אינפורמציון מס - מרכז רפואי בני ציון

‫מגזין המרכז הרפואי בני ציון | אפריל | ‪ | 2014‬גיליון ‪22‬‬
‫‪2‬‬
‫| אפריל ‪ | 2014‬גיליון ‪ | 22‬אינפורמציון‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 22‬אפריל ‪| 2014‬‬
‫דבר המערכת‬
‫דבר המנהל‬
‫עמיתיי‪,‬‬
‫מערכת הבריאות מתמודדת בימים אלה עם אתגרים מורכבים ביניהם‪,‬‬
‫קביעת סדר חדש ביחסים שבין רפואה פרטית לציבורית‪ ,‬משבר בי"ח‬
‫הדסה‪ ,‬תקציבים מוגבלים מתמיד ועוד‪ .‬למרות התנאים הלא פשוטים‪,‬‬
‫אנו ממשיכים בפיתוח אינטנסיבי ‪ -‬הכל למען רווחת המטופל והצוות‪.‬‬
‫לפני כחודשיים התחלנו בתהליך האקרדיטציה‪ ,‬תהליך שבסופו נקבל‬
‫את תו תקן האיכות הבינלאומי מטעם ארגון ה‪ .JCI-‬במסגרת הבקרה‬
‫הראשונית התלוו שלושה סוקרים מארגון ‪ JCI‬לצוות ביה"ח וביצעו את‬
‫הבקרה הראשונית‪ .‬הסוקרים הציגו את הממצאים הראשוניים ואני‬
‫מאמין כי ההתגייסות המלאה של כולנו תישא פירות‪.‬‬
‫המרכז הרפואי שלנו נמצא בעיצומו של הליך התעדת המעבדות על‬
‫פי התקנים הנדרשים ע"י משרד הבריאות‪ .‬זו ההזדמנות לעדכן גם כי‬
‫עברנו בהצלחה את מבדק מכון התקנים וקיבלנו תו תקן לאבטחת מידע‪.‬‬
‫הסתיימה תקופת ההסכם האחרונה עם קופות החולים וכעת מתנהל‬
‫משא ומתן לגבי ההסכמים לשנת ‪.2016 - 2014‬‬
‫לאחרונה רכשנו מערכת הנחייה רובוטית המשמשת בניתוחי עמוד שדרה‪.‬‬
‫המערכת‪ ,‬שמבטיחה רמת דיוק גבוהה וביטחון רב יותר למטופלים‪,‬‬
‫מאפשרת למנתח לתכנן מראש את הניתוח בהדמיית תלת ממד‬
‫המבוססת על סריקת ה‪ CT-‬של המטופל‪ .‬הניתוחים שבוצעו באמצעות‬
‫הרובוט הסתיימו בהצלחה רבה‪.‬‬
‫הודות לתרומות נמשכת תנופת הבינוי‪:‬‬
‫• החל תהליך התכנון של המיון הממוגן שייבנה בכניסה לביה"ח על שטח‬
‫החניה הקיים‪ .‬פרויקט זה משלב בתוכו גם אתר אשפוז בחרום לכ‪100-‬‬
‫חולים מתחת למיון הממוגן והעתקת החניה לגג המיון‪.‬‬
‫• המחלקה האורולוגית נכנסה למשכנה החדש בקומה ‪.7‬‬
‫• מחלקת ילדים ומיון ילדים אמורות לעבור בעוד כחודש למשכנן החדש‬
‫בקומה ‪ .7‬מח' ילדים צפויה להתרחב במסגרת פרויקט הרחבת האגף‬
‫המרכזי הנמצא בשלבי עבודה מתקדמים‪.‬‬
‫• הפרויקט להרחבת האגף המרכזי של ביה"ח נמצא בעיצומו ובמסגרתו‬
‫מחוזק המבנה לרעידות אדמה על פי התקנים המתקדמים ביותר בעולם‬
‫לרבות‪ ,‬התקנת מרסנים על גבי קירות המבנה‪.‬‬
‫• הסתיים הליך התכנון של המחלקה הקרדיולוגית ובימים אלה תתחיל‬
‫עבודת הבינוי במחלקה‪.‬‬
‫• תכנון חדרי הלידה מצוי בעיצומו ובסיומו ייערך ביה"ח לבינוי ולשדרוג‬
‫חדרי הלידה הקיימים וכן‪ ,‬הרחבת המחלקה ובנייתה בהתאם לסטנדרטים‬
‫המתקדמים ביותר‪.‬‬
‫• במקביל לחיזוק האגף המרכזי של ביה"ח לרעידות אדמה‪ ,‬החל‬
‫תהליך של תכנון ואפיון הצרכים לחיזוק האגף המערבי של ביה"ח‬
‫מפני רעידות אדמה‪.‬‬
‫• עם מעבר מח' ילדים למשכנה החדש‪ ,‬יפתח בי"ח יום מתחם המכיל‬
‫שלושה חדרי ניתוח‪.‬‬
‫חג הפסח בפתח ואני מנצל הזדמנות זו לאחל לכם ולכל יקיריכם‬
‫חג חרות שמח‪.‬‬
‫ד"ר א‪ .‬רופא‬
‫מנכ"ל המרכז הרפואי‬
‫כל הכתוב במגזין “אינפורמציון” מהווה מידע בלבד‪ ,‬ואינו מהווה תחליף‬
‫מכל סוג שהוא לייעוץ ו‪/‬או לטיפול רפואי‪ ,‬ואין לראות בו הוראה לטיפול‬
‫עצמי‪ ,‬לאבחון ו‪/‬או המלצה לטיפול מכל סוג שהוא‪ .‬כל ייעוץ ו‪/‬או טיפול‬
‫חייב להינתן באופן אישי ע”י רופא ותחת פיקוחו‪.‬‬
‫בתקופה הקדומה אישה יפה היתה שמנה ועסיסית‪.‬‬
‫בתקופת יוון ורומא השתנו הדרישות וגוף אתלטי ושרירי‬
‫נתפס כמודל ליופי‪ .‬במהלך ההיסטוריה עבר מודל היופי‬
‫תהפוכות ושינויים עד שהגיע לימינו‪ ,‬תקופה המקדשת עור‬
‫מתוח ומוצק‪ ,‬רזון ונעורים לנצח‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬בעידן של מחסור והישרדות מול הטבע‪ ,‬אישה מלאה‬
‫נתפסה כפורייה‪ ,‬כמשגשגת וכבעלת יכולת לגדל צאצאים‪.‬‬
‫בתקופת יוון הקלאסית‪ ,‬מיוצגות הנשים באמנות כאלות‬
‫בעלות גוף חסון‪ ,‬בריא‪ ,‬אגן רחב‪ ,‬חזה קטן וזקוף ובטן שטוחה‪.‬‬
‫המחוך הראשון שיוצר במאה ה‪ 16-‬וזכה לעדנה רק במאה‬
‫ה‪ 19-‬נועד לחנוט את גוף האישה ולייצר גזרת שעון חול לא‬
‫מציאותית‪ .‬במאה העשרים‪ ,‬הנשים קיצצו את שיערן הארוך‬
‫והסירו את המחוכים‪ .‬קו המותן היטשטש והנשים העדיפו‬
‫נעלי עקב נמוכות‪ .‬האישה האולטימטיבית הייתה אז בעלת‬
‫גוף נערי‪ ,‬עם תספורת מודרנית וללא מותן מודגשת‪ .‬מאז‪,‬‬
‫המראה משתנה ללא הרף‪ .‬ממראה רומנטי אך פרקטי בשנות‬
‫החמישים‪ ,‬למראה ספורטיבי ושברירי בשנות השמונים‪.‬‬
‫מראה ההרואין שיק בשנות התשעים הפך למראה ברבי‬
‫מנופח בסופן‪ .‬כיום‪ ,‬עם החשיפה הרחבה לתקשורת‪ ,‬כמעט‬
‫כולם רוצים גם‪ .‬להיות יפים‪ ,‬להיות חטובים‪ ,‬להיות צעירים‪,‬‬
‫להיות מפורסמים‪ ...‬ממש "ריאליטי"‪ .‬האפשרות להשיג גוף‬
‫מושלם‪ ,‬מתוח‪ ,‬מלא במקומות הנכונים (וגם לא) נמצאת‬
‫במרחק נגיעה‪ .‬במרחק שורה בחשבון הבנק‪ .‬החוק שנותן‬
‫תוקף משפטי לנסיון לעצור את ההתדרדרות של עולם‬
‫האופנה והיופי שקבע סטנדרטים לא הגיוניים למראה‪,‬‬
‫ככל הנראה לא מצליח למנוע מאנשים לחפש את הלוק‬
‫המושלם‪ .‬דיאטות‪ ,‬ניתוחים פלסטיים‪ ,‬מילוי שפתיים ופיסול‬
‫הגוף ‪ -‬כמעט כל אחד יכול‪ .‬לצד ההתמודדות הרפואית‪,‬‬
‫נדרשים אנשי המקצוע להתעמת עם שאלות מוסריות‬
‫ואתיות לא פשוטות ‪ -‬מי מתאים‪ ,‬לאיזו פעולה‪ ,‬באיזה גיל‬
‫ואם בכלל‪ .‬דימוי עצמי הוא למעשה הבבואה של האדם‬
‫את עצמו כפי שהיא משתקפת לו מתוך ביצועיו ומתוך‬
‫האינטראקציה שלו עם הסביבה‪ .‬כשמסתכלים סביב ניתן‬
‫לחשוב כי לעיתים‪ ,‬הבחירה בהתמודדות עם הדימוי העצמי‬
‫באמצעות איזמל המנתחים היא מהירה יותר מאשר דרך‬
‫תהליכים של עבודה עצמית והתפתחות אישית‪.‬‬
‫עורכת‬
‫עו"ד חנית שורץ מנהלת מח' שיווק וקשרי חוץ‬
‫חברי המערכת‬
‫אקרדיטציה‬
‫טובה נתיב ס’ מנהלת הסיעוד‪ ,‬רכזת תחום האקרדיטציה‬
‫ה‬
‫מרכז הרפואי בני ציון הצטרף‬
‫לתהליך קביעת תו תקן בינלאומי‬
‫לאיכות ולבטיחות‪.‬‬
‫אחת מהמטרות העיקריות שהציבה‬
‫הנהלת ביה”ח היא‪ ,‬להעלות את רמת‬
‫איכות ובטיחות המטופל‪ .‬המרכז הרפואי‬
‫בני ציון שואף להצטרף לרשימת בתי‬
‫החולים שהשיגו כבר את ההסמכה‪,‬‬
‫הכוללת את תו התקן היוקרתי מארגון‬
‫ה‪.JCI -‬‬
‫ארגון ה‪,JCI (Joint Commission International(-‬‬
‫הוא הארגון הבולט והגדול ביותר‬
‫המבצע תהליכי בקרה ושיפור בבתי‬
‫החולים בארה”ב וב‪ 80-‬מדינות בעולם‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 2013‬נרתם משרד הבריאות‬
‫לתהליך‪ ,‬וכל בתי החולים הממשלתיים‪,‬‬
‫כמו גם כלל בתי החולים של קופת חולים‬
‫כללית‪ ,‬יהיו מחויבים לתהליך‪.‬‬
‫תהליך ההסמכה של ה‪ JCI -‬כולל בתוכו‬
‫‪ 16‬פרקים הכוללים יותר מ‪ 1300 -‬מדדים‬
‫בהם נבדקים תחומי האיכות והבטיחות‬
‫בבית החולים‪.‬‬
‫הדגש העיקרי במבדק כולל את בטיחות‬
‫המטופל‪ ,‬מניעת זיהומים‪ ,‬הטיפול‬
‫התרופתי‪ ,‬זכויות המטופל‪ ,‬בניה‪ ,‬תפעול‬
‫וסטנדרטים ניהוליים וסביבתיים‪ .‬בימים‬
‫אלה מקדמים ד”ר אילן קלדרון‪ ,‬סגן מנהל‬
‫ביה”ח וצוות מוביל‪ ,‬בעזרת כ ‪ 15 -‬צוותי‬
‫עבודה את תהליכי השיפור‪ ,‬בנית הנהלים‬
‫והטמעתם‪.‬‬
‫בקרת הייעוץ הבסיסית והראשונה‬
‫נערכה בבית החולים בחודש פברואר‬
‫האחרון‪ .‬שלושה סוקרים מארגון ה‪JCI -‬‬
‫התלוו לצוות בית החולים‪ ,‬סקרו ובחנו‬
‫את תהליכי הטיפול‪ ,‬האיכות והבטיחות‪.‬‬
‫התהליך היה מלווה ב‪ :‬בקרת נהלים‪,‬‬
‫מסמכים ותהליכי טיפול‪ ,‬בקרת תיקי‬
‫עובדים‪ ,‬סיורים ופגישות עם צוות ביה”ח‪,‬‬
‫ראיונות עם מטופלים‪/‬משפחות‪ ,‬בקרת‬
‫רשומות רפואיות‪ ,‬פגישת סיכום והכנת‬
‫תכנית עבודה‪.‬‬
‫עיקרי הממצאים הוצגו מידי בוקר בפני‬
‫הנהלת בית החולים וכלל הצוותים‪,‬‬
‫נשאלו שאלות והודגשו נושאים החשובים‬
‫להטמעה ולהתקדמות‪.‬‬
‫לאחר שיעביר צוות הסוקרים דו”ח‬
‫מפורט הכולל ממצאים‪ ,‬תיבנה תכנית‬
‫שתכלול לו”ז מפורט ליישום בקרות‬
‫יזומות‪ ,‬הקמת קבוצות עבודה‪ ,‬בנית‬
‫נהלים ודרכי הטמעה‪.‬‬
‫בעוד מספר חודשים יערך מבדק‬
‫נוסף לבדיקת ההתקדמות‪ ,‬ובתחילת‬
‫‪ 2016‬יערך המבדק המסכם בו אנו‬
‫מקווים לקבל את תו התקן הבינלאומי‪.‬‬
‫בהצלחה לכולנו‪.‬‬
‫‪e-patient‬‬
‫השפעת העולם הדיגיטלי על הדרכת המטופל‬
‫תום רינג אחות חדר ניתוח‬
‫ק‬
‫צב השתלטות הטכנולוגיה על‬
‫חיי היום יום שלנו הולך ומתגבר‪.‬‬
‫לפעמים נדמה שהתקשורת הבינאישית‬
‫שלנו מתבססת על אפליקציות ועל‬
‫סמארטפונים יותר מאשר על שיחה‬
‫אמיתית בין בני אדם‪ .‬אם כך‪ ,‬אין זה פלא‬
‫שגם תחום הדרכת המטופל מושפע‬
‫מהתפתחותה המואצת של הטכנולוגיה‪,‬‬
‫ויש לתת לכך את הדעת‪.‬‬
‫‪ e-patient‬הוא מטופל מסוג חדש‪ .‬זהו‬
‫מטופל שמשיג את המידע הרפואי הנחוץ‬
‫לו בעצמו באמצעות האינטרנט‪ ,‬מיודע‬
‫לחיפוש אופציות טיפוליות‪ ,‬מתייעץ עם‬
‫קהילה ברשת ומקבל החלטות רפואיות‬
‫בעזרת אותו מידע‪ .‬מטופל מסוג זה חש‬
‫את עצמו כשווה ערך למערכת הרפואית‬
‫במערכת היחסים הטיפולית‪.‬‬
‫על פניו מדובר במטופל האידיאלי ‪ -‬מעורב‪,‬‬
‫לוקח אחריות‪ ,‬מועצם‪ ...‬אך מה קורה כאשר‬
‫המטופל יודע (או חושב שהוא יודע) יותר‬
‫מאיתנו המטפלים? ומדוע בעצם‪ ,‬פונים‬
‫המטופלים לאינטרנט ולא מסתפקים‬
‫במידע הנמסר להם על ידי הרופא או‬
‫האחות? המטפלים לעיתים מוצאים עצמם‬
‫בקונפליקט‪ .‬הם מוצאים עצמם מאוימים‬
‫ע”י “הצרכן החדש” הזה‪ ,‬המתוודע בעצמו‬
‫למידע חדש ועדכני על מחלתו‪ .‬במחקר‬
‫משנת ‪ 2013‬נמצא שמטופלים חשים‬
‫מתוסכלים מההרגשה שהמידע שניתן‬
‫להם ע”י המטפל אינו מספק‪ ,‬ומוצאים‬
‫שהאינטרנט הוא המקור העיקרי להשלמת‬
‫המידע החסר‪.‬‬
‫קיים מגוון רב של אתרים העוסקים‬
‫בתחום הרפואי‪-‬טיפולי וביניהם אתרים‬
‫מאובטחים עם מידע רפואי אישי‪ ,‬אתרים‬
‫לחינוך לבריאות‪ ,‬פורומים ובלוגים של‬
‫חולים ואפליקציות סלולאריות של בריאות‪.‬‬
‫באפריל ‪ 2012‬היו מעל ‪ 13,600‬אפליקציות‬
‫בריאותיות ב‪.apple iTunes store -‬‬
‫האפליקציות הבריאותיות הפופולאריות‬
‫ביותר הן בנושאי תזונה‪ ,‬דיאטה והתעמלות‪.‬‬
‫רק כדי להמחיש את רוחב היריעה חיפוש‬
‫פשוט של הערך “שפעת” במנוע החיפוש‬
‫גוגל יניב מספר עצום של ‪1,710,000‬‬
‫תוצאות תוך ‪ 0.19‬שניות‪...‬‬
‫כלי חשוב ברשת הוא קהילות מטופלים‪.‬‬
‫קהילות אלה מהוות למעשה קבוצות‬
‫תמיכה וירטואלית הנותנות ביטוי‬
‫להתמודדותם של אחרים באותו מצב‬
‫רפואי‪ ,‬והמאפשרות קבלת תמיכה ומידע‬
‫בלתי פורמלי‪ .‬מטופלים רבים מוצאים‬
‫שהשתתפותם בקהילות אלה ברשת‬
‫(פורומים‪ ,‬צ’טים‪ ,‬פייסבוק וכו’) עוזרת‬
‫להם בהתמודדות טובה יותר ובקבלה‬
‫של מצבם הרפואי‪ .‬יתרונות נוספים של‬
‫שימוש באינטרנט לחיפוש מידע רפואי‬
‫כוללים תחושת נוחות מוגברת וחיסכון‬
‫בזמן במפגשים טיפוליים‪ ,‬תחושת שליטה‬
‫במצב הבריאותי ושיפור ההיענות לטיפול‪.‬‬
‫בבואנו להדריך מטופל עלינו לבסס ערוץ‬
‫תקשורת עם המודרך ולברר מה רמת‬
‫הידע וההבנה שלו‪ .‬לפי מחקר שנערך‬
‫בשנת ‪ 80% ,2003‬מהאמריקאים הם בעלי‬
‫אוריינות רפואית מוגבלת ויש להם בעיה‬
‫בהבנת מידע בריאותי או רפואי מורכב‪ .‬נתון‬
‫זה מדגיש כי למרות שפע המידע הקיים‪,‬‬
‫חולים רבים אינם בעלי יכולת להבין אותו‪.‬‬
‫אמנם כמות המידע הרפואי באינטרנט הוא‬
‫עצום אך‪ ,‬הוא איננו תמיד אמין ומהימן‪.‬‬
‫מתפקידנו כמדריכים לברר את רמת הידע‬
‫של המטופל‪ ,‬מהיכן השיג המטופל את‬
‫המידע הנדון והאם יש צורך בהפרכת‬
‫המידע השגוי או בהשלמת מידע נוסף‪ .‬ניתן‬
‫להמליץ למטופלים על אתרים רלוונטיים‪,‬‬
‫עדכניים ומהימנים שיוכלו לעזור להם‬
‫בהבנה טובה יותר של מחלתם‪.‬‬
‫המידע הרפואי זמין היום‪ ,‬אך המטופל‬
‫ש”יודע” הוא לא בהכרח המטופל שמבין‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אם בעבר הדגש בעת מתן הדרכה‬
‫למטופל היה על מתן מידע רלוונטי‪,‬‬
‫כיום עיקר ההשקעה צריך להיות ממוקד‬
‫במיומנויות תקשורת‪ .‬אם נלמד להפיק את‬
‫היתרונות מהמידע הרב הזמין ברשת נשפר‬
‫את האינטראקציה הטיפולית‪ ,‬את ההיענות‬
‫לטיפול וכתוצאה מכך את איכות חייו של‬
‫המטופל‪.‬‬
‫‪e-patient‬‬
‫חג חרות שמח‪,‬‬
‫המערכת‬
‫המערכת‬
‫‪3‬‬
‫אינה גרינברג אחות אחראית‪ ,‬מח' קרדיולוגיה‬
‫רחל וויטיץ מתאמת מערך טרום ניתוח‬
‫ד"ר מקס כהן רופא בכיר‪ ,‬היח' להפריה חוץ גופית‬
‫רחל קליין אחות אחראית‪ ,‬מח' לרפואה דחופה‬
‫פרופ' אהרון קסל רופא בכיר‪ ,‬המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית‬
‫יעל ריינר עו"ס‪ ,‬השרות הסוציאלי‬
‫ג'אנה שפס מרכזת פיתוח צוות בסיעוד‬
‫‪4‬‬
‫| אפריל ‪ | 2014‬גיליון ‪ | 22‬אינפורמציון‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 22‬אפריל ‪| 2014‬‬
‫יתר לחץ דם‬
‫יתר לחץ דם‬
‫ד"ר שמעון שטורך מנהל המכון לנפרולוגיה וליתר לחץ דם‬
‫כ‬
‫די להימנע ממחלת יתר לחץ דם‪ ,‬צריך בעיקר להיוולד להורים‬
‫הנכונים‪ ..‬אבל אם זה לא קרה ‪ -‬צריך לשנות את אורח החיים‬
‫בכמה תחומים‪.‬‬
‫הקטנת צריכת המלח‬
‫יש להקטין את צריכת המלח ל ‪ 1,500‬מיליגרם‪ ,‬כלומר‪ ,‬גרם וחצי‬
‫נתרן ביום‪ ,‬שזה בערך שליש כפית מלח שולחן ליממה‪ ,‬לרבות הנתרן‬
‫שנמצא במזון המעובד‪ ,‬בבשר‪ ,‬במרק‪ ,‬בגבינות‪ ,‬בחמוצים‪ ,‬ובפיצוחים‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬משימה לא קלה‪....‬‬
‫רצוי להשתמש במלח דל נתרן או בתחליפי מלח אחרים‪ ,‬אך יש‬
‫להיזהר! התחליפים מסוכנים לאנשים עם מחלת כליות מפני שהם‬
‫מכילים אשלגן‪.‬‬
‫אכילת דיאטה ים תיכונית ‪DASH‬‬
‫חשוב לאכול דיאטה עשירה בפירות‪ ,‬בירקות טריים ובסיבים‪ .‬מומלץ‬
‫לאכול מעט שומן רווי‪ ,‬להרבות באכילת דגים‪ ,‬אך להימנע מבשר‬
‫אדום‪ .‬בקיצור‪ ,‬תפריט כמו בדיאטה ים תיכונית‪ .‬אל תתבלבלו‪ ,‬לא‬
‫מדובר בדיאטה "המזרח תיכונית" אשר עשירה בשומן לא רווי‬
‫ובמלח‪ ...‬כמו כן‪ ,‬חשוב לפנות ליעוץ דיאטטי‪.‬‬
‫פעילות גופנית‬
‫יש לעסוק בפעילות גופנית אירובית בעוצמה בינונית (הליכה מהירה‪,‬‬
‫ריצה מתונה‪ ,‬שחיה‪ ,‬רכיבת אופניים וכדומה) במשך ‪ 60 - 30‬דקות‬
‫ביום‪ ,‬לפחות ‪ 4‬ימים בשבוע‪ .‬הרמת משקולות ובניית שרירים בחדר‬
‫כושר אמנם‪ ,‬מאד מומלצים אך‪ ,‬לא ימנעו התפתחות יתר לחץ דם‪.‬‬
‫הקטנת צריכת משקאות חריפים‬
‫לגברים לא מומלץ לשתות יותר מ ‪ 14‬כוסות יין בשבוע‪ ,‬או ‪ 14‬ספלי‬
‫בירה (שליש ליטר)‪ ,‬ולא יותר מ ‪ 14‬כוסיות של ‪ 100‬מיליליטר‬
‫אלכוהול ‪( 40%‬לדוגמא‪ :‬וודקה‪ ,‬וויסקי או קוניאק)‪ .‬לנשים מותר רק‬
‫עד ‪ 9‬משקאות חריפים בשבוע (לא כולם ביום אחד‪.)...‬‬
‫דיאטה‬
‫חשוב לשמור על משקל אידיאלי של ‪ BMI 25‬ופחות (אפשר למצוא‬
‫מחשבונים לחישוב ‪ BMI‬בגוגל) עם היקף חגורה של נשים פחות מ ‪88‬‬
‫ס"מ ושל גברים פחות מ ‪ 102‬ס"מ (מדידה שני ס"מ מתחת לטבור)‬
‫מומלץ לא לעשן ולעבוד או לחיות בסביבה שהיא חופשית מעישון‪.‬‬
‫נראה כי אלה הן דרישות כמעט בלתי אפשריות?‬
‫במחקר אמריקאי שבדק ‪ 84,000‬נשים במשך ‪ 14‬שנה מצא כי‬
‫רק ‪ 0.3‬אחוז מהנשים ענו על כל הדרישות הנ"ל‪ .‬מעניין מה היה‬
‫האחוז אצל הגברים‪...‬‬
‫מכאן‪ ,‬נראה כי לרובנו יהיה יתר לחץ דם ‪-‬‬
‫• ל ‪ 50% - 40%‬מהאוכלוסייה יהיה יתר לחץ דם בגיל ‪60‬‬
‫• ל ‪ 70%‬מהאוכלוסייה יהיה יתר לחץ דם בגיל ‪70‬‬
‫• ל‪ 90%-‬אחוז מהאוכלוסייה יהיה יתר לחץ דם בגיל ‪90‬‬
‫ואם כבר יש לחץ דם?‬
‫עדיין כדאי להתאמץ כי כך תאריכו את חייכם ותקטינו את הסיכון לחלות‬
‫במחלת לב או בשבץ מוחי‪.‬‬
‫סוג השינוי‬
‫כמות השינוי‬
‫הפחתת המלח בדיאטה‬
‫ירידה במשקל‬
‫צריכת אלכוהול‬
‫פחות מ ‪ 1.5‬גרם ליממה‬
‫עבור כל ק”ג שירדנו‬
‫עבור כל ‪ 3.6‬משקאות‬
‫שהפחתנו בשבוע‬
‫עבור כל ‪ 120-150‬דקות‬
‫נוספות בשבוע‬
‫‪( DASH‬ים תיכונית)‬
‫פעילות גופנית‬
‫סוג הדיאטה‬
‫הפחתת לחץ הדם‬
‫הסיסטולי‪/‬דיאסטולי‬
‫‪-2.7/-5.1‬‬
‫‪-0.9/-1.1‬‬
‫‪-2.4/-3.9‬‬
‫‪-3.7/-4.9‬‬
‫‪-5.5/-11.4‬‬
‫לא משנה אם באמצעות כדורים או בדיאטה ‪:‬‬
‫הפחתת התמותה באחוזים‬
‫על כל הפחתה של לחץ הדם‬
‫הסיסטולי במ”מ‪/‬כספית שבץ מוחי מחלת לב איסכמית בסה”כ‬
‫‪-3‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪-6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪-8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪-14‬‬
‫‪-9‬‬
‫‪-7‬‬
‫הערה חשובה‬
‫כאשר יש לחץ דם גבוה‪ ,‬הדרישות לשינוי אורח חיים הן אותן דרישות‪ ,‬רק‬
‫צריכת המלח המותרת היא יותר גדולה‪ 2,300 :‬מיליגרם כלומר ‪ 2.3‬גרם שזה‬
‫בערך חצי כפית מלח שולחן ולא ‪ 1,500‬מיליגרם כמו ההמלצה למניעת‬
‫לחץ דם‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן לאכול קצת יותר מלח‪.‬‬
‫לסיום‬
‫לא הצלחת לאכול רק דגים‪ ,‬לרוץ כל יום חצי שעה‪ ,‬לא לעשן ולא לשתות‬
‫פחות משני ספלי בירה ביום ובפעם האחרונה שהסתכלת בראי נראה לך‬
‫שהיקף המותניים הוא בין מטר וחצי לשניים? לא נורא את‪/‬ה לא לבד‪ .‬זכרו‪,‬‬
‫רק ‪ 0.3‬אחוז מהנשים במחקר עמד בכל שש הדרישות!!‬
‫אבל לסיום בואו נהיה רציניים ‪ -‬יש לשאוף לנסות להגיע לסף הגבוה‪,‬‬
‫לעמוד בכל הדרישות או לפחות בחלקן‪ ,‬גם אם זה נראה בלתי אפשרי‪.‬‬
‫תחתון‬
‫ד”ר שפיגלמן ארסן רופא בכיר‪ ,‬מח' אורטופדיה‬
‫‪80%‬‬
‫מהאוכלוסייה יסבלו בשלב זה‬
‫או אחר מכאב בגב התחתון‪,‬‬
‫אצל ‪ 80%‬מהם הכאב יחלוף מעצמו‪ .‬הבשורה‬
‫היא שהאבחון מתייעל‪ ,‬הטיפולים משתפרים‬
‫והתוצאות מצוינות‪.‬‬
‫בהתאם לגיל‪ .‬בגילאי ‪ 40-20‬הגורם השכיח‬
‫ללחץ העצבי הוא בקע דיסקלי (פריצת דיסק)‪,‬‬
‫בעוד שאצל אנשים מבוגרים יותר‪ ,‬בדרך כלל‬
‫מגיל ‪ 50‬ואילך‪ ,‬הלחץ העצבי הוא תוצאה של‬
‫שילוב בין‪ ‬כמה‪ ‬גורמים‪ ,‬שחוברים יחד לאורך‬
‫השנים וגורמים להיצרות של תעלת השדרה‪.‬‬
‫כאבי גב תחתון מיוחסים לכאב‪ ‬המופיע בחלק‬
‫הגב המשתרע מתחת לקו הצלעות ומעל קו‬
‫העכוז‪ .‬כאב זה יכול להקרין אל הירך ואז מדובר‪,‬‬
‫לרוב‪ ,‬בקרינה בלתי ספציפית‪ ,‬או לכיוון הסובך‬
‫וכף הרגל‪ ,‬מצב המוכר ככאב סכיאטי‪.‬‬
‫בעיות גב תחתון כוללות טווח רחב של מצבים‪,‬‬
‫החל מכאב חד‪ ,‬קצר מועד ועד לכאב כרוני‪,‬‬
‫ממושך‪ ,‬הגורם ללוקה בו לפגיעה קשה באיכות‬
‫החיים‪ ,‬בתפקוד תקין בחברה ובמשפחה ועוד‪.‬‬
‫הכאב מוגדר כחריף כאשר מישכו הוא עד‬
‫שלושה חודשים‪ ,‬וכרוני אם תקופת הכאב עולה‬
‫על שלושה חודשים‪.‬‬
‫לאורך השנים הצטברו אמונות ומיתוסים שונים‬
‫לגבי כאב זה‪ ,‬הן בהתייחסות הכללית לבעיה והן‬
‫בכלים לאבחונה ובדרכים לטפל בה‪.‬‬
‫אפידמיולוגיה ‪ -‬כאבי גב תחתון הם הסיבה‬
‫השנייה בשכיחותה כגורם לפנייה אל רופא‬
‫המשפחה‪ ,‬ואחת מהסיבות השכיחות לתחלואה‬
‫ולנכות בקבוצת הגיל שבין ‪ 20‬ל‪ 60-‬שנה‪.‬‬
‫אטיולוגיה ‪ -‬כאבי גב תחתון יכולים להיות‬
‫ספציפיים‪ ,‬דהיינו‪ ,‬משניים למחלת גב תחתון‬
‫אורגנית כגון‪ :‬פריצת דיסק‪ ,‬היצרות תעלת‬
‫השדרה‪ )Spinal stenosis( ,‬גידול‪ ,‬שבר‪ ,‬זיהום‪,‬‬
‫או בלתי‪-‬ספציפיים‪ ,‬כלומר‪ ,‬כאב ללא כל גורם‬
‫מזהה שניתן לאפיינו‪.‬‬
‫אופי החיים העכשווי המשלב פעילות גופניות‬
‫מועטה‪ ,‬ישיבה ו‪/‬או נהיגה ממושכת מחד‪,‬‬
‫והיעדר פעילות גופנית מאידך‪ ,‬גורם למטופלים‬
‫רבים להתלונן על כאבי גב‪.‬‬
‫בקצרה על אנטומיה של עמוד השדרה‬
‫בעמוד השדרה כעשרים ושמונה חוליות גרמיות‪.‬‬
‫שבע חוליות צוואר‪ ,‬שתים עשר גביות‪ ,‬חמש‬
‫מותניות‪ ,‬עצם הסקרום שמורכבת מהתאחות‬
‫של חמש חוליות‪ ,‬שלוש (בד”כ) זנביות‪ .‬בין‬
‫כל חוליה וחוליה של עשרים וארבע החוליות‬
‫העליונות נמצאת מערכת של דיסק בין‪-‬חולייתי‬
‫(דיסקוס)‪ ,‬שמגמישה את המגע שבין החוליות‬
‫הגרמיות ומאפשרת תנועה מוגבלת ביניהן של‬
‫כיפוף בשני מישורים ושל סיבוב‪ .‬מבנה החוליה‬
‫מורכב מאד‪ .‬בחלקה הקדמי נמצא גוף החוליה‬
‫שצורתו עגולה והוא פחוס בחלקו האחורי‬
‫ויוצר את קיר תעלת השדרה (‪.)spinal canal‬‬
‫גבולות התעלה העגולה מוגדרים על ידי שתי‬
‫קורות אליפטיות אחת מכל צד‪ .‬הן נקראות‬
‫פדיקל (‪ )pedicle‬ובולטת מחלקו האחורי של‬
‫גוף החוליה‪ .‬הפדיקלים מתעקלים ומתרחבים‬
‫ויוצרים את הלמינות (‪ )lamina‬שמתחברות זו אל‬
‫זו‪ .‬כל המבנה בחלק האחורי של החוליה נקרא‬
‫קשת נאורלית (‪.)neural arch‬‬
‫בכל חוליה בולטים שלושה זיזים מהקשת‬
‫הנאורלית‪ ,‬אחד לכל צד ואחד לאחור‪ .‬כל‬
‫האזורים הגרמיים של החוליות מחוברים ביניהם‬
‫לכל אורך עמוד השדרה על ידי רצועות רחבות‬
‫שמקנות יציבות וחוזק לעמוד השדרה כולו‪.‬‬
‫הזיזים משמשים לחיבור של מערכות גידים‪,‬‬
‫שרירים ורצועות שמוסיפים לחיזוק המבנה של‬
‫עמוד השדרה ומניעים אותו לפי רצוננו‪.‬‬
‫למה זה כואב?‬
‫הסיבות לכאבי גב הן רבות‪ ,‬מגוונות ומשתנות בהתאם‬
‫לגיל‪ .‬כדי לאבחן את כאב הגב כראוי ולהתאים לו טיפול‬
‫נדרש אבחון מקצועי‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬לכאבי גב תחתון יש‬
‫שתי סיבות עיקריות‪ :‬כאב מכני‪/‬שרירי וכאב עצבי‪.‬‬
‫כאב מכני ‪ -‬נגרם מעומס יתר על שרירים‪ ,‬רצועות‬
‫ומפרקי עמוד השדרה‪ .‬זוהי הסיבה השכיחה לכאב גב‬
‫תחתון בכל גיל‪.‬‬
‫כאב גב עצבי ‪ -‬נגרם מלחץ על חוט השדרה או‬
‫על שורשי העצבים‪ ,‬והסיבות להופעתו משתנות‬
‫קליניקה‬
‫בקע דיסקלי מאופיין בדרך כלל בהופעה‬
‫פתאומית יחסית של כאב גב תחתון מלווה‬
‫בכאב ו‪/‬או בתחושה של עקצוצים או הירדמות‬
‫באחת הרגליים או בשתיהן‪ .‬הכאב יכול להופיע‬
‫כתוצאה ממאמץ חד פעמי מוגזם (הרמת‬
‫משקל כבד מדי) או כתוצאה של עומס מצטבר‬
‫שהגיע ל"נקודת הרתיחה" ואז נגרם אותו בקע‪.‬‬
‫היצרות של התעלה תתאפיין בדרך כלל בכאב‬
‫ממושך בגב תחתון בעוצמה הולכת וגוברת‪ ,‬עם‬
‫הטיפול הניתוחי‬
‫הטיפול הניתוחי במצב של בקע דיסקלי הוא‬
‫פשוט יחסית ומאופיין בהחלמה מהירה ובסיכוי‬
‫מצוין לחזרה לתפקוד מלא‪ .‬בניתוח משאירים‬
‫את רוב הדיסק במקומו ומסירים את אותו חלק‬
‫מתכולת הדיסק שפרץ את המעטפת ושלוחץ‬
‫על חוט השדרה ו‪/‬או השורשים‪ .‬ההקלה בכאב‬
‫היא בדרך כלל מיידית‪ .‬החזרה לתפקוד רגיל‬
‫אורכת כחודש וחזרה לפעילות ספורטיבית היא‬
‫הדרגתית ונמשכת מספר חודשים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הטיפול הניתוחי‬
‫בהיצרות תעלת‬
‫השדרה מורכב‬
‫מהרחבת התעלה‬
‫ולעתים מלווה בקיבוע‬
‫של החוליות‪ .‬כאן מדובר‬
‫בהחלמה ממושכת והדרגתית יותר‬
‫שבסופה אצל רוב המנותחים חל‬
‫שיפור ניכר בתפקוד היומיומי ובאיכות‬
‫החיים‪.‬‬
‫אורטופדיה‬
‫כאבי גב‬
‫שינוי אורח חיים במחלת‬
‫הקרנה של כאב ו‪/‬או עקצוצים ברגליים‪ .‬הכאב‬
‫בדרך כלל מחמיר בהליכה ומוקל בישיבה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫איך מטפלים?‬
‫הטיפול הראשוני בכאב גב מכני‪/‬שרירי מורכב‬
‫ממנוחה קצרה (יום יומיים)‪ ,‬שימוש במשככי‬
‫כאב‪ ,‬חימום מקומי‪ ,‬עיסוי‪ ,‬פיזיותרפיה וחזרה‬
‫הדרגתית לפעילות מלאה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אצל הרוב‬
‫המכריע של האנשים הכאב יחלוף‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫מעצמו‪ .‬מי שטיפול מסוג זה לא מועיל לו תוך‬
‫פרק זמן של כחודש‪ ,‬מופנה לבדיקת הדמיה‬
‫של עמוד השדרה (‪ )CT‬על מנת לאבחן במדויק‬
‫את מקור הכאב‪.‬‬
‫אם הכאב לא חלף‪ ,‬ובוצעה אבחנה של בקע‬
‫דיסקלי‪ ,‬עדיין יתאים בשלב הראשון הטיפול‬
‫השמרני‪ ,‬והוא עשוי לכלול‪ ,‬בנוסף לזה שמקובל‬
‫כטיפול ראשוני בכאבי גב מכני‪/‬שרירי‪ ,‬גם‬
‫טיפולי רפואה אלטרנטיביים שונים והזרקות‬
‫סטרואידים לתעלת השדרה הניתנות במרפאת‬
‫כאב‪ .‬אצל מיעוט האנשים בהם טיפול שמרני‬
‫לא פתר את הבעיה או שאובחנה אצלם חולשה‬
‫שרירית ברגליים ו‪/‬או הפרעות בשליטה על‬
‫סוגרים‪ ,‬נשקלת האופציה הניתוחית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫כאשר מקור הכאב הוא היצרות של תעלת‬
‫השדרה‪ ,‬יש לטיפול השמרני תפקיד מוגבל‬
‫בלבד‪ .‬פיזיותרפיה‪ ,‬למשל‪ ,‬תעזור בחלק‬
‫מהתלונות על הכאב‪ .‬אולם‪ ,‬אין לטיפול שמרני‬
‫יכולת להשפיע על ההקרנה לרגליים ו‪/‬או על‬
‫הקושי בהליכה ולכן‪ ,‬במצבים של היצרות של‬
‫תעלת השדרה הטיפול העיקרי הוא ניתוחי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫| אפריל ‪ | 2014‬גיליון ‪ | 22‬אינפורמציון‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 22‬אפריל ‪| 2014‬‬
‫יולדות‬
‫פנינו לאן??‬
‫ד"ר אריק ריסקין מנהל יח' טיפול נמרץ ביילוד‬
‫ד"ר ענבל וילנר מח' נשים ויולדות‬
‫נ‬
‫יתוח קיסרי הינו הניתוח הנפוץ ביותר‬
‫בארה”ב‪ .‬במהלך ‪ 50‬השנים האחרונות‬
‫נצפתה עליה חדה במספר הניתוחים הקיסריים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬היווה ניתוח קיסרי כ‪5%-‬‬
‫מהלידות‪ .‬כיום‪ ,‬אחת מתוך שלוש יולדות‬
‫בארה”ב יולדת בניתוח קיסרי‪ ,‬כלומר‪ ,‬מעל‬
‫מיליון ניתוחים קיסריים בשנה‪.‬‬
‫ניתן לחלק את האינדיקציות לניתוח קיסרי‬
‫לשלוש קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬אינדיקציות אימהיות‪-‬עובריות‪ :‬כוללות‬
‫בעיקר חוסר התאמה בין ראש העובר לאגן‬
‫היולדת‪ .‬במצב זה‪ ,‬גם מתן תרופות להגברת‬
‫הצירים‪ ,‬לרוב‪ ,‬לא ישפיע על התקדמות הלידה‪.‬‬
‫‪ .2‬אינדיקציות עובריות‪ :‬מצוקה עוברית‬
‫ממושכת עלולה להביא לחמצת מטבולית‪.‬‬
‫מפתיע לגלות‪ ,‬שלמרות העלייה במספר‬
‫הניתוחים הקיסריים בעקבות ניטור חשוד‪,‬‬
‫לא נצפתה ירידה בשכיחות שיתוק מוחין‬
‫(התוצאה של אספיקציה מוחית במקרים‬
‫חמורים)‪ .‬הדבר מעלה שאלה לגבי יעילות‬
‫הניטור העוברי הרציף‪ .‬אינדיקציות עובריות‬
‫נוספות כוללות‪ :‬סיכון לזיהום עוברי (הרפס‬
‫גניטלי) וסיכון לטראומה עוברית כתוצאה‬
‫מלידה במצג עכוז או מלידת עובר מקרוזומי‬
‫(מעל ‪ 4,000‬גר’ אצל יולדת סוכרתית ומעל‬
‫‪ 4,500‬גר’ אצל יולדת ללא עדות לסוכרת)‪.‬‬
‫‪ .3‬אינדיקציות אימהיות‪ :‬מכאניות‪ ,‬כגון מיומה‬
‫בסגמנט התחתון או רפואיות כגון‪ :‬מצבים‬
‫קרדיאליים משמעותיים שבעקבותיהם עלולה‬
‫להתרחש‪ ,‬במהלך לידה רגילה‪ ,‬התדרדרות‬
‫במצבה הקליני של היולדת; מחלות ריאה‬
‫חמורות; מחלות של מערכת העצבים‬
‫המרכזית‪ ,‬בהן מעוניינים להימנע מעליה‬
‫בלחץ תוך מוחי‪ .‬אינדיקציה נוספת אשר‬
‫לאחרונה עולה בשכיחותה היא ‪ -‬ניתוח קיסרי‬
‫לבקשת היולדת‪ .‬האינדיקציות השכיחות‬
‫לניתוח קיסרי הינן‪ :‬עצירה של תהליך הלידה‬
‫(‪)cephalopelvic disproportion or dystocia‬ו ‪;30% -‬‬
‫ניתוח קיסרי קודם ‪ -‬כ ‪ ;30%‬ניטור עוברי חשוד‬
‫ ‪ ;10%‬מצג פתולוגי (עכוז‪ ,‬רוחבי‪ ,‬פנים‪ ,‬מצח‬‫ועוד) ‪ .10% -‬העלייה שנצפתה בעשורים‬
‫האחרונים בשיעור הניתוחים הקיסריים נובעת‬
‫הן מעליה בניתוחים קיסריים ראשונים והן‬
‫מירידה בשכיחות לידות נרתיקיות לאחר ניתוח‬
‫קיסרי (‪.)VBAC- Vaginal Birth After Cesarean‬‬
‫חשוב להדגיש כי לעליה בשיעור הניתוחים‬
‫הקיסריים יש השלכות רפואיות משמעותיות‪.‬‬
‫צהבת‬
‫היילוד‬
‫כבר בניתוח הקיסרי הראשון יתכנו סיבוכים‪,‬‬
‫כבכל פרוצדורה כירורגית‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההשלכות הן‬
‫קריטיות בלידות הבאות‪ ,‬שכן‪ ,‬ניתוחים חוזרים‬
‫כרוכים בשיעור סיבוכים גבוה (יותר הידבקויות‪,‬‬
‫יותר טראומות לאיברים סמוכים כגון שלפוחית‬
‫שתן ומעי‪ ,‬יותר השרשות אבנורמליות של‬
‫השליה ויותר מצבים של קרע של הרחם)‪.‬‬
‫בארה”ב‪ 90% ,‬מהנשים לאחר ניתוח קיסרי‪,‬‬
‫ילדו בניתוח קיסרי חוזר‪ .‬הנתונים בארץ‬
‫מעודדים יותר‪ .‬שיעור הניתוחים הקיסריים‬
‫מכלל הלידות עומד על ‪ 21%‬בלבד‪ .‬אחוז‬
‫הנשים שתבחרנה ללדת בלידה נרתיקית לאחר‬
‫ניתוח קיסרי הינו ‪ .70% - 60%‬סקירה גדולה‬
‫אשר בוצעה בארה”ב ע”י ‪National Institutes of‬‬
‫‪ ,Health‬ניסתה לעמוד על המוקדים השונים‬
‫אותם אפשר לשנות ועל ידי כך להפחית‬
‫את שיעור הניתוחים הקיסריים הראשוניים‪.‬‬
‫ההמלצות לשינוי הינן במספר מישורים‪:‬‬
‫‪ .1‬הפעלת לידה רק בנוכחות התוויות אימהיות‬
‫או עובריות ולאחר הבשלת צוואר הרחם‬
‫במידת הצורך‪.‬‬
‫‪ .2‬נמצא קשר בין קבלת יולדת בשלב הסביל‬
‫המוקדם (פחות מ‪ 3-‬ס”מ) לעליה בניתוחים‬
‫הקיסריים‪ .‬קבלה מוקדמת לחדר לידה עלולה‬
‫לגרור התערבות יתרה בתהליך הלידה‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬זירוז לידה או פקיעת קרומים יזומה‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬הקבלה ללידה עדיפה רק החל מהשלב‬
‫הפעיל‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להבדיל בין שלבי לידה ארוכים לבין‬
‫“עצירה” של תהליך הלידה‪ .‬דינאמיקה בתהליך‬
‫הלידה אינה נמדדת רק ע”י פתיחת הצוואר‬
‫אלא גם ע”י מחיקת הצוואר‪ ,‬ירידת הראש‪,‬‬
‫סיבוב הראש באגן והתבססותו‪ .‬מחקרים‬
‫מהשנים האחרונות‪ ,‬מציגים עקומות לידה‬
‫חדשות אשר “מאפשרות” התקדמות לידה‬
‫הדרגתית יותר משהיה מקובל בעבר‪ .‬מומלץ‬
‫לא לדחוק בתהליך הטבעי‪ ,‬וכל עוד אין בעיה‬
‫אימהית או עוברית‪ ,‬לאפשר את התקדמות‬
‫הילוד בתעלת הלידה בקצב שלו‪.‬‬
‫‪ .4‬מחקרים רבים לא הצליחו להוכיח כי‬
‫יש עליה בניתוחים קיסריים לאחר שימוש‬
‫באלחוש אפידוראלי‪ ,‬הן בהפעלת לידה והן‬
‫בלידה ספונטנית‪.‬‬
‫‪ .5‬קיים קשר ברור בין העלייה בניתוחים‬
‫קיסריים ובין הירידה בלידות מכשירניות‬
‫(וואקום או מלקחיים)‪ .‬מחקרים רבים‪ ,‬שעקבו‬
‫אחר ילדים אשר נולדו בלידות מכשירניות‪,‬‬
‫הוכיחו כי ללידה מכשירנית אין השפעה ארוכת‬
‫טווח על התפתחותו של הילד‪ .‬במצבים בהם‬
‫מתאפשרת לידה מכשירנית (ראש נמוך‪,‬‬
‫לחיצות לא אפקטיביות או מוניטור חשוד)‪,‬‬
‫היא עשויה להוות אלטרנטיבה טובה ובטוחה‬
‫בהשוואה לניתוח קיסרי‪.‬‬
‫לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי (‪)VBAC‬‬
‫הינה תופעה אשר שכיחותה בארה”ב ירדה‬
‫מ ‪ 21%‬בשנת ‪ 1996‬ל ‪ 8.5%‬כיום‪ .‬נשים אשר‬
‫יתאימו ללידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי‬
‫הן נשים להן ‪ -‬עבר של ניתוח קיסרי אחד‬
‫בחתך רוחבי תחתון (על פני הרחם); אגן אשר‬
‫מבחינה קלינית נמצא מתאים ללידה; היעדר‬
‫צלקות נוספות על פני הרחם וללא קרע קודם‬
‫ברחם; אפשר לערוך להן ניטור רציף במהלך‬
‫לידה רגילה‪ .‬הסכנה העיקרית הכרוכה ב ‪VBAC‬‬
‫הינה קרע של הרחם‪ .‬קרע של הרחם מתרחש‬
‫בכל שכבות הרחם עם סכנה לדימום‪ ,‬מצוקה‬
‫עוברית עד לתמותה עוברית‪ ,‬תחלואה אימהית‬
‫משמעותית ופוטנציאל לתמותה אימהית‪.‬‬
‫הסיכון לקרע של הרחם ב‪TRIAL OF LABOR-‬‬
‫‪ AFTER CESAREAN TOLAC‬הינו פחות מחצי‬
‫אחוז‪ .‬הסיכון לקרע של הרחם בניתוח קיסרי‬
‫אלקטיבי חוזר הינו ‪ .0.026%‬נשים רבות אינן‬
‫יודעות כי ניתן במצבים מסוימים להפעיל לידה‬
‫אצל יולדת לאחר ניתוח קיסרי‪ .‬אמנם ההליך‬
‫שונה ומוגבל בהשוואה ליולדת שלא עברה‬
‫ניתוח קיסרי‪ ,‬אך בעת הצורך ניתן לעשות‬
‫הבשלת צוואר מכאנית ע”י בלון‪ ,‬וכאשר‬
‫מתאפשרת‪ ,‬פקיעת קרומים יזומה המהווה‬
‫“זירוז טבעי” אשר יכול להוביל לצירים‬
‫ספונטניים‪.‬‬
‫עירוי של אוקסיטוצין יינתן במצבים מסוימים‬
‫בלבד לזירוז אך לא להשראת לידה‪ .‬לסיכום‪,‬‬
‫אנו מתמודדים כיום עם תופעה בינלאומית‪,‬‬
‫רחבת היקף‪ ,‬של עליה ניכרת בשיעור‬
‫הניתוחים הקיסריים כבר בלידה הראשונה‪.‬‬
‫התחלואה בניתוח הקיסרי הראשון ועל אחת‬
‫כמה וכמה בניתוחים הבאים‪ ,‬הינה משמעותית‬
‫ולרוב‪ ,‬נתונים אלה אינם עומדים לנגד עיניה‬
‫של היולדת‪ .‬שורות אלו מהוות קריאת כיוון‪,‬‬
‫המצטרפת למגמה העולמית‪ ,‬שמטרתה‬
‫הקטנת שיעור הניתוחים הקיסריים תוך שימת‬
‫דגש על דאגה לבריאותם של האם ושל הילוד‬
‫ותוך שיקול דעת רפואי של הצוות המטפל‪.‬‬
‫מ‬
‫קור הבילירובין הוא בעיקר (‪ )75%‬מפירוק‬
‫מוגבר של כדוריות דם אדומות לאחר‬
‫הלידה‪ .‬אצל יילוד‪ ,‬פירוק מוגבר של כדוריות‬
‫דם אדומות מתרחש‪ ,‬היות ובתקופה העוברית‬
‫יש צורך ביותר כדוריות אדומות המכילות גם‬
‫המוגלובין מסוג עוברי (המוגלובין ‪ .)F‬זאת‪,‬‬
‫על‪-‬מנת להתמודד עם הסביבה הדלה יחסית‬
‫בחמצן ברחם‪ ,‬דבר שאיננו נחוץ בסביבה עתירת‬
‫החמצן מחוץ לרחם‪ .‬לרוב‪ ,‬אנו מתייחסים אל‬
‫צהבת הילוד כאל תהליך טבעי‪ .‬ידוע כיום‬
‫שרמות לא גבוהות של בילירובין אינן מהוות‬
‫סכנה ליילוד ואף יש להן יתרון וחשיבות בעיקר‪,‬‬
‫בהגנה על היילוד מפני נזקי רעילות של חמצון‬
‫יתר‪ .‬הצהבת הפיזיולוגית‪“ ,‬הטבעית”‪ ,‬ביילוד‬
‫הבשל והבריא מתאפיינת בכך שהיא מופיעה‬
‫ביילוד בריא‪ ,‬ללא סימני תחלואה‪ ,‬כשהוא בן‬
‫יום אחד לפחות (לא ב‪ 24-‬השעות הראשונות‬
‫לחיים)‪ .‬מהיום השישי לחייו‪ ,‬תתחיל לרוב‬
‫הירידה בערכי הבילירובין (אם כי בילודים‬
‫שיונקים התהליך עשוי להתארך)‪.‬‬
‫יתכנו מצבים “לא טבעיים” או פתולוגיים‬
‫העלולים לגרום לעלייה מוקדמת מידי (ב‪24-‬‬
‫השעות הראשונות לחיים) או משמעותית‬
‫בערכי הבילירובין‪ ,‬כגון‪ :‬פגות‪ ,‬מצבי הרס מוגבר‬
‫של כדוריות הדם האדומות (מחלה המוליטית‬
‫של היילוד‪ ,‬כיום בעיקר על רקע אי התאמת‬
‫קבוצות דם ‪ ,ABO‬ובעבר בעיקר על‪-‬רקע‬
‫אי‪-‬התאמת ‪ ,Rh‬שנמנעת ברובה על‪-‬ידי מתן‬
‫אנטי ‪ D‬לאמהות הרות וליולדות למניעת ריגוש)‪,‬‬
‫חסר ‪( G6PD‬גלוקוז‪-6-‬פוספט‪-‬דהידרוגינאז)‪,‬‬
‫זיהומים‪ ,‬מחלת בלוטת התריס (תת‪-‬תריסיות‬
‫מולדת)‪ ,‬מחלות בחילוף החומרים ומחלות‬
‫כבד‪ .‬רמת בילירובין גבוהה אומנם לא בהכרח‬
‫מסכנת את חיי היילוד‪ ,‬אולם הבילירובין‬
‫הגבוה (שאיננו מצומד ושאיננו קשור לחלבון‬
‫אלבומין בדם) הוא מסיס בשומן ולכן‪ ,‬עלול‬
‫לחדור לרקמות ולאיברים ובמיוחד‪ ,‬לפגוע‬
‫במערכת העצבים המרכזית ולגרום לנזק‬
‫בעיקר למערכת השמיעה‪ .‬לכן‪ ,‬במצבים בהם‬
‫קצב יצירת הבילירובין עולה על יכולתו של‬
‫הגוף לבצע צימוד כדי להפריש אותו‪ ,‬עלולה‬
‫להופיע היפרבילירובינמיה משמעותית‪.‬‬
‫במקרים קיצוניים ההיפרבילירובינמיה עלולה‬
‫להגיע לרמות בילירובין גבוהות מאוד ולגרום‬
‫לנזק מוחי (אנצפלופטיה מבילירובין)‪ ,‬שהוא‬
‫לעיתים בלתי הפיך‪ ,‬דבר שעלול לגרום לנכות‬
‫של הילד‪ ,‬לחירשות וכן‪ ,‬לבעיות בתחום ההבנה‬
‫והתנועתיות‪ .‬הסכנה לנזק נוירולוגי או שמיעתי‬
‫קיימת לרוב רק בערכי בילירובין גבוהים במיוחד‪,‬‬
‫אך כאשר מדובר בפגות או במצבי חולי שונים‬
‫הסכנה קיימת כבר בערכים נמוכים יותר‪.‬‬
‫כאן המקום לציין‪ ,‬שלהנקה יש השפעה על‬
‫רמות הבילירובין‪ .‬אצל היילוד היונק ערכי‬
‫הבילירובין יהיו לרוב גבוהים יותר בהשוואה‬
‫ליילוד הניזון מתחליפי חלב אם (תמ”ל‪,‬‬
‫תרכובות מזון לתינוקות)‪ .‬מאחר ולהנקה יש‬
‫חשיבות רבה לבריאותו של היילוד‪ ,‬יש לעודד‬
‫הנקה לעיתים תכופות ולרוב‪ ,‬מספיק מעקב‬
‫אחר ערכי הצהבת ביילודים אלה על מנת לוודא‬
‫שאינם עוברים את הערכים התקינים לגילם‬
‫ושאינם מחייבים קבלת טיפול‪.‬‬
‫ניתן להעריך את חומרת הצהבת על ידי‬
‫התבוננות בעורו של היילוד‪ ,‬ככל שגוון עורו‬
‫צהוב יותר‪ ,‬במיוחד בפלג גופו התחתון‪ ,‬כך גבוהה‬
‫יותר רמת הצהבת‪ .‬במחקרים שערכנו ופרסמנו‬
‫ראינו שאמנם יכולת האבחון הקליני של צהבת‬
‫על‪-‬ידי הצוות המיומן שלנו הייתה טובה מאוד‪,‬‬
‫אך בדיקה מעבדתית עדיין הייתה מהימנה יותר‪.‬‬
‫יש לזכור כי גם בדיקת המעבדה איננה מדויקת‬
‫לחלוטין ולתוצאה המתקבלת טווח שגיאה‬
‫של ‪ .1% - 0.5%‬בעקבות תוצאות המחקרים‬
‫שערכנו בשנים האחרונות אשר מצביעות על‬
‫הבעייתיות שבהערכת צהבת קלינית בעין ע”י‬
‫הצוות‪ ,‬הכנסנו לשימוש מכשיר בילירובינומטר‪,‬‬
‫המאפשר בדיקה בלתי פולשנית‪ ,‬בלתי כואבת‬
‫ומדוייקת של מידת ההיפר‪-‬בילירובינמיה על פי‬
‫צבע העור בכל היילודים‪ ,‬במיוחד לפני השחרור‬
‫מביה”ח לביתם‪.‬‬
‫הנחיות האיגוד הניאונטולוגי הישראלי למעקב‬
‫ולטיפול בצהבת היילוד מבוססות על המלצות‬
‫איגוד רופאי הילדים האמריקאי (‪ ,)AAP‬ובבסיסן‬
‫ההנחה שרוב מקרי הקרניקטרוס ניתנים‬
‫למניעה‪ .‬במחלקתנו אנו מיישמים את ההמלצות‬
‫המעודכנות ביותר בנושא המעקב והטיפול‬
‫בצהבת היילוד‪ ,‬הכוללות‪ :‬הערכה מוקדמת של‬
‫גורמי סיכון לצהבת יילוד פתולוגית מוגברת‬
‫ומעקב צהבת צמוד על יילודים בסיכון וכן‪,‬‬
‫הערכת צהבת לכל היילודים לפני השחרור‬
‫מביה”ח תוך שימוש בטכניקה בלתי פולשנית‬
‫(בילירובינומטריה)‪ .‬לצורך הערכה מוקדמת‬
‫של גורמי הסיכון מבוצעת בכל תינוק שנולד‬
‫במרכז הרפואי בני ציון לקיחת דם טבורי‬
‫בלידה לבדיקה אם קיים חוסר ב‪ ,G6PD -‬אנזים‬
‫שחסרונו עלול לגרום למחלת צהבת מוגברת‬
‫אצל תינוקות‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבדקים לסוג דם ולתבחין‬
‫קומבס ישיר מקרים של חוסר התאמת דם בין‬
‫האם ליילוד (‪ ABO‬ו‪ ,)Rh-‬שיכול אף הוא לגרום‬
‫לצהבת מוגברת‪ .‬בעבודת מחקר‪ ,‬שעשינו לאחר‬
‫הטמעת השינויים בנושא המעקב והטיפול‬
‫בצהבת היילוד במחלקת היילודים שלנו ראינו‪,‬‬
‫שהשינויים שהכנסנו סייעו לשיפור הטיפול‬
‫בתינוקות‪ ,‬למעקב על צהבת היילוד ולזיהוי‬
‫מוקדם של גורמי סיכון לצהבת מוגברת‪ .‬שינוי‬
‫נוהל המעקב אחר צהבת תרם לשיפור ברוב‬
‫מדדי האיכות הרפואיים ‪ -‬עליה משמעותית‬
‫בזיהוי גורמי סיכון לצהבת‪ ,‬במיוחד ‪,G6PD‬‬
‫עיכוב שחרור והתחלת טיפול מוקדם באור‬
‫לפי הצורך ומתן הנחיות נכונות יותר למעקב‬
‫על צהבת בשחרור‪ .‬מצאנו גם שיפור במדדי‬
‫נוחות והתייעלות ובהם ‪ -‬ירידה משמעותית‬
‫במספר הדקירות לבדיקות דם מהתינוקות‪ .‬חלק‬
‫גדול מהבדיקות לזיהוי גורמי סיכון מבוצעות‬
‫כיום מדם טבורי הנלקח בלידה‪ ,‬דבר המאפשר‬
‫קבלת מידע מוקדם על גורמי סיכון לצהבת‪.‬‬
‫חלק גדול מהמעקב על הצהבת מבוצע בצורה‬
‫בלתי פולשנית (בילירובינומטריה)‪ ,‬ללא צורך‬
‫בבדיקות דם מרובות‪.‬‬
‫היינו בין הראשונים בארץ להכניס בדיקת‬
‫סריקה לחסר ‪ G6PD‬לכלל אוכלוסיית היילודים‪.‬‬
‫התוצאות של ניסיוננו פורסמו גם בספרות‬
‫הרפואית‪ ,‬ותרמו להרחבת בסיס המידע לגבי‬
‫פרשנות ערכי תוצאות הבדיקה הכמותית‬
‫ל‪ G6PD-‬ביילודים‪.‬‬
‫הטיפול העיקרי בצהבת היילוד הוא באור‪.‬‬
‫בשנים האחרונות מקובל לטפל באור בהתאם‬
‫לערך הבילירובין המשוקלל ביחס לגיל התינוק‬
‫בשעות ובשקלול גורמי סיכון נוספים‪ .‬הטיפול‬
‫שניתן ליילוד בערכים אלה הינו מניעתי על מנת‬
‫לא להגיע לערכי בילירובין העלולים לגרום‬
‫לקרניקטרוס המחייבים טיפול בהחלפת דם‪,‬‬
‫שהיא פעולה חודרנית ומסוכנת המבוצעת‬
‫תחת ניטור בטיפול נמרץ‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות נוספו טיפולים ביניהם‪,‬‬
‫מתן אימונוגלובולינים (‪)IVIG‬‬
‫במקרים של צהבת על‬
‫רקע המוליטי כתוצאה‬
‫מנוגדנים שעברו‬
‫ליילוד מהאם (אי‬
‫התאמת סוגי דם‬
‫‪ ABO‬ו‪.)Rh-‬‬
‫טיפול נמרץ ביילוד‬
‫ניתוחים קיסריים‬
‫צהבת הילוד מהווה את אחת התופעות‬
‫השכיחות ביותר לאחר הלידה‪ .‬היא מופיעה‬
‫לפחות אצל שני שליש מהיילודים‪ .‬הצהבת‬
‫הקלינית שאנו רואים מהווה ביטוי להצטברות‬
‫בילירובין באברי הגוף השונים‪ ,‬ובכללם העור‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫| אפריל ‪ | 2014‬גיליון ‪ | 22‬אינפורמציון‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 22‬אפריל ‪| 2014‬‬
‫שחזורי אפרכסת‬
‫ועדה להפסקת הריון‬
‫את קטינה‬
‫ד"ר עמי ברק רופא בכיר‪ ,‬היח' לכירורגיה פלסטית‬
‫ואת בהריון‬
‫ליאת אמיר עו"ס‪ ,‬מרכזת פרויקט התערבות לנערות הפונות לועדות להפסקת הריון‬
‫"באמצע הקיץ‪ ,‬קצת לפני יום הולדת ‪ ,16‬גיליתי‬
‫שאני בהריון‪ .‬היה לי חבר שלמד בשכבה מעלי‪,‬‬
‫יצאנו כמה חודשים והתחלנו זמן לא רב קודם‬
‫לגילוי ההיריון‪ ‬לקיים יחסי מין‪ .‬משיחות עם‬
‫החברות ידעתי שקיימים אמצעי מניעה אבל‬
‫לא חשבתי שאוכל להיכנס להריון בפעמים‬
‫הראשונות‪ ...‬שני הפסים בערכה לבדיקת ההריון‬
‫שקניתי הלכו והתכהו‪ ,‬והחרדה שלי הלכה‬
‫והתחזקה יחד איתם‪ :‬מה אני עושה? לאן אני‬
‫פונה? עם מי אני מדברת? איפה עושים הפלה?‬
‫איך? מה יקרה לי? כמה זה עולה? איך אמא שלי‬
‫תגיב??? הרגשתי מבוהלת‪ ,‬מבולבלת וחסרת‬
‫אונים‪ .‬לא ידעתי מה לעשות”‪.‬‬
‫ת‬
‫חושות ושאלות אלה‪ ,‬ועוד רבות אחרות‪ ,‬מתעוררות‬
‫אצל נערות המגלות כי הן בהריון‪ .‬לצערנו‪ ,‬יש לא‬
‫מעט כאלה‪ .‬בשנת ‪ 2011‬נרשמו ‪ 18,974‬פניות לוועדה‬
‫לענייני הריון בבתי החולים בארץ‪ ,‬מתוכן ‪ 11.7%‬היו של‬
‫נשים מתחת לגיל ‪ .19‬אחוז לא מבוטל זה של הריונות בגיל‬
‫ההתבגרות‪ ,‬כמו גם האוטונומיה שהעניק המחוקק לקטינות‬
‫בביצוע הפסקות הריון‪ - ‬הובילו להקמת תכנית פיילוט‬
‫ייחודית מטעם השירות הארצי לעבודה סוציאלית במשרד‬
‫הבריאות והאגודה לתכנון המשפחה‪ - ‬תכנית התערבות‬
‫עבור נערות הפונות לוועדה לענייני הריון‪ .‬על רקע השונות‬
‫הגבוהה בדרכי פעולת הוועדות בבתי החולים בארץ מבחינת‬
‫ההתערבות והדרכת הנערות הפונות לוועדה‪ - ‬עלה צורך‬
‫בסטנדרטיזציה ובהבטחת איכות הטיפול‪ ‬לנערות בהריון‬
‫לא רצוי‪ .‬בתכנית מושם דגש על‪ ‬הדרכת הנערות‪ ,‬על‬
‫קידום בריאות וצמצום התנהגויות מסכנות בריאות‪ ,‬על‬
‫איתור מוקדם של נערות במצבי מצוקה‪ ‬וסיכון‪ ,‬על קידום‬
‫העבודה בממשקים בין ביה”ח למערך השירותים עבור‬
‫נערות בקהילה ועוד‪.‬‬
‫תכנית הפיילוט פועלת מאוקטובר ‪ 2007‬בחמישה מרכזים‬
‫רפואיים בארץ‪ :‬אסף הרופא‪ ,‬הדסה הר הצופים‪ ,‬סורוקה‪,‬‬
‫מאיר ובני ציון‪ .‬את הפיילוט מובילות עובדות סוציאליות‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫עבודת מרכזת הפרויקט כוללת שיתוף פעולה הן עם‬
‫גורמים בתוך בית החולים כגון‪ :‬המלר”ד‪ ,‬אישפוז יום נשים‪,‬‬
‫משרד קבלת חולים והעובדות הסוציאליות המשתתפות‬
‫בוועדות‪ ,‬והן מול גורמים בקהילה כגון‪“ :‬דלת פתוחה”‪,‬‬
‫אחיות במרפאות ובמרכזי בריאות האישה‪ ,‬אחיות ועובדות‬
‫סוציאליות בפנימיות ובלשכות רווחה‪ .‬כל זאת על מנת‬
‫להנגיש את השירות ואת המידע לנערות בהריון וליצור רצף‬
‫בשנת ‪ 2011‬נרשמו‬
‫‪ 18,974‬פניות‬
‫לוועדה לענייני‬
‫הריון בבתי‬
‫החולים בארץ‪,‬‬
‫מתוכן ‪ 11.7%‬היו‬
‫של נשים מתחת‬
‫לגיל ‪.19‬‬
‫רוב הנערות‬
‫הפונות לוועדה‬
‫הן בטווח‬
‫הגילאים של‬
‫‪ ,15-17‬ולרוב הן‬
‫מגיעות בליווי‬
‫גורם בן גילן‬
‫טיפולי החיוני כל כך להמשך בריאותה ורווחתה הנפשית‬
‫של הנערה הפונה‪.‬‬
‫ייחודה של עבודת העו”ס במסגרת התכנית‪ ‬היא‬
‫ההתערבות‪ ‬בשעת משבר‪ ,‬זאת‪ ‬בשונה מעובדות סוציאליות‬
‫שבקהילה הפוגשות את הנערה לאחר שתהליך‪ ‬ההפלה‪ ‬כבר‬
‫הושלם‪ .‬הרגישות לצרכי הנערה והגמישות בטיפול הם‬
‫המכוונים את הטיפול במסגרת ביה”ח והתהליך מותאם‬
‫באופן אישי לכל נערה ונערה‪ .‬‬
‫מספר הנערות שפנו לוועדה במרכז הרפואי בני ציון‬
‫בשנת ‪ 2013‬הוא‪ ‬כ‪ .90-‬כל נערה המגיעה לוועדה זוכה‬
‫לתשומת לב ייחודית הכוללת‪ :‬שיחה מעמיקה (המקדימה‬
‫את התכנסות הוועדה עצמה בנוכחות הרופאים)‪ ,‬בעת‬
‫הצורך ליווי לפעולות אדמיניסטרטיביות‪ ,‬מתן חומרי הסברה‬
‫וליווי ביום הפעולה‪ .‬שיחת ההיכרות עם הנערה נערכת‬
‫באווירה תומכת ומרגיעה‪ .‬לאחר מכן נמסר מידע לגבי‬
‫אפשרויות הפסקת ההריון והסבר כללי על ההליך‪ .‬עולים‬
‫תכנים הנוגעים לקיום יחסי מין בהסכמה‪ ,‬בשלות ואחריות‪,‬‬
‫אמצעי מניעה ומניעת מחלות מין‪ .‬כאשר‪ ‬בן הזוג נוכח‬
‫במפגש ‪ -‬השאיפה היא לקיים שיחה משותפת‪.‬‬
‫רוב הנערות הפונות לוועדה הן בטווח הגילאים של ‪,17-15‬‬
‫ולרוב הן מגיעות בליווי גורם בן גילן (חבר‪ ,‬חברה‪ ,‬אחות)‪.‬‬
‫הנערות מביעות רצון וצורך לשוחח‪ ,‬חלקן משתפות פעולה‬
‫יותר וחלקן פחות‪ ,‬אך ‪ ‬לכולן יש שאלות רבות וצורך‬
‫באינפורמציה רלוונטית‪ .‬העובדה שהשיחה מתקיימת‬
‫באווירה תומכת ובלתי שיפוטית מקלה על‪ ‬התחושות‬
‫הקשות‪ .‬למרות המבוכה המופיעה בדקות הראשונות‬
‫לשיחה‪ ,‬רובן המכריע של הנערות שמחות לשתף פעולה‬
‫ונראה כי השיחה תורמת להן רבות‪ .‬במהלך ההתערבות‬
‫נעשה ניסיון לשכנע את הנערות בנחיצות ליווי של בן‬
‫משפחה בוגר בתהליך‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬רוב הנערות בוחרות‬
‫שלא לשתף את הוריהן בדבר ההריון‪ ,‬דבר המדגיש עוד יותר‬
‫את חשיבות הליווי המקצועי‪ ,‬התמיכה וההדרכה‪ ,‬ואת‪ ‬איתור‬
‫הנערות הנמצאות בסיכון והפנייתן להמשך התערבות‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫”אז אחרי שההלם הראשוני עם גילוי העובדה שאני בהריון‬
‫עבר‪ ,‬חבר שלי ואני נכנסנו לגוגל ובדקנו מה עושים כשרוצים‬
‫להפסיק הריון‪ .‬די מהר עלתה הכתובת של “דלת פתוחה”‬
‫וחבר שלי התקשר בשמי כדי לשאול מה צריך לעשות‪ .‬משם‬
‫הכל כבר היה ברור והתגלגל במהירות וביתר קלות‪ .‬קבעו לנו‬
‫תור לוועדה בבית חולים‪ ,‬הסבירו לנו בדיוק לאן להגיע‪ .‬בבית‬
‫החולים עברתי אולטרה סאונד ובדיקות דם‪ ,‬בלי הפנייה ובלי‬
‫לשלם‪ .‬עובדת סוציאלית דיברה איתנו והסבירה לנו הכל‬
‫על התהליך‪ ,‬מה יקרה שם‪ ,‬ודיברה איתנו גם על אמצעי‬
‫מניעה‪ .‬בהתחלה התביישנו מאוד‪ ,‬אבל העובדת הסוציאלית‬
‫היתה כל כך נינוחה ופתוחה בנושא‪ ,‬שמהר מאוד הרגשנו‬
‫מספיק נוח לשאול אותה שאלות משלנו ולדבר על דברים‬
‫ממש אישיים‪ .‬בוועדה עצמה קבעו לנו תור להפלה‪ ,‬וביום‬
‫ההפלה פגשה אותנו שוב העובדת הסוציאלית והעבירה‬
‫איתי את השעה מורטת העצבים בציפייה לפעולה‪ .‬בסופו‬
‫של דבר‪ ,‬היתה לי חוויה לא פשוטה‪ ,‬קצת כואבת‪ ,‬ואין לי‬
‫ספק שמעכשיו אזהר הרבה יותר‪ .‬לשמחתי‪ ,‬פגשתי בתהליך‬
‫אנשים שהקלו עלי מאוד את החוויה‪ ,‬והפכו אותה לקצת‬
‫פחות מאיימת ממה שחשבתי שתהיה”‪.‬‬
‫א‬
‫חד האתגרים הגדולים בכירורגיה פלסטית‬
‫משחזרת הינו שיחזור שלם או חלקי של‬
‫האפרכסת זאת מאחר ואיבר זה מאופיין במבנה‬
‫תלת מימדי מורכב ומפותל‪.‬‬
‫במשך דורות היווה שחזור זה קושי אמיתי‬
‫שהתבטא בניסיונות רבים לבנות איבר תלת מימדי‪.‬‬
‫מאחר שאין סחוס‪ ,‬צריך להביא סחוס‪ ,‬ליצור צורה‬
‫ולכסותה ברקמה שתביא לתוצאה הרצויה‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬החל במסע הזה מנתח אמריקאי‬
‫בשם רדפורד טנצר‪ ,‬שדיווח על כ‪ 20-‬מקרים של‬
‫חסר מולד של האפרכסת ושחזורה על ידי סחוס‬
‫שנלקח ממפגש סחוסי צלעות בית החזה‪ .‬כעשר‬
‫שנים אחר כך תיאר ד”ר ברט ברנט מקליפורניה‪,‬‬
‫את ניסיונו במאות שחזורי אוזניים‪ ,‬תוך שיפור‬
‫התוצאות בארבעה שלבים‪.‬‬
‫בניסיון לצמצם את מספר השלבים ולהביא‬
‫לתוצאות מצוינות‪ ,‬תיארו ד”ר סאטורו נגאטה‬
‫ואחריו ד”ר פרנסואז פירמין‪ ,‬שחזורי אפרכסת‬
‫בשני שלבים בלבד‪.‬‬
‫היחידה לכירורגיה פלסטית בבי”ח בני ציון הינה‬
‫אבן שואבת עבור אותם ילדים עם מומים מולדים‬
‫של האפרכסת שמתבטאים בחסר שלם או חלקי‬
‫(מיקרוטיה)‪ .‬מיקרוטיה הינה תת התפתחות‬
‫מולדת של האוזן החיצונית המאופיינת על ידי‬
‫שארית סחוסית אמורפית מכוסה בעור‪ ,‬בדרך‬
‫כלל ללא תעלת שמע‪.‬‬
‫לקראת תחילת השחזור‪ ,‬מתבצע עיבוד על‬
‫ידי ביצוע ‪ CT‬של הראש והדמיה על קולית של‬
‫איברי הבטן‪ ,‬שכן לעיתים‪ ,‬מום מולד זה נילווה‬
‫לתת התפתחות הלסת‪ ,‬אנומליות בדרכי השתן‬
‫ומומים מולדים קרדיאליים‪ .‬מתבצעת הערכת מצב‬
‫משולבת של רופאי א‪.‬א‪.‬ג ופה ולסת‪ .‬בסביבות גיל‬
‫תשע‪ ,‬מתחיל השלב הראשון‪ ,‬במהלכו מועתקת‬
‫האפרכסת התקינה על שקף שמהווה יסוד לבניית‬
‫התבנית הסחוסית‪ .‬מתבצעת קצירת סחוסים‬
‫ממפגש צלעות ‪ 8-7-6‬שמהם מגלפים את תבנית‬
‫האפרכסת שתיבנה‪ .‬לאחר גילופם‪ ,‬מחוברים חלקי‬
‫הסחוס על ידי חוטי מתכת מיוחדים‪ ,‬מתבצעת‬
‫יצירה של כיס תת עורי באזור המיועד לשחזור‪,‬‬
‫מפנים את הסחוס השאריתי האמורפי ומוכנסת‬
‫התבנית הסחוסית החדשה‪.‬‬
‫הניתוח אורך כ‪ 4 -‬שעות עם אשפוז של כשבוע‬
‫ימים‪ .‬כ‪ 6 -‬חודשים אחר כך‪ ,‬לאחר שניתן לוודא‬
‫קליטה טובה של הסחוס והתכווצות יעילה של‬
‫העור‪ ,‬ניתן לעבור לשלב השני בו מתבצעת הפרדה‬
‫של האוזן מהקרקפת על ידי שתל עור‪.‬‬
‫במשך עשרות שנים בוצעו ניסיונות לשימוש‬
‫בחומרים פלסטיים‪ ,‬סיליקון או מדפור כתחליף‬
‫לסחוס‪ ,‬אך לאורך הזמן הוכיח הסחוס את‬
‫יתרונותיו בעמידות גבוהה ועם תוצאות מעולות‪.‬‬
‫ביחידה לכירורגיה פלסטית שלנו‪ ,‬מתבצעים‬
‫שחזורים של האפרכסת גם לאחר כוויות קשות‪,‬‬
‫תאונות ונשיכות בעלי חיים‪ .‬גם שחזורים מסוג זה‬
‫מהווים אתגר גדול ומצריכים שימוש בחלקי סחוס‬
‫מותאמים לפגם ולכיסוי ריקמתי מתאים‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬כאשר הנזק שנוצר באיזור אינו מאפשר‬
‫שימוש בעור‪ ,‬יש צורך בהעברה של רקמת פסציה‬
‫(רקמה חיתולית ‪ -‬רקמת חיבור היוצרת תנאים‬
‫להתחדשות) טמפורו‪-‬פריאטלית ושתל עור‬
‫לכיסוי התבנית הסחוסית‪ .‬לצורך זה מתבצעת‪,‬‬
‫טרם הניתוח‪ ,‬הערכה ווסקולרית של העורק‬
‫הטמפורלי שמזין את הפסציה על ידי מכשיר‬
‫הדופלר‪ ,‬טרם הניתוח‪.‬‬
‫ביחידה לכירורגיה פלסטית יש ניסיון מצטבר‬
‫בביצוע כ‪ 250 -‬שחזורים של מומים מולדים‬
‫ולאחר טראומות קשות‪ .‬ניסיון כירורגי זה‪ ,‬הגדול‬
‫בישראל ובעל תוצאות מרשימות‪ ,‬מניע מטופלים‬
‫רבים מכל רחבי הארץ להגיע אלינו‪ .‬שחזור‬
‫רב שלבי מביא לקשר בלתי אמצעי והדוק בין‬
‫הילדים‪ ,‬משפחותיהם והצוות המטפל לאורך‬
‫שנים רבות‪.‬‬
‫תקשורת עם חולים מונשמים‬
‫ד"ר מילאן קרויטורו מנהל היח' לטיפול נמרץ כללי‬
‫מ‬
‫י שנקלע ליחידה לטיפול נמרץ עלול לחשוב‬
‫כי המאושפזים שם ישנים‪ .‬האומנם כך?‬
‫ביחידה לטיפול נמרץ נעים המטופלים בין מצב‬
‫קריטי של המחלה למצב סופני‪ .‬בני המשפחה‬
‫שנמצאים איתם כל העת חווים תחושות של‬
‫דחק‪ ,‬ייאוש וחרדה‪.‬‬
‫חלק גדול מן החולים‪ ,‬שהיו קודם לאשפוז‬
‫עצמאיים‪ ,‬הופכים תלויים באופן מוחלט בצוות‪.‬‬
‫ברוב המקרים הם מתאפיינים בשכיבה על‬
‫הגב‪ ,‬בחוסר יכולת לדבר או לתקשר‪ ,‬מחוברים‬
‫למכשיר הנשמה (המונע אפשרות לדבר) וכאשר‬
‫הגוף מצוי במצב פיזי קשה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מצב‬
‫תודעתם הוא נמוך ויש חוסר וויסות של רגשות‬
‫ושל קליטת אינפורמציה הגורמים להם לתחושות‬
‫של פחד‪ ,‬חרדה‪ ,‬לחץ נפשי‪ ,‬איבוד תחושת זמן‪,‬‬
‫תחושת בידוד ודה פרסונליזציה‪.‬‬
‫"הייתי ער לחלוטין‪...‬יכולתי לתפקד אילו היה‬
‫לי במה‪ .‬הידיים לא זזו ורק המוח תפקד‪ .‬יכולתי‬
‫להבין‪ ,‬יכולתי לשמוע‪ ,‬אבל לא יכולתי לדבר‪,‬‬
‫והקשיים בתקשורת היו עבורי הבעיה העיקרית‬
‫כל עוד הייתי עם צינור בקנה"‪( .‬מטופל)‬
‫בשנים האחרונות מהווים קשיי התקשורת עם‬
‫המטופלים מקור לדאגה עבור הצוות המטפל‪.‬‬
‫חברי הצוות השקיעו מחשבה רבה בפיתוח שיטות‬
‫תקשורת מגוונות‪ ,‬התעדכנו בספרות מקצועית‬
‫במטרה ליישם את השיטות בשטח‪ .‬המטרה ‪-‬‬
‫להבין את צרכיו ואת כאביו של המטופל ולתת‬
‫מענה בהתאם‪.‬‬
‫עם התפתחות הטכנולוגיה ובקצב העבודה‬
‫האינטנסיבי ביחידה‪ ,‬עלתה מודעות הצוות‬
‫לחשיבות הרבה של תקשורת טיפולית‪ ,‬של‬
‫מגע אנושי ושל תגובה אנושית‪ .‬אלה מהווים את‬
‫החוט המקשר בין המטפל למטופל‪ ,‬ומאפשרים‬
‫למטפלים להבין את טווח הצרכים הנרחב של‬
‫החולים‪.‬‬
‫האני מאמין של צוות היחידה הוא להתייחס לכל‬
‫חולה כאל חולה עירני‪ ,‬גם אם הוא מצוי תחת‬
‫הרדמה‪ .‬מצב זה בא לידי ביטוי במתן הסבר לפני‬
‫כל התערבות ובמהלכה‪ ,‬בכיבוד רצון המטופל‬
‫ובהבנה הרגשית הגבוהה כי יש צורך בסבלנות‬
‫רבה על מנת להבין את מה שהחולה אינו מסוגל‬
‫לומר‪ .‬בנוסף‪ ,‬מאמין הצוות כי על התקשורת‬
‫הטיפולית עם החולה להיות מלווה במגע אנושי‬
‫על מנת להעביר לו את המסר כי אנחנו כאן לידו‬
‫ועבורו‪ ,‬לתת לו מענה הן לצרכים הפיזיים והן‬
‫לצרכים הנפשיים וכן‪ ,‬ולעזור לו ולבני משפחתו‬
‫לעבור את תקופת האשפוז הקשה‪.‬‬
‫צוות היחידה מלווה את המטופל ואת משפחתו‬
‫לאורך התקופה הקשה הזו בהבנה‪ ,‬בתקשורת‬
‫פתוחה ותומכת ובאמפטיה‪ .‬בספרות המקצועית‬
‫ממליצים לצוות המטפל "לקחת את הזמן" ולהיות‬
‫סבלניים כלפי המטופלים מאחר והתקשורת‬
‫עוזרת להם בריפוי ובהחלמה‪.‬‬
‫על מנת שנוכל להיות קשובים לחולים‪ ,‬ולהיות שם‬
‫למענם אנו נעזרים בדרכי התקשרות המותאמים‬
‫ליחידה ולכל חולה במצבו הספציפי‪ ,‬כגון לוחות‬
‫ציור‪ ,‬נייר ועפרון‪ ,‬מחשבי מסך‪ ,‬או לחילופין שפת‬
‫תנועות ידיים וראש‪ ,‬קריאת שפתיים ומגע‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬אנו עוזרים לבני המשפחה לתקשר עם יקירם‬
‫בדרכים שונות‪.‬‬
‫"אם אדם יכול להזיז את ידיו‪ ,‬אז המצב טוב‪.‬‬
‫אבל אם במצב בו לא יכולתי לזוז‪ ,‬היו מביאים לי‬
‫מקלדת כדי ללחוץ עם האף על האותיות‪ ,‬הייתי‬
‫פותר את הבעיה"‪( .‬מטופל)‬
‫התקשורת עם חולים מונשמים משמעותית‬
‫ביותר בדרך לריפוי הנפשי והפיזי שלהם‪ ,‬לכן‬
‫בכל עת שהצוות חווה קשיים בתקשורת עם‬
‫המטופל‪ ,‬מושקעת מחשבה רבה לעידוד היכולת‬
‫לתקשר‪ .‬זאת בידיעה כי יש צורך בתמיכה טכנית‬
‫ובאמצעים טכנולוגיים על מנת להעניק את מה‬
‫שאנו רואים כזכות ראשונית ומהותית בטיפול‬
‫היומיומי בחולה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫| אפריל ‪ | 2014‬גיליון ‪ | 22‬אינפורמציון‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 22‬אפריל ‪| 2014‬‬
‫עור‬
‫קעקוע חינה‬
‫לא סקפטיים‬
‫בכלל‬
‫ציור גוף תמים?‬
‫ד"ר פאולה שטרק מומחית לרפואת עור‪ ,‬היח' לכירורגיה פלסטית‬
‫ענת וינר מתאמת הטיפול בפצע‬
‫ב‬
‫היסטוריה מופיע השיער כסמל של כוח‪,‬‬
‫גבריות‪ ,‬עוצמה‪ ,‬שפע ואף קדושה‪ .‬בתנ"ך אנו‬
‫פוגשים את דמותו של שמשון כמי שבמחלפותיו‬
‫מצויים כוח ועוצמה‪ .‬ביוון העתיקה לשיער‬
‫היה חשיבות רבה כסמל סטטוס‪ .‬העבדים היו‬
‫מגולחים‪ ,‬העשירים טיפחו את השיער בשמן‬
‫זית‪ ,‬בבשמים ובתסרוקות מיוחדות‪ .‬גם ברומא‬
‫היה נהוג לגלח את השיער של העבדים ושל‬
‫האסירים כסמל להשפלה‪ .‬נזירים בודהיסטים‬
‫מגלחים את שיערם מטעמי צניעות‪ ,‬מאפיין‬
‫הנהוג גם בצבאות שונים כסימן למשמעת‬
‫ולצייתנות‪ .‬הפאה הנוכרית שחבש מלך צרפת‪,‬‬
‫לואי ה‪ ,14-‬כדי לכסות את קרחתו‪ ,‬הפכה עם‬
‫השנים לסמל סטטוס‪ ,‬לכוח ושפע כך שהיה‬
‫מי שחבש פאה גם כאשר לא היה באמת זקוק‬
‫לה‪ .‬בשנות ה ‪ 60‬של המאה הקודמת ניכרה‬
‫מגמה הפוכה‪ ,‬כאשר ההיפים גידלו שיער‬
‫כסמל למחאה ולחופש‪ ,‬מגמה שמאוחר יותר‬
‫הפכה לאופנה‪ .‬השיער מהווה גם סמל ליופי‪,‬‬
‫קסם ולארוטיקה‪ .‬לאור השפעתו הארוטית‬
‫על גברים‪ ,‬נשים דתיות מכסות את שערן‪.‬‬
‫התופעה של איבוד השיער הינה חוויה מתסכלת‪.‬‬
‫הסיבה הנפוצה ביותר לנשירת שיער בגברים‬
‫ובנשים הינה נשירת על רקע תורשתי‪-‬הורמונלי‪.‬‬
‫"התקרחות גברית" מתייחסת למעשה לנשירה‬
‫הקיימת אצל גברים אך גם אצל נשים ‪ -‬הסיבה‬
‫זהה אך הביטוי שונה בין המינים‪ .‬התקרחות‬
‫גברית הינה תהליך של הצטמצמות כמות השיער‬
‫וירידה בקוטר השערה‪ .‬גם שלב גדילת השיערה‬
‫קטן והתוצאה היא הקרחה‪.‬‬
‫מאחר וטרם זוהו הסיבות הגורמות לשינויים‬
‫בזקיקי השערה‪ ,‬ההנחה היא כי כנראה מדובר‬
‫בגנטיקה‪ .‬אנדרוגנים‪ ,‬אנזימים‪ ,‬קולטנים‪ ,‬הפעלתם‬
‫של גנים מסוימים וגיל ‪ -‬משחקים תפקידים‬
‫משולבים בתהליך ההתקרחות‪.‬‬
‫לאנדרוגנים תפקיד חשוב בתהליך הנשירה‬
‫מהסוג התורשתי למרות שרמתם בדם אינה‬
‫הגורם המרכזי בתהליך אלא התגובה להם‬
‫באברי מטרה (זקיקים)‪ .‬בנשים התופעה פחותה‬
‫בשל רמה נמוכה יותר של האנדרוגן העיקרי‬
‫טסטוסטרון‪ .‬ההשפעה של אנדרוגנים כגורמי‬
‫נשירה מוגבלת רק לזקיקים המועדים גנטית לכך‪,‬‬
‫בקדמת הקרקפת ובמרכזה‪.‬‬
‫התקרחות זכרית (אם כי היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬עלולה‬
‫להופיע גם בקרב נשים) מופיעה אצל ‪30%‬‬
‫מהגברים בני גיל ‪ 30‬ואצל ‪ 70%‬מהגברים‬
‫בני גיל ‪ .50‬בנוסף‪ ,‬בעלי עור בהיר מתקרחים‬
‫בגיל צעיר פי ‪ 4‬יותר מבעלי עור כהה‪.‬‬
‫בנשים מופיעה התופעה אצל ‪ 50%‬מבנות ‪.60‬‬
‫תהליך נשירת השיער בגברים ובנשים עולה ככל‬
‫שעולה הגיל‪ .‬חלוקת הקרחת בנשים וגברים הינה‬
‫שרירותית וקיימות צורות מקבילות בשני המינים‬
‫למרות שקיימות גם צורות בלתי טיפוסיות‪ .‬אצל‬
‫נשים הנשירה מסוג זה מאופיינת כדיפוזית‪,‬‬
‫בעיקר בגיל המעבר‪ ,‬כאשר הנשירה הבולטת‬
‫ביותר היא באזור המפרצים‪ .‬אצל גברים קיימות‬
‫צורות רבות והסיווג מסובך‪.‬‬
‫קיימים גורמים נוספים מלבד הגנטיקה העלולים‬
‫לגרום לנשירת שיער‪ ,‬אולם רובם זמניים וניתנים‬
‫לטיפול‪.‬‬
‫‪ - ALOPECIA AREATA‬סוג של אובדן שיער זמני‬
‫ואזורי‪ ,‬המופיע באופן פתאומי כאשר המערכת‬
‫החיסונית בגוף תוקפת בטעות את חלקם העמוק‬
‫של זקיקי השערה‪ .‬זהו הגורם השני הנפוץ ביותר‬
‫לאיבוד השיער לאחר התקרחות גנטית‪ .‬לרוב‪,‬‬
‫אובדן השיער מתחיל בקטן (בגודל של מטבע)‬
‫בקרקפת או בזקן‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬לאחר מספר‬
‫חודשים השיער חוזר לצמוח‪.‬‬
‫‪ - ALOPECIA TOTALIS‬קירחות כללית‪ ,‬על פני‬
‫כל הקרקפת‪.‬‬
‫‪ - ALOPECIA UNIVERSALIS‬מצב בו השיער‬
‫נושר באופן מוחלט מכל הגוף‪ .‬במקרה זה וכן‬
‫ב ‪ ALOPECIA TOTALIS‬למרות הטיפולים‪ ,‬השיער‬
‫בדרך כלל לא חוזר לצמוח‪.‬‬
‫קיימות מחלות נדירות‪ ,‬בגינן עלול השיער לנשור‬
‫או להאט את צמיחתו ‪ -‬פטרת הקרקפת או הזקן‪,‬‬
‫זיהומים קשים‪ ,‬עגבת‪ ,‬זאבת (לופוס)‪ ,‬ליכן פלנוס‬
‫(ילפת שטוחה ‪ -‬דלקת כרונית של העור‪ ,‬הריריות‬
‫השיער והציפורניים) ‪-‬אשר גורמות לעיתים‬
‫קרובות למצב צלקתי המונע צמיחה מחודשת‬
‫של השערות‪.‬‬
‫ליקויי תזונה הם רק לעתים נדירות הסיבה‬
‫הבלעדית לנשירת שיער‪ .‬חוסר ברזל (אנמיה)‬
‫הוא הבעיה הנפוצה ביותר‪ .‬דיאטות חריפות‬
‫והפרעות אכילה עלולות אף הן לגרום לאיבוד‬
‫שיער‪ .‬גם בקרב צמחונים ניכרת נטייה לאבד‬
‫שיער בעקבות חסר בחלבונים מן החי‪ .‬אחוז‬
‫הנשים הסובלות מנשירת שיער מחסר אבץ הוא‬
‫נמוך ביותר‪ ,‬אף שחוסר באבץ הוא אחד מגורמי‬
‫הנשירה‪ .‬גם חשיפה לחומרי הדברה כגון טליום‬
‫(‪ )THALLIUM‬עלולה לגרום לנשירת שיער רצינית‪.‬‬
‫קיימת רשימת ארוכה של תרופות העלולות‬
‫להשפיע על שלב הצמיחה ולגרום לנשירה‪.‬‬
‫הנפוצות הן ‪ -‬תרופות נוגדות קרישה (‪HEPARIN‬‬
‫‪ ,)ASPIRIN WALFARIN‬תרופות לטיפול בהפרעות‬
‫בבלוטת התריס (‪,)METHYLTHIOURACIL IODINE‬‬
‫‪11‬‬
‫תרופות פסיכיאטריות (‪LITHIUM VALPROATE‬‬
‫‪ , )CARBAMAZEPINE‬תרופות נגד יתר לחץ‬
‫דם (‪, )BETA-BLOCKERS, ACE INHIBITORS‬‬
‫תרופות נגד כאבים ודלקת כגון ‪IBUPROFEN -‬‬
‫‪ INDOMETHACIN‬ועוד‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬מספר‬
‫חודשים לאחר הפסקת נטילת גלולות למניעת‬
‫הריון עלולה להתפתח נשירת שיער הנובעת‬
‫מהפסקת צריכה של אסטרוגנים‪ .‬בדומה לכך‪,‬‬
‫ירידת רמת האסטרוגנים לאחר לידה אחראית‬
‫לנשירת שיער‪.‬‬
‫גם טיפול כימותרפי משפיע על שלב צמיחת‬
‫השיער‪ .‬על פי רוב הוא מוביל להתקרחות‬
‫מוחלטת אך בד"כ לאחר הפסקת הטיפול השיער‬
‫שב לצמוח‪.‬‬
‫טיפול ‪:‬‬
‫במשך השנים פותחו תכשירים המסוגלים לעצור‬
‫או להאט את קצב הנשירה‪ .‬אפשרויות הטיפול‬
‫מתחלקות לטיפול תרופתי או לטיפול כירורגי‬
‫(השתלת שיער)‪.‬‬
‫מינוקסידיל ‪ -‬במקור שימשה תרופה זו לצורך‬
‫הפחתת לחץ דם אך נמצא כי אחת מתופעות‬
‫הלוואי הינה שיעור יתר‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬פותחה‬
‫תמיסה לטיפול מקומי שגורמת להצמחת שיער‬
‫בקרקפת‪ .‬עבודות מבוקרות הראו יעילות של‬
‫התכשירים בשימוש יומיומי במשך חצי שנה‬
‫לפחות‪ .‬עם הפסקת הטיפול בד"כ מתחדשת‬
‫הנשירה‪ .‬הטיפול בתמיסת מינוקסידיל הוא בטוח‬
‫ואינו גורם לשינוי בלחץ דם‪.‬‬
‫אנטיאנדרוגנים שונים ניתנו לגברים ולנשים‬
‫לטיפול בנשירת שיער ביניהם ‪ -‬ציפרוטרון‬
‫אצטט‪ ,‬ספירונולקטון‪ ,‬קטוקונזול ופנסטריד‬
‫הנחשב היעיל ביותר לגברים‪ .‬תרופה זו מעכבת‬
‫את האנזים ‪ 5‬אלפא‪-‬רדוקטאז ‪ ,TYPE II‬מצב‬
‫העוצר את מעברו של הטסטוסטרון לדיהידרו‪-‬‬
‫טסטוסטרון וכתוצאה מכך יורדת רמתו בדם‬
‫וגם בקרקפת‪ .‬הטיפול מביא לעצירה או לעיכוב‬
‫נשירה במטופלים רבים ולצמיחה בחלק קטן‪.‬‬
‫אצל נשים האנטיאנדרוגן הכי נפוץ בשימוש הינו‬
‫הציפרוטרון אצטט או לחילופין ספירונולקטון‪.‬‬
‫עם הפסקת הטיפול בד"כ מתחדשת הנשירה‪.‬‬
‫בנשים בגיל הפריון השימוש בתכשיר זה הוא‬
‫אסור בשל חשש להשפעה על עוברים זכרים‪.‬‬
‫תופעות הלוואי שתוארו הן בעיקר ירידה בליבידו‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬קיימות סיבות רבות ומגוונות לנשירת‬
‫שיער‪ .‬חשוב מאד לוודא מהי האבחנה המדויקת‬
‫ורק לאחר מכן להתאים את הטיפול‪.‬‬
‫י‬
‫לד בן ‪ 11‬אושפז במחלקת ילדים בשל‬
‫פריחה בצקתית‪-‬שלפוחיתית מגרדת ומלווה‬
‫בהפרשת נוזל צהבהב בעור בזרוע השמאלית‪.‬‬
‫‪ 19‬יום לפני כן בוצע בזרועו קעקוע חינה‬
‫שחורה‪ .‬יומיים לאחר הקעקוע התפתחה על‬
‫תוואי הציור הפריחה המתוארת‪ .‬קודם לאשפוז‪,‬‬
‫טופל הילד במרפאת הקהילה באנטיביוטיקה‬
‫למשך שבועיים וטיפול מקומי במשחת‬
‫סילברול במשך יומיים נוספים ללא הועיל‪.‬‬
‫לנוכח הכישלון הטיפולי הופנה לחדר מיון‪.‬‬
‫בבדיקה נמצאה בנוסף לדלקת בעור הזרוע גם‬
‫קשרית לימפה מוגדלת בבית השחי‪ .‬במחלקת‬
‫הילדים טופל על ידי צפאמיזין תוך וורידי שהניב‬
‫שיפור במצב‪ .‬בתרבית שנלקחה מההפרשה‬
‫לפני הטיפול צמחו חיידקי סטאפילוקוקוס‬
‫זהוב‪ .‬הילד שוחרר לביתו ושבועיים לאחר‬
‫מכן החלים העור הנגוע‪ ,‬אך נותרו בו אזורים‬
‫של יתר‪-‬פיגמנטציה ותת‪-‬פיגמנטציה‪ .‬לדברי‬
‫פרופ' יצחק סרוגו‪ ,‬מנהל המחלקה‪ ,‬אין זו הפעם‬
‫הראשונה בה מאושפזים ילדים בשל תגובה‬
‫אלרגית לקעקוע חינה שחורה המלווה בזיהום‬
‫חיידקי משני‪.‬‬
‫מהו הסיכוי ללקות בסיבוכים מחשיפת‬
‫העור לחינה?‬
‫החינה הינה חומר צבע טבעי המופק משיח‬
‫כופר לבן‪ .‬הצבע נקשר לקרטין באפידרמיס‬
‫וכעבור תקופה קצרה הציור דוהה עד שנעלם‬
‫עם הנשירה הטבעית של העור‪ .‬בניגוד לקעקוע‬
‫אמיתי‪ ,‬שהינו עמיד‪ ,‬ציור גוף באמצעות חינה‬
‫הינו למעשה "קעקוע זמני"‪ .‬קיימים רק שבעה‬
‫גוונים של חינה טהורה‪ .‬אף לא אחד מהם מקנה‬
‫לציור צבע שחור‪ .‬הצבע השחור נוצר כאשר‬
‫מוסיפים לתערובת הטבעית חומר בשם פארא‪-‬‬
‫פנילן‪-‬דיאמין (‪ )PPD‬ומתקבלת "חינה שחורה"‪.‬‬
‫התפתחות תגובה אלרגית לחינה טהורה הינה‬
‫נדירה ביותר ולכן השימוש בה מותר על פי‬
‫משרד הבריאות‪ .‬ניתן לבדוק אם תתפתח‬
‫רגישות על ידי חשיפת העור לקמצוץ חינה‬
‫לפני ביצוע הקעקוע‪ .‬אם לא מתפתחת תגובה‬
‫אלרגית מיידית‪ ,‬סביר להניח שגם לא תתפתח‬
‫בקעקוע עצמו‪ .‬כאשר מתפתחת אלרגיה לחינה‬
‫אסור להיחשף אליה שוב במהלך החיים מחשש‬
‫לתגובות קשות יותר‪ .‬השימוש בחינה שחורה‬
‫אסור בתכלית האיסור‪ .‬התגובה האלרגית‬
‫ל ‪ PPD -‬קשה במיוחד‪ ,‬כפי שראינו במקרה‬
‫שתואר‪ ,‬ויכולה להיות אף חמורה יותר‪ :‬לגרום‬
‫לצלקת קלואידית‪ ,‬להתבטא בכוויה דרגה‬
‫שנייה ולהשאיר בעור אזורי יתר‪-‬פיגמנטציה‬
‫ותת‪-‬פיגמנטציה קבועים‪.‬‬
‫כיוון שאין פיקוח על בעלי הדוכנים הפירטים‬
‫ועל הכנת התערובות לקעקועים‪ ,‬התגלו‬
‫תערובות חינה שחורה שהכילו נפט‪ ,‬מתכות‬
‫רעילות‪ ,‬אבקת אגוזי מלך וחומרים זרים‬
‫אחרים‪ .‬התוספים לתערובת הטבעית התבטאו‬
‫בתופעות לוואי שליליות כמו צמיחת שיער‬
‫(‪ )Hypertrichosis‬על הקעקוע‪ ,‬הופעת גרנולומה‬
‫מחדירת גוף זר לעור המקועקע ואף שוק‬
‫אנפילקטי מרגישות לאגוזים‪ .‬בחרטום‪ ,‬בירת‬
‫סודן‪ ,‬תוארו תגובות אלרגיות סיסטמיות לחינה‬
‫שחורה כאסתמה וגלומרולונפריטיס עד כדי אי‬
‫ספיקת כליות ומוות‪.‬‬
‫מדוע ממשיכים לבצע קעקועי חינה‬
‫שחורה למרות שציורי גוף אלה אסורים‬
‫לשימוש ע"י משרד הבריאות?‬
‫ערכנו בדיקה בקרב ‪ 20‬אחיות ורופאות מצוות‬
‫בית החולים‪ ,‬אימהות לילדים‪ ,‬כדי לענות על‬
‫שאלה זו‪ .‬מסתבר שרובן המכריע תאפשרנה‬
‫לילדיהן לבצע קעקוע בחינה שחורה‪ .‬רובן‬
‫אינן מודעות לסיכונים של קעקוע שכזה ואינן‬
‫מכירות את הנחיות משרד הבריאות בנדון‪ .‬על‬
‫פי הספרות המקצועית‪ ,‬מניעת סיבוכים אלה‬
‫תלויה בפעילות לקידום בריאות‪ ,‬כלומר בהגברת‬
‫המוטיבציה להתנהגות שתגרום להעלאת ה ‪-‬‬
‫‪ Well-Being‬ולמניעת תחלואה‪ .‬קידום בריאות‬
‫מוצלח עומד ביחס ישר למידת ההשקעה‬
‫בחינוך לשמירת בריאות הציבור‪ .‬המדיניות‪,‬‬
‫ככל שתהיה יותר ברורה ויותר מפורסמת‪,‬‬
‫יותר מענישה ויותר נאכפת כך תגבר תרומתה‬
‫לקידום הבריאות‪ .‬החינוך‪ ,‬ככל שיהיה ברור‬
‫יותר‪ ,‬מזהיר יותר (לא כדאי לי‪ ,)...‬מעצים ותומך‬
‫יותר (כדאי לי‪ )...‬וככל שיופץ יותר כך תגבר‬
‫תרומתו לקידום הבריאות‪ .‬בוועידת אוטווה‪,‬‬
‫שנערכה מטעם ארגון הבריאות העולמי (‪)WHO‬‬
‫בשנת ‪ ,1986‬הותוותה הדרך הנכונה להקנות‬
‫בריאות מיטבית לכולם והודגש הצורך להפנות‬
‫את הצוות הסיעודי מעיסוק ברפואה ראשונית‬
‫לפעילות מניעתית‪ .‬אם בעבר האחיות לימדו‬
‫את החולה כיצד לנהל את מחלתו‪ ,‬כיום הן‬
‫מלמדות אותו כיצד להימנע ממצבים גורמי‬
‫חולי וזו המהות של קידום בריאות‪ .‬תפקידם‬
‫המרכזי של מקבלי החלטות הוא להנחיל‬
‫מדיניות ברורה‪ .‬בהתאם למדיניות זו‪ ,‬יעסוק‬
‫הצוות הרפואי והסיעודי בחינוך ובהוראה‪ ,‬בייעוץ‬
‫ובהדרכת הציבור הרחב‪ .‬הכוונה מסוג זה תסייע‬
‫במניעת נזקים בין היתר‪ ,‬בהימנעות מקעקועים‬
‫באמצעות חינה שחורה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫| אפריל ‪ | 2014‬גיליון ‪ | 22‬אינפורמציון‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 22‬אפריל ‪| 2014‬‬
‫כירורגיה פלסטית‬
‫ניתוחים לעיצוב הגוף‬
‫משקל יתר‬
‫איננו רק סוגיה‬
‫אסתטית או‬
‫חברתית‪ .‬עליה‬
‫ב ‪ BMI‬כרוכה‬
‫בעליה בהיארעות‬
‫תחלואה‬
‫ניתוחים לעיצוב‬
‫הגוף כוללים‬
‫מגוון טיפולים‬
‫שמטרתם לשפר‬
‫את מראה‬
‫המטופל‪/‬ת וליצור‬
‫חזות צעירה או‬
‫נעימה יותר‪.‬‬
‫ד"ר אוהד בן‪-‬נון רופא בכיר‪ ,‬היח' לכירורגיה פלסטית‬
‫מ‬
‫שקל יתר הפך להיות בעיה בריאותית משמעותית‪,‬‬
‫שכיחותו הולכת ועולה עם החמרה בשני העשורים‬
‫האחרונים‪ .‬בעיה זו משמעותית בעיקר בעולם המערבי‬
‫“השבע”‪ .‬בארה”ב‪ ,‬כשני שליש מהאוכלוסייה הינם בעלי‬
‫משקל יתר (‪ Body Mass Index = BMI‬מעל ‪ )26‬או שמנים‬
‫(‪ BMI‬מעל ‪ ,)30‬וכ‪ 2.5% -‬סובלים מהשמנת יתר חולנית‬
‫קשה (‪ BMI‬מעל ‪ .)40‬חמורה לא פחות היא העלייה‬
‫הניכרת בהשמנה של ילדים ונוער (‪ 17%‬בארה”ב)‬
‫שמעידה על עלייה נוספת צפויה בשכיחות השמנת‬
‫היתר בשנים הבאות‪ .‬יש המתארים את השמנת היתר‬
‫כ”מגפה של המאה ה‪.”21-‬‬
‫משקל יתר איננו רק סוגיה אסתטית או חברתית‪ .‬עליה‬
‫ב ‪ BMI‬כרוכה בעליה בהיארעות תחלואה כגון‪ :‬תסמונות‬
‫מטאבוליות (יתר לחץ‪-‬דם‪ ,‬יתר שומני הדם‪ ,‬סכרת)‪,‬‬
‫מחלות לב וכלי דם‪ ,‬תחלואה נשימתית‪ ,‬דום נשימה‬
‫בשינה‪ ,‬מחלות שריר‪-‬שלד כגון אוסטאוארתריטיס ואף‬
‫נמצאה כקשורה בשכיחות יתר לממאירות מסוגים שונים‪.‬‬
‫הטיפול בהשמנת יתר הינו רב תחומי והוא כולל מעורבות‬
‫רופא משפחה‪ ,‬תזונאי‪/‬ת‪ ,‬שינוי בהרגלי חיים כגון תזונה‬
‫ופעילות גופנית‪ .‬הולכים ומתרבים המקרים בהם השמנת‬
‫היתר נמשכת למרות מאמצי טיפול שמרני‪ ,‬ולחולים להם‬
‫משקל היתר מהווה בעיה בריאותית קיימת האפשרות‬
‫לעבור ניתוח להרזיה (ניתוח בריאטרי)‪ .‬קיימות שיטות‬
‫שונות להשגת המטרה‪ ,‬בדרגות שונות של פולשניות‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬מטרת ניתוחים אלה להפחית את קיבולת הקיבה‪,‬‬
‫להצר ולעכב את פינוי המזון מהקיבה ובכך לעודד‬
‫תחושת מלאות ושובע‪ ,‬או ליצור מעקף לחלק מהמעי‬
‫ובכך להפחית ספיגת מזון‪.‬‬
‫ירידה מסיבית במשקל‬
‫לאחר ניתוח בריאטרי ניתן להשיג ירידה משמעותית‬
‫במשקל‪ .‬ירידה מסיבית במשקל‬
‫מוגדרת כירידה של לפחות ‪ 50%‬מהמשקל העודף‪.‬‬
‫במקביל לירידה במשקל ולשיפור הבריאותי הנגזר מכך‬
‫מופיעות בעיות אופייניות‪ .‬אובדן עודף המשקל והנפח לא‬
‫מלווים בירידה תואמת של עודפי העור‪ ,‬כך שנותרים עודפי‬
‫עור ורפיון במקומות אופייניים‪ :‬פנים‪ ,‬צוואר‪ ,‬חזה‪ ,‬בטן‪ ,‬גב‪,‬‬
‫גפיים‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬נוצרים איזורים בהם חסר נפח ביניהם בלחיים‪,‬‬
‫בשדיים ובעכוזים‪.‬‬
‫קפלי העור הרבים יוצרים בעיות היגיינה‪ ,‬גירוי עור ופריחה‪,‬‬
‫מקשים על פעילות ספורטיבית ויוצרים בעיה אסתטית‬
‫קשה ודימוי גוף ירוד‪.‬‬
‫ניתוחים לעיצוב הגוף לאחר הרזיה ניכרת‬
‫ניתוחים לעיצוב הגוף כוללים מגוון טיפולים שמטרתם‬
‫לשפר את מראה המטופל‪/‬ת וליצור חזות צעירה או‬
‫נעימה יותר‪ .‬ניתוחים אסתטיים שכאלה שכיחים מאד‪,‬‬
‫ולא רק אצל מטופלים שירדו במשקל‪ .‬בעזרת עיצוב הגוף‬
‫מושגים שיפור המראה ואיכות חיים‪ .‬גם הביטחון העצמי‬
‫ודימוי גוף משתפרים‪.‬‬
‫ניתוחי עיצוב הגוף אינם חדשים ‪ -‬מה השתנה?‬
‫• כמות המנותחים גדלה ואף צפויה לעלות‪ .‬ככל ש”מגיפת‬
‫ההשמנה” גדלה‪ ,‬כמות המטופלים הנזקקים לניתוחי‬
‫הרזייה גדלה‪ ,‬ובעקבותיה גדל מספר המטופלים שיכולים‬
‫להיעזר בניתוח עיצוב הגוף‪.‬‬
‫• במנותחים אחר הרזייה קיצונית יש צורך בניתוחים‬
‫נרחבים וממושכים יותר‪ ,‬ובד”כ מרובים יותר‪ .‬באופן יחסי‬
‫למורכבות ולמשך הניתוחים ‪ -‬כך עולה סכנת אובדן דם‬
‫וסיכוני תחלואה אחר ניתוח‪.‬‬
‫• לעיתים קרובות‪ ,‬המנותח עדיין סובל מהשמנת יתר‬
‫מסוימת‪ ,‬או מתחלואה אופיינית נלווית‪ ,‬שלא חלפה גם‬
‫לאחר ההרזיה‪.‬‬
‫(‪)Massive Weight Loss‬‬
‫כל אלה יוצרים שוני בקבוצת המנותחים הזו‪ .‬נדרשת‬
‫הערכה טרום ניתוחית ייחודית‪ ,‬התאמה של הניתוח או‬
‫הניתוחים‪ ,‬מעקב אחר ניתוח הולם ומוכנות לזיהוי ולטיפול‬
‫בסיבוכים ככל שיהיו‪.‬‬
‫היות והירידה במשקל אחר ניתוח להרזיה נמשכת לאורך‬
‫זמן‪ ,‬יש להמתין עד התייצבות המשקל טרם החלטה על‬
‫ביצוע ניתוח לעיצוב הגוף‪ ,‬וככל האפשר ‪ -‬כשהמטופל‬
‫קרוב למשקל היעד כדי שיישמרו תוצאות הניתוח‪.‬‬
‫ניתוחים‬
‫מגוון הניתוחים גדול‪ .‬לעיתים קרובות המטופלים מבקשים‬
‫שינוי באזורים שונים של הגוף‪ .‬לרוב יידרשו מספר ניתוחים‪,‬‬
‫ואנו מתחילים בתיקון בהתאם לאזור המפריע ביותר‬
‫למנותח‪ ,‬ושתיקון שם צפוי להביא לשיפור הניכר ביותר‪.‬‬
‫כאשר ניתן ‪ -‬יבוצע תיקון במספר אזורים בו זמנית‪ .‬במרכז‬
‫הרפואי שלנו‪ ,‬ניתוחים אלה מבוצעים בשיתוף פעולה של‬
‫המחלקות לכירורגיה כללית וכירורגיה פלסטית‪.‬‬
‫שאיבת שומן‬
‫בניתוחי עיצוב הגוף לאחר הרזייה שאיבת השומן משמשת‬
‫לרוב כפעולה משלימה‪ ,‬מעדנת‪ ,‬ולא כניתוח בפני עצמו‪.‬‬
‫ניתוחי שדיים‬
‫אצל נשים לאחר הרזייה ניכרת‪ ,‬בעיקר בגיל מבוגר‬
‫יותר (מעל ‪ )40‬יתכן עיוות ניכר‪ :‬צניחה (פטוזיס) של‬
‫השדיים המלווה בריקנות כך שנוצר מראה של שדיים‬
‫שטוחים ונפולים‪ .‬בעיה זו מטופלת בניתוח להרמת שדיים‬
‫(‪ )Mastopexy‬לעיתים‪ ,‬בשילוב של הוספת נפח בעזרת‬
‫משתל סיליקון‪.‬‬
‫אצל גברים עודפי עור ושומן כחלק ממבנה הגוף‬
‫השמן עשויים לגרום לחזה להראות דמוי שדי אישה‬
‫ גניקומסטיה‪ .‬לעיתים‪ ,‬כחלק משינויים הורמונאליים‬‫הקשורים לעודף רקמת שומן יש גם גדילה של רקמת‬
‫השד עצמה ובכך מתווסף נפח‪ .‬בעיה זו מטופלת בניתוחי‬
‫תיקון גניקומסטיה‪ .‬לרוב‪ ,‬עודפי נפח ניתן להסיר בשאיבה‬
‫(כמו שמבוצעת בשאיבת שומן)‪ ,‬ואת עודפי העור‬
‫הנותרים‪ ,‬מסירים בכריתה‪ .‬במקרים קשים יש צורך בניוד‬
‫אזור הפטמה‪-‬עטרה למקום רצוי על בית החזה‪.‬‬
‫עיצוב זרועות ‪ /‬מתיחת זרועות‬
‫עודפי עור ורפיון עלולים ליצור קפל עור ניכר‪ ,‬הפרוס‬
‫ככנף בין הזרוע ובית השחי‪ .‬בהתאם לחומרת המצב‪,‬‬
‫בניתוח התיקון ‪ Brachioplasty -‬נבצע כריתת עודפי העור‬
‫בתבנית היוצרת צלקת המוגבלת לבית השחי (במקרים‬
‫קלים) או לאורך הזרוע‪ .‬לרוב‪ ,‬ניתן להצניע את הצלקת‬
‫הארוכה בזרוע‪ ,‬ע”י מיקומה בשקע בין שרירי הזרוע הדו‪-‬‬
‫ראשי והתלת ראשי‪.‬‬
‫עיצוב הבטן ועיצוב הגו התחתון‬
‫עודפי עור בגו‪ ,‬בעיקר בבטן‪ ,‬מהווים בעיה עיקרית‬
‫במטופלים אחר הרזייה קיצונית‪ .‬קיימות שיטות ניתוח‬
‫שונות ‪ -‬בהתאם לאופי העיוות‪ ,‬בעיות אסתטיות‬
‫ורפואיות נלוות‪.‬‬
‫מתיחת בטן ‪Abdominoplasty -‬‬
‫בעזרת חתך בשיפולי הבטן מבוצעת הפרדה בין שכבת‬
‫העור והשומן ובין שרירי דופן הבטן‪ .‬עודפי העור מוסרים‪,‬‬
‫כפי שנדרש‪ ,‬תוך מתיחת העור הנותר ליצירת מראה‬
‫מהודק יותר של הבטן‪ .‬לעיתים‪ ,‬נשלב בניתוח גם הידוק‬
‫של שרירי הבטן בעזרת תפרים למעטפת השרירים‪.‬‬
‫לרוב במטופלים אלה‪ ,‬הטבור מצוי במיקום נמוך מהרצוי‬
‫ויש צורך לניידו ולמקמו סמוך למרכז הבטן‪ .‬למרות‬
‫שמדובר בניתוח גדול ונשארת צלקת ארוכה‪ ,‬הצלקות‬
‫נחבאות‪ ,‬לרוב‪ ,‬בשיפולי הבטן וסביב הטבור ולא נראות‬
‫גם בלבוש חשוף‪.‬‬
‫במקרים בהם עודפי העור משמעותיים גם בצידי הגוף‬
‫ובגב התחתון‪ ,‬מבוצע ניתוח דומה הכולל גם הפרדה‬
‫ומתיחה היקפיים ‪.Belt Lipectomy -‬‬
‫עיצוב עכוזים‬
‫אחר הרזייה ניכרת נותרים לרוב בעכוז עודפי עור‪ ,‬קפלים‪,‬‬
‫ומראה שטוח וריק‪ .‬לרוב‪ ,‬לשם שיפור יש צורך בהסרת‬
‫עודפי עור בשילוב עם הוספת נפח‪ .‬צלקות לאחר כריתת‬
‫עודפי העור מתוכננות כך שיוסוו בגבול העליון או התחתון‬
‫של קפלי העכוז‪ .‬לשם הוספת נפח ניתן להשתמש‬
‫במשתלי סיליקון שקיימים גם למטרה זו‪ ,‬אם כי השימוש‬
‫בהם איננו שכיח‪ .‬פעמים רבות ניתן להשתמש בעודפי עור‬
‫ושומן שמתוכננים להסרה‪ ,‬ליצירת תוספת נפח לעכוזים‪.‬‬
‫פעולה זו אפשרית בעיקר כאשר הניתוח מבוצע בשילוב‬
‫עם מתיחת גב תחתון או ירכיים‪.‬‬
‫עיצוב ירכיים‬
‫לאחר הרזייה קיצונית העיוות העיקרי הוא עודפי עור‪,‬‬
‫רפיון וקפלים‪ .‬באזור הירכיים העיוות הנותר אחר הרזייה‬
‫כולל לרוב גם עודף משמעותי של שומן בנוסף לרפיון‬
‫העורי האמור‪ .‬לטיפול באזור זה קיימות מספר שיטות‬
‫למתיחה ‪ .Thigh-Lift‬לרוב יש צורך‪ ,‬כאמור‪ ,‬בהסרת עודפי‬
‫שומן נותרים כגון‪ ,‬על ידי שאיבת שומן‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬את‬
‫עודפי העור נסיר תוך יצירת צלקת סמויה ככל הניתן‬
‫באזור המפשעה או בירך הפנימית‪.‬‬
‫הרמת פנים ‪“ /‬מתיחת” פנים וצוואר‬
‫אובדן נפח וצניחת רקמות רכות בפנים אופייניים‬
‫להזדקנות‪ .‬תהליך דומה‪ ,‬מואץ‪ ,‬מתרחש לאחר הרזייה‬
‫קיצונית‪ .‬ניתוח מתיחת פנים בד”כ יבוצע אחרון בסדרת‬
‫הניתוחים לעיצוב הגוף לאחר הרזייה‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬בניתוחים אלה מבוצעת מתיחה מעלה בניוד שכבות‬
‫עמוקות לעור ‪ -‬מעטפות שרירים‪ ,‬ובנוסף מוסרים עודפי‬
‫עור ומהודק העור בפנים ובצוואר‪ .‬גם כאן מדובר בניתוח‬
‫נרחב‪ ,‬אך הצלקות נסתרות למדי ‪ -‬בקו הפאה‪ ,‬בשקע ‪-‬‬
‫במעבר בין הלחי לאוזן‪ ,‬ומאחורי האוזן ואל תוך השיער‪.‬‬
‫נדרשת הערכה‬
‫טרום ניתוחית‬
‫ייחודית‪ ,‬התאמה‬
‫של הניתוח או‬
‫הניתוחים‪ ,‬מעקב‬
‫אחר ניתוח‬
‫הולם ומוכנות‬
‫לזיהוי ולטיפול‬
‫בסיבוכים ככל‬
‫שיהיו‪.‬‬
‫מגוון הניתוחים‬
‫גדול‪ .‬לעיתים‬
‫קרובות‬
‫המטופלים‬
‫מבקשים שינוי‬
‫באזורים שונים של‬
‫הגוף‪ .‬לרוב יידרשו‬
‫מספר ניתוחים‪,‬‬
‫ואנו מתחילים‬
‫בתיקון בהתאם‬
‫לאזור המפריע‬
‫ביותר למנותח‪,‬‬
‫ושתיקון שם צפוי‬
‫להביא לשיפור‬
‫הניכר ביותר‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 22‬אפריל ‪| 2014‬‬
‫קבוצות תמיכה‬
‫למנותחים בריאטריים‬
‫רחל וויטיץ מתאמת מערך טרום ניתוח‬
‫כבר בשנת ‪ 1997‬הגדיר ארגון הבריאות העולמי את ההשמנה כמחלה‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬מוגדרת השמנת יתר כ”מגפת המילניום”‪ .‬ההערכה היא כי כ‪250-‬‬
‫מיליון בוגרים מוגדרים כשמנים ואף יותר מכך כבעלי משקל עודף‪.‬‬
‫“כשאדם באמת‬
‫חושק במשהו‪ ,‬כל‬
‫היקום מתארגן‬
‫כדי לעזור לו‬
‫להשיג את‬
‫החלום שלו”‬
‫(פאולו קואלו)‬
‫ערכת משקל נעשית עפ”י ( ‪.BMI (Body Mass Index‬‬
‫עודף משקל נחשב ‪ BMI 25‬ומעלה ואנשים שמנים הם‬
‫אלה עם ‪ BMI‬מעל ‪ ,30‬או שמשקלם הוא ‪ 20%‬מעל המשקל‬
‫האופטימאלי שלהם‪ .‬בארה”ב‪ ,‬כשני שליש מהאוכלוסייה‬
‫הבוגרת היא בעלת משקל עודף וכמחצית ממנה סובלת‬
‫מהשמנת יתר‪ .‬העלייה בשכיחות השמנת יתר עולה בקנה‬
‫אחד עם תחלואה נלווית כגון‪ :‬סוכרת סוג ‪ ,2‬היפרליפידמיה‪,‬‬
‫יתר לחץ דם‪ ,Obstructive Sleep Apnea ,‬מחלות לב‪ ,‬אירועים‬
‫לבביים‪ ,‬אסטמה‪ ,‬כאבי גב תחתון‪ ,‬מחלות ניווניות במפרקים‬
‫נושאי משקל‪ ,‬סוגי סרטן מסוימים‪ ,‬דיכאון ובעיות נוספות‪.‬‬
‫המחלות האלה גורמות ליותר מ‪ 2.5-‬מיליון מקרי מוות בשנה‬
‫בכל העולם‪.‬‬
‫הניסיונות לפתור את מגפת ההשמנה רבים ומגוונים‪ ,‬החל‬
‫מדיאטות שונות וכלה בטיפול תרופתי מסייע‪ .‬כרגע אין‬
‫טיפול תרופתי כלשהו אשר נמצא יעיל בהשמנת יתר ובמיוחד‬
‫בהשמנת יתר חולנית‪.‬‬
‫הניתוחים הבריאטריים הוכחו כיעילים ביותר לטיפול בהשמנת‬
‫יתר‪ ,‬כשהניתוח השכיח ביותר הינו ניתוח “שרוול” ‪SLEEVE -‬‬
‫‪ .GASTRECTOMY‬למרות שלניתוח תוצאות טובות (הורדה‬
‫של ‪ 70% - 60%‬מהמשקל העודף בשנה הראשונה)‪ ,‬עדיין‬
‫נדרש המנותח לשינוי באורח החיים הכולל שינויים בהרגלי‬
‫האכילה והוספת פעילות גופנית כחלק משגרת החיים‪ ,‬וזאת‬
‫על מנת לשמור על התוצאות לאורך זמן‪.‬‬
‫תהליך זה אינו פשוט כפי שהוא נראה במבט ראשון (ויעידו על‬
‫כך מספר הניתוחים החוזרים‪ .)...‬נדרשת עבודה עצמית‪ ,‬נטילת‬
‫אחריות והתמדה כדי להשיג את היעדים‪ .‬כל שינוי‪ ,‬ובעיקר‬
‫שינוי בהרגלי אכילה‪ ,‬כרוך בעליות ובמורדות וצפויים בו קשיים‬
‫רבים‪ .‬זהו תהליך מתמשך עד אשר השינוי הופך להתנהגות‬
‫קבועה וההרגלים החדשים הופכים לאורח חיים שגרתי‪.‬‬
‫חשיבות סביבה תומכת ומחזקת בשינוי הרגלים הוכחה מעבר‬
‫לכל ספק‪ .‬מחקר שפורסם בשנת ‪ 2001‬ב‪JOURNAL OF-‬‬
‫‪ CONSULTING AND CLINICAL PSYCHOLOGY BNMT‬דווח‬
‫כי אצל משתתפים בקבוצת תמיכה‪ ,‬הירידה במשקל הייתה‬
‫גדולה יותר לעומת המשתתפים בטיפול פרטני‪.‬‬
‫לקבוצות תמיכה מספר יתרונות‪:‬‬
‫• תחושת אוניברסאליות ‪ -‬המשתתפים אינם לבד‪ .‬האתגרים‬
‫שעומדים בפניהם הם אתגרים של יתר חברי הקבוצה‪.‬‬
‫• שייכות ולכידות ‪ -‬הקבוצה היא מקור כוח להתמודדות‬
‫ומהווה מקור ללמידה מניסיונם של אחרים‪.‬‬
‫• המשתתפים מקבלים תמיכה והיזון חוזר להתקדמותם‪.‬‬
‫• התהליך בקבוצה מאפשר הבנה של תהליכי השינוי‬
‫וההתנסות בפועל במשימות השבועיות תורמת לתחושת‬
‫המסוגלות העצמית להוציא את השינוי לפועל‪.‬‬
‫• בקבוצה ניתנת תמיכה והעשרת ידע על ידי אנשי מקצוע‬
‫מתחומים שונים‪.‬‬
‫במרכז הרפואי בני ציון מבוצעים כ‪ 300 -‬ניתוחי שרוול‬
‫בשנה‪ .‬כחלק ממערך התמיכה במנותחים וכדי לסייע‬
‫בידם לשמור על תוצאות הניתוח לטווח ארוך‪ ,‬הוחלט‬
‫להקים קבוצות תמיכה למנותחים אלה‪ .‬הערך המוסף של‬
‫פרויקט זה בא לידי ביטוי בזמינותו של צוות מקצועי מולטי‬
‫דיסציפלינארי ‪ -‬שרות פסיכולוגי‪ ,‬שרות סוציאלי‪ ,‬מתאם‬
‫סכרת‪ ,‬דיאטנית‪ ,‬שרותי רפואה משלימה‪ ,‬צוות סעודי ‪-‬‬
‫הנותן מענה לבעיות ייחודיות בקרב הקבוצה‪.‬‬
‫מטרת המפגשים הינה לחזק במטופלים את האמונה‬
‫ביכולתם להתמיד ולהצליח בתהליך‪ ,‬אמונה שנשחקה‬
‫במעגל העלייה‪/‬ירידה במשקל‪ ,‬לחבר אותם אל מצבי‬
‫ההצלחה השונים בחייהם‪ ,‬לזהות את היכולות שאפשרו‬
‫זאת ולגייס אותן לתהליך‪ ,‬כמו גם לזהות את האמונות‬
‫ודפוסי התנהגות המעכבים אותם ולמצוא את הדרך‬
‫האישית להתמודד איתם‪ .‬הפעילות הקבוצתית מאפשרת‬
‫למשתתפים להיעזר ולעזור לחברי הקבוצה בתהליך‬
‫המשותף מתוך תחושת שייכות ולכידות‪.‬‬
‫הקבוצה הראשונה נפגשה לפני מספר חודשים בהנחיית‬
‫רחל וויטיץ‪ ,‬מתאמת מערך טרום ניתוח‪ ,‬דיאנה ליאחין‪,‬‬
‫אחות במחלקה הכירורגית וענת ברקן‪ ,‬עובדת סוציאלית‬
‫של המחלקה הכירורגית‪ .‬הקבוצה מנתה חמישה מנותחים‬
‫בשלבים שונים של התהליך‪ .‬המנותחים “הטריים” יותר‬
‫התחזקו מהצלחתם של הוותיקים וקיבלו מהם טיפים‬
‫ועצות להצלחה‪ .‬כל מפגש החל עם תרגילי דמיון מודרך‬
‫ובהמשך התבקשו חברי הקבוצה לשתף בקשיים בהם‬
‫נתקלו ובדרך בה בחרו כדי להתמודד עמם‪ .‬בכל מפגש‬
‫הועברו תכנים בנושא תהליך השינוי‪ ,‬לקיחת אחריות‬
‫אישית‪ ,‬חשיבה חיובית וכל זאת תוך כדי תרגול הנושאים‬
‫בבית באמצעות משימות שבועיות‪ .‬התקיימו מפגשים עם‬
‫כירורג‪ ,‬דיאטנית ופסיכולוג‪ .‬לקראת מפגשים אלה יכלו‬
‫חברי הקבוצה להכין שאלות אישיות עליהן קיבלו תשובות‬
‫במפגש ולאחר מכן נערך דיון על הנושאים שהועלו ועל‬
‫מידת הרלוונטיות שלהם לכל חבר בקבוצה‪ .‬כדי להגביר את‬
‫תחושת הלכידות הקבוצתית הוקמה קבוצת קשר במייל‪,‬‬
‫בה יכלו החברים “לשוחח” האחד עם השני בין המפגשים‪,‬‬
‫ולפנות אל המנחות בעת הצורך‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיבלו המשתתפים‬
‫בדוא”ל סיכום של כל מפגש כולל האתגרים שכל אחד‬
‫מהמשתתפים בחר לאותו שבוע‪.‬‬
‫בסיום סדרת המפגשים הביעו חברי הקבוצה את שביעות‬
‫רצונם מההתנהלות בקבוצה‪ ,‬את המשמעות העמוקה‬
‫שהייתה לקבוצה עבורם ואת התפקיד המרכזי של הקבוצה‬
‫בהצלחתם‪ .‬חברי הקבוצה ציינו כי היו שמחים להמשיך את‬
‫הסדנא מעבר למפגשים שנקבעו‪ .‬קבוצה נוספת מתוכננת‬
‫להיפתח בחודש מאי הקרוב‪.‬‬
‫לא הכל מתוק‬
‫יוסף ג’ובראן אח מתאם סוכרת‬
‫ל‬
‫אור העלייה התלולה בהיארעות מחלת הסוכרת ברחבי‬
‫העולם‪ ,‬מוגדרת הסוכרת כמגיפה‪.‬‬
‫סוכרת הינה מחלה כרונית המחייבת טיפול מתמשך‪ ,‬המבוסס‬
‫על טיפול תרופתי וכן‪ ,‬על שינוי באורח החיים‪ .‬חשיבות גדולה‬
‫ישנה להדרכת המטופל ולהעצמתו‪ ,‬כחלק מהתפיסה לפיה הוא‬
‫המטפל העיקרי במחלתו‪ .‬מטרת ההדרכה הינה לתת למטופל‬
‫כלים נכונים‪ ,‬כך שיוכל לסייע בשליטה במחלה ובסיבוכיה‬
‫המיידיים והמאוחרים‪ .‬הסוכרת הינה מחלה כרונית‪ ,‬והשליטה‬
‫בסיבוכיה מהווה מטרה עיקרית בטיפול‪ .‬כיוון שנדרשת הקפדה‬
‫יומית ובלתי מתפשרת על השליטה בערכי הגלוקוז ‪ -‬הכשרת‬
‫המטופל להכיר את מחלתו ואת הדרך לשלוט בה מהווה יעד‬
‫עיקרי בדרך לשליטה במחלה‪.‬‬
‫הצוות הסיעודי במחלקות האשפוז עורך אומדנים לגילוי‬
‫סיבוכי הסוכרת‪ ,‬אך גם מבצע הדרכה למאושפזים אצלם טרם‬
‫הופיעו סיבוכי המחלה‪ ,‬שכן קיימת אוכלוסיה הלוקה בסוכרת‬
‫סמויה (מצב המכונה “טרום סוכרת”)‪ .‬תנגודת לאינסולין‬
‫מושפעת מעודף משקל‪ ,‬כחלק מתסמונת מטבולית הכוללת‬
‫גם הפרעה בשומני הדם‪ .‬התסמונת המטבולית הינה גורם סיכון‬
‫לטרשת עורקים ולמחלת לב איסכמית‪.‬‬
‫טיפול כוללני בסוכרת מחייב שיתוף פעולה של הצוות הרפואי‬
‫והסיעודי עם צוות הדיאטניות ולעיתים גם עם פסיכולוג‪.‬‬
‫שיתוף פעולה זה עשוי לתרום לשיפור איכות חייו של המטופל‪.‬‬
‫יחידת הסוכרת בבי”ח בני ציון הינה חלק מהמכון האנדוקריני‪,‬‬
‫בהנהלת ד”ר כרמלה שכנר‪ .‬ביחידת הסוכרת פועל צוות רב‬
‫מקצועי‪ ,‬מיומן ומעודכן‪ ,‬המלווה את המטופל הן באשפוז והן‬
‫לאחר האשפוז במסגרת מרפאת סוכרת‪.‬‬
‫במהלך אשפוזו‪ ,‬מקבל החולה טיפול והדרכה אישית מהצוות‬
‫הסיעודי וכן‪ ,‬הדרכה פרטנית ע”י אח מתאם סוכרת‪ ,‬יוסף‬
‫ג’ובראן‪ .‬הדגש העיקרי בהדרכת המטופלים הוא למידת‬
‫עקרונות השליטה באיזון הגליקמי‪ ,‬כאשר המטרה היא כאמור‪,‬‬
‫לאפשר למטופלים עצמאות בשליטה במחלה‪.‬‬
‫חידושים באבחנה ובטיפול בסוכרת‪:‬‬
‫• בדיקת “ההמוגלובין המסוכרר” ‪ -‬נכנסה לשגרה כקריטריון‬
‫לאבחון המחלה בכל שלביה‪ .‬בדיקה זו ממשיכה להוות גם כלי‬
‫למעקב אחר האיזון הגליקמי בכל שלבי המחלה‪.‬‬
‫• טיפול תרופתי ‪ -‬בתחום הטיפול נכנסו לשימוש תרופות‬
‫חדשות‪:‬‬
‫• ‪:GLP1 ANALOGS‬‬
‫ההורמונים האינקרטינים מופרשים באדם הבריא מהמעי הדק‬
‫ולהם מספר השפעות‪ :‬הגברת הפרשת שחרור האינסולין‬
‫מתאי בטא בלבלב‪ ,‬עיכוב הפרשת גלוקגון מתאי אלפא בלבלב‬
‫והאטת תנועתיות מערכת העיכול ‪ -‬כך שנגרמת תחושת‬
‫שובע‪ .‬בחולי סוכרת הפרשתם של ההורמונים האינקרטינים‬
‫מופחתת‪.‬‬
‫תרופות שהן מקבוצת ה‪ GLP1 ANALOGS -‬הן‪BYETTA :‬‬
‫ו‪.VICTOZA-‬‬
‫תרופות אלה ניתנות בזריקה תת עורית‪ .‬לאור מנגנון פעולתן‬
‫המתואר לעיל והשפעתן על קצב האטת ריקון הקיבה ועל‬
‫הפחתת התיאבון ‪ -‬הן מסייעות בשמירה על המשקל ועל‬
‫איזון גליקמי אופטימלי בחולי הסוכרת‪.‬‬
‫• ההורמונים האינקרטינים מפורקים בגוף ע”י האנזים‬
‫‪DPP4‬ו(‪ .i(DIPEPTYDIL-PEPTIDASE -4‬קבוצת תרופות נוספת‬
‫מבוססת על עיכוב האנזים ‪ ,DPP4‬כך שהן מגבירות פעולת‬
‫הדגש העיקרי‬
‫בהדרכת‬
‫המטופלים הוא‬
‫למידת עקרונות‬
‫השליטה באיזון‬
‫הגליקמי‪ ,‬כאשר‬
‫המטרה היא‬
‫כאמור‪ ,‬לאפשר‬
‫למטופלים‬
‫עצמאות‬
‫בשליטה במחלה‪.‬‬
‫האינקרטינים האנדוגנים‪ .‬התרופות מקבוצת מעכבי האנזים‬
‫‪ DPP-4‬הן‪ .JANUVIA, GALVUS, ONGLYZA :‬תרופות אלה‬
‫ניתנות פומית‪ ,‬לעתים בכדור משולב עם המטפורמין הוותיק‪,‬‬
‫והן מסייעות לאיזון הגליקמי בשלבי המחלה הראשונים‪.‬‬
‫• טיפול כירורגי ‪ -‬רבות כבר נכתב על מגיפת השמנת היתר‬
‫בחברת השפע‪ .‬קיימת הסכמה כי עבור חולים עם עודף משקל‬
‫חולני וסוכרת המענה הטוב ביותר לאורך זמן הינו כירורגיה‬
‫בריאטרית‪ .‬פעמים רבות הירידה במשקל מלווה בהחלמה‬
‫מסוכרת‪.‬‬
‫המכון האנדוקריני פועל בשיתוף פעולה עם המחלקה‬
‫הכירורגית בבני ציון‪ ,‬שלה ניסיון עשיר בתחום הניתוחים‬
‫הבריאטרים‪ .‬בימים אלה אנו נערכים לקראת מחקר רב מרכזי‬
‫גדול המונחה ע”י “המועצה הלאומית לסוכרת”‪ .‬מחקר זה‬
‫יכלול חולי סוכרת סוג ‪ 2‬עם ‪( BMI 35 - 30‬המצביע על השמנת‬
‫יתר)‪ ,‬ויבדוק את אפקטיביות הניתוחים הבריאטרים בריפוי או‬
‫בשיפור איזון הסוכרת‪.‬‬
‫ראינו כי יש התפתחויות בתחום הסוכרת‪ .‬בעתיד יהיה מעניין‬
‫לעקוב אחר פריצות דרך בתקווה שיאפשרו ריפוי מלא של‬
‫מחלת הסוכרת‪ ,‬ולא רק שיפור האיזון הגליקמי והפחתת‬
‫הסיבוכים הנלווים לה‪.‬‬
‫אנדוקרינולוגיה‬
‫קבוצת תמיכה‬
‫ה‬
‫?‬
‫| אפריל ‪ | 2014‬גיליון ‪ | 22‬אינפורמציון‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫| אפריל ‪ | 2014‬גיליון ‪ | 22‬אינפורמציון‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 22‬אפריל ‪| 2014‬‬
‫כירורגית פה ולסתות‬
‫טיפול בהפרעות‬
‫שלד עצמות הפנים‬
‫ד"ר דרור שמיר מומחה בכירורגית פה ולסתות‬
‫מ‬
‫הו מראה יפה? מסתבר כי פנים‬
‫נחשבים ליפים כאשר מתקיימת‬
‫פרופורציה נכונה בין חלקי הפנים‬
‫וסימטריה בין שני חלקי הפנים‪ .‬מראה‬
‫הרמוני של עצמות הפנים וחיוך סימטרי‬
‫נחשבים "מושכים" בעיני רבים‪.‬‬
‫דיסגנטיה הינה הפרעה המתבטאת‬
‫במנח לא תקין של עצמות הפנים‪ .‬מחד‪,‬‬
‫ההפרעה יכולה להיות קלה ולהתבטא‬
‫במראה פנים פחות אטרקטיבי כגון עצמות‬
‫לחיים שטוחות או סנטר במנח אחורי‪,‬‬
‫ומאידך‪ ,‬ההפרעה עלולה להיות מודגשת‬
‫מאד מבחינה קוסמטית ‪ -‬פנים ארוכות‬
‫מידי או סנטר מודגש יתר על המידה‪,‬‬
‫מצב העלול לגרום לבעיות תפקודיות‬
‫קשות לצד קשיים חברתיים ופסיכולוגיים‪.‬‬
‫ההפרעות התפקודיות כוללות קושי‬
‫בלעיסה‪ ,‬כאבים במפרקי הלעיסה‪ ,‬נשימה‬
‫פומית המלווה במחלת חניכיים ובנגעי‬
‫עששת מרובים‪ ,‬בנחירות ובדום נשימה‬
‫בשינה‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיים מראה לא סימטרי‬
‫ולא אסתטי של הפנים‪ .‬הפרעות אלה‬
‫יכולות להיות מולדות‪ ,‬כחלק מסינדרום‬
‫(חיך שסוע) או תוצאה של מציצת אצבע‬
‫עד גיל מבוגר‪ ,‬או נרכשות בעקבות חבלה‬
‫לשלד עצמות הפנים או למפרקי הלסת‪.‬‬
‫שכיחות הדיסגנטיות באוכלוסיה‬
‫המערבית הינה ‪ .8% - 5%‬עד לאחרונה‬
‫הטיפול בחולים אלה ניתן בעיקר‬
‫בהפרעות בדרגת חומרה גבוהה‪ ,‬לאלה‬
‫אשר סבלו ממומים מולדים הפוגעים‬
‫בשלד עצמות הפנים וביניהם‪ ,‬חיך ושפה‬
‫שסועים‪ .‬הניתוחים לתיקון השפה והחיך‬
‫יצרו צלקות שעצרו את גדילת הלסת‬
‫העליונה וגרמו לחוסר סימטריה בין‬
‫הלסתות‪ .‬לפני כשנתיים אישר משרד‬
‫הבריאות את ביצוע הניתוחים לכלל‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬
‫המאפיינים הקליניים של הפרעות‬
‫דנטופציאליות‪:‬‬
‫• הלסת התחתונה בולטת ביחס ללסת‬
‫העליונה ‪ -‬במצב זה מנשך השיניים פתוח‬
‫מפני שהשיניים החותכות אינן נפגשות‪.‬‬
‫מטופלים אלה לא יכולים לחתוך מזון או‬
‫לנגוס בתפוח‪.‬‬
‫• הלסת התחתונה מוקטנת ביחס ללסת‬
‫העליונה ‪ -‬מום זה עלול לגרום במצבו‬
‫הקשה להיצרות של נתיב האוויר‪ ,‬לנחירות‬
‫ולהפרעות של דום נשימה בשינה‪.‬‬
‫• הלסת העליונה מוצרת ביחס ללסת‬
‫העליונה ‪ -‬במצב זה קיים חיך גבוה‬
‫וקשתי וכן‪ ,‬הפרעות מנשך במימד הרוחבי‪.‬‬
‫במצבים אלה השיניים הטוחנות בשתי‬
‫הלסתות כמעט ואינן נפגשות והמטופלים‬
‫מתקשים ללעוס מזון מוצק‪.‬‬
‫כירורגיה אורתוגנטית (ביוונית אורתוס‬
‫= ישר‪ ,‬גנטוס = לסת) ‪ -‬עוסקת בתיקון‬
‫הכירורגי של פגמים בשלד עצמות‬
‫הפנים והשיניים‪ .‬הטיפול בהפרעות‬
‫דנטופציאליות דורש שיתוף פעולה בין‬
‫מומחים ממספר דיסציפלינות קליניות‪:‬‬
‫מנתח פה ולסתות‪ ,‬אורתודנט (מומחה‬
‫ליישור שיניים)‪ ,‬רופא שיניים‪ ,‬רופא א‪.‬א‪.‬ג‬
‫ופסיכולוג‪.‬‬
‫כדי להכין את המטופל לניתוח אורתוגנטי‬
‫יש לבדוק תחילה את יכולתו להתמודד‬
‫עם השינוי החיצוני שהוא עומד לעבור‪.‬‬
‫מדובר לעיתים בשינויים דרמתיים בהופעה‬
‫החיצונית‪ .‬לאחר מכן נדרשת התערבות‬
‫אורתודנט לשם יישור קשתות השיניים‬
‫באופן שיאפשר תנועה כירורגית של‬
‫הלסתות עד להשגת עמדה תקינה שלהן‪.‬‬
‫משך הזמן של טיפול אורתודונטי מכין‬
‫הוא כמספר חודשים‪ ,‬כאשר המטרה היא‬
‫ליישר את השיניים ולסדרן בקשת באופן‬
‫שלאחר הזזת הלסתות יתקבל מנשך תקין‪.‬‬
‫בשלב זה ניתן להיוועץ ברופא א‪.‬א‪.‬ג על‬
‫מנת להעריך את נפח נתיב האוויר שיושג‬
‫בתום הניתוח‪ ,‬לסיים טיפולי שיניים ולטפל‬
‫במחלות חניכיים פעילות‪.‬‬
‫את הניתוח מכתיבים שיקולים אסתטיים‬
‫רבים‪ :‬עמדת השיניים העליונות בסוף‬
‫הניתוח‪ ,‬אורך השליש התחתון של הפנים‬
‫ביחס לשני השלישים האחרים‪ ,‬עמדת‬
‫הסנטר ביחס לשפתיים ולאף ועוד‪.‬‬
‫לשם כך נעזרים בצילומי עצמות פנים‬
‫הקרויים צילומים צפלומטריים‪ .‬לתכנון‬
‫הניתוח מושווים נתונים ואנליזות שבוצעו‬
‫על סמך צילומים צפלומטריים של‬
‫כלל האוכלוסייה‪ .‬כיום קיימות תוכנות‬
‫מחשב היודעות לנבא את צורת הפנים‬
‫ביחס להזזת עצמות הפנים‪ .‬לאחר‬
‫הניתוח‪ ,‬מופנה המטופל להמשך טיפול‬
‫אורתודונטי משלים לצורך השגת מנשך‬
‫וחיוך תקינים‪.‬‬
‫סוגי הניתוחים‪:‬‬
‫‪Surgically Assisted Rapid Palatal Expansion‬‬
‫ עד גיל העשרה ניתן להרחיב את הלסת‬‫העליונה המוצרת ע"י שימוש במכשור‬
‫ארתודונטי ייעודי‪ .‬החל מגיל זה קיים איחוי‬
‫של הסוטורה בחיך ועל מנת להרחיב את‬
‫הלסת העליונה יש לבצע אוסטאוטומיה‬
‫בין החותכות העליונות ולאורך הלסת‬
‫העליונה מעל גובה שורשי השיניים‪ .‬תוך‬
‫שימוש במכשור אורתודונטי מתבצעת‪,‬‬
‫בדומה לטכניקה המוכרת של הארכת גפיים‬
‫מתחום האורתופדיה‪ ,‬הרחבה של הלסת‬
‫העליונה‪.‬‬
‫‪ - Le-Fort 1 Osteotomy‬ניתוח של הלסת‬
‫העליונה‪ .‬הניתוח מתבצע בתוך פרוזדור‬
‫הפה‪ ,‬מעל גובה שורשי השיניים העליונות‪.‬‬
‫לאחר הפשלת רירית חלל הפה‪ ,‬מתבצעת‬
‫אוסטאוטומיה הוריזונטלית כולל שבירה‬
‫של קירות הסינוס המקסילרי והאף‪ .‬ניתן‬
‫להזיז את הלסת העליונה לעמדה קדמית‬
‫יותר‪ ,‬לנסר פרוסה מהלסת העליונה ולקצר‬
‫אותה או להאריך את הלסת העליונה ע"י‬
‫קיבועה בעמדה נמוכה יותר‪.‬‬
‫‪ - Bilateral Sagittal Split Osteotomy‬הלסת‬
‫התחתונה מורכבת משני קורטקסים ועצם‬
‫ספוגית ביניהן‪ .‬הניתוח‪ ,‬אשר מבוצע אף הוא‬
‫מתוך חלל הפה‪ ,‬מבוסס על ניסור הלסת‬
‫התחתונה בין הקורטקסים המרכיבים אותה‬
‫עד למעין פתיחת מגירה‪ .‬במצב זה‪ ,‬ניתן‬
‫להחליק את שני חלקי העצם קדימה או‬
‫אחורה בהתאם לצורך ולקבע בעמדה‬
‫המתוכננת‪.‬‬
‫‪ - Genioplasty‬ניתוח של הסנטר‪ .‬ניתן לשנות‬
‫את הסנטר בכל המימדים ‪ -‬להאריך‪ ,‬לקצר‬
‫ולשנות במימד הרוחבי‪ .‬הניתוח מבוצע‬
‫מתוך חלל הפה‪ ,‬מתחת לשורשי השיניים‬
‫התחתונות‪.‬‬
‫הניתוחים מבוצעים בחדרי הניתוח של בית‬
‫החולים‪ ,‬בהרדמה כללית‪ .‬לאחר הניתוח‬
‫המטופלים מאושפזים למשך מספר ימים‪.‬‬
‫הם סובלים מנפיחות ומשטפי דם שנספגים‬
‫בתוך מספר שבועות‪ .‬למעט ניתוח הסנטר‪,‬‬
‫יש צורך לקבע את הלסתות האחת לשניה‬
‫בתום הניתוח למשך מספר שבועות על‬
‫מנת לייצבן‪ .‬לאחר פתיחת הפה‪ ,‬המטופל‬
‫ממשיך בטיפול אורתודונטי משלים‪ ,‬תוך‬
‫ביצוע טיפולי פיזיותרפיה לשיפור פתיחת‬
‫הפה‪.‬‬
‫ליקוי שמיעה‬
‫פתאומי‬
‫ד"ר נועם יהודאי רופא בכיר‪ ,‬מחלקת אא"ג‬
‫פרופ' מיכל לונץ מנהלת מחלקת אא"ג‬
‫מר ישראלי‪ ,‬גבר כבן ‪ 45‬התעורר משנתו בוקר‬
‫אחד עם תחושת מלאות באוזן ימין‪ .‬כשצלצל‬
‫הטלפון בביתו‪ ,‬הבחין שבאוזנו הימנית לא הצליח‬
‫להבין עם מי הוא מדבר‪ .‬במהלך היום הופיע גם‬
‫צפצוף חזק באוזן ימין‪ .‬למחרת היום ההרגשה לא‬
‫חלפה‪ .‬כיצד לאבחן ולטפל במר ישראלי?‬
‫האבחון של ליקוי‬
‫שמיעה פתאומי‬
‫מבוצע באמצעות‬
‫בדיקת שמיעה‬
‫מקיפה‪.‬‬
‫כשקיימת התווית נגד לטיפול הסיסטמי המקובל‪ .‬מחקרים‬
‫מראים תוצאות מבטיחות באשר לטיפול בהזרקות‪,‬‬
‫בהתוויות מסוימות‪ ,‬אך עדיין אין גישה אחידה לטיפול זה‪.‬‬
‫מהם סיכויי ההחלמה?‬
‫‪ 60%‬מהחולים עשויים להשתפר ללא כל טיפול‪ ,‬אך אין‬
‫דרך לנבא מראש מי מהם ישתפר ומי לא‪ .‬הטיפול התרופתי‬
‫משפר את סיכויי ההחלמה ואת מידתה‪ .‬כ‪ 80%-‬מהחולים‬
‫שיחלו טיפול תוך שבועיים מהופעת התסמינים ישתפרו‪.‬‬
‫חולים בעלי סיכוי נמוך יותר להחלמה (עם או ללא טיפול‬
‫תרופתי) הם חולים שמסתמנים עם ליקוי שמיעה בדרגת‬
‫חומרה קשה יותר‪ ,‬חולים בגיל מבוגר וחולים עם סחרחורת‬
‫נלווית‪.‬‬
‫בחולים עם ליקוי שמיעה פתאומי מומלץ מעקב שמיעתי‬
‫במהלך השנה הראשונה לאחר הופעת המחלה‪ ,‬לניטור‬
‫השיפור בשמיעה ולמעקב אחר השמיעה באוזן הנגדית‪.‬‬
‫חולים שלא מחלימים נותרים עם ליקוי שמיעה חד צדדי‬
‫משמעותי‪ ,‬הגורם לפגיעה ביכולת הבנת הדיבור בתנאי‬
‫רעש רקע וביכולת איתור מקור הקול‪ .‬חולים אלה מופנים‬
‫להערכה אצל קלינאי‪/‬ת תקשורת לצורך שיקום ולהתאמת‬
‫מכשירי שמיעה‪.‬‬
‫הגורמים לליקוי שמיעה פתאומי אינם ידועים כמו גם‬
‫מיקום הפגיעה באוזן הפנימית‪ .‬הטיפול המקובל כיום במתן‬
‫סטרואידים פומית מבוסס אמנם על עדויות מחקריות‪ ,‬אך‬
‫הן אינן רבות‪ .‬הטיפול בסטרואידים בהזרקה לחלל האוזן‬
‫התיכונה עדיין אינו מבוסס‪ ,‬וניתן כיום בעיקר במקרים של‬
‫כשלון טיפול בסטרואידים פומי‪ .‬טיפולים אחרים הניתנים‬
‫למחלה אינם מבוססים מדעית‪.‬‬
‫ומה עלה בגורלו של מר ישראלי? באותו יום פנה לרופא‬
‫המשפחה שלו‪ ,‬שהתרשם מירידה בשמיעה באוזן ימין‬
‫והפנה אותו לרופא אא"ג‪ .‬רופא אא"ג בקופ"ח שלל אפשרות‬
‫של פקק שעווה או של דלקת תפליטית והפנה אותו‬
‫לבדיקת שמיעה‪ .‬הבדיקה הדגימה ליקוי שמיעה תחושתי‬
‫עצבי בדרגת חומרה בינונית באוזן ימין‪ .‬לאחר ‪ 5‬ימי אשפוז‬
‫וטיפול בסטרואידים‪ ,‬במהלכם חל שיפור בשמיעה‪ ,‬שוחרר‬
‫לביתו להשלמת הטיפול ולביצוע ‪ MRI‬בקהילה‪.‬סוף טוב‬
‫הכל טוב‪ ...‬בדיקת שמיעה שבוצעה חודשיים לאחר שחרורו‬
‫הייתה תקינה‪.‬‬
‫אף‪ ,‬אוזן‪ ,‬גרון‬
‫ל‬
‫יקוי שמיעה פתאומי הינו מחלה עם שיעור השכיחות‬
‫של כ‪ 20-‬מקרים לכל ‪ 100,000‬נפש בשנה‪ .‬המחלה‬
‫מופיעה בד"כ באוזן אחת‪ ,‬מלווה בטנטון ב‪ 90%-‬מהמקרים‬
‫ובסחרחורת בכ‪ 60%-‬מהמקרים‪ .‬גיל ההופעה העיקרי‬
‫הוא בעשור הרביעי והחמישי לחיים עם שכיחות שווה‬
‫בין המינים‪.‬‬
‫אחת הבעיות העיקריות בליקוי שמיעה פתאומי היא‬
‫העיכוב באבחנה‪ .‬תחושת המלאות באוזן‪ ,‬שהיא הסימן‬
‫הראשון השכיח ביותר‪ ,‬מיוחסת אצל חלק מהחולים‬
‫ורופאי המשפחה לפקק של שעווה (‪ )Cerumen‬או לדלקת‬
‫תפליטית של האוזן התיכונה‪ ,‬משנית להצטננות‪ .‬היות‬
‫וקיימת חשיבות רבה לאבחון ולטיפול מוקדם‪ ,‬יש להתייחס‬
‫למחלה כאל מקרה חירום רפואי ולהפנות את החולים‬
‫לרופא אא"ג ולבדיקת שמיעה בהקדם האפשרי‪.‬‬
‫מה הגורם לליקוי שמיעה פתאומי?‬
‫‪ 99%‬מהמקרים הם ממקור לא ידוע‪ .‬חלק מהחולים‬
‫מתארים אירוע של דלקת חריפה של דרכי האוויר העליונות‬
‫בשבוע שקדם להופעת התסמינים‪ .‬רקע זה מעלה את‬
‫האפשרות שגורם ויראלי מעורב בגרימת המחלה‪ ,‬אולם‪ ,‬עד‬
‫כה לא הצליחו להוכיח זאת‪ .‬חשוב לציין שב‪ 1%-‬מהמקרים‪,‬‬
‫ליקוי שמיעה פתאומי יכול להיות ההסתמנות הראשונה‬
‫של שוואנומה וסטיבולרית (‪,)Vestibular schwannoma‬‬
‫דמיאלינציה (סיבי העצב נפגעים ולכן תפקודם סובל‬
‫מירידה חדה) של המוח ואף אירוע מוחי‪ .‬משום כך‪ ,‬קיימת‬
‫חשיבות לבדיקה נוירולוגית מקיפה בכל חולה שמסתמן‬
‫עם ליקוי שמיעה פתאומי‪.‬‬
‫כיצד מאבחנים?‬
‫האבחון של ליקוי שמיעה פתאומי מבוצע באמצעות בדיקת‬
‫שמיעה מקיפה‪ .‬בדיקת השמיעה מדגימה את ספי השמיעה‬
‫של הנבדק‪ ,‬ויכולה להבדיל בין ליקוי שמיעה הולכתי‪,‬‬
‫שמקורו בבעיה באוזן החיצונית או התיכונה‪ ,‬לבין ליקוי‬
‫שמיעה תחושתי עצבי‪ ,‬שמקורו באוזן הפנימית או במסלולי‬
‫השמיעה המרכזיים‪ .‬ההגדרה המקובלת לליקוי שמיעה‬
‫פתאומי הינה ירידה תחושתית עצבית של ‪ 30‬דציבל ב‪3-‬‬
‫תדרים רצופים בבדיקת שמיעה‪ ,‬אצל אדם ללא היסטוריה‬
‫של ליקוי שמיעה‪ .‬גם ליקויים תחושתיים עצביים פתאומיים‬
‫בעלי אפיונים שונים או התדרדרות פתאומית בשמיעה‬
‫אצל חולה בעל ליקוי שמיעה ידוע נכנסים כיום באופן‬
‫מעשי לקטגוריה של ליקויי שמיעה פתאומי ודורשים‬
‫התייחסות דומה‪.‬‬
‫לצורך אבחון מחלות נוספות העשויות להסתמן כליקוי‬
‫שמיעה פתאומי חובה לבצע בדיקת דימות תהודה‬
‫מגנטית (‪ )MRI‬של המוח והאוזניים‪ .‬חשוב להדגיש כי‪ ,‬גם‬
‫אם המחלה חלפה והשמיעה שבה למצב תקין‪ ,‬אין הדבר‬
‫שולל אפשרות של קיום אחת המחלות שהוזכרו ועדיין‬
‫חובה לבצע את ה‪.MRI-‬‬
‫כיצד מטפלים?‬
‫הטיפול המקובל הינו באמצעות סטרואידים במינון מרבי‬
‫של ‪ 1‬מ"ג לק"ג במתן פומי למשך ‪ 5‬ימים ולאחר מכן ירידה‬
‫הדרגתית במינון עד להפסקתו‪ .‬טיפול זה מאזן בין השאיפה‬
‫לתת מינון מספק של סטרואידים אל מול תופעות הלוואי‬
‫האפשריות של הטיפול‪ ,‬שהשכיחות בהן‪ :‬עליה בערכי‬
‫לחץ הדם והסוכר בדם‪ ,‬אי שקט ועצבנות וסכנה לדימום‬
‫ממערכת העיכול‪ .‬בשל כך‪ ,‬מקובל לאשפז את החולים‬
‫להשגחה‪ .‬להשגת השפעה מיטבית עדיף להתחיל את‬
‫הטיפול סמוך להופעת המחלה‪ .‬התגובה לטיפול אצל‬
‫מרבית החולים היא תוך ‪ 48‬שעות‪ .‬עם זאת‪ ,‬השמיעה‬
‫יכולה להמשיך ולהשתפר גם שבועות לאחר סיום הטיפול‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הוחל בטיפול בסטרואידים בהזרקות‬
‫לאוזן התיכונה‪ ,‬זאת במקרים של כשלון טיפול פומי או‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫| אפריל ‪ | 2014‬גיליון ‪ | 22‬אינפורמציון‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 22‬אפריל ‪| 2014‬‬
‫מעבדות‬
‫בתנאי מעבדה‬
‫הביוכימית‬
‫ד"ר אירית מאור מנהלת המעבדה הביוכימית‬
‫תוצאות חריגות‬
‫של בדיקות‬
‫המוגדרות‬
‫כמסכנות‬
‫חיים (תוצאות‬
‫פאניקה)‪,‬‬
‫מדווחות‬
‫למחלקות באופן‬
‫מיידי‪.‬‬
‫המעבדה לביוכימיה הינה אחת‬
‫המעבדות הגדולות והמרכזיות‬
‫במרכז הרפואי בני ציון‪ .‬במעבדה‬
‫מבוצעות כ‪ 5000-‬בדיקות ליום‪,‬‬
‫מתוך מגוון של למעלה מ‪100-‬‬
‫בדיקות שונות‪ ,‬עבור מאושפזי‬
‫המרכז הרפואי‪ ,‬מטופלי מרפאות‬
‫החוץ וכן‪ ,‬עבור גורמי חוץ‪.‬‬
‫ה‬
‫עבודה מבוצעת באמצעות מערכות אוטומטיות‪,‬‬
‫בעלות טכנולוגיות מתקדמות וחדישות‪ .‬המכשור‪,‬‬
‫השיטות והידע המקצועי העומדים לרשות המעבדה‬
‫הם מהמתקדמים ביותר בשטח זה‪ .‬כוח האדם במעבדה‬
‫הינו מקצועי ומיומן וכולל עובדי מעבדה בעלי תארים‬
‫אקדמיים כולל תואר שלישי (‪.)ph.D‬‬
‫מדיניות האיכות של המעבדה דוגלת במתן תשובה נכונה‪,‬‬
‫לבדיקה הנכונה‪ ,‬לדגימה הנכונה‪ ,‬לחולה הנכון ובזמן‬
‫הנכון‪ .‬לשם כך מופעלת במעבדה מערכת אבטחת איכות‬
‫הכוללת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בקרת איכות פנימית על בסיס יום‬
‫יומי ובקרת איכות חיצונית‪ .‬המעבדה פועלת בשיתוף‬
‫פעולה עם רופאי בית החולים‪ ,‬וזאת על מנת לצמצם‬
‫טעויות העלולות לקרות בשלב הפרהאנליטי‪ :‬שלב‬
‫לקיחת הדגימות ובשלב הפוסט אנליטי‪ :‬שלב קבלת‬
‫התשובות במחלקות‪.‬‬
‫תוצאות חריגות של בדיקות המוגדרות כמסכנות חיים‬
‫(תוצאות פאניקה)‪ ,‬מדווחות למחלקות באופן מיידי‪.‬‬
‫לאחרונה הוכנס בביה”ח נוהל חדש הקרוי ”‪.i”Read Back‬‬
‫נוהל זה מוטמע במעבדות ובמחלקות האשפוז‪ ,‬ומטרתו‬
‫להבטיח מסירה וקבלה מידיים‪ ,‬ברורים ואמינים של‬
‫תוצאות חריגות למען שמירת בטיחות המטופלים‪.‬‬
‫למעבדה הביוכימית מספר תת יחידות וכל אחת מייצגת‬
‫שטח מקצועי ייחודי‪:‬‬
‫היחידה לבדיקות דחופות ‪ -‬פועלת ‪ 24‬שעות ביממה‪.‬‬
‫מבצעת בדיקות כימיות‪ ,‬בדיקות גזים בדם ובדיקות שתן‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מבצעת סמנים לבביים כולל בדיקת טרופונין‪.‬‬
‫ביחידה זו מנטרים מדי יום ליילודים את רמת האנזים‬
‫‪ G6PD‬המצוי בכל תאי הגוף ומגן עליהם מפני נזקי חימצון‪.‬‬
‫פעילותו חשובה בעיקר באריתרוציטים‪ .‬מוטציה גנטית‬
‫המתבטאת בחסר של האנזים‪ ,‬עלולה לגרום להמוליזה‬
‫תוך ורידית חריפה‪.‬‬
‫היחידה לבדיקות שיגרה ‪ -‬מבצעת את כל בדיקות‬
‫השיגרה בדם ובנוזלי גוף במהלך יום העבודה‪.‬‬
‫היחידה לבדיקות שיגרה בשתן ‪ -‬מבצעת בדיקות‬
‫שתן (כולל מיקרוסקופיה)‪ ,‬צואה ואבני כליה‪ .‬לאחרונה‬
‫הוכנסה במעבדה בדיקה חדשה בצואה ‪ -‬קלפרוטקטין‪.‬‬
‫קלפרוטקטין הינו חלבון המצוי בתאים נויטרופילים‬
‫ומופרש על ידם בתהליך דלקתי‪ .‬מטרת הבדיקה היא‬
‫להבדיל בין מחלת מעי דלקתית ‪ IBD‬לבין תסמונת‬
‫המעי הרגיז ‪ IBS‬ולהעריך את יעילות הטיפול בחולי ‪.IBD‬‬
‫הבדיקה מבוצעת עפ”י הוראת רופא גסטרואנטרולוג‪.‬‬
‫היחידה לניטור רמת תרופות בדם ‪ -‬מנטרת את הרמה‬
‫של תרופות שונות בדם במטרה לאבחן ערכים מוגברים‬
‫של תרופות העלולות לגרום להרעלה ולפגיעה במערכות‬
‫שונות בגוף‪ .‬ביחידה זו מנטרים רמה של אנטיביוטיקות‬
‫כדוגמת גנטמיצין‪ ,‬אמיקצין וונקומיצין‪ ,‬תרופות אנטי‬
‫אפילפטיות כפניטואין‪ ,‬פנוברביטל וכדומה‪ .‬כמו כן‬
‫אנו מנטרים רמה של מטוטרקסט‪ ,‬תרופה כימותרפית‬
‫המסייעת בטיפול בסוגים מסוימים של מחלת הסרטן‪.‬‬
‫בדיקת הרמה של מטוטרקסט מבוצעת בכל ימות השבוע‪,‬‬
‫עפ”י בקשת הרופאים המטפלים‪.‬‬
‫היחידה לבדיקות אימונוכימיות וסמני סרטן ‪ -‬מבצעת‬
‫בדיקת חלבונים ייחודיים‪ ,‬פאנל אנמיה וסמני סרטן‪.‬‬
‫ביחידה זו מבצעים גם בדיקות אלקטרופורזה על כל‬
‫סוגיהן‪.‬‬
‫היחידה לבדיקות מיוחדות ‪ -‬ביחידה זו מבוצעות בדיקות‬
‫שונות בשיטות ייחודיות המצריכות כוח אדם מיומן‪:‬‬
‫‪ .1‬בדיקות קטכולאמינים‪ ,‬מטנפרינים ואמינים ביוגנים‬
‫מבוצעות בשיטת ה‪ HPLC-‬ומשמשות כעזר באבחון‬
‫גידולים כדוגמת פאוכרומוציטומה‪ ,‬נוירובלסטומה (גידול‬
‫המאובחן בעיקר אצל תינוקות וילדים) וקרצינואידים‪.‬‬
‫‪ -i(Adenosine de aminase) ADA .2‬הינו אנזים המיוצר ע”י‬
‫תאי מערכת החיסון‪ :‬לימפוציטים ומקרואפגים‪ ,‬ונמצא כי‬
‫בנוזל פלאורלי ממקור שחפתי ריכוזו גבוה מאוד‪ .‬בדיקה זו‬
‫מבוצעת רק במרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬עבור כל אזור הצפון‬
‫ומשמשת לסיוע באיבחון מחלת השחפת‪.‬‬
‫‪ .3‬תבחין זיעה ‪ -‬בדיקה המיועדת לשלול את מחלת‬
‫ה”ציסטיק פיברוזיס ” (‪ .)CF‬הבדיקה מבוצעת בעיקר‬
‫בילדים‪ ,‬ונערכת על ידי איסוף זיעה ומדידת ריכוז המלח‬
‫בתוכה‪ .‬בשנה האחרונה רכשה המעבדה מכשיר חדש‬
‫המקצר את תהליך איסוף הזיעה ומשפר את אמינות‬
‫תוצאות הבדיקה‪.‬‬
‫בנוסף לשירות המעבדתי המפורט‪ ,‬מתבצעת במעבדה‬
‫פעילות אקדמית של הוראה‪ ,‬הדרכת רופאים במסגרת‬
‫מדעי היסוד ופעילות מחקרית בשיתוף עם רופאי בית‬
‫החולים‪.‬‬
‫רשימת הבדיקות המבוצעת בכל המעבדות בבית‬
‫החולים מפורטת בחוברת “המדריך לבדיקות מעבדה”‪,‬‬
‫המצויה בכל מחלקות האישפוז‪ .‬אנו ממליצים לכל‬
‫הסגל הרפואי לעיין במדריך ולמצוא בו מידע אודות‬
‫הבדיקות‪ ,‬תנאי לקיחת הדגימות‪ ,‬מקום ביצוען ואופן‬
‫שליחתן למעבדה‪.‬‬
‫מהפכה במעבדה המיקרוביולוגית‪:‬‬
‫ממיטת החולה עד האבחנה‬
‫תוך שעתיים!‬
‫ד"ר אורית גולן שני ס' מנהל המעבדה המיקרוביולוגית‬
‫ה‬
‫מעבדה למיקרוביולוגיה קלינית במרכז הרפואי‬
‫שלנו מעניקה שירותי אבחון למחלות זיהומיות‪.‬‬
‫אחת הבעיות העיקריות של מעבדה מיקרוביולוגית היא‬
‫הזמן הארוך בין לקיחת הדגימה ועד לקבלת התוצאה‪.‬‬
‫ישנה חשיבות רבה לאבחון מהיר של המחולל‪ ,‬כדי לתת‬
‫את הטיפול המתאים ביותר‪.‬‬
‫על מנת לתת את השירות הטוב ביותר‪ ,‬במעבדה שלנו‬
‫מבצעים בדיקות לאבחון מחוללי מחלות זיהומיות‬
‫ע”י שיטות מולקולריות מהמתקדמות ביותר‪ .‬השיטה‬
‫המהירה והאמינה ביותר לאבחון מולקולרי היא מערכת‬
‫ה‪.GeneXpert -‬‬
‫היתרון העיקרי של מערכת זו הוא במהירות ובמהימנות‬
‫השיטה‪ .‬התהליך מתבצע באופן אוטומטי לחלוטין‬
‫בתוך המערכת‪ ,‬ישירות מהדגימה לתוצאה‪ .‬הדגימה‬
‫מוכנסת לתוך מחסנית חד פעמית‪ ,‬המכילה את מרכיבי‬
‫הריאקציה הנדרשים להפקת החומר הגנטי ול‪Real -‬‬
‫‪ ,Time PCR‬תגובת הגברה של חלקים ספציפיים של‬
‫המיקרואורגניזם בחומר הגנטי שלו בזמן אמת‪.‬‬
‫במעבדה שלנו מבצעים במערכת זו בדיקות לאבחון‪:‬‬
‫חיידק השחפת ‪MTB) Mycobacterium tuberculosis‬ו)‪,‬‬
‫חיידקי ‪Staphylococcus aureus‬י(‪ )MSSA/MRSA‬ישירות‬
‫מתרביות דם חיוביות ולאבחון החיידק הנוזוקומיאלי‬
‫הגורם לשילשולים ‪ .Clostridium difficle‬בנוסף‪ ,‬מאבחנים‬
‫את הוירוסים‪ Enterovirus :‬הגורמים לדלקת קרום המוח‬
‫ואת וירוסי השפעת ‪( Influenza A & B‬כולל ‪ H1N1-‬שפעת‬
‫החזירים)‪.‬‬
‫הבדיקה המהפכנית ביותר היא הבדיקה לאבחון חיידק‬
‫השחפת ‪ .MTB‬הבדיקה מזהה את החיידק ואת הרגישות‬
‫שלו ישירות מכיח של חולה‪ ,‬תוך פחות משעתיים!‬
‫בדיקה זו מאתרת את הרצף הגנטי האופייני לחיידק‬
‫ואת עמידותו לאנטיביוטיקת ‪ ,Rifampicin‬ברגישות‬
‫ובספציפיות מאוד גבוהות‪.‬‬
‫היתרון העיקרי‬
‫של מערכת זו‬
‫הוא במהירות‬
‫ובמהימנות‬
‫השיטה‪ .‬התהליך‬
‫מתבצע באופן‬
‫אוטומטי לחלוטין‬
‫בתוך המערכת‪,‬‬
‫ישירות מהדגימה‬
‫לתוצאה‪.‬‬
‫בשיטות הקונבנציונאליות שמקובלות היום דרוש גידול‬
‫של החיידק במשך ‪ 6 - 2‬שבועות‪ ,‬תוך שלבי עיבוד רבים‬
‫עד לבידוד החיידק‪ ,‬זיהויו ומבחני הרגישות שלו‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫משטח ישיר ל‪MTBi-‬ו(‪ )stain Acid fast‬המתבצע מיידית אך‬
‫רגישותו נעה בטווח של ‪ 80% - 45%‬בלבד‪ .‬בזמן ההמתנה‬
‫לתוצאות החולים עלולים לקבל טיפול שאינו מתאים‪.‬‬
‫חיידקי השחפת‪ ,‬כולל זנים עמידים‪ ,‬ממשיכים להתפשט‬
‫ועלולים להפיץ עמידותם‪ .‬במהלך שנת ‪ 2011‬דווח‬
‫למחלקה לשחפת ולאיידס בישראל על ‪ 417‬חולי שחפת‬
‫חדשים‪ ,‬בשיעור היארעות ארצי של ‪ 5.3‬ל‪100,000 -‬‬
‫תושבים‪ .‬מרבית החולים החדשים (‪ )89.4%‬נולדו מחוץ‬
‫לישראל‪ ,‬בעיקר במדינות אנדמיות למחלת השחפת‪.‬‬
‫בקרב ילידי ישראל‪ ,‬שיעור החולים החדשים הוא ‪0.56‬‬
‫ל‪ 100,000 -‬תושבים‪.‬‬
‫אבחון מהיר של שחפת יכול להפחית טיפול אמפירי‬
‫ב‪ Fluoroquinolones -‬הניתן למחלות ריאתיות‪ ,‬ועקב כך‬
‫יפחית את זני השחפת העמידים לתרופה‪.‬‬
‫מערכת זו נותנת לקלינאים תשובה ראשונית‪ ,‬מהירה‬
‫ואמינה לגבי החולים החשודים שלקו בשחפת‪ .‬אם‬
‫התשובה חיובית‪ ,‬ניתן לבודד את החולה באופן מיידי‬
‫ולתת טיפול מתאים‪ .‬על הקלינאים להתייחס לתשובות‬
‫המעבדתיות בהתאמה לממצאים הקליניים‪ .‬במקרה של‬
‫תשובה שלילית לשחפת בשיטה המולקולרית‪ ,‬במיוחד‬
‫באותם מקרים בהם החשד בינוני עד גבוה‪ ,‬יש לשלוח‬
‫דגימה נוספת לבדיקת שחפת בתרבית‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬יתרונות מערכת ‪ GeneXpert‬הן בקלות ובפשטות‬
‫של הכנת הדגימה ובביצוע הבדיקה‪ ,‬בקבלת תשובה מהירה‬
‫וחד משמעית (חיובי‪/‬שלילי) ובחסכון כספי למוסד הרפואי‬
‫כתוצאה משימוש מושכל באנטיביוטיקה ומצמצום אורך‬
‫זמן האשפוז‪ .‬בנוסף‪ ,‬אבחון מהיר מאפשר התחלת טיפול‬
‫במועד‪ ,‬שיפור תוצאת הטיפול וצמצום שעור הזיהומים‬
‫וההידבקות בבית החולים‪.‬‬
‫מעבדות‬
‫המעבדה‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫| אפריל ‪ | 2014‬גיליון ‪ | 22‬אינפורמציון‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 22‬אפריל ‪| 2014‬‬
‫ילדים‬
‫מרכז הגנה לטיפול בילדים ובבני נוער נפגעי עבירה‬
‫רחל וויטיץ מתאמת מערך טרום ניתוח‬
‫על אף חובת‬
‫הדיווח‪ ,‬ידוע‬
‫כי במקרים‬
‫רבים אנשי‬
‫מקצוע נמנעים‬
‫מלדווח על חשד‬
‫להתעללות‪.‬‬
‫הסיבה העיקרית‬
‫לכך היא העדר‬
‫הכשרה מספקת‬
‫בתחום וחוסר‬
‫ודאות של‬
‫אנשי המקצוע‬
‫באבחנתם‪.‬‬
‫י‬
‫לד בסיכון מוגדר כ”ילד החשוף לאלימות פיזית ו‪/‬או‬
‫מילולית‪ ,‬להתעללות מינית‪ ,‬להתעללות רגשית‪,‬‬
‫להזנחה‪ ,‬או לכל מצב אחר אשר יש בו חשש ממשי‬
‫לבריאותו ולהתפתחותו התקינה של הילד וליכולתו לקיים‬
‫אורח חיים תקין‪”.‬‬
‫במשך מאות שנים לא היה כל עיגון חוקי לחובת ההגנה‬
‫על ילדים‪ .‬באנגליה‪ ,‬עד לסוף המאה ה‪ ,18-‬נחשבו הילדים‬
‫כרכוש של ממש בידי הוריהם‪ ,‬מה שאפשר להורים לעשות‬
‫בילדים ככל העולה על רוחם‪ .‬גם בארה”ב עלה נושא‬
‫ההתעללות בילדים רק בשנת ‪ ,1870‬כאשר התפרסם‬
‫סיפורה של מרי אלן ווילסון‪ ,‬יתומה שסבלה מהתעללות‬
‫חמורה ובלתי פוסקת מצד משפחתה המאמצת‪ .‬באופן‬
‫אבסורדי‪ ,‬הוצאתה מבית הוריה המאמצים על ידי בית‬
‫המשפט התאפשרה רק בעזרת החוק למניעת התעללות‬
‫בבעלי חיים‪ .‬משנת ‪ 1972‬עיגנה ארה”ב חובת דיווח‬
‫במקרה של חשד להתעללות בילדים אשר חלה על‬
‫אנשי מקצוע העובדים בסביבת ילדים (אנשי חינוך‪ ,‬רפואה‬
‫ורווחה)‪ .‬בשנת ‪ 1974‬כבר החלה להתפתח מערכת רווחה‬
‫אשר מטרתה להעניק שירות הגנה על ילדים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1990‬התקבל בישראל תיקון לחוק העונשין‪ ,‬המטיל‬
‫חובה על אנשי מקצוע לדווח לעובד סוציאלי שמונה‬
‫לפי חוק או למשטרה על התעללות בחסרי ישע‪ .‬לאחר‬
‫קבלת הדיווח‪ ,‬הקטין עובר לטיפול גורמי רווחה‪ ,‬משטרה‬
‫ורפואה‪ .‬בשנת ‪ 2008‬עבר בכנסת חוק שמטרתו סיוע‬
‫לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות וכן‪ ,‬אושר חוק‬
‫“מרכזי הגנה” המתייחס לזכות הילד נפגע ההתעללות‬
‫לעבור תהליך טיפול ראשוני במרכזי הגנה (מרכזי סיוע)‬
‫אשר הוקמו ויוקמו לצורך כך‪.‬‬
‫עד להקמת מרכזי הסיוע‪ ,‬פעולות האבחון‪ ,‬הערכה וחקירת‬
‫האירועים נעשו ע”י גורמים שונים‪ ,‬מצב שחשף את הילד‬
‫ואת משפחתו לשאלות חוזרות ונשנות על מהות הפגיעה‪,‬‬
‫כך נגרמה פגיעה רגשית נוספת לילד ולמשפחתו‪ .‬עם‬
‫הקמת המרכזים‪ ,‬התייעל התהליך והוא מתנהל בשיתוף‬
‫כל אנשי המקצוע‪.‬‬
‫העקרונות המובילים בעבודת המרכז הם‪:‬‬
‫• צוות בין מקצועי הפועל תחת קורת גג אחת‪.‬‬
‫• חקירת ילדים אחת ‪ -‬על ידי חוקר מיומן‪.‬‬
‫• שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע מחוץ למרכז על פי‬
‫הצורך‪.‬‬
‫• התייעצויות תכופות של אנשי הצוות בכל שלב בתהליך‪.‬‬
‫• בדיקה רפואית על ידי רופא מומחה בתחום פגיעות‬
‫והתעללות‪.‬‬
‫• הערכת המשפחה והפניה לגורמים מטפלים ותומכים‬
‫בקהילה על פי הצורך‪.‬‬
‫“בית לין” ממוקם בלב המושבה הגרמנית והוא עוצב בקווים‬
‫רכים ונעימים שאינם מזכירים חדר בדיקה רפואי או תחנת‬
‫משטרה‪ .‬המרכז‪ ,‬אשר נבנה בסיועה של קרן שוסטרמן‪,‬‬
‫נבנה בסטנדרט גבוה ביותר וכולל שטחי משחק גדולים‪,‬‬
‫פינת מחשב‪ ,‬טלוויזיה חדר ראיונות לביצוע החקירה‪ ,‬חדר‬
‫בדיקות‪ ,‬חדר מנוחה לילדים ומטבחון‪ .‬במרכז קיים צוות בין‬
‫מקצועי המונה עובדים סוציאליים‪ ,‬חוקרת ילדים‪ ,‬חוקרת‬
‫נוער‪ ,‬רופאה (ד”ר אירנה צ’יסטיאקוב‪ ,‬אחראית מיון ילדים‬
‫שלנו)‪ ,‬אם בית‪ ,‬עו”ד ומנהלת‪.‬‬
‫הדרכים להגיע לטיפול במרכז הן באמצעות גורמי רווחה‬
‫ לשכות לשירותים חברתיים ושירותים אחרים לנוער‬‫ולנערות הפועלים ברשויות ; משטרה; מוסדות חינוך ע”י‬
‫מנהלים‪ ,‬יועצות‪ ,‬פסיכולוגיות ; שירותי בריאות ‪ -‬מרפאות‬
‫קהילתיות‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬קופות חולים; פניות עצמיות ע”י‬
‫הנפגעים ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫רוב התלונות המטופלות במרכז הסיוע הן על פגיעות‬
‫מיניות מחוץ למשפחה ומקצתן בתוך המשפחה‪ .‬הפגיעות‬
‫הן בדרך כלל תוצאה של התעללות והזנחה מתמשכות‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬התעללות והזנחה מתמשכים‪ .‬במצבים של פגיעה‬
‫פיזית אקוטית‪ ,‬מגיעים הילדים תחילה בדרך כלל לבית‬
‫החולים ולאחר מכן מופנים להמשך טיפול במרכז‪ .‬בחודש‬
‫הראשון לפעילותו של המרכז הופנו אליו שני ילדים בלבד‪.‬‬
‫מאז עלה מספר הפניות למרכז והוא צפוי לעלות ככל‬
‫שיותר אנשים ידעו על פעילותו‪.‬‬
‫על אף חובת הדיווח‪ ,‬ידוע כי במקרים רבים אנשי מקצוע‬
‫נמנעים מלדווח על חשד להתעללות‪ .‬הסיבה העיקרית‬
‫לכך היא העדר הכשרה מספקת בתחום וחוסר ודאות‬
‫של אנשי המקצוע באבחנתם‪ .‬מחקרים שנעשו בקרב‬
‫רופאי ילדים הצביעו על כך שהרופאים מודעים למגבלות‬
‫ההכשרה שלהם‪ ,‬ופונים בבקשה לקבל הכשרה נוספת‬
‫לשכלול מקצועיותם בנושא בתחומים עיקריים ‪ -‬איתור‬
‫סימנים מחשידים‪ ,‬מיומנויות תקשורת עם המשפחה והילד‬
‫והכרת החוקים ופרוצדורת הדיווח‪ .‬לשם כך‪ ,‬הכשיר משרד‬
‫הבריאות בשנת ‪ 2008‬קבוצה ראשונה של רופאי ילדים‬
‫בתחום “איתור וטיפול במצבי הזנחה והתעללות בילדים”‪.‬‬
‫מבין שלושת בתי החולים הגדולים בחיפה‪ ,‬ביה”ח בני ציון‬
‫נבחר על ידי משרד הבריאות ומרכז חרוב‪ ,‬לתת חסות‬
‫רפואית ל”בית לין”‪ .‬לביה”ח ניסיון של כ‪ 20-‬שנה של‬
‫טיפול בילדים נפגעי תקיפה מינית‪ ,‬מסורת אותה התחילו‬
‫ד”ר יפה וד”ר תירוש‪ .‬בשל ניסיונה הרב בטיפול בילדים‬
‫נפגעי תקיפה‪ ,‬השתתפה ד”ר אירנה ציסטיאקוב בקבוצת‬
‫ההכשרה הראשונה‪ .‬בהמשך עברה הכשרה דומה גם‬
‫ד”ר וולוקוב ממחלקת נשים‪ .‬הרופאות הינן חלק אינטגראלי‬
‫מצוות המרכז והן שותפות בתהליכי קבלת ההחלטות וקביעת‬
‫המדיניות בו‪ .‬על מנת להגביר בקרב הצוותים בבית החולים את‬
‫המודעות לתופעת ההתעללות בילדים‪ ,‬כל אחות וכל סטאז’ר‬
‫חדשים המתקבלים לעבודה עוברים‪ ,‬כחלק אינטגראלי מתהליך‬
‫הקליטה‪ ,‬הדרכה לאיתור ולזיהוי ילדים נפגעי תקיפה‪.‬‬
‫יאסמין ח'טיב‪ ,‬הודיה נווה‪ ,‬ציפי גולן‪ ,‬עידית ברוך צוות קלינאיות תקשורת‪ ,‬המכון לנוירולוגיה ולהתפתחות הילד ע"ש חנה חושי‬
‫תופעת הדו‪-‬לשוניות קיימת כמעט בכל מדינה בעולם‪ .‬כבר ב‪ 1982-‬טען הבלשן‬
‫השוויצרי גרוסז’אן כי יותר ממחצית אוכלוסיית כדור הארץ היא דו‪-‬לשונית‪ .‬מתחילת‬
‫המאה ה‪ 21-‬הולך וגדל מספר בני האדם הדוברים לפחות שתי שפות‪ .‬לפי מחקרים‬
‫מתחום הסטטיסטיקה הבלשנית‪ ,‬למעלה מ‪ 70 % -‬מהמין האנושי הם דו לשוניים‪ .‬בארץ‬
‫ישנן קבוצות רבות המתמודדות עם דו‪-‬לשוניות‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בני החברה הערבית‪ ,‬עולים‬
‫חדשים ועוד‪.‬‬
‫ד‬
‫ו‪-‬לשוניות היא ידיעת שתי שפות באופן‬
‫המאפשר תקשורת שוטפת עם הזולת‪.‬‬
‫ככל שהילד חווה מוקדם יותר את הסביבה‬
‫הדו‪-‬לשונית‪ ,‬כך תעלה רמת שליטתו בשתי‬
‫השפות המדוברות סביבו‪ .‬ילד המתחיל לרכוש‬
‫שפה שנייה לפני שמלאו לו שלוש שנים‪ ,‬לא‬
‫יתבלבל בין השפות ויצליח לשלוט בשתיהן גם‬
‫יחד‪ .‬מן המחקרים עולה כי בין גיל שנה לגיל‬
‫שלוש‪ ,‬התקופה שבה רכישת השפה פעילה ביותר‪,‬‬
‫יכולתם של פעוטות לקלוט שפות וללמוד אותן‬
‫אינה מוגבלת‪ .‬מידת ההצלחה ברכישת השפה‬
‫הנוספת תלויה בסביבה הלשונית ובתמיכתה של‬
‫הסביבה הקרובה ביותר‪ ,‬קרי המשפחה‪ ,‬באופן‬
‫ארגון תהליך הלמידה‪.‬‬
‫מבחינים כיום בין ‘דו לשוניות מוקדמת’‬
‫(‪ )simultaneous bilingualism‬בה ילדים נחשפים‬
‫לשתי שפות בו‪-‬זמנית‪ ,‬לפני גיל שלוש‪ ,‬ובין דו‬
‫לשוניות רציפה (‪ )sequential bilingualism‬בה‬
‫ילדים נחשפים לשפה שנייה לאחר גיל שלוש‪,‬‬
‫אחרי שרכשו שפת אם‪.‬‬
‫התפתחות מבנה המוח בקרב דו לשוניים‬
‫המחקר הנוכחי מראה שאנשים עם דו‪-‬לשוניות‬
‫מוקדמת מפתחים שתי מערכות שונות לעיבוד‬
‫לשוני‪ .‬בתחום המילוני (אוצר מילים) לדוגמא‪,‬‬
‫בדרך כלל יש עדיפות לאחת השפות בהפקת‬
‫מילה מסוימת‪ .‬מתצפיות על מבוגרים שעברו‬
‫פגיעות ראש‪ ,‬ניתן לראות כי אדם יכול לאבד‬
‫שליטה בשפה אחת‪ ,‬אך לשמור על שליטה בשפה‬
‫אחרת‪ .‬עובדה זו תומכת בהשערה כי קיימות‬
‫מערכות עיבוד שונות לכל שפה‪ .‬מערכות אלה‬
‫כוללות יכולות מילוליות חשובות‪ ,‬כגון‪ :‬תפיסה‬
‫שמיעתית‪ ,‬בניית משפטים והבנת משמעותן של‬
‫מילים (סמנטיקה)‪.‬‬
‫מעניין לגלות שחשיפה לדו לשוניות מוקדמת‬
‫משפיעה על המבנה הפיזי של המוח ועל דפוס‬
‫השימוש במשאבים עצביים‪ ,‬אשר משתתפים‬
‫בתהליך החשיבה והבעת השפה‪ ,‬באופן שונה‬
‫מאשר בחשיפה לדו לשוניות מאוחרת‪ .‬מסקנה‬
‫זו נבעה מיכולת החוקרים לבדוק את המוח‬
‫בעזרת טכנולוגיית הדמייה ‪fNIRS‬ו(‪NearInfrared‬‬
‫‪ )Spectroscopy‬זמן עיבוד משפט‪ .‬טכנולוגיה זו‬
‫בעלת רזולוציה גבוהה ביותר של זמן ומיקום‬
‫אנטומי מצליחה ב”זמן אמת”‪ ,‬תוך כדי שהנבדק‬
‫מקשיב למשפט‪ ,‬להצביע על האזורים המוחיים‬
‫הפעילים‪ .‬באמצעות טכנולוגיה זו נמצא כי בקרב‬
‫ילדים שנחשפו לדו לשוניות מוקדמת וכן‪ ,‬בקרב‬
‫חד לשוניים היה שימוש באזורי שפה קלאסיים‬
‫בחצי הדור (המיספרה) השמאלי וכן באזורים‬
‫הומולגיים (שבהמיספרה הימנית) בחצי הדור‬
‫הימני; לעומת זאת בקרב ילדים שנחשפו לדו‬
‫לשוניות מאוחרת נמצא שימוש באזורי שפה‬
‫קלאסיים ובנוסף‪ ,‬באזורים השולטים בפונקציות‬
‫אקזקוטיביות גבוהות‪ .‬בספרות המקצועית‬
‫נטבע מושג לתופעה זו‪“ :‬חתימה עצבית” דו‪-‬‬
‫לשונית ‪ .)i”neural signature” for bilingualism( ‬‬
‫ילדים דו‪-‬לשוניים בעלי ליקוי שפתי‬
‫ליקוי שפתי הוא הפרעה התפתחותית המתבטאת‬
‫בפער בין היכולת השפתית של הילד לבין זו‬
‫המצופה ממנו בגילו הכרונולוגי‪ ,‬ללא נוכחותן‬
‫של בעיות התפתחותיות נוספות‪ .‬ילדים עם ליקויי‬
‫שפה חווים קושי ברכישת שפה וכתוצאה מכך‪,‬‬
‫נמצאים בסיכון להתקדמות מוגבלת בתחומים‬
‫האקדמיים‪ ,‬הכלכליים והחברתיים‪ .‬קלינאי‬
‫תקשורת מעריך ומטפל בילדים אלה לשם‬
‫שיפור השפה‪ .‬אצל ילדים דו‪-‬לשוניים עם ליקויי‬
‫שפה‪ ,‬הקושי בא לידי ביטוי בשתי השפות ולכן‪,‬‬
‫ההמלצה היא להעריך את תפקוד הילד בשתי‬
‫השפות באמצעות שאלונים וראיון הורים בסביבה‬
‫המשפחתית‪ ,‬הגנית והטיפולית‪.‬‬
‫שיקולים בהתערבות אצל ילדים‬
‫דו‪-‬לשוניים בעלי ליקויי שפה‬
‫התערבות טיפולית נועדה לסייע לילד עם ליקויי‬
‫שפה לממש את הפוטנציאל התקשורתי‪-‬שפתי‬
‫שלו‪ .‬במהלך העשור האחרון דגלו החוקרים‬
‫העוסקים בדו‪-‬לשוניות בשינוי השאלה‪ :‬מהי‬
‫השפה בה אנו צריכים לתמוך בהתערבות עם‬
‫ילדים דו‪-‬לשוניים? לשאלה‪ :‬כיצד אנו יכולים‬
‫לתת את התמיכה הטובה ביותר לשתי השפות‬
‫של ילדים דו‪-‬לשוניים בעלי ליקויי שפה‪.‬‬
‫גישות אינטראקטיביות הוליסטיות מצביעות‬
‫על כך ששתי השפות צריכות להילקח בחשבון‬
‫בתוכנית ההתערבות‪ .‬אופן יישום תוכנית‬
‫ההתערבות יותאם לכל ילד‪ .‬בספרות הוצגו‬
‫שתי גישות כלליות במהלך ההתערבות‪ :‬גישה‬
‫דו‪-‬לשונית (‪ )Bilingual Approach‬וגישה רוחבית‬
‫(‪ .)Cross-linguistic Approach‬בגישת ההתערבות‬
‫הדו‪-‬לשונית‪ ,‬ההתערבות מתמקדת במקביל‬
‫בשיפור המיומנויות התקשורתיות‪-‬שפתיות‬
‫בשתי השפות של הילד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הגישה‬
‫הרוחבית (‪ )Cross-linguistic Approach‬מספקת‬
‫תרגול מיוחד בכל שפה ומיקוד נפרד במאפיינים‬
‫לשוניים לכל אחת מהשפות של הילד‪ .‬גישות אלה‬
‫הן משלימות ומטרתן לסייע בהשגת כישורים‬
‫תקשורתיים בשתי השפות‪ .‬קלינאי התקשורת‬
‫יכול לבחור לפעול על פי אחת השיטות או לשלב‬
‫ביניהן בהתאם לתפיסתו המקצועית‪ .‬כמו בכל‬
‫טיפול‪ ,‬נצפה שהתקדמות הילד בטיפול תתבטא‬
‫ביכולתו להעביר תכנים ואסטרטגיות למידה‬
‫מהסביבה הטיפולית לסביבה המשפחתית והגנית‪.‬‬
‫קיימים שני עקרונות חשובים העשויים לסייע‬
‫בהתייחסות לילדים הגדלים במשפחה מעורבת‬
‫לשונית‪ :‬עיקרון אחד הוא ‪one parent-one‬‬
‫‪( language‬הורה אחד‪-‬שפה אחת) לפיו כל הורה‬
‫מתקשר עם הילד בשפה שהוא חש בה “בבית”‪.‬‬
‫עיקרון אחר הוא ‪one situation- one language‬‬
‫(מצב אחד‪ -‬שפה אחת) בו במצבים קבועים‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬ארוחות‪ ,‬קריאה‪ ,‬פעילות חברתית‪ ,‬כל‬
‫בני הבית מדברים באותה שפה‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬בישראל גדלים ילדים דו‪-‬לשוניים‬
‫רבים‪ .‬לרוב‪ ,‬ילדים אלה מגלים התפתחות‬
‫תקינה בשתי השפות‪ .‬במחקרים נמצא כי דו‪-‬‬
‫לשוניות תורמת להתפתחות הזיכרון‪ ,‬ליכולת‬
‫להבין תופעות לשוניות‪ ,‬לנתח אותן ולדון בהן‪,‬‬
‫למיומנויות התפיסה‪ ,‬למהירות התגובה ולכישורים‬
‫המתמטיים והלוגיים‪.‬‬
‫במכון חנה חושי‪ ,‬אנו‪ ,‬הקלינאיות ‪ -‬עורכות שיחת‬
‫הורים שבה אנו ממפות את החוזקות והחולשות‬
‫של המטופל בשפות השונות ובסביבות השונות‪,‬‬
‫זאת בנוסף לשאלון גננת‪ ,‬מבחני שפה ומדגם‬
‫שפתי‪ .‬אנו משלבות בטיפול את תפיסתנו‬
‫המקצועית עם הגישות השונות שצוינו לעיל‪,‬‬
‫בדגש רב על הדרכת הורים‪ .‬חשיבות ההדרכה‬
‫הינה בהעברת תכני הטיפול לסביבה הביתית‬
‫והמשפחתית‪.‬‬
‫התפתחות הילד‬
‫"בית לין"‬
‫דו‪ -‬לשוניות‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫| אפריל ‪ | 2014‬גיליון ‪ | 22‬אינפורמציון‬
‫אינפורמציון | גיליון ‪ | 22‬אפריל ‪| 2014‬‬
‫עיין ערך 'ספריה רפואית'‬
‫עשור האחרון חלה מהפכה מוחלטת בתחום‬
‫הספרות הרפואית עליה מנויים מרכזים רפואיים‬
‫בישראל‪ .‬מהחזקה פיזית של עשרות בודדות בלבד‬
‫של כתבי עת בדפוס ונגישות למספר מוגבל של‬
‫כתבי עת אלקטרוניים‪ ,‬כיום‪ ,‬במרכז הרפואי שלנו‪,‬‬
‫הגענו לנגישות לאלפי כתבי עת אלקטרוניים ולמאות‬
‫ספרים בפורמט אלקטרוני ‪ -‬ללא מקבילים בדפוס‪.‬‬
‫כתבי עת בדפוס הם “דינוזאור” נכחד בעולם כולו‪,‬‬
‫ובמרבית הספריות מוחלף מקומם בתחנות מחשב‪.‬‬
‫מנגישות המוגבלת לזמן ולמקום (ספריה הפתוחה‬
‫בשעות מסויימות)‪ ,‬אנו מאפשרים היום גישה של‬
‫‪ 24/7‬לכל הספרות האלקטרונית שנרכשת עבור‬
‫המרכז הרפואי‪ .‬השירות של הספרנים אינו מוגבל‬
‫לשירות פנים אל פנים ‪ -‬הפניה נעשית גם דרך‬
‫הטלפון‪ ,‬פקס‪ ,‬מחשב וכך נמסרות גם התשובות‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬אנו עדים לכך כי שינויים במידע ובטכנולוגיה‬
‫גורמים למהפכה יומיומית בטיפול הרפואי‪ .‬הקלינאים‬
‫מנסים להטמיע מחקר לתוך הפרקטיקה דרך תמיכה‬
‫יעילה של מחקר‪ .‬הם תלויים יותר ויותר בטכנולוגיה‬
‫שתביא רפואה מבוססת ראיות אל מיטת החולה‬
‫לשיפור איכות ולשיפור תוצאות הטיפול‪ .‬למידענים‬
‫רפואיים ולספריות רפואיות יש תפקיד חשוב‬
‫באספקת המידע לקלינאים‪ .‬מחקרים מראים כי‪,‬‬
‫ניצול ידע ספרני לצורך ייעול תהליך הטיפול בחולה‪,‬‬
‫גורם לחיסכון במשאבים ולהפחתת עלויות‪.‬‬
‫המידע במאגרי המידע האלקטרונים שאנו מנויים‬
‫חדשות אגודת הידידים‬
‫קרן כבירי מנהלת אגודת הידידים‬
‫אירועים ופעילויות בארץ‪:‬‬
‫• גאלה נוצצת‪ :‬בינואר האחרון קיימנו את ערב הגאלה‬
‫השנתי‪ ,‬והפעם בחגיגת הצגת הבכורה בצפון למחזמר‬
‫הוותיק והאהוב “גבירתי הנאוה” בהפקה מחודשת של‬
‫תיאטרון הבימה‪ .‬האירוע התקיים בהיכל התיאטרון‬
‫מוצקין‪ ,‬בכיכובם של שני כהן ונתן דטנר לצד ‪35‬‬
‫שחקנים‪ ,‬זמרים ורקדנים‪.‬‬
‫המופע היה כמיטב ההצגות המועלות בברודווי או‬
‫בלונדון וקהל התורמים הרב שמילא את האולם חגג‬
‫עם מיטב הלהיטים והביצועים המרהיבים‪ .‬הכיבוד‬
‫בקבלת הפנים המרשימה נתרם באדיבות דודו‬
‫אוטמזגין‪.‬‬
‫‪ ₪ 150,000‬גוייסו בערב זה והם מיועדים להקמת מיון‬
‫ממוגן בביה”ח‪ .‬סכום זה מתווסף לכספים שנאספו‬
‫על ידי אגודת הידידים והנהלת ביה”ח בשנים שחלפו‬
‫מאז המלחמה‪ .‬הערב נפתח בהודעה חגיגית של‬
‫ד”ר רופא ‪ -‬מנכ”ל ביה”ח כי קיבל הבטחה ממשרד‬
‫הבריאות לסייע במימון הפרויקט וכי ניתן להתחיל‬
‫בעבודות הבינוי‪.‬‬
‫• ליידיס בני ציון בתנופה‪ :‬באוקטובר האחרון נפתחה‬
‫שנת הפעילות באולם קריגר‪ 500 .‬נשים מילאו את‬
‫האולם וניהנו ממופעה החדש והמצחיק עד דמעות‬
‫של רותם אבוהב‪.‬‬
‫• אירוע סטיילינג בהשתתפות לאון שיינדרובסקי‬
‫ יוצא תכנית הטלוויזיה “האח הגדול”‪ ,‬סטייליסט‬‫מובהק ויואב מאיר ‪ -‬בוגר תואר ראשון בעיצוב אופנה‬
‫משנקר‪ ,‬מעצב אופנה וסטייליסט המנהלים בלוג‬
‫אופנה מצליח‪ .‬הארוע נערך בשיתוף מרכז פנורמה‪.‬‬
‫• טיול מרתק להר גריזים וביקור בעדת השומרונים‪.‬‬
‫• בפברואר ערכנו בוקר בריאות בו השתתפו כ‪200-‬‬
‫נשים שניהנו מבדיקות בעמדות לבדיקת לחץ דם‪,‬‬
‫דופק‪ ,‬משקל וסוכר על ידי אחיות מוסמכות מהמרכז‬
‫הרפואי בני ציון‪ ,‬מהרצאה “כשבורח הפיפי ‪ -‬איך‬
‫מטפלים בדליפת שתן” מאת ד”ר איל גולדשמידט‪,‬‬
‫מארוחת בוקר בריאה ולסיום מהרצאה מעוררת‬
‫השראה מאת מיכל צפיר “על החיים‪ ,‬על המשקל‬
‫ועל מה שביניהם”‪.‬‬
‫• במרץ קיימנו בוקר כלכלי בשיתוף בנק הפועלים עם‬
‫שתי הרצאות מעניינות‪“ :‬הבורסה‪ ,‬אני והקשר ביניהם”‬
‫מאת חנה פרי זן‪ ,‬יו”ר דירקטוריון פעילים ניהול תיקי‬
‫השקעות ו”איך משק הבית יכול לחסוך בהוצאות‬
‫בימים של סערה כלכלית” מאת קרן מרציאנו‪ ,‬ערוץ ‪.2‬‬
‫כל פעילות מועדון הליידיס מוקדשת לקידום מחלקות‬
‫הנשים בביה”ח‪.‬‬
‫תרומות בולטות‪:‬‬
‫• רפא”ל ‪ ₪ 40,000 -‬לרכישת מכשור במחלקה‬
‫האורולוגית‪.‬‬
‫• משפחת קליש ‪ -‬ליח’ טיפול נמרץ כללי‪.‬‬
‫• עמותת “גדולים מהחיים” ‪ ₪ 60,000 -‬לרכישת ציורי‬
‫תקרה במח’ ילדים החדשה‪.‬‬
‫• האגודה למען העיוור למעון השיקומי “עופרים”‪.‬‬
‫• יהודה ומיה יובל ‪ -‬למימון שנת מחקר ראשונה‬
‫בנושא רפואה משלימה במחלקה האורולוגית‪.‬‬
‫• עו”ד דוד בלוק ‪ -‬קרן ע”ש הנקה ומשה רוה ז”ל ‪-‬‬
‫לרכישת מדי לחץ דם למחלקות נשים ויולדות‪.‬‬
‫פעילות בחו”ל‪:‬‬
‫• בחודש נובמבר השתתף ד”ר קפקא בסדרת פגישות‬
‫ואירועי התרמה בלוס אנג’לס שיועדו כולם למימון‬
‫המיגון של המלר”ד‪ .‬בהמשך‪ ,‬התקיים ערב הגאלה‬
‫השנתי של סניף בני ציון בדאלאס בו נכחו ד”ר רופא‬
‫וד”ר קפקא‪ .‬האירוע החגיגי שבר את שיאי הכנסות‬
‫האירועים עד כה ובמהלכו גויסו למעלה מ‪250,000$-‬‬
‫המיועדים להקמת מלר”ד ממוגן‪.‬‬
‫• בפברואר התקיים ערב נוצץ בברלי הילס קליפורניה‬
‫בביתה של נשיאת אולפני פארמאונט לשעבר‪ ,‬שרי‬
‫לנסינג‪ ,‬אשר אירחה בביתה אירוע אינטימי ומכובד‬
‫לטובת ביה”ח‪ .‬ד”ר רופא‪ ,‬אשר השתתף באירוע‪,‬‬
‫הודה בחום לשרי על נדיבותה ועל חברותה האמיתית‬
‫עם ביה”ח‪ .‬זו היתה הזדמנות נדירה לפגוש אנשים‬
‫משפיעים ובעלי יכולת לסייע‪ ,‬ואנו תקווה כי קשרים‬
‫אלו יישמרו ויעזרו לפיתוח ביה”ח‪.‬‬
‫לאחרונה בוצעו בהצלחה במרכז הרפואי בני ציון ניתוחים בעזרת‬
‫מערכת הנחיה רובוטית פורצת דרך ‪ .Renaissance®i-‬צוות המנתחים‬
‫הביע שביעות רצון מלאה‪ ,‬הן מהתוצאות הקליניות והן מהתפקוד‬
‫של המערכת‪.‬‬
‫‪ Renaissance®i‬הינה מערכת הנחייה רובוטית המשמשת בניתוחי‬
‫עמוד שדרה‪ .‬המערכת מבטיחה רמת דיוק גבוהה במיקום‬
‫המשתלים ומקטינה משמעותית את הסיכון בניתוחי עמוד‬
‫שדרה‪ .‬המערכת מאפשרת למנתח לתכנן מראש את הניתוח‬
‫בהדמיית תלת ממד המבוססת על סריקת ה‪ CT-‬של המטופל‪.‬‬
‫הזרוע הרובוטית מנחה את המנתח בדיוק אל המיקום המבוקש‬
‫ובזווית שתוכננה מראש‪ .‬בכך מתאפשר הניתוח מבעד לחתכים‬
‫מינימאליים בעור וברקמות שמתחת‪ ,‬וניתן להגיע במדויק אל‬
‫הנקודה הרצויה בעמוד השדרה‪.‬‬
‫ד”ר נטע רז‪ ,‬רופא בכיר ביח’ עמוד שדרה‪ ,‬עדכן כי הניתוח הראשון‬
‫שהתקיים בפברואר השנה בוצע בדיוק בהתאם לתכנית‪ .‬הדמיות‬
‫שבוצעו לאחר הניתוח הראו מיקום אופטימלי של השתלים וגם‬
‫התוצאות הקליניות היו מצוינות‪ .‬המטופל השתחרר מבית החולים‬
‫לאחר ימים ספורים וחזר לחיי שגרה בתוך שבועות ספורים‪.‬‬
‫מערכת ה‪ Renaissance®i-‬הינה תוספת משמעותית למגוון‬
‫השירותים והטכנולוגיות המתקדמות המוצעים למטופלים‬
‫של המרכז הרפואי בני ציון‪ .‬אין ספק כי פעילות זו תהיה חלק‬
‫מפרויקט שלם שיוביל את ביה”ח ואת מטופליו אל עבר עידן‬
‫רובוטי וטכנולוגי חדש‪ ,‬מדויק ובטוח יותר‪ ,‬המבטיח שירותי בריאות‬
‫בסטנדרטים אחרים לגמרי‪.‬‬
‫צוות מומחים בכיר במרכז הרפואי שלנו הצליח להציל את מאור‬
‫עיניה של נערה בת ‪ 15‬שנים אשר התלוננה בחדר המיון בביה"ח‬
‫כי איננה רואה באחת מעיניה‪ .‬בתום סדרת בדיקות מקיפה‪ ,‬התברר‬
‫כי הנערה סובלת ממחלה נדירה הגורמת לדלקת לא זיהומית‬
‫של עצבי הראייה‪ ,‬והתעורר חשש כי היא תאבד את ראייתה גם‬
‫בעין השנייה‪.‬‬
‫הנערה עברה סדרת בדיקות מקיפה וכללה התייעצות רפואית‬
‫רב מקצועית עם פרופ' יצחק סרוגו ‪ -‬מנהל מחלקת ילדים‪ ,‬ד"ר‬
‫יעקב גניזי ‪ -‬מנהל היחידה לאשפוז יום ילדים ונוירולוג ילדים‪,‬‬
‫פרופ' בועז וולר ‪ -‬מנהל המחלקה הנוירולוגית‪ ,‬פרופ' חנא גרזוזי ‪-‬‬
‫דו"ח של משרד הבריאות קובע‪ :‬זמן ההמתנה במח’ לרפואה דחופה‬
‫(מלר”ד) בביה"ח בני ציון‪ ,‬הקצר ביותר בחיפה!!‬
‫סקר שערך משרד הבריאות מגלה מהם זמני ההמתנה בחדרי‬
‫המיון בכל רחבי הארץ‪ .‬מהדו"ח עולה כי באזור חיפה‪ ,‬זמן ההמתנה‬
‫לקבלת טיפול רפואי במלר”ד במרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬הוא הקצר‬
‫ביותר ‪ 2.84 -‬שעות‪ .‬מנכ"ל המרכז הרפואי בני ציון ‪ -‬ד"ר אמנון‬
‫רופא‪ ,‬הביע שביעות רצון מתוצאות הסקר ואמר‪" ,‬התוצאות‬
‫מלמדות כי המוטו שמלווה אותנו "בני ציון ‪ -‬להרגיש בבית גם‬
‫כשחולים" מיושם הלכה למעשה ואנחנו נמשיך לעשות כל‬
‫שביכולתנו על מנת לקצר את זמני ההמתנה לטיפול בחדר המיון‬
‫בביה"ח"‪.‬‬
‫יצוין כי‪ ,‬בסקר שביעות רצון שערך בעבר משרד הבריאות בקרב‬
‫‪ 5,500‬מטופלים ב‪ 11 -‬בתי החולים הממשלתיים ברחבי הארץ‬
‫ושפורסם בדה מרקר‪ ,‬עלה כי המרכז הרפואי בני ציון מדורג במקום‬
‫השני בארץ עם הציון ‪ 8.79‬בשביעות רצונם של המטופלים מהיחס‬
‫שלו זכו מהרופאים והאחיות‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ביה"ח בני ציון דורג‬
‫במקום השני בארץ כאשר ‪ 78.1%‬מהנשאלים השיבו כי ימליצו‬
‫גם לאחרים על בית החולים‪.‬‬
‫בכנס הסטאז'רים הארצי שהתקיים לאחרונה באוניברסיטת‬
‫תל‪ -‬אביב השתתפו נציגים מכל בתי החולים בארץ‪ .‬ד"ר אלעד‬
‫שיף‪ ,‬מנהל פנימית ב' ואחראי סטאז'רים‪ ,‬הציג את מערך הסטאז'‬
‫במרכז הרפואי בני ציון‪ .‬לכנס הגיעו כ ‪ 300‬סטודנטים לרפואה מכל‬
‫הארץ ונרשם ביקוש רב למידע בדוכן של בני ציון‪ .‬על פי הנתונים‪:‬‬
‫המרכז הרפואי בני ציון היה בית החולים‪ ‬השלישי להסגר בכל‬
‫הארץ; הסטודנטים מהטכניון בעלי ‪ MD/PHD‬שיכלו לבחור‬
‫כל בית חולים המסונף לפקולטה בטכניון בחרו בבני ציון;‪ ‬הרוב‬
‫המוחלט של הסטודנטים מהטכניון שבחרו להשאר בחיפה‪ ,‬שיבצו‬
‫את בני ציון במקום ה‪ 1-‬בדירוג‪.‬‬
‫מינויים‬
‫ד"ר יעקב גניזי ‪ -‬מנהל היחי' לנוירולוגית ילדים‬
‫ד"ר תמר גספר ‪ -‬מנהלת מכון הרנטגן‬
‫ד"ר זהבה ודס ‪ -‬מנהל היח' לגנומיקה יישומית ופרוטאומיקה‬
‫ד"ר צבי ליבוביץ ‪ -‬מנהל היח' לאולטרה סאונד מיילדותי‬
‫ד"ר נימר סמניה ‪ -‬מנהל שירות הפרעות הולכה וקצב לב ‪ ‬‬
‫ד"ר גדעון סרוקה ‪ -‬מנהל היח' לכירורגיה לפרוסקופית‬
‫ד"ר מילאן קרויטרו ‪ -‬מהל היח' לטיפול נמרץ כללי‬
‫ד"ר מטיאס קרליבך ‪ -‬מנהל יח' הכבד‬
‫ד"ר דורון שפיגל ‪ -‬ס' מנהל מח' נשים ויולדות‬
‫נקודות לציון‬
‫ב‬
‫עליהם היום כולל ספרים בטקסט מלא (‪,)1,100‬‬
‫כתבי עת (‪ ,)3,217‬חומר הדרכה לחולה‪ ,‬מידע על‬
‫תרופות והאינטראקציה ביניהן‪ ,‬סרטים‪ ,‬מצגות‬
‫ועוד‪ .‬כל הטכנולוגיה הקיימת משתתפת ב”חגיגה”‪.‬‬
‫מאמר בכתב עת מגיע לעיתים בליווי סרטון או‬
‫כסרטון‪ ,‬אפשר לצפות בו דרך מחשב או להוריד‬
‫אותו במכשירי הטלפון‪/‬טבלט החכמים‪ .‬ספרים‬
‫מתעדכנים מידי יום ‪ -‬לדוגמא “הריסון” יעדכן את‬
‫המידע בתוך דפיו האלקטרוניים כאשר מופיע מחקר‬
‫חדש המצריך זאת‪.‬‬
‫הגישה לכל הספרות הכבירה הזו כרוכה בתשלום‪.‬‬
‫כל מי שהתנסה בכך יודע‪ ,‬כי מהבית יש הרבה‬
‫פחות גישה למאמרים בטקסט מלא‪ .‬בחמש השנים‬
‫האחרונות זינקו מחירי כתבי העת הרפואיים ביותר‬
‫מ ‪ 30%‬בממוצע (יש כתבי עת שאף יותר)‪ ,‬בעוד‬
‫שתקציבי הספריות הצטמצמו ביחד עם תקציבים‬
‫נוספים המוקצים לרפואה‪ .‬הצורך לוותר על חלק‬
‫ממאגרי המידע הקיימים הוא בעיה כואבת‪.‬‬
‫הספרנים הם המנהלים את רכש מאגרי המידע‬
‫והם המאפשרים לצוות הרפואי והסיעודי והפארא‪-‬‬
‫רפואי גישה למקורות מידע ולפרסומים‪ .‬הם‬
‫דואגים להחלפת מידע עם הספקים כדי לאפשר‬
‫גישה אלקטרונית‪ ,‬מבטיחים גישה מרחוק דרך‬
‫שרתי פרוקסי‪ ,‬מארגנים את המידע דרך פורטלים‬
‫דיגיטליים‪ ,‬בונים ממשקים להאצת החיפוש‪ ,‬אוספים‬
‫ומנתחים נתוני שימוש כדי לאמת שימוש אחראי‬
‫אילנה מרחב מנהלת הספריה‬
‫במשאבי המוסד‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬הספרניות מתבקשות למצוא מאמר שנמצא‬
‫בכתב עת שאינו קיים בספריה כלשהי בארץ (וישנם‬
‫לא מעט מאמרים כאלה שכן‪ ,‬קיימים למעלה‬
‫מ‪ 10,000-‬כתבי עת ברפואה)‪ .‬בדרך כלל אנו פונות‬
‫ישירות למחבר הנמצא בחו”ל‪ .‬לאחרונה התחלנו‬
‫לקבל את המאמרים תוך דקות ספורות ‪ -‬ניתן להניח‬
‫כי המחבר ענה מתוך הטלפון הסלולרי שלו שהוא‬
‫כבר מזמן אינו רק טלפון‪ ,‬אלא גם מחשב סלולרי‪.‬‬
‫מאז ‪ 2005‬חברה הספריה של המרכז הרפואי בני‬
‫ציון בקונסורציום (קבוצה של ארגונים להם עניין‬
‫משותף) ארצי של ספריות רפואיות‪ .‬כיום כולל‬
‫הקונסורציום ‪ 24‬ספריות‪ .‬ביחד אנו דואגים להביא‬
‫לרופאים ולשאר הצוות את המידע העדכני ביותר‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬השגה של כתבי עת הנרכשים רק על ידי בתי‬
‫חולים (בניגוד לאוניברסיטאות שלא תמיד רוכשות‬
‫כתבי עת קליניים)‪.‬‬
‫לאור העובדה שלכל מאגר ממשק אחר (שגם‬
‫הוא מתחלף תדיר)‪ ,‬דואגות הספרניות להדריך את‬
‫הקוראים בשימוש בהם‪ .‬הדבר נעשה הן בהדרכות‬
‫מחלקתיות‪ ,‬והן בהדרכות אישיות‪ .‬מכיוון שנוספים‬
‫מאגרים חדשים כמעט כל שנה‪ ,‬רצוי להתעדכן‬
‫בהדרכות אלו על בסיס תקופתי‪ .‬לספריה אתר‬
‫באינטראנט של המרכז הרפואי והוא מתעדכן‬
‫באופן רציף‪.‬‬
‫במרץ האחרון‪ ,‬חגגה המחלקה האורולוגית במשכנה החדש ‪50‬‬
‫שנות עשייה‪ .‬הארוע התקיים במעמד ראש העיר ‪ -‬מר יונה יהב‪,‬‬
‫מנכ”ל בית החולים ‪ -‬ד”ר אמנון רופא‪ ,‬מנהל המחלקה ‪ -‬פרופ’ עופר‬
‫נתיב וכל רופאי המחלקה‪ ,‬אחיות וגמלאי המחלקה לדורותיהם‪.‬‬
‫הארוע היה הזדמנות גם לחגוג יובל שנים לעשייה המפוארת‬
‫של המחלקה‪ .‬האורחים נהנו מכיבוד עשיר ומיין וקיבלו מידע‬
‫מפורט על שירותי המחלקה ועל תחומי המומחיות על גבי דיסק‬
‫און קי ממותג‪.‬‬
‫מנהל מחלקת עיניים‪ .‬הנערה עברה סדרת בדיקות לרבות בדיקת‬
‫קרקעית העין ‪ VEP MRI‬וניקור מותני על מנת לאבחן את הגורם‬
‫להידרדרות בראייתה‪ .‬במהלך הבדיקות התברר‪ ,‬כאמור‪ ,‬כי הנערה‬
‫סובלת ממחלה נדירה הגורמת לדלקת לא זיהומית של עצבי‬
‫הראיה ‪ -‬נויריטיס אופטית (‪ ,)Optic neuritis‬מחלה בה הראייה‬
‫נפגעת בעקבות מתקפה של מערכת החיסון על עצב הראייה‪.‬‬
‫בתום סדרת הבדיקות טופלה הנערה בסטרואידים במינון גבוה‪,‬‬
‫אך לנוכח העובדה שחלה הידרדרות במצבה והיא החלה לאבד‬
‫את ראייתה גם בעין השנייה‪ ,‬התקיימה התייעצות נוספת עם‬
‫מומחים מבתי החולים הדסה‪ ,‬איכילוב ותל השומר‪ .‬בהמלצת‬
‫פרופ' אהרון קסל ‪ -‬אימונולוג ילדים בבני ציון‪ ,‬הוחלט על טיפול‬
‫בפלסמה פרזיס‪ ,‬תהליך שבמהלכו סונן הדם של המטופלת והוצאו‬
‫החלבונים אשר גרמו למחלתה‪ .‬הטיפול בוצע בשיתוף ד"ר דינה‬
‫אטיאס מנהלת‪ ‬המכון‪ ‬ההמטולוגי‪ ‬בביה"ח‪.‬‬
‫כבר לאחר הטיפול הראשון החלה הנערה לראות צללים ‪ -‬תוצאה‬
‫המבטאת שיפור עצום בקצב ההחלמה‪ .‬לאחר מספר ימי טיפול‬
‫אינטנסיבי חזרה הנערה בהדרגה‪ ‬לראות בעיניה‪ .‬היא שוחררה‬
‫לביתה תוך הנחיה להמשך מעקב רפואי קפדני במרפאות בית‬
‫החולים‪.‬‬
‫‪23‬‬
1-800-100-180