‫מגזין המרכז הרפואי בני ציון | ספטמבר | ‪ | 2015‬גיליון ‪25‬‬
‫‪2‬‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 25‬ספטמבר ‪| 2015‬‬
‫דבר המערכת‬
‫דבר המנהל‬
‫עמיתיי‪,‬‬
‫כמערכות ציבוריות אחרות‪ ,‬גם מערכת הבריאות מתמודדת בימים‬
‫אלה עם אתגרים מורכבים‪ ,‬חלקם נובעים מחוסר ודאות תקציבית‪.‬‬
‫כולנו מקוים כי בקראכם שורות אלה‪ ,‬הגיעה לפתרונה בעיה זו‪.‬‬
‫כולנו אמונה ותקווה כי צמרת משרד הבריאות החדשה בהנהגתו של‬
‫סגן השר הרב יעקב ליצמן תוציא את מערכת הבריאות הציבורית‬
‫מהמצוקה התקציבית הכרונית בה היא מתפקדת מזה יותר מדי זמן‪.‬‬
‫בשנה שעברה עדכנתי אתכם על תהליך התעדת המעבדות ואני‬
‫שמח לבשר כי לאחרונה קיבל ביה"ח שלנו ממכון התקנים הישראלי‬
‫תעודה המעידה על כך שמערכות ניהול האיכות של המעבדות‬
‫עומדות בדרישות התקן הבינ"ל למערכות איכות ‪.ISO 9001:2000‬‬
‫גם השנה השתתף ביה"ח שלנו בוועידת ישראל ברפואה‪ .‬הוועידה‬
‫בין היתר טיפלה בנושאים כאובים כגון מצבם של ניצולי השואה‬
‫בחברה וברפואה ובפגיעות המיניות שגלשו בשנים האחרונות גם‬
‫לרשתות החברתיות‪ .‬את הוועידה פקדו למעלה מאלף איש ביניהם‬
‫אישי ציבור נבחרים‪ ,‬ח"כים‪ ,‬בכירי המשק הישראלי‪ ,‬בכירי מערכת‬
‫הבריאות והצבא ועוד‪.‬‬
‫השנה החולפת התאפיינה גם בתנופת בניה רחבה והתוצאות‬
‫נראות בשטח‪:‬‬
‫• הרחבת האגף המרכזי לכיוון הצפוני ‪ -‬בניית השלד עומדת להסתיים‬
‫בקרוב‪.‬‬
‫• מח' קרדיולוגיה ‪ -‬עבודת השיפוץ נמצאת בעיצומה ולצורך כך יופנו‬
‫פעילויות שונות לאתרים חלופיים‪ .‬אנו מקווים כי בניית המחלקה‬
‫החדשה תסתיים בעוד כשנה‪.‬‬
‫• מכון ‪ - C.T‬בית החולים רכש מכשיר ‪ C.T‬חדש ומתקדם‪ .‬לקראת‬
‫קליטת המכשיר שופץ והותאם חדר ייעודי בו תתקיימנה הבדיקות‪.‬‬
‫צוות מחלקת הרנטגן הודרך להפעלת המכשיר החדש שהשימוש‬
‫בו מאפשר ביצוע הבדיקה בזמן קצר יותר‪ ,‬עם רמת קרינה נמוכה‬
‫ביחס למכשירים אחרים‪.‬‬
‫• השלמת האגף ההמטו‪-‬אונקולוגי במח' ילדים ‪ -‬בקרוב תתחיל‬
‫העבודה להשלמת האגף ההמטו‪-‬אונקולוגי במח' ילדים‪ ,‬הכולל‬
‫בעיקר חדרי בידוד לילדים‪.‬‬
‫• חדר שיקופים ‪ -‬הסתיים המכרז לחדר שיקופים חדש במכון הרנטגן‬
‫שאמור להיות מותקן בחודשים הקרובים‪.‬‬
‫• מיון ממוגן ‪ -‬לאחר קבלת היתרי הבנייה נתחיל בשלבי התכנון והבנייה‪.‬‬
‫• טיפולי רפואה משלימה ‪ -‬בחודשים האחרונים הכנסנו לחדרי‬
‫הלידה שלנו טיפולי רפואה משלימה‪ .‬הטיפולים ניתנים בנוסף לטיפול‬
‫הרפואי הקונבנציונאלי‪ ,‬מותאמים באופן מלא לצרכי המטופלות‬
‫ואינם כרוכים בתשלום‪.‬‬
‫ועוד‪:‬‬
‫• ביה"ח הצטייד באלונקות חדשות למיון‪.‬‬
‫• הותקנה רשת ‪ WIFI‬בכל ביה"ח לטובת המטופלים‪ ,‬המבקרים והצוות‪.‬‬
‫• הורחב השימוש בעגלות ממוחשבות במחלקות‪.‬‬
‫• ביה"ח נערך להפעלת חדרי ניתוח בבית חולים יום‪.‬‬
‫אני מאחל לכל אחת ואחד מכם שנה טובה‪ ,‬שנה של יצירה והצלחה‪,‬‬
‫שנת אושר ושמחה לכם ולכל יקיריכם‪.‬‬
‫ד"ר א‪ .‬רופא‬
‫מנכ"ל המרכז הרפואי‬
‫כל הכתוב במגזין “אינפורמציון” מהווה מידע בלבד‪ ,‬ואינו מהווה תחליף‬
‫מכל סוג שהוא לייעוץ ו‪/‬או לטיפול רפואי‪ ,‬ואין לראות בו הוראה לטיפול‬
‫עצמי‪ ,‬לאבחון ו‪/‬או המלצה לטיפול מכל סוג שהוא‪ .‬כל ייעוץ ו‪/‬או טיפול‬
‫חייב להינתן באופן אישי ע”י רופא ותחת פיקוחו‪.‬‬
‫דומה שקצב ההתפתחות הטכנולוגית בעולם שלנו עולה על‬
‫קצב היכולת החברתית להכיל ולהתמודד איתה‪ .‬אחת התופעות‬
‫שמלווה אותנו‪ ,‬בלי הבדל דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין וגיל‪ ,‬היא השימוש ההולך‬
‫וגדל במחשבים ובטלפונים החכמים‪ .‬דואר אלקטרוני‪ ,‬אנשי קשר‪,‬‬
‫יומן פגישות‪ ,‬שעון‪ ,‬מחשבון‪ ,‬אפליקציות ניווט‪ ,‬אלבומי תמונות‪,‬‬
‫רשתות חברתיות ועוד הם רק חלק מהשימושים שאנו מעדיפים‬
‫להגדיר כפעילות שוטפת ולא כ"התמכרות"‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬אחסנו במוח את הדרוש להתנהלות יומיומית ‪ -‬מספרי‬
‫טלפון‪ ,‬כתובות‪ ,‬מספר אישי מהצבא‪ ,‬רגעים מיוחדים‪ ,‬חוויות‬
‫צבעוניות‪ .‬ממילא לא היו יותר מידי אפשרויות‪.‬‬
‫היום‪ ,‬במחי מגע בסמארטפון נשמרות חוויות ‪ -‬בצילום‪ ,‬בכתב‬
‫ובהקלטה‪ .‬המידע שמועלה למחשב ולטלפון הנייד מייתר את‬
‫הצורך שלנו לזכור‪ ,‬והתלות במכשירים החכמים הולכת וגדלה‪.‬‬
‫הנוחות הנובעת מהתופעה הזו כרוכה במחיר לא נמוך מצד‬
‫המשתמשים‪.‬‬
‫מסתבר כי אנשים רבים שחווים את החוויות שלהם רק כדי‬
‫לתעד ולהפיץ ברשתות החברתיות חווים פגיעה בזיכרון החוויתי‬
‫ונוצרים אצלם "חורים" בזיכרון העבר‪ .‬כדי לשחזר חוויה אנחנו‬
‫מוצאים עצמנו גולשים בספריות המצלמה ומנסים לשחזר את‬
‫הטעמים‪ ,‬תרתי משמע‪ ,‬תוך כדי דפדוף‪ .‬גם התפיסה המרחבית‬
‫שלנו נחלשת‪ .‬כיום‪ ,‬כשהתנועה ממקום למקום נשענת במידה‬
‫רבה על אפליקציית הווייז‪ ,‬אין כמעט צורך לזכור נתיבי נסיעה‬
‫או לשנן מפות ‪ -‬התמכרות‪ ,‬כבר אמרנו??‬
‫ולא רק זה‪ ,‬בעבר חישובים שנדרשו לנו בחיי היומיום השתדלנו‬
‫לעשות בע"פ‪ .‬היום‪ ,‬רוצים לחשב מחירו של מוצר בסופרמרקט?‬
‫נגיעות קלות בטלפון הנייד יובילו אותנו למספרים מבלי לאתגר‬
‫את יכולת החישוב בעל פה‪ ,‬וזהו רק קצה הקרחון‪.‬‬
‫לא היינו מייחסים לזאת משמעות אלמלא פרסומים מהתקופה‬
‫האחרונה שמעלים השערות לקשר אפשרי בין היעדר הצורך‬
‫בהפעלת הזכרון לבין מחלת האלצהיימר‪.‬‬
‫כשעולמנו האישי‪ ,‬חברתי‪ ,‬אינטימי ואפילו כלכלי נמצא בריכוזים‬
‫גבוהים בתוך הטלפון או במחשב הנייד שלנו ‪ -‬אובדן‪ ,‬גניבה או‬
‫הרס שלו הם בחזקת קטסטרופה אמיתית‪.‬‬
‫כנראה שבקרב האבוד הזה אפשר לנצח רק באמצעות תרגול‬
‫ואכן‪ ,‬קבוצות אימון מיוחדות מוקמות בארץ והמשתתפים מונחים‬
‫לשחק במשחקי שולחן שונים‪ .‬המטרה היא לאמן את המוח‬
‫באינטנסיביות לפני שהטכנולוגיה תשתלט עליו באופן מוחלט‪.‬‬
‫‬
‫שנה טובה‪,‬‬
‫המערכת‬
‫המערכת‬
‫עורכת‬
‫עו"ד חנית שורץ מנהלת מח' שיווק וקשרי חוץ‬
‫חברי המערכת‬
‫אינה גרינברג אחות אחראית‪ ,‬מח' קרדיולוגיה‬
‫רחל וויטיץ מתאמת מערך טרום ניתוח‬
‫ד"ר מקס כהן רופא בכיר‪ ,‬היח' להפריה חוץ גופית‬
‫רחל קליין אחות אחראית‪ ,‬מח' לרפואה דחופה‬
‫פרופ' אהרון קסל רופא בכיר‪ ,‬המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית‬
‫יעל ריינר עו"ס‪ ,‬השרות הסוציאלי‬
‫ג'אנה שפס מרכזת פיתוח צוות בסיעוד‬
‫| ספטמבר ‪ | 2015‬גיליון ‪ | 25‬אינפורמציון‬
‫פגיעה מינית‬
‫תקיפה מינית‬
‫בר ת‬
‫ליאורה זומר המרכז הרב תחומי לטיפול בנפגעות תקיפה מינית‬
‫פגיעה מינית מוגדרת כהתנהגות בעלת אופי מיני‬
‫הנכפית על הזולת בניגוד לרצונו‪ ,‬בין שהיא נרמזת‪,‬‬
‫מילולית‪ ,‬מתוך איום‪ ,‬או מתוך ניצול חולשה‬
‫או תמימות‪ .‬לפגיעה מינית השלכות נפשיות‬
‫היכולות לשנות לרעה את התפיסה העצמית של‬
‫הנפגעת‪ ,‬לפגוע בקשר שלה עם זיכרונותיה‪ ,‬רגשותיה‬
‫וזהותה‪ ,‬לפגוע ביכולתה לתת אמון באחרים ולפגוע‬
‫בחוויית השליטה בחייה‪ .‬בדומה להיכרותנו עם‬
‫נפגעי הלם קרב‪ ,‬נפגעות תקיפה מינית סובלות גם‬
‫הן מפלשבקים‪ ,‬מחרדות‪ ,‬מדיכאון‪ ,‬מירידה ביכולת‬
‫התפקודית‪ ,‬והן עלולות אף להגיע למצבים של‬
‫פגיעה עצמית ולאובדנות‪.‬‬
‫י‬
‫ותר מ‪ 10-‬שנים שאני משמשת מטפלת‬
‫ומדריכה במרכז הרב תחומי לנפגעות תקיפה‬
‫מינית של המרכז הרפואי בני ציון בחיפה‪ ,‬ולמרות‬
‫הנסיון הרב‪ ,‬החשיפה לחוויות מיניות קשות‬
‫שאני שומעת מהמטופלות לא נהיית נסבלת‬
‫יותר‪ .‬מידי יום אני עדה לקריסת היכולת של‬
‫מטופלות לבטוח באחר ולאובדן התקווה שלהן‬
‫חרף המאמץ העילאי שהן משקיעות בתהליכי‬
‫טיפול ושיקום מכאיבים וממושכים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות האינטראקציות האנושיות‬
‫מצויות גם ברחבי רשת האינטרנט‪ .‬המרחב‬
‫הוירטואלי‪-‬חברתי הנוסף הרחיב את מגוון‬
‫אפשרויות התקשורת בין בני אדם למרחבים‬
‫בהם פוטנציאל החשיפה להמונים‪ ,‬והאפשרות‬
‫לאבד את השליטה על הפרטיות הפכו לבעיה‬
‫של ממש‪.‬‬
‫כאשר מדברים על פגיעה מינית במרחב‬
‫המציאותי‪ ,‬הפוגע בדרך כלל מוכר לנפגעת והיא‬
‫ברוב המקרים מודעת למה שקורה לה‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫במקרה של פגיעה מינית ברשת הוירטואלית‬
‫מתווספים מימדים שמרחיבים את ספקטרום‬
‫הנזקים הפסיכולוגיים‪.‬‬
‫הגלישה ברשת מבוצעת באמצעות מכשיר‬
‫שנתפס על ידי הנפגעת כבטוח ‪ -‬המחשב האישי‬
‫שלה או הטלפון החכם‪ .‬התחושה הבסיסית היא‬
‫שיש לה שליטה על פעולותיה ועל בטחונה‬
‫האישי‪ .‬היא זו המחליטה מתי לגלוש או לצ’וטט‪,‬‬
‫באילו אתרים‪ ,‬כמה זמן ומול מי‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫תחושת השליטה הזו היא מדומה‪ .‬המרחב‬
‫ברשת פרוץ‪ ,‬החומרים המצויים בה יכולים‬
‫להיות מועברים ונגישים הרבה מעבר לידיעתה‬
‫ולבחירתה של הגולשת‪.‬‬
‫הרשת מאפשרת אנונימיות ולכן תקשורת בין‬
‫שניים או יותר יכולה להתבצע גם בחסות זהויות‬
‫מזויפות‪ .‬האנונימיות מאפשרת התבטאויות בוטות‪,‬‬
‫משלוח תמונות פסולות וחשיפה אישית מקוונת‬
‫(און ליין) דרך מצלמות המחשב או הסמארטפון‪.‬‬
‫בעוד שבסיטואציה של פגיעה מינית במציאות‬
‫החיצונית‪ ,‬הנפגעת מתמודדת בדרך כלל‬
‫עם דינמיקה של השפלה בתנאי הסתרה‬
‫וחשש מחשיפה‪ ,‬הרי שבפגיעה מינית ברשת‪,‬‬
‫נחשפת הנפגעת גם לסכנה להשפלה פומבית‬
‫(‪ .)shaming‬זאת עקב חשיפה רחבת היקף וחוסר‬
‫יכולת לשלוט במידע המשפיל‪ ,‬למחוק אותו או‬
‫אפילו לדעת למי ולכמה קוראים המידע הגיע‪.‬‬
‫פגיעה מינית בעצם הגדרתה היא פריצת גבולות‬
‫הגוף‪ ,‬החפצה של גוף האישה וחילולו לסיפוק‬
‫צרכי הפוגע‪ .‬ואכן‪ ,‬פריצה אלימה של מרחבי‬
‫הפרטיות האישיים היא אחד האלמנטים הקשים‬
‫ביותר להתמודדות בהקשר של פגיעה מינית‬
‫בכלל ופגיעה מינית ברשת המקוונת בפרט‪.‬‬
‫פגיעה מינית ברשת מעצימה את תהליך הביזוי‬
‫בכך שהיא מוציאה אותו אל כיכר השוק‪ ,‬אל‬
‫מרחב הסייבר האינסופי‪ .‬ביזוי כזה‪ ,‬לא רק שאין‬
‫לו גבולות פיזיים‪ ,‬אלא גם אין לו גבולות של זמן‪.‬‬
‫הוא נשאר כתוב‪ ,‬נגיש‪ ,‬מתועד ובמקרים רבים‬
‫‪3‬‬
‫קשה מאד להסירו‪ .‬עותקים ממנו נמצאים אצל‬
‫אינספור אנשים ‪ -‬מוכרים וגם אלמוניים‪ .‬הביזוי‬
‫המיני ברשת הוא אות קין המנציח קונקרטית‬
‫את הפגיעה‪ .‬בניגוד לתקיפה מינית שיש לה זמן‬
‫התחלה וזמן סיום בפועל‪ ,‬הרי שהפגיעה ברשת‬
‫ממשיכה את הפעולה ההרסנית ללא גבולות של‬
‫זמן‪ .‬זהו עינוי קשה מנשוא ובמקרים קיצוניים‬
‫יש הבוחרים לשים קץ לחייהם כדי לעצור את‬
‫הסיוט המתמשך‪.‬‬
‫החשיפה הפומבית של פגיעה מינית ברשת‬
‫חורגת מעבר לגבולות הפגיעה הישירה אל‬
‫מעגלים נוספים הקשורים בנפגעת‪ .‬נוצר מצב בו‬
‫גם המשפחה הקרובה והרחוקה‪ ,‬גם חוג החברים‬
‫ובעצם החברה כולה מתמודדים עם ההשלכות‬
‫של המעשה‪.‬‬
‫דרכי ההתמודדות הן שונות‪ .‬לעיתים יש ביטוי‬
‫של חוסר הבנה‪ ,‬כעס ואף הבעת אשמה כלפי‬
‫הנפגעת על ש״הכניסה את עצמה״ למצב הזה;‬
‫לעיתים תישמענה תחושות של בגידה על כי‬
‫הנפגעת מביישת את הקרובים לה במעשיה;‬
‫במקרים קיצוניים תישמע טענה לחוסר אמונה‬
‫ביכולת ההורים להגן על הבנות‪ ,‬לחוסר יכולת‬
‫לשמור עליהן מהישנות מקרים דומים; יוטלו‬
‫מגבלות ואיסורים על פעילות ברשת החברתית‬
‫המקוונת ועל יצירת קשר עם בני אדם‪ .‬במקרים‬
‫אחרים תזכה הנפגעת לתמיכת המשפחה‬
‫והסביבה הקרובה אך גם כך‪ ,‬ההתמודדות‬
‫האמיתית בסופו של דבר היא שלה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 25‬ספטמבר ‪| 2015‬‬
‫רפואה דחופה‬
‫מחלת הבוטוליזם‬
‫באדם‬
‫רחל קליין אחות אחראית‪ ,‬המח' לרפואה דחופה‬
‫ה‬
‫בוטוליזם‪ )Clostridium Botulinum)i‬בעברית ‪ -‬נקנקת‪,‬‬
‫נגרם ע’’י החיידק החזק ביותר בטבע‪ .‬זהו רעלן קטלני‬
‫שגורם לפגיעה במערכת העצבים המרכזית עד לשיתוק נשימתי‬
‫ולמוות‪ .‬כמות קטנה של הרעלן עלולה להרוג‪.‬‬
‫החיידק הוא אנאירובי‪ ,‬נפוץ בתנאים בהם אין חמצן ויוצר נבגים‪.‬‬
‫קיימים ‪ 4‬סוגים עיקריים של בוטוליזם‪:‬‬
‫‪ .1‬בוטוליזם המועבר במזון ‪ -‬נגרם כתוצאה מאכילת מזון‬
‫שהכיל את רעלן הבוטוליזם‪ .‬הרעלן נמצא לרוב במזון משומר‪,‬‬
‫בנקניקים‪ ,‬בקופסאות שימורים שלא עוקרו כראוי ובמזון‬
‫שאוחסן זמן ממושך בשקיות אטומות ובהכנה ביתית‪ ,‬מצב‬
‫אשר עלול להוביל לאפידמיה‪.‬‬
‫‪ .2‬בוטוליזם בפצע ‪ -‬נגרם כתוצאה מרעלנים שחדרו דרך פצע‬
‫לגוף‪ .‬שיתוק וחולשת שרירים הם התופעות העיקריות בסוג זה‪.‬‬
‫‪ .3‬בוטוליזם של תינוקות (עד גיל שנה) ‪ -‬נגרם כתוצאה מצריכת‬
‫נבגים של החיידק הגדלים במעיים ומשחררים רעלנים‪ .‬לרוב‬
‫נגרם מאכילת דבש‪ .‬זה הסוג העיקרי של המחלה בישראל‪.‬‬
‫המחלה מתפתחת לאחר כשבועיים מהצריכה עם הופעת‬
‫עצירות תחילה‪ ,‬חולשת שרירים‪ ,‬קושי בבליעה וצניחת‬
‫עפעפיים‪ .‬אם לא מטפלים‪ ,‬המצב עלול להידרדר לחנק ומוות‪.‬‬
‫‪ .4‬בוטוליזם עקב חשיפה נשימתית ‪ -‬חשיפה נדירה הקשורה‬
‫במצבי לוחמה וטרור ביולוגי‪.‬‬
‫הרעלן פועל באמצעות היקשרות לתאי עצב מוטורים‪.‬‬
‫ההיקשרות לנוירון מונעת שחרור הנוירוטרנסמיטר ‪-‬‬
‫אצטילכולין‪ .‬נמנעת התכווצות השרירים והחולה הופך משותק‪.‬‬
‫סימני המחלה מתחילים להופיע בדרך כלל בתוך ‪ 36 - 18‬שעות‬
‫מרגע אכילת המזון המורעל‪.‬‬
‫הסימנים העיקריים שיופיעו הם‪ :‬חולשה‪ ,‬סחרחורת‪ ,‬עייפות‪,‬‬
‫יובש בפה וקושי בבליעה‪ ,‬טשטוש ראיה שמופיע מאוחר‬
‫יותר‪ .‬יכולים להופיע תסמינים נוספים כגון שלשול‪ ,‬הקאות‬
‫או עצירות‪ .‬בשלבים מאוחרים וללא טיפול אנטידוטלי יכולים‬
‫להופיע מצבים של שיתוק שרירי הצוואר‪ ,‬גפיים תחתונות‬
‫ועליונות ולבסוף‪ ,‬שיתוק שרירי הנשימה ואף מוות‪ .‬הרעלן‪,‬‬
‫הנחשב לבין המסוכנים והקטלנים בעולם גורם לכ‪ 10%-‬מקרי‬
‫מוות בקרב אלה שנדבקו בחיידק‪.‬‬
‫בארה’’ב מדווחים כל שנה על כ‪ 100 -‬מקרים של בוטליזם‪,‬‬
‫מהם ‪ 25%‬כתוצאה מהרעלת מזון‪ 72% ,‬בתינוקות‪ ,‬ו‪ 3%-‬מהם‬
‫מפציעות ומהזרקות סמים‪.‬‬
‫בקנדה ובאלסקה עלתה השכיחות של מקרי בוטוליזם בקרב‬
‫אוכלוסיית העמים החיים באזור הארקטי‪ .‬בעבר‪ ,‬הם נהגו לקבור‬
‫את בשר הציד בקרח‪ ,‬ואילו בעשור האחרון החלו לעטוף את‬
‫הבשר בניילון אטום‪ ,‬דבר שגרם להתפתחות חיידקי הבוטוליזם‪.‬‬
‫‪ 40%‬מאלה שנפגעו באלסקה צרכו מזונות שנרקחו בבתים כגון‪:‬‬
‫שומן לוויתן‪ ,‬זנב בונה וסנפירים של אריות ים‪.‬‬
‫הטיפול בהרעלה‬
‫הבוטוליזם כולל אנטידוט המופק מסרום סוסים וכולל נוגדנים‬
‫נגד שלושה זנים‪ .‬האנטידוט ניתן לאחר שהוכחה נוכחות הרעלן‬
‫בבדיקות דם‪ ,‬ובתנאי שהטיפול ניתן סמוך לתחילת מועד‬
‫הופעת התסמינים‪ .‬האנטידוט מנטרל ומפרק את הרעלן ולרוב‬
‫החולה מבריא‪.‬‬
‫הרעלן פועל‬
‫באמצעות‬
‫היקשרות לתאי‬
‫עצב מוטורים‪.‬‬
‫ההיקשרות לנוירון‬
‫מונעת שחרור‬
‫הנוירוטרנסמיטר ‪-‬‬
‫אצטילכולין‪.‬‬
‫בשלבים מאוחרים‬
‫וללא טיפול‬
‫אנטידוטלי יכולים‬
‫להופיע מצבים‬
‫של שיתוק שרירי‬
‫הצוואר‪ ,‬גפיים‬
‫תחתונות ועליונות‬
‫ולבסוף‪ ,‬שיתוק‬
‫שרירי הנשימה‬
‫ואף מוות‪.‬‬
‫אם מופיעה מצוקה נשימתית ושרירי הנשימה משותקים‪,‬‬
‫נעזרים בהנשמה מלאכותית‪ .‬אפשר להקל על התסמינים‪,‬‬
‫לתת טיפול תומך‪ .‬תהליך ההחלמה יכול להימשך מספר‬
‫שבועות עד חודשים‪.‬‬
‫הדיווח הראשון על המחלה היה בתחילת המאה ה‪ ,10-‬כאשר‬
‫הקיסר הביזנטי אסר על ייצור נקניק ואכילתו מאחר שגרם‬
‫לשיתוק ולמוות‪ .‬במאה ה‪ 18-‬בגרמניה מתו ‪ 6‬אנשים לאחר‬
‫אכילת נקניקיית ענק מעושנת‪.‬‬
‫ד’’ר יוסטנוס קרנר היה הראשון שהצליח לבודד את הרעלן‪.‬‬
‫הוא טען שמקור הרעלן הוא ביולוגי ואף הציע להשתמש‬
‫ברעלן כדי לטפל במחלות נוירולוגיות בהן קיימות התכווצויות‬
‫בלתי רצוניות‪.‬‬
‫במאי ‪ 2014‬אושפז בביה’’ח קפלן תינוק בן ‪ 7‬חודשים‪ ,‬כשלדברי‬
‫אימו‪ ,‬סירב לאכול‪ ,‬הקיא וסבל מקוצר נשימה ומחולשת‬
‫שרירים בפה ובגרון ואף נראה אפטי‪ .‬הרופאים שיערו שמדובר‬
‫ברעלן הבוטוליזם שכן‪ ,‬שיבוש במערכת העצבים ושיתוק‬
‫שרירים כה מהיר התאים לאבחנה של רעלן הבוטוליזם‪.‬‬
‫החשיבות הגדולה במתן הנסיוב מוקדם ככל האפשר גרמו‬
‫לרופאים להחליט לתת את הנסיוב בטרם התקבלה תשובה‬
‫סופית לאישור האבחנה‪ .‬התרופה הובאה ממחסני החירום של‬
‫ביה’’ח מאחר ונועדה לשימוש במקרים של מתקפה ביולוגית‪.‬‬
‫התוצאה היתה שהמחלה נעצרה וחייו של התינוק ניצלו‪.‬‬
‫הרבה לפני כן‪ ,‬בשנת ‪ ,2002‬התגלה הרעלן הקטלני הנדיר‬
‫בגופו של תינוק לאחר שאכל דבש‪ .‬מכאן ההמלצה להימנע‬
‫מהאכלת תינוקות עד גיל שנה בדבש‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הבוטוליזם הינה מחלה עם שיעורי תמותה העלולים‬
‫להיות גבוהים אך כיום היא נדירה‪ .‬בעבר הרחוק‪ ,‬הבוטוליזם היה‬
‫נפוץ היות והוא נמצא באדמה ובמים לא מטופלים ומזוהמים‪.‬‬
‫מניעה‬
‫הרעלן רגיש מאוד לחום גבוה ומכאן שחשוב לאכול מאכלים‬
‫מחוממים‪ ,‬עדיף להימנע משימוש בקופסאות שימורים‬
‫מנופחות‪ 90% .‬ממקרי הבוטוליזם המועבר במזון הוא מאלה‬
‫שהוכנו בבית ולא ממוצר תעשייתי‪ ,‬ובאלה צריך להקפיד‬
‫שבעתיים‪ .‬חשוב לשטוף היטב את כל המזון לפני שהוא נאכל‪,‬‬
‫שכן על קליפות הפירות והירקות הבאים במגע עם אדמה‬
‫עלול להימצא החיידק‪ .‬אם משמרים מזון‪ ,‬מומלץ לבשל‬
‫אותו קודם ולהניח אותו בחומץ‪ ,‬במלח או בסוכר למניעת‬
‫התפתחות החיידק‪.‬‬
‫השימוש הרפואי בבוטולינום טוקסין החל בשנות השישים‬
‫ע’’י הזרקה ממוקדת של הטוקסין לתוך שרירים סביב העין‬
‫כדי לתקן פזילה‪ .‬שימוש קוסמטי בטוקסין החל ב‪2002-‬‬
‫ובאישור ה‪ .FDA-‬הוא ניתן לצורך טיפול בקמטים בין הגבות‪.‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬ממחלה קטלנית בעבר‪ ,‬הפך הטוקסין לפוטנציאל‬
‫לטיפולי יופי‪ .‬ב‪ 2004-‬אושר שימוש נוסף בטוקסין לטיפול‬
‫בהזעת יתר‪ .‬בהמשך פותחו שימושים נוספים לטיפול ברעידות‪,‬‬
‫בשלפוחית רגיזה ועוד‪.‬‬
‫כמו בבוטוקס או בדיספורט שהם שמות מסחריים‪ ,‬כל שימוש ברעלן‬
‫הוא בסמכות הרופא‪ ,‬והוא נחשב חוקי ומאושר לשימוש בישראל‪.‬‬
‫הפוטנציאל הקטלני של רעלן הבוטוליזם הפך אותו לנשק‬
‫ביולוגי אידאלי בעבר כאשר ארה’’ב השקיעה מאמצים בפיתוח‬
‫נשק ביולוגי כדי לפגוע ביפנים קיצוניים‪ .‬חיילי בעלות הברית‬
‫במלחמת העולם השנייה חוסנו מהחשש שלגרמניה יש את‬
‫הרעלן כנשק ביולוגי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬המוטיבציה לפיתוח נשק זה ירדה מאוד‪ .‬כיוון שהרעלן‬
‫צריך להיבלע או להישאף‪ ,‬מסיכה רגילה יכולה לחסום אותו‪.‬‬
‫הוא אינו מועבר מאדם לאדם‪ ,‬וגם קיים אנטידוט נגד הרעלן‪.‬‬
‫החשש העיקרי הוא מהחדרת הרעלן למוצרי מזון‪ ,‬שכן במצב‬
‫כזה עלולה להיות התפרצות אפידמית‪.‬‬
‫| ספטמבר ‪ | 2015‬גיליון ‪ | 25‬אינפורמציון‬
‫תזונה ודיאטה‬
‫שומן טראנס‬
‫עדיף מאוחר מאשר כלל לא‬
‫בת‪-‬חן כהן תזונאית קלינית‪ ,‬מ"מ מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה‬
‫השימוש בשומן טראנס שעלה שוב לכותרות‬
‫בעקבות קביעת ה‪( FDA-‬מנהל המזון‬
‫והתרופות האמריקני) אינו מפתיע כלל ‪-‬‬
‫כבר דובר עליו רבות וכך גם על הסכנה‬
‫בשימוש בו‪ .‬נראה שרק חקיקה (אולי) תגרום‬
‫ליצרנים ולצרכנים להפסיק להשתמש בו‪...‬‬
‫ה‬
‫נחיות משרד הבריאות בישראל הן לצרוך עד ‪ 30%‬מהקלוריות‬
‫היומיות משומן‪ .‬דהיינו‪ ,‬גם ההימנעות משומן אינה מומלצת‪ ,‬אך זה‬
‫נושא לכתבה אחרת‪ .‬כיום אנו יודעים שהקפדה על סוגי השומנים אותם‬
‫אנו צורכים חשובה אף יותר מהכמות ומשפיעה מאוד על בריאותינו‪.‬‬
‫הבה נעשה קצת סדר‪ .‬איזה שומנים קיימים במזוננו (מהבריא‬
‫ביותר למזיק ביותר)?‬
‫• שומן רב בלתי רווי כולל את חומצת השומן אומגה ‪ 3‬הנמצאת בדגים‬
‫שמנים (סלמון‪/‬טונה‪/‬מקרל)‪ ,‬באגוזי מלך‪ ,‬בזרעי פשתן ובזרעי צ’יה‪ .‬יש‬
‫לצרוך גרם אחד ליום מאומגה ‪ 3‬כדי ליהנות מהגנה על הלב ועל כלי‬
‫הדם‪ ,‬מדילול דם ומהורדת כולסטרול בגוף‪.‬‬
‫• שומן חד בלתי רווי כולל את חומצת השומן אומגה ‪ 9‬המגיעה אלינו‬
‫משמן הזית האהוב‪ ,‬משקדים‪ ,‬מאבוקדו ומשמן קנולה ‪ -‬מפחית את רמת‬
‫הכולסטרול בדם ומעלה את רמת “הכולסטרול הטוב” (‪ )HDL‬אשר חיוני‬
‫להורדת לחץ דם גבוה‪ ,‬לתפקוד תקין של הלב‪ ,‬כלי הדם ומערכת העיכול‬
‫ומסייע בהפחתת הסיכון לטרשת עורקים‪.‬‬
‫• כולסטרול נמצא רק במזונות מהחי ‪ -‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר עוף ודגים‪ .‬אין‬
‫הכרח לצרוך אותו וצריכה עודפת שלו מעלה את רמות הכולסטרול‬
‫בדם דבר התורם להתפתחות טרשת עורקים ומסכן את זרימת הדם‬
‫ללב ולמוח‪.‬‬
‫• שומן רווי נוטה להיות מוצק בטמפרטורת החדר‪ .‬צריכה מוגברת של‬
‫שומן רווי עלולה לגרום לעלייה של רמת הכולסטרול “הרע בדם” (‪,)LDL‬‬
‫וכתוצאה מכך להיווצרות פלאקים על גבי דפנות העורקים ולחסימת‬
‫המעבר בעורקים‪ .‬שומן רווי מהווה חלק בלתי נפרד מהתזונה המערבית‬
‫המודרנית‪ .‬הוא נמצא בעיקר במזון מהחי ואף במזון מהצומח‪ ,‬כגון שמן‬
‫דקלים‪ ,‬קוקוס וקקאו‪ .‬בנוסף הוא נמצא במוצרי מזון מעובדים או קפואים‬
‫כגון בצק עלים‪.‬‬
‫שומן טראנס ‪ -‬הוא למעשה שומן צמחי שעובד וחומצן בתהליך‬
‫תעשייתי והפך לשומן מוצק ומסוכן‪ .‬שומני טראנס צמיגיים יותר הם‬
‫בדרך כלל יציבים ונקודת ההתכה שלהם גבוהה יותר‪ .‬מכאן חשיבותם‬
‫למטבח התעשייתי ‪ -‬הם עמידים לאורך זמן‪ ,‬אינם נרקבים (גם חיידקים‬
‫לא אוהבים את השומן הזה‪ )...‬והם בכשרות פרווה‪ ,‬לכן נמצאים בשימוש‬
‫בארץ ביותר מוצרים מאשר בחוץ לארץ‪ .‬שומני טראנס נשארים בזרם‬
‫הדם זמן רב יותר ונוטים להצטבר בכלי הדם‪.‬‬
‫באילו מזונות נמצא שומן טראנס?‬
‫המרגרינה המגיעה כגוש מוצק השומר על צורתו גם בטמפרטורת החדר‬
‫היא הטראנס הטהור‪ .‬המאכלים המכילים אותה גם הם מכילים שומן‬
‫טראנס ‪ -‬ג’חנון‪ ,‬מלאווח‪ ,‬בורקסים‪ ,‬קרואסונים ומאפי בצק עלים למיניהם‪.‬‬
‫גם וופלים‪ ,‬עוגות ועוגיות מכילים אותו‪ ,‬וכמובן גם קרקרים‪ ,‬חטיפים‪ ,‬פופקורן‬
‫למיקרוגל ואפילו בחלק מחטיפי ה”בריאות” מסתתר שומן טראנס‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מה ניתן לעשות?‬
‫ראשית‪ ,‬לאחר שלמדנו היכן ניתן למצוא את שומן הטראנס נדאג שלא‬
‫להכניס לגופינו מוצרים המכילים אותו‪ .‬נקפיד לצרוך מוצרים טבעיים‬
‫ככל הניתן ומעובדים פחות‪ .‬ניעזר בתוויות המזון על מנת לצרוך שומנים‬
‫בצורתם הטבעית ‪ -‬שמן זית‪ ,‬טחינה‪ ,‬אבוקדו‪ ,‬דגים (פעמיים בשבוע)‬
‫אגוזים וגרעינים (מעל גיל ‪ )5‬ונשלבם כחלק מהתפריט היומי שלנו‪.‬‬
‫אם עד היום לא הקפדתם בנושא זה‪ ,‬עדיין לא מאוחר להתחיל‪ .‬שלבו‬
‫בתפריטכם ירקות רבים‪ ,‬פירות (עד ‪ 3‬ביום ולא בבת אחת)‪ ,‬שמנים‬
‫בריאים‪ ,‬דגנים מלאים ומוצרים המכילים חלבון‪ .‬שתו מים ובצעו פעילות‬
‫גופנית‪ .‬הנזק הוא בהחלט הפיך אם רק תחליטו לעשות את השינוי‪.‬‬
‫הפתרון השני הוא סביבתי‪ ,‬כפי שכבר הבינו זאת בארה”ב‪:‬‬
‫סימון תזונתי‪ :‬בישראל‪ ,‬החל מ ‪ 2014‬ישנה חובת סימון מזון הכולל יותר‬
‫מ ‪ 2%‬שומן (במשקל) וישנה חובת פירוט הסוגים וכמויות השומן במוצר‪,‬‬
‫בין היתר גם כמות שומן הטראנס‏‪ .‬גם אם לא כתובה המילה “טראנס”‬
‫באופן ברור‪ ,‬המילים הנרדפות “שומנים מוקשים” יספרו לנו על נוכחות‬
‫שומן טראנס במוצר‪ .‬לימדו לקרוא את הסימון התזונתי‪ ,‬לרכוש ולצרוך‬
‫מוצרים בריאים יותר בעזרתו‪.‬‬
‫חקיקה‪ :‬נחכה בכיליון עיניים שגם בארץ ישכילו לנהוג כפי שנהגו בארה”ב‬
‫בהקשר לשומן הטראנס‪ ,‬ויוציאו אותו משימוש לפני שהסטטיסטיקה‬
‫תשיג גם אותנו‪ .‬במשרד הבריאות עמלים ללא הרף על הפעלת לחץ‬
‫על יצרני המזון לייצר מזון בריא יותר‪ ,‬וגם במפעלי המזון הגדולים כבר‬
‫השכילו והעסיקו תזונאיות קליניות מן השורה הראשונה כדי שיובילו‬
‫את המהלך‪.‬‬
‫ובנימה אישית‪ ,‬הקפידו על מזונותיכם‪ .‬הם בונים את גופכם‪ ,‬ולגוף אין‬
‫אחר מלבדכם‪.‬‬
‫מומלץ‬
‫להגביל את‬
‫צריכת השומן‬
‫הרווי ל‪10%-‬‬
‫מסך צריכת‬
‫האנרגיה ליום‪,‬‬
‫ואת שומן‬
‫הטרנס מומלץ‬
‫להגביל לפחות‬
‫מ‪.1%-‬‬
‫לסיבים תפקיד‬
‫מכריע בתזונת‬
‫האדם‪.‬עוזרים‬
‫בתהליך העיכול‪ ,‬רכיבים‪:‬‬
‫בניקוי הדם‬
‫סוכר‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬פצפוצי אורז‪ ,‬קקאו‪ ,‬שומנים מוקשים‪ ,‬ביצים‪ ,‬מים‬
‫משומנים‬
‫והורדת סוכר‬
‫ועוד‪.‬‬
‫הרכיבים מופיעים בסדר יורד על פי משקלם‪.‬‬
‫המרכיב שכמותו הגדולה ביותר יופיע ראשון והמרכיב‬
‫שכמותו הקטנה ביותר יופיע אחרון‪ .‬שימו לב לנוכחות‬
‫שומנים מוקשים במוצר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 25‬ספטמבר ‪| 2015‬‬
‫שלבקת חוגרת ‪-‬‬
‫מחלות זיהומיות‬
‫כדאי לדעת‬
‫ד"ר אלונה פז רופאה בכירה‪ ,‬היח' למחלות זיהומיות‬
‫מה גורם למחלת השלבקת החוגרת?‬
‫שלבקת חוגרת (‪ )Herpes Zoster‬היא מחלה הנגרמת כתוצאה מהתפרצות חוזרת‬
‫של נגיף הווריצלה (‪ ,)Varicella Zoster Virus‬אותו הנגיף שגורם לאבעבועות רוח‪.‬‬
‫לאחר ההחלמה מאבעבועות רוח‪ ,‬נגיף הווריצלה אינו נעלם מגופנו‪ ,‬אלא נשאר‬
‫רדום (לטנטי) בתאי העצב למשך כל ימי חיינו‪ .‬לעיתים‪ ,‬מסיבות שאינן תמיד‬
‫ברורות‪ ,‬עלול הנגיף להתעורר ולגרום לתופעה הנקראת שלבקת חוגרת‪.‬‬
‫מהי שכיחות המחלה ומי נמצא בסיכון לחלות בשלבקת חוגרת?‬
‫אחד מכל שלושה אנשים יחלה במהלך חייו בשלבקת חוגרת‪ .‬בארה”ב מדווחים‬
‫על כמיליון מקרים בשנה‪ ,‬ובארץ נאמד מספר המקרים השנתי בעשרות אלפים‪.‬‬
‫כל מי שחלה בעבר באבעבועות רוח עלול לחלות בשלבקת חוגרת‪ ,‬לרבות ילדים‪,‬‬
‫אך הסיכון עולה משמעותית עם העלייה בגיל‪ ,‬בשל ירידה ברמת החסינות‬
‫הטבעית‪ .‬לכן‪ ,‬כמחצית מהחולים בשלבקת חוגרת הם בני ‪ 60‬שנה ומעלה‪ .‬חולים‬
‫עם מחלת רקע שגורמת לדיכוי מערכת החיסון (כגון חולי לוקמיה‪ ,‬לימפומה‪,‬‬
‫חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה‪ ,‬מושתלי אברים‪ ,‬חולים המטופלים בתרופות‬
‫מדכאות חיסון‪ ,‬וחולי ‪ - )AIDS‬נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בשלבקת חוגרת ואף‬
‫לסבול מהתפרצויות חוזרות‪.‬‬
‫מהם סימני המחלה?‬
‫הסימן הראשון של המחלה הוא עקצוצים באזור הנגוע‪ ,‬שאחריו מופיעים כאב‬
‫ותפרחת‪ .‬רוב האנשים מרגישים תחושת חולי מספר ימים לפני הופעת התפרחת‪.‬‬
‫התפרחת מתבטאת בהופעת נגעים עוריים בצורת שלפוחיות קטנות שמתפתחות‬
‫כחגורה באזור העור שקשור לעצב הפגוע‪ ,‬ומכאן שמה של המחלה‪ :‬שלבקת‬
‫חוגרת‪ .‬במרבית המקרים פוגעת המחלה בעצבים‪ ,‬בחזה ובבטן; גורמת לכאב‬
‫ולתפרחת בצד אחד של הגוף ואינה חוצה את קו האמצע של הגוף לאורכו (הקו‬
‫הדמיוני שעובר בין העיניים כלפי מטה‪ ,‬דרך הטבור)‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬המחלה עלולה‬
‫לתקוף כל אזור בגוף‪ .‬לעיתים‪ ,‬המחלה מערבת את אזור המצח והעין ‪ -‬במקרה‬
‫זה יכולה להיות גם פגיעה משמעותית בראייה‪ .‬שלפוחיות חדשות עלולות‬
‫להופיע במשך כשבוע‪ ,‬והן הופכות לצהבהבות ושטוחות ומתייבשות כשלושה‬
‫ימים לאחר הופעתן‪.‬‬
‫בהמשך הופכים הנגעים לגלדים העלולים להותיר צלקות קלות‪ .‬המחלה נמשכת‬
‫בין ‪ 2‬ל ‪ 4 -‬שבועות‪ .‬כאב עז ולעיתים שורף ותחושת עקצוץ באזור התפרחת‬
‫הם חלק מתסמיני המחלה וגורמים לסבל גדול‪ .‬הכאב עלול להקדים את הופעת‬
‫התפרחת במספר ימים‪.‬‬
‫מהם סיבוכי המחלה?‬
‫הסיבוך השכיח ביותר של המחלה מכונה תסמונת הנוירלגיה הפוסט‪-‬הרפטית‬
‫‪ .Post Herpetic Neuralgia (PHN)i‬חולים המפתחים סיבוך זה ממשיכים לסבול במשך‬
‫שבועות עד חודשים מכאב עז ומהפרעות תחושתיות באזור בו הייתה התפרחת‪.‬‬
‫הכאב יכול להיות בעוצמה חזקה מאד ולפגוע באופן משמעותי באיכות החיים‪.‬‬
‫הסיכון לפתח סיבוך זה עולה עם הגיל ומגיע לכ‪ 30%-‬בבני ‪ 60‬שנה ומעלה‪.‬‬
‫סיבוכים נוספים נדירים כוללים דלקת מוחית קשה‪ ,‬עיוורון‪ ,‬פגיעה בשמיעה ודלקת‬
‫ריאות‪ .‬אנשים מדוכאי חיסון עלולים לפתח מחלה מפושטת ואף מסכנת חיים‪.‬‬
‫האם ניתן להידבק מאדם חולה בשלבקת חוגרת?‬
‫שלבקת חוגרת לא יכולה לעבור מאדם לאדם‪ .‬אך הנגיף שגורם לשלבקת חוגרת‬
‫(‪ )Varicella Zoster Virus‬יכול לעבור מאדם החולה בשלבקת חוגרת לאדם שמעולם‬
‫לא חלה באבעבועות רוח‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬האדם הנחשף עלול לפתח אבעבועות רוח‬
‫אך לא שלבקת חוגרת‪ .‬ההעברה נעשית ע”י מגע ישיר עם הנוזל שבשלפוחיות‪.‬‬
‫החולה לא מדבק בשלב שלפני השלפוחיות או כאשר השלפוחיות הגלידו‪.‬‬
‫כיצד להימנע מהעברת המחלה?‬
‫• יש להשתדל לכסות את התפרחת‪.‬‬
‫• יש להימנע מגרוד הנגעים‪.‬‬
‫• יש לשטוף ידיים לעיתים קרובות‪.‬‬
‫עד להגלדת השלפוחיות יש להימנע ממגע עם נשים הרות שלא חלו מעולם‬
‫באבעבועות רוח או שלא קיבלו חיסון לאבעבועות רוח‪ ,‬ועם אנשים עם דיכוי‬
‫מערכת החיסון‪.‬‬
‫האם קיים טיפול לשלבקת חוגרת?‬
‫קיימות מספר תרופות אנטיווירליות‪( acyclovir :‬זובירקס)‪ ,‬ו‪valacyclovir -‬‬
‫(ולטרקס) לטיפול במחלה‪ .‬תרופות אלה מקצרות את משך המחלה ומקלות על‬
‫חומרתה‪ ,‬בתלות במתן מוקדם ולכן‪ ,‬יש להתחיל להשתמש בהן מוקדם ככל האפשר‪.‬‬
‫הטיפול בתסמונת הנוירלגיה הפוסט‪-‬הרפטית הינו מורכב יותר ולא תמיד יעיל‪.‬‬
‫חולים אלה עלולים להזדקק לטיפולים נוספים במשככי כאבים ואף לחסימות‬
‫עצביות וסטרואידים שיעילותם חלקית‪.‬‬
‫כיצד ניתן למנוע את המחלה?‬
‫כפי שנאמר‪ ,‬המחלה נגרמת כתוצאה מהתפרצות חוזרת של נגיף הווריצלה הנמצא‬
‫במצב רדום בתאי מערכת העצבים בחולים שחלו באבעבועות רוח‪ .‬הנגיף נמצא‬
‫בגוף לכל החיים‪ .‬האמצעי היחיד למניעת המחלה והכאב הממושך שלאחריה‬
‫הוא החיסון לשלבקת חוגרת‪ .‬החיסון הניתן היום שמו‪ .Zostavax :‬מדובר בחיסון‬
‫בנגיף חי מוחלש המעורר ומחזק מחדש את התגובה החיסונית לנגיף‪ .‬מחקרים‬
‫מבוקרים ורחבי היקף הראו שההתחסנות בחיסון זה הינה בטוחה ביותר ומפחיתה‬
‫באופן משמעותי את הסיכון לפתח את המחלה ואת תסמונת הנוירלגיה הפוסט‪-‬‬
‫הרפטית שלאחריה‪.‬‬
‫מהן תופעות הלוואי של החיסון?‬
‫תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן כאב ראש ותגובות מקומיות באזור ההזרקה‬
‫כגון‪ :‬אודם‪ ,‬כאב‪ ,‬נפיחות‪ ,‬גרד וחום מקומי‪.‬‬
‫למי מומלץ לתת את החיסון?‬
‫החיסון מאושר היום ע”י ה‪ FDA -‬בבני ‪ 50‬ומעלה ומשרד הבריאות הישראלי‬
‫(כמו גם רשויות הבריאות בארצות אחרות כולל ארה”ב ובריטניה) ממליץ היום‬
‫על מתן החיסון במנה חד פעמית לכל האנשים בני ‪ 60‬שנה ומעלה‪ .‬הגנה מפני‬
‫המחלה מעל ‪ 5‬שנים לאחר קבלת החיסון לא ודאית‪ .‬לכן‪ ,‬אנשים המקבלים‬
‫את החיסון לפני גיל ‪ ,60‬יתכן ולא יהיו מוגנים בשנים בהם הסיכון להתפרצות‬
‫המחלה וסיבוכיה הוא הגבוה ביותר‪ .‬החיסון מומלץ גם לאלו אשר סבלו בעברם‬
‫מהתפרצות שלבקת חוגרת‪.‬‬
‫למי אסור לתת את החיסון?‬
‫יש לציין שהחיסון‪ ,‬בהיותו נגיף חי מוחלש‪ ,‬אסור במתן לחולים עם דיכוי מערכת‬
‫החיסון ולנשים בהריון‪.‬‬
‫כיצד ניתן לקבל את החיסון?‬
‫את החיסון ניתן לקבל במרשם רופא בקופות החולים השונות‪ .‬אמנם החיסון‬
‫איננו בסל הבריאות אך ניתן לקבלו בהנחה באמצעות הביטוחים המשלימים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫פריחה שלפוחיתית‬
‫כתוצאה משלבקת חוגרת‬
‫קל‬
‫בינוני‬
‫קשה‬
‫| ספטמבר ‪ | 2015‬גיליון ‪ | 25‬אינפורמציון‬
‫נורית שמרון עו"ס‪ ,‬מח' פנימית ג'‬
‫יעל ריינר עו”ס‪ ,‬השרות הסוציאלי‬
‫"רוצים לשחרר את אמא‬
‫מבית החולים הביתה‪,‬‬
‫אולם במצבה הנוכחי‬
‫כשהיא מבולבלת כל כך‬
‫או כשהיא כבר לא יכולה‬
‫יותר לדאוג לעצמה‬
‫זה כבר בלתי אפשרי‬
‫להחזיר אותה הביתה‪.‬‬
‫צריכים עזרה בתכנון‬
‫שחרור"‬
‫"עד לאשפוז אבא‬
‫היה עצמאי‪ ,‬יצא כל‬
‫יום מהבית לקניות‪,‬‬
‫לפעילות חברתית‬
‫ועכשיו‪ ,‬באשפוז‪ ,‬הוא‬
‫לגמרי סיעודי ומבולבל‪.‬‬
‫איך נחזיר אותו הביתה?"‬
‫פנייה כזו או דומה לה‬
‫לעובדות הסוציאליות‬
‫לקראת שחרור מהאשפוז‬
‫הינה פנייה חוזרת ונשנית‬
‫הן על ידי צוות המחלקה‬
‫והן על ידי משפחות‬
‫החולים הקשישים‪.‬‬
‫נ‬
‫יכר שבבית החולים‪ ,‬מחשבתם של הקשישים‬
‫מתכהה ולאחר השחרור אינה חוזרת להיות‬
‫כשהייתה‪ .‬יש החמרה במצבי דכאון‪ ,‬קשיי שינה‪,‬‬
‫תלונות על עייפות‪ ,‬כאבים ולחצים‪ .‬משפחות‬
‫הקשישים‪ ,‬הרופאים המטפלים ואפילו לפעמים‬
‫הקשישים עצמם‪ ,‬שמים לב לכך‪ ,‬במיוחד כאשר‬
‫הם הפכו להיות מאד מבולבלים במהלך האשפוז‪.‬‬
‫לא מעטים הם הקשישים שהיו ניידים ועצמאים‬
‫בביתם ובקהילה‪ ,‬התגוררו בדיור עצמאי ולא‬
‫נזקקו לעזרה כלל או שנזקקו לעזרה מועטה‪,‬‬
‫אך הם משתחררים מאשפוז במצב תפקודי‬
‫גרוע ממצבם טרם האשפוז לעומת המצב טרם‬
‫האשפוז‪ .‬הקשישים מתאשפזים בבית החולים‬
‫בשל הרעה במצב הבריאות‪ ,‬או מאחר ומצבם‬
‫הרפואי דורש טיפול והשגחה באשפוז‪ .‬אולם‪,‬‬
‫כאשר הם משוחררים לאחר שסיבת האשפוז‬
‫טופלה‪ ,‬ניכרת ירידה חדה ברמת התפקוד לעומת‬
‫רמת תפקודם טרם אשפוזם‪ .‬בעיקר ניכרים ירידה‬
‫בתפקוד הקוגניטיבי‪ ,‬בלבול‪ ,‬קושי עד חוסר יכולת‬
‫להסתגל חזרה לסביבתם הטבעית בבית ובקהילה‪.‬‬
‫מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על‬
‫כך שעצם היציאה מהשגרה‪ ,‬מהבית (מהסביבה‬
‫הטבעית והמוכרת) ומסדר היום הקבוע עלולים‬
‫להיות מסוכנים לקשיש‪ ,‬הן מבחינה פיסית והן‬
‫מבחינה קוגניטיבית‪ .‬מחקר ארוך טווח לאורך‬
‫‪ 9‬שנים שבהן נבדקו מעל ‪ 1,870‬קשישים שחיו‬
‫בביתם ושהיו פעילים בקהילה (רוב הקשישים‬
‫היו למעשה נשים קשישות‪ ,‬מעל גיל ‪ 70‬בתחילת‬
‫המחקר) העלה שכל אשפוז האיץ את קצב‬
‫הירידה הקוגניטיבית‪ ,‬ירידה שניכרה במיוחד‬
‫במבחני זיכרון‪ .‬מסקנות המחקר היו כי אצל‬
‫קשישים‪ ,‬הפעילות הקוגניטיבית נוטה לרדת‬
‫באופן משמעותי לאחר אשפוזים‪ ,‬גם כאשר‬
‫לוקחים בחשבון קיומה של מחלה קשה או‬
‫ירידה קוגניטיבית טבעית‪ .‬כל אחד מהגורמים‬
‫הבאים‪ :‬מחלה קשה‪ ,‬זמן אשפוז ארוך וגיל מבוגר‬
‫היו קשורים לירידה קוגניטיבית מהירה יותר‬
‫לאחר האשפוז‪ ,‬אולם השפעת האשפוז עצמו על‬
‫הירידה הקוגניטיבית הינה משמעותית ביותר‪ .‬אם‬
‫כך‪ ,‬בכל אשפוז יש סיכון להחמרה במצב המנטלי‬
‫קוגניטיבי‪ .‬המחקר הראה שמצבם הקוגניטיבי‬
‫של קשישים המאושפזים אכן מוחמר פי ‪2.4‬‬
‫מאשר מצבם של קשישים שלא אושפזו‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬אשפוז גורם לחוסר עצמאות ובכך משפיע‬
‫לרעה על היכולת הקוגניטיבית ‪ -‬במקרים רבים‬
‫קשישים המאושפזים לתקופה ארוכה מאבדים‬
‫את יכולתם לבצע פעולות שונות באופן עצמאי‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬יכולתם השכלית נפגמת וחוסר‬
‫העצמאות מגביר את ההתדרדרות הקוגניטיבית‪.‬‬
‫לפי השערות החוקרים קיימות שתי סיבות‬
‫עיקריות לירידה ברמה הקוגניטיבית לאחר אשפוז‪:‬‬
‫• אנשים שהיו חולים יותר ואושפזו לפרק זמן‬
‫ארוך יותר עלולים לפתח התדרדרות קוגניטיבית‬
‫מואצת יותר מאשר אנשים שהיו חולים פחות‬
‫וזמן אשפוזם היה קצר יותר‪.‬‬
‫• גיל מבוגר בזמן האשפוז קשור גם כן להחמרה‬
‫במצב הקוגניטיבי כתוצאה ממנו‪ .‬לכן‪ ,‬אשפוזים‬
‫חוזרים ואשפוזים ממושכים בגיל מבוגר‬
‫נחשבים למסוכנים ביותר מבחינת המצב‬
‫הקוגניטיבי וגורמים לירידה חדה בתפקוד‬
‫הכללי וביכולת השכלית‪.‬‬
‫למרות תוצאות אלה‪ ,‬בתי החולים הינם עדיין‬
‫מקום בטוח ומרפא עבור קשישים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫על הצוות המטפל להיות ער לבעיה זו במהלך‬
‫האשפוז עצמו ובשחרור‪.‬‬
‫תפקידנו‪ ,‬כעובדים סוציאליים‪ ,‬יחד עם בני‬
‫המשפחה או מערכות תומכות אחרות‪ ,‬לבנות‬
‫תכנית שחרור שתתאים לצרכיו ולמצבו הרפואי‬
‫של החולה המבוגר המאושפז בבית החולים‪.‬‬
‫אנחנו‪ ,‬למעשה‪ ,‬מתאימים לכל חולה את “חליפת‬
‫השחרור” המתאימה לצרכיו ולתנאי חייו‪ ,‬כזו‬
‫המתחשבת בתנאי הסובבים אותו שמשמשים‬
‫עבורו מערכת תמיכה פיזית‪ ,‬חברתית ונפשית‪.‬‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫סכנות האשפוז‬
‫לתפקודם של‬
‫קשישים‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 25‬ספטמבר ‪| 2015‬‬
‫מהפכת הצילום הדיגיטלי‬
‫טכנולוגיה וזיכרון‬
‫וזיכרון‬
‫יעל ריינר עו”ס‪ ,‬השרות הסוציאלי‬
‫מי מאתנו אינו מוצא את עצמו‬
‫לעתים קרובות צמוד לנייד‬
‫ומצלם‪ ,‬מוחק צילומים ומצלם‬
‫שוב עוד ועוד? מי אינו מכיר את‬
‫אלה שממש התמכרו לצילום‬
‫ושמצלמת הנייד שלופה אצלם‬
‫לעתים מזומנות?‬
‫ה‬
‫תקופה האחרונה מאופיינת בצילום דיגיטלי מהיר ונגיש‪.‬‬
‫הדור הנוכחי התרגל לכך בקלות‪ ,‬והתינוקות שלנו כבר‬
‫נולדים היישר לתוך הרגל חדשני של תיעוד באינספור צילומים‪,‬‬
‫בעזרת המצלמות במכשירי הקשר הניידים‪ .‬קלות הצילום ומחירו‬
‫הנמוך מגרה לצלם עוד ועוד‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מה השפעתו של תיעוד זה עלינו כבני אדם חברתיים‪,‬‬
‫כהורים‪ ,‬כחברים בקבוצות‪ ,‬כתלמידים? האם לצלם פירושו לזכור?‬
‫הצורך לתעד בצילום אירועים שונים נובע‪ ,‬לרוב‪ ,‬מהרצון‬
‫לשמר אירועים ולזכור רגעים‪ .‬האם הצילומים אכן מוסיפים‬
‫לשימור הזיכרון?‬
‫מסתבר שמחקרים חדשים מראים את ההיפך‪ :‬פעולת הצילום‪,‬‬
‫איננה מאפשרת או מקשה על קיבוע בזיכרון של מה שצולם‪.‬‬
‫נמצא כי פריטים שצולמו נזכרים פחות טוב מאשר פריטים‬
‫שלא צולמו‪.‬‬
‫פרופ’ לינדה הנקל (‪ ,)Henkel‬פסיכולוגית מאוניברסיטת‬
‫פיירפילד שבקונטיקט‪ ,‬בדקה מה זוכרים סטודנטים מסיור‬
‫במוזיאון‪ .‬הסטודנטים התבקשו להתבונן במוצגים במוזיאון‬
‫ולצלם חלק מהם‪ .‬התברר שאת הפריטים שהסטודנטים צילמו‪,‬‬
‫הם זכרו פחות טוב מפריטים עליהם התבוננו בלי לצלמם‪ .‬הם שגו‬
‫בזיהוי שלהם‪ ,‬בשמות העבודות ואפילו לא זכרו אם צילמו אותם‬
‫או רק התבוננו בהם‪ .‬הנקל קראה לזה “אפקט ליקוי הצילום”‪.‬‬
‫ההסבר של הנקל הינו “כשאנחנו מצלמים דברים אנחנו סומכים‬
‫על המצלמה שתזכור עבורנו”‪ .‬נראה שכאשר אנשים מקליקים‬
‫על המצלמה הם אומרים למוח שלהם‪“ :‬אתה יודע מה? אני לא‬
‫צריך לחשוב על זה יותר או לזכור את זה‪ ,‬זה בזיכרון של המצלמה‬
‫שלי”‪ .‬זה דומה למחקרים שהראו שאם אנשים חושבים שהמידע‬
‫שמור על המחשב שלהם או שיהיה זמין להם בעתיד באינטרנט‪,‬‬
‫הם זוכרים אותו פחות טוב‪ .‬לכן‪ ,‬כשאדם יודע שהמידע מאוחסן‬
‫בזיכרון של המצלמה הוא אינו מקדיש לו תשומת לב‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬המשמעות היא שהיום אנחנו מצלמים יותר ‪ -‬וזוכרים‬
‫פחות‪ .‬התיעוד המסיבי כיום לעומת העבר משבש את החריטה‬
‫מסתבר שמחקרים‬
‫חדשים מראים את‬
‫ההיפך‪ :‬פעולת‬
‫הצילום‪ ,‬איננה‬
‫מאפשרת או מקשה‬
‫על קיבוע בזיכרון של‬
‫מה שצולם‪ .‬נמצא כי‬
‫פריטים שצולמו נזכרים‬
‫פחות טוב מאשר‬
‫פריטים שלא צולמו‪.‬‬
‫אנחנו לא רואים‬
‫משהו באמת‪ .‬כפי‬
‫שצילום כל הזמן‬
‫משטיח את תשומת‬
‫הלב‪ ,‬גם החשיפה‬
‫לשפע מוגזם של‬
‫תמונות משטיח את‬
‫החוויה ואת הזיכרון‪.‬‬
‫בזיכרון‪ .‬התנסות מעמיקה חווייתית היא התנסות שנחרטת‬
‫בזיכרון‪ .‬חוסר בחוויה אמיתית של המציאות אינו מועיל לזיכרון‪.‬‬
‫הנקל טוענת שבזמן צילום‪ ,‬המוח עסוק במלאכת הצילום‬
‫ולכן אין תשומת לב מלאה להטמעה של המצולם‪ .‬תשומת‬
‫הלב אינה מלאה‪ ,‬אלא מפוצלת לצילום‪ ,‬להסחות הדעת שיש‬
‫בשימוש בניידים‪ .‬מצב זה מוביל להתנסויות פחות עשירות ופחות‬
‫מעמיקות‪ ,‬ולכן פחות זכירות‪.‬‬
‫העובדה שיש שפע של צילומים ועודף של רגעים מצולמים‬
‫גורמת לכך שיש פחות תשומת לב של המתבוננים בצילומים‬
‫עצמם‪ .‬תשומת הלב אל צילומים נפגמת ואיננה כפי שהיה בעבר‪,‬‬
‫כאשר לא היתה הצפה של צילומים‪ .‬אנחנו רואים כל כך הרבה‬
‫צילומים‪ ,‬עד שבעצם אנחנו לא רואים משהו באמת‪ .‬כפי שצילום‬
‫כל הזמן משטיח את תשומת הלב‪ ,‬גם החשיפה לשפע מוגזם‬
‫של תמונות משטיח את החוויה ואת הזיכרון‪.‬‬
‫הנקל אף מוכיחה שהשיתוף בפייסבוק ‪ -‬הרשת החברתית‪ ,‬אינו‬
‫מועיל לזיכרון שלנו ולא לקשרים חברתיים עמוקים‪ .‬הפייסבוק‬
‫מאפשר שיתוף רב של מספר אנשים‪ ,‬אך אינו מוסיף לתהליך‬
‫הזכירה‪ .‬האם נותרו בזיכרונכם הצילומים האחרונים שראיתם‬
‫בפייסבוק וגם אלה שהצבעתם עליהם כאהובים עליכם? תודו‬
‫שמעט מאוד מהם זכורים לכם‪ .‬האפשרות ללחוץ על כפתור‬
‫“לייק” אינה מאפשרת שיחה בינאישית עשירה עם שיתוף חברתי‪,‬‬
‫אלא גורמת למחיקה מהזיכרון את הצילום שהעלית לפייסבוק‬
‫או של הלייק שבצעת לצילום כלשהו‪ .‬כלומר‪ ,‬ביצוע ההקשה‬
‫על המקלדת שולפת את הצילום מהזיכרון במוחנו‪.‬‬
‫כעת קיים תיעוד בלתי פוסק של אירועים ומצבים באופן שגורם‬
‫לשינוי התפקיד של מעצבי הזיכרונות‪ ,‬של ההורים ושל המורים‬
‫כמעצבי מסורת‪ ,‬כמעצבי סגנון קשרים חדש בין הורה וילדיו או‬
‫מורה ותלמידיו‪ .‬צילומים חשובים בהבניית זיכרונות ויש להם כוח‬
‫פסיכולוגי אדיר‪ .‬פרופ’ מריאן גארי‪ ,‬פסיכולוגית מאוניברסיטת‬
‫ויקטוריה בוולינגטון‪ ,‬ניו זילנד‪ ,‬טוענת כי העובדה שכולם יכולים‬
‫לצלם בקלות‪ ,‬את הכל‪ ,‬כל הזמן‪ ,‬פוגעת בתפקיד החשוב הזה‬
‫בעיקר בגלל השינוי באיכות ובכמות‪ .‬צילומים‪ ,‬מסבירה גארי‪,‬‬
‫ממחישים לאנשים את סיפור חייהם ואת הסיפורים החשובים‬
‫בחברה שלהם‪ .‬לדבריה “תמונות תמיד שיחקו תפקיד חשוב בדרך‬
‫שבה אנו זוכרים דברים”‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬תמונות בשל היותן נדירות ויקרות‪ ,‬דרשו התייחסות‬
‫מיוחדת לתהליך הצילום‪ ,‬לבחירה זהירה של נושא הצילום‪,‬‬
‫להשקעה בסידור הצילומים (באלבום‪ ,‬במעטפות‪ ,‬בקופסאות)‬
‫בשמירה עליהם בארכיון משפחתי‪ .‬כל זה היווה מקור לשיחה‬
‫אודות הצילומים ואודות האנשים‪ ,‬האתרים והאירועים‬
‫המצולמים‪ .‬כיום‪ ,‬אין דרך טובה ליצור ארכיון נגיש מכל הכמות‬
‫העצומה‪ ,‬שמאוחסנת לרוב במחשב‪ .‬מצלמים דברים כה רבים‪,‬‬
‫ובדרך כלל לא חוזרים לצפות בהם‪ .‬מצב זה יוצר אתגר בדרך‬
‫להעברת מידע וזיכרון בין הדורות‪ .‬תפקיד ההורים לעזור לילדים‬
‫לפתח זיכרון‪ ,‬תחושת זהות‪ ,‬יחסים חברתיים עם אנשים אחרים‬
‫במשפחה ובעולם‪ .‬הורים טובים משוחחים עם הילדים שלהם‪,‬‬
‫משחזרים איתם התנסויות כדי לעזור להם לצבור ידע וניסיון‪.‬‬
‫צילומים יכולים לעזור בהובלת ילדים לשחזור חוויות‪ ,‬הובלה‬
‫שהינה קריטית להתפתחות הילד בממדים אישיים וחברתיים‬
‫ובפיתוח תפקידי המוח‪ :‬זיכרון‪ ,‬הבנה‪ ,‬המשגה‪ .‬ההורה המצלם‬
‫כל כל עסוק בתיעוד הילד שלו‪ ,‬כאילו היה העיתונאי הפרטי שלו‬
‫מבלי לשים לב באמת למה שהילד עושה ‪ -‬משחק כדורגל או‬
‫מופיע בארוע כתתי‪ .‬הורים החושבים שכאשר הם מצלמים הם‬
‫עושים את העבודה ההורית שלהם טוב יותר‪ ,‬למעשה מסירים‬
‫מעצמם את האחריות לדבר עם הילדים‪ .‬כך הקשר הרגשי בין‬
‫ההורים לילדיהם עלול להיפגע‪ ,‬וההפסד הוא הן של ההורים‬
‫והן של הילדים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬יש צדדים רבים חיוביים בטכנולוגיה המתקדמת‪ ,‬אולם‪,‬‬
‫יש לה גם מחיר‪ ,‬שכדאי לתת את תשומת הלב אליו‪.‬‬
‫| ספטמבר ‪ | 2015‬גיליון ‪ | 25‬אינפורמציון‬
‫לפרצוף‬
‫יעל ריינר עו”ס‪ ,‬השרות הסוציאלי‬
‫כאשר תקבלו דף עליו רשום עיגול‬
‫ותתבקשו להשלים אותו לציור ‪ -‬מה‬
‫תציירו? סביר להניח שההשלמה של‬
‫העיגול תהיה לפרצוף‪ .‬כך מסתבר‬
‫שנוהגים רוב "הציירים" בכל תרבות‪ ,‬בכל‬
‫גיל‪ ,‬מין והשכלה‪ .‬במקום הראשון הרבה‬
‫לפני ציור של שמש‪ ,‬כדור‪ ,‬פרח ועוד‬
‫העיגול הופך לפרצוף‬
‫ר‬
‫אייה מורכבת מהאופן שבו המוח מפענח את השדרים שקולטות העיניים‪.‬‬
‫העין רואה ‪ -‬המוח תופס ‪ /‬משלים ‪ /‬טועה ‪ /‬מפרש‪.‬‬
‫למעשה אנו רואים עם המוח ולא עם העיניים‪ .‬רבע מהמוח קשור לראייה שלנו‪.‬‬
‫אל המוח מגיעים מהעין אלפי אותות חשמליים ולא תמונה‪ .‬האותות מגיעים‬
‫באופן בדיד והמוח מסדר אותם לכלל תמונה‪ .‬למוח חוקים לסידור התמונות‪.‬‬
‫החוקים הללו מאד מדוייקים וב‪ 99.9% -‬של המקרים‪ ,‬התפיסה מותאמת‬
‫למציאות בהיבט ההישרדותי‪ .‬כלומר‪ :‬זיהוי מהיר של הסביבה כדי‪ ,‬שבראש‬
‫ובראשונה‪ ,‬האדם יימנע מפגיעה בו עצמו‪ .‬זיהוי פרצופים נדרש במיוחד בפן‬
‫החברתי וההשרדותי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫פרופסור שלמה בֶּנ ְטין ‪ -‬נוירופסיכולוג‪ ‬חתן‪ ‬פרס ישראל‪ ‬לחקר הפסיכולוגיה‬
‫לשנת‪ ‬תשע״ב‪ ,‬עסק במחקריו בהבנת הפעילות האלקטרו־פיזיולוגית של המוח‬
‫ובתהליכים דינמיים של‪ ‬זיכרון‪ .‬הוא גילה במחקרו‪ ,‬הנחשב לפורץ דרך בתחום‬
‫חקר עיבוד הפנים‪ ,‬שיש אות חשמלי המעיד על הפעלת המנגנון לזיהוי פנים‬
‫במוח‪ .‬כלומר‪ ,‬שהמוח מייעד אזור מיוחד לתפישת פנים ובמיוחד לפנים אנושיות‪.‬‬
‫אזור זה לא מגיב לגירוי עיגול אחר כגון כדור‪.‬‬
‫פגיעה באזור זה הנמצא מתחת לרקה גוררת פגיעה ביכולת לזהות פנים ועד‬
‫לאובדן של יכולת זו כמו לאי זיהוי של פרצופים אותם רואים יום יום כמו בני‬
‫משפחה (פרוסופגנוזיה)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ברור ממחקריו של בנטין כי המוח מגיב לראיית פנים אנושיות באופן‬
‫שונה מאשר לחלקים אחרים של גוף האדם‪ .‬במוח יש תאים אחרים המגיבים‬
‫באופן ייחודי גם לידיים ולתנועות הידיים‪ .‬המוח נוטה לתפוס פנים שלמות ולא‬
‫חלקים נפרדים‪ .‬המוח מזהה כפרצוף גם עיגול ובתוכו שתי נקודות ושני פסים‬
‫או רק חלק מהסימנים‪ ,‬ומזהה כפרצוף בפרופיל חצי עיגול עם נקודה וקו‪.‬‬
‫התפיסה היא קונטקסט חזותי וסמנטי ‪ -‬המוח נוטה לקלוט כפרצוף עיגול‬
‫כנאמר בדקלום של אברהם שלונסקי ‪“ :‬חיריק חיריק (עיניים) קו מתוח‬
‫(אף ופה) ‪ /‬וסיר נפוח (גבות ופרצוף)‪ /‬סמך סמך (אוזניים) וקישקוש‬
‫(שערות) ‪ / -‬והרי לכם פרצוף‪ / .‬מרמלדה מתוקה‪( ,‬צוואר)‪ /‬לביבה של‬
‫חנוכה (גוף)‪ /‬שני מקלות כביסה (ידיים) ‪ /‬והרי לכם טיפש‪ / ,‬שמשקלו‬
‫שישים ושש (רגליים)”‪.‬‬
‫זיהוי פרצופים נעשה מגיל רך ביותר‪ ,‬ממש סמוך ללידה‪ .‬פרופ’ בנטין‬
‫גילה שיילודים כשעה לאחר הלידה מבחינים בפרצופים ומבטם מתרכז‬
‫בפרצופים זמן רב יותר‪ ,‬וניכרת עצמה חזקה יותר של אזור קליטת פנים‬
‫במוחם מאשר לגבי גירויים ויזואליים אחרים‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬לגבי זיהוי רגשות דרך התבוננות בפנים בלבד‪ ,‬הוכיח ד”ר הלל‬
‫אביעזר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית‪ ,‬שהבעות פנים לא‬
‫מספיקות לזיהוי רגשות‪ .‬תנוחת הגוף מאפשרת יותר מאשר פנים לזהות אם‬
‫מדובר ברגש חיובי או שלילי‪ .‬להערכתו‪ ,‬הפרצוף הוא אמנם מקור מידע חשוב‬
‫בנוגע לרגשות‪ ,‬אולם ברגשות אינטנסיביים איננו יכולים ללמוד מהפרצוף‬
‫על אופיו של הרגש‪ ,‬אלא לומדים מתוך ההקשר ומתוך המבט על הגוף כולו‪.‬‬
‫קיימת נטייה מולדת לתפוס דברים בתבניות ראייה‪ .‬קיימת העדפה לסימטריה‬
‫ פנים סימטריים נתפסים כפנים יפים (זוהי תפיסה בינלאומית)‪ .‬סימטריה‬‫נתפסת כמרכיב איכותי‪/‬אסטטי‪ .‬אדם יפה ואסטטי נתפס כבעל תכונות חיוביות‪.‬‬
‫פרופ’ גלית יובל מאוניברסיטת תל אביב‪ ,‬שהרצתה באופן מרתק על הנושא‬
‫ביום המחקר האחרון‪ ,‬מתמקדת בעבודה עם אנשים הסובלים מ”עיוורון פנים”‬
‫(פרוסופגנוזיה התפתחותית — כשל מולד בזיהוי פנים) ובמקרים ספציפיים של‬
‫קושי בזיהוי פנים (אוטיזם‪ ,‬פנים מגזע אחר‪ ,‬וכיו”ב)‪ .‬הבנת הקושי של אנשים‬
‫אלה אמורה לסייע בלימוד המנגנונים הפועלים במוח “רגיל”‪ .‬היא מנסה לצפות‬
‫בתהליכים המתרחשים במוח בזמן אמת‪ ,‬כאשר הוא קולט‪ ,‬מעבד ומזהה תמונת‬
‫פנים ‪ -‬מרגע הצגת התמונה ועד לסיומות של תהליך עיבוד המידע‪.‬‬
‫פרופ’ יובל תיארה את בעייתם החברתית והאישית של הסובלים מפרוסופגנוזיה‪,‬‬
‫שאינה תלויה כלל וכלל ברמת משכל‪ ,‬ביניהם ‪ -‬ג’יין גודול חוקרת השימפנזים‬
‫והנוירולוג אוליבר סאקס‪ .‬לעומת שוכחי הפנים תיארה את אלה הנוטים יותר‬
‫מאחרים לזכור פנים‪ ,‬ואת המעטים שהם בעלי התכונה לזכור פרצופים ללא‬
‫יכולת לשכוח אותם‪ .‬אלה‪ ,‬מזהים את כל הפרצופים גם בתוך המון‪ ,‬גם מהעבר‬
‫הרחוק‪ ,‬וגם יכולים לזהות מבוגר מתוך תמונת הילדות שלו‪.‬‬
‫שכיחות חשיפה ויזואלית לפרצופים קובעת את הנטייה שלנו להבחין בין‬
‫פרצופים‪ .‬מי שאינו חשוף לסינים יראה את כולם דומים‪ .‬הסינים רואים את‬
‫האירופאים כבעלי מקשה אחת‪ ,‬מאחר והם חשופים יותר לבעלי עיניים‬
‫מלוכסנות מאשר לבעלי עיניים מערביות‪ .‬מסתבר שלצורך זיהוי פנים יש צורך‬
‫בחשיפה אקטיבית ולא פסיבית בלבד‪ .‬אחיות בתינוקיה לא זיהו טוב יותר את‬
‫התינוקות מאחיות אחרות‪ ,‬מאחר ולא נדרשו להבחין בין היילודים‪ .‬הדרישה‬
‫לתת ייחוד כלשהו לתינוק היא זו שמאפשרת להבחין בין תינוק לתינוק‪.‬‬
‫פסיכולוגיה חברתית‬
‫מעיגול‬
‫מסתבר שהמוח קולט ומפענח שדרים רבים מהתבוננות בפרצופים אנושיים‬
‫ובפרצופים מצויירים גם כאשר הם סכמטיים ומעניק להם פירושים‪:‬‬
‫• האם הדמות מוכרת או זרה‬
‫• מהו הגזע‪ ,‬המין‪ ,‬הגיל של הפרצוף‬
‫• לאן מסתכלת הדמות‬
‫• הדמות מושכת או דוחה? יפה או מכוערת? יחודית או שכיחה?‬
‫• צבר של תכונות כגון‪ :‬נחמדות‪ ,‬אמינות‪ ,‬אינטליגנציה‬
‫• ביטוי של רגשות כגון‪ :‬שמחה‪ ,‬עצב‪ ,‬תמיהה‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 25‬ספטמבר ‪| 2015‬‬
‫מזל טוב‪ ,‬נולד לכם‪......‬‬
‫כירורגיית ילדים‬
‫בן או‬
‫בת ???‬
‫ד"ר עבו בנימין רופא מומחה במח' כירורגיה‬
‫פרופ' סוחוטניק איגור מנהל מח’ כירורגית ילדים‬
‫בשנים האחרונות התמודדנו עם אתגר לא פשוט שהופיע‬
‫אצל תינוקות שנולדו עם מגדר מיני לא חד משמעי‪ .‬מדובר‬
‫בתופעה נדירה יחסית עם שכיחות של ‪ 1‬ל ‪ 4500‬לידות‬
‫לערך בה לא ניתן לקבוע את מין הילד בצורה חד משמעית‪.‬‬
‫ה‬
‫הפרעות‬
‫בהתפתחות‬
‫המינית או‬
‫הפרעות‬
‫בהתמיינות‬
‫המינית הם השם‬
‫המודרני לתופעה‬
‫בה הזהות‬
‫המינית של הוולד‬
‫אינה ברורה‪.‬‬
‫בחלק מהמקרים‬
‫הבעיה‬
‫בהתמיינות‬
‫המינית היא‬
‫חלק מסדרה‬
‫של תקלות‬
‫בהתפתחות‬
‫העובר ומהווה‬
‫חלק מסינדרום‬
‫מולד ובמקרים‬
‫אלה זיהוי‬
‫הבעיה יהיה‬
‫חלק מתהליך‬
‫הבירור והעיבוד‬
‫של מספר בעיות‬
‫שהוולד מציג‪.‬‬
‫פרעות בהתפתחות המינית או הפרעות בהתמיינות המינית‬
‫הן השם המודרני לתופעה בה הזהות המינית של הוולד אינה‬
‫ברורה‪ .‬הבסיס העיקרי לקביעת המין של העובר היא המטען הגנטי‬
‫שקיבל מהוריו במהלך תהליך ההפריה‪ .‬מטען גנטי זה מחולק‬
‫ל‪ 23-‬כרומוזומים אותם מקבל העובר מכל הורה וכל כרומוזום‬
‫כזה מכיל אלפי גנים (קודים לייצור חלבונים)‪ .‬אחד מהכרומוזומים‬
‫מוגדר ככרומוזום המין ומופיע בצורה של ‪ X‬או ‪ .Y‬מין נשי מורכב‬
‫לרוב מצמד כרומוזומי ‪ X+X‬ואילו המין הגברי מורכב מהשילוב של‬
‫‪ .X+Y‬האימא מעבירה תמיד לעובר את אחד מכרומוזומי ה ‪ X‬ואילו‬
‫האב מעביר בצורה אקראית ‪ X‬או ‪ Y‬וכך בצורה אקראית יקבל‬
‫העובר את המין “הגנטי” שלו‪ .‬ברוב המקרים אותו מטען גנטי יוביל‬
‫להתפתחות של איברי המין החיצוניים המאפיינים זכר או נקבה‬
‫וזאת ע”י תהליכים מטבוליים והורמונאליים מורכבים הגורמים‬
‫לעובר לפתח איברי מין ורבייה זכריים או נקביים‪ .‬באופן כללי ניתן‬
‫לקבוע שברירת המחדל של העובר היא לייצר איברי מין נקביים‬
‫ונדרשת “פקודה” הורמונאלית שתוביל לייצור איברי המין הזכריים‪.‬‬
‫מכאן שהוראה שגויה יכולה להוביל לכך שלא יתפתחו איברי מין‬
‫זכריים כנדרש או שההתפתחות תהיה חלקית‪ .‬האזור בגוף העובר‬
‫שהופך לאיבר נשי או זכרי הוא זהה‪ .‬לדוגמא שק האשכים של‬
‫הזכר הוא השפתיים הגדולות של איבר המין הנשי וכאשר נבצע‬
‫ניתוח לשינוי או לתיקון המין החיצוני נעשה שימוש בידע הזה כדי‬
‫לבצע את התיקון הנדרש‪ .‬תהליך ההתפתחות של איברי המין‬
‫הוא תהליך מורכב מאוד ומדויק מאוד עם מעורבות גדולה מאוד‬
‫של הורמונים בדגש על הורמון הטסטוסטרון‪“ .‬תקלות” מגוונות‬
‫בתהליך זה יכולות להסתיים בטווח רחב של תוצאות שבסופו של‬
‫דבר יוביל לפער בין המטען הגנטי המקורי לתוצאה הסופית של‬
‫התפתחות איברי המין והרבייה‪ .‬בחלק מהמקרים יש התאמה בין‬
‫המטען הגנטי להתפתחות בלוטות המין (שחלה או אשך) ובחלק‬
‫אין‪ ,‬כך שגם אם נצליח לזהות את בלוטות המין ואת טיבן לא נוכל‬
‫להסתפק בכך לקביעת מין הוולד‪.‬‬
‫אז מה עושים כאשר מגלים שיש בעיה בהתמיינות המינית ? ראשית‬
‫חשוב לומר שלא תמיד נזהה את הבעיה מיד לאחר הלידה‪ ,‬ולרוב‬
‫המין בלידה יקבע לפי איברי המין החיצוניים הבולטים בדגש על‬
‫קיום או העדר פין‪ .‬וכך‪ ,‬בצורה די פשוטה‪ ,‬בסיום תהליך הלידה מגיח‬
‫התינוק לאוויר העולם והמיילדת או הרופא מבשרים תוך רגע ‪ -‬מזל‬
‫טוב‪ ,‬יש לכם בן או בת‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬ברוב המקרים קביעת מין העובר מתבססת רק על הסתכלות‬
‫קצרה באזור החלציים ‪ -‬יש בליטה זה בן‪ .‬אין בליטה זו בת‪...‬‬
‫לצערנו‪ ,‬במיעוט המקרים קביעה ראשונית זו שגויה וההמשך הרבה‬
‫יותר מורכב ועלול להיות מלווה בטראומה נפשית קשה להורים‬
‫ובהמשך לילד‪.‬‬
‫בחלק מהמקרים הבעיה בהתמיינות המינית היא חלק מסדרה של‬
‫תקלות בהתפתחות העובר ומהווה חלק מסינדרום מולד ובמקרים‬
‫אלה זיהוי הבעיה יהיה חלק מתהליך הבירור והעיבוד של מספר‬
‫בעיות שהוולד מציג‪ .‬לאחר הלידה במהלך בדיקה קפדנית ושגרתית‬
‫של הנולד ניתן יהיה ברוב המקרים לזהות בעיה בהתמיינות המינית‪.‬‬
‫פגמים בהתפתחות הפין‪ ,‬העדר אשכים בשק או העדר פתח נרתיקי‬
‫הם חלק מהסימנים הקלים יותר לזיהוי‪.‬‬
‫לאחר ההבנה שקיימת בעיה בהתמיינות המינית של הוולד חשוב‬
‫מאוד להפנות את הילד למרכז רפואי מנוסה בהתמודדות ובטיפול‬
‫בבעיה מן הסוג הזה‪ ,‬הכולל צוות רב מערכתי של מטפלים ‪ -‬רופאי‬
‫ילדים‪ ,‬אנדוקרינולוג ילדים‪ ,‬גנטיקאיים‪ ,‬פסיכולוגיים‪ ,‬עו”סים‪ ,‬כירורג‬
‫ילדים ואורולוג ילדים‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬הטיפול בתופעה מלווה בטיפול הורמונאלי ובטיפול כירורגי‬
‫שיכול לנוע מניתוח פשוט של מספר דקות ועד לניתוחים מורכבים‬
‫שנמשכים מספר שעות וכוללים תהליך החלמה ממושך‪ .‬בחלק‬
‫מהמקרים יש המלצה ברורה בהתאם לסוג ההפרעה לגבי המין‬
‫“המומלץ” עבור הילד‪ .‬לעומת זאת נתקלנו במקרים בהם “קבענו”‬
‫את המין בהתאם להעדפת המשפחה ובהתאם לכך נקבע הטיפול‬
‫המתקן והמשחזר‪ .‬גם הגיל בו מתבצעת ההתערבות הניתוחית‬
‫משתנה מאוד כאשר מצד אחד יש עדיפות להמתין לגדילה של‬
‫הילד ולנסות להבין את נטייתו ומצד שני הרצון של המשפחה‬
‫“להגדיר” את הילד כבן או כבת מוקדם ככל האפשר‪ .‬לכל גישה יש‬
‫יתרונות וחסרונות הן מבחינה ניתוחית גרידא והן מבחינה נפשית‬
‫וחברתית עבור הילד ומשפחתו‪.‬‬
‫באופן כללי קיימים סוגים רבים של הפרעות בהתמיינות המינית‬
‫אולם קיימים רק ‪ 4‬סוגים עיקריים שיופיעו בלידה וכל היתר יבואו‬
‫לידי ביטוי בהמשך החיים‪ .‬החלוקה ל ‪ 4‬הסוגים מתבססת על קיום‬
‫או היעדר כרומוזום ‪ Y‬וסימטריה או העדר סימטריה של בלוטות המין‪.‬‬
‫את הסימטריה נקבע לרוב בצורה פשוטה ע”י בדיקה גופנית ומיקום‬
‫האשך‪ ,‬השחלה או השחלה‪/‬אשך‪ .‬לרוב‪ ,‬מיקום הבלוטה מחוץ לתעלה‬
‫המפשעתית יעיד על קיום אשך והשחלה תהיה לרוב בתוך הבטן‪.‬‬
‫על מנת לסווג את הפגם בצורה מדויקת נעמיק את הבירור‪ .‬ראשית‬
‫יש לזהות את המטען הגנטי ומוטציות‪ .‬הדבר מבוצע ע”י בדיקת‬
‫דם פשוטה של הוולד ואפיון המטען הגנטי כאשר הדגש העיקרי‬
‫יהיה קיום או היעדר כרומוזום ה ‪ .Y‬בנוסף‪ ,‬יאפיין הגנטיקאי הפרעות‬
‫נוספות המגדירות ומסווגות את הבעיה (מוטציות)‪ .‬הציר השני‬
‫בבירור נוגע לאפיון בלוטות המין של הוולד וקיומן‪ .‬לצורך כך יש צורך‬
‫בבדיקה גופנית קפדנית בדגש על המפשעות וביצוע בדיקות הדמיה‬
‫ובדיקות הורמונאליות שבסופן נוכל לקבוע אם קיימות בלוטות מין‬
‫ואם הן סימטריות‪ .‬הציר השלישי הוא אפיון מדויק של איברי המין‬
‫שהתפתחו וכולל קיום או היעדר רחם‪ ,‬נרתיק והחיבור שלהם למערכת‬
‫השתן‪ .‬בחלק מהמקרים נדרשת בדיקה בהרדמה וביצוע של פעולות‬
‫פולשניות נוספות לצורך השלמת הבירור‪.‬‬
‫| ספטמבר ‪ | 2015‬גיליון ‪ | 25‬אינפורמציון‬
‫ד"ר פאולה שטרק מנהלת מרפאת שומות‬
‫מאז ימי קדם‪ ,‬השתמשו המצרים‪ ,‬היוונים והרומאים‬
‫בקעקועים כאומנות גוף בכדי להקסים את האדם‪ .‬השימוש‬
‫בקעקוע כקישוט הגוף‪ ,‬שהתחיל בשחר ההיסטוריה‬
‫ונמשך עד לימינו אנו‪ ,‬יועד למטרות נוספות ‪ -‬כאמצעי‬
‫לשיפור היופי‪ ,‬כמסורת לאיחול רפואה לחולים באמצעות‬
‫קעקוע גוף החולה וככלי לסימון רכוש‪ ,‬עבדים ופושעים‪.‬‬
‫ב‬
‫ימינו‪ ,‬קעקוע הגוף מהווה דרך לביטוי עצמי וכבר אינו נחשב‬
‫כסטיגמה בעלת קונוטציות שליליות‪ ,‬למרות שבמחקרים‬
‫שונים נמצא קשר חזק בין מספר הקעקועים שיש לאדם על גופו‬
‫לדפוס התנהגות שמוגדר “בסיכון גבוה” כגון‪ :‬שימוש בסמים‪,‬‬
‫קיום יחסי מין לא מוגנים בתדירות גבוה ואלימות‪ .‬כמו כן‪ ,‬פורסמו‬
‫עבודות שהצביעו על עליה באחוז החולים במחלות פסיכיאטריות‬
‫כגון‪ :‬אישיות אנטיסוציאלית ו‪/‬או אישיות גבולית (‪)BORDERLINE‬‬
‫בקרב ה”טאטואיסטים”‪.‬‬
‫על פי מדגם שפרסם מכון אמריקאי לסטטיסטיקה‪ ,‬בעשרים‬
‫השנים האחרונות עלה מספר המקעקעים על גופם בהשוואה‬
‫לעבר‪ ,‬ונמצא כי ל‪ 38% -‬מקרב אוכלוסיית הגילאים ‪ 29 - 18‬יש‬
‫כיום לפחות קעקוע אחד‪ .‬כשנשאלו הנדגמים מה היו הסיבות בגינם‬
‫בחרו לקעקע את גופם‪ ,‬תשובותיהם היו‪“ :‬החלטה אימפולסיבית”‪,‬‬
‫“כדי להיות חלק מהקבוצה”‪“ ,‬סתם רציתי אחד” ו‪”-‬סתם לכיף”‪.‬‬
‫מקור המילה ‪ TATTOO‬הוא במילה טהיטיאני “ ‪”TA-TAU‬‬
‫שמשמעותה היא “הקשה” ‪ -‬תיאור תהליך הקעקוע המבוצע על‬
‫ידי העם הפולינזיאני‪.‬‬
‫היפנים עשו שימוש בכלים ידניים‪ ,‬לא מכאניים‪ ,‬על מנת ליצור את‬
‫הקעקועים המסובכים שלהם שבדרך כלל כיסו שטח גוף גדול‪.‬‬
‫מי שאחראי לשימוש הנרחב בקעקועים בעולם המערבי הם‬
‫הימאים‪ ,‬שנחשפו בזמן מסעותיהם סביב העולם למדינות בהן היו‬
‫הקעקועים חלק בלתי נפרד מהתרבות‪ ,‬לדוגמא‪ :‬יפן ופולינזיה‪.‬‬
‫מסתבר כי לא מעט אנשים אינם מודעים לסיכונים הרבים‬
‫הטמונים בקעקוע הגוף‪ ,‬תהליך המבוצע באמצעות החדרת מחט‬
‫עם פיגמנט לגוף‪ .‬אחד הסיכונים נובע מכך שהקעקוע עלול‬
‫להשפיע באופן שונה על אנשים שונים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬לא ניתן‬
‫לצפות מה יהיו המשמעויות הרפואיות‪.‬‬
‫זיהומים‬
‫הנתונים הקיימים כיום על כמות הזיהומים וחומרתם הנובעים‬
‫מקעקועים אינם מדויקים בשל היעדר דיווח לרשויות והיעדר‬
‫מעקב מספק של העיתונות המקצועית אחר הנושא‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬פרסום הנושא בתקשורת אינו גבוה‪.‬‬
‫קיימים שני סוגי זיהומים‪:‬‬
‫• זיהומים מקומיים ‪ -‬נגרמים בד”כ מסטרפטוקוקוס או‬
‫סטפילוקוקוס‪ ,‬למרות שהיו דיווחים גם על פסאודומונס‪ .‬זיהומים‬
‫אלה יכולים להיגרם ממחטים‪ ,‬מצבע הדיו המשמש לקעקוע‪,‬‬
‫מסביבה לא סטרילית ואף בשל חוסר שלמות העור‪ .‬הזיהום‬
‫באיזור הקעקוע בא לידי ביטוי באדמומיות‪ ,‬בנפיחות‪ ,‬בהפרשה‬
‫מהעור ובכאבים‪ .‬אם הזיהום לא יטופל במהירות התוצאה עלולה‬
‫להיות כיבים‪ ,‬נמק או צלקות לא אסתטיות‪.‬‬
‫לא מעט אנשים‬
‫אינם מודעים‬
‫לסיכונים‬
‫הרבים הטמונים‬
‫בקעקוע הגוף‪,‬‬
‫תהליך המבוצע‬
‫באמצעות החדרת‬
‫מחט עם פיגמנט‬
‫לגוף‪ .‬אחד‬
‫הסיכונים נובע‬
‫מכך שהקעקוע‬
‫עלול להשפיע‬
‫באופן שונה על‬
‫אנשים שונים‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬לא‬
‫ניתן לצפות מה‬
‫יהיו המשמעויות‬
‫הרפואיות‪.‬‬
‫תגובות אלרגיות‬
‫בד”כ מופיעות בעיקר באיזור הקעקוע ובשלב מאוחר יותר ‪ -‬בין‬
‫מספר שבועות למספר חודשים לאחר ביצוע הקעקוע‪.‬‬
‫התגובה היא בדרך כלל לאחד הפיגמנטים המרכיבים את הדיו‪.‬‬
‫לעיתים האלרגיות נובעות מתוספות שונות בהן משתמש‬
‫המקעקע כדי להוזיל את העלויות או משימוש בדיו תעשייתי‬
‫לא מבוקר‪ .‬התגובות האלרגיות הנפוצות הן לצבע אדום‬
‫(כספית)‪ ,‬ירוק (כרום)‪ ,‬צהוב (קדמיום)‪ ,‬כחול (קובלט)‪ .‬תגובות‬
‫אלרגיות סיסטמיות‪ ,‬בין אם הן חריפות ובין אם לא‪ ,‬הן נדירות‬
‫ביותר‪ .‬הביטוי העורי יופיע כדלקת חריפה או כדלקת מאוחרת‬
‫על ידי הופעת גושים או דמוי גידולים עוריים‪.‬‬
‫יש לציין שגם בקעקועים זמניים מחינה קיים סיכון לתגובה‬
‫אלרגית‪ .‬לרוב‪ ,‬תגובה כזו תתבטא באופן מקומי אך היו גם‬
‫מקרים של תגובות אלרגניות קשות ביותר‪ .‬החומר האלרגני‬
‫הוא בדרך כלל ‪ PPD‬שמוסיפים לחינה על מנת שהפיגמנט‬
‫יחדור טוב יותר לעור‪.‬‬
‫השפעות טוקסיות (רעילות) כליליות שנגרמו ע”י הדיו של‬
‫הקעקוע היו בד”כ תוצאה של שימוש בחומרים תעשייתיים לא‬
‫נקיים ולא מבוקרים‪ .‬יש להזכיר שה‪ FDA-‬בארה”ב לא אישר עד‬
‫היום אף לא חומר אחד המיועד לשימוש בתהליך של קעקוע‪.‬‬
‫צלקות היפר טרופיות או צלקות משגשגות‬
‫בלתי אפשרי לדעת מראש מי יגיב לטראומה הנוצרת בעת חדירת‬
‫המחט לעור באופן של ריפוי פצע מוגזם (כלומר‪ ,‬הצטלקות)‬
‫הנוצר מהקעקוע‪ .‬על אנשים בעלי נטייה גנטית לצלקות‬
‫היפרטרופיות להימנע מפרוצדורות פולשניות לא אחראיות‪.‬‬
‫סיכון לביצוע ‪MRI‬‬
‫מאחר והפיגמנט השחור‪-‬כחלחל המשמש בתדירות גבוה‬
‫בקעקועים נושא פרודת ברזל (ברזל דו חמצני)‪ ,‬קיים סיכון‬
‫אצל מטופלים בעלי קעקועים כאלה בעת ביצוע בדיקת ‪MRI‬‬
‫(הדמיית תהודה מגנטית)‪ .‬הסיבה היא שהמגנט רב העצמה‬
‫עלול לגרום לתזוזה או לחימום גרגרי הפיגמנט וכתוצאה מכך‪,‬‬
‫לכוויה באיזור הקעקוע‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬קעקועים להדגשת קו הריסים (איי ליינר) עלולים לגרום‬
‫לשיבושים בקריאת צילומי ‪ MRI‬של ראש וצוואר‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יש המחייבים מטופלים‪ ,‬לפני ביצוע בדיקות אלה‪,‬‬
‫להצהיר על קעקועים בגופם למניעת נזק כמתואר לעיל‪.‬‬
‫המלצות‬
‫חשוב להימנע מקעקועים באזורים בהם נמצאות נקודות חן‪.‬‬
‫הקעקוע עלול להסתיר או לעכב זיהוי של שינויים ממאירים‬
‫בנקודות חן‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיים חשד להשפעה רעילה של כימיקלים‬
‫הנמצאים בדיו העלולים לגרום לגידולי עור אחרים‪.‬‬
‫ומה לגבי קעקועים בגב התחתון אצל נשים הנמצאות בהריון?‬
‫האם אפשר לבצע זריקת אפידורל? אין הסכמה על התשובה‬
‫הנכונה שכן אין מספיק מידע ועדיין לא גובשה מדיניות‬
‫ברורה בנושא‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬עדיף להימנע מהחדרת מחט‬
‫חלולה‪ ,‬כזו הנמצאת בשימוש בעת הזרקת אפידורל‪ ,‬דרך עור‬
‫מקועקע‪ .‬עדיף‪ ,‬אם ניתן‪ ,‬להחדיר את המחט למקום אחר‪ ,‬ללא‬
‫קעקוע‪ ,‬או לבצע חתך עמוק בעור על מנת להימנע ממגע עם‬
‫הפיגמנט של הקעקוע‪.‬‬
‫רפואת עור‬
‫קעקועים‬
‫• זיהומים סיסטמיים ‪ -‬אמנם מדובר בזיהומים נדירים‪ ,‬אך‬
‫קיימת בספרות עדות למקרים של טטנוס‪ ,‬דלקת חריפה‬
‫בכליות ואף בשריר הלב (גלומרולונפריטיס ואנדוקרדיטיס)‪,‬‬
‫מסטרפטוקוקוס‪ ,‬הפטיטיס ‪ C‬ו‪B-‬ו‪ HIV ,‬ואפילו דיווח על‬
‫העברת עגבת מהאומן מבצע הקעקוע דרך הרוק באמצעות‬
‫השימוש במחטים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 25‬ספטמבר ‪| 2015‬‬
‫אנדוקרינולוגיה‬
‫אנליזה של‬
‫שיער‬
‫ד"ר לאונרד סאיג מכון אנדוקריני ומח' פנימית ב'‬
‫לבדיקת קורטיזול הינה ע”י השימוש בבדיקת איסוף שתן ‪ 24‬שעות ובכך‬
‫להתגבר על הבעיה של התנודתיות של הקורטיזול במהלך היום‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫האיסוף הינו בדיקה לא נוחה לחולים ולא ניתן להשתמש בה במקרים של‬
‫אי ספיקת כליות‪ .‬בנוסף לזה‪ ,‬בדיקת איסוף שתן יכולה לשקף את המצב‬
‫של יום של האיסוף ולהיות מושפעת מהאירועים השונים שהמטופל חווה‬
‫באותו יום‪ .‬היתרון הגדול של בדיקת רמת הקורטיזול בשערות הינו הנוחיות‬
‫של המטופל והיכולת לתת מדד של “חשיפה ממוצעת” היסטורית של‬
‫חודשים לאותו הורמון‪.‬‬
‫ההשערה הרווחת הינה שהחדירה של קורטיזול לתוך השערות היא דרך‬
‫דיפוזיה מהדם לזקיק השערה‪ ,‬וכי קורטיזול בשערות משקף בעיקר שינויים‬
‫בנגזרת החופשית של הקורטיזול בדם‪ .‬לכן‪ ,‬טיפול בגלולות למניעת הריון או‬
‫תרופות אחרות שעלולות להשפיע על ההורמון הקושר קורטיזול בדם לא‬
‫משפיעות לרעה על מהימנות הבדיקה‪.‬‬
‫ריכוז קורטיזול בשערות מראה יציבות טובה על פני מרווחי זמן ארוכים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬דגימות שיער באורך ‪ 21 - 6‬סנטימטר שנלקחו מעשר מומיות‬
‫עתיקות‪ ,‬הראו ריכוז דומה של קורטיזול לריכוז בשערות של אנשים בריאים‬
‫מימינו אנו‪ .‬היתרון בכך הינו‪ ,‬שאפשר לשמור את השערות לאורך זמן לא‬
‫מוגבל עד לביצוע האנליזה שלהן‪ .‬צבעי שיער או טיפולים קוסמטיים הראו‬
‫בחלק מהעבודות‪ ,‬אך לא בכולן‪ ,‬השפעה על בדיקת רמת הקורטיזול בשערות‪.‬‬
‫בדיקת ההורמונים בשערות מתבצעת ע”י גזירת קווצת שערות באורך של‬
‫כ‪ 3-‬סנטימטר מאזור הקרקפת האחורית‪ .‬אפשר לשמר את השערות בתנאים‬
‫רגילים של חדר לאורך זמן עד לאנליזה שלהן‪ .‬השערות נגרסות במכשיר‬
‫מיוחד‪ ,‬ולאחר מכן מושרות באלכוהול תוך כדי טלטול למשך כמה שעות‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬מנדפים את האלכוהול ובודקים את ההורמון בתוך התרחיף הסופי‪.‬‬
‫בעוד שבדיקת שיער מהווה עדיין אמצעי חדש יחסית למדידת קורטיזול‪,‬‬
‫מספר מחקרים בבני אדם הראו קשר חיובי בין רמות קורטיזול בשערות‬
‫לבין לחץ גופני או נפשי מוגברים‪ .‬כידוע‪ ,‬חששות בתחום הפיננסי וחששות‬
‫הקשורות בעבודה הינם הגורמים השכיחים ביותר כיום ללחץ שחווים אנשים‪.‬‬
‫במחקר מסוים‪ ,‬דיווחה קבוצת אנשים מובטלים מעבודה על רמות גבוהות‬
‫באופן משמעותי של דאגה‪ .‬נמצא כי באותה קבוצה‪ ,‬האנליזה של השיער‬
‫הראתה רמות גבוהות יותר של קורטיזול‪ .‬בנוסף‪ ,‬חולי טראומה עם הפרעת‬
‫דחק פוסט‪-‬טראומטית נמצאו כבעלי ריכוז גבוה יותר של קורטיזול בשיער‬
‫לעומת חולים ללא הפרעה פוסט‪-‬טראומטית‪ .‬גם אצל חולי דיכאון וחרדה‬
‫נמצאו רמות גבוהות מאד של קורטיזול בשערות‪.‬‬
‫אנליזה של שיער הינה בדיקה שנמצאת‬
‫בשימוש כבר עשרות שנים‪ ,‬במיוחד‬
‫על מנת לפקח על חשיפה לתרכובות‬
‫כימיות‪ ,‬עם דגש מיוחד על גילוי סמים‪.‬‬
‫לאחרונה חלה התעניינות גוברת‬
‫בבדיקת השערות לגילוי רמת הורמונים‬
‫שונים כגון קורטיזול‪.‬‬
‫ש‬
‫יער הקרקפת גדל בקצב ממוצע של ‪ 1‬סנטימטר לחודש ולכן‪ ,‬אנליזה‬
‫של הרכב השערה יכול לשקף היסטוריה של שינויים בחשיפה לאורך‬
‫זמן‪ .‬הקטע של הסנטימטר הקרוב ביותר לקרקפת משקף ייצור ההורמון‬
‫בחודש שלפני לקיחת הדגימה‪ ,‬הסנטימטר השני משקף את החודש שלפני‪,‬‬
‫וכן הלאה‪ .‬תופעה זו מאפשרת לבחון בדיעבד את ייצור הקורטיזול והורמונים‬
‫שונים לאורך זמן‪ ,‬ללא צורך בלקיחת דגימת דם או שתן במקביל‪.‬‬
‫בדיקות רוק ודם לקורטיזול נמצאות בשימוש רחב‪ ,‬אך הן יכולות לספק מדד‬
‫לרמת הקורטיזול רק בנקודה אחת בזמן‪ .‬לכן‪ ,‬הן יכולות לשמש רק לבדיקת‬
‫שינויים חריפים ברמות הקורטיזול בגוף‪ .‬בנוסף לזה‪ ,‬בדיקות אלה כפופות‬
‫לתנודות הפיסיולוגיות הגדולות של ההורמון במהלך היום‪ .‬דרך נוספת‬
‫לאחרונה‪ ,‬נחקר התפקיד של לחץ כרוני כפי שנמדד על ידי קורטיזול בשיער‬
‫בסיכון לפתח אוטם שריר לב‪ .‬עבודה שבדקה את הנושא הראתה שקורטיזול‬
‫בשיער היה הגורם המנבא החזק ביותר לפתח אוטם שריר לב‪ .‬יודגש כי‪,‬‬
‫מדידת קורטיזול בשיער באורך ‪ 3‬סנטימטר שנלקח מהקרקפת משקפת ‪3‬‬
‫חודשים לפני התקף הלב ולא את הלחץ שנגרם על ידי התקף הלב עצמו‪.‬‬
‫בעבודות אחרות רמת קורטיזול גבוהה בשערות נמצאה קשורה לקיום סוכרת‬
‫סוג ‪ ,2‬לסינדרום מטבולי ולסיבוכים קרדיו‪-‬וסקולריים‪.‬‬
‫חוקרים מציעים בדיקת קורטיזול כבדיקה עתידית לצורך אבחנה של תסמונת‬
‫קושינג או למעקב אחר מינון סטרואידים באנשים עם חוסר הורמון הקורטיזול‬
‫אשר זקוקים לטיפול תחליפי באותו ההורמון‪ .‬על מנת לקדם ולאשש זאת‪,‬‬
‫נדרשות עבודות קליניות גדולות יותר‪.‬‬
‫במכון האנדוקריני במרכז הרפואי שלנו קיים מכשור המתאים לעיבוד השערות‬
‫ואנו מצליחים לבדוק קורטיזול והורמונים סטירוידאלים אחרים בשערות‪.‬‬
‫בימים אלה אנו עורכים מספר מחקרים בשיתוף פעולה עם מחלקות שונות‬
‫בבית החולים‪ .‬במחקרים אלה אנו בודקים את הקשר של ריכוז הורמונים שונים‬
‫בשערות למצבים כגון‪ :‬סוכרת‪ ,‬היפוגונאדיזם בסוכרת‪ ,‬חומרת אירוע מוחי‬
‫וההחלמה ממנו‪ ,‬סיבוכים שונים במהלך ההיריון ואבחנה של תסמונת קושינג‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הוספת בדיקת קורטיזול בשיער למגוון הבדיקות השונות‪ ,‬סיפק‬
‫לחוקרים ולקלינאים שיטה נוספת לא פולשנית לבדיקת השפעת קורטיזול‬
‫לטווח ארוך‪ .‬למרות שיש צורך בתיקנון של השיטות האנליטיות‪ ,‬אנליזה‬
‫של השיער הינה טכניקה מבטיחה לחקר רמת החשיפה ארוכת הטווח של‬
‫סטרואידים שונים על מגוון של מחלות‪.‬‬
‫| ספטמבר ‪ | 2015‬גיליון ‪ | 25‬אינפורמציון‬
‫בחדרי הלידה‬
‫תמר שטרן לביא מטפלת בכירה ברפלקסולוגיה‪ ,‬מומחית למעגל הפריון‪ ,‬מח' נשים ויולדות‬
‫כנרת גל מטפלת ברפואה סינית‪ ,‬מח' נשים ויולדות‬
‫ת‬
‫הליך הלידה‪ ,‬למרות התפתחות הרפואה‬
‫המודרנית‪ ,‬מהווה אתגר גופני ונפשי עבור היולדת‬
‫ומלוויה ועדיין כרוך בכאב ובחשש‪ .‬בנוסף‪ ,‬לעיתים‪,‬‬
‫תהליך הלידה “נתקע” ונדרשות תרופות ופעולות שונות‬
‫לזירוז‪ .‬מה ניתן לעשות על מנת לשפר את מהלך‬
‫הלידה ואת ההתאוששות ממנה?‬
‫רפואה משלימה נמצאת בשימוש נרחב בארץ ובעולם‪.‬‬
‫שיטות טיפול כגון‪ :‬דיקור סיני‪ ,‬עיסוי‪ ,‬רפלקסולוגיה‪,‬‬
‫היפנוזה ודמיון מודרך מוכרות לציבור ומתבצעות‬
‫בחלקן גם במסגרת קופות החולים‪ .‬רוב שיטות הטיפול‬
‫המשלימות מתמקדות בעידוד יכולת ההבראה הטבעית‬
‫הקיימת בכולנו ויש מחקרים רבים התומכים בכך‪.‬‬
‫מתוך הבנת צרכי המאושפזים‪ ,‬לפני כחמש שנים‬
‫החל במרכז הרפואי שלנו תהליך חלוצי ברמה בינ”ל‬
‫של שילוב רפואה משלימה במחלקות ובמכונים‬
‫נבחרים‪ .‬השירות‪ ,‬אליו הוכשרו מטפלים ברפואה‬
‫משלימה‪ ,‬ניתן כיום במחלקות כירורגיה כללית‪ ,‬חדר‬
‫אינדוקציה ויחידת התעוררות לאחר ניתוח‪ ,‬אורולוגיה‪,‬‬
‫כירורגית ילדים‪ ,‬המטולוגיה‪ ,‬גסטרו‪ ,‬שיקום ומערך‬
‫הנשים והיולדות‪ .‬הטיפולים אינם כרוכים בתשלום‪.‬‬
‫על מנת לאפשר חקר ביצועים‪ ,‬כל נתוני הטיפולים‬
‫ותוצאותיהם נאגרים בתוכנה ייחודית‪ ,‬כך שניתן יהיה‬
‫לבחון את יעילותם ולשפר את הנדרש‪ .‬מנתונים‬
‫שנאספו באלפי טיפולים שבוצעו עד כה‪ ,‬עולה כי‬
‫טיפולי רפואה משלימה מפחיתים כאב‪ ,‬חרדה ובחילות‬
‫ביותר מ‪ 40% -‬מהמקרים‪.‬‬
‫עם כניסתו לתפקיד‪ ,‬זיהה ד”ר שלומי שגיא‪ ,‬מנהל‬
‫חטיבת נשים ויולדות את הפוטנציאל העצום שיש‬
‫לשילוב טיפולי רפואה משלימה בנשים העוברות‬
‫ניתוחים לסרטן גניקולוגי ולהבדיל‪ ,‬בליווי תהליך‬
‫הלידה וטיפולי הפוריות‪ .‬האחיות האחראיות במחלקות‬
‫אלה כבר היו בשלות לתהליך האינטגרטיבי ומכאן‬
‫הדרך ליישום הייתה קצרה‪.‬‬
‫מוקד האינטגרציה הראשון שהוגדר בחטיבת נשים‬
‫ויולדות היה חדרי לידה‪ .‬שם מתבצעת עבודה משותפת‬
‫של צוות המיילדות והרופאים עם צוות המטפלים‬
‫ברפואה משלימה‪ ,‬על מנת לסייע ליולדת ובן זוגה‬
‫להגיע לתהליך הלידה המתאים ביותר עבורם ועבור‬
‫התינוק שלהם‪ ,‬הן מבחינה רפואית והן מבחינה‬
‫רגשית‪ .‬על כן שולבו בחדרי הלידה בבני ציון טיפולי‬
‫רפלקסולוגיה‪ ,‬דיקור סיני ודמיון מודרך‪ .‬בנוסף קיים‬
‫שימוש נרחב בארומתרפיה‪.‬‬
‫הטיפולים משולבים בכל השלבים של תהליך הלידה‬
‫ומותאמים באופן אישי ליולדת ולשלב בו היא נמצאת‪.‬‬
‫ההכוונה הטיפולית מושתתת על ההתוויות של הצוות‬
‫המיילדותי כגון הרגעה‪ ,‬איזון והסדרת צירים‪ ,‬תמיכה‬
‫להתברגות ולהתבססות של ראש התינוק באגן‪ ,‬וכן על‬
‫מה שהיולדת מתארת שזקוקה לו (הרגעה‪ ,‬הפחתת‬
‫כאב ועוד) ועל אבחון המטפלת ברפואה משלימה‬
‫(דרך כפות הרגליים או דופק ולשון)‪.‬‬
‫תרומת הטיפולים‪:‬‬
‫כאשר הטיפולים ניתנים במהלך הלידה‪ ,‬המטרה‬
‫הינה הפחתת הכאבים‪ ,‬הסדרת צירים וזירוז לידה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מוענקים ליולדות טיפולים להרגעה ולהפגת‬
‫מתחים ולהקלה בסימפטומים כגון‪ :‬בחילות‪ ,‬צרבות‪,‬‬
‫כאבי ראש‪ .‬הטיפול בחדר לידה מתמקד בהרפיה‬
‫ובשחרור‪ ,‬בחיבור לגוף ולנשיות‪ ,‬ובהתייחסות למה‬
‫שקורה עכשיו‪.‬‬
‫לאחר הלידה‪ ,‬ניתנת תמיכה להפחתת הכאבים‬
‫והמתחים הקשורים בלידה ומאפשרת באופן המלא‬
‫ביותר את חווית האימהות הראשונית‪.‬‬
‫מהו דמיון מודרך?‬
‫הדמיון הוא השפה של הנפש‪ ,‬והדבר מוכר היטב‬
‫גם מהחלומות המדברים בדימויים בשעה שהחלק‬
‫הרציונלי רדום‪ .‬הדמיון המודרך מהווה גשר בין הגוף‬
‫והנפש ומאפשר לתהליכי הדמיון הנפשי ליצור שינויים‬
‫בתהליכי הגוף‪ .‬בתהליך נעשה שימוש בדימויים‬
‫מעולמה הפנימי של המטופלת במטרה ליצור שינוי‬
‫במציאות החיצונית למטרות קידום הבריאות והלידה‬
‫כפי שהמטופלת מעוניינת‪ .‬המטרה היא לתת ליולדת‬
‫כלים קוגניטיביים להתמודדות עם קשיים רגשיים‬
‫ופיזיים שעולים בתהליך הלידה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שימוש‬
‫בדימויים שהיא מציגה לכאב בזמן ציר‪ .‬הדימויים‬
‫משולבים בדמיון המודרך המועבר ויוצרים שינוי‬
‫בחוויה הנפשית והגופנית‪.‬‬
‫מהי ארומתרפיה?‬
‫שיטת ריפוי הוליסטית בה משלבים שימוש בשמני‬
‫בסיס ובשמנים אתריים העשויים מתמציות פרחים‪,‬‬
‫עצים‪ ,‬צמחי מרפא ותבלינים מכל העולם‪ .‬לשמנים‬
‫האתריים יש תכונות ריפוי חזקות המשפיעות על גופנו‬
‫במישור הפיזי‪ ,‬הרגשי‪ ,‬המנטלי והרוחני‪.‬‬
‫הארומתרפיה מעניקה לנו עולם קסום של ניחוחות‬
‫המאפשרים רגיעה ונינוחות‪ ,‬הפחתת כאב בזמן צירים‪,‬‬
‫קידום תהליך הלידה ולאחר מכן סיוע בהחזרת הרחם‬
‫והאגן לקדמותם‪.‬‬
‫בטיחות הטיפולים‪:‬‬
‫הטיפולים אינם כרוכים בתופעות לוואי ונעשים לרוב‬
‫בשכיבה נוחה במיטה (דיקור סיני יכול להתבצע גם‬
‫בתנועה)‪ ,‬כאשר היולדת מחוברת למוניטור המודד את‬
‫הפעילות הרחמית ואת הדופק העוברי‪.‬‬
‫מהי רפלקסולוגיה?‬
‫רפלקסולוגיה בנויה על ההבנה שבכפות הרגליים‬
‫משתקפים איברי הגוף ואזוריו השונים‪ .‬ע”י עיסוי‪,‬‬
‫לחיצות והנעות בנקודות הרפלקס ניתן להשפיע‬
‫על איברי הגוף ומערכותיו‪ .‬הטיפול מייצר תמיכה‬
‫בתהליכים הטבעיים של הגוף‪ .‬המגע מתבצע בצורה‬
‫מאוד נעימה‪ ,‬איטית ומרגיעה‪ .‬טיפול ברפלקסולוגיה‬
‫בתהליך הלידה נמשך בין ‪ 10‬ל‪ 40 -‬דקות‪.‬‬
‫מהו דיקור סיני?‬
‫על פי התיאוריה הסינית‪ ,‬האנרגיה המניעה את כל‬
‫התהליכים ביקום היא אנרגיית החיים ‪ -‬צ’י‪ .‬הצ’י זורם‬
‫בערוצים קבועים לאורך הגוף ולרוחבו‪ .‬לערוצים אלה‬
‫קוראים מרידיאנים‪ .‬לאורך המרידיאנים קיימות נקודות‬
‫שדרכן ניתן להשפיע על הצ’י‪ .‬בהפעלה בנקודה‬
‫מסוימת‪ ,‬על ידי החדרת מחט או עיסוי‪ ,‬מתחיל‬
‫לאחר כחצי שנה של פיילוט אינטגרטיבי בחדרי‬
‫הלידה אנו נמצאים כיום בסינרגיה‪ ,‬וההשלכות על‬
‫היולדות וגם על הצוות ניכרים לכל‪ .‬מנתונים מחקריים‬
‫ראשונים בחדרי הלידה האינטגרטיביים שלנו‪ ,‬אנו‬
‫רואים כי ישנה הפחתה ניכרת ברמת החרדה במהלך‬
‫הלידה‪ ,‬ביכולת להתמודד עם כאב וכן‪ ,‬ירידה בצורך‬
‫במכשירנות (קטטר שתן וכו’) ועליה משמעותית‬
‫בשביעות הרצון של היולדות מחוויית הלידה‪.‬‬
‫מתוך התהליך הטיפולי המשולב הזה‪ ,‬נוצרת חוויה‬
‫של תקווה ואופטימיות ובסופו של דבר חוויית‬
‫לידה מעצימה‪.‬‬
‫רפואה משלימה‬
‫רפואה משלימה‬
‫תהליך הטיפול בהתאם למצב המטופל‪ ,‬לאופי הנקודה‬
‫ומתקיים שילוב יתר הנקודות שהופעלו‪.‬‬
‫האבחון ברפואה הסינית נעשה ע”י בדיקת הדופק‬
‫והלשון של המטופל‪ .‬המטפל מפעיל את הנקודות‬
‫שנבחרו לאורך המרידיאנים בעזרת מחטים דקות‪,‬‬
‫סטריליות‪ ,‬חד פעמיות‪ .‬המחטים כמעט ואינן‬
‫מורגשות‪ .‬לרוב‪ ,‬נקודות הדיקור הנבחרות הן ברגליים‬
‫ו‪/‬או בידיים באזורים שלא יפריעו ליולדת ולצוות חדר‬
‫הלידה‪ .‬טיפול בדיקור סיני בתהליך הלידה נמשך‬
‫כ‪ 20-‬דקות‪.‬‬
‫‪133‬‬
‫‪14‬‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 25‬ספטמבר ‪| 2015‬‬
‫שיניים ביום אחד‬
‫ד"ר דרור שמיר מנהל המרפאה לרפואת הפה והשיניים‬
‫ב‬
‫שנים האחרונות התפתחה שיטת השתלות‬
‫חדשה שנותנת מענה לחלק ניכר מהמקרים‬
‫אשר בעבר טופלו באמצעות השתלות עצם‬
‫מורכבות‪ .‬השיטה מבוססת על החדרת שתלים‬
‫בזוויות קיצוניות עד ל ‪ 45 -‬מעלות‪ ,‬כך שניתן‬
‫להימנע מהצורך בבניית עצם בחללי הסינוס בלסת‬
‫העליונה ומהצורך בהגבהת עצם בלסת התחתונה‪.‬‬
‫ברוב המקרים המטופלים מקבלים ביום הניתוח‬
‫מערכת שיניים זמנית אך לא נשלפת‪ ,‬כך שאיכות‬
‫החיים שלהם משתפרת תוך יום‪ .‬לאחר כ ‪6 - 4‬‬
‫חודשים מותקנת מערכת השיניים הסופית מחרסינה‪.‬‬
‫מטופלים אשר אינם מעוניינים לשאת תותבות‬
‫נשלפות‪ ,‬יכולים גם הם ליהנות משיטה זו אשר‬
‫מאפשרת עקירות שיניים‪ ,‬התקנת שתלים דנטלים‬
‫והתקנה של גשר זמני במקום תותבות נשלפות‪.‬‬
‫הטיפול נמשך שעות בודדות‪ ,‬שבמהלכן נעקרות‬
‫כל השיניים החולות בלסת‪ ,‬השתלים מוחדרים‬
‫ונלקחות מידות להתקנת מערכת שיניים זמנית‬
‫אשר אינה נשלפת (לעומת שיניים תותבות‬
‫הנשלפות באופן עצמאי)‪.‬‬
‫שיפורים טכנולוגיים כדוגמת סריקה ממוחשבת‬
‫של הלסתות ושדרוג שטחי הפנים של המתכת‬
‫שבדופן השתל‪ ,‬הביאו בשנים האחרונות פתרונות‬
‫למטופלים הסובלים מאובדן עצם ניכר של הלסתות‪.‬‬
‫כיום באמצעות התקנת שתלים באזורים אנטומיים‬
‫סמוכים ללסתות כדוגמת שתלים זיגומטים ושתלים‬
‫טוברו‪-‬פטריגואידים בלסת עליונה‪ ,‬או טכניקת‬
‫‪ ALL-ON-4/6‬בלסת תחתונה ניתן להתקין שתלים‬
‫ומיד לאחר החדרתם להעמיס עליהם מערכת‬
‫שיניים מבלי שתידרש תקופת המתנה‪.‬‬
‫מאמרים רפואיים רבים מציינים כי מדובר בשיטת‬
‫טיפול בטוחה ובעלת סיכויי הצלחה הקרובים‬
‫ל ‪ .100%‬לשיטת טיפול זו בדרך כלל אין תופעות‬
‫לוואי‪ ,‬למעט נפיחות קלה‪ .‬במרבית המקרים‬
‫מדווחים המטופלים כי אינם זקוקים למשככי כאבים‪.‬‬
‫שיטת ה ‪ ALL-ON-4/6‬מתאימה גם לחולים‬
‫סיסטמים (חולים הסובלים ממחלות לב‪ ,‬סוכרת‬
‫וכו’) אשר מפאת מחלתם אינם מתאימים לניתוחים‬
‫מורכבים של השתלות עצם ועל כן‪ ,‬נאלצו בעבר‬
‫להסתפק בתותבות‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬בזכות שיטה זו‪ ,‬גם הם יכולים ליהנות‬
‫ממערכת שיניים קבועה‪.‬‬
‫חשוב להדגיש כי בשיטה זו נדרשת מיומנות גבוהה‬
‫של הרופא המשתיל‪.‬‬
‫במרפאה שלנו‪ ,‬לרופאים המשתילים מומחיות‬
‫בכירורגיית פה ולסתות שבנוסף ללימודי‬
‫השיניים התמחו בפרוצדורות כירורגיות מורכבות‬
‫בחלל הפה‪ .‬פרוצדורות אלה כוללות בין היתר‪,‬‬
‫טיפול בטראומות (שברים) של הלסתות‪ ,‬טיפול‬
‫בהפרעות דנטופציאליות ‪ -‬ניתוחים לשינוי הפנים‬
‫לטובת תיקון עמדת הלסתות‪ .‬בנוסף‪ ,‬לכל רופאי‬
‫המרפאה נסיון מצטבר אשר נרכש בניתוחים‬
‫רבים שביצעו ובאופן טבעי הם בעלי מיומנות‬
‫גבוהה מאד בפרוצדורות כירורגיות של חלל‬
‫הפה והלסתות‪.‬‬
‫ניתן לבצע פרוצדורות אלה בהרדמה כללית‬
‫בחדר ניתוח ייעודי בבית החולים‪ ,‬המאויש‬
‫במרדים מצוות בית החולים‪ .‬מדובר בהרדמה‬
‫כללית לכל דבר ועניין כפי שנעשה בכל ניתוח‪,‬‬
‫ולא בסדציה עמוקה כפי שלעיתים מתבצעת‬
‫במרפאות שיניים בקהילה‪.‬‬
‫עם הפנים קדימה ‪ -‬סורק ‪ CT‬חדש‬
‫ד"ר תמר גספר מנהלת מכון הרנטגן‬
‫ל‬
‫אחרונה הותקן במרכז הרפואי שלנו סורק ‪CT‬‬
‫חדש ומתקדם‪ ,‬מתוצרת חברת סימנס‪ ,‬מסוג‬
‫‪.SOMATOM Definition Flash‬‬
‫מה היה לפני ה ‪ CT‬החדש?‬
‫במכשיר ‪ CT‬רגיל קיימת שפופרת המייצרת‬
‫קרני רנטגן החודרות דרך הגוף של הנבדק‪ .‬מול‬
‫השפופרת ממוקמת מערכת גלאים הקולטת את‬
‫הקרינה שעברה דרך הגוף ומערכת ממוחשבת‬
‫מייצרת ממידע זה תמונה‪ ,‬בדומה לצילום רנטגן‬
‫רגיל‪ .‬הבדיקה צריכה להתבצע תוך עצירת נשימה‬
‫וללא כל תזוזה של הנבדק כדי שתתקבל תוצאה‬
‫טכנית טובה ולכן‪ ,‬בדיקות בילדים ובתינוקות‬
‫מבוצעות לרוב תחת טשטוש ‪ /‬הרדמה‪ .‬לעיתים‬
‫יש צורך לחזור על הסריקה אם הייתה תזוזה או‬
‫נשימה של הנבדק דבר החושף אותו לקרינה כפולה‪.‬‬
‫אז מה חדש?‬
‫ייחודו של הסורק החדש הוא בהימצאותן של שתי‬
‫שפופרות מול שני מערכי גלאים‪ ,‬המאפשרים‬
‫סריקה במהירות גבוהה יותר מכל סורק אחר‪.‬‬
‫מהירות סריקה כזו מאפשרת ביצוע בדיקות‬
‫איכותיות גם בנבדקים שאינם משתפים פעולה‬
‫או שאינם מסוגלים לעצור את הנשימה (כגון‪:‬‬
‫קשישים‪ ,‬ילדים‪ ,‬תינוקות)‪ .‬לשם המחשה‪ ,‬ניתן‬
‫היום לבצע סריקות בילדים בפחות משניה אחת‪,‬‬
‫עם רמת קרינה נמוכה ביותר וזאת ללא כל צורך‬
‫בהרדמה‪ .‬בנבדקים קשישים ובחולים קשים‬
‫הבדיקות מבוצעות ללא עצירת נשימה ובזמן קצר‬
‫ביותר (‪ 2 - 1‬שניות)‪.‬‬
‫הסורק מאפשר ביצוע מגוון בדיקות עם קרינה‬
‫הנמוכה ב ‪ 50% - 30%‬בהשוואה לסורקים רגילים‪,‬‬
‫בזכות הסריקה המהירה ומערך הגלאים המשוכלל‪.‬‬
‫ביצועים מיוחדים‬
‫הסריקה עם שתי שפופרות מאפשרת ביצוע‬
‫אפליקציות ייחודיות המתקבלות בעזרת סריקה‬
‫ברמות אנרגיה שונות (‪ ,)Dual energy‬כל זאת ללא‬
‫תוספת קרינה לנבדק‪ .‬בשיטה זו ניתן לאפיין חומרים‬
‫ספציפיים כגון‪ :‬יוד‪ ,‬סידן‪ ,‬חומצה אורית וכך להתקדם‬
‫ממידע מורפולוגי למידע כמותי איכותי‪ ,‬מידע שעוזר‬
‫לרופא המטפל להחליט על הטיפול הנכון ואף‬
‫לעקוב אחר התגובה אליו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בנבדקים עם‬
‫אבנים בדרכי השתן ניתן לאבחן את סוג האבן‬
‫(אבנים מחומצה אורית לעומת אבנים מסוידות)‬
‫וכך לוודא שהטיפול שניתן מתאים‪ .‬דוגמא נוספת‪,‬‬
‫אצל החולים במחלות מפרקים בהן מתרחשת‬
‫שקיעה של חומרים שונים במפרק‪ ,‬כדוגמת מחלת‬
‫השיגדון (‪ ,)Gout‬ניתן לזהות את המשקעים באופן‬
‫ספציפי ולכמת אותם במפרקים וכך לעקוב אחרי‬
‫התגובה לטיפול‪.‬‬
‫מהירות הסריקה הגבוהה של הסורק בשילוב עם‬
‫הרזולוציה הטמפורלית (יכולת הקפאת התנועה)‬
‫המעולה‪ ,‬מאפשרים ביצוע סריקות של הלב (“צנתור‬
‫וירטואלי”) במהירות רבה (פחות משנייה אחת)‪,‬‬
‫ברמת קרינה נמוכה ביותר ובכל קצב לב‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בבדיקות של הלב ושל כלי הדם המבוצעות‬
‫עם הזרקת חומר ניגוד תוך וורידי‪ ,‬ניתן לצמצם‬
‫את כמות חומר הניגוד המוזרק‪ ,‬בזכות קיצור משך‬
‫הסריקה‪ .‬זהו יתרון משמעותי בעיקר בנבדקים עם‬
‫תפקוד כילייתי לקוי‪.‬‬
‫| ספטמבר ‪ | 2015‬גיליון ‪ | 25‬אינפורמציון‬
‫אגף אמהות‬
‫יולדת‪,‬‬
‫מיילדת‪,‬‬
‫לידה ומה שביניהן‬
‫ליאורה סבח מרכזת אגף האמהות‪ ,‬הנהלת הסיעוד‪,‬‬
‫אחראית תחום שירות וחוויית המטופל‬
‫ב‬
‫מהלך שנות עבודתי כמיילדת בבית החולים שלנו‬
‫נחשפתי ליולדות וללידות רבות שונות ומגוונות‪ .‬חלק ניכר‬
‫מההתמקצעות שלי כמיילדת היה בהבנת הייחודיות והחשיבות‬
‫של התקשורת הנוצרת בין המיילדת והיולדת והשפעתה על‬
‫היולדת וחוויית הלידה שלה‪ .‬עם השנים כשעברתי לתפקיד‬
‫ניהולי‪ ,‬כמרכזת אגף האימהות‪ ,‬התחזקה אצלי הידיעה בדבר‬
‫חשיבות התקשורת בין אנשי צוות למטופלים‪ .‬בלימודי התואר‬
‫השני שלי באוניברסיטת בן גוריון ברור היה לי שנושא המחקר‬
‫שלי יעסוק בתקשורת בין היולדת למיילדת‪.‬‬
‫תהליך הלידה הוא אירוע המשפיע על תחומי חיים רבים של‬
‫האישה‪ .‬במהלך הלידה נוצרת בין האישה למיילדת תקשורת‬
‫התלויה באישיותן של השתיים‪ .‬תפיסת חוויית הלידה של‬
‫היולדת קשורה בחלקה בתקשורת זו‪ ,‬בהבנתה של המיילדת‬
‫את חשיבות הרגע והתהליך אותו עוברת האישה‪ ,‬ואת השפעתו‬
‫על האישה לשארית חייה בהיבט של הערכה עצמית‪ ,‬תפיסת‬
‫הנשיות‪ ,‬האימהות והיותה בת אדם‪ .‬המיילדת מסייעת בתהליך‬
‫בהבנתה את ייחודה של האישה ורצונותיה‪ ,‬בקבלתה ללא‬
‫שיפוט‪ ,‬בהכלתה‪ ,‬בהענקת תמיכה‪ ,‬ביטחון ותחושת שליטה‬
‫ובעזרה בהגשמת ציפיותיה‪.‬‬
‫מטרת עבודתי הייתה לבדוק האם קיים קשר בין תפיסת‬
‫המסוגלות העצמית של המיילדת לתפיסת חוויית הלידה של‬
‫היולדת ולתוצאות הלידה‪.‬‬
‫מסוגלות עצמית (‪ )self-efficacy‬מוגדרת כאמונותיו של אדם‬
‫לגבי יכולותיו לפעול ברמות המשפיעות על ההתרחשויות‬
‫החשובות בחייו‪ .‬מסוגלות עצמית קובעת כיצד אנשים מרגישים‪,‬‬
‫חושבים ומתנהגים‪ .‬בתקשורת בין האישה למיילדת‪ ,‬תיתכן‬
‫השפעה של תפיסת המסוגלות העצמית של המיילדת על‬
‫היולדת‪ .‬באמצעות העברת מסר של ביטחון ביכולתה לסייע‬
‫לה ללדת בהצלחה ושל האמון שלה ביולדת‪ ,‬וביכולתה היא‬
‫להצליח תוך כדי נחישות ומוטיבציה והבאת ארגז הכלים‬
‫המקצועי והאישיותי שלה‪.‬‬
‫על‪-‬פי הספרות המחקרית‪ ,‬לתוצאות הלידה‪ ,‬בכלל זה סוג‬
‫הלידה ומִשכה‪ ,‬אפגר בחמש הדקות הראשונות לחיי היילוד‬
‫ושימוש במשככי כאב וקרעים‪ ,‬יש השפעה על תפיסת חוויית‬
‫הלידה של היולדת‪ .‬באמצעות תוצאות הלידה‪ ,‬בוחנת היולדת‬
‫אם ציפיותיה מהלידה התגשמו‪ .‬למיטב ידיעתי‪ ,‬לא נמצאו‬
‫מחקרים הבוחנים את השפעת תפיסת המסוגלות העצמית של‬
‫המיילדת או של כל פן אישיותי אחר של המיילדת על תוצאות‬
‫הלידה‪ .‬סוגיה זו חשובה בהיבט של התאמה למקצוע המיילדות‪.‬‬
‫בעבודתי שיערתי שידע על קשר כזה יחשוף טפח נוסף אודות‬
‫התקשורת המיוחדת שנוצרת בין היולדת למיילדת ויסייע‬
‫למיילדות בפיתוח מודעות לשיפור מיומנויות של מסוגלות‬
‫עצמית במטרה לעזור ליולדת לחוות את הלידה בצורה‬
‫האפקטיבית ביותר להמשך תפקודה המיטבי כאם‪ ,‬כרעיה‪,‬‬
‫תהליך הלידה‬
‫הוא אירוע‬
‫המשפיע על‬
‫תחומי חיים רבים‬
‫של האישה‪.‬‬
‫נמצא קשר‬
‫מובהק בין‬
‫תוצאות הלידה‬
‫ומשתני הרקע‬
‫של המיילדת‬
‫לבין חוויית‬
‫הלידה‪ .‬ניתן‬
‫להסביר ממצאים‬
‫אלה בעובדה‬
‫כי בתקופה בה‬
‫אנו חיים‪ ,‬בשל‬
‫הקידמה בתחום‬
‫הטכנולוגי‪ ,‬הגישה‬
‫להיריון וללידה‬
‫היא כי תוצאות‬
‫ההיריון “חייבות”‬
‫להיות טובות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫כאישה וכאדם‪ .‬עוד שיערתי כי תוצאות המחקר יוסיפו ממד‬
‫חדש הבוחן האם תפיסת המסוגלות העצמית של המיילדת‬
‫משפיעה על תוצאות הלידה‪ ,‬ונדבך נוסף על הקשר שבין‬
‫תוצאות הלידה והשפעתן על חוויית הלידה‪.‬‬
‫המחקר נערך בחדר הלידה של המרכז הרפואי בני ציון‪.‬‬
‫‪ 21‬מיילדות ענו על שני שאלונים‪ .‬האחד בדק תפיסת מסוגלות‬
‫עצמית כללית והשני בדק תפיסת מסוגלות עצמית מצבית‬
‫לתמיכה בלידה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הועבר שאלון הבוחן את חוויית הלידה‬
‫ואת תוצאותיה (במחקר זה נבחרו המשתנים‪ :‬סוג הלידה‪ ,‬משך‬
‫הלידה‪ ,‬אפגר בחמש דקות לחיי היילוד‪ ,‬קרעים ושימוש במשככי‬
‫כאב) בקרב ‪ 178‬יולדות אשר ילדו באותו חדר לידה‪ .‬בוצעה‬
‫התאמה בין התוצאות שעלו משאלון תפיסת חוויית הלידה של‬
‫היולדת ותוצאות הלידה‪ ,‬לשאלוני תפיסת המסוגלות העצמית‬
‫הכללית המצבית לתמיכה בלידה של המיילדת שיילדה אותה‪.‬‬
‫נמצא קשר בין סוג הלידה‪ ,‬משך הלידה‪ ,‬אפגר בחמש דקות‬
‫ושימוש במשככי כאב‪ ,‬לבין חוויית הלידה של היולדת‪ .‬נמצא‬
‫קשר גם בין תפיסת המסוגלות העצמית המצבית לתמיכה‬
‫בלידה של המיילדת לבין שימוש במשככי כאב ומשך הלידה‪.‬‬
‫לא נמצא קשר בין משתני תפיסת המסוגלות העצמית הכללית‬
‫והמצבית של המיילדת לתמיכה בלידה לבין תפיסת חוויית‬
‫הלידה של היולדת‪.‬‬
‫בניתוח הרב‪-‬משתני נמצא כי סוג הלידה מנבא חוויית לידה‪.‬‬
‫מספר לידה‪ ,‬מנבא את הסיכוי שהלידה תארך יותר‪/‬פחות‬
‫מחמש שעות ואילו תפיסת המסוגלות העצמית המצבית‬
‫של המיילדת לתמיכה בלידה ומספר לידה ניבאו שימוש‬
‫במשככי כאב‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נמצא קשר מובהק בין תוצאות הלידה ומשתני הרקע‬
‫של המיילדת לבין חוויית הלידה‪ .‬ניתן להסביר ממצאים‬
‫אלה בעובדה כי בתקופה בה אנו חיים‪ ,‬בשל הקידמה בתחום‬
‫הטכנולוגי‪ ,‬הגישה להיריון וללידה היא כי תוצאות ההיריון‬
‫“חייבות” להיות טובות‪ .‬קורסי הכנה ללידה מכינים את היולדת‬
‫ואת בן זוגה לסיטואציות לא ריאליות של הלידה‪ .‬כשתוצאות‬
‫הלידה אינן על פי המצופה‪ ,‬נוצר קונפליקט הפוגם בתפיסת‬
‫חוויית הלידה של היולדת‪.‬‬
‫כ”כ‪ ,‬נמצא קשר בין תפיסת המסוגלות העצמית המצבית‬
‫לתמיכה בלידה של המיילדת לבין תוצאות הלידה‪ .‬ניתן להסביר‬
‫ממצא זה בכך שמיילדת בעלת תפיסת מסוגלות עצמית‬
‫מצבית לתמיכה בלידה גבוהה‪ ,‬אכן תתמוך ביולדת ותמיכה‬
‫כזו משפיעה על תוצאות הלידה‪ ,‬בעיקר על שימוש במשככי‬
‫כאב ועל משך הלידה‪ .‬לא נמצא קשר בין תפיסת המסוגלות‬
‫העצמית של המיילדת לבין חווית הלידה‪ .‬ייתכן וממצא זה קשור‬
‫למערך המחקר‪ ,‬לכלי המחקר או לעובדה שתפיסת מסוגלות‬
‫עצמית הינה רק פן אישיותי אחד של המיילדת‪ ,‬אשר בשילוב‬
‫עם גורמים אישיותיים נוספים שלה ושל היולדת יכול להשפיע‬
‫על חוויית הלידה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 25‬ספטמבר ‪| 2015‬‬
‫מיגרנה בילדים‪ ,‬יש כזה דבר?‬
‫ד"ר יעקב גניזי מנהל יח' נוירולוגית ילדים‬
‫כ‬
‫אב ראש אצל ילדים הינו תופעה שכיחה‬
‫ואינו מעיד בהכרח על מחלה מסוכנת‪.‬‬
‫כ ‪ 5% -‬מהילדים הצעירים יתלוננו על כאב ראש‪,‬‬
‫ובגיל ההתבגרות כ‪ 80%‬ייבדקו עקב תלונה זו‪.‬‬
‫יש להבדיל בין כאב ראש אשר איננו מעורר‬
‫דאגה ‪ -‬כאב ראש ראשוני‪ ,‬לבין כזה המצריך‬
‫התייחסות מיידית ‪ -‬כאב ראש שניוני‪ .‬דוגמא‬
‫לכאב ראש שניוני הוא כאב ראש אשר מקורו‬
‫בעליית לחץ גולגולתי כדוגמת גידול או דימום‪,‬‬
‫הגורם לתלונות ההולכות ומחמירות‪ .‬במצבים אלה‬
‫נראה עליה בתדירות התלונות‪ ,‬עוצמת הכאב אף‬
‫היא תהיה בעליה‪ ,‬הוא מלווה בהקאה ולעיתים‬
‫יגרום להשכמה משינה‪ .‬במקרים אלה יש לפנות‬
‫להערכה רפואית ללא דיחוי‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬כאב ראש ראשוני‪ ,‬כדוגמת דחקת‬
‫הראש (‪ )Tension Type Headache‬או מיגרנה‬
‫דורש טיפול אך איננו מעורר דאגה‪.‬‬
‫מיגרנה‬
‫מיגרנה הינה כאב ראש המתאפיין בכאב בעוצמה‬
‫גבוהה‪ .‬אצל ילדים הכאב הוא בדרך כלל דו צדדי‪,‬‬
‫פועם או לוחץ‪ ,‬הגורם לילד להימנע מפעילות‬
‫ולעיתים אף להעדיף לשכב‪ .‬הכאב מלווה בבחילה‬
‫או בהקאה ולעיתים אף קיימת הימנעות מאור או‬
‫מרעש‪ .‬הכאב נמשך מספר שעות וחולף לעיתים‬
‫רק לאחר שינה‪ .‬מיגרנה מתאפיינת באירועים‬
‫התקפיים חזקים הפוגעים בתפקוד ולא בכאב‬
‫ראש יומיומי‪ .‬ב‪ 70% -‬מהמקרים קיים סיפור‬
‫משפחתי של מיגרנה ולעיתים‪ ,‬אף “מחלת תנועה”‬
‫המתבטאת בבחילה ובסחרחורות בנסיעות‪ .‬כרבע‬
‫מהילדים יתארו תחושה מקדימה‪“ ,‬אאורה” בדקות‬
‫שלפני הופעת הכאב‪ ,‬המתבטאת בשינויים בראיה‪,‬‬
‫בכאבי בטן ולעיתים אף בחולשה ובנימול בגפיים‪.‬‬
‫הגורמים להתקפי מיגרנה אצל ילדים הינם בדרך‬
‫כלל עייפות וחוסר שינה‪ ,‬מתח ולחץ ולעיתים‬
‫פעילות גופנית מאומצת‪ .‬מזונות כדוגמת שוקולד‪,‬‬
‫גבינה צהובה ומונוסודיום גלוטמאט הידועים‬
‫כגורמים להתקף במבוגרים‪ ,‬משפיעים על ילדים‬
‫רק לעיתים רחוקות‪ .‬הטיפול כולל הפסקת‬
‫ההתקף החריף על ידי נטילת משככי כאבים‬
‫כדוגמת נורופן ואקמול‪.‬‬
‫למניעת ההתקפים חשוב להקפיד על סדר יום‬
‫הכולל‪ :‬שינה‪ ,‬אכילה מסודרת ופעילות ספורט וכן‪,‬‬
‫הסרת הגורמים המעוררים‪ .‬במקרים בהם הילדים‬
‫ממשיכים לסבול מהתקפים לעיתים קרובות ניתן‬
‫לשלב טיפול אלטרנטיבי כדוגמת ביופידבק או‬
‫טיפול צמחי ובמקרים קשים אף בטיפול תרופתי‬
‫מונע למשך מספר חודשים‪.‬‬
‫דחקת הראש (‪)Tension Type Headache‬‬
‫לעומת מיגרנה‪ ,‬דחקת הראש מתאפיינת בכאב‬
‫ראש בעוצמה קלה עד בינונית אשר איננו מפריע‬
‫לפעילות הרגילה‪ .‬כאב זה אינו מלווה בבחילה‪,‬‬
‫בהקאה או ברגישות לאור וקול‪ .‬זהו כאב קצר‬
‫המופיע לעיתים קרובות ולעיתים אף מידי יום‪.‬‬
‫דחקת הראש נגרמת‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מהתכווצות‬
‫שרירי הקרקפת עקב מתח ולחץ‪ ,‬ותחושת הכאב‬
‫הינה כחגורה סביב הראש ובעיקר באזור המצח‪.‬‬
‫במקרים אלה יש להיזהר מנטילת יתר של תרופות‬
‫כנגד כאבים‪ ,‬אשר עלולות להחמיר את כאב‬
‫הראש‪ .‬במקרה זה הדגש יהיה על הסרת הגורמים‬
‫למתח הנפשי וטיפול בהם‪ .‬במקרים קשים יינתן‬
‫טיפול תרופתי לזמן מוגבל‪.‬‬
‫ניתן לסכם כי כאב ראש הינו תופעה שכיחה אצל‬
‫ילדים וסיבותיו רבות ומגוונות‪ .‬יש להבדיל בין‬
‫כאב ראש ראשוני ושניוני על ידי לקיחת אנמנזה‬
‫מפורטת ולפעול בכל מקרה לגופו‪.‬‬
‫עקיצת יתושים ודבורנים‬
‫פרופ' אליאס טובי מנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית‬
‫א‬
‫ם יש לכם תכניות לטייל באפריקה‪ ,‬עדיף‬
‫שתהיו תחת טיפול מונע למלריה למקרה‬
‫שתיעקצו על ידי יתושים‪ .‬אם חזרתם מטיול‬
‫באסיה ואתם סובלים מחום גבוה ומתופעות‬
‫עוריות‪ ,‬עליכם לגשת למומחה במחלות‬
‫זיהומיות מחשש שאתם סובלים ממחלה הדנגה‬
‫(מחלה‪ ‬נגיפית הנגרמת על ידי נגיף‪ ‬דנגי‪ ‬ומועברת‬
‫באמצעות יתושים)‪.‬‬
‫לתיאורים אלה אין קשר לעקיצות היתושים‬
‫אליהם אנו חשופים בארץ‪ ,‬בעיקר בלילות הקיץ‬
‫החמים‪ .‬במרבית המקרים הנפיחות והאודם‬
‫המקומי המופיעים באזור העקיצה גורמים לגרד‬
‫מעצבן אך זה מצב שחולף מהר‪ .‬אבל יש מקרים‪,‬‬
‫גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים‪ ,‬בהם עקיצת‬
‫יתוש גורמת לתגובה עורית מרשימה ‪ -‬נפיחות‬
‫גדולה‪ ,‬גרד עז ולעיתים אף זיהום מקומי משני‬
‫לגרד‪ .‬הנפיחות נשארת מספר ימים‪ ,‬גורמת לסבל‬
‫והנעקצים פונים לרופא במטרה לקבל הסבר וגם‬
‫טיפול שיקל על סבלם‪.‬‬
‫כמה עובדות שכדאי לדעת בהקשר למצבים‬
‫אלה‪ :‬זוהי אכן תגובה דלקתית שהיא תוצאה של‬
‫הסננה מקומית על ידי לימפוציטים‪ ,‬בזופילים‬
‫ותאי פיטום (כולם תאים השייכים למערכת‬
‫החיסונית)‪ .‬היא לרוב אינה תגובה אלרגית‬
‫קלאסית‪ ,‬גם אם מתפתחת תגובת עור חיובית‬
‫לתבחין עורי המתבצע לעיתים במרפאת‬
‫אלרגיה‪ ,‬לתבחין זה אין עדיין חשיבות מעשית‪.‬‬
‫חלק מההמלצות שיקבלו הנעקצים כוללות‪:‬‬
‫שימוש במשחות המרחיקות יתושים‪ ,‬שימוש‬
‫במשחות מקומיות מרגיעות עקצוץ כגון‪ :‬פניסטיל‬
‫וכדורים אנטיהיסטמיניים‪ .‬הבשורה הטובה היא‬
‫שהנטייה לפתח תגובה עורית מוגזמת ברוב‬
‫המקרים חולפת עם הזמן‪.‬‬
‫לא כך העניין עם תגובה כללית לעקיצת דבורנים‬
‫(דבורה‪ ,‬צרעה‪ ,‬דבור)‪ .‬גם כאן אצל מרבית‬
‫האוכלוסייה תתפתח תגובה מקומית כואבת‬
‫ומגרדת‪ ,‬החולפת לאחר מספר ימים‪ .‬במקרים‬
‫אחרים תתפתח תגובה מקומית גדולה ולעיתים‪,‬‬
‫גדולה מאוד‪ .‬בכל המקרים הללו הדבר איננו‬
‫מסוכן ולא דורש בירור מיוחד ועל כן‪,‬‬
‫מסתפקים בטיפול מקומי‪ .‬במקרים‬
‫נדירים‪ ,‬עקיצת דבורה או עקיצת‬
‫צרעה תגרום לתגובה כללית‬
‫(נפיחות בפנים‪ ,‬תפרחת כללית‬
‫ואף קשיי נשימה עד מחנק)‪.‬‬
‫זוהי בהחלט תגובה אלרגית‬
‫אופיינית המחייבת פנייה‬
‫למומחה לאלרגיה‪ .‬במקרים‬
‫אלה יש לבצע בדיקת תבחיני עור‬
‫העוזרת באפיון מדויק של העקיצה‬
‫(דבורה או צרעה)‪.‬‬
‫לאנשים שפיתחו‬
‫תגובה כללית לעקיצת דבורנים מומלץ טיפול‬
‫בחיסון אשר מונע תגובה כללית אחרי עקיצה‬
‫חוזרת‪ .‬בנוסף‪ ,‬עליהם להצטייד במזרק של אפיפן‬
‫להזרקה עצמית בהנחיית הרופא המומחה‪.‬‬
‫| ספטמבר ‪ | 2015‬גיליון ‪ | 25‬אינפורמציון‬
‫‪17‬‬
‫כאבי צמיחה‬
‫ר‬
‫בים מאיתנו‪ ,‬שגידלו ילדים‪ ,‬מכירים את המצב‬
‫המתסכל בו הילד או הילדה מתלוננים על‬
‫כאבים חוזרים ונשנים במשך חודשים ואפילו‬
‫במשך שנים מבלי שנמצאת סיבה לכך‪.‬‬
‫בחלק מהמקרים הכאב קל ובחלק אחר הכאב‬
‫חזק עד כדי כך שהילד מתפתל עם דמעות‬
‫בעיניים‪ .‬במקרים אחרים הוא מתעורר מהשינה‬
‫בשל הכאב ומתלונן על כי אינו יכול לישון‪.‬‬
‫משנמשכים הכאבים‪ ,‬מחליטים ההורים לפנות‬
‫לבדיקת רופא‪.‬‬
‫לאחר שמיעת האנמנזה (סיפור המחלה) ולאחר‬
‫הבדיקה גופנית מבשר להם הרופא שמדובר‬
‫ב”כאבי צמיחה” (מוכר גם בשם "כאבי גדילה")‪.‬‬
‫אז מה הסיפור של כאבי צמיחה?‬
‫התמונה השכיחה של כאבי צמיחה היא כאב‬
‫עליו מתלוננים הילדים בעיקר בערב לפני ארוחת‬
‫הערב או לפני השינה‪ ,‬וכפי שציינתי לעיתים הם‬
‫מתעוררים באמצע הלילה‪ .‬מה שמאפיין את‬
‫הכאבים האלה הוא שבבוקר הילד מתעורר ליום‬
‫חדש והכאב חלף כלא היה‪ .‬במשך היום הילדים‬
‫משחקים ומתרוצצים בלי צליעה ובלי שום תלונה‬
‫על כאב‪.‬‬
‫התופעה של כאבי צמיחה איננה ברורה כלל‬
‫אולם‪ ,‬היא שכיחה מאד ותימצא אצל ‪40% - 25%‬‬
‫מהילדים‪.‬‬
‫הגילאים האופייניים לכאבי צמיחה הם ‪5 - 3‬‬
‫שנים ואח”כ ‪ 12 - 8‬שנים‪.‬‬
‫האזור השכיח ביותר של הכאב הוא סביבות‬
‫הברכיים (קדמת הירכיים והחלק האחורי‬
‫של הברכיים והשוקיים)‪ .‬הכאב אינו במפרק‬
‫הברך אלא יותר בשרירים שבאזור‪ .‬הילד‬
‫לא יכול בדרך כלל להצביע על נקודת כאב‬
‫הקשר הסיני‬
‫ב‬
‫יוני האחרון ביקרה במרכז הרפואי שלנו‬
‫משלחת רופאים סיניים‪ .‬הביקור‪ ,‬שאורגן‬
‫ולווה ע”י צוות מח’ השיווק של ביה”ח‪ ,‬נפתח‬
‫בהתכנסות ובברכות של ד”ר קינרייך‪ ,‬סמנכ”ל‬
‫המרכז הרפואי‪ ,‬והמשיך בסיור במחלקות השונות‪.‬‬
‫חברי המשלחת שגילו עניין במתרחש מבחינה‬
‫רפואית קיבלו הסבר מפורט ממנהלי המחלקות‬
‫על דרכי הטיפול השונות ועל חידושים ברפואה‬
‫בתחומים אליהם נחשפו‪.‬‬
‫בין היתר‪ ,‬ביקרו חברי המשלחת במחלקה לרפואה‬
‫דחופה‪ ,‬בהנהלת ד”ר מיכאל קפקא ובמחלקת‬
‫אורולוגיה‪ ,‬בהנהלת פרופ’ עופר נתיב‪.‬‬
‫חברי המשלחת והמתורגמנית עימה הגיעו נהנו‬
‫מכיבוד קל וקיבלו שי צנוע מהמרכז הרפואי‪ .‬הצדדים‬
‫החליפו כתובות דוא”ל והבטיחו לשמור על קשר‪.‬‬
‫ברורה והכאב יותר קהה‪ ,‬עמום ודיפוזי‪.‬‬
‫התמונה הקלינית והתלונות יכולות להיות שונות‬
‫מילד לילד ואינן נשנות בהכרח מידי יום‪ .‬אופייני‬
‫שלפעמים התלונה תתייחס לכאב בצד שמאל‪,‬‬
‫לפעמים לצד ימין ולפעמים לשתי הרגליים‪.‬‬
‫מה מקור הכאבים?‬
‫התשובה הפשוטה היא שאיננו יודעים מה מקור‬
‫הכאב ב”כאבי צמיחה”‪.‬‬
‫בעבר חשבו שמקור הכאב הוא בשרירים או‬
‫בעצבים שנמתחים בזמן הגדילה‪ ,‬ולכן נוצר השם‬
‫“כאבי גדילה” או “כאבי צמיחה”‪.‬‬
‫היום מקובלת ההשערה שמקור הכאב הוא‬
‫בשרירים‪ ,‬אולם הוא קשור יותר למצב השרירים‬
‫אחרי פעילות גופנית אינטנסיבית במשך היום‬
‫ולכאב שרירים לאחר מאמץ‪ .‬תומכת בהשערה‬
‫זו העובדה שהכאבים שכיחים יותר אחרי ימים‬
‫מאומצים יותר של ריצות ומשחקים פיזיים‪.‬‬
‫מה יעשה הרופא במסגרת הבירור?‬
‫לאחר שמיעת האנמנזה תבוא בדיקה גופנית‬
‫שצריכה להיות מדוקדקת‪ .‬האבחנה של “כאבי‬
‫צמיחה” היא אבחנה על דרך השלילה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫הרופא יאבחן כאבי צמיחה כאשר הוא שומע‬
‫את האנמנזה הנ”ל‪ ,‬ובבדיקה גופנית של האזורים‬
‫הכואבים וסביבם לא מוצא פתולוגיה‪.‬‬
‫כאשר האנמנזה מתאימה והבדיקה תקינה‪ ,‬אין‬
‫צורך בבדיקות דם‪ ,‬בצילומים או בבדיקות עזר‬
‫אחרות‪ .‬גם אם תבוצענה בדיקות כגון צילומים‬
‫או מיפוי עצם‪ ,‬התוצאות תהיינה תקינות‪.‬‬
‫אם האנמנזה אינה מתאימה למתואר לעיל או‬
‫שיש ממצאים לא תקינים בבדיקה גופנית הרי‬
‫שיש לבצע בדיקות דם‪ ,‬צילומים וכיו”ב‪.‬‬
‫מהן ה”נורות האדומות”? מתי צריך לדאוג?‬
‫• כאשר הכאב קיים גם בבוקר‪ ,‬לאחר שנת הלילה‪.‬‬
‫• כאשר הכאב לא חולף‪.‬‬
‫• כאשר יש צליעה או הפרעה בפעילות ספורט‬
‫ובעת משחק פיזי‪.‬‬
‫• כאשר קיימות תופעות כגון‪ :‬חום‪ ,‬אובדן תיאבון‪,‬‬
‫ירידה במשקל‪ ,‬שינוי בהתנהגות‪ ,‬פריחה או‬
‫חולשה‪.‬‬
‫• כאשר בבדיקה מוצאים אודם‪ ,‬נפיחות או חום‬
‫מקומי מעל העצמות או במפרקים‪.‬‬
‫מה לעשות עם ילד שמתלונן לאחר‬
‫שאובחנו כאבי צמיחה?‬
‫• בדרך כלל יש הקלה בכאב וירידה בתלונות‬
‫כשעושים מסאז’ או מתיחות לאזור (זאת בניגוד‬
‫למצבים כמו זיהום‪ ,‬שבר או גידול שיכאבו יותר‬
‫כשנוגעים בהם או כאשר לוחצים עליהם)‪.‬‬
‫• חימום מקומי (מקלחת‪ ,‬בקבוק חם‪ ,‬כרית‬
‫חשמלית) מקל על הכאב‪.‬‬
‫• במקרים בהם אין ברירה‪ ,‬נותנים תרופות כמו‬
‫אקמולי או נורופן‪.‬‬
‫נקודה למחשבה‪:‬‬
‫כמו במחלות רבות יש קשר בין הגוף ל”נפש”‪.‬‬
‫ידוע‪ ,‬למשל‪ ,‬שלילדים עם כאבי צמיחה יש גם‬
‫יותר כאבי ראש וכאבי בטן ללא סיבה‪.‬‬
‫אפשרי וסביר שגם אופי הילד‪ ,‬הדינמיקה‬
‫המשפחתית והמצב הנפשי משחקים כאן תפקיד‬
‫חשוב ועל ההורים לקחת גם נקודה זו בחשבון‪,‬‬
‫שכן‪ ,‬לעיתים עדיף להימנע מפינוקים כמו מסאז’‬
‫או השכבת ילד שלא נרדם במיטת ההורים‪.‬‬
‫אורתופדיה‬
‫ד"ר דוד אנג'ל מנהל מח' אורתופדיה‬
‫‪18‬‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 25‬ספטמבר ‪| 2015‬‬
‫קשב וריכוז‬
‫ד"ר סבטלנה גרישין פסיכיאטרית בכירה ומומחית להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים‬
‫ה‬
‫פרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים איננה מתאפיינת‬
‫בתסמינים ברורים כפי שנצפים אצל ילדים‪ .‬האבחון שלה‬
‫מורכב וקיימים גם גורמים רגשיים שחשוב להתייחס אליהם‬
‫באבחון ובטיפול‪.‬‬
‫גם מבוגרים‬
‫סובלים מהפרעות‬
‫קשב אך משום‬
‫שהן מתבטאות‬
‫באופן שונה מאשר‬
‫בקרב ילדים‪ ,‬הם‬
‫לא מאותרים‬
‫ולא מטופלים‪.‬‬
‫עובדה זו גורמת‬
‫להם ולבני‬
‫משפחותיהם‬
‫פגיעה חמורה‪.‬‬
‫מעבר לקשיי קשב‬
‫וריכוז המתבטאים‬
‫בקושי בארגון‬
‫וניהול זמן‪ ,‬קושי‬
‫בתפיסת תחושת‬
‫הזמן‪ ,‬צורך תמידי‬
‫בריגושים‪ ,‬קושי‬
‫בקביעת סדרי‬
‫עדיפויות‪ ,‬קושי‬
‫בקבלת החלטות‪,‬‬
‫חולמנות וניתוק‪,‬‬
‫קושי בעמידה‬
‫במשימות‪ ,‬דריכות‬
‫יתר ועוד ‪ -‬יש גם‬
‫השלכות רגשיות‪-‬‬
‫נפשיות‪.‬‬
‫רבים מהילדים הגדלים בתקופה זו מאובחנים כסובלים מהפרעות‬
‫קשב וריכוז‪ .‬הגורמים לעליה בשכיחותן של הפרעות אלה כוללים‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬גם את העלייה במודעות לבעיה‪ .‬כלומר‪ :‬לא ניתן‬
‫לומר שילדים סבלו פחות מהתופעה בעבר‪ ,‬אלא שרבים מהם‬
‫לא אובחנו‪.‬‬
‫לא מעט ילדים עם ליקוי שקשור לקשב וריכוז גדלו והפכו‬
‫למבוגרים שחיים עם הליקוי ואינם מודעים לקיומו‪ .‬כצפוי‪ ,‬גם‬
‫מבוגרים סובלים מהפרעות קשב אך משום שהן מתבטאות באופן‬
‫שונה מאשר בקרב ילדים‪ ,‬הם לא מאותרים ולא מטופלים‪ .‬עובדה‬
‫זו גורמת להם ולבני משפחותיהם פגיעה חמורה‪.‬‬
‫אנשים רבים לא אובחנו ולא טופלו בזמן‪ ,‬בשל חוסר מודעות‬
‫ששררה עד לפני כ‪ 20-‬שנה סביב הנושא‪ .‬כיום‪ ,‬עם העלייה‬
‫במודעות‪ ,‬המבוגרים הפונים לטיפול מאובחנים‪ ,‬מקבלים סיוע‬
‫וחייהם משתנים מן הקצה אל הקצה‪.‬‬
‫במקרים רבים‪ ,‬אנשים חיים את כל חייהם עם תחושה שמשהו‬
‫לא בסדר‪ ,‬משהו מציק להם אך הם לא תמיד יודעים לשים את‬
‫האצבע על משהו מסוים‪ .‬ישנם לא מעט מבוגרים הפונים בבקשת‬
‫עזרה על רקע תסמינים מסוימים ‪ -‬ואז הם מאובחנים כסובלים‬
‫מקשיי קשב וריכוז‪ .‬מצב זה שכיח מאוד‪ .‬התסמינים המביאים‬
‫מבוגרים אלה לקבלת עזרה אינם שייכים בהכרח להפרעת הקשב‬
‫עצמה‪ ,‬אלא לתופעות רגשיות‪ ,‬התנהגותיות ומחשבתיות נלוות‪.‬‬
‫חשוב לציין כי לא תמיד מדובר בהפרעה הנראית כ”הפרעה”‪.‬‬
‫לפעמים זה נראה כ”תכונת אופי” אך‪ ,‬במצבים מסוימים ובשלבים‬
‫מסוימים בחיי אדם זה עלול להתבטא כהפרעה‪ .‬הליקוי נחשב‬
‫להפרעה‪ ,‬כאשר נגרמים בעקבותיו מצוקה אישית ופגיעה‬
‫בתפקוד‪ .‬אלה תלויים ברמת הליקוי ובחומרתו‪ ,‬במנגנוני פיצוי‬
‫שפיתח האדם ובמשאבים שלו‪.‬‬
‫קיימים מספר תתי סוגים של הפרעת קשב וריכוז והם מתבטאים‬
‫באופן שונה אצל מבוגרים בהשוואה לילדים‪ .‬קיימים דפוסים‬
‫מסוימים אשר לפיהם ניתן לזהות את ההפרעה ואת מנגנוני‬
‫הפיצוי שפיתח כל אדם‪ ,‬אשר פעמים רבות אינם מספיק יעילים‪.‬‬
‫מעבר לקשיי קשב וריכוז המתבטאים בקושי בארגון ובניהול זמן‪,‬‬
‫קושי בתפיסה של תחושת הזמן‪ ,‬צורך תמידי בריגושים‪ ,‬קושי‬
‫בקביעת סדרי עדיפויות‪ ,‬קושי בקבלת החלטות‪ ,‬חולמנות וניתוק‪,‬‬
‫קושי בעמידה במשימות‪ ,‬דריכות יתר ועוד ‪ -‬יש גם השלכות‬
‫רגשיות‪-‬נפשיות‪ .‬אצל רבים מהמבוגרים הסובלים מקשיי קשב‬
‫וריכוז‪ ,‬קיים גם מרכיב רגשי נלווה‪ ,‬המתבטא בתחושת חוסר ערך‪,‬‬
‫בחוויית כישלון מצטברת‪ ,‬בחוויה פנימית לא אחידה‪ ,‬המשתנה‬
‫מפעם לפעם‪ ,‬בדיכאון‪ ,‬בחרדות ועוד‪ .‬כל אלה מקשים מאד על‬
‫התפקוד‪ .‬כאשר אדם סובל מתסמינים רגשיים‪-‬נפשיים‪ ,‬כגון‬
‫דיכאון וחרדה‪ ,‬מומלץ שיפנה לאבחון ולזיהוי של הפרעות קשב‬
‫וריכוז‪ .‬אנשים רבים סובלים בעידן המודרני מתחושות אלה‬
‫ואצל חלקם יש קשר בין מצב נפשי זה‪ ,‬לבין הפרעת קשב וריכוז‪.‬‬
‫ברוב המקרים‪ ,‬הדיכאון והחרדה חמורים יותר אצל הסובלים גם‬
‫מהפרעת קשב וריכוז‪.‬‬
‫כאשר בן משפחה קרוב מאובחן כלוקה בהפרעה ‪ -‬הפרעת קשב‬
‫וריכוז תתפרש כהפרעה גנטית‪ .‬אם‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬אחד מהילדים אובחן‬
‫כלוקה בהפרעת קשב וריכוז‪ ,‬סביר להניח שגם אחד ההורים‬
‫לוקה בהפרעה דומה‪ ,‬אם כי לא בהכרח באותו סוג ובאותה רמה‪.‬‬
‫כאשר אדם מזדהה עם התחושות הבאות ‪ -‬ממצה מהר דברים‪,‬‬
‫מאבד עניין במהירות‪ ,‬צריך אתגרים‪ ,‬גירויים וריגושים כל הזמן‪ ,‬או‬
‫לחילופין‪ ,‬כאשר הוא שקט‪“ ,‬חולמני‪“ ,‬מנותק” ואיטי‪ ,‬נוטה פעמים‬
‫רבות להיות דרוך‪ ,‬לא רגוע‪ ,‬חושב ומתכנן רוב הזמן ‪ -‬רצוי שייבדק‬
‫לזיהוי הפרעת קשב וריכוז בלתי מאובחנת‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מאחר ולהפרעת קשב וריכוז בגיל מבוגר אין תסמינים‬
‫ברורים ומובהקים‪ ,‬האבחון שלה מורכב וקיימים מרכיבים‬
‫רגשיים משמעותיים נלווים שחשוב להתייחס אליהם באבחון‬
‫ובטיפול‪ .‬כאשר מתעורר חשד כלשהו‪ ,‬הדרך המתאימה לבדיקת‬
‫הנושא היא הפנייה לפסיכיאטר העוסק בתחום זה‪ ,‬אשר מבצע‬
‫אבחון קליני ונעזר בתומכי אבחנה‪ ,‬כגון אבחונים ממוחשבים‬
‫ו‪/‬או אבחון נוירו‪-‬פסיכולוגי‪.‬‬
‫הטיפול מותאם אישית לכל מטופל‪ ,‬לפי צרכיו ובהתאם למצבו‬
‫ולנסיבות חייו‪ .‬לרוב מדובר בטיפול כוללני רב תחומי‪ ,‬הכולל‬
‫טיפול תרופתי‪-‬ביולוגי הנחשב למאוד יעיל‪ ,‬לצד אימון אישי או‬
‫קבוצתי וכן‪ ,‬טיפול רגשי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬יש תחושות‪ ,‬מצבים רגשיים או התנהגויות מסוימות‬
‫אשר בבדיקה יכולים להתברר כנובעים מהפרעת קשב וריכוז‪.‬‬
‫מי שחושד שהוא סובל מהפרעת קשב וריכוז‪ ,‬מזהה קשיים‬
‫בהתנהלות ובתפקוד‪ ,‬או שבן משפחה קרוב שלו אובחן כסובל‬
‫מהפרעות קשב וריכוז‪ ,‬ינהג בחכמה אם יפנה לפסיכיאטר‬
‫המתמחה באבחון ובטיפול בהפרעות קשב וריכוז שעשוי לסייע‬
‫לו ולהוביל אותו לדרך חדשה‪.‬‬
‫במרפאת קשב וריכוז למבוגרים הפועלת בביה”ח שלנו‪ ,‬בראשותה‬
‫של ד”ר סבטלנה גרישין‪ ,‬מתבצע אבחון יסודי וכוללני‪ ,‬כמקובל‬
‫במרפאות המתמחות בנושא בעולם המערבי‪ .‬מטרת האבחון לברר‬
‫את מקור בעיית הקשב והריכוז כדי לטפל בה נכונה ולגבש מערך‬
‫התערבות אידיאלי עבור המטופל‪ .‬האבחון כולל ביצוע בדיקות‬
‫דם‪ ,‬כגון‪ :‬תפקודי בלוטת התריס‪ ,‬רמת ויטמין ‪ ;B12‬ראיון קליני‬
‫מקיף; מילוי שאלוני אבחון; אבחון ממוחשב‪ ,‬בהתאם למטופל‬
‫וצרכיו‪ .‬אחד‪ ‬האתגרים החשובים של אנשי המקצוע במרפאה‬
‫הוא לבצע אבחנה מבדלת של הפרעות קשב וריכוז במסגרתה‬
‫יישללו מצבים המדמים הפרעות קשב וריכוז‪.‬‬
‫| ספטמבר ‪ | 2015‬גיליון ‪ | 25‬אינפורמציון‬
‫טכנולוגיה וחברה‬
‫ב‬
‫סיום התואר ראשון שלי‪ ,‬לפני למעלה מ‪ 30-‬שנה‪ ,‬התחלתי‬
‫לעבוד כעוזרת מחקר במכון אוניברסיטאי‪ .‬במסגרת התפקיד‪,‬‬
‫היה עלי להריץ ניסויים על נבדקים אנושיים באמצעות מחשבים‪.‬‬
‫מבנה המחשב דאז כלל מסך ומקלדת ששכנו בחדר אחד‪ ,‬כאשר‬
‫המחשב עצמו נמצא בחדר סמוך (בו נשמרה טמפרטורה מקפיאה)‪,‬‬
‫וכדרכם של מחשבים בימים ההם (ובזמן הזה) ‪ -‬ארעו תקלות מספר‬
‫פעמים ביום‪ .‬לאחר כמה ימים הייתי משוכנעת שהמחשב “שונא‬
‫אותי” באופן אישי וכל ייעודו הוא לגרום לי תסכול ומורת רוח‪ .‬שלוש‬
‫שנים לאחר מכן‪ ,‬כשהרצתי ניסוי עבור התיזה‪ ,‬המחשב כבר היה‬
‫מתקדם הרבה יותר (כלומר‪ :‬גודל הדיסקטים ירד‪ ,‬כמות המידע בהם‬
‫עלתה)‪ .‬מערכת היחסים שלי עם המחשב לא השתנתה לטובה ‪-‬‬
‫המחשב המשיך “להתנכל לי”‪ :‬באג בתוכנה יצר הטיה בתוצאות ואת‬
‫הניסוי הרצתי פעמיים ‪ -‬במקום ‪ 24‬נבדקים הרצתי ‪!48‬‬
‫אולם טכנולוגית המחשבים המשיכה להתפתח‪ ,‬וכיום אין להיכן‬
‫להימלט‪ :‬בבית‪ ,‬בעבודה‪ ,‬בבנק‪ ,‬בביטוח לאומי‪ ,‬בטלפונים הסלולריים‬
‫ התלות גדלה‪ ,‬השימוש גבר וכולנו נאלצים להשתמש במחשב‪,‬‬‫אם נרצה בכך אם לאו‪.‬‬
‫עד היום יש אנשים החשים כי המחשב לא אוהד אותם (מי לא קילל‬
‫כספומט שנסגר בדיוק כשרצינו להוציא ממנו כסף?!)‪ .‬אנשים כאלה‬
‫נמנעים מרכישת מיומנויות בסיסיות הקשורות למחשב‪ ,‬מוצאים‬
‫תירוצים (“אני מבוגר מידי”‪“ ,‬לא עכשיו”‪“ ,‬הבן יגיע עוד מעט”)‬
‫ומתחמקים מהצורך בשימוש במחשב‪.‬‬
‫המלה פוביה מעלה דימוי של פחד מעכבישים‪ ,‬מגבהים‬
‫או מטיסה‪ .‬אבל תגובות פוביות יכולות לנבוע מכל דבר כולל‬
‫ממחשבים ומטלפונים חכמים‪ .‬עם השגשוג והתפוצה הנרחבת של‬
‫הטכנולוגיה‪ ,‬נולדו פוביות חדשות שעדיין אינן רשומות ב‪DSM-i5-‬‬
‫(המדריך לאבחון הפרעות נפשיות) אך כבר הפכו לנושאים במחקר‬
‫האקדמי‪ .‬הספרות המקצועית מזכירה מונחים חדשים לגבי החשש‬
‫מטכנולוגיה או מחפיצים (‪ )GADGETS‬מסוימים בשל מגוון סיבות‪:‬‬
‫טכנופוביה ‪ -‬פחד או חרדה אבנורמלית לגבי השפעות‬
‫הטכנולוגיה‪ .‬מושג שכבר בזמן המהפיכה התעשייתית במאה ה‪19-‬‬
‫הגיע לשיא‪ ,‬כאשר המוני עובדים בחברות הטקסטיל באנגליה הרסו‬
‫בשיטתיות את הנולים התעשייתיים שייתרו את עבודתם הידנית‬
‫והפכום למובטלים‪.‬‬
‫נומופוביה ‪ -‬הפחד מאי המצאות ליד הטלפון הנייד‬
‫(‪ .)no-mobile-phone-phobia‬בניגוד לטכנופובים‪ ,‬זו פוביה‬
‫של המכורים לשימוש בטלפון הנייד‪ .‬אדם הלוקה בפוביה זו חש‬
‫מועקה כשאינו יכול להשתמש בטלפון הסלולרי שלו (שכח אותו‪,‬‬
‫איבד אותו‪ ,‬הסוללה נגמרה‪ ,‬אין קליטה)‪ ,‬ותרחישי אסון של “מה‬
‫יקרה אם” עולים בדמיונו לגבי ההשפעה האפשרית השלילית של‬
‫איבוד מגע עם המכשיר‪.‬‬
‫סייברפוביה ‪ -‬פחד ממחשבים‪ :‬חרדה מכל מה שקשור במחשב‬
‫לרבות פיתוח דמיונות שווא על מחשבים הפולשים לפרטיות‬
‫ולהשתתפות בתנועות אנטי‪-‬טכנולוגיות‪.‬‬
‫הפחד מטכנולוגיה נפוץ יותר מאשר הפחד מעכבישים‪ .‬מחקר‬
‫בבריטניה ב‪ 2013-‬העלה כי כ‪ 25%-‬מהנבדקים פוחדים מעכבישים‪,‬‬
‫‪ 26%‬נמנעים מלהשתמש באמצעים ממוחשבים כדי לשלם‬
‫חשבונות שוטפים או לנהל את חשבונם בבנק‪ 61% .‬חשים‬
‫שהתשלום באמצעים ממוחשבים אינו מאובטח כיאות‪ .‬יתר על‬
‫כן‪ ,‬קיימת תופעה של שיכחת הסלולרי בבית במכוון ‪ -‬אצל אלה‬
‫שאינם יודעים להשתמש בו כראוי ולא רוצים שבורותם תתגלה‪.‬‬
‫הטכנופוביים חובבים סיפורים על כישלונות טכנולוגים‪ ,‬כמו‬
‫הסתמכות יתר על ניווט לוויני או ‪ .GPS‬ב‪ 2008-‬מצא עצמו נהג‬
‫משאית סורי שהיה בדרכו לגיברלטר בדרום ספרד‪ ,‬על שביל‬
‫גישה לנקודת גיברלטר בלינקולנשייר בצפון אנגליה ‪“ -‬הודות”‬
‫לשימוש במכשיר ניווט לוויני! מקרים כאלו גרמו למשטרה‬
‫באנגליה לבקש מנהגים לא להשליך את מפות הנייר המסורתיות‪.‬‬
‫בארץ מתפרסמות מידי פעם כתבות על נהגים אשר בעקבות‬
‫שימוש באפליקציית ווייז הגיעו‪ ,‬בטעות‪ ,‬לאזורים בשליטת‬
‫הרשות הפלשתינית‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫טכנופוביה‬
‫אילנה מרחב מנהלת הספרייה‬
‫עם השגשוג‬
‫והתפוצה הנרחבת‬
‫של הטכנולוגיה‪,‬‬
‫נולדו פוביות‬
‫חדשות שעדיין‬
‫אינן רשומות‬
‫ב‪( DSM-i5-‬המדריך‬
‫לאבחון הפרעות‬
‫נפשיות) אך כבר‬
‫הפכו לנושאים‬
‫במחקר האקדמי‪.‬‬
‫משתמשים‬
‫החרדים משימוש‬
‫במחשבים‬
‫מעדיפים דרכי‬
‫עבודה מסורתיות‬
‫ונמנעים משינוי‬
‫כדי להפחית‬
‫תגובות רגשיות‬
‫שליליות עזות‪.‬‬
‫משתמשים החרדים משימוש במחשבים מעדיפים דרכי עבודה‬
‫מסורתיות ונמנעים משינוי כדי להפחית תגובות רגשיות שליליות‬
‫עזות‪ .‬אנשים החווים חרדה בעת שימוש במחשב הינם בעלי ציפיות‬
‫נמוכות לגבי יכולתם להשיג את מבוקשם או לגבי ביצועיהם במחשב‪.‬‬
‫הספריות‪ ,‬בעיקר האקדמאיות שבהן‪ ,‬הופכות בימינו למרכזי‬
‫מידע‪ :‬מספר הספרים בהן פוחת‪ ,‬ומשאבי המידע האלקטרוניים‬
‫מהווים אחוז ניכר‪ ,‬ולפעמים בלעדי‪ ,‬ממשאבי המידע שלהן‪ .‬שער‬
‫הכניסה לספרייה הוא הקטלוג הממוחשב ולצדו מפתחות מאמרים‬
‫ממוחשבים‪ .‬בשנת ‪ 2000‬נבדקו חרדת הספרייה וחרדת המחשבים‬
‫בקרב סטודנטים במכללה להוראה‪ .‬מרכיב משמעותי בחרדת‬
‫הספרייה הוא החרדה מן הטכנולוגיה שבספרייה‪ ,‬הכוללת מכונות‬
‫צילום‪ ,‬מחשבים ומדפסות‪ .‬החוקרות מצאו קשר בין חרדת ספרייה‬
‫לבין חרדת מחשבים והסיקו שסטודנט שאינו בטוח ביכולתו‬
‫בשימוש במחשב חושש מן המפגש עם הספרייה‪ .‬סטודנט שחש‬
‫חוסר אמון בעבודה עם המחשב‪ ,‬נרתע גם מפנייה לספרן‪ ,‬כדי שלא‬
‫לחשוף את חולשתו ‪ -‬מחסום המונע ממנו את האפשרות להשתמש‬
‫במשאבי המידע השונים המצויים בספרייה‪.‬‬
‫מאמר חדש משנת ‪ 2015‬מציג מחקר על תופעת חרדת המחשבים‬
‫אצל אחיות בבית חולים אוניברסיטאי בתורכיה‪ .‬מחקר זה הראה‬
‫קשר חזק מאד בין האמונה ביכולת העצמית (‪)SELF EFFICACY‬‬
‫לבין חרדת המחשבים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצאו במחקר זה קשר מובהק בין‬
‫חרדת מחשבים לבין גיל ובעלות על מחשב אישי‪ .‬לא נמצא קשר‬
‫עם מין‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬רמת השכלה‪ ,‬רמת תעסוקה‪ ,‬השכלה‬
‫במחשבים ומשך השימוש במחשבים‪ .‬לפי מחקר זה אפשר לנבא‬
‫חרדת מחשבים לפי האמונה ביכולת העצמית‪ ,‬רגשות חיוביים‬
‫ואוריינות מחשבים‪ .‬במחקר אחר משנת ‪ 1992‬נמצא כי יש מתאם‬
‫בין חרדת המחשבים למקום העבודה של האח‪/‬ות‪ :‬אחיות במחלקות‬
‫פסיכיאטריות חוו חרדת מחשבים גבוהה יותר מאחיות במחלקה‬
‫כירורגית‪ ,‬למשל‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬חרדת מחשבים קיימת אצל רבים‪ .‬אמונה ביכולת העצמית‬
‫ואוריינות מחשבים יעזרו להתגבר עליה לטובת הפרט והכלל‪ .‬למקומות‬
‫העבודה יש תפקיד חשוב בהפחתת חרדת מחשבים‪ ,‬וטוב יעשו אם‬
‫יוסיפו ויתגברו את ההדרכה והלמידה של מערכות ממוחשבות בצורת‬
‫קורסים ייעודיים וסמינרים במקום העבודה עצמו‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 25‬ספטמבר ‪| 2015‬‬
‫מטפלים ב"מטופלים הקשים"‬
‫ריפוי בעיסוק‬
‫אפרת אסתרקין‪-‬היבנר פסיכולוגית רפואית במח’ שיקום ופסיכותרפיסטית ‪,CBT‬‬
‫המרפאה לפסיכולוגיה רפואית ביח’ לבריאות הנפש‬
‫לפי הגדרות משרד הבריאות‪ ,‬ריפוי בעיסוק הינו‬
‫מקצוע טיפולי‪ ,‬שמטרתו להגביר את העצמאות של‬
‫המטופלים‪ .‬אוכלוסיית המאושפזים בבית החולים‬
‫בכלל ובמחלקת שיקום בפרט וכן אוכלוסיית חולי‬
‫השיקום האמבולטורי‪ ,‬כוללות מטופלים שעברו‬
‫משבר רפואי‪ ,‬שלרוב אינו צפוי‪ .‬לעיתים‪ ,‬מדובר‬
‫בפגיעה קשה שההחלמה ממנה איטית וממושכת‪,‬‬
‫ולעיתים‪ ,‬מתפתחות תחושות של ייאוש וחוסר אונים‬
‫אצל המטופל וגם אצל המרפאה בעיסוק‪.‬‬
‫ב‬
‫הרצאה שערכתי למרפאות בעיסוק במחלקת שיקום‪ ,‬הן העלו‬
‫את הקושי להתמודד עם “מטופלים קשים”‪ ,‬שמעוררים אצלן‬
‫תחושות חוסר אונים וחוסר תקווה‪ .‬קושי זה שיקף את הצורך‬
‫שלהן בקבלת כלים להתמודדות עם מצבים אלה‪ .‬לצורך זה‬
‫הקמנו קבוצה שמטרתה מתן מענה באמצעות כלים קוגניטיביים‪-‬‬
‫התנהגותיים‪ .‬הקבוצה נפגשה ביום ובשעה קבועים‪ ,‬פעם בשבועיים‪,‬‬
‫במכון לריפוי בעיסוק‪.‬‬
‫עבודתה של המרפאה בעיסוק מאופיינת בראש ובראשונה בכך‬
‫שהיא ממוקדת לקוח‪ ,‬ועל מנת לספק שירות איכותי ללקוח‬
‫נדרשת התנהגות מקצועית ובעלת רגישות בינאישית גבוהה‪.‬‬
‫המרפאה בעיסוק אינה “רוכשת” מאפיינים אלה בלימודי המקצוע‪,‬‬
‫אלא הם מתפתחים אצלה בתהליך ההתבגרות המקצועית‪ .‬תהליך‬
‫זה דורש אימון‪ ,‬נסיון והדרכה‪ .‬נמצא כי שמירה על מודעות עצמית‬
‫והקפדה על אחריות בעבודה מהווים גורמים הקשורים לרמות‬
‫נמוכות יותר של תשישות רגשית אצל מרפאות בעיסוק‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫נמצא כי תמיכת עמיתים מאפשרים התמודדות עם התשישות‬
‫הרגשית‪.‬‬
‫קבוצות באלינט פותחו בשנות ה‪ 50 -‬ע”י הפסיכיאטר מייקל‬
‫באלינט‪ ,‬עבור רופאי משפחה‪ ,‬מתוך הבנה שחולים מגיבים לא רק‬
‫לתרופה‪ ,‬אלא גם לרופא המטפל‪ ,‬לאווירה שהוא יוצר ולמשמעות‬
‫שלה עבור החולה וכן עבור הרופא‪ .‬הרופא מגיב לאדם שמולו‪,‬‬
‫ותגובה זו עלולה להיות מקור לקשיים באינטראקציה וכן‪ ,‬מקור‬
‫למידע חשוב אודות המטופל‪ .‬קבוצת באלינט בוחנת נושאים‬
‫אלה באמצעות דיון מפורט של הרופאים באשר לאינטראקציה‬
‫עם המטופלים‪ .‬באמצעות ההשתתפות בקבוצה‪ ,‬הרופא לומד‬
‫להבין ולשפר את הקשר שבינו לבין החולה‪ .‬המשתתפים בקבוצות‬
‫אלה מדווחים על עלייה ביכולת שלהם להתמודד עם קשיים‬
‫באינטראקציות רופא‪-‬חולה ועל תחושת שליטה באינטראקציות‬
‫אלה‪ ,‬על ירידה בסטרס הקשור לעבודה ועל עלייה בתחושת‬
‫הסיפוק מהעבודה‪ .‬בקבוצה מתקיימת אוירה של ביטחון וסובלנות‪,‬‬
‫אך אין לה אג’נדה ספציפית‪.‬‬
‫ישנם מחקרים רבים שעוסקים בקבוצות באלינט עבור רופאים‪,‬‬
‫שמטרתן לסייע לרופאים להתמודד עם העבודה הקשה מול‬
‫מטופלים ובמיוחד בעבודה עם “המטופל הקשה”‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא‬
‫נמצאו מחקרים שבחנו את היעילות של קבוצות שנערכו עבור‬
‫מרפאות בעיסוק‪.‬‬
‫בקבוצה שתכננתי למרפאות בעיסוק רציתי לאפשר את האווירה‬
‫שמתקיימת בקבוצות באלינט‪ ,‬אך גם לענות על הצורך שהעלו‬
‫המרפאות בעיסוק‪ :‬לקבל כלים קונקרטיים להתמודדות‪ .‬בטיפול‬
‫קבוצות באלינט‬
‫פותחו בשנות‬
‫ה‪ 50 -‬ע”י‬
‫הפסיכיאטר‬
‫מייקל באלינט‪,‬‬
‫עבור רופאי‬
‫משפחה‪ ,‬מתוך‬
‫הבנה שחולים‬
‫מגיבים לא רק‬
‫לתרופה‪ ,‬אלא גם‬
‫לרופא המטפל‪,‬‬
‫לאווירה שהוא‬
‫יוצר ולמשמעות‬
‫שלה עבור החולה‬
‫וכן עבור הרופא‪.‬‬
‫קבוצתי קוגניטיבי‪-‬התנהגותי‪ ,‬השינוי התרפויטי נובע מתובנות‬
‫שעולות בתוך האינטראקציה הקבוצתית‪ ,‬כמו בקבוצות באלינט‪,‬‬
‫וגם כתוצאה מהשימוש שהמשתתפים עושים באסטרטגיות השינוי‬
‫שתואמות לגישה הקוגניטיבית‪-‬התנהגותית‪ .‬ההשתתפות בקבוצה‬
‫מאפשרת למשתתפים לזהות את רגשותיהם ואת עמדותיהם‪ .‬זיהוי‬
‫זה מסייע בהבנה של האופן בו רגשותיהם ועמדותיהם משקפים‬
‫את המצב הנפשי של המטופל‪.‬‬
‫בקבוצה למרפאות בעיסוק‪ ,‬נערכו מספר מפגשים שתוכננו‬
‫מראש‪ ,‬ובהם נלמדו טכניקות קוגניטיביות‪-‬התנהגותיות שונות‬
‫כמענה לנושאים שהעלו המרפאות בעיסוק במפגש הראשון‪:‬‬
‫פנטזיית ההצלה מול חוסר הניסיון וחוסר הידע שהכרחיים על מנת‬
‫לעזור למטופל‪ ,‬חוסר ביטחון מקצועי‪ ,‬תחושה של “תְק ִיעו ּת” עם‬
‫מטופלים מסוימים‪ ,‬יוקרת המקצוע‪ ,‬הקושי לעשות עבודה טובה‬
‫בהתחשב באילוצי הזמן והעומס והצורך ביצירת קשר בינאישי‬
‫תוך צוותי “בלי החלוק”‪.‬‬
‫המרפאות בעיסוק למדו את מודל אמ”ת‪ ,‬שמהווה את הבסיס‬
‫לעבודה קוגניטיבית‪-‬התנהגותית‪ .‬זהו מודל שממחיש את הקשר‬
‫בין המחשבות לבין רגשות והתנהגות‪ .‬כך ניתן ללמוד לזהות‬
‫מחשבות לא יעילות ואת השפעותיהן על ההתנהלות היום יומית‬
‫במחלקה‪ ,‬הן של המרפאות בעיסוק והן של המטופלים‪ .‬בנוסף‬
‫נלמדה טכניקה של החלפת מחשבות אלה במחשבות יעילות‬
‫יותר (הבנייה קוגניטיבית מחודשת)‪ ,‬באופן שמאפשר עבודה‬
‫טובה יותר‪ .‬דוגמא לכך היא המחשבה הלא יעילה הבאה‪“ :‬אין‬
‫תקווה לשיפור במצבו של המטופל ולכן‪ ,‬אין לי מה לעשות איתו‬
‫בטיפול”‪ .‬מחשבה זו גרמה לתסכול ולחוסר אונים מול המטופל‪.‬‬
‫היא הוחלפה במחשבות‪“ :‬ההתקדמות אומנם איטית אך קיימת”‬
‫ו‪”-‬ייתכן שהמטרות שעומדות לנגד עינינו מחוץ להישג ידו‬
‫ויש צורך לקבוע מטרות קטנות יותר”‪ .‬מחשבות חדשות אלה‬
‫הורידו את תחושת התסכול וחוסר האונים ויצרו תקווה אצל‬
‫המרפאות בעיסוק‪.‬‬
‫טכניקה נוספת שנלמדה הייתה בחינת חלוקת המשאבים וניהול‬
‫הזמן של כל מרפאה בעיסוק‪ ,‬ושינוי של חלוקה זו לפי הצרכים‬
‫האישיים של כל אחת‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נידון נושא יוקרת המקצוע והדרכים להעלות אותה‪ ,‬הן‬
‫כלפי פנים (כל מרפאה בעיסוק כלפי עצמה) והן כלפי חוץ (כלפי‬
‫המטופלים והמערכת)‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬נערכה פגישת סיכום בה המשתתפות פירטו את‬
‫תחושותיהן בקבוצה‪:‬‬
‫• הכלים הפרקטיים להתמודדות שהן למדו בקבוצה אפשרו להן‬
‫לפתח את המודעות אודות עצמן בכלל וכנשות מקצוע בפרט‪ .‬הן‬
‫למדו להבין את העולם הפנימי שלהן וכן את זה של המטופלים‪.‬‬
‫• בקבוצה התפתחה אוירה מאפשרת‪ ,‬בטוחה ופתוחה‪ .‬ניתנה להן‬
‫לגיטימציה לדבר באופן חופשי גם על הנושאים הקשים יותר‪ .‬הן‬
‫הרגישו כי הן רכשו יותר שליטה בעבודה היום יומית‪.‬‬
‫• התפתחה תחושת הסולידריות ‪ -‬שהן “לא לבד” ושהקשיים‬
‫שהן חוות משותפים לכולן ומהווים חלק טבעי מההתפתחות‬
‫המקצועית‪ .‬כעת קיימת אפשרות להפריה הדדית ולעזרה הדדית‪,‬‬
‫גם מחוץ לקבוצה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אין ספק שקבוצה זו תרמה רבות לתחושה הפנימית של‬
‫המרפאות בעיסוק וכן לתפקוד המקצועי ולקשר עם המטופלים‪.‬‬
‫היא תרמה גם להבנה טובה יותר של התהליכים הרגשיים שהן‬
‫עוברות ושהמטופלים עוברים‪ .‬לבסוף‪ ,‬המרפאות בעיסוק הרגישו‬
‫שפעילות הקבוצה “תמה אך לא נשלמה” וביקשו לקיים קבוצת‬
‫המשך‪ ,‬שתהווה מקום בטוח לתמיכה‪ ,‬לאוורור רגשות ול”תיחזוק”‪.‬‬
‫מפגשי קבוצה זו נמשכו בקביעות במשך כשנה לאחר מכן‪ ,‬וקיים‬
‫ביקוש לקיים אותם גם בקרב צוותים נוספים בבית החולים‪.‬‬
‫במרכז הרפואי בני ציון קיים מערך של פסיכולוגים רפואיים‬
‫המוכשרים לתת מענה לכל סוגי הצוותים בבית החולים‪ ,‬כפי‬
‫שביצענו במסגרת הקבוצה בריפוי בעיסוק‪.‬‬
‫| ספטמבר ‪ | 2015‬גיליון ‪ | 25‬אינפורמציון‬
‫אוטו‪ ...‬אוטו‪...‬‬
‫שיקום חולים עם‬
‫הפרעות בתקשורת‬
‫כתוצאה משבץ‬
‫מוחי‬
‫אני‬
‫ה עושה מה‬
‫ש‬
‫א‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ואת‬
‫ל‬
‫א‬
‫עו‬
‫שה‬
‫יכול‪,‬‬
‫א‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ביחד אנחנו יכוליםאני לא יכול‪.‬‬
‫דברים גדולי לעשות‬
‫ם‪.‬‬
‫(‬
‫אימא תרזה)‬
‫ורד הכהן אחות אחראית מח' שיקום‬
‫שבץ מוחי הוא גורם מוביל בסיכון למוות‪ ,‬הגורם השני לאחר מחלות לב וסרטן‪.‬‬
‫בישראל מתרחשים כ‪ 15,000-‬ארועי שבץ מדי שנה‪ .‬למרות ששבץ מוחי נתפס בדרך כלל‬
‫כמחלה של הגיל המבוגר‪ ,‬יש לזכור שכ‪ 25%-‬מהחולים הם בני פחות מ ‪ 65‬בזמן האירוע‪.‬‬
‫ע‬
‫‪.‬ח‪ .‬בן ‪ ,55‬נשוי ‪ 6 +‬ילדים‪ 5 ,‬שנות לימוד‪ ,‬עבד‬
‫בעבר כסבל‪ .‬לפני כ‪ 6-‬שנים עבר אירוע מוחי‬
‫בהמיספרה השמאלית‪ .‬בפגיעה בהמיספרה השמאלית‬
‫של המוח‪ ,‬נפגעות יכולות השפה והדיבור‪ ,‬הנזק יכול‬
‫להופיע בכל אחד מארבעת מישורי השפה ‪ -‬דיבור‪,‬‬
‫הבנת הדיבור‪ ,‬קריאה וכתיבה‪ .‬כתוצאה מהשבץ המוחי‬
‫נגרמה לע‪.‬ח‪ .‬חולשה קשה בפלג גוף ימין ואפזיה‬
‫גלובלית (פגיעה קשה בשני מרכזי השפה‪-‬חוסר‬
‫היכולת להבין ולדבר)‪ .‬הוא נפל בביתו ושבר את הירך‬
‫הימנית‪ ,‬בוצע קיבוע פנימי‪ ,‬לאחריו הוא שוחרר לביתו‬
‫מאחר והוגדר שאינו בר שיקום‪ .‬לאחר שחל שיפור קל‬
‫במצבו הוא התקבל למחלקתנו להמשך טיפול שיקומי‬
‫על מנת להתנהל בעצמאות במעברים ממקום למקום‪.‬‬
‫המחלות הנלוות של ע‪.‬ח‪ .‬הן אנמיה מחוסר חומצה‬
‫פולית‪ ,‬סוכרת לא מאוזנת תרופתית ‪HbA1C - 8.8‬‬
‫המטופלת באינסולין‪ ,‬היפרלפידמיה‪.‬‬
‫ע‪.‬ח‪ .‬תקשר איתנו על ידי ג’סטות בהבעות פנים‪,‬‬
‫בתנועות ידיים ובשימוש במילה אחת ‪ -‬אוטו ‪ -‬מילה‬
‫חסרת משמעות‪ .‬תוצאות הפגיעה בדרך כלל מקשות‬
‫גם על החולה וגם על בני המשפחה הקרובים‪ ,‬משום‬
‫שחוסר היכולת לתקשר מתסכל ביותר‪.‬‬
‫לעיתים נלווה לאפזיה נזק מוטורי‪ ,‬חולשה או שיתוק‪.‬‬
‫עלולות להיות בעיות בשיווי משקל‪ .‬יתכנו בעיות של‬
‫אכילה ובליעה בעקבות היחלשות שרירים‪ .‬בעיות‬
‫ראיה ‪ -‬פגיעה בשדה ראיה‪ ,‬כפל ראיה‪ .‬תיתכן פגיעה‬
‫קוגניטיבית כמו ליקוי בטווח הקשב‪ ,‬פגיעה ביכולת‬
‫הלמידה‪ ,‬קושי בארגון‪ ,‬בתפיסה החזותית ובזיכרון‪,‬‬
‫בעיות בשליטה על הסוגרים וכאבים‪.‬‬
‫הפרעות אלה הסבו לחולה תחושות בלבול‪ ,‬כעס‪,‬‬
‫דיכאון‪ ,‬חרדה‪ ,‬בדידות ובושה‪.‬‬
‫הטיפול השיקומי האופטימאלי בחולה עם שבץ‬
‫מוחי הוא רב מקצועי‪ ,‬אינטר דיסציפלינארי ‪-‬‬
‫עדכון הדדי של כל אחד מחברי הצוות‪ ,‬קביעת‬
‫יעדים לטיפול השיקומי וקבלת החלטות במשותף‪,‬‬
‫בישיבות צוות סדירות‪.‬‬
‫תהליך השיקום מאפשר לזהות את הקושי בתפקוד‬
‫ולקדם אותו‪ ,‬לשפר את איכות החיים‪ ,‬לקבל תמיכה‬
‫ועזרה שהמטופל זקוק להן וללמוד דרכים להתמודד‪.‬‬
‫בקבלת המטופל נבנית תכנית שיקום‪ ,‬בה החולה‬
‫והמשפחה שותפים בקביעת המטרות‪.‬‬
‫רופא ‪ -‬אחראי לבניית תכנית השיקום‪ .‬עורך אבחנה‬
‫של המצב ושל הפגיעה התפקודית ועוקב אחרי‬
‫מהלך השיקום‪.‬‬
‫צוות האחים‪ ,‬האחיות וכוחות העזר ‪ -‬אמונים בין‬
‫היתר על ביצוע אומדנים המתייחסים למצב הגופני‪,‬‬
‫התפקודי‪ ,‬הנפשי‪ ,‬המשפחתי‪ ,‬החברתי והתרבותי;‬
‫ביצוע אומדן צרכים להדרכת החולה ובני משפחתו;‬
‫קביעת מטרות ריאליות לרמת עצמאות אפשרית‬
‫ולמניעת סיבוכים; תכנון הטיפול בתוך מערכת‬
‫יחסים דינמית ותומכת; ביצוע הטיפול והתאמתו‬
‫למטרות התפקודיות‪.‬‬
‫פיזיותרפיסטים ‪ -‬עוסקים בשיפור יכולת התנועה‪,‬‬
‫בשיפור הניידות‪ ,‬בעזרה במעברים מתנוחה לתנוחה‪,‬‬
‫בשיפור שיווי משקל‪ ,‬ישיבה יציבה‪ ,‬הליכה‪ ,‬הזזת הזרוע‬
‫וכף היד‪ ,‬חיזוק הצד החלש שלא יהפוך נוקשה וכואב‪.‬‬
‫קלינאיות תקשורת ‪ -‬אחראיות על הערכת‬
‫הקשיים והיכולות בכל הקשור בשפה‪ ,‬בדיבור ובבליעה‬
‫וכן‪ ,‬על מציאת הדרך היעילה לתקשורת‪ ,‬לשיפור‬
‫יכולות ההבנה‪ ,‬לדיבור‪ ,‬לקריאה ולכתיבה‪ .‬כ”כ‪ ,‬על‬
‫טיפול בקשיי הבליעה‪.‬‬
‫מרפאות בעיסוק ‪ -‬תפקידן לתרגל חזרה לתפקוד‬
‫היומיומי‪ ,‬ללמד להשתמש בצד הפגוע של הגוף‪ ,‬ללמד‬
‫איך להשתמש בשירותים ובמקלחת‪ ,‬איך להתלבש‪,‬‬
‫להכין אוכל‪ ,‬לנוע בבית ובחוץ‪ .‬הן מסייעות בעבודה‬
‫על המוטוריקה העדינה‪ ,‬בהתמודדות עם קשיים‬
‫בריכוז‪ ,‬בזיכרון ובחשיבה‪ ,‬בתכנון ובביצוע פעולות וכן‪,‬‬
‫בהתאמת עזרים לתפקוד בבית‪.‬‬
‫פסיכולוגיות ‪ -‬מאבחנות את המצב הרגשי‪ ,‬מטפלות‬
‫בקשיים הרגשיים וההתנהגותיים‪ ,‬עוזרות בהתמודדות‬
‫עם השינויים שחלים בעקבות השבץ המוחי ומעניקות‬
‫תמיכה רגשית‪.‬‬
‫עובדת סוציאלית ‪ -‬מטפלת בזכויות הקשורות‬
‫בטיפול ובשיקום לאחר היציאה מבי”ח ‪ -‬גימלה‬
‫מביטוח לאומי‪ ,‬הכנה לקראת החזרה הביתה‪ ,‬השגת‬
‫עזרה בבית‪ ,‬טיפול בקשיים הרגשיים בשל המצב‬
‫החדש‪ ,‬טיפול בבעיות במשפחה כולל תמיכה‬
‫במשפחה‪ ,‬בבעיות דיור ובתהליך החזרה לעבודה‪.‬‬
‫דיאטנית ‪ -‬מתאימה את התזונה‪ ,‬מדריכה את‬
‫המטופל ואת משפחתו לתזונה נכונה‪.‬‬
‫ע‪.‬ח‪ .‬שהה במחלקתנו ‪ 33‬ימים ובסופם הושגה יכולת‬
‫לבצע מעברים בהשגחה‪ ,‬מסוגלות חלקית ברחצה‬
‫ובלבוש‪ .‬מבחינה תקשורתית ‪ -‬הוא מצליח לתקשר עם‬
‫משפחתו בדרכים שלו כשמילת המפתח היא ‪“ -‬אוטו”‪.‬‬
‫הוא חייכן ומאד חברותי‪.‬‬
‫לצוות הרב מקצועי של המחלקה‪ ,‬ידע וניסיון‬
‫רב במתן כלים לקידום התקשורת בין המטופל‬
‫לסביבתו‪ .‬אנו נוהגים להקדיש זמן לשיחה‪ ,‬לוודא‬
‫בדרכים מגוונות את רמת ההבנה של החולה‪,‬‬
‫להשתמש בשאלות כן‪/‬לא‪ ,‬לדבר בנינוחות‪ ,‬להיות‬
‫גמישים‪ ,‬להעביר מסרים ברורים בשפה פשוטה‬
‫ועוד‪.‬‬
‫קיימים גם עזרי תקשורת כגון רשימות מילים‪,‬‬
‫כרטיסים של כן‪/‬לא‪ ,‬לוח של תמונות וסמלים‪,‬‬
‫מחשב עם תוכנת תקשורת קולית‪ ,‬לוח תקשורת‬
‫אישי לכל מטופל‪.‬‬
‫לעיתים בעקבות השבץ המוחי‪ ,‬השליטה של‬
‫החולים על מוצא פיהם מוגבלת ולעיתים הם‬
‫מקללים ללא מודעות לכך‪ .‬חלקם שרים‪ ,‬שכן‪,‬‬
‫במסגרת השירה המילים נמצאות עמוק בזיכרון‬
‫ולכן קל יותר לשלוף אותן בשירה‪.‬‬
‫הטיפול במחלקה שלנו‪ ,‬שהיא מח’ השיקום היחידה‬
‫באזור הצפון ומטפלת בשיקום צעירים עד גיל ‪,65‬‬
‫מתבסס על ידע ייחודי ועל נסיון רב של כל אחד‬
‫מחברי הצוות הרב מקצועי‪ ,‬על שיתוף פעולה ועל‬
‫עבודת צוות אפקטיבית‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 25‬ספטמבר ‪| 2015‬‬
‫כנס באווירה אפריקאית‬
‫ב‬
‫מאי השנה התקיים כנס “אסונות ורפואה‬
‫דחופה’’ בעיר קייפטאון בדרום אפריקה‪.‬‬
‫בכנס השתתפו ד’’ר מיכאל קפקא‪ ,‬מנהל המלר’’ד‪,‬‬
‫מירה וילהלם כפיל‪ ,‬אחראית שע’’ח בסיעוד ואנוכי‪,‬‬
‫רחל קליין‪ ,‬אחות אחראית מלר’’ד‪.‬‬
‫הכנס התמקד בהיערכות בתי החולים ורפואת‬
‫הקהילה במדינות שונות בעולם להתמודדות‬
‫יעילה עם אסונות ועם תרחישים קטסטרופליים‬
‫שונים (כגון שיטפונות‪ ,‬רעידת אדמה) והטמעת‬
‫התמודדות זו כחלק משגרת העבודה‪ ,‬תוך יצירת‬
‫שיתוף פעולה בין ארגוני החירום השונים‬
‫ברחבי העולם‪.‬‬
‫חדשות אגודת הידידים‬
‫קרן כבירי מנהלת אגודת הידידים‬
‫אירועים ופעילויות בארץ‪:‬‬
‫• ‪ ₪ 800,000‬נתרמו למרכז הרפואי בני ציון‪ ‬ב”יום‬
‫הילד” ברדיו חיפה‪.‬‬
‫כמיטב המסורת‪ ,‬קיימנו בתחילת יוני את “יום הילד”‬
‫ברדיו חיפה‪ ,‬יום שידורים מיוחד המיועד לגיוס תרומות‬
‫לרכישת מכשור רפואי מציל חיים למחלקת ילדים‪.‬‬
‫ביום השידורים התארחו באולפני הרדיו והתרימו‬
‫בשידור חי את ההמונים למען המטרה החשובה‪,‬‬
‫אישים בולטים ובהם‪ :‬מנכ”ל עופר גרנד קניון וחבר‬
‫הנהלת האגודה ישראל סביון‪ ,‬יו”ר ארגון הקבלנים‬
‫בחיפה והצפון‪ ,‬יו”ר לשכת סוכני הביטוח בחיפה והצפון‬
‫ליאור רוזנפלד וכמובן‪ ,‬מנכ”ל המרכז הרפואי בני ציון‬
‫ד”ר אמנון רופא והמנהל האדמיניסטרטיבי ארז שימקו‪.‬‬
‫תודות גדולות שלוחות לדני נישליס ודן ארנון בעלי רדיו‬
‫חיפה המתגייסים מדי שנה ותורמים את יום השידורים‪,‬‬
‫את ההפקה ואת עובדי הרדיו למטרה הנעלה‪.‬‬
‫הסכום המכובד שנתרם‪ ,‬מהווה הוכחה לכך שהציבור‬
‫בחיפה מכבד ומוקיר את ביה”ח ונכון להירתם תמיד‬
‫ולהתגייס למען מטרות חשובות כמו זו שנבחרה השנה‪.‬‬
‫מסיבת האופנה השנתית של מועדון ליידיס בני‬
‫ציון התקיימה בסוף יוני בהשתתפות ‪ 500‬נשים‬
‫שנהנו מתצוגת אופנה בניחוח צרפתי בהשתתפות‬
‫נשים “אמיתיות” ששימשו כדוגמניות מסלול‬
‫לערב אחד והרצאה מרתקת של אשת התקשורת‬
‫והחברה‪ ,‬ג’ודי שלום ניר מוזס אשר שוחחה עם‬
‫הנשים על חייה‪ ,‬הבעלים‪ ,‬הילדים‪ ,‬התקשורת‬
‫בישראל‪ ,‬רשתות חברתיות ונגעה קצת בפוליטיקה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נדונו נושאים הקשורים לעבודת המלר’’ד‪,‬‬
‫ביניהם הוצגו עימות והתחבטות בנושא מי הרופא‬
‫המומלץ ביותר לטפל בנפגע טראומה המגיע‬
‫למלר’’ד ‪ -‬האם כירורג‪ ,‬רופא רפואה דחופה‪,‬‬
‫מרדים‪ ,‬פנימאי או אחר‪ .‬המסקנה היא שהרופא‬
‫האידיאלי למתן הטיפול במצבים כגון אלה הוא‬
‫רופא המתמצא בטראומה‪.‬‬
‫הכנס נחתם בארוחת ערב חגיגית במסעדה‬
‫אפריקאית עם מלצרים הלבושים במיטב‬
‫התלבושות הלאומיות הססגוניות‪ .‬במסעדה‬
‫הופיעה להקת ריקוד פולקלוריסטית צבעונית‬
‫וברקע מוזיקת תופים‪ .‬הארוחה כללה מאכלים‬
‫כל ההכנסות מפעילויות מועדון הליידיס מוקדשות‬
‫לקידום מחלקות הנשים בביה”ח‪.‬‬
‫ייסדנו את מועדון הרצאות הבריאות של המרכז הרפואי‬
‫בני ציון המציע מדי חודש הרצאה איכותית ומרתקת‬
‫על ידי אחד ממומחי ביה”ח ופתוחה לקהל החיפאי‬
‫בעלות סמלית‪.‬‬
‫• תרומות בולטות‪:‬‬
‫• ‪ 50,000‬יורו מנוצרים אוהבי ישראל מפינלנד לטובת‬
‫המיון הממוגן‪.‬‬
‫זוהי תחילתה של ידידות מיוחדת במטרה לסייע לנו‬
‫בפעילות ולהקים איזור מיוחד בפרויקט שיוקדש לארגון‪.‬‬
‫• משפחת יובל ממשיכה זו השנה השניה לתמוך במימון‬
‫מחקר רפואה אלטרנטיבית במכון האורולוגי‪.‬‬
‫• סניף כרמל בבנק מזרחי טפחות העביר תמיכה בסך‬
‫‪ ₪ 5,000‬למעון עופרים המיועדת לפרויקט “מדריך‬
‫להורה” ‪ -‬תיעוד מסודר ומקוון של הנחיות לטיפול בילד‪.‬‬
‫• אטליז אחים דגש ‪ ₪ 10,000 -‬למחלקת הרדמה‪.‬‬
‫• קפה נחל’ה אדום ‪ ₪ 3,500 -‬למחלקת ילדים‪.‬‬
‫• אטליז אבו שקרא ‪ ₪ 3,000 -‬למחלקת ילדים‪.‬‬
‫• בני ג’ורג’ שוקחה ‪ ₪ 3,500 -‬למחלקת ילדים‪.‬‬
‫• קרן ע”ש הנקה ומשה (מהלה מסרי) רוה ז”ל ע”י נאמן‬
‫הקרן עו”ד דוד בלוק העניקה את תרומתם השלישית‬
‫למחלקת ילדים‪.‬‬
‫אירועים בחו”ל‪:‬‬
‫• התחלנו בהקמת חוג ידידים בוושינגטון הבירה‬
‫וכבר התקיימו מספר אירועי התרמה‪ .‬גולת‬
‫הכותרת היתה קבלה פנים חגיגית בגבעת הקפיטול‬
‫בהשתתפות חברי קונגרס ופוליטיקאים‪ ,‬שהתגייסו‬
‫לתמוך בפעילות ביה”ח ולסייע לו בהקמת מיון ממוגן‪.‬‬
‫• ביולי השתתף ד”ר רופא בכנס תמיכה ענק של‬
‫‪ Christians United For Israel (CUFI)I‬ארגון הנוצרים‬
‫תומכי ישראל הגדול בארה”ב המונה מעל מליון‬
‫אותנטיים מאזורים שונים באפריקה ביניהם ‪ -‬קונגו‪,‬‬
‫אתיופיה ודרום אפריקה‪.‬‬
‫זהו כנס עולמי המתקיים כל שנתיים במקום אחר‬
‫בעולם‪ .‬הכנס כלל רופאים ואחיות מכל העולם‬
‫שעוסקים באירועים רבי נפגעים וכן‪ ,‬נציגים‬
‫מארגונים בינלאומיים מקומיים ומארגון הבריאות‬
‫העולמי של האו’’ם‪ .‬בנוסף‪ ,‬השתתפו בכנס נציגים‬
‫מארגוני סיוע לאוכלוסיות במצוקה והפעם בעיקר‬
‫מיבשת אפריקה‪.‬‬
‫העיר קייפטאון‪ ,‬בה התקיים הכנס‪ ,‬מזכירה את‬
‫העיר חיפה‪ .‬זוהי עיר יפה ונעימה‪ ,‬במיוחד מתצפית‬
‫מרהיבה מהר השולחן החולש על כל המפרץ ועד‬
‫לכיף התקווה הטובה‪.‬‬
‫לאחר הכנס‪ ,‬ערכנו‪ ,‬יחד עם בני זוגנו‪ ,‬טיול‬
‫בדרך הגנים של דרום אפריקה‪ ,‬בספארי בפארק‬
‫קרוגר ושטנו על נהר הזימבבואה המוביל למפלי‬
‫הויקטוריה‪ ,‬שהיוו את גולת הכותרת של הטיול‪.‬‬
‫חזרנו מלאי אנרגיות חיוביות להתמודדות‬
‫עם מפלי החולים הזורמים למלר’’ד וערוכים‬
‫טוב מתמיד לשע’’ח הבאה ‪ -‬שלא נצטרך‪...‬‬
‫חברים ותומך בפעילות המדינה באופן כללי‪ ,‬ואף‬
‫מעביר מדי שנה תרומות ענק לפרויקטים שונים‪.‬‬
‫מטרת ההשתתפות בכנס היתה להרחיב את רשת‬
‫התמיכה בביה”ח בקרב קהילות הנוצרים בארה”ב‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2016‬מתוכננות פעילויות נוספות על מנת‬
‫להגדיל את רשת התומכים הלא יהודים בביה”ח‬
‫באירופה ובארה”ב‪.‬‬
‫• נעמי ויינברג מניו יורק חגגה בת מצוה‪ .‬בשונה‬
‫מחברותיה‪ ,‬היא החליטה שהיא מעוניינת לעשות‬
‫משהו מיוחד ויחד עם הוריה תיכננה מיזמים שונים‬
‫בקהילה אשר כל הכנסותיהם ייתרמו לביה”ח‪.‬‬
‫המבצעים כללו בין היתר שטיפת מכוניות‪,‬‬
‫משלוחי מנות בפורים‪ ,‬מכירת עוגות אשר הניבו‬
‫‪ .25,000$‬באמצע יולי הגיעו נעמי ואביה בלווית‬
‫כ ‪ 100‬בנות עשרה יהודיות לביקור מיוחד בביה”ח‬
‫שכלל טקס מרגש בו הענקנו לנעמי תעודת‬
‫הוקרה והערכה על פועלה המיוחד‪.‬‬
‫• לאחר החגים יתקיים ערב הגאלה השנתי‬
‫של ידידי ביה”ח בדאלאס בו צפויים להשתתף‬
‫כ ‪ 500 -‬תורמים‪.‬‬
‫| ספטמבר ‪ | 2015‬גיליון ‪ | 25‬אינפורמציון‬
‫תושבת הצפון כבת ‪ ,80‬הגיעה לאחרונה למרכז הרפואי שלנו‬
‫והתלוננה על מחלת חום שנמשכת חצי שנה‪ ,‬על ירידה ניכרת‬
‫במשקל ועל הזעות ליליות‪ .‬לאחר סדרת בדיקות מקיפה התברר‬
‫כי היא סובלת מזיהום חיידקי במסתמי הלב‪ ,‬אשר בגלל אלרגיה‬
‫לפניצילין לא טופל כהלכה‪ .‬מאחר והרגישו היא ובני משפחתה‬
‫כי מצבה הולך ומתדרדר‪ ,‬פנתה האישה לבדיקות שונות בקהילה‬
‫שהעלו חשד לחיידק שהתיישב על שסתום הלב‪ ,‬אך הטיפולים‬
‫שקיבלה לא הועילו‪ .‬לבסוף‪ ,‬פנתה ליחידה למחלות זיהומיות‬
‫במרכז הרפואי שלנו‪ .‬לדברי פרופ׳ ישראל פוטסמן‪ ,‬מנהל היחידה‬
‫למחלות זיהומיות‪ ,‬היה זה מקרה יוצא דופן כשתרביות הדם‬
‫של האישה המשיכו להצמיח חיידקים‪ ,‬למרות טיפול הלכאורה‬
‫אפקטיבי באמצעות אנטיביוטיקה‪ .‬לאור האלרגייה לפניצילין‪,‬‬
‫בשיתוף המכון לאימונולוגיה בבי”ח‪ ,‬ניתן למטופלת טיפול הנקרא‬
‫“דה‪-‬סנסיטיזציה” שמשמעותו ביטול הרגישות של הפניצילין‪.‬‬
‫כבר לאחר טיפול משולב בשתי אנטיביוטיקות במשך כ‪6-‬‬
‫שבועות המטופלת שוחררה ללא החיידק‪ ,‬בריאה ובמצב טוב‪.‬‬
‫קפסולה אנדוסקופית היא פיתוח טכנולוגי לאבחון מחלות שונות‪,‬‬
‫המערבות את המעי הדק‪ .‬המעי הדק הוא החלק הארוך והמפותל‬
‫ביותר במערכת העיכול‪ .‬תחילתו בתריסריון (‪ )Duodenum‬והוא‬
‫מתפתל עד לחיבורו למעי הגס באילאום הסופי (‪.)Terminal Ileum‬‬
‫המעי הדק יכול להגיע לאורך של כששה מטרים‪.‬‬
‫עד לפיתוח הקפסולה האנדוסקופית לא ניתן היה להדגים את‬
‫המעי לכל אורכו באמצעים האנדוסקופים הרגילים‪ .‬הודות‬
‫לקפסולה האנדוסקופית אפשר לצלם את המעי הדק בצורה‬
‫פשוטה‪ ,‬מדויקת ועם סיכון נמוך לסיבוכים‪ .‬טכנולוגיית הקפסולה‬
‫מאפשרת לרופאים לצלם את המעי הדק לכל אורכו על ידי בליעת‬
‫גלולה המכילה מצלמה‪ .‬המצלמה הזעירה משדרת את התמונות‬
‫לגלאי‪ ,‬הנישא על גופו של הנבדק במשך שעות הבדיקה‪ .‬הקפסולה‬
‫נועדה לאבחן דימומים תהליכים דלקתיים וגידולים במעי הדק‪.‬‬
‫הגלולה מכילה מצלמת וידאו‪ ,‬תאורה וסוללה‪ .‬הגלולה נבלעת‬
‫ומתקדמת לאורך מערכת העיכול על ידי הפריסטלטיקה של‬
‫המעיים‪ .‬צילום המעי הדק נמשך מספר שעות כאשר הגלולה‬
‫מצלמת שתי תמונות בשנייה‪ .‬המטופל חגור חגורה ובה מקלט‬
‫אלחוטי הקולט את המידע המשודר מהגלולה‪ .‬בסיום התהליך‬
‫נפלטת הגלולה באופן טבעי ממערכת העיכול‪.‬‬
‫הנתונים המשודרים מהגלולה מעובדים באמצעות תוכנת מחשב‬
‫ומתורגמים לסרט וידאו‪ .‬כדי לאפשר הדגמה אופטימלית של‬
‫המעי הבדיקה נערכת בצום מוחלט‪.‬‬
‫הבדיקה‪ ,‬שהשנה הוכנסה לשימוש במכון הגסטרו בראשותה‬
‫של ד”ר טובה ריניס‪ ,‬נמשכת כתשע שעות והיא מתבצעת ללא‬
‫הרדמה‪ .‬במהלך הבדיקה המטופל יכול להמשיך בשגרת יומו‪.‬‬
‫כעבור ‪ 12 - 8‬שעות מחזירים למכון הגסטרו את החגורה עם‬
‫המקלט לשם הורדת המידע ועיבודו‪.‬‬
‫מינויים‬
‫ד"ר איגור סוחוטניק ‪ -‬מנהל מח' כירורגית ילדים‬
‫ד"ר סימונה קרויטורו ‪ -‬מנהלת יחידת ‬‪‪C T‬‬
‫ד"ר רוברט שכנר ‪ -‬מנהל היח' לרדיולוגיה פולשנית‬
‫נקודות לציון‬
‫בשנים האחרונות חלה עליה חדה בשכיחות מלנומה‪ .‬מלנומה הינה‬
‫סרטן עור קטלני‪ .‬ביולי האחרון‪ ,‬מרפאת שומות‪ ,‬הפועלת כחלק‬
‫מהיח’ לכירורגיה פלסטית‪ ,‬קיימה יום בדיקות מיוחד שהוקדש‬
‫כולו לעובדי ביה”ח‪.‬‬
‫צוות המומחים של היחידה שכלל את ד”ר נועם קלדרון‪ ,‬מנהל היח’‬
‫לכירורגיה פלסטית‪ ,‬ד”ר פאולה שטרק‪ ,‬מנהלת מרפאת שומות‬
‫וד”ר אוהד בן נון נרתם לפרויקט ובדק את העובדים‪ .‬מוניר עווד‪,‬‬
‫האח האחראי ואורלי צ’רני‪ ,‬מזכירת המרפאה ניהלו את הפעילות‬
‫וקבעו תורים לנבדקים הרלוונטיים‪ .‬הפעילות הופקה ולוותה ע”י‬
‫מח’ השיווק של ביה”ח‪.‬‬
‫התוצאות היו מעניינות ‪ -‬אצל כ ‪ 8%‬מהנבדקים עלה חשד‬
‫למלנומה‪ ,‬אצל כ ‪ 38%‬נמצאו שומות לא סדירות (כלומר שומות‬
‫העלולות להתפתח לגידולים ממאירים)‪ ,‬אצל כ ‪ 7%‬נמצאו גידולים‬
‫נוספים (גידולים ממאירים שאינם מלנומה)‪.‬‬
‫חשוב שתדעו‪:‬‬
‫• חשיפה יתרה לשמש‪ ,‬לאורך שנים‪ ,‬הינה גורם סיכון ראשון‬
‫ללקות במלנומה‪.‬‬
‫• אנשים עם ריבוי שומות (נקודות חן) וצבע עור בהיר נמצאים‬
‫בסיכון גבוה יותר ללקות במלנומה ביחס לשאר האוכלוסייה‪ .‬‬
‫• ישראל נמצאת במקום שני בעולם‪ ,‬יחסית למספר תושבים‪,‬‬
‫בתמותה ממלנומה‪ .‬‬
‫• זיהוי בשלבים הראשונים אינו דורש טיפולים נוספים מעבר‬
‫להוצאה כירורגית של הגידול‪.‬‬
‫רופאי היחידה בדקו את הנבדקים באמצעות מערכת ממוחשבת‬
‫המשלבת דרמוסקופיה‪ ,‬הגדלה ממוחשבת ואור מקוטב‪ .‬זוהי שיטת‬
‫אבחון בלתי פולשנית‪ ,‬בה באמצעות מכשיר אופטי ייעודי ניתן‬
‫להדגים מבנים תוך‪-‬עוריים ולזהות תהליכים סרטניים בשלבים‬
‫המוקדמים ביותר‪.‬‬
‫ד”ר פאולה שטרק מדגישה כי חשוב לבצע את הבדיקות על כל‬
‫העור של המטופל‪ ,‬כולל איזורים שאינם חשופים לשמש (לדוגמא‪:‬‬
‫בין אצבעות הידיים והרגלים)‪ .‬רק בדיקה יסודית בה יכול הרופא‬
‫לראות את השכבות העמוקות של העור תזהה בוודאות את הנגעים‬
‫החשודים ואף את השינויים הקלים ביותר בעור‪ ,‬שינויים שעלולים‬
‫להצביע על כי מדובר בתהליך ממאיר‪ .‬גילוי מוקדם מציל חיים!!‬
‫כל מעבדה רפואית בישראל נדרשת ע”י משרד הבריאות להיות‬
‫רשומה בפנקס המעבדות הרפואיות‪ .‬בין יתר הדרישות לרישום‬
‫מעבדה רפואית‪ ,‬קיימת דרישה לקיום נהלי עבודה מעודכנים‪,‬‬
‫לפעילות בהתאם לנהלים‪ ,‬לתיעוד ולדיווח על עריכת בדיקות‬
‫ותוצאותיהן‪ ,‬לעריכת תכנית אבטחת איכות ויישומה‪.‬‬
‫נדרשת גם אחזקה שוטפת של מכשור‪ ,‬ציוד ומתקנים‪ .‬העסקת‬
‫עובדים בעלי השכלה מתאימה‪ ,‬ניסיון ומיומנות הנדרשים לביצוע‬
‫בדיקות ברמה נאותה‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת דרישה כי עובד מעבדה בכיר‬
‫יבצע בקרת איכות יומית וידווח על חריגות‪ .‬מלבד כל אלה‪ ,‬קיימים‬
‫נהלים של המחלקה למעבדות במשרד הבריאות‪ ,‬הקובעים‬
‫דרישות פרטניות (שינוע‪ ,‬דגימות‪ ,‬רישום וסימון דגימות‪ ,‬סיווג‬
‫רקמות‪ ,‬בדיקות גנטיות וכו’)‪.‬‬
‫המרכז הרפואי בני ציון מצא לנכון לעשות צעד נוסף מעבר‬
‫לנדרש ע”י הרגולטור‪ .‬בשנה זו עבר ביה”ח תהליך של התעדה‬
‫של המעבדות‪ ,‬וקיבל ממכון התקנים הישראלי תעודה המאשרת‬
‫שמערכות ניהול האיכות של המעבדות (המטולוגיה‪ ,‬בקטריולוגיה‪,‬‬
‫כימיה‪ ,‬פתולוגיה‪ ,‬בנק הדם‪ ,‬ציטוגנטיקה‪ ,‬גנטיקה מולקולרית‪,‬‬
‫גינומיקה‪ ,‬אימונולוגיה‪ - IVF ,‬הפרייה חוץ גופנית‪ ,‬אנדוקרינולוגיה)‬
‫עומדות בדרישות התקן הבינ”ל למערכות איכות ‪. ISO 9001:2000‬‬
‫‪23‬‬
1-800-100-180