אינפורמציון מס` 25 - מרכז רפואי בני ציון
מגזין המרכז הרפואי בני ציון | ספטמבר | | 2015גיליון 25 2 אינפורמציון | גיליון | 25ספטמבר | 2015 דבר המערכת דבר המנהל עמיתיי, כמערכות ציבוריות אחרות ,גם מערכת הבריאות מתמודדת בימים אלה עם אתגרים מורכבים ,חלקם נובעים מחוסר ודאות תקציבית. כולנו מקוים כי בקראכם שורות אלה ,הגיעה לפתרונה בעיה זו. כולנו אמונה ותקווה כי צמרת משרד הבריאות החדשה בהנהגתו של סגן השר הרב יעקב ליצמן תוציא את מערכת הבריאות הציבורית מהמצוקה התקציבית הכרונית בה היא מתפקדת מזה יותר מדי זמן. בשנה שעברה עדכנתי אתכם על תהליך התעדת המעבדות ואני שמח לבשר כי לאחרונה קיבל ביה"ח שלנו ממכון התקנים הישראלי תעודה המעידה על כך שמערכות ניהול האיכות של המעבדות עומדות בדרישות התקן הבינ"ל למערכות איכות .ISO 9001:2000 גם השנה השתתף ביה"ח שלנו בוועידת ישראל ברפואה .הוועידה בין היתר טיפלה בנושאים כאובים כגון מצבם של ניצולי השואה בחברה וברפואה ובפגיעות המיניות שגלשו בשנים האחרונות גם לרשתות החברתיות .את הוועידה פקדו למעלה מאלף איש ביניהם אישי ציבור נבחרים ,ח"כים ,בכירי המשק הישראלי ,בכירי מערכת הבריאות והצבא ועוד. השנה החולפת התאפיינה גם בתנופת בניה רחבה והתוצאות נראות בשטח: • הרחבת האגף המרכזי לכיוון הצפוני -בניית השלד עומדת להסתיים בקרוב. • מח' קרדיולוגיה -עבודת השיפוץ נמצאת בעיצומה ולצורך כך יופנו פעילויות שונות לאתרים חלופיים .אנו מקווים כי בניית המחלקה החדשה תסתיים בעוד כשנה. • מכון - C.Tבית החולים רכש מכשיר C.Tחדש ומתקדם .לקראת קליטת המכשיר שופץ והותאם חדר ייעודי בו תתקיימנה הבדיקות. צוות מחלקת הרנטגן הודרך להפעלת המכשיר החדש שהשימוש בו מאפשר ביצוע הבדיקה בזמן קצר יותר ,עם רמת קרינה נמוכה ביחס למכשירים אחרים. • השלמת האגף ההמטו-אונקולוגי במח' ילדים -בקרוב תתחיל העבודה להשלמת האגף ההמטו-אונקולוגי במח' ילדים ,הכולל בעיקר חדרי בידוד לילדים. • חדר שיקופים -הסתיים המכרז לחדר שיקופים חדש במכון הרנטגן שאמור להיות מותקן בחודשים הקרובים. • מיון ממוגן -לאחר קבלת היתרי הבנייה נתחיל בשלבי התכנון והבנייה. • טיפולי רפואה משלימה -בחודשים האחרונים הכנסנו לחדרי הלידה שלנו טיפולי רפואה משלימה .הטיפולים ניתנים בנוסף לטיפול הרפואי הקונבנציונאלי ,מותאמים באופן מלא לצרכי המטופלות ואינם כרוכים בתשלום. ועוד: • ביה"ח הצטייד באלונקות חדשות למיון. • הותקנה רשת WIFIבכל ביה"ח לטובת המטופלים ,המבקרים והצוות. • הורחב השימוש בעגלות ממוחשבות במחלקות. • ביה"ח נערך להפעלת חדרי ניתוח בבית חולים יום. אני מאחל לכל אחת ואחד מכם שנה טובה ,שנה של יצירה והצלחה, שנת אושר ושמחה לכם ולכל יקיריכם. ד"ר א .רופא מנכ"ל המרכז הרפואי כל הכתוב במגזין “אינפורמציון” מהווה מידע בלבד ,ואינו מהווה תחליף מכל סוג שהוא לייעוץ ו/או לטיפול רפואי ,ואין לראות בו הוראה לטיפול עצמי ,לאבחון ו/או המלצה לטיפול מכל סוג שהוא .כל ייעוץ ו/או טיפול חייב להינתן באופן אישי ע”י רופא ותחת פיקוחו. דומה שקצב ההתפתחות הטכנולוגית בעולם שלנו עולה על קצב היכולת החברתית להכיל ולהתמודד איתה .אחת התופעות שמלווה אותנו ,בלי הבדל דת ,גזע ,מין וגיל ,היא השימוש ההולך וגדל במחשבים ובטלפונים החכמים .דואר אלקטרוני ,אנשי קשר, יומן פגישות ,שעון ,מחשבון ,אפליקציות ניווט ,אלבומי תמונות, רשתות חברתיות ועוד הם רק חלק מהשימושים שאנו מעדיפים להגדיר כפעילות שוטפת ולא כ"התמכרות". בעבר ,אחסנו במוח את הדרוש להתנהלות יומיומית -מספרי טלפון ,כתובות ,מספר אישי מהצבא ,רגעים מיוחדים ,חוויות צבעוניות .ממילא לא היו יותר מידי אפשרויות. היום ,במחי מגע בסמארטפון נשמרות חוויות -בצילום ,בכתב ובהקלטה .המידע שמועלה למחשב ולטלפון הנייד מייתר את הצורך שלנו לזכור ,והתלות במכשירים החכמים הולכת וגדלה. הנוחות הנובעת מהתופעה הזו כרוכה במחיר לא נמוך מצד המשתמשים. מסתבר כי אנשים רבים שחווים את החוויות שלהם רק כדי לתעד ולהפיץ ברשתות החברתיות חווים פגיעה בזיכרון החוויתי ונוצרים אצלם "חורים" בזיכרון העבר .כדי לשחזר חוויה אנחנו מוצאים עצמנו גולשים בספריות המצלמה ומנסים לשחזר את הטעמים ,תרתי משמע ,תוך כדי דפדוף .גם התפיסה המרחבית שלנו נחלשת .כיום ,כשהתנועה ממקום למקום נשענת במידה רבה על אפליקציית הווייז ,אין כמעט צורך לזכור נתיבי נסיעה או לשנן מפות -התמכרות ,כבר אמרנו?? ולא רק זה ,בעבר חישובים שנדרשו לנו בחיי היומיום השתדלנו לעשות בע"פ .היום ,רוצים לחשב מחירו של מוצר בסופרמרקט? נגיעות קלות בטלפון הנייד יובילו אותנו למספרים מבלי לאתגר את יכולת החישוב בעל פה ,וזהו רק קצה הקרחון. לא היינו מייחסים לזאת משמעות אלמלא פרסומים מהתקופה האחרונה שמעלים השערות לקשר אפשרי בין היעדר הצורך בהפעלת הזכרון לבין מחלת האלצהיימר. כשעולמנו האישי ,חברתי ,אינטימי ואפילו כלכלי נמצא בריכוזים גבוהים בתוך הטלפון או במחשב הנייד שלנו -אובדן ,גניבה או הרס שלו הם בחזקת קטסטרופה אמיתית. כנראה שבקרב האבוד הזה אפשר לנצח רק באמצעות תרגול ואכן ,קבוצות אימון מיוחדות מוקמות בארץ והמשתתפים מונחים לשחק במשחקי שולחן שונים .המטרה היא לאמן את המוח באינטנסיביות לפני שהטכנולוגיה תשתלט עליו באופן מוחלט. שנה טובה, המערכת המערכת עורכת עו"ד חנית שורץ מנהלת מח' שיווק וקשרי חוץ חברי המערכת אינה גרינברג אחות אחראית ,מח' קרדיולוגיה רחל וויטיץ מתאמת מערך טרום ניתוח ד"ר מקס כהן רופא בכיר ,היח' להפריה חוץ גופית רחל קליין אחות אחראית ,מח' לרפואה דחופה פרופ' אהרון קסל רופא בכיר ,המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית יעל ריינר עו"ס ,השרות הסוציאלי ג'אנה שפס מרכזת פיתוח צוות בסיעוד | ספטמבר | 2015גיליון | 25אינפורמציון פגיעה מינית תקיפה מינית בר ת ליאורה זומר המרכז הרב תחומי לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פגיעה מינית מוגדרת כהתנהגות בעלת אופי מיני הנכפית על הזולת בניגוד לרצונו ,בין שהיא נרמזת, מילולית ,מתוך איום ,או מתוך ניצול חולשה או תמימות .לפגיעה מינית השלכות נפשיות היכולות לשנות לרעה את התפיסה העצמית של הנפגעת ,לפגוע בקשר שלה עם זיכרונותיה ,רגשותיה וזהותה ,לפגוע ביכולתה לתת אמון באחרים ולפגוע בחוויית השליטה בחייה .בדומה להיכרותנו עם נפגעי הלם קרב ,נפגעות תקיפה מינית סובלות גם הן מפלשבקים ,מחרדות ,מדיכאון ,מירידה ביכולת התפקודית ,והן עלולות אף להגיע למצבים של פגיעה עצמית ולאובדנות. י ותר מ 10-שנים שאני משמשת מטפלת ומדריכה במרכז הרב תחומי לנפגעות תקיפה מינית של המרכז הרפואי בני ציון בחיפה ,ולמרות הנסיון הרב ,החשיפה לחוויות מיניות קשות שאני שומעת מהמטופלות לא נהיית נסבלת יותר .מידי יום אני עדה לקריסת היכולת של מטופלות לבטוח באחר ולאובדן התקווה שלהן חרף המאמץ העילאי שהן משקיעות בתהליכי טיפול ושיקום מכאיבים וממושכים. בשנים האחרונות האינטראקציות האנושיות מצויות גם ברחבי רשת האינטרנט .המרחב הוירטואלי-חברתי הנוסף הרחיב את מגוון אפשרויות התקשורת בין בני אדם למרחבים בהם פוטנציאל החשיפה להמונים ,והאפשרות לאבד את השליטה על הפרטיות הפכו לבעיה של ממש. כאשר מדברים על פגיעה מינית במרחב המציאותי ,הפוגע בדרך כלל מוכר לנפגעת והיא ברוב המקרים מודעת למה שקורה לה .ואולם, במקרה של פגיעה מינית ברשת הוירטואלית מתווספים מימדים שמרחיבים את ספקטרום הנזקים הפסיכולוגיים. הגלישה ברשת מבוצעת באמצעות מכשיר שנתפס על ידי הנפגעת כבטוח -המחשב האישי שלה או הטלפון החכם .התחושה הבסיסית היא שיש לה שליטה על פעולותיה ועל בטחונה האישי .היא זו המחליטה מתי לגלוש או לצ’וטט, באילו אתרים ,כמה זמן ומול מי .יחד עם זאת, תחושת השליטה הזו היא מדומה .המרחב ברשת פרוץ ,החומרים המצויים בה יכולים להיות מועברים ונגישים הרבה מעבר לידיעתה ולבחירתה של הגולשת. הרשת מאפשרת אנונימיות ולכן תקשורת בין שניים או יותר יכולה להתבצע גם בחסות זהויות מזויפות .האנונימיות מאפשרת התבטאויות בוטות, משלוח תמונות פסולות וחשיפה אישית מקוונת (און ליין) דרך מצלמות המחשב או הסמארטפון. בעוד שבסיטואציה של פגיעה מינית במציאות החיצונית ,הנפגעת מתמודדת בדרך כלל עם דינמיקה של השפלה בתנאי הסתרה וחשש מחשיפה ,הרי שבפגיעה מינית ברשת, נחשפת הנפגעת גם לסכנה להשפלה פומבית ( .)shamingזאת עקב חשיפה רחבת היקף וחוסר יכולת לשלוט במידע המשפיל ,למחוק אותו או אפילו לדעת למי ולכמה קוראים המידע הגיע. פגיעה מינית בעצם הגדרתה היא פריצת גבולות הגוף ,החפצה של גוף האישה וחילולו לסיפוק צרכי הפוגע .ואכן ,פריצה אלימה של מרחבי הפרטיות האישיים היא אחד האלמנטים הקשים ביותר להתמודדות בהקשר של פגיעה מינית בכלל ופגיעה מינית ברשת המקוונת בפרט. פגיעה מינית ברשת מעצימה את תהליך הביזוי בכך שהיא מוציאה אותו אל כיכר השוק ,אל מרחב הסייבר האינסופי .ביזוי כזה ,לא רק שאין לו גבולות פיזיים ,אלא גם אין לו גבולות של זמן. הוא נשאר כתוב ,נגיש ,מתועד ובמקרים רבים 3 קשה מאד להסירו .עותקים ממנו נמצאים אצל אינספור אנשים -מוכרים וגם אלמוניים .הביזוי המיני ברשת הוא אות קין המנציח קונקרטית את הפגיעה .בניגוד לתקיפה מינית שיש לה זמן התחלה וזמן סיום בפועל ,הרי שהפגיעה ברשת ממשיכה את הפעולה ההרסנית ללא גבולות של זמן .זהו עינוי קשה מנשוא ובמקרים קיצוניים יש הבוחרים לשים קץ לחייהם כדי לעצור את הסיוט המתמשך. החשיפה הפומבית של פגיעה מינית ברשת חורגת מעבר לגבולות הפגיעה הישירה אל מעגלים נוספים הקשורים בנפגעת .נוצר מצב בו גם המשפחה הקרובה והרחוקה ,גם חוג החברים ובעצם החברה כולה מתמודדים עם ההשלכות של המעשה. דרכי ההתמודדות הן שונות .לעיתים יש ביטוי של חוסר הבנה ,כעס ואף הבעת אשמה כלפי הנפגעת על ש״הכניסה את עצמה״ למצב הזה; לעיתים תישמענה תחושות של בגידה על כי הנפגעת מביישת את הקרובים לה במעשיה; במקרים קיצוניים תישמע טענה לחוסר אמונה ביכולת ההורים להגן על הבנות ,לחוסר יכולת לשמור עליהן מהישנות מקרים דומים; יוטלו מגבלות ואיסורים על פעילות ברשת החברתית המקוונת ועל יצירת קשר עם בני אדם .במקרים אחרים תזכה הנפגעת לתמיכת המשפחה והסביבה הקרובה אך גם כך ,ההתמודדות האמיתית בסופו של דבר היא שלה. 4 אינפורמציון | גיליון | 25ספטמבר | 2015 רפואה דחופה מחלת הבוטוליזם באדם רחל קליין אחות אחראית ,המח' לרפואה דחופה ה בוטוליזם )Clostridium Botulinum)iבעברית -נקנקת, נגרם ע’’י החיידק החזק ביותר בטבע .זהו רעלן קטלני שגורם לפגיעה במערכת העצבים המרכזית עד לשיתוק נשימתי ולמוות .כמות קטנה של הרעלן עלולה להרוג. החיידק הוא אנאירובי ,נפוץ בתנאים בהם אין חמצן ויוצר נבגים. קיימים 4סוגים עיקריים של בוטוליזם: .1בוטוליזם המועבר במזון -נגרם כתוצאה מאכילת מזון שהכיל את רעלן הבוטוליזם .הרעלן נמצא לרוב במזון משומר, בנקניקים ,בקופסאות שימורים שלא עוקרו כראוי ובמזון שאוחסן זמן ממושך בשקיות אטומות ובהכנה ביתית ,מצב אשר עלול להוביל לאפידמיה. .2בוטוליזם בפצע -נגרם כתוצאה מרעלנים שחדרו דרך פצע לגוף .שיתוק וחולשת שרירים הם התופעות העיקריות בסוג זה. .3בוטוליזם של תינוקות (עד גיל שנה) -נגרם כתוצאה מצריכת נבגים של החיידק הגדלים במעיים ומשחררים רעלנים .לרוב נגרם מאכילת דבש .זה הסוג העיקרי של המחלה בישראל. המחלה מתפתחת לאחר כשבועיים מהצריכה עם הופעת עצירות תחילה ,חולשת שרירים ,קושי בבליעה וצניחת עפעפיים .אם לא מטפלים ,המצב עלול להידרדר לחנק ומוות. .4בוטוליזם עקב חשיפה נשימתית -חשיפה נדירה הקשורה במצבי לוחמה וטרור ביולוגי. הרעלן פועל באמצעות היקשרות לתאי עצב מוטורים. ההיקשרות לנוירון מונעת שחרור הנוירוטרנסמיטר - אצטילכולין .נמנעת התכווצות השרירים והחולה הופך משותק. סימני המחלה מתחילים להופיע בדרך כלל בתוך 36 - 18שעות מרגע אכילת המזון המורעל. הסימנים העיקריים שיופיעו הם :חולשה ,סחרחורת ,עייפות, יובש בפה וקושי בבליעה ,טשטוש ראיה שמופיע מאוחר יותר .יכולים להופיע תסמינים נוספים כגון שלשול ,הקאות או עצירות .בשלבים מאוחרים וללא טיפול אנטידוטלי יכולים להופיע מצבים של שיתוק שרירי הצוואר ,גפיים תחתונות ועליונות ולבסוף ,שיתוק שרירי הנשימה ואף מוות .הרעלן, הנחשב לבין המסוכנים והקטלנים בעולם גורם לכ 10%-מקרי מוות בקרב אלה שנדבקו בחיידק. בארה’’ב מדווחים כל שנה על כ 100 -מקרים של בוטליזם, מהם 25%כתוצאה מהרעלת מזון 72% ,בתינוקות ,ו 3%-מהם מפציעות ומהזרקות סמים. בקנדה ובאלסקה עלתה השכיחות של מקרי בוטוליזם בקרב אוכלוסיית העמים החיים באזור הארקטי .בעבר ,הם נהגו לקבור את בשר הציד בקרח ,ואילו בעשור האחרון החלו לעטוף את הבשר בניילון אטום ,דבר שגרם להתפתחות חיידקי הבוטוליזם. 40%מאלה שנפגעו באלסקה צרכו מזונות שנרקחו בבתים כגון: שומן לוויתן ,זנב בונה וסנפירים של אריות ים. הטיפול בהרעלה הבוטוליזם כולל אנטידוט המופק מסרום סוסים וכולל נוגדנים נגד שלושה זנים .האנטידוט ניתן לאחר שהוכחה נוכחות הרעלן בבדיקות דם ,ובתנאי שהטיפול ניתן סמוך לתחילת מועד הופעת התסמינים .האנטידוט מנטרל ומפרק את הרעלן ולרוב החולה מבריא. הרעלן פועל באמצעות היקשרות לתאי עצב מוטורים. ההיקשרות לנוירון מונעת שחרור הנוירוטרנסמיטר - אצטילכולין. בשלבים מאוחרים וללא טיפול אנטידוטלי יכולים להופיע מצבים של שיתוק שרירי הצוואר ,גפיים תחתונות ועליונות ולבסוף ,שיתוק שרירי הנשימה ואף מוות. אם מופיעה מצוקה נשימתית ושרירי הנשימה משותקים, נעזרים בהנשמה מלאכותית .אפשר להקל על התסמינים, לתת טיפול תומך .תהליך ההחלמה יכול להימשך מספר שבועות עד חודשים. הדיווח הראשון על המחלה היה בתחילת המאה ה ,10-כאשר הקיסר הביזנטי אסר על ייצור נקניק ואכילתו מאחר שגרם לשיתוק ולמוות .במאה ה 18-בגרמניה מתו 6אנשים לאחר אכילת נקניקיית ענק מעושנת. ד’’ר יוסטנוס קרנר היה הראשון שהצליח לבודד את הרעלן. הוא טען שמקור הרעלן הוא ביולוגי ואף הציע להשתמש ברעלן כדי לטפל במחלות נוירולוגיות בהן קיימות התכווצויות בלתי רצוניות. במאי 2014אושפז בביה’’ח קפלן תינוק בן 7חודשים ,כשלדברי אימו ,סירב לאכול ,הקיא וסבל מקוצר נשימה ומחולשת שרירים בפה ובגרון ואף נראה אפטי .הרופאים שיערו שמדובר ברעלן הבוטוליזם שכן ,שיבוש במערכת העצבים ושיתוק שרירים כה מהיר התאים לאבחנה של רעלן הבוטוליזם. החשיבות הגדולה במתן הנסיוב מוקדם ככל האפשר גרמו לרופאים להחליט לתת את הנסיוב בטרם התקבלה תשובה סופית לאישור האבחנה .התרופה הובאה ממחסני החירום של ביה’’ח מאחר ונועדה לשימוש במקרים של מתקפה ביולוגית. התוצאה היתה שהמחלה נעצרה וחייו של התינוק ניצלו. הרבה לפני כן ,בשנת ,2002התגלה הרעלן הקטלני הנדיר בגופו של תינוק לאחר שאכל דבש .מכאן ההמלצה להימנע מהאכלת תינוקות עד גיל שנה בדבש. כאמור ,הבוטוליזם הינה מחלה עם שיעורי תמותה העלולים להיות גבוהים אך כיום היא נדירה .בעבר הרחוק ,הבוטוליזם היה נפוץ היות והוא נמצא באדמה ובמים לא מטופלים ומזוהמים. מניעה הרעלן רגיש מאוד לחום גבוה ומכאן שחשוב לאכול מאכלים מחוממים ,עדיף להימנע משימוש בקופסאות שימורים מנופחות 90% .ממקרי הבוטוליזם המועבר במזון הוא מאלה שהוכנו בבית ולא ממוצר תעשייתי ,ובאלה צריך להקפיד שבעתיים .חשוב לשטוף היטב את כל המזון לפני שהוא נאכל, שכן על קליפות הפירות והירקות הבאים במגע עם אדמה עלול להימצא החיידק .אם משמרים מזון ,מומלץ לבשל אותו קודם ולהניח אותו בחומץ ,במלח או בסוכר למניעת התפתחות החיידק. השימוש הרפואי בבוטולינום טוקסין החל בשנות השישים ע’’י הזרקה ממוקדת של הטוקסין לתוך שרירים סביב העין כדי לתקן פזילה .שימוש קוסמטי בטוקסין החל ב2002- ובאישור ה .FDA-הוא ניתן לצורך טיפול בקמטים בין הגבות. הנה כי כן ,ממחלה קטלנית בעבר ,הפך הטוקסין לפוטנציאל לטיפולי יופי .ב 2004-אושר שימוש נוסף בטוקסין לטיפול בהזעת יתר .בהמשך פותחו שימושים נוספים לטיפול ברעידות, בשלפוחית רגיזה ועוד. כמו בבוטוקס או בדיספורט שהם שמות מסחריים ,כל שימוש ברעלן הוא בסמכות הרופא ,והוא נחשב חוקי ומאושר לשימוש בישראל. הפוטנציאל הקטלני של רעלן הבוטוליזם הפך אותו לנשק ביולוגי אידאלי בעבר כאשר ארה’’ב השקיעה מאמצים בפיתוח נשק ביולוגי כדי לפגוע ביפנים קיצוניים .חיילי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה חוסנו מהחשש שלגרמניה יש את הרעלן כנשק ביולוגי. כיום ,המוטיבציה לפיתוח נשק זה ירדה מאוד .כיוון שהרעלן צריך להיבלע או להישאף ,מסיכה רגילה יכולה לחסום אותו. הוא אינו מועבר מאדם לאדם ,וגם קיים אנטידוט נגד הרעלן. החשש העיקרי הוא מהחדרת הרעלן למוצרי מזון ,שכן במצב כזה עלולה להיות התפרצות אפידמית. | ספטמבר | 2015גיליון | 25אינפורמציון תזונה ודיאטה שומן טראנס עדיף מאוחר מאשר כלל לא בת-חן כהן תזונאית קלינית ,מ"מ מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה השימוש בשומן טראנס שעלה שוב לכותרות בעקבות קביעת ה( FDA-מנהל המזון והתרופות האמריקני) אינו מפתיע כלל - כבר דובר עליו רבות וכך גם על הסכנה בשימוש בו .נראה שרק חקיקה (אולי) תגרום ליצרנים ולצרכנים להפסיק להשתמש בו... ה נחיות משרד הבריאות בישראל הן לצרוך עד 30%מהקלוריות היומיות משומן .דהיינו ,גם ההימנעות משומן אינה מומלצת ,אך זה נושא לכתבה אחרת .כיום אנו יודעים שהקפדה על סוגי השומנים אותם אנו צורכים חשובה אף יותר מהכמות ומשפיעה מאוד על בריאותינו. הבה נעשה קצת סדר .איזה שומנים קיימים במזוננו (מהבריא ביותר למזיק ביותר)? • שומן רב בלתי רווי כולל את חומצת השומן אומגה 3הנמצאת בדגים שמנים (סלמון/טונה/מקרל) ,באגוזי מלך ,בזרעי פשתן ובזרעי צ’יה .יש לצרוך גרם אחד ליום מאומגה 3כדי ליהנות מהגנה על הלב ועל כלי הדם ,מדילול דם ומהורדת כולסטרול בגוף. • שומן חד בלתי רווי כולל את חומצת השומן אומגה 9המגיעה אלינו משמן הזית האהוב ,משקדים ,מאבוקדו ומשמן קנולה -מפחית את רמת הכולסטרול בדם ומעלה את רמת “הכולסטרול הטוב” ( )HDLאשר חיוני להורדת לחץ דם גבוה ,לתפקוד תקין של הלב ,כלי הדם ומערכת העיכול ומסייע בהפחתת הסיכון לטרשת עורקים. • כולסטרול נמצא רק במזונות מהחי -ביצים ,חלב ,בשר עוף ודגים .אין הכרח לצרוך אותו וצריכה עודפת שלו מעלה את רמות הכולסטרול בדם דבר התורם להתפתחות טרשת עורקים ומסכן את זרימת הדם ללב ולמוח. • שומן רווי נוטה להיות מוצק בטמפרטורת החדר .צריכה מוגברת של שומן רווי עלולה לגרום לעלייה של רמת הכולסטרול “הרע בדם” (,)LDL וכתוצאה מכך להיווצרות פלאקים על גבי דפנות העורקים ולחסימת המעבר בעורקים .שומן רווי מהווה חלק בלתי נפרד מהתזונה המערבית המודרנית .הוא נמצא בעיקר במזון מהחי ואף במזון מהצומח ,כגון שמן דקלים ,קוקוס וקקאו .בנוסף הוא נמצא במוצרי מזון מעובדים או קפואים כגון בצק עלים. שומן טראנס -הוא למעשה שומן צמחי שעובד וחומצן בתהליך תעשייתי והפך לשומן מוצק ומסוכן .שומני טראנס צמיגיים יותר הם בדרך כלל יציבים ונקודת ההתכה שלהם גבוהה יותר .מכאן חשיבותם למטבח התעשייתי -הם עמידים לאורך זמן ,אינם נרקבים (גם חיידקים לא אוהבים את השומן הזה )...והם בכשרות פרווה ,לכן נמצאים בשימוש בארץ ביותר מוצרים מאשר בחוץ לארץ .שומני טראנס נשארים בזרם הדם זמן רב יותר ונוטים להצטבר בכלי הדם. באילו מזונות נמצא שומן טראנס? המרגרינה המגיעה כגוש מוצק השומר על צורתו גם בטמפרטורת החדר היא הטראנס הטהור .המאכלים המכילים אותה גם הם מכילים שומן טראנס -ג’חנון ,מלאווח ,בורקסים ,קרואסונים ומאפי בצק עלים למיניהם. גם וופלים ,עוגות ועוגיות מכילים אותו ,וכמובן גם קרקרים ,חטיפים ,פופקורן למיקרוגל ואפילו בחלק מחטיפי ה”בריאות” מסתתר שומן טראנס. 5 מה ניתן לעשות? ראשית ,לאחר שלמדנו היכן ניתן למצוא את שומן הטראנס נדאג שלא להכניס לגופינו מוצרים המכילים אותו .נקפיד לצרוך מוצרים טבעיים ככל הניתן ומעובדים פחות .ניעזר בתוויות המזון על מנת לצרוך שומנים בצורתם הטבעית -שמן זית ,טחינה ,אבוקדו ,דגים (פעמיים בשבוע) אגוזים וגרעינים (מעל גיל )5ונשלבם כחלק מהתפריט היומי שלנו. אם עד היום לא הקפדתם בנושא זה ,עדיין לא מאוחר להתחיל .שלבו בתפריטכם ירקות רבים ,פירות (עד 3ביום ולא בבת אחת) ,שמנים בריאים ,דגנים מלאים ומוצרים המכילים חלבון .שתו מים ובצעו פעילות גופנית .הנזק הוא בהחלט הפיך אם רק תחליטו לעשות את השינוי. הפתרון השני הוא סביבתי ,כפי שכבר הבינו זאת בארה”ב: סימון תזונתי :בישראל ,החל מ 2014ישנה חובת סימון מזון הכולל יותר מ 2%שומן (במשקל) וישנה חובת פירוט הסוגים וכמויות השומן במוצר, בין היתר גם כמות שומן הטראנס .גם אם לא כתובה המילה “טראנס” באופן ברור ,המילים הנרדפות “שומנים מוקשים” יספרו לנו על נוכחות שומן טראנס במוצר .לימדו לקרוא את הסימון התזונתי ,לרכוש ולצרוך מוצרים בריאים יותר בעזרתו. חקיקה :נחכה בכיליון עיניים שגם בארץ ישכילו לנהוג כפי שנהגו בארה”ב בהקשר לשומן הטראנס ,ויוציאו אותו משימוש לפני שהסטטיסטיקה תשיג גם אותנו .במשרד הבריאות עמלים ללא הרף על הפעלת לחץ על יצרני המזון לייצר מזון בריא יותר ,וגם במפעלי המזון הגדולים כבר השכילו והעסיקו תזונאיות קליניות מן השורה הראשונה כדי שיובילו את המהלך. ובנימה אישית ,הקפידו על מזונותיכם .הם בונים את גופכם ,ולגוף אין אחר מלבדכם. מומלץ להגביל את צריכת השומן הרווי ל10%- מסך צריכת האנרגיה ליום, ואת שומן הטרנס מומלץ להגביל לפחות מ.1%- לסיבים תפקיד מכריע בתזונת האדם.עוזרים בתהליך העיכול ,רכיבים: בניקוי הדם סוכר ,חיטה מלאה ,פצפוצי אורז ,קקאו ,שומנים מוקשים ,ביצים ,מים משומנים והורדת סוכר ועוד. הרכיבים מופיעים בסדר יורד על פי משקלם. המרכיב שכמותו הגדולה ביותר יופיע ראשון והמרכיב שכמותו הקטנה ביותר יופיע אחרון .שימו לב לנוכחות שומנים מוקשים במוצר. 6 אינפורמציון | גיליון | 25ספטמבר | 2015 שלבקת חוגרת - מחלות זיהומיות כדאי לדעת ד"ר אלונה פז רופאה בכירה ,היח' למחלות זיהומיות מה גורם למחלת השלבקת החוגרת? שלבקת חוגרת ( )Herpes Zosterהיא מחלה הנגרמת כתוצאה מהתפרצות חוזרת של נגיף הווריצלה ( ,)Varicella Zoster Virusאותו הנגיף שגורם לאבעבועות רוח. לאחר ההחלמה מאבעבועות רוח ,נגיף הווריצלה אינו נעלם מגופנו ,אלא נשאר רדום (לטנטי) בתאי העצב למשך כל ימי חיינו .לעיתים ,מסיבות שאינן תמיד ברורות ,עלול הנגיף להתעורר ולגרום לתופעה הנקראת שלבקת חוגרת. מהי שכיחות המחלה ומי נמצא בסיכון לחלות בשלבקת חוגרת? אחד מכל שלושה אנשים יחלה במהלך חייו בשלבקת חוגרת .בארה”ב מדווחים על כמיליון מקרים בשנה ,ובארץ נאמד מספר המקרים השנתי בעשרות אלפים. כל מי שחלה בעבר באבעבועות רוח עלול לחלות בשלבקת חוגרת ,לרבות ילדים, אך הסיכון עולה משמעותית עם העלייה בגיל ,בשל ירידה ברמת החסינות הטבעית .לכן ,כמחצית מהחולים בשלבקת חוגרת הם בני 60שנה ומעלה .חולים עם מחלת רקע שגורמת לדיכוי מערכת החיסון (כגון חולי לוקמיה ,לימפומה, חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה ,מושתלי אברים ,חולים המטופלים בתרופות מדכאות חיסון ,וחולי - )AIDSנמצאים בסיכון מוגבר לחלות בשלבקת חוגרת ואף לסבול מהתפרצויות חוזרות. מהם סימני המחלה? הסימן הראשון של המחלה הוא עקצוצים באזור הנגוע ,שאחריו מופיעים כאב ותפרחת .רוב האנשים מרגישים תחושת חולי מספר ימים לפני הופעת התפרחת. התפרחת מתבטאת בהופעת נגעים עוריים בצורת שלפוחיות קטנות שמתפתחות כחגורה באזור העור שקשור לעצב הפגוע ,ומכאן שמה של המחלה :שלבקת חוגרת .במרבית המקרים פוגעת המחלה בעצבים ,בחזה ובבטן; גורמת לכאב ולתפרחת בצד אחד של הגוף ואינה חוצה את קו האמצע של הגוף לאורכו (הקו הדמיוני שעובר בין העיניים כלפי מטה ,דרך הטבור) .יחד עם זאת ,המחלה עלולה לתקוף כל אזור בגוף .לעיתים ,המחלה מערבת את אזור המצח והעין -במקרה זה יכולה להיות גם פגיעה משמעותית בראייה .שלפוחיות חדשות עלולות להופיע במשך כשבוע ,והן הופכות לצהבהבות ושטוחות ומתייבשות כשלושה ימים לאחר הופעתן. בהמשך הופכים הנגעים לגלדים העלולים להותיר צלקות קלות .המחלה נמשכת בין 2ל 4 -שבועות .כאב עז ולעיתים שורף ותחושת עקצוץ באזור התפרחת הם חלק מתסמיני המחלה וגורמים לסבל גדול .הכאב עלול להקדים את הופעת התפרחת במספר ימים. מהם סיבוכי המחלה? הסיבוך השכיח ביותר של המחלה מכונה תסמונת הנוירלגיה הפוסט-הרפטית .Post Herpetic Neuralgia (PHN)iחולים המפתחים סיבוך זה ממשיכים לסבול במשך שבועות עד חודשים מכאב עז ומהפרעות תחושתיות באזור בו הייתה התפרחת. הכאב יכול להיות בעוצמה חזקה מאד ולפגוע באופן משמעותי באיכות החיים. הסיכון לפתח סיבוך זה עולה עם הגיל ומגיע לכ 30%-בבני 60שנה ומעלה. סיבוכים נוספים נדירים כוללים דלקת מוחית קשה ,עיוורון ,פגיעה בשמיעה ודלקת ריאות .אנשים מדוכאי חיסון עלולים לפתח מחלה מפושטת ואף מסכנת חיים. האם ניתן להידבק מאדם חולה בשלבקת חוגרת? שלבקת חוגרת לא יכולה לעבור מאדם לאדם .אך הנגיף שגורם לשלבקת חוגרת ( )Varicella Zoster Virusיכול לעבור מאדם החולה בשלבקת חוגרת לאדם שמעולם לא חלה באבעבועות רוח .במקרה כזה ,האדם הנחשף עלול לפתח אבעבועות רוח אך לא שלבקת חוגרת .ההעברה נעשית ע”י מגע ישיר עם הנוזל שבשלפוחיות. החולה לא מדבק בשלב שלפני השלפוחיות או כאשר השלפוחיות הגלידו. כיצד להימנע מהעברת המחלה? • יש להשתדל לכסות את התפרחת. • יש להימנע מגרוד הנגעים. • יש לשטוף ידיים לעיתים קרובות. עד להגלדת השלפוחיות יש להימנע ממגע עם נשים הרות שלא חלו מעולם באבעבועות רוח או שלא קיבלו חיסון לאבעבועות רוח ,ועם אנשים עם דיכוי מערכת החיסון. האם קיים טיפול לשלבקת חוגרת? קיימות מספר תרופות אנטיווירליות( acyclovir :זובירקס) ,וvalacyclovir - (ולטרקס) לטיפול במחלה .תרופות אלה מקצרות את משך המחלה ומקלות על חומרתה ,בתלות במתן מוקדם ולכן ,יש להתחיל להשתמש בהן מוקדם ככל האפשר. הטיפול בתסמונת הנוירלגיה הפוסט-הרפטית הינו מורכב יותר ולא תמיד יעיל. חולים אלה עלולים להזדקק לטיפולים נוספים במשככי כאבים ואף לחסימות עצביות וסטרואידים שיעילותם חלקית. כיצד ניתן למנוע את המחלה? כפי שנאמר ,המחלה נגרמת כתוצאה מהתפרצות חוזרת של נגיף הווריצלה הנמצא במצב רדום בתאי מערכת העצבים בחולים שחלו באבעבועות רוח .הנגיף נמצא בגוף לכל החיים .האמצעי היחיד למניעת המחלה והכאב הממושך שלאחריה הוא החיסון לשלבקת חוגרת .החיסון הניתן היום שמו .Zostavax :מדובר בחיסון בנגיף חי מוחלש המעורר ומחזק מחדש את התגובה החיסונית לנגיף .מחקרים מבוקרים ורחבי היקף הראו שההתחסנות בחיסון זה הינה בטוחה ביותר ומפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לפתח את המחלה ואת תסמונת הנוירלגיה הפוסט- הרפטית שלאחריה. מהן תופעות הלוואי של החיסון? תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן כאב ראש ותגובות מקומיות באזור ההזרקה כגון :אודם ,כאב ,נפיחות ,גרד וחום מקומי. למי מומלץ לתת את החיסון? החיסון מאושר היום ע”י ה FDA -בבני 50ומעלה ומשרד הבריאות הישראלי (כמו גם רשויות הבריאות בארצות אחרות כולל ארה”ב ובריטניה) ממליץ היום על מתן החיסון במנה חד פעמית לכל האנשים בני 60שנה ומעלה .הגנה מפני המחלה מעל 5שנים לאחר קבלת החיסון לא ודאית .לכן ,אנשים המקבלים את החיסון לפני גיל ,60יתכן ולא יהיו מוגנים בשנים בהם הסיכון להתפרצות המחלה וסיבוכיה הוא הגבוה ביותר .החיסון מומלץ גם לאלו אשר סבלו בעברם מהתפרצות שלבקת חוגרת. למי אסור לתת את החיסון? יש לציין שהחיסון ,בהיותו נגיף חי מוחלש ,אסור במתן לחולים עם דיכוי מערכת החיסון ולנשים בהריון. כיצד ניתן לקבל את החיסון? את החיסון ניתן לקבל במרשם רופא בקופות החולים השונות .אמנם החיסון איננו בסל הבריאות אך ניתן לקבלו בהנחה באמצעות הביטוחים המשלימים. פריחה שלפוחיתית כתוצאה משלבקת חוגרת קל בינוני קשה | ספטמבר | 2015גיליון | 25אינפורמציון נורית שמרון עו"ס ,מח' פנימית ג' יעל ריינר עו”ס ,השרות הסוציאלי "רוצים לשחרר את אמא מבית החולים הביתה, אולם במצבה הנוכחי כשהיא מבולבלת כל כך או כשהיא כבר לא יכולה יותר לדאוג לעצמה זה כבר בלתי אפשרי להחזיר אותה הביתה. צריכים עזרה בתכנון שחרור" "עד לאשפוז אבא היה עצמאי ,יצא כל יום מהבית לקניות, לפעילות חברתית ועכשיו ,באשפוז ,הוא לגמרי סיעודי ומבולבל. איך נחזיר אותו הביתה?" פנייה כזו או דומה לה לעובדות הסוציאליות לקראת שחרור מהאשפוז הינה פנייה חוזרת ונשנית הן על ידי צוות המחלקה והן על ידי משפחות החולים הקשישים. נ יכר שבבית החולים ,מחשבתם של הקשישים מתכהה ולאחר השחרור אינה חוזרת להיות כשהייתה .יש החמרה במצבי דכאון ,קשיי שינה, תלונות על עייפות ,כאבים ולחצים .משפחות הקשישים ,הרופאים המטפלים ואפילו לפעמים הקשישים עצמם ,שמים לב לכך ,במיוחד כאשר הם הפכו להיות מאד מבולבלים במהלך האשפוז. לא מעטים הם הקשישים שהיו ניידים ועצמאים בביתם ובקהילה ,התגוררו בדיור עצמאי ולא נזקקו לעזרה כלל או שנזקקו לעזרה מועטה, אך הם משתחררים מאשפוז במצב תפקודי גרוע ממצבם טרם האשפוז לעומת המצב טרם האשפוז .הקשישים מתאשפזים בבית החולים בשל הרעה במצב הבריאות ,או מאחר ומצבם הרפואי דורש טיפול והשגחה באשפוז .אולם, כאשר הם משוחררים לאחר שסיבת האשפוז טופלה ,ניכרת ירידה חדה ברמת התפקוד לעומת רמת תפקודם טרם אשפוזם .בעיקר ניכרים ירידה בתפקוד הקוגניטיבי ,בלבול ,קושי עד חוסר יכולת להסתגל חזרה לסביבתם הטבעית בבית ובקהילה. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על כך שעצם היציאה מהשגרה ,מהבית (מהסביבה הטבעית והמוכרת) ומסדר היום הקבוע עלולים להיות מסוכנים לקשיש ,הן מבחינה פיסית והן מבחינה קוגניטיבית .מחקר ארוך טווח לאורך 9שנים שבהן נבדקו מעל 1,870קשישים שחיו בביתם ושהיו פעילים בקהילה (רוב הקשישים היו למעשה נשים קשישות ,מעל גיל 70בתחילת המחקר) העלה שכל אשפוז האיץ את קצב הירידה הקוגניטיבית ,ירידה שניכרה במיוחד במבחני זיכרון .מסקנות המחקר היו כי אצל קשישים ,הפעילות הקוגניטיבית נוטה לרדת באופן משמעותי לאחר אשפוזים ,גם כאשר לוקחים בחשבון קיומה של מחלה קשה או ירידה קוגניטיבית טבעית .כל אחד מהגורמים הבאים :מחלה קשה ,זמן אשפוז ארוך וגיל מבוגר היו קשורים לירידה קוגניטיבית מהירה יותר לאחר האשפוז ,אולם השפעת האשפוז עצמו על הירידה הקוגניטיבית הינה משמעותית ביותר .אם כך ,בכל אשפוז יש סיכון להחמרה במצב המנטלי קוגניטיבי .המחקר הראה שמצבם הקוגניטיבי של קשישים המאושפזים אכן מוחמר פי 2.4 מאשר מצבם של קשישים שלא אושפזו. כאמור ,אשפוז גורם לחוסר עצמאות ובכך משפיע לרעה על היכולת הקוגניטיבית -במקרים רבים קשישים המאושפזים לתקופה ארוכה מאבדים את יכולתם לבצע פעולות שונות באופן עצמאי. כתוצאה מכך ,יכולתם השכלית נפגמת וחוסר העצמאות מגביר את ההתדרדרות הקוגניטיבית. לפי השערות החוקרים קיימות שתי סיבות עיקריות לירידה ברמה הקוגניטיבית לאחר אשפוז: • אנשים שהיו חולים יותר ואושפזו לפרק זמן ארוך יותר עלולים לפתח התדרדרות קוגניטיבית מואצת יותר מאשר אנשים שהיו חולים פחות וזמן אשפוזם היה קצר יותר. • גיל מבוגר בזמן האשפוז קשור גם כן להחמרה במצב הקוגניטיבי כתוצאה ממנו .לכן ,אשפוזים חוזרים ואשפוזים ממושכים בגיל מבוגר נחשבים למסוכנים ביותר מבחינת המצב הקוגניטיבי וגורמים לירידה חדה בתפקוד הכללי וביכולת השכלית. למרות תוצאות אלה ,בתי החולים הינם עדיין מקום בטוח ומרפא עבור קשישים .עם זאת, על הצוות המטפל להיות ער לבעיה זו במהלך האשפוז עצמו ובשחרור. תפקידנו ,כעובדים סוציאליים ,יחד עם בני המשפחה או מערכות תומכות אחרות ,לבנות תכנית שחרור שתתאים לצרכיו ולמצבו הרפואי של החולה המבוגר המאושפז בבית החולים. אנחנו ,למעשה ,מתאימים לכל חולה את “חליפת השחרור” המתאימה לצרכיו ולתנאי חייו ,כזו המתחשבת בתנאי הסובבים אותו שמשמשים עבורו מערכת תמיכה פיזית ,חברתית ונפשית. עבודה סוציאלית סכנות האשפוז לתפקודם של קשישים 7 8 אינפורמציון | גיליון | 25ספטמבר | 2015 מהפכת הצילום הדיגיטלי טכנולוגיה וזיכרון וזיכרון יעל ריינר עו”ס ,השרות הסוציאלי מי מאתנו אינו מוצא את עצמו לעתים קרובות צמוד לנייד ומצלם ,מוחק צילומים ומצלם שוב עוד ועוד? מי אינו מכיר את אלה שממש התמכרו לצילום ושמצלמת הנייד שלופה אצלם לעתים מזומנות? ה תקופה האחרונה מאופיינת בצילום דיגיטלי מהיר ונגיש. הדור הנוכחי התרגל לכך בקלות ,והתינוקות שלנו כבר נולדים היישר לתוך הרגל חדשני של תיעוד באינספור צילומים, בעזרת המצלמות במכשירי הקשר הניידים .קלות הצילום ומחירו הנמוך מגרה לצלם עוד ועוד. אולם ,מה השפעתו של תיעוד זה עלינו כבני אדם חברתיים, כהורים ,כחברים בקבוצות ,כתלמידים? האם לצלם פירושו לזכור? הצורך לתעד בצילום אירועים שונים נובע ,לרוב ,מהרצון לשמר אירועים ולזכור רגעים .האם הצילומים אכן מוסיפים לשימור הזיכרון? מסתבר שמחקרים חדשים מראים את ההיפך :פעולת הצילום, איננה מאפשרת או מקשה על קיבוע בזיכרון של מה שצולם. נמצא כי פריטים שצולמו נזכרים פחות טוב מאשר פריטים שלא צולמו. פרופ’ לינדה הנקל ( ,)Henkelפסיכולוגית מאוניברסיטת פיירפילד שבקונטיקט ,בדקה מה זוכרים סטודנטים מסיור במוזיאון .הסטודנטים התבקשו להתבונן במוצגים במוזיאון ולצלם חלק מהם .התברר שאת הפריטים שהסטודנטים צילמו, הם זכרו פחות טוב מפריטים עליהם התבוננו בלי לצלמם .הם שגו בזיהוי שלהם ,בשמות העבודות ואפילו לא זכרו אם צילמו אותם או רק התבוננו בהם .הנקל קראה לזה “אפקט ליקוי הצילום”. ההסבר של הנקל הינו “כשאנחנו מצלמים דברים אנחנו סומכים על המצלמה שתזכור עבורנו” .נראה שכאשר אנשים מקליקים על המצלמה הם אומרים למוח שלהם“ :אתה יודע מה? אני לא צריך לחשוב על זה יותר או לזכור את זה ,זה בזיכרון של המצלמה שלי” .זה דומה למחקרים שהראו שאם אנשים חושבים שהמידע שמור על המחשב שלהם או שיהיה זמין להם בעתיד באינטרנט, הם זוכרים אותו פחות טוב .לכן ,כשאדם יודע שהמידע מאוחסן בזיכרון של המצלמה הוא אינו מקדיש לו תשומת לב. אם כך ,המשמעות היא שהיום אנחנו מצלמים יותר -וזוכרים פחות .התיעוד המסיבי כיום לעומת העבר משבש את החריטה מסתבר שמחקרים חדשים מראים את ההיפך :פעולת הצילום ,איננה מאפשרת או מקשה על קיבוע בזיכרון של מה שצולם .נמצא כי פריטים שצולמו נזכרים פחות טוב מאשר פריטים שלא צולמו. אנחנו לא רואים משהו באמת .כפי שצילום כל הזמן משטיח את תשומת הלב ,גם החשיפה לשפע מוגזם של תמונות משטיח את החוויה ואת הזיכרון. בזיכרון .התנסות מעמיקה חווייתית היא התנסות שנחרטת בזיכרון .חוסר בחוויה אמיתית של המציאות אינו מועיל לזיכרון. הנקל טוענת שבזמן צילום ,המוח עסוק במלאכת הצילום ולכן אין תשומת לב מלאה להטמעה של המצולם .תשומת הלב אינה מלאה ,אלא מפוצלת לצילום ,להסחות הדעת שיש בשימוש בניידים .מצב זה מוביל להתנסויות פחות עשירות ופחות מעמיקות ,ולכן פחות זכירות. העובדה שיש שפע של צילומים ועודף של רגעים מצולמים גורמת לכך שיש פחות תשומת לב של המתבוננים בצילומים עצמם .תשומת הלב אל צילומים נפגמת ואיננה כפי שהיה בעבר, כאשר לא היתה הצפה של צילומים .אנחנו רואים כל כך הרבה צילומים ,עד שבעצם אנחנו לא רואים משהו באמת .כפי שצילום כל הזמן משטיח את תשומת הלב ,גם החשיפה לשפע מוגזם של תמונות משטיח את החוויה ואת הזיכרון. הנקל אף מוכיחה שהשיתוף בפייסבוק -הרשת החברתית ,אינו מועיל לזיכרון שלנו ולא לקשרים חברתיים עמוקים .הפייסבוק מאפשר שיתוף רב של מספר אנשים ,אך אינו מוסיף לתהליך הזכירה .האם נותרו בזיכרונכם הצילומים האחרונים שראיתם בפייסבוק וגם אלה שהצבעתם עליהם כאהובים עליכם? תודו שמעט מאוד מהם זכורים לכם .האפשרות ללחוץ על כפתור “לייק” אינה מאפשרת שיחה בינאישית עשירה עם שיתוף חברתי, אלא גורמת למחיקה מהזיכרון את הצילום שהעלית לפייסבוק או של הלייק שבצעת לצילום כלשהו .כלומר ,ביצוע ההקשה על המקלדת שולפת את הצילום מהזיכרון במוחנו. כעת קיים תיעוד בלתי פוסק של אירועים ומצבים באופן שגורם לשינוי התפקיד של מעצבי הזיכרונות ,של ההורים ושל המורים כמעצבי מסורת ,כמעצבי סגנון קשרים חדש בין הורה וילדיו או מורה ותלמידיו .צילומים חשובים בהבניית זיכרונות ויש להם כוח פסיכולוגי אדיר .פרופ’ מריאן גארי ,פסיכולוגית מאוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון ,ניו זילנד ,טוענת כי העובדה שכולם יכולים לצלם בקלות ,את הכל ,כל הזמן ,פוגעת בתפקיד החשוב הזה בעיקר בגלל השינוי באיכות ובכמות .צילומים ,מסבירה גארי, ממחישים לאנשים את סיפור חייהם ואת הסיפורים החשובים בחברה שלהם .לדבריה “תמונות תמיד שיחקו תפקיד חשוב בדרך שבה אנו זוכרים דברים”. בעבר ,תמונות בשל היותן נדירות ויקרות ,דרשו התייחסות מיוחדת לתהליך הצילום ,לבחירה זהירה של נושא הצילום, להשקעה בסידור הצילומים (באלבום ,במעטפות ,בקופסאות) בשמירה עליהם בארכיון משפחתי .כל זה היווה מקור לשיחה אודות הצילומים ואודות האנשים ,האתרים והאירועים המצולמים .כיום ,אין דרך טובה ליצור ארכיון נגיש מכל הכמות העצומה ,שמאוחסנת לרוב במחשב .מצלמים דברים כה רבים, ובדרך כלל לא חוזרים לצפות בהם .מצב זה יוצר אתגר בדרך להעברת מידע וזיכרון בין הדורות .תפקיד ההורים לעזור לילדים לפתח זיכרון ,תחושת זהות ,יחסים חברתיים עם אנשים אחרים במשפחה ובעולם .הורים טובים משוחחים עם הילדים שלהם, משחזרים איתם התנסויות כדי לעזור להם לצבור ידע וניסיון. צילומים יכולים לעזור בהובלת ילדים לשחזור חוויות ,הובלה שהינה קריטית להתפתחות הילד בממדים אישיים וחברתיים ובפיתוח תפקידי המוח :זיכרון ,הבנה ,המשגה .ההורה המצלם כל כל עסוק בתיעוד הילד שלו ,כאילו היה העיתונאי הפרטי שלו מבלי לשים לב באמת למה שהילד עושה -משחק כדורגל או מופיע בארוע כתתי .הורים החושבים שכאשר הם מצלמים הם עושים את העבודה ההורית שלהם טוב יותר ,למעשה מסירים מעצמם את האחריות לדבר עם הילדים .כך הקשר הרגשי בין ההורים לילדיהם עלול להיפגע ,וההפסד הוא הן של ההורים והן של הילדים. לסיכום ,יש צדדים רבים חיוביים בטכנולוגיה המתקדמת ,אולם, יש לה גם מחיר ,שכדאי לתת את תשומת הלב אליו. | ספטמבר | 2015גיליון | 25אינפורמציון לפרצוף יעל ריינר עו”ס ,השרות הסוציאלי כאשר תקבלו דף עליו רשום עיגול ותתבקשו להשלים אותו לציור -מה תציירו? סביר להניח שההשלמה של העיגול תהיה לפרצוף .כך מסתבר שנוהגים רוב "הציירים" בכל תרבות ,בכל גיל ,מין והשכלה .במקום הראשון הרבה לפני ציור של שמש ,כדור ,פרח ועוד העיגול הופך לפרצוף ר אייה מורכבת מהאופן שבו המוח מפענח את השדרים שקולטות העיניים. העין רואה -המוח תופס /משלים /טועה /מפרש. למעשה אנו רואים עם המוח ולא עם העיניים .רבע מהמוח קשור לראייה שלנו. אל המוח מגיעים מהעין אלפי אותות חשמליים ולא תמונה .האותות מגיעים באופן בדיד והמוח מסדר אותם לכלל תמונה .למוח חוקים לסידור התמונות. החוקים הללו מאד מדוייקים וב 99.9% -של המקרים ,התפיסה מותאמת למציאות בהיבט ההישרדותי .כלומר :זיהוי מהיר של הסביבה כדי ,שבראש ובראשונה ,האדם יימנע מפגיעה בו עצמו .זיהוי פרצופים נדרש במיוחד בפן החברתי וההשרדותי. פרופסור שלמה בֶּנ ְטין -נוירופסיכולוג חתן פרס ישראל לחקר הפסיכולוגיה לשנת תשע״ב ,עסק במחקריו בהבנת הפעילות האלקטרו־פיזיולוגית של המוח ובתהליכים דינמיים של זיכרון .הוא גילה במחקרו ,הנחשב לפורץ דרך בתחום חקר עיבוד הפנים ,שיש אות חשמלי המעיד על הפעלת המנגנון לזיהוי פנים במוח .כלומר ,שהמוח מייעד אזור מיוחד לתפישת פנים ובמיוחד לפנים אנושיות. אזור זה לא מגיב לגירוי עיגול אחר כגון כדור. פגיעה באזור זה הנמצא מתחת לרקה גוררת פגיעה ביכולת לזהות פנים ועד לאובדן של יכולת זו כמו לאי זיהוי של פרצופים אותם רואים יום יום כמו בני משפחה (פרוסופגנוזיה). בנוסף ,ברור ממחקריו של בנטין כי המוח מגיב לראיית פנים אנושיות באופן שונה מאשר לחלקים אחרים של גוף האדם .במוח יש תאים אחרים המגיבים באופן ייחודי גם לידיים ולתנועות הידיים .המוח נוטה לתפוס פנים שלמות ולא חלקים נפרדים .המוח מזהה כפרצוף גם עיגול ובתוכו שתי נקודות ושני פסים או רק חלק מהסימנים ,ומזהה כפרצוף בפרופיל חצי עיגול עם נקודה וקו. התפיסה היא קונטקסט חזותי וסמנטי -המוח נוטה לקלוט כפרצוף עיגול כנאמר בדקלום של אברהם שלונסקי “ :חיריק חיריק (עיניים) קו מתוח (אף ופה) /וסיר נפוח (גבות ופרצוף) /סמך סמך (אוזניים) וקישקוש (שערות) / -והרי לכם פרצוף / .מרמלדה מתוקה( ,צוואר) /לביבה של חנוכה (גוף) /שני מקלות כביסה (ידיים) /והרי לכם טיפש / ,שמשקלו שישים ושש (רגליים)”. זיהוי פרצופים נעשה מגיל רך ביותר ,ממש סמוך ללידה .פרופ’ בנטין גילה שיילודים כשעה לאחר הלידה מבחינים בפרצופים ומבטם מתרכז בפרצופים זמן רב יותר ,וניכרת עצמה חזקה יותר של אזור קליטת פנים במוחם מאשר לגבי גירויים ויזואליים אחרים. יחד עם זאת ,לגבי זיהוי רגשות דרך התבוננות בפנים בלבד ,הוכיח ד”ר הלל אביעזר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ,שהבעות פנים לא מספיקות לזיהוי רגשות .תנוחת הגוף מאפשרת יותר מאשר פנים לזהות אם מדובר ברגש חיובי או שלילי .להערכתו ,הפרצוף הוא אמנם מקור מידע חשוב בנוגע לרגשות ,אולם ברגשות אינטנסיביים איננו יכולים ללמוד מהפרצוף על אופיו של הרגש ,אלא לומדים מתוך ההקשר ומתוך המבט על הגוף כולו. קיימת נטייה מולדת לתפוס דברים בתבניות ראייה .קיימת העדפה לסימטריה פנים סימטריים נתפסים כפנים יפים (זוהי תפיסה בינלאומית) .סימטריהנתפסת כמרכיב איכותי/אסטטי .אדם יפה ואסטטי נתפס כבעל תכונות חיוביות. פרופ’ גלית יובל מאוניברסיטת תל אביב ,שהרצתה באופן מרתק על הנושא ביום המחקר האחרון ,מתמקדת בעבודה עם אנשים הסובלים מ”עיוורון פנים” (פרוסופגנוזיה התפתחותית — כשל מולד בזיהוי פנים) ובמקרים ספציפיים של קושי בזיהוי פנים (אוטיזם ,פנים מגזע אחר ,וכיו”ב) .הבנת הקושי של אנשים אלה אמורה לסייע בלימוד המנגנונים הפועלים במוח “רגיל” .היא מנסה לצפות בתהליכים המתרחשים במוח בזמן אמת ,כאשר הוא קולט ,מעבד ומזהה תמונת פנים -מרגע הצגת התמונה ועד לסיומות של תהליך עיבוד המידע. פרופ’ יובל תיארה את בעייתם החברתית והאישית של הסובלים מפרוסופגנוזיה, שאינה תלויה כלל וכלל ברמת משכל ,ביניהם -ג’יין גודול חוקרת השימפנזים והנוירולוג אוליבר סאקס .לעומת שוכחי הפנים תיארה את אלה הנוטים יותר מאחרים לזכור פנים ,ואת המעטים שהם בעלי התכונה לזכור פרצופים ללא יכולת לשכוח אותם .אלה ,מזהים את כל הפרצופים גם בתוך המון ,גם מהעבר הרחוק ,וגם יכולים לזהות מבוגר מתוך תמונת הילדות שלו. שכיחות חשיפה ויזואלית לפרצופים קובעת את הנטייה שלנו להבחין בין פרצופים .מי שאינו חשוף לסינים יראה את כולם דומים .הסינים רואים את האירופאים כבעלי מקשה אחת ,מאחר והם חשופים יותר לבעלי עיניים מלוכסנות מאשר לבעלי עיניים מערביות .מסתבר שלצורך זיהוי פנים יש צורך בחשיפה אקטיבית ולא פסיבית בלבד .אחיות בתינוקיה לא זיהו טוב יותר את התינוקות מאחיות אחרות ,מאחר ולא נדרשו להבחין בין היילודים .הדרישה לתת ייחוד כלשהו לתינוק היא זו שמאפשרת להבחין בין תינוק לתינוק. פסיכולוגיה חברתית מעיגול מסתבר שהמוח קולט ומפענח שדרים רבים מהתבוננות בפרצופים אנושיים ובפרצופים מצויירים גם כאשר הם סכמטיים ומעניק להם פירושים: • האם הדמות מוכרת או זרה • מהו הגזע ,המין ,הגיל של הפרצוף • לאן מסתכלת הדמות • הדמות מושכת או דוחה? יפה או מכוערת? יחודית או שכיחה? • צבר של תכונות כגון :נחמדות ,אמינות ,אינטליגנציה • ביטוי של רגשות כגון :שמחה ,עצב ,תמיהה 9 10 אינפורמציון | גיליון | 25ספטמבר | 2015 מזל טוב ,נולד לכם...... כירורגיית ילדים בן או בת ??? ד"ר עבו בנימין רופא מומחה במח' כירורגיה פרופ' סוחוטניק איגור מנהל מח’ כירורגית ילדים בשנים האחרונות התמודדנו עם אתגר לא פשוט שהופיע אצל תינוקות שנולדו עם מגדר מיני לא חד משמעי .מדובר בתופעה נדירה יחסית עם שכיחות של 1ל 4500לידות לערך בה לא ניתן לקבוע את מין הילד בצורה חד משמעית. ה הפרעות בהתפתחות המינית או הפרעות בהתמיינות המינית הם השם המודרני לתופעה בה הזהות המינית של הוולד אינה ברורה. בחלק מהמקרים הבעיה בהתמיינות המינית היא חלק מסדרה של תקלות בהתפתחות העובר ומהווה חלק מסינדרום מולד ובמקרים אלה זיהוי הבעיה יהיה חלק מתהליך הבירור והעיבוד של מספר בעיות שהוולד מציג. פרעות בהתפתחות המינית או הפרעות בהתמיינות המינית הן השם המודרני לתופעה בה הזהות המינית של הוולד אינה ברורה .הבסיס העיקרי לקביעת המין של העובר היא המטען הגנטי שקיבל מהוריו במהלך תהליך ההפריה .מטען גנטי זה מחולק ל 23-כרומוזומים אותם מקבל העובר מכל הורה וכל כרומוזום כזה מכיל אלפי גנים (קודים לייצור חלבונים) .אחד מהכרומוזומים מוגדר ככרומוזום המין ומופיע בצורה של Xאו .Yמין נשי מורכב לרוב מצמד כרומוזומי X+Xואילו המין הגברי מורכב מהשילוב של .X+Yהאימא מעבירה תמיד לעובר את אחד מכרומוזומי ה Xואילו האב מעביר בצורה אקראית Xאו Yוכך בצורה אקראית יקבל העובר את המין “הגנטי” שלו .ברוב המקרים אותו מטען גנטי יוביל להתפתחות של איברי המין החיצוניים המאפיינים זכר או נקבה וזאת ע”י תהליכים מטבוליים והורמונאליים מורכבים הגורמים לעובר לפתח איברי מין ורבייה זכריים או נקביים .באופן כללי ניתן לקבוע שברירת המחדל של העובר היא לייצר איברי מין נקביים ונדרשת “פקודה” הורמונאלית שתוביל לייצור איברי המין הזכריים. מכאן שהוראה שגויה יכולה להוביל לכך שלא יתפתחו איברי מין זכריים כנדרש או שההתפתחות תהיה חלקית .האזור בגוף העובר שהופך לאיבר נשי או זכרי הוא זהה .לדוגמא שק האשכים של הזכר הוא השפתיים הגדולות של איבר המין הנשי וכאשר נבצע ניתוח לשינוי או לתיקון המין החיצוני נעשה שימוש בידע הזה כדי לבצע את התיקון הנדרש .תהליך ההתפתחות של איברי המין הוא תהליך מורכב מאוד ומדויק מאוד עם מעורבות גדולה מאוד של הורמונים בדגש על הורמון הטסטוסטרון“ .תקלות” מגוונות בתהליך זה יכולות להסתיים בטווח רחב של תוצאות שבסופו של דבר יוביל לפער בין המטען הגנטי המקורי לתוצאה הסופית של התפתחות איברי המין והרבייה .בחלק מהמקרים יש התאמה בין המטען הגנטי להתפתחות בלוטות המין (שחלה או אשך) ובחלק אין ,כך שגם אם נצליח לזהות את בלוטות המין ואת טיבן לא נוכל להסתפק בכך לקביעת מין הוולד. אז מה עושים כאשר מגלים שיש בעיה בהתמיינות המינית ? ראשית חשוב לומר שלא תמיד נזהה את הבעיה מיד לאחר הלידה ,ולרוב המין בלידה יקבע לפי איברי המין החיצוניים הבולטים בדגש על קיום או העדר פין .וכך ,בצורה די פשוטה ,בסיום תהליך הלידה מגיח התינוק לאוויר העולם והמיילדת או הרופא מבשרים תוך רגע -מזל טוב ,יש לכם בן או בת. ואכן ,ברוב המקרים קביעת מין העובר מתבססת רק על הסתכלות קצרה באזור החלציים -יש בליטה זה בן .אין בליטה זו בת... לצערנו ,במיעוט המקרים קביעה ראשונית זו שגויה וההמשך הרבה יותר מורכב ועלול להיות מלווה בטראומה נפשית קשה להורים ובהמשך לילד. בחלק מהמקרים הבעיה בהתמיינות המינית היא חלק מסדרה של תקלות בהתפתחות העובר ומהווה חלק מסינדרום מולד ובמקרים אלה זיהוי הבעיה יהיה חלק מתהליך הבירור והעיבוד של מספר בעיות שהוולד מציג .לאחר הלידה במהלך בדיקה קפדנית ושגרתית של הנולד ניתן יהיה ברוב המקרים לזהות בעיה בהתמיינות המינית. פגמים בהתפתחות הפין ,העדר אשכים בשק או העדר פתח נרתיקי הם חלק מהסימנים הקלים יותר לזיהוי. לאחר ההבנה שקיימת בעיה בהתמיינות המינית של הוולד חשוב מאוד להפנות את הילד למרכז רפואי מנוסה בהתמודדות ובטיפול בבעיה מן הסוג הזה ,הכולל צוות רב מערכתי של מטפלים -רופאי ילדים ,אנדוקרינולוג ילדים ,גנטיקאיים ,פסיכולוגיים ,עו”סים ,כירורג ילדים ואורולוג ילדים. לרוב ,הטיפול בתופעה מלווה בטיפול הורמונאלי ובטיפול כירורגי שיכול לנוע מניתוח פשוט של מספר דקות ועד לניתוחים מורכבים שנמשכים מספר שעות וכוללים תהליך החלמה ממושך .בחלק מהמקרים יש המלצה ברורה בהתאם לסוג ההפרעה לגבי המין “המומלץ” עבור הילד .לעומת זאת נתקלנו במקרים בהם “קבענו” את המין בהתאם להעדפת המשפחה ובהתאם לכך נקבע הטיפול המתקן והמשחזר .גם הגיל בו מתבצעת ההתערבות הניתוחית משתנה מאוד כאשר מצד אחד יש עדיפות להמתין לגדילה של הילד ולנסות להבין את נטייתו ומצד שני הרצון של המשפחה “להגדיר” את הילד כבן או כבת מוקדם ככל האפשר .לכל גישה יש יתרונות וחסרונות הן מבחינה ניתוחית גרידא והן מבחינה נפשית וחברתית עבור הילד ומשפחתו. באופן כללי קיימים סוגים רבים של הפרעות בהתמיינות המינית אולם קיימים רק 4סוגים עיקריים שיופיעו בלידה וכל היתר יבואו לידי ביטוי בהמשך החיים .החלוקה ל 4הסוגים מתבססת על קיום או היעדר כרומוזום Yוסימטריה או העדר סימטריה של בלוטות המין. את הסימטריה נקבע לרוב בצורה פשוטה ע”י בדיקה גופנית ומיקום האשך ,השחלה או השחלה/אשך .לרוב ,מיקום הבלוטה מחוץ לתעלה המפשעתית יעיד על קיום אשך והשחלה תהיה לרוב בתוך הבטן. על מנת לסווג את הפגם בצורה מדויקת נעמיק את הבירור .ראשית יש לזהות את המטען הגנטי ומוטציות .הדבר מבוצע ע”י בדיקת דם פשוטה של הוולד ואפיון המטען הגנטי כאשר הדגש העיקרי יהיה קיום או היעדר כרומוזום ה .Yבנוסף ,יאפיין הגנטיקאי הפרעות נוספות המגדירות ומסווגות את הבעיה (מוטציות) .הציר השני בבירור נוגע לאפיון בלוטות המין של הוולד וקיומן .לצורך כך יש צורך בבדיקה גופנית קפדנית בדגש על המפשעות וביצוע בדיקות הדמיה ובדיקות הורמונאליות שבסופן נוכל לקבוע אם קיימות בלוטות מין ואם הן סימטריות .הציר השלישי הוא אפיון מדויק של איברי המין שהתפתחו וכולל קיום או היעדר רחם ,נרתיק והחיבור שלהם למערכת השתן .בחלק מהמקרים נדרשת בדיקה בהרדמה וביצוע של פעולות פולשניות נוספות לצורך השלמת הבירור. | ספטמבר | 2015גיליון | 25אינפורמציון ד"ר פאולה שטרק מנהלת מרפאת שומות מאז ימי קדם ,השתמשו המצרים ,היוונים והרומאים בקעקועים כאומנות גוף בכדי להקסים את האדם .השימוש בקעקוע כקישוט הגוף ,שהתחיל בשחר ההיסטוריה ונמשך עד לימינו אנו ,יועד למטרות נוספות -כאמצעי לשיפור היופי ,כמסורת לאיחול רפואה לחולים באמצעות קעקוע גוף החולה וככלי לסימון רכוש ,עבדים ופושעים. ב ימינו ,קעקוע הגוף מהווה דרך לביטוי עצמי וכבר אינו נחשב כסטיגמה בעלת קונוטציות שליליות ,למרות שבמחקרים שונים נמצא קשר חזק בין מספר הקעקועים שיש לאדם על גופו לדפוס התנהגות שמוגדר “בסיכון גבוה” כגון :שימוש בסמים, קיום יחסי מין לא מוגנים בתדירות גבוה ואלימות .כמו כן ,פורסמו עבודות שהצביעו על עליה באחוז החולים במחלות פסיכיאטריות כגון :אישיות אנטיסוציאלית ו/או אישיות גבולית ()BORDERLINE בקרב ה”טאטואיסטים”. על פי מדגם שפרסם מכון אמריקאי לסטטיסטיקה ,בעשרים השנים האחרונות עלה מספר המקעקעים על גופם בהשוואה לעבר ,ונמצא כי ל 38% -מקרב אוכלוסיית הגילאים 29 - 18יש כיום לפחות קעקוע אחד .כשנשאלו הנדגמים מה היו הסיבות בגינם בחרו לקעקע את גופם ,תשובותיהם היו“ :החלטה אימפולסיבית”, “כדי להיות חלק מהקבוצה”“ ,סתם רציתי אחד” ו”-סתם לכיף”. מקור המילה TATTOOהוא במילה טהיטיאני “ ”TA-TAU שמשמעותה היא “הקשה” -תיאור תהליך הקעקוע המבוצע על ידי העם הפולינזיאני. היפנים עשו שימוש בכלים ידניים ,לא מכאניים ,על מנת ליצור את הקעקועים המסובכים שלהם שבדרך כלל כיסו שטח גוף גדול. מי שאחראי לשימוש הנרחב בקעקועים בעולם המערבי הם הימאים ,שנחשפו בזמן מסעותיהם סביב העולם למדינות בהן היו הקעקועים חלק בלתי נפרד מהתרבות ,לדוגמא :יפן ופולינזיה. מסתבר כי לא מעט אנשים אינם מודעים לסיכונים הרבים הטמונים בקעקוע הגוף ,תהליך המבוצע באמצעות החדרת מחט עם פיגמנט לגוף .אחד הסיכונים נובע מכך שהקעקוע עלול להשפיע באופן שונה על אנשים שונים .כתוצאה מכך ,לא ניתן לצפות מה יהיו המשמעויות הרפואיות. זיהומים הנתונים הקיימים כיום על כמות הזיהומים וחומרתם הנובעים מקעקועים אינם מדויקים בשל היעדר דיווח לרשויות והיעדר מעקב מספק של העיתונות המקצועית אחר הנושא .כתוצאה מכך ,פרסום הנושא בתקשורת אינו גבוה. קיימים שני סוגי זיהומים: • זיהומים מקומיים -נגרמים בד”כ מסטרפטוקוקוס או סטפילוקוקוס ,למרות שהיו דיווחים גם על פסאודומונס .זיהומים אלה יכולים להיגרם ממחטים ,מצבע הדיו המשמש לקעקוע, מסביבה לא סטרילית ואף בשל חוסר שלמות העור .הזיהום באיזור הקעקוע בא לידי ביטוי באדמומיות ,בנפיחות ,בהפרשה מהעור ובכאבים .אם הזיהום לא יטופל במהירות התוצאה עלולה להיות כיבים ,נמק או צלקות לא אסתטיות. לא מעט אנשים אינם מודעים לסיכונים הרבים הטמונים בקעקוע הגוף, תהליך המבוצע באמצעות החדרת מחט עם פיגמנט לגוף .אחד הסיכונים נובע מכך שהקעקוע עלול להשפיע באופן שונה על אנשים שונים. כתוצאה מכך ,לא ניתן לצפות מה יהיו המשמעויות הרפואיות. תגובות אלרגיות בד”כ מופיעות בעיקר באיזור הקעקוע ובשלב מאוחר יותר -בין מספר שבועות למספר חודשים לאחר ביצוע הקעקוע. התגובה היא בדרך כלל לאחד הפיגמנטים המרכיבים את הדיו. לעיתים האלרגיות נובעות מתוספות שונות בהן משתמש המקעקע כדי להוזיל את העלויות או משימוש בדיו תעשייתי לא מבוקר .התגובות האלרגיות הנפוצות הן לצבע אדום (כספית) ,ירוק (כרום) ,צהוב (קדמיום) ,כחול (קובלט) .תגובות אלרגיות סיסטמיות ,בין אם הן חריפות ובין אם לא ,הן נדירות ביותר .הביטוי העורי יופיע כדלקת חריפה או כדלקת מאוחרת על ידי הופעת גושים או דמוי גידולים עוריים. יש לציין שגם בקעקועים זמניים מחינה קיים סיכון לתגובה אלרגית .לרוב ,תגובה כזו תתבטא באופן מקומי אך היו גם מקרים של תגובות אלרגניות קשות ביותר .החומר האלרגני הוא בדרך כלל PPDשמוסיפים לחינה על מנת שהפיגמנט יחדור טוב יותר לעור. השפעות טוקסיות (רעילות) כליליות שנגרמו ע”י הדיו של הקעקוע היו בד”כ תוצאה של שימוש בחומרים תעשייתיים לא נקיים ולא מבוקרים .יש להזכיר שה FDA-בארה”ב לא אישר עד היום אף לא חומר אחד המיועד לשימוש בתהליך של קעקוע. צלקות היפר טרופיות או צלקות משגשגות בלתי אפשרי לדעת מראש מי יגיב לטראומה הנוצרת בעת חדירת המחט לעור באופן של ריפוי פצע מוגזם (כלומר ,הצטלקות) הנוצר מהקעקוע .על אנשים בעלי נטייה גנטית לצלקות היפרטרופיות להימנע מפרוצדורות פולשניות לא אחראיות. סיכון לביצוע MRI מאחר והפיגמנט השחור-כחלחל המשמש בתדירות גבוה בקעקועים נושא פרודת ברזל (ברזל דו חמצני) ,קיים סיכון אצל מטופלים בעלי קעקועים כאלה בעת ביצוע בדיקת MRI (הדמיית תהודה מגנטית) .הסיבה היא שהמגנט רב העצמה עלול לגרום לתזוזה או לחימום גרגרי הפיגמנט וכתוצאה מכך, לכוויה באיזור הקעקוע. מכאן ,קעקועים להדגשת קו הריסים (איי ליינר) עלולים לגרום לשיבושים בקריאת צילומי MRIשל ראש וצוואר. לפיכך ,יש המחייבים מטופלים ,לפני ביצוע בדיקות אלה, להצהיר על קעקועים בגופם למניעת נזק כמתואר לעיל. המלצות חשוב להימנע מקעקועים באזורים בהם נמצאות נקודות חן. הקעקוע עלול להסתיר או לעכב זיהוי של שינויים ממאירים בנקודות חן .כמו כן ,קיים חשד להשפעה רעילה של כימיקלים הנמצאים בדיו העלולים לגרום לגידולי עור אחרים. ומה לגבי קעקועים בגב התחתון אצל נשים הנמצאות בהריון? האם אפשר לבצע זריקת אפידורל? אין הסכמה על התשובה הנכונה שכן אין מספיק מידע ועדיין לא גובשה מדיניות ברורה בנושא .בכל מקרה ,עדיף להימנע מהחדרת מחט חלולה ,כזו הנמצאת בשימוש בעת הזרקת אפידורל ,דרך עור מקועקע .עדיף ,אם ניתן ,להחדיר את המחט למקום אחר ,ללא קעקוע ,או לבצע חתך עמוק בעור על מנת להימנע ממגע עם הפיגמנט של הקעקוע. רפואת עור קעקועים • זיהומים סיסטמיים -אמנם מדובר בזיהומים נדירים ,אך קיימת בספרות עדות למקרים של טטנוס ,דלקת חריפה בכליות ואף בשריר הלב (גלומרולונפריטיס ואנדוקרדיטיס), מסטרפטוקוקוס ,הפטיטיס CוB-ו HIV ,ואפילו דיווח על העברת עגבת מהאומן מבצע הקעקוע דרך הרוק באמצעות השימוש במחטים. 11 12 אינפורמציון | גיליון | 25ספטמבר | 2015 אנדוקרינולוגיה אנליזה של שיער ד"ר לאונרד סאיג מכון אנדוקריני ומח' פנימית ב' לבדיקת קורטיזול הינה ע”י השימוש בבדיקת איסוף שתן 24שעות ובכך להתגבר על הבעיה של התנודתיות של הקורטיזול במהלך היום .עם זאת, האיסוף הינו בדיקה לא נוחה לחולים ולא ניתן להשתמש בה במקרים של אי ספיקת כליות .בנוסף לזה ,בדיקת איסוף שתן יכולה לשקף את המצב של יום של האיסוף ולהיות מושפעת מהאירועים השונים שהמטופל חווה באותו יום .היתרון הגדול של בדיקת רמת הקורטיזול בשערות הינו הנוחיות של המטופל והיכולת לתת מדד של “חשיפה ממוצעת” היסטורית של חודשים לאותו הורמון. ההשערה הרווחת הינה שהחדירה של קורטיזול לתוך השערות היא דרך דיפוזיה מהדם לזקיק השערה ,וכי קורטיזול בשערות משקף בעיקר שינויים בנגזרת החופשית של הקורטיזול בדם .לכן ,טיפול בגלולות למניעת הריון או תרופות אחרות שעלולות להשפיע על ההורמון הקושר קורטיזול בדם לא משפיעות לרעה על מהימנות הבדיקה. ריכוז קורטיזול בשערות מראה יציבות טובה על פני מרווחי זמן ארוכים. לדוגמא ,דגימות שיער באורך 21 - 6סנטימטר שנלקחו מעשר מומיות עתיקות ,הראו ריכוז דומה של קורטיזול לריכוז בשערות של אנשים בריאים מימינו אנו .היתרון בכך הינו ,שאפשר לשמור את השערות לאורך זמן לא מוגבל עד לביצוע האנליזה שלהן .צבעי שיער או טיפולים קוסמטיים הראו בחלק מהעבודות ,אך לא בכולן ,השפעה על בדיקת רמת הקורטיזול בשערות. בדיקת ההורמונים בשערות מתבצעת ע”י גזירת קווצת שערות באורך של כ 3-סנטימטר מאזור הקרקפת האחורית .אפשר לשמר את השערות בתנאים רגילים של חדר לאורך זמן עד לאנליזה שלהן .השערות נגרסות במכשיר מיוחד ,ולאחר מכן מושרות באלכוהול תוך כדי טלטול למשך כמה שעות. בהמשך ,מנדפים את האלכוהול ובודקים את ההורמון בתוך התרחיף הסופי. בעוד שבדיקת שיער מהווה עדיין אמצעי חדש יחסית למדידת קורטיזול, מספר מחקרים בבני אדם הראו קשר חיובי בין רמות קורטיזול בשערות לבין לחץ גופני או נפשי מוגברים .כידוע ,חששות בתחום הפיננסי וחששות הקשורות בעבודה הינם הגורמים השכיחים ביותר כיום ללחץ שחווים אנשים. במחקר מסוים ,דיווחה קבוצת אנשים מובטלים מעבודה על רמות גבוהות באופן משמעותי של דאגה .נמצא כי באותה קבוצה ,האנליזה של השיער הראתה רמות גבוהות יותר של קורטיזול .בנוסף ,חולי טראומה עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית נמצאו כבעלי ריכוז גבוה יותר של קורטיזול בשיער לעומת חולים ללא הפרעה פוסט-טראומטית .גם אצל חולי דיכאון וחרדה נמצאו רמות גבוהות מאד של קורטיזול בשערות. אנליזה של שיער הינה בדיקה שנמצאת בשימוש כבר עשרות שנים ,במיוחד על מנת לפקח על חשיפה לתרכובות כימיות ,עם דגש מיוחד על גילוי סמים. לאחרונה חלה התעניינות גוברת בבדיקת השערות לגילוי רמת הורמונים שונים כגון קורטיזול. ש יער הקרקפת גדל בקצב ממוצע של 1סנטימטר לחודש ולכן ,אנליזה של הרכב השערה יכול לשקף היסטוריה של שינויים בחשיפה לאורך זמן .הקטע של הסנטימטר הקרוב ביותר לקרקפת משקף ייצור ההורמון בחודש שלפני לקיחת הדגימה ,הסנטימטר השני משקף את החודש שלפני, וכן הלאה .תופעה זו מאפשרת לבחון בדיעבד את ייצור הקורטיזול והורמונים שונים לאורך זמן ,ללא צורך בלקיחת דגימת דם או שתן במקביל. בדיקות רוק ודם לקורטיזול נמצאות בשימוש רחב ,אך הן יכולות לספק מדד לרמת הקורטיזול רק בנקודה אחת בזמן .לכן ,הן יכולות לשמש רק לבדיקת שינויים חריפים ברמות הקורטיזול בגוף .בנוסף לזה ,בדיקות אלה כפופות לתנודות הפיסיולוגיות הגדולות של ההורמון במהלך היום .דרך נוספת לאחרונה ,נחקר התפקיד של לחץ כרוני כפי שנמדד על ידי קורטיזול בשיער בסיכון לפתח אוטם שריר לב .עבודה שבדקה את הנושא הראתה שקורטיזול בשיער היה הגורם המנבא החזק ביותר לפתח אוטם שריר לב .יודגש כי, מדידת קורטיזול בשיער באורך 3סנטימטר שנלקח מהקרקפת משקפת 3 חודשים לפני התקף הלב ולא את הלחץ שנגרם על ידי התקף הלב עצמו. בעבודות אחרות רמת קורטיזול גבוהה בשערות נמצאה קשורה לקיום סוכרת סוג ,2לסינדרום מטבולי ולסיבוכים קרדיו-וסקולריים. חוקרים מציעים בדיקת קורטיזול כבדיקה עתידית לצורך אבחנה של תסמונת קושינג או למעקב אחר מינון סטרואידים באנשים עם חוסר הורמון הקורטיזול אשר זקוקים לטיפול תחליפי באותו ההורמון .על מנת לקדם ולאשש זאת, נדרשות עבודות קליניות גדולות יותר. במכון האנדוקריני במרכז הרפואי שלנו קיים מכשור המתאים לעיבוד השערות ואנו מצליחים לבדוק קורטיזול והורמונים סטירוידאלים אחרים בשערות. בימים אלה אנו עורכים מספר מחקרים בשיתוף פעולה עם מחלקות שונות בבית החולים .במחקרים אלה אנו בודקים את הקשר של ריכוז הורמונים שונים בשערות למצבים כגון :סוכרת ,היפוגונאדיזם בסוכרת ,חומרת אירוע מוחי וההחלמה ממנו ,סיבוכים שונים במהלך ההיריון ואבחנה של תסמונת קושינג. לסיכום ,הוספת בדיקת קורטיזול בשיער למגוון הבדיקות השונות ,סיפק לחוקרים ולקלינאים שיטה נוספת לא פולשנית לבדיקת השפעת קורטיזול לטווח ארוך .למרות שיש צורך בתיקנון של השיטות האנליטיות ,אנליזה של השיער הינה טכניקה מבטיחה לחקר רמת החשיפה ארוכת הטווח של סטרואידים שונים על מגוון של מחלות. | ספטמבר | 2015גיליון | 25אינפורמציון בחדרי הלידה תמר שטרן לביא מטפלת בכירה ברפלקסולוגיה ,מומחית למעגל הפריון ,מח' נשים ויולדות כנרת גל מטפלת ברפואה סינית ,מח' נשים ויולדות ת הליך הלידה ,למרות התפתחות הרפואה המודרנית ,מהווה אתגר גופני ונפשי עבור היולדת ומלוויה ועדיין כרוך בכאב ובחשש .בנוסף ,לעיתים, תהליך הלידה “נתקע” ונדרשות תרופות ופעולות שונות לזירוז .מה ניתן לעשות על מנת לשפר את מהלך הלידה ואת ההתאוששות ממנה? רפואה משלימה נמצאת בשימוש נרחב בארץ ובעולם. שיטות טיפול כגון :דיקור סיני ,עיסוי ,רפלקסולוגיה, היפנוזה ודמיון מודרך מוכרות לציבור ומתבצעות בחלקן גם במסגרת קופות החולים .רוב שיטות הטיפול המשלימות מתמקדות בעידוד יכולת ההבראה הטבעית הקיימת בכולנו ויש מחקרים רבים התומכים בכך. מתוך הבנת צרכי המאושפזים ,לפני כחמש שנים החל במרכז הרפואי שלנו תהליך חלוצי ברמה בינ”ל של שילוב רפואה משלימה במחלקות ובמכונים נבחרים .השירות ,אליו הוכשרו מטפלים ברפואה משלימה ,ניתן כיום במחלקות כירורגיה כללית ,חדר אינדוקציה ויחידת התעוררות לאחר ניתוח ,אורולוגיה, כירורגית ילדים ,המטולוגיה ,גסטרו ,שיקום ומערך הנשים והיולדות .הטיפולים אינם כרוכים בתשלום. על מנת לאפשר חקר ביצועים ,כל נתוני הטיפולים ותוצאותיהם נאגרים בתוכנה ייחודית ,כך שניתן יהיה לבחון את יעילותם ולשפר את הנדרש .מנתונים שנאספו באלפי טיפולים שבוצעו עד כה ,עולה כי טיפולי רפואה משלימה מפחיתים כאב ,חרדה ובחילות ביותר מ 40% -מהמקרים. עם כניסתו לתפקיד ,זיהה ד”ר שלומי שגיא ,מנהל חטיבת נשים ויולדות את הפוטנציאל העצום שיש לשילוב טיפולי רפואה משלימה בנשים העוברות ניתוחים לסרטן גניקולוגי ולהבדיל ,בליווי תהליך הלידה וטיפולי הפוריות .האחיות האחראיות במחלקות אלה כבר היו בשלות לתהליך האינטגרטיבי ומכאן הדרך ליישום הייתה קצרה. מוקד האינטגרציה הראשון שהוגדר בחטיבת נשים ויולדות היה חדרי לידה .שם מתבצעת עבודה משותפת של צוות המיילדות והרופאים עם צוות המטפלים ברפואה משלימה ,על מנת לסייע ליולדת ובן זוגה להגיע לתהליך הלידה המתאים ביותר עבורם ועבור התינוק שלהם ,הן מבחינה רפואית והן מבחינה רגשית .על כן שולבו בחדרי הלידה בבני ציון טיפולי רפלקסולוגיה ,דיקור סיני ודמיון מודרך .בנוסף קיים שימוש נרחב בארומתרפיה. הטיפולים משולבים בכל השלבים של תהליך הלידה ומותאמים באופן אישי ליולדת ולשלב בו היא נמצאת. ההכוונה הטיפולית מושתתת על ההתוויות של הצוות המיילדותי כגון הרגעה ,איזון והסדרת צירים ,תמיכה להתברגות ולהתבססות של ראש התינוק באגן ,וכן על מה שהיולדת מתארת שזקוקה לו (הרגעה ,הפחתת כאב ועוד) ועל אבחון המטפלת ברפואה משלימה (דרך כפות הרגליים או דופק ולשון). תרומת הטיפולים: כאשר הטיפולים ניתנים במהלך הלידה ,המטרה הינה הפחתת הכאבים ,הסדרת צירים וזירוז לידה. בנוסף ,מוענקים ליולדות טיפולים להרגעה ולהפגת מתחים ולהקלה בסימפטומים כגון :בחילות ,צרבות, כאבי ראש .הטיפול בחדר לידה מתמקד בהרפיה ובשחרור ,בחיבור לגוף ולנשיות ,ובהתייחסות למה שקורה עכשיו. לאחר הלידה ,ניתנת תמיכה להפחתת הכאבים והמתחים הקשורים בלידה ומאפשרת באופן המלא ביותר את חווית האימהות הראשונית. מהו דמיון מודרך? הדמיון הוא השפה של הנפש ,והדבר מוכר היטב גם מהחלומות המדברים בדימויים בשעה שהחלק הרציונלי רדום .הדמיון המודרך מהווה גשר בין הגוף והנפש ומאפשר לתהליכי הדמיון הנפשי ליצור שינויים בתהליכי הגוף .בתהליך נעשה שימוש בדימויים מעולמה הפנימי של המטופלת במטרה ליצור שינוי במציאות החיצונית למטרות קידום הבריאות והלידה כפי שהמטופלת מעוניינת .המטרה היא לתת ליולדת כלים קוגניטיביים להתמודדות עם קשיים רגשיים ופיזיים שעולים בתהליך הלידה .לדוגמה ,שימוש בדימויים שהיא מציגה לכאב בזמן ציר .הדימויים משולבים בדמיון המודרך המועבר ויוצרים שינוי בחוויה הנפשית והגופנית. מהי ארומתרפיה? שיטת ריפוי הוליסטית בה משלבים שימוש בשמני בסיס ובשמנים אתריים העשויים מתמציות פרחים, עצים ,צמחי מרפא ותבלינים מכל העולם .לשמנים האתריים יש תכונות ריפוי חזקות המשפיעות על גופנו במישור הפיזי ,הרגשי ,המנטלי והרוחני. הארומתרפיה מעניקה לנו עולם קסום של ניחוחות המאפשרים רגיעה ונינוחות ,הפחתת כאב בזמן צירים, קידום תהליך הלידה ולאחר מכן סיוע בהחזרת הרחם והאגן לקדמותם. בטיחות הטיפולים: הטיפולים אינם כרוכים בתופעות לוואי ונעשים לרוב בשכיבה נוחה במיטה (דיקור סיני יכול להתבצע גם בתנועה) ,כאשר היולדת מחוברת למוניטור המודד את הפעילות הרחמית ואת הדופק העוברי. מהי רפלקסולוגיה? רפלקסולוגיה בנויה על ההבנה שבכפות הרגליים משתקפים איברי הגוף ואזוריו השונים .ע”י עיסוי, לחיצות והנעות בנקודות הרפלקס ניתן להשפיע על איברי הגוף ומערכותיו .הטיפול מייצר תמיכה בתהליכים הטבעיים של הגוף .המגע מתבצע בצורה מאוד נעימה ,איטית ומרגיעה .טיפול ברפלקסולוגיה בתהליך הלידה נמשך בין 10ל 40 -דקות. מהו דיקור סיני? על פי התיאוריה הסינית ,האנרגיה המניעה את כל התהליכים ביקום היא אנרגיית החיים -צ’י .הצ’י זורם בערוצים קבועים לאורך הגוף ולרוחבו .לערוצים אלה קוראים מרידיאנים .לאורך המרידיאנים קיימות נקודות שדרכן ניתן להשפיע על הצ’י .בהפעלה בנקודה מסוימת ,על ידי החדרת מחט או עיסוי ,מתחיל לאחר כחצי שנה של פיילוט אינטגרטיבי בחדרי הלידה אנו נמצאים כיום בסינרגיה ,וההשלכות על היולדות וגם על הצוות ניכרים לכל .מנתונים מחקריים ראשונים בחדרי הלידה האינטגרטיביים שלנו ,אנו רואים כי ישנה הפחתה ניכרת ברמת החרדה במהלך הלידה ,ביכולת להתמודד עם כאב וכן ,ירידה בצורך במכשירנות (קטטר שתן וכו’) ועליה משמעותית בשביעות הרצון של היולדות מחוויית הלידה. מתוך התהליך הטיפולי המשולב הזה ,נוצרת חוויה של תקווה ואופטימיות ובסופו של דבר חוויית לידה מעצימה. רפואה משלימה רפואה משלימה תהליך הטיפול בהתאם למצב המטופל ,לאופי הנקודה ומתקיים שילוב יתר הנקודות שהופעלו. האבחון ברפואה הסינית נעשה ע”י בדיקת הדופק והלשון של המטופל .המטפל מפעיל את הנקודות שנבחרו לאורך המרידיאנים בעזרת מחטים דקות, סטריליות ,חד פעמיות .המחטים כמעט ואינן מורגשות .לרוב ,נקודות הדיקור הנבחרות הן ברגליים ו/או בידיים באזורים שלא יפריעו ליולדת ולצוות חדר הלידה .טיפול בדיקור סיני בתהליך הלידה נמשך כ 20-דקות. 133 14 אינפורמציון | גיליון | 25ספטמבר | 2015 שיניים ביום אחד ד"ר דרור שמיר מנהל המרפאה לרפואת הפה והשיניים ב שנים האחרונות התפתחה שיטת השתלות חדשה שנותנת מענה לחלק ניכר מהמקרים אשר בעבר טופלו באמצעות השתלות עצם מורכבות .השיטה מבוססת על החדרת שתלים בזוויות קיצוניות עד ל 45 -מעלות ,כך שניתן להימנע מהצורך בבניית עצם בחללי הסינוס בלסת העליונה ומהצורך בהגבהת עצם בלסת התחתונה. ברוב המקרים המטופלים מקבלים ביום הניתוח מערכת שיניים זמנית אך לא נשלפת ,כך שאיכות החיים שלהם משתפרת תוך יום .לאחר כ 6 - 4 חודשים מותקנת מערכת השיניים הסופית מחרסינה. מטופלים אשר אינם מעוניינים לשאת תותבות נשלפות ,יכולים גם הם ליהנות משיטה זו אשר מאפשרת עקירות שיניים ,התקנת שתלים דנטלים והתקנה של גשר זמני במקום תותבות נשלפות. הטיפול נמשך שעות בודדות ,שבמהלכן נעקרות כל השיניים החולות בלסת ,השתלים מוחדרים ונלקחות מידות להתקנת מערכת שיניים זמנית אשר אינה נשלפת (לעומת שיניים תותבות הנשלפות באופן עצמאי). שיפורים טכנולוגיים כדוגמת סריקה ממוחשבת של הלסתות ושדרוג שטחי הפנים של המתכת שבדופן השתל ,הביאו בשנים האחרונות פתרונות למטופלים הסובלים מאובדן עצם ניכר של הלסתות. כיום באמצעות התקנת שתלים באזורים אנטומיים סמוכים ללסתות כדוגמת שתלים זיגומטים ושתלים טוברו-פטריגואידים בלסת עליונה ,או טכניקת ALL-ON-4/6בלסת תחתונה ניתן להתקין שתלים ומיד לאחר החדרתם להעמיס עליהם מערכת שיניים מבלי שתידרש תקופת המתנה. מאמרים רפואיים רבים מציינים כי מדובר בשיטת טיפול בטוחה ובעלת סיכויי הצלחה הקרובים ל .100%לשיטת טיפול זו בדרך כלל אין תופעות לוואי ,למעט נפיחות קלה .במרבית המקרים מדווחים המטופלים כי אינם זקוקים למשככי כאבים. שיטת ה ALL-ON-4/6מתאימה גם לחולים סיסטמים (חולים הסובלים ממחלות לב ,סוכרת וכו’) אשר מפאת מחלתם אינם מתאימים לניתוחים מורכבים של השתלות עצם ועל כן ,נאלצו בעבר להסתפק בתותבות. כיום ,בזכות שיטה זו ,גם הם יכולים ליהנות ממערכת שיניים קבועה. חשוב להדגיש כי בשיטה זו נדרשת מיומנות גבוהה של הרופא המשתיל. במרפאה שלנו ,לרופאים המשתילים מומחיות בכירורגיית פה ולסתות שבנוסף ללימודי השיניים התמחו בפרוצדורות כירורגיות מורכבות בחלל הפה .פרוצדורות אלה כוללות בין היתר, טיפול בטראומות (שברים) של הלסתות ,טיפול בהפרעות דנטופציאליות -ניתוחים לשינוי הפנים לטובת תיקון עמדת הלסתות .בנוסף ,לכל רופאי המרפאה נסיון מצטבר אשר נרכש בניתוחים רבים שביצעו ובאופן טבעי הם בעלי מיומנות גבוהה מאד בפרוצדורות כירורגיות של חלל הפה והלסתות. ניתן לבצע פרוצדורות אלה בהרדמה כללית בחדר ניתוח ייעודי בבית החולים ,המאויש במרדים מצוות בית החולים .מדובר בהרדמה כללית לכל דבר ועניין כפי שנעשה בכל ניתוח, ולא בסדציה עמוקה כפי שלעיתים מתבצעת במרפאות שיניים בקהילה. עם הפנים קדימה -סורק CTחדש ד"ר תמר גספר מנהלת מכון הרנטגן ל אחרונה הותקן במרכז הרפואי שלנו סורק CT חדש ומתקדם ,מתוצרת חברת סימנס ,מסוג .SOMATOM Definition Flash מה היה לפני ה CTהחדש? במכשיר CTרגיל קיימת שפופרת המייצרת קרני רנטגן החודרות דרך הגוף של הנבדק .מול השפופרת ממוקמת מערכת גלאים הקולטת את הקרינה שעברה דרך הגוף ומערכת ממוחשבת מייצרת ממידע זה תמונה ,בדומה לצילום רנטגן רגיל .הבדיקה צריכה להתבצע תוך עצירת נשימה וללא כל תזוזה של הנבדק כדי שתתקבל תוצאה טכנית טובה ולכן ,בדיקות בילדים ובתינוקות מבוצעות לרוב תחת טשטוש /הרדמה .לעיתים יש צורך לחזור על הסריקה אם הייתה תזוזה או נשימה של הנבדק דבר החושף אותו לקרינה כפולה. אז מה חדש? ייחודו של הסורק החדש הוא בהימצאותן של שתי שפופרות מול שני מערכי גלאים ,המאפשרים סריקה במהירות גבוהה יותר מכל סורק אחר. מהירות סריקה כזו מאפשרת ביצוע בדיקות איכותיות גם בנבדקים שאינם משתפים פעולה או שאינם מסוגלים לעצור את הנשימה (כגון: קשישים ,ילדים ,תינוקות) .לשם המחשה ,ניתן היום לבצע סריקות בילדים בפחות משניה אחת, עם רמת קרינה נמוכה ביותר וזאת ללא כל צורך בהרדמה .בנבדקים קשישים ובחולים קשים הבדיקות מבוצעות ללא עצירת נשימה ובזמן קצר ביותר ( 2 - 1שניות). הסורק מאפשר ביצוע מגוון בדיקות עם קרינה הנמוכה ב 50% - 30%בהשוואה לסורקים רגילים, בזכות הסריקה המהירה ומערך הגלאים המשוכלל. ביצועים מיוחדים הסריקה עם שתי שפופרות מאפשרת ביצוע אפליקציות ייחודיות המתקבלות בעזרת סריקה ברמות אנרגיה שונות ( ,)Dual energyכל זאת ללא תוספת קרינה לנבדק .בשיטה זו ניתן לאפיין חומרים ספציפיים כגון :יוד ,סידן ,חומצה אורית וכך להתקדם ממידע מורפולוגי למידע כמותי איכותי ,מידע שעוזר לרופא המטפל להחליט על הטיפול הנכון ואף לעקוב אחר התגובה אליו .לדוגמא ,בנבדקים עם אבנים בדרכי השתן ניתן לאבחן את סוג האבן (אבנים מחומצה אורית לעומת אבנים מסוידות) וכך לוודא שהטיפול שניתן מתאים .דוגמא נוספת, אצל החולים במחלות מפרקים בהן מתרחשת שקיעה של חומרים שונים במפרק ,כדוגמת מחלת השיגדון ( ,)Goutניתן לזהות את המשקעים באופן ספציפי ולכמת אותם במפרקים וכך לעקוב אחרי התגובה לטיפול. מהירות הסריקה הגבוהה של הסורק בשילוב עם הרזולוציה הטמפורלית (יכולת הקפאת התנועה) המעולה ,מאפשרים ביצוע סריקות של הלב (“צנתור וירטואלי”) במהירות רבה (פחות משנייה אחת), ברמת קרינה נמוכה ביותר ובכל קצב לב. כמו כן ,בבדיקות של הלב ושל כלי הדם המבוצעות עם הזרקת חומר ניגוד תוך וורידי ,ניתן לצמצם את כמות חומר הניגוד המוזרק ,בזכות קיצור משך הסריקה .זהו יתרון משמעותי בעיקר בנבדקים עם תפקוד כילייתי לקוי. | ספטמבר | 2015גיליון | 25אינפורמציון אגף אמהות יולדת, מיילדת, לידה ומה שביניהן ליאורה סבח מרכזת אגף האמהות ,הנהלת הסיעוד, אחראית תחום שירות וחוויית המטופל ב מהלך שנות עבודתי כמיילדת בבית החולים שלנו נחשפתי ליולדות וללידות רבות שונות ומגוונות .חלק ניכר מההתמקצעות שלי כמיילדת היה בהבנת הייחודיות והחשיבות של התקשורת הנוצרת בין המיילדת והיולדת והשפעתה על היולדת וחוויית הלידה שלה .עם השנים כשעברתי לתפקיד ניהולי ,כמרכזת אגף האימהות ,התחזקה אצלי הידיעה בדבר חשיבות התקשורת בין אנשי צוות למטופלים .בלימודי התואר השני שלי באוניברסיטת בן גוריון ברור היה לי שנושא המחקר שלי יעסוק בתקשורת בין היולדת למיילדת. תהליך הלידה הוא אירוע המשפיע על תחומי חיים רבים של האישה .במהלך הלידה נוצרת בין האישה למיילדת תקשורת התלויה באישיותן של השתיים .תפיסת חוויית הלידה של היולדת קשורה בחלקה בתקשורת זו ,בהבנתה של המיילדת את חשיבות הרגע והתהליך אותו עוברת האישה ,ואת השפעתו על האישה לשארית חייה בהיבט של הערכה עצמית ,תפיסת הנשיות ,האימהות והיותה בת אדם .המיילדת מסייעת בתהליך בהבנתה את ייחודה של האישה ורצונותיה ,בקבלתה ללא שיפוט ,בהכלתה ,בהענקת תמיכה ,ביטחון ותחושת שליטה ובעזרה בהגשמת ציפיותיה. מטרת עבודתי הייתה לבדוק האם קיים קשר בין תפיסת המסוגלות העצמית של המיילדת לתפיסת חוויית הלידה של היולדת ולתוצאות הלידה. מסוגלות עצמית ( )self-efficacyמוגדרת כאמונותיו של אדם לגבי יכולותיו לפעול ברמות המשפיעות על ההתרחשויות החשובות בחייו .מסוגלות עצמית קובעת כיצד אנשים מרגישים, חושבים ומתנהגים .בתקשורת בין האישה למיילדת ,תיתכן השפעה של תפיסת המסוגלות העצמית של המיילדת על היולדת .באמצעות העברת מסר של ביטחון ביכולתה לסייע לה ללדת בהצלחה ושל האמון שלה ביולדת ,וביכולתה היא להצליח תוך כדי נחישות ומוטיבציה והבאת ארגז הכלים המקצועי והאישיותי שלה. על-פי הספרות המחקרית ,לתוצאות הלידה ,בכלל זה סוג הלידה ומִשכה ,אפגר בחמש הדקות הראשונות לחיי היילוד ושימוש במשככי כאב וקרעים ,יש השפעה על תפיסת חוויית הלידה של היולדת .באמצעות תוצאות הלידה ,בוחנת היולדת אם ציפיותיה מהלידה התגשמו .למיטב ידיעתי ,לא נמצאו מחקרים הבוחנים את השפעת תפיסת המסוגלות העצמית של המיילדת או של כל פן אישיותי אחר של המיילדת על תוצאות הלידה .סוגיה זו חשובה בהיבט של התאמה למקצוע המיילדות. בעבודתי שיערתי שידע על קשר כזה יחשוף טפח נוסף אודות התקשורת המיוחדת שנוצרת בין היולדת למיילדת ויסייע למיילדות בפיתוח מודעות לשיפור מיומנויות של מסוגלות עצמית במטרה לעזור ליולדת לחוות את הלידה בצורה האפקטיבית ביותר להמשך תפקודה המיטבי כאם ,כרעיה, תהליך הלידה הוא אירוע המשפיע על תחומי חיים רבים של האישה. נמצא קשר מובהק בין תוצאות הלידה ומשתני הרקע של המיילדת לבין חוויית הלידה .ניתן להסביר ממצאים אלה בעובדה כי בתקופה בה אנו חיים ,בשל הקידמה בתחום הטכנולוגי ,הגישה להיריון וללידה היא כי תוצאות ההיריון “חייבות” להיות טובות. 15 כאישה וכאדם .עוד שיערתי כי תוצאות המחקר יוסיפו ממד חדש הבוחן האם תפיסת המסוגלות העצמית של המיילדת משפיעה על תוצאות הלידה ,ונדבך נוסף על הקשר שבין תוצאות הלידה והשפעתן על חוויית הלידה. המחקר נערך בחדר הלידה של המרכז הרפואי בני ציון. 21מיילדות ענו על שני שאלונים .האחד בדק תפיסת מסוגלות עצמית כללית והשני בדק תפיסת מסוגלות עצמית מצבית לתמיכה בלידה .בנוסף ,הועבר שאלון הבוחן את חוויית הלידה ואת תוצאותיה (במחקר זה נבחרו המשתנים :סוג הלידה ,משך הלידה ,אפגר בחמש דקות לחיי היילוד ,קרעים ושימוש במשככי כאב) בקרב 178יולדות אשר ילדו באותו חדר לידה .בוצעה התאמה בין התוצאות שעלו משאלון תפיסת חוויית הלידה של היולדת ותוצאות הלידה ,לשאלוני תפיסת המסוגלות העצמית הכללית המצבית לתמיכה בלידה של המיילדת שיילדה אותה. נמצא קשר בין סוג הלידה ,משך הלידה ,אפגר בחמש דקות ושימוש במשככי כאב ,לבין חוויית הלידה של היולדת .נמצא קשר גם בין תפיסת המסוגלות העצמית המצבית לתמיכה בלידה של המיילדת לבין שימוש במשככי כאב ומשך הלידה. לא נמצא קשר בין משתני תפיסת המסוגלות העצמית הכללית והמצבית של המיילדת לתמיכה בלידה לבין תפיסת חוויית הלידה של היולדת. בניתוח הרב-משתני נמצא כי סוג הלידה מנבא חוויית לידה. מספר לידה ,מנבא את הסיכוי שהלידה תארך יותר/פחות מחמש שעות ואילו תפיסת המסוגלות העצמית המצבית של המיילדת לתמיכה בלידה ומספר לידה ניבאו שימוש במשככי כאב. לסיכום ,נמצא קשר מובהק בין תוצאות הלידה ומשתני הרקע של המיילדת לבין חוויית הלידה .ניתן להסביר ממצאים אלה בעובדה כי בתקופה בה אנו חיים ,בשל הקידמה בתחום הטכנולוגי ,הגישה להיריון וללידה היא כי תוצאות ההיריון “חייבות” להיות טובות .קורסי הכנה ללידה מכינים את היולדת ואת בן זוגה לסיטואציות לא ריאליות של הלידה .כשתוצאות הלידה אינן על פי המצופה ,נוצר קונפליקט הפוגם בתפיסת חוויית הלידה של היולדת. כ”כ ,נמצא קשר בין תפיסת המסוגלות העצמית המצבית לתמיכה בלידה של המיילדת לבין תוצאות הלידה .ניתן להסביר ממצא זה בכך שמיילדת בעלת תפיסת מסוגלות עצמית מצבית לתמיכה בלידה גבוהה ,אכן תתמוך ביולדת ותמיכה כזו משפיעה על תוצאות הלידה ,בעיקר על שימוש במשככי כאב ועל משך הלידה .לא נמצא קשר בין תפיסת המסוגלות העצמית של המיילדת לבין חווית הלידה .ייתכן וממצא זה קשור למערך המחקר ,לכלי המחקר או לעובדה שתפיסת מסוגלות עצמית הינה רק פן אישיותי אחד של המיילדת ,אשר בשילוב עם גורמים אישיותיים נוספים שלה ושל היולדת יכול להשפיע על חוויית הלידה. 16 אינפורמציון | גיליון | 25ספטמבר | 2015 מיגרנה בילדים ,יש כזה דבר? ד"ר יעקב גניזי מנהל יח' נוירולוגית ילדים כ אב ראש אצל ילדים הינו תופעה שכיחה ואינו מעיד בהכרח על מחלה מסוכנת. כ 5% -מהילדים הצעירים יתלוננו על כאב ראש, ובגיל ההתבגרות כ 80%ייבדקו עקב תלונה זו. יש להבדיל בין כאב ראש אשר איננו מעורר דאגה -כאב ראש ראשוני ,לבין כזה המצריך התייחסות מיידית -כאב ראש שניוני .דוגמא לכאב ראש שניוני הוא כאב ראש אשר מקורו בעליית לחץ גולגולתי כדוגמת גידול או דימום, הגורם לתלונות ההולכות ומחמירות .במצבים אלה נראה עליה בתדירות התלונות ,עוצמת הכאב אף היא תהיה בעליה ,הוא מלווה בהקאה ולעיתים יגרום להשכמה משינה .במקרים אלה יש לפנות להערכה רפואית ללא דיחוי. לעומת זאת ,כאב ראש ראשוני ,כדוגמת דחקת הראש ( )Tension Type Headacheאו מיגרנה דורש טיפול אך איננו מעורר דאגה. מיגרנה מיגרנה הינה כאב ראש המתאפיין בכאב בעוצמה גבוהה .אצל ילדים הכאב הוא בדרך כלל דו צדדי, פועם או לוחץ ,הגורם לילד להימנע מפעילות ולעיתים אף להעדיף לשכב .הכאב מלווה בבחילה או בהקאה ולעיתים אף קיימת הימנעות מאור או מרעש .הכאב נמשך מספר שעות וחולף לעיתים רק לאחר שינה .מיגרנה מתאפיינת באירועים התקפיים חזקים הפוגעים בתפקוד ולא בכאב ראש יומיומי .ב 70% -מהמקרים קיים סיפור משפחתי של מיגרנה ולעיתים ,אף “מחלת תנועה” המתבטאת בבחילה ובסחרחורות בנסיעות .כרבע מהילדים יתארו תחושה מקדימה“ ,אאורה” בדקות שלפני הופעת הכאב ,המתבטאת בשינויים בראיה, בכאבי בטן ולעיתים אף בחולשה ובנימול בגפיים. הגורמים להתקפי מיגרנה אצל ילדים הינם בדרך כלל עייפות וחוסר שינה ,מתח ולחץ ולעיתים פעילות גופנית מאומצת .מזונות כדוגמת שוקולד, גבינה צהובה ומונוסודיום גלוטמאט הידועים כגורמים להתקף במבוגרים ,משפיעים על ילדים רק לעיתים רחוקות .הטיפול כולל הפסקת ההתקף החריף על ידי נטילת משככי כאבים כדוגמת נורופן ואקמול. למניעת ההתקפים חשוב להקפיד על סדר יום הכולל :שינה ,אכילה מסודרת ופעילות ספורט וכן, הסרת הגורמים המעוררים .במקרים בהם הילדים ממשיכים לסבול מהתקפים לעיתים קרובות ניתן לשלב טיפול אלטרנטיבי כדוגמת ביופידבק או טיפול צמחי ובמקרים קשים אף בטיפול תרופתי מונע למשך מספר חודשים. דחקת הראש ()Tension Type Headache לעומת מיגרנה ,דחקת הראש מתאפיינת בכאב ראש בעוצמה קלה עד בינונית אשר איננו מפריע לפעילות הרגילה .כאב זה אינו מלווה בבחילה, בהקאה או ברגישות לאור וקול .זהו כאב קצר המופיע לעיתים קרובות ולעיתים אף מידי יום. דחקת הראש נגרמת ,ככל הנראה ,מהתכווצות שרירי הקרקפת עקב מתח ולחץ ,ותחושת הכאב הינה כחגורה סביב הראש ובעיקר באזור המצח. במקרים אלה יש להיזהר מנטילת יתר של תרופות כנגד כאבים ,אשר עלולות להחמיר את כאב הראש .במקרה זה הדגש יהיה על הסרת הגורמים למתח הנפשי וטיפול בהם .במקרים קשים יינתן טיפול תרופתי לזמן מוגבל. ניתן לסכם כי כאב ראש הינו תופעה שכיחה אצל ילדים וסיבותיו רבות ומגוונות .יש להבדיל בין כאב ראש ראשוני ושניוני על ידי לקיחת אנמנזה מפורטת ולפעול בכל מקרה לגופו. עקיצת יתושים ודבורנים פרופ' אליאס טובי מנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית א ם יש לכם תכניות לטייל באפריקה ,עדיף שתהיו תחת טיפול מונע למלריה למקרה שתיעקצו על ידי יתושים .אם חזרתם מטיול באסיה ואתם סובלים מחום גבוה ומתופעות עוריות ,עליכם לגשת למומחה במחלות זיהומיות מחשש שאתם סובלים ממחלה הדנגה (מחלה נגיפית הנגרמת על ידי נגיף דנגי ומועברת באמצעות יתושים). לתיאורים אלה אין קשר לעקיצות היתושים אליהם אנו חשופים בארץ ,בעיקר בלילות הקיץ החמים .במרבית המקרים הנפיחות והאודם המקומי המופיעים באזור העקיצה גורמים לגרד מעצבן אך זה מצב שחולף מהר .אבל יש מקרים, גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים ,בהם עקיצת יתוש גורמת לתגובה עורית מרשימה -נפיחות גדולה ,גרד עז ולעיתים אף זיהום מקומי משני לגרד .הנפיחות נשארת מספר ימים ,גורמת לסבל והנעקצים פונים לרופא במטרה לקבל הסבר וגם טיפול שיקל על סבלם. כמה עובדות שכדאי לדעת בהקשר למצבים אלה :זוהי אכן תגובה דלקתית שהיא תוצאה של הסננה מקומית על ידי לימפוציטים ,בזופילים ותאי פיטום (כולם תאים השייכים למערכת החיסונית) .היא לרוב אינה תגובה אלרגית קלאסית ,גם אם מתפתחת תגובת עור חיובית לתבחין עורי המתבצע לעיתים במרפאת אלרגיה ,לתבחין זה אין עדיין חשיבות מעשית. חלק מההמלצות שיקבלו הנעקצים כוללות: שימוש במשחות המרחיקות יתושים ,שימוש במשחות מקומיות מרגיעות עקצוץ כגון :פניסטיל וכדורים אנטיהיסטמיניים .הבשורה הטובה היא שהנטייה לפתח תגובה עורית מוגזמת ברוב המקרים חולפת עם הזמן. לא כך העניין עם תגובה כללית לעקיצת דבורנים (דבורה ,צרעה ,דבור) .גם כאן אצל מרבית האוכלוסייה תתפתח תגובה מקומית כואבת ומגרדת ,החולפת לאחר מספר ימים .במקרים אחרים תתפתח תגובה מקומית גדולה ולעיתים, גדולה מאוד .בכל המקרים הללו הדבר איננו מסוכן ולא דורש בירור מיוחד ועל כן, מסתפקים בטיפול מקומי .במקרים נדירים ,עקיצת דבורה או עקיצת צרעה תגרום לתגובה כללית (נפיחות בפנים ,תפרחת כללית ואף קשיי נשימה עד מחנק). זוהי בהחלט תגובה אלרגית אופיינית המחייבת פנייה למומחה לאלרגיה .במקרים אלה יש לבצע בדיקת תבחיני עור העוזרת באפיון מדויק של העקיצה (דבורה או צרעה). לאנשים שפיתחו תגובה כללית לעקיצת דבורנים מומלץ טיפול בחיסון אשר מונע תגובה כללית אחרי עקיצה חוזרת .בנוסף ,עליהם להצטייד במזרק של אפיפן להזרקה עצמית בהנחיית הרופא המומחה. | ספטמבר | 2015גיליון | 25אינפורמציון 17 כאבי צמיחה ר בים מאיתנו ,שגידלו ילדים ,מכירים את המצב המתסכל בו הילד או הילדה מתלוננים על כאבים חוזרים ונשנים במשך חודשים ואפילו במשך שנים מבלי שנמצאת סיבה לכך. בחלק מהמקרים הכאב קל ובחלק אחר הכאב חזק עד כדי כך שהילד מתפתל עם דמעות בעיניים .במקרים אחרים הוא מתעורר מהשינה בשל הכאב ומתלונן על כי אינו יכול לישון. משנמשכים הכאבים ,מחליטים ההורים לפנות לבדיקת רופא. לאחר שמיעת האנמנזה (סיפור המחלה) ולאחר הבדיקה גופנית מבשר להם הרופא שמדובר ב”כאבי צמיחה” (מוכר גם בשם "כאבי גדילה"). אז מה הסיפור של כאבי צמיחה? התמונה השכיחה של כאבי צמיחה היא כאב עליו מתלוננים הילדים בעיקר בערב לפני ארוחת הערב או לפני השינה ,וכפי שציינתי לעיתים הם מתעוררים באמצע הלילה .מה שמאפיין את הכאבים האלה הוא שבבוקר הילד מתעורר ליום חדש והכאב חלף כלא היה .במשך היום הילדים משחקים ומתרוצצים בלי צליעה ובלי שום תלונה על כאב. התופעה של כאבי צמיחה איננה ברורה כלל אולם ,היא שכיחה מאד ותימצא אצל 40% - 25% מהילדים. הגילאים האופייניים לכאבי צמיחה הם 5 - 3 שנים ואח”כ 12 - 8שנים. האזור השכיח ביותר של הכאב הוא סביבות הברכיים (קדמת הירכיים והחלק האחורי של הברכיים והשוקיים) .הכאב אינו במפרק הברך אלא יותר בשרירים שבאזור .הילד לא יכול בדרך כלל להצביע על נקודת כאב הקשר הסיני ב יוני האחרון ביקרה במרכז הרפואי שלנו משלחת רופאים סיניים .הביקור ,שאורגן ולווה ע”י צוות מח’ השיווק של ביה”ח ,נפתח בהתכנסות ובברכות של ד”ר קינרייך ,סמנכ”ל המרכז הרפואי ,והמשיך בסיור במחלקות השונות. חברי המשלחת שגילו עניין במתרחש מבחינה רפואית קיבלו הסבר מפורט ממנהלי המחלקות על דרכי הטיפול השונות ועל חידושים ברפואה בתחומים אליהם נחשפו. בין היתר ,ביקרו חברי המשלחת במחלקה לרפואה דחופה ,בהנהלת ד”ר מיכאל קפקא ובמחלקת אורולוגיה ,בהנהלת פרופ’ עופר נתיב. חברי המשלחת והמתורגמנית עימה הגיעו נהנו מכיבוד קל וקיבלו שי צנוע מהמרכז הרפואי .הצדדים החליפו כתובות דוא”ל והבטיחו לשמור על קשר. ברורה והכאב יותר קהה ,עמום ודיפוזי. התמונה הקלינית והתלונות יכולות להיות שונות מילד לילד ואינן נשנות בהכרח מידי יום .אופייני שלפעמים התלונה תתייחס לכאב בצד שמאל, לפעמים לצד ימין ולפעמים לשתי הרגליים. מה מקור הכאבים? התשובה הפשוטה היא שאיננו יודעים מה מקור הכאב ב”כאבי צמיחה”. בעבר חשבו שמקור הכאב הוא בשרירים או בעצבים שנמתחים בזמן הגדילה ,ולכן נוצר השם “כאבי גדילה” או “כאבי צמיחה”. היום מקובלת ההשערה שמקור הכאב הוא בשרירים ,אולם הוא קשור יותר למצב השרירים אחרי פעילות גופנית אינטנסיבית במשך היום ולכאב שרירים לאחר מאמץ .תומכת בהשערה זו העובדה שהכאבים שכיחים יותר אחרי ימים מאומצים יותר של ריצות ומשחקים פיזיים. מה יעשה הרופא במסגרת הבירור? לאחר שמיעת האנמנזה תבוא בדיקה גופנית שצריכה להיות מדוקדקת .האבחנה של “כאבי צמיחה” היא אבחנה על דרך השלילה .כלומר, הרופא יאבחן כאבי צמיחה כאשר הוא שומע את האנמנזה הנ”ל ,ובבדיקה גופנית של האזורים הכואבים וסביבם לא מוצא פתולוגיה. כאשר האנמנזה מתאימה והבדיקה תקינה ,אין צורך בבדיקות דם ,בצילומים או בבדיקות עזר אחרות .גם אם תבוצענה בדיקות כגון צילומים או מיפוי עצם ,התוצאות תהיינה תקינות. אם האנמנזה אינה מתאימה למתואר לעיל או שיש ממצאים לא תקינים בבדיקה גופנית הרי שיש לבצע בדיקות דם ,צילומים וכיו”ב. מהן ה”נורות האדומות”? מתי צריך לדאוג? • כאשר הכאב קיים גם בבוקר ,לאחר שנת הלילה. • כאשר הכאב לא חולף. • כאשר יש צליעה או הפרעה בפעילות ספורט ובעת משחק פיזי. • כאשר קיימות תופעות כגון :חום ,אובדן תיאבון, ירידה במשקל ,שינוי בהתנהגות ,פריחה או חולשה. • כאשר בבדיקה מוצאים אודם ,נפיחות או חום מקומי מעל העצמות או במפרקים. מה לעשות עם ילד שמתלונן לאחר שאובחנו כאבי צמיחה? • בדרך כלל יש הקלה בכאב וירידה בתלונות כשעושים מסאז’ או מתיחות לאזור (זאת בניגוד למצבים כמו זיהום ,שבר או גידול שיכאבו יותר כשנוגעים בהם או כאשר לוחצים עליהם). • חימום מקומי (מקלחת ,בקבוק חם ,כרית חשמלית) מקל על הכאב. • במקרים בהם אין ברירה ,נותנים תרופות כמו אקמולי או נורופן. נקודה למחשבה: כמו במחלות רבות יש קשר בין הגוף ל”נפש”. ידוע ,למשל ,שלילדים עם כאבי צמיחה יש גם יותר כאבי ראש וכאבי בטן ללא סיבה. אפשרי וסביר שגם אופי הילד ,הדינמיקה המשפחתית והמצב הנפשי משחקים כאן תפקיד חשוב ועל ההורים לקחת גם נקודה זו בחשבון, שכן ,לעיתים עדיף להימנע מפינוקים כמו מסאז’ או השכבת ילד שלא נרדם במיטת ההורים. אורתופדיה ד"ר דוד אנג'ל מנהל מח' אורתופדיה 18 אינפורמציון | גיליון | 25ספטמבר | 2015 קשב וריכוז ד"ר סבטלנה גרישין פסיכיאטרית בכירה ומומחית להפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים ה פרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים איננה מתאפיינת בתסמינים ברורים כפי שנצפים אצל ילדים .האבחון שלה מורכב וקיימים גם גורמים רגשיים שחשוב להתייחס אליהם באבחון ובטיפול. גם מבוגרים סובלים מהפרעות קשב אך משום שהן מתבטאות באופן שונה מאשר בקרב ילדים ,הם לא מאותרים ולא מטופלים. עובדה זו גורמת להם ולבני משפחותיהם פגיעה חמורה. מעבר לקשיי קשב וריכוז המתבטאים בקושי בארגון וניהול זמן ,קושי בתפיסת תחושת הזמן ,צורך תמידי בריגושים ,קושי בקביעת סדרי עדיפויות ,קושי בקבלת החלטות, חולמנות וניתוק, קושי בעמידה במשימות ,דריכות יתר ועוד -יש גם השלכות רגשיות- נפשיות. רבים מהילדים הגדלים בתקופה זו מאובחנים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז .הגורמים לעליה בשכיחותן של הפרעות אלה כוללים, בין היתר ,גם את העלייה במודעות לבעיה .כלומר :לא ניתן לומר שילדים סבלו פחות מהתופעה בעבר ,אלא שרבים מהם לא אובחנו. לא מעט ילדים עם ליקוי שקשור לקשב וריכוז גדלו והפכו למבוגרים שחיים עם הליקוי ואינם מודעים לקיומו .כצפוי ,גם מבוגרים סובלים מהפרעות קשב אך משום שהן מתבטאות באופן שונה מאשר בקרב ילדים ,הם לא מאותרים ולא מטופלים .עובדה זו גורמת להם ולבני משפחותיהם פגיעה חמורה. אנשים רבים לא אובחנו ולא טופלו בזמן ,בשל חוסר מודעות ששררה עד לפני כ 20-שנה סביב הנושא .כיום ,עם העלייה במודעות ,המבוגרים הפונים לטיפול מאובחנים ,מקבלים סיוע וחייהם משתנים מן הקצה אל הקצה. במקרים רבים ,אנשים חיים את כל חייהם עם תחושה שמשהו לא בסדר ,משהו מציק להם אך הם לא תמיד יודעים לשים את האצבע על משהו מסוים .ישנם לא מעט מבוגרים הפונים בבקשת עזרה על רקע תסמינים מסוימים -ואז הם מאובחנים כסובלים מקשיי קשב וריכוז .מצב זה שכיח מאוד .התסמינים המביאים מבוגרים אלה לקבלת עזרה אינם שייכים בהכרח להפרעת הקשב עצמה ,אלא לתופעות רגשיות ,התנהגותיות ומחשבתיות נלוות. חשוב לציין כי לא תמיד מדובר בהפרעה הנראית כ”הפרעה”. לפעמים זה נראה כ”תכונת אופי” אך ,במצבים מסוימים ובשלבים מסוימים בחיי אדם זה עלול להתבטא כהפרעה .הליקוי נחשב להפרעה ,כאשר נגרמים בעקבותיו מצוקה אישית ופגיעה בתפקוד .אלה תלויים ברמת הליקוי ובחומרתו ,במנגנוני פיצוי שפיתח האדם ובמשאבים שלו. קיימים מספר תתי סוגים של הפרעת קשב וריכוז והם מתבטאים באופן שונה אצל מבוגרים בהשוואה לילדים .קיימים דפוסים מסוימים אשר לפיהם ניתן לזהות את ההפרעה ואת מנגנוני הפיצוי שפיתח כל אדם ,אשר פעמים רבות אינם מספיק יעילים. מעבר לקשיי קשב וריכוז המתבטאים בקושי בארגון ובניהול זמן, קושי בתפיסה של תחושת הזמן ,צורך תמידי בריגושים ,קושי בקביעת סדרי עדיפויות ,קושי בקבלת החלטות ,חולמנות וניתוק, קושי בעמידה במשימות ,דריכות יתר ועוד -יש גם השלכות רגשיות-נפשיות .אצל רבים מהמבוגרים הסובלים מקשיי קשב וריכוז ,קיים גם מרכיב רגשי נלווה ,המתבטא בתחושת חוסר ערך, בחוויית כישלון מצטברת ,בחוויה פנימית לא אחידה ,המשתנה מפעם לפעם ,בדיכאון ,בחרדות ועוד .כל אלה מקשים מאד על התפקוד .כאשר אדם סובל מתסמינים רגשיים-נפשיים ,כגון דיכאון וחרדה ,מומלץ שיפנה לאבחון ולזיהוי של הפרעות קשב וריכוז .אנשים רבים סובלים בעידן המודרני מתחושות אלה ואצל חלקם יש קשר בין מצב נפשי זה ,לבין הפרעת קשב וריכוז. ברוב המקרים ,הדיכאון והחרדה חמורים יותר אצל הסובלים גם מהפרעת קשב וריכוז. כאשר בן משפחה קרוב מאובחן כלוקה בהפרעה -הפרעת קשב וריכוז תתפרש כהפרעה גנטית .אם ,לדוגמא ,אחד מהילדים אובחן כלוקה בהפרעת קשב וריכוז ,סביר להניח שגם אחד ההורים לוקה בהפרעה דומה ,אם כי לא בהכרח באותו סוג ובאותה רמה. כאשר אדם מזדהה עם התחושות הבאות -ממצה מהר דברים, מאבד עניין במהירות ,צריך אתגרים ,גירויים וריגושים כל הזמן ,או לחילופין ,כאשר הוא שקט“ ,חולמני“ ,מנותק” ואיטי ,נוטה פעמים רבות להיות דרוך ,לא רגוע ,חושב ומתכנן רוב הזמן -רצוי שייבדק לזיהוי הפרעת קשב וריכוז בלתי מאובחנת. כאמור ,מאחר ולהפרעת קשב וריכוז בגיל מבוגר אין תסמינים ברורים ומובהקים ,האבחון שלה מורכב וקיימים מרכיבים רגשיים משמעותיים נלווים שחשוב להתייחס אליהם באבחון ובטיפול .כאשר מתעורר חשד כלשהו ,הדרך המתאימה לבדיקת הנושא היא הפנייה לפסיכיאטר העוסק בתחום זה ,אשר מבצע אבחון קליני ונעזר בתומכי אבחנה ,כגון אבחונים ממוחשבים ו/או אבחון נוירו-פסיכולוגי. הטיפול מותאם אישית לכל מטופל ,לפי צרכיו ובהתאם למצבו ולנסיבות חייו .לרוב מדובר בטיפול כוללני רב תחומי ,הכולל טיפול תרופתי-ביולוגי הנחשב למאוד יעיל ,לצד אימון אישי או קבוצתי וכן ,טיפול רגשי. לסיכום ,יש תחושות ,מצבים רגשיים או התנהגויות מסוימות אשר בבדיקה יכולים להתברר כנובעים מהפרעת קשב וריכוז. מי שחושד שהוא סובל מהפרעת קשב וריכוז ,מזהה קשיים בהתנהלות ובתפקוד ,או שבן משפחה קרוב שלו אובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז ,ינהג בחכמה אם יפנה לפסיכיאטר המתמחה באבחון ובטיפול בהפרעות קשב וריכוז שעשוי לסייע לו ולהוביל אותו לדרך חדשה. במרפאת קשב וריכוז למבוגרים הפועלת בביה”ח שלנו ,בראשותה של ד”ר סבטלנה גרישין ,מתבצע אבחון יסודי וכוללני ,כמקובל במרפאות המתמחות בנושא בעולם המערבי .מטרת האבחון לברר את מקור בעיית הקשב והריכוז כדי לטפל בה נכונה ולגבש מערך התערבות אידיאלי עבור המטופל .האבחון כולל ביצוע בדיקות דם ,כגון :תפקודי בלוטת התריס ,רמת ויטמין ;B12ראיון קליני מקיף; מילוי שאלוני אבחון; אבחון ממוחשב ,בהתאם למטופל וצרכיו .אחד האתגרים החשובים של אנשי המקצוע במרפאה הוא לבצע אבחנה מבדלת של הפרעות קשב וריכוז במסגרתה יישללו מצבים המדמים הפרעות קשב וריכוז. | ספטמבר | 2015גיליון | 25אינפורמציון טכנולוגיה וחברה ב סיום התואר ראשון שלי ,לפני למעלה מ 30-שנה ,התחלתי לעבוד כעוזרת מחקר במכון אוניברסיטאי .במסגרת התפקיד, היה עלי להריץ ניסויים על נבדקים אנושיים באמצעות מחשבים. מבנה המחשב דאז כלל מסך ומקלדת ששכנו בחדר אחד ,כאשר המחשב עצמו נמצא בחדר סמוך (בו נשמרה טמפרטורה מקפיאה), וכדרכם של מחשבים בימים ההם (ובזמן הזה) -ארעו תקלות מספר פעמים ביום .לאחר כמה ימים הייתי משוכנעת שהמחשב “שונא אותי” באופן אישי וכל ייעודו הוא לגרום לי תסכול ומורת רוח .שלוש שנים לאחר מכן ,כשהרצתי ניסוי עבור התיזה ,המחשב כבר היה מתקדם הרבה יותר (כלומר :גודל הדיסקטים ירד ,כמות המידע בהם עלתה) .מערכת היחסים שלי עם המחשב לא השתנתה לטובה - המחשב המשיך “להתנכל לי” :באג בתוכנה יצר הטיה בתוצאות ואת הניסוי הרצתי פעמיים -במקום 24נבדקים הרצתי !48 אולם טכנולוגית המחשבים המשיכה להתפתח ,וכיום אין להיכן להימלט :בבית ,בעבודה ,בבנק ,בביטוח לאומי ,בטלפונים הסלולריים התלות גדלה ,השימוש גבר וכולנו נאלצים להשתמש במחשב,אם נרצה בכך אם לאו. עד היום יש אנשים החשים כי המחשב לא אוהד אותם (מי לא קילל כספומט שנסגר בדיוק כשרצינו להוציא ממנו כסף?!) .אנשים כאלה נמנעים מרכישת מיומנויות בסיסיות הקשורות למחשב ,מוצאים תירוצים (“אני מבוגר מידי”“ ,לא עכשיו”“ ,הבן יגיע עוד מעט”) ומתחמקים מהצורך בשימוש במחשב. המלה פוביה מעלה דימוי של פחד מעכבישים ,מגבהים או מטיסה .אבל תגובות פוביות יכולות לנבוע מכל דבר כולל ממחשבים ומטלפונים חכמים .עם השגשוג והתפוצה הנרחבת של הטכנולוגיה ,נולדו פוביות חדשות שעדיין אינן רשומות בDSM-i5- (המדריך לאבחון הפרעות נפשיות) אך כבר הפכו לנושאים במחקר האקדמי .הספרות המקצועית מזכירה מונחים חדשים לגבי החשש מטכנולוגיה או מחפיצים ( )GADGETSמסוימים בשל מגוון סיבות: טכנופוביה -פחד או חרדה אבנורמלית לגבי השפעות הטכנולוגיה .מושג שכבר בזמן המהפיכה התעשייתית במאה ה19- הגיע לשיא ,כאשר המוני עובדים בחברות הטקסטיל באנגליה הרסו בשיטתיות את הנולים התעשייתיים שייתרו את עבודתם הידנית והפכום למובטלים. נומופוביה -הפחד מאי המצאות ליד הטלפון הנייד ( .)no-mobile-phone-phobiaבניגוד לטכנופובים ,זו פוביה של המכורים לשימוש בטלפון הנייד .אדם הלוקה בפוביה זו חש מועקה כשאינו יכול להשתמש בטלפון הסלולרי שלו (שכח אותו, איבד אותו ,הסוללה נגמרה ,אין קליטה) ,ותרחישי אסון של “מה יקרה אם” עולים בדמיונו לגבי ההשפעה האפשרית השלילית של איבוד מגע עם המכשיר. סייברפוביה -פחד ממחשבים :חרדה מכל מה שקשור במחשב לרבות פיתוח דמיונות שווא על מחשבים הפולשים לפרטיות ולהשתתפות בתנועות אנטי-טכנולוגיות. הפחד מטכנולוגיה נפוץ יותר מאשר הפחד מעכבישים .מחקר בבריטניה ב 2013-העלה כי כ 25%-מהנבדקים פוחדים מעכבישים, 26%נמנעים מלהשתמש באמצעים ממוחשבים כדי לשלם חשבונות שוטפים או לנהל את חשבונם בבנק 61% .חשים שהתשלום באמצעים ממוחשבים אינו מאובטח כיאות .יתר על כן ,קיימת תופעה של שיכחת הסלולרי בבית במכוון -אצל אלה שאינם יודעים להשתמש בו כראוי ולא רוצים שבורותם תתגלה. הטכנופוביים חובבים סיפורים על כישלונות טכנולוגים ,כמו הסתמכות יתר על ניווט לוויני או .GPSב 2008-מצא עצמו נהג משאית סורי שהיה בדרכו לגיברלטר בדרום ספרד ,על שביל גישה לנקודת גיברלטר בלינקולנשייר בצפון אנגליה “ -הודות” לשימוש במכשיר ניווט לוויני! מקרים כאלו גרמו למשטרה באנגליה לבקש מנהגים לא להשליך את מפות הנייר המסורתיות. בארץ מתפרסמות מידי פעם כתבות על נהגים אשר בעקבות שימוש באפליקציית ווייז הגיעו ,בטעות ,לאזורים בשליטת הרשות הפלשתינית. 19 טכנופוביה אילנה מרחב מנהלת הספרייה עם השגשוג והתפוצה הנרחבת של הטכנולוגיה, נולדו פוביות חדשות שעדיין אינן רשומות ב( DSM-i5-המדריך לאבחון הפרעות נפשיות) אך כבר הפכו לנושאים במחקר האקדמי. משתמשים החרדים משימוש במחשבים מעדיפים דרכי עבודה מסורתיות ונמנעים משינוי כדי להפחית תגובות רגשיות שליליות עזות. משתמשים החרדים משימוש במחשבים מעדיפים דרכי עבודה מסורתיות ונמנעים משינוי כדי להפחית תגובות רגשיות שליליות עזות .אנשים החווים חרדה בעת שימוש במחשב הינם בעלי ציפיות נמוכות לגבי יכולתם להשיג את מבוקשם או לגבי ביצועיהם במחשב. הספריות ,בעיקר האקדמאיות שבהן ,הופכות בימינו למרכזי מידע :מספר הספרים בהן פוחת ,ומשאבי המידע האלקטרוניים מהווים אחוז ניכר ,ולפעמים בלעדי ,ממשאבי המידע שלהן .שער הכניסה לספרייה הוא הקטלוג הממוחשב ולצדו מפתחות מאמרים ממוחשבים .בשנת 2000נבדקו חרדת הספרייה וחרדת המחשבים בקרב סטודנטים במכללה להוראה .מרכיב משמעותי בחרדת הספרייה הוא החרדה מן הטכנולוגיה שבספרייה ,הכוללת מכונות צילום ,מחשבים ומדפסות .החוקרות מצאו קשר בין חרדת ספרייה לבין חרדת מחשבים והסיקו שסטודנט שאינו בטוח ביכולתו בשימוש במחשב חושש מן המפגש עם הספרייה .סטודנט שחש חוסר אמון בעבודה עם המחשב ,נרתע גם מפנייה לספרן ,כדי שלא לחשוף את חולשתו -מחסום המונע ממנו את האפשרות להשתמש במשאבי המידע השונים המצויים בספרייה. מאמר חדש משנת 2015מציג מחקר על תופעת חרדת המחשבים אצל אחיות בבית חולים אוניברסיטאי בתורכיה .מחקר זה הראה קשר חזק מאד בין האמונה ביכולת העצמית ()SELF EFFICACY לבין חרדת המחשבים .כמו כן ,נמצאו במחקר זה קשר מובהק בין חרדת מחשבים לבין גיל ובעלות על מחשב אישי .לא נמצא קשר עם מין ,מצב משפחתי ,רמת השכלה ,רמת תעסוקה ,השכלה במחשבים ומשך השימוש במחשבים .לפי מחקר זה אפשר לנבא חרדת מחשבים לפי האמונה ביכולת העצמית ,רגשות חיוביים ואוריינות מחשבים .במחקר אחר משנת 1992נמצא כי יש מתאם בין חרדת המחשבים למקום העבודה של האח/ות :אחיות במחלקות פסיכיאטריות חוו חרדת מחשבים גבוהה יותר מאחיות במחלקה כירורגית ,למשל. לסיכום ,חרדת מחשבים קיימת אצל רבים .אמונה ביכולת העצמית ואוריינות מחשבים יעזרו להתגבר עליה לטובת הפרט והכלל .למקומות העבודה יש תפקיד חשוב בהפחתת חרדת מחשבים ,וטוב יעשו אם יוסיפו ויתגברו את ההדרכה והלמידה של מערכות ממוחשבות בצורת קורסים ייעודיים וסמינרים במקום העבודה עצמו. 20 אינפורמציון | גיליון | 25ספטמבר | 2015 מטפלים ב"מטופלים הקשים" ריפוי בעיסוק אפרת אסתרקין-היבנר פסיכולוגית רפואית במח’ שיקום ופסיכותרפיסטית ,CBT המרפאה לפסיכולוגיה רפואית ביח’ לבריאות הנפש לפי הגדרות משרד הבריאות ,ריפוי בעיסוק הינו מקצוע טיפולי ,שמטרתו להגביר את העצמאות של המטופלים .אוכלוסיית המאושפזים בבית החולים בכלל ובמחלקת שיקום בפרט וכן אוכלוסיית חולי השיקום האמבולטורי ,כוללות מטופלים שעברו משבר רפואי ,שלרוב אינו צפוי .לעיתים ,מדובר בפגיעה קשה שההחלמה ממנה איטית וממושכת, ולעיתים ,מתפתחות תחושות של ייאוש וחוסר אונים אצל המטופל וגם אצל המרפאה בעיסוק. ב הרצאה שערכתי למרפאות בעיסוק במחלקת שיקום ,הן העלו את הקושי להתמודד עם “מטופלים קשים” ,שמעוררים אצלן תחושות חוסר אונים וחוסר תקווה .קושי זה שיקף את הצורך שלהן בקבלת כלים להתמודדות עם מצבים אלה .לצורך זה הקמנו קבוצה שמטרתה מתן מענה באמצעות כלים קוגניטיביים- התנהגותיים .הקבוצה נפגשה ביום ובשעה קבועים ,פעם בשבועיים, במכון לריפוי בעיסוק. עבודתה של המרפאה בעיסוק מאופיינת בראש ובראשונה בכך שהיא ממוקדת לקוח ,ועל מנת לספק שירות איכותי ללקוח נדרשת התנהגות מקצועית ובעלת רגישות בינאישית גבוהה. המרפאה בעיסוק אינה “רוכשת” מאפיינים אלה בלימודי המקצוע, אלא הם מתפתחים אצלה בתהליך ההתבגרות המקצועית .תהליך זה דורש אימון ,נסיון והדרכה .נמצא כי שמירה על מודעות עצמית והקפדה על אחריות בעבודה מהווים גורמים הקשורים לרמות נמוכות יותר של תשישות רגשית אצל מרפאות בעיסוק .בנוסף, נמצא כי תמיכת עמיתים מאפשרים התמודדות עם התשישות הרגשית. קבוצות באלינט פותחו בשנות ה 50 -ע”י הפסיכיאטר מייקל באלינט ,עבור רופאי משפחה ,מתוך הבנה שחולים מגיבים לא רק לתרופה ,אלא גם לרופא המטפל ,לאווירה שהוא יוצר ולמשמעות שלה עבור החולה וכן עבור הרופא .הרופא מגיב לאדם שמולו, ותגובה זו עלולה להיות מקור לקשיים באינטראקציה וכן ,מקור למידע חשוב אודות המטופל .קבוצת באלינט בוחנת נושאים אלה באמצעות דיון מפורט של הרופאים באשר לאינטראקציה עם המטופלים .באמצעות ההשתתפות בקבוצה ,הרופא לומד להבין ולשפר את הקשר שבינו לבין החולה .המשתתפים בקבוצות אלה מדווחים על עלייה ביכולת שלהם להתמודד עם קשיים באינטראקציות רופא-חולה ועל תחושת שליטה באינטראקציות אלה ,על ירידה בסטרס הקשור לעבודה ועל עלייה בתחושת הסיפוק מהעבודה .בקבוצה מתקיימת אוירה של ביטחון וסובלנות, אך אין לה אג’נדה ספציפית. ישנם מחקרים רבים שעוסקים בקבוצות באלינט עבור רופאים, שמטרתן לסייע לרופאים להתמודד עם העבודה הקשה מול מטופלים ובמיוחד בעבודה עם “המטופל הקשה” .עם זאת ,לא נמצאו מחקרים שבחנו את היעילות של קבוצות שנערכו עבור מרפאות בעיסוק. בקבוצה שתכננתי למרפאות בעיסוק רציתי לאפשר את האווירה שמתקיימת בקבוצות באלינט ,אך גם לענות על הצורך שהעלו המרפאות בעיסוק :לקבל כלים קונקרטיים להתמודדות .בטיפול קבוצות באלינט פותחו בשנות ה 50 -ע”י הפסיכיאטר מייקל באלינט, עבור רופאי משפחה ,מתוך הבנה שחולים מגיבים לא רק לתרופה ,אלא גם לרופא המטפל, לאווירה שהוא יוצר ולמשמעות שלה עבור החולה וכן עבור הרופא. קבוצתי קוגניטיבי-התנהגותי ,השינוי התרפויטי נובע מתובנות שעולות בתוך האינטראקציה הקבוצתית ,כמו בקבוצות באלינט, וגם כתוצאה מהשימוש שהמשתתפים עושים באסטרטגיות השינוי שתואמות לגישה הקוגניטיבית-התנהגותית .ההשתתפות בקבוצה מאפשרת למשתתפים לזהות את רגשותיהם ואת עמדותיהם .זיהוי זה מסייע בהבנה של האופן בו רגשותיהם ועמדותיהם משקפים את המצב הנפשי של המטופל. בקבוצה למרפאות בעיסוק ,נערכו מספר מפגשים שתוכננו מראש ,ובהם נלמדו טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות שונות כמענה לנושאים שהעלו המרפאות בעיסוק במפגש הראשון: פנטזיית ההצלה מול חוסר הניסיון וחוסר הידע שהכרחיים על מנת לעזור למטופל ,חוסר ביטחון מקצועי ,תחושה של “תְק ִיעו ּת” עם מטופלים מסוימים ,יוקרת המקצוע ,הקושי לעשות עבודה טובה בהתחשב באילוצי הזמן והעומס והצורך ביצירת קשר בינאישי תוך צוותי “בלי החלוק”. המרפאות בעיסוק למדו את מודל אמ”ת ,שמהווה את הבסיס לעבודה קוגניטיבית-התנהגותית .זהו מודל שממחיש את הקשר בין המחשבות לבין רגשות והתנהגות .כך ניתן ללמוד לזהות מחשבות לא יעילות ואת השפעותיהן על ההתנהלות היום יומית במחלקה ,הן של המרפאות בעיסוק והן של המטופלים .בנוסף נלמדה טכניקה של החלפת מחשבות אלה במחשבות יעילות יותר (הבנייה קוגניטיבית מחודשת) ,באופן שמאפשר עבודה טובה יותר .דוגמא לכך היא המחשבה הלא יעילה הבאה“ :אין תקווה לשיפור במצבו של המטופל ולכן ,אין לי מה לעשות איתו בטיפול” .מחשבה זו גרמה לתסכול ולחוסר אונים מול המטופל. היא הוחלפה במחשבות“ :ההתקדמות אומנם איטית אך קיימת” ו”-ייתכן שהמטרות שעומדות לנגד עינינו מחוץ להישג ידו ויש צורך לקבוע מטרות קטנות יותר” .מחשבות חדשות אלה הורידו את תחושת התסכול וחוסר האונים ויצרו תקווה אצל המרפאות בעיסוק. טכניקה נוספת שנלמדה הייתה בחינת חלוקת המשאבים וניהול הזמן של כל מרפאה בעיסוק ,ושינוי של חלוקה זו לפי הצרכים האישיים של כל אחת. בנוסף ,נידון נושא יוקרת המקצוע והדרכים להעלות אותה ,הן כלפי פנים (כל מרפאה בעיסוק כלפי עצמה) והן כלפי חוץ (כלפי המטופלים והמערכת). לבסוף ,נערכה פגישת סיכום בה המשתתפות פירטו את תחושותיהן בקבוצה: • הכלים הפרקטיים להתמודדות שהן למדו בקבוצה אפשרו להן לפתח את המודעות אודות עצמן בכלל וכנשות מקצוע בפרט .הן למדו להבין את העולם הפנימי שלהן וכן את זה של המטופלים. • בקבוצה התפתחה אוירה מאפשרת ,בטוחה ופתוחה .ניתנה להן לגיטימציה לדבר באופן חופשי גם על הנושאים הקשים יותר .הן הרגישו כי הן רכשו יותר שליטה בעבודה היום יומית. • התפתחה תחושת הסולידריות -שהן “לא לבד” ושהקשיים שהן חוות משותפים לכולן ומהווים חלק טבעי מההתפתחות המקצועית .כעת קיימת אפשרות להפריה הדדית ולעזרה הדדית, גם מחוץ לקבוצה. לסיכום ,אין ספק שקבוצה זו תרמה רבות לתחושה הפנימית של המרפאות בעיסוק וכן לתפקוד המקצועי ולקשר עם המטופלים. היא תרמה גם להבנה טובה יותר של התהליכים הרגשיים שהן עוברות ושהמטופלים עוברים .לבסוף ,המרפאות בעיסוק הרגישו שפעילות הקבוצה “תמה אך לא נשלמה” וביקשו לקיים קבוצת המשך ,שתהווה מקום בטוח לתמיכה ,לאוורור רגשות ול”תיחזוק”. מפגשי קבוצה זו נמשכו בקביעות במשך כשנה לאחר מכן ,וקיים ביקוש לקיים אותם גם בקרב צוותים נוספים בבית החולים. במרכז הרפואי בני ציון קיים מערך של פסיכולוגים רפואיים המוכשרים לתת מענה לכל סוגי הצוותים בבית החולים ,כפי שביצענו במסגרת הקבוצה בריפוי בעיסוק. | ספטמבר | 2015גיליון | 25אינפורמציון אוטו ...אוטו... שיקום חולים עם הפרעות בתקשורת כתוצאה משבץ מוחי אני ה עושה מה ש א ת ה ואת ל א עו שה יכול, א ת מ ה ש ביחד אנחנו יכוליםאני לא יכול. דברים גדולי לעשות ם. ( אימא תרזה) ורד הכהן אחות אחראית מח' שיקום שבץ מוחי הוא גורם מוביל בסיכון למוות ,הגורם השני לאחר מחלות לב וסרטן. בישראל מתרחשים כ 15,000-ארועי שבץ מדי שנה .למרות ששבץ מוחי נתפס בדרך כלל כמחלה של הגיל המבוגר ,יש לזכור שכ 25%-מהחולים הם בני פחות מ 65בזמן האירוע. ע .ח .בן ,55נשוי 6 +ילדים 5 ,שנות לימוד ,עבד בעבר כסבל .לפני כ 6-שנים עבר אירוע מוחי בהמיספרה השמאלית .בפגיעה בהמיספרה השמאלית של המוח ,נפגעות יכולות השפה והדיבור ,הנזק יכול להופיע בכל אחד מארבעת מישורי השפה -דיבור, הבנת הדיבור ,קריאה וכתיבה .כתוצאה מהשבץ המוחי נגרמה לע.ח .חולשה קשה בפלג גוף ימין ואפזיה גלובלית (פגיעה קשה בשני מרכזי השפה-חוסר היכולת להבין ולדבר) .הוא נפל בביתו ושבר את הירך הימנית ,בוצע קיבוע פנימי ,לאחריו הוא שוחרר לביתו מאחר והוגדר שאינו בר שיקום .לאחר שחל שיפור קל במצבו הוא התקבל למחלקתנו להמשך טיפול שיקומי על מנת להתנהל בעצמאות במעברים ממקום למקום. המחלות הנלוות של ע.ח .הן אנמיה מחוסר חומצה פולית ,סוכרת לא מאוזנת תרופתית HbA1C - 8.8 המטופלת באינסולין ,היפרלפידמיה. ע.ח .תקשר איתנו על ידי ג’סטות בהבעות פנים, בתנועות ידיים ובשימוש במילה אחת -אוטו -מילה חסרת משמעות .תוצאות הפגיעה בדרך כלל מקשות גם על החולה וגם על בני המשפחה הקרובים ,משום שחוסר היכולת לתקשר מתסכל ביותר. לעיתים נלווה לאפזיה נזק מוטורי ,חולשה או שיתוק. עלולות להיות בעיות בשיווי משקל .יתכנו בעיות של אכילה ובליעה בעקבות היחלשות שרירים .בעיות ראיה -פגיעה בשדה ראיה ,כפל ראיה .תיתכן פגיעה קוגניטיבית כמו ליקוי בטווח הקשב ,פגיעה ביכולת הלמידה ,קושי בארגון ,בתפיסה החזותית ובזיכרון, בעיות בשליטה על הסוגרים וכאבים. הפרעות אלה הסבו לחולה תחושות בלבול ,כעס, דיכאון ,חרדה ,בדידות ובושה. הטיפול השיקומי האופטימאלי בחולה עם שבץ מוחי הוא רב מקצועי ,אינטר דיסציפלינארי - עדכון הדדי של כל אחד מחברי הצוות ,קביעת יעדים לטיפול השיקומי וקבלת החלטות במשותף, בישיבות צוות סדירות. תהליך השיקום מאפשר לזהות את הקושי בתפקוד ולקדם אותו ,לשפר את איכות החיים ,לקבל תמיכה ועזרה שהמטופל זקוק להן וללמוד דרכים להתמודד. בקבלת המטופל נבנית תכנית שיקום ,בה החולה והמשפחה שותפים בקביעת המטרות. רופא -אחראי לבניית תכנית השיקום .עורך אבחנה של המצב ושל הפגיעה התפקודית ועוקב אחרי מהלך השיקום. צוות האחים ,האחיות וכוחות העזר -אמונים בין היתר על ביצוע אומדנים המתייחסים למצב הגופני, התפקודי ,הנפשי ,המשפחתי ,החברתי והתרבותי; ביצוע אומדן צרכים להדרכת החולה ובני משפחתו; קביעת מטרות ריאליות לרמת עצמאות אפשרית ולמניעת סיבוכים; תכנון הטיפול בתוך מערכת יחסים דינמית ותומכת; ביצוע הטיפול והתאמתו למטרות התפקודיות. פיזיותרפיסטים -עוסקים בשיפור יכולת התנועה, בשיפור הניידות ,בעזרה במעברים מתנוחה לתנוחה, בשיפור שיווי משקל ,ישיבה יציבה ,הליכה ,הזזת הזרוע וכף היד ,חיזוק הצד החלש שלא יהפוך נוקשה וכואב. קלינאיות תקשורת -אחראיות על הערכת הקשיים והיכולות בכל הקשור בשפה ,בדיבור ובבליעה וכן ,על מציאת הדרך היעילה לתקשורת ,לשיפור יכולות ההבנה ,לדיבור ,לקריאה ולכתיבה .כ”כ ,על טיפול בקשיי הבליעה. מרפאות בעיסוק -תפקידן לתרגל חזרה לתפקוד היומיומי ,ללמד להשתמש בצד הפגוע של הגוף ,ללמד איך להשתמש בשירותים ובמקלחת ,איך להתלבש, להכין אוכל ,לנוע בבית ובחוץ .הן מסייעות בעבודה על המוטוריקה העדינה ,בהתמודדות עם קשיים בריכוז ,בזיכרון ובחשיבה ,בתכנון ובביצוע פעולות וכן, בהתאמת עזרים לתפקוד בבית. פסיכולוגיות -מאבחנות את המצב הרגשי ,מטפלות בקשיים הרגשיים וההתנהגותיים ,עוזרות בהתמודדות עם השינויים שחלים בעקבות השבץ המוחי ומעניקות תמיכה רגשית. עובדת סוציאלית -מטפלת בזכויות הקשורות בטיפול ובשיקום לאחר היציאה מבי”ח -גימלה מביטוח לאומי ,הכנה לקראת החזרה הביתה ,השגת עזרה בבית ,טיפול בקשיים הרגשיים בשל המצב החדש ,טיפול בבעיות במשפחה כולל תמיכה במשפחה ,בבעיות דיור ובתהליך החזרה לעבודה. דיאטנית -מתאימה את התזונה ,מדריכה את המטופל ואת משפחתו לתזונה נכונה. ע.ח .שהה במחלקתנו 33ימים ובסופם הושגה יכולת לבצע מעברים בהשגחה ,מסוגלות חלקית ברחצה ובלבוש .מבחינה תקשורתית -הוא מצליח לתקשר עם משפחתו בדרכים שלו כשמילת המפתח היא “ -אוטו”. הוא חייכן ומאד חברותי. לצוות הרב מקצועי של המחלקה ,ידע וניסיון רב במתן כלים לקידום התקשורת בין המטופל לסביבתו .אנו נוהגים להקדיש זמן לשיחה ,לוודא בדרכים מגוונות את רמת ההבנה של החולה, להשתמש בשאלות כן/לא ,לדבר בנינוחות ,להיות גמישים ,להעביר מסרים ברורים בשפה פשוטה ועוד. קיימים גם עזרי תקשורת כגון רשימות מילים, כרטיסים של כן/לא ,לוח של תמונות וסמלים, מחשב עם תוכנת תקשורת קולית ,לוח תקשורת אישי לכל מטופל. לעיתים בעקבות השבץ המוחי ,השליטה של החולים על מוצא פיהם מוגבלת ולעיתים הם מקללים ללא מודעות לכך .חלקם שרים ,שכן, במסגרת השירה המילים נמצאות עמוק בזיכרון ולכן קל יותר לשלוף אותן בשירה. הטיפול במחלקה שלנו ,שהיא מח’ השיקום היחידה באזור הצפון ומטפלת בשיקום צעירים עד גיל ,65 מתבסס על ידע ייחודי ועל נסיון רב של כל אחד מחברי הצוות הרב מקצועי ,על שיתוף פעולה ועל עבודת צוות אפקטיבית. 21 22 אינפורמציון | גיליון | 25ספטמבר | 2015 כנס באווירה אפריקאית ב מאי השנה התקיים כנס “אסונות ורפואה דחופה’’ בעיר קייפטאון בדרום אפריקה. בכנס השתתפו ד’’ר מיכאל קפקא ,מנהל המלר’’ד, מירה וילהלם כפיל ,אחראית שע’’ח בסיעוד ואנוכי, רחל קליין ,אחות אחראית מלר’’ד. הכנס התמקד בהיערכות בתי החולים ורפואת הקהילה במדינות שונות בעולם להתמודדות יעילה עם אסונות ועם תרחישים קטסטרופליים שונים (כגון שיטפונות ,רעידת אדמה) והטמעת התמודדות זו כחלק משגרת העבודה ,תוך יצירת שיתוף פעולה בין ארגוני החירום השונים ברחבי העולם. חדשות אגודת הידידים קרן כבירי מנהלת אגודת הידידים אירועים ופעילויות בארץ: • ₪ 800,000נתרמו למרכז הרפואי בני ציון ב”יום הילד” ברדיו חיפה. כמיטב המסורת ,קיימנו בתחילת יוני את “יום הילד” ברדיו חיפה ,יום שידורים מיוחד המיועד לגיוס תרומות לרכישת מכשור רפואי מציל חיים למחלקת ילדים. ביום השידורים התארחו באולפני הרדיו והתרימו בשידור חי את ההמונים למען המטרה החשובה, אישים בולטים ובהם :מנכ”ל עופר גרנד קניון וחבר הנהלת האגודה ישראל סביון ,יו”ר ארגון הקבלנים בחיפה והצפון ,יו”ר לשכת סוכני הביטוח בחיפה והצפון ליאור רוזנפלד וכמובן ,מנכ”ל המרכז הרפואי בני ציון ד”ר אמנון רופא והמנהל האדמיניסטרטיבי ארז שימקו. תודות גדולות שלוחות לדני נישליס ודן ארנון בעלי רדיו חיפה המתגייסים מדי שנה ותורמים את יום השידורים, את ההפקה ואת עובדי הרדיו למטרה הנעלה. הסכום המכובד שנתרם ,מהווה הוכחה לכך שהציבור בחיפה מכבד ומוקיר את ביה”ח ונכון להירתם תמיד ולהתגייס למען מטרות חשובות כמו זו שנבחרה השנה. מסיבת האופנה השנתית של מועדון ליידיס בני ציון התקיימה בסוף יוני בהשתתפות 500נשים שנהנו מתצוגת אופנה בניחוח צרפתי בהשתתפות נשים “אמיתיות” ששימשו כדוגמניות מסלול לערב אחד והרצאה מרתקת של אשת התקשורת והחברה ,ג’ודי שלום ניר מוזס אשר שוחחה עם הנשים על חייה ,הבעלים ,הילדים ,התקשורת בישראל ,רשתות חברתיות ונגעה קצת בפוליטיקה. כמו כן ,נדונו נושאים הקשורים לעבודת המלר’’ד, ביניהם הוצגו עימות והתחבטות בנושא מי הרופא המומלץ ביותר לטפל בנפגע טראומה המגיע למלר’’ד -האם כירורג ,רופא רפואה דחופה, מרדים ,פנימאי או אחר .המסקנה היא שהרופא האידיאלי למתן הטיפול במצבים כגון אלה הוא רופא המתמצא בטראומה. הכנס נחתם בארוחת ערב חגיגית במסעדה אפריקאית עם מלצרים הלבושים במיטב התלבושות הלאומיות הססגוניות .במסעדה הופיעה להקת ריקוד פולקלוריסטית צבעונית וברקע מוזיקת תופים .הארוחה כללה מאכלים כל ההכנסות מפעילויות מועדון הליידיס מוקדשות לקידום מחלקות הנשים בביה”ח. ייסדנו את מועדון הרצאות הבריאות של המרכז הרפואי בני ציון המציע מדי חודש הרצאה איכותית ומרתקת על ידי אחד ממומחי ביה”ח ופתוחה לקהל החיפאי בעלות סמלית. • תרומות בולטות: • 50,000יורו מנוצרים אוהבי ישראל מפינלנד לטובת המיון הממוגן. זוהי תחילתה של ידידות מיוחדת במטרה לסייע לנו בפעילות ולהקים איזור מיוחד בפרויקט שיוקדש לארגון. • משפחת יובל ממשיכה זו השנה השניה לתמוך במימון מחקר רפואה אלטרנטיבית במכון האורולוגי. • סניף כרמל בבנק מזרחי טפחות העביר תמיכה בסך ₪ 5,000למעון עופרים המיועדת לפרויקט “מדריך להורה” -תיעוד מסודר ומקוון של הנחיות לטיפול בילד. • אטליז אחים דגש ₪ 10,000 -למחלקת הרדמה. • קפה נחל’ה אדום ₪ 3,500 -למחלקת ילדים. • אטליז אבו שקרא ₪ 3,000 -למחלקת ילדים. • בני ג’ורג’ שוקחה ₪ 3,500 -למחלקת ילדים. • קרן ע”ש הנקה ומשה (מהלה מסרי) רוה ז”ל ע”י נאמן הקרן עו”ד דוד בלוק העניקה את תרומתם השלישית למחלקת ילדים. אירועים בחו”ל: • התחלנו בהקמת חוג ידידים בוושינגטון הבירה וכבר התקיימו מספר אירועי התרמה .גולת הכותרת היתה קבלה פנים חגיגית בגבעת הקפיטול בהשתתפות חברי קונגרס ופוליטיקאים ,שהתגייסו לתמוך בפעילות ביה”ח ולסייע לו בהקמת מיון ממוגן. • ביולי השתתף ד”ר רופא בכנס תמיכה ענק של Christians United For Israel (CUFI)Iארגון הנוצרים תומכי ישראל הגדול בארה”ב המונה מעל מליון אותנטיים מאזורים שונים באפריקה ביניהם -קונגו, אתיופיה ודרום אפריקה. זהו כנס עולמי המתקיים כל שנתיים במקום אחר בעולם .הכנס כלל רופאים ואחיות מכל העולם שעוסקים באירועים רבי נפגעים וכן ,נציגים מארגונים בינלאומיים מקומיים ומארגון הבריאות העולמי של האו’’ם .בנוסף ,השתתפו בכנס נציגים מארגוני סיוע לאוכלוסיות במצוקה והפעם בעיקר מיבשת אפריקה. העיר קייפטאון ,בה התקיים הכנס ,מזכירה את העיר חיפה .זוהי עיר יפה ונעימה ,במיוחד מתצפית מרהיבה מהר השולחן החולש על כל המפרץ ועד לכיף התקווה הטובה. לאחר הכנס ,ערכנו ,יחד עם בני זוגנו ,טיול בדרך הגנים של דרום אפריקה ,בספארי בפארק קרוגר ושטנו על נהר הזימבבואה המוביל למפלי הויקטוריה ,שהיוו את גולת הכותרת של הטיול. חזרנו מלאי אנרגיות חיוביות להתמודדות עם מפלי החולים הזורמים למלר’’ד וערוכים טוב מתמיד לשע’’ח הבאה -שלא נצטרך... חברים ותומך בפעילות המדינה באופן כללי ,ואף מעביר מדי שנה תרומות ענק לפרויקטים שונים. מטרת ההשתתפות בכנס היתה להרחיב את רשת התמיכה בביה”ח בקרב קהילות הנוצרים בארה”ב. במהלך 2016מתוכננות פעילויות נוספות על מנת להגדיל את רשת התומכים הלא יהודים בביה”ח באירופה ובארה”ב. • נעמי ויינברג מניו יורק חגגה בת מצוה .בשונה מחברותיה ,היא החליטה שהיא מעוניינת לעשות משהו מיוחד ויחד עם הוריה תיכננה מיזמים שונים בקהילה אשר כל הכנסותיהם ייתרמו לביה”ח. המבצעים כללו בין היתר שטיפת מכוניות, משלוחי מנות בפורים ,מכירת עוגות אשר הניבו .25,000$באמצע יולי הגיעו נעמי ואביה בלווית כ 100בנות עשרה יהודיות לביקור מיוחד בביה”ח שכלל טקס מרגש בו הענקנו לנעמי תעודת הוקרה והערכה על פועלה המיוחד. • לאחר החגים יתקיים ערב הגאלה השנתי של ידידי ביה”ח בדאלאס בו צפויים להשתתף כ 500 -תורמים. | ספטמבר | 2015גיליון | 25אינפורמציון תושבת הצפון כבת ,80הגיעה לאחרונה למרכז הרפואי שלנו והתלוננה על מחלת חום שנמשכת חצי שנה ,על ירידה ניכרת במשקל ועל הזעות ליליות .לאחר סדרת בדיקות מקיפה התברר כי היא סובלת מזיהום חיידקי במסתמי הלב ,אשר בגלל אלרגיה לפניצילין לא טופל כהלכה .מאחר והרגישו היא ובני משפחתה כי מצבה הולך ומתדרדר ,פנתה האישה לבדיקות שונות בקהילה שהעלו חשד לחיידק שהתיישב על שסתום הלב ,אך הטיפולים שקיבלה לא הועילו .לבסוף ,פנתה ליחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שלנו .לדברי פרופ׳ ישראל פוטסמן ,מנהל היחידה למחלות זיהומיות ,היה זה מקרה יוצא דופן כשתרביות הדם של האישה המשיכו להצמיח חיידקים ,למרות טיפול הלכאורה אפקטיבי באמצעות אנטיביוטיקה .לאור האלרגייה לפניצילין, בשיתוף המכון לאימונולוגיה בבי”ח ,ניתן למטופלת טיפול הנקרא “דה-סנסיטיזציה” שמשמעותו ביטול הרגישות של הפניצילין. כבר לאחר טיפול משולב בשתי אנטיביוטיקות במשך כ6- שבועות המטופלת שוחררה ללא החיידק ,בריאה ובמצב טוב. קפסולה אנדוסקופית היא פיתוח טכנולוגי לאבחון מחלות שונות, המערבות את המעי הדק .המעי הדק הוא החלק הארוך והמפותל ביותר במערכת העיכול .תחילתו בתריסריון ( )Duodenumוהוא מתפתל עד לחיבורו למעי הגס באילאום הסופי (.)Terminal Ileum המעי הדק יכול להגיע לאורך של כששה מטרים. עד לפיתוח הקפסולה האנדוסקופית לא ניתן היה להדגים את המעי לכל אורכו באמצעים האנדוסקופים הרגילים .הודות לקפסולה האנדוסקופית אפשר לצלם את המעי הדק בצורה פשוטה ,מדויקת ועם סיכון נמוך לסיבוכים .טכנולוגיית הקפסולה מאפשרת לרופאים לצלם את המעי הדק לכל אורכו על ידי בליעת גלולה המכילה מצלמה .המצלמה הזעירה משדרת את התמונות לגלאי ,הנישא על גופו של הנבדק במשך שעות הבדיקה .הקפסולה נועדה לאבחן דימומים תהליכים דלקתיים וגידולים במעי הדק. הגלולה מכילה מצלמת וידאו ,תאורה וסוללה .הגלולה נבלעת ומתקדמת לאורך מערכת העיכול על ידי הפריסטלטיקה של המעיים .צילום המעי הדק נמשך מספר שעות כאשר הגלולה מצלמת שתי תמונות בשנייה .המטופל חגור חגורה ובה מקלט אלחוטי הקולט את המידע המשודר מהגלולה .בסיום התהליך נפלטת הגלולה באופן טבעי ממערכת העיכול. הנתונים המשודרים מהגלולה מעובדים באמצעות תוכנת מחשב ומתורגמים לסרט וידאו .כדי לאפשר הדגמה אופטימלית של המעי הבדיקה נערכת בצום מוחלט. הבדיקה ,שהשנה הוכנסה לשימוש במכון הגסטרו בראשותה של ד”ר טובה ריניס ,נמשכת כתשע שעות והיא מתבצעת ללא הרדמה .במהלך הבדיקה המטופל יכול להמשיך בשגרת יומו. כעבור 12 - 8שעות מחזירים למכון הגסטרו את החגורה עם המקלט לשם הורדת המידע ועיבודו. מינויים ד"ר איגור סוחוטניק -מנהל מח' כירורגית ילדים ד"ר סימונה קרויטורו -מנהלת יחידת C T ד"ר רוברט שכנר -מנהל היח' לרדיולוגיה פולשנית נקודות לציון בשנים האחרונות חלה עליה חדה בשכיחות מלנומה .מלנומה הינה סרטן עור קטלני .ביולי האחרון ,מרפאת שומות ,הפועלת כחלק מהיח’ לכירורגיה פלסטית ,קיימה יום בדיקות מיוחד שהוקדש כולו לעובדי ביה”ח. צוות המומחים של היחידה שכלל את ד”ר נועם קלדרון ,מנהל היח’ לכירורגיה פלסטית ,ד”ר פאולה שטרק ,מנהלת מרפאת שומות וד”ר אוהד בן נון נרתם לפרויקט ובדק את העובדים .מוניר עווד, האח האחראי ואורלי צ’רני ,מזכירת המרפאה ניהלו את הפעילות וקבעו תורים לנבדקים הרלוונטיים .הפעילות הופקה ולוותה ע”י מח’ השיווק של ביה”ח. התוצאות היו מעניינות -אצל כ 8%מהנבדקים עלה חשד למלנומה ,אצל כ 38%נמצאו שומות לא סדירות (כלומר שומות העלולות להתפתח לגידולים ממאירים) ,אצל כ 7%נמצאו גידולים נוספים (גידולים ממאירים שאינם מלנומה). חשוב שתדעו: • חשיפה יתרה לשמש ,לאורך שנים ,הינה גורם סיכון ראשון ללקות במלנומה. • אנשים עם ריבוי שומות (נקודות חן) וצבע עור בהיר נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות במלנומה ביחס לשאר האוכלוסייה . • ישראל נמצאת במקום שני בעולם ,יחסית למספר תושבים, בתמותה ממלנומה . • זיהוי בשלבים הראשונים אינו דורש טיפולים נוספים מעבר להוצאה כירורגית של הגידול. רופאי היחידה בדקו את הנבדקים באמצעות מערכת ממוחשבת המשלבת דרמוסקופיה ,הגדלה ממוחשבת ואור מקוטב .זוהי שיטת אבחון בלתי פולשנית ,בה באמצעות מכשיר אופטי ייעודי ניתן להדגים מבנים תוך-עוריים ולזהות תהליכים סרטניים בשלבים המוקדמים ביותר. ד”ר פאולה שטרק מדגישה כי חשוב לבצע את הבדיקות על כל העור של המטופל ,כולל איזורים שאינם חשופים לשמש (לדוגמא: בין אצבעות הידיים והרגלים) .רק בדיקה יסודית בה יכול הרופא לראות את השכבות העמוקות של העור תזהה בוודאות את הנגעים החשודים ואף את השינויים הקלים ביותר בעור ,שינויים שעלולים להצביע על כי מדובר בתהליך ממאיר .גילוי מוקדם מציל חיים!! כל מעבדה רפואית בישראל נדרשת ע”י משרד הבריאות להיות רשומה בפנקס המעבדות הרפואיות .בין יתר הדרישות לרישום מעבדה רפואית ,קיימת דרישה לקיום נהלי עבודה מעודכנים, לפעילות בהתאם לנהלים ,לתיעוד ולדיווח על עריכת בדיקות ותוצאותיהן ,לעריכת תכנית אבטחת איכות ויישומה. נדרשת גם אחזקה שוטפת של מכשור ,ציוד ומתקנים .העסקת עובדים בעלי השכלה מתאימה ,ניסיון ומיומנות הנדרשים לביצוע בדיקות ברמה נאותה .בנוסף ,קיימת דרישה כי עובד מעבדה בכיר יבצע בקרת איכות יומית וידווח על חריגות .מלבד כל אלה ,קיימים נהלים של המחלקה למעבדות במשרד הבריאות ,הקובעים דרישות פרטניות (שינוע ,דגימות ,רישום וסימון דגימות ,סיווג רקמות ,בדיקות גנטיות וכו’). המרכז הרפואי בני ציון מצא לנכון לעשות צעד נוסף מעבר לנדרש ע”י הרגולטור .בשנה זו עבר ביה”ח תהליך של התעדה של המעבדות ,וקיבל ממכון התקנים הישראלי תעודה המאשרת שמערכות ניהול האיכות של המעבדות (המטולוגיה ,בקטריולוגיה, כימיה ,פתולוגיה ,בנק הדם ,ציטוגנטיקה ,גנטיקה מולקולרית, גינומיקה ,אימונולוגיה - IVF ,הפרייה חוץ גופנית ,אנדוקרינולוגיה) עומדות בדרישות התקן הבינ”ל למערכות איכות . ISO 9001:2000 23 1-800-100-180
© Copyright 2024