ביקורת-ד"ר ליאור גוטליב -בית מקרא - הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

‫אוריאל סימון‪ֹ ,‬א ז ֶן ִמ ִּל ין ִּת ְב ָח ן‬
‫ב‬
‫י‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ספרים‬
‫אוריאל סימון‪ֹ ,‬אז ֶן ִמּלִין ִּת ְבחָן‪ :‬מחקרים בדרכו הפרשנית של‬
‫ר' אברהם אבן עזרא‬
‫(מקורות ומחקרים יב)‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת בר–אילן‪ ,‬רמת גן תשע"ג‪,‬‬
‫‪ 557‬עמודים‬
‫ליאור גוטליּב‬
‫דמותו של רבי אברהם אבן עזרא היא מן האניגמות הגדולות בתולדות‬
‫הפרשנות היהודית למקרא‪ .‬מצד אחד הוא הקדים את שפינוזה בהערכה כי לא‬
‫כל פסוקי התורה יכולים היו להיכתב על ידי משה‪ ,‬והקדים את דדרליין‪ ,‬קֹוּפֶה‬
‫ואייכהורן בהבנה שלא ישעיהו בן אמוץ הוא הנביא המנחם את העם בספר‬
‫ישעיה מפרק מ ואילך‪ .‬מצד אחר הוא הִרבה להגיב בחוסר סובלנות ובלשון‬
‫בוטה כלפי מחברים אחרים שהציעו פרשנות שבעיניו סותרת את המסורת‬
‫היהודית‪ .‬מצד אחד הוא חידש בתעוזה גדולה בתחום פרשנות הפשט ואף ייחס‬
‫למדרשי חז"ל מעמד נחות בכל הנוגע לביאור המקראות‪ ,‬ומצד אחר גייס אבן‬
‫עזרא את כל חריפותו השכלית כדי להכפיף את הפשט ִּבפְסוקים הלכתיים‬
‫ולהתאימו למסורת חז"ל‪.‬‬
‫אוריאל סימון כבר קנה לו שם של מי שסלל נתיבות חדשות במחקר‬
‫דרכו הפרשנית של אבן עזרא‪ .‬מאמרים רבים שלו בנושא נתפרסמו בעשרות‬
‫השנים האחרונות‪ .‬ספרים קודמים שלו על נושאים ספציפיים בחקר פרשנותו‬
‫של אבן עזרא הם ארבע גישות לספר תהלים; שני פירושי ראב"ע לתרי–‬
‫עשר; יסוד מורא וסוד תורה (האחרון עם ד"ר יוסף כהן)‪ 1.‬עתה חשקה נפשו‬
‫‪1‬‬
‫א' סימון‪ ,‬ארבע גישות לספר תהילים‪ :‬מר' סעדיה גאון עד ר' אברהם אבן עזרא (מקורות‬
‫ומחקרים ב)‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת בר–אילן‪ ,‬רמת גן תשמ"ב; א' סימון‪ ,‬שני פירושי ר'‬
‫אברהם אבן עזרא לתרי–עשר‪ ,‬כרך א'‪ :‬הושע‪ ,‬יואל‪ ,‬עמוס (מקורות ומחקרים ד)‪ ,‬הוצאת‬
‫אוניברסיטת בר–אילן‪ ,‬רמת גן תשמ"ט; י' כהן וא' סימון‪ ,‬ר' אברהם אבן עזרא‪ :‬יסוד מורא‬
‫וסוד תורה (מקורות ומחקרים יא; מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת)‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת‬
‫בר–אילן‪ ,‬רמת גן תשס"ז‪.‬‬
‫[ ‪] 153‬‬
‫‪16/01/2015 10:16‬‬
‫‪BM 59/2.indd 153‬‬
‫ליאור גוטלי ּב‬
‫וזכה להוציא לאור ספר הדן בזוויות מגוונות בחידה הגדולה הנקראת אבן‬
‫עזרא‪ ,‬ובהן רבות מסוגיות היסוד הקונטרוברסיאליות ביותר שנוגעות לפרשן‬
‫דגול זה‪.‬‬
‫אייחד תחילה היגד על מעטפת הספר‪ .‬בניגוד למגמה המינימליסטית של‬
‫הוצאות ספרים אחדות בשנים האחרונות כריכתו של הספר ֹאז ֶן ִמּלִין ִּת ְבחָן‬
‫נאה ומזמינה‪ ,‬כשהיא מתבססת על איור צבעוני מרהיב מתוך כתב יד ברסלאו‬
‫המכיל את פירוש התורה לרבי אברהם אבן עזרא‪ .‬יפה עשה המחבר וטוב עשתה‬
‫הוצאת בר אילן שנתנו דעתם גם למראהו החיצוני של הספר‪.‬‬
‫פרקי הספר מבוססים על מאמרים קודמים של המחבר המשתרעים על פני‬
‫כארבעים שנות פרסום‪ ,‬מאמצע שנות השישים של המאה ה–‪ 20‬ועד אמצע‬
‫העשור הראשון של המאה ה–‪ .21‬בארבעת העשורים הללו ובעשור שאחריהם‬
‫חלה תנופה גדולה במחקר פרשנות הראשונים מימי הביניים‪ ,‬והיום עוסקים‬
‫ומחדשים בתחום זה חוקרים חשובים שאף לא נולדו בשעה שסימון פרסם את‬
‫מאמרו הראשון על אבן עזרא‪ .‬אף על פי כן לא מצאתי פער דורות בין ספר‬
‫זה למחקרי החוקרים החדשים‪ .‬לאורך כל הספר ניכר כי סימון בדק ועדכן את‬
‫כל מחקריו ושילב בתוכם את הידע הרלוונטי שנתחדש מאז פרסומם המקורי‪.‬‬
‫מלאכה זו ראויה לשבח לא רק מפאת הדיוק המדעי שבדבר ולא רק מפאת‬
‫הקושי הטכני הכרוך בשקילת כל החומר אל מול המחקרים החדשים ביותר‬
‫מן השנים האחרונות‪ ,‬אלא אף מפאת הענווה המתלווה למלאכה זו‪ ,‬שכן‬
‫בקבלת דברי חוקרים צעירים רבים לאורך הספר — לעתים בניגוד מוחלט‬
‫לדעתו הראשונה בעת הפרסום המקורי — מציב אותם סימון בשורה אחת‬
‫עִמו‪.‬‬
‫פרקי הספר מסודרים בהדרגה טבעית בדרך כלל‪ ,‬להוציא הסתייגות אשר‬
‫אביע בהמשך הדברים‪ .‬הפרק הראשון דן בעקרונות אשר עליהם השתית אבן‬
‫עזרא את פירושו לתורה‪ :‬על פרשנות הפשט להיות משועבדת לחוקי הלשון‬
‫ולחוקי ההיגיון‪ ,‬ובלשון הזהב של אבן עזרא‪" :‬בעבותות הדקדוק נקשר ובעיני‬
‫הדעת יכשר"‪.‬‬
‫בפרק השני תר סימון אחר היחס בין כתביו של אבן עזרא ובין קורות חייו‬
‫יוצאי הדופן‪ .‬שליש חייו האחרון של אבן עזרא עבר עליו בנדודים בין ארצות‬
‫אירופה הנוצרית‪ ,‬ומעולם לא נעשה בן בית שם‪ ,‬ותמיד חש שכשעזב את ספרד‬
‫עזב מרכז של תורה ומדע ונאלץ להסתופף מעתה בין תינוקות שנשבו בידי‬
‫הבערות של תרבות שלא הכירה את המדע המתקדם של ספרד המוסלמית‪.‬‬
‫בלשונו של סימון‪ ,‬במשפט שמשולב בו קורטוב של ציניות בריאה‪ ,‬היה דומה‬
‫אבן עזרא בעיניו "למלומד אירופאי דגול‪ ,‬בן המאה התשע–עשרה‪ ,‬שחי בעל‬
‫[ ‪] 154‬‬
‫‪16/01/2015 10:16‬‬
‫‪BM 59/2.indd 154‬‬
‫אוריאל סימון‪ֹ ,‬א ז ֶן ִמ ִּל ין ִּת ְב ָח ן‬
‫כורחו כשנות דור בארץ אסייתית‪ ,‬וראה את יעודו בהבאת אור הדעת ליושבי‬
‫‪2‬‬
‫חושך"‪.‬‬
‫הפרק השלישי מתאר בפירוט רב את ההתפתחות והשינויים שערך אבן עזרא‬
‫בפירושיו לאורך השנים‪ .‬בתוך כך מספק פרק זה הזדמנות לדון דיון מעמיק‬
‫בסוגיית המחלוקת על גבולות הפשט בין אבן עזרא לרשב"ם‪ .‬מקרה המבחן‬
‫המפורסם בנדון זה הוא פירוש המילה "יום" במקרא‪ ,‬אשר עשויות להיות לו‬
‫השלכות מרחיקות לכת באחד מיסודות החיים היהודיים — קביעת לוח השנה‬
‫ושמירת השבת‪.‬‬
‫הפרק הרביעי מוקדש לשאלות של ביקורת נוסח המקרא — הביקורת‬
‫הנמוכה‪ ,‬והפרק החמישי לשאלה של ביקורת פילולוגית–היסטורית — הביקורת‬
‫הגבוהה‪ ,‬בדונו בסיבת קביעתו של אבן עזרא כי ישעיהו בן אמוץ לא חיבר את‬
‫עשרים ושבעה הפרקים האחרונים ּבַספר הנושא את שמו‪.‬‬
‫ארבעת הפרקים הבאים מוקדשים לִשְאלות הנוגעות לסגנונו הֶחריף‪ ,‬ולעתים‬
‫הבוטֶה‪ ,‬של אבן עזרא כלפי פירושים אחרים אשר איננו חפץ ביקרם‪ ,‬ולזיהוי‬
‫אחדים ממחברי העבר אשר שימשו מטרה לחִצי לשונו השנונים‪ .‬בין אלה לא‬
‫יופתע הקורא למצוא את ה"יצחקי" — פרשן שאיננו מוכר לנו אלא מתוך כתבי‬
‫אבן עזרא — אך אפשר גם אפשר כי יופתע למצוא ביניהם את ר' יונה אבן‬
‫ג'נאח‪ ,‬אשר ביחס אליו לא נרתע אבן עזרא מלהשתמש בתארים כגון ‘מהביל'‬
‫ו'משוגע'‪ ,‬אליבא דסימון‪.‬‬
‫הפרקים העשירי והאחד–עשר מנתחים את מידת תלותם של פירושי‬
‫הראשונים — ופירושיו של אבן עזרא בתוכם — ברוח הזמן והמקום שבהם‬
‫נכתבו‪ .‬סימון מראה כי דבקותו של אבן עזרא בפשט כמתודה הנכונה והאמִתית‬
‫להבנת התורה ושכנועו כי המדע הידוע בימיו הוא בבחינת אמת מוחלטת‬
‫אילצוהו להשליך באופן מלאכותי את מה שראה בו אמִתות גם על דורות‬
‫קודמים שאמונים היו על אבן עזרא כבעלי אמִתות שאינן תלויות בזמן‪ .‬כך ייחס‬
‫אבן עזרא את מתודת הפשט לחז"ל ואת המדע של ימי הביניים לפסוקי התורה‪.‬‬
‫הפרק השנים–עשר דן בתולדות יצירת הסופרקומנטרים לאבן עזרא בימי‬
‫הביניים‪ .‬המשיכה הגדולה שיצרו פירושיו של אבן עזרא הולידה פרשנות ענפה‬
‫על כתיבתו‪ .‬פרקו של סימון על כך מיטיב להוליך את הקורא בסבך הכתבים‬
‫הרבים והמגוונים שנוצרו סביב פרשנותו של אבן עזרא‪ .‬חסד נוסף עשה סימון‬
‫עם קוראי הספר בהגשת נספח ובו רשימה מפורטת של מחברי הפירושים על‬
‫פירושי אבן עזרא‪ .‬נספח זה אינו נעצר במחברי ימי הביניים אלא מגיע עד ימינו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ֹאז ֶן ִמּלִין ִּת ְבחָן‪ ,‬עמ' ‪.66‬‬
‫[ ‪] 155‬‬
‫‪16/01/2015 10:16‬‬
‫‪BM 59/2.indd 155‬‬
‫ליאור גוטלי ּב‬
‫הפרק והנספח יהיו כלים חשובים ומועילים עבור כל הבאים בשערי פירושי אבן‬
‫עזרא‪.‬‬
‫הפרק האחרון של הספר מציג ארבע גישות להתמודדות עם סוד השנים‬
‫עשר המפורסם של אבן עזרא — והנה אוקסימורון זה — הסוד המפורסם — הוא‬
‫העומד ּכַּכֹוח המניע בתוך פרק זה‪ ,‬שכן אבן עזרא ייעד את סודותיו לא לקורא‬
‫הרגיל אלא לחכם המשכיל‪ 3.‬כך טמן בפני הדורות הבאים סוג של פרדוקס‪ ,‬שכן‬
‫לא מעט מן הבאים אחריו חשו כי מי שאיננו מנסה כוחו בפענוח סודותיו של‬
‫אבן עזרא‪ ,‬כמו מעיד על עצמו כי לא לו נועדו הסודות‪.‬‬
‫אינני שלם עם ההחלטה להציב פרק זה במקומו הנוכחי בסוף הספר‪ .‬אמנם‬
‫הוא מתאים לפרק הקודם לו כשהוא מהווה המשך של דיון בסופרקומנטרים על‬
‫אבן עזרא‪ ,‬אולם כל טעמו של הדיון בהבנת סוד השנים עשר נובע מן האפשרות‬
‫שבסוד זה טמן אבן עזרא היגד של ביקורת גבוהה על ספר התורה‪ ,‬ולפיה יש‬
‫פסוקים בתורה שלא נתחברו בימי משה‪ .‬לפיכך נראה לי שמקומו הטבעי של‬
‫דיון זה היה צריך להיות סמוך לדיון על הפקעת פרקים מ‪-‬סו של ספר ישעיה‬
‫מידי ישעיהו בן אמוץ בידי אבן עזרא‪ .‬אילו נערך הספר בהתאם להערה זו —‬
‫אף שהיא נוגעת לסדר הפרקים ולא לתוכנם — היה בזה כדי לשפר את חוויית‬
‫הקריאה‪ ,‬שכן כך היה הספר מורכב מדיוני מבוא ותשתית על הגדרת הפשט‬
‫בעיני אבן עזרא על רקע פרשנים אחרים בני תקופתו‪ ,‬דיונים על ביקורת נמוכה‪,‬‬
‫שני דיונים עקרוניים על ביקורת גבוהה‪ ,‬דיונים על סגנונו הבוטה של אבן עזרא‬
‫‪3‬‬
‫אבן עזרא מזכיר את "סוד השנים עשר" בפירושו לדברים א ‪" :2‬וכן פירוש 'ככל אשר צוה‬
‫ה' אותו אליהם' 'בעבר הירדן במדבר בערבה'‪ .‬ואם תבין סוד השנים עשר‪ ,‬גם 'ויכתוב‬
‫משה'‪' ,‬והכנעני אז בארץ'‪' ,‬בהר ה' יראה'‪' ,‬והנה ערשו ערש ברזל' תכיר האמת"‪ .‬הקושי‬
‫בפסוק שעמו מתמודד אבן עזרא הוא שהפרספקטיבה שבה נכתב נראית מתאימה למחבר‬
‫היושב בארץ כנען המערבית‪ ,‬שכן מכנה הוא את מקום חניית בני ישראל בסוף ארבעים‬
‫שנות נדודי המדבר 'עבר הירדן' — לפיכך נראה שלא משה חיבר פסוק זה‪ .‬בביאורו‬
‫החידתי לפסוק אסף אבן עזרא עוד פסוקים מן התורה אשר נוסחו בפרספקטיבה המאוחרת‬
‫לימי משה‪ .‬בביאורו לכמה מן הפסוקים הללו (בראשית יב ‪ ;6‬כב ‪ )14‬ובביאורו לפסוקים‬
‫אחרים שלא נזכרו כאן (בראשית יג ‪ ;7‬במדבר יג ‪ ;24‬דברים יא ‪ ;30‬לד ‪ )6 ,1‬רומז אבן‬
‫עזרא לאפשרות שפסוקים מסוימים לא משה כתבם באמצעות לשון המגלה טפח ומכסה‬
‫טפחיים‪ .‬במשמעות סודו של אבן עזרא דנו מפרשים רבים למן פרסום פירושו ועד‬
‫היום הזה‪ .‬פרקו הנדון של סימון (עמ' ‪ )464-407‬מוקדש לסקירת דעותיהם של מחברי‬
‫סופרקומנטרים על אבן עזרא בשאלה זו‪ .‬על פשר המספר 'שנים עשר' בלשונו של אבן‬
‫עזרא נראה כי ביקש לרמוז בו לשנים עשר הפסוקים האחרונים שבתורה שלטענתו יהושע‬
‫כתבם‪ ,‬שכן מתארים הם את עליית משה להר נבו‪ ,‬אשר ממנו לא שב (השוו לבבלי בבא‬
‫בתרא דף טו‪ ,‬ע"א המייחס את שמונת הפסוקים האחרונים בתורה ליהושע)‪ .‬דהיינו כשם‬
‫שמשה לא כתב שנים עשר פסוקים אחרונים אלה‪ ,‬כך יש היגדים נוספים בתורה שנכתבו‬
‫לאחר חיי משה‪.‬‬
‫[ ‪] 156‬‬
‫‪16/01/2015 10:16‬‬
‫‪BM 59/2.indd 156‬‬
‫אוריאל סימון‪ֹ ,‬א ז ֶן ִמ ִּל ין ִּת ְב ָח ן‬
‫כלפי פירושים מסוימים‪ ,‬תפיסתו ההיסטורית בתוך אסכולת הפשט‪ ,‬ולבסוף‬
‫כיצד נהפך פירושו של אבן עזרא למושא לפירושים בעצמו‪.‬‬
‫אני מרשה לעצמי להוסיף עוד בעניין הפרק האחרון‪ ,‬שלא די בדיון באופן שבו‬
‫הבינו מפרשי אבן עזרא את סוד השנים עשר‪ ,‬אלא טוב היה עושה המחבר אילו‬
‫דן בשאלת סוד השנים עשר באופן עצמאי בלא תלות בכתבי סופרקומנטרים‪.‬‬
‫שאלה זו מעסיקה את בני דורנו הקוראים את פירושי אבן עזרא‪ ,‬וראויה היא‬
‫‪4‬‬
‫לקבוע ברכה בפני עצמה‪.‬‬
‫אזכיר עתה מאפייני רוחב אחדים של הספר‪ .‬כאמור‪ ,‬סימון לא שקט על‬
‫שמריו אלא עדכן את דיוניו ושילב בתוכם את חידושי המדע האחרונים בתחום‪.‬‬
‫ְּבמָקום שהכיר בטעות שלו מן העבר לא בוש מליידע את קוראיו בפה מלא על‬
‫‪5‬‬
‫השינוי שחל בדעתו‪ .‬למשל‪ ,‬הוא כותב‪:‬‬
‫בגירסה המקורית של פרק זה יצאתי מן ההנחה שראב"ע מיעט עד מאוד‬
‫להתייחס לפירוש התורה של רש"י‪ .‬אך אהרן מונדשיין הראה במאמרו‬
‫"אחד מני אלף" שבשני פירושיו לתורה הרבה ראב"ע להסתייג מביאוריו‬
‫של רש"י מבלי לנקוב בשמו‪ .‬מימצא חשוב זה חייב אותי לבחון סוגיה זו‬
‫מחדש ולשנות לגמרי את המשכו של פרק זה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫במקום אחר אנו מוצאים את ההערה הבאה‪:‬‬
‫במקראות הגדולות הרגילות באות בסוף הביאור הזה חמש המילים "וכן‪:‬‬
‫הֲ יִ ְק ָּד ֺש (חגי ב ‪ )12‬שהוא לשון טומאה"‪ .‬ברם לא זו בלבד שהן חסרות‬
‫‬
‫בששת כתבי היד המהימנים ששימשו בסיס למהדורת ‘הכתר'‪ ,‬אלא שהן‬
‫סותרות את פירוש אבן עזרא לחגי ב ‪ 12‬הנידון להלן‪ .‬כאשר כתבתי את‬
‫הגירסה הראשונה של פרק זה נגררתי אחרי הנוסח שבמקראות הגדולות‬
‫הרגילות‪ ,‬ונאלצתי לשער שראב"ע שינה את דעתו בין כתיבת הפירוש‬
‫לחומש במבדר (באיטליה) לבין כתיבת הפירוש לתרי–עשר (בצפון‬
‫צרפת)‪ ,‬אבל לאור גירסת כתבי היד ברור‪ ,‬שזו תוספת של קורא‪ ,‬שבטעות‬
‫ייחס לראב"ע את הביאור לחגי ב ‪ 12‬שכנגדו הוא יוצא בפירושו שם‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫למשל ע' ויזל‪'" ,‬הטעמים' אלוהיים ו'המילות' של משה‪ :‬השקפתו של ר' אברהם אבן עזרא‬
‫בשאלת חלקו של משה בכתיבת התורה‪ ,‬מקורותיה ומסקנותיה"‪ ,‬תרביץ פ‪/‬ג (תשע"ב)‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;407-387‬ש' גרשוני‪" ,‬סוד השנים עשר לראב"ע‪ :‬הוספות מאוחרות בתורה — עיון‬
‫מחודש"‪ ,‬אסיף — תנ"ך ומחשבה א (תשע"ד)‪ ,‬עמ' ‪.106-83‬‬
‫ֹאז ֶן ִמּלִין ִּת ְבחָן‪ ,‬עמ' ‪ ,46‬הערה ‪.56‬‬
‫ֹאז ֶן ִמּלִין ִּת ְבחָן‪ ,‬עמ' ‪ ,95‬הערה ‪.67‬‬
‫[ ‪] 157‬‬
‫‪16/01/2015 10:16‬‬
‫‪BM 59/2.indd 157‬‬
‫ליאור גוטלי ּב‬
‫הערות כגון אלו הפזורות לאורך הספר מקדמות את המחקר באמצעות מתן‬
‫דיווח מלא על שלבי המחקר ומה הביא לשינוי בדעת החוקר‪ ,‬ולא זו אף זו‪ :‬יש‬
‫בהן כדי לחנך חוקרים צעירים כי הדבר היחיד שראוי לעמוד לעיני חוקר בשעת‬
‫כתיבתו הוא הרצון להגיע לאמת המדעית‪ ,‬גם כשזו סותרת לעתים את פרסומיו‬
‫הקודמים‪.‬‬
‫הקורא בספר נחשף לעושר גדול של ספרות המחקר לכל אורך הספר‪ .‬כל‬
‫דיון בספר מלֻווה בהפניות מפורטות הפותחות לפני הקורא החפץ בכך את שער‬
‫הכניסה לאולם המפגשים של חוקרי המפרשים הראשונים מימי הביניים‪ֹ .‬אז ֶן‬
‫ִמּלִין ִּת ְבחָן עוסק בסוגיות כה רבות ומפנה אל מחקרים כה רבים‪ ,‬עד שאפשר‬
‫להשתמש בו כמעין ביבליוגרפיה למחקרים על אבן עזרא‪.‬‬
‫מחקריו של סימון מביאים בחשבון את כל המפעל הספרותי של רבי אברהם‬
‫אבן עזרא ולא רק את פירושיו למקרא‪ .‬בצדק רב לומד סימון את דעתו של‬
‫אבן עזרא על פסוקים ספציפיים ועל סוגיות עקרוניות מתוך ספרי הדקדוק של‬
‫הפרשן ומספרים אחרים‪ ,‬כגון איגרת השבת‪ ,‬ואף מתוך שירתו‪ .‬בקיאותו של‬
‫סימון מסתכמת לא בכתבי אבן עזרא בלבד אלא ברבים מגדולי המפרשים מימי‬
‫הביניים‪ .‬השאיפה להשוואה מתמדת לכתביהם של אבן ג'נאח‪ ,‬אבן ג'יקטילה‪,‬‬
‫רד"ק‪ ,‬רשב"ם‪ ,‬אבן בלעם ואחרים יוצרת תמונה בהירה של אבן עזרא לא רק‬
‫בפני עצמו‪ ,‬אלא על רקע מפרשים ומדקדקים אחרים‪ ,‬ובזה תורם הספר תרומה‬
‫נכבדה להמשך המחקר ההשוואתי של מפרשי ימי הביניים‪.‬‬
‫תוצאה ברוכה של רוחב יריעתו של הספר היא שקרוב לחמישית מתוך חמש‬
‫מאות חמישים ושבעה עמודיו מוקדשת למפתחות מסוגים שונים‪ ,‬המועילים‬
‫תועלת גדולה ביותר לקורא הסקרן‪ .‬הנספח על מפרשי אבן עזרא כבר נזכר‬
‫לעיל‪ ,‬ואליו מצטרפים רשימת פרסומים קודמים‪ ,‬מפתח ביבליוגרפי‪ ,‬מפתח‬
‫מקראות ומדרשות‪ ,‬מפתח שמות ומפתח עניינים‪.‬‬
‫הספר איננו פונה אל קהל רחב ממוצע אלא אל קהל משכיל‪ ,‬יודע ספר‪,‬‬
‫ובפרט אל קהיליית החוקרים‪ .‬מאזן שקול בספר בין שטף הדיון לדיוני משנ ֶה‬
‫מפורטים בהערות השוליים הופך את הספר לנגיש הן למומחים בתחום והן‬
‫לקוראים מלומדים שאך מבקרים בבוסתנו של אבן עזרא דרך ארעי‪.‬‬
‫כללו של דבר‪ ,‬הספר ֹאז ֶן ִמּלִין ִּת ְבחָן מרים תרומה חשובה למחקר פרשנות‬
‫המקרא מימי הביניים בכלל ופרשנות רבי אברהם אבן עזרא בפרט‪ .‬דיוניו‬
‫המפורטים של הכותב מובילים להגדרות חדות המעמידות לפני הקורא דמות‬
‫אחדותית של החידה הנקראת אבן עזרא‪ .‬כך עלה בידי סימון לפענח את‬
‫האניגמה שעמדה לפניו — אם לא את כולה‪ ,‬בוודאי את רובה‪ .‬לפיכך ראוי‬
‫הספר להיות פריט לקריאת חובה עבור כל מי שלומד תחום זה‪.‬‬
‫[ ‪] 158‬‬
‫‪16/01/2015 10:16‬‬
‫‪BM 59/2.indd 158‬‬
‫אוריאל סימון‪ֹ ,‬א ז ֶן ִמ ִּל ין ִּת ְב ָח ן‬
‫אולם יש ּבַספר ערך מוסף מלבד האינפורמציה המחקרית העשירה הטמונה‬
‫בו‪ :‬ניסוחיו המדויקים ורבי החן של הספר הופכים אותו לכלי לימוד יעיל ביותר‪.‬‬
‫ניכר כי מחבר הספר חותר לאמת ואף מוחל על כבודו למען השגת מטרה זו‪.‬‬
‫עוד אומַר כי מבעד לניסוח השקול‪ ,‬המדויק והמחושב ניכר כי פרופ' סימון‬
‫מתרגש מן המפגש עם דמותו של אבן עזרא‪ ,‬ויש ּבְהתרגשות זו כדי להצית את‬
‫לבם של קוראיו‪ .‬סימון אוהב את אבן עזרא‪ ,‬אף כי אהבתו זו לא קלקלה את‬
‫השורה‪ .‬ניתן לומר על אוריאל סימון בהתאם ללשונו של ר' יוסף בן אליעזר‪,‬‬
‫בעל צפנת פענח‪:‬‬
‫מום שיש בי אודיענו ‪ /‬ול ָפנ ַי אשלח מלאכי‬
‫טרם ישאלוני אֹומָר‪ / :‬עבד אברהם אנכי‬
‫[ ‪] 159‬‬
‫‪16/01/2015 10:16‬‬
‫‪BM 59/2.indd 159‬‬