.26פירוש אליהו לאותיות מיוחדות במקרא מטרת העבודה הזאת היא להראות שהאותיות הגדולות ,האותיות הקטנות ,האותיות התלויות ,האותיות ההפוכות ,הניקוד על האותיות ,ותיקוני סופרים שמוזכרים במסורה של המקרא ,באים כדי להוסיף להבנת הטקסט התנ"כי לפי הפשט .גישה זאת היא מקורית ,כי ברוב המקרים של אותיות מיוחדות המפרשים מתעלמים מן הנתונים האלו או מבארים אותם לפי גימטריות או דרש. במשך שנים רבות של מחקר ומאמץ הוצאתי לאור 20כרכים שבהם פירשתי לפי הפשט את כל ספרי התנ"ך .בנוסף הוצאתי לאור עוד חמישה ספרים על נושאים הקשורים לתנ"ך ,והם (1 :אמיתות כרונולוגיית התנ"ך; (2ספרי המקרא מחבריהם וארגונם; (3נבואות הגאולה במקרא; (4טעמי המצוות מבחינה מדעית; (5מצוות התורה הדורשות פרשנות מעודכנת .אבל בכל השנים שהתאמצתי בפירוש התנ"ך לא שמתי לב לאותיות המיוחדות במקרא ,ולנקודות המיוחדות ולתיקוני הסופרים המוזכרים במסורה. ואולם ,יום אחד הזדמן לידיי ספר על האותיות הגדולות והקטנות שבמקרא ,והתעוררתי לעובדה שבמקרים רבים האותיות המיוחדות והנקודות המיוחדות שופכות אור על הפשט של המקרא .ראיתי שברוב המקרים המפרשים אינם נותנים פירוש הגיוני להופעות המיוחדות האלו ,ואם הם אכן לוקחים את האותיות המיוחדות בחשבון ,הם נותנים פירושים על סמך גימטריות ,דרש ופלפולים ,ואינם חושבים שצריכים לנסות להבין לפי הפשט את המשמעות של האותיות המיוחדות. הדרך שבה נקטתי לקבל הסבר הגיוני לאותיות המיוחדות היתה לבאר לפי הפשט את הפסוק שבו מופיעה האות המיוחדת ואז למצוא את הבעיה בטקסט שהאות המיוחדת באה לפתור .ככה עשיתי ברוב מוחלט של המקרים המיוחדים ,וכך הצלחתי לתת הסבר הגיוני לכמעט כל האותיות המיוחדות .במקרים אחדים ההסברים שנתתי התאימו לאלה שניתנו על ידי מפרשים שונים .אבל באופן כללי ההסברים שהצעתי שונים מאוד מאלה שניתנו על ידי המפרשים השונים .יש מקרים אחדים שלא יכולתי למצוא את הסיבה האמיתית לאות המיוחדת ,ונתתי הסבר דחוק ,אבל מקרים אלו הם היוצאים מן הכלל. הבנת המסורה לגבי אותיות ונקודות מיוחדות ותיקוני סופרים המסורה היא מערכת ההוראות והכללים לשמירה על צורת כתיבתו ועל נוסחו של התנ"ך .הוראות אלו נוגעות לתופעות חריגות בטקסט ,כגון קרי-כתיב ,תנועות ,טעמים ,ניקוד ,אותיות מיוחדות ,נקודות מיוחדות ,תיקוני סופרים ,ועוד .בעבודה זאת נתייחס במיוחד להבנה לפי הפשט של אותיות גדולות וקטנות ,אותיות תלויות ,אותיות הפוכות ,נקודות מיוחדות על האותיות ,ותיקוני סופרים. אותיות גדולות וקטנות במקרא ישנן חמש שאלות בסיסיות לגבי האותיות הגדולות והקטנות שחשוב לתת הסבר עבורן (1 .מתי הוכנסו האותיות המיוחדות לטקסט? (2מה הקשר בין הרמז של האות לבין נושא הפסוק? (3למה נבחרה האות המסוימת של המילה? (4מה החשיבות של אות גדולה ואות קטנה? (5מדוע אין יותר אותיות מיוחדות בתנ"ך? הפתרונות לשאלות הללו ניתנים בקטעים הבאים. בספר זה נידונות שבעים ותשע אותיות שבעבורן קיימת מסורה שהן נכתבות בצורה גדולה יותר משאר האותיות במקרא ,ושבעים ושתיים אותיות שבעבורן קיימת מסורה שהן נכתבות בצורה קטנה יותר משאר האותיות במקרא .הסברים רבים ניתנו עבור תופעות אלו ,אבל ההסבר הפשוט הוא שאותיות גדולות באות להדגיש ולהבליט רעיון מיוחד או לסמן מצב משמח ,ואותיות קטנות באות להמעיט ולתת הדגשה מד ֵכּא .במאמר הזה אעבור על כל האותיות הגדולות והקטנות מינימאלית לרעיון מיוחד ,או לסמן מצב ַ שיכולתי למצוא המוזכרות על פי דעות שונות ,ואבאר את הסיבה שהאות מופיעה בצורה גדולה או קטנה. ראיתי את הספר של הרב ד"ר צבי רון" ,ספר קטן וגדול" ,2006 ,שמביא פירושים ממקורות שונים עבור האותיות הקטנות והגדולות בתנ"ך .התרשמתי מאוד מן הספר ,אבל הרגשתי שברוב המקרים ניתנים פירושים המבוססים על דרש ולא על פשט .הסברים רבים ניתנים על סמך גימטריות ,משמעות האותיות באלף-בית ,רמזים ,ופירושים שונים ומשונים .הרושם הכללי שקיבלתי מן הספר היה שאין סיבות הגיוניות לרוב האותיות הגדולות והקטנות במקרא .אבל אמרתי לעצמי שאוכל לבאר את האותיות המיוחדות על דרך הפשט ,ואז אקבל הסברים הגיוניים. מוצגים להלן הסברים עבור האותיות הגדולות ועבור האותיות הקטנות המקובלות לפי הדעות השונות. נתתי פירוש לפי הפשט גם לאותיות המקובלות יותר וגם לאותיות שמופיעות רק לפי דעה אחת או שתיים. הגישה שלי היא לבאר את הופעת האותיות המיוחדות על פי התיאור בתנ"ך והפשט של הפסוק ,ולא לפי מיני רמזים ,גימטריות ודרשות .בוודאי לא פתרתי את כל הבעיות באותיות המיוחדות ,אבל אני מקווה שהצעתי רעיונות טובים המבארים את הסיבות לכמעט כל האותיות המיוחדות .כמעט בכל מקרה של אות גדולה או קטנה הבאתי את כל הפסוק שבו מופיעה האות ,וביארתי את הפסוק לפי הפירוש שחיברתי על כל התנ"ך .הבנת הפסוק עוזרת הרבה במציאת הסבר הגיוני לפי הפשט להופעת האות המיוחדת. נוכל למצוא את כל אותיות האלפבית בתוך הרשימה של האותיות הגדולות וגם ברשימה של האותיות הקטנות .באנציקלופדיה התלמודית ,כרך ראשון ,תחת הנושא 'אותיות' ,מובאות רשימות של כל האותיות הגדולות )שהיו ידועות למחבר( על פי האלפבית עבור (1 :כל התנ"ך; (2התורה בלבד; (3רק בנביאים וכתובים .ישנה גם רשימה של כל האותיות הקטנות של האלפבית עבור כל התנ"ך .חשוב לציין שאין משמעות מיוחדת לרשימות האותיות לפי האלפבית ,וסידור כזה הוא מלאכותי .לכן סידרנו את האותיות הגדולות והאותיות הקטנות בשתי רשימות לפי סדר הופעתן בתנ"ך. נשאלת השאלה ,האם האותיות הגדולות והקטנות הוכנסו לטקסט על ידי מחברי ספרי התנ"ך ,או הן הוֹספה מאוחרת? האם האותיות המיוחדות נכתבו בטקסט של הספרים לפני החלפת הכתב לכתב אשורי ָ )הכתב המרובע(? האם המסורה לגבי אותיות גדולות וקטנות נובעת מהספרים המקוריים ,ואם כן מדוע יש הבדלים באותיות בין הרשימות השונות? קיבלתי מענה לשאלות האלו כאשר הסתכלתי על האותיות הגדולות בתחילת ספרים אחדים של התנ"ך .אות גדולה בתחילת ספר מן התנ"ך מופיעה רק בתחילת הספרים בראשית ,משלי ,שיר השירים ,קהלת ,ודברי הימים .הנתונים מראים שהאות הגדולה באה לרמוז שספרים אלו שייכים לכתבי הקודש למרות שהיו ספקות אם ספרים אלו נחשבים כקדושים וראויים להיכלל בתוך התנ"ך .כתוב באבות דרבי נתן ,פרק א" ,בראשונה היו אומרים משלי ושיר השירים וקהלת משׁלות ואינן מן הכתובים ,ועמדו וגנזו אותם עד שבאו אנשי כנסת הגדולה גנוזים היו ,שהם היו אומרים ָ ופירשו אותם" .כמו כן ,לגבי ספר בראשית יש דעה שאין צורך בספר זה בתנ"ך כי אין בו חוקים ומשפטים כמו שאר ספרי התורה .היו ספקות גם לגבי ספר דברי הימים כי נמצאות בתוכו סתירות ברורות לכתוב בספר שמואל ובספר מלכים .על פי הנתונים האלו ,האות הגדולה בתחילת חמשת הספרים בראשית ,משלי, שיר השירים ,קהלת ,ודברי הימים ,באה להדגיש שספרים אלו באמת שייכים לכתבי הקודש למרות הספקות .מכאן אנו למדים שהאותיות הגדולות הוכנסו בטקסט בזמן של אנשי כנסת הגדולה .לפי הניתוח שלי על הכרונולוגיה ,אנשי כנסת הגדולה היו האנשים שהתאספו בימי עזרא ונחמיה בשנת 383לפנה"ס )נחמיה ח -1יא (2וכרתו ֲא ָמנָה ללכת בתורת האלוהים ולשמור ולעשות את כל מצוות ה' ומשפטיו וחוקיו. בתקופה הזאת עברו בני ישראל מן הכתב העברי הקדום לכתב המרובע .כתוב )סנהדרין כא עמוד ב( "בתחילה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש )הכתב הקדום(ָ ,חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי )הכתב המרובע שאנו משתמשים בו היום(" .הגיוני לומר שהאותיות המיוחדות הוכנסו לטקסט המקראי לאחר שעברו לכתב המרובע כי אותיות מיוחדות רבות אינן מתאימות לכתיבה בכתב הקדום .בנוסף ,במקרים רבים נוכל לבאר את משמעות האותיות הגדולות לפי צורתן בכתב המרובע או על פי המובן של שמות האותיות .לכן ,ניתן לומר שהאותיות המיוחדות לא ניתנו בזמן כתיבת ספרי התנ"ך ,אלא הוכנסו לאחר מכן בערך בזמנו של עזרא ונחמיה ,בזמן של אנשי כנסת הגדולה ,דהיינו לאחר 383לפנה"ס. באופן כללי ,האות שנבחרה במילה מסוימת היא לרֹב האות הראשונה של המילה או של שורש המילה ,או האות האחרונה של המילה .אבל לפעמים מודגשת אות באמצע בשל הצליל הדומינאנטי שלה .בנוסף, במקרים רבים האות הגדולה נבחרה בשל צורתה או בשל מובן השם של האות המודגשת .דוגמאות רבות למיקומן השונה של האותיות המיוחדות בתוך המילה ניתנות בהסברים על האותיות הגדולות והקטנות. בנוסף לאנציקלופדיה התלמודית ,כרך ראשון ,ולספר של צבי רון" ,ספר קטן וגדול" ,השתמשתי בספר "אוצר ישראל" ,בעריכת יהודה אייזענשטיין ,כרך א ,תחת הנושא אותיות רבתי וזעירא; וגם השתמשתי ברשימה "אותיות גדולות ואותיות קטנות" של אראל סגל .מקורות אלו הביאו את הנתונים מרשימות של המסורה המופיעות במקורות כמו (1 :מחזור ויטרי; (2מסורה גדולה בתחילת ויקרא; (3מדרש אותיות; (4 מדרש אותיות קטנות; (5מסורה גדולה בתחילת דברי הימים; (6מסורה גדולה בתחילת בראשית; (7כתבי יד עתיקים; (8מעשה רוקח על הרמב"ם; (9מסכת סופרים פרק ט; (10מערכת המסורה שבסוף התנ"ך. לאחר מכן קיבלתי את הספר של עזרא טוקצי'נסקי" ,כתרי אותיות" ,תשס"ט ,שבו הוא מביא את רשימת האותיות המיוחדות שהוא ליקט ממאות ספרים ,גמרות ומדרשים .בספרו הוא מביא מספר אותיות נוספות מיוחדות שלא נזכרו במקורות האחרים. הואיל וכל מחבר מביא לא רק את האותיות המקובלות ביותר ,אלא גם אותיות נוספות שאינן נזכרות על ידי מחברים אחרים ,ניתן לומר שהרבה אותיות מיוחדות שנכנסו לתנ"ך בימי אנשי כנסת הגדולה אבדו לנו .לפי ההלכה ,ספר תורה שהסופר כתב בו את האותיות הגדולות ואת האותיות הקטנות כאותיות רגילות איננו פסול .לכן ,במשך הדורות ,אבדו מקרים רבים של אותיות מיוחדות ,גם מן התורה וגם משאר ספרי התנ"ך .בכך ,נוכל לבאר מדוע האותיות המיוחדות מוגבלות למקרים אחדים ,ואין אנו מוציאים הרבה מקרים נוספים בספרי התנ"ך .היו מקרים רבים שהסופרים לא הבינו את מטרת האות המיוחדת, ולכן כתבו את האות כרגיל ,ובדרך זו נעלמו לנו מקרים רבים של אותיות מיוחדות.
© Copyright 2024