לרשימת התקצירים הקש כאן - Israel Antiquities Authority

The Iron Age at the south of Israel- Tell el-Far'ah South and
Qubur el-Walaydah
Gunnar Lehman
Ben Gurion University of The Negev
The paper will present the progress made over the last year concerning the publication
of the excavations at Tell el-Far'ah South and Qubur el-Walaydah. At both sites Iron
Age layers with continuous occupations during the Iron Age were excavated. While
Qubur el-Walaydah was a small rural site during the Iron Age, Tell el-Far'ah South was
a regional administrative center. The paper will discusses the varying patterns in the
organization of agriculture at both sites. The geopolitical context of the sites is
discussed and their cultural context analyzed. In particular, the architectural
development at both sites is outlined with an emphasis on the fortifications and estate
buildings. Finally, the sites are placed in their regional context between the
Mediterranean, the Israelite hinterland and the desert.
The 2013 Excavation in 'En Hazeva - Strata 9 and 7b
Tali Erickson-Gini
Israel Antiquities Authority
In May 2013, a three week excavation took place in the earliest strata of the Iron Age
site of 'En Hazeva and was directed by the writer on behalf of the Israel Antiquities
Authority in cooperation with Dr. C.D. Bowman (Rochester College), Prof. R.M. Shipp
(Austin Graduate School of Theology) and T. Christian. The excavation uncovered the
earliest layer of occupation in Strata 9 and evidence of metallurgical activities,
probably in the form of the casting of metal objects, and numerous grinding
implements of the 11th century BCE. The occupation discovered in 2013 appears to
pre-date the earliest defensive structure in the tell in Stratum 8, a square tower (11.5
x 13 m. in size) that was eventually incorporated into later fortresses. A significant
amount of ceramic sherds of painted ware vessels that were apparently produced at
in northern Saudi Arabia, possibly in Qurayya or Tayma, were uncovered together with
hand-made cooking pots (formerly referred to as Negbite ware) containing copper
slag inclusions.
An excavation was also conducted inside a room of the Stratum 7b fortress, which was
formerly excavated by Cohen and Israel on behalf of the Israel Antiquities Authority in
the early 1990s. The excavation of the room produced evidence of occupation of the
9th through 8th centuries BCE and evidence of Stratum 9 below the foundations of
the fortress. A preliminary examination of the finds from both strata revealed strong
typological connections with those uncovered in the Faynan region of southern
Jordan.
‫החפירות המחודשות של אוניברסיטת תל אביב בבקעת תמנע –‬
‫שבירת קונצנזוס מחקרי בן חצי מאה‬
‫ארז בן יוסף‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫מאז ‪ 2102‬עוסקת משלחת של אוניברסיטת תל אביב בסקרים וחפירות חדשות בבקעת תמנע‪ .‬השלב‬
‫הראשון של הפרויקט הוקדש לחקר אתרי הכרייה וההתכה מתקופת שיא הפעילות בבקעה שעד לא‬
‫מזמן יוחסו באופן בלעדי לימי הממלכה המצרית החדשה (תקופת הברונזה המאוחרת)‪ .‬במסגרת‬
‫הפרויקט נחשפה תמונה מורכבת יותר של הכרונולוגיה והארגון החברתי‪-‬פוליטי המיוצג באתרים‬
‫אלו‪ :‬תיארוך מחודש של אתר ‪ ,01‬אחד ממחנות התכת הנחושת הגדולים בבקעה‪ ,‬הראה שהאתר‬
‫לא היה מיושב לפני שלהי המאה ה‪ 02-‬לפנה"ס וכי שיא הפעילות היה במאות ‪ 9 – 01‬לפנה"ס‪ ,‬היינו‬
‫בתקופת הברזל‪ .‬תאריכים דומים התקבלו לאחרונה מאתר ‪"( 03‬גבעת העבדים")‪ ,‬גם הוא מאתרי‬
‫ההתכה הגדולים בבקעה‪ .‬התאריכים‪ ,‬המבוססים על ‪ 00‬דגימות קצרות‪-‬חיים של זרעים‪ ,‬הראו כי‬
‫האתר היה פעיל בשלהי המאה ה‪ 00-‬והמחצית הראשונה של המאה ה‪ 01-‬לפנה"ס‪ .‬אתר ‪ 03‬נחפר‬
‫לראשונה במסגרת הפרויקט החדש תוך דגש על איסוף מרבי של ממצא מהקונטקסט הנחפר (סינון‬
‫יבש ורטוב‪ ,‬עד רמה של ‪0‬מ"מ)‪ .‬במהלך שתי עונות החפירה הראשונות (‪ ,)2103 ,2100‬נחשפו מתקנים‬
‫מטלורגיים שונים וחתך בערימת סיגים מרכזית ובו כ‪ 01-‬שכבות המייצגות את הרצף הכרונולוגי‬
‫המלא של האתר‪ .‬בנוסף‪ ,‬במהלך עונת ‪ ,2103‬נחשפו קטעים בחומה ההיקפית ובית שער‪ .‬ההשתמרות‬
‫של החומר האורגני בכל האזורים שנחפרו היא יוצאת דופן וכוללת אלפי זרעים‪ ,‬עשרות חתיכות‬
‫בדים וחבלים‪ ,‬בנוסף לגללים של חיות משק שונות‪.‬‬
‫מסקנות עונות החפירה הראשונות באתר ‪( 03‬ח'רבת מנעייה ‪" ,I‬גבעת העבדים") מצביעות על אתר‬
‫מבוצר בו התנהלה פעילות התכה אינטנסיבית במהלך כ‪ 011-‬שנים‪ .‬האתר נמצא במרכז בקעת תמנע‬
‫על גבי גבעת שולחן מוקפת צוקים תלולים שבראשם חומה‪ .‬רק מכיוון מערב ניתן לעלות לאתר‪,‬‬
‫בשביל שחלקו חצוב בתוך אבן החול‪ .‬בנקודת הכניסה לאתר נחשף בית שער בין שני תאים ומשני‬
‫צדיו‪ ,‬בצמוד לחומה ומצידה הפנימי‪ ,‬שכבות עבות של גללים מעידות על אזור בו הוחזקו חיות משק‪,‬‬
‫ככל הנראה חמורים וצאן‪ .‬הגיוני כי החמורים‪ ,‬בהמות המשא שהובילו הן את הבצר שנכרה בשולי‬
‫הבקעה והן אספקה קבועה של מוצרים הכרחיים לקיום אנשים ולתעשייה (כגון מים‪ ,‬מזון‪ ,‬פחם‪,‬‬
‫טין‪ ,‬אבני כתישה ועוד)‪ ,‬לא הורשו להסתובב בין המתקנים באתר והוחזקו ליד השער‪ .‬הם גם אלו‬
‫שהובילו את המוצר הסופי‪ ,‬מטילי הנחושת‪ ,‬הלאה מהערבה למסחר בשווקים הרלוונטיים‪ .‬הגללים‬
‫השתמרו במצב מצוין המאפשר בדיקת תזונת בעל החיים‪ ,‬פולן‪ ,‬מזיקים (יש השתמרות של גלמי‬
‫זבובים) ועוד‪ .‬בתוך חדרי השער עצמם נמצאו שרידים לתעשייה מטלורגית משנית של התכה‬
‫ויציקה‪ ,‬בנוסף למוקדים‪ ,‬שרידי בדים‪ ,‬ומאות זרעים‪ .‬במרכז האתר עצמו נחשף מתקן מטלורגי‬
‫בשטח ‪ , 19B‬בו הפרדה לאזורי פעילות שונים‪ ,‬ריצוף בלוחות אבן גדולים ועדויות לפעילות כתישה‬
‫אינטנסיבית‪ .‬המתקן יושב על גבי ממצא נדיר למדי של תחתית כבשן התכה השייך לשלב הקדום‬
‫ביותר של פעילות באתר (שלהי המאה ה‪ 00-‬לפנה"ס)‪ .‬שרידי הכבשן והחומר הקשור לטכנולוגיות‬
‫ההתכה הקדומות נמצא כעת במחקר מכיוונים שונים (אנליזות כימיות של הסיגים‪ ,‬ניתוח טיפולוגי‬
‫של הממצא)‪ .‬בשטח ליד‪ ,19A ,‬נחפרה ערימת סיגים מפני השטח ועד לסלע האם‪ .‬בערימה שכבות‬
‫מתחלפות של פסולת כבשנים (בעיקר סיגים ופיות מפוח) ופסולת של פעילות עזר נלווית שהתרחשה‬
‫רחוק מהכבשנים עצמם (בעיקר חומר אורגני‪ ,‬משטחי פעילות‪ ,‬סדימנטים שונים)‪ .‬מחקר מאסף‬
‫העצמות מהאתר (שנעשה ע"י ד"ר לידר ספיר חן) הראה‪ ,‬בנוסף להבחנה הכללית שתזונת יושבי‬
‫האתר הייתה מבוססת על עז‪/‬כבש‪ ,‬כי חרשי המתכת שעמלו בעבודת הכבשנים קיבלו יחס מועדף‬
‫המשתקף במזון‪ :‬אלו קיבלו את חלקי הבשר הטובים ביותר‪ .‬ביחד עם עצמות הדגים ומגוון הפירות‬
‫והדגנים הרב (ענבים‪ ,‬רימונים‪ ,‬תמרים‪ ,‬חיטה‪ ,‬שעורה ועוד)‪ ,‬נראה כי לפחות חלק מיושבי האתר‬
‫היו בעלי מלאכה מקצועיים ומוערכים‪ ,‬ולא עבדים כפי שהשם המקורי של האתר מרמז‪ .‬מחקר‬
‫הדגים (נעשה ע"י ד"ר עמרי לרנאו) מצביע באופן מפתיע על מאסף שכולו מאזור הים התיכון‪,‬‬
‫ומראה על מערכת אספקת מזון שמקורה מצפון‪.‬‬
‫בעונת ‪ 2103‬ניהלנו בנוסף לחפירות גם סקר מקיף של אתר ‪ ,03‬כולל מיפוי המתקנים וערימות‬
‫הסיגים‪ ,‬ואיסוף קרמיקה שלדעתנו מייצגת את חלון הזמן בו פעל האתר במאות ‪ 00‬ו‪ 01-‬לפנה"ס‪.‬‬
‫בעוד שבחפירות עצמן מספר השברים מצומצם ביותר‪ ,‬המאסף הקרמי מהסקר כולל מאות חרסים‬
‫אינדיקטיביים ומהווה בסיס למחקר הקרמי של התקופה באזור הפריפריאלי של דרום הערבה‪ .‬גם‬
‫מחקר זה יוסיף על העבודה הקודמת שנעשתה באזור על ידי משלחת הערבה‪ ,‬הפעם ברזולוציית זמן‬
‫גבוהה ותוך השוואה לתוצאות מחקרים חדשים בפינאן‪ ,‬בהר הנגב ובאתרים נוספים בתמנע עצמה‪.‬‬
‫תל מלחתה ‪ -‬בעקבות הדו"ח הסופי‬
‫ליאורה פרויד‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫הדוח הסופי של תל מלחתה העומד לצאת בקרוב כולל סיכום של תשע עונות חפירה‪ :‬השתיים‬
‫הראשונות נערכו על ידי כוכבי בשנים ‪ ,0991‬ו ‪ ;0910‬שבע עונות חפירה נוספות נערכו בראשות בית‬
‫אריה בין השנים ‪.2111 – 0991‬‬
‫לא פשוט היה לאחד בין חפירות העבר והחפירות החדשות‪ ,‬אך התוצאה היא תמונה שלמה‬
‫ונרחבת המציגה את תל מלחתה כעיר מרכזית בבקעת באר שבע בתקופת הברזל ‪ II‬בכלל ובמאה‬
‫השביעית לפנה"ס בפרט‪.‬‬
‫בתל אובחנו שש שכבות יישוב החל מהברונזה התיכונה ממנה נחשפו שני חדרים בלבד‪ .‬דרך‬
‫תקופת הברזל ‪ ,II‬שהיא התקופה העיקרית בה היה התל מיושב‪ ,‬בתקופה ההלניסטית נמצאו מעט‬
‫שרידי מבנים‪ .‬לתקופה הרומית‪-‬ביזנטית מיוחסת המצודה שנבנתה בחלקו המזרחי של התל‪.‬‬
‫ההתיישבות הראשונה מתקופת הברזל היא בברזל ‪II‬א' המאוחר‪ ,‬משלב זה נחשפו קטעי חומה‬
‫ומבני מגורים‪ .‬לאחר מכן יש שתי שכבות המיוחסות למאות השמינית והשביעית לפנה"ס‬
‫בהתאמה ובכל אחת מהן שתי פאזות‪ .‬העיר מתקופה זו בנויה מלבנים שהונחו על מסד אבן‪,‬‬
‫מוקפת חומה סביב כל התל‪ ,‬יש בה מבני מגורים ומבנים ציבוריים והיא התקיימה כנראה ברצף‬
‫עד להריסתה בחורבן אלים שהתרחש בשלב האחרון של התקופה ותואם את החורבנות המוכרים‬
‫של שנת ‪ 689‬לפנה"ס‪ .‬חורבן זה בשכבה ‪ ,IIIA‬שימר בתוכו עדות של עיר שוקקת חיים שהתנהלו בה‬
‫קשרים עם אזורים סמוכים כאדום‪ ,‬מישור החוף ויהודה‪ ,‬ועם אזורים מרוחקים יותר‬
‫המתבטאים בכלי יבוא אגאיים‪ ,‬כלים פניקיים ועוד‪ .‬חלק חשוב מכלכלת העיר היה כנראה גידול‬
‫צאן ואריגה ועל כך מעידים מאות משקולות הנול‪ ,‬ספטולות עצם‪ ,‬ופלכים‪ .‬התרבות החומרית‬
‫בתקופה זו כפי שמשתקפת מממצא כלי החרס‪ ,‬הכתובות‪ ,‬הצלמיות‪ ,‬החותמות‪ ,‬המשקולות‪ ,‬כלי‬
‫העצם ועוד היא של אוכלוסייה מבוססת ומגוונת מבחינת קשרי התרבות שלה עם קשרים אמיצים‬
‫לאדום‪ ,‬ליהודה ולחוף כאחד‪ .‬הקשרים עם התרבות האדומית שבאים לידי ביטוי בסירי הבישול‬
‫וכלי חרס נוספים‪ ,‬בכתובות ובצלמיות‪ ,‬אינם מיוחדים רק לשכבה האחרונה של סוף המאה‬
‫השביעית לפנה"ס‪ .‬המחקר של כלי החרס הראה בברור שקשרים עם אדום החלו כבר בשכבה ‪IV‬‬
‫המיוחסת למאה השמינית לפנה"ס‪ .‬בתקופה בה ידיעותינו על המתרחש באדום הן מועטות ביותר‪.‬‬
‫הקשר בין הצלמיות שנתגלו במלחתה לאלו מחורבת קטמית‪ ,‬הנמצאת כ ‪ 6‬ק"מ בלבד‪ ,‬כבר צוין‬
‫בדו"ח של חורבת קטמית שפורסם בשנת ‪ .0996‬המחקר הטיפולוגי שמפורסם בדוח הנוכחי‪ ,‬מראה‬
‫שהקשר בין קטמית למלחתה היה כנראה בשיאו במחצית הראשונה של המאה השביעית לפנה"ס‪.‬‬
‫משתמע מכך שיש להקדים את תאריך המקדש בקטמית למחציתה הראשונה של המאה השביעית‬
‫לפנה"ס‪ ,‬ולא כפי שסברנו בעבר בסופה של המאה השביעית וראשית המאה השישית לפנה"ס‪.‬‬
‫מבחינת המיקום במרחב‪ ,‬מלחתה מצטרפת לרשימת הערים שהוקמו בברזל ‪II‬א' המאוחר בבקעת‬
‫באר שבע ומקבילה לבאר שבע שכבות ‪ ,IV-VI‬ולערד שכבה ‪ ,XI‬בתקופה זו‪ ,‬תל משוש הסמוכה‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬כבר לא קיימת יותר ותל מלחתה מחליפה את מקומה במרכז הבקעה‪ .‬תקופת השיא של‬
‫מלחתה היא במאה השביעית לפנה"ס‪ .,‬בתקופה זו‪ ,‬באר שבע כבר לא קיימת כעיר מרכזית (יש‬
‫יישוב‪ ,‬אך לא על התל) ומלחתה תופסת את מקומה כעיר המרכזית בבקעת באר שבע המיושבת‬
‫בצפיפות רבה (תל עירא‪ ,‬ערוער‪ ,‬ערד) ומוקמים בה יישובים ומצודות חדשים (חורבת עוזה וחורבת‬
‫רדום‪ ,‬היישוב במשוש‪ ,‬המקדש בקטמית)‪ .‬ניתן לראות קו ברור המחלק את בקעת באר שבע לאזור‬
‫שבו יש השפעה אדומית ניכרת (מלחתה‪ ,‬קטמית ‪ ,‬ערוער) לאזור עם השפעה יהודאית מובהקת‬
‫(ערד‪ ,‬חורבת עוזה‪ ,‬חורבת רדום ותל עירא)‪.‬‬
‫לאחר החורבן האלים‪ ,‬העיר ניטשת למשך כ ‪ 011‬שנה עד לתקופה ההלניסטית‪( .‬מאות ‪ 0‬עד ‪0‬‬
‫לפנה"ס) קשה לעמוד על אופי ההתיישבות בתקופה זו שכן השרידים מועטים ביותר‪ .‬לאחר מכן‪,‬‬
‫המקום כנראה ניטש (בדומה לבאר שבע וחורבת עוזה) ומיושב שוב עם הקמת המצודה הרומית‬
‫בראש התל‪( .‬מאות ‪ 0‬עד ראשית ‪ 0‬לספירה ומסוף ‪ 0‬עד ‪ 6‬לספירה)‪ .‬המצודה והעיר הגדולה‬
‫המוכרת בתחתית התל מזוהות עם מולאתה ‪ /‬מלתה של אידומיאה המוזכרת במקורות שונים‪.‬‬
‫ממצאים מראש התל מעידים על קשר עם העיר התחתית‪.‬‬
‫"בית המושל" בתל עיטון‪ :‬בירור סטרטיגרפי והבנת תכנון המרחב כתוצאה‬
‫מאנליזת לבני בוץ‬
‫יאיר ספיר‪ ,‬אסף אברהם‪ ,‬ואברהם פאוסט‬
‫אוניברסיטת בר אילן‬
‫בתל עיטון שבדרום‪-‬מזרח השפלה התקיימה בתקופת הברזל עיר גדולה‪ ,‬שנהרסה ככל הנראה‬
‫במהלך מסעו של סנחריב בשלהי המאה הח' לפנה"ס‪ .‬בין השרידים הבולטים של עיר זו הוא בית‬
‫ארבעה מרחבים גדול‪ ,‬שהתגלה בנקודה הגבוהה ביותר בראש התל‪ .‬מיקומו של המבנה‪ ,‬גודלו‪,‬‬
‫איכות בנייתו‪ ,‬והמ מצא הקטן שהתגלה בו‪ ,‬הובילו אותנו לכנות אותו "בית המושל"‪ .‬המבנה‬
‫השתמר בצורה מצוינת‪ ,‬ומספר קירות שרדו לגובה של כ ‪ 0.6‬מטר‪.‬‬
‫בזמן החפירה זוהו שני שלבים עיקריים בחיי המבנה (כמובן עם שינויים קלים ביניהם)‪ :‬השלב‬
‫הראשון התאפיין בקירות עבים העשויים מלבני בוץ שנבנו על נדבכי אבן‪ ,‬וששילבו אבני גזית בפינות‬
‫ופתחים‪ .‬הלבנים בשלב זה נעשו באיכות גבוהה וגם צורת הבנייה בהן היתה איכותית‪ .‬השלב השני‬
‫מתאפיין בקירות דלים ודקים יותר שנבנו בעיקר בחצר הפנימית של המבנה‪ ,‬ללא נדבכי אבן‪ ,‬והיו‬
‫מורכבים מלבני בוץ פריכות למגע וקשה היה להגדיר את המתאר של רובן‪ .‬כללית‪ ,‬מאופיין שלב זה‬
‫באיכות בנייה נמוכה ביחס לשלב הראשון‪ ,‬וההשערה היתה כי מדובר בשינויים בשימוש במבנה‬
‫שנעשו ערב המתקפה האשורית‪.‬‬
‫בדיקות אנליטיות שנעשו כחלק ממחקר מקיף על תהליכי היווצרות האתר בתל‪ ,‬העלו תוצאות‬
‫מפתיעות ומעניינות שהשפיעו על הדרך בה אנו מבינים את המבנה ושלביו‪ :‬לבני הבוץ עברו בדיקות‬
‫שונות (מידות‪ ,‬גרנולומטריה‪ ,‬טמפרטורת שריפה‪ ,‬תכולת גיר‪ ,‬וקביעת צבע)‪ .‬הבדיקות הראו הבדלים‬
‫ברורים בין הלבנים מהשלב הראשון לאלו מהשלב השני‪ .‬בנוסף‪ ,‬זוהתה אחידות גבוהה בכל הלבנים‬
‫מהשלב הראשון‪ ,‬בכל הפרמטרים שנבדקו‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד ללבנים מהשלב השני‪ ,‬שהניבו תוצאות‬
‫בעלות שונות גבוהה בכל הפרמטרים‪ .‬נוסף לאישוש ההערכה הראשונית שהתקבלה כבר בזמן‬
‫החפירה כי אכן מדובר בשני שלבים שונים‪ ,‬חשפו ממצאי הבדיקות כי ישנה קבוצה נוספת של לבנים‪,‬‬
‫השונה משתי הקבוצות הנדונות‪ .‬בהתאם‪ ,‬שינינו את הבנתינו אודות שלבי הבנייה של המבנה‪.‬‬
‫ממחקר זה עולות שתי מסקנות חשובות‪:‬‬
‫‪ .0‬שינויים בטכניקת הבנייה והרכב לבני הבוץ עשויים לשמש לצורך זיהוי שלבי בניה‪ .‬ניתן‬
‫לצפות שלבנים שמשמשות באותו שלב בנייה יהיו אחידות מבחינת הרכבן‪ ,‬אך קשה לצפות‬
‫לאחידות לאורך ציר הזמן‪ ,‬ויש לשער שיהיו הבדלים בהרכב הלבנים בין השלבים שונים‪.‬‬
‫ניתוח אנליטי של לבנים עשוי לפיכך ללמד על שלבים שונים בבנייה‪.‬‬
‫‪ .2‬ההבנה כי בבניית המבנה היו מספר שלבים‪ ,‬הראתה כי בשלב הראשון לקיומו של "בית‬
‫המושל" היו בו שני חדרים גדולים שלכל אחד מהם היו שני פתחים‪ .‬בשלב הביניים נבנה‬
‫קיר שחילק את אחד החדרים לשניים‪ ,‬וכעת כל פתח שימש ככניסה לחדר אחד בלבד‪.‬‬
‫ממצא זה מעיד על תכנון מוקדם של המבנה באופן שאפשר לשנות את השימוש במרחבים‬
‫וליצור חלוקה מחדש שונה‪ .‬הדבר אפשר גמישות פונקציונליות והתאמה לצרכים המשתנים‬
‫של המשפחה ומשק הבית מחד‪ ,‬אך מאידך אפשר שמירה על חוזק המבנה ויציבותו‪ ,‬ומנע‬
‫את הצורך בפריצת קירות לצורך יצירת פתחים חדשים‪.‬‬
‫תל בורנה – יישוב בגבולה המערבי של ממלכת יהודה‬
‫ד"ר איציק שי‬
‫אוניברסיטת בר אילן‬
‫תל בורנה (בורנאט בערבית) ממוקם בגבול בין מישור החוף לשפלה בין קיבוץ גלאון לקיבוץ בית‬
‫ניר‪ ,‬באזור שופע אתרים עם ממצאים ארכיאולוגיים מתקופות הברונזה והברזל‪ .‬האתר מוכר היטב‬
‫במחקר הארכיאולוגי וההיסטורי‪ ,‬ונכלל בסקרים והצעות זיהוי שונות לאתרים מקראיים על ידי‬
‫חוקרים כדוגמת אולברייט‪ ,‬אהרוני ועמירן‪ ,‬רייני ואחרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מסיבות שונות‪ ,‬עד לתחילת‬
‫פרויקט החפירות הנוכחי‪ ,‬לא נערכו בו חפירות ארכיאולוגיות והוא מאחרוני התילים בשפלה שטרם‬
‫נחפרו‪ .‬הסיבה העיקרית שהובילה אותנו לערוך בו פרויקט חפירות ארוך טווח היא מיקומו‪ ,‬בגבול‬
‫בין השפלה למישור החוף‪ ,‬אזור שהיווה בעבר (וביתר שאת בתקופת הברזל) גבול גיאוגרפי‪ ,‬פוליטי‬
‫ואתני‪.‬‬
‫עונת הסקר וחמש עונות החפירה שנערכו באתר עד עתה‪ ,‬מספקות בידינו נתונים שניתוחם מאפשר‬
‫הבנה מעמיקה של תפקידו של היישוב במארג האזורי בתקופות הברונזה והברזל‪ .‬תוצאות עבודות‬
‫השדה מספקות בידינו את היכולת לאמוד את גודלו של היישוב בתקופות השונות‪ ,‬לתארך את‬
‫הביצורים שבפסגת התל ואלמנטים ארכיטקטוניים אחרים‪ ,‬ולהצביע על התרבות החומרית‬
‫המאפיינת את יושבי האתר‪ .‬נתונים אלו בעלי חשיבות רבה על מנת להבין את התפתחות היישוב‬
‫ואת הקשרו למהלכים גיאו‪-‬פוליטיים שהתרחשו במערב השפלה בתקופת הברזל ב'‪ ,‬בעיקר למן‬
‫המאה התשיעית לפנה"ס ועד לחורבנה של ממלכת יהודה בראשית המאה השישית לפנה"ס‪.‬‬
‫בהרצאה זו יוצגו שיטות הסקר השונות שביצענו באתר ותוצאותיהן‪ ,‬תוך מתן דגש להיבטים‬
‫מתודולוגיים של שיטות הסקר השונות באתר רב‪-‬תקופתי באופן כלל ומשמעותן להכרת תולדות‬
‫היישוב בתל בורנה בפרט‪ .‬לאחר מכן יוצגו תוצאות חמש עונות החפירה בתל בהתמקדות על תקופת‬
‫הברזל והבנ ת תפקידו של היישוב הקדום בתל בורנה לאור מיקומו במרחב הגיאוגרפי והפוליטי‬
‫בתקופת ממלכת יהודה‪.‬‬
‫תל חברון בתקופת הברזל‬
‫עמנואל איזנברג ודוד בן שלמה‬
‫רשות העתיקות‪ ,‬אוניברסיטת אריאל‬
‫חפירות בח' אל ארבעין נערכו לראשונה על ידי משלחת אמריקנית בראשות פיליפ האמונד בשנים‬
‫‪ .0993-9‬בחפירות אלה התברר מקומו תל חברון‪ ,‬שעד אז זיהויו עם אתר זה היה בגדר השערה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 0983-9‬חפרה בתל משלחת מטעם אוניברסיטת תל אביב בראשות אבי עופר והרחיבה את‬
‫המידע אודות ההתיישבות בתל‪.‬‬
‫חפירות נוספות נערכו מטעם רשות העתיקות וקמ"ט ארכיאולוגיה יו"ש‪ :‬בשנת ‪ 0999‬נחפר שטח‬
‫בצפון מערב בתל ובשנת ‪ 2103‬נחפרו בשתי טראסות חקלאיות שגבלו בתל מדרום וממערב‪.‬‬
‫החפירות הראו שההתיישבות בתל החלה בתקופה הכלקוליתית ונמשכה בתקופת הב"ק א'‪.‬‬
‫בתקופת הב"ק ג' נוסדה לראשונה עיר שתקיימה בשני שלבים והייתה מוקפת בחומה מאסיבית‬
‫בעובי ‪ 9‬מ'‪.‬‬
‫בשלהי תקופת הב"ת ב' נוסדה העיר מחדש והוקפה בחומה הידועה כ"חומה הקיקלופית" על שום‬
‫אבני הענק בהם נבנתה‪ .‬חומה זו שימשה ככל הנראה ברציפות כאלף שנים עד לחורבן העיר בסוף‬
‫ימי הבית הראשון‪ .‬משלביה האחרונים נחשף מגדל וכן חלקלקת אבן משופעת שנסמכה למגדל זה‬
‫וא ל החומה‪ .‬כמו כן נבנתה במקביל לחומה הקיקלופית חומת אבן נוספת ואפשר שהשטח שבין‬
‫החומות נועד להגן על שער שהיה אולי בקרבת מקום‪.‬‬
‫אודות ההתיישבות בתקופת הברזל א' מחפירות האמונד ועופר ידוע בעיקר ממכלולי כלי החרס‪.‬‬
‫חופרים אלה דווחו על ‪ 2-0‬שכבות יישוב‪ ,‬אלא ששרידים ארכיטקטוניים מתקופה זו לא פורסמו‪.‬‬
‫בחפירות רשות העתיקות (‪ )0999‬נחשפה שכבה אחת בלבד שיוחסה לתקופת הברזל א' (שכבה ‪)1‬‬
‫וכללה ממגורה תת קרקעית בנויה ושלושה בורות אשפה‪ .‬התברר שמבני השכבה הזו נהרסו כתוצאה‬
‫מהכשרת השטח על ידי בניה מאוחרת יותר‪ .‬כמו כן יוחס לתקופה זו כבשן סיד בקוטר ‪ 0‬מ' שנחשף‬
‫השנה ממערב לחומת העיר‪ .‬בשכבה ‪ 9‬נחשפו שרידי יישוב שחרב בשריפה עזה שיוחסה למסע‬
‫סנחריב בשנת ‪ . 110‬במבנה עמודים מטיפוס ארבעת המרחבים נחשפו תחת ההריסות עשרות כלי‬
‫חרס ופריטים אחרים‪ .‬חלק של מבנה עמודים נוסף נחשף בחפירות האמונד ואפשר שגם הוא בן‬
‫זמנה של שכבה ‪ .9‬היישוב באתר חודש בשכבה ‪ 6‬והוא התקיים קרוב לוודאי עד לחורבנה של ממלכת‬
‫יהודה על ידי הבבלים‪.‬‬
‫המשלחת הרביעית לתל לכיש‬
‫יוסף גרפינקל‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫תל לכיש הוא אחד האתרים המרכזיים במחקר הארכיאולוגי של ארץ ישראל‪ ,‬וכבר נחפר בעבר על‬
‫ידי שלוש משלחות חפירה שונות‪ .‬בשנים ‪ 0908-0902‬חפרה באתר משלחת בריטית בראשות ג'יימס‬
‫לזלי סטארקי ואולגה טפנל‪ .‬בשנים ‪ 0999‬ו‪ 0998-‬חפר בלכיש יוחנן אהרוני מטעם המכון‬
‫לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב‪ .‬בשנים ‪ 0913‬עד ‪ 0993‬נערכה בלכיש חפירה מרכזית‬
‫בניהולו של דוד אוסישקין מטעם המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב‪ .‬כל שלושת‬
‫המשלחות פירסמו דוחות חפירה סופיים‪ ,‬תוך פרק זמן סביר‪ .‬לאחרונה פירסם דוד אוסישקין ספר‬
‫פופולארי המסכם לקהל הרחב את תולדות לכיש‪ ,‬על פי הנתונים ההיסטוריים והמחקר‬
‫הארכיאולוגי‪.‬‬
‫משלחת חפירות רביעית התארגנה למחקר באתר בראשות יוסף גרפינקל מהמכון‬
‫לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ופרופ' מייקל היזל ופרופ' מרטין קלינגבייל‬
‫מהאוניברסיטה האדוונטיסטית הדרומית בטנסי שבארצות הברית‪ .‬המשלחת מתכוונת להתמקד‬
‫במחקר שתי השכבות הקדומות של תקופת הברזל ב' בלכיש‪ ,‬שכבה ‪ IV‬ושכבה ‪ .V‬עד כה נערכו‬
‫שתי עונות חפירה באתר‪ .‬בקיץ של שנת ‪ 2100‬נערך שבוע של חפירה במטרה להכיר את האתר‬
‫ולבדוק שטחים פוטנציאליים לחפירה‪ .‬בקיץ של שנת ‪ 2103‬התארגנה משלחת חפירה גדולה של כ‪-‬‬
‫‪ 001‬איש‪ ,‬שתיכננה לחפור במשך שישה שבועות‪ .‬בגלל המלחמה בדרום‪ ,‬וקירבת האתר לגבול עם‬
‫רצועת עזה‪ ,‬הופסקה עבודת המשלחת לאחר שלושה שבועות‪ .‬בשבוע הרביעי נערכו רק בדיקות‬
‫מצומצמות על ידי צוות החפירה הישראלי שנשאר לסגור את שטחי החפירה‪ .‬המשלחת הרביעית‬
‫לתל לכיש מתמקדת בחלק הצפוני‪-‬מזרחי של האתר‪ .‬אזור זה של העיר כמעט שלא נחפר בעבר‪,‬‬
‫להוציא חפירות באזור "מקדש השמש" הפרסי‪-‬הלניסטי‪ ,‬וחפירות בשולי התל שחשפו באר‬
‫עמוקה וחלקי חומות‪.‬‬
‫שכבה ‪ ,V‬היא היישוב הראשון של תקופת הברזל בתל לכיש‪ ,‬אינה מוכרת הייטב‪ .‬בשטחי‬
‫חפירה רבים בדרום ומערב האתר היא כלל לא נחשפה‪ .‬המקום היחידי בו נמצא ריכוז עשיר של‬
‫ממצאים נחפר על ידי יוחנן אהרוני ליד מקדש השמש‪ .‬הוא תיאר כאן חדר שבו נמצאה שכבה‬
‫חורבן עשירה בכלי פולחן‪ ,‬ולכן ראה במקום חדר פולחני‪ .‬דוד אוסישקין הציע להבין ריכוז כלי‬
‫פולחן אלו כבור גניזה‪ .‬כך או כך‪ ,‬יש כאן עדות לקיומה של פעילות אנושית בחלק הצפוני‪-‬מזרחי‬
‫של האתר בשכבה ‪.V‬‬
‫בשתי עונות החפירה הקצרות המשלחת בדקה בשלושה שטחים שונים‪:‬‬
‫שטח ‪ :AA‬אזור זה צמוד למקדש השמש ולחפירתו של יוחנן אהרוני‪ ,‬ונחפר על ידי צוות של‬
‫האוניברסיטה האדוונטיסטית הדרומית‪ .‬כאן נפתח שטח של כ‪ 01-‬ריבועי חפירה ונמצאו מיד‬
‫מתחת לפני השטח שרידים של שכבה ‪( II‬החורבן הבבלי של שנת ‪ 689‬לפסה"נ) ושכבה ‪( III‬החורבן‬
‫האשורי של שנת ‪ 110‬לפסה"נ)‪ .‬בעונות הקרובות תעמיק החפירה אל מתחת לשכבות אלו‪ ,‬בניסיון‬
‫להבהיר את אופיין של שכבה ‪ IV‬ושכבה ‪ .V‬מבחינת מיקומו‪ ,‬איזור זה נמצא בתוך העיר וצמוד‬
‫לארמון של מלכי יהודה‪ .‬החפירה חשפה מבני מגורים ועושר של ממצאים מגוונים משכבות‬
‫החורבן הבבלי והאשורי‪.‬‬
‫שטח ‪ :BB‬אזור זה נמצא בפינה הצפונית מזרחית של האתר‪ ,‬ושלושה מקומות שונים נחפרו על‬
‫ידי צוות של האוניברסיטה העברית‪ .‬מבחינת מיקומו‪ ,‬איזור זה נמצא במדרון התל‪ ,‬והחפירה‬
‫מתמקדת בהיסטוריה של ביצורי האתר‪ .‬בקצה המזרחי נחשפו מספר חומות ושני שערי עיר‪ .‬בחלק‬
‫הגבוה יותר של המדרון נחשפו החומות של שכבה ‪ I‬ושכבה ‪ .II‬בחלק התחתון נחשפו ביצורים של‬
‫תקופת הברונזה התיכונה‪ ,‬וכן בניה מאסיבית מראשית תקופת הברונזה המאוחרת‪ .‬בקצה הצפוני‬
‫נמצא מיד מתחת לפני השטח מפלס חורבן עשיר של שכבה ‪ ,VI‬שכלל בין השאר מספר קנקנים‬
‫מלאים בגרעינים שרופים‪ ,‬צלמית ברונזה של אל מניף אלה וחרפושית‪ .‬ברור שבנקודה זאת כל‬
‫השכבות של תקופת הברזל נסחפו לחלוטין‪.‬‬
‫שטח ‪ :CC‬אזור זה נמצא במרכז הצלע הצפונית של תל לכיש‪ ,‬בנקודה גבוהה יחסית‪ ,‬ונחפר על‬
‫ידי צוות של אוניברסיטת סיאול זאנגסין )‪ (Seoul Jangsin University‬מקוראה‪ ,‬בניהולו של‬
‫ד"ר הו‪-‬גו קאנג‪ .‬כאן נפתח שטח של שלושה ריבועי חפירה ונמצאו חומות עיר ומבנים משלוש‬
‫שכבות‪ :‬שכבה ‪ I‬מהתקופה הפרסית‪ ,‬שכבה ‪ II‬משלהי ימי הבית הראשון‪ ,‬ושכבה ‪ III‬מסוף המאה‬
‫ה‪ 8-‬לפסה"נ‪ .‬בעונות הקרובות יש כוונה גם להרחיב וגם להעמיק את שטח החפירה‪.‬‬
‫בהרצאה יודגשו תובנות חדשות אודות הארגון העירוני של הערים הקדומות בתל לכיש‪,‬‬
‫ההתייחסות למרחב הסובב‪ ,‬מיקום הדרך הראשית באזור‪ ,‬שערי העיר והחומות‪.‬‬
‫"כנען הטובה והישנה"‪ :‬על המעבר בין תקופת הברונזה המאוחרת לתקופת‬
‫הברזל לאור החפירות בתל עזקה‬
‫יובל גדות ועודד ליפשיץ‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫המעבר בין תקופת הברונזה המאוחרת לתקופת הברזל נתפס בעבר כאירוע פוליטי רחב היקף‬
‫במהלכו קרסה התרבות הכנענית והוחלפה על‪-‬ידי קבוצות שונות של "גויי ים" מצד אחד‬
‫והישראלים הקדומים מהצד השני‪ .‬את נקודת המפנה בין שתי התקופות נהוג היה לציין בשנת‬
‫‪ 0211‬לפנה"ס‪ .‬שנות המחקר האחרונות המחישו יותר מכל שמדובר בתהליך ארוך המתאפיין גם‬
‫בהמשכיות ושינוי בו זמניים‪ .‬גישה זו הובילה מספר חוקרים לתייג את חלקה הראשון של המאה‬
‫ה‪ 02-‬לפני הספירה תחת השם ברונזה מאוחרת ‪ III‬בשונה מהנוהג להתייחס לפרק הזמן הזה‬
‫כחלקה הקדום של תקופת הברזל ‪ .I‬במיוחד מעניין לבדוק ביחס לפרק זמן זה והבאים אחריו מה‬
‫עלה בגורלה של התרבות הכנענית המקומית שאפיינה את תושבי הארץ במהלך רוב האלף השני‬
‫לפני הספירה‬
‫מיקומו של תל עזקה על הגבול בין מישור החוף והשפלה הנמוכה לבין השפלה הגבוה ורכס הרי‬
‫ירושלים הופך אותו לאתר מפתח בהבנת נקודת המגע בין תרבויות החוף לתרבויות ההר‪ .‬תל‬
‫עזקה יכול לשמש סנסור רגיש במיוחד לשינויים המתרחשים במרכזים ממערב וממזרח‪.‬‬
‫החפירות המחודשות בתל עזקה מנוהלות בידי מנפרד אומינג מאוניברסיטת היידלברג ועודד‬
‫ליפשיץ ויובל גדות מאוניברסיטת תל אביב‪ .‬שבעה שטחי חפירה נפתחו עד כה‪ .‬שניים בראש התל‬
‫( ‪ T1‬ו‪ ,)T2-‬חתך מרכזי לכיוון מזרח (שטח ‪ ,)E1‬חתך מרכזי לכיוון צפון (שטח ‪ ,)N1‬שני חתכים‬
‫לכיוון מערב ( ‪ W1‬ו‪ ,)W2-‬חתך לכיוון דרום (שטח ‪ )S1‬וחפירה בשטח עיר התחתית לכיוון דרום‬
‫(שטח ‪ .)S2‬בחפירות הנערכות מאז שנת ‪ 2102‬ובסקר המקדים נמצאו שרידים מתקופת הברונזה‬
‫קדומה ‪ ,III‬ברונזה תיכונה‪ ,‬ברונזה מאוחרת‪ ,‬ברזל ‪II‬א‪ ,‬ברזל ‪II‬ב‪ ,‬ברזל ‪II‬ג‪ ,‬הפרסית‪ ,‬ההלניסטית‬
‫והרומית‪ .‬מאז ‪ 2102‬הולכת ונחשפת עיירה או עיר קטנה שהתקיימה כיישוב מבוצר כבר בתקופת‬
‫הברונזה התיכונה‪ .‬שרידים מתקופת הברונזה המאוחרת נמצאו בשש משבע שטחי החפירה ויש‬
‫בהם ללמד שהעיר הגיעה לשיאה בתקופה זו וכללה גם מרחבים בנויים למרגלות התל לדרום‬
‫ולמערב‪ .‬מבנה שהולך ונחשף בראש התל (שטח ‪ )T2‬מעיד שקרוב לאמצע המאה ה‪ 02-‬לפני‬
‫הספירה חרב היישוב בעזקה חורבן אלים ממנו הוא לא התאושש עד תקופת הברזל ‪II‬א‪.‬‬
‫שכבת החורבן העשירה שנמצאה תחת הריסות המבנה מאפשרת הצצה לנוהגים והקשרים‬
‫התרבותיים של תושבי האתר בחלק הראשון של המאה ה‪ 02-‬לפני הספירה‪ .‬מתברר שתרבותם‬
‫החומרית של תושבי המקום מהווה המשך ישיר לתרבות החומרית המאפיינת את תושבי השפלה‬
‫לכל אורך תקופת הברונזה המאוחרת‪ .‬עוד מתברר שלמרות החורבן ופרק הזמן הארוך בו לא‬
‫התקיים במקום יישוב לאחר החורבן‪ ,‬כאשר חוזרים תושבים לאכלס את האתר בתקופת הברזל‬
‫‪II‬א הם משמרים בנוהגי החיים שלהם מנהגים שמקורם בעולם הכנעני‪.‬‬
‫בהרצאה נציג את היישוב מתקופת הברונזה המאוחרת ואת נוהגי החיים בו ונשווה בינו לבין‬
‫אתרים נוספים מתקופה זו ומראשית תקופת הברזל שנחפרו בשפלה‪ .‬ננסה לשאול מה היה‬
‫מעמדה הגיאו‪-‬פוליטי של עזקה במהלך התקופות הללו ומתי הפכה עזקה לחלק ממלכת יהודה‪.‬‬
‫ההתיישבות הכפרית בשפלת יהודה בשלהי תקופת הברזל ‪ -‬המאה הז'‬
‫לפסה"נ ‪ -‬לאור הממצאים החדשים בחבל לכיש‬
‫אלון דה‪-‬גרוט‪ ,‬סבטלנה טליס‪ ,‬אילן פרץ‬
‫רשות העתיקות‬
‫אזור חבל לכיש היה עד לאחרונה מיושב בצמצום (היישובים להב‪ ,‬שומריה‪ ,‬שקף‪ ,‬אמציה ולכיש)‪.‬‬
‫בעקבות הקמת יישובים חדשים והרחבתם של היישובים הקיימים נערכו חפירות ארכיאולוגיות‬
‫שהניבו שפע של ממצאים והעשירו את ידיעותינו על התקופות הקדומות‪ .‬במאה השמינית לפנה"ס‬
‫הגיע היישוב בשפלת יהודה לשיא גודלו‪ .‬שורה של ישובים עירוניים כמו לכיש‪ ,‬העיר השנייה בגודלה‬
‫בממלכת יהודה‪ ,‬תל עיטון‪ ,‬ובית מירסים התקיימו לצד מספר רב של ישובים חקלאים‪ .‬מחקרים‬
‫רבים שעסקו באופי ההתיישבות במאות הח'‪-‬הז' לפסה"נ הראו כי מסעו של סנחריב ליהודה ב‪110-‬‬
‫לפסה"נ הביא לשבר הגדול שבעקבותיו יישובים רבים נהרסו וננטשו‪ .‬במאה השביעית נבנתה לכיש‬
‫מחדש (שכבה ‪ ) II‬בצורה מצומצמת יותר אם כי רוב חבל לכיש נותר ריק‪ .‬חפירות ההצלה האחרונות‬
‫באזור שופכות אור חדש על הסוגיה‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 2103-2119‬בחפירות שנערכו לקראת הבנייה החדשה נמצאו שרידיהם של כמה יישובים‬
‫כפריים מן המאה הז' לפסה"נ‪ .‬בחר' חרוב (אליאב) ובנטע במילוי המערות ועל פני השטח שבקרבתן‬
‫נתגלו כלי חרס המתוארכים לתקופה‪ .‬בבני דקלים נמצאו שרידים של שני מבנים מלבניים ובתוכם‬
‫כלי חרס המתוארכים למאה הז' לפסה"נ‪ .‬בחר' אברק נמצא מאותה תקופה‪ ,‬מבנה של בית חווה‬
‫שבו נחשפה רחבת הכניסה המובילה לשבעה חדרים ‪.‬‬
‫אתרים אלו הם עדות לכך שבשפלת יהודה מתבססת התיישבות חקלאית החדשה במאה הז'‬
‫לפסה"נ‪ .‬הממצא הקרמי מעיד כי אלו תושבים יהודאים‪ .‬רוב המרכזים העירוניים (עיטון‪ ,‬בית‬
‫מירסים‪ ,‬תל חליף) לא נבנו מחדש‪ .‬השימוש החוזר שנעשה במערות קבורה משפחתיות בתל בית‬
‫מירסים מצביע כנראה כי מדובר באוכלוסיה החוזרת לנחלת אבותיה‪ .‬המתיישבים בונים חוות‬
‫פרטיות שתיפקדו כחלק המערכת הקהילתית ועסקו בחקלאות או אחוזות ממלכתיות שפעלו‬
‫להספקת תוצרת חקלאית לעיר הקרובה לכיש‪ .‬האם התיישבות זו מתרחשת בתקופת ההגמוניה‬
‫האשורית‪ ,‬בימי מנשה‪ ,‬או רק בסופה של ממלכת יהודה כנסיון לשוב ולהשתלט על חבלי הארץ‬
‫הפוריים של השפלה? כך או כך התיישבות זו נהרסת סופית בחורבן הבבלי‪.‬‬
‫פיסול ארכיטקטוני בנגב הביזנטי‬
‫קרני גולן‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫הביטוי האומנותי הדומיננטי ביותר‪ ,‬שמבקרים בני זמננו עדים לו בעת ביקורם ביישובים‬
‫הביזנטיים של הנגב הינו העיטור אדריכלי באבן‪ .‬הפריטים הארכיטקטוניים גולפו באבן‬
‫המקומית‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬על ידי בעלי מלאכה מקומיים‪ .‬מפעלי הבנייה המרובים בתקופה‬
‫הביזנטית‪ ,‬באזור שהיה מיושב בדלילות יחסית בתקופות הקדומה לה‪ ,‬מסבירים את נוכחותם של‬
‫בעלי מלאכה מקומיים רבים דווקא באזור זה‪ .‬המוטיבים העיטוריים על גבי הפריטים‬
‫האדריכליים בנגב אינם ייחודיים לחבל ארץ זה; הם מהווים חלק ממסורת עיטור של העולם‬
‫הנוצרי בלבנט כולו‪ .‬שכיחותו של העיטור האדריכלי מדגישה את חשיבותו בחיי היומיום של אנשי‬
‫התקופה‪ .‬המשמעות הסימבולית והאפוטרופאית של העיטורים מצביעה על כך שמקומם של‬
‫עיטורים אלה איננו רק בעולם האסתטיקה השימושית‪ ,‬אלא שהם נועדו גם למטרות נעלות יותר‪.‬‬
‫ביטוי אומנותי מסוג זה שימש לא רק להעברת מסרים דתיים‪ ,‬אלא אף כאמצעי הגנה‪ ,‬אשר שיקף‬
‫את התקוות ואולי אף את הפחדים של תושבי הנגב‪ .‬חקר הפיסול הארכיטקטוני בנגב מאפשר‬
‫הצצה לעולמם הפרטי‪ ,‬הדתי והרוחני של יושבי חבל ארץ משגשג זה‪ ,‬בשוליה של האימפריה‬
‫הביזנטית‪.‬‬
‫פרויקט החפירות המחודשות בתל ערני‪4102 ,‬‬
‫יובל יקותיאלי‪ ,‬אלי כהן‪-‬ששון‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫בחודש נובמבר ‪ 2103‬ערכה משלחת משותפת של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב והאוניברסיטה‬
‫היגלונית מקרקוב‪ ,‬פולין‪ ,‬עונת חפירות שנייה לפרויקט המחקר המחודש של תל ערני‪.‬‬
‫מטרות הפרויקט המחודש הן בירור רצף ההתיישבות מתקופת הברונזה הקדומה ‪ 0‬באתר‪ ,‬לימוד‬
‫היחסים בין מצרים לכנען באותה התקופה‪ ,‬והבהרת סוגיית הביצורים בתל‪.‬‬
‫השנה התמקדנו בשטח אחד בלבד (שטח ‪ ,)D3‬הממוקם בתוך שטח החפירה הישן שנחפר על ידי‬
‫שמואל ייבין דרומית לתל‪ ,‬שם חשפנו שרידי מבני לבנים המתוארכים לרצף סטרטיגרפי מרשים‬
‫בתוך תקופת הברונזה הקדומה ‪0‬ב' באמצעותם ניתן ללמוד על עוצמתה של המעורבות המצרית‬
‫בדרום כנען בשלב האחרון של תקופת הברונזה הקדומה ‪)EB1b2( 0‬‬
‫בהרצאה נציג את תוצאות העונה השנייה‪ ,‬מסקנות העולות משתי עונות החפירה בתל‪ ,‬ושאלות‬
‫חדשות אותן נדרש לברר בעונות הבאות‪.‬‬
‫מנחות בקברים מתקופת הברזל ברסם אל‪-‬ערוס (אמציה)‬
‫יעל עבאדי‪-‬רייס‬
‫רשות העתיקות‬
‫האתר רסם אל‪-‬ערוס נמצא על גבעה נמוכה מצפון לנחל לכיש‪ ,‬בדרום שפלת יהודה‪ .‬בחורף ‪2102‬‬
‫התקיימה בו חפירה ארכיאולוגית שבה נחשפו שרידים משש תרבויות עתיקות‪ ,‬החל מהתקופה‬
‫הניאוליתית ועד לתקופה הביזנטית‪ .‬עבודות במהלך המאה ה‪ 21-‬פגעו בשרידים שעל פני השטח‪,‬‬
‫והותירו שרידים מתחת לפני שטח מתקופת הברזל‪ :‬ממגורות‪ ,‬קברים ומכלולי קבורה‪.‬‬
‫שתי ממגורות מתקופת הברזל נתגלו בסמיכות זו לזו אך הן שונות בצורה‪ ,‬בגודל ובעומק שלהן‪.‬‬
‫בסמוך אליהן התגלו שלושה מקבצים של מנחות קבורה מתקופת הברזל‪ .‬המכלול הראשון התגלה‬
‫בקבר שוחה באורך ‪ 0.11‬מ' שקצותיו המעוגלים חצובים בסלע‪ .‬בסמוך לראשו של הנקבר התגלו‬
‫קנקן ופכית מחרס‪ ,‬קערה מברונזה ולהב מצור‪ .‬ארבעה מטרים דרומה‪ ,‬מתחת למפולת אבנים‪,‬‬
‫התגלה קנקן שני ואיתו פכית חרס וקערת ברונזה‪ .‬במקרה הזה לא זוהה מתאר הקבר‪ ,‬אלא שרידי‬
‫מעטים שכללו חלק מכיפת גולגולת ושן אחת‪ .‬במרחק של עוד שני מטרים לדרום‪-‬מזרח זוהה קנקן‬
‫שלישי מאותו הסוג‪ ,‬ובסמוך אליו בסיס של פכית‪ ,‬נר צבוט וגביע מחרס ומעט עצמות‪.‬‬
‫שלושת הקנקנים משלושת הקברים מקבילים‪ ,‬בטיפולוגיה ובטכנולוגיה שלהם‪ ,‬לטיפוסים‬
‫שהתגלו בשפלת יהודה‪ ,‬ותיארוכם הוא לתקופת הברזל ‪ ,II‬ראשית המאה העשירית לפנה"ס‪.‬‬
‫הקערות עשויות שתיהן סגסוגת ברונזה מרוקעת והן ממצא נדיר ביותר‪ .‬בשני המקרים בהם‬
‫השרידים הפיזים איפשרו זאת‪ ,‬זוהו הנקברים כבוגרים צעירים‪ .‬שנים מהקברים מציגים מכלול‬
‫מנחות קבורה כמעט זהה בצירוף של קנקן גדול‪ ,‬פכית קטנה וקערת ברונזה‪.‬‬
‫כפרים פרוזים ובתי חווה מתקופת הברזל ‪ II‬כמעט ואינם מוכרים מהממצא הארכיאולוגי‪ ,‬ומעט‬
‫מאוד קברי שוחה מהתקופה נחפרו באזור הזה‪ .‬הממצאים מהחפירה ברסם אל ערוס פותחיים‬
‫צוהר אל עולמם החקלאי של שוכני הגבעה‪ ,‬אל קציר הדגניים ואחסונם לשימוש עצמי ולמסחר‪.‬‬
‫הקברים מעשירים את התמונה במימד נוסף‪ ,‬בהציגם מנהגי קבורה רפיטטיביים ובממצא הייחודי‬
‫של קערות הברונזה‪.‬‬
‫רחבת השערים של תל לכיש חפירות‪ ,‬שימור ופיתוח‬
‫סער גנור‪ ,‬רם שואף‬
‫רשות העתיקות‬
‫לכיש שימשה במהלך תקופת הברזל כעיר מנהל מרכזית בשפלת יהודה והיא מהווה אתר מפתח‬
‫להבנת התרבות החומרית באזור‪ .‬בשל חשיבותה‪ ,‬החל מהשליש הראשון של המאה הקודמת‪ ,‬נחפר‬
‫האתר באופן אינטנסיבי על ידי שלוש משלחות חפירה ולאחרונה אף חודשו החפירות בניהולם של‬
‫י' גרפינקל מהאוניברסיטה העברית ומ' הזל מהאוניברסיטה האדוונטיסטית הדרומית‪ .‬רחבת‬
‫השערים נחפרה בחלקה על ידי המשלחת הבריטית וכעבור ‪ 31‬שנים הושלמה החפירה בניהולו של‬
‫ד' אוסישקין מטעם אוניברסיטת תל אביב‪ .‬תכנית רחבת השערים והממצאים בהם מכתבי לכיש‪,‬‬
‫פורסמו בפרסומים מדעיים וקבעו מסמרות במחקר הארכיאולוגי של ארץ ישראל‪ .‬במהלך השנים‬
‫‪ , 2103 – 2100‬החלו רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות בביצוע עבודות חפירה‪ ,‬שימור ופיתוח‬
‫ברחבת השערים של שכבה ‪ ,II‬כחלק ממיזם גדול יותר‪ ,‬שמטרתו הסופית להפוך את תל לכיש לגן‬
‫לאומי חדשני שיקלוט קהל רב‪ .‬כחלק מעבודות השימור והפיתוח בוצעה חפירה ארכיאולוגית‬
‫בחדרים אחדים של רחבת השערים ובעקבותיה נחשפו חדרים וקירות נוספים לצד גרם מדרגות‬
‫צדי המצטרפים לכדי תכנית מעט שונה מזו המוכרת עד כה במחקר הארכיאולוגי‪ .‬למעשה‪ ,‬תכנית‬
‫רחבת השערים בתל לכיש כוללת‪ :‬שער חיצוני המוגן על ידי שני מגדלים‪ ,‬רחבה מרוצפת המוקפת‬
‫חדרים מכל עבריה‪ ,‬פרט לצד המערבי שלא השתמר‪ ,‬וגרמי מדרגות העולים אל השער הפנימי של‬
‫העיר‪ .‬לאור הממצאים והתוכנית החדשה הסתיימו עבודות השימור והפיתוח ברחבת השערים ושלב‬
‫ב' של המיזם מתחדש בימים אלה‪ .‬הרצאה זו תתמקד בתוכנית המעודכנת ובשימור ופיתוח רחבת‬
‫השערים בתל לכיש‪.‬‬
‫חידושים במחקר של תקופת הברזל ‪4‬א' בדרום מערב הנגב‬
‫רויטל גולדינג‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫בשנים האחרונות הצטבר מידע רב לגבי התרבות החומרית של תקופת הברזל בדרום ארץ ישראל‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬צפון מערב הנגב‪ ,‬אשר ככל הנראה היווה יחידה תרבותית שונה במרחב‪ ,‬לא מוכר מספיק‬
‫במחקר‪ .‬תקופת הברזל ‪ II‬א' מחולקת לשני תתי שלבים‪ ,‬המוקדם והמאוחר‪ .‬חלוקה זו באה לידי‬
‫ביטוי באזור השפלה ובעמק באר שבע בשינויים פוליטיים וכלכליים‪ .‬על אף הדמיון בכלי החרס בין‬
‫שני שלבי ברזל ‪ II‬א' ישנם מספר טיפוסים המאפשרים להבחין בין שתי התקופות‪ .‬במכלולי תקופת‬
‫הברזל ‪ II‬א' מוקדם ישנם מספר טיפוסים שממשיכים מתקופת הברזל ‪ ,I‬בזמן שבברזל ‪ II‬א' מאוחר‬
‫הם נעלמים‪ .‬טיפוסים חדשים שמופעים בברזל ‪ II‬א' מאוחר הופכים להיות נפוצים בברזל ‪ II‬ב'‬
‫(‪.)Herzog and Singer-Avitz 2004‬‬
‫את המעבר מתקופת הברזל ‪ I‬לתקופת הברזל ‪II‬א' ניתן לזהות במספר אתרים בצפון מערב‬
‫הנגב‪ .‬תקופות אלו מיוצגות בתל שרע‪ ,‬שנחפר על ידי אליעזר אורן‪ ,‬בשכבות ‪ VIII‬ו ‪ VII‬בשטח ‪.A‬‬
‫בקובור אל ווליידה‪ ,‬שנחפר על ידי גונר להמן וסטיב רוזן‪ ,‬תקופות אלו מיוצגות בשטח ‪ 0‬בשכבה ‪0‬‬
‫ובשטח ‪ 2‬בשכבות ‪ .9-8‬המקדש במפגש הנחלים (נחל פטיש) שנחפר על ידי פרחיה נחשוני‪ ,‬מייצג את‬
‫סוף תקופת הברזל ‪ .I‬החומה בתל פרע'ה דרום‪ ,‬שנחפרה מחדש על ידי גונר להמן‪ ,‬מתוארכת ככל‬
‫הנראה לתקופת הברזל ‪II‬א'‪.‬‬
‫טיפוסי הכלים שנבחרו לצורך בחינת התרבות החומרית מהאתרים המצוינים לעיל הם‬
‫כלים הקשורים בבישול‪ ,‬הגשה ואחסון מזון‪ .‬ככאלו‪ ,‬הם חשובים בחקר אתניות ותרבות‪ .‬חשיבותם‬
‫נובעת בעיקר מכך שאספקטים של בישול ותזונה הם בדרך כלל בעלי אופי שמרני והם משקפים‬
‫מנהגים הקשורים במוצא ובתרבות‪ .‬במכלולי כלי החרס באתרים אלה‪ ,‬ובעיקר בתל שרע‪ ,‬ניתן‬
‫לראות כי ישנה המשכיות של טיפוסים מסוימים מסוף תקופת הברזל ‪ I‬לצד הופעה של כלים חדשים‬
‫והיעלמותם של כלים אחרים במהלך תקופת הברזל ‪II‬א'‪.‬‬