קובץ PDF
בית המשפט המחוזי בירושלים לפני: תפ"ח 11326-12-16 כבוד השופט יעקב צבן ,סגן נשיא כבוד השופט רפי כרמל כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן המאשימה מדינת ישראל ע"י עו"ד ג'ני אבני נגד הנאשם מאיר איתן ע"י עו"ד אריאל הרמן גזר דין טענה לענישה מופחתת לפי סעיף 633א(ג) לחוק העונשין. .1 הנאשם ,יליד ,1591היה נשוי לעליזה ,ילידת ,1591במשך 11שנים ,ונולדו להם תאומים בשנת .1591בני הזוג התגוררו בדירה בירושלים ,לנו בחדרים נפרדים ,ויחסיהם לא היו טובים (בלשון המעטה) .מזה שנים סבלה עליזה מבעיות נפשיות קשות ,דיכאונות ומחלות .בתאריך 3.9..111הגישה עליזה תלונה במשטרה נגד הנאשם בטענה כי הוא מרבה לאיים להרגה .הנאשם עוכב על-ידי המשטרה ,נחקר ושוחרר בתנאים במסגרתם הורחק מהבית למשך חמישה ימים ,וחזר להתגורר בדירת בני הזוג .הויכוחים שבו והתגלעו ועליזה אמרה לנאשם כי תזמין שוב משטרה. הנאשם חשש מאוד כי ייעצר בשנית ושוב יורחק מביתו .בתאריך .1.11..111בבוקר יצא הנאשם לצעידה ובשעה 11:11חזר לדירה והתארגן לקראת יציאה לעבודתו במשרדי מס הכנסה .בשלב זה, פרץ ויכוח בין הנאשם לעליזה והיא אמרה לו שבכוונתה להזמין משטרה ,הנאשם הבחין שהיא אוחזת בטלפון ושמע אותה מדווחת למשטרה כי הנאשם מאיים עליה .הנאשם נטל סכין גדולה, החזיקה מאחורי גבו ,המשיך לדבר ולהתווכח עם עליזה במשך כעשר דקות ,כאשר נוכח כי עליזה רוצה לדעת מה הוא מחזיק מאחורי גבו ,והיא ממשיכה ומתקשרת למשטרה ,החליט למנוע התקשרות זו בדרך של דקירתה .עשה כן .9פעם עד שמתה. 1מתוך 11 בית המשפט המחוזי בירושלים לפני: כבוד השופט יעקב צבן ,סגן נשיא כבוד השופט רפי כרמל תפ"ח 11326-12-16 כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן בהכרעת הדין שניתנה על ידנו ביום .1.1..119קבענו כי אין מדובר באיבוד עשתונות עד אובדן חושים וכי התגבשה בלב הנאשם ההחלטה להמית .באשר לקנטור נקבע ,כי הנאשם היה חרד מאוד מפני תלונה במשטרה ,ראה בכך דבר בלתי נסבל וחשש שלא יעמוד בחקירה נוספת ,ואף חשש מפיטורים מעבודתו .נוכח מצבו הנפשי ,הסבל שעבר עליו במשך השנים וחששו האמיתי מפני תלונה, נקבע כי ההתקשרות (המדומה) למשטרה מהווה קנטור סובייקטיבי .עם זאת ,נקבע כי לא התקיים קנטור אובייקטיבי ,שכן נדרש יחס סביר בין ההתגרות והפחד לבין מעשה ההמתה .אומנם מדובר בהתגרות מילולית ובפחד מתלונה במשטרה ,אך לא היה איום פיסי ,לא הייתה תקיפה ,לא התקיים מצב קיצוני שהנאשם לא עמד בפניו בכל התקופה האחרונה ,השפלות של קללות ,צעקות ,זלזול והקנטות שהיו חלק בלתי נפרד מחייו .לפיכך הוכחו יסודות עבירת סעיף (111א)( ).לחוק העונשין והנאשם הורשע. .. סעיף 111א לחוק העונשין מורה: "עונש מופחת על אף האמור בסעיף 633ניתן להטיל עונש קל מהקבוע בו אם נעברה עבירה באחד מאלה: (א)... (ב)... (ג) כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה ,עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו ,בידי מי שהנאשם גרם למותו". נטל השכנוע להתקיימות התנאים המצטברים הללו רובץ על הנאשם ברמה של מאזן הסתברויות. .1 מירב איתן ,בתם של הנאשם והמנוחה ,העידה בשלב ההוכחות ,טרם הכרעת הדין ,וסיפרה על המשפחה בה גדלה ,משפחה מבודדת שהדבר הדומיננטי בה הוא מחלת הנפש של האם שהתאשפזה מדי פעם ,הייתה מדוכאת ומררה את חיי בני הבית ,בעיקר את חיי בעלה .לאישה זו היו מעט רגעי חסד ,והיא עצמה הייתה חולה עם רצון עז למות ,עשתה ניסיונות אובדניים ,עישנה .מתוך 11 בית המשפט המחוזי בירושלים לפני: כבוד השופט יעקב צבן ,סגן נשיא כבוד השופט רפי כרמל תפ"ח 11326-12-16 כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן סיגריות רבות ,שתתה אלכוהול .הקשר בין ההורים היה קשר מכני-טכני .הנאשם טיפל באשתו בהיבט הכלכלי ,לא זנח אותה למרות התנהגותה והתנהלותה ,לקח אותה לאשפוזים ,לא עזב את הבית למרות שהיה לו קשה מאוד ,התפתחה דינמיקה תלותית בין שניהם ,אף שאמה הייתה "אשה בלתי נסבלת" (עמ' .).1עוד עמדה על ההשפלות שהמנוחה השפילה את הנאשם ואמרה כי המעצר בחודש אוגוסט והחקירה יצרו אצלו מסע של השפלה וחרדה .כאשר סופר לה בטלפון מה שאירע באותו בוקר "ואני ידעתי ,אני ידעתי שהיא הצליחה להתאבד ,זו האמונה שלי ,שהיא הצליחה להתאבד באמצעותו .אני ידעתי את זה ,היא ניסתה כל כך הרבה שנים וזה מה שהיה באותו רגע, אני הייתי בדרך וזה מה שידעתי ,שהיא הצליחה" (עמ' ,..שורות .)1-9מירב חזרה והסבירה כי אמה הבינה שמאז התלונה יחסי הכוחות השתנו ויש לה כוח כלפי הנאשם ,איום בתלונות למשטרה (עמ' .) ..לדברי מירב ,אמה המנוחה הסבירה לה בזמנו שהתפתח ויכוח על דמי הבראה ,הנאשם קילל אותה ואיים עליה ולכן הזמינה משטרה (עמ' .5שורות .).1-.1לדברי מירב ,הנאשם היה המטפל והמיטיב בבית ורוב הויכוחים בין הוריה היו "סביב כסף וסביב צורת הכבוד שהיא רצתה שהוא יפנה אליה ,בצורה מכובדת יותר .או שהוא לא יתעלם ממנה לצורך העניין ,הוא כן התעלם ממנה" (עמ' 19שורות .).5-.1לדבריה ,אמה טענה כי הנאשם הוא הגורם לדיכאון שלה ,למחלה שלה (עמ' .)11 .1 הבן ,שמואל איתן המתגורר בבית ,תאר אף הוא חיים בסיר לחץ בלתי אפשרי ,כאשר הדבר הדומיננטי בבית הוא התנהגות האם היושבת בחדרה ,מעשנת ,שותה ומתבטאת באופן קשה ,בוטה. לדבריו ,האם רצתה יחס מצד האבא ,אך לא היה את זה (עמ' .)15האב השלים עם מצב שאין יחסים ,אין כלום (עמ' ,)11האב התעצבן לא אחת מהתנהגותה ,ידע להבליג (עמ' ,)11אך לעיתים הגיב בעצבים "היו גם איומים קללות מצד אבי לאמי אבל רק אחרי שהיא הוציאה אותו משלוותו" (עמ' 19שורות .)3-9 1מתוך 11 בית המשפט המחוזי בירושלים לפני: כבוד השופט יעקב צבן ,סגן נשיא כבוד השופט רפי כרמל תפ"ח 11326-12-16 כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן .9 במסגרת הדיון על-פי הוראת סעיף 111א(ג) הגישה ההגנה חוות דעת פסיכודיאגנוסטית של ד"ר נעמי כַּ הַּ ן ,שאף העידה בבית המשפט .כן העידה מירי בן חיים ,מדריכה בהוסטל בו שהתה המנוחה בשנת ..119 א. ד"ר נ' כַּהַּ ן הינה פסיכולוגית קלינית בכירה ששוחחה עם הנאשם בין כותלי הכלא, ערכה לו מבדקים שונים ,שוחחה עם הבת מירב וכן עיינה בחקירותיו של הנאשם במשטרה ובפרוטוקול עדותו בבית המשפט .על-פי מבדקים שערכה ,מצאה כי לנאשם אינטליגנציה גבולית עם פוטנציאל גבוה יותר שלא מומש ,ועל-כן התקשה להבין ,להכיל ולהתמודד עם אתגרי החולי שהציבה לפניו אשתו .באישיותו הנאשם איש בודד ,בדלן ,פאסיבי וחלש. בנישואיו נחשף ,לדבריו ,להתעללות רגשית קשה וממושכת מצד אשתו ,ניסה להתמודד עם התנכלויותיה והתגרויותיה אך לא עמדו לו כוחות .מערכת היחסים הייתה כה רוויית כעסים ותסכולים עד שיצרה מציאות בלתי נסבלת הן עבור הנאשם והן עבור אשתו .הוא לא יכל לחיות בתוך מציאות זו ,אך גם לא לעוזבה .מסקנתה בחוות הדעת הינה כי הנאשם פעל ממקום של מצוקה קשה וייאוש והוא יעשה בעתיד גם ניסיון לסיים את חייו. בעדותה בבית המשפט אמרה ,כי הנאשם תאר וסיפר על כוס מרורים שהלכה והתמלאה עד שהגיע לנקודה שלא יכל להכילה יותר .נקודת השבר לדידו הייתה האיום של המנוחה בפנייה למשטרה וזאת אחרי שכבר נעצר פעם אחת .הוא חשש מהכלא ,חשש כי יפסיד את מקום העבודה שהוא המקום השפוי היחידי בחוויה של חייו ובשלב זה ונוכח האיום ,כשל כוח הסבל שלו (עמ' .)191בעבר כאשר היו לו יותר כוחות נפש הוא ניתק מגע ועזב את הבית לשנה וחצי ,אך בתקופה הרלוונטית ,המציאות הקשה ובעיקר האיום ,טפחו על פניו והוא רצה לעשות משהו רציני שיפוגג מציאות בלתי נסבלת זו .לברוח לא יכל יותר ,כוחות הנפש אזלו ועל-כן עשה את מעשה ההמתה .כאשר הוטח בפני המומחית כי הנאשם עצמו סיפר כי החליט להישאר בבית ,לחיות את חייו כשהוא משקיע עצמו בעבודה ,בתחביבים ויוצר איזה סוג של נתק רגשי מעשי מאשתו ,הסבירה ד"ר ַּכהַּ ן כי על-פי נתונים שבידה (שבאו מפי הנאשם ובתו) ,השנים האחרונות היו קשות עם אפיזודות של אלימות ,התפרצויות, דיכאונות ,אלכוהוליזם ,וכאשר הדבר הגיע לאיום על תלונה במשטרה ,המציאות הבלתי 1מתוך 11 בית המשפט המחוזי בירושלים לפני: כבוד השופט יעקב צבן ,סגן נשיא כבוד השופט רפי כרמל תפ"ח 11326-12-16 כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן נסבלת הופסקה באמצעות סכין (עמ' .)131-195עוד אמרה כי ביסודו הנאשם שלפנינו אינו בעל אישיות אלימה ,עולמו מצומצם מאוד ,ללא אופציות ,ללא אלטרנטיבות ,תחושת חוסר אונים יותר מאשר כעס ,ללא מוצא ,החרדה שאפיינה אותו היא חרדה כפייתית שמקובעת שם מאז החקירה במשטרה באוגוסט ,.111האיום בתלונה נוספת במשטרה הצית שוב את החוויה ,אז נטל סכין ושינה את המציאות (עמ' .)133-139 ב. גב' מירי בן חיים הייתה מדריכה בהוסטל פסיכיאטרי בשם "קוטב" בירושלים, אליו הוכנסה המנוחה בשנת .119והייתה אמורה לשהות בו שנתיים ,אך היא נשארה רק חמישה חודשים .לדבריה ,הנאשם נהג לבקר את אשתו מספר פעמים בשבוע .במהלך שהותה התעללה המנוחה ברוב הדיירים ,איימה עליהם ,הטרידה אותם ,צעקה עליהם, ידעה למצוא נקודות חלשות של דיירים אחרים וללחוץ עליהן ,מדובר בהתעללות רגשית ולא פיסית ,פעם שפכה סתם כוס תה שיועד לאחת השוהות שסבלה מארבעים מעלות חום. לעיתים הייתה דופקת על דלתות המטופלים באמצע הלילה .צוות ההוסטל היה מרוצה כאשר המנוחה ביוזמתה עזבה לאחר חמישה חודשים בלבד .עוד הוסיפה כי המנוחה העיזה פנים גם נגד אנשי הצוות ,וידעה לנצל את חוכמתה כדי לגעת בנקודות חלשות של הסובבים אותה (עמ' .)111-111 טענות ב"כ הנאשם .3 ב"כ הנאשם טען ,כי התמלאו שלושת התנאים המצטברים המצדיקים עונש מופחת :הוכח כי הנאשם סבל מצוקה נפשית קשה ,סבל מהתעללות חמורה ומתמשכת מידי המנוחה ,מצוקה זו נבעה מההתעללות .המצוקה הנפשית הוכחה מפי הנאשם עצמו ,מעדות בתו ובנו וקיבלה ביסוס ועיגון מקצועי בחוות דעתה ובעדותה של ד"ר נעמי ַּכהַּ ן .מסכת ההתעללות נמשכה שנים רבות. בפסיקה נקבע כי התעללות אינה חייבת להיות פיסית וגם התעללות נפשית ,הקנטות ,עלבונות, קללות לאורך ימים הוכרו כהתעללות (ראה בע"מ 1.1.711פלונית נ' פלוני מפי כב' השופט נ' הנדל). מהראיות עולה שהמנוחה פגעה בנאשם במשך שנים ,הציקה לו ,השפילה אותו ,מילאה את כוס 9מתוך 11 בית המשפט המחוזי בירושלים לפני: כבוד השופט יעקב צבן ,סגן נשיא כבוד השופט רפי כרמל תפ"ח 11326-12-16 כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן המרורים ואז ,בחודש אוגוסט ,.111פנתה למשטרה ,פניית שווא שפגעה בנאשם ,הפחידה אותו והוא חש שעולמו הזדעזע .הפחד מפני פנייה נוספת למשטרה ,כפי שאיימה והוא הבין שעשתה ,היה כה משמעותי עד שממש שבר את רוחו .הפסיכולוגית בדקה ומצאה כי מצבו בתקופה זו ובעיקר ברגע האירוע היה מצב של דקומפסנציה ,קרי כֵּשֶ ל בכוח הסבל והמצוקה ,כוח שכורסם על-ידי התעללות מילולית לאורך שנים ,המצוקה הייתה עצומה ,לא היה לו על מה להישען ,כוס המרורים התמלאה לחלוטין ,הוא נכנס לסערת רגשות ודקר את המנוחה .התעללות ארוכה ומתמשכת זו גרמה לנאשם למצוקה נפשית ובכך הוכחו שני היסודות הראשונים ואף הוכח הקשר הסיבתי ביניהם ועל-כן הונחו היסודות לענישה מופחתת .הסנגור עמד על כך כי בהכרעת הדין ציין בית משפט זה כי הוכח קנטור סובייקטיבי ,אך לא הוכח קנטור אובייקטיבי ,וקיומו של קנטור סובייקטיבי דיו להצדיק ענישה מופחתת .לסיכום טען ,כי הנאשם זכאי לענישה מופחתת במובן הצדק ,במובן המשפטי ,שהרי הנאשם היה מסור לאשתו ,הוכנס למלכודת קשה ולמצוקה נוראית ,ביצע את הרצח בנסיבות קיצוניות במיוחד. טענות ב"כ המאשימה .1 ב"כ המאשימה עמדה על מצבה הנפשי המתדרדר של המנוחה ,שהייתה מבודדת ,ישבה בחדרה ולא עשתה דבר ,הנאשם התנתק ממנה ,שהרי הנאשם העיד כי מצא לעצמו עולם אחר, עבודה ,פעילות גופנית ,נמנע מלהתייחס אליה ,בקושי דיבר איתה ובכך התמודד היטב עם מצבה הנפשי ,הקנטותיה וטענותיה הרבות כלפיו .הנאשם העיד כי איבד שליטה ברגע אחד ועל-כן אין מה לדבר על קנטור מתמשך .עוד עמדה על כך כי הנאשם עצמו פתר בזמנו את הבעיה כאשר עזב את הבית ,לאחר שנה וחצי חזר ,והוסיף והעיד כי עשר שנים התמודד עם מחלת הנפש ללא לחץ מיוחד וכחלק משגרת חייו .הנאשם היה אומנם מבודד בעצמו ,אך ידע להעסיק את עצמו בשחייה, בלימודים ,במשחק שחמט ,שמיעת מוסיקה ועל-כן אין לומר שמדובר במי שחווה התעללות חמורה וממושכת (הפנתה לעמ' 5.-51לפרוטוקול) .בעיקר הדגישה ציטוט מפי הנאשם כי במשך "עשר שנים חיינו איש תחת גפנו ותחת תאנתו בגילה .לא היה כלום .אומנם דיברנו ,לא דיברנו משהו ספציפי .דיברנו לפעמים משהו .איש תחת גפנו ותחת תאנתו" והנאשם עצמו הדגיש כי הבעיות 3מתוך 11 בית המשפט המחוזי בירושלים לפני: כבוד השופט יעקב צבן ,סגן נשיא כבוד השופט רפי כרמל תפ"ח 11326-12-16 כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן התחילו ברגע שהזמינה משטרה (עמ' .)59לטענתה ,המנוחה הייתה תלויה בנאשם ולא הוא היה תלוי בה .היא התבודדה ,הנאשם התבודד .היא ביקשה שייתן לה יחס ,הוא לא יכל לתת יחס ,עד כי פנתה לאנשים בעבודתו וביקשה שיתייחס אליה (ת .).17המנוחה היא זאת שזעקה על מצוקה נפשית קשה, וכל הצרחות ,העלבונות והקללות שקיללה את הנאשם היו כדי להשיג את תשומת לבו ולקבל יחס. לפיכך ,אין מדובר בהתעללות ממושכת וחמורה ,מה עוד שהפסיקה חזרה והדגישה כי הוראת סעיף 111א(ג) נועדה למקרים קיצוניים במיוחד ויוצאי דופן .לעמדתה ,על הטוען לעונש מופחת להראות מצוקה נפשית קשה שהיא היא המניע לרצח ,ובמקרה שלפנינו היה אובדן עשתונות רגעי ,איבוד שליטה ,כפי שהעיד הנאשם ,ולא המצוקה הנפשית הקשה היא הגורם או המניע לרצח. דיון .9 ביסוד הוראת סעיף 111א לחוק העונשין עומדת תפיסה חברתית ,לפיה אדם הפועל במצבי לחץ המוגדרים בסעיף ,אינו עומד מבחינה מוסרית בדרגה אחת עם רוצח ועל-כן יש לבדוק האם תחושת הצדק מחייבת להפחית מאחריותו ולגזור הדין על-פי הנסיבות האלה .ראה בעניין זה דברי כב' השופט מ' חשין בע"פ 1999719פרישקין נ' מ"י: "תכליתו של סעיף 633א(ג) לחוק היא להקל בעונשו של מי שנטל נפשו של אדם על רקע מצוקה נפשית קשה ,שסיבתה נעוצה באלימות חמורה ומתמשכת מצד אותו אדם כלפיו (או כלפי בן משפחתו) .בנסיבות קשות שכאלה ,לא יהיה זה מן הצדק לגזור את דינו של הרוצח למאסר עולם חובה ,ועל-כן ,העניק המחוקק לבית המשפט שיקול דעת להקל בדינו .החומרה הרבה שהחברה מייחסת לנטילת חיי אדם ,תהיינה הנסיבות אשר תהיינה, מחייבת כי השימוש שבית המשפט יעשה בחריג זה יהיה מצומצם ככל האפשר .מסקנה זו עולה ממילותיו המפורשות של הסעיף ,הדורש 'מצוקה נפשית קשה עקב התעללות חמורה ומתמשכת' .מילים אלו – ובמיוחד המילה 'עקב' – מלמדות כי חייב להתקיים קשר סיבתי ישיר בין המצוקה הנפשית ,שבה נתון היה מבצע הרצח ,לבין ההתעללות שספג מצד קרבן העבירה, 1מתוך 11 בית המשפט המחוזי בירושלים לפני: כבוד השופט יעקב צבן ,סגן נשיא כבוד השופט רפי כרמל תפ"ח 11326-12-16 כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן וכי אותה מצוקה הייתה המניע לרצח .תנאים אלה נועדו להבטיח כי רק במקרים חריגים וקיצוניים יתאפשר להפחית בעונשו של מי שביצע את עבירת הרצח" (שם ,סעיף .).1 בפסק הדין בעניין פרישקין עמד בית המשפט העליון על הצורך להקפיד הקפדה מיוחדת על החלת החריג בסעיף 111א(ג) במקרים חריגים ויוצאי דופן ,כדברי כב' השופטת א' פרוקציה: "משמעות עליונות ערך חיי האדם ,ומדיניות ענישת החובה בעבירות רצח ,הנגזרת ממנה ,מחייבת כי חריג זה יופעל בהקפדה יתירה ובמצבים קיצוניים בלבד ,בהם אין מדובר רק במצוקה נפשית קשה של הנאשם ,אלא מוכח קשר סבתי ישיר בין מצוקה זו לבין קיום התעללות חמורה ומתמשכת בנאשם או בבן משפחתו ,אשר היא שהביאה אותו לקטילת חייו של המתעלל. מדובר בהוכחה של מספר תנאים מצטברים ,אשר כל אחד מהם כולל תת-תנאים ,והם קשורים ומחוברים זה לזה בחוליות מקשרות באופן שדי שחוליה אחת אינה קיימת כדי לשלול את חלותה של החלופה כולה על הנאשם .נדרשת הוכחה מלאה של כל התנאים ותת-התנאים של החלופה ושל קשר התלות ביניהם, והקפדה על כך הכרחית לצורך שמירת האיזון הראוי שהמחוקק ביקש להשיג בין הנורמה הכללית של ענישת חובה בעבירה של רצח ,לבין הנכונות לרכך כלל זה במקרים קיצוניים בלבד ,ובהם מקרה של רצח שנגרם בשל מצוקה נפשית קשה של הנאשם עקב התעללות חמורה ומתמשכת של הקרבן כלפיו או כלפי בן משפחתו (ע"פ 9914144חדד נ' מדינת ישראל ,פד"י נ(,242 )2 ( ")232 ,232שם ,סעיף .)11 במקרה נוסף אמר בית המשפט העליון (כב' השופט י' קדמי) כי יישום הוראת סעיף 111א(ג) מבטא התחשבות בגילוי מיוחד של קנטור שאין בו די כדי להפחית את חומרת העבירה מרצח להריגה ועל- כן "מן הראוי ליישם הוראה זו בזהירות מרובה ובמקרים נדירים בלבד" (ע"פ 1115759שחר חדד נ' מ"י פד נ חלק שני עמ' .)133במקרה זה נקט אביו של המערער באלימות פיסית ומילולית קשה כלפי 9מתוך 11 בית המשפט המחוזי בירושלים לפני: כבוד השופט יעקב צבן ,סגן נשיא כבוד השופט רפי כרמל תפ"ח 11326-12-16 כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן בני משפחתו ותלונות רבות שהוגשו למשטרה לא שינו את התנהגותו .באחת המריבות נטל המערער נשק ופגע באביו למוות ,הועמד לדין באשמת רצח ,במהלך המשפט נתקף המערער התקף פסיכוטי, ההליכים המשפטיים הופסקו ,משחל שיפור במצבו נערך הסדר טיעון במסגרתו הוחלף סעיף האישום להריגה .המערער הודה .והוסיף בית המשפט העליון שם" :גילויים של הבנה לרצח אב על רקע התנהגות רודנית ואלימה – תהא מזעזעת ככל שתהא – מעוותים את מהותו הנוראה של מעשה הרצח ומותירים בתודעה הציבורית את התחושה ,שבנסיבות אלה דמו של האב הסורר – מותר .הפחתת עונש מביאה בהכרח לפיחות בחומרת המעשה ,והפחתת החומרה מכרסמת ,מעצם טיבה ,מכוחם של המעצורים שהעונש הצפוי מקים כנגד ביצוע המעשה" (עמ' .)131 בע"פ 115171.פלוני נ' מ"י אמר בית המשפט העליון מפי כב' השופט א' מצא כי אף שהמערער היה מוטרד מאוד ולמרות שנקלע למצוקה נפשית על רקע יחסיו המעורערים עם המנוחה (אשתו) ,ואף שמערכת יחסיהם כללה הטחת אמירות קשות ודברי עלבון מצד המנוחה כלפי המערער "לא כל מצוקה נפשית שאליה נקלע מבצע רצח נכנסת לגבי החריג שנקבע בסעיף 633א(ג) .כך גם לא כל התנהגות פוגענית מצד הקורבן כלפי מי שגרם למותו עולה לכדי 'התעללות חמורה ומתמשכת'" (שם ,סעיף .) 11נקבע כי המערער ספג אומנם עלבונות רבים מאת המנוחה ,אך לא ניתן לראות בכך משום התעללות חמורה .נמצא כי מדובר היה במערכת יחסים סבוכה שכשלה והפכה לסבל ארוך ומתמשך לכל אחד מבני הזוג ולילדיהם "על אף היותה מערכת היחסים קשה ואלימה ,הן פיסית והן מילולית ,אין ספק כי יחסה של המנוחה כלפי המערער אינו עולה כדי התעללות חמורה ומתמשכת " .והוסיף בית המשפט כי הכרה בכך שהתנהגות כזו לה טען המערער מהווה התעללות המצדיקה הטלת עונש מופחת "תהווה הרחבה בלתי ראויה של החריג הקבוע בסעיף 633א(ג) לחוק העונשין אשר יש ליישמו בזהירות מרובה ,במקרים מיוחדים ונדירים בלבד" (שם ,שם). בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) חזר ואמר בהתייחסו לסעיף נשוא דיוננו ,כי "המשקל הרב לערך קדושת החיים בחברתנו משמעותו ,כי לא כל מסכת של אלימות ,אף אם מדובר באלימות קשה ,תצדיק הפחתה בעונשו של מי שהורשעו ברציחתו של מפעיל האלימות" (ע"פ .)9111711 5מתוך 11 בית המשפט המחוזי בירושלים לפני: כבוד השופט יעקב צבן ,סגן נשיא כבוד השופט רפי כרמל תפ"ח 11326-12-16 כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן .5 בצד אלה ,יש לציין כי היו מקרים בהם המאשימה עצמה הביעה הסכמה כי התקיימו תנאי סעיף 111א(ג) לחוק העונשין :בתפ"ח ...3.-19-11מ"י נ' בן היילו ימר ביצע המנוח בנאשם מעשי סדום ,נהג להכותו במשך שנים ,לקנטר אותו ,להציק לו ובשבועות שקדמו לקטילתו בידי הנאשם, המנוח סחט אותו ונטל ממנו כספים .במקרה שנדון בת"פ 3199711מ"י נ' אנה דוקלסקי היה המנוח עיוור וקטוע רגל ,סבל ממחלות כרוניות קשות ,ובת זוגו ,הנאשמת ,סבלה ממנו התפרצויות זעם, אלימות פיסית ומילולית ,השפלות קשות ,למרות זאת טיפלה בו במסירות .ביום האירוע הוא גידף אותה ,העליבה ,השליך מעמד לסיגריות לעברה והיא בתגובה הכתה את המנוח בראשו באמצעות אגרטל ,הוא איבד הכרה ומת .הנאשמת הועמדה לדין בעבירה של הריגה והורשעה לבסוף בגרם מוות ברשלנות .במקרה שנדון בתפ"ח (ת"א) 111571.מ"י נ' דניאל ציסין הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו הודה הנאשם בעבירת רצח בנסיבות המנויות בסעיף 111א(ג) לחוק העונשין .מדובר במקרה בו הנאשם שילם למנוח עבור רכישת מכונית משומשת ,שילם את כל הכסף אך המכונית לא סופקה ,הנאשם השתולל והתפרע במשרדו של המנוח וירה בו כדורים שקטלוהו .באותו מקרה היה מקובל גם על התביעה כי הנאשם היה נתון במצוקה נפשית קשה עקב השפלה והתעללות חמורה מצידו של המנוח שנטל את מיטב כספו אותו חסך במשך שנים בדרכי עורמה והוליך אותו שולל, ולבסוף ברגע גורלי איבד עשתונותיו וביצע ירי מכוון .במקרה שנדון בת"פ (ב"ש) 919371.מ"י נ' קריסטל אלידה יוחסה לנאשמת עבירת הריגה .המנוח ,בעלה של הנאשמת ,נהג להכותה ולהתעלל בה ,מדובר גם בהתעללות רגשית ומינית לאורך שנים ,לרבות החדרת חפצים לאיבריה המוצנעים ,עד שבאחד הימים מתוך מריבה וקללות נטלה סכין ,עמדה מולו ,המנוח עצמו החזיק סכין יפנית, המ שיך לקלל ודרש לעזוב את הבית ,הנאשמת הניפה סכין ודרשה שיחדול מלקלל אך הוא המשיך ואז דקרה אותו למוות .בית המשפט ציין באותו מקרה כי התביעה לא עשתה חסד עם הנאשמת בהעמידה אותה לדין בעבירת הריגה ,כי למעשה הנאשמת פעלה תוך התגוננות על חייה מלבד התעללות פיסית ,נפשית ומינית שהיו מנת חלקה. .11 סעיף 111א(ג) הינו חריג וההלכה הינה כי השימוש שבית משפט יעשה בחריג זה יהיה מצומצם ובמקרים מיוחדים ונדירים .לא די במצוקה נפשית ,אלא צריך מצוקה נפשית קשה .לא די 11מתוך 11 בית המשפט המחוזי בירושלים לפני: כבוד השופט יעקב צבן ,סגן נשיא כבוד השופט רפי כרמל תפ"ח 11326-12-16 כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן בהתעללות ,וזו צריכה להיות חמורה ומתמשכת .ואם התקיימו תנאים אלה צריך להראות קשר סיבתי ישיר בין המצוקה הנפשית הקשה שנגרמה עקב ההתעללות החמורה והממושכת לבין המניע לרצח .בית המשפט העליון הדגיש וחזר והדגיש כי יש צורך בהקפדה על כל אחד מהתנאים ותתי- התנאים וזאת כדי להשיג איזון בין ענישת חובה בעבירת רצח לבין נכונות לרכך הענישה במקרים קיצוניים ונדירים בלבד .הודגש בפסיקה ,שלא כל מצוקה נפשית נכנסת לחריג ולא כל התנהגות פוגענית מצד הקורבן עולה לכדי התעללות חמורה ומתמשכת. .11 להבדיל ממקרי קטילה אחרים שנדונו בפסיקה ,במקרה שלפנינו מעשיה של המנוחה והתנהגותה כלפי הנאשם לא היו בתחום הפיסי .בני הזוג חיו משך עשרות שנים זה לצד זה ולא זה עם זה ,מגע פיסי כמעט לא היה ביניהם ,אלימות פיסית לא הייתה ,אך אלימות מילולית הייתה גם הייתה מצד המנוחה כלפי הנאשם .על-פי הראיות שלפנינו ,היא הרבתה לקללו ,להעליבו ,להקניטו, להציק לו בהצקות שונות ,ישבה בחדרה ושתתה וידעה להרגיזו ,להכעיסו ולעצבנו .הנאשם ,מלבד שנה וחצי בהם עזב את הבית ,לא הזניחה כליל ,דאג כי יהיה בבית אוכל ,כי יהיו לה סיגריות ,שתיה חריפה ,אך עקב התנהגותה והתנהלותה האלימה מילולית נמנע מקרבה רגשית ,לפי דבריו שלו יצר לעצמו מעין בועה שעל אף הקרבה הפיסית והמגורים באותה דירה ,הייתה חייץ בינו לבין המנוחה וכך יכל להמשיך בחייו .אליבא דנאשם ,היו תקופות קשות ,לאחר שחזר הביתה ובמשך כעשר שנים החיים היו טובים והיה שקט (עמ' 51שורות .).9-.1באותה בועה שיצר הנאשם ,הוא הלך לעבודה, הביא פרנסה הביתה ,הרבה לעסוק בספורט ,צעד ,שחה ,האזין למוסיקה – התנהלות שאפשרה לו לחיות בסוג של זוגיות מנוכרת ,ללא רגש ועם הקנטות ועלבונות .מקובלים עלינו דבריה של הפסיכולוגית ד"ר כהן ,כי לנאשם לא הייתה תמיכה חיצונית ,לא היו ידידים ,לא היו לא חברים ולא משפחה מורחבת תומכת .אותה בועה שיצר הייתה סוג של "תמיכה" במסכת חייו. הנאשם העיד ,כי התפנית הייתה באוגוסט .111כאשר המנוחה פנתה למשטרה והתלוננה .הוא נחקר והורחק מהבית לחמישה ימים .בהכרעת הדין קבענו כי מאז הנאשם חשש מהתערבות משטרתית נוספת והאמין כי אם תבוא הוא עלול להיעצר ואף להיות מושעה או מפוטר מעבודתו .מבחינתו תלונה נוספת למשטרה הייתה דבר בלתי נסבל ונוכח מצבו הנפשי ,הסבל שעבר במשך השנים, 11מתוך 11 בית המשפט המחוזי בירושלים לפני: כבוד השופט יעקב צבן ,סגן נשיא כבוד השופט רפי כרמל תפ"ח 11326-12-16 כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן ההתקשרות המדומה של המנוחה למשטרה מהווה קנטור סובייקטיבי ,אך לצידה לא התקיים קנטור אובייקטיבי .האם יש בכוחו של קנטור מיוחד כזה להפחית את חומרת העונש ,קרי להכניס המעשה למסגרת עונש מופחת על-פי סעיף 111א(ג)? כאמור ,על הנאשם להראות כי התמלאו שלושת התנאים על-מנת לחסות בגדרו של הסעיף. הראשון ,התעללות חמורה ומתמשכת של המנוחה בנאשם. בספרות ובפסיקה אין הגדרה מוסכמת מהי "התעללות" .במקרים מסוימים הוגדרה התעללות משפחתית או אלימות בתוך המשפחה כ"התעללות פיסית ,מינית ,פסיכולוגית או רגשית או איום בהתעללות על-ידי בן זוג" (ראה מאמרה של פרופ' שרה בן דוד בספר "אלימות אילמת גברים כקורבנות" מאת ד"ר יעל וילנצ'יק-אביעד וד"ר יואב מאז"ה ,עמ' .)13לדברי המחברת ,הגדרה נוספת לאלימות במשפחה היא שימוש בכוח לא לגיטימי ,פיסי ,מיני ופסיכולוגי של בן משפחה חזק כלפי בן משפחה חלש ממנו ,וכי הכוח המופעל יכול להיות ברמות שונות של חומרה ,תדירות ,משך זמן ותוצאות .עם זאת אין הגדרה ברורה מיהו החלש ומיהו החזק .עוד מציינת המחברת ,כי התעללות יכולה להיות מסוגים ואופי שונים :התעללות פיסית; אלימות נפשית; רגשית או קוגניטיבית; אלימות מילולית; אלימות מינית; אלימות כלכלית ופיננסית; אלימות חברתית; אלימות רוחנית (שם ,עמ' .)19-11המחברת מציינת ,כי על-פי אחת ההגדרות "בהתעללות חמורה, הכוונה לפגיעות קשות שמסבות חבלה גופנית חמורה ובהן חניקה; תקיפה באמצעות חפץ ,סכין או אקדח; וכן הלאה (מור ).119 ,יש הכוללים תחת הגדרה של אלימות פיסית גם איום באלימות ,בין שהאיום הוא מילולי ובין שבלתי מילולי" (שם ,שם) .המחברת מציינת עוד כי אלימות רגשית נועדה לפגוע בכבוד העצמי של הקורבן ובתחושת הערך שלו ,אלימות קוגניטיבית מערערת את ביטחונו העצמי ומחשבותיו והגיונו ואילו אלימות מילולית כוללת שימוש בשפה שנועדה להשפיל ולבזות, לאיים או לשעבד (שם ,שם) .נדגיש ,המחברת עשתה אבחנה ,וסווגה המונח התעללות בעיקר בצד הפיסי ,ואילו המונח אלימות סווג בעיקר בצד שאינו פיסי אלא נפשי ,מילולי ,כלכלי ,חברתי ,רוחני, אף כי התייחסה גם לאלימות מינית. במקרה שלפנינו ,כאמור ,אין טענה לאלימות פיסית ,אלא להתעללות מילולית או נפשית והתעללות כזו הוכרה בפסיקה .האם מדובר בהתעללות חמורה ומתמשכת? נוכח העדויות ניתן לומר כי מדובר 1.מתוך 11 בית המשפט המחוזי בירושלים לפני: כבוד השופט יעקב צבן ,סגן נשיא כבוד השופט רפי כרמל תפ"ח 11326-12-16 כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן בהתנהגות פוגענית ורגשית שנמשכה לאורך שנים ,לא שיטתית ,באה בגלים ,לעיתים היו תקופות קשות יותר ,לעיתים תקופות של הקנטות ועלבונות רבים ולעיתים תקופות שקט .הנאשם התמודד עם תופעה זו ועשה כן בעיקר על-ידי יצירת אותה בועה של נטרול רגשי .נוכח התמודדות זו ,תקופות שקט מסוימות והעדר אלמנט פיסי בהתעללות ,נתקשה להגדיר את ההתעללות במקרה שלפנינו כהתעללות חמורה .האם הימשכות התנהלות כזו לאורך שנים היא לכשעצמה יוצרת החומרה? נענה על כך בשלילה ,שכן ,כאמור ,הנאשם הסכין עם התנהגות זו והתמודד איתה בדרכו .מבחינת הנאשם החומרה נוצרה עקב התלונה במשטרה ,שגרמה לו לפחדים וחששות בהווה ומפני העתיד .התלונה הייתה חד-פעמית וחלפו מאז שלושה חודשים .מבחינת הנאשם האיום החדש בתלונה היה כה חמור עד שכשל כוחו והוא החליט להפסיקו בנטילת סכין ובדקירה .הקושי הוא בסיווג איום כזה כחלק מהתעללות חמורה ומתמשכת .אומנם מדובר במסכת יחסים ארוכה ,אולם ,כאמור ,לא כל איום ולא כל התנהגות פוגענית יכולים להיות מסווגים כהתעללות חמורה .סיווג התעללות כהתעללות חמורה חייב לכלול גם רכיב אובייקטיבי ולא רק סובייקטיבי ,שהרי אם לא נקבע כך לא תהיה כל משמעות הן למונח התעללות והן למונח חמורה ,שהרי לא רק הבנתו ותפיסתו של אותו אדם יקבעו מה חמור ומה אינו חמור. התנאי השני ,הינו מצוקה נפשית קשה .גם כאן יש לקבוע כי לנאשם היו מצוקות נפשיות עקב מהלך חייו ,מסגרת חייו והתנהגותה של המנוחה .התלונה במשטרה בחודש אוגוסט הוסיפה לכך ובעיקר האיום בפנייה למשטרה שבא ביום המקרה .מצוקה זו מילאה את כוס המרורים וגרמה לכשל בכושר הסבל שלו .לכן ניתן לומר כי סובייקטיבית הוא אכן סבל ממצוקה נפשית של ממש ואף מצוקה נפשית קשה ואז נטל לידו הסכין ועמד כעשר דקות מול המנוחה .עשר דקות אלה מלמדות כי לא היה פה אובדן עשתונות אלא תגובה חסרת פרופורציה ,בלתי סבירה ומרחיקת לכת המקשה לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין ההתנהגות הפוגענית לבין האיום ומצבו הנפשי .במערכת היחסים בין המנוחה לבין הנאשם הייתה המנוחה ,לכאורה ,צד חלש .היא האישה החולה ,הבעייתית ,התלותית ,הספונה בבית ,אינה עושה דבר ואילו הנאשם העובד ,המפרנס ,מי שיצר לעצמו חייץ ממנה שאפשר לו להמשיך לעבוד ,לתפקד ,לצאת ,לעשות פעילויות מסוימות .אומנם לעיתים יש בחולשה ובשימוש בחולשה באופן מוקצן ובוטה ,כוח לא מבוטל ,כפי שקרה במקרה הזה ,אבל עדיין לא נוכל לומר כי 11מתוך 11 בית המשפט המחוזי בירושלים לפני: תפ"ח 11326-12-16 כבוד השופט יעקב צבן ,סגן נשיא כבוד השופט רפי כרמל כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן כל מעשיה וכוחותיה של המנוחה מגיעים לדרגה של התעללות חמורה שהיא היא בעיקרה או לבדה גרמה למצוקתו הנפשית הקשה ולמעשה האלימות החמור שביצע .ציינו לעיל כי לא כל מצוקה נפשית נכנסת בגדר חריג ולא כל התנהגות פוגענית מגיעה לכדי התעללות חמורה וכי נדרשת הוכחה מלאה ושל התנאים ותת-התנאים של החריג ,ותנאים אלה לא התקיימו .לפיכך ,אין מנוס מלקבוע כי דין הטענה של ענישה מופחתת להידחות. .1. אנו דוחים ,אפוא ,את טענותיו של הנאשם לענישה מופחתת וגוזרים עליו מאסר עולם, כהוראת סעיף (111א) לחוק העונשין. זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 94יום. ניתן היום ,כ"ו בתמוז התשע"ה 16 ,ביולי ,2314במעמד הצדדים. יעקב צבן ,שופט [סג"נ -אב"ד] רפי כרמל ,שופט 11מתוך 11 רבקה פרידמן-פלדמן, שופטת
© Copyright 2024