‫שיג ושיח – הרב יונתן זקס‬
‫תחריות סביבתית‬
‫פרשת‬
‫שופטימ‬
‫אחריות סביבתית‬
‫יש בתורה מצוות שחכמים הבינו בתופן כה צר‪ ,‬עד שהן נעשו‬
‫כמעט בלתי־ישׂ ימות‪ .‬דוגמה תחת לכך הית עיר הנידחת‪ ,‬העיר‬
‫"ה ֵּכה ַת ֶּכה ֶתת‬
‫שהודחה לעבודת תלילים‪ ,‬שהתורה קובעת לגביה ַ‬
‫י ׁ ְֹש ֵבי ָה ִעיר ַה ִהית [כתיב ההות] ְל ִפי ָח ֶרב" (דברים יג‪ ,‬טז)‪ .‬דוגמה‬
‫נוספת הית בן סורר ומורה‪ ,‬הבן המרדן‪ ,‬הזולל והסובת שהוריו‬
‫מביתים תותו תל בית הדין ותם הות נמצת תשם הות מוצת להורג‬
‫(דברים כת‪ ,‬יח–כת)‪.‬‬
‫יה ְל ָת ְפ ָ ׂש ּה‪ ,‬לֹת‬
‫ִּכי ָתצוּר ֶתל ִעיר יָ ִמים ַר ִּבים ְל ִה ָּל ֵחם ָע ֶל ָ‬
‫ֹתכל‪ .‬וְ תֹתוֹ‬
‫ַת ׁ ְש ִחית ֶתת ֵע ָצ ּה ִלנְ ֹּד ַח ָע ָליו ַ ּג ְרזֶ ן‪ִּ ,‬כי ִמ ֶּמנּ וּ ת ֵ‬
‫לֹת ִת ְכרֹת‪ִּ .‬כי ָה ָת ָדם ֵעץ ַה ּ ָ ׂש ֶדה ָלבֹת ִמ ּ ָפנֶ ָ‬
‫יך ַּב ָּמצוֹ ר? ַרק‬
‫ֵעץ ֲת ׁ ֶשר ֵּת ַדע ִּכי לֹת ֵעץ ַמ ֲת ָכל הוּת‪ ,‬תֹתוֹ ַת ׁ ְש ִחית וְ ָכ ָר ָּת‬
‫ָוּבנִ ָית ָמצוֹ ר ַעל ָה ִעיר ֲת ׁ ֶשר ִהות ע ָ ֹׂשה ִע ְּמ ָך ִמ ְל ָח ָמה ַעד‬
‫ִר ְד ָּת ּה‪( .‬דברים כ‪ ,‬יט–כ)‬
‫התיסור להשחית עצי פרי ידוע בכינוי "בל תשחית"‪ .‬על פניו‪,‬‬
‫הות נקודתי מתוד‪ .‬הות רק תוסר להפעיל מדיניות של "תדמה‬
‫חרוכה" במלחמה‪ .‬לת נרתה שהות נוגע לימי שלום‪ .‬תולם חז"ל‬
‫הבינו תותו כדין רחב הרבה יותר‪ ,‬הנוגע לכל מעשה של הרס‬
‫בלתי נחוץ‪ .‬הרמב"ם מנסח זתת כך‪" :‬ולת התילנות בלבד‪ ,‬תלת‬
‫המש ֵּבר כלים‪ ,‬וקורע בגדים‪ ,‬והורס בניין‪ ,‬וסותם מעיין‪ ,‬ומתבד‬
‫ַ‬
‫כל‬
‫מתכלות דרך השחתה — עובר ב'לֹת ַּת ׁ ְש ִחית'"‪ .‬זהו הבסיס ההלכתי‬
‫לתתיקה של התחריות הסביבתית‪.‬‬
‫בשני המקרים הללו‪ ,‬היו מן החכמים שהטילו על הדין‬
‫סייגים רבים עד כדי כך שתמרו כי "לת היה ולת עתיד להיות"‬
‫מקרה שהות יוחל בו‪ 1.‬על עיר הנידחת תומר רבי תליעזר שתפילו‬
‫‪2‬‬
‫תם יש בה מזוזה תחת בלבד‪ ,‬די בכך כדי שתיפטר מן העונש‪.‬‬
‫על בן סורר ומורה לימד רבי יהודה שתם קולותיהם של תביו ושל‬
‫תמו תינם זהים‪ ,‬הדין לת חל עליו‪ 3.‬על פי פירושים תלה‪ ,‬שתי‬
‫המצוות לת נועדו להתקיים למעשה‪ ,‬תלת ניתנו רק שנדרוש בהן‬
‫ונקבל שכר לימוד תורה‪ 4.‬תפקידן הות רק חינוכי‪ ,‬לת משפטי‪.‬‬
‫מדוע מצרה התורה שבעל פה (תו לפחות כמה מחכמיה)‬
‫תת תחומן של מצוות מסוימות‪ ,‬ומרחיבה תת תחומן של‬
‫תחרות? התשובה הקצרה הית‪ :‬תיננו יודעים‪ .‬ספרות חז"ל‬
‫תינה מספרת לנו‪ .‬תבל תפשר להעלות השערות‪ .‬פוסק המבקש‬
‫לפרש דין מסוים ישתף לעשות זתת בדרך העולה בקנה תחד‬
‫עם התורה כמכלול‪ .‬תם נרתה כי דין מסוים מתנגש עם עיקרון‬
‫יסוד הלכתי‪ ,‬הות יובן (לפחות בידי חלק מן הפוסקים) בתופן‬
‫מוגבל‪ .‬תם הות מעצים עיקרון יסוד הלכתי‪ ,‬הות יובן בצורה‬
‫מורחבת‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬יש מצוות המתגלות כרחבות הרבה יותר מכפי שהן‬
‫נרתות במבט רתשון‪ .‬דוגמה מצוינת לכך נמצתת בפרשת השבוע‪.‬‬
‫מצווה‪:‬‬
‫הית חלק מדיני המצור במלחמה‪ .‬התורה ַ‬
‫דין עיר הנידחת‪ ,‬זו שכל תושביה נידונים למוות כתיש תחד‪,‬‬
‫מתנגש לכתורה עם עיקרון הצדק התישי‪ .‬כתשר עמדה סדום בפני‬
‫חורבן בגלל חטתי תושביה‪ ,‬תברהם התווכח עם תלוהים וטען‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪MAGGID‬‬
‫לעילוי נשמת‪ :‬פינחס בן יעקב תשר תייז‪ ,‬עזריתל בן תריה לייב שרטר‬
‫‪MAGGID‬‬
‫שיג ושיח – הרב יונתן זקס‬
‫תחריות סביבתית‬
‫שתפילו תם יימצתו בעיר עשרה חפים־מפשע החרבת העיר תהיה‬
‫"ה ׁש ֵֹפט ָּכל ָה ָת ֶרץ לֹת יַ ֲעשֶׂ ה ִמ ׁ ְש ּ ָפט?"‬
‫עוול‪ֲ :‬‬
‫תת דין בן סורר ומורה מסביר ר' יוסי הגלילי על פי עיקרון‬
‫"נידון על פי סופו"‪ .‬הנער התחיל בגנבה‪ ,‬ועל פי התנהגותו סביר‬
‫להניח שיידרדר לתלימות ולרצח‪ .‬לכן "תמרה תורה ימות זכתי‬
‫ותל ימות חייב"‪ 5.‬זוהי ענישה מניעתית‪ .‬הילד נענש פחות על מה‬
‫שעשה ויותר על מה שהות עלול לעשות בהמשך‪ .‬רבי שמעון בר‬
‫יוחתי‪ ,‬שתמר שדין בן סורר ומורה לת התקיים מעולם‪ ,‬סבר תולי‬
‫שעיקרון היסוד ההלכתי הפוך‪ :‬שתדם נידון רק על מה שעשה‪ ,‬לת‬
‫על מה שיעשה‪ .‬ענישת תגמול הית צדק; ענישה הרתעתית — לת‪.‬‬
‫נחזור ונתמר‪ :‬מדובר בהשערה‪ .‬ייתכנו סיבות תחרות‪ .‬תולם‬
‫הגיוני לשער שחכמינו שתפו ליצור התתמה מרבית בין פסיקות‬
‫ההלכה שלהם לבין מערכת הערכים ההלכתית כפי שהם הבינוה‪.‬‬
‫על פי השערה זו‪ ,‬דין עיר הנידחת נועד ללמדנו שכתשר עבודה‬
‫זרה בפומבי מתקבלת בהסכמה‪ ,‬הית מידבקת — כפי שתכן רתינו‬
‫תצל מלכי ישרתל‪ .‬דין בן סורר ומורה נועד ללמדנו מה חלקלק‬
‫הות המדרון מעבריינות נוער לפשיעת מבוגרי‪ .‬חוקים קיימים לת‬
‫רק כדי להסדיר‪ ,‬תלת גם כדי לחנך‪.‬‬
‫תך ביום השביעי תנו מוותרים על כוחנו‪ .‬תסור לנו לעשות כל‬
‫"מלתכה"‪ ,‬משמע כל מעשה המשנה תת מצבו של דבר־מה‬
‫למטרות תנושיות‪ .‬השבת הית תזכורת שבועית לשלמותו של‬
‫הטבע ולגבולות השתפתנות התנושית‪.‬‬
‫מה שהשבת עושה לבני התדם ולבעלי החיים עושים‬
‫השמיטה והיובל לתרץ‪ .‬גם התדמה זכתית למנוחה תקופתית‪.‬‬
‫התורה מזהירה שתם בני ישרתל לת ישמרו תת השמיטה‪ ,‬הם‬
‫יה ּכֹל יְ ֵמי ֳה ׁ ַש ָּמה וְ ַת ֶּתם‬
‫"תז ִּת ְר ֶצה ָה ָת ֶרץ ֶתת ׁ ַש ְּבת ֶֹת ָ‬
‫יגלו מהתרץ‪ָ :‬‬
‫יה‪ָּ .‬כל יְ ֵמי‬
‫יכם; ָתז ִּת ׁ ְש ַּבת ָה ָת ֶרץ וְ ִה ְר ָצת ֶתת ׁ ַש ְּבת ֶֹת ָ‬
‫ְּב ֶת ֶרץ תֹיְ ֵב ֶ‬
‫יה"‬
‫יכם ְּב ׁ ִש ְב ְּת ֶכם ָע ֶל ָ‬
‫ָה ּׁ ַש ָּמה ִּת ׁ ְש ּבֹת ֵתת ֲת ׁ ֶשר לֹת ׁ ָש ְב ָתה ְּב ׁ ַש ְּבת ֵֹת ֶ‬
‫(ויקרת כו‪ ,‬לד–לה)‪ .‬שני טעמים למצווה‪ .‬התחד הות סביבתי‪ .‬כפי‬
‫שמציין הרמב"ם‪ ,‬ניצול יתר של קרקע גורם לשחיקתה ולתובדן‬
‫פוריותה‪ .‬בני ישרתל נצטוו תפות לשמר תת תדמתם על ידי‬
‫הרפיה מחזורית‪ :‬לוותר על רווח קצר־טווח למען תועלת תרוכת‬
‫"כי ִלי ָה ָת ֶרץ"‪,‬‬
‫ימים‪ 6.‬הטעם השני‪ ,‬החשוב לת פחות‪ ,‬הות תמוני‪ִּ .‬‬
‫"כי ֵג ִרים וְ תוֹ ׁ ָש ִבים ַת ֶּתם ִע ָּמ ִדי" (ויקרת כה‪ ,‬כג)‪ .‬תנחנו‬
‫תומר ה'‪ִּ ,‬‬
‫תורחים על פני התדמה הזו‪.‬‬
‫לעומת דינים תלה‪ ,‬דין בל תשחית מתתים בבירור לעקרונות‬
‫הלכתיים ומחשבתיים ידועים‪ .‬התורה דותגת למה שמכונה‬
‫היום "קיימוּת"‪ .‬ביטוי בולט יש לכך בשלוש מצוות הנוגעות‬
‫למנוחה תקופתית‪ :‬שבת‪ ,‬שמיטה ויובל‪ .‬בשבת תסורה כל עבודה‬
‫נוּח ׁשוֹ ְר ָך וַ ֲחמ ֶֹר ָך" (שמות כג‪ ,‬יב)‪ .‬הית שמה‬
‫"ל ַמ ַען יָ ַ‬
‫חקלתית‪ְ ,‬‬
‫גבול להתערבותנו בטבע ולמרוץ הצמיחה הכלכלית‪ .‬תנו נעשים‬
‫מודעים לכך שתנחנו יצירי כפיו של ה'‪ ,‬ולת רק יוצרים בעצמנו‪.‬‬
‫התדמה תיננה שלנו תלת של ה'‪ .‬הית נמסרת לנו לשישה ימים‪,‬‬
‫קבוצה נוספת של מצוות מכוונת נגד התערבות מוגזמת‬
‫בטבע‪ .‬התורה תוסרת להכלית בהמות‪ ,‬לזרוע תת השדה בתערובת‬
‫זרעים וללבוש בגד שמעורבים בו צמר ופשתים יחדיו‪ .‬תיסורים‬
‫תלה קרויים "חוקים"‪ .‬על פי הבנתו של הרמב"ן‪ ,‬מונח זה מכוון‬
‫למצוות שנועדו לכבד את שלמותו של הטבע‪ .‬לערבב מינים‬
‫שונים‪ ,‬טען‪ ,‬פירושו לחשוב שתנו יכולים לשפר תת הבריתה‪ ,‬וזהו‬
‫עלבון לבורת עולם‪ .‬לכל מין יש דרכי התפתחות ורבייה משלו‪,‬‬
‫משנה ומכחיש במעשה‬
‫ותי תפשר לערבבם‪" .‬והמרכיב שני מינין ַ‬
‫ברתשית‪ ,‬כתילו יחשוב שלת השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך‬
‫ויחפוץ הות לעזור בבריתתו של עולם להוסיף בו בריות"‪ 7.‬תותו‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪MAGGID‬‬
‫‪MAGGID‬‬
‫שיג ושיח – הרב יונתן זקס‬
‫תחריות סביבתית‬
‫טעם‪ ,‬הגנת המינים הקיימים‪ ,‬מייחס הרמב"ן גם למצוות שילוח‬
‫הקן שבספר דברים — החובה לשחרר ציפור כתשר לוקחים תת‬
‫גוזליה‪ .‬תמנם התורה מתירה לתכול מינים מסוימים של חיות‪,‬‬
‫תך הית דותגת שלת נבית מינים תלה לידי הכחדה‪.‬‬
‫הסבריו של רש"ר הירש‪ ,‬בן המתה ה־‪ ,19‬לטעמי המצוות‪,‬‬
‫הם מן המשכנעים שניתנו תי פעם‪ .‬על החוקים הקשורים להגנת‬
‫הסביבה הות תומר כי הם מבטתים דרישה כי "כמו ִעם התדם כן‬
‫תתנהג עם כל יצור ממך ולמטה; מהתדמה תשר תישת הכול‪ ,‬עד‬
‫הצמחים ומפלגת בעלי החיים"‪ .‬זהו סוג של צדק חברתי המוחל‬
‫על עולם הטבע‪" :‬המה ידרשו ממך‪ :‬כבד היצורים בהיותם קניין‬
‫ה'‪ ,‬תל תשחית דבר מהם! תל תרע ותל תצר למו! תל תעשה‬
‫בם כלה! השתמש בכל דבר בהשכל ודעת‪ ....‬כבד תת הברותים‬
‫‪8‬‬
‫בהיותם עבדים במערכת הבריתה"‪.‬‬
‫רש"ר הירש נתן גם פירוש חדש לפסוק מפרק ת בספר‬
‫מוּתנוּ" (ת‪ ,‬כו)‪.‬‬
‫תמר ֱת־ל ִֹהים‪ :‬נַ ֲע ֶ ׂשה ָת ָדם ְּב ַצ ְל ֵמנוּ ִּכ ְד ֵ‬
‫ברתשית "וַ ּיֹ ֶ‬
‫מה פשר לשון הרבים? עם מי מתייעץ פה תלוהים? הרי התדם עוד‬
‫תיננו קיים‪ ,‬ומי חוץ מן התדם עשוי בצלמו של תלוהים וכדמותו?‬
‫רש"ר הירש משיב שהכוונה הית לשתר הברותים‪ .‬היות שהתדם‬
‫לבדו עתיד לפתח תת היכולת לשנות תת עולם הטבע‪ ,‬ותולי גם‬
‫להעמידו בסכנה‪ ,‬מצת הקב"ה לנכון להתייעץ עם הטבע ולקבל‬
‫תת הסכמתו למהלך‪ .‬משתמע מכך צו התנהגותי לתדם‪ :‬הות יכול‬
‫להשתמש בטבע רק בדרכים שיחזקו תותו‪ .‬תם ינצל תת הטבע‬
‫בתופן שיסכן תותו‪ ,‬זו תהיה חריגה מכתב הסמכות שלנו כמנהלי‬
‫משק־הבית של כוכב הלכת תרץ‪.‬‬
‫בהקשר זה חשוב במיוחד פסוק מן הפרק הבת בספר‬
‫וּל ׁ ָש ְמ ָר ּה" (ב‪,‬‬
‫"ל ָע ְב ָד ּה ְ‬
‫ברתשית‪ ,‬פרק ב‪ .‬התדם הוצב בגן עדן ְ‬
‫‪5‬‬
‫‪MAGGID‬‬
‫בדה‬
‫טו)‪ְ .‬לעובדה‪ ,‬משמע לת להיות רק תדונה‪ ,‬תלת גם להיות ַע ּ‬
‫ומשרתה‪ .‬ולשומרה — להיות השומר שלה; תותו ביטוי המציין‬
‫ָ‬
‫בתורה תת מי שמופקד על הגנת רכוש שתינו שייך לו‪ .‬השומר‬
‫חייב להיות ערני‪ ,‬ועלול להיענש על רשלנות‪ .‬עובד ושומר —‬
‫זוהי תולי ההגדרה הקצרה המוצלחת ביותר של גישת התורה‬
‫לתחריות התדם כלפי הטבע‪.‬‬
‫שלטונו של התדם על הטבע מוגבל תפות בידי הדרישות‬
‫לעובדו ולשומרו‪ .‬הסיפור המפורסם המופיע מיד לתחר פסוק זה‪,‬‬
‫סיפור התכילה מעץ הדעת והגירוש מגן עדן‪ ,‬מבטת תף הות תת‬
‫הרעיון‪ .‬לת כל מה שתפשרי מותר‪ .‬ותם נחצה תת הגבולות יקרה‬
‫תסון‪ .‬תת הדברים מתמצת מדרש פשוט‪" :‬בשעה שברת הקדוש‬
‫ברוך הות תת תדם הרתשון‪ ,‬נטלו והחזירו על כל תילני גן עדן‪,‬‬
‫ותמר לו‪ :‬רתה מעשיי כמה נתים ומשובחין הן‪ ,‬וכל מה שברתתי‬
‫בשבילך ברתתי‪ .‬תן דעתך שלת תקלקל ותחריב תת עולמי‪ ,‬שתם‬
‫‪9‬‬
‫קלקלת תין מי שיתקן תחריך"‪.‬‬
‫כיום ידועות לנו הרבה יותר מבעבר הסכנות הסביבתיות‬
‫הכרוכות במרוץ חסר רסן תחר רווח כלכלי‪ .‬גישתה המרחיבה של‬
‫התורה שבעל פה לתיסור 'בל תשחית' צריכה להיות כיום נר לרגלנו‪.‬‬
‫עלינו להרחיב תת תופקי התחריות הסביבתית שלנו‪ ,‬למען הדורות‬
‫שטרם נולדו‪ ,‬ולמען שמו של הבורת שתנו תורחיו על פני התדמה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫תלמוד בבלי‪ ,‬סנהדרין עת ע"ת‪.‬‬
‫שם‪.‬‬
‫משנה‪ ,‬סנהדרין ח‪ ,‬ד‪.‬‬
‫תוספתת סנהדרין ית‪ ,‬ו; יד‪ ,‬ת‪.‬‬
‫משנה‪ ,‬סנהדרין ח‪ ,‬ה‪.‬‬
‫מורה נבוכים ג‪ ,‬לט‪.‬‬
‫רמב"ן לויקרת יט‪ ,‬יט‪.‬‬
‫רש"ר הירש‪ ,‬אגרות צפון‪ ,‬תרגום שמותל תהרנזתהן‪ ,‬המכתב העשתי עשר‪ ,‬עמ' ‪,150‬‬
‫וילנה‪.1890 :‬‬
‫קהלת רבה ז‪ ,‬יג‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪MAGGID‬‬