1. No category

‫עדכוני תקינה בינלאומית‬
‫ופרסומי רשות ניירות ערך‬
‫ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪2015‬‬
‫אפריל ‪2015‬‬
‫מחלקה מקצועית‬
‫לקוחות נכבדים‪,‬‬
‫אנו מתכבדים להגיש עבורכם את הניוזלטר הרבעוני של משרדנו לסיכום הרבעון הראשון של שנת ‪.5102‬‬
‫הפרק הראשון של הניוזלטר כולל סקירה של עדכונים והתפתחויות שחלו ברבעון בתקינה החשבונאית הבינלאומית‪ ,‬לרבות‬
‫פרסומם של תקני דיווח כספי בינלאומיים חדשים‪ ,‬תיקונים לתקנים קיימים וטיוטות לתקנים לתגובות הציבור‪ .‬ברצוננו להפנות את‬
‫תשומת הלב להחלטות טנטטיביות שהתקבלו לתיקון תקן ההכנסות החדש ולהתפתחויות בפרויקט החכירות אשר נמצא כעת‬
‫בשלביו הסופיים (תקן החכירות החדש צפוי להתפרסם במהלך הרבעון השלישי או הרביעי של ‪.)5102‬‬
‫הפרק השני של הניוזלטר כולל את מרבית פרסומי רשות ניירות ערך ברבעון‪ ,‬ובכללם החלטות אכיפה ופניות מקדמיות בנושאים‬
‫חשבונאיים‪ ,‬עמדות סגל בנושאים משפטיים‪ ,‬חקיקה הקשורה לחוק ניירות ערך ועוד‪.‬‬
‫הפרק השלישי של הניוזלטר מוב אים לתשומת לבכם נושאים נוספים הקשורים לדיווח כספי‪ ,‬הכוללים בניוזלטר זה דגשים לעריכת‬
‫הדוחות הכספיים התמציתיים ביניים ליום ‪ 10‬במרץ ‪ 5102‬ומאמר דעה לגבי הבעייתיות ביישום שיטת השווי המאזני (הדעות‬
‫המובאות במאמר הדעה הן של כותביו בלבד)‪.‬‬
‫נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בקשה שתידרש‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫המחלקה המקצועית‬
‫‪ BDO‬זיו האפט‬
‫רו"ח אודי גרינברג‪ ,‬שותף‬
‫המחלקה המקצועית‬
‫רו"ח רן שרמן‪ ,‬שותף‬
‫המחלקה המקצועית‬
‫תוכן עניינים‬
‫תקני דיווח כספי בינלאומיים (‪4 .................................... ................................ )IFRS‬‬
‫תקנים חדשים ‪4.....................................................................................................................‬‬
‫טיוטות חדשות ‪4....................................................................................................................‬‬
‫הצעת תיקון לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ 1‬הצגת דוחות כספיים – סיווג התחייבויות ‪4 .............................................‬‬
‫נושאים נוספים ‪5....................................................................................................................‬‬
‫פרויקטים בתהליך ‪5 .......................................................................................................................................‬‬
‫פרויקטים בתהליך‪ :‬חכירות‪6 ...........................................................................................................................‬‬
‫פרויקטים בתהליך‪ :‬הבהרות לתקן דיווח כספי בינלאומי ‪ 15‬הכנסות מחוזים עם לקוחות ‪11 ....................................‬‬
‫רשות ניירות ערך ‪11 ............................. ................................ ................................‬‬
‫החלטות בנושאים חשבונאיים ‪11..............................................................................................‬‬
‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪ :15-1‬שערוך נדל"ן להשקעה‪11 ................................................................................‬‬
‫פניות מקדמיות בנושאים חשבונאיים ‪14 ...........................................................................................................‬‬
‫החלטות בנושאים משפטיים ‪11................................................................................................‬‬
‫טיוטת עמדה משפטית להערות הציבור‪ :‬גילוי בדבר אי תלות מעריכי שווי ומהותיות מעריך שווי הנובעת‬
‫ממספר הערכות שווי‪11 ..................................................................................................................................‬‬
‫חקיקה הקשורה לחוק ניירות ערך והתקנות לפיו ‪11.....................................................................‬‬
‫הצעה לתיקון התוספת הרביעית לחוק ניירות ערך (סעיף ‪11‬א לחוק) ‪11 ...............................................................‬‬
‫הצעת חקיקה בעניין מידע כספי נפרד (דוח סולו) ‪11 ..........................................................................................‬‬
‫הצעה לתיקון תקנות ניירות ערך להערות ציבור בנושא מכתבי הסכמה בדוח הצעת מדף ‪01 ...................................‬‬
‫הצעה לתיקון התוספת השלישית לחוק ניירות ערך – שינוי במודל הטיפול ומתן פטור לחברות ברישום כפול‬
‫שמנפיקות אג"ח רק בישראל ‪01 ......................................................................................................................‬‬
‫נושאים נוספים ‪01..................................................................................................................‬‬
‫נושאים נוספים ‪00 ................................ ................................ ................................‬‬
‫דגשים לעריכת הדוחות הכספיים התמציתיים ביניים ליום ‪ 11‬במרץ ‪00.................................. 0115‬‬
‫דוחות כספיים תמציתיים ביניים לדוגמה לרבעונים של שנת ‪00 .................................................................. 0115‬‬
‫תקני דיווח כספי בינלאומיים חדשים ותיקונים לתקנים שנכנסו לתוקף לראשונה ‪00 ...............................................‬‬
‫תיקון תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים)‪ ,‬התש"ל‪04 ..............................................................1111-‬‬
‫גילויים בדבר חברות כלולות ועסקאות משותפות מהותיות ‪04 .............................................................................‬‬
‫דגשים נוספים ‪01 ...........................................................................................................................................‬‬
‫‪01.......................................................................................................................... B-DEOT‬‬
‫פיצול האישיות של שיטת השווי המאזני – לא הגיע הזמן למצוא מרפא להפרעה מאשר לטפל בסימפטומים‬
‫שלה?‪01 .......................................................................................................................................................‬‬
‫נספחים ‪11 .......................................... ................................ ................................‬‬
‫פרסומים חדשים של רשת ‪11.......................................................................................... BDO‬‬
‫מועדי תחילה של תקני דיווח כספי בינלאומיים ‪10.......................................................................‬‬
‫תקנים חדשים ותיקונים לתקנים שנכנסו לתוקף לראשונה לתקופות שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪10 ...... 0115‬‬
‫תקנים חדשים ותיקונים לתקנים שטרם נכנסו לתוקף ‪10 .....................................................................................‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪1‬‬
‫תקני דיווח כספי בינלאומיים (‪)IFRS‬‬
‫תקנים חדשים‬
‫לא פורסמו ברבעון זה תקנים חדשים‪.‬‬
‫טיוטות חדשות‬
‫הצעת תיקון לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ 1‬הצגת דוחות כספיים – סיווג התחייבויות‬
‫מועד פרסום‪ 01 :‬בפברואר ‪5102‬‬
‫מועד אחרון לתגובות‪ 01 :‬ביוני ‪5102‬‬
‫המועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (‪ ) IASB‬פרסמה הצעת תיקון לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 0‬במטרה להבהיר את‬
‫הקריטריונים לסיווג של התחייבויות כשוטפות או כלא שוטפות‪ .‬התיקונים המוצעים מבהירים‪:‬‬
‫שהסיווג של ההתחייבויות כהתחייבויות שוטפות או כהתחייבויות לא שוטפות מבוסס על הזכויות שקיימות בסוף תקופת הדיווח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫את הקשר בין הסילוק של התחייבות לבין התזרים השלילי של משאבים מהישות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סיווג בהתבסס על זכויות קיימות בסוף תקופת הדיווח‬
‫סעיף ‪ 96‬ל‪ IAS 1-‬קובע את התנאים לסיווג של התחייבות כהתחייבות שוטפת; התחייבויות שאינן מקיימות את אחד מאותם תנאים‬
‫מסווגות כהתחייבויות שאינן שוטפות‪ .‬ב‪ IASB-‬התקבלה שאלה כיצד זכות בלתי מותנית לדחות סילוק של התחייבות (סעיף ‪(96‬ד)‬
‫ל‪ ) IAS 1-‬ושיקול דעת למחזר או לגלגל מחויבות (סעיף ‪ 31‬ל‪ )IAS 1-‬קשורים אחת לשני כשני בסיסים לסיווג של התחייבות כלא‬
‫שוטפת‪.‬‬
‫על מנת להבהיר את מהות הזכויות שמשפיעות על סיווג התחייבויות‪ ,‬התיקונים בטיוטה מתאימים את הניסוח של שני הסעיפים‬
‫האמורים באופן הבא‪:‬‬
‫‪ ‬סעיף ‪(61‬ד) – דחיית סילוק‪ :‬מסקנת ה‪ IASB-‬הייתה ש חוסר הבהירות נובע בחלקו מהשימוש במונח "בלתי מותנית" בסעיף‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוער על ידי ה‪ IASB-‬שזכויות לדחות סילוק הינן לעתים נדירות בלתי מותנות‪ ,‬אלא לרוב מותנות בעמידה של הלווה‬
‫באמות מידה פיננסיות בתקופות עתידיות‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬מוצע למחוק את המונח "בלתי מותנית" מהסעיף‪.‬‬
‫‪ ‬סעיף ‪ – 11‬מחזור או גלגול מחויבות‪ :‬מסקנת ה‪ IASB-‬הייתה שהמונח "שיקול דעת" בסעיף עשוי לבלבל‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬
‫מוצע להחליף את המונח "שיקול דעת" עם המונח "זכות" ובכך להתאים את הניסוח בסעיף ‪ 31‬עם הניסוח בסעיף ‪(96‬ד)‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬על מנת להבהיר כי זכויות שהוענקו לאחר סוף תקופת הדיווח לא אמורות להשפיע על סיווג ההתחייבות בסוף תקופת הדיווח‪,‬‬
‫מוצע לציין זאת במפורש בסעיפים ‪(96‬ד) ו‪ 31-‬ל‪ IAS 1-‬על ידי הוספה התייחסות לזכויות "בסוף תקופת הדיווח" בכל סעיף‪.‬‬
‫ב‪ IASB-‬גם שקלו האם אירועים לאחר תקופת הדיווח‪ ,‬כגון הפרת אמות מידה פיננסיות או פירעון מוקדם על ידי הישות‪ ,‬אמורים‬
‫להשפיע על הסיווג של התחייבות‪ ,‬ו בפרט‪ ,‬ההשפעה של ציפיות ההנהלה לגבי אירועים כאמור המונעים את היישום של זכויות לדחות‬
‫את הסילוק; אולם לאור חשש של מספר חברי ‪ IASB‬שתיקון כזה ישים דגש רב מדי על כוונות וציפיות ההנהלה וחשש של חברי‬
‫‪ IASB‬אחרים שהתיקון יהווה חריג לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 01‬אירועים לאחר תקופת הדיווח‪ ,‬הוחלט שלא להציע תיקונים‬
‫להנחיות לגבי ההשפע ה של אירועים לאחר תקופת הדיווח‪ .‬עם זאת‪ ,‬בכדי ליצור הבחנה ברורה בין נסיבות שמשפיעות על הזכויות‬
‫שקיימות בסוף תקופת הדיווח לבין נסיבות שאינן משפיעות‪ ,‬במסגרת הטיוטה מוצע לארגן מחדש את ההנחיות של ‪( IAS 1‬לפני‬
‫הארגון מחדש – סעיפים ‪ ,)39-96‬כך שדוגמאות דומות תקובצנה יחד‪.‬‬
‫הקשר בין הסילוק של התחייבות לבין התזרים השלילי של משאבים מהישות‬
‫במסגרת הטיוטה מובהר כי לצורך הסיווג של התחייבויות כשוטפות או לא שוטפות‪ ,‬סילוק של התחייבות מתייחס להעברה של מזומן‪,‬‬
‫של מכשירים הוניים‪ ,‬של נכסים אחרים או של שירותים לצד שכנגד‪ ,‬שתוצאתה חיסול (‪ )extinguishment‬של ההתחייבות‪ .‬הבהרה‬
‫זו אינה רלוונטית רק לסעיף ‪(96‬ד) ל‪ ,IAS 1-‬בו עוסקים מרבית התיקונים האחרים המוצעים בטיוטה‪ ,‬אלא גם לסעיפים ‪(96‬א) ו‪(-‬ג)‪,‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪4‬‬
‫המתייחסים לסילוק של התחייבות במהלך המחזור התפעולי הרגיל ולסילוק של התחייבות במהלך ‪ 05‬חודש לאחר תקופת הדיווח‪,‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫בהתאם להוראות המעבר המוצעות‪ ,‬התיקון ייושם למפרע‪.‬‬
‫מידע נוסף‪ :‬לחוזר רשת ‪ ,BDO‬לחץ כאן‪.‬‬
‫לטיוטה שפורסמה‪ ,‬לחץ כאן‪.‬‬
‫נושאים נוספים‬
‫פרויקטים בתהליך‬
‫תוכנית העבודה של המועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (‪ )IASB‬עודכנה לאחרונה ביום ‪ 54‬במרץ ‪ .5102‬מועדי הפרסום של‬
‫טיוטת המסגרת המושגת ושל נייר הדיון בפרויקט "יוזמת הגילויים" על עקרונות של גילויים‪ ,‬שהיו אמורים להתפרסם במהלך הרבעון‬
‫הראשון של שנת ‪ , 5102‬נדחו לרבעון השני ולרבעון הרביעי‪ ,‬בהתאמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הדיונים מחדש בפרויקט חוזי הביטוח ובפרויקט גידור‬
‫מאקרו ממשיכים מהרבעון הראשון אל הרבעון השני‪ .‬מעבר לעדכון הפרויקטים העיקריים‪ ,‬נוסף פרויקט חדש לסדר היום של ה‪IASB-‬‬
‫שנועד להבהיר סוגיות מסוימות ביישום תקן ההכנסות החדש‪ ,‬תקן דיווח כספי בינלאומי ‪ )IFRS( 02‬הכנסות מחוזים עם לקוחות‪,‬‬
‫אשר פורסם במאי ‪ 5104‬ואמור להיכנס לתוקף בתחילת שנת ‪ .5103‬הצעה לתיקון ‪ IFRS 15‬צפויה להתפרסם כבר ברבעון השני של‬
‫שנת ‪.5102‬‬
‫להלן לוח זמנים מעודכן עבור הפרויקטים העיקריים ופרויקטים נוספים שמצאנו לנכון לציינם‪:‬‬
‫פרויקט‬
‫סטטוס‬
‫שלב הבא‬
‫מועד חזוי‬
‫מידע נוסף‬
‫חכירות‬
‫דיונים‬
‫מחדש‬
‫תקן סופי‬
‫חצי שני‬
‫‪5102‬‬
‫למידע נוסף בניוזלטר זה ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫חוזי ביטוח‬
‫דיונים‬
‫מחדש‬
‫דיונים‬
‫מחדש‬
‫רבעון ‪5‬‬
‫‪5102‬‬
‫למידע על הטיוטה המעודכנת מיוני ‪:0111‬‬
‫חוזר רשת ‪ - BDO‬לחץ כאן;‬
‫הטיוטה המעודכנת שפורסמה ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫מסגרת מושגית‬
‫דיונים‬
‫מחדש‬
‫טיוטה‬
‫רבעון ‪5‬‬
‫‪5102‬‬
‫למידע על נייר הדיון מיולי ‪:0111‬‬
‫חוזר רשת ‪ - BDO‬לחץ כאן‪.‬‬
‫נייר הדיון שפורסם ‪ -‬לחץ כאן ומכתב התגובה של רשת ‪BDO‬‬
‫על נייר הדיון ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫טיפול חשבונאי‬
‫בגידור מאקרו‬
‫ניתוח מכתבי דיונים‬
‫מחדש‬
‫התגובה‬
‫לנייר הדיון‬
‫רבעון ‪5‬‬
‫‪5102‬‬
‫למידע על נייר הדיון מאפריל ‪:0114‬‬
‫ניוזלטר לסיכום רבעון שני ‪ - 5104‬לחץ כאן;‬
‫חוזר רשת ‪ - BDO‬לחץ כאן;‬
‫נייר הדיון שפורסם ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫פעילויות בפיקוח‬
‫מחירים‬
‫ניתוח מכתבי דיונים‬
‫ב‪IASB-‬‬
‫התגובה‬
‫לנייר הדיון‬
‫רבעון ‪5‬‬
‫‪5102‬‬
‫למידע על נייר הדיון מספטמבר ‪:0114‬‬
‫ניוזלטר לסיכום רבעון שלישי ‪ - 5104‬לחץ כאן;‬
‫חוזר רשת ‪ - BDO‬לחץ כאן;‬
‫נייר הדיון שפורסם ‪ -‬לחץ כאן ומכתב התגובה של רשת ‪BDO‬‬
‫על נייר הדיון ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫יוזמת הגילויים‪:‬‬
‫עקרונות של גילויים‬
‫דיונים‬
‫ב‪IASB-‬‬
‫נייר דיון‬
‫רבעון ‪4‬‬
‫‪5102‬‬
‫תיקונים ל‪IAS 7-‬‬
‫דוח על תזרימי‬
‫מזומנים (התאמה‬
‫של התחייבויות‬
‫מפעילויות מימון)‬
‫טיוטת תקן‬
‫התייעצות‬
‫פומבית‬
‫רבעון ‪5‬‬
‫‪5102‬‬
‫למידע על הטיוטה שפורסמה בדצמבר ‪:0114‬‬
‫ניוזלטר לסיכום שנת ‪ - 5104‬לחץ כאן;‬
‫חוזר רשת ‪ - BDO‬לחץ כאן;‬
‫הטיוטה שפורסמה ‪ -‬לחץ כאן ומכתב התגובה של רשת ‪BDO‬‬
‫על נייר הדיון ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪2‬‬
‫סטטוס‬
‫שלב הבא‬
‫מועד חזוי‬
‫פרויקט‬
‫מהותיות‬
‫דיונים‬
‫ב‪IASB-‬‬
‫טיוטת‬
‫גילוי דעת‬
‫‪1‬‬
‫מקצועי‬
‫רבעון ‪5‬‬
‫‪5102‬‬
‫בחינה של דרישות‬
‫הגילוי הקיימות‬
‫‪--‬‬
‫דיונים‬
‫ב‪IASB-‬‬
‫רבעון ‪5‬‬
‫‪5102‬‬
‫דיונים‬
‫ב‪IASB-‬‬
‫טיוטה‬
‫רבעון ‪5‬‬
‫‪5102‬‬
‫הבהרות ל‪IFRS 15-‬‬
‫הכנסות מחוזים עם‬
‫לקוחות‬
‫מידע נוסף‬
‫למידע נוסף בניוזלטר זה ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫מידע נוסף‪ :‬ללוח הזמנים המעודכן המלא של ה‪ ,IASB-‬לחץ כאן‪.‬‬
‫פרויקטים בתהליך‪ :‬חכירות‬
‫נייר דיון‬
‫(ספטמבר ‪)5116‬‬
‫טיוטה‬
‫(אוגוסט ‪)5101‬‬
‫טיוטה‬
‫מעודכנת‬
‫(מאי ‪)5101‬‬
‫דיון מחדש‬
‫(‪)5104‬‬
‫תקן סופי‬
‫(חצי שני ‪)5102‬‬
‫המועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (‪ )IASB‬נמצאת בשלבים הסופיים להשלמת תקן החכירות החדש‪ ,‬אשר ידרוש מחברות‬
‫חוכרות להכיר (כמעט) בכל החכירות בדוח על המצב הכספי‪ .‬פרויקט החכירות‪ ,‬בדומה לפרויקטים העיקריים האחרים שהיו או‬
‫שהינם עדיין על סדר היום של ה‪ IASB-‬בשנים האחרונות‪ ,‬הינו פרויקט משותף עם המועצה לתקני חשבונאות פיננסית בארה"ב‬
‫(‪ ;)FASB‬ובדומה לאותם פרויקטים משותפים‪ ,‬על אף הסכמה משותפת של שתי המועצות בתחומים רבים‪ ,‬האחדה בטיפול‬
‫החשבונאי בחכירות בין תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים ובין כללי החשבונאות המקובלים בארה"ב (‪ )US GAAP‬לא הושגה‪.‬‬
‫בהמשך לסיכום המקיף שכללנו בניוזלטר לסיכום רבעון שלישי של שנת ‪ 5104‬בדבר החלטות ה‪ IASB-‬בפרויקט החכירות במהלך‬
‫דיוני ינואר עד יולי ‪( 5104‬לחץ כאן)‪ ,‬אנו ממשיכים לעדכן לגבי ההחלטות שהתקבלו מאז‪ ,‬כאשר הסוגיה המהותית ביותר שנדונה‬
‫הינה – הגדרת חכירה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כללנו סקירה תמציתית של ההשפעות הצפויות של תקן החכירות החדש על הדוחות הכספיים של‬
‫ישויות חוכרות הקשורות בחכירות תפעוליות מהותיות‪ .‬לגבי חברות מחכירות‪ ,‬התקן החדש לא צפוי לגרום לשינויים משמעותיים‪.‬‬
‫המידע להלן מבוסס על מסמכי עדכון פרויקט החכירות שפורסמו על ידי המוסד לתקני דיווח כספי בינלאומיים (‪)IFRS Foundation‬‬
‫בפברואר ובמרץ ‪ 5102‬ועל הניוזלטרים החודשיים של ה‪ )IASB Updates( IASB-‬שפורסמו בחודשים אוקטובר ‪ 5104‬עד מרץ‬
‫‪ .5102‬יוזכר כי למרות שהעבודה על התקן נמצאת בשלביה הסופיים‪ ,‬כל ההחלטות שהתקבלו הינן זמניות ועשויות להשתנות‬
‫במהלך הדיונים העתידיים בפרויקט‪ .‬התקן החדש צפוי להתפרסם ברבעון השלישי או הרביעי של שנת ‪.5102‬‬
‫הגדרת חכירה‬
‫החשיבות המרכזית של הגדרת חכירה נובעת מהעובדה שבהתאם למודל החכירות החדש‪ ,‬כאשר חוזה מהווה או מכיל חכירה‪,‬‬
‫החוכר מכיר בדוח על המצב הכספי בנכסים ובהתחייבויות הנובעים מהחכירה‪ .‬חכירות שונות ממתן שירות כיוון שבמועד תחילת‬
‫תקופת החכירה‪ ,‬הלקוח משיג שליטה במשאב – הזכות לשימוש בנכס‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬ההגדרה של חכירה וההנחיות הנלוות לה‬
‫מתמקדות בשאלה האם הלקוח שולט בשימוש בנכס‪ .‬ההגדרה של חכירה תחול על שני הצדדים של החוזה – הלקוח (החוכר)‬
‫והספק (המחכיר)‪.‬‬
‫ההגדרה בתקן החכירות החדש תהיה דומה בעיקרה להגדרה הקיימת בפרשנות מספר ‪ )IFRIC( 4‬של הוועדה לפרשנויות של דיווח‬
‫כספי בינלאומי קביעה אם הסדר מכיל חכירה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ההנחיות הנלוות להגדרה השתנו על מנת להתאים את המושג "שליטה"‬
‫להנחיות בתקנים אחרים (בפרט‪ ,‬תקן דיווח כספי בינלאומי ‪ )IFRS( 01‬דוחות כספיים מאוחדים) ועל מנת להתייחס לסוגיות שעלו‬
‫בפרקטיקה לגבי ההנחיות הקיימות בדבר הגדרת חכירה‪.‬‬
‫מסמך עדכון פרויקט החכירות מפברואר ‪ 5102‬כולל דוגמאות שממחישות את היישום של הגדרת חכירה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫גילוי דעת מקצועי (‪ )IFRS Practice Statement‬הינו פרסום של ה‪ IASB-‬שאינו מהווה תקן דיווח כספי בינלאומי‪ ,‬ועל כן אינו מחייב‪ .‬עד כה‬
‫פורסם גילוי דעת מקצועי אחד בנושא דוח הנהלה (‪.)Management Commentary‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪9‬‬
‫חכירה מוגדרת כחוזה המקנה ללקוח את הזכות לשימוש בנכס לתקופת זמן בעבור תמורה‪ ,‬והיא קיימת כאשר הלקוח שולט‬
‫בזכות לשימוש בנכס מזוהה‪.‬‬
‫הזיהוי של הנכס החכור יכול להיעשות בצורה מפורשת או משתמעת בחוזה‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬לא קיים נכס מזוהה אם לספק יש זכות‬
‫ממשית להחליף את הנכס‪ .‬מצב זה מתקיים אם לספק יש את היכולת המעשית להחליף את הנכס‪ ,‬והוא יכול להפיק תועלת מכך‪.‬‬
‫מכיוון שגם על הלקוח לבצע בחינה כאמור מנקודת המבט של הספק‪ ,‬דבר שעשוי להיות קשה במצבים מסוימים‪ ,‬הוחלט לתת הקלה‬
‫לפיה אם זה בלתי מעשי עבור הלקוח לקבוע אם זכות הספק להחליף היא ממשית‪ ,‬ניתן להניח כי הזכות אינה ממשית‪ ,‬כלומר שקיים‬
‫נכס מזוהה‪.‬‬
‫חכירה קיימת כאשר הלקוח שולט בשימוש של נכס מזוהה למשך תקופת זמן‪ .‬שליטה בשימוש של נכס משמעותה שללקוח יש‬
‫שימוש בלעדי בנכס והוא מחליט כיצד להשתמש באותו נכס‪.‬‬
‫ללקוח יש שימוש בלעדי בנכס אם יש לו את הזכות להשיג באופן מהותי את כל ההטבות הכלכליות כתוצאה מהשימוש בנכס במשך‬
‫תקופת החוזה‪ .‬החלטת השימוש בנכס משמעותה היכולת לשנות את אופן השימוש בנכס ואת מטרתו במשך תקופת החוזה‬
‫(לדוגמה‪ ,‬היכולת להחליט למה ישמש השטח של חנות חכורה‪ ,‬או להח ליט מתי ולאן תפליג ספינה חכורה)‪ ,‬וכן קביעת התפעול בנכס‬
‫או עיצובו‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬בחוזה למתן שירותים‪ ,‬בידי הספק נותרת השליטה בשימוש בפריטים כלשהם הדרושים לצורך מתן השירות‪ ,‬גם אם אותם‬
‫פריטים ממוקמים באתר הלקוח‪ .‬בחוזים כאלה‪ ,‬הלקוח אינו משיג שליטה על משאב בתחילת החוזה‪ ,‬אלא מתחייב לרכוש שירות‬
‫מסוים בעתיד‪.‬‬
‫חוכר נדרש להפריד בין רכיבי חכירה בחוזה לבין רכיבים שאינם חכירה‪.‬‬
‫חוזים רבים מכילים גם רכיבי חכירה וגם רכיבי שירות‪ .‬דוגמאות לכך הן חכירה של רכב עם שירותי אחזקת‪-‬רכב וחוזה לחכירת בניין‬
‫הכולל גם שירותי ניקיון ואבטחה‪.‬‬
‫מכיוון שהטיפול החשבונאי בחכירות שונה מהטיפול החשבונאי בשירותים‪ ,‬תקן החכירות החדש יתייחס גם להפרדה של רכיבי‬
‫החכירה ושל רכיבי השירות בחוזה‪ .‬הקצאת התמורה בחוזה לרכיבים תיעשה לפי מחירי מכירה יחסיים‪ ,‬אם הם זמינים‪ ,‬אחרת תיעשה‬
‫לפי אומדנים למחירי המכירה הנפרדים (תוך מקסום השימוש בנתונים נצפים)‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬כמענה לתגובות שהתקבלו בדבר הרצון‬
‫לפשטות‪ ,‬הוחלט לאפשר לחוכרים לבצע בחירת מדיניות חשבונאית‪ ,‬עבור כל קבוצה (‪ )class‬של נכסים‪ ,‬לפיה לא תיעשה הפרדה‬
‫לרכיבים‪ ,‬אלא כל הרכיבים בחוזה יטופלו כחכירה‪.‬‬
‫דרישות גילוי – חוכרים‬
‫מטרת הגילוי‬
‫תקן החכירות החדש יכלול מטרת גילוי (‪ – )disclosure objective‬לאפשר למשתמשים בדוחות הכספיים להעריך את הסכום‪,‬‬
‫העיתוי וחוסר הוודאות של תזרימי מזומנים הנובעים מחכירות‪ .‬על החברה לשקול את רמת הפירוט הנחוצה כדי לספק את מטרת‬
‫הגילוי‪.‬‬
‫גילויים כמותיים‬
‫הוחלט לדרוש את הגילויים הכמותיים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬הפחתה של נכסי זכות השימוש (‪ ,right-of-use assets‬או בקיצור – נכסי ‪ )ROU‬וערכם בספרים לסוף התקופה בחלוקה לפי‬
‫קבוצות של נכסי הבסיס‪.‬‬
‫‪ ‬ריבית על התחייבויות החכירה‪.‬‬
‫‪ ‬הוצאות בגין חכירות קצרות‪-‬טווח‪ ,‬למעט הוצאות הקשורות לחכירות שתקופתן חודש או פחות‪.‬‬
‫‪ ‬הוצאות בגין חכירות נכסים קטנים‪.‬‬
‫‪ ‬הוצאות חכירה משתנות‪.‬‬
‫‪ ‬הכנסות מחכירות משנה של נכסי ‪.ROU‬‬
‫‪ ‬סך תזרימי המזומנים השליליים מהחכירות‪.‬‬
‫‪ ‬תוספות לנכסי ה‪.ROU-‬‬
‫‪ ‬רווחים והפסדים הנובעים מעסקאות מכירה וחכירה בחזרה‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪3‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוחלט כי כל הגילויים ייכללו בביאור יחיד או בחלק נפרד של הדוחות הכספיים וכי יש להציג את כל הגילויים הכמותיים בצורת‬
‫טבלה‪ ,‬אלא אם כן צורה אחרת מתאימה יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוחלט להוסיף אמירה מפורשת שיש לתת גילוי לניתוח מועדי הפירעון של‬
‫התחייבויות החכירה בהתאם לסעיפים ‪ 16‬ו‪-‬ב‪ 00‬לתקן דיווח כספי בינלאומי ‪ )IFRS( 3‬מכשירים פיננסיים‪ :‬גילויים ושגילוי זה יינתן‬
‫בנפרד מניתוח מועדי הפירעון של ההתחייבויות הפיננסיות האחרות‪.‬‬
‫גילויים איכותיים‬
‫באשר לגילויים איכותיים‪ ,‬במקום לכלול רשימה של דרישות גילוי‪ ,‬הוחלט לכלול דרישת גילוי כללית לפיה על ישות לתת גילוי באופן‬
‫מספיק לכל מידע נוסף כדי לקיים את מטרת הגילוי הכללית‪ .‬לדרישה הזו תתווסף רשימה של מטרות גילוי ספציפיות ודוגמאות‬
‫להמחשה על מנת להדגים דרכים אפשריות לציית לדרישה זו‪.‬‬
‫הוראות מעבר‬
‫חוכרים‬
‫לגבי חכירות שסווגו בעבר כחכירות תפעוליות‪ ,‬הוחלט לאפשר בחירה בין יישום למפרע מלא לבין יישום למפרע מותאם‪ .‬בחירה‬
‫כאמור תיושם באופן עקבי לגבי כלל החכירות התפעוליות לשעבר‪.‬‬
‫בהתאם לשיטת היישום למפרע המותאם‪ ,‬החברה‪:‬‬
‫‪ ‬לא תציג מחדש מספרי השוואה‪ .‬בהתאמה‪ ,‬מועד היישום לראשונה הוא תחילת תקופת הדיווח השנתית שבה יושמו לראשונה‬
‫דרישות תקן החכירות החדש‪.‬‬
‫‪ ‬תכיר במועד היישום לראשונה בהשפעה המצטברת של היישום לראשונה כתיאום ליתרת הפתיחה של העודפים (או רכיב אחר‬
‫של ההון‪ ,‬כפי שמתאים)‪.‬‬
‫‪ ‬תמדוד את התחייבויות החכירה כערך הנוכחי של תשלומי החכירה שנותרו‪ ,‬מהוונים בשיעור הריבית התוספתי של החוכר‬
‫במועד היישום לראשונה‪.‬‬
‫‪ ‬תבחר‪ ,‬לגבי כל חכירה בנפרד‪ ,‬למדוד את נכס ה‪ ROU-‬באחת משתי הדרכים הבאות‪:‬‬
‫‪ .0‬כאילו תקן החכירות החדש יושם מאז ומעולם‪ ,‬אולם תוך שימוש בשיעור הריבית התוספתי של החוכר במועד היישום‬
‫לראשונה; או‬
‫‪ .5‬בסכום השווה להתחייבות החכירה‪ ,‬מותאם לתשלומי חכירה שנצברו או שולמו מראש שהוכרו בעבר‪.‬‬
‫‪ ‬תוכל ליישם שיעור היוון יחיד לגבי קבוצה (‪ )portfolio‬של חכירות בעלות מאפיינים דומים באופן סביר‪.‬‬
‫‪ ‬תוכל להתאים את נכס ה‪ ROU-‬בסכום של הפרשות לחוזה מכביד שהוכרו בעבר כחלופה לבחינה של ירידת ערך בעת‬
‫המעבר‪.‬‬
‫‪ ‬תוכל ליישם לגבי חכירות שמסתיימות תוך ‪ 05‬חודשים ממועד היישום לראשונה את הוראות ההכרה והמדידה של התקן החדש‬
‫לגבי חכירות לזמן קצר‪.‬‬
‫‪ ‬לא תחויב לכלול עלויות ישירות ראשוניות במדידת נכסי ה‪.ROU-‬‬
‫‪ ‬תוכל לעשות שימוש במידע בדיעבד (‪ ) hindsight‬ליישום תקן החכירות החדש‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לצורך קביעת תקופת החכירה בחוזה‬
‫שכולל אופציות להארכה או לסיום החכירה‪.‬‬
‫מחכירים‬
‫במועד היישום לראשונה‪ ,‬חברות מחכירות תידרשנה להמשיך ליישם את הטיפול החשבונאי הקיים לגבי כל החכירות הנמשכות‪,‬‬
‫למעט מחכירים בחכירות משנה‪.‬‬
‫חברה שהיא מחכיר בחכירת משנה ת בחן מחדש כל חכירת משנה תפעולית נמשכת במועד היישום לראשונה בהתאם לתנאים‬
‫החוזיים שנותרו של החכירה הראשית ושל חכירת המשנה‪ ,‬ותקבע האם בהתאם לתקן החכירות החדש היא תסווג כחכירה תפעולית‬
‫או כחכירה מימונית‪ .‬לגבי חכירות משנה שסווגו כחכירות תפעוליות בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 03‬חכירות אך יש‬
‫לסווגן כחכירות מימוניות בהתאם לתקן החכירות החדש‪ ,‬נדרש לטפל בהן כחכירה מימונית חדשה שתחילתה מועד היישום‬
‫לראשונה‪.‬‬
‫הגדרת חכירה‬
‫חברות תהיינה רשאיות לשמר את ההגדרה הישנה של חכירה לגבי כל החוזים הנמשכים במועד היישום לראשונה‪ .‬חברה שתבחר‬
‫באפשרות זו תיישם זאת לגבי כל חוזי החכירה הקיימים במועד היישום לראשונה‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪8‬‬
‫נושאים נוספים‬
‫תיקונים לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 04‬נדל"ן להשקעה‬
‫הוחלט לאשר את התיקונים מטיוטת ‪ ,5101‬לפיהם נכסי ‪ ROU‬הנובעים מחכירות נדל"ן יהיו בתחולת ‪ IAS 40‬אם הנדל"ן היה מקיים‬
‫אחרת את ההגדרה של נדל"ן להשקעה (בדומה למצב היום)‪.‬‬
‫חכירות של נכסים קטנים‬
‫הוחלט לקבל את האפשרות שנשקלה במהלך דיונים קודמים לקבוע חריג להכרה ולמדידה של חכירות של פריטים קטנים‪ ,‬אולם‬
‫נכסים חכורים שתלויים בנכסים חכורים אחרים או בעלי זיקה הדדית (‪ )interrelated‬להם לא יוכלו להיחשב כנכסים קטנים‪.‬‬
‫שיעור היוון של חכירות משנה‬
‫הוחלט לאפשר למחכיר בחכירת משנה להשתמש בשיעור ההיוון של החכירה הראשית אם חכירת המשנה מסווגת כחכירה מימונית‬
‫ושיעור הריבית הגלום בחכירת המשנה אינו ניתן לקביעה בנקל‪.‬‬
‫השלכות פרקטיות של תקן החכירות החדש – חוכרים‬
‫בחודש מרץ פורסם מסמך עדכון נוסף של פרויקט החכירות אשר כולל תיאור קצר של מודל החכירות החדש לגבי חוכרים לרבות‬
‫השוואה למודל החכירות החדש בתקינה האמריקאית וכן תמצית של השפעותיו הצפויות על הדוחות הכספיים ועל תחומים נוספים‪.‬‬
‫להלן סקירה קצרה של אותן השפעות על הדוחות הכספיים‪.‬‬
‫השפעות על הדוח על המצב הכספי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נכסים‬
‫התחייבויות‬
‫הון‬
‫בהתאם למודל החדש‪ ,‬חוכרים יכירו בנכסים ובהתחייבויות בדוח על המצב הכספי ביחס לכל החכירות (למעט חריגים)‪ .‬המודל‬
‫למעשה משקף את העובדה שבתחילת החכירה החוכר משיג את הזכות לשימוש בנכס למשך תקופת זמן ויש לו מחויבות לשלם‬
‫בעבור אותה זכות‪.‬‬
‫נכסי חכירה יוצגו בסעיף‪/‬ים נפרד‪/‬ים בדוח על המצב הכספי אם הצגה זו רלוונטית להבנה של המצב הכספי של הישות; אחרת הם‬
‫יוצגו ביחד עם הרכוש הקבוע שבבעלות הישות‪ .‬זאת מכיוון שחוכרים רבים משתמשים בנכסים שבבעלותם ובנכסים חכורים לשם‬
‫אותה מטרה ומפיקים מהשימוש בהם הטבות כלכליות דומות‪ .‬התחייבויות חכירה‪ ,‬שהינן התחייבויות פיננסיות‪ ,‬תוצגנה בדוח על‬
‫המצב הכספי בהתאם להוראות ההצגה הכלליות של תקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 0‬הצגת דוחות כספיים‪ ,‬לרבות פיצולן בין שוטף‬
‫לבין לא‪-‬שוטף‪.‬‬
‫עבור חברות שיש להן חכירות חוץ‪-‬מאזניות מהותיות (חכירות תפעוליות)‪ ,‬ההשפעה המשמעותית ביותר של תקן החכירות החדש‬
‫תהיה עלייה בסך הנכסים וההתחייבויות‪ .‬עלייה כאמור תשפיע על יחסים פיננסיים התלויים בסכומי הנכ סים וההתחייבויות של הישות‬
‫‪2‬‬
‫(כגון יחס מינוף‪ ,‬הון חוזר וכדומה)‪ .‬עבור אותן חברות‪ ,‬צפויה גם ירידה בהון‪ ,‬שכן באופן רגיל הערך בספרים של נכסי החכירה‬
‫יופחת בקצב מהיר יותר מאשר סילוק הערך בספרים של התחייבויות החכירה (בדומה למצב כיום עם חכירות מימוניות)‪.‬‬
‫השפעות על הדוח על הרווח הכולל‬
‫=‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫הכנסות‬
‫‪EBITDA‬‬
‫רווח תפעולי‬
‫רווח לפני מס‬
‫נכסי החכירה יסווגו כנכסים לא שוטפים (בדומה לרכוש קבוע)‪ ,‬אולם התחייבויות החכירה תסווגנה כהתחייבויות שוטפות או לא שוטפות‬
‫בהתאם למועד פירעונן‪ ,‬דבר שיביא לירידה בהון החוזר של הישות‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪6‬‬
‫כיום‪ ,‬הוצאה בגין חכירה תפעולית מוצגת ברווח או הפסד כהוצאה תפעולית "רגילה" בסכום יחיד‪ .‬בהתאם לתקן החכירות החדש‪,‬‬
‫יוכרו שני סוגים של הוצאות‪ :‬הוצאות הפחתה בגין נכסי החכירה והוצאות ריבית בגין התחייבויות החכירה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬עבור חברות‬
‫שיש להן חכירות חוץ‪-‬מאזניות מהותיות‪ ,‬הרווח התפעולי צפוי לעלות‪ ,‬היות והוצאות הריבית הגלומה בחכירה תוצגנה במסגרת‬
‫עלויות המימון‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההוצאה הנובעת מנכס החכירה בהתאם לתקן החכירות החדש מהווה הפחתה של נכס החכירה‪ ,‬כלומר כלל‬
‫ההוצאות בגין חכירות שהוכרו בדוח על המצב הכספי לא תיכללנה במסגרת הרווח לפני ריבית‪ ,‬מסים‪ ,‬פחת והפחתות (‪.)EBITDA‬‬
‫השפעות על הדוח על תזרימי המזומנים‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫פעילות שוטפת‬
‫פעילות השקעה‬
‫פעילות מימון‬
‫סה"כ תזרים מזומנים‬
‫כמובן שתקן החכירות החדש לא ישפיע על סך תזרימי המזומנים של הישות‪ .‬ההשפעה שתהיה על הדוח על תזרימי המזומנים הינה‬
‫בכך שתזרימי המזומנים השליליים בגין חכירות‪ ,‬המסווגות כיום כחכירות תפעוליות‪ ,‬המוצגים כיום במלואם במסגרת הפעילות‬
‫השוטפת‪ ,‬ייחשבו בהתאם לתקן החכירות החדש כתשלומי קרן וריבית של התחייבויות החכירה‪ .‬לפיכך‪ ,‬פירעון קרן התחייבות חכירה‬
‫יוצג במסגרת פעילות המימון ותשלום ריבית יוצג בהתאם למדיניות החשבונאית של הישות‪ ,‬שעשויה להיות גם כן הצגה כפעילות‬
‫מימון‪.‬‬
‫מידע נוסף‪ :‬למסמך עדכון פרויקט החכירות מפברואר ‪ ,5102‬לחץ כאן‪.‬‬
‫למסמך עדכון פרויקט החכירות ממרץ ‪ ,5102‬לחץ כאן‪.‬‬
‫לסיכום החלטות דיוני ינואר עד יולי ‪ 5104‬בניוזלטר לסיכום רבעון שלישי ‪ ,5104‬לחץ כאן‪.‬‬
‫לדף פרויקט החכירות באתר האינטרנט של ה‪ ,IASB-‬לחץ כאן‪.‬‬
‫פרויקטים בתהליך‪ :‬הבהרות לתקן דיווח כספי בינלאומי ‪ 15‬הכנסות מחוזים עם לקוחות‬
‫פחות משנה עברה מאז פרסומו של תקן ההכנסות החדש המשותף לתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים ולכללי החשבונאות המקובלים‬
‫בארה"ב‪ ,‬והמועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (‪ )IASB‬והמועצה לתקני חשבונאות פיננסית בארה"ב (‪ )FASB‬כבר החלו‬
‫בתהליכים לעשות בו תיקונים‪.‬‬
‫רקע‬
‫‪3‬‬
‫תקן ההכנסות החדש בתקינה הבינלאומית ובתקינה האמריקאית פורסם בחודש מאי ‪ 5104‬כחלק מפרויקט ההאחדה של שתי‬
‫‪4‬‬
‫התקינות‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬הוקם גוף מקצועי (ה‪ ,) TRG-‬שתפקידו העיקרי לדון בסוגיות ביישום התקן החדש וליידע את ה‪IASB-‬‬
‫וה‪ FASB-‬לגבי אותן סוגיות‪ ,‬ובכך לסייע לשתי המועצות לקבל החלטה כיצד‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬לתת מענה לסוגיות שנדונו‪.‬‬
‫לדף ישיבות ה‪ TRG-‬שהתקיימו עד כה באתר האינטרנט של ה‪ ,IASB-‬לחץ כאן‪.‬‬
‫החלטות זמניות שהתקבלו‬
‫במהלך פברואר ומרץ ‪ 5102‬התקיימו דיונים משותפים של ה‪ IASB-‬וה‪ FASB-‬לגבי סוגיות מסוימות שנדונו בישיבות ה‪,TRG-‬‬
‫והוחלט טנטטיבית על תיקונים לתקן דיווח כספי בינלאומי ‪ )IFRS( 02‬ול‪ Topic 606-‬בקודיפיקציה של התקינה האמריקאית‪ ,‬אולם‬
‫כפי שקרה ביתר הפרויקטים המשותפים של ה‪ IASB-‬וה‪ FASB-‬מהשנים האחרונות‪ ,‬התגלעו חילוקי דעות בין שתי המועצות לגבי‬
‫ההיקף והמהות של חלק מהתיקונים הנדרשים בסוגיות שנדונו‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪.‬‬
‫טיוטה שתכלול את כל הצעות התיקון ל‪ IFRS 15-‬שהוחלטו על ידי ה‪ IASB-‬צפויה להתפרסם במהלך הרבעון השני של שנת‬
‫‪.0115‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫התקן שפורסם במסגרת התקינה האמריקאית הינו‪.ASU 2014-09, Revenue From Contracts With Customers (Topic 606) :‬‬
‫‪.Joint Transition Resource Group for Revenue Recognition‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪01‬‬
‫רישיונות של קניין רוחני‬
‫קביעת המהות של הבטחת הישות בעת הענקת רישיון (סעיפים ב‪-25‬ב‪ 25‬ל‪)IFRS 15-‬‬
‫ישות נדרשת לקבוע האם הבטחה להעניק רישיון מספקת ללקוח זכות גישה לקניין רוחני שלה ‪ ,‬אז ההבטחה להעניק רישיון תטופל‬
‫כמחויבות ביצוע שמקוימת לאורך זמן‪ ,‬או מספקת ללקוח זכות שימוש בקניין רוחני שלה‪ ,‬אז ההבטחה להעניק רישיון תטופל‬
‫כמחויבות ביצוע שמקוימת בנקודת זמן‪ .‬בהתאם לקביעה מתי מקוימת מחויבות הביצוע תוכר הכנסה‪.‬‬
‫אחד הקריטריונים שצריכים להתקיים על מנת שהבטחת הישות להענקת רישיון תהיה הבטחה לספק זכות גישה לקניין רוחני הינו‬
‫שהחוזה דורש‪ ,‬או שהלקוח מצפה באופן סביר‪ ,‬שהישות תיקח על עצמה פעילויות אשר משפיעות באופן משמעותי על הקניין‬
‫הרוחני‪ ,‬שאליו ללקוח יש זכויות‪.‬‬
‫השאלה המרכזית בדיוני ה‪ TRG-‬לגבי יישום קריטריון זה הייתה מתי פעילויות הישות משפיעות באופן מהותי על הקניין הרוחני‪,‬‬
‫שאליו ללקוח יש זכויות‪ ,‬ובפרט אילו מאפיינים של הקניין הרוחני צריכים להיות מושפעים באופן מהותי על ידי פעילויות הישות על‬
‫מנת לקבוע שהבטחת הישות הינה הבטחה לספק זכות גישה (כלומר‪ ,‬הכרה בהכנסה לאורך זמן)‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬הוחלט להבהיר כי‪:‬‬
‫‪ ‬על הישות להביא בחשבון את פעילויות הישות שמשפיעות באופן מהותי על התועלתיות (‪ )utility‬של הקניין הרוחני (צורתו‪,‬‬
‫הפונקציונליות שלו ו‪/‬או ערכו)‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר לקניין רוחני פונקציונליות משמעותית בנפרד‪ ,‬כגון תוכנה או תכני מדיה‪ ,‬חלק עיקרי מהתועלתיות שלו נובע מאותה‬
‫פונקציונליות והוא אינו מושפע מפעילויות הישות אשר אינן משנות את הפונקציונליות הזו (כמו פעילויות לפרסום ולקידום‬
‫המוצר)‪.‬‬
‫ב‪ FASB-‬התקבלה החלטה לכלול תיקון נוסף לפיו ישויות תידרשנה לסווג קניין רוחני לאחת משתי קטגוריות‪ :‬פונקציונלי‬
‫(‪ )Functional‬וסמלי (‪ .)Symbolic‬כאשר ישות מעניקה רישיון לקניין רוחני סמלי (כלומר‪ ,‬קניין רוחני ללא פונקציונליות משמעותית‬
‫בנפרד‪ ,‬כגון מותגים וסמלים מסחריים)‪ ,‬ניתן להניח שהבטחת הישות ללקוח בהענקת הרישיון כוללת גם שהישות לוקחת על עצמה‬
‫פעילויות שמשפיעות באופן מהותי על התועלתיות של הקניין הרוחני‪ ,‬שאליו ללקוח יש זכויות‪.‬‬
‫ה‪ IASB-‬וה‪ FASB-‬הסכימו כי ברוב המקרים שתי הגישות תובלנה לתוצאות עקביות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ייתכנו מצבים בהם החלופות‬
‫עשויות להוביל למצב שבהתאם לכללי החשבונאות המקובלים בארה"ב הכנסה תוכר לאורך זמן בעוד שבהתאם לתקני הדיווח‬
‫הכספי הבינלאומיים ההכנסה תידחה ותוכר בנקודת זמן‪.‬‬
‫תמלוגים מבוססי מכירות או מבוססי שימוש (סעיף ב‪ 26‬ל‪)IFRS 15-‬‬
‫סעיף ב‪ 91‬ל‪ IFRS 15-‬קובע חריג לפיו ישות תכיר בהכנסות מתמלוגים מבוססי מכירות‪/‬שימוש שהובטחו בתמורה לרישיון של קניין‬
‫רוחני רק כאשר (או ככל ש) המאוחר מבין האירועים הבאים מתרחש‪( :‬א) המכירה או השימוש העוקבים מתרחשים‪ ,‬וכן (ב) מחויבות‬
‫הביצוע שאליה הוקצו אותם תמלוגים קוימה‪.‬‬
‫הוחלט להבהיר כי‪:‬‬
‫‪ ‬אין להפריד הסדר תמלוגים יחיד לחלק שהוא בתחולת החריג ולחלק שאינו בתחולתו‪.‬‬
‫‪ ‬החריג חל כאשר הפריט הבולט לגביו מתייחסים התמלוגים הינו רישיון לקניין רוחני‪.‬‬
‫הקלות פרקטיות במעבר – שינויי חוזה וחוזים שהושלמו‬
‫לאור קשיים פוטנציאליים ביישום לראשונה של התקן החדש‪ ,‬במיוחד לגבי חוזים שעברו שינוי‪ ,‬הוחלט לספק הקלות פרקטיות נוספות‬
‫בעת המעבר‪.‬‬
‫שינויי חוזה‬
‫לגבי חוזים שהשתנו‪ ,‬הוחלט על ההקלות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬זיהוי כל מחויבויות הביצוע שהושלמו ושטרם הושלמו בחוזה במועד התיאום של שינויי החוזה ( ‪contract modification‬‬
‫‪ )adjustment date‬כדי לשקף את כל השינויים שנעשו בחוזה עד לאותו מועד‪.‬‬
‫‪ ‬קביעת מחיר העסקה במועד התיאום של שינויי החוזה כדי לשקף את כל השינויים שנעשו בחוזה עד לאותו מועד‪.‬‬
‫‪ ‬הקצאת מחיר העסקה למחויבויות הביצוע שזוהו במועד התיאום של שינויי החוזה בהתבסס על מחירי המכירה בנפרד‬
‫ההיסטוריים של כל סחורה או שירות‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪00‬‬
‫בהתאם להחלטת ה‪ ,IASB-‬מועד התיאום של שינויי החוזה יהיה תחילת תקופת הדי ווח המוקדמת ביותר שמוצגת‪ ,‬וזאת ללא קשר‬
‫לשיטת היישום לראשונה שנבחרה (ראה סעיף ג‪ 1‬ל‪ .)IFRS 15-‬כתוצאה מכך‪ ,‬מועד זה עשוי להיות שונה בין ישויות המדווחות לפי‬
‫‪ ,IFRS‬שכן ישנם תחומי שיפוט שונים (כגון ישראל) בהם ישויות נדרשות להציג תקופות השוואה רבות יותר מאשר אלו הנדרשות על‬
‫ידי תקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 0‬הצגת דוחות כספיים‪.‬‬
‫בהתאם להחלטת ה‪ ,FASB-‬מועד ה תיאום של שינויי החוזה יהיה תחילת תקופת הדיווח המוקדמת ביותר שמוצגת רק אם שיטת‬
‫היישום לראשונה שנבחרה הינה יישום למפרע מלא‪ .‬עבור חברות שתבחרנה בשיטת היישום למפרע המותאם‪ ,‬מועד התיאום של‬
‫שינויי החוזה יהיה מועד היישום לראשונה‪.‬‬
‫חוזים שהושלמו‬
‫בהתאם להחלטת ה‪ ,IASB-‬לחברות שתבחרנה בשיטת היישום למפרע המלא תינתן הקלה שתאפשר יישום למפרע מלא רק לגבי‬
‫חוזים שטרם הושלמו במועד תחילת תקופת הדיווח המוקדמת ביותר שמוצגת‪ .‬חוזה שהושלם הוא חוזה שלגביו הישות העבירה את‬
‫כל הסחורות או השירותים שזוהו בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 08‬הכנסות ובהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי ‪00‬‬
‫(‪ )IAS‬חוזי הקמה והפרשנויות הקשורות‪.‬‬
‫הוחלט על ידי ה‪ FASB-‬שלא לתת הקלה דומה‪.‬‬
‫גילויים‬
‫ישויות תידרשנה לתת גילוי בגין השימוש בכל אחת מאותן הקלות פרקטיות‪ ,‬וכן גילוי להערכה איכותית‪ ,‬ככל שניתן באופן סביר‪,‬‬
‫לאומדן השפעה של יישומן‪.‬‬
‫נושאים נוספים‬
‫במסגרת הדיונים המשותפים‪ ,‬הוחלט על ידי ה‪ FASB-‬על תיקונים נוספים בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רישיונות של קניין רוחני‪ :‬קביעה מתי ישות צריכה לבחון את המהות של רישיון;‬
‫רישיונות של קניין רוחני‪ :‬הגבלות חוזיות בהסדרי הענקת רישיונות;‬
‫זיהוי של מחויבויות ביצוע‪ :‬סחורות או שירותים שהובטחו שהם בלתי מהותיים ביחס לחוזה;‬
‫זיהוי של מחויבויות ביצוע‪" :‬מובחנים במסגרת החוזה" (סעיף ‪ 53‬ל‪;)IFRS 15-‬‬
‫זיהוי של מחויבויות ביצוע‪ :‬עלויות משלוח וטיפול;‬
‫הצגת מסי מכירה – ברוטו לעומת נטו‬
‫תמורה שאינה במזומן‬
‫שיקולי יכולת גבייה‬
‫שיקולי ספק עיקרי מול סוכן‬
‫ב‪ IASB-‬הוחלט שלא לתקן את ‪ IFRS 15‬באותם נושאים‪ .‬בחלק מהמקרים לדעת ה‪ IASB-‬ההנחיות הקיימות בתקן ובבסיס‬
‫למסקנות לגבי אותם נושאים הן מספקות; בחלק מהמקרים תיתכנה התפתחויות בעתיד‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בישיבה נפרדת של ה‪ ,FASB-‬הוחלט טנטטיבית לדחות את מועד התחילה בשנה ליום ‪ 1‬בינואר ‪ .0112‬ב‪ IASB-‬טרם‬
‫דנו בסוגיה ולא ברור האם אכן תתקבל החלטה דומה‪.‬‬
‫מידע נוסף‪ :‬לדף הפרויקט באתר האינטרנט של ה‪ ,IASB-‬לחץ כאן‪.‬‬
‫למאגרי מידע נוספים על ‪ ,IFRS 15‬לחץ כאן‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪05‬‬
‫רשות ניירות ערך‬
‫החלטות בנושאים חשבונאיים‬
‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪ :15-1‬שערוך נדל"ן להשקעה‬
‫מועד פרסום‪ 09 :‬בפברואר ‪5102‬‬
‫חברה העוסקת בייזום ובהפעלה של בתי דיור מוגן פרסמה בחודש פברואר ‪ 5104‬תשקיף הצעה לראשונה של ניירות ערך לציבור‪,‬‬
‫במסגרתו ציינה החברה כי במהלך אותו חודש התקשרה חברת בת שלה עם צד שלישי בהסכם לרכישת נכס המיועד לשמש כבית‬
‫דיור מוגן (למועד הסכם הרכישה‪ ,‬הנכס טרם אוכלס)‪ .‬לתשקיף צורפה‪ ,‬כמידע נוסף ‪ ,‬הערכת שווי לפיה שוויו ההוגן של הנכס למועד‬
‫הסכם הרכישה גבוה באופן משמעותי מהמחיר שנקבע בהסכם הרכישה‪ .‬מעריך השווי ציין כי הנכס נרכש בסכום נמוך משוויו וכי‬
‫מחיר העסקה אינו משקף את מלוא הפוטנציאל הכלכלי הגלום בנכס כבית לדיור מוגן פעיל ומאוכלס‪ .‬כמו כן‪ ,‬ציינה החברה כי‬
‫בנסיבות העניין מתקיימים גורמים ספציפיים שעשויים להסביר מדוע מחיר העסקה אינו מייצג את השווי ההוגן של הנכס כאמור‬
‫בסעיף ב‪ 4‬לתקן דיווח כספי בינלאומי ‪ )IFRS( 01‬מדידת שווי הוגן‪ ,‬ובפרט הדוגמה בסעיף ב‪(4‬ב) המתייחסת לתנאי לחץ או למצב בו‬
‫המוכר מאולץ לקבל את המחיר שבעסקה‪ ,‬כיוון שהוא חווה קשיים פיננסיים‪.‬‬
‫על רקע הפער המשמעותי בין שווי הנכס כפי שנקבע בהערכת השווי לבין מחיר רכישתו בהתאם להסכם הרכישה‪ ,‬ולאור העובדה‬
‫שהחברה מטפלת בדוחותיה הכספיים בבתי דיור מוגן כנדל"ן להשקעה במודל השווי ההוגן‪ ,‬עלתה שאלה לעניין אפשרות ביצוע‬
‫שיערוך והכרה ברווח בדוחות הכספיים בהם יוכר הנכס לראשונה‪.‬‬
‫לעמדת סגל רשות ניירות ערך‪ ,‬במקרה הנדון לא התקיימו הנסיבות המיוחדות המאפשרות סטייה ממחיר עסקה בעת קביעת שווי‬
‫הוגן לצורך מדידה בדוחות הכספיים למועדים הסמוכים למועד רכישת נכס‪ .‬סגל הרשות סבור כי סטייה ממחיר עסקה כמדד לשווי‬
‫הוגן‪ ,‬כל אימת שלא חל שינוי בנסיבות‪ ,‬כרוכה בנטל משמעותי‪ ,‬אותו החברה לא הצליחה להרים‪ ,‬וזאת עד לשינוי בתנאי השוק‪,‬‬
‫במאפייני הנכס או בביצועיו‪ .‬עוד נטען על ידי סגל הרשות כי בהתאם להגדרת המונח "שווי הוגן" ב‪ ,IFRS 13-‬חזקה שמחיר עסקה‬
‫מהווה את שוויו ההוגן של נכס למועד העסקה‪ ,‬למעט במקרים חריגים שבהם לא היה מדובר ב"עסקה רגילה"‪.‬‬
‫להלן נימוקי סגל הרשות לכך ש במקרה האמור לא התקיים הנדרש על מנת להראות כי העסקה לרכישת הנכס איננה מהווה עסקה‬
‫רגילה ולא התקיימו נסיבות שבהן מחיר העסקה לא מייצג את שוויו ההוגן של הנכס בעת ההכרה לראשונה בהתאם ל‪:IFRS 13-‬‬
‫‪ ‬הנכס היה חשוף לשוק לאורך פרק זמן משמעותי והמוכר פרסם מכרז למכירת הנכס (גם אם בפועל מכירת הנכס לחברה לא‬
‫התנהלה בדרך של מכרז)‪ ,‬דבר המלמד שהמוכר לא היה לחוץ בזמנים למימוש הנכס‪.‬‬
‫‪ ‬על אף קיומה של הפניית תשומת לב בדוחות הכספיים של המוכר לשנת ‪ 5105‬בדבר הפסדים וגירעון בהון החוזר לאותה שנה‪,‬‬
‫אין אינדיקציה לכך שבמועד העסקה התקיימו נסיבות מיוחדות או לחץ פיננסי מצד גורם מסוים שאילצו אותו לממש נכסים‬
‫בתנאי לחץ‪ ,‬ואשר הובילו למימוש הנכס בערך נמוך משוויו ההוגן בהתאם להערכת השווי‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬מהדוחות הכספיים של‬
‫המוכר לשנת ‪ 5105‬עולה כי לא חל שינוי משמעותי במצבו הפיננסי ביחס לשנת ‪.5100‬‬
‫הנכס נמכר במחיר דומה ובמצב דומה לפני מספר שנים‪ ,‬על אף שגם באותו מועד עמדה בפני הצדדים לעסקה הערכת שווי‬
‫‪‬‬
‫המצביעה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על שווי גבוה יותר‪ ,‬כלומר המוכר למעשה מכר את הנכס במחיר דומה למחיר בו רכש אותו‪ ,‬ובאותו מצב‪.‬‬
‫‪ ‬לא קיימים מאפיינים אחרים העשויים להצביע כי מחיר העסקה אינו משקף את השווי ההוגן (למשל‪ ,‬העסקה לא בוצעה מול‬
‫צדדים קשורים או בשווקים שונים)‪.‬‬
‫מידע נוסף‪ :‬להחלטת האכיפה החשבונאית‪ ,‬לחץ כאן‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪01‬‬
‫פניות מקדמיות בנושאים חשבונאיים‬
‫מועד פרסום‪ 09 :‬בפברואר ‪5102‬‬
‫סוגיה‬
‫פניית החברה‬
‫תשובת הסגל‬
‫מידע כספי נפרד‪:‬‬
‫אי הכללת דוח כספי‬
‫נפרד בדוח התקופתי‬
‫ובדוחות כספיים‬
‫ביניים‬
‫אי‪.‬טי‪.‬ויו מדיקל בע"מ (להלן‪" :‬החברה") ביקשה פטור מפרסום‬
‫מידע כספי נפרד בטענה כי לדוחות אלה אין תרומה ממשית‬
‫למשתמשים בדוחות הכספיים‪ ,‬כיוון שלחברה אין כל פעילות משל‬
‫עצמה וכל פעילותה מתבצעת באמצעות החברה הבת שלה‬
‫(היקף הנכסים‪ ,‬ההתחייבויות‪ ,‬ההכנסות והרווחים של החברה‬
‫עצמה זניחים ביחס לדוחות המאוחדים)‪.‬‬
‫החברה ציינה כי היא תוסיף את הגילוי בדבר מכלול הקשרים‪,‬‬
‫ההתקשרויות‪ ,‬ההלוואות והעסקאות המהותיות עם החברה הבת‬
‫– מידע אשר נדרש במידע הכספי הנפרד – במסגרת הדוחות‬
‫הכספיים המאוחדים‪.‬‬
‫החברה גם ציינה כי בקשתה עולה בקנה אחד עם הליך קיצור‬
‫הדוחות אשר קיבל ביטוי בעמדה משפטית מספר ‪ :012-52‬קיצור‬
‫הדוחות‪.‬‬
‫לפניית החברה ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫סגל הרשות קיבל את בקשת‬
‫החברה‪ ,‬בכפוף למספר תנאים‪,‬‬
‫ביניהם‪:‬‬
‫‪ ‬לא התקיימו סימני האזהרה‬
‫שהוגדרו בתקנה ‪ )04(01‬לתקנות‬
‫ניירות ערך (דוחות תקופתיים‬
‫ומידיים)‪ ,‬התש"ל‪ 0631-‬לעניין‬
‫הגילוי בדבר תזרים מזומנים‬
‫חזוי;‬
‫‪ ‬החברה תציין בדוחותיה הכספיים‬
‫שלא כללה מידע כספי נפרד תוך‬
‫מתן נימוקים לבסיס עמדתה‬
‫בדבר זניחות המידע לרבות ציון‬
‫אמות המידה שיישמה לצורך‬
‫קביעה כאמור;‬
‫‪ ‬על החברה לבדוק את עמידתה‬
‫בתנאי הזניחות מידי תקופה‪.‬‬
‫לתשובת הסגל ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫צירוף הערכות שווי‪:‬‬
‫מהי יחידת המדידה‬
‫לשם בחינת מהותיות‬
‫הערכת שווי לצורך‬
‫צירוף‬
‫במסגרת תוכנית התייעלות‪ ,‬הוחלט על ידי שופרסל בע"מ (להלן‪:‬‬
‫"החברה")‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על סגירה מדורגת של סניפים מפסידים‪,‬‬
‫כשמרביתם סניפים השכורים מצדדים שלישיים‪.‬‬
‫בהתאם לדרישות תקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 19‬ירידת ערך‬
‫נכסים ותקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 13‬הפרשות‪ ,‬התחייבויות‬
‫תלויות ונכסים תלויים‪ ,‬החברה ביצעה ביחס לסניפים המיועדים‬
‫לסגירה הערכות שווי של הרכוש הקבוע וכן בגין כל חוזה שכירות‬
‫מכביד‪ ,‬כאשר כל הערכת שווי נעשתה בהתאם לנתונים הייחודיים‬
‫של כל סניף בנפרד וללא תלות ביחס ליתר הסניפים לגביהם‬
‫נעשתה הערכת שווי כאמור‪.‬‬
‫סגל הרשות קיבל את עמדת‬
‫החברה‪ ,‬אולם הדגיש כי בתשובתו‬
‫אינו הביע עמדה ביחס לזיהוי‬
‫היחידות מניבות המזומנים שנעשה‬
‫על ידי החברה‪.‬‬
‫לתשובת הסגל ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫לאור הערכות השווי שנעשו‪ ,‬פנתה החברה לסגל הרשות‬
‫בשאלה מהי יחידת המדידה לעניין בחינת הצורך בצירוף של‬
‫הערכת שווי מהותית מאד – כלומר‪ ,‬האם יש לבחון את כל‬
‫הערכות השווי שנעשו ביחד או כל הערכת שווי של כל סניף‬
‫המיועד לסגירה ושל כל חוזה מכביד בפני עצמה‪.‬‬
‫לעמדת החברה‪ ,‬יחידת המדידה הרלוונטית הינה הסניף הבודד‬
‫וזאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מכיוון שהסניפים פזורים במקומות שונים ברחבי‬
‫הארץ ושכל הערכת שווי של סניף המיועד לסגירה נעשתה‬
‫בהתבסס על הנתונים הייחודיים שלו וללא תלות בסניפים‬
‫המיועדים האחרים‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬ומכיוון שכשלעצמן אף אחת מהערכות השווי אינה‬
‫מקיימת את המבחן המאזני או את המבחן התוצאתי לצירוף‪,‬‬
‫החברה אינה נדרשת לצרף את הערכות השווי האמורות לדוחות‬
‫הכספיים‪.‬‬
‫לפניית החברה ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪04‬‬
‫סוגיה‬
‫פניית החברה‬
‫תשובת הסגל‬
‫מידע כספי פרופורמה‪:‬‬
‫בקשת פטור מצירוף‬
‫נתוני פרופורמה‬
‫מיקרונט בע"מ (להלן‪" :‬החברה") התקשרה במאי ‪ 5104‬בהסכם‬
‫לרכישת פעילות‪ ,‬אשר עם השלמתו ובהתבסס על תוצאות‬
‫החברה בשנת ‪ ,5104‬שהיו נמוכות באופן שאינו מייצג את‬
‫פעילות החברה‪ ,‬התגבש אירוע פרופורמה לאור עמידה בספים‬
‫הכמותיים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בחינת הספים הכמותיים לגבי הנתונים‬
‫בשנים ‪ 5101‬ו‪ 5105-‬הצביעה על כך כי אין מדובר באירוע‬
‫פרופורמה‪.‬‬
‫החברה ביקשה פטור מפרסום דוח פרופורמה מתוקף סמכות‬
‫יושב ראש הרשות בשל הסיבות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬הפעילות הנרכשת בנתונים אבסולוטיים אינה מהותית‪.‬‬
‫‪ ‬תוצאות החברה בשנת הרכישה היו חריגות ונתוני הפעילות‬
‫הנרכשת לא קיימו את ספי המהותיות בהשוואה לתוצאות‬
‫ונכסי החברה בשנתיים שקדמו לשנת הרכישה ובהשוואה‬
‫לצפי לגבי השנה העוקבת לשנת הרכישה‪.‬‬
‫בקשת החברה לפטור מהצגת‬
‫נתוני פרופורמה התקבלה‪ ,‬בכפוף‬
‫למתן הגילוי החלופי שנקבע‬
‫בתשובת הסגל לגבי הפעילות‬
‫הנרכשת במסגרת דוח‬
‫הדירקטוריון‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בתשובת הסגל נטען כי‬
‫מנימוקי החברה עשוי להשתמע‬
‫שמבחן הרווח אינו רלוונטי במקרה‬
‫שבו רווח החברה נמוך‪ ,‬והובהר כי‬
‫טענה זו אינה מקובלת על הסגל‬
‫הרשות‪.‬‬
‫לתשובת הסגל ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫לחילופין‪ ,‬החברה הציעה להציג נתוני פרופורמה רק לגבי‬
‫הרבעונים של שנת ‪ 5104‬ולשנה כולה‪.‬‬
‫לפניית החברה ‪ - 0‬לחץ כאן; לפניית החברה ‪ - 5‬לחץ כאן‪.‬‬
‫צירופי עסקים‪ ,‬שיטת השווי המאזני ודוחות מאוחדים‪:‬‬
‫יישום שיטת הרכישה‬
‫בצירוף עסקים תחת‬
‫אותה שליטה‬
‫ליבנטל החזקות בע"מ (להלן‪" :‬החברה")‪ ,‬באמצעות חברה בת‬
‫שלה‪ ,‬השיגה שליטה בלוינסקי‪-‬עופר בע"מ (להלן‪" :‬החברה‬
‫הקשורה")‪.‬‬
‫מר ארביב (להלן‪" :‬ארביב") הינו בעל השליטה בחברה ומר‬
‫לוינסקי (להלן‪" :‬לוינסקי") הינו בעל עניין בחברה שאינו בעל‬
‫שליטה‪.‬‬
‫טרם צירוף העסקים‪ ,‬ארביב ולוינסקי החזיקו כל אחד ב‪50.9%-‬‬
‫ממניות החברה הקשורה ונחשבו לבעלי כוח משותף בקבלת‬
‫החלטות כאורגנים של החברה הקשורה מתוקף היותם יו"ר‬
‫דירקטוריון ומנכ"לים משותפים ועקב היותם "מחזיקים יחד עם‬
‫אחרים" בהתאם לחוק ניירות ערך‪.‬‬
‫בתשובתו‪ ,‬הפנה סגל הרשות את‬
‫החברה לתשובותיו לפניות‬
‫‪5‬‬
‫מקדמיות קודמות בהן הביע את‬
‫עמדתו באשר לנסיבות בהן ניתן‬
‫לעשות שימוש בשיטת הרכישה‬
‫בעת טיפול חשבונאי בצירוף‬
‫עסקים תחת אותה שליטה‪.‬‬
‫לתשובת הסגל ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫החברה פנתה לסגל הרשות כדי לבחון האם בעסקת צירוף‬
‫העסקים לעיל יהיה זה נאות ליישם את "שיטת הרכישה" בהתאם‬
‫לתקן דיווח כספי בינלאומי ‪ )IFRS( 1‬צירופי עסקים‪.‬‬
‫החברה טענה כי ללוינסקי לא קיים כוח משותף אולטימטיבי יחד‬
‫עם ארביב לקבוע את המדיניות הפיננסית והתפעולית של כל‬
‫אחת מהישויות המשתלבות כדי להשיג הטבות מפעילויותיהן‬
‫(ראו סעיף ב‪ 5‬ל‪ ,)IFRS 3-‬מאחר והוא שולט עם ארביב רק‬
‫בחברה הקשורה אך לא בחברה‪ .‬לכן‪ ,‬לעמדת החברה‪ ,‬לא‬
‫מדובר בצירוף עסקים תחת אותה שליטה‪.‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬בפנייתה לקבלת הנחיה מקדמית‪ ,‬בחרה החברה‬
‫מטעמי זהירות לבחון את הטיפול החשבונאי גם תוך התייחסות‬
‫לעסקה כעסקת צירוף עסקים תחת אותה שליטה‪ .‬החברה טענה‬
‫כי במקרה כזה מדובר בבחירת מדיניות חשבונאית בין יישום‬
‫שיטת הרכישה לבין יישום שיטת איחוד העניין (‪)as pooling‬‬
‫וזאת בהיעדר תקן דיווח כספי בינלאומי החל ספציפית על העסקה‬
‫ובהתבסס על העובדה כי קיימת לצירוף העסקים מהות מסחרית‪.‬‬
‫לאור כל האמור לעיל‪ ,‬יישמה החברה את שיטת הרכישה‪.‬‬
‫לפניית החברה ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫פניה מקדמית בנושא "הטיפול החשבונאי ברכישת חברה כלולה מבעל השליטה בתמורה להקצאת מניות" שפורסמה במאי ‪ 5105‬ופניה‬
‫מקדמית בנושא "שאלת התקיימותה של עסקה תחת אותה שליטה והטיפול החשבונאי הנגזר מכך" שפורסמה בפברואר ‪.5101‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪02‬‬
‫סוגיה‬
‫פניית החברה‬
‫תשובת הסגל‬
‫הפסקת איחוד דוחות‬
‫כספיים של חברת נכס‬
‫ליברטי פרופרטיס בע"מ (להלן‪" :‬החברה") מחזיקה בחברה בת‬
‫בהולנד שבבעלותה בניין משרדים (להלן‪" :‬הנכס")‪ ,‬שרכישתו‬
‫מומנה באמצעות הלוואת בעלים מהחברה ובאמצעות הלוואה‬
‫(שבמהותה הינה הלוואת נון‪-‬ריקורס) שהתקבלה מבנק בהולנד‬
‫(להלן‪" :‬הבנק")‪ .‬הנכס הושכר עד ליום ‪ 10‬בדצמבר ‪ ,5105‬אך‬
‫לאור מצבו של שוק המשרדים בהולנד‪ ,‬מאז הוא פנוי ואינו‬
‫מושכר‪.‬‬
‫סגל הרשות לא קיבל את עמדת‬
‫החברה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מן הנימוקים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬זכויותיה וחובותיה של החברה‬
‫הבת מול הבנק לא השתנו‬
‫לאחר העברת הלוואות הבעלים‬
‫וזכויות הבנק במסגרת הסכם‬
‫הקפאת ההליכים רק נועדו‬
‫להבטיח את זכותו כנושה‪ .‬לא‬
‫נאסר על החברה למכור את‬
‫מניות החברה הבת או לבצע‬
‫פעולות אחרות כגון הכנסת‬
‫נכסים או פעילויות נוספים;‬
‫‪ ‬החברה סברה שכל עוד היו‬
‫בחברה הבת נכסים נוספים‬
‫(ההלוואות לחברות הכלולות)‪,‬‬
‫לא אבדה לה השליטה‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫בהתאם לאופן שבו מפרשת‬
‫החברה את ‪ ,IFRS 10‬בכוחה‬
‫לבצע פעולות שיובילו להשגת‬
‫השליטה בחזרה;‬
‫‪ ‬עמדת החברה לפיה הפעילות‬
‫הרלוונטית בחברה הבת הינה‬
‫מכירת הנכס בלבד נשענת על‬
‫פרשנות דווקנית של ‪;IFRS 10‬‬
‫‪ ‬יש לנקוט משנה זהירות‬
‫בבחינת ההשפעה של מבנים‬
‫משפטיים שונים על הטיפול‬
‫החשבונאי מקום בו לא קיימת‬
‫מהות כלכלית שונה‪ ,‬ובנסיבות‬
‫העניין‪ ,‬לדעת סגל הרשות‪ ,‬לא‬
‫קיימת הצדקה לאובדן שליטה‬
‫בחברה הבת בהיעדר הבדלים‬
‫במהות הכלכלית בין המצב‬
‫ששרר לפני מועד העברת‬
‫הלוואות הבעלים ולאחריו‪.‬‬
‫לאחר מספר הארכות של מועד פירעון ההלוואה‪ ,‬בחודש נובמבר‬
‫‪ 5101‬נחתם עם הבנק הסכם "הקפאת הליכים" בו התחייבה‬
‫החברה הבת למנות סוכן למכירת הנכס ולקבל את הסכמת הבנק‬
‫מראש בכל הנוגע לקבלת החלטות משמעותיות ביחס לנכס‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬הבנק התחייב שלא יעמיד את ההלוואה לפירעון עד למועד‬
‫פקיעת ההסכם (או עד מועד מכירת הנכס) וכי במהלך תקופת‬
‫ההסכם‪ ,‬אם לחברה הבת לא יהיו משאבים למימון התפעול בנכס‬
‫(עלויות ארנונה וביטוח)‪ ,‬הבנק ישקול לממן את התפעול בעצמו‪.‬‬
‫בחודש יולי ‪ 5104‬העבירה החברה את רוב הלוואות הבעלים‬
‫שהעמידה לחברה הבת אל חברה בת אחרת שלה וכן הלוואות‬
‫שנתנה החברה הבת עצמה לחברות כלולות של הקבוצה‪ ,‬כך‬
‫שלאחר השלמת המהלך הפכה החברה הבת בהולנד למעין‬
‫חברת נכס המחזיקה בנכס מקרקעין יחיד‪.‬‬
‫החברה פנתה לסגל הרשות בכדי לבחון האם על החברה‬
‫להפסיק לאחד את החברה הבת ממועד הפיכתה לחברת נכס‪.‬‬
‫החברה טענה כי יש לבחון את סוגיית התקיימות השליטה‬
‫בחברה הבת בהתאם למצבה הנוכחי‪ ,‬תוך התמקדות בנכס‬
‫המוחזק בה ובפעולות הרלוונטיות (כהגדרתן בתקן דיווח כספי‬
‫בינלאומי ‪ )IFRS( 01‬דוחות כספיים מאוחדים) המתייחסות לנכס‬
‫הזה‪ .‬לעמדת החברה‪:‬‬
‫‪ ‬כוח השפעה – ממועד השלמת העברת הלוואות הבעלים‬
‫מהחברה‪ ,‬היכולת הנוכחית להתוות את הפעילויות הרלוונטיות‬
‫שנותרו בחברה הבת אינה נתונה עוד בידי החברה‪ ,‬כלומר‬
‫מדובר למעשה בכינוס נכסים מכוח הסכם (הבנק העדיף שלא‬
‫למנות כונס או מפרק רשמי כדי לא לפגוע בתמורה שהוא יקבל‬
‫ממכירת הנכס)‪.‬‬
‫‪ ‬חשיפה לתשואות משתנות – החברה אינה חשופה לסיכון‬
‫של ירידה נוספת בשווי הנכס‪ ,‬שכן מדובר בהלוואת נון‪-‬ריקורס‪,‬‬
‫או לתשואה מעלייה בשווי הנכס‪ ,‬שכן להערכתה הסיכוי ששווי‬
‫הנכס יעלה מעל לסכום ההלוואה הינו קלוש‪.‬‬
‫‪ ‬יכולת השפעה על התשואות המשתנות – לא קיימת‪ ,‬משום‬
‫שהחברה הבת אינה רשאית לקבל החלטות ביחס לנכס מבלי‬
‫לקבל את הסכמת הבנק בכתב ומראש‪.‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬לא מתקיימים כל התנאים לקיום שליטה‪ ,‬ולכן‬
‫החברה בדעה כי היא איבדה את השליטה בחברה הבת בהולנד‬
‫במועד העברת הלוואות הבעלים‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬לחברה עדיין קיימת שליטה‬
‫בחברה הבת ועליה להמשיך לאחד‬
‫אותה בדוחות הכספיים המאוחדים‬
‫שלה‪.‬‬
‫לתשובת הסגל ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫לפניית החברה ‪ - 0‬לחץ כאן; לפניית החברה ‪ - 5‬לחץ כאן‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪09‬‬
‫סוגיה‬
‫פניית החברה‬
‫תשובת הסגל‬
‫בחינת המשך קיומה‬
‫של השפעה מהותית‬
‫לאור ביטול זכות למינוי‬
‫דירקטור‬
‫הכשרה חברה לביטוח בע"מ ("החברה") התקשרה בהסכם‬
‫השקעה עם המשביר ‪ 192‬החזקות בע"מ ("המשביר")‪ ,‬לפיו‬
‫זכאית החברה לרכיבי ההשקעה הבאים‪:‬‬
‫‪ 05.95% ‬מהון המניות של המשביר – בהתאם להסכם‪ ,‬כל‬
‫עוד לחברה ‪ 01%‬מזכויות ההצבעה במשביר‪ ,‬יש לה את‬
‫הזכות למנות דירקטור לדירקטוריון המשביר‪.‬‬
‫‪ ‬אופציה להקצאת מניות נוספות – נקבע כי המשביר תקצה‬
‫לחברה מניות נוספות (עד למידה שבה החזקתה תגיע לכדי‬
‫‪ 01%‬מזכויות ההצבעה) או תשלם לה מזומן‪ ,‬אם בתום כל‬
‫שנה עד לתום חמש השנים הראשונות ממועד העסקה ירד‬
‫שווי מניות המשביר משוויין במועד העסקה (לפרטים המלאים‪,‬‬
‫ראו פניית החברה)‪.‬‬
‫‪ ‬רכיב חוב הנושא ריבית – החברה תעמיד למשביר הלוואה‬
‫נושאת ריבית שתיפרע בחמישה תשלומים שווים‪.‬‬
‫סגל הרשות קיבל את עמדת‬
‫החברה‪ ,‬אולם ציין כי כל שינוי‬
‫שיחול במעמד המשקיף‪ ,‬גם אם‬
‫לא עוגן בתיקון להסכם‪ ,‬עשוי‬
‫להשפיע על הסוגיה ויחייב בחינתה‬
‫מחדש‪.‬‬
‫לתשובת הסגל ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫מאחר והחברה רואה בהשקעתה במשביר השקעה פיננסית ואין‬
‫לה כוונה להיות בעלת השפעה כלשהי על עסקיה של המשביר‪,‬‬
‫תוקן הסכם ההשקעה כך שלחברה תהיה הזכות למינוי משקיף‬
‫בדירקטוריון במקום הזכות למנות דירקטור‪.‬‬
‫החברה פנתה לסגל הרשות בכדי לבחון האם לאחר תיקון‬
‫ההסכם‪ ,‬ההשקעה תטופל כנכס פיננסי לפי תקן חשבונאות‬
‫בינלאומי ‪ )IAS( 16‬מכשירים פיננסיים‪ :‬הכרה ומדידה או שמא‬
‫לחברה סממנים המצביעים על קיומה של השפעה מהותית‬
‫במשביר‪.‬‬
‫לעמדת החברה‪ ,‬אין לה השפעה מהותית במשביר בעיקר‬
‫מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬הזכות למנות את המשקיף נועדה אך ורק כדי לשמור על‬
‫זכויותיה של החברה בהלוואה וכי הוא לא ייטול חלק בתהליך‬
‫קבלת החלטות‪.‬‬
‫‪ ‬לחברה אין יכולת לאשר או למנוע חלוקת דיבידנד‪ ,‬להחליף או‬
‫להשפיע על החלפת הסגל הניהולי של המשביר וכן אין‬
‫עסקאות מהותיות בין הצדדים פרט להסכם‪.‬‬
‫‪ ‬האופציה להקצאת מניות נוספות אינה ניתנת למימוש מיידי‪.‬‬
‫לפניית החברה ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫את הרשימה המלאה של הפניות המקדמיות בנושאים חשבונאיים ניתן למצוא באתר רשות ניירות ערך‪ ,‬לחץ כאן‪.‬‬
‫החלטות בנושאים משפטיים‬
‫טיוטת עמדה משפטית להערות הציבור‪ :‬גילוי בדבר אי תלות מעריכי שווי ומהותיות מעריך שווי הנובעת ממספר הערכות שווי‬
‫מועד פרסום‪ 8 :‬בפברואר ‪5102‬‬
‫מועד אחרון לתגובות‪ 02 :‬במרץ ‪5102‬‬
‫אי תלות מעריך שווי‬
‫תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים וחוק ניירות ערך ותקנותיו אינם מחייבים בדרך כלל חברות מדווחות להיעזר במעריך שווי בלתי תלוי‬
‫לצורך ביצוע הערכת השווי‪ .‬עם זאת‪ ,‬לעתים רבות חברה תמצא לנכון להשתמש בשירותיו של מעריך שווי בלתי תלוי מטעמים שונים‪.‬‬
‫תקנה ‪8‬ב(ב)(‪ )5‬לתקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים)‪ ,‬התש"ל‪ ,0631-‬קובעת כי בהערכת שווי יינתן גילוי‪ ,‬בין היתר "[ל]קיום‬
‫תלות בין התאגיד לבין מעריך השווי; ואם היתה כזו – יציין התאגיד את מהותה ויסביר מדוע הועדף מעריך השווי האמור על פני‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪03‬‬
‫‪6‬‬
‫מעריכי שווי אחרים בלתי תלויים‪ ".‬מכיוון שהתקנות אינן מפרטות אילו נסיבות יוצרות אי תלות‪ ,‬עלה הצורך להבהיר מתי נדרש גילוי‬
‫בנדון‪.‬‬
‫בטיוטת העמדה המשפטית‪" ,‬מעריך השווי" הוא מי שביצע את הערכת השווי‪ ,‬לרבות חברה בשליטתו או מי ששולט בהם‪ ,‬ובחברה או‬
‫בשותפות של מעריכי שווי ייחשבו גם כל השותפים או בעלי העניין בחברה‪ ,‬וכן כל עובד אחר אשר היה מעורב במישרין בהכנת הערכת‬
‫השווי‪.‬‬
‫סגל רשות ניירות ערך קובע מבחן כללי לקיומה של אי תלות והוא מבחן אובייקטיבי חיצוני‪ .‬כלומר‪ ,‬מעריך שווי ייחשב כבלתי תלוי‬
‫בחברה אם אין נסיבות אשר היו יכולות‪ ,‬בעיניו של אדם סביר‪ ,‬המודע לכל העובדות הרלוונטיות‪ ,‬לפגוע בשיקול הדעת של מעריך השווי‬
‫לצורך עריכת הערכת השווי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הטיוטה מציינת חזקות לכך שמעריך השווי הינו תלוי בחברה‪ ,‬המחייבות מתן גילוי כאמור בתקנה‬
‫‪8‬ב(ב)‪:‬‬
‫‪ ‬מעריך השווי או בן משפחתו היו או הינם בעלי השליטה בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מעריך השווי או בן משפחתו היו או הינם נושאי משרה בחברה‪ ,‬בתאגיד בשליטתה או בתאגיד בשליטת בעל השליטה בה‪,‬‬
‫במהלך שנתיים שקדמו למועד הערכת השווי‪.‬‬
‫‪ ‬קיימים או התקיימו קשרים עסקיים או מקצועיים מהותיים בין מעריך השווי או בן משפחתו לבין החברה‪ ,‬בעל שליטה בה או‬
‫תאגיד בשליטת כל אחד מהם‪ ,‬במהלך שנתיים שקדמו למועד הערכת השווי (למעט עסקה מהותית חד‪-‬פעמית שנעשתה במהלך‬
‫העסקים הרגיל ובתנאי שוק‪ ,‬כל עוד ניתן גילוי לכך)‪.‬‬
‫‪ ‬שכר הטרחה של מעריך השווי תלוי בביצועי החברה או בהצלחתה של פעולה עסקית הקשורה בהערכת השווי (למעט הצלחת‬
‫הנפקה ראשונה לציבור‪ ,‬אם נקבע כך מראש‪ ,‬כל עוד ניתן גילוי לכך)‪.‬‬
‫‪ ‬שכר הטרחה של מעריך השווי‪ ,‬כולו או חלקו‪ ,‬הותנה בתוצאותיה של הערכת השווי‪.‬‬
‫‪ ‬מעריך השווי או בן משפחתו החזיק ממועד ההתקשרות ועד מועד מתן חוות הדעת (או פרסומה‪ ,‬לפי המאוחר) בכמות מהותית‬
‫של ניירות ערך של החברה או של נושא הערכת השווי‪ ,‬או של תאגיד אחר אשר שוויו נגזר או עשוי להיות מושפע באופן מהותי‬
‫מהערכת השווי (כמות מהותית נבחנת מנקודת המבט של המחזיק‪ ,‬וחזקה כי היא מהותית אם ההחזקה מהווה ‪ 2%‬מסך שווי‬
‫נכסי המחזיק)‪.‬‬
‫‪ ‬למעלה מ‪( 15%-‬בשלוש השנים הראשונות לפעילות מעריך השווי ‪ )52% -‬מהכנסותיו הכוללות והמצטברות של מעריך השווי‬
‫בשלוש השנים האחרונות מקורן בחברה‪ ,‬בבעל שליטה בה או בתאגיד בשליטת כל אחד מהם‪.‬‬
‫‪ ‬מעריך השווי היה או הינו עובד של החברה‪ ,‬בעל שליטה בה או תאגיד בשליטת כל אחד מהם‪ ,‬במהלך שנה שקדמה למועד‬
‫הערכת השווי‪ ,‬או שבמהלך הכנת הערכת השווי ניהל עימם מו"מ בנוגע להעסקתו לאחר מתן הערכת השווי‪.‬‬
‫‪ ‬הערכת השווי היא בנוגע לנכס שמעריך השווי העריך אותו בעבר לצורך קבלת החלטת החברה‪ ,‬בעל שליטה בה או תאגיד‬
‫בשליטת כל אחד מהם לרכוש אותו‪.‬‬
‫‪ ‬קיים חוב מהותי שעבר מועד פירעונו המקורי של שכר טרחה בין החברה‪ ,‬בעל שליטה בה או תאגיד בשליטת כל אחד מהם לבין‬
‫מעריך השווי‪.‬‬
‫‪ ‬מעריך השווי‪ ,‬קרובו או בן משפחתו משתתף או השתתף בקבלת החלטות ניהוליות בעבור החברה‪.‬‬
‫‪ ‬בין מעריך השווי לבין החברה‪ ,‬בעל שליטה בה או תאגיד בשליטת כל אחד מהם קיים סכסוך משפטי משמעותי או התקיים‬
‫סכסוך כאמור במהלך השנתיים שקדמו למועד הערכת השווי‪.‬‬
‫‪ ‬מעריך השווי קיבל מהחברה‪ ,‬מבעל שליטה בה או מתאגיד בשליטת כל אחד מהם שיפוי בקשר עם מתן חוות הדעת שנתן‬
‫בהערכת השווי‪ ,‬אשר אינו מותיר בידי מעריך השווי חשיפה של פי שלושה לפחות מגובה שכר טרחתו בגין נזק עתידי פוטנציאלי‬
‫הקשור בחוות דעתו‪.‬‬
‫אם חברה סבורה‪ ,‬שלמרות התקיימות אחת או יותר מהנסיבות שפורטו‪ ,‬אין מדובר במעריך תלוי‪ ,‬היא תוכל לפרט בנוסף לגילוי הנדרש‬
‫מדוע היא מחזיקה בדעה זו‪.‬‬
‫מהותיות מעריך שווי הנובעת ממספר הערכות שווי‬
‫ייתכנו מקרים שבהם מעריך שווי מהותי מטפל במספר הערכות שווי של חברה‪ ,‬כך שהדיווח הכספי של החברה נסמך עליו במידה רבה‬
‫– וזאת גם אם כל אחת מהערכות השווי אינה מהותית מאד בפני עצמה‪ .‬לעמדת סגל הרשות‪ ,‬במקרה כזה נדרש לתת גילוי לכך שקיים‬
‫מעריך שווי שהערכות השווי שלו מהותיות מאד במקובץ לדיווח הכספי של החברה‪.‬‬
‫בטיוטת העמדה המשפטית נקבע כי כאשר מעריך שווי ביצע עבור החברה הערכות שווי ששימשו בסיס לקביעת ערכם של נתונים בדוח‬
‫התקופתי בסכום כולל (בערכים מוחלטים) העולה על ‪ 52%‬מסך נכסי החברה לסוף תקופת הדיווח‪ ,‬נדרש לתת גילוי‪:‬‬
‫‪ ‬לזהותו של מעריך השווי המהותי מאוד;‬
‫‪ ‬לסך ההון‪ ,‬הנכסים‪ ,‬ההתחייבויות‪ ,‬ההכנסות וההוצאות אשר הוערכו על ידו; וכן‬
‫‪6‬‬
‫למצבים בהם קיימת חובה לתת גילוי לגבי תלותו של מעריך השווי‪ ,‬ראו טיוטת העמדה המשפטית‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪08‬‬
‫‪‬‬
‫לפרטי ההתקשרות עם מעריך השווי‪.‬‬
‫מידע נוסף‪ :‬לטיוטת העמדה המשפטית‪ ,‬לחץ כאן‪.‬‬
‫חקיקה הקשורה לחוק ניירות ערך והתקנות לפיו‬
‫הצעה לתיקון התוספת הרביעית לחוק ניירות ערך (סעיף ‪11‬א לחוק)‬
‫מועד פרסום‪ 56 :‬בינואר ‪5102‬‬
‫מועד אחרון לתגובות‪ 55 :‬במרץ ‪5102‬‬
‫סעיף ‪16‬א לחוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ"ח‪ 0698-‬קובע כי על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל אשר מציעה את מניותיה לציבור בישראל‬
‫יחולו הוראות לפי חוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪ ,0666-‬כמפורט בתוספת הרביעית לחוק ניירות ערך‪ .‬סעיפי חוק החברות המנויים בתוספת‬
‫הרביעית כיום כוללים בעיקר מגוון הוראות ממשל תאגידי‪.‬‬
‫תיקון התוספת הרביעית לחוק‬
‫בעקבות תיקון ‪ 03‬לחוק החברות משנת ‪ ,5100‬במסגרתו הוכפפו חברות המציעות תעודות התחייבות לציבור ("חברות אג"ח")‬
‫לכללי ממשל תאגידי הדומים לאלה החלים על חברות ציבוריות‪ ,‬תוקן גם סעיף ‪16‬א לחוק ניירות ערך ונקבע כי הוראותיו יחולו גם‬
‫בקשר עם חברת אג"ח שהתאגדה מחוץ לישראל כפי שייקבע בתוספת הרביעית לחוק‪ .‬לאור האמור‪ ,‬מוצע כעת לתקן את התוספת‬
‫הרביעית ולעגן בה הוראות מתוך חוק החברות ביחס לחברות אג"ח‪ ,‬אשר מקבילות‪ ,‬ככלל‪ ,‬להוראות חוק החברות שקבועות בתוספת‬
‫הרביעית ביחס לחברות ציבוריות‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוצע להחיל על חברות כאמור גם את סעיף ‪ 121‬לחוק החברות‬
‫העוסק בהסדרים בין החברה לבין בעלי מניותיה ונושיה‪ ,‬וכן את הוראות חוק החברות בקשר עם חלוקת דיבידנד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מוצע להוסיף לתוספת הרביעית מספר הוראות נוספות אשר נוספו לדיני החברות הישראליים בתיקוני חקיקה שבאו לאחר‬
‫חקיקת סעיף ‪16‬א והתקנת התוספת הרביעית לראשונה‪ ,‬כגון תיקונים ‪ 03 ,09‬ו‪ 51-‬לחוק החברות‪ .‬הוראות כאמור כוללות את‬
‫סמכות הרשות להטיל עיצומים כספיים בגין הפרת הוראות מסוימות בחוק החברות‪ ,‬את החובה למנות ועדה לבחינת הדוחות‬
‫הכספיים‪ ,‬ועוד‪ ,‬והן תחולנה גם על חברות שמציעות מניות וגם על חברות המציעות תעודות התחייבות‪.‬‬
‫הכרה בדין הדלאוורי כחלופה להוראות התוספת הרביעית – פניה לקבלת עמדת הציבור‬
‫בנוסף לתיקון לעיל‪ ,‬סגל הרשות מבקש לקבל את עמדת הציבור בסוגיה נוספת‪ :‬האם ראוי להכיר בדיני מדינות קונקרטיות כדינים‬
‫ראויים‪ ,‬אשר יש בהם בכדי להגן די הצורך על ציבור המשקיעים‪ ,‬כך שביחס לחברות שהתאגדו במדינות אלו ייקבע בחוק ניירות ערך‬
‫כי הן לא תידרשנה לעמוד בהוראות סעיף ‪16‬א לחוק ניירות ערך‪ ,‬לרבות נחיצותה של קביעה מסוג זה‪ ,‬והתועלות והחסרונות שבה‪.‬‬
‫בפרט‪ ,‬מבקש סגל הרשות את עמדת הציבור לגבי הדין הדלאוורי‪.‬‬
‫מידע נוסף‪ :‬להצעת החקיקה‪ ,‬לחץ כאן‪.‬‬
‫הצעת חקיקה בעניין מידע כספי נפרד (דוח סולו)‬
‫מועד פרסום‪ 59 :‬בפברואר ‪5102‬‬
‫מועד אחרון לתגובות‪ 11 :‬באפריל ‪5102‬‬
‫במרץ ‪ 5104‬פרסמה רשות ניירות ערך מסמך מרכז לתיקוני חקיקה להערות הציבור‪ ,‬אשר כלל תיקונים רבים שמטרתם שיפור איכות‬
‫‪7‬‬
‫הגילוי בדוחות התקופתיים ובדוחות הרבעוניים ‪ .‬הצעת החקיקה האמורה כללה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מתווה חדש להצגת מידע כספי נפרד‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫למידע נוסף על הצעת החקיקה בניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪ - 5104‬לחץ כאן‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪06‬‬
‫כעת פורסמה הצעת חקיקה מעודכנת להערות הציבור בעניין מידע כספי נפרד‪ ,‬במסגרתה נכללו מספר שינויים למודל שהוצע‪ ,‬וכן‬
‫פנייה של סגל הרשות לקבלת התייחסות הציבור למספר סוגיות‪.‬‬
‫לעדכון המחלקה המקצועית בדבר הצעת החקיקה המעודכנת‪ ,‬לחץ כאן‪.‬‬
‫אחד מהתיקונים המוצעים הוא שהמידע הכספי הנפרד יוצג בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 53‬דוחות כספיים נפרדים‪ ,‬ללא‬
‫ביצוע התאמות כלשהן (למעט האפשרות להציג "דוח סולו מורחב")‪ .‬אחת הסיבות לתיקון זה הינה תיקונו של ‪ IAS 27‬באוגוסט‬
‫‪ 5104‬אשר מאפשר לטפל חשבונאית בהשקעות בחברות בנות‪ ,‬בעסקאות משותפות ובחברות כלולות בדוחות כספיים נפרדים גם‬
‫‪8‬‬
‫לפי שיטת השווי המאזני ‪.‬‬
‫ראוי לציין‪ ,‬וסגל הרשות אף מציין זאת בהצעת החקיקה המעודכנת‪ ,‬כי יישום שיטת השווי המאזני בדוחות כספיים נפרדים לגבי‬
‫חברות בנות לא בהכרח יגרום לכך שהנכסים נטו והרווח או הפסד המיוחסים לבעלים של החברה האם יהיו זהים לדוחות הכספיים‬
‫המאוחדים‪ ,‬מהסיבה שיש ליישם את כל עקרונות שיט ת השווי המאזני בתקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 58‬השקעות בחברות כלולות‬
‫ובעסקאות משותפות לגבי ההשקעה בחברות הבנות‪ .‬גם המועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (‪ )IASB‬הכירה בכך במהלך‬
‫עבודתה על התיקון ל‪ IAS 27-‬שצוין לעיל‪ ,‬ובבסיס למסקנות לאותו תיקון אף ציינה מספר מצבים כאמור (לא מדובר ברשימה סגורה)‪:‬‬
‫הוראות בדיקת ירידת ערך ב‪ – IAS 28-‬לגבי השקעות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני‪ ,‬מוניטין אשר נכלל בערך בספרים‬
‫‪‬‬
‫של ההשקעה אינו נבדק בנפרד לירידת ערך‪ ,‬אלא בדיקת ירידת ערך מבוצעת לגבי ההשקעה בכללותה‪ .‬כלומר‪ ,‬הפסד מירידת‬
‫ערך מוניטין המיוחס לחברה בת שהוכר בדוחות הכספיים המאוחדים לא בהכרח יקבל ביטוי בדוחות הכספיים הנפרדים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬למרות שאין לכך התייחסות בבסיס למסקנות לתיקון ל‪ ,IAS 27-‬ייתכן גם המצב ההפוך – שבדוחות הכספיים הנפרדים יוכר‬
‫הפסד מירידת ערך של ההשקעה בחברה הבת‪ ,‬השקעה שאינה מקבלת ביטוי בדוחות הכספיים המאוחדים‪.‬‬
‫חברה בת עם גירעון בהון – בהתאם לשיטת השווי המאזני‪ ,‬אם חלקה של הישות בהפסדים של החברה המושקעת עולה על‬
‫‪‬‬
‫זכויותיה בחברה המושקעת‪ ,‬היא מפסיקה להכיר בחלקה בהפסדים נוספים‪ ,‬אלא אם התהוו לה מחויבויות משפטיות או‬
‫מחויבויות משתמעות או אם היא ביצעה תשלומים בעבור החברה המושקעת‪ .‬טיפול זה אינו חל בדוחות הכספיים המאוחדים‪.‬‬
‫היוון עלויות אשראי שהתהוו לחברה האם המיוחסות לנכסים של החברה הבת – תקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 51‬עלויות‬
‫‪‬‬
‫אשראי מציין כי בנסיבות מסוימות ראוי לכלול את כל האשראים של החברה האם ושל החברות הבנות שלה בחישוב ממוצע‬
‫משוקלל של עלויות אשראי‪ .‬כמו כן‪ ,‬כאשר חברה אם לווה כספים והחברה הבת משתמשת בהם כדי להשיג נכס כשיר מסוים‪,‬‬
‫בדוחות הכספיים המאוחדים מדובר בעלויות אשראי שניתן לייח ס במישרין לרכישה של הנכס הכשיר של החברה הבת‪ .‬טיפול‬
‫זה אינו מתאים בדוחות הכספיים הנפרדים‪ ,‬שכן ההשקעה של החברה האם בחברה הבת הינה נכס פיננסי‪ ,‬שאינו מהווה נכס‬
‫כשיר‪.‬‬
‫מידע נוסף‪ :‬להצעת החקיקה המעודכנת‪ ,‬לחץ כאן‪.‬‬
‫הצעה לתיקון תקנות ניירות ערך להערות ציבור בנושא מכתבי הסכמה בדוח הצעת מדף‬
‫מועד פרסום‪ :‬פברואר ‪5102‬‬
‫מועד אחרון לתגובות‪ 0 :‬במאי ‪5102‬‬
‫במהלך שנת ‪ 5104‬פורסמו מספר תיקונים לתקנות ניירות ערך שונות‪ ,‬אשר כללו שינויים משמעותיים בתחום התשקיפים‪ ,‬וזאת‬
‫כחלק ממגמת רשות ניירות ערך להקלה ברגולציה ולהסרת חסמים לשם פיתוח שוק ההון‪ ,‬כפי שהובאה ב"מפת הדרכים" שפרסמה‬
‫הרשות בספטמבר ‪.5105‬‬
‫‪9‬‬
‫חלק מאותם תיקונים קבעו כללים חדשים לצירוף של דוחות כספיים לתשקיפים ולהצעות מדף ‪ ,‬לפיהם דוחות כספיים המצורפים‬
‫לתשקיף אינם נחתמים מחדש למועד התשקיף‪ ,‬אלא מצורפים לתשקיף כפי שנחתמו במקור (צירוף כאמור אפשרי גם בדרך של‬
‫הפניה)‪ ,‬ואירועים שהתרחשו ממועד החתימה המקורי על הדוחות הכספיים ועד למועד התשקיף מפורטים במסגרת "דוח אירועים"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נקבעה חובה מפורשת להכללת הסכמת רואה החשבון המבקר להכללת חוות דעתו על הדוחות הכספיים גם במסגרת הצעות‬
‫מדף‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫למידע נוסף על התיקון ל‪ IAS 27-‬בניוזלטר לסיכום רבעון שלישי ‪ - 5104‬לחץ כאן‪.‬‬
‫למידע נוסף על התיקונים בניוזלטר לסיכום רבעון שלישי ‪ - 5104‬לחץ כאן‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪51‬‬
‫עם כניסתם לתוקף של הכללים החדשים התקבלו הערות מהתאגידים המנפיקים ומלשכת רואי חשבון‪ ,‬לפיהן ההסדר החדש מקשה‬
‫על הנפקות באמצעות דוח הצעת מדף‪ ,‬מכיוון שבעת "ההורדה מהמדף" הכנת דוח האירועים דורשת שעות עבודה ומשאבים‬
‫כלכליים‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬ועל רקע תכלית הסדר תשקיף המדף ככלי המאפשר למנפיקים להציע ניירות ערך לציבור מבלי להידרש לקבלת היתר‬
‫לתשקיף בכל גיוס‪ ,‬שהינו תהליך ממושך והכרוך בעלויות רבות‪ ,‬מוצע לבטל את הדרישה להכללת דוח אירועים בהצעת המדף‬
‫ולהסתפק בהסכמת רואה החשבון המבקר לצירוף חוות דעתו להצעת המדף‪ ,‬אשר תוכל להינתן בו זמנית עם הפרסום השוטף של‬
‫הדוחות הכספיים לאחר פרסום תשקיף המדף‪.‬‬
‫הדרישה לדוח אירועים ומכתב הסכמה מעודכן בתשקיפים ובתשקיפי מדף נותרה בעינה‪.‬‬
‫מידע נוסף‪ :‬להצעת החקיקה‪ ,‬לחץ כאן‪.‬‬
‫הצעה לתיקון התוספת השלישית לחוק ניירות ערך – שינוי במודל הטיפול ומתן פטור לחברות ברישום כפול שמנפיקות אג"ח‬
‫רק בישראל‬
‫מועד פרסום‪ 10 :‬במרץ ‪5102‬‬
‫ביום ‪ 53‬בינואר ‪ 5102‬פרסמה רשות ניירות ערך הצעה לתיקון התוספת השלישית לחוק ניירות ערך להערות הציבור בעניין רישום‬
‫כפול של תאגידים הנסחרים ברשימת ה‪ High Growth Segment-‬בבורסה לניירות ערך בלונדון והחלפת רשימת ה‪Primary-‬‬
‫ברשימת ה‪ Premium-‬בתוספת השלישית (להצעת החקיקה ‪ -‬לחץ כאן)‪.‬‬
‫בהצעת ההחלטה‪ ,‬ממליצה הרשות בפני שר האוצר‪:‬‬
‫על החלפת רשימת ה‪ Primary-‬ברשימת ה‪ Premium-‬בתוספת השלישית לחוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ"ח‪ ,1162-‬שכן‬
‫‪‬‬
‫בעקבות שינויי רגולציה בבריטניה משנת ‪ 5101‬רשימת ה‪ Primary-‬חדלה מלהתקיים והוחלפה על ידי רשימת ה‪Premium-‬‬
‫ובמועד המעבר כל החברות שהיו רשומות למסחר ברשימת ה‪ Primary-‬עברו באופן אוטומטי לרשימת ה‪( Premium-‬כיום‪,‬‬
‫פרשנות סגל הרשות הינה כי התוספת השלישית כוללת את רשימת ה‪ ,Premium-‬שכן רשימה זו הינה ממשיכתה הטבעית של‬
‫רשימת ה‪.)Premium-‬‬
‫על קביעת ‪"( London Stock Exchange’s Main Market, High Growth Segment‬רשימת ה‪ )"HGS-‬כבורסה‬
‫‪‬‬
‫בחו"ל בתוספת השלישית‪ ,‬וזאת בנוסף על רשימת ה‪ ,Premium-‬וכי ההוראות החלות על תאגידים ברישום כפול הנסחרים‬
‫כיום בבורסה לניירות ערך בלונדון יחולו גם על תאגידים הנסחרים ברשימת ה‪ ,HGS-‬ובלבד ששוויים עולה על ‪ 921‬מיליוני‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫בסוף חודש מרץ ‪ ,5102‬לאחר קבלת הערות הציבור‪ ,‬פורסמה החלטה בתחום תאגידים מספר ‪ 5102-0‬אשר כוללת את ההמלצות‬
‫לשר האוצר שנכללו בהצעת החקיקה‪.‬‬
‫מידע נוסף‪ :‬להחלטה בתחום תאגידים מספר ‪ ,5102-0‬לחץ כאן‪.‬‬
‫נושאים נוספים‬
‫לא היו נושאים נוספים ברבעון זה‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪50‬‬
‫נושאים נוספים‬
‫דגשים לעריכת הדוחות הכספיים התמציתיים ביניים ליום ‪ 11‬במרץ ‪0115‬‬
‫דוחות כספיים תמציתיים ביניים לדוגמה לרבעונים של שנת ‪0115‬‬
‫כמדי שנה‪ ,‬אנו מפרסמים כשירות ללקוחותינו דוחות כספיים תמציתיים ביניים לדוגמה‪ ,‬ערוכים בהתאם להוראות תקן חשבונאות‬
‫בינלאומי ‪ )IAS( 14‬דיווח כספי לתקופות ביניים ומקיימים את הוראות הגילוי לפי פרק ד' לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים‬
‫ומיידיים)‪ ,‬התש"ל‪"( 0631-‬תקנות דוחות תקופתיים ומיידיים")‪ .‬כמו כן‪ ,‬דוחות לדוגמה אלה כוללים הסברים והצעות מתוך עמדה‬
‫משפטית מספר ‪ :012-52‬קיצור הדוחות‪.‬‬
‫השינויים העיקריים בדוחות לדוגמה אלה ביחס לשנה קודמת הינם כתוצאה של‪:‬‬
‫יישום לראשונה של תקנים חדשים ותיקונים לתקנים (להרחבה‪ ,‬ראו בהמשך)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תיקון תקנות דוחות תקופתיים ומיידיים‪ ,‬שפורסם ברשומות ביום ‪ 1‬בנובמבר ‪( 5104‬להרחבה‪ ,‬ראו בהמשך)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עדכון עמדה משפטית מספר ‪ :115-05‬קיצור הדוחות מחודש דצמבר ‪ ,5104‬ככל שהעדכון רלוונטי לדיווח כספי ביניים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הדוחות הכספיים התמציתיים ביניים לדוגמה ערוכים ליום ‪ 11‬ביוני ‪ 5102‬לשם המחשת מספרי ההשוואה האפשריים בדוחות‬
‫הביניים‪ .‬יודגש כי הדוחות לדוגמה מהווים דוגמה לצורך המחשה בלבד של כללי הגילוי וההצגה לפיהם הם ערוכים‪ ,‬והם אינם מהווים‬
‫תחליף לקריאת התקנים או ההוראות עליהם הם מבוססים או לשיקול דעת בדבר הצגה וגילוי נאותים‪.‬‬
‫לדוחות הכספיים לדוגמה‪ ,‬לחץ כאן‪.‬‬
‫תקני דיווח כספי בינלאומיים חדשים ותיקונים לתקנים שנכנסו לתוקף לראשונה‬
‫להלן תיקונים לתקני דיווח כספי בינלאומיים אשר נכנסו לתוקף לראשונה לתקופות שנתיות המתחילות ביום ‪ 0‬בינואר ‪ 5102‬עבור‬
‫חברות המדווחות לפי שנים קלנדריות‪.‬‬
‫שיפורים שנתיים לתקני דיווח כספי בינלאומיים – מחזור ‪0110-0111‬‬
‫תקן‬
‫נושא התיקון‬
‫עיקרי התיקון‬
‫אופן יישום‬
‫‪IFRS 8‬‬
‫מגזרי פעילות‬
‫קיבוץ מגזרי פעילות‬
‫‪ ‬דרישת גילוי לשיקולי הדעת של ההנהלה ביישום‬
‫הקריטריונים לקיבוץ מגזרי פעילות‪.‬‬
‫למפרע‬
‫התאמה בין סך כל נכסי‬
‫המגזרים בני הדיווח לבין‬
‫נכסי הישות‬
‫‪ ‬התאמה בין סך כל נכסי המגזרים בני הדיווח לבין‬
‫נכסי החברה תינתן רק אם הנכסים המגזריים‬
‫מסופקים באופן סדיר ל‪.CODM-‬‬
‫למפרע‬
‫שיטת הערכה מחדש –‬
‫הצגה מחדש באופן יחסי‬
‫של פחת שנצבר ‪ /‬הפחתה‬
‫שנצברה‬
‫‪ ‬תיקון אופן ההצגה מחדש באופן יחסי של פחת‬
‫שנצבר‪/‬הפחתה שנצברה לאחר הערכה מחדש כך‬
‫שהערך בספרים ברוטו מותאם באופן שהוא עקבי‬
‫עם ההערכה מחדש‪.‬‬
‫למפרע‬
‫אנשי מפתח בהנהלה‬
‫‪ ‬אם חברה מספקת שירותים של אנשי מפתח‬
‫בהנהלה לישות המדווחת או לחברה אם שלה‪,‬‬
‫אותה חברה ויתר החברות בקבוצה שלה מהוות‬
‫כעת צד קשור‪.‬‬
‫‪IAS 16‬‬
‫רכוש קבוע‬
‫‪IAS 38‬‬
‫נכסים בלתי‬
‫מוחשיים‬
‫‪IAS 24‬‬
‫גילויים בהקשר‬
‫לצד קשור‬
‫למפרע‬
‫היות וכל התיקונים הללו מתייחסים לדרישות גילוי‪ ,‬הם לא צפויים להשפיע על דוחות כספיים לתקופות ביניים‪ .‬להרחבה‪ ,‬ראו חוזר‬
‫המחלקה המקצועית ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪55‬‬
‫שיפורים שנתיים לתקני דיווח כספי בינלאומיים – מחזור ‪0111-0111‬‬
‫תקן‬
‫נושא התיקון‬
‫עיקרי התיקון‬
‫אופן יישום‬
‫‪IFRS 1‬‬
‫אימוץ לראשונה‬
‫של תקני דיווח‬
‫כספי בינלאומיים‬
‫המשמעות של "תקני דיווח‬
‫כספי בינלאומיים שבתוקף"‬
‫‪ ‬בעת אימוץ לראשונה של תקני ‪ ,IFRS‬ישות יכולה‬
‫לבחור ליישם תקן בגרסתו הנוכחית המחייבת או‬
‫תקן חדש שטרם נכנס לתוקף‪ ,‬אם אותו תקן‬
‫מאפשר יישום מוקדם שלו‪.‬‬
‫‪--‬‬
‫‪IFRS 3‬‬
‫צירופי עסקים‬
‫הוצאה מתחולה עבור‬
‫עסקאות משותפות‬
‫‪ ‬התקן לא חל על הטיפול החשבונאי ביצירת הסדר‬
‫משותף בדוחות הכספיים של ההסדר המשותף‬
‫עצמו‪.‬‬
‫מכאן ולהבא‬
‫‪IFRS 13‬‬
‫מדידת שווי הוגן‬
‫תחולת סעיף ‪( 25‬חריג‬
‫לעניין מדידת תיק)‬
‫‪ ‬החריג שמאפשר מדידת שווי הוגן של קבוצת‬
‫נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות על בסיס‬
‫הפוזיציה נטו כולל גם חוזים שמטופלים בהתאם‬
‫ל‪( IAS 39-‬או ‪ )IFRS 9‬כמכשירים פיננסיים‪ ,‬גם‬
‫אם הם אינם עומדים בהגדרת נכס פיננסי ‪/‬‬
‫התחייבות פיננסית‪.‬‬
‫ראו חוזר‬
‫המחלקה‬
‫המקצועית‬
‫‪IAS 40‬‬
‫נדל"ן להשקעה‬
‫הבהרת יחסי הגומלין שבין‬
‫תקן דיווח כספי בינלאומי ‪1‬‬
‫ובין תקן חשבונאות‬
‫בינלאומי ‪ 41‬בעת סיווג‬
‫נדל"ן כנדל"ן להשקעה או‬
‫כנדל"ן בשימוש הבעלים‬
‫‪ ‬ברכישה של נדל"ן‪ ,‬יש לבחון את הוראות ‪IAS 40‬‬
‫בקביעה האם מדובר בנדל"ן להשקעה או בנדל"ן‬
‫בשימוש הבעלים באופן בלתי תלוי מהוראות‬
‫‪ IFRS 3‬בקביעה האם מדובר בצירוף עסקים‪.‬‬
‫מכאן ולהבא‬
‫להרחבה‪ ,‬ראו חוזר המחלקה המקצועית ‪ -‬לחץ כאן‪.‬‬
‫תוכניות להטבה מוגדרת‪ :‬הפקדות עובד (תיקון ל ‪) IAS 19 -‬‬
‫סעיף ‪ 61‬לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 06‬הטבות עובד קובע את הטיפול החשבונאי בהפקדות מעובדים או מצדדים שלישיים‬
‫לתוכנית להטבה מוגדרת‪ ,‬כאשר הדרישות לגבי אותן הפקדות מפורטות בתנאים הפורמליים של התוכנית‪ .‬כאשר הפקדות כאמור‬
‫קשורות לשירות‪ ,‬הסעיף קובע כי יש לייחס את אותן הפקדות לתקופות ה שירות כהפחתה של עלות השירות (כלומר‪ ,‬כהטבה‬
‫שלילית)‪ .‬בעקבות פניות שהתקבלו אשר הביעו חשש לגבי מורכבות יישום הסעיף עבור תוכניות פשוטות‪ ,‬הוחלט לתקן את ‪IAS 19‬‬
‫על מנת לפשט את הטיפול החשבונאי לתוכניות כאמור‪.‬‬
‫בהתאם לתיקון‪ ,‬אם סכום ההפקדות של העובדים אינו תלוי במספר שנות השירות‪ ,‬הישות רשאית להכיר באותן הפקדות כהפחתה‬
‫של עלות השירות בתקופה שבה השירות המתייחס מסופק‪ ,‬במקום לייחס את ההפקדות לתקופות השירות‪ .‬דוגמאות להפקדות‬
‫שאינן תלויות במספר שנות השירות כוללות הפקדות שהן אחוז קבוע משכר העובד‪ ,‬הפקדות בסכום קבוע ל אורך תקופת השירות או‬
‫הפקדות בסכום אשר תלוי בגיל העובד‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬התיקון קובע כי לגבי הפקדות שסכומן תלוי במספר שנות השירות‪ ,‬הייחוס של אותן הפקדות לתקופות השירות ייעשה תוך‬
‫שימוש באותה שיטת הקצאה הנדרשת בסעיף ‪ 31‬ל‪ IAS 19-‬עבור ההטבה ברוטו (כלומר תוך שימוש בנוסחת ההפקדה של‬
‫התוכנית או על בסיס קו ישר)‪.‬‬
‫תרשים הזרימה להלן מסכם את דרישות הטיפול החשבונאי בהפקדות מעובדים או מצדדים שלישיים במסגרת תוכניות להטבה‬
‫מוגדרת (סעיף א‪ 0‬ל‪ .)IAS 19-‬התאים המסומנים הם אלה שנכללו במסגרת התיקון‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪51‬‬
‫( )‬
‫*‬
‫( )‬
‫* משמעות החץ המקווקו הינה שניתן לבחור באחד משני הטיפולים החשבונאיים‪.‬‬
‫יש ליישם את התיקון ל‪ IAS 19-‬למפרע‪ .‬לגבי תוכניות להטבה מוגדרת בישראל‪ ,‬בדרך כלל לא צפויה השפעה כתוצאה מהיישום‬
‫לראשונה‪.‬‬
‫תיקון תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים)‪ ,‬התש"ל‪1111-‬‬
‫ביום ‪ 1‬בנובמבר ‪ 5104‬פורסם תיקון לתקנות האמורות‪ ,‬אשר כלל שינויים במגוון נושאים (לסקירה מקיפה של התיקון בניוזלטר‬
‫לסיכום שנת ‪ - 5104‬לחץ כאן)‪ .‬להלן אזכור של חלק מהתיקונים שעשויים להשפיע על הדוחות הרבעוניים של שנת ‪:5102‬‬
‫מידע כספי פרופורמה – שונו הגדרות מסוימות‪ ,‬נקבעו הוראות מיוחדות עבור רכישת פעילות על ידי שלד בורסאי ועבור צירופי‬
‫‪‬‬
‫עסקים תחת אותה שליטה שטופלו בשיטת ‪ as pooling‬ועוד‪.‬‬
‫הערכות שווי מהותיות – תוקנה ההגדרה כך שהיא חלה ביחס לפריטים בדוחות הכספיים של חברה כלולה ‪ /‬עסקה משותפת‬
‫‪‬‬
‫ושל חברה נערבת רק אם הדוחות של אותה חברה צורפו לדוחות של החברה המדווחת‪.‬‬
‫צירוף דוחות כספיים ביניים של חברה כלולה ‪ /‬עסקה משותפת – המבחן התוצאתי לצירוף תוקן כך שייבחן ביחס לארבעת‬
‫‪‬‬
‫הרבעונים האחרונים (ולא ביחס לתקופת הביניים בלבד) וכן אותה חברה קיימה את המבחן התוצאתי בשנת הדיווח הקודמת או‬
‫שהיא צפויה לקיים את המבחן התוצאתי בשנת הדיווח הנוכחית‪.‬‬
‫צירוף מידע תמציתי לגבי חברה כלולה ‪ /‬עסקה משותפת – התיקון מחיל דרישות גילוי מסוימות של תקן דיווח כספי בינלאומי‬
‫‪‬‬
‫‪ )IFRS( 05‬גילוי של זכויות בישויות אחרות לגבי חברות כלולות ועסקאות משותפות מהותיות גם בדוחות הכספיים התמציתיים‬
‫ביניים‪ ,‬וזאת במקום המידע שהיה נדרש לפי תקנה ‪ 54‬לתקנות ניירות ערך (דו חות כספיים שנתיים)‪ ,‬התש"ע‪( 5101-‬ראו‬
‫הרחבה בהמשך)‪.‬‬
‫גילויים בדבר חברות כלולות ועסקאות משותפות מהותיות‬
‫תקנה ‪44‬א לתקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים)‪ ,‬התש"ל‪"( 0631-‬תקנות דוחות תקופתיים ומיידיים") עוסקת בצירוף‬
‫מידע תמציתי לגבי חברות כלולות ועסקאות משותפות‪ .‬תקנה זו תוקנה במסגרת התיקון לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים מנובמבר‬
‫‪ .5104‬טרם התיקון‪ ,‬התקנה דרשה מתן מידע תמציתי ביחס לחברות כלולות ולעסקאות משותפות מהותיות בהתאם לתקנה ‪54‬‬
‫לתקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים)‪ ,‬התש"ע‪"( 5101-‬תקנות דוחות כספיים שנתיים")‪ .‬כעת‪ ,‬התקנה דורשת מתן מידע‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪54‬‬
‫פיננסי מתומצת לגבי חברות כלולות ועסקאות משותפות מהותיות בהתאם לעקרונות של תקן דיווח כספי בינלאומי ‪ )IFRS( 05‬גילוי‬
‫של זכויות בישויות אחרות‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדרש לתת גילוי בדבר שינויים מהותיים שחלו במהות היחסים של החברה המדווחת עם החברות‬
‫הכלולות והעסקאות המשותפות במהלך תקופת הדיווח‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫תקנה ‪ 54‬לתקנות דוחות כספיים שנתיים בוטלה במסגרת תיקון מקיף לאותן תקנות ‪ .‬אחת הסיבות לביטולה הייתה כניסתו לתוקף‬
‫של ‪ .IFRS 12‬עם זאת‪ ,‬מכיוון שדרישות הגילוי של ‪ IFRS 12‬אינן חלות על דוחות כספיים תמציתיים לתקופות ביניים‪ ,‬תקנה ‪44‬א‬
‫לתקנות דוחות תקופתיים לא בוטלה גם כן‪ ,‬אלא תוקנה בהתאם‪.‬‬
‫השוואה בין תקנה ‪ 04‬לתקנות דוחות כספיים שנתיים ובין דרישות הגילוי של ‪IFRS 12‬‬
‫תקנה ‪04‬‬
‫קביעת סף‬
‫מהותיות‬
‫‪IFRS 12‬‬
‫חברה כלולה או עסקה משותפת המקיימת את ‪ IFRS 12‬קובע שיש לתת את הגילוי לגבי כל‬
‫אחד מאלה ביחס לדוחות הכספיים המאוחדים‪ :‬חברה כלולה או עסקה משותפת שהיא‬
‫מהותית לחברה‪ ,‬אולם לא נקבעו ספים‬
‫‪ ‬ההשקעה בה מהווה ‪ 01%‬בערך מוחלט‬
‫כמותיים‪.‬‬
‫מסך הנכסים;‬
‫‪ ‬הסכום שנכלל ברווח או הפסד מההשקעה‬
‫בה מהווה בערך מוחלט ‪ 01%‬מהרווח או‬
‫הפסד;‬
‫‪ ‬אחד מהתנאים לעיל התקיים בשנת‬
‫הדיווח הקודמת‪ ,‬וצפוי כי יתקיים גם בשנת‬
‫הדיווח הבאה‪.‬‬
‫מידע פיננסי‬
‫מתומצת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נכסים שוטפים‬
‫נכסים לא שוטפים‬
‫התחייבויות שוטפות‬
‫התחייבויות לא שוטפות‬
‫הון שמיוחס לבעלים של החברה האם‬
‫הון שמיוחס לזכויות שאינן מקנות שליטה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הכנסות‬
‫רווח או הפסד גולמי‬
‫רווח או הפסד תפעולי‬
‫רווח או הפסד מפעילויות נמשכות‬
‫‪ ‬הכנסות‬
‫‪ ‬רווח או הפסד שמיוחס לבעלים של‬
‫החברה האם‬
‫‪ ‬רווח או הפסד שמיוחס לזכויות שאינן‬
‫מקנות שליטה‬
‫מידע פיננסי‬
‫מתומצת נוסף לגבי‬
‫עסקאות משותפות‬
‫‪--‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רווח או הפסד מפעילויות נמשכות‬
‫רווח או הפסד מפעילויות מופסקות‪ ,‬לאחר‬
‫מס‬
‫רווח כולל אחר‬
‫סך רווח כולל‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מזומנים ושווי מזומנים‬
‫התחייבויות פיננסיות שוטפות (למעט‬
‫ספקים וזכאים אחרים והפרשות)‬
‫התחייבויות פיננסיות לא שוטפות (למעט‬
‫ספקים וזכאים אחרים והפרשות)‬
‫פחת והפחתות‬
‫הכנסות ריבית‬
‫הוצאות ריבית‬
‫מסים על ההכנסה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪10‬‬
‫נכסים שוטפים‬
‫נכסים לא שוטפים‬
‫התחייבויות שוטפות‬
‫התחייבויות לא שוטפות‬
‫למידע על התיקון לתקנות דוחות כספיים שנתיים‪ ,‬שפורסם ברשומות ביום ‪ 11‬בדצמבר ‪ ,5104‬בניוזלטר לסיכום שנת ‪ - 5104‬לחץ כאן‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪52‬‬
‫בסיס ההצגה של‬
‫המידע הפיננסי‬
‫המתומצת‬
‫תקנה ‪04‬‬
‫‪IFRS 12‬‬
‫המידע הפיננסי המתומצת יינתן לפי ‪,IFRS‬‬
‫אולם ניתן להציגו גם לפי כללי חשבונאות‬
‫אחרים‪ ,‬אם הם מקיפים ותוכן המידע בדוחות‬
‫הכספיים של החברה המושקעת דומה בעיקרו‬
‫לזה הנדרש על פי תקני ה‪.IFRS-‬‬
‫המידע הפיננסי המתומצת יינתן לפי ‪,IFRS‬‬
‫כשהוא מותאם כדי לשקף תיאומים שנעשו על‬
‫ידי החברה המדווחת ביישום שיטת השווי‬
‫המאזני (כגון תיאומי שווי הוגן במועד‬
‫הרכישה)‪.‬‬
‫ניתן להציג את המידע הפיננסי המתומצת על‬
‫בסיס הדוחות הכספיים של החברה המושקעת‬
‫רק בהתקיים שני התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬החברה המדווחת מודדת את השקעתה‬
‫בחברה המושקעת בשווי הוגן ולא לפי‬
‫שיטת השווי המאזני;‬
‫‪ ‬החברה המושקעת אינה מכינה דוחות‬
‫כספיים לפי ‪ IFRS‬והכנת דוחות כספיים‬
‫כאמור אינה מעשית או שתגרום לעלות‬
‫מופרזת‪.‬‬
‫פטור מהגילוי‬
‫ניתן להציג את המידע התמציתי במטבע שאינו‬
‫מטבע ההצגה של החברה המדווחת‪.‬‬
‫אין הקלה המאפשרת להציג את המידע‬
‫התמציתי במטבע אחר ממטבע ההצגה של‬
‫החברה המדווחת‪.‬‬
‫מידע פיננסי מתומצת אינו נדרש לגבי חברה‬
‫כלולה או עסקה משותפת המקיימת את אחד‬
‫מאלה‪:‬‬
‫‪ ‬הדוחות הכספיים שלה צורפו לדוחות‬
‫הכספיים של החברה המדווחת;‬
‫‪ ‬הדוחות הכספיים שלה הם חסרי משמעות‬
‫ביחס לדוחות הכספיים של החברה‬
‫המדווחת;‬
‫‪ ‬לאחר תקופת הדיווח‪ ,‬החברה המושקעת‬
‫חדלה להיות חברה כלולה או עסקה‬
‫משותפת‬
‫‪ ‬החברה המושקעת היא כשלעצמה תאגיד‬
‫מדווח או תאגיד שפרק ה'‪ 1‬לחוק ניירות‬
‫ערך חל עליו‪.‬‬
‫מידע פיננסי מתומצת אינו נדרש לגבי חברה‬
‫כלולה או עסקה משותפת אם היא מסווגת‬
‫(במלואה או בחלקה) כמוחזקת למכירה‬
‫בהתאם לתקן דיווח כספי בינלאומי ‪)IFRS( 2‬‬
‫נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה‬
‫ופעילויות שהופסקו‪.‬‬
‫החלטת דחייה של הוועדה לפרשנויות‬
‫סעיף ‪(50‬ב)(‪ )ii‬ל‪ IFRS 12-‬דורש לתת גילוי‪ ,‬עבור כל עסקה משותפת ועבור כל חברה כלולה שהן מהותיות לישות‪ ,‬למידע פיננסי‬
‫מתומצת לגבי העסקה המשותפת או החברה הכלולה‪ ,‬כפי שמפורט בסעיפים ב‪ 05‬ו‪-‬ב‪ 01‬לתקן‪ .‬עם זאת‪ ,‬סעיפים ‪ 4‬ו‪-‬ב‪-5‬ב‪9‬‬
‫ל‪ IFRS 12-‬קובעים את עקרונות הקיבוץ והפיצול של הגילויים הנדרשים על ידי התקן‪.‬‬
‫הוועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי (‪ )IFRS IC‬נשאלה לגבי האינט ראקציה בין הסעיפים שצוינו לעיל‪ ,‬ובפרט האם ניתן‬
‫לפרשם באופן כזה שניתן לקבץ את המידע הפיננסי המתומצת לגבי כל העסקאות המשותפות המהותיות ולגבי כל החברות הכלולות‬
‫המהותיות‪ ,‬א ו שמא מידע זה אמור להינתן בנפרד עבור כל עסקה משותפת או חברה כלולה שהיא מהותית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בהחלטת דחייה שלה מחודש ינואר ‪ , 5102‬ציינה הוועדה לפרשנויות כי היא מצפה שדרישות סעיף ‪(50‬ב)(‪ )ii‬ל‪ IFRS 12-‬תבאנה‬
‫לכך שהגילוי למידע הפיננסי המתומצת יינתן בנפרד עבור כל עסקה משותפת או חברה כלולה שהיא מהותית לישות המדווחת‪ .‬עוד‬
‫הוער על ידי הוועדה כי זה משקף את כוונת ה‪ IASB-‬כמתואר בסעיף ‪ BC50‬לתקן (סעיף ‪ 21‬לבסיס למסקנות של ‪.)IFRS 12‬‬
‫‪11‬‬
‫להחלטת הדחייה בניוזלטר של הוועדה לפרשנויות (‪ )IFRIC Update‬לינואר ‪ - 5102‬לחץ כאן‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪59‬‬
‫דגשים נוספים‬
‫השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ‬
‫במהלך הרבעון הראשון של שנת ‪ 5102‬חלו תנודות משמעותיות בשערי חליפין של מטבעות שונים‪ ,‬כגון האירו והפרנק השוויצרי‪ ,‬מול‬
‫השקל ומול הדולר (ראו להלן)‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬ברצוננו להפנות את תשומת הלב להשלכות האפשריות של הוראות תקן חשבונאות‬
‫בינלאומי ‪ )IAS( 50‬השפעות השינויים בשעיר חליפין של מטבע חוץ ושל דרישות הגילוי של תקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 14‬דיווח‬
‫כספי לתקופות ביניים‪.‬‬
‫עסק חי‬
‫יכולת הישות להמשיך לפעול כעסק חי הינה אחד מהעקרונות הבסיסיים בהכנת הדוחות הכספיים‪ .‬בחינת הנחת העסק החי אינה רק‬
‫מתפקידו של רואה החשבון המבקר‪ ,‬אלא בראש ובראשונה של ההנהלה‪ .‬בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 0‬הצגת דוחות‬
‫כספיים‪ ,‬בעת ההערכה אם הנחת העסק החי נאותה ‪ ,‬על ההנהלה להביא בחשבון את כל המידע הניתן להשגה לגבי העתיד‪ ,‬שהוא‬
‫לפחות ‪ 05‬חודשים מסוף תקופת הדיווח‪ ,‬אך לא מוגבל לתקופה זו‪ .‬לעניין נושא העסק ה חי‪ ,‬ברצוננו להפנות את תשומת הלב‬
‫לפרסומי רשות ניירות ערך הבאים‪:‬‬
‫דוח ממצאים בקשר עם נאותות בחינת הנחת העסק החי (לדוח ‪ -‬לחץ כאן; להמשכו ‪ -‬לחץ כאן)‪ ,‬שפורסם ביוני ‪,5101‬‬
‫‪‬‬
‫מתאר ליקויים וכשלים מ הותיים ביחס לסבירות ולאופן ביסוס הנחת העסק החי על ידי הנהלות ורואי החשבון המבקרים וביחס‬
‫להיקף הגילוי שניתן ולאיכותו‪ ,‬שבהם נתקל סגל הרשות בבדיקותיו‪.‬‬
‫עמדה משפטית מספר ‪ :115-01‬גילוי בדבר תזרים מזומנים חזוי (לחץ כאן)‪ ,‬שפורסמה באפריל ‪ ,5104‬וערוכה במתכונת‬
‫‪‬‬
‫של שאלות ותשובות‪ ,‬על מנת לסייע בהבנת הגילוי הנדרש בדוח תזרים מזומנים חזוי והעיתוי לפרסומו‪ .‬לסקירה תמציתית של‬
‫העמדה המשפטית בניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪ ,5104‬לחץ כאן‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬תופנה תשומת הלב לעמדת סגל הרשות בדבר הגילוי אודות אי ודאויות ועסק חי שנדונה בכנס התאגידים האחרון (למידע‬
‫נוסף בניוזלטר לסיכום שנת ‪ - 5104‬לחץ כאן)‪.‬‬
‫עונתיות‬
‫סעיף ‪09‬א(ב) לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 14‬דיווח כספי לתקופות ביניים קובע כי ישות תכלול בביאורים לדוחות הכספיים‬
‫לתקופות ביניים הערות הסבר אודות העונתיות והמחזוריות של פעילויות ביניים‪ ,‬אם לא ניתן לו גילוי במקום אחר בדיווח הכספי‬
‫ביניים‪ .‬כמו כן‪ ,‬סעיף ‪ 50‬ל‪ IAS 34-‬מעודד ישויות‪ ,‬אשר עסקיהן הם עונתיים במידה רבה‪ ,‬לשקול מתן מידע כספי לתקופה של ‪05‬‬
‫חודשים עד לסוף תקופת הביניים ומידע השוואתי תקופה של ‪ 05‬חודשים הקודמים אם הוא עשוי להיות מועיל‪.‬‬
‫‪B-DeOt‬‬
‫חלק זה של הניוזלטר מוקדש לדיונים בסוגיות ובהתפתחויות בתקינה הבינלאומית‪ .‬הדעות המובאות במאמרי הדעה הן של הכותבים‬
‫בלבד‪ ,‬ואינן בהכרח משקפות את עמדת פירמת ‪ BDO‬זיו האפט או את עמדת רשת ‪ BDO‬הבינלאומית‪.‬‬
‫פיצול האישיות של שיטת השווי המאזני – לא הגיע הזמן למצוא מרפא להפרעה מאשר לטפל בסימפטומים שלה?‬
‫מאת‪ :‬אודי גרינברג וסער לוינסון‪ ,‬המחלקה המקצועית ‪ BDO‬זיו האפט‬
‫פעם חשבו שכדור הארץ הוא שטוח‪.‬‬
‫פעם חשבו שעישון זה טוב לבריאות‪.‬‬
‫והיום יש שחושבים ששיטת השווי המאזני מספקת מידע כספי רלוונטי‪ ,‬מהימן ומובן למשתמשי הדוחות הכספיים‪.‬‬
‫בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 58‬השקעות בחברות כלולות ובעסקאות משותפות‪ ,‬שיטת השווי המאזני היא שיטה לטיפול‬
‫חשבונאי‪ ,‬לפיה ההשקעה מוכרת לראשונה לפי העלות ומותאמת לאחר מכן בגין שינוי לאחר הרכישה בחלקו של המשקיע בנכסים‬
‫נטו של הישות המושקעת‪.‬‬
‫‪ IAS 28‬אמנם קובע כיצד יש ליישם את שיטת השווי המאזני (וגם את זה באופן חלקי בלבד כפי שיוסבר בהמשך)‪ ,‬אך הוא אינו‬
‫מסביר מה שיטת השווי המאזני מנסה לשקף בדוחות הכספיים או מדוע השימוש בה הוא נאות‪ .‬היעדר הסברים כאמור הביאו לשונות‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪53‬‬
‫רבה בפרקטיקה ביישום שיטת השווי המאזני‪ .‬חלק מאותם תחומים בעייתיים הינם‪ :‬שינויים בשיעורי החזקה; שינויים בנכסים נטו של‬
‫הישות המושקעת שהוכרו ישירות בהון (ראו דיון בהמשך); הטיפול העוקב בתמורה מותנית; עסקאות בין‪-‬חברתיות בין שתי חברות‬
‫המטופלות לפי שיטת השווי המאזני; ועוד רבים וטובים‪.‬‬
‫הסוגיה המרכזית שנדונה לגבי שיטת השווי המאזני הינה – האם מדובר באיחוד‪-‬בשורה‪-‬אחת או בשיטת מדידה? מעיון בהוראות‬
‫‪ IAS 28‬לא תגיע הישועה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬סעיף ‪ 59‬ל‪ IAS 28-‬מציין כי ר בים מהנהלים המתאימים ליישום שיטת השווי המאזני דומים‬
‫לנוהלי האיחוד (כגון ביטול של רווחים והפסדים מעסקאות בין‪-‬חברתיות) ושהעקרונות שבבסיס הטיפול החשבונאי ברכישה של‬
‫חברה בת מאומצים גם לרכישה בהשקעות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני – דבר המעיד על איחוד‪-‬בשורה‪-‬אחת‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫הטיפול החשבונאי בהתאם ל‪ IAS 28-‬בפריטים רבים‪ ,‬כגון הפסדי החברה המושקעת (לא מכירים בהפסדים מעבר לסך ההשקעה)‪,‬‬
‫ירידה בשיעור ההחזקה (סיווג מחדש של החלק היחסי של רווח כולל אחר לרווח או הפסד) וירידת ערך מוניטין (אינו נבחן בנפרד‬
‫לירידת ערך)‪ ,‬אינו עקבי עם עקרונות האיחוד ומעידים כי מדובר בשיטת מדידה‪ .‬שאלה זו גם הביאה בשנים האחרונות גופי תקינה‬
‫‪12‬‬
‫שונים לפרסום ניירות דיון בנושא ‪.‬‬
‫שיעור בהיסטוריה (עבר)‬
‫‪13‬‬
‫במאמר שפורסם על ידי ‪ Christopher Nobes‬בשנת ‪ ,5115‬אשר סוקר את ההיסטוריה של שיטת השווי המאזני ואת הסיבות‬
‫השונות לשימוש בה‪ ,‬מציין המחבר נסיבות שבהן נעשה בעבר שימוש בשיטת השווי המאזני‪:‬‬
‫איחוד‪-‬מקדמי – כחלופה לטיפול חשבונאי בחברות בנות‪ ,‬לפני שעקרונות האיחוד המלא הפכו להיות כלל חשבונאי מקובל‬
‫‪‬‬
‫(כיוון שהצגה בדוחות הכספיים של נכסים ושל התחייבויות שאינם שייכים לישות המדווחת נחשבה כבלתי נאותה)‪.‬‬
‫איחוד‪-‬תחליפי – כחלופה לאיחוד מלא‪ ,‬כאשר כללי החשבונאות אסרו איחוד של חברות בנות במצבים מסוימים (למשל‪,‬‬
‫‪‬‬
‫במקרה של קיום שוני מכריע במהות עסקי החברה האם לעומת מהות עסקי החברה הבת‪ ,‬כאשר השליטה היא ארעית או‬
‫כאשר שיעור ההחזקה של הזכויות שאינן מקנות שליטה הינו גדול)‪.‬‬
‫איחוד‪-‬לכאורה – יישום גם בדוחות הכספיים הנפרדים‪ ,‬על מנת שההון של החברה האם יהיה זהה להון בדוחות הכספיים‬
‫‪‬‬
‫המאוחדים‪.‬‬
‫איחוד‪-‬למחצה – לשם הכללה של חברות כלולות ושל עסקאות משותפות‪ ,‬כמוסבר בהמשך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כפי שניתן להבחין‪ ,‬במרוצת השנים שיטת השווי המאזני באה לפתור סוגיות שונות בדיווח הכספי‪ .‬לא פלא‪ ,‬אם כך‪ ,‬שהתפתחו דעות‬
‫שונות באשר למהותה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬עוד ניתן להבחין שמרבית הסוגיות שצוינו לעיל כלל אינן רלוונטיות בתקינה הבינלאומית של ימינו‪ .‬הבעיות שהאיחוד‪-‬‬
‫המקדמי והאיחוד‪-‬התחליפי באו לפתור אינן קיימות עוד‪ ,‬שכן תקן דיווח כספי בינלאומי ‪ )IFRS( 01‬דוחות כספיים מאוחדים דורש‬
‫מישות (שאינה ישות השקעה) לאחד את כל החברות הבנות שלה‪ .‬באשר לאיחוד‪-‬לכאורה‪ ,‬יישום שיטת השווי המאזני אינו מביא‬
‫לפיתרון המיוחל‪ ,‬שכן בהתאם לתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים‪ ,‬יישום שיטת השווי המאזני בדוחות הכספיים הנפרדים להשקעות‬
‫‪14‬‬
‫בחברות בנ ות לא מביא בהכרח לכך שהון החברה יהיה זהה להון המיוחס לחברה האם בדוחות הכספיים המאוחדים ‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 31-‬של המאה ה‪ , 51-‬השימוש בשיטת השווי המאזני הפך להיות טיפול חשבונאי נפוץ לגבי חברות כלולות וישויות בשליטה‬
‫משותפת (כיום‪ ,‬עסקאות משותפות) בדוחות הכספיים המאוחדים ‪ .‬אחד הסיבות לכך הייתה כמענה לחשש שחברות ניהלו את‬
‫פעילויותיהן באמצעות חברות שלא עמדו בהגדרה "הנוקשה" של חברה בת‪ .‬טיפול חשבונאי בישויות כאמור בעלות והכרה בהכנסה‬
‫על בסיס חלוקות שהתקבלו נחשבה כמידה לא ראויה להכנסה שהופקה על ידי החברה המשקיעה‪ ,‬משום שייתכן שלחלוקות‬
‫שהתקבלו יהיה קשר מועט לתוצאות הפעולות של אותן ישויות‪.‬‬
‫סיפורה של טיוטה (העבר הפחות רחוק)‬
‫תחילתה של טרגדיה יוונית זו הינה בחודש מאי ‪ .5100‬במסגרת דיוני הוועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי לאותו חודש עסקו‬
‫חברי הוועדה בשאלה עתיקת יומין – מהו הטיפול החשבונאי בשינויים בהון של חברה המטופלת בשיטת השווי המאזני שאינם‬
‫נובעים מרווח או הפסד או מרווח כולל אחר ושאינם חלוקות של דיבידנדים?‬
‫שינויים בהון של חברה כלולה או עסקה משותפת שאינם נובעים מרווח או הפסד או מרווח כולל אחר או מחלוקת דיבידנד ("שינויים‬
‫אחרים בהון")‪ ,‬הם‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הנפקה של מניות על ידי החברה המושקעת‪ ,‬גידול בקרן הון תשלום מבוסס מניות‪ ,‬המרה למניות של‬
‫איגרות חוב להמרה‪ ,‬רכישה של מניות באוצר‪ ,‬ועוד‪ .‬בשונה ממה שסטודנטים לחשבונאות עשויים לחשוב‪ ,‬התקינה הבינלאומית לא‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫לנייר דיון של קבוצת הייעוץ לדיווח כספי באירופה (‪ )EFRAG‬מינואר ‪ ,5104‬לחץ כאן; לנייר דיון של המוסד הקוריאני לתקינה בחשבונאות‬
‫(‪ )KASB‬מיולי ‪ ,5104‬לחץ כאן‪.‬‬
‫‪.An Analysis of the International Development of the Equity Method, Christopher Nobes, ABACUS, Vol. 38, No 1, 2002‬‬
‫תוכלו למצוא דוגמאות למצבים כאלה בסקירת הצעת החקיקה בעניין מידע כספי נפרד (דוח סולו) בניוזלטר זה (לחץ כאן)‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪58‬‬
‫קובעת מהו הטיפול החשבונאי לשינויים אחרים בהון של חברה המטופלת לפי שיטת השווי המאזני‬
‫מבוססת במידה רבה על הטיפול החשבונאי בתקינה הישראלית)‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫(הפרקטיקה המקובלת בישראל‬
‫ננסה לתאר בקצרה את השתלשלות האירועים‪ .‬לאחר דיונים לא מעטים בסוגיה‪ ,‬דעתו של הצוות המקצועי של המוסד לתקני דיווח‬
‫כספי בינלאומיים (‪ )staff of the IFRS Foundation‬שניתח את הסוגיה הייתה שאותם שינויים צריכים להיות מוכרים ברווח כולל‬
‫אחר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם חברה כלולה מעניקה תשלום מבוסס מניות הוני לעובדים שלה‪ ,‬בספריה היא רושמת הוצאה כנגד קרן הון‪.‬‬
‫החברה המשקיעה תכיר בחלקה בהוצאה (צד החובה) כחלק מ"רווחי האקוויטי"‪ ,‬אך מנגד תכיר בהכנסה (צד הזכות) באותו סכום‬
‫ברווח כולל אחר‪.‬‬
‫מרבית חברי הוועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי לא הסכימו עם המלצת הצוות המקצועי‪ .‬ראשית‪ ,‬הם טענו (ובצדק)‬
‫שהפריטים שמוכרים ברווח כולל אחר מהווים רשימה סגורה ולא ניתן להכיר ברווח כולל אחר בפריטים שאינם נדרשים או מותרים‬
‫במפורש על ידי תקני ה‪ .IFRS-‬מעבר לכך‪ ,‬הם סברו כי הטיפול החשבונאי המתאים תלוי בסוג העסקה‪ :‬למשל‪ ,‬הטיפול במענקי‬
‫תשלום מבוסס מניות הוניים אינו זהה לטיפול החשבונאי כאשר החברה הכלולה מנפיקה מניות לחיצוניים וכתוצאה מכך שיעור‬
‫ההחזקה של החברה המשקיעה בחברה הכלולה יורד‪ .‬לדעתם‪ ,‬בעסקאות מסוימות יש להכיר בשינוי ברווח או הפסד‪ ,‬חלקן צריכות‬
‫להיחשב כרכישה נוספת של זכויות בחברה המושקעת‪ ,‬ובמקרים מסוימים כלל לא נדרש טיפול חשבונאי‪ .‬גישתם הייתה הקרובה‬
‫ביותר לפרקטיקה המקובלת בישראל‪ ,‬אותה העבירו הלאה למועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (‪ )IASB‬כהמלצה לתקן את‬
‫‪ IAS 28‬בהתאם‪.‬‬
‫כאשר הסוגיה הועברה ל‪ IASB-‬לצורך דיונים על תיקון ‪ ,IAS 28‬חברי ה‪ IASB-‬לא ממש ראו עין בעין עם חברי הוועדה לפרשנויות‪.‬‬
‫גם בין חברי ה‪ IASB-‬עצמם היו חילוקי דעות משמעותיים לגבי הטיפול החשבונאי המתאים‪ ,‬אולם רבים הסכימו שהגישה של הוועדה‬
‫לפרשנויות אינה מוצלחת‪ ,‬מהסיבה שהוועדה "הצמידה" טיפול חשבונאי ספציפי לעסקאות ספציפיות‪ ,‬וב‪ IASB-‬חששו שבכך לא יינתן‬
‫מענה גורף ומבוסס עקרונות לגבי כלל השינויים האחרים בהון האפשריים‪ .‬הם גם לא הסכימו להמלצת הצוות המקצועי להכיר‬
‫בשינויים הללו ברווח כולל אחר‪ ,‬ובסוף הוחלט‪ ,‬שעד לפרויקט מקיף יותר בנושא‪ ,‬הכי נכון יהיה לקבוע פיתרון זמני‪ ,‬לפיו שינויים‬
‫אחרים בהון של חברה כלולה יוכרו גם כן ישירות בהון של החברה המשקיעה‪.‬‬
‫בעקבות החלטת ה‪ IASB-‬האמורה‪ ,‬פורסמה בנובמבר ‪ 5105‬טיוטה לתיקון ‪ IAS 28‬להערות הציבור (לטיוטה ‪ -‬לחץ כאן)‪ .‬התגובות‪,‬‬
‫בלשון המעטה‪ ,‬לא היו אוהדות במיוחד‪ .‬אבל למרות שמרבית המגיבים הסכימו שהטיפול החשבונאי שהוצע בטיוטה אינו מתאים‪,‬‬
‫מספר הדעות לגבי מהו הטיפול החשבונאי הנכון היה כמספר מכתבי התגובה‪ .‬מה שקרה לאחר מכן הוא אחד הדברים היותר מוזרים‬
‫שנתקלנו בהם בתהליך התקינה הבינלאומי‪.‬‬
‫לא ממש ברורה הסיבה לכך‪ ,‬אבל כאשר הצוות המקצועי ניתח את התגובות שהתקבלו לטיוטה‪ ,‬בבואו להציג את ניתוח התגובות‬
‫וההמלצות להמשך בפני הוועדה לפרשנויות‪ ,‬התקבלה החלטה לחזור על המלצתם המקורית להכיר בשינויים האחרים בהון ברווח‬
‫כולל אחר‪ .‬חברי הוועדה לפרשנויות כנראה אמרו לעצמם שאם הצוות המקצועי בחר להתעקש על עמדתו המקורית‪ ,‬אז גם להם‬
‫מותר‪ .‬הם דחו את המלצת הצוות המקצועי והעבירו ל‪ IASB-‬המלצה לתקן את ‪ IAS 28‬בהתאם לאותה המלצה שנתנו לפני‬
‫שפורסמה הטיוטה‪ .‬חברי ה‪ IASB-‬לא התרשמו‪ ,‬דחו את המלצת הוועדה לפרשנויות‪ ,‬והמשיכו לדון על ההצעה שלהם להכרה בהון‪.‬‬
‫"איך שגלגל מסתובב לו‪"...‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬לאחר שלא הצליחו להג יע להסכמה מלאה בינם לבין עצמם‪ ,‬ובהתחשב בתגובות השליליות הרבות שקיבלו על‬
‫הטיוטה‪ ,‬התקבלה החלטה ב‪ IASB-‬לזנוח את התיקון שהוצע בטיוטה‪.‬‬
‫תיקונים‪ ,‬תיקונים‪ ,‬תיקונים (הווה)‬
‫למרות הסאגה הכושלת בתיקון האמור לעיל ל‪ ,IAS 28-‬ואולי בעצם בגללה‪ ,‬לא ויתרו ב‪ IASB-‬על הרצון לעשות תיקונים שקשורים‬
‫ליישום שיטת השווי המאזני‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 5104‬פורסם תיקון לתקן חשבונאות בינלאומי ‪ )IAS( 53‬דוחות כספיים נפרדים‪ ,‬אשר מאפשר לחברות ליישם את שיטת‬
‫השווי המאזני גם בדוחות הכספיים הנפרדים (רק על הבעיות שביישום שיטת השווי המאזני בדוחות כספיים נפרדים צריך מאמר‬
‫שלם)‪" .‬למה דוחות כספיים נפרדים לפי ‪ IFRS‬אמורים לעניין אותי?" חלקכם בטח שואלים‪ .‬ובכן‪ ,‬רשות ניירות ערך פרסמה הצעת‬
‫חקיקה בעניין מידע כספי נפרד‪ ,‬במסגרתה מוצע להחיל את ‪ IAS 27‬על הכנת דוחות סולו‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫סעיף ‪ 52‬ל‪ IAS 28-‬מתייחס רק לטיפול החשבונאי ברווח כולל אחר מצטבר שהוכר בגין החברה הכלולה‪/‬העסקה המשותפת בעת ירידה‬
‫בשיעור ההחזקה והמשך יישום שיטת השווי המאזני‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪56‬‬
‫חודש לאחר מכן‪ ,‬פורסמו תיקונים ל‪ IAS 28-‬ול‪ IFRS 10-‬אשר שינו את הטיפול החשבונאי במכירה או בהשקעה של נכסים בין‬
‫‪16‬‬
‫חברה משקיעה לבין חברה כלולה ‪ /‬עסקה משותפת שלה ‪ .‬במקור‪ ,‬התיקונים הללו נוצרו כדי לתת מענה לסתירה שהייתה קיימת‬
‫בין שני התקנים הללו בטיפול החשבונאי במכירה של חברה בת לחברה כלולה או לעסקה משותפת‪ .‬אלא מה‪ ,‬מסתבר שהתיקונים‬
‫הללו יצרו סתירה אחרת בין סעיפים שונים של ‪ .IAS 28‬כתוצאה מכך‪ ,‬ב‪ IASB-‬עובדים כרגע על טיוטה שתתקן את התיקון‪ .‬הטיוטה‬
‫הזו תכלול גם תיקון נוסף ל‪ IAS 28-‬שנועדה לטפל בסוגיה אחרת ביישום שיטת השווי המאזני – מה עושים כאשר סכום ביטול רווח‬
‫שנבע מעסקה בין‪-‬חברתית בין חברה משקיעה לבין חברה כלולה ‪ /‬עסקה משותפת שלה גבוה מהערך בספרים של ההשקעה‪ .‬לפי‬
‫נוסח מקדמי של הטיוטה‪ ,‬גם היא אינה חפה מבעיות‪.‬‬
‫להיות או לא להיות? (עתיד)‬
‫במצבה הנוכחי‪ ,‬שיטת השווי המאזני היא כמו המכונית הישנה של סבא‪ ,‬לפני כ‪ 11-‬שנה כשהוא קנה אותה היא נראתה חדשנית‬
‫ונוצצת‪ ,‬אבל היום מדובר בגרוטאה שמצריכה ביקורים בלתי פוסקים במוסך‪ ,‬ובכל פעם שהיא עוברת תיקון‪ ,‬בטעות נוצר נזק בחלק‬
‫אחר בה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬למרות ניסיונות השכנוע שכבר יקנה מכונית חדשה‪ ,‬סבא כבר כל כך רגיל אליה ומסרב להחליפה‪.‬‬
‫לאחר ששיטת האיחוד היחסי‪ ,‬אחותה החורגת של שיטת השווי המאזני‪ ,‬פסה מן העולם החשבונאי הבינלאומי‪ ,‬אולי הגיע הזמן‬
‫לשקול גורל דומה גם עבור שיטת השווי המאזני‪ .‬מדובר בשיטה חשבונאית שהבסיס הקונספטואלי שלה לא ממש ברור ושהיישום‬
‫שלה כרוך במורכבות רבה ובחוסר עקביות לא רק עם תקני ‪ IFRS‬אחרים‪ ,‬אלא גם בין הדרישות שלה עצמה‪.‬‬
‫בחודש יוני ‪ 5104‬החלו ב‪ IASB-‬בפרויקט מחקר לגבי שיטת השווי המאזני‪ .‬עם זאת‪ ,‬נראה כי הפרויקט יתמקד בדרכים לפשט את‬
‫היישום של שיטת השווי המאזני מאשר בשאלת נאותות השיטה עצמה‪ .‬אז עד למציאת המרפא המתאים‪ ,‬הנה שתי הצעות לשיפור‬
‫תסמיני שיטת השווי המאזני‪:‬‬
‫לא עוד ביטולים בין‪-‬חברתיים – חברות כלולות ועסקאות משותפות לא מהוות חלק מהקבוצה המאוחדת‪ ,‬ולכן אין לדעתנו‬
‫‪‬‬
‫הצדקה לבטל את חלק החברה המשקיעה ברווחים והפסדים הנובעים מעסקאות בינה לבין החברות שמטופלות לפי שיטת‬
‫השווי המאזני‪ .‬רק התיקון הזה יביא להקלה רבה ביישום של שיטת השווי המאזני‪ ,‬באופן כזה שהתועלת תהיה רבה מהעלות‪.‬‬
‫ביטול‪/‬הבהרת המושג "השפעה מהותית" – תגידו מה שתרצו על ‪ – IFRS 10‬שהוא ארוך‪ ,‬מסורבל‪ ,‬מופשט מידי ומנותק‬
‫‪‬‬
‫מהפרקטיקה – אבל לפחות מושג השליטה שבבסיסו הוא ברור‪ .‬לא כך לגבי השפעה מהותית‪" .‬הכוח לקחת חלק בהחלטות"‬
‫ניתן לפירוש בדרכים שונות על ידי אנשים שונים‪ .‬גם כלל האצבע של החזקה ב‪ 51%-‬מ הון המניות הוא שרירותי לחלוטין‪ .‬מדוע‬
‫לא ‪( 52%‬כפי שנקבע בעבר בהולנד) או ‪( 11⅓%‬כפי שנקבע בעבר בצרפת) או בכלל ‪( 01%‬כפי שנקבע בעבר באיטליה)?‬
‫אמנם ‪ IAS 28‬קובע שמדובר בחזקה הניתנת לסתירה‪ ,‬אבל בפועל סף ה‪ 51%-‬מיושם לא מעט בצורה דווקנית‪ .‬אם הותרת‬
‫הטיפול לפי שיטת השווי המאזני לגבי עסקאות משותפות בלבד נשמע רדיקלי מידי‪ ,‬אז לפחות לחשוב על בסיס ברור יותר‬
‫כתנאי ליישום שיטת השווי המאזני‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫למידע נוסף על התיקונים ל‪ IAS 28-‬ול‪ ,IFRS 10-‬שפורסמו בספטמבר ‪ ,5104‬בניוזלטר לסיכום רבעון שלישי ‪ - 5104‬לחץ כאן‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪11‬‬
‫נספחים‬
BDO ‫פרסומים חדשים של רשת‬
.‫ לחץ כאן‬- BDO ‫כל הפרסומים זמינים באתר האינטרנט של רשת‬
IFR Bulletins
‫ חוזרים אלה מתפרסמים כאשר מפורסמים‬.‫ אשר מתמקדים בהתפתחויות אחרונות בדיווח כספי בינלאומי‬, BDO ‫אלה חוזרי רשת‬
.‫ טיוטת תקן או טיוטת פרשנות חדשה לתגובות הציבור‬,‫ פרשנות חדשה‬,‫תקן דיווח כספי בינלאומי חדש‬
2015/01
2015/02
2015/03
2015/04
2015/05
2015/06
Investment Entities: Applying the Consolidation Exception (Amendments to IFRS 10,
IFRS 12 and IAS 28)
Disclosure Initiative (Amendments to IAS 1)
Disclosure Initiative (Proposed amendments to IAS 7)
IFRS Interpretations Committee - Agenda Rejections (Jan 2015)
Classification of Liabilities (Proposed amendments to IAS 1)
Basel Committee on Banking Supervision - Guidance on Accounting for Expected
Credit Losses - Supervisory requirements specific to jurisdictions applying IFRS 9
Financial Instruments
Need to Know
‫ עם שימת דגש על ההשלכות‬,‫ ולגבי התפתחויות בדרישות חשבונאיות‬IASB-‫פרסומים אלה מעדכנים לגבי פרויקטים עיקריים של ה‬
.‫הפרקטיות של שינויים עתידיים בתקני חשבונאות‬
IFRSs and Amendments effective in periods after 31 December 2014 year ends (Mar 2015)
IFRS in Practice
.‫ לרבות הנחיות על ענפים מסוימים‬,IFRS ‫בפרסומים אלה מובא מידע שימושי לגבי יישום היבטים מרכזיים של תקני‬
IFRS 15 Revenue from Contracts with Customers - Transition (Apr 2015)
Model IFRS Statements
.‫דוחות כספיים לדוגמה של חברה ציבורית הערוכים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים‬
-Comment Letters on IFRS Standard Setting
‫ לרבות על טיוטות תקנים ועל ניירות דיון‬,‫ שולחת מכתבי תגובה על פרויקטים שונים של גופי התקינה הבינלאומיים‬BDO ‫רשת‬
.‫ כאשר היא סבורה כי הסוגיה משמעותית עבור הרשת‬,)Discussion Papers(
Jan 2015
Jan 2015
Apr 2015
10
|
IASB - DP 2014 2 - Reporting the Financial Effects of Rate Regulation
IASB - ED 2014 4 - Measuring Quoted Investments in Subsidiaries, Joint Ventures
and Associates at Fair Value
IASB - ED 2014 6 - Disclosure Initiative
5102 ‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון‬
‫מועדי תחילה של תקני דיווח כספי בינלאומיים‬
‫תקנים חדשים ותיקונים לתקנים שנכנסו לתוקף לראשונה לתקופות שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪0115‬‬
‫תוכניות להטבה מוגדרת‪ :‬הפקדות עובד (תיקון ל‪)IAS 19-‬‬
‫שיפורים שנתיים ‪:5105-5101‬‬
‫‪ ‬תיקונים ל‪ :IFRS 8-‬קיבוץ מגזרי פעילות; התאמה בין סך כל נכסי המגזרים בני הדיווח לבין נכסי הישות‬
‫‪ ‬תיקון ל‪ :IAS 16-‬שיטת הערכה מחדש – הצגה מחדש באופן יחסי של פחת שנצבר‬
‫‪ ‬תיקון ל‪ :IAS 24-‬אנשי מפתח בהנהלה‬
‫‪ ‬תיקון ל‪ :IAS 38-‬שיטת הערכה מחדש – הצגה מחדש באופן יחסי של הפחתה שנצברה‬
‫שיפורים שנתיים ‪:5106-5100‬‬
‫‪ ‬תיקונים ל‪ :IFRS 1-‬המשמעות של "תקני דיווח כספי בינלאומיים שבתוקף"‬
‫‪ ‬תיקון ל‪ :IFRS 11-‬הוצאה מתחולה עבור עסקאות משותפות‬
‫‪ ‬תיקון ל‪ :IFRS 13-‬תחולת סעיף ‪( 25‬חריג לעניין מדידת תיק)‬
‫‪ ‬תיקון ל‪ :IAS 40-‬הבהרת יחסי הגומלין שבין ‪ IFRS 3‬ובין ‪ IAS 40‬בעת סיווג נדל"ן כנדל"ן להשקעה או כנדל"ן בשימוש‬
‫הבעלים‬
‫תקנים חדשים ותיקונים לתקנים שטרם נכנסו לתוקף‬
‫תקן‬
‫מועד פרסום‬
‫)‪ IFRS 9(2009‬מכשירים פיננסיים‬
‫נובמבר ‪5116‬‬
‫‪18‬‬
‫)‪ IFRS 9(2010‬מכשירים פיננסיים‬
‫אוקטובר ‪5101‬‬
‫‪08‬‬
‫)‪ IFRS 9(2013‬מכשירים פיננסיים‬
‫נובמבר ‪5101‬‬
‫‪08‬‬
‫‪--‬‬
‫‪ IFRS 14‬חשבונות פיקוח נדחים‬
‫ינואר ‪5104‬‬
‫‪ 0‬בינואר ‪5109‬‬
‫טיפול חשבונאי ברכישות של זכויות בפעילויות משותפות (תיקון ל‪)IFRS 11-‬‬
‫מאי ‪5104‬‬
‫‪ 0‬בינואר ‪5109‬‬
‫הבהרה לגבי שיטות מקובלות של פחת והפחתה (תיקונים ל‪ IAS 16-‬ול‪)IAS 38-‬‬
‫מאי ‪5104‬‬
‫‪ 0‬בינואר ‪5109‬‬
‫‪ IFRS 15‬הכנסות מחוזים עם לקוחות‬
‫מאי ‪5104‬‬
‫‪ 0‬בינואר ‪5103‬‬
‫חקלאות‪ :‬צמחים מניבים (תיקונים ל‪ IAS 16-‬ול‪)IAS 41-‬‬
‫יוני ‪5104‬‬
‫‪ 0‬בינואר ‪5109‬‬
‫)‪ IFRS 9(2014‬מכשירים פיננסיים‬
‫יולי ‪5104‬‬
‫‪ 0‬בינואר ‪5108‬‬
‫שיטת השווי המאזני בדוחות כספיים נפרדים (תיקון ל‪)IAS 27-‬‬
‫אוגוסט ‪5104‬‬
‫‪ 0‬בינואר ‪5109‬‬
‫מכירה או השקעה של נכסים בין משקיע לבין חברה כלולה שלו או עסקה משותפת‬
‫שלו (תיקונים ל‪ IFRS 10-‬ול‪)IAS 28-‬‬
‫ספטמבר ‪5104‬‬
‫‪ 0‬בינואר ‪5109‬‬
‫שיפורים שנתיים ‪:5102-5105‬‬
‫‪ ‬תיקון ל‪ :IFRS 5-‬שינויים באופן המימוש‬
‫‪ ‬תיקונים ל‪ :IFRS 7-‬חוזי שירות; יישום התיקונים ל‪ IFRS 7-‬בדוחות כספיים‬
‫ביניים תמציתיים‬
‫‪ ‬תיקון ל‪ :IAS 19-‬שיעור היוון‪ :‬סוגיית שוק אזורי‬
‫‪ ‬תיקון ל‪ :IAS 34-‬גילוי למידע "במקום אחר בדיווח הכספי ביניים"‬
‫ספטמבר ‪5104‬‬
‫‪ 0‬בינואר ‪5109‬‬
‫יוזמת הגילויים (תיקון ל‪)IAS 1-‬‬
‫דצמבר ‪5104‬‬
‫‪ 0‬בינואר ‪5109‬‬
‫ישויות השקעה‪ :‬יישום החריג לאיחוד (תיקונים ל‪ ,IFRS 10-‬ל‪IFRS 12-‬‬
‫ול‪)IAS 28-‬‬
‫דצמבר ‪5104‬‬
‫‪ 0‬בינואר ‪5109‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫מועד תחילה‬
‫‪17‬‬
‫‪-‬‬‫‪--‬‬
‫‪19‬‬
‫מועדי התחילה הם ביחס לחברות המדווחות לפי שנים קלנדריות (כלומר‪ ,‬תקופות הדיווח שלהן מתחילות ביום ‪ 0‬בינואר)‪.‬‬
‫ניתן ליישם מוקדם גרסאות קודמות של ‪ ,IFRS 9‬ובלבד שמועד היישום לראשונה הינו לפני ‪ 0‬בפברואר ‪.5102‬‬
‫לאור טיוטה שצפויה להתפרסם ברבעון השני של ‪ 5102‬אשר תכלול‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הבהרות לתיקונים הללו‪ ,‬מועד התחילה שלהם צפוי להידחות‪.‬‬
‫עדכוני תקינה בינלאומית ופרסומי רשות ניירות ערך – ניוזלטר לסיכום רבעון ראשון ‪5102‬‬
‫|‬
‫‪15‬‬
BDO Israel, an Israeli partnership, is a member of
BDO Network, a UK company limited by guarantee,
and forms part of the international BDO network of
independent member firms. BDO is the brand name
for the BDO network and for each of the BDO
Member Firms.