ארכיאולוגיה ושימור במרחב ירושלים תשס”ט (2009-2008)

‫בפתח הקובץ ‬
‫‬
‫‬
‫רשות העתיקות‬
‫מרחב ירושלים‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫המכון לארכיאולוגיה‬
‫מוריה — חברה לפיתוח‬
‫ירושלים בע"מ‬
‫חידושים‬
‫בארכיאולוגיה‬
‫של ירושלים‬
‫וסביבותיה‬
‫קובץ מחקרים‬
‫כרך ג‬
‫עורכים‪:‬‬
‫דוד עמית‪ ,‬גיא ד' שטיבל‪ ,‬אורית פלג–ברקת‬
‫יוצא לאור לקראת יום העיון השנתי המשותף‬
‫למרחב ירושלים ברשות העתיקות ולמכון לארכיאולוגיה‬
‫של האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫כ"ז בתשרי תש"ע‪ 15 ,‬באוקטובר ‪2009‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫ארכיאולוגיה ושימור‬
‫במרחב ירושלים תשס"ט (‪)2009-2008‬‬
‫יוחנן (ג'ון) זליגמן‬
‫ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות‬
‫שנת מיתון גורמת‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לירידה בפעילות‬
‫זילברבוד ודוד עמית‪ .‬נחשף חלק ממבנה אחד המנזרים‬
‫הפיתוח‪ .‬גם השנה הורגשה ההשפעה של המיתון‬
‫הכולל מסדרון בעל חדרים בשני צדדיו‪ .‬בקצה הדרומי‬
‫וצפינו בירידה בהיקפי הפעילות‪ ,‬בעיקר אלה שתוקצבו של המסדרון נחשף חדר נרחב‪ ,‬שמעליו — בקומה‬
‫באמצעות תרומות מחו"ל‪ .‬עבודות מתוכננות באזור‬
‫שנייה — היתה ככל כנראה קפלה‪ ,‬על פי עדות פריטי‬
‫רחבת הכותל ועיר דוד נדחו‪ ,‬תוך תקווה לחזרה‬
‫שיש של סורג ושולחן–מזבח וממצאים נוספים‬
‫לפעילות מלאה בקרוב‪ .‬אף–על–פי–כן‪ ,‬מדובר בשנה‬
‫שהתמוטטו אל מפלס הקרקע‪ .‬מהחדר מוליך פתח אל‬
‫רבת פעילות‪ ,‬תוך התמקדות במיוחד בתוואי הרכבת‬
‫חדר קבורה שלאורכו מוקמו תאי קבורה‪ .‬מצפון–מזרח‬
‫הקלה‪.‬‬
‫למבנה זה נחשף קצה מערבי של בריכה שנחפרה‬
‫רשות העתיקות עוסקת בסוגיית הרכבת הקלה‬
‫ב–‪ .1993‬הבריכה והמבנה האמור מהווים חלק נוסף מן‬
‫כבר ‪ 15‬שנים‪ ,‬משלבי התכנון ועד לביצוע‪ .‬כל‬
‫המכלול הנזירי הגדול שנחפר בידי אלכסנדר און ונורית‬
‫המידע אודות מיקום אתרי העתיקות הידועים ואף‬
‫פייג בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת‪.‬‬
‫התנאים לביצוע העבודה נמסרו למתכננים ולמנהלי‬
‫מדרום לשרידים הביזנטיים נחשף המשכה של מחצבת‬
‫הפרויקט‪ .‬היה עליהם להשתמש במידע הרב שניתן‬
‫אבני ענק מימי הבית השני‪ ,‬ששימשו כנראה לבניית‬
‫להם באופן שיאפשר לתכנן לוחות זמנים סבירים‬
‫החומה השלישית הסמוכה‪ ,‬וכן בריכה גדולה בעומק ‪ 3.5‬מ'‪.‬‬
‫לעריכת החפירות כחלק מהפרויקט הכולל תוך פגיעה‬
‫שטח נוסף של החפירה נקשר עם חפירתו של דמיטרי‬
‫מינימאלית בחיי היומיום של ירושלים‪ .‬אף–על–פי–כן‪,‬‬
‫ברמקי בשנות השלושים של המאה הקודמת‪ .‬בשוליים‬
‫נגררנו‪ ,‬שלא ברצוננו‪ ,‬לתוך הניסיון של הזכיין להסביר המזרחיים של כביש ‪ ,1‬התגלתה קפלה עם אפסיס‬
‫את העיכובים שלו בהשלמת פרויקט הרכבת הקלה בכך מעוטר בפסיפס צבעוני‪ ,‬שנחפרה כבר על–ידי ברמקי‪.‬‬
‫שנמצאו ממצאים ארכיאולוגים 'לא צפויים' במהלך‬
‫לאחר הוצאת פסיפס האפסיס בידי אנשי תחום‬
‫העבודות‪ .‬מדובר ב"תרגיל התחמקות"‪ ,‬מאחר שרוב‬
‫השימור של רשות העתיקות‪ ,‬נתגלה שלב קדום יותר‬
‫הממצאים היו ידועים לזכיין מראש ותכנון לוחות‬
‫ובו פסיפס לבן של חדר‪ .‬כמו כן נחשפו קירות של בנין‬
‫הזמנים לעריכת החפירה היה באחריותו הבלעדית‪ .‬בכל מנדטורי‪ ,‬ככל הנראה "בית שטייניץ" ששימש כעמדה‬
‫אופן נציין שבמהלך השנה האחרונה נערכו מספר גדול ירדנית בקו העירוני (‪.)1967-1949‬‬
‫של חפירות לאורך תוואי הרכבת הקלה‪.‬‬
‫שתי חפירות באזור השער החדש וכיכר צה"ל‪ ,‬שנוהלו‬
‫באזור החומה השלישית התנהלו חפירות רחבות היקף בידי ג'רלד פינקלשטיין‪ ,‬קשורות גם כן בתוואי הרכבת‬
‫בתחילת שנות התשעים של המאה שעברה‪ ,‬בהן נמצאו הקלה‪ .‬העבודה התמקדה ברובה בחשיפה מחודשת‬
‫שרידיהם של החומה ומספר מנזרים גדולים שנחפרו‬
‫של מבנים שנבנו לאורך החומה הצפונית של העיר‬
‫בחלקם‪ .‬כעת‪ ,‬עם הנחת פסי הרכבת הקלה‪ ,‬היה‬
‫העתיקה בסוף המאה הי"ט‪ .‬מבנים אלו נהרסו במהלך‬
‫צורך בחפירות השלמה‪ ,‬פרויקט שנוהל על–ידי אירנה‬
‫קרבות מלחמת העצמאות‪ .‬במקום נתגלו פריטים‬
‫ארכיאולוגיה ושימור במרחב ירושלים ‬
‫אדריכליים מן המאות האחרונות‪ ,‬ואף בקבוקי יין‬
‫וויסקי‪ ,‬צנצנות קוסמטיקה ותרופות ותבניות אפייה‪.‬‬
‫בכיכר צה"ל‪ ,‬מתחת למבנה המודרני‪ ,‬נחשף חלק‬
‫מהחפיר החצוב הצמוד לפינתה הצפונית–מערבית של‬
‫חומת העיר מימי הביניים‪ .‬קטע זה של החפיר מתחבר‬
‫לקטעים אחרים שנחפרו בידי דן בהט לפני כשלושים‬
‫שנה‪.‬‬
‫באזור מנהל הרכב‪ ,‬ליד התחנה המרכזית‪ ,‬נמשכו‬
‫עבודות החפירה עבור הרכבת הקלה‪ .‬חפירה זו החלה‬
‫לפני מספר שנים על–ידי רינה אבנר והצריכה השלמה‬
‫בעקבות שינויים בתכנון תוואי הרכבת‪ .‬כבר בעבר‬
‫נחשפו במקום שרידים של מבני מגורים וכבשנים‬
‫לכלי חרס‪ .‬בחפירה האחרונה‪ ,‬בניהולה של דנית לוי‪,‬‬
‫נמצאה בריכת מים ששימשה במקור‪ ,‬כמקווה טהרה‬
‫ביישוב מימי הבית השני‪ .‬היא הוסבה בידי אנשי‬
‫הלגיון העשירי למאגר מים‪ ,‬על ידי ביטול המדרגות‬
‫ובניית אומנות של קשתות צמודות לדופנות שנשאו‬
‫תקרת לוחות אבן‪ .‬בחפירת המשך מזרחה נחשפו‬
‫בידי דן סטורצ'ן ודנית לוי שרידי מבנה מגורים רומי‪,‬‬
‫שבמרכזו חצר ובה טאבון וגרם מדרגות לקומה שנייה‪.‬‬
‫בסמוך נחשפה שכבה מהודקת של עפר ואבנים ובה‬
‫מטבעות מהמאה הראשונה לספירה ואף שרידי‬
‫קירות מטויחים של בניין מימי הבית השני‪ ,‬שעיקרו‬
‫מצוי מצפון ומחוץ לשטח החפירה‪ .‬דנית לוי יחד עם‬
‫רון בארי‪ ,‬עורכים חפירה בחזית מלון קראון פלאזה‪,‬‬
‫הסמוך לבנייני האומה‪ .‬בחפירה‪ ,‬שתימשך גם בשנה‬
‫הבאה‪ ,‬נחשפו שרידי קירות מאסיביים של בניין מורכב‬
‫שלו שלבים מהתקופה החשמונאית וההרודיאנית‪,‬‬
‫שלבים מהתקופה הרומית המאוחרת (הקשורים בלגיון‬
‫העשירי פרטנזיס)‪ ,‬ושלב מאוחר מהתקופה הביזנטית‬
‫במהלכה נבנתה גת תעשייתית בחלק המערבי של‬
‫השטח‪ .‬כמו–כן‪ ,‬נחפרה בריכה מלבנית ואגנים‬
‫מטוייחים הקשורים כנראה לבית–יוצר שפעל במקום‬
‫כבר בתקופת הבית השני וכבשני יוצרים סגלגלים‬
‫השייכים כנראה לשלב ההתיישבות הקדום מימי הבית‬
‫השני‪ .‬ממצא ראוי לציון הוא שבר לוח חרס של דפוס‬
‫שקוע ליצירת עיטורי אפליקציה של מדליונים שבהם‬
‫‪9‬‬
‫תבליטי ראש אדם מהמאה השנייה לספירה‪ .‬דוגמה‬
‫לשבר קערה עם עיטור מטיפוס זה נמצא בחפירות‬
‫אבי–יונה משנת ‪ 1949‬שנערכו בסמוך‪.‬‬
‫בשנה שעברה דיווחנו על חפירתה של אירנה זילברבוד‬
‫לקראת בנייתו של בית ספר בראס אל עמוד‪ .‬כהמשך‬
‫לחפירה זו חשף השנה רון בארי שרידי בנייה וממצאים‬
‫מתקופת הברונזה הביניימית‪ ,‬התיכונה‪ ,‬המאוחרת‪,‬‬
‫מתקופת הברזל ומהתקופה הרומית המאוחרת‪.‬‬
‫החפירה התמקדה במבנה רב חדרים‪ ,‬ככל הנראה‬
‫מתקופת הברונזה הביניימית‪ ,‬שהמשיך לשמש גם‬
‫בשלב הקדום של תקופת הברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫עם סיום שנתיים של דיונים בבית המשפט העליון‪,‬‬
‫וחילוקי דעות קשים בציבוריות הישראלית‪ ,‬חודשו‬
‫העבודות בשטח מוזיאון הסובלנות בממילא‪ .‬החפירה‬
‫לתיעוד הקברים בוצעה על–ידי אוניברסיטת תל‬
‫אביב וחלקים אחרים של האתר נחפרו בניהולו של‬
‫דוד עמית‪ .‬בחפירה נחשפו שלושה קטעים מרשימים‬
‫של אמת מים בנויה וחצובה כהמשך לאמת המים‬
‫שהתגלתה בחפירתו של גדעון סולימני בשנת ‪.2005‬‬
‫מדובר בחלק מאמת המים העליונה של ירושלים‪,‬‬
‫כאשר ממצא זה מאפשר לנו לראשונה לסרטט את‬
‫תוואי האמה בחלק זה של העיר‪ .‬בצמוד לאמה נתגלתה‬
‫דרך קדומה מהתקופה ההלניסטית‪ ,‬שאחד מקירות‬
‫התמך שלה בנוי על גבי קיר מאסיבי‪ ,‬מתקופת הברזל‪,‬‬
‫שתיפקד כנראה כסכר לעצירת הנגר העילי‪ .‬בשטח‬
‫נוסף‪ ,‬בתוואי רחוב מנשה בן ישראל‪ ,‬התגלו יסודות‬
‫של קירות שהם המשכם של קירות המבנה מתק' הברזל‬
‫ב' שנחשף בחלקו בחפירות סולימני ב–‪ .2005‬ואם‬
‫באמת מים עסקינן‪ ,‬נציין חפירה נוספת של האמה‬
‫התחתונה‪ ,‬ליד משכנות שאננים בניהולו של רון בארי‪,‬‬
‫כהמשך לעונה קודמת של גדעון סולימני‪ .‬החפירה‬
‫התמקדה בקטע הצמוד למאגר מים גדול ונטוש‪,‬‬
‫כחלק מההכנות להפיכתו של המאגר למוזיאון לפועלו‬
‫של משה מונטיפיורי‪ .‬במקום נחשפו שלוש אמות‬
‫מתקופות שונות החל מימי הבית השני וכלה בתקופה‬
‫העותמאנית — ולצדן נחפר משטח מרוצף בפסיפס לבן‪,‬‬
‫כפי הנראה מתקן הקשור בפעילות האמה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫כפא מצארווה ורחל בר נתן ערכו חפירה בח' חוואנית‬
‫באתר המזוהה כתחנת המיל הרביעי בכביש האורך‬
‫ירושלים — שכם ומקום ההסתעפות מערבה של כביש‬
‫הרוחב ירושלים — מעלה בית חורון — לוד‪ .‬בחפירה‬
‫נחשפו שולי הכביש הרומי ובצידו שורת חדרים‪,‬‬
‫בורות ומתקנים שונים‪ ,‬הקשורים ככל הנראה לתחנת‬
‫הדרכים החשובה שהייתה בצומת זה בימי בית שני‪.‬‬
‫כן נמצאו שרידי חורבן ומטבעות מימי המרד הגדול‬
‫המצביעים על הרס הבניין במהלכו‪ .‬חלק מן החדרים‬
‫מולאו וכוסו ברצפת אבן ופסיפס לבן‪ ,‬ככל הנראה‬
‫בתקופה הביזנטית‪.‬‬
‫לקראת פיתוח תיירותי ליד המעין בעין כרם חפרה‬
‫אנט נגר בריכה מטויחת ותעלות שהיוו חלק ממערכת‬
‫השקיה שמוצאה במעין ושימשה את גן הירק בנחל‬
‫שממערב‪ .‬מתחת לבריכה‪ ,‬במפלס נמוך יותר‪ ,‬נחשף‬
‫קיר תמך נושא אמת מים‪ .‬בקיר ובאמה ניכרים מספר‬
‫שלבים מתקופות שונות עד התקופה המודרנית‪.‬‬
‫באום טובא חשף זובייר עדוי שרידי מבנים — בנויים‬
‫וחצובים — וכן מתקנים שונים‪ ,‬בהם גם כבשן יוצרים‬
‫(?)‪ .‬מתקופת הברזל ב' נמצאו שלוש ידיות קנקנים‬
‫ועליהן טביעות חותם‪ .‬באחת — "אחימלך‪ .‬עמדיהו"‬
‫בשניה — "יהוחל‪ .‬שחר" אשר הוטבעה בחלקה על‬
‫טביעת "למלך‪ .‬זף (קרי‪ :‬זיף)" דו–כנפית‪ ,‬ובשלישית —‬
‫טביעת "למלך" דו–כנפית שהוטבעה ברישול כך שלא‬
‫נראות בה כתובות‪ .‬מתחת למבנים נחשף מערך‬
‫תת–קרקעי עשיר הכולל מערת קולומבריום ומערכת‬
‫מסתור השייכות לתקופה ההלניסטית והתקופה‬
‫הרומית הקדומה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות חפרנו מספר אתרי מחצבה בצפונה‬
‫של ירושלים‪ .‬חפירה נוספת ברחוב שמואל הנביא‬
‫נוהלה בידי עפר שיאון אשר חפר מחצבה רחבת ידיים‬
‫ובה מפלסי חציבה רבים‪ .‬בחלק משטחי החציבה נתגלו‬
‫תשלילים של אבני ענק (עד ‪ 4‬מ' אורך!) שהוצאו מכאן‬
‫קרוב לוודאי לצורך בנייה ציבורית–ממלכתית בתחום‬
‫העיר בימי הבית השני‪.‬‬
‫רון בארי עבד באזור מזרח תלפיות וחשף גת בגודל‬
‫בינוני חצובה כולה בסלע‪ .‬מייחד אותה תא חצוב בדופן‬
‫הסלע הגבוהה (לכיוון מעלה המדרון שמעל הגת) אשר‬
‫שימש אולי לסחיטה נוספת בעזרת מכבש קורה קטן‪,‬‬
‫לאחר הדריכה ברגליים במשטח המרכזי‪ .‬הגת כנראה‬
‫מהתקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫העיר העתיקה‬
‫במהלך השנה האחרונה גדל מאוד מספר העבודות‬
‫המתנהלות בתוך העיר העתיקה‪ .‬לרוב מדובר במקרים‬
‫בהם בעלי מבנים מתחילים‪ ,‬ללא תיאום‪ ,‬בעבודת‬
‫חפירה מתחת לבתיהם לצורך הרחבת שטח הדיור‪.‬‬
‫חדירה לתת–הקרקע‪ ,‬כאשר היא מתגלית‪ ,‬מצריכה‬
‫תיעוד הממצא וחפירה להבהרה‪ .‬ברוב המקרים‬
‫השרידים‪ ,‬ותמיד יש כאלה‪ ,‬חלקיים וקשים להבנה‪.‬‬
‫מדובר בחפירה של שטח קטן בלבד ולכן רק לאחר‬
‫שנים של התמדה ואיסוף הנתונים מחפירות כאלה‬
‫ניתן להתחיל לבנות תמונה אמיתית של הממצאים‬
‫המצויים מתחת לבתי העיר העתיקה‪ .‬ראוי לתאר כאן‬
‫שלוש חפירות כאלה‪ .‬ברובע הנוצרי‪ ,‬בחוש סקסק‪,‬‬
‫חיים ברבה חשף שרידים של מתקנים תעשייתיים‬
‫מהתקופה הביזנטית והאסאלמית הקדומה‪ .‬לא רחוק‬
‫משם‪ ,‬ב'מלון גלוריה' שליד שער יפו‪ ,‬חפרה אנט נגר‪,‬‬
‫מתחת לריצוף המודרני וקיר מימי הביניים‪ ,‬שרידי‬
‫בניין מהתקופה הרומית‪ .‬במילויים נמצאו כעשרים‬
‫שברי רעפים ולבנים נושאי טביעות (מטיפוסים שונים)‬
‫של הלגיון העשירי פרטנזיס‪ ,‬קלע עופרת מהתקופה‬
‫ההלניסטית וקוביות זעירות של פסיפס זכוכית עם‬
‫ציפוי זהב‪ .‬כל זה בשטח מצומצם במרחק של כ–‪50‬‬
‫מטר מהמצודה! חפירה חשובה‪ ,‬בעומק ניכר‪ ,‬התנהלה‬
‫בקצה הדרומי של רח' הגיא תחת שרביטם של חיים‬
‫ברבה ויחיאל זלינגר‪ .‬מתחת לשכבות המילוי העבות‬
‫מהתקופה הממלוכית נחשפה שכבה צלבנית ובה בריכה‬
‫מלבנית הקשורה אולי לתעשיית עורות או בדים‪.‬‬
‫תחתית הבריכה נמצאת מעט מעל מפלס הקארדו‬
‫המזרחי‪ .‬כמו כן נתגלו שרידי מבנים בעלי קמרונות‬
‫מהתקופה הצלבנית והממלוכית שעומדים לגובה של‬
‫חמישה מטרים‪ .‬הפריטים האדריכליים כוללים עמודים‬
‫וכותרות מרפק טיפוסיים‪.‬‬
‫ארכיאולוגיה ושימור במרחב ירושלים ‬
‫‪11‬‬
‫השנה מספר חפירות מרשימות במרחב עיר דוד‪ .‬חלק‬
‫החפירות באזור רחבת הכותל נמשכו‪ ,‬אם–כי בהיקף‬
‫מן החפירות היו קשורות בשיפור תשתיות במקום‪ ,‬אך‬
‫קטן מהשנה הקודמת‪ .‬למרות זאת נמצאו ממצאים‬
‫בעלי חשיבות‪ .‬שלומית וקסלר–בדולח וצוותה השלימו עיקרן המשיכו להתנהל בשטחים בהם נערכות חפירות‬
‫כבר מספר שנים‪ .‬אל הקטגוריה הראשונה שייכת‬
‫את החפירה בשטח החשוב שברחבת הכותל‪ .‬עיקר‬
‫החפירה של צבי גרינהוט וגבי מזור ממזרח לבריכת‬
‫העבודות התמקדו במכלול של תקופת הברזל ונחפרו‬
‫השילוח הקדומה‪ ,‬במפגש הגיא ונחל קדרון במהלכה‬
‫יסודות המבנה המלמדים שהוא בן המאה השביעית‬
‫נמצאה בריכה מטוייחת מימי הבית השני שעומקה‬
‫לפנה"ס‪ .‬נתגלתה עוד ידית קנקן עם חריתה של‬
‫‪ 3.2‬מ'‪ .‬בינה לבין בריכת השילוח מפריד קיר מאסיבי‬
‫מעגלים קונצנטריים המצטרפת לידיות מסוג זה‬
‫ולידיות נושאות טביעות "למלך" דו–כנפיות ולחותמות ביותר‪ ,‬למעשה סכר‪ ,‬שבו תעלה שהזרימה ככל הנראה‬
‫עודפים מבריכת השילוח אל הבריכה הנחשפת עתה‪.‬‬
‫"פרטיים" שנמצאו בעבר בשטח זה‪ .‬אל החומר‬
‫מדובר‪ ,‬ללא ספק בתוצאה מפתיעה השופכת אור חדש‬
‫האפיגרפי העשיר נוספה ידית ועליה חלק מכתובת‬
‫על חלק זה של עיר דוד‪ .‬בדופן הצפונית של בריכת‬
‫חרותה‪ ,‬ממנה שרדו ‪ 3‬אותיות‪.‬‬
‫השילוח‪ ,‬המשיכו רוני רייך ואלי שוקרון בחפירת‬
‫במנהרות הכותל נמשכה החפירה של אלכסנדר און‬
‫באולם ממזרח ל'חדר החשמונאי'‪ .‬במקום נמצא מקווה הרחוב המערבי מבין שני הרחובות המדורגים העולים‬
‫צפונה לאורך הגיא‪ .‬החפירה נעשית בתוך המפולות‬
‫המדורג מארבעת עבריו (מקווה של כלים?) שנחשף‬
‫שהצטברו ומילאו את המנהרה שחפרו בליס ודיקי מעל‬
‫בחלקו בחפירות דן בהט‪ .‬על פי המטבעות שנמצאו‬
‫במקום ניתן לתארכו לימיו של אגריפס הראשון (אמצע הרחוב‪ .‬בתוך המפולות שהצטברו על מדרגות הרחוב‬
‫התגלו בין היתר מטבעות מן המרד הגדול ואבני גזית‬
‫המאה הא' לספירה)‪ .‬מעל פינתו הדרומית–מזרחית‬
‫גדולות בעלות סיתות שוליים כמו גם שברי בקבוקי‬
‫נבנתה לאחר החורבן רצפת מבנה שהתקיים עד‬
‫משקה של החופרים הראשונים‪ .‬עם הגעתם לחסימת‬
‫תחילת המאה הב' ואז נבנה במקום כבשן יוצרים‬
‫הקשור כנראה לפעולות הפיתוח של איליה קפיטולינה‪ .‬האבן של בליס ודיקי החפירה הופסקה‪.‬‬
‫נמצאו פסולת קיראמית ובתוכה גם שבר לבנה נושאת חידוש חפירת רייך ושוקרון במגדלים סביב מעיין‬
‫הגיחון שינו‪ ,‬שוב‪ ,‬באופן מרחיק לכת את ההבנה‬
‫חותם של הלגיון העשירי פרטנזיס‪ .‬בחדר שמדרום‬
‫של מערכת הביצור סביב המעיין בתקופת הברונזה‬
‫ל"מעבר הסתרים" נחשפו עוד שרידים מרשימים של‬
‫התיכונה‪ .‬הפן המזרחי של מגדל המעיין שמעל ערוץ‬
‫בית המרחץ שזוהה כאן זה מכבר ומיוחס לימי איליה‬
‫הקדרון נחשף למלוא אורכו והוא השתמר מצוין על‬
‫קפיטולינה‪ .‬בשכבה קדומה יותר נחשף קיר של מבנה‬
‫פאר ולידו שברים רבים של תמשיחי קיר בגווני אדום‪ ,‬נדבכי אבני הענק שבו עם טיח מלכד ביניהם‪ .‬מתחת‬
‫לנדבכים אלה טיב הבנייה ירוד יותר ואפשר כי היתה‬
‫חום‪ ,‬צהוב ועוד‪ ,‬ובדגמים הנדסיים‪ .‬הם נעשו בשיטת‬
‫ה"סקו" המתוארכת לשלהי המאה הא' לפנה"ס‪ ,‬דהיינו זו התשתית של המגדל שכוסתה בעפר‪ .‬לאחר הסרת‬
‫שכבה עבה מתקופת הברזל ב' הצמודה למגדל ממזרחו‪,‬‬
‫לימי הורדוס‪ .‬מתחת לשכבה ההרודיאנית נחשפה‬
‫נתגלתה שכבת היסוד מתקופת הברונזה התיכונה‪.‬‬
‫שכבה דקה יחסית מהתקופה החשמונאית‪ ,‬ומתחתיה‬
‫בתוך המבנה שמעל פיר וורן‪ ,‬נמצא מסדרון מרשים‪,‬‬
‫החל להתגלות ממצא מתקופת הברזל‪.‬‬
‫הבנוי קירות מסיביים מאוד ובו גרם מדרגות מתקופת‬
‫עיר דוד‬
‫הברונזה התיכונה‪ ,‬אשר כוסה ברצפת גיר מתקופת‬
‫על אף המחלוקות הפוליטיות בהן ניסו גורמים‬
‫הברזל‪ .‬המסדרון המדורג‪ ,‬שבעבר נחשב למגדל העליון‬
‫שונים לערב את רשות העתיקות‪ ,‬מחלוקות הקשורות במערכת ההגנה שסביב מעיין הגיחון‪ ,‬יורד במדרון‬
‫בסוגיית הניהול של הגן הלאומי בעיר דוד‪ ,‬נערכו שוב התלול מזרחה עד צלעו המזרחית הנ"ל של המגדל‬
‫‪12‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫האחד (שנחשב קודם לכן לתחתון מבין שני המגדלים)‬
‫שהקיף את המעיין‪ .‬במקביל למסדרון מחוצה לו כלפי‬
‫צפון היה נתיב גישה ישיר אל מעל למעיין‪ .‬עתה מתברר‬
‫כי אל הנתיב הזה הובילה מנהרת פיר וורן ולא אל‬
‫הברכה החצובה‪ ,‬שדרך הגישה אליה הייתה כנראה‬
‫מדרום למנהרה‪ .‬במערבו התקשר המסדרון המדורג‬
‫לקטע המגדל והחומה מתקופת הברונזה התיכונה‬
‫שחשפה קתלין קניון בשטח '‪ 'A‬שלה‪.‬‬
‫בחניון גבעתי‪ ,‬דורון בן–עמי ויאנה צ'חנובץ חפרו‬
‫מבנה מאורך מהתקופה הביזנטית‪ .‬במקום נתגלה אחד‬
‫המטמונים הגדולים שנמצאו אי–פעם בירושלים אשר‬
‫כלל ‪ 264‬מטבעות זהב של הקיסר הרקליוס‪ .‬ממערב‬
‫למבנה הנדון נחשפים קטעי רחוב ברוחב ‪ 5.5‬מ' שכיוונו‬
‫מצפון לדרום‪ .‬הרחוב מרוצף בלוחות אבן מרשימים‬
‫בגודלם כאשר מתחת להם מצויה מערכת ניקוז‬
‫המתקשרת למערכת הניקוז של המבנה הנזכר‪ .‬לפי שעה‬
‫לא ברור יחסו של הרחוב לרחובות הידועים זה מכבר‬
‫מדרום ומצפון‪ .‬כמו כן‪ ,‬הושלמה חשיפתו של מבנה רחב‬
‫מידות מהתקופה הרומית‪ ,‬הכולל שורות חדרים סביב‬
‫חצר פרסטילית‪ .‬בחצר התגלה מאגר מים חצוב ובנוי‬
‫שצורתו דמוית '‪ 'L‬ותקרתו עשויה מערכת קשתות אבן‬
‫שעליהן ובמרווחים ביניהן מונחים לוחות אבן מלבניים‪.‬‬
‫ראוי לציין כי קווי שבירה (רעש אדמה?) חוצים את‬
‫לוחות הקירוי‪ .‬בחצר התגלו מאגרי מים נוספים‪ .‬מתחת‬
‫לרצפות המבנה הרומי נחשף מכלול גדול מימי הבית‬
‫השני‪ .‬נחפר מקווה גדול הצמוד לבור מים מרובע‬
‫שראשיתו כנראה בימי הבית השני והשימוש בו נמשך‬
‫גם בעת קיומו של הבניין הפריסטילי‪ .‬כן נחשפה תעלה‬
‫בנויה ומקורה שהזינה את הבור‪.‬‬
‫מבט על מחוז יהודה‬
‫גם מחוץ לגבולות העירוניים של ירושלים הייתה‬
‫פעילות ארכיאולוגית ואף התגלו ממצאים מרשימים‬
‫המעשירים את ידיעותנו על מבואות ירושלים בעת‬
‫העתיקה‪.‬‬
‫חפירתו של דניאל עין–מור בנס הרים חשפה שרידים‬
‫של כנסייה כפרית בעלת אפסיס ונרתקס‪ ,‬ששכנה‬
‫בגבול מחוזות ירושלים ובית גוברין מהתקופה‬
‫הביזנטית‪ .‬מדובר בבסיליקה קטנה‪ ,‬מרוצפת בפסיפסים‬
‫צבעוניים בעלי דגמים גיאומטריים‪ .‬מדרום לסיטרה‬
‫הדרומית נחשף חדר מרוצף פסיפס שבו דגמים‬
‫גיאומטריים הכוללים צלבים מסוגננים ותיאור של‬
‫גולגותא ובצמוד לאמצע הקיר המערבי כתובת הקדשה‬
‫ביוונית‪ ,‬בת חמש שורות‪ ,‬שנפגמה בחלקה‪ ,‬המוקפת‬
‫מסגרת של טבולה אנסטה‪ .‬לצד הכנסיה נחשפה‬
‫פינת גת תעשייתית גדולת מימדים‪ ,‬שבה משטח‬
‫דריכה וסביבו תאים מוגבהים שמתחת להם קמרונות‬
‫המתנקזים אל משטח מרכזי‪ .‬סמוך לגת נחשף בחלקו‬
‫מגדל מסיבי עגול שבתוכו חדרים‪.‬‬
‫חפירה קצרה‪ ,‬להשלמת חפירתה הקודמת בבית זית‪,‬‬
‫ערכה אלה נגורסקי‪ .‬נחשפה בריכה פתוחה‪ ,‬שגרם‬
‫מדרגות יורד לתוכה‪ .‬בסיס עמוד שנמצא בקרקעיתה‬
‫תואם כותרת שהתגלתה בעונה הקודמת‪ .‬נראה‬
‫שבמקורה שימשה הבריכה בית יוצר רומי‪ ,‬ששרידיו‬
‫נתגלו בעונה הקודמת‪ .‬בשימוש חוזר הבריכה הייתה‬
‫חלק ממכלול בנוי נרחב‪ ,‬ככל הנראה של בית אחוזה‬
‫מהתקופה הביזנטית‪.‬‬
‫בעין נער‪ ,‬אתר ליד מנזר דיר רפאת‪ ,‬נערכה חפירה‬
‫בניהולו של פבלו בצר בעקבות פגיעה בעתיקות‪.‬‬
‫נחשפו חלקי חדרים של מבנה מימי הבית השני‪ .‬בפינת‬
‫אחד החדרים התגלה מתקן עגול חצוב בסלע (כנראה‬
‫ממגורה) שממנו מסתעפת מחילת מסתור מימי‬
‫המרד הגדול שנחפרה רק בחלקה‪ .‬בין שרידי הקירות‬
‫הקדומים‪ ,‬נבנה כנראה בתקופה האסלאמית הקדומה‬
‫כבשן סיד שששרדה בו הארובה שהחדירה לתוכו אוויר‬
‫לצורך ליבוי האש‪.‬‬
‫בח' אל מיסייה‪ ,‬שליד מושב בקוע‪ ,‬אמיר גולני ודן‬
‫סטורצ'ן השלימו חפירה שנערכה לפני כשנה בשטח‬
‫המיועד להרחבת היישוב‪ .‬בשטח החדש הושלמה‬
‫חשיפתו של מבנה מרובע בעל פינות מעוגלות‬
‫מתקופת הברונזה הקדומה ‪1‬ב'‪ .‬נחפרו גם אסם עגול‬
‫בנוי ושרידים נוספים מתקופה זו‪ .‬במערב שטח‬
‫החפירה העמיקו החופרים והגיעו אל שתי שכבות‬
‫כלקוליתיות‪.‬‬
‫ארכיאולוגיה ושימור במרחב ירושלים ‬
‫‪13‬‬
‫חפירות ושימור‬
‫בעיר העתיקה‬
‫ובסביבותיה‬
‫תשס"ט‬
‫‪2009-2008‬‬
‫חפירות רע"ת‬
‫חפירה חיצונית‬
‫שימור‬
‫שימור ותכנון בירושלים ב–‪2009-2008‬‬
‫גם השנה נמשכו עבודות שימור נרחבות בירושלים‪.‬‬
‫כחלק מהפעילות הרב שנתית נמשכו פעולות השימור‬
‫של חומות ושערי העיר העתיקה‪ .‬בשל בעיות‬
‫ביטחוניות בתחילת ‪ 2009‬התמקדה העבודה בצדה‬
‫המערבי של העיר העתיקה‪ .‬לקראת סוף השנה הצוות‬
‫בניהולו של אבי פרץ המשיך את העבודה באזור שער‬
‫הפרחים בעוד שהצוות של פואד אבו–טאעה עבר‬
‫לעבוד בקטע החומה שליד שער הפרחים‪ .‬עיקרה של‬
‫פעולת השימור הוא הסרת מפגעי בטיחות‪ ,‬ניקוי‬
‫צמחיה‪ ,‬ייצוב אבני החומה בהשלמות אבן ו‪/‬או‬
‫החלפות אבן ומילוי חומר מליטה בין האבנים‪.‬‬
‫באזור הכותל המערבי פעלו מספר צוותי שימור‬
‫בניהולו של יבגני (ג'וני) איבנובסקי‪ .‬הצוותים עסקו‬
‫בשימור אינטנסיבי של מנהרות הכותל‪" ,‬אהל יצחק"‬
‫ושל ממצאי החפירה ממערב לרחבת הכותל‪ .‬השנה‬
‫התבצעה עבודה לשימור הכותל המערבי בעיקר‬
‫בחלק העליון‪ .‬מעבר לפעילות השימורית היומיומית‪,‬‬
‫ריכז הצוות מאמץ בניתוח ההיבטים ההנדסיים‬
‫והאדריכליים של שימור האתר ובקביעת הצרכים‬
‫השימוריים למזעור ההשפעה של הבניה המתוכננת‬
‫מעל החפירה ברחבת הכותל ולכוונות הפיתוח העתידי‬
‫‪14‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫¡' ¡ŸŸ‪´£ª‬‬
‫‪¦šŸ¨³‬‬
‫«‪š£›ªž ­ Ÿ'œ ¢ª‬‬
‫‪¡²š'œ ¡£³‬‬
‫š‪ž²£›ž £ ²‬‬
‫‪ ³£›¥‬‬
‫ž‪§£®Ÿ°ž ²‬‬
‫š‪²Ÿ¢‬‬
‫šœ© ž¬‪²£‬‬
‫ž¬´‪ž±£‬‬
‫‪¦š «š²‬‬
‫¬¨Ÿ‬
‫š›Ÿ œŸ‪³‬‬
‫›‪£ª££ª‬‬
‫žšŸ¨ž‬
‫¨¨‪š¦£‬‬
‫›‪´£ ´£‬‬
‫‪´£²±‬‬
‫‪¦šŸ¨³‬‬
‫¬‪§²¥ ©£‬‬
‫šŸ§ ‪š›Ÿ¢‬‬
‫ž‪ž¨Ÿ¡ ²‬‬
‫›‪³¨³ ´£‬‬
‫‪´Ÿ¨²£ ¦¡ª‬‬
‫¡' ¬¨‪ž²‬‬
‫¡' ›Ÿ‪©£œ²‬‬
‫¡' ¨‪ž££«£‬‬
‫¡' œ‪§£ª‬‬
‫´¦ ‪´Ÿ¨²£‬‬
‫žŸ¦‪ª¦£‬‬
‫‪©Ÿ²›¡ ¤²‬‬
‫‪¦¡² ´¨²‬‬
‫¨¡Ÿ¯ ¦¨®ž‬
‫‪§£²ž «ª‬‬
‫œ© ž¡‪´Ÿ£‬‬
‫‪´®²³‬‬
‫חפירות‬
‫¡®‪´Ÿ²£‬ירושלים‬
‫במרחב‬
‫›‪§£¦³Ÿ²£‬‬
‫תשס"ט‬
‫‪20082009‬‬
‫‪2009-2008‬‬
‫וחיבור של הפרסקו הגדול מהתקופה הצלבנית שהתגלה‬
‫בתוך המנהרות וב"אהל יצחק"‪ .‬ניתוח זה הצריך‬
‫בגת–שמנים לפני כעשר שנים‪ .‬פרסקו זה יהווה מוצג‬
‫השתתפות פעילה של רבים מעובדי רשות העתיקות‪,‬‬
‫מרכזי בחדר הצלבני במוזיאון ישראל המתחדש‪.‬‬
‫מהמנהל ועד אחרוני הפועלים‪.‬‬
‫תהליך התכנון של העיר העתיקה‪ ,‬עליו דיווחנו בשנה‬
‫במהלך השנה התחילו עבודות לשימור וטיפול‬
‫שעברה‪ ,‬נמשך יחד עם העבודה השוטפת בפיקוח‬
‫במונומנטים בעיר העתיקה‪ .‬שני האתרים הראשונים‬
‫שבוצעו בהם עבודות הם קברי המהנדסים ליד שער יפו שימורי של משרד השטח בעיר העתיקה‪.‬‬
‫רבים מאנשי מינהל השימור השתתפו במאמץ הרב‬
‫והכנסייה הגרמנית ברובע היהודי‪.‬‬
‫במתחם קבר דוד התנהלו עבודות רבות‪ :‬פיקוח‪ ,‬סקרים לביצוע עבודות השימור בירושלים בשנה האחרונה‪.‬‬
‫מלבד אלה שכבר ציינתי‪ ,‬אציין במיוחד את שחר‬
‫ועבודות שימור‪ ,‬כאשר במוקד עמדו שימור והסדרה‬
‫פוני‪ ,‬אבי משיח‪ ,‬רם שואף‪ ,‬ערן חמו‪ ,‬עליזה ואן–זיידן‪,‬‬
‫של חדר הסעודה האחרונה לקראת ביקור האפיפיור‪.‬‬
‫צוות השימור האומנותי בניהולו של ז'ק נגר עסק בניקוי טסגאיי אסמאין ורענן כסלו‪.‬‬
‫ארכיאולוגיה ושימור במרחב ירושלים ‬
‫‪15‬‬
‫חפירות במרחב ירושלים בשנת תשס"ט ‪2009-2008‬‬
‫נחל ירמות‬
‫הרובע הנוצרי (חוש סקסק)‬
‫הר ציון (מלכי–צדק)‬
‫חניון שער שכם‬
‫אום טובא‬
‫דיר אל–הוא (נס הרים)‬
‫כביש ‪ ,1‬בית תורג'מן‬
‫ראס אל–עמוד‬
‫שיח ג'ראח‬
‫הולילנד‬
‫הר הצופים‬
‫סנט ג'וסף‬
‫ממילא‬
‫עין יעל (גן החיות)‬
‫רחבת הכותל‬
‫מנהרות הכותל‬
‫עיר דוד‪ ,‬חניון גבעתי‬
‫עיר דוד‪ ,‬בית המעיין‬
‫עיר דוד‬
‫שער שכם (כביש ‪)1‬‬
‫ח' חוואנית‬
‫העיר העתיקה‪ ,‬רח' הגיא‬
‫נס הרים‬
‫בנייני האומה‬
‫עין נער (דיר ראפת)‬
‫א–טור‬
‫ח' בורגין‬
‫עיר דוד‪ ,‬בית העשור‬
‫משכנות שאננים (אמת המים)‬
‫שרפת‬
‫קרית שמואל (גן פעמון)‬
‫עין כרם‬
‫בית זית‬
‫ח' אל–ע'רבי (הר חומה)‬
‫ח' אל–קט‬
‫‪5 501‬‬
‫‪5509‬‬
‫‪5513‬‬
‫‪5520‬‬
‫‪5529‬‬
‫‪5530‬‬
‫‪5531‬‬
‫‪5535‬‬
‫‪5543‬‬
‫‪5547‬‬
‫‪5553‬‬
‫‪5554‬‬
‫‪5557‬‬
‫‪5562‬‬
‫‪5568 ,5432‬‬
‫‪5570‬‬
‫‪5569‬‬
‫‪5571 ,4720‬‬
‫‪5572‬‬
‫‪5578 ,5511‬‬
‫‪5580 ,5515‬‬
‫‪5581‬‬
‫‪5593‬‬
‫‪5597‬‬
‫‪5598‬‬
‫‪5605‬‬
‫‪5609‬‬
‫‪5616‬‬
‫‪5617‬‬
‫‪5618‬‬
‫‪5621‬‬
‫‪5630‬‬
‫‪5636‬‬
‫‪5642‬‬
‫‪5662 ,5648‬‬
‫יעקב ביליג‬
‫חיים ברבה‬
‫אנט נגר‪ ,‬יבגני קגן‬
‫אירנה זילברבוד‪ ,‬דוד עמית‬
‫זובייר עדוי‬
‫דניאל עין–מור‬
‫ולדימיר אברוטיס‪ ,‬אירנה זילברבוד‬
‫רון בארי‬
‫יבגני קגן‬
‫יניר מילבסקי‬
‫יעקב ביליג‬
‫כפא מצארווה‬
‫דוד עמית‪ ,‬יבגני קגן‬
‫אנה אייריך–רוז‬
‫שלומית וקסלר–בדולח‬
‫אלכסנדר און‬
‫דורון בן–עמי‬
‫רוני רייך‪ ,‬אלי שוקרון‬
‫אלי שוקרון‬
‫אירנה זילברבוד‪ ,‬דוד עמית‬
‫כפא מצארווה‪ ,‬רחל בר–נתן‬
‫חיים ברבה‪ ,‬יחיאל זלינגר‬
‫דניאל עין–מור‬
‫דנית לוי‪ ,‬דן סטורצ'ן‬
‫פבלו בצר‬
‫אירנה זילברבוד‪ ,‬דוד עמית‪ ,‬יוחנן (ג'ון) זליגמן‬
‫חגית נויגבורן‪ ,‬אמיר גנור‬
‫צבי גרינהוט‪ ,‬אלי שוקרון‬
‫רון בארי‬
‫כפא מצארווה‬
‫דנית לוי‬
‫אנט נגר‬
‫אלה נגורסקי‬
‫כפא מצארווה‬
‫ג'רלד פינקלשטיין‬
‫‪16‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫שער האריות‬
‫עיר דוד‪ ,‬בריכת השילוח‬
‫הרובע הנוצרי‪ ,‬מלון גלוריה‬
‫אבו גוש‬
‫ח' צוחה‬
‫ח' אל מיסייה (בקוע)‬
‫ח' גנים‬
‫ככר צה"ל‬
‫שמואל הניא‬
‫הר חומה‬
‫אהל יצחק‬
‫ח' עמרה‬
‫ארזי הבירה‬
‫בנייני האומה‬
‫נוטר דאם‬
‫הרובע היהודי‬
‫רח' יפו‪/‬וולך‬
‫‪5 649‬‬
‫‪5653‬‬
‫‪5654‬‬
‫‪5659‬‬
‫‪5663‬‬
‫‪5673‬‬
‫‪5677‬‬
‫‪5682‬‬
‫‪5688‬‬
‫‪5692‬‬
‫‪5698‬‬
‫‪5699‬‬
‫‪5702‬‬
‫‪5707‬‬
‫‪5713‬‬
‫‪5725‬‬
‫‪5726‬‬
‫זובייר עדוי‪ ,‬יובל ברוך‬
‫צבי גרינהוט‪ ,‬גבי מזור‬
‫אנט נגר‬
‫אירנה זילברבוד‬
‫רון בארי‬
‫עמיר גולני‪ ,‬דן סטורצ'ן‬
‫אלנה קוגן–זהבי‬
‫ג'רלד פינקלשטיין‬
‫עפר שיאון‪ ,‬יהודה רפיואנו‬
‫רון בארי‬
‫אלכסנדר און‬
‫אלנה קוגן–זהבי‬
‫אלנה קוגן–זהבי‪ ,‬יהודה רפיואנו‬
‫דנית לוי‪ ,‬רון בארי‬
‫אירנה זילברבוד‬
‫עפר שיאון‬
‫דנית לוי‪ ,‬יבגני קגן‬
‫ממילא‬
‫ח' צוחה (דרך חברון)‬
‫ח' קיאפה‬
‫שפכי הר הבית‬
‫רמת רחל‬
‫הר ציון‬
‫בית שמש‬
‫תל ירמות‬
‫‪ — 332‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B — 340‬‬
‫‪G — 14‬‬
‫‪G — 18‬‬
‫‪G — 21‬‬
‫‪G — 44‬‬
‫‪G — 46‬‬
‫‪G — 59‬‬
‫אלון שביט‪ ,‬אמיר כהן–קלונימוס‬
‫מאיר אדרעי‬
‫יוסף גרפינקל‪ ,‬סער גנור‬
‫גבריאל ברקאי‪ ,‬יצחק צוויג‬
‫עודד ליפשיץ‪ ,‬יובל גדות‬
‫שמעון גיבסון‪ ,‬ג'יימס תבור‬
‫שלמה בונימוביץ‪ ,‬צבי לדרמן‬
‫פייר דה–מירושדג'י‬