ביקורת-ד"ר ליאור גוטליב -בית מקרא - הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
אוריאל סימוןֹ ,א ז ֶן ִמ ִּל ין ִּת ְב ָח ן ב י ק ו ר ת ספרים אוריאל סימוןֹ ,אז ֶן ִמּלִין ִּת ְבחָן :מחקרים בדרכו הפרשנית של ר' אברהם אבן עזרא (מקורות ומחקרים יב) ,הוצאת אוניברסיטת בר–אילן ,רמת גן תשע"ג, 557עמודים ליאור גוטליּב דמותו של רבי אברהם אבן עזרא היא מן האניגמות הגדולות בתולדות הפרשנות היהודית למקרא .מצד אחד הוא הקדים את שפינוזה בהערכה כי לא כל פסוקי התורה יכולים היו להיכתב על ידי משה ,והקדים את דדרליין ,קֹוּפֶה ואייכהורן בהבנה שלא ישעיהו בן אמוץ הוא הנביא המנחם את העם בספר ישעיה מפרק מ ואילך .מצד אחר הוא הִרבה להגיב בחוסר סובלנות ובלשון בוטה כלפי מחברים אחרים שהציעו פרשנות שבעיניו סותרת את המסורת היהודית .מצד אחד הוא חידש בתעוזה גדולה בתחום פרשנות הפשט ואף ייחס למדרשי חז"ל מעמד נחות בכל הנוגע לביאור המקראות ,ומצד אחר גייס אבן עזרא את כל חריפותו השכלית כדי להכפיף את הפשט ִּבפְסוקים הלכתיים ולהתאימו למסורת חז"ל. אוריאל סימון כבר קנה לו שם של מי שסלל נתיבות חדשות במחקר דרכו הפרשנית של אבן עזרא .מאמרים רבים שלו בנושא נתפרסמו בעשרות השנים האחרונות .ספרים קודמים שלו על נושאים ספציפיים בחקר פרשנותו של אבן עזרא הם ארבע גישות לספר תהלים; שני פירושי ראב"ע לתרי– עשר; יסוד מורא וסוד תורה (האחרון עם ד"ר יוסף כהן) 1.עתה חשקה נפשו 1 א' סימון ,ארבע גישות לספר תהילים :מר' סעדיה גאון עד ר' אברהם אבן עזרא (מקורות ומחקרים ב) ,הוצאת אוניברסיטת בר–אילן ,רמת גן תשמ"ב; א' סימון ,שני פירושי ר' אברהם אבן עזרא לתרי–עשר ,כרך א' :הושע ,יואל ,עמוס (מקורות ומחקרים ד) ,הוצאת אוניברסיטת בר–אילן ,רמת גן תשמ"ט; י' כהן וא' סימון ,ר' אברהם אבן עזרא :יסוד מורא וסוד תורה (מקורות ומחקרים יא; מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת) ,הוצאת אוניברסיטת בר–אילן ,רמת גן תשס"ז. [ ] 153 16/01/2015 10:16 BM 59/2.indd 153 ליאור גוטלי ּב וזכה להוציא לאור ספר הדן בזוויות מגוונות בחידה הגדולה הנקראת אבן עזרא ,ובהן רבות מסוגיות היסוד הקונטרוברסיאליות ביותר שנוגעות לפרשן דגול זה. אייחד תחילה היגד על מעטפת הספר .בניגוד למגמה המינימליסטית של הוצאות ספרים אחדות בשנים האחרונות כריכתו של הספר ֹאז ֶן ִמּלִין ִּת ְבחָן נאה ומזמינה ,כשהיא מתבססת על איור צבעוני מרהיב מתוך כתב יד ברסלאו המכיל את פירוש התורה לרבי אברהם אבן עזרא .יפה עשה המחבר וטוב עשתה הוצאת בר אילן שנתנו דעתם גם למראהו החיצוני של הספר. פרקי הספר מבוססים על מאמרים קודמים של המחבר המשתרעים על פני כארבעים שנות פרסום ,מאמצע שנות השישים של המאה ה– 20ועד אמצע העשור הראשון של המאה ה– .21בארבעת העשורים הללו ובעשור שאחריהם חלה תנופה גדולה במחקר פרשנות הראשונים מימי הביניים ,והיום עוסקים ומחדשים בתחום זה חוקרים חשובים שאף לא נולדו בשעה שסימון פרסם את מאמרו הראשון על אבן עזרא .אף על פי כן לא מצאתי פער דורות בין ספר זה למחקרי החוקרים החדשים .לאורך כל הספר ניכר כי סימון בדק ועדכן את כל מחקריו ושילב בתוכם את הידע הרלוונטי שנתחדש מאז פרסומם המקורי. מלאכה זו ראויה לשבח לא רק מפאת הדיוק המדעי שבדבר ולא רק מפאת הקושי הטכני הכרוך בשקילת כל החומר אל מול המחקרים החדשים ביותר מן השנים האחרונות ,אלא אף מפאת הענווה המתלווה למלאכה זו ,שכן בקבלת דברי חוקרים צעירים רבים לאורך הספר — לעתים בניגוד מוחלט לדעתו הראשונה בעת הפרסום המקורי — מציב אותם סימון בשורה אחת עִמו. פרקי הספר מסודרים בהדרגה טבעית בדרך כלל ,להוציא הסתייגות אשר אביע בהמשך הדברים .הפרק הראשון דן בעקרונות אשר עליהם השתית אבן עזרא את פירושו לתורה :על פרשנות הפשט להיות משועבדת לחוקי הלשון ולחוקי ההיגיון ,ובלשון הזהב של אבן עזרא" :בעבותות הדקדוק נקשר ובעיני הדעת יכשר". בפרק השני תר סימון אחר היחס בין כתביו של אבן עזרא ובין קורות חייו יוצאי הדופן .שליש חייו האחרון של אבן עזרא עבר עליו בנדודים בין ארצות אירופה הנוצרית ,ומעולם לא נעשה בן בית שם ,ותמיד חש שכשעזב את ספרד עזב מרכז של תורה ומדע ונאלץ להסתופף מעתה בין תינוקות שנשבו בידי הבערות של תרבות שלא הכירה את המדע המתקדם של ספרד המוסלמית. בלשונו של סימון ,במשפט שמשולב בו קורטוב של ציניות בריאה ,היה דומה אבן עזרא בעיניו "למלומד אירופאי דגול ,בן המאה התשע–עשרה ,שחי בעל [ ] 154 16/01/2015 10:16 BM 59/2.indd 154 אוריאל סימוןֹ ,א ז ֶן ִמ ִּל ין ִּת ְב ָח ן כורחו כשנות דור בארץ אסייתית ,וראה את יעודו בהבאת אור הדעת ליושבי 2 חושך". הפרק השלישי מתאר בפירוט רב את ההתפתחות והשינויים שערך אבן עזרא בפירושיו לאורך השנים .בתוך כך מספק פרק זה הזדמנות לדון דיון מעמיק בסוגיית המחלוקת על גבולות הפשט בין אבן עזרא לרשב"ם .מקרה המבחן המפורסם בנדון זה הוא פירוש המילה "יום" במקרא ,אשר עשויות להיות לו השלכות מרחיקות לכת באחד מיסודות החיים היהודיים — קביעת לוח השנה ושמירת השבת. הפרק הרביעי מוקדש לשאלות של ביקורת נוסח המקרא — הביקורת הנמוכה ,והפרק החמישי לשאלה של ביקורת פילולוגית–היסטורית — הביקורת הגבוהה ,בדונו בסיבת קביעתו של אבן עזרא כי ישעיהו בן אמוץ לא חיבר את עשרים ושבעה הפרקים האחרונים ּבַספר הנושא את שמו. ארבעת הפרקים הבאים מוקדשים לִשְאלות הנוגעות לסגנונו הֶחריף ,ולעתים הבוטֶה ,של אבן עזרא כלפי פירושים אחרים אשר איננו חפץ ביקרם ,ולזיהוי אחדים ממחברי העבר אשר שימשו מטרה לחִצי לשונו השנונים .בין אלה לא יופתע הקורא למצוא את ה"יצחקי" — פרשן שאיננו מוכר לנו אלא מתוך כתבי אבן עזרא — אך אפשר גם אפשר כי יופתע למצוא ביניהם את ר' יונה אבן ג'נאח ,אשר ביחס אליו לא נרתע אבן עזרא מלהשתמש בתארים כגון ‘מהביל' ו'משוגע' ,אליבא דסימון. הפרקים העשירי והאחד–עשר מנתחים את מידת תלותם של פירושי הראשונים — ופירושיו של אבן עזרא בתוכם — ברוח הזמן והמקום שבהם נכתבו .סימון מראה כי דבקותו של אבן עזרא בפשט כמתודה הנכונה והאמִתית להבנת התורה ושכנועו כי המדע הידוע בימיו הוא בבחינת אמת מוחלטת אילצוהו להשליך באופן מלאכותי את מה שראה בו אמִתות גם על דורות קודמים שאמונים היו על אבן עזרא כבעלי אמִתות שאינן תלויות בזמן .כך ייחס אבן עזרא את מתודת הפשט לחז"ל ואת המדע של ימי הביניים לפסוקי התורה. הפרק השנים–עשר דן בתולדות יצירת הסופרקומנטרים לאבן עזרא בימי הביניים .המשיכה הגדולה שיצרו פירושיו של אבן עזרא הולידה פרשנות ענפה על כתיבתו .פרקו של סימון על כך מיטיב להוליך את הקורא בסבך הכתבים הרבים והמגוונים שנוצרו סביב פרשנותו של אבן עזרא .חסד נוסף עשה סימון עם קוראי הספר בהגשת נספח ובו רשימה מפורטת של מחברי הפירושים על פירושי אבן עזרא .נספח זה אינו נעצר במחברי ימי הביניים אלא מגיע עד ימינו. 2 ֹאז ֶן ִמּלִין ִּת ְבחָן ,עמ' .66 [ ] 155 16/01/2015 10:16 BM 59/2.indd 155 ליאור גוטלי ּב הפרק והנספח יהיו כלים חשובים ומועילים עבור כל הבאים בשערי פירושי אבן עזרא. הפרק האחרון של הספר מציג ארבע גישות להתמודדות עם סוד השנים עשר המפורסם של אבן עזרא — והנה אוקסימורון זה — הסוד המפורסם — הוא העומד ּכַּכֹוח המניע בתוך פרק זה ,שכן אבן עזרא ייעד את סודותיו לא לקורא הרגיל אלא לחכם המשכיל 3.כך טמן בפני הדורות הבאים סוג של פרדוקס ,שכן לא מעט מן הבאים אחריו חשו כי מי שאיננו מנסה כוחו בפענוח סודותיו של אבן עזרא ,כמו מעיד על עצמו כי לא לו נועדו הסודות. אינני שלם עם ההחלטה להציב פרק זה במקומו הנוכחי בסוף הספר .אמנם הוא מתאים לפרק הקודם לו כשהוא מהווה המשך של דיון בסופרקומנטרים על אבן עזרא ,אולם כל טעמו של הדיון בהבנת סוד השנים עשר נובע מן האפשרות שבסוד זה טמן אבן עזרא היגד של ביקורת גבוהה על ספר התורה ,ולפיה יש פסוקים בתורה שלא נתחברו בימי משה .לפיכך נראה לי שמקומו הטבעי של דיון זה היה צריך להיות סמוך לדיון על הפקעת פרקים מ-סו של ספר ישעיה מידי ישעיהו בן אמוץ בידי אבן עזרא .אילו נערך הספר בהתאם להערה זו — אף שהיא נוגעת לסדר הפרקים ולא לתוכנם — היה בזה כדי לשפר את חוויית הקריאה ,שכן כך היה הספר מורכב מדיוני מבוא ותשתית על הגדרת הפשט בעיני אבן עזרא על רקע פרשנים אחרים בני תקופתו ,דיונים על ביקורת נמוכה, שני דיונים עקרוניים על ביקורת גבוהה ,דיונים על סגנונו הבוטה של אבן עזרא 3 אבן עזרא מזכיר את "סוד השנים עשר" בפירושו לדברים א " :2וכן פירוש 'ככל אשר צוה ה' אותו אליהם' 'בעבר הירדן במדבר בערבה' .ואם תבין סוד השנים עשר ,גם 'ויכתוב משה'' ,והכנעני אז בארץ'' ,בהר ה' יראה'' ,והנה ערשו ערש ברזל' תכיר האמת" .הקושי בפסוק שעמו מתמודד אבן עזרא הוא שהפרספקטיבה שבה נכתב נראית מתאימה למחבר היושב בארץ כנען המערבית ,שכן מכנה הוא את מקום חניית בני ישראל בסוף ארבעים שנות נדודי המדבר 'עבר הירדן' — לפיכך נראה שלא משה חיבר פסוק זה .בביאורו החידתי לפסוק אסף אבן עזרא עוד פסוקים מן התורה אשר נוסחו בפרספקטיבה המאוחרת לימי משה .בביאורו לכמה מן הפסוקים הללו (בראשית יב ;6כב )14ובביאורו לפסוקים אחרים שלא נזכרו כאן (בראשית יג ;7במדבר יג ;24דברים יא ;30לד )6 ,1רומז אבן עזרא לאפשרות שפסוקים מסוימים לא משה כתבם באמצעות לשון המגלה טפח ומכסה טפחיים .במשמעות סודו של אבן עזרא דנו מפרשים רבים למן פרסום פירושו ועד היום הזה .פרקו הנדון של סימון (עמ' )464-407מוקדש לסקירת דעותיהם של מחברי סופרקומנטרים על אבן עזרא בשאלה זו .על פשר המספר 'שנים עשר' בלשונו של אבן עזרא נראה כי ביקש לרמוז בו לשנים עשר הפסוקים האחרונים שבתורה שלטענתו יהושע כתבם ,שכן מתארים הם את עליית משה להר נבו ,אשר ממנו לא שב (השוו לבבלי בבא בתרא דף טו ,ע"א המייחס את שמונת הפסוקים האחרונים בתורה ליהושע) .דהיינו כשם שמשה לא כתב שנים עשר פסוקים אחרונים אלה ,כך יש היגדים נוספים בתורה שנכתבו לאחר חיי משה. [ ] 156 16/01/2015 10:16 BM 59/2.indd 156 אוריאל סימוןֹ ,א ז ֶן ִמ ִּל ין ִּת ְב ָח ן כלפי פירושים מסוימים ,תפיסתו ההיסטורית בתוך אסכולת הפשט ,ולבסוף כיצד נהפך פירושו של אבן עזרא למושא לפירושים בעצמו. אני מרשה לעצמי להוסיף עוד בעניין הפרק האחרון ,שלא די בדיון באופן שבו הבינו מפרשי אבן עזרא את סוד השנים עשר ,אלא טוב היה עושה המחבר אילו דן בשאלת סוד השנים עשר באופן עצמאי בלא תלות בכתבי סופרקומנטרים. שאלה זו מעסיקה את בני דורנו הקוראים את פירושי אבן עזרא ,וראויה היא 4 לקבוע ברכה בפני עצמה. אזכיר עתה מאפייני רוחב אחדים של הספר .כאמור ,סימון לא שקט על שמריו אלא עדכן את דיוניו ושילב בתוכם את חידושי המדע האחרונים בתחום. ְּבמָקום שהכיר בטעות שלו מן העבר לא בוש מליידע את קוראיו בפה מלא על 5 השינוי שחל בדעתו .למשל ,הוא כותב: בגירסה המקורית של פרק זה יצאתי מן ההנחה שראב"ע מיעט עד מאוד להתייחס לפירוש התורה של רש"י .אך אהרן מונדשיין הראה במאמרו "אחד מני אלף" שבשני פירושיו לתורה הרבה ראב"ע להסתייג מביאוריו של רש"י מבלי לנקוב בשמו .מימצא חשוב זה חייב אותי לבחון סוגיה זו מחדש ולשנות לגמרי את המשכו של פרק זה. 6 במקום אחר אנו מוצאים את ההערה הבאה: במקראות הגדולות הרגילות באות בסוף הביאור הזה חמש המילים "וכן: הֲ יִ ְק ָּד ֺש (חגי ב )12שהוא לשון טומאה" .ברם לא זו בלבד שהן חסרות בששת כתבי היד המהימנים ששימשו בסיס למהדורת ‘הכתר' ,אלא שהן סותרות את פירוש אבן עזרא לחגי ב 12הנידון להלן .כאשר כתבתי את הגירסה הראשונה של פרק זה נגררתי אחרי הנוסח שבמקראות הגדולות הרגילות ,ונאלצתי לשער שראב"ע שינה את דעתו בין כתיבת הפירוש לחומש במבדר (באיטליה) לבין כתיבת הפירוש לתרי–עשר (בצפון צרפת) ,אבל לאור גירסת כתבי היד ברור ,שזו תוספת של קורא ,שבטעות ייחס לראב"ע את הביאור לחגי ב 12שכנגדו הוא יוצא בפירושו שם. 4 5 6 למשל ע' ויזל'" ,הטעמים' אלוהיים ו'המילות' של משה :השקפתו של ר' אברהם אבן עזרא בשאלת חלקו של משה בכתיבת התורה ,מקורותיה ומסקנותיה" ,תרביץ פ/ג (תשע"ב), עמ' ;407-387ש' גרשוני" ,סוד השנים עשר לראב"ע :הוספות מאוחרות בתורה — עיון מחודש" ,אסיף — תנ"ך ומחשבה א (תשע"ד) ,עמ' .106-83 ֹאז ֶן ִמּלִין ִּת ְבחָן ,עמ' ,46הערה .56 ֹאז ֶן ִמּלִין ִּת ְבחָן ,עמ' ,95הערה .67 [ ] 157 16/01/2015 10:16 BM 59/2.indd 157 ליאור גוטלי ּב הערות כגון אלו הפזורות לאורך הספר מקדמות את המחקר באמצעות מתן דיווח מלא על שלבי המחקר ומה הביא לשינוי בדעת החוקר ,ולא זו אף זו :יש בהן כדי לחנך חוקרים צעירים כי הדבר היחיד שראוי לעמוד לעיני חוקר בשעת כתיבתו הוא הרצון להגיע לאמת המדעית ,גם כשזו סותרת לעתים את פרסומיו הקודמים. הקורא בספר נחשף לעושר גדול של ספרות המחקר לכל אורך הספר .כל דיון בספר מלֻווה בהפניות מפורטות הפותחות לפני הקורא החפץ בכך את שער הכניסה לאולם המפגשים של חוקרי המפרשים הראשונים מימי הבינייםֹ .אז ֶן ִמּלִין ִּת ְבחָן עוסק בסוגיות כה רבות ומפנה אל מחקרים כה רבים ,עד שאפשר להשתמש בו כמעין ביבליוגרפיה למחקרים על אבן עזרא. מחקריו של סימון מביאים בחשבון את כל המפעל הספרותי של רבי אברהם אבן עזרא ולא רק את פירושיו למקרא .בצדק רב לומד סימון את דעתו של אבן עזרא על פסוקים ספציפיים ועל סוגיות עקרוניות מתוך ספרי הדקדוק של הפרשן ומספרים אחרים ,כגון איגרת השבת ,ואף מתוך שירתו .בקיאותו של סימון מסתכמת לא בכתבי אבן עזרא בלבד אלא ברבים מגדולי המפרשים מימי הביניים .השאיפה להשוואה מתמדת לכתביהם של אבן ג'נאח ,אבן ג'יקטילה, רד"ק ,רשב"ם ,אבן בלעם ואחרים יוצרת תמונה בהירה של אבן עזרא לא רק בפני עצמו ,אלא על רקע מפרשים ומדקדקים אחרים ,ובזה תורם הספר תרומה נכבדה להמשך המחקר ההשוואתי של מפרשי ימי הביניים. תוצאה ברוכה של רוחב יריעתו של הספר היא שקרוב לחמישית מתוך חמש מאות חמישים ושבעה עמודיו מוקדשת למפתחות מסוגים שונים ,המועילים תועלת גדולה ביותר לקורא הסקרן .הנספח על מפרשי אבן עזרא כבר נזכר לעיל ,ואליו מצטרפים רשימת פרסומים קודמים ,מפתח ביבליוגרפי ,מפתח מקראות ומדרשות ,מפתח שמות ומפתח עניינים. הספר איננו פונה אל קהל רחב ממוצע אלא אל קהל משכיל ,יודע ספר, ובפרט אל קהיליית החוקרים .מאזן שקול בספר בין שטף הדיון לדיוני משנ ֶה מפורטים בהערות השוליים הופך את הספר לנגיש הן למומחים בתחום והן לקוראים מלומדים שאך מבקרים בבוסתנו של אבן עזרא דרך ארעי. כללו של דבר ,הספר ֹאז ֶן ִמּלִין ִּת ְבחָן מרים תרומה חשובה למחקר פרשנות המקרא מימי הביניים בכלל ופרשנות רבי אברהם אבן עזרא בפרט .דיוניו המפורטים של הכותב מובילים להגדרות חדות המעמידות לפני הקורא דמות אחדותית של החידה הנקראת אבן עזרא .כך עלה בידי סימון לפענח את האניגמה שעמדה לפניו — אם לא את כולה ,בוודאי את רובה .לפיכך ראוי הספר להיות פריט לקריאת חובה עבור כל מי שלומד תחום זה. [ ] 158 16/01/2015 10:16 BM 59/2.indd 158 אוריאל סימוןֹ ,א ז ֶן ִמ ִּל ין ִּת ְב ָח ן אולם יש ּבַספר ערך מוסף מלבד האינפורמציה המחקרית העשירה הטמונה בו :ניסוחיו המדויקים ורבי החן של הספר הופכים אותו לכלי לימוד יעיל ביותר. ניכר כי מחבר הספר חותר לאמת ואף מוחל על כבודו למען השגת מטרה זו. עוד אומַר כי מבעד לניסוח השקול ,המדויק והמחושב ניכר כי פרופ' סימון מתרגש מן המפגש עם דמותו של אבן עזרא ,ויש ּבְהתרגשות זו כדי להצית את לבם של קוראיו .סימון אוהב את אבן עזרא ,אף כי אהבתו זו לא קלקלה את השורה .ניתן לומר על אוריאל סימון בהתאם ללשונו של ר' יוסף בן אליעזר, בעל צפנת פענח: מום שיש בי אודיענו /ול ָפנ ַי אשלח מלאכי טרם ישאלוני אֹומָר / :עבד אברהם אנכי [ ] 159 16/01/2015 10:16 BM 59/2.indd 159
© Copyright 2024