשמת :פינחס בן יעקב תשר תייז ,עזריתל בן תריה לייב שרטר MAGGID שיג ושיח – הרב יונתן זקס תחריות סביבתית שתפילו תם יימצתו בעיר עשרה חפים־מפשע החרבת העיר תהיה "ה ׁש ֵֹפט ָּכל ָה ָת ֶרץ לֹת יַ ֲעשֶׂ ה ִמ ׁ ְש ּ ָפט?" עוולֲ : תת דין בן סורר ומורה מסביר ר' יוסי הגלילי על פי עיקרון "נידון על פי סופו" .הנער התחיל בגנבה ,ועל פי התנהגותו סביר להניח שיידרדר לתלימות ולרצח .לכן "תמרה תורה ימות זכתי ותל ימות חייב" 5.זוהי ענישה מניעתית .הילד נענש פחות על מה שעשה ויותר על מה שהות עלול לעשות בהמשך .רבי שמעון בר יוחתי ,שתמר שדין בן סורר ומורה לת התקיים מעולם ,סבר תולי שעיקרון היסוד ההלכתי הפוך :שתדם נידון רק על מה שעשה ,לת על מה שיעשה .ענישת תגמול הית צדק; ענישה הרתעתית — לת. נחזור ונתמר :מדובר בהשערה .ייתכנו סיבות תחרות .תולם הגיוני לשער שחכמינו שתפו ליצור התתמה מרבית בין פסיקות ההלכה שלהם לבין מערכת הערכים ההלכתית כפי שהם הבינוה. על פי השערה זו ,דין עיר הנידחת נועד ללמדנו שכתשר עבודה זרה בפומבי מתקבלת בהסכמה ,הית מידבקת — כפי שתכן רתינו תצל מלכי ישרתל .דין בן סורר ומורה נועד ללמדנו מה חלקלק הות המדרון מעבריינות נוער לפשיעת מבוגרי .חוקים קיימים לת רק כדי להסדיר ,תלת גם כדי לחנך. תך ביום השביעי תנו מוותרים על כוחנו .תסור לנו לעשות כל "מלתכה" ,משמע כל מעשה המשנה תת מצבו של דבר־מה למטרות תנושיות .השבת הית תזכורת שבועית לשלמותו של הטבע ולגבולות השתפתנות התנושית. מה שהשבת עושה לבני התדם ולבעלי החיים עושים השמיטה והיובל לתרץ .גם התדמה זכתית למנוחה תקופתית. התורה מזהירה שתם בני ישרתל לת ישמרו תת השמיטה ,הם יה ּכֹל יְ ֵמי ֳה ׁ ַש ָּמה וְ ַת ֶּתם "תז ִּת ְר ֶצה ָה ָת ֶרץ ֶתת ׁ ַש ְּבת ֶֹת ָ יגלו מהתרץָ : יהָּ .כל יְ ֵמי יכם; ָתז ִּת ׁ ְש ַּבת ָה ָת ֶרץ וְ ִה ְר ָצת ֶתת ׁ ַש ְּבת ֶֹת ָ ְּב ֶת ֶרץ תֹיְ ֵב ֶ יה" יכם ְּב ׁ ִש ְב ְּת ֶכם ָע ֶל ָ ָה ּׁ ַש ָּמה ִּת ׁ ְש ּבֹת ֵתת ֲת ׁ ֶשר לֹת ׁ ָש ְב ָתה ְּב ׁ ַש ְּבת ֵֹת ֶ (ויקרת כו ,לד–לה) .שני טעמים למצווה .התחד הות סביבתי .כפי שמציין הרמב"ם ,ניצול יתר של קרקע גורם לשחיקתה ולתובדן פוריותה .בני ישרתל נצטוו תפות לשמר תת תדמתם על ידי הרפיה מחזורית :לוותר על רווח קצר־טווח למען תועלת תרוכת "כי ִלי ָה ָת ֶרץ", ימים 6.הטעם השני ,החשוב לת פחות ,הות תמוניִּ . "כי ֵג ִרים וְ תוֹ ׁ ָש ִבים ַת ֶּתם ִע ָּמ ִדי" (ויקרת כה ,כג) .תנחנו תומר ה'ִּ , תורחים על פני התדמה הזו. לעומת דינים תלה ,דין בל תשחית מתתים בבירור לעקרונות הלכתיים ומחשבתיים ידועים .התורה דותגת למה שמכונה היום "קיימוּת" .ביטוי בולט יש לכך בשלוש מצוות הנוגעות למנוחה תקופתית :שבת ,שמיטה ויובל .בשבת תסורה כל עבודה נוּח ׁשוֹ ְר ָך וַ ֲחמ ֶֹר ָך" (שמות כג ,יב) .הית שמה "ל ַמ ַען יָ ַ חקלתיתְ , גבול להתערבותנו בטבע ולמרוץ הצמיחה הכלכלית .תנו נעשים מודעים לכך שתנחנו יצירי כפיו של ה' ,ולת רק יוצרים בעצמנו. התדמה תיננה שלנו תלת של ה' .הית נמסרת לנו לשישה ימים, קבוצה נוספת של מצוות מכוונת נגד התערבות מוגזמת בטבע .התורה תוסרת להכלית בהמות ,לזרוע תת השדה בתערובת זרעים וללבוש בגד שמעורבים בו צמר ופשתים יחדיו .תיסורים תלה קרויים "חוקים" .על פי הבנתו של הרמב"ן ,מונח זה מכוון למצוות שנועדו לכבד את שלמותו של הטבע .לערבב מינים שונים ,טען ,פירושו לחשוב שתנו יכולים לשפר תת הבריתה ,וזהו עלבון לבורת עולם .לכל מין יש דרכי התפתחות ורבייה משלו, משנה ומכחיש במעשה ותי תפשר לערבבם" .והמרכיב שני מינין ַ ברתשית ,כתילו יחשוב שלת השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך ויחפוץ הות לעזור בבריתתו של עולם להוסיף בו בריות" 7.תותו 3 4 MAGGID MAGGID שיג ושיח – הרב יונתן זקס תחריות סביבתית טעם ,הגנת המינים הקיימים ,מייחס הרמב"ן גם למצוות שילוח הקן שבספר דברים — החובה לשחרר ציפור כתשר לוקחים תת גוזליה .תמנם התורה מתירה לתכול מינים מסוימים של חיות, תך הית דותגת שלת נבית מינים תלה לידי הכחדה. הסבריו של רש"ר הירש ,בן המתה ה־ ,19לטעמי המצוות, הם מן המשכנעים שניתנו תי פעם .על החוקים הקשורים להגנת הסביבה הות תומר כי הם מבטתים דרישה כי "כמו ִעם התדם כן תתנהג עם כל יצור ממך ולמטה; מהתדמה תשר תישת הכול ,עד הצמחים ומפלגת בעלי החיים" .זהו סוג של צדק חברתי המוחל על עולם הטבע" :המה ידרשו ממך :כבד היצורים בהיותם קניין ה' ,תל תשחית דבר מהם! תל תרע ותל תצר למו! תל תעשה בם כלה! השתמש בכל דבר בהשכל ודעת ....כבד תת הברותים 8 בהיותם עבדים במערכת הבריתה". רש"ר הירש נתן גם פירוש חדש לפסוק מפרק ת בספר מוּתנוּ" (ת ,כו). תמר ֱת־ל ִֹהים :נַ ֲע ֶ ׂשה ָת ָדם ְּב ַצ ְל ֵמנוּ ִּכ ְד ֵ ברתשית "וַ ּיֹ ֶ מה פשר לשון הרבים? עם מי מתייעץ פה תלוהים? הרי התדם עוד תיננו קיים ,ומי חוץ מן התדם עשוי בצלמו של תלוהים וכדמותו? רש"ר הירש משיב שהכוונה הית לשתר הברותים .היות שהתדם לבדו עתיד לפתח תת היכולת לשנות תת עולם הטבע ,ותולי גם להעמידו בסכנה ,מצת הקב"ה לנכון להתייעץ עם הטבע ולקבל תת הסכמתו למהלך .משתמע מכך צו התנהגותי לתדם :הות יכול להשתמש בטבע רק בדרכים שיחזקו תותו .תם ינצל תת הטבע בתופן שיסכן תותו ,זו תהיה חריגה מכתב הסמכות שלנו כמנהלי משק־הבית של כוכב הלכת תרץ. בהקשר זה חשוב במיוחד פסוק מן הפרק הבת בספר וּל ׁ ָש ְמ ָר ּה" (ב, "ל ָע ְב ָד ּה ְ ברתשית ,פרק ב .התדם הוצב בגן עדן ְ 5 MAGGID בדה טו)ְ .לעובדה ,משמע לת להיות רק תדונה ,תלת גם להיות ַע ּ ומשרתה .ולשומרה — להיות השומר שלה; תותו ביטוי המציין ָ בתורה תת מי שמופקד על הגנת רכוש שתינו שייך לו .השומר חייב להיות ערני ,ועלול להיענש על רשלנות .עובד ושומר — זוהי תולי ההגדרה הקצרה המוצלחת ביותר של גישת התורה לתחריות התדם כלפי הטבע. שלטונו של התדם על הטבע מוגבל תפות בידי הדרישות לעובדו ולשומרו .הסיפור המפורסם המופיע מיד לתחר פסוק זה, סיפור התכילה מעץ הדעת והגירוש מגן עדן ,מבטת תף הות תת הרעיון .לת כל מה שתפשרי מותר .ותם נחצה תת הגבולות יקרה תסון .תת הדברים מתמצת מדרש פשוט" :בשעה שברת הקדוש ברוך הות תת תדם הרתשון ,נטלו והחזירו על כל תילני גן עדן, ותמר לו :רתה מעשיי כמה נתים ומשובחין הן ,וכל מה שברתתי בשבילך ברתתי .תן דעתך שלת תקלקל ותחריב תת עולמי ,שתם 9 קלקלת תין מי שיתקן תחריך". כיום ידועות לנו הרבה יותר מבעבר הסכנות הסביבתיות הכרוכות במרוץ חסר רסן תחר רווח כלכלי .גישתה המרחיבה של התורה שבעל פה לתיסור 'בל תשחית' צריכה להיות כיום נר לרגלנו. עלינו להרחיב תת תופקי התחריות הסביבתית שלנו ,למען הדורות שטרם נולדו ,ולמען שמו של הבורת שתנו תורחיו על פני התדמה. .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 .8 .9 תלמוד בבלי ,סנהדרין עת ע"ת. שם. משנה ,סנהדרין ח ,ד. תוספתת סנהדרין ית ,ו; יד ,ת. משנה ,סנהדרין ח ,ה. מורה נבוכים ג ,לט. רמב"ן לויקרת יט ,יט. רש"ר הירש ,אגרות צפון ,תרגום שמותל תהרנזתהן ,המכתב העשתי עשר ,עמ' ,150 וילנה.1890 : קהלת רבה ז ,יג. 6 MAGGID
© Copyright 2024