"משפטון" – 03/15האם ניתן לחייב משכיר באופן רטרואקטיבי בגין חובות ארנונה של שוכר? ככלל ,החבות לשלם ארנונה לרשות המקומית בגין נכס ,חלה על המחזיק בנכס – בין אם מדובר בבעל הנכס עצמו ,ובין אם מחזיק מכוח זכות חוזית ,כשהנפוצה ביותר היא זכות השכירות .כלומר ,העירייה רשאית לגבות את חובות הארנונה המגיעים לה בגין החזקה והשימוש בנכס ,רק מן המחזיק בפועל ,כשבמקרה של שכירות – הלא הוא השוכר בנכס .בסעיפים 325ו 326 -לפקוד ת העיריות (נוסח חודש) קבע המחוקק את מערכת היחסים המשולשת שבין העירייה ,הבעלים והמחזיק ,והשית על בעל הנכס או המחזיק בו חובה אקטיבית להודיע על כל שינוי בהחזקה .החריג לכך חל במקרים בהם דווקא מיוזמתה תרצה העירייה לבחון את זהותו של המחזיק בפועל. השאלה הנשאלת היא האם רשאית העירייה לשנות את שם המחזיק בנכס על סמך התרשמותה שהשוכר חדל מלהחזיק בו? ואם כן ,האם רשאית היא לעשות זאת באופן רטרואקטיבי? שינוי שם המחזיק בנכס – על סמך התרשמות העירייה כדי ליתן מענה לשאלה שבכותרת יש לסקור תחילה את שנקבע במסגרת עת"מ (ת"א) 1976/09אלדן טק בע"מ נ' עיריית רמת-גן .בפס"ד זה קבע ביהמ" ש כי כל עוד הסכם השכירות עומד בעינו והשוכר ממשיך לשלם דמי שכירות לבעל הנכס, קמה לו חבות בתשלום ארנונה לעירייה ,ועל כן אין העירייה יכולה לפנות לבעל הנכס להיפרע מחובות הארנונה של השוכר .אולם ,יתכנו מקרים בהם חלה אי וודאות ביחס לתוקף הסכם השכירות או נסיבות המצביעות על כך שהשוכר איננו מחזיק בנכס .או אז ,נשאלת השאלה מה היקפה של הרשות המוקנית לעירייה לבחון ולשנות את שם המחזיק ללא הודעה פורמאלית? לאחרונה דן ביהמ"ש בשאלה האמורה וקבע במסגרת פסק דינו בעת"מ (ת"א) 55444-06-13חברת חלקה 109בגוש 7107בע"מ נ' עיריית תל-אביב-יפו (להלן" :חברת חלקה ,)"109כי בהתקיים מספר נסיבות שמצביעות על כך שהשוכר איננו המחזיק בנכס ,העירייה רשאית (ואף חייבת) לערוך בדיקה יסודית באשר לזהות המחזיק בפועל בנכס .לאור תוצאותיה ,רשאית לשנות את שם המחזיק בנכס ,וזאת אף בהעדר הודעה על סיום חוזה השכירות והחזרת החזקה בנכס לבעלים .זאת מן הטעם שאי תשלום ארנונה על-ידי המחזיק בנכס סותרת את הרציונל האמור ופוגעת בקופה הציבורית .אולם ,האם תוכל העירייה לבצע שינוי זה ,מיוזמתה ,אף באופן רטרואקטיבי? שינוי שם המחזיק בנכס וחיובו בארנונה – באופן רטרואקטיבי בעניין חברת חלקה 109ניסתה העירייה לבצע את השינוי האמור באופן רטרואקטיבי – מיום קבלת החזקה ע"י השוכר על-פי חוזה השכירות ,שכן חוזה השכירות נחזה בעיניה כפיקטיבי ,וכן מהטעם שהצדדים לחוזה האריכו אותו עם סיומו בעל פה ,וללא הודעה על כך לעירייה .לעניין חיוב רטרואקטיבי בארנונה נקבע כי על דרך הכלל אין העירייה רשאית לחייב מחזיק או בעלים בארנונה באופן רטרואקטיבי (באותה שנת הכספים) אלא בנסיבות קיצוניות המצביעות על "אשם תורם" מצד הנישום .האמור חל ביתר שאת עת מבקשת העירייה לחייב רטרואקטיבית ביחס לשנים קודמות, כאשר כל אותן שנים לא טרחה העירייה לערוך את אותה בדיקה יסודית באשר לזהות המחזיק בנכס (נדרשים טעמים מיוחדים על מנת להצדיק חיוב רטרואקטיבי כזה) .בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה אין לחייב את המשכיר באופן רטרואקטיבי ממספר טעמים :ראשית ,בשל הנסיבות הקיצוניות ,בהן העירייה החליטה לשנות מיוזמתה את שם המחזיק בנכס על סמך בדיקות שערכה רק לאחר כשלוש שנים וחצי בהן לא שולמו לה חובות ארנונה ,וחובותיו של השוכר הצטברו לכדי סכום של למעלה מ – ,₪300,000כשכל אותה עת נמנעה העירייה מלהפעיל את הסמכויות העומדות לרשותה מכוח פקודת המיסים [גביה] נגד שוכר הנכס .שנית ,בשל העובדה שהמשכיר הוכיח כי תשלומי השכירות שולמו לו באופן שוטף ע"י השוכר ,כך שלא רבץ לפתחו אשם העולה כדי הצורך בחיוב רטרואקטיבי על כל אותן שנים בהן העירייה לא גבתה את החובות האמורים מן השוכר. (עריכה :המשפטן נדב עמית בהנחיית עו"ד נתי רוזנצוייג )15.01.2015 אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת ,או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד ,האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא .בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.
© Copyright 2024