‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רוני אלרואי‬ ‫המשך לתרגיל שנפתר בשיעור שעבר בנושא ירידות ערך‪-‬‬ ‫הרכב חשבון השקעה ב‪-5202221-‬‬ ‫החלק בהון‬ ‫יתרת עודף עלות ציוד‬ ‫הפרשה לירידת ערך‬ ‫מוניטין‬ ‫סה"כ‬ ‫‪0122‬‬ ‫‪5022‬‬ ‫(‪)5022‬‬ ‫‪0222‬‬ ‫‪55122‬‬ ‫=)‪40%*(10000+8750‬‬ ‫שנת ‪6002‬‬ ‫התנועה בחשבון ההשקעה‪-‬‬ ‫‪55122‬‬ ‫יתרת פתיחה‬ ‫רווחי אקוויטי‪:‬‬ ‫החלק ברווחי ב'‬ ‫הפחתת עודף עלות‬ ‫מימוש הפרשה לירידת ערך‬ ‫(*)‬ ‫עליית ערך‬ ‫סה"כ רווחי אקוויטי‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫‪0122‬‬ ‫(‪)022‬‬ ‫‪022‬‬ ‫‪022‬‬ ‫‪0022‬‬ ‫‪51022‬‬ ‫=‪40%*8750‬‬ ‫=‪2000/5‬‬ ‫=‪1600/4‬‬ ‫=)‪40%*(9200-7200‬‬ ‫(*)בדיקת עליית ערך‪-‬‬ ‫בספרי ב'‪:‬‬ ‫‪0222‬‬ ‫ציוד‬ ‫‪0222‬‬ ‫סכום בר השבה‬ ‫מסקנה‪ :‬חברה ב' צריכה לבטל ירידת ערך בגין הציוד‬ ‫=‪12000*3/5‬‬ ‫העובדה שחברה ב' ביטלה את ירידת הערך לא מספיקה כדי לגבש מסקנה לגבי חברה א'‪ .‬לחברה א' היה‬ ‫במקור עודף עלות והשאלה מבחינתה היא האם היא רשאית להחזיר חלק מערכו או אפילו את כולו‪ .‬הדרך‬ ‫הפשוטה ביותר לבחון את הסוגיה היא הדרך הבאה‪:‬‬ ‫ספרי א'‪:‬‬ ‫עודף עלות מקסימלי שיכול להיות‬ ‫עודף עלות כרגע‬ ‫הפרשה‬ ‫‪022‬‬ ‫‪5222‬‬ ‫(‪)022‬‬ ‫‪40%*(9200-7200)=800‬‬ ‫על פי החישוב שביצענו‪ ,‬ניתן לראות שעודף העלות המקסימלי על בסיס הסכום בר ההשבה הוא ‪ .₪ 022‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬נכון ל‪ 05.52.2220-‬יתרת עודף העלות לפני הפרשה היא ‪ 5022( 5222‬יתרת פתיחה פחות הפחתה‬ ‫שוטפת של ‪ .)022‬המשמעות היא שה‪ 022-‬מהווה מגבלה שלא ניתן לעבור אותה‪ .‬מכאן שתישאר לנו בסוף‬ ‫‪ 2220‬יתרת הפרשה לירידת ערך בסכום של ‪.022‬‬ ‫הרכב חשבון השקעה ליום ‪-0505202220‬‬ ‫החלק בשווי המאזני‬ ‫יתרת עודף עלות ציוד‬ ‫הפרשה לירידת ערך‬ ‫מוניטין‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫‪‬‬ ‫‪55222‬‬ ‫‪5222‬‬ ‫(‪)022‬‬ ‫‪0222‬‬ ‫‪51022‬‬ ‫=)‪40%*(10000+8750*2‬‬ ‫עודף עלות צריך לעמוד על‬ ‫סכום מקסימלי של ‪022‬‬ ‫לחילופין‪ ,‬אם נניח שיתרת עודף העלות ב‪ 0505202220 -‬היתה ‪ 012‬והסכום המקסימלי שניתן להעלות‬ ‫היה נשאר בעינו‪ ,‬כלומר ‪ ,022‬במקרה כזה המגבלה היתה ‪ ,012‬כלומר סכום עודף העלות המקורי‪.‬‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רוני אלרואי‬ ‫שיקמה שי‬ ‫העלאה של הערך עד ‪ 022‬היתה גורמת למעשה לשערוך (שווי הוגן) של עודף העלות‪ ,‬פעולה שאסורה‬ ‫משום שמדובר בציוד שנמדד בשיטת העלות‪.‬‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רוני אלרואי‬ ‫שיקמה שי‬ ‫שינויים בדוחות הכספיים של החברה הכלולה!‬ ‫‪ IAS 28‬קובע שבעת יישום שיטת השווי המאזני חייבת להיות מדיניות חשבונאית אחידה של החברה‬ ‫המחזיקה ושל החברה המוחזקת‪ ,‬אולם החברה המחזיקה איננה שולטת בחברה המוחזקת ולכן היא לא‬ ‫יכולה לאכוף מדיניות חשבונאית אחידה‪ .‬לפיכך‪ ,‬היא מחויבת לבצע התאמות למדיניות החשבונאית על‬ ‫מנת שהמדיניות של הכלולה תהיה זהה למדיניות שלה עצמה‪ .‬ניתן לחשוב על מספר נסיבות בהקשר זה‪:‬‬ ‫‪ )5‬כבר במועד הרכישה המדיניות החשבונאית של הכלולה שונה מזו של המחזיקה‪.‬‬ ‫‪ )2‬במועד הרכישה אין הבדלים במדיניות אך לאחר הרכישה חברה ב' (החברה הכלולה) משנה את‬ ‫המדיניות ומאותו רגע קיימים הבדלים בינה לבין המחזיקה‪.‬‬ ‫‪ )0‬במועד הרכישה יש הבדלים ולאחר מועד הרכישה החברה הכלולה תשנה את המדיניות‬ ‫החשבונאית ותתאים אותה לזו של החברה המחזיקה כך שמאותו רגע לא יהיו הפרשים‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬הסוגיה הזו של כללי חשבונאות שונים בכלולה ובמחזיקה רלוונטית גם במצבים שבהם יש טעות‬ ‫בדוחות של הכלולה‪ -‬טעות שלא תוקנה ומשום כך יש בגינה הסתייגות בדוח המבקרים‪ .‬גם במצב כזה‬ ‫מוטל על החברה המחזיקה לתקן את הטעות ולכלול את החברה המוחזקת כשהדוחות הכספיים שלה‬ ‫נכונים על פי כללי חשבונאות מקובלים‪.‬‬ ‫‪ IAS 8‬מטפל בשינויים חשבונאיים ודן בנפרד בשלושה סוגים של שינויים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ )5‬תיקון טעות‪ -‬הכלל הוא שטעויות צריך לתקן ומכאן שאם חלה טעות בחברה הכלולה היא נדרשת‬ ‫לתקן אותה בדרך של הצגה מחדש ומכאן גם חשבון ההשקעה בחברה הכלולה צריך להשתנות‬ ‫בהתאם בדרך של הצגה מחדש‪.‬‬ ‫‪ )2‬שינוי אומדן‪ -‬היות והחשבונאות מבוססת כולה על אומדנים‪ ,‬אין דרישה לתיקון רטרואקטיבי‬ ‫אלא שיש לטפל בשינויי אומדן מעתה ואילך‪ IAS 8 .‬קובע‪:‬‬ ‫במידה ושינוי האומדן נובע מאירוע כלכלי (למשל שיפוץ מכונה) הרי שהמונח "מעתה" מתייחס ליום‬ ‫השיפוץ‪ ,‬יום האירוע הכלכלי‪.‬‬ ‫אם אין יום שניתן להצביע עליו (אין אירוע כלכלי‪ ,‬למשל שינוי אורך חיים)‪ ,‬יש לטפל בשינוי האומדן‬ ‫מתחילת תקופת הדיווח או מסופה לפי בחירתה של החברה המדווחת‪ .‬בהתאם‪ ,‬שינויי אומדן בחברה‬ ‫המוחזקת יתרחשו כל הזמן ואין צורך בטיפול מיוחד בחברה המחזיקה‪.‬‬ ‫‪ )0‬שינוי שיטה חשבונאית‪ -‬שינוי שיטה חשבונאית יכול לנבוע משינוי בנסיבות הכלכליות‪ .‬במצב זה‪,‬‬ ‫יש לטפל בו כבשינוי אומדן (ולכן אין השפעה על חישובי השווי המאזני)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם לא היה‬ ‫אירוע כלכלי והחברה החליטה לשנות שיטה‪ IAS 8 ,‬קובע שהשינוי יטופל כהצגה מחדש ובלבד‬ ‫שהמדיניות החשבונאית החדשה טובה יותר מהישנה‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬היות ומדובר בהצגה מחדש‪,‬‬ ‫הטיפול ברמת השווי המאזני זהה לטיפול בתיקון טעות‪.‬‬ ‫דוגמה ‪1‬א‪:‬‬ ‫בדצמבר ‪ 2252‬רכשה חברה א' ‪ 02%‬מהון המניות של חברה ב' תמורת ‪ .₪ 022222‬ההון העצמי של חברה ב'‬ ‫למועד הרכישה הסתכם ב‪.₪ 022222-‬‬ ‫נתונים נוספים‪:‬‬ ‫‪ .5‬מלאי‪ :‬לחברות פריטי מלאי דומים‪ .‬חברה ב' נוהגת להעריך את המלאי בשיטת ‪ FIFO‬ואילו חברה‬ ‫א' נוהגת להעריך את המלאי בשיטת הממוצע‪ .‬המלאי של חברה ב' למועד הרכישה המוערך לפי‬ ‫‪ FIFO‬הסתכם ב‪ .₪ 02222-‬מלאי זה לפי שיטת ממוצע היה מוערך ב‪ .₪ 02222-‬השווי ההוגן של‬ ‫המלאי במועד הרכישה ‪.₪ 01222‬‬ ‫‪ .2‬רכוש קבוע‪ :‬חברה ב' נוהגת להעריך את הרכוש הקבוע שברשותה בהתאם לשיטת הערכה מחדש‬ ‫ואילו חברה א' נוהגת בהתאם לשיטת העלות‪ .‬בינואר ‪ 2252‬רכשה חברה ב' מכונה תמורת ‪522222‬‬ ‫‪ .₪‬אורך חייה השימושיים‪ 52 -‬שנים‪ .‬השווי ההוגן של המכונה במועד הרכישה היה ‪.₪ 01222‬‬ ‫‪ .0‬נדל"ן להשקעה‪ :‬חברה ב' נוהגת להעריך נדל"ן להשקעה לפי מודל העלות‪ .‬חברה א' לפי מודל‬ ‫השווי ההוגן‪ .‬בינואר ‪ 2252‬רכשה חברה ב' נדל"ן להשקעה בסכום ‪ .222222‬אורך חייו‬ ‫השימושיים‪ 52 -‬שנים‪ .‬מרכיב הקרקע זניח‪ .‬השווי ההוגן של הנדל"ן במועד הרכישה הינו ‪252222‬‬ ‫‪.₪‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רוני אלרואי‬ ‫‪ .0‬שיעור המס ‪62%‬‬ ‫נדרש‪ :‬חשב את ההפרש המקורי ואת ייחוסו‪.‬‬ ‫פתרון‪:‬‬ ‫הטכניקה לפתרון בעיות מסוג זה היא לבצע בשלב ראשון התאמה להון העצמי של החברה המוחזקת על‬ ‫מנת לשקף בדוחות של ב' את המדיניות החשבונאית של חברה א' בכל מקרה שמדיניות זו שונה מזו של ב'‪.‬‬ ‫רק לאחר מכן‪ ,‬יש לחשב את עודף עלות הרכישה ולייחס אותו‪.‬‬ ‫שלב ‪ ,5‬התאמות להון העצמי של ב'‪-‬‬ ‫‪ )5‬התאמה בגין מלאי‪-‬‬ ‫שיטה‬ ‫‪ FIFO‬בספרי ב'‬ ‫ממוצע מדיניות חשבונאית א'‬ ‫עלות המלאי‬ ‫‪02222‬‬ ‫‪02222‬‬ ‫שווי הוגן‬ ‫‪01222‬‬ ‫התאמה ראשונה מתייחסת להפרש בעלות המלאי‪ .‬היות ועלות המלאי קובעת את עלות המכר‪ ,‬יש‬ ‫גם השפעות של מיסים על הכנסה‪ ,‬במקרה הזה מיסים נדחים‪ .‬ההשפעה בגין המלאי שהוא מלאי‬ ‫סגירה לסוף שנת ‪ 2252‬היא תוספת לרווח משום שגידול במלאי הסגירה כמו כאן הוא גידול‬ ‫הרווח ולכן גידול בהון‪.‬‬ ‫‪(80000-70000)*(1-25%) =7500‬‬ ‫‪ )2‬רכוש קבוע‪-‬‬ ‫)‪([100000*9/10]-95000)*(1-25%) = (3750‬‬ ‫‪ )0‬נדל"ן להשקעה‪-‬‬ ‫‪(210000-200000*9/10)*(1-25%) =22500‬‬ ‫הון עצמי "מתוקן" של חברה ב'‪-‬‬ ‫יתרה בספרי ב'‬ ‫התאמות‪:‬‬ ‫מלאי‬ ‫רכוש קבוע‬ ‫נדל"ן‬ ‫הון עצמי מתוקן לצורך חישוב שווי מאזני‬ ‫‪022222‬‬ ‫‪0122‬‬ ‫(‪)0012‬‬ ‫‪22122‬‬ ‫‪020212‬‬ ‫חישוב עודף עלות למועד הרכישה‪-‬‬ ‫‪022222‬‬ ‫(‪)212122‬‬ ‫‪00122‬‬ ‫שולם‬ ‫שנרכש‬ ‫מאזני‬ ‫שווי‬ ‫=‪40%*626250‬‬ ‫עודפי עלות‬ ‫פירוט לעודפי עלות‪:‬‬ ‫‪0222‬‬ ‫עודף עלות מלאי‬ ‫=)‪40%*(95000-80000‬‬ ‫)‬ ‫‪5122‬‬ ‫(‬ ‫עתודה למס‬ ‫=‪6000*25%‬‬ ‫‪2222‬‬ ‫רכוש קבוע‬ ‫=)‪40%*(95000-100000*9/10‬‬ ‫)‬ ‫‪122‬‬ ‫(‬ ‫למס‬ ‫עתודה‬ ‫=‪25%*2000‬‬ ‫‬‫נדל"ן להשקעה‬ ‫=)‪40%*(210000-210000‬‬ ‫‪00122‬‬ ‫מוניטין ‪P.N‬‬ ‫‪ ‬הערך בספרים יוצג לפי הסכום המתוקן‬ ‫המונח "מתוקן" מתייחס להתאמה של נכס או התחייבות למדיניות החשבונאית של חברה א'‪ .‬יש לזכור‬ ‫שחברה ב' לא טעתה בדוחות והדוחות שלה הם נכונים אבל בגלל שיש הכרח ליישם את שיטת השווי‬ ‫המאזני כשכללי החשבונאות הם אחידים חברה א' נדרשת להתאים את הדוחות של ב' לכללים שלה ככל‬ ‫שהם שונים מאלו של ב'‪ .‬להתאמה הזו אנו קוראים תיקון אבל זוהי בעצם התאמה‪ .‬מהרגע שחברה א'‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רוני אלרואי‬ ‫שיקמה שי‬ ‫התאימה את ערכי הנכסים וההתחייבויות‪ ,‬ההון העצמי של ב' גם הוא למעשה הותאם והוא שונה מהסכום‬ ‫שמופיע בדוחות של ב'‪ .‬הסכום המותאם‪0‬המתוקן הוא זה שישמש אותנו מעתה ואילך בחישובי השווי‬ ‫המאזני לצורך חישוב עודף העלות ובהמשך בחישוב החלק בשווי המאזני שהוא אחד המרכיבים של חשבון‬ ‫ההשקעה‪.‬‬