היהודי הנצחי

‫חוברת מלווה למבקר בתערוכה‪:‬‬
‫"היהודי הנצחי"‬
‫ביטויים חזותיים לשנאת ישראל מאוסף פיטר ארנטל‬
‫מוזיאון היכל שלמה לאמנות יהודית על‪-‬שם וולפסון‪ ,‬ירושלים‬
‫"כל הדברים הם בני כלות‪ ,‬מלבד היהודי; כל הכוחות עוברים‪ ,‬אך הוא נשאר‪ .‬מהו סוד נצחיותו?"‬
‫(מארק טווין)‬
‫‪"All things are mortal but the Jew, all other forces pass, but he remains.‬‬
‫)‪What is the secret of his immortality?" (Mark Twain‬‬
‫מיהו "היהודי הנצחי"?‬
‫האם זוהי הדמות הסטריאוטיפית החוזרת ומופיעה שוב ושוב‪ ,‬זה מאות בשנים‪ ,‬בביטויים חזותיים אנטישמיים שונים?‬
‫האם זוהי הדמות מן הפולקלור הנוצרי‪ ,‬המכונה גם "היהודי הנודד"‪ ,‬המייצגת את כפירת היהודים במשיחיותו של ישו‬
‫ואת עונש הגלות והנדודים שנגזר עליהם בשל כך?‬
‫האם הכוונה לסרט התעמולה הנאצי בשם זה משנת ‪ ,0491‬שנועד לעורר רתיעה ופחד מפני הסכנה שמהווים היהודים‬
‫המשתלטים על העולם בכוח שלטונם בבנקאות ובמסחר‪ ,‬ועל‪-‬ידי כך להכשיר את הקרקע לפעולות קיצוניות נגדם?‬
‫ואולי הכוונה ליהודי הנצחי המנצח‪ ,‬השורד למרות כל השנאה‪ ,‬הרדיפות והניסיונות להשמידו?‬
‫על האספן ועל האוסף‬
‫בתערוכה זו מוצג אוספו של פיטר ארנטל‪ ,‬שנאסף במשך שלושים שנה‪ ,‬של חפצים ודימויים אשר נוצרו ברוח שנאת‬
‫ישראל למן ימי הביניים ועד ימינו‪ .‬האוסף חושף את הכמות‪ ,‬המגוון והעוצמה של המסרים‪ ,‬שהיו בבחינת חינוך בלתי‬
‫פורמאלי לשנאת הזר והאחר‪ ,‬ואשר הובילו בסופו של דבר לרצח העם היהודי בשואה‪ .‬פיטר ארנטל עצמו‪ ,‬בן למשפחה‬
‫משכי לה ומתבוללת מטרנסילבניה (כיום בהונגריה)‪ ,‬סבל בילדותו מגילויים של אנטישמיות שהופנו נגדו‪.‬‬
‫ההתבוננות ב‪ 066-‬המוצגים‪ ,‬המייצגים תפיסות אנטישמיות שונות לגוניהן ולדורותיהן‪ ,‬מגלה שתי תחושות שביקשו יוצרי‬
‫החפצים לעורר כלפי דמות היהודי‪ :‬האחת היא גועל‪ ,‬רתיעה ודחייה‪ ,‬וזאת באמצעות תיאור היהודי כמכוער‪ ,‬רמאי‪ ,‬ומלוכלך‪,‬‬
‫והשנייה היא פחד‪ ,‬וזאת על‪-‬ידי הצגתו כמזיק לילדים‪ ,‬מפתה נערות נוצריות‪ ,‬משתלט על כלכלת העולם ומושך בחוטי המפה‬
‫הפוליטית‪.‬‬
‫שתי נקודות התייחסות אלו – הגועל והפחד – הובילו ללגיטימציה של שנאת היהודי ולפגיעה בו מאז ימי האנטישמיות‬
‫המסורתית‪ ,‬ה"קלא סית"‪ ,‬שצמחה על רקע דתי ועד לאנטישמיות המודרנית‪ ,‬המושתתת על בסיס כלכלי ועל "תורת הגזע"‪.‬‬
‫יוליוס שטרייכר‪ ,‬ממנהיגי המשטר הנאצי‪ ,‬ביטא רגש כפול זה של גועל ופחד מפני היהודי באומרו במשפט נירנברג‪" :‬הלוא‬
‫אנחנו עשינו את העבודה המלוכלכת של כל העולם הנאור‪ .‬הרי כשאתה רואה מקק רץ לאורך החדר – מישהו צריך להרוג‬
‫אותו‪ ,‬הלא כן?"‬
‫התערוכה משתלבת במכלול התערוכות "סוד היחיד והיחד" בכמה רבדים‪ .‬ראשית‪ ,‬היא מראה כיצד השנאה יוצרת הכללה‬
‫סטריאוטיפית של יחד שאין לחמוק ממנו והיחיד מאבד בה את זהותו‪ .‬שנית‪ ,‬היא ממחישה כיצד חלחלה השנאה לכל היבטי‬
‫החיים – בתחום הפרטי למשחקי ילדים‪ ,‬לכלי בית של נשים‪ ,‬למקלות הליכה ולמקטרות של גברים‪ .‬משם יצאה אל התחום‬
‫הציבורי – לחפצים שהוצגו לראווה ברשות הרבים בחנויות ובמבני ציבור ולדימויים רוויי שנאה בכרזות ובשלטי חוצות‪.‬‬
‫במישור החינוכי‪-‬היסטורי מבקשת התערוכה להראות כיצד חפצים יום‪-‬יומיים‪ ,‬שהקיפו את האדם בבית‪ ,‬ברחוב ובחנות‪,‬‬
‫היו אמצעי סמוי אך נפוץ להפצת מסרים של שנאה אשר היו עלולים להוביל בסופו של דבר לרצח עם‪.‬‬
‫המבקר בתערוכה יוכל להסיק כיצד טפטוף של מסרים קטנים לכאורה יכול להביא לקטסטרופה גדולה‪ ,‬ומתוך כך להבין עד‬
‫כמה הכרחי‪ ,‬למען קיום המין האנושי‪ ,‬החינוך לקבלת האחר ולסובלנות הדדית‪.‬‬
‫הסבר השימוש בחוברת‬
‫חוברת זו נועדה ללוות את המבקר בתערוכה‪ ,‬ולאפשר לו לקבל מידע נוסף על הנושאים ועל החפצים המוצגים‪ ,‬וזאת מבלי‬
‫להעמיס מבחינה ויזואלית על חלל התצוגה‪.‬‬
‫כל אחד מן הנושאים מיוצג בדף נפרד‪ ,‬הפותח בהקדמה קצרה ולאחריה התייחסות פרטנית לכל אחד מן החפצים המוצגים‪.‬‬
‫המספרים המופיעים לצד החפצים הינם מתוך הקטלוג "היהודי באמנות האנטישמית" – "‪ "The Jew In Antisemitic Art‬אשר‬
‫יצא בשפה האנגלית על ידי האספן פיטר ארנטל‪.‬‬
‫מראה כללי של התערוכה‬
‫תודות לתורם פיטר ארנטל‬
‫אוצרת התערוכה‪ :‬נורית סירקיס‪-‬בנק‬
‫מעצבת התערוכה‪ :‬שירלי יהלומי‬
‫אמצעי תצוגה ותליה‪ :‬שרי ויובל בנז'מין‬
‫צילומים‪ :‬אסיה בבושקינה‪ ,‬שלמה קשטן‬
‫עריכת הקטלוג‪ :‬נורית סירקיס בנק‪ ,‬קרן חקק‬
‫"היהודי הנצחי" ‪ -‬ביטויים חזותיים לשנאת ישראל מאוסף פיטר ארנטל‬
‫פרופ' דינה פורת‪ -‬ראש מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו באוניברסיטת תל אביב וההיסטוריונית הראשית של‬
‫יד ושם‬
‫התערוכה שלפנינו מתייחדת בשני אופנים‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬מוצג בה שפע נדיר של חומר חזותי‪ :‬איורים‪ ,‬קריקטורות‪ ,‬כרזות‪ ,‬חפצים‪ ,‬פסלים‪ ,‬ציורים ותחריטים‪ ,‬ועוד‪ ,‬שנאספו‬
‫בשקידה ובקפדנות במשך שנים רבות‪ .‬זהו ככל הנראה האוסף המקיף ביותר של ביטויים חזותיים של שנאת ישראל שיש‬
‫בנמצא‪ ,‬הן במספר הפריטים והן בפריסה הגיאוגרפית והכרונולוגית‪ .‬הוא נאסף מן העולם כולו ומציג ביטויים שנוצרו במהלכן‬
‫של כמה מאות שנים‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬התערוכה מוקדשת כולה למימד החזותי ולא המילולי של האנטישמיות לדורותיה‪ ,‬ובכך היא תורמת תרומה מכרעת‬
‫להבנה מעמיקה של סיבותיה ומקורותיה‪ ,‬וגם של תוצאותיה‪ :‬דמות היהודי שנוצרה בדמיונם של האנטישמים‪ ,‬רובד על גבי‬
‫רובד‪ ,‬מורכבת מן הפן הפנימי‪ ,‬של תכונותיו השליליות כביכול‪ ,‬ומן הפן החיצוני‪ ,‬של דמותו ומראהו הפיזיים‪ .‬שני פנים אלה‬
‫התמזגו בתיאוריות האנטישמיות למקשה אחת‪ ,‬ואין יותר אפשרות להפריד בין הפנימי לחיצוני‪ .‬ההפך הוא הנכון – הם‬
‫משלימים לכאורה זה את זה‪ ,‬ואף מעידים זה על זה‪ .‬תכונות האופי‪ ,‬אותן מנתה הכנסייה הקתולית למן כתיבת הברית החדשה‬
‫ואילך‪ ,‬יצרו דמות שמהותה בגידה בעבור כסף (יהודה איש קריות)‪ ,‬סירוב להכיר באמת ובאור (דחיית ישוע מנצרת ותורתו)‪,‬‬
‫אכזריות (הביאו לצליבתו)‪ ,‬וקישור לכוחות אפלים‪ ,‬כמו חיות וזוחלים שפגיעתם רעה‪ ,‬או כמו השטן‪ ,‬והשדים עושי דברו‪ .‬כיוון‬
‫שרוב הציבור לא ידע קרוא וכתוב באירופה של ימי הביניים‪ ,‬המחישה הכנסייה את מהותה של הדמות באמצעים חזותיים כמו‬
‫פיסול‪ ,‬ציור‪ ,‬תחריט ואיור‪ ,‬וגם המוזיקה של הפסיונים והתיאטרון העממי תרמו את שלהם‪ .‬אדם שנכנס לכנסייה או צפה‬
‫במחזה ידע מיד לזהות מי הוא יהודי‪ ,‬ולהצביע על התבנית החוזרת ונשנית שנקבעה לו עם הזמן‪.‬‬
‫גם בעת החדשה המשיכה להתקיים דמות שאת מאפייניה ניתן היה לזהות בנקל‪ ,‬למרות השנויים שחלו בהם‪ :‬היא התקשרה‬
‫לכסף ולשאיפה לשלוט בעולם‪ ,‬ולפיכך לוותה באיורים של הגלובוס ובכאלה המעידים על עושר שבא מניצול טפילי של אחרים‪.‬‬
‫התעמולה הנאצית‪ ,‬שנשענה על תורת הגזע המטיפה להתאמה בין תוכו של אדם לברו‪ ,‬המשיכה והקצינה את הדמות הפיזית‬
‫הדוחה והמאיימת‪ ,‬שילבה בה אלמנטים שקדמו לה‪ ,‬מכל התקופות‪ ,‬והדגישה מאד את היצרים האפלים הרוחשים בתוכה‪ .‬אין‬
‫צורך לומר שחזרה מתמדת‪ ,‬מקצינה והולכת‪ ,‬חדרה למוחות וללבבות‪ ,‬ושכנעה שיצור שאלה תכונותיו וזהו מראהו אין לו תקנה‪,‬‬
‫והנורא ביותר – אין לו זכות קיום‪ .‬ובימינו אנו‪ ,‬שבהם התמונה הולכת ודחקת את מקומה של המילה באמצעי התקשורת‬
‫המגוונים‪ ,‬ממשיך הדימוי החזותי להשפיע על רואיו ולעצב דעת קהל‪.‬‬
‫לפיכך הצגתו של האוסף בארץ‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬היא אירוע רב חשיבות ובעל ערך‪ ,‬היכול לשרת הוראה ומחקר ולעורר‬
‫מחשבה ועניין ציבורי‪.‬‬
‫בפתח התערוכה‬
‫בכניסה לתערוכה מוצגות שתי יצירות בטכניקות שונות‪ ,‬המתארות את הדמות של "היהודי הנצחי – הנודד"‪ .‬בשפה‬
‫הגרמנית הביטוי "‪ "Der Ewige Jude‬הינו בעל משמעות כפולה‪ :‬הן היהודי הנודד והן היהודי הנצחי‪ .‬יצירות אלו‬
‫שייכות לביטויים חזותיים של סטריאוטיפ היהודי‪ ,‬שהינו בעל מימד חיצוני ומימד פנימי‪ .‬המימד החיצוני עוסק‬
‫במאפיינים החזותיים של היהודי‪ ,‬בעוד שהמימד הפנימי עוסק בתכונות אופי שליליות המיוחסות אליו‪.‬‬
‫‪ .862‬אחשוור‪ ,‬היהודי הנצחי הנודד‪ ,‬הדפס על נייר‪ ,‬אירופה‪ ,‬המאה ה‪.)?(81-‬‬
‫אחשוור הוא דמות מן הפולקלור הנוצרי של היהודי שנדון לנדודים נצחיים בשל כפירתו במשיחיותו של ישו‪.‬‬
‫‪ .A851‬היהודי הנצחי‪ ,‬גלויה מודפסת‪ ,‬מינכן‪ ,‬גרמניה‪.0491 ,‬‬
‫ספר בשם "‪"( "Der Ewige Jude‬היהודי הנודד‪-‬הנצחי") פורסם במינכן‪ ,‬בוועידה הנאצית של שנת ‪ ,7391‬המשמיצה‬
‫את כל אופני הביטוי היהודיים ‪ :‬חברתיים‪ ,‬פוליטיים‪ ,‬אמנותיים‪ ,‬וספרותיים‪ .‬האותיות כתובות בגרמנית אך מנסות‬
‫לדמות צורת אות עברית‪.‬‬
‫שנאת ישראל מסורתית‬
‫האנטישמיות המסורתית הייתה קיימת במהלך הזמן העתיק ובימי הביניים‪ .‬מקורה היה בעיקר דתי‪ ,‬אך גם היה מבוסס על‬
‫השוני של היהודים משאר העמים איתם באו במגע‪ .‬ההשפעה הנוצרית הקיפה את כל שכבות העם ואת כל תחומי החיים‪.‬‬
‫המורשת הנוצרית על היבטיה האנטישמיים עברה בהטפות ובדרשות בכנסיות‪ .‬גם חיי התרבות שיקפו אמונות אלה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אמנות פלסטית ‪ -‬האמנות תרמה רבות להפצת הדימוי השלילי של היהודים בציורים של יהודי בעל קרניים וזנב‬
‫(בדמות השטן)‪ ,‬יהודים יונקים מחזירה‪ ,‬יהודים המבצעים פולחנים הפוגעים בילדים נוצרים ועוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מחזות ‪ -‬בימי הביניים נפוצו מאוד הצגות דתיות שהוצגו לפני כל שכבות העם‪' .‬הפסיון' היה סוג של מחזה שהמחיז‬
‫במפורט את ייסוריו של ישו כאשר היהודים שיחקו בו תפקיד שלילי משמעותי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אדריכלות ‪ -‬כנסיות רבות הציגו בחזיתן סמלים המבליטים את ניצחון הנצרות על היהדות‪ .‬דוגמה מפורסמת הקיימת‬
‫עד היום‪ .‬בחזית הקתדרלה של שטרסבורג שבצרפת מופיעות שתי דמויות אלגוריות לנצרות וליהדות ‪ -‬דמות של אישה‬
‫תמירה המייצגת את הכנסייה (אגלזיה) הזקופה והגאה ולידה דמות שעיניה מכוסות וראשה מושפל (סינגוגה)‬
‫המייצגת את עיוורונה והשפלתה של היהדות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לשון ‪ -‬השפה היא כלי להעברת מסרים ודעות‪ .‬בנוגע למילה 'יהודי' הדבר בולט מאוד‪ .‬במילונים אירופיים המילה יהודי‬
‫שוות ערך ל ‪ -‬נצלן‪ ,‬אדם לא אמין ושקרן‪' .‬יהודי' הפך גם לשם פועל שמשמעותו רמאות‪ .‬במילון של מילים נרדפות‬
‫נמצא שברשימת המילים הנרדפות לערכים 'הלוואה בריבית' ו'קמצנות' מופיע הביטוי ‪' -‬יהודי'‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫(מלמעלה נגד כיוון השעון)‬
‫‪ .906‬עלילת הדם של סימון מטרנט‪ ,‬חיתוך עץ‪ ,‬דפוס על נייר‪ ,‬איטליה‪ ,‬המאה ה‪)?(05-‬‬
‫עלילת הדם שהתרחשה בשנת ‪ 7711‬של הנער סימון‪ ,‬מהעיירה טרנט שבצפון איטליה הייתה מן הקשות בימי הביניים‪ .‬גופתו‬
‫של הנער נמצאה ליד ביתו של ראש הקהילה היהודית‪ ,‬ובעקבות כך הואשמו היהודים כי הקיזו את דמו‪ .‬כל יהודי טרנט נאסרו‬
‫ועונו‪ 71 .‬יהודים הודו לאחר עינויים כי השתתפו במעשה‪ ,‬ו‪ 79-‬מתוכם הוצאו להורג בשריפה ובחניקה‪ .‬בעקבות עלילת דם זו‬
‫יהודים רבים סבלו קשות‪ .‬עלילת דם זו היוותה דגם לעלילות דם נוספות במתכונת דומה ברחבי אירופה בימי הביניים והעת‬
‫החדשה‪.‬‬
‫‪ 1‬מתוך התוכנית החינוכית שהופקה לפתיחת התערוכה ‪2677-2672‬‬
‫‪ .B966‬יהודי הדגן והיין‪ ,‬תחריט‪ ,‬דפוס על נייר‪ ,‬גרמניה‪ ,‬המאה ה‪01-‬‬
‫עלילת דם מפורסמת על בסיס כלכלי הייתה ידועה בכינוי "יהודי הדגן והיין"‪ .‬בעקבות בצורת קשה שהתרחשה בגרמניה במהלך‬
‫המאה ה‪ ,71-‬היהודים הואשמו בהעלאת מחירי הדגן והיין והפקעתם בסכומי עתק‪ .‬העלילה טענה כי היהודים נעזרים בשטן‪,‬‬
‫המתואר בתחריט לצד היהודים‪.‬‬
‫‪ .A026‬יהודי הדגן‪ ,‬מדליה מן המאה ה‪ 01-‬משובצת בגביע מהמאה ה‪ ,04-‬כסף‪ ,‬גרמניה‪( ,‬היצרן‪)Zimerer :‬‬
‫גביע כסף זה משנת ‪ ,7886‬ועליו מדליה המתארת את "יהודי הדגן" )‪ (Korn Jude‬נעשתה בעקבות העלילה שהאשימה את‬
‫היהודים במניפולציה כלכלית‪.‬‬
‫‪ .592‬ספר צווים להגבלת היהודים בארצות הסן )‪( ( Hessian‬היום איזור פרנקפורט אם מיין‪ ,‬גרמניה) דיו על נייר‪0162- ,‬‬
‫‪0195‬‬
‫הספר מכיל צווים וגזרות לגירוש יהודים שאין להם "מכתבי הגנה"‪ ,‬מיסוי כספי גבוה‪ ,‬הסדרת מגורים‪ ,‬בעלות על נכסים‪ ,‬יחסי‬
‫משפחה‪ ,‬פיקוח הרשויות על כל פעילות בה מעורבים יהודים‪ ,‬כולל מסחר‪ ,‬יחסי יהודים לנוצרים ועוד‪.‬‬
‫‪ . 595‬הפרוטוקולים של זקני ציון‪ ,‬תרגום לאנגלית‪ ,‬דפוס על נייר‪ ,‬יצא לאור במונטריאול‪ ,‬קנדה‪. 0401-0481 ,‬‬
‫טקסט אנטישמי העוסק בקונספירציות היהודיות להשתלטות על העולם‪ ,‬לגיור כלל עולמי‪ ,‬לשליטה על העיתונות‪ ,‬על הכלכלה‬
‫ועל ממשלות באמצעות שוחד‪ ,‬רמיה ורצח‪ .‬במקור הטקסט הופץ ברוסיה‪ ,‬בכתב יד‪ ,‬ויצא לאור בדפוס בשנת ‪ .7361‬תורגם‬
‫לשפות רבות ביניהם אנגלית וגרמנית‪ .‬יש הטוענים כי הטקסט היווה מקור השראה להיטלר‪.‬‬
‫אנטישמיות במרחב הפרטי‬
‫חלל זה מוקדש לביטויים חזותיים של שנאת ישראל בתוך החלל האינטימי והאישי ביותר של האדם – ביתו‪.‬‬
‫הנושא כמכלול מתייחס לחפצים תלד מימדיים ודו מימדיים שנוצרו עבור טווח רחב של גילאים – מהילדות המוקדמת‬
‫ועד שיבה‪ ,‬עבור ילדים‪ ,‬נשים וגברים‪ .‬חפצים אלה שימשו חלק בתהליך חינוך בלתי פורמאלי‪ ,‬באמצעות חפצים‬
‫יומיומיים לכאורה‪ ,‬המכילים בתוכם מסר סמוי תוך תיאור חיצוני שלילי ומכוער של דמות היהודי – המשקפת כביכול‬
‫תכנות פנימיות שליליות‪ .‬לא בכל החפצים המסרים האנטישמיים ברורים ובוטים‪ .‬בקטגוריה זו קיימים פריטים אשר‬
‫משמעותם האנטישמית אינה חד משמעית אך מתוכם‪ ,‬חלחלו מסרים סמויים שהיו סוכני חינוך לדורות של אוכלוסיה‬
‫אנטישמית באירופה‪.‬‬
‫קיר הציורים‬
‫על קיר זה מוצגות יצירות דו ממדיות בטכניקות שונות‪ ,‬רישום‪ ,‬ציור שמן‪ ,‬דפוס‪ ,‬אשר בכולן מוצג היהודי באור שלילי‪.‬‬
‫היצירות כאן גבוליות בביטוי האנטישמי הטמון בתוכן‪ :‬חלקן בעלות מימד קריקטורי‪-‬הומוריסטי‪ ,‬חלקן בעלות מימד‬
‫אנטישמי מרומז מתחת לפני השטח הנראה לכאורה כציור ז'אנר‪ ,‬וחלקן בעלות מימד אנטישמי גלוי ובוטה‪.‬‬
‫(טור ראשון מימין‪ ,‬מלמעלה למטה)‬
‫‪ .A868‬מלווה כספים יהודי‪ ,‬שמן על קנבס‪ ,‬אנגליה‪ 0141 ,‬בקירוב‬
‫‪ .881‬סוחרי בדים יהודיים‪ ,‬שמן על קנבס‪ ,‬בורדו‪ ,‬צרפת‪0211 ,‬בקירוב‬
‫‪ .881‬פורטרט יהודי‪ ,‬פסטל על נייר‪ ,‬אוסטריה ‪0221‬‬
‫‪ .580‬סוחר נוצרי מוכר את סחורתו לרוכל יהודי‪ ,‬שמן על קנבס‪ ,‬הצייר‪ :‬יוהן כריסטופר בוקולנד‪ ,‬שבדיה‪0256 ,‬‬
‫(טור שני)‬
‫‪ .A881‬יהודי מגחך‪ ,‬פסטל על נייר‪ ,‬אוסטריה‪0221 ,‬‬
‫‪ .861‬יהודי מוקף כסף ואוצרות‪ ,‬ציור על שן (שנהב)‪ ,‬הצייר ‪ ,M. De Burman‬המאה ה‪02-‬‬
‫‪ .815‬מקצצי המטבעות‪ ,‬שמן על קנבס‪ ,‬רוסיה‪ ,‬המאה ה‪04-‬‬
‫‪ .889‬יהודים בשיחה‪ ,‬שמן על לוח‪0482 ,‬‬
‫(טור שלישי)‬
‫‪ .A802‬רוכל יהודי‪ ,‬צבעי מים על נייר‪ ,‬אנגליה‪ 1820 ,‬בקירוב‬
‫‪ .921‬רוכל יהודי עם שתי נערות נוצריות‪ ,‬צבע מים על נייר‪ ,‬אנגליה ‪ 0251‬בקירוב‬
‫(טור רביעי)‬
‫‪ .949‬יהודי אוכל נקניקיות חזיר‪ ,‬דפוס צבעוני על נייר‪ ,‬גרמניה‪( ,‬ללא תאריך)‬
‫‪ .860‬יהודי חלפן כספים‪ ,"The Miser ",‬ציור על זכוכית‪ ,‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪01‬‬
‫‪ .888‬רוכל יהודי בגטו‪ ,‬ציור שמן על קנבס‪ ,‬פרנקפורט‪0291 ,‬בקירוב‬
‫חפצים לילדים‬
‫אחת הקבוצות הבולטות באוסף‪ ,‬היא זו המוקדשת לחפצים אנטישמיים שנוצרו במיוחד עבור ילדים‪ .‬הקבוצה כוללת‬
‫חפצים כגון בובות‪ ,‬מריונטות‪ ,‬קלפים‪ ,‬משחקי לוח‪ ,‬צעצועים וספרי ילדים‪ .‬אין ספק שחפצים כאלה מהווים סוכני חינוך‬
‫בלתי פורמאליים בעלי עוצמה אדירה בעיצוב תפיסת עולמם של הילדים‪ ,‬שיהפכו אך בעוד שנים ספורות לדור‬
‫הבוגרים‪ .‬מתוך כך ניתן להסיק עד כמה מסרים של שנאה כלפי האחר הוטמעו באופן מכוון אצל בני הדור הצעיר‪ ,‬לא‬
‫רק על ידי הורים אינדיבידואליים‪ ,‬אלא גם על ידי מעצבי מדיניות חינוכית‪.‬‬
‫‪ .581‬יהודי מתפלל‪ ,‬משחק‪ ,‬עץ מגולף וצבוע‪ ,‬סוף המאה ה‪ ,04-‬ראשית המאה ה‪81-‬‬
‫[משחק משיכה (‪ )Pull Toy‬עם גלגלים נעים‪ ,‬היוצרים תנועה מתנדנדת של הראש]‬
‫הדמות אוחזת בספר עליו כתוב‪" :‬אל לייפציג"‪ .‬לייפציג שימשה כמרכז מסחרי‪ ,‬ויהודים רבים התאספו שם בעת הירידים למרות‬
‫ההגבלות הרבות שהוטלו עליהם‪ .‬פסל זה לועג לתנועות התפילה היהודיות‪ ,‬ויתכן והיה חלק מתהלוכות נוצריות כלעג ליהודים‪.‬‬
‫הוא הוצג בתערוכת היודאיקה לאחר מלחמת העולם השנייה בקולון‪ ,‬בשנת ‪ .7309‬לדברי האספן‪ ,‬זהו החפץ החשוב ביותר‬
‫באוסף‪.‬‬
‫‪" .519‬ההגירה לארצות הברית" ליטוגרפיות צבעוניות על נייר‪ ,‬פורטפוליו ליטוגרפיות‪ ,‬קרקוב פולין ‪0221‬בקירוב‬
‫סידרת ליטוגרפיות זו מתארת את ניסיונם הכושל של היהודים להגר לאמריקה‪ .‬הכותרות כתובות בשלוש שפות‪ :‬פולנית‪,‬‬
‫גרמנית והונגרית‪ .‬כאן מוצגות חמש מתוך שמונה ליטוגרפיות‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.7‬‬
‫בל יטוגרפיה הראשונה יהודים גובים חובות ולוקחים את מיטלטליהם של כפריים עניים‪.‬‬
‫התמונה השנייה מראה כיצד היהודים מתכוונים לצאת ברכבת שתיקח אותם לארץ החדשה‪ .‬יש לשים לב לשם תחנת‬
‫הרכבת‪" :‬אושויצם"‪ ,‬היא אושוויץ‪ ,‬שאכן היה ממוקם בה מרכז לפסי רכבת‪ ,‬כבר ב‪!7886‬‬
‫התמונה השלישית מתארת את מאסרם של יהודים בבית הכלא‪.‬‬
‫ובתמונה האחרונה היהודים המובסים נאלצים לחזור לביתם‪ .‬על השלט הכתובת "לקרקוב"‪.‬‬
‫‪" .945‬משחק היהודי"‪ ,‬עץ צבוע ומשובץ‪ ,‬אנגליה‪ ,‬ראשית המאה ה‪)?( 04-‬‬
‫בצד האחורי של הלוח – לוח שחמט‪ .‬בצד הקדמי דמות יהודי עם שקי כסף‪ .‬המספר ‪ 1‬מופיע במסגרת מאחורי היהודי‬
‫‪ .515‬היהודי הנודד‪ ,‬משחק לוח‪ ,‬דפוס בצבע על לוח‪ ,‬אירופה‪ ,‬סוף המאה ה‪04-‬‬
‫‪ .501‬דמות יהודי‪ ,‬משחק עץ מגולף‪ ,‬מתכת‪ .‬אמריקה‪ 0411 ,‬בקירוב‬
‫על הדמות מגן דוד וטקסט בפסבדו יידיש "אני מחזיק את כולם בכיס"‬
‫‪ .019‬דמות יהודי עומד‪ ,‬קסת סופרים‪ ,‬עץ מגולף וצבוע‪ ,‬רוסיה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫מריונטות‪ ,‬בובות‪ ,‬מטוטלות‪ ,‬בעלות ראש או גוף מתנדנד‬
‫קבוצת חפצים זו מתמקדת בתנועת התפילה היהודית ומציגה אותה באור שלילי וגרוטסקי‪ .‬חלק מהחפצים יוצרים‬
‫תנועה באמצעות משקולת‪-‬מטוטלת הנמצאת בבסיס בחפץ‪ .‬בחפץ השני מימין‪ ,‬המטוטלת עוצבה בצורת ראש חזיר‪.‬‬
‫בחפצים אחרים התנועה נוצרת באמצעות קפיץ המחבר בין הראש וגוף‪ ,‬וביצירות אחרות – תנועת ידו של אדם‬
‫המפעיל את המריונטה או בובת התיאטרון יוצרת את תנועת הראש והגוף‪.‬‬
‫(מימין לשמאל)‬
‫‪ .0‬בנקאי יהודי‪ ,‬מריונטה‪ ,‬עץ מגולף וצבוע‪ ,‬טקסטיל‪ ,‬גרמניה‪ 0211 ,‬בקירוב‬
‫‪ .505‬רב מתפלל‪ ,‬המשקולת‪ :‬ראש חזיר‪ ,‬משחק מתנדנד‪ ,‬מתכת‪ ,‬אלזס‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .005‬יהודי בבגדי מחנה ריכוז‪ ,‬עיסת נייר‪0490-0499 ,‬‬
‫‪ .006‬חסיד יהודי‪ ,‬עץ מגולף על קפיצים‪ ,‬פולין‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .921‬דמות יהודי מתפלל (מניע ראשו)‪ ,‬עץ מגולף מחוטב וצבוע‪ ,‬הונגריה‪ 0221 ,‬בקירוב‬
‫‪ .506‬דמות יהודי מתפלל‪ ,‬משחק מתנדנד‪ .‬מתכת צבועה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫"שולחן קפה"‬
‫על גבי שולחן זה הונחו חפצים שניתן היה למצוא על גבי שולחן הקפה ב"בתים אנטישמיים"‪ .‬אלו חפצים המייצגים‬
‫את הלך הרוח באירופה כלפי היהודים בנימה אנטישמית‪ ,‬למן המאה ה‪ 73-‬ועד לתקופת הנאציזם‪ .‬חפיסת קלפים –‬
‫ובה תיאור אנטישמי‪-‬קריקטורי של יהודי רוכל‪ ,‬ספר בגרמנית‪ ,‬הכתוב בשפה עילגת – כחיקוי לשפת היהודית – יידיש‪,‬‬
‫באחד מן הדפים נכתבו אותיות עבריות "שיר פסך" הכתוב בטעות כתיב‪ .‬בתוך הספר גם תווים המלווים מילות שיר‪.‬‬
‫על השולחן גם שני ספרי ילדים שהוצאו לאור בידי משרד התעמולה הנאצי שנועדו להטביע את השנאה הפחד וחוסר‬
‫האימון ביהודים‪ ,‬כבר בשלבים המוקדמים ביותר של יצירת עמדות בחייו של אדם‪.‬‬
‫(מלמעלה עם כיוון השעון)‬
‫‪ .012‬חפיסת קלפים‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .A856‬שמונה חוברות של " ‪"( " Lustige Blatter‬דפי צחוק")‪ ,‬דפוס‪0498-9 ,‬‬
‫‪" .048‬פטריית הרעל" ספר ילדים נאצי מאויר‪ ,‬הוצאת "דר שטרומר" גרמניה‪0492 ,‬‬
‫‪" .021‬האם כל היהודים שקרנים?"‪ ,‬דפוס על נייר‪ ,‬ניו יורק‪0491 ,‬‬
‫‪ " .049‬אל תאמין ליהודי כפי שאינך מאמין לשועל בשדה "‪ ,‬ספר ילדים נאצי מאויר‪" ,‬הוצאת דר שטרומר" גרמניה‪,‬‬
‫‪?0496‬‬
‫ספר שכתבה נערה בת ‪ ,11‬ופורסם לראשונה בדר שטרימר ב‪ ,1391-‬זכה לתפוצה של יותר ממאה אלף עותקים‪.‬‬
‫‪" .596‬סיפורים‪ ,‬משלים ובדיחות"‪ ,‬גרמניה‪0258 ,‬‬
‫ספר בפסבדו יידיש‪ ,‬עם "שיר פסח" {כתוב שיר פסך} עם תווי נגינה‬
‫חפצי בית לנשים‬
‫ארון תצוגה זה מוקדש לכלי בית שנועדו לשימוש יומיומי‪ ,‬כמו פותחן ופקקי בקבוקים‪ ,‬מלחיה‪ ,‬ואפילו אצבעון‪ ,‬ובהם‬
‫שימוש בדימויים חזותיים סטריאוטיפיים‪-‬יהודיים‪ .‬שתי הצלחות המוצגות כאן מתארות את דמותו של המלווה בריבית‬
‫היהודי‪ ,‬שיילוק‪ ,‬מתוך מחזהו של וויליאם שקספיר "הסוחר מוונציה‪ ,‬מן המאה ה‪ .70-‬דמותו של שיילוק במחזה‬
‫מתוארת באור שלילי‪ ,‬כקמצן‪ ,‬החס על ממונו‪ ,‬נוקם ונוטר לבעל החוב הכספי‪ ,‬אנטוניו‪ ,‬ודורש ממנו את "ליטרת‬
‫הבשר"‪ .‬המחזה מסתיים בנצחון לבעלי החוב‪ ,‬ובהשפלה לשיילוק היהודי‪ .‬השימוש בדמותו של שיילוק הינה דוגמא‬
‫אחת‪ ,‬מיני רבות‪ ,‬למקרים בהם נעשה שימוש בדמויות ספרותית שליליות להעברת מסרים באמצעות ביטויים‬
‫חזותיים‪ .‬דווקא העובדה שדימויים חזותיים מעין אלו חדרו לתוך החפצים השימושיים הפשוטים‪ ,‬מראה עד כמה‬
‫הנימות השליליות הללו חלחלו עמוק לתוך התודעה‪.‬‬
‫(מימין לשמאל)‬
‫‪ .99‬ראש של יהודי‪ ,‬פקק לבקבוק יין‪ ,‬פורצלן‪ ,‬שעם‪ ,‬מתכת‪ ,‬אלזס‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .98‬ראש יהודי‪ ,‬פורצלן‪ ,‬שעם‪ ,‬אלזס‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .90‬ראש יהודי‪ ,‬פורצלן ביסק (‪ ,)Bisque Porcelain‬שעם‪ ,‬רוסיה‪ ,‬סוף המאה ה‪04-‬‬
‫‪ .B99‬ראש יהודי‪ ,‬ברונזה יצוקה‪ ,‬שעם‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .A99‬ראש של יהודי מרכיב משקפיים‪ ,‬עץ מגולף וצבוע‪ ,‬מתכת‪ ,‬גרמניה‪c.0211 ,‬‬
‫‪.04‬שיילוק וטובל‪ ,‬צלחת פורצלן‪ ,‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪( 04‬היצרן‪ :‬אדמס)‬
‫‪ .05‬שיילוק עם סכין בידו‪ ,‬קערת פורצלן‪ ,‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪( 04‬היצרן‪ :‬אדמס)‬
‫‪ .949‬דמות יהודי‪ ,‬פותחן מכתבים‪ ,‬עץ מגולף‪ ,‬אוסטריה או פולין‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .002‬פותחן בקבוקים‬
‫‪ .948‬יהודי ויהודיה‪ ,‬כלי לאחיזת קוביות סוכר‪ ,‬עץ מחוטב ומגולף‪ ,‬גרמניה‪ ,‬אמצע המאה ה‪04-‬‬
‫‪ .69‬ראש פייגין‪ ,‬אצבעון‪ ,‬פורצלן‪ ,‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪( 04‬היצרן‪)Harmen Sculptures Staffordshire :‬‬
‫‪ .009‬ראש יהודי‪ ,‬מלחיה‪ ,‬פורצלן‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫חפצים לגברים‬
‫כאן נראית קבוצת חפצים המיועדת לשימוש גברים‪ :‬מקטרות ומקלות הליכה‪ ,‬שבכולם קיים דגש על אלמנטים‬
‫חזותיים סטריאוטיפיים אופייניים ליהודים‪ .‬במקלות ההליכה בולט השימוש באף גרוטסקי‪ ,‬מעוות וחסר פרופורציה‪.‬‬
‫בחפצים האחרים כגון המקטרות‪ ,‬והפסל התלוי‪ ,‬הושם דגש על סממנים חזותיים חיצוניים בעלי אופי מסורתי‪ ,‬כגון‬
‫כיפה‪ ,‬זקן ופאות‪ .‬ניתן לשים לב שהתיאור המופיע על המקטרת – של שלושה יהודים – מקבל ביטוי בחפצים רבים‬
‫נוספים בקבוצת "מוטיב שלושת היהודים" המוצגת בהמשך התערוכה‪.‬‬
‫‪ .41‬ראש יהודי‪ ,‬מחזיק לסיגריות‪ ,‬פורצלן צבוע‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .A49‬יהודי עם כיפה וכובע‪ ,‬מקטרת‪ ,‬אבן מירשאום‪ ,‬צרפת‪ 0251 ,‬בקירוב‬
‫‪ .49‬שני יהודים על סוס‪ ,‬מקטרת‪ ,‬פורצלן‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .A49‬שלושה סוחרים יהודים‪ ,‬מקטרת‪ ,‬פורצלן‪ ,‬הולנד‪ ,‬מאה ‪02‬‬
‫‪ .590‬יהודי‪ ,‬פסל‪ ,‬עץ מגולף‪ ,‬משובץ‪ ,‬היער השחור‪ ,‬גרמניה ‪ 0411‬בקירוב‬
‫‪ .56‬ראש יהודי‪ ,‬מקל הליכה‪ ,‬כסף יצוק‪ ,‬כנראה אנגליה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .52‬ראש יהודי‪ ,‬מקל הליכה‪ ,‬עץ מגולף‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .A52‬ראש יהודי‪ ,‬מקל הליכה‪ ,‬עץ מגולף‪ ,‬אוסטרו‪-‬הונגריה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .D52‬ראש יהודי גרוטסקי‪ ,‬מקל הליכה‪ ,‬עץ מגולף‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .B52‬ראש יהודי‪ ,‬מקל הליכה‪ ,‬שן מגולף‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מחצית המאה ה‪04-‬‬
‫"בית אנטישמי" – אנטישמיות במרחב הפרטי‬
‫קבוצת חפצים זו מכילה‪ ,‬קישוטי קיר‪ ,‬כלי בית‪ ,‬וספרים שנוצרו במיוחד עבור המרחב הפרטי האנטישמי‪ .‬בולטת כאן‬
‫קבוצת חפצים המתארת את דמותו הספרותית של פייגין‪ ,‬מתוך סיפרו של צ'רלס דיקנס‪ ,‬אוליבר טוויסט‪ ,‬משנת‬
‫‪ .7898‬פייגין מייצג את הסטריאוטיפ היהודי‪ ,‬ומתואר כנוכל‪ ,‬גנב‪ ,‬ומנהיג חבורת ילדים כייסים‪ .‬הוא מתואר בספר‬
‫בצורה בוטה ביותר כנבל מרושע ותככן ומוזכר פעמים רבות לא בשמו הפרטי אלא בכינוי "היהודי"‪ .‬כאן נראים חפצים‬
‫ביתיים רבים הנושאים תיאור חזותי של פייגין – פמוטים‪ ,‬כוסות וצלחות‪ ,‬מעמד למנורה‪ ,‬מקש לדלת‪ ,‬מפצח אגוזים‪,‬‬
‫וכלי אח‪ .‬בנוסף מוצגים כאן ספרים בעלי תכנים רווי שנאה ולעג ליהודים‪ ,‬ביניהם פרודיה על ההגדה של פסח‪ .‬כל אלו‬
‫היוו סוכני חינוך בלתי פורמאלי‪ ,‬סמוי אך נפוץ‪ ,‬למסרים אנטישמיים‪.‬‬
‫(מימין לשמאל)‬
‫‪" .B028‬מוישי בלע מטבע"‪ ,‬יציקת ברונזה‪ ,‬מייזן‪ ,‬גרמניה‪0295 ,‬‬
‫‪" .A028‬מוישי בלע מטבע"‪ ,‬תבנית ליציקה‪ ,‬שעווה ירוקה‪,‬גרמניה‪0411 ,‬‬
‫סצינה סאטירית המראה משפחה יהודית סביב שולחן‪ ,‬ועליו ילד היושב על סיר לילה‪.‬‬
‫‪ .61‬פייגין‪ ,‬בסיס למנורה‪ ,‬ברונזה יצוקה‪ ,‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .66‬זוג פמוטים‪ ,‬הדפס על חרסינה‪( ,‬היצרן‪ ,)Adams :‬פייגין בסצנות מתוך "אוליבר טוויסט" של צ'רלס דיקנס‪ ,‬אנגליה‪,‬‬
‫מאה ‪04‬‬
‫‪ .62‬פייגין‪ ,‬מפצח אגוזים‪ ,‬פליז יצוק‪ ,‬אנגליה ‪,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .A09‬שיילוק‪ ,‬מקוש לדלת‪ ,‬ברונזה יצוקה‪ ,‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪)?( 04‬‬
‫‪ .12‬פייגין‪ ,‬מתלה קיר‪ ,‬פליז יצוק‪ ,‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .16‬פייגין‪ ,‬ציור בצבעי שמן על שנהב (‪ ,)ivorette‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .21‬פייגין‪ ,‬מדליון‪ ,‬יציקת ברונזה‪ ,‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .1‬רוכל יהודי נושא תיבה‪ ,‬לבנה‪ ,‬חרסינה (‪ ,)Faience‬אלזס‪ ,‬מאה ‪02‬‬
‫‪ .68‬פייגין‪ ,‬מערכת כלי פורצלן מעוטרת‪ ,‬צלחת (היצרן‪ ,)Royal Dalton :‬אנגליה ‪ 0411‬בקירוב‬
‫‪ .54‬מערכת כלים לטיפול באח (חימום ביתי באמצעות הבערת עץ)‪ ,‬ברונזה יצוקה וצבועה‪ ,‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪" .898‬ישראל בקריקטורה וסטירה"‪ ,‬ספר‪ ,‬דפוס על נייר‪ ,‬גרמניה‪0491 ,‬‬
‫‪ .890‬פרודיה על ההגדה של פסח "ברית מצריים"‪ ,‬דפוס על נייר‪ ,‬כריכה עם קנבס‪ ,‬גרמניה‪0481 ,‬‬
‫‪ .891‬ספר "להפיל בפח מנהיגים" המחבר‪ :‬פטיט בוב‪ ,‬צרפת‪0246 ,‬‬
‫בספר זה ישנו טקסט להצגת תיאטרון אנטישמית‪ ,‬ואיורים צבעוניים רבים‪.‬‬
‫היהודי והכסף‬
‫קבוצת חפצים זו מוקדשת לקישור הסטריאוטיפי של יהודים עם כסף‪ .‬החל בנצרות המוקדמת היה קישור של יהודים‬
‫לבצע כסף‪ ,‬כפי שבא לביטוי בדמותו של יהודה איש קריות המתואר באופן חזותי עם שק של כסף ועד לעת החדשה‬
‫בה מתואר היהודי כבנקאי עשיר‪ ,‬תאב ממון ובצע‪ .‬כאן מוצגים חפצים כמו קופות לאיסוף מטבעות‪ ,‬או צלחות לעודף‬
‫בדמות יהודי‪ .‬בחלק מן החפצים נוספו גם תיאורים מילוליים בזויים ליהודים כמו הכינוי ‪ IKEY‬שנעשה בו שימוש‬
‫באנגליה‪ .‬חפץ משמעותי המוצג בצד ימין הוא זוג פמוטים‪ ,‬המתארים את ההבעות המשתנות על פניו של היהודי‬
‫הסטריאוטיפי עם נפילת הבורסה ועם עלייתה‪ .‬קבוצה זו כוללת גם בעלי מקצוע יהודיים כגון‪ ,‬קבצן‪ ,‬רוכל‪ ,‬שדכן ועוד‪.‬‬
‫צד ימין (מימין לשמאל)‬
‫‪ .11‬פייגין‪ ,‬פורצלן‪ ,‬היצרן ‪ ,Royal Dalton‬אנגליה‪ 0481 ,‬בקירוב‬
‫‪ .9‬דמות יהודי‪ ,‬פורצלן‪ ,‬כיתוב "‪ ,"Old Pal‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪" .99‬שדכן" עם מטריה‪ ,‬פורצלן‪ ,‬בוהמיה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .011‬יהודי‪ ,‬צלחת בדיל‪ ,‬אירופה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .91‬יהודי עם ראשי שום תחת ידיו‪ ,‬קופה‪,‬פורצלן‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .010‬מחזיק סיגריות‪ ,‬פורצלן‪ ,‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .086‬פסל‪ ,‬ברונזה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .089‬שתי דמויות‪ ,‬ברונזה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .088‬קבצן יהודי‪ ,‬ברונזה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .011‬ג'נטלמן יהודי‪ ,‬פורצלן מצויר‪ ,‬קפו דה מונטה‪ ,‬איטליה‪ ,‬מאה ‪81‬‬
‫‪ .88‬רוכל יהודי‪ ,‬סוחר סרטים ותחרות‪ ,‬פורצלן‪ ,‬אנגליה‪0294 ,‬‬
‫‪ .89‬סוחר סרטים יהודי‪ ,‬חרס צבוע‪ ,‬זידנהאוזן‪ ,‬גרמניה‪0211,‬בקירוב‬
‫‪ .A011‬היהודי הנודד‪ ,‬פורצלן מצויר‪ ,‬קפו דה מונטה‪ ,‬איטליה‪ ,‬מאה ‪81‬‬
‫‪ .60‬פייגין‪ ,‬כד‪ ,‬פורצלן‪ ,‬אנגליה‪ 0481 ,‬בקירוב‬
‫‪ .A081‬ספסרים יהודים‪ ,‬פמוטים‪ ,‬ברונזה מצוירת‪ ,‬וינה‪ 0221 ,‬בקירוב‬
‫‪ .014‬יהודי עם שק כסף‪ ,‬מחזיק גפרורים‪ ,‬קרמיקה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫צד שמאל (מימין לשמאל)‬
‫‪ .A41‬רוכל יהודי‪ ,‬קרמיקה ירוקה‪ ,‬אירופה‪ 0411 ,‬בקירוב‬
‫‪ .92‬יהודי אוחז שק כסף‪ ,‬זכוכית מורנו‪ ,‬איטליה‪ ,‬מאה ‪81‬‬
‫‪ .A888‬רוכל יהודי‪ ,‬פסלון עץ‪ ,‬טקסטיל‪ ,‬חומרים מגוונים‪ ,‬אנגליה‪ 0281 ,‬בקירוב‬
‫‪ .44‬קופה‪ ,‬קרמיקה‪ ,‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .91‬גביע בדמות יהודי עם קופה של כסף‪ ,‬חרס צבוע‪ ,‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫המילה ‪ Ikey‬המופיעה בבסיס הייתה כינוי גנאי ליהודים‪.‬‬
‫‪ .42‬דמות יהודי מגיד עתידות‪ ,‬כלי לאיסוף מטבעות (מאפרה?)‪ ,‬ברונזה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .B98‬דמות יהודי‪ ,‬צלחת לאיסוף מטבעות (מאפרה?)‪ ,‬פליז יצוק‪ ,‬אירופה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .98‬דמות יהודי‪ ,‬צלחת לאיסוף מטבעות (מאפרה?)‪ ,‬ברזל יצוק‪ ,‬אירופה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .81‬יהודי אוסף מטבעות זהב‪ ,‬צלחת לאיסוף מטבעות ("‪ ,)"Change plate‬חרס צבוע ואפוי‪ ,‬כנראה גרמניה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫(חתימה‪)" Gluck plate":‬‬
‫היהודי והחזיר‬
‫הקישור של היהודי והחזיר מופיע כמוטיב חזותי כבר בימי הביניים באמנות הנוצרית האנטי‪-‬יהודית וכן בקריקטורות‬
‫אנטישמיות‪ .‬במדליון מופיע מוטיב "חזירת היהודים" (‪ )judensau‬שהופיע על מבני כנסיות‬
‫מימי הביניים‪ .‬בתיאורים אחרים המוצגים כאן מתואר יהודי רוכב על גבי חזיר‪ ,‬מגיש חזיר‪ ,‬נאכל על ידי‬
‫חזיר‪ ,‬ושלוש דמויות חזירים‪ ,‬עם אלמנטים יהודיים‪ .‬השימוש במטפורה החייתית‪ ,‬והבחירה המכוונת‬
‫בחזיר‪ ,‬הנחשב ביהדות לחיה לא טהורה‪ ,‬נועדה להעברת מסר פוגעני ומשפיל כלפי היהודים‪.‬‬
‫(מימין עם כיוון השעון)‬
‫‪ .029‬חזיר בלע יהודי‪ ,‬יציקת ברונזה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .025‬חזיר בלע יהודי‪ ,‬יציקת פליז‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .012‬שלושה יהודים מיוצגים כחזירים‪ ,‬גלויה צבעונית‪ ,‬גרמניה‪0419 ,‬‬
‫‪ .020‬שטן יהודי רוכב על חזיר‪ ,‬פסל‪ ,‬ברונזה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .589‬יהודי מגיש חזיר‪ ,‬יציקת ברונזה‪ ,‬בוהמיה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .A029‬שלושת החזירים‪ ,‬קרמיקה מצוירת‬
‫‪ .029‬שלושה יהודים עם חזירה‪ ,‬סצנה מתוך המרטירדום של סימון מטרנטו‪ ,‬לוח שמן מחוטב‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מאה ‪)?( 02‬‬
‫‪ .45‬יהודי מחזיק חזיר‪ ,‬מקטרת‪ ,‬אבן מירשאום מגולפת‬
‫מקצועות יהודיים‬
‫כאן מוצגים פסלונים המתארים מקצועות יהודיים – חלקם מוכרים וטיפוסיים‪ ,‬וחלקם נדירים יותר‪.‬‬
‫בין המקצועות הטיפוסיים ניתן למצוא את הרוכל היהודי‪ ,‬הבנקאי‪ ,‬והרופא‪ .‬המקצועות היהודיים הפחות‬
‫מוכרים הם החייל היהודי‪ ,‬סוחר הבהמות‪ ,‬מבריח הגבולות ועוד‪ .‬חלק מהפריטים הם מתוך סדרה בייצור תעשייתי‬
‫מזיצנהאוזן‪ ,‬המתארים מקצועות יהודיים המאופיינים לסוף המאה ה‪ 73-‬וראשית המאה ה‪.26-‬‬
‫תחומי העיסוק של היהודים היו מוגבלים ומצומצמים‪ ,‬מסיבות כלכליות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬דתיות‪ ,‬פוליטיות ואחרות‪ .‬באופן‬
‫כללי‪ ,‬מצבם הכלכלי‪ -‬מקצועי של כלל יהודי אירופה‪ ,‬נגזר מהשפעתה של הכנסיה הנוצרית‪ ,‬וחלקה בהפצת‬
‫האנטישמיות היה רב‪ .‬עובדה זו‪ ,‬יחד עם התפתחות המסחר במעמד הבורגני הנוצרי השפיעו מאוד‬
‫על חיי יהודי אירופה‪.‬‬
‫מדף עליון (מימין לשמאל)‬
‫‪ .924‬יהודי חצר‪ ,‬עץ מפוסל מגולף וצבוע‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬מאה ‪)?( 02‬‬
‫‪ .51‬סוחר בהמות יהודי‪ ,‬חרס צבוע (היוצרים‪ :‬משפחת זון)‪ ,‬זיצנהאוזן‪ ,‬גרמניה‪ 0211 ,‬בקירוב‬
‫כיתוב‪" :‬בחיי‪ ,‬היא נותנת שני דליים (מלאים חלב)"‬
‫‪" .92‬בני ישראל"‪ ,‬חרס צבוע‪( ,‬היוצרים‪ :‬משפחת זון)‪ ,‬זיצנהאוזן‪ ,‬גרמניה‪ 0211 ,‬בקירוב‬
‫‪ .99‬סוחר (מבריח גבול?) יהודי ובנו נתפסים על ידי קצין מכס צרפתי‪ ,‬חרס צבוע‪( ,‬היוצרים‪ :‬משפחת זון)‪ ,‬זיצנהאוזן‪,‬‬
‫גרמניה‪ 0211 ,‬בקירוב‬
‫כיתוב‪" :‬אלוקים אדירים‪ ,‬איך נכנסתי לזה "‬
‫‪ .004‬רוכל יהודי‪ ,‬פליז‪ ,‬אירופה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .B22‬רופא יהודי‪ ,‬עץ מגולף‪ ,‬נרכש לאחרונה בוורשה‪ ,‬פולין‬
‫‪ .080‬איש עסקים יהודי‪ ,‬ברונזה‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .85‬סאטירה על דמות חיל יהודי בצבא אוסטרו‪-‬הונגריה‪ ,‬ברונזה‪ ,‬אוסטריה‪ 0221 ,‬בקירוב‬
‫‪ .5‬כלי לפלפל בדמות רוכל יהודי‪ ,‬פיוטר‪ ,‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫מדף תחתון (מימין לשמאל)‬
‫‪" .019 -015‬רמז לבורסה"‪ ,‬קרמיקה מצוירת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .A085‬ארבע דמויות מגולפות ומצוירות על עץ של מקצועות סטריאוטיפים של היהודים‪ :‬בנקאי‪ ,‬רוכל‪ ,‬קבצן ורב‪,‬‬
‫אוסטריה‪-‬גרמניה‪ 0481 ,‬בקירוב‬
‫‪ .B,A929‬זוג בורגני יהודי קרמיקה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫מוטיב שלושת היהודים‬
‫במספר רב של חפצים באוסף קיים מוטיב חוזר של שלושה יהודים יחד‪ .‬לעיתים הדמויות עומדות ומשוחחות זו עם‬
‫זו‪ ,‬לעיתים נמצאות בעיצומו של ויכוח‪ ,‬אך הדימוי הנפוץ ביותר הוא תיאור של שלושה יהודים יושבים יחד על ספסל‪.‬‬
‫ככל הנראה‪ ,‬הרקע ההיסטורי לתיאור זה מקורו בעיירת מעיינות המרפא קרלסבאד שבצ'כיה‪ ,‬אליה נהגו יהודים‬
‫מזרח אירופיים להגיע בחופשת הקיץ‪ .‬ככל הנראה המראה הזר שנוצר בשל המאפיינים היהודיים כמו הזקן ופיאות‬
‫הלחיים‪ ,‬יחד עם הלבוש והמגבעת‪ ,‬יצרו תופעה חזותית – שבעקבותיה נוצרו חפצים‪ ,‬חלקם בייצור תעשייתי‪ .‬למוטיב‬
‫זה יכולים להיות גם הקשרים אסוציאטיביים‪ ,‬כמו למשל היפוך למוטיב "שלושת הגרציות" שהיה מוכר באמנות‬
‫האירופאית באותה תקופה‪ .‬על פי פרופ' פורת הבחירה במוטיב זה אינה מקרית ונובעת מתפיסת היהדות כהופכית‬
‫ל"שילוש" הנוצרי כמעין "אנטי‪-‬כריסטוס"‪ .‬כאן נראים חפצים מגוונים החל מקופסאות הרחה לטבק‪ ,‬דרך צלחות‬
‫ומאפרות‪ ,‬וכלה בפסלונים וציורי שמן‪.‬‬
‫(משמאל עם כיוון השעון)‬
‫‪ .A852‬שלושה רוכלים יהודים‪ ,‬שמן על לוח‪ ,‬הולנד‪ ,‬מאה ‪)?(04‬‬
‫‪ .26‬שלושה יהודים על ספסל‪ ,‬חרס מזוגג וצבוע‪ ,‬בוהמיה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .40‬דמויות מגולפות ומצוירות ביד‪ ,‬מחזיק סיגריות‪/‬מקטרות‪ ,‬כנראה מבוהמיה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .950‬שלושה יהודים פולניים‪ ,‬דפוס על נייר‪ ,‬גרמניה‪)?( 0211 ,‬‬
‫‪ .598‬שלושה יהודים‪ ,‬קופסת סיגריות‪ ,‬עץ מגולף ומחוטב‪ ,‬הולנד או אנגליה‪ 0211 ,‬בקירוב‬
‫‪ .24‬שלושה יהודים‪ ,‬מעצור לדלת‪ ,‬מתכת יצוקה‪ ,‬אירופה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .081‬כנס רוכלים‪ ,‬פורצלן‪ ,‬צרפת‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .94‬שלושה רוכלים יהודים‪ ,‬קופסת טבק‪ ,‬עץ ‪ Rose wood‬מחוטב ומגולף‪ ,‬אלזס‪ ,‬מאה ‪02‬‬
‫‪ .91‬שלושה רוכלים יהודים‪ ,‬קופסת טבק‪ ,‬עץ ‪ Rose wood‬מחוטב ומגולף‪ ,‬הולנד‪ ,‬מאה ‪02‬‬
‫‪ .21‬שלושה יהודים על ספסל‪ ,‬קרמיקה מצורית ביד‪ ,‬בוהמיה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .A25‬אידיליה בקרסלבדה‪ ,‬יציקת ברונזה‪ ,‬בוהמיה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .22‬שלושה יהודים על ספסל‪ ,‬קרמיקה צבועה‪ ,‬בוהמיה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫ברית המילה‬
‫טקס ברית המילה היה נושא לגיחוך‪ ,‬לפחד ולרתיעה בקרב העולם הנוצרי‪ .‬מעבר לפגיעה בשלמות הגוף‪ ,‬הפעולה‬
‫נתפסה כרצון לבידול והפרדה של היהדות מהאוכלוסייה הכללית ונאסרה כליל פעמים רבות במרוצת ההיסטוריה‪.‬‬
‫כאן מוצגים שני תיאורים של תינוק המאוים על ידי דמות יהודית סטריאוטיפית האוחזת במספריים‪ .‬החפץ המשמעותי‬
‫ביותר הוא גביע פורצלן המתאר את הגיור של לורד ג'ורג' גורדון‪ ,‬נוצרי מכובד שהחליט להתגייר‪ .‬כאן הוא מתואר‬
‫שוכב על מיטת ניתוחים לפני הברית‪ .‬תיאור זה מבוסס על אירוע היסטורי ומובעת בו חלחלה ורתיעה מהמעשה‪.‬‬
‫‪" .864‬מי‪ ,‬אני?"‪ ,‬דה‪-‬קופאז' על לוח‪ ,‬ארצות הברית‪ 0411 ,‬בקירוב‬
‫‪" .582‬הקוצץ היהודי"‪ ,‬מאפרה‪ ,‬פורצלן‪ ,‬מפלי הניאגרה‪ ,‬ארצות הברית‪-‬קנדה‪ 0411 ,‬בקירוב‬
‫‪ .08‬תיאור סאטירי של ברית המילה של לורד ג'ורג' גורדון‪ ,‬גביע זיכרון‪ ,‬חרסינה (‪ ,)Staffordshire‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪02‬‬
‫לורד ג'ורג' גורדון היה בנו הצעיר של הדוכס מגורדון‪ .‬בשנת ‪ 7181‬התגייר וקיבל את השם ישראל בן אברהם ‪ .‬בשנת ‪7188‬‬
‫נאסר בשל עלילה‪ .‬בכלא אכל מזון כשר‪ ,‬ארגן מניין‪ ,‬ושהה במחיצתם של יהודים‪ .‬הוא נפטר בכלא‪ ,‬ונאסר עליו לבוא בקבורת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫יהודי ואישה שאינה יהודייה‬
‫פרק זה מהווה בבואה למציאות היסטורית מוכרת‪ ,‬בה הוכרה דמות היהודי‪ ,‬כדמות הנווד הנצחי והרוכל‪ ,‬המנסה‬
‫לקשור שיחה‪ ,‬עניין‪ -‬ויותר מכך‪ -‬עם דמות האישה שאינה יהודיה‪.‬‬
‫פרק זה מכיל חפצים וציורים‪ ,‬המתארים מציאות שנועדה להרתיע ולהזהיר את נשות הנוצרים‪ ,‬מיצירת קשר‪ ,‬זיקה‬
‫וקירבה ליהודי‪ .‬בכך מתואר היהודי כמי שעוסק במקח וממכר למול דמות האישה התמימה‪ ,‬מפתה ומשלם עבורה‬
‫בכוונות זדון‪ ,‬ואף מנסה לקשור עימה קשר אינטימי ואישי‪.‬‬
‫(משמאל עם כיוון השעון)‬
‫‪ .919‬יהודי מוכר מסיכות יוצר קשר עין עם אם לא יהודיה ובנה‪ ,‬דפוס צבעוני על נייר‪ ,‬אירופה‪ ,‬מאה ‪)?(81‬‬
‫‪ .018‬תמונה מתוך "בית משכונות של שלמה"‪ ,‬פורצלן‪ ,‬צרפת‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .A094‬יהודי מזדקן מפתה צעירה נוצרייה‪ ,‬ליטוגרפיה‪ ,‬סייר ובנט‪ ,‬לונדון‪0112 ,‬‬
‫‪ .80‬רוכל יהודי מוכר שום לאישה‪ ,‬קנקן פורצלן צבוע (‪ ,)pearl ware‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .96‬דמויות זיצנהאוזן של משפחת זון‪ ,‬גרמניה‪ 0211 ,‬בקירוב‬
‫‪ .599‬הזקנים מציצים על סוזנה בעת רחיצתה‪ ,‬קנקן בירה עם מכסה אמייל צבוע‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫אנטישמיות מודרנית‬
‫פרק זה מהווה תמצית של דמויות יהודים שעלו לגדולה ופרצו את "חומות הגטו היהודי"‪ ,‬כל אחד בזמנו‪ .‬נפילתן‬
‫המהדהדת השפיעה על פרוץ גלי אנטישמיות בקרב העולם היהודי‪ .‬כך היה גורלם של "היהודי זוס"‪ ,‬דניאל מנדוזה‬
‫וכמובן‪ -‬אלפרד דרייפוס‪ ,‬כמעין מדגם מייצג לעלייתו של היהודי‪ ,‬נפילתו ולתהודה האנטישמית לגורלו‪.‬‬
‫"היהודי זיס"‬
‫הבנקאי יוסף זיסקינד אופנהיימר‪ )7033-7198( ,‬שימש כיועץ הפיננסי לדוכס קרל אלכסנדר מווירטמברג‪ .‬ככל‬
‫הנראה באמצעות המצאת מיסים חדשים‪ ,‬הצליח אופנהיימר לממן את הצבא החדש של הדוכס ואת קופת המדינה‪.‬‬
‫לאחר מותו הפתאומי של הדוכס מהתקף לב‪ ,‬נותר אופנהיימר חסר הגנה‪ ,‬והוא נעצר והואשם באישומים חמורים‬
‫כולל הונאה‪ ,‬שחיתות‪ ,‬וקשרים עם נשים נוצריות‪ .‬הוא נחקר באלימות במשך שנה‪ ,‬הורשע‪ ,‬ולבסוף נידון למוות‬
‫אכזרי בתוך כלוב תלוי‪.‬‬
‫מילותיו האחרונות לפני מותו היו ‪ ":‬שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"‪.‬‬
‫רק לאחר שש שנים מהוצאותו להורג‪ ,‬הורשו היהודים להביא את גופו לקבורה‪ ,‬ללא כל טקס דתי‪.‬‬
‫דמותו של היהודי זוס‪ ,‬שעלה מהחיים בגטו אל פסגת החברה – ונפילתו הקשה‪ ,‬היוו בסיס ליצירות ספרותיות רבות‪,‬‬
‫ובעקבותיהם ליוזמתו של שר התעמולה הנאצי‪ ,‬גבלס‪ ,‬להפיק סרט בנושא‪ .‬סרט זה נחשב לאחד מהסרטים‬
‫האנטישמיים הקשים ביותר שנוצרו אי פעם‪ ,‬והוא קיבל תפוצה רבת היקף‪ .‬כ‪ 26-‬מיליון גרמנים צפו בו‪.‬‬
‫‪ .809‬דיוקן היהודי זיס‪ ,‬תחריט‪ ,‬יוהן באומגרטן‪ ,‬גרמניה‪0192 ,‬‬
‫חפץ זה הוא המוקדם ביותר מבין החפצים המוצגים כאן‪ ,‬והוא נוצר בשנת מותו של אופנהיימר‪.‬‬
‫‪ .A808‬תליית יוסף זיס אופנהיימר‪ ,‬תחריט בן זמננו על סמך ציור של יוהן אנדראס רוטסנרגר‪ ,‬אוגסבורג‬
‫‪ .809‬תחריט של שיחה דמיונית בין שבתאי צבי ויוסף זיס אופנהיימר ליד שיר אנטישמי‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מאה ‪)?( 02‬‬
‫דניאל מנדוזה‬
‫דניאל מנדוזה (‪ )7107-7890‬יליד לונדון‪ ,‬מצאצאי אנוסי ספרד‪ ,‬נחשב למתאגרף המקצועי היהודי הראשון‪ .‬הוא החל‬
‫את דרכו המקצועית כמתאגרף‪ ,‬לאחר סכסוך עבודה עם מעסיקו שהוכרע בקרב אגרוף אותו ניצח‪ .‬היה אלוף אנגליה‬
‫בין השנים ‪ 7132-7131‬וזכה בהוקרתו של הנסיך מווילס‪ ,‬ובשל כך בפטרונאז' מלכותי‪ .‬מעמדו הציבורי סייע לו‬
‫להעלות את קרנם של אחיו היהודים והוא היה גאה במוצאו והקפיד להיקרא "מנדוסזה היהודי"‪.‬חרף האהדה‬
‫הציבורית לה זכה‪ ,‬מנדוזה קיבל הערות אנטישמיות באחרית ימיו‪ ,‬ולפיכך גם בקרב האחרון שלו‪ ,‬בו כשל‪ ,‬תואר כמי‬
‫שהובס‪ ,‬בעוד שיריבו האנגלי הובל כמנצח‪.‬‬
‫‪ .082‬הקרב של מנדוזה‪-‬האמפריז‪ ,‬ספל ‪ ,Staffordshire‬אנגליה‪ ,‬מאה ‪02‬‬
‫‪ .090‬הניצחון‪ ,‬תחריט צבעוני‪ 01 ,‬בינואר ‪0122‬‬
‫אלפרד דרייפוס‬
‫אלפרד דרייפוס היה קצין יהודי צרפתי צעיר‪ ,‬ששירת במטה הכללי של צבא צרפת‪ .‬באמצעות מסמך מזוייף‪ ,‬הואשם‬
‫דרייפוס בעוון בגידה במולדת‪ .‬הוא נשפט‪ ,‬הורשע‪ ,‬ונשלח למאסר עולם ב"אי השדים"‪ ,‬לאחר טקס השפלה של‬
‫הורדת דרגותיו ושבירת חרבו במרכז פריז‪ .‬פרטי הפרשה הסתעפו מעבר לגורלו של דרייפוס עצמו‪ ,‬ונגעו ביסודות‬
‫המוסר‪ ,‬האמת והצד בצרפת‪ .‬הפרשה עוררה גלי אנטישמיות בצרפת וחילקה את הציבור לתומכי דרייפוס ומתנגדיו‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬בתום משפט חוזר‪ ,‬ופרסום מאמרו של אמיל זולא "אני מאשים"‪ ,‬הופרכו הטענות נגדו‪ ,‬הוא הוחזר לצבא‬
‫וזוכה לחלוטין מכל אשמה‪.‬‬
‫הקריאות שנישאו בפי ההמון המשולהב‪" :‬דרייפוס הבוגד!"‪" ,‬מוות ליהודים"‪ -‬בעת טקס הסרת דרגותיו של דרייפוס‪,‬‬
‫כמו גם המסרים האנטישמיים שחלחלו בתקופת הפרשה כולה‪ ,‬באים לידי ביטוי במוצגים בפרק זה – בעיקר בסדרת‬
‫כרזות המכונה "מוזיאון האימים‪ ,‬המציגה את היהודים בעלי ההשפעה באור שלילי ביותר‪ ,‬כאן מוצגת הכרזה‬
‫המתארת את אלפונס דה‪-‬רוטשילד כתמנון רב רגליים‪ ,‬או לחילופין כמפלצת ההידרה‪ ,‬שקשה להדבירה‪.‬‬
‫‪ .842‬ברון אלפונס דה רוטשילד כתמנון‪ ,‬דפוס על נייר (מתוך סדרה אנטישמית בעקבות משפט דרייפוס) ‪ ,‬גלריית האימה‬
‫(‪ ,)Musee Des Horreurs‬צרפת‪ ,‬סוף מאה ‪04‬‬
‫‪ .848‬משפט דרייפוס‪ ,‬ליטוגרפיה (דפוס אבן צבעוני)‪ ,‬צרפת‪0244 ,‬‬
‫אנטישמיות באנגליה‬
‫קבוצת חפצים זו מתארת גילויים אנטישמיים בארץ נאורה כאנגליה‪.‬‬
‫משמאל‪ ,‬כרזה לתחנת הרכבת התחתית לאזור "שוק הפשפשים" הלונדוני‪ ,‬המתארת דמות של רוכל יהודי‪ ,‬עם שק‬
‫בגדים ישנים על גבו‪ ,‬ומספר מגבעות על ראשון‪ ,‬הנראה כחולש על המרחב כולו‪ ,‬עם מבטו הזומם‪ .‬דימוי זה חדר כה‬
‫עמוק לתודעה האנגלית‪ ,‬עד כי ביצירה הימנית העליונה רואים תיאור קריקטורי של נתן מאיר דה רוטשילד כרוכל‬
‫יהודי‪ ,‬הנושא אף הוא שק על גבו – אלא שהשק הוא שק של כסף‪ ,‬ושני הכובעים על ראשו מסמלים את היותו אחראי‬
‫על שני תחומים כלכליים מרכזיים באנגליה – על הבנקים מחד‪ ,‬ועל חברות הביטוח מאידך‪ .‬הכיתוב מדגיש את‬
‫הנימה המזלזלת ברוטשילד‪.‬‬
‫היצירה השלישית המוצגת כאן מראה יהודי‪ ,‬בעל המראה האופייני‪ ,‬המנסה להיכנס לתוך המועדון היוקרתי –‬
‫המכיל את עורך הדין‪ ,‬השופט‪ ,‬הרופא ועוד‪ -‬ולמרות שהוא נדחה שוב ושוב הוא אינו מרפה מכוונתו להצטרף‪.‬‬
‫(משמאל עם כיוון השעון)‬
‫‪ .805‬רוכל יהודי‪ ,‬ליטוגרפיה‪ ,‬אנגליה‪ 0241 ,‬בקירוב‬
‫‪ .099‬קריקטורה של רוטשילד כמוכר בגדים ישנים‪ ,‬תחריט‪ ,‬אנגליה ‪0284‬‬
‫‪ .090‬יהודי שמנסה להיכנס לפרלמנט – נדחה ולא מוותר‪ ,‬ליטוגרפיה‪ ,‬אנגליה‪0291 ,‬‬
‫אנטישמיות בארצות הברית‬
‫בשנות ה‪ 26-96 -‬בארצות הברית שלאחר תקופת השפל הכלכלי‪ ,‬נוצרו חפצים אשר בהם ביטוי חזותי לשנאת‬
‫ישראל‪ .‬בולטת הכרזה המתארת מטפורה של ארצות הברית – כדמותו של "גוליבר"‪ ,‬הנתון כולו להשתלטות‬
‫ה"ליליפוטים" – המתוארים כיהודים המגיעים לארצות הברית‪ ,‬צמאי ממון‪ ,‬המשתלטים על כל תחומי הכלכלה ביניהם‬
‫בנקאות‪ ,‬נכסי דלא ניידי‪ ,‬ביגוד‪ ,‬תיאטרון ועוד‪ .‬המסר מוחרף בשלט הנמצא בקדמת התמונה ועליו כתוב "ירושלים‬
‫החדשה‪ ,‬שנקראה בעבר ניו‪-‬יורק‪ ,‬מוצעת בזאת למכירה!"‬
‫(משמאל עם כיוון השעון)‬
‫‪ . 955‬היהודים משתלטים על אמריקה כמו הליליפוטים על גוליבר‪ ,‬פוסטר בעקבות כריכת הירחון "לייף"‪ ,‬דפוס צבעוני על‬
‫נייר‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬סוף המאה ה‪04-‬‬
‫‪ .991‬יהודי עטור בכוכב בולשביקי משתלט על ניו יורק‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מלחמת העולם השנייה (מחצית המאה ה‪)81-‬‬
‫‪" " .956‬להסתכל אחורנית" – העולם סוגר את הגשר למהגרים החדשים‪ ,‬הגשר שנשא אותם ואת אביהם"‪ ,‬תחריט צבע‪,‬‬
‫"דאק"‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫מאחורי הדמויות העשירות מופיעים צללים המתארים אותם עצמם‪ ,‬או את אבותיהם כרוכלים יהודים‪.‬‬
‫כרזות אנטישמיות‬
‫קבוצה זו מראה את הביטויים החזותיים החריפים והבוטים ביותר כנגד היהודים‪ ,‬שהופצו בחוצות מדינות אירופה‬
‫השונות בתקופת מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫(משמאל עם כיוון השעון)‬
‫‪ .985‬הגרמנים הנוצרים ישחררו לחופשי את אוסטריה‪ ,‬דפוס בצבע על נייר ‪ ,‬גרמניה‪ 0481,‬בקירוב (?)‬
‫‪ .954‬היהודי טוחן עכבר במקום בשר‪ ,‬מוסיף מים לחלב‪ ,‬לש לחם ברגליים‪ ,‬דפוס על נייר‪ ,‬פולין‪0491 ,‬‬
‫‪ ".980‬האיזון היהודי"‪ ,‬דפוס על נייר‬
‫‪ .955‬היהודי מגרש ורודה בפליטים הפולניים‪ -‬נוצריים‪ ,‬פולין‪ ,‬מחצית מאה ‪)?( 04‬‬
‫‪" .509‬דרך הים האדום היא דרך הדם"‪ ,‬כרזה‪ ,‬דפוס על נייר‪ ,‬איטליה‪ 0498 ,‬בקירוב‬
‫דמויות יהודים מאנגליה וארצות הברית צועדות עם שקי כסף בין גופות החיילים‪.‬‬
‫‪" .919‬הנשק שלו‪ :‬דמוקרטיה‪ ,‬הבונים החופשיים‪ ,‬קומוניזם‪ ,‬קפיטליזם"‪ ,‬דפוס צבעוני על נייר‬
‫‪" .905‬הנשק שלו‪ :‬דמוקרטיה‪ ,‬הבונים החופשיים‪ ,‬קומוניזם‪ ,‬קפיטליזם"‪ ,‬דפוס צבעוני על נייר‬
‫נאציזם‬
‫אחד האלמנטים הקשים בנאציזם היה הניסיון לבסס את תורת הגזע על ממצאים "מדעיים"‪ .‬מוצג כאן מאמר המנתח‬
‫את מבנה הגולגולת של הגזע ה"שמי"‪ ,‬וקושר זאת ללגיטימציה לפגיעה ביהודים‪.‬‬
‫‪ .828‬הטלאי הצהוב‬
‫‪ .068‬מדבקה עם צלב קרס‪ ,‬עם כיתוב "לא נלחם עבור בית רוטשילד"‪ ,‬אנגליה‪ 1939 ,‬בקירוב‬
‫‪ .044‬מאמר "חקר הגזענות" מפי פרופ' ד‪ .‬הנס ויינרט‬
‫(‪ )11‬פסלון עץ‪ ,‬עבודת יד‪ ,‬שנות ה‪ 91/91-‬של המאה ה‪ ,81-‬גרמניה‪ ,‬פסל המתאר את דמותו של היטלר הדורך על דמותו‬
‫של יהודי המרים את ידיו לאות כניעה‪.‬‬
‫(אינו מופיע בקטלוג שפורסם)‬
‫פסלים‬
‫סידרת הפסלים המוצגת כאן‪ ,‬מחומרים‪ ,‬תקופות‪ ,‬וארצות שונות‪ ,‬מדגימה עד כמה מגוונים היו דרכי התיאור של‬
‫יהודים – עיסוקיהם‪ ,‬מראם‪ ,‬והתכונות המתלוות לפרשנות לכך‪ .‬לא כל הפסלים ניתנים להגדרה כ"אנטישמיים"‪ ,‬אך‬
‫אין ספק שהם אינם מבטאים יחס אוהד וחיובי‪ .‬סוג כזה של ביטויים חזותיים היה חלק בלתי נפרד מחיי היום יום של‬
‫לא יהודים ברחבי אירופה‪ ,‬והמסרים השלילים חילחלו לתוך תודעתם‪.‬‬
‫(מימין לשמאל)‬
‫‪ .B888‬רוכל יהודי‪ ,‬עץ‪ ,‬אוסטרו‪-‬הונגריה‪ 0251 ,‬בקירוב‬
‫‪ .8‬רוכל יהודי יושב‪ ,‬ברונזה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .A8‬סוחר עופות יהודי‪ ,‬ברונזה (הפסל ‪ ,)Kauba‬אוסטריה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .B081‬יהודי חלפן כספים (על בסיס עגול)‪ ,‬ברונזה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬מאה ‪04‬‬
‫‪ .A001‬רוכל יהודי‪ ,‬ע"י אנטון משיק‪ ,‬ברונזה‪ ,‬אוסטריה‪-‬מורביה‪ 0251 ,‬בקירוב‬
‫מסר מסכם של התערוכה‪:‬‬
‫"היהודי הוא סמל הנצחיות‪ .‬הוא שרדיפות וטבח במשך אלפי‬
‫שנים לא הצליחו להשמידו‪,‬הוא שאש או חרב או אינקוויזיציה‬
‫לא הצליחו למחותו מעל לפני האדמה‪ .‬הוא שהיה הראשון‬
‫להביא לעולם את דברי האלוקים‪ .‬הוא שהיה במשך זמן כה רב שומר‬
‫הנבואה‪ ,‬ואשר מסר אותה לשאר העולם‪ .‬עם כזה לא ניתן להשמיד‪.‬‬
‫היהודי הוא נצחי כמו הנצח עצמו‪".‬‬
‫(לב ניקולייביץ' טולסטוי)‬