‫פתח דבר‬
‫כבר לימ„ונו חז"ל ˘מי ˘טרח בערב‬
‫˘ב˙ ‪‰‬ו‡ י‡כל ב˘ב˙‪ ,‬וב"‪ ‰‬ובס"„‬
‫ל‡חר עבו„‪ ‰‬מ‡ומˆ˙ זכינו ל‪‰‬כנס‬
‫ל˘נ˙ ‪˘‰‬מיט‪ ‰‬מוכנים ככל ‪‡‰‬פ˘ר‪‰ ,‬ן‬
‫בכל ‪˘˜‰‬ור ליר˜ו˙‪ˆ‡ ,‬ל ח˜ל‡ים יר‡י‬
‫˘מים ˘מסרו ‚י„ולי‪‰‬ם ל‡וˆר בי˙ ‪„‰‬ין‬
‫˘ע"י ‪‰‬מכון‪ ,‬ב‚בולו˙ ‪‡‰‬ר‪‰ ı‬מו˙רים‬
‫לכ˙חיל‪ ,‰‬במˆעים מנו˙˜ים ובחממו˙‬
‫בכל ‪‰‰‬י„ורים ולל‡ ‪˙‰‬פ˘רויו˙‪‚ ,‬י„ולי‬
‫חו"ל ונכרי‪ ,‬כ‡˘ר ‪‡‰‬חרון ר˜ ב‡ופן‬
‫˘‡פ˘ר לפ˜ח על ‪˜‰‬טיפים ול‪‰‬יו˙‬
‫בטוחים בוו„‡ו˙ לפני מ˙ן ‪‰‬כ˘רו˙‪.‬‬
‫ו‪‰‬ן בכל ‪˘˜‰‬ור לפירו˙ כ˘כל ‪‰‬סו‚ים‬
‫ו‪‰‬מינים נל˜חים מח˜ל‡ים ˘ומרי‬
‫˘מיט‪‰˘ ,‰‬פ˜ירו ˘טחי‪‰‬ם ומסרום‬
‫למס‚ר˙ ‡וˆר בי˙ ‪„‰‬ין לטיפול‪ .‬וב"‪‰‬‬
‫חˆי מ˘נ˙ ‪˘‰‬מיט‪ ‰‬חלפ‪ ‰‬מ˙וך ˘מח‪‰‬‬
‫ונח˙ על כך ˘כל ‪˙‰‬וכניו˙ ב"‪ ‰‬יוˆ‡ים‬
‫לפועל וכמעט לל‡ ˙˜לו˙‪ .‬ב"‪ ‰‬זכינו‬
‫ל‪‡‰‬כיל פי‪‰‬ם ˘ל מ‡ו˙ ‡לפי ˆרכנים‪,‬‬
‫‡נ˘י מערכו˙ ‪‰‬בטחון ]˘ב˘נ‪ ‰‬זו ‪‰‬חליטו‬
‫על מס‚ר˙ ˘מיט‪ ‰‬למ‪„‰‬רין בחל˜ ניכר‬
‫מ‪˘‰‬נ‪ ,[‰‬ועל כך ‡נו מו„ים ‡ליו י˙ברך‬
‫על ‪‰‬סיוע ‡ו˙ו ‡נו מ˜בלים ממנו „בר‬
‫יום ביומו‪ ,‬ולכל ‪‰‬עוס˜ים במל‡כ˙‬
‫‪˜‰‬ו„˘‪ ,‬ולכלל ‪ˆ‰‬רכנים ˘נו˙נים ‡˙ ‪‰‬כח‬
‫ל‪‰‬מ˘יך בע˘יי‪‰ ‰‬מבורכ˙ ‪‰‬זו‪.‬‬
‫בימים ‡לו מ˙חיל חלו˜˙ ‪‰‬פירו˙‬
‫"‡וˆר בי˙ ‪„‰‬ין" ב‡ופן מ‡סיבי יו˙ר‪,‬‬
‫ו˙פיל˙ינו לפני ‪˜‰‬ב"‪˘ ‰‬כ˘ם ˘ע„‬
‫‪2‬‬
‫פתח דבר‬
‫עכ˘יו זכינו ל˜„˘ ˘ם ˘מיים ‚ם ‡ˆל‬
‫‪ˆ‰‬יבור במחירי עלו˙ ‪‰‬זולים ממחירי‬
‫‪˘‰‬ו˜‪ ,‬וכפי ˘ב‡ לי„י ביטוי במחירי‬
‫‪‰‬בננ‪ ‰‬ו˘‡ר יר˜ו˙ ‪‰‬ר‚ילים ב‡ו˙ם ˘‪‰‬יו‬
‫ב˜„ו˘˙ ˘ביעי˙‪ ,‬כן י‪‰‬י‪ ‰‬מכ‡ן ו‡ילך‬
‫‚ם ב˘‡ר סו‚י ומיני ‪‰‬פירו˙ ו˘נזכ‪‰‬‬
‫ל˜„˘ ‡˙ ˘מו י˙ברך לפני כלל ‪ˆ‰‬יבור‬
‫ובפרט ‡˙ ‪‰‬ח˜ל‡ים ˘לוחי בי˙ ‪„‰‬ין‪,‬‬
‫˘נזכ‪ ‰‬בל‡ ˜˘יים ל˘לם ‡˙ פרנס˙ם‬
‫‪‰‬מרוב‪‰ ‰‬מוטל˙ על כ˙פי בי˙ ‪„‰‬ין‪.‬‬
‫ועינינו לי‪ ‰-‬נ˘ו‡ו˙‪‚˘ ,‬ם עונ˙ ענבי‬
‫‪‰‬יין‪ ,‬בˆיר˙ם ועיבו„ ‪‰‬יין‪ ,‬י‪‰‬י‪ ‰‬בברכ‪,‰‬‬
‫ול˙ועל˙ ˘ומרי ‪˘‰‬מיט‪ ‰‬נזכ‪ ‰‬ל˜„˘ ‡˙‬
‫˘מו י˙ברך‪ ,‬ונר‡‪ ‰‬בעינינו ‡˙ ברכ˙ ‪'‰‬‬
‫"וˆוי˙י ‡˙ ברכ˙י"‪.‬‬
‫ב"‪ ‰‬בזמן ˘חלף מ‪‚‰‬ליון ‪˜‰‬ו„ם ע„‬
‫‪‰‬יום זכינו ל‪‰‬וˆ‡‪ ‰‬ל‡ור ˘ל כמ‪ ‰‬מספרי‬
‫‪‰‬מכון‪‚" ,‬בולו˙ ‪ "‰„˘‰‬על ‚בולו˙ ‡ר‪ı‬‬
‫י˘ר‡ל כולל ‪‰‬פ˜˙ מפ‪ˆ ‰‬בעוני˙ ‪‰‬מ˙‡ר˙‬
‫‡˙ ‪‚‰‬בולו˙ ע"פ ˘יט˙ ‪‰‬רמב"ם‪.‬‬
‫"˘בי˙˙ ‪˘‰ ‰„˘‰‬לם" על „יני ˘ביעי˙‬
‫‪‰‬לכ‪ ‰‬למע˘‪ ,‰‬כולל נספחים מ˜ˆועיים‬
‫לח˜ל‡י‪ ,‬ל‚נן‪‰ ,‬ור‡ו˙ בפועל ל‪‰‬ם ז˜ו˜ים‬
‫‪‰‬רבנים ומורי ‪‰‰‬ור‡‪ .‰‬ספר ˘בי˙˙‬
‫‪‡‰‬ר‪ ı‬ל˙למי„ים וזכינו ˘ב"‪ ‰‬למ„ו‬
‫בספר ז‪˜ ‰‬רוב לרבב‪˙ ‰‬למי„ים במס‚רו˙‬
‫ב˙י ‪‰‬ספר ‪˘‰‬ונים‪ .‬ספר "‡„ר˙ ‡לי‪‰‬ו"‬
‫עמ"ס ˜י„ו˘ין חל˜ים ‡‪-‬ב‪ .‬ספר "ע‪ı‬‬
‫‪ "‰„˘‰‬על ‪‰‬לכו˙ ערל‪ ,‰‬כולל פר˜ ˘לם‬
‫‪‰‬מו˜„˘ לסו‚י ‡ילנו˙ ˘ונים כולל ח„˘ים‬
‫וסובוטרופיים‪ ,‬וכולל ‪‰‬נחיו˙ למ˘˙לו˙‬
‫ל˙ועל˙ ‪˙˘‰‬לנים ו‪‰‬רבנים מורי ‪‰‰‬ור‡‪.‰‬‬
‫כמו כן ‪˘‰‬נ‪ ‰‬ייע„נו ‡˙ ‪‰‬ע˘יי‪‰‬‬
‫‪‰‬פרסומי˙ ˘ל ‪‰‬מכון ללמ„ ול‪‰‬פי‪˙‡ ı‬‬
‫עניני ‪‰‬מע˘רו˙ ‪‰‬לכ‪ ‰‬למע˘‪ ,‰‬ולˆורך כך‬
‫‪‰‬פ˜נו חובר˙ מיוח„˙ ‪‰‬מלמ„˙ ב˜לו˙ כל‬
‫‡ח„ ובכל רמ‪ .‰‬נוסח ‪‰‰‬פר˘‪˘ ‰‬ל "בי˙‬
‫‪‰‬מע˘ר" עבר ליטו˘ מיוח„ כולל ‪˜‰‬ל‪‰‬‬
‫‚„ול‪ ‰‬לכל ‪‰‬מפרי˘ים כ„י ˘י„עו ‡˙‬
‫מל‡כ˙ם‪ .‬כמו כן ‪‰‬פ˜נו סרטון ‪‰‬ממחי˘‬
‫ב„רך ˜ל‪ˆ‰ ˙‡ ‰‬ורך לי„ע ‡˙ ‪„‰‬ברים‬
‫‪‰‬בסיסים ˘ל ˙רומו˙ ומע˘רו˙‪ ,‬ועל‬
‫‪˜‰‬לו˙ ב‪ ‰‬מנוי על "בי˙ ‪‰‬מע˘ר" פו˙ר‬
‫‡˙ ‪‰‬בעיו˙ ‪‰‬מז„מנו˙ לפני כל ˆרכן‪.‬‬
‫ל˜ר‡˙ ‪˘‰‬מיט‪‡ ‰‬ף יˆ‡ ל‡ור ב‪‰‬וˆ‡˙‬
‫‪‰‬מכון ‪‰‬חובר˙ "˘בילי ˘ביעי˙" ב‪‰‬‬
‫מופיעים ‪‰‬נחיו˙ לח˜ל‡י‪ ,‬ל‚נן‪ ,‬לבעל‬
‫‚ינ‪‰ ,‰‬י‡ך ל‪˙‰‬כונן ל˘מיט‪ ,‰‬ו‪‰‬י‡ך‬
‫ל˙חז˜ ‡˙ ‪‚‰‬ינ‪ ‰‬ב˘מיט‪ ,‰‬חובר˙ זו‬
‫יˆ‡‪ ‰‬ל‡ור ב˘רו˙ ‡לפי עו˙˜ים וחול˜‪‰‬‬
‫לˆיבור ‪‰‬רחב בכל חל˜י ‪‡‰‬ר‪ ,ı‬כ„י‬
‫ל‪‰‬פי‪ ı‬ולחז˜ ‡˙ ˘מיר˙ ‪˘‰‬מיט‪ ‰‬ב‡ו˙ם‬
‫מס‚רו˙ ˘ב‪‰‬ם ‡ין ‪‰‬י˙רים כי ‡ם ל˘מור‬
‫‡˙ ‪˘‰‬מיט‪ ‰‬כ„ינ‪ .‰‬ובנוסף ‪‰‬פ˜נו בס"„‬
‫‡˙ ‪‰‬לוח ‪‰‬זמנים ‪‰‬מסור˙י ‪‰‬מופ˜ מי„י‬
‫˘נ‪ ‰‬ומחול˜ לˆיבור‪ ,‬בו י„ע מ‡ימ˙י‬
‫כל יר˜ וכל פרי נכנס ל˘נ˙ ‪˘‰‬מיט‪,‰‬‬
‫ומ‡ימ˙י כל יר˜ ופרי נ‡סר ב‡יסור‬
‫ספיחין‪ ,‬ו‡ימ˙י זמן ‪‰‬ביעור‪ ,‬וכו'‪ ,‬וב˘נ‪‰‬‬
‫זו ‡ף ‪‰‬וספנו ‡˙ לוח ‪‰‬פרחים כולל‬
‫˙מונ‪ ‰‬בˆ„ כל פרח ‪‰‬מסייע לזי‪‰‬וי ‪‰‬פרח‪.‬‬
‫ב"‪ ‰‬זכינו ו‚ם ב˘‡ר ‪‰‬מערכו˙‬
‫˘ב‪‰‬ם עוס˜ ‪‰‬מכון‪‰ ,‬יי˙‪‰ ‰‬רווח‪‰‬‬
‫ונח˙ מפעילו˙ מבורכ˙‪ ,‬ל˙ועל˙ עם‬
‫י˘ר‡ל כ‡˘ר בחזי˙ עומ„ים רבני‬
‫‪‰‬מכון‪‰ ,‬מנ‪‰‬לים‪‰ ,‬מפ˜חים‪ ,‬ו‪‰‬מ„ריכים‪,‬‬
‫‪‰‬חו˜רים ו‪‰‬מ˘‚יחים ב˘טח‪ ,‬וכך בס"„‬
‫‡נו ממ˘יכים לזכו˙ ‡˙ עם י˘ר‡ל‬
‫ל‪‰‬עלו˙ על ˘ולחנם ˘ל מלכים‪‡ ,‬וכל‬
‫מ‪‰‬ו„ר לל‡ כל ח˘˘ וני„נו„ ˘ל ‡יסור‪,‬‬
‫ולל‡ ‪‰‬ס˙מכויו˙ על ˆירוף ‪‰‬י˙רים‪‡ ,‬ל‡‬
‫חל˜ ומ‪‰‬ו„ר לכ˙חיל‪.‰‬‬
‫עלון ז‪‰ ‰‬חול˜ מי„ע ‪‰‬לכ˙י‬
‫ו‡ינפורמטיבי עם כלל ‪ˆ‰‬יבור‪ ,‬כ˜ו„מיו‬
‫מחול˜ חינם לע˘רו˙ ‡לפי ב˙י ‡ב‬
‫כ„י ל‪‰‬פי‪ ı‬ולפרסם ‪‰‬ז‪‰‬ירו˙ ‪‰‬מרוב‪‰‬‬
‫‪‰‬נ„ר˘˙ בכ˘רו˙ ‪‰‬מזון מן ‪‰‬חי ו‪ˆ‰‬ומח‬
‫בכל ‪˘˜‰‬ור לחר˜ים ו‡ופן ב„י˜˙ם‪.‬‬
‫ו‡˙ מˆוו˙ ‪‡‰‬ר‪ ı‬ב‚י„ולים ‪‰‬ח˜ל‡יים‪.‬‬
‫וי‪‰‬י רˆון ˘נזכ‪ ‰‬ל‪‰‬מ˘יך בזיכוי ‪‰‬רבים‬
‫ל˙ועל˙ ‪‰‬כלל ו‪‰‬פרט ו˘ל‡ ˙ˆ‡ ˙˜ל‪‰‬‬
‫ח"ו ˙ח˙ י„ינו‪.‬‬
‫בברכ˙ פסח כ˘ר ו˘מח‬
‫‪‰‬רב ˘ני‡ור ז‪ .‬רווח‬
‫יו"ר ‪‰‬מכון‬
‫מקורות אספקה בשנת‬
‫השמיטה תשע"ה הבעל"ט‬
‫אוצר בית דין‬
‫פתרון זה יעיל גם לירקות חד שנתיים‬
‫שהשתרשו באדמה קודם ראש השנה‪ ,‬או‬
‫ירקות רב שנתיים כגון בננה וארטישוק‪.‬‬
‫ובוודאי שרלוונטי לכל פירות האילן‪.‬‬
‫העיקרון הוא שבית הדין ]שע"י רבני המכון‬
‫הכולל בתוכו את מו"ר הראש"ל הגאון רבי‬
‫שלמה משה עמאר שליט"א הרה"ר לירושלים‬
‫ומורה דרכו של המכון מיום היווסדו‪ ,‬מו"ר‬
‫הגאון רבי שלמה בן שמעון שליט"א‪ ,‬הגרש"ז‬
‫רווח שליט"א ראש המכון ורב אזורי במ‪.‬א‪ .‬גזר‪,‬‬
‫הגר"ד אביטן שליט"א מרבני המכון ומח"ס‬
‫אוצר התשובות ועוד‪ ,‬ולהבדיל בין החיים‪,‬‬
‫נפרדנו במהלך השנה מחבר בית הדין בכל‬
‫ה ‪ 4‬שמיטות האחרונות מורינו הגאון רבי‬
‫מרדכי שמואל אשכנזי זצוק"ל מד"א דכפר‬
‫חב"ד[ מקבל לטובת הציבור את השטחים‬
‫החקלאיים‪ ,‬והוא מעסיק את החקלאי ושאר‬
‫העובדים‪ ,‬הוא מחויב למשכורתם ]ובחלקו‬
‫הגדול גם לא מותנה ביבול[‪ ,‬הוא משווק‬
‫באמצעות הסיטונאויות והחנויות לציבור‬
‫הרחב‪ .‬בית הדין משלם את כל העלויות והוא‬
‫גובה אותם מהציבור באמצעות הסיטונאים‪.‬‬
‫המחיר נקבע לציבור למכירה סיטונאית‬
‫ומכירה סופית לפי מחיר השוק מינוס‪ .‬והגם‬
‫שהמחיר לחקלאי זה הוצאות "קבועות"‬
‫ו‪"-‬משתנות"‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬המחיר לאורך כל‬
‫העונה הוא בדרך ההגיון השיווקי שזה מחיר‬
‫שוק‪ ,‬אולם לאורך כל עונת השיווק בית הדין‬
‫גובה מן הסיטונאי‪ ,‬ומשלם לחקלאי‪ ,‬ומחזיק‬
‫חשבון הלכתי כל העת של התשלום המגיע‬
‫לחקלאי בגין ההסכם‪ .‬בסוף התקופה יושבים‬
‫עם החקלאי‪ ,‬לסיכום‪ ,‬ושלש אפשרויות קיימות‪:‬‬
‫‪ .1‬שהחקלאי קיבל את כל כספו‪ ,‬ונגמר‬
‫התוצרת שלו‪ .‬והכל מושלם‪.‬‬
‫לפתרון זה מוכרח המציאות שיתוף פעולה‬
‫של הרשתות ובתי העסק‪ ,‬הם מתחייבים על‬
‫הכמויות ובמקביל לכך בית הדין מתחייב‬
‫בעבורם‪.‬‬
‫לידיעתכם‪:‬‬
‫•‬
‫פירות ממקורות אחרים‪ :‬בפירות האילן‪,‬‬
‫בבננות ובארטישוק קיימת ומאושרת על‬
‫ידינו רק אפשרות זו בלבד ]להוציא תפוח‬
‫ואגס שיש גם ייבוא[‪.‬‬
‫•‬
‫סימונים ותרו"מ – התוצרת פטורה‬
‫מתרו"מ והיא מסומנת "אוצר בית דין‬
‫קדוש בקדושת שביעית"‬
‫‪ .2‬החקלאי קיבל את כל כספו‪ ,‬ונותרה לו‬
‫תוצרת עדיין‪ ,‬אז הוא ממשיך להביא‬
‫תוצרת ללא תשלום של קבועות אלא‬
‫רק של משתנות בלבד‪.‬‬
‫‪ .3‬החקלאי השלים את התוצרת‪ ,‬אולם‬
‫בית הדין לא הצליח לגבות את‬
‫התשלום המגיע לו בגין ההסכם עמו‪.‬‬
‫במקרה כזה‪ ,‬בית הדין ישתדל בכל‬
‫הכוחות להשלים את המגיע לחקלאי‪,‬‬
‫או באמצעות תרומות‪ ,‬תמיכות‪,‬‬
‫והשלמה וסיוע של הסיטונאים‪.‬‬
‫לאפרושי מאיסורא‬
‫ניסן תשע״ה‬
‫‪3‬‬
‫נקיים לבל יצטבר פסולת רבה על הניילון‪,‬‬
‫ויתבטל הניילון לקרקע עולם‪ .‬יש לאטום‬
‫היטב בניילון סביב העמודים ובצדדים‬
‫הקיצוניים שבתוך החממה‪.‬‬
‫מצעים מנותקים‬
‫פתרון יעיל לירקות עלים ולחלק מהירקות‬
‫הקשים‪.‬‬
‫מבנה החממה‪:‬‬
‫•‬
‫המבנה צריך להיות מכוסה בגג העשוי‬
‫מחומר אטום‪] .‬ראה לקמן אודות סוג הגג‬
‫וסוג האטימות[‪ .‬ניתן להוסיף על הגג כיסוי‬
‫של רשת צל ללא הגבלה‪.‬‬
‫•‬
‫דפנות‪ :‬סביב המבנה יהיו דפנות בגובה של‬
‫לפחות ‪ 1‬מטר‪.‬‬
‫•‬
‫קרקעית המבנה‪ :‬קרקע החממה תהיה‬
‫מכוסה כולה ביריעת ניילון על כל צדדיה‪,‬‬
‫בכל מקום שמונח העציץ או שנוף הצמח‬
‫מאהיל עליו‪ .‬כדי להבטיח שקרקע החממה‬
‫תהיה מכוסה בניילון לאורך כל השנה על כן‬
‫יש להניח יריעות ניילון עבות ]עובי ‪ 0.4‬מ"מ‬
‫לפחות[‪ .‬ויש לכסות בשתי יריעות ניילון‪ ,‬או‬
‫לחילופין שהיריעה התחתונה תהיה ניילון‬
‫כנז'‪ ,‬והיריעה העליונה תהיה יריעת פלריג‪.‬‬
‫כיסוי קרקע החממה כולל גם את השבילים‪.‬‬
‫הכיסוי יהיה עד קצה החממה‪ .‬או עד ‪60‬‬
‫ס"מ מקצה שורת העציצים האחרונה‬
‫בכל אחד מצידי החממה‪ .‬קרקע החממה‬
‫והשבילים המכוסים בניילון‪ ,‬עליהם להיות‬
‫‪4‬‬
‫סוג העציצים‪:‬‬
‫•‬
‫לכתחילה ועל מנת לצאת ידי כל הדעות‬
‫בהלכה מי שבא לבנות מצעים עדיף‬
‫להשתמש בעציצים שאפשר לשני‬
‫בני אדם להרימם‪ ,‬ועל כן יש להקפיד‬
‫שהמשקל הכולל של העציצים כולל‬
‫השתילים ומערכות ההשקיה יהיה עד‬
‫משקל של ‪ 320‬ק"ג‪ .‬מצעים מסוג צמר‬
‫סלעים הבנויים מחלקים חלקים‪ ,‬ניתן‬
‫לאשר אף אם הם בערוגה ארוכה‪.‬‬
‫•‬
‫העציץ עצמו יכול שיהיה מכל סוג חומר‬
‫כולל שקיות ניילון‪.‬‬
‫•‬
‫חורי הניקוז יהיו עד קוטר ‪ 0.5‬ס"מ‪ .‬ולכל‬
‫היותר עד שני חורים‪] .‬חשוב להדגיש כי‬
‫יש להקפיד כי גם תחת חורי הניקוז יהיה‬
‫יריעת ניילון והמים יזובו לתוך מרזב או‬
‫יזובו דרך שיפוע טבעי של הקרקע[‪.‬‬
‫•‬
‫אין אישור שימוש בערוגות המושקעות‬
‫באדמה‬
‫מקורות אספקה בשנת השמיטה תשע"ה הבעל"ט‬
‫•‬
‫לחומרא‪ ,‬העציצים ותכולתם נמכרה לגוי‬
‫קודם ראש השנה‪.‬‬
‫•‬
‫לחומרא‪ ,‬את המלאכות הבאות‪ :‬זריעה‬
‫או שתילה‪ ,‬וכן קטיף‪ ,‬יש לבצע רק ע"י גוי‬
‫בלבד‪.‬‬
‫•‬
‫שתילים ‪ -‬במהלך שנת השמיטה יירכשו‬
‫שתילים רק ממשתלות העומדות תחת‬
‫פיקוח המכון בלבד‪ .‬הובלת השתילים‬
‫תהיה במיתקן אטום לחלוטין בתחתיתו‬
‫ובצדדיו‪ .‬יש להקפיד על ניתוק מוחלט החל‬
‫מהיציאה מהמשתלה עד הכניסה לחממה‪.‬‬
‫ורק לאחר הכניסה לחממה על גבי מצע‬
‫מנותק ייפתח המיתקן ויישתלו השתילים‪.‬‬
‫•‬
‫על המוצר המוגמר ירשם "גידול במצע‬
‫מנותק – ללא קדושת שביעית"‪.‬‬
‫•‬
‫ברכת הנהנין על המוצר תלויה בסוג‬
‫המצע‪ ,‬וברוב סוגי המצעים הקיימים כיום‬
‫הברכה על התוצרת הגדלה בהם היא‬
‫ברכת "שהכל"‪ .‬מלבד מצעים שהם אדמה‬
‫"כבול" "חול"‪ .‬במידה והשימוש במצע‬
‫שברכת המוצר היא "שהכל" יש לפרסם‬
‫זאת לידת חותמת הכשרות‪.‬‬
‫להשתמש בה בשביעית‪ ,‬אנו יודעים על‬
‫כך מראש ומגיעים אל המחסנים‪ ,‬סוגרים‬
‫ונועלים‪ ,‬המקום נפתח ללקיחת תוצרת‬
‫בנוכחות המשגיחים בלבד‪.‬‬
‫•‬
‫איסום זה רלוונטי בתוצרת הבאה‪ :‬תפו"א‬
‫]‪ 4-5‬חודשים[‪ ,‬בצל‪ ,‬גזר ]‪ 3‬חודשים[‪,‬‬
‫דלעת ודלורית‪ ,‬ובקירורים גם כרוב‪.‬‬
‫•‬
‫תוצרת זו כמובן חייבת בתרומות ומעשרות‪,‬‬
‫תוצרת זו מסומנת "יבול שישית‪ ,‬הופרשו‬
‫תרו"מ"‪.‬‬
‫גידולי ערבה‬
‫•‬
‫כל התוצרת הגדלה מעבר המזרחי של‬
‫נחל הערבה‪ ,‬דינה כגדל בחו"ל‪ ,‬ואין בה‬
‫כלל דיני שמיטה‪ ,‬וזה כולל חלק מהשדות‬
‫החקלאים של נאות הכיכר‪ ,‬וחלק מהשדות‬
‫של עידן וחלק מהשדות של עין יהב‪ ,‬ואת‬
‫מובלעת צופר‪ .‬ואת הגידולים בפארן‬
‫שמעבר לצומת הנחלים ערבה ופארן‪.‬‬
‫•‬
‫כמו כן כל הגידולים ביישובים‪ ,‬יהל‪ ,‬קטורה‪,‬‬
‫גרופית‪ ,‬יטבתה‪ ,‬סמר‪ ,‬אליפז אילות וחוות‬
‫הגידול אם קיימות מהיישוב יהל ומטה‪.‬‬
‫•‬
‫כל התוצרת שתגיע משם תסומן "ללא‬
‫חשש שביעית"‪ .‬והתוצרת פטורה מתרו"מ‪.‬‬
‫איסום שישית‬
‫•‬
‫תוצרת מאוסמת מהשנה השישית‪ ,‬כדי‬
‫מכל סוג שהם בבעלות יהודים‪ ,‬לא תאושר‬
‫קבלת התוצרת משם‪.‬‬
‫יבול חו"ל‬
‫•‬
‫גידולי נכרי‬
‫•‬
‫ירדן‬
‫•‬
‫תוצרת המגיעה מירדן משטחים שבבעלות‬
‫גוי‪ ,‬אין כל הגבלה לגביהם‪ ,‬וכל תוצרת‬
‫שכזו‪ ,‬מאושרת להביאה ללא חשש‪,‬‬
‫בכניסה לארץ היא מוחתמת במעבר‬
‫הגבול ע"י המשגיח‪ ,‬ומשם תגיע לנקודות‬
‫הסיטונאיות‪.‬‬
‫•‬
‫תוצרת המגיעה מעבר הירדן ]בחלק‬
‫שנכבש ע"י משה והוא מעל נחל ארנון‬
‫)אמצע ים המלח ממול עין גדי ומזרחית עד‬
‫לכביש ‪ ,15‬וצפונית עד החרמון כשבחלק‬
‫זה הצד המזרחי הוא עד מעבר להר‬
‫הדרוזים[ ‪ -‬לא תאושר אלא אם השטחים‬
‫בבעלות הגויים בלבד‪ ,‬באם קיים שם חוות‬
‫ייבוא של תוצרת מכל שאר מדינות העולם‪,‬‬
‫מותרים ומאושרים ללא הגבלה‪ ,‬להוציא‬
‫את זיהויה המוחלט ע"י מערכת הכשרות‪,‬‬
‫וחתימה על כל תעודה "יבול חו"ל"‪.‬‬
‫לאפרושי מאיסורא‬
‫קרקעות שבבעלות חוקית ]טאבו[ של‬
‫נכרים‪ ,‬מאושר לקחת תוצרת מהם‪ ,‬לאחר‬
‫הבדיקה על בעלות השטחים‪ ,‬ולאחר‬
‫בדיקה על מקורות השתילים‪ ,‬ולאחר‬
‫ניסן תשע״ה‬
‫‪5‬‬
‫בדיקה של השטחים‪ ,‬ולאחר שמשגיח‬
‫שהה במקום בזמן הקטיף‪ ,‬ובתום המיון‬
‫חתם על כל ארגז‪.‬‬
‫•‬
‫כל שטח כזה‪ ,‬חייב להיות מאושר מראש‬
‫לפני לקיחת התוצרת משם‪ .‬וחייב לקבל‬
‫אישור חחום מעימנו‪ ,‬שאכן הוא מאושר‬
‫לשיווק‪ ,‬וחייב להיות מתואם מאת משגיח‬
‫מטעמינו‪.‬‬
‫•‬
‫קרקע שהיא בבעלות מינהל מקרקעי‬
‫ישראל‪ ,‬אף אם היא מוחכרת לגוי במשך‬
‫שנים ארוכות‪ ,‬חקלאי זה אין מאושר ליטול‬
‫ממנו סחורה‪ ,‬ולעיתים גם חלקות סמוכות‬
‫יפסלו מחמת זה‪.‬‬
‫•‬
‫קרקע של נכרי‪ ,‬שיש קשר כלשהו עם‬
‫ישראל‪ ,‬חובה לדעת על כך מראש כיון‬
‫שלעיתים‪ ,‬זו בעייה הלכתית עד כדי איסור‬
‫אכילה על הירקות‪ .‬קשר עם ישראל‬
‫זה כולל גם אם "רק" מתן ייעוץ וכיו"ב‪.‬‬
‫לעיתים בחתימת מסמך הבהרה חוקי בין‬
‫הצדדים הדברים מתבהרים ומסתדרים‬
‫על פי ההלכה‪.‬‬
‫•‬
‫תוצרת נכרי תאושר רק אם באפשרותינו‬
‫‪6‬‬
‫להכנס אל השטחים לראות סחורה‪,‬‬
‫ולפקח על קטיפתה‪ ,‬ולסמנה‪ .‬אמנם‬
‫תוצרת מהרש"פ מאזורים שא"א להכנס‬
‫אליהם‪ ,‬ואינם על הכביש ממש שאפשר‬
‫לעמד בסמוך ולראות את הקטיף‪ ,‬בכה"ג‬
‫התוצרת לא תאושר לשמיטה‪ ,‬וכל הסכם‬
‫עם נכרי או מגדל כזה לא יאושר‪ .‬רק‬
‫מקורות אספקה בשנת השמיטה תשע"ה הבעל"ט‬
‫תוצרת שהיא מאד מסורתית לגידול נכרי‬
‫בלבד‪ ,‬כגון קישוא בלדי‪ ,‬חציל לכבישה‪,‬‬
‫צ'יפקה‪ ,‬לוביא‪ ,‬יאושר להביאה ממקום‬
‫גידול זה‪.‬‬
‫•‬
‫תוצרת של נכרי פטורה מתרומות‬
‫ומעשרות‪ ,‬ותסומן "יבול נכרי"‪.‬‬
‫לוח זמנים‬
‫לקדושת שביעית‪,‬‬
‫איסור ספיחין ומצות ביעור‬
‫ירקות‪ ,‬תבואה‪ ,‬קטניות‪ ,‬פירות ופרחים‬
‫עם תמצית עיקרי דיני שביעית לצרכן‬
‫מבוסס על ספר "שביתת השדה"‬
‫ הלכות שביעית‬‫הלוח מבוסס על ההנחיות ההלכתיות הבאות‪:‬‬
‫ראש השנה לשמיטה הוא א' בתשרי אף‬
‫לפירות האילן‪.‬‬
‫קדושת שביעית‪:‬‬
‫כל היבולים הגדלים אצל יהודי בתחומי‬
‫ארץ ישראל קדושים בקדושת שביעית‪.‬‬
‫יבולים הגדלים אצל נכרים בארץ ישראל‪,‬‬
‫אינם קדושים בקדושת שביעית‪ ,‬וכן מנהג‬
‫ארץ ישראל מדור דור‪ .‬גם הגדל במצעים‬
‫מנותקים בתוך מבנים‪ ,‬אין בו קדושת‬
‫שביעית‪ ,‬וכן אין קדושה בכל הגדל מזרחית‬
‫לנחל הערבה שהוא הגבול המזרחי של א"י‬
‫לאחר קצה ים המלח‪ .‬וכן כל הגדל דרומית‬
‫לנחל פארן עד אילת‪ ,‬משום שמקומות אלו‬
‫הם מחוץ לגבולות א"י על פי התורה‪ ,‬כמבואר‬
‫בספר שביתת השדה פ"ב‪ ,‬ובהרחבה בספר‬
‫גבולות השדה‪.‬‬
‫זמן חלות קדושת שביעית‪:‬‬
‫בירקות ‪ -‬כל שהתחילו לגדול קודם‬
‫השמיטה‪ ,‬ונלקטו בשמיטה‪ ,‬הרי הם קדושים‬
‫בקדושת שביעית‪ ,‬ואפילו נגמר בישולם‬
‫בשישית‪.‬‬
‫בתבואה וקטניות ‪ -‬כל שהגיעו לשליש‬
‫בישול קודם השמיטה‪ ,‬ונאספו בשמיטה‪ ,‬הם‬
‫אינם קדושים בקדושת שביעית‪ .‬ואם הגיעו‬
‫לשליש לאחר א בתשרי‪ ,‬הם אסורים באיסור‬
‫"ספיחין" ויבואר להלן‪.‬‬
‫בפירות האילן ‪ -‬כל שחנט ]הגיע לשליש‬
‫בישול[ לאחר א' בתשרי של שנת השמיטה‪,‬‬
‫הרי הוא קדוש בקדושת שביעית‪.‬‬
‫באתרוג ‪ -‬מספק מחמירים גם אחר‬
‫לקיטה וגם אחר חנטה‪ ,‬ולכן הנלקט לאחר‬
‫ר"ה נוהג בו שביעית‪ ,‬וכן החונט לאחר ר"ה‬
‫של שביעית‪ ,‬אף אם נלקט בשמינית נוהג‬
‫בו קדושת שביעית‪ .‬אתרוג שחנט ונלקט‬
‫בשביעית‪ ,‬נוהג בו שביעית מעיקר הדין‪ .‬שאר‬
‫פירות הדר דינם כשאר פירות האילן לענין‬
‫שמיטה‪.‬‬
‫תבלינים ‪ -‬עשבי תבלין דינם כירקות‬
‫וכאמור‪ .‬עצי תבלין ]כגון השיבא‪ ,‬הרוזמרין‪,‬‬
‫עלי דפנה ועוד[‪ ,‬דינם כאילנות‪ ,‬ויש לנהוג‬
‫קדושת שביעית בכל העלים שחנטו ]יש‬
‫להחמיר החל מיציאת העלים[ לאחר ראש‬
‫השנה של שמיטה‪.‬‬
‫פרחים ‪ -‬פרחי נוי אף שיש בהם ריח אינם‬
‫קדושים בקדושת שביעית‪ ,‬פרחים אלו‬
‫מהווים את רוב רובם של הפרחים‪ ,‬ואמנם‬
‫הגם שאין בהם קדושה ולא איסור ספיחין‪,‬‬
‫מכל מקום יש לקנות פרחים רק בהכשר‪,‬‬
‫כל סוג פרח לפי זמנו‪ ,‬החל מהמועדים‬
‫המפורטים בטבלה שלהלן‪ ,‬וזאת על מנת‬
‫שלא לסייע בידי עוברי עבירה שזרעו ועבדו‬
‫פרחים‬
‫במלאכות האסורות בשביעית‪.‬‬
‫העומדים רק לריח רבו המחמירים לנהוג‬
‫בהם קדושת שביעית‪.‬‬
‫ההגבלות ביבולים הקדושים‬
‫בקדושת שביעית‪:‬‬
‫מלבד האיסורים וההגבלות באופן‬
‫הגידול והקטיף‪ ,‬יש איסור לסחור בפירות‬
‫שביעית‪ ,‬אסור ליתנם לנכרי‪ ,‬אסור להוציאם‬
‫לחו"ל‪ ,‬אסור לנהוג בהם מנהג בזיון‪ ,‬אסור‬
‫להפסידם‪ ,‬אסור להשתמש בהם בדרך שונה‬
‫מהרגיל‪ .‬שיירי האוכל‪ ,‬הקליפות והגרעינים‪,‬‬
‫אין לזורקם באשפה‪ ,‬אלא לשומרם במקום‬
‫מיוחד עד שיירקבו מאליהם‪] .‬ופירוט הדינים‬
‫לאפרושי מאיסורא‬
‫ניסן תשע״ה‬
‫‪7‬‬
‫ראה בשביתת השדה פרק יא[‪ .‬כיון שהבעלים‬
‫הפקיר את שדהו‪ ,‬היבולים פטורים מתרומות‬
‫ומעשרות ]ומכאן שאם לא הפקירם חייב‬
‫לעשר אותם בשביעית ‪ -‬מעשר עני[‪.‬‬
‫בשנת השמיטה יש להמנע מלקנות תוצרת‬
‫הקדושה בקדושת שביעית בשווקים‪ ,‬ובשעת‬
‫הדחק כל שהתוצרת אינה אסורה באיסור‬
‫ספיחין‪ ,‬אפשר לקנותה בשווקים באופן שאין‬
‫בו סחורה ]כגון בהבלעה[‪ ,‬ואף אם הבעלים‬
‫לא הפקיר את שדהו ועשה מלאכות האסורות‬
‫בשמיטה‪ ,‬אין פירותיו נאסרים באכילה‪ .‬תוצרת‬
‫שיש בה איסור ספיחין אסורה באכילה‪.‬‬
‫איסור ספיחין‪:‬‬
‫ירקות שתחילת גידולם בשמיטה‪ ,‬ותבואה‬
‫וקטניות שהגיעו לשליש בישולם בשנת‬
‫השמיטה‪ ,‬אסורים באכילה והוא הנקרא‬
‫"ספיחין"‪ .‬פירות האילן‪ ,‬וכן שיחים רב שנתיים‬
‫]אף המוגדרים כירק לענין ערלה‪ ,‬כשנזרעו‬
‫לפני שמיטה‪ ,‬בין כשנותנים פרי בתוך שנתם‬
‫כגון הפאפיה‪ ,‬ובין שנותנים את פירותיהם‬
‫לאחר שנה מזמן הזריעה כגון הבננה‬
‫והאננס[‪ ,‬אין בהם איסור ספיחין‪ .‬כמו כן הגדל‬
‫במקומות שנכבשו רק על ידי עולי מצרים‪ ,‬וכן‬
‫הגידולים שבעבר הירדן אין נוהג שם איסור‬
‫‪8‬‬
‫ספיחין‪ ,‬וכל זה כמבואר בספר גבולות השדה‬
‫]בהלכות בפ"ב‪ ,‬ובקונטרס הגבולות בעבה"י[‪.‬‬
‫היתר ספיחין בשנה השמינית‪:‬‬
‫יבולים האסורים באיסור ספיחין שנקטפו‬
‫בשביעית נשארים באיסורם לעולם ]מצוי‬
‫בקפואים וכבושים[‪ .‬יבול שיצא משביעית‬
‫לשמינית ]אף שנזרע באיסור[‪ ,‬ממשיך עליו‬
‫גזירת ספיחין מגזירת חכמים ]אף שקדושתו‬
‫פוקעת מיד בתום השנה השביעית[‪ ,‬והותרה‬
‫אכילתו רק לאחר שיעשה כיוצא בו ‪ -‬עד‬
‫שבמקום המקדים ביותר בארץ יספיקו לגדול‬
‫גידולים חדשים‪ ,‬כיוצא בהן‪ ,‬ואז הותרו באכילה‬
‫כל הירקות שנקטפו בשמינית‪ .‬מחנוכה של‬
‫השנה השמינית ואילך הותרו כל סוגי הירקות‬
‫באכילה‪ ,‬מלבד הירקות המאוחסנים ]כגון‬
‫התפו"א וכיו"ב[ שזמנם יותר מאוחר עד‬
‫שיעשה כיוצא בו‪.‬‬
‫מצות ביעור‪:‬‬
‫ציותה התורה‪ ,‬שכל היבולים הקדושים‬
‫בקדושת שביעית‪ ,‬בהגיע הזמן שבו כלה‬
‫היבול המסוים לחיה מן השדה‪ ,‬בכל חלקי‬
‫ארץ ישראל ]=והוא עד שיכלה אותו היבול‬
‫מכלל השדות בארץ ישראל‪ ,‬גם אם הם שדות‬
‫נכרים‪ ,‬או אף שדות ישראל שאינם שומרי‬
‫לוח זמנים לקדושת שביעית‬
‫שביעית – מנח"ש ח"א‪ ,‬נא‪ ,‬טו‪ .‬שביתת השדה‬
‫פי"ד[ יש לכלות ‪ -‬לבער את היבול הזה מן‬
‫הבית‪ .‬מנהג ארץ ישראל שבהגיע זמן הביעור‪,‬‬
‫מפקיר את היבול לפני שלשה אנשים אף אם‬
‫הם אוהביו ]אך לא מאנשי ביתו הסמוכים‬
‫על שולחנו ‪ -‬ושנים מהשלשה צריכים להיות‬
‫כשרים לעדות עבורו[‪ .‬לאחר שהפקיר‪ ,‬יכול‬
‫לשוב ולזכות בו בחזרה‪ .‬יבול שמינית אינו‬
‫מציל את יבול שביעית מחובת הביעור‪.‬‬
‫חובת הביעור חלה על כל יבול הקדוש‬
‫בקדושת שביעית‪ ,‬וכן על כל מה שהופק‬
‫מיבולים אלו והוא קדוש בקדושת שביעית‪.‬‬
‫מכאן שאין חובת ביעור על יבול הגדל אצל‬
‫נכרי בקרקע שלו‪ ,‬יבול הגדל בערבה ]על‬
‫פי הגבולות כמבואר לעיל[‪ ,‬הגדל במצעים‬
‫מנותקים בתוך מבנים ותוצרת חו"ל‪ .‬כמו כן‬
‫יבולים הקדושים בקדושת שביעית‪ ,‬ובזמן‬
‫הביעור היו מופקרים וכגון אותם הנמצאים‬
‫בזמן הביעור בידי "אוצר בית דין" אין עליהם‬
‫חובת ביעור‪ ,‬והלוקח את הפירות מהם לאחר‬
‫הביעור אינו חייב להפקירם‪ .‬אמנם מי שלקח‬
‫מבית דין קודם זמן הביעור‪ ,‬חייב להפקירם‬
‫בהגיע זמן הביעור‪ .‬מי שחייב לבער‪ ,‬ועבר ולא‬
‫ביער‪ ,‬אם עשה זאת במזיד‪ ,‬הפירות נאסרו‬
‫באכילה לבעל הפירות ]עי' שביתת השדה‬
‫שם[‪.‬‬
‫לביעור וספיחין וכיו"ב[‪ ,‬הכוונה לתחילת‬
‫אותו מועד‪.‬‬
‫הערות כלליות ללוח‪:‬‬
‫•‬
‫בלוח מוזכרים תאריכים שונים לפירות‬
‫וירקות שונים‪ ,‬ראוי לציין שהכוונה היא‬
‫ליבולים טריים‪ ,‬אך בהחלט מצויים‬
‫גם יבולים מאוחסנים‪ ,‬ויש לקחת‬
‫זאת בחשבון‪ ,‬וכגון‪ :‬גזר שזמן קדושת‬
‫שביעית צוין בתשרי‪ ,‬מכל מקום יש גזר‬
‫רב באיחסון מגידול שישית שאין בו‬
‫קדושת שביעית‪ .‬וכן דלעת ועוד‪ ,‬ופעמים‬
‫רבות ניתן הדבר להבחנה‪ ,‬וכן בתום‬
‫זמן קדושת שביעית בפירות יש לקחת‬
‫בחשבון שהכוונה לטריים אך מצוי מאד‬
‫קירור של פירות מסוימים‪ ,‬וכן עיבוד‬
‫לתעשיית המשקאות והמזון‪] .‬פעמים‬
‫שניתן גם להבחין לפי התאריך המופיע‬
‫על האריזות‪ ,‬וכן בשימורים ניתן להבחין‬
‫על פי הקוד המודפס ‪ -‬הסיפרה הימנית‬
‫מסמנת את השנה‪ ,‬כגון‪.1999= 9 :‬‬
‫והספרה השמאלית את היום‪ ,‬כגון‪100 :‬‬
‫= היום המאה מתחילת השנה[‪.‬‬
‫•‬
‫התאריכים המופיעים בלוח הם על פי‬
‫ההערכה תוך מאמצים לדייק ככל האפשר‪.‬‬
‫כיון שבמציאות יתכנו שינוים בתאריכים‪,‬‬
‫במידה וכך‪ ,‬נפרסם זאת בל"נ בפירסומי‬
‫המכון‪ .‬כשנכתב מועד מסוים ]כגון חנוכה‬
‫•‬
‫זמני הביעור שצויינו בלוח‪ ,‬חלקם הם‬
‫תאריכים שקבעו לנו חז"ל‪ ,‬ונוהגים גם‬
‫כיום‪ .‬וחלקם האחר הוא לפי המציאות‬
‫כיום‪ ,‬אמנם כיון שאי אפשר לדייק ממש‪,‬‬
‫לכן הזמן המצויין הוא זמן שמתחילים‬
‫להסתפק שמא הוא הזמן‪ ,‬ובזמן זה‬
‫יפקיר את היבולים כדין וכאמור‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן יודיע לפני אותם שהפקיר בפניהם‬
‫שאמנם הוא מכניס את היבולים לביתו‪,‬‬
‫אך אינו מתכוין לזכות בזה‪ ,‬אלא נהנה‬
‫מההפקר‪ ,‬ולא ישוב לזכות עד אשר יתמו‬
‫ימי הספק‪.‬‬
‫•‬
‫ביעור בירקות הוא דבר שכמעט לא מצוי‬
‫כיום‪ ,‬כיון שרוב ככל התוצרת אינה חייבת‬
‫בביעור‪ ,‬שכן רובם מצויים כל השנה‬
‫]וכאמור אף יבולים הגדלים באיסור‬
‫פוטרים מחובת ביעור כיון שבפועל טרם‬
‫כלה לחיה[‪ .‬ירקות שכלים מן השדה בתוך‬
‫השנה השמינית‪ ,‬זמן ביעורם מיד במוצאי‬
‫שביעית‪] .‬שביתת השדה פי"ד[‪.‬‬
‫הפירות הבאים מופיעים ברשימת הירקות‪:‬‬
‫אננס‪ ,‬בננה‪ ,‬פאפיה‪ ,‬פסיפלורה‪ .‬שכן העיקר‬
‫להלכה שדינם כירק‪.‬‬
‫לאפרושי מאיסורא‬
‫ניסן תשע״ה‬
‫‪9‬‬
‫לוח זמנים לירקות‪ ,‬תבלינים דגנים‬
‫וקטניות ‪ -‬שמיטה תשע"ה‬
‫שם הירק‬
‫קדושת‬
‫שביעית מ‪:‬‬
‫אבטיח‬
‫איסור ספיחין מ‪ :‬זמן הביעור‬
‫סוף זמן איסור‬
‫בתשע"ו הערות‬
‫ספיחין‬
‫גרעיני חמניות‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫דלורית‬
‫ד תשרי‬
‫י תמוז‬
‫ראה"ש‪/‬ע"ו‬
‫דלעת‬
‫ד תשרי‬
‫א אב‬
‫ראה"ש‪/‬ע"ו‬
‫הל‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫זנגויל‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫א תמוז‬
‫א תמוז‬
‫ד תשרי‬
‫א ניסן‬
‫ראה"ש‪/‬ע"ו‬
‫חנוכה‬
‫מתוכנן קטיף‬
‫מהערבה הדרומית‬
‫מר"ח חשון‬
‫אורז‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫ייבוא‬
‫חומוס‬
‫איזוב מצוי‬
‫ד תשרי‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫כ אלול‬
‫א אב‬
‫טו אב‬
‫מרבית היבול נאסף‬
‫קודם ר"ה‬
‫מרבית היבול נאסף‬
‫קודם ר"ה‬
‫אין איסור‬
‫ייבוא‬
‫אין איסור‬
‫ייבוא‬
‫א תמוז‬
‫קיים איסום ארוך ויש‬
‫גם ייבוא‬
‫רב שנתי‬
‫חזרת‬
‫ד תשרי‬
‫תשרי‪/‬ע"ו‬
‫אין ביעור‬
‫חנוכה‬
‫אננס‬
‫ד תשרי‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫מניב פרי לאחר שנה‬
‫משתילה‬
‫חוויג'‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫אספרגוס‬
‫ד תשרי‬
‫אין איסור‬
‫ראה"ש‪/‬ע"ו‬
‫אין איסור‬
‫רב שנתי‬
‫חיטה‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫אפונה ]תרמיל[‬
‫ד תשרי‬
‫כג ניסן‬
‫תמוז ‪/‬ע"ה‬
‫חנוכה‬
‫הרוב מגידול נכרי‬
‫חילבה‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫אפונה ]גרגירים[‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫ייבוא‬
‫חסה‬
‫ד תשרי‬
‫י חשון‬
‫אין ביעור‬
‫י חשון‬
‫ארטישוק‬
‫ז חשון‬
‫אין איסור‬
‫א סיון‪/‬ע"ה‬
‫אין איסור‬
‫רב שנתי‬
‫חציל‬
‫ד תשרי‬
‫א כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫א כסלו‬
‫ארטישוק ירושלמי‬
‫ד תשרי‬
‫אלול‪/‬ע"ה‬
‫ראה"ש‪/‬ע"ו‬
‫חנוכה‬
‫בזיליקום‬
‫ד תשרי‬
‫א כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫חנוכה‬
‫בטטה‬
‫ד תשרי‬
‫כז סיון‬
‫אין ביעור‬
‫חנוכה‬
‫חלק מרב שנתי‬
‫בטטה קאסבייה ראה ארטישוק ירושלמי‬
‫‪10‬‬
‫שם הירק‬
‫קדושת‬
‫שביעית מ‪:‬‬
‫איסור ספיחין מ‪ :‬זמן הביעור‬
‫סוף זמן איסור‬
‫בתשע"ו הערות‬
‫ספיחין‬
‫קיים איסום ארוך‬
‫בטנים‬
‫כ אלול‬
‫כ אלול ‪/‬ע"ה‬
‫במיה‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫בננה‬
‫ז תשרי‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫כ אלול‬
‫בבוטנים יש איסום‬
‫ארוך‬
‫רוב מוחלט מגידול‬
‫נכרי בלבד‬
‫רב שנתי‪/‬התאריך‬
‫לאחר הבחלה‬
‫חרדל ]טחון[‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫ייבוא‬
‫טרגון‬
‫ד תשרי‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫כוסברה‬
‫ד תשרי‬
‫א כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫י כסלו‬
‫כוסמת‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫ייבוא‬
‫כורכום‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫ייבוא‬
‫כמהין‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫כמון‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫בצל יבש‬
‫ה טבת‬
‫ה אדר‬
‫אין ביעור‬
‫כד אדר‬
‫כרוב אדום‬
‫ד תשרי‬
‫א טבת‬
‫אין ביעור‬
‫חנוכה‬
‫בצל ראש‬
‫ד כסלו‬
‫ה טבת‬
‫אין ביעור‬
‫יז טבת‬
‫כרוב לבן‬
‫ד תשרי‬
‫טו כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫חנוכה‬
‫בצל ירוק‬
‫ד תשרי‬
‫א כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫י כסלו‬
‫כרוב סיני‬
‫ד תשרי‬
‫י כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫כ כסלו‬
‫ברוקולי‬
‫ד תשרי‬
‫טו טבת‬
‫אין ביעור‬
‫חנוכה‬
‫כרובית‬
‫גזר‬
‫יז תשרי‬
‫א שבט‬
‫יד אב ע"ה‬
‫חנוכה‬
‫גמבה‬
‫ד תשרי‬
‫א טבת‬
‫אין ביעור‬
‫חנוכה‬
‫גרעיני אבטיח‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫גרעיני דלעת‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫ד תשרי‬
‫א טבת‬
‫אין ביעור‬
‫כרפס ]סלרי[‬
‫ד תשרי‬
‫י טבת‬
‫אין ביעור‬
‫חנוכה‬
‫כרפס ]שורש[‬
‫ד תשרי‬
‫כ טבת‬
‫אין ביעור‬
‫כ אלול‬
‫קיים איסום ארוך‬
‫כרתי ]לוף[‬
‫ד תשרי‬
‫א שבט‬
‫אין ביעור‬
‫חנוכה‬
‫אין איסור‬
‫ייבוא‬
‫לואיזה‬
‫יד תשרי‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אינו נידון כצמח‬
‫ייבוא‬
‫חנוכה‬
‫חנוכה‬
‫לוח זמנים לקדושת שביעית‬
‫ייבוא )מעט מקומי‬
‫החל מסיון(‬
‫ייבוא )מעט מקומי‬
‫החל מסיון(‬
‫רב שנתי‬
‫אין איסור‬
‫קיים גזר מאיסום‬
‫ייבוא‬
‫אין איסור‬
‫עץ ‪ -‬רב שנתי‬
‫שם הירק‬
‫קדושת‬
‫שביעית מ‪:‬‬
‫איסור ספיחין מ‪ :‬זמן הביעור‬
‫לוביא טריה בתרמיל‬
‫ד תשרי‬
‫כז סיון‬
‫סוף זמן איסור‬
‫בתשע"ו הערות‬
‫ספיחין‬
‫חנוכה‬
‫רוב מגידול נכרי‬
‫שם הירק‬
‫קדושת‬
‫שביעית מ‪:‬‬
‫איסור ספיחין מ‪ :‬זמן הביעור‬
‫סוף זמן איסור‬
‫בתשע"ו הערות‬
‫ספיחין‬
‫פלפל חריף‬
‫ד תשרי‬
‫י כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫חנוכה‬
‫לוביא גרגרים‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫ייבוא‬
‫פלפל שחור‪/‬לבן‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫ייבוא‬
‫לימונית ]עשב לימון[‬
‫ד תשרי‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫רב שנתי‬
‫פפריקה‬
‫ד תשרי‬
‫א אלול‬
‫ראה"ש‪/‬ע"ו‬
‫א אלול‬
‫רוב הפפריקה בתחילת‬
‫שמיטה שייכת לשישית‬
‫לפת‬
‫ד תשרי‬
‫א כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫י כסלו‬
‫פרג‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫ייבוא‬
‫מילון‬
‫ד תשרי‬
‫א כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫חנוכה‬
‫צ'יוטה‬
‫ד תשרי‬
‫א כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫חנוכה‬
‫מליסה‬
‫ד תשרי‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫רב שנתי‬
‫ציפורן‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫ייבוא‬
‫מלפפון‬
‫ד תשרי‬
‫יד חשון‬
‫אין ביעור‬
‫כה חשון‬
‫צלף‬
‫א תמוז‬
‫אין איסור‬
‫טבת‪/‬ע"ו‬
‫אין איסור‬
‫רוב מייבוא‬
‫מרווה‬
‫ד תשרי‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫רב שנתי‬
‫צנון‬
‫ד תשרי‬
‫כ חשון‬
‫אין ביעור‬
‫א כסלו‬
‫נבטים‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫גידולי מים‪/‬מנותק‬
‫בתוך מבנה‬
‫צנונית‬
‫ד תשרי‬
‫א חשון‬
‫אין ביעור‬
‫ה חשון‬
‫נענע‬
‫ד תשרי‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫רב שנתי‬
‫קולורבי‬
‫ד תשרי‬
‫א כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫ה כסלו‬
‫סויה‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫ייבוא‬
‫קינמון‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫סלק אדום‬
‫ד תשרי‬
‫א כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫י כסלו‬
‫קישוא‬
‫ד תשרי‬
‫י חשון‬
‫אין ביעור‬
‫טו חשון‬
‫סלק עלים‬
‫ייבוא‬
‫ד תשרי‬
‫א כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫יח כסלו‬
‫רוזמרין‬
‫יד תשרי‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫עץ – רב שנתי‬
‫עגבניה‬
‫ד תשרי‬
‫י כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫חנוכה‬
‫שבולת שועל‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫ייבוא‬
‫עדשים‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫ייבוא‬
‫שום‬
‫כ אדר‬
‫ז ניסן‬
‫א אב‬
‫כ אדר‬
‫קיים שיווק מאיחסון‬
‫ארוך‬
‫עולש‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫גידולי מים במבנים‬
‫‪ /‬ייבוא‬
‫שומשום‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫ייבוא ומעט נכרי‬
‫עירית‬
‫ד תשרי‬
‫כ חשון‬
‫אין ביעור‬
‫ד כסלו‬
‫שומר‬
‫ד תשרי‬
‫א כסלו‬
‫כח תמוז ע"ה ה כסלו‬
‫עלי דפנה ‪ -‬יבשים‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫ייבוא‬
‫שמיר‬
‫ד תשרי‬
‫י חשון‬
‫אין ביעור‬
‫כ חשון‬
‫פאפיה‬
‫תשרי‬
‫אין איסור‬
‫אב‪/‬ע"ה‬
‫אין איסור‬
‫רב שנתי‬
‫שעונית ]פסיפלורה[‬
‫ד תשרי‬
‫אין איסור‬
‫ראה"ש‪/‬ע"ו‬
‫אין איסור‬
‫פול ]בתרמיל[‬
‫ד תשרי‬
‫ה טבת‬
‫תמוז‪/‬ע"ה‬
‫חנוכה‬
‫פול ]גרגרים‪-‬יבש[‬
‫תמוז ע"ה‬
‫תמוז ע"ה‬
‫תמוז‬
‫שעועית ]יבשה[‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫פופקורן‬
‫אב ע"ה‬
‫אב ע"ה‬
‫אב‬
‫חלק ניכר מגידול‬
‫נכרי‬
‫רוב מייבוא – איסום‬
‫ארוך‬
‫קיים מייבוא – איסום‬
‫ארוך‬
‫שעועית ]תרמיל[‬
‫ד תשרי‬
‫י כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫י כסלו‬
‫שעורה‬
‫א תמוז‬
‫א תמוז‬
‫פטרוזיליה‬
‫ד תשרי‬
‫א כסלו‬
‫תות שדה‬
‫טז חשון‬
‫ה כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫א כסלו‬
‫רוב מייבוא‬
‫א תמוז ‪ /‬ע"ו רוב מייבוא‬
‫יב תמוז‬
‫חנוכה‬
‫פטרוזיליה‪‬‬
‫ד תשרי‬
‫א שבט‬
‫אין ביעור‬
‫חנוכה‬
‫תירס‬
‫יא תשרי‬
‫יא תשרי‬
‫פטריות‬
‫אין קדושה‬
‫אין איסור‬
‫אין ביעור‬
‫אין איסור‬
‫אינו נידון כצמח‬
‫תפוח אדמה‬
‫ג כסלו‬
‫א טבת‬
‫אב‪/‬ע"ה‬
‫א טבת‬
‫פלפל‬
‫ד תשרי‬
‫ה כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫חנוכה‬
‫בפלפל אדום החל‬
‫מכה' כסלו‬
‫תרד‬
‫ד תשרי‬
‫א כסלו‬
‫אין ביעור‬
‫ה כסלו‬
‫לאפרושי מאיסורא‬
‫רב שנתי ולדידן‬
‫דינו כירק‬
‫חנוכה‬
‫ניסן תשע״ה‬
‫קטניות‬
‫‪11‬‬
‫לוח זמנים לפירות‬
‫האילן ‪ -‬שמיטה תשע"ה‬
‫שם הפרי‬
‫‪12‬‬
‫קדושת‬
‫שביעית‬
‫מתשע"ה‬
‫קדושת‬
‫שביעית זמן הביעור‬
‫עד חודש ]ע"ו[‬
‫אבוקדו‬
‫מנחם אב‬
‫תמוז‬
‫תמוז‪/‬ע"ו‬
‫אגוז אילסר‬
‫הערות‬
‫שם הפרי‬
‫קדושת‬
‫שביעית‬
‫מתשע"ה‬
‫קדושת‬
‫שביעית זמן הביעור‬
‫עד חודש ]ע"ו[‬
‫לימקוואט‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫חשון‪/‬ע"ו‬
‫מנגו‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫טבת‪/‬ע"ו‬
‫משמש‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫אב‪/‬ע"ה‬
‫נקטרינה‬
‫אדר‬
‫אדר‬
‫כסלו‪/‬ע"ו‬
‫ענבי יין ]יין[‬
‫תמוז‬
‫תמוז‬
‫פסח‪/‬ע"ו‬
‫ענבי מאכל‬
‫ניסן‬
‫אין קדושה‬
‫אין קדושה‬
‫אין ביעור‬
‫ייבוא‬
‫ערמונים‬
‫אין קדושה‬
‫אגוז לוז‬
‫אין קדושה‬
‫אין קדושה‬
‫אין ביעור‬
‫ייבוא‬
‫פאפיה‬
‫ראה לוח ירקות‬
‫אגוז מלך‬
‫אין קדושה‬
‫אין קדושה‬
‫אין ביעור‬
‫ייבוא‬
‫פומלה‬
‫אלול‬
‫ניסן‬
‫אגוז מקדמיה‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫אדר‪/‬ע"ו‬
‫פומלית‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫סיון‪/‬ע"ו‬
‫אגוז – פיסתוק‬
‫אין קדושה‬
‫אין קדושה‬
‫אין ביעור‬
‫ייבוא‬
‫פיג'ויה‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫אגוז פקאן‬
‫תשרי‪/‬ע"ו‬
‫תשרי‪/‬ע"ז‬
‫אדר‪ /‬ע"ו‬
‫יש גם ייבוא‬
‫פיטאיה ]צהובה[‬
‫טבת‬
‫טבת‬
‫ניסן‪/‬ע"ה‬
‫אגוז קשיו‬
‫אין קדושה‬
‫אין קדושה‬
‫אין ביעור‬
‫ייבוא‬
‫פיטאיה ]אדומה[‬
‫חשון‬
‫אגס‬
‫תמוז‬
‫תמוז‬
‫חשון‪/‬ע"ו‬
‫קיים מקירור ארוך‬
‫פסיפלורה‪/‬שעונית ראה לוח ירקות‬
‫אוכמניות‬
‫טבת‬
‫טבת‬
‫ניסן‪/‬ע"ו‬
‫יש גם מיבוא ]לתעשיה[‬
‫צבר‬
‫סיון‬
‫חשון‬
‫אנונה‬
‫אב‬
‫אב‬
‫שבט‪/‬ע"ו‬
‫קובו‬
‫חשון‬
‫חשון‬
‫אפרסמון‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫שבט‪/‬ע"ו‬
‫קומקוואט‬
‫חשון‪/‬ע"ו‬
‫חשון‪/‬ע"ז‬
‫אדר ‪/‬ע"ו‬
‫קיוי‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫טבת‪/‬ע"ו‬
‫אפרסק‬
‫אדר‬
‫אדר‬
‫כסלו‪/‬ע"ו‬
‫אשכוליות‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫סיון‪/‬ע"ו‬
‫אתרוג‬
‫ד תשרי‬
‫אייר‪/‬ע"ו‬
‫שבט‪/‬ע"ו‬
‫י"א שאין לו ביעור‬
‫גודגדן‬
‫אייר‬
‫אייר‬
‫אב‪/‬ע"ה‬
‫משווק גם באופני עיבוד שונים‬
‫גויאבה‬
‫אב‬
‫אב‬
‫טבת‪/‬ע"ו‬
‫גויאבה תאילנדית‬
‫קלמנטינה‪/‬קליפים אלול‬
‫אלול‬
‫אייר‪/‬ע"ו‬
‫קרמבולה‬
‫כסלו‬
‫כסלו‬
‫שבט‪/‬ע"ו‬
‫רימון‬
‫אב‬
‫אב‬
‫אדר‪/‬ע"ו‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫שבט‪/‬ע"ו‬
‫שזיף אירופי‬
‫אב‬
‫אב‬
‫חשון ע"ו‬
‫דובדבן‬
‫אייר‬
‫אייר‬
‫אב‪/‬ע"ה‬
‫משווק גם באופני עיבוד שונים‬
‫שזיף יפני‬
‫ניסן‬
‫אייר‬
‫כסלו‪/‬ע"ו‬
‫זית מאכל‬
‫אב‬
‫אב‬
‫שבועות‪/‬ע"ו‬
‫משווק בשימורים לטווח ארוך‬
‫שסק‬
‫אדר‬
‫שבט‬
‫סיון‪/‬ע"ה‬
‫זית שמן ]שמן[‬
‫תשרי‪/‬ע"ו‬
‫תשרי‪/‬ע"ז‬
‫שבועות‪/‬ע"ו‬
‫נשמר לתקופה ארוכה‬
‫חבוש‬
‫אב‬
‫אב‬
‫טבת‪/‬ע"ו‬
‫חרוב‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫טבת‪/‬ע"ו‬
‫לונגן‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫אב‪/‬ע"ה‬
‫ליטשי‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫אב‪/‬ע"ה‬
‫לימה‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫חשון‪/‬ע"ו‬
‫לימון ‪ -‬ירוק‬
‫אדר‬
‫אדר‬
‫תמוז‪/‬ע"ו‬
‫לימון ‪ -‬צהוב‬
‫אייר‬
‫אייר‬
‫תמוז‪/‬ע"ו‬
‫יש מאיסום‪ .‬ויש גם יבוא‬
‫לוח זמנים לקדושת שביעית‬
‫חשון‪/‬ע"ו‬
‫חשון‪/‬ע"ו‬
‫חשון ‪ /‬ע"ו‬
‫משווק גם באופני עיבוד שונים‬
‫אין ביעור‬
‫סיון‪/‬ע"ו‬
‫שבט‪/‬ע"ו‬
‫סיון‬
‫נשמר לתקופה ארוכה‬
‫פסח‪/‬ע"ו‬
‫אין קדושה‬
‫אלול‬
‫הערות‬
‫במהלך השנה יש שיווק‬
‫מקירור‬
‫התאריך תקף גם לשאר‬
‫קליפים‬
‫קיים שיווק של מיץ רימונים‬
‫פרי זה משווק גם בשימורים‬
‫ומיובש‬
‫שקד ירוק‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫טבת‪/‬ע"ו‬
‫שקד יבש‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫טבת‪/‬ע"ו‬
‫מאוחסן לתקופה ארוכה‬
‫תאנה טרייה‬
‫ניסן‬
‫ניסן‬
‫חנוכה‪/‬ע"ו‬
‫תאנים מיובשות מקורם מחו"ל‬
‫תות עץ‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫תשרי‪/‬ע"ו‬
‫תמר‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫פורים‪/‬ע"ו‬
‫קיים שיווק ארוך מקירור‬
‫ואחסון‬
‫תפוז‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫תמוז‪/‬ע"ו‬
‫משווק גם באופני עיבוד שונים‬
‫תפוח מבכיר‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫שבט‪/‬ע"ו‬
‫תפוח‬
‫אב‬
‫אב‬
‫שבט‪/‬ע"ו‬
‫קיים שיווק מקירור ארוך‬
‫דיני ביעור ווידוי מעשרות‬
‫בשנה השביעית‬
‫א‪ .‬בשנה השביעית ]וכן הדין בשנה הרביעית[‪,‬‬
‫בערב יום טוב האחרון של פסח‪ ,‬מקיימים‬
‫מצוות "ביעור מעשרות"‪] .‬ובספר "קצירת‬
‫השדה השלם" – פרק יח‪ ,‬ביארתי דינים אלו‪,‬‬
‫וכן בספרי שביתת השדה השלם בפט"ו[‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיצד היא מצוות הביעור? כל מי שברשותו‬
‫פירות שהן טבל או ספק טבל‪ ,‬חייב להפריש‬
‫מהן תרומות ומעשרות‪ .‬פירות שהן דמאי‪ ,‬אינו‬
‫חייב להזדרז ולהפריש מהן תרומות ומעשרות‬
‫מפני שאינם מעכבים את הווידוי‪ ,‬אף על גב‬
‫שאסור לאוכלם כל עוד ולא הופרשו מהם‬
‫תרומוות ומעשרות‪.‬‬
‫ג‪ .‬כמו כן‪ ,‬מי שברשותו מוצרי מאפה החייבים‬
‫בחלה‪ ,‬חייב להפריש חלה בזמן הביעור‪.‬‬
‫ובזמן הזה שמצות החלה בשריפה ‪ -‬טוב‬
‫לשרפה בזמן הביעור‪.‬‬
‫ד‪ .‬לאחר שהפריש תרומות ומעשרות‪ ,‬עליו‬
‫ליתנם למקבליהם‪ ,‬דהיינו‪ :‬תרומות לכהן‪,‬‬
‫ומעשר ראשון ללוי ]ואף בזמן הזה חייבים[‪,‬‬
‫ומעשר עני לעני‪ .‬ובזמן הזה שאין נותנים‬
‫תרומות לכהן‪ ,‬די שיפריש ויקבע מקום ]ושמן יש‬
‫ליתנו לכהן אף בזה"ז כיון שרשאי הכהן להשתמש‬
‫בו גם בזה"ז למאור‪ ,‬וכמו שכתבתי בספרי קצירת‬
‫השדה בפי"ג סעי' ד‪ .‬ואם חייב מצד דיני הביעור‬
‫גם לבער או לקבור את התרומה‪ ,‬נראה שזה כדין‬
‫חלה‪ ,‬שכתבנו שטוב לשרפה‪ ,‬וה"ה בנידו"ד‪ .‬ועל‬
‫חובת נתינת מעשר ראשון ללוי גם בזה"ז כבר‬
‫הארכנו בקצירת השדה שם‪ ,‬ובשו"ת חלקת‬
‫השדה חלק ב סימנים יב – טז‪ ,‬ואף הבאנו שם את‬
‫מכתבו של מרן ג"ע זצוק"ל‪ ,‬שחובה גמורה לתת‬
‫ללוי מטבל ודאי גם בזה"ז וכדעת מרן השו"ע‪,‬‬
‫יעוי"ש[‪.‬‬
‫ה‪ .‬פירות מעשר שני או רבעי‪ ,‬יחלל את‬
‫קדושתם על מטבע‪ .‬ואת המטבע‪ ,‬עם שאר‬
‫כל המטבעות שברשותו מחילולים קודמים של‬
‫מעשר שני ורבעי‪ ,‬יחללם על מטבע אחת‪.‬‬
‫ו‪ .‬לאחר שחילל הכל על המטבע‪ ,‬ישמיד את‬
‫המטבע על ידי שישליכנה לים הגדול‪ ,‬ואין‬
‫צריך לשחקה תחילה‪ .‬ואם משליך לשאר נהרות‪,‬‬
‫עליו לשחוק תחילה את המטבע‪ .‬ואם אינו‬
‫נמצא בקרבת הים‪ ,‬ישחוק את המטבע ויפזרנה‬
‫ברוח‪ .‬ומסתבר שגם יכול להשמיד המטבע על‬
‫ידי שרייתו בחומרים שמכלים אותו‪ .‬ומכל מקום‬
‫כיון שבמטבע זו יש קדושה‪ ,‬אין להשליכה דרך‬
‫בזיון‪ ,‬כגון לבור שופכין וכיוצא בזה‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫יכול לחלל את הקדושה שנמצאת בכל‬
‫המטבעות‪ ,‬על פרי שערכו לפחות שווה‬
‫פרוטה ובתנאי שאין הפרי קדוש בקדושת‬
‫שביעית‪ ,‬וישמיד את הפרי שחילל עליו כדי‬
‫שלא יהווה תקלה לאחרים באכילתו‪ ,‬ויזהר‬
‫שלא ישמיד את הפרי דרך בזיון וכנ"ל ]וכמובן‬
‫שאין לחלל על פרי שקדוש בקדו"ש‪ ,‬כדי שלא‬
‫יביאהו לידי כילוי והפסד[‪.‬‬
‫ח‪ .‬חובת הביעור בשנה השביעית חלה‬
‫על הפירות והירקות שנתחייבו במעשר‬
‫בשנים ‪ -‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬לשמיטה‪ ,‬אך פירות וירקות‬
‫שנתחייבו במעשרות בשנת השמיטה‪ ,‬זמן‬
‫ביעורם הוא בשנה הרביעית ]הנה באופנים‬
‫מסויימים יש חובת תרו"מ גם בשמיטה‪ ,‬וכגון‬
‫מפירות נכרי שיהודי עשה את הגמ"ל שלהם‪,‬‬
‫וכיו"ב וכמבואר לעיל‪ ,‬אלא שזמן הביעור‬
‫שלהם לא בשנה השביעית‪ ,‬אלא מתבערים‬
‫בשנה הרביעית‪ ,‬וכל זה כמו שביארנו ‪ .‬וכן הדין‬
‫בדברים שהתחייבו במעשר בשנה הרביעית‪,‬‬
‫שזמן ביעורם בשנה השביעית וכמבואר‬
‫בירושלמי מע"ש פ"ה ה"ג וראה בביאור הגר"א‬
‫שם‪ ,‬וכ"ה בספרי פר' ראה‪ .‬ודוק היטב בל'‬
‫הר"מ שם סוף הל' ג[‪.‬‬
‫ט‪ .‬שנת המעשר אינה נקבעת בכל הגידולים‬
‫כאחת‪ ,‬ושונה היא בין הגידולים השונים‬
‫כפי שנתבאר בקצירת השדה פרק ח‪ ,‬ושוים‬
‫הדברים גם לדין ביעור מעשרות‪ .‬ובשאר סוגי‬
‫פירות שנתבאר שם שספק מה השלב הקובע‬
‫לאפרושי מאיסורא‬
‫ניסן תשע״ה‬
‫‪13‬‬
‫בהם‪ ,‬וכן בשאר הספיקות‪ ,‬יפריש מעשרות על‬
‫תנאי וכמפורט שם‪ ,‬ויבערם כדין‪.‬‬
‫י‪ .‬גם מוצרי מאפה החייבים בחלה‪ ,‬שזמן‬
‫ביעורם הוא ברביעית‪ ,‬זהו רק אם נאפו‬
‫מקמח שנעשה מתבואה שהביאה שליש קודם‬
‫ראש השנה של רביעית‪ ,‬אך אם קמח זה נעשה‬
‫מתבואה שהביאה שליש לאחר ראש השנה‬
‫של רביעית‪ ,‬זמן חובת ביעורה הוא בשביעית‬
‫]ובספרי שביתת השדה פט"ו סעי' ל הוכחנו דין‬
‫זה יעוי"ש[‪.‬‬
‫יא‪ .‬חובת הביעור של נטע רבעי הוא רק על‬
‫הנטיעות ששייכות לשנים א‪-‬ג‪ ,‬אולם אותם‬
‫השייכים לשנה הרביעית יתבערו בשביעית‪,‬‬
‫ואותם ששיכים לשנה השביעית כלומר שחנטו‬
‫בשביעית מתבערים בשנה הרביעית‪ ,‬וכן העיקר‬
‫הלכה למעשה וכמו שביארנו בספרי עץ השדה‬
‫על הל' ערלה ונט"ר בפי"ג סעי' כז‪.‬‬
‫יב‪ .‬מי שברשותו מוצרי חמץ החייבים בהפרשת‬
‫חלה או תרומות ומעשרות‪ ,‬יקפיד להפריש‬
‫מהם ולבערם עד ערב פסח קודם זמן איסורם‬
‫]אע"ג שכתבנו לעיל שחובת הביעור הוא בערב‬
‫יו"ט האחרון של פסח‪ ,‬הכא שאני‪ ,‬מחמת איסור‬
‫החמץ שבזה‪ .‬ואמנם נראה שאם עשה "מכירת‬
‫חמץ" וכעת זה ברשות הגוי‪ ,‬אין ע"ז חובת‬
‫ביעור‪ ,‬אלא שלאחר פסח כשחוזר ולוקח את זה‬
‫‪14‬‬
‫לרשותו‪ ,‬יקיים בהם מיד מצוות ביעור[‪.‬‬
‫יג‪ .‬פירות וירקות הנמצאים בקופסאות סגורות‪,‬‬
‫כגון קופסאות שימורים שעדיין לא הופרשו‬
‫מהם תרומות ומעשרות‪ ,‬צריך לבערם כדין‪.‬‬
‫יד‪ .‬מי שיש לו פירות החייבים בביעור‪ ,‬אך הם‬
‫רחוקים ממנו‪ ,‬והגיע זמן הביעור‪ ,‬הרי הוא‬
‫קובע מהמקום בו הוא נמצא מקום לכל מתנה‬
‫ומתנה וקורא להם שם ולאחר מכן מזכה‬
‫את המתנות לבעליהם על ידי אדם אחר‪ ,‬או‬
‫באחד הקנינים המועילים‪ .‬ואת המעשר שני‬
‫שיש לו בפירות יחלל על מטבע שיש לו עמו‪,‬‬
‫ויבער אותה במקום שהוא שם ]וצורת הקנינים‬
‫המועילים ביארנו קצירת השדה פט"ו סעי' מ‪,‬‬
‫וסעי' מב[‪.‬‬
‫טו‪ .‬אם אי אפשר לו לזכות את המתנות‬
‫לבעליהם‪ ,‬יקבע להם מקום ויקרא להם‬
‫שם‪ ,‬ויחלל את המעשר שני על המטבע‪ .‬אלא‬
‫שבאופן זה אינו יכול לומר את הוידוי וכפי‬
‫שיבואר לקמן‪.‬‬
‫טז‪ .‬מי שהפריש תרומות ומעשרות מפירותיו‪,‬‬
‫אך לא נתן את המעשרות לבעליהם‪,‬‬
‫ועבר זמן הביעור‪ ,‬מיד כשנזכר יתן את המתנות‬
‫לבעליהם‪ ,‬משום שבכל רגע שהוא מעכב‬
‫מלתת עובר הוא על מצות ביעור‪ ,‬ומכל מקום‬
‫הפירות שמהם הפריש לא נאסרים‪ .‬אולם אם‬
‫דיני ביעור ווידוי מעשרות‬
‫הפריש מהפירות את המעשר שני‪ ,‬ולא פדאו‬
‫על פירות או מטבע כנצרך‪ ,‬ועבר זמן הביעור‪,‬‬
‫נאסרו פירות המעשר שני באכילה והנאה‪ ,‬ומיד‬
‫כשנזכר יבערם מן העולם‪ ,‬שאין להם פדיון אחר‬
‫זמן הביעור‪ .‬והוא הדין בפירות רבעי ]ובשו"ת‬
‫חלקת השדה ח"ב )תרו"מ סי' יט אות ד( כתבתי‬
‫שה"ה מטבע שלא ביערה בזמנה‪ ,‬אין לה תקנה‬
‫לחללה על מטבע קטנה אלא עליו להשמיד את‬
‫המטבע מן העולם[‪.‬‬
‫יז‪ .‬פירות שהשאירם בטבלן ולא הפריש מהם‬
‫כלל‪ ,‬ועבר זמן הביעור‪ ,‬מיד כשנזכר יפריש‬
‫מהם תרומות ומעשרות‪ ,‬ויתן המתנות לבעליהם‪.‬‬
‫ואמנם הפירות של המעשר שני‪ ,‬יש אומרים‬
‫שאין להם פדיון והפירות נאסרים ועליו לבערם‬
‫מן העולם וכנ"ל בסעיף הקודם‪ .‬ויש מצדדין‬
‫להקל שבאופן זה אין הפירות נאסרים אלא‬
‫יפדם על מטבע‪ ,‬ויבערו מן העולם ]ומ"מ הקונה‬
‫פירות וירקות טריים בשוק לאחר פסח‪ ,‬אפילו‬
‫הם עדיין ודאי טבל‪ ,‬אינו צריך לחשוש למעשר‬
‫שני שבהם‪ ,‬כיון שהם גידולי השנה השביעית‪,‬‬
‫ואם יש פירות שהם עדיין שייכים לשישית‪ ,‬הרי‬
‫צריך לעשר מהם מעשר עני ולא מעשר שני‪,‬‬
‫אא"כ יש חשש שזה מאוחסן מהשנה החמישית‪,‬‬
‫ודבר זה אינו מצוי[‪.‬‬
‫יח‪.‬‬
‫הכל חייבין במצות ביעור הן גברים והן‬
‫נשים‪.‬‬
‫דיני וידוי מעשרות‬
‫א‪ .‬לאחר שהפריש וביער את כל מעשרותיו‪,‬‬
‫מצוות עשה להתודות לפני ה'‪ ,‬וזהו הנקרא‬
‫"וידוי מעשר"‪ .‬ומצווה זו נוהגת אף כשבית‬
‫המקדש אינו קיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬זמן הוידוי‪ ,‬הוא בזמן המנחה של יום טוב‬
‫האחרון של חג הפסח בשנה הרביעית‬
‫והשביעית‪ ,‬לאחר שבערב יום טוב האחרון גמר‬
‫לבער כל מעשרותיו‪.‬‬
‫ג‪ .‬נוסח הוידוי הוא הנאמר בכתוב )דברים כו‬
‫פס' יג ‪ -‬יד(‪" :‬ביערתי הקדש מן הבית וגו'‪.‬‬
‫לא אכלתי באני ממנו וגו'‪ .‬השקיפה ממעון‬
‫קדשך מן השמים" וגו'‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין אדם מתודה‪ ,‬אלא אם כן הפריש את כל‬
‫מעשרותיו‪ ,‬ונתן המתנות לבעליהם‪ .‬ולכן‪ ,‬מי‬
‫שהיו ברשותו פירות של טבל ודאי‪ ,‬ולא נתן את‬
‫המעשרות ללוי כדין‪ ,‬אלא הפריש את המעשר‬
‫ראשון‪ ,‬ואכלו בעצמו‪ ,‬אינו מתודה‪ .‬שכיצד יאמר‪:‬‬
‫"וגם נתתיו ללוי"‪ ,‬ונמצא כדובר שקרים לפני ה'‬
‫יתברך‪ .‬והוא הדין מי שהיו ברשותו פירות של‬
‫מעשר עני ולא נתנם לעני‪ ,‬שאינו יכול להתוודות‬
‫]ותרומה בזה"ז שאין נותנה לכהן כיון שאסור לו‬
‫לאכלה‪ ,‬נראה שאין זה מעכב את הוידוי‪ ,‬כיון‬
‫שעושה כך כדין ע"פ הוראת גדולים‪ ,‬וכ"כ בס'‬
‫המעשר והתרומה פ"א הערה צו[‪.‬‬
‫ה‪ .‬אם הפריש המתנות שלא כסדר‪ ,‬כגון‬
‫שהקדים מעשר שני לראשון‪ ,‬או מעשר‬
‫לתרומה‪ ,‬אינו מתודה‪ .‬שנאמר‪" :‬ככל מצותיך‬
‫אשר ציותני"‪.‬‬
‫ו‪ .‬הפריש ממין על שאינו מינו )נתבאר בקצירת‬
‫השדה פ"ט(‪ ,‬או מן התלוש על המחובר‬
‫ולהיפך )שם(‪ ,‬או מן החדש על הישן ולהיפך‬
‫)שם פ"ח( ‪ -‬אינו יכול להתוודות‪ ,‬שנאמר‪" :‬לא‬
‫עברתי ממצותיך"‪.‬‬
‫ז‪ .‬שכח אדם ולא בירך קודם שהפריש תרומות‬
‫ומעשרות‪ ,‬דעת הפוסקים שאין זה מעכב‬
‫את הוידוי‪ ,‬כיון שברכות אינן מעכבות‪ .‬ויש מי‬
‫שכתב שאם שכח ולא בירך הרי זה מעכב ואינו‬
‫יכול לומר את הוידוי‪ ,‬והעיקר להלכה כדיעה‬
‫ראשונה‪.‬‬
‫ח‪ .‬פירות שנשרפו בעודם טבל‪ ,‬מעכבים‬
‫מלומר את הוידוי‪ ,‬שהרי לא הפריש המתנות‬
‫ולא נתנן לבעליהן‪.‬‬
‫ט‪ .‬אם הפריש מעשר שני בטומאה ‪ -‬אינו‬
‫מתודה‪ .‬יש אומרים ש"הפריש בטומאה"‬
‫היינו‪ ,‬שביערם מן העולם בעודם טמאים‪ .‬ויש‬
‫מפרשים "הפריש בטומאה" ‪ -‬כפשוטו שהפרישו‬
‫כשהוא טמא וטימא את הפירות‪ .‬ומכל מקום‬
‫בזמן הזה שהכל מפרישים בטומאה‪ ,‬אין זה‬
‫מעכב את הוידוי‪.‬‬
‫י‪ .‬עיקר מצות הוידוי לאמרה בבית המקדש‪,‬‬
‫שנאמר‪" :‬לפני ה'" ואם התודה בכל‬
‫מקום‪,‬יצא‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫אין מתודין אלא ביום‪ .‬וכל היום כשר לוידוי‬
‫מעשר‪.‬‬
‫יב‪ .‬וידוי מעשר‪ ,‬מצוה מן המובחר שכל אחד‬
‫יאמר את הוידוי בפני עצמו‪ .‬ומכל מקום אם‬
‫רצו הרבים להתוודות כאחד מתוודים‪.‬‬
‫יג‪ .‬יש אומרים שאם רצו הרבים שאחד יקרא‬
‫להם‪ ,‬והם יצאו מדין "שומע כעונה" ‪ -‬הרשות‬
‫בידם‪ .‬ויש אומרים שבוידוי מעשר אין אחד יכול‬
‫להוציא את חבירו מדין "שומע כעונה"‪.‬‬
‫יד‪ .‬גם מי שאין לו קרקע ברשותו‪ ,‬יכול לומר‬
‫וידוי מעשר אף על גב שנכללות בו המילים‪:‬‬
‫"את האדמה אשר נתת לנו"‪.‬‬
‫טו‪ .‬אף על גב שמצוות ביעור נוהגת בין בזכרים‬
‫ובין בנקבות‪ ,‬מכל מקום מצוות וידוי אינה‬
‫נוהגת אלא בזכרים ולא בנקבות‪.‬‬
‫טז‪ .‬יש אומרים שיש לברך קודם הוידוי‪" :‬ברוך‬
‫אתה ה' אמ"ה אקב"ו על וידוי הביעור"‪ ,‬ויש‬
‫חולקים‪ .‬ומכל מקום בזמן הזה אין מברכים‪.‬‬
‫יז‪ .‬גם בזמן הזה נוהג וידוי מעשר‪ ,‬ולכן כל‬
‫שמילא אחר התנאים ההלכתיים לאמירת‬
‫וידוי ]מלבד מה שלא נוהג היום‪ ,‬כגון אי נתינת‬
‫לאפרושי מאיסורא‬
‫ניסן תשע״ה‬
‫‪15‬‬
‫תרומה לכהן או הפרשה בטומאה‪ ,‬שכל העושה‬
‫כך‪ ,‬על פי דין הוא עושה וכנ"ל[ אומר את נוסח‬
‫הוידוי‪ .‬וכל שלא מילא אחר כל התנאים‪ ,‬אסור‬
‫לו לומר את הוידוי‪ ,‬שנמצא ח"ו כדובר שקרים‬
‫לפני ה'‪.‬‬
‫יח‪ .‬הגאון האדר"ת הנהיג לקרוא את פרשת‬
‫הוידוי במנחה של שביעי של פסח בציבור‬
‫מתוך ספר תורה‪ .‬ואמר לי מרן הראש"ל הגר"ע‬
‫יוסף זצוק"ל שכך יש לנהוג הלכה למעשה‬
‫לקרוא בשביעי של פסח‪ ,‬בין אשרי לתפילת‬
‫העמידה של מנחה‪ ,‬את פרשת הוידוי מ"כי‬
‫תכלה" עד "זבת חלב ודבש" ]והיינו בלא ברכות‬
‫התורה ופשוט‪ .‬ובספר דרך אמונה )הל' מע"ש‬
‫פי"א ה"ד בביאה"ל סוד"ה אין מתודין(‪ ,‬שכל‬
‫שאומרה בבית הכנסת בתורת תפילה יכול‬
‫לאומרה אפי' שנתן המע"ר לכהן ולא ללוי‪ ,‬וכן‬
‫אם הפריש בטומאה את המע"ש‪ ,‬כיון שסוכ"ס‬
‫עשה כדין‪ .‬עי"ש ודוק[‪.‬‬
‫פרשת וידוי מעשרות‬
‫י‪‰‬י‬
‫]דברים כו‪ ,‬יב ‪ -‬טו[‬
‫ּ‪ƒ‬כי‬
‫˘ר‬
‫˘ר ∆‡˙ ַּכל ַמ ¿ע ּ ַ ׂ‬
‫¿˙ ַכ ∆ּל‪ַ ‰‬ל ¿ע ּ ≈ ׂ‬
‫י˘י˙ ׁ¿˘נַ ˙‬
‫בו ָ‡ ¿˙ך ַ ּב ָׁ˘נָ ‪ƒ ˘¿ׁ ּ ‰ַ ‰‬ל ׁ‪ƒ‬‬
‫¿ּ˙ ּ‬
‫ַ‪ַּ ‰‬מ ֲﬠ ≈˘ׂ ר‪¿ ,‬ונָ ַ˙ ָּ˙‪ַ ‰‬ל ≈ּל ‪ƒ‬וי ַל ≈ ּ‚ר ַל ָ ּי˙ו… ם‬
‫לו ‪ƒ‬ב ׁ¿˘ ָﬠ ∆ר ָ‬
‫עו‪:‬‬
‫יך ¿ו ָ˘ׂ ≈ב ּ‬
‫¿ו ָל ַ‡ ¿ל ָמנָ ‪¿ ‰‬ו ָ‡ ¿כ ּ‬
‫¿ו ָ‡ ַמ ¿ר ָּ˙ ‪ƒ‬ל ¿פנ≈ י י¿ יָ ¡‡ל … ∆‪ָ ‰‬‬
‫יך ‪ּ ƒ‬ב ַﬠ ¿ר ‪˙ּƒ‬י ַ‪˘ׁ „…∆ ˜ּ ‰‬‬
‫‪ƒ‬מן ַ‪ּ ַ ‰‬בי‪¿ ˙ ƒ‬ו‚ַ ם נ¿ ַ˙ ‪˙ּƒ‬יו ַל ≈ּל ‪ƒ‬וי ַל ≈ ּ‚ר ַל ָ ּי˙ו… ם‬
‫י˙נ‪ ƒ‬י‪,‬‬
‫¿ו ָל ַ‡ ¿ל ָמנָ ‪¿ּ ‰‬כ ָכל ‪ƒ‬מ ¿ˆ ָו ¿˙ ָך ֲ‡ ׁ∆˘ר ‪ּ ƒ ˆƒ‬ו ַ‬
‫ר˙י ‪ƒ‬מ ּ‪ƒ‬מˆו… ∆˙ ָ‬
‫יך ¿ול…‡ ָׁ˘ ָכ ¿ח ‪˙ּƒ‬י‪:‬‬
‫ל…‡ ָﬠ ַב ‪ּƒ‬‬
‫נו ¿ול…‡ ‪ּ ƒ‬ב ַﬠ ¿ר ‪˙ּƒ‬י‬
‫ל…‡ ָ‡ ַכ ¿ל ‪˙ּƒ‬י ¿ב‡…נ‪ ƒ‬י ‪ƒ‬מ ּ∆מ ּ‬
‫נו ¿ל ּ≈מ˙‪,‬‬
‫נו ¿ ּב ָט ≈מ‡ ¿ול…‡ ָ ּנ ַ˙ ‪˙ּƒ‬י ‪ƒ‬מ ּ∆מ ּ‬
‫‪ƒ‬מ ּ∆מ ּ‬
‫י˙י ּ¿ככ…ל‬
‫ָׁ˘ ַמ ¿ע ‪˙ּƒ‬י ¿ ּב˜ו… ל י¿ יָ ¡‡ל … ָ‪‰‬י ָﬠ ‪ƒ ׂ˘ƒ‬‬
‫ממעו… ן ָ˜ ¿„ ׁ¿˘ ָך‬
‫יפ‪¿ּ ‰‬‬
‫י˙ני‪ָ ˜ƒ ˘¿ׁ ‰ַ :‬‬
‫ֲ‡ ׁ∆˘ר ‪ּ ƒ ˆƒ‬ו ָ‬
‫‪ƒ‬מן ַ‪ַ ˘ָׁ ּ ‰‬מי‪ ƒ‬ם ּו ָב ≈רך ∆‡˙ ָﬠ ּ¿מ ָך ∆‡˙ י‪ָ ׂ˘¿ ƒ‬ר ≈‡ל‬
‫¿ו ≈‡˙ ָ‪ָ „ָ ‡ֲ ‰‬מ‪‰‬‬
‫ַּכ ֲ‡ ׁ∆˘ר‬
‫‪16‬‬
‫דיני ביעור ווידוי מעשרות‬
‫ֲ‡ ׁ∆˘ר נָ ַ˙ ָּ˙‪‰‬‬
‫נו‪,‬‬
‫ָל ּ‬
‫ינו ∆‡ ∆ר‪ ı‬זָ ַב˙‬
‫נ‪ּ ַ ˘¿ׁ ƒ‬ב ¿ע ָּ˙ ַל ֲ‡ב ≈…˙ ּ‬
‫ָח ָלב ּו ¿„ ָב ׁ˘‪:‬‬
‫אחר כך יאמר‪:‬‬
‫רˆון מלפניך ‪‡ '‰‬לו‪‰‬ינו ו‡לו‪‰‬י‬
‫‡בו˙ינו כ˘ם ˘זכינו ל˜יים‬
‫מˆו˙ ביעור ווי„וי מע˘רו˙‪ ,‬כן יזכנו‬
‫‪ '‰‬ל˜יים מˆוו˙ ‪‰‬פר˘˙ ˙רומו˙‬
‫ומע˘רו˙ ומˆוו˙ ביעור ווי„וי‬
‫מע˘רו˙ מ‪˙‰‬ור‪ ‰‬בבי‡˙ ‚ו‡ל ˆ„˜‬
‫ובבנין בי˙ ‪‰‬מ˜„˘ במ‪‰‬ר‪ ‰‬בימינו‪‡ ,‬מן‬
‫כן י‪‰‬י רˆון‪.‬‬
‫רשימת עסקים וחנויות פירות וירקות שמיטה למהדרין בכשרות המכון‬
‫סיטונאיים ומשווקים – בליווי חותמת בלבד‬
‫תחום עיסוק‬
‫שם העסק‬
‫סיטונאות פירות וירקות‬
‫סיטונאות פירות וירקות‬
‫סיטונאות פירות וירקות‬
‫סיטונאות פירות וירקות‬
‫שיווק תוצרת חקלאית‬
‫סיטונאות פירות וירקות‬
‫סיטונאות פירות וירקות‬
‫סיטונאות פירות וירקות‬
‫ביכורי השדה דרום‬
‫שפיט‬
‫שיווק המאה‬
‫א‪.‬א‪ .‬עמרם‬
‫אקזוטיקה‬
‫ביכורי העמק‬
‫שרי שיווק נכון‬
‫תנובת פירות ארצנו‬
‫כתובת‬
‫תימורים‬
‫מזכרת בתיה‬
‫ניצני עוז‬
‫העמקים ‪ 10‬טבריה‬
‫בית נחמיה‬
‫נחלת יעקב ‪ 3‬כפר חסידים‬
‫ז'בוטינסקי ‪ 28‬רמת גן‬
‫מושב משמר השבעה‬
‫סניפי יינות ביתן ‪ -‬שמיטה למהדרין‬
‫שם הסניף‬
‫טבריה‬
‫מגדל העמק‬
‫נהריה‬
‫נתניה בסיטי‬
‫עפולה‬
‫כתובת‬
‫יהודה הלוי ‪113‬‬
‫רמת יזרעל ‪ 11‬מרכז מסחרי‬
‫רח' הגדוד ה‪21-‬‬
‫רח' הארי ‪12‬‬
‫קהילת ציון ‪1‬‬
‫הערות‬
‫הסניף מהדרין כל השבוע‬
‫הסניף מהדרין כל השבוע‬
‫הסניף מהדרין כל השבוע‬
‫הסניף מהדרין כל השבוע‬
‫הסניף מהדרין כל השבוע‬
‫סניפי יינות ביתן במכירה יומית של תוצרת שמיטה בהשגחה צמודה‬
‫שם העסק‬
‫מעלות‬
‫נצרת עילית‬
‫אשקלון‬
‫נתיבות‬
‫כתובת‬
‫רח' שלמה שרירא ‪3‬‬
‫היצירה ‪ ,12‬נצרת עילית‬
‫א‪.‬ת‪ .‬צפוני‬
‫בעלי המלאכה ‪11‬‬
‫הערות‬
‫מחלקת מהדרין בתוך הסניף בימים ד'‪-‬ה'‬
‫מחלקת מהדרין בתוך הסניף בימים ד'‪-‬ה'‬
‫מחלקת מהדרין בתוך הסניף בימים ד'‪-‬ה'‪-‬ו'‬
‫מחלקת מהדרין בתוך הסניף חוץ מיום א'‬
‫חנויות עם כשרות למהדרין‬
‫שם העסק‬
‫א‪.‬א‪ .‬עמרם‬
‫סופר דוש‬
‫כתובת‬
‫העמקים ‪ 10‬טבריה‬
‫המסגר ‪ 6‬בת ים‬
‫הערות‬
‫אח‬
‫רק ב ריות‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ל‬
‫כ יווי ת כון‬
‫ש‬
‫ע‬
‫תוקף רות בר ודת‬
‫עם ת‬
‫ח‬
‫הלו‬
‫גרמה ותם‬
‫המכו של‬
‫ן‬
‫לאפרושי מאיסורא‬
‫ניסן תשע״ה‬
‫‪17‬‬
‫מחלקת ירקות עלים ומחלקת מפעלים‬
‫מחלקת ירקות עליים של המכון פועלת‬
‫כבר שנים רבות במסגרת המעבדה לבדיקת‬
‫נגיעות במזון‪ ,‬תחת שרביטם של מנהל ומומחי‬
‫במסגרת עבודת‬
‫המעבדה והמחלקה‪.‬‬
‫המחלקה פותחו יישומיים רבים ייחודיים‬
‫שמשתמשים בהם חקלאים רבים בפועל‪,‬‬
‫הן בשיטות מיוחדות לגידול הירקות עלים‪.‬‬
‫והן בשיטות השטיפה השונות‪ ,‬כאשר חלק‬
‫ממתקני השטיפה‪ ,‬נבנו בעצה אחת יחד עם‬
‫מומחי המכון הן במפעלים בארץ והן במפעלי‬
‫הייצור בחו"ל‪ .‬כידוע‪ ,‬עיקר שיטת הרחקת‬
‫החרקים מהירק תחילתה בגידול מכוסה‪ ,‬של‬
‫בתי רשת או חממות גדולות יותר עם כיסויים‬
‫שונים ומגוונים‪ ,‬אמנם כל המבין מעט בתחום‬
‫יודע כי אין בזה די כלל‪ ,‬אלא יש לעקוב‬
‫באופן שוטף אחר הגידולים‪ ,‬להרחיק עשבייה‬
‫מיותרת ומזיקה‪ ,‬לבצע הטיפולים הנדרשים‬
‫והמותרים ע"פ החוק לאורך כל הגידול‪ .‬ובכך‬
‫צבר צוות מומחי המכון ניסיון רב ביותר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ירקות בודדים מסוגים שונים ניתן‬
‫לקחתם אף אם הם גדלים בשטחים פתוחים‪,‬‬
‫אולם בצורה מבוקרת משתילה ועד קטיף‪,‬‬
‫וגם בכך צבר המכון ניסיון רב מאד‪ ,‬עד אשר‬
‫רבים ממפעלי התעשייה כיום‪ ,‬הנתונים תחת‬
‫כשרויות מהדרין שונות‪ ,‬לוקחים את תוצרת‬
‫‪18‬‬
‫החומר גלם שלהם‪ ,‬משדות המפוקחים ע"י‬
‫צוות מומחי המכון‪ ,‬לאורך כל תקופת הגידול‪.‬‬
‫מתן הכשרות לירקות עלים‪ ,‬מחייב שמירה‬
‫אדוקה של שרשרת הפיקוח ללא דילוג ולו על‬
‫אחד מהם‪ ,‬החל מצוות רבני המכון למעלה‪,‬‬
‫ועד המשגיח האחרון בבית אריזה‪ ,‬כאשר‬
‫ביניהם משגיחי שטח‪ ,‬לבורנטים במעבדה‪,‬‬
‫מפקח המפעל‪ ,‬מפקח הכללי וכו'‪ .‬במסגרת‬
‫מחלקת ירקות עלים ומחלקת מפעלים‬
‫המכון אנו מפעילים באופן ייחודי לבורנט‬
‫מעבדה‪ ,‬שכפיפותו באופן ישיר לראש המכון‬
‫שליט"א‪ ,‬ותפקידו לקחת מגידולים שתחת‬
‫פיקוחינו‪ ,‬כולל בקנייה ברשתות השיווק‪,‬‬
‫ולבדוק את התוצרת‪ .‬וב"ה פקע שמיה של‬
‫המעבדה‪ ,‬עד שב"ה רבים המתדפקים על‬
‫דלתות המעבדה לקבל ייעוץ וסיוע בתחום‬
‫חשוב זה‪ ,‬כולל מפעלים ורבנויות שונות‪.‬‬
‫עסקים נוספים ומפעלים בכשרות מהדרין של המכון‬
‫שם הסניף‬
‫פטריות הכפר‬
‫פטריות ערד‬
‫יתד – ירקות קלופים‬
‫י‪.‬ש‪ .‬ירקות עלים‬
‫י‪.‬ש‪ .‬עלים – ירקות שטופים מצוננים‬
‫יבולי קטיף למהדרין‬
‫אמיתי עומייסי‬
‫כתובת‬
‫פעמי תש"ז‬
‫ערד‬
‫מושב עולש‬
‫מושב ניצני עוז‬
‫מושב תנובות‬
‫מושב נועם ‪ /‬נכרי‬
‫מושב בני נצרים‬
‫הערות‬
‫א‬
‫בל חריו‬
‫ת‬
‫יווי ה‬
‫המכו חות מכון‬
‫ן בל מת‬
‫בד!‬
‫ברוקולי‪ ,‬כרובית וכרוב ניצנים במצע מנותק ובחזקת נקי מחרקים‬
‫עסקים נוספים ומפעלים המקבלים ייעוץ מהמכון בפרוייקטים מיוחדים‬
‫שם הסניף‬
‫מעדני מיקי‬
‫פרי הגליל‬
‫לימונים‬
‫פטריות הכפר‬
‫פטריות ערד‬
‫גלאט סלט‬
‫כתובת‬
‫ראשון לציון‬
‫חצור הגלילית‬
‫בית עוזיאל‬
‫פעמי תש"ז‬
‫ערד‬
‫זיקים‬
‫הערות‬
‫פיקוח המכון על מערך הכרוב והאיקרה‬
‫פיקוח המכון על מערך הכרובית והברוקולי‬
‫מיץ לימון טרי קפוא – ללא חשש כנימות‬
‫בתי גידול לפטריות בחזקת נקיים מחרקים‬
‫בתי גידול לפטריות בחזקת נקיים מחרקים‬
‫גידול ואיסום קטניות ללא חשש מזיקי שדה וחרקי מחסן‬
‫כשרות הדגים וצמחי הים‬
‫סימני טהרה‪:‬‬
‫כשרות הדגים‪ ,‬כוללת את הפיקוח על‬
‫סימני טהרה‪ ,‬א‪ .‬שאכן הסימני טהרה‪ ,‬הם‬
‫כאלו המוגדרים על פי ההלכה כסימנים‪,‬‬
‫הן בצורת הקשקש והן באופיו‪ .‬ב‪ .‬בדגים‬
‫שמעובדים ללא עור‪ ,‬ללוות כל העת‬
‫בהשגחה צמודה באופן שרואים את סימני‬
‫הטהרה קודם עיבודם‪] .‬ובד"כ אין להסתמך‬
‫כלל על טביעות עין לאחר שיש תערובת‬
‫דגים טמאים כגון בדגי סול מסין ועוד כיו"ב[‪.‬‬
‫ולא להסתפק כלל במשגיח יוצא ונכנס‪ ,‬אלא‬
‫ללוות כל העת את הדגים עד לאחר אריזתם‬
‫]ולעיתים זה עבודה של ‪ 16‬שעות ביום[‪.‬‬
‫ג‪ .‬בדגים שיש בהם מחלוקת על כשרותם‬
‫מחמת השוני בקשקשים שלהם‪ ,‬להודיע‬
‫זאת לציבור הרוכשים‪ ,‬ולא להעלים פרט‬
‫זה מעיניהם ]כגון דג "טונה" מסוג "מרלין" ‪-‬‬
‫שלא לכתוב עליו בסתם "דג טונה" וכן כיו"ב‬
‫ בכשרות המכון אין אנו נותנים כשרות כלל‬‫על דגים שבמחלוקת[‪.‬‬
‫הגם שלכאורה נראה כענין כשרותי פשוט‬
‫להבחין בסימני הטהרה‪ ,‬אין כך הדברים לא‬
‫לכל ימות השנה ולא לימי הפסח‪.‬‬
‫תולעים וטפילים‪:‬‬
‫בנוסף הכשרות כוללת ממרכיב חשוב‬
‫נוסף‪ ,‬והוא הפיקוח על התולעים ושאר‬
‫טפילים שלא יהיו בדגים כדי שלא יכשל‬
‫חלילה האוכל ב ‪ 4‬לאוין על כל תולעת וטפיל‪,‬‬
‫כאשר לעיתים יש מהם המכילים בתוך כל‬
‫דג עשרות תולעים שהאוכל את הדג כמות‬
‫שהוא‪ ,‬יכול חלילה להיכשל בעשרות ולעיתים‬
‫במאות לאוין‪ .‬ועל כן בשנים האחרונות המכון‬
‫מרבה להעביר מידע לתועלת הציבור על‬
‫מנת שיידע באילו מהסוגים אין כלל חשש‬
‫לטפילים‪ ,‬ובאילו יש חשש רק כאשר הוא‬
‫מגיע ממקורות מסויימים‪ ,‬וכאשר יש דג נגוע‬
‫ויש שיטה להסרת הטפילים‪ ,‬אנו מביאים לפני‬
‫הציבור‪ ,‬את השיטה ואת האופן כדי שחלילה‬
‫לא ייכשל באיסורי תורה‪ .‬אולם פשוט וברור‬
‫שבאם יכול הצרכן לרכוש תוצרת שהיא כבר‬
‫בחזקת נקייה מטפילים לאחר בדיקה‪ ,‬ודאי‬
‫שעדיף כך‪ ,‬ובפרט שאין כולם בקיאים בזיהוי‬
‫הטפילים ובאופן הסרתם‪.‬‬
‫הסיטונאים ובחנויות להבטיח שכל שרשרת‬
‫הפיקוח נשמרת ומגיעה עד הצרכן כתוצרת‬
‫נקייה מטפילים‪ .‬בנוסף צוות המכון נמצא‬
‫בפיקוח בנקודות הדייג בעולם‪ ,‬או בזמן‬
‫ייצור בהשגחה צמודה‪ ,‬כגון בנורבגיה‪ ,‬הולנד‬
‫ועוד‪ .‬או קודם מתן כשרות תקופתית כגון‬
‫בבריכות הגידול של דגי אמנון‪ ,‬לברק ועוד‪,‬‬
‫בבריכות הגידול בסין‪ .‬בנוסף יש צוותים‬
‫מיוחדים שנוסעים למקומות הייצור בעולם‬
‫לפקח על תהליך של פילוט הדגים והסרת‬
‫הטפילים במפעלי הייצור השונים בעולם‬
‫ובפרט במדינת סין‪ ,‬שם יש כבר תהליך ידוע‬
‫ומיוחד שנבנה בעמל כפיים ע"י צוות המכון‬
‫לפני כעשור שנים‪ ,‬ובו יש הגדרות על אילו‬
‫צוות מפקחי המכון נמצא בכל הנקודות‬
‫הרגישות המספקות את תוצרת הדגים‬
‫לצרכנים‪ ,‬אם ברחבי ארץ ישראל בבריכות‬
‫הגידול שם הוא מפקח על הטיפולים‪ ,‬ועל‬
‫אישורי הנקיות של הבריכות קודם הדייג‪.‬‬
‫ובנוסף הוא נמצא בבתי אריזה‪ ,‬בשווקים‬
‫לאפרושי מאיסורא‬
‫דג סול טמא‪ ,‬שנמצא מעורבב‬
‫בין דגי סול טהורים‬
‫ניסן תשע״ה‬
‫‪19‬‬
‫סוגי דגים חובה להסיר את העור לגמרי‬
‫]כאשר העור בצבע כהה כגון הזהבון‪ ,‬הקוד‬
‫ועוד[‪ ,‬ובאילו אפשר להסתפק רק בהורדה‬
‫של צד אחד ]כגון הסול שצבע העור מצד‬
‫אחד הוא לבן ומשתקף כראוי[‪ .‬ובאלו דגים‬
‫אין כל אפשרות לבדוק וממילא אין כל‬
‫אפשרות להעניק כשרות ]כגון הסלמון מן‬
‫הים המיובא מארה"ב סין ועוד[‪ .‬כל הדגים‬
‫עוברים על שולחנות אור‪ ,‬מסווגים לסוגי‬
‫הדגים השונים‪ ,‬ובאמצעים שונים המיוחדים‬
‫לכל דג מסירים את כל התולעים הנמצאים‬
‫בדגים‪ .‬צוות מומחים זה כולל בתוכו לפחות‬
‫‪ 2‬מומחים ולעיתים שלשה ויותר‪ .‬כל התוצרת‬
‫עם תום האריזה מקבלת את חותם הכשרות‬
‫של המכון ובנוסף את חותם "נבדק" המאשר‬
‫כי התוצרת נקייה מחרקים‪.‬‬
‫כמובן שעל הציבור להתבונן כאשר הוא‬
‫רוכש דגים ארוזים והם מסוג הדגים שהם‬
‫בחזקת נגועים‪ ,‬שאכן החותמות המוטבעות‬
‫על גבי האריזה ומאשרות כי התוצרת נבדקה‬
‫וללא חשש טפילים‪ ,‬שהיא חותם "נבדק" של‬
‫המכון שהיא הערובה כי אכן המוצר בחזקת‬
‫נקי‪] .‬לצערינו יש לעיתים חותמת בדומה‬
‫לחותמת "נבדק"‪ ,‬שאין מאחוריה כל בדיקת‬
‫חרקים‪ ,‬ופעמים רבות אין משגיחים בייצור‬
‫כלל ומסתמכים על היתרים שיש עור‪ ,‬או על‬
‫‪20‬‬
‫כשרות הדגים וצמחי הים‬
‫בדיקת הגויים בלבד‪ ,‬ועל הציבור להתרחק‬
‫ממוצרים אלו‪ ,‬ואלו מעשים שבכל יום[‪.‬‬
‫שהמים הם על גבי הדג‪ .‬אולם מאידך כאשר‬
‫רוצים שתהיה ספיחה של מים בבשר הדג אזי‬
‫הדבר מתבצע באמצעות חומרים המסייעים‬
‫לכך‪.‬‬
‫בדגים הקפואים המשווקים כפילה לעיתים‬
‫מצויים תוספים‪ .‬להבדיל מהדגים השלימים‬
‫שבהם אין מצוי כלל תוספים להוציא מהדגים‬
‫המתובלים שהחששות קיימות גם בדגים‬
‫שלימים‪ ,‬אולם זה מצוין על גבי הדגים‪.‬‬
‫וקודם שאפרט את החששות השונים‪ ,‬חשוב‬
‫להבהיר‪ ,‬כי גם כאשר מצוין על גבי הדגים‬
‫שיש אחוזי מים מסוימים‪ ,‬אין זה בהכרח נובע‬
‫מתוספים‪ ,‬אלא זה תהליך של גלייזינג‪ ,‬כלומר‬
‫הקפאה ושוב טבילה במים ושוב הקפאה‪ ,‬כך‬
‫בסוגי דגים המעובדים כפילה‪ ,‬ויש רצון‬
‫שבשר הדג יספח מים‪ ,‬על היצרנים להכניס‬
‫חומר נוסף כדי שהמים יספחו ויישארו בדג‪.‬‬
‫ובדרך כלל החומר הוא מסוג של ‪S.T.P.P‬‬
‫]סודיום טרי פולי פוספאט – חומר מינרלי‬
‫מן הטבע שכמות שהוא כשר לפסח ללא‬
‫חשש[‪ .‬התוספים חודרים אל הדג בדרך כלל‬
‫באמצעות השרייה של הדגים בתוכם למשך‬
‫זמן‪ ,‬ובשיטת שונות ומשונות‪ .‬בנוסף קיימת‬
‫שיטה מודרנית יותר של הזרקת החומרים‬
‫תוספים בדגים‪:‬‬
‫טפיל אוכל לשון בדג פרידה מהים במרוקו‬
‫תולעת אניסאקיס תקוע בבטן דג הרינג‬
‫לתוך בשר הדג‪ ,‬כעין הקיים בבשר‪ ,‬ומעטים‬
‫המפעלים שמשתמשים בזה‪ .‬מאידך קיימים‬
‫תוספים נוספים המכילים חומרים שהם כבר‬
‫זקוקים לכשרות לפסח כגון עמילן ]הגם‬
‫שבדרך כלל מקורו מתירס והוא קטניות‪.‬‬
‫ולצורך פסח מחליפים אותו לעמילן שמקורו‬
‫מטפויקה[‪ .‬ויש שמשתמשים גם בטריסודיום‬
‫סיטארט‪ ,‬מלח או סוכר ועוד חומרים מסוגים‬
‫שונים‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬שבאמצעות המעבדות בארץ‬
‫אפשר לגלות חומרי פוספאטים בדגים כגון‬
‫‪ S.T.P.P‬וזאת בעיקר בהסתמך על מציאת‬
‫כמות המלחים הנמצאים ברכיב ה‪-‬סודיום‬
‫הנמצא בחומר זה‪ .‬ובעקבות זה השתכללו‬
‫המפעלים והחלו להשתמש באותו מוצר רק‬
‫שהוא נקרא ‪ T.P.P‬כלומר ללא הסודיום‪,‬‬
‫ובזה יש קושי לגלות חומרים מוספים‬
‫בשיטות בדיקות המעבדה הקיימים היום –‬
‫והגם שחומר זה הם עם הסודיום והן ללא‪,‬‬
‫הוא חומר כשר‪ ,‬מכל מקום חובת הזהירות‬
‫וההתחכמות ממול עבודת המפעלים מחייבת‬
‫להיות מעודכן כל העת‪.‬‬
‫בשנה החולפת צבר מאד תאוצה ייצור של‬
‫דגים עם תבלון ]בעיקר למטרת מכס בלבד‬
‫– וכפי שהבאנו בגליון הקודם[‪ ,‬כאשר בשנה‬
‫האחרונה כמעט ואין זה בנמצא‪ ,‬ומאידך‬
‫מצויים דגים במרינדה‪ ,‬כאשר ההבחנה‬
‫היא שאין המדובר בביזוק תבלינים על גבי‬
‫הדג‪ ,‬אלא הכנת רוטב של תבלינים עם‬
‫חו"ג נוספים וכגון סיטריק אסיד ]לעיתים[‪,‬‬
‫וכל הדגים שוהים ברוטב תוך כדי תנועות‬
‫סבוביות באמצעות מיכשור אלקטרוני‪,‬‬
‫והדגים משווקים עם תוספת כיתוב ברורה‪.‬‬
‫כאשר התבלון לעיתים הוא כשר לפסח‪ ,‬אך‬
‫הליך עיבודו זקוק לייצור בהשגחה ]מחמת‬
‫חשש של קטניות או חמץ במטחנות‪ ,‬ולעיתים‬
‫יתכן גם מחשש של מאכלות אסורות[‪ ,‬וכגון‬
‫פלפל שחור‪ ,‬פפריקה ועוד‪ .‬ובייצורים הללו‬
‫שהם בהשגחה צמודה‪ ,‬מקפידים גם על ייצור‬
‫התבלינים במקום תוך פיקוח על כל התהליך‬
‫ומכאן הסיבה שמאשרים לכתוב על המוצר‬
‫"כשר לפסח"‪ .‬הדגים שמעובדים במרינדה‬
‫]שכאמור כולל בתוכו גם סיטריק אסיד‬
‫וכיו"ב‪ ,‬הזקוקים לכשרות לימות הפסח[‪,‬‬
‫כרוכים בפיקוח כמובן לא רק על ההליך‪ ,‬אלא‬
‫גם על חומרי הגלם‪ ,‬ולעיתים זקוקים להטיס‬
‫חלק גדול מחומרי הגלם "כשר לפסח" שאינו‬
‫מצוי במדינות הייצור‪.‬‬
‫להבדיל מהתוספים המבוארים בפסקה‬
‫הקודמת שמצויים רק בדגי פילה בלבד‪.‬‬
‫דגים עם תבלינים מצוי גם בדגים שלימים‪,‬‬
‫כך שלשנה זו התוודענו לבעיה גם בדגים‬
‫שלימים מה שלא היה בעבר‪.‬‬
‫סוגי דגים שמצויים בהם תוספים מהסוג של‬
‫פוספאטים הם‪ ,‬פילה סול מסין‪ ,‬פילה זהבנון‪,‬‬
‫פילה מרלוזה מסין‪ ,‬פילה קוד‪ ,‬פילה הליבוט‬
‫ועוד כיו"ב‪ .‬בנוסף יש דגי פילה שמצופים‬
‫עמילנים ובהם ודאי שיש צורך בכשרות‬
‫לפסח‪ ,‬אך אין שיווק של מוצר זה ככשר כפי‬
‫הידוע לי‪ ,‬וזה משווק בעיקר במדינות אסיה‪.‬‬
‫]בשנה האחרונה בסין‪ ,‬לאחר שהתרגלו‬
‫לעבוד בעיקר בפוספאטים בשיטת השרייה‪,‬‬
‫שבדרך כלל אין בעיה באותם חומרים לא‬
‫לפסח ולא לשאר ימות השנה‪ ,‬התברר‬
‫שמספר מכונות הזרקה התחילו את פעולתם‬
‫בכמה מפעלי דגים‪ ,‬בעיקר ראינו זאת בייצור‬
‫דגי סלמון ]שמלבד בעיית התולעים החמורה‪,‬‬
‫יש בעיית התוספים[‪ ,‬ובאצעות מכונת‬
‫הזרקה מוסיפים חומרים נוספים‪ ,‬שבחלקם‬
‫יש חששות לפסח‪ ,‬ועל כן חובה להקפיד על‬
‫"כשר לפסח"‪ ,‬וגם ועדי הכשרות אל להם‬
‫להסתמך כבעבר שבדגים אלו אין חשש‪ ,‬עד‬
‫שיתברר להם ששיטות העיבוד במפעל שעמו‬
‫הם עובדים לא השתנה[‪.‬‬
‫פילה נסיכת הנילוס‪ ,‬רוב ככל המפעלים‬
‫לאפרושי מאיסורא‬
‫ניסן תשע״ה‬
‫‪21‬‬
‫באפריקה מייצרים ללא כל תוספים ואין בהם‬
‫כל חשש לפסח‪ ,‬מפעלים בודדים שמייצרים‬
‫עם תוספים‪ ,‬הדבר ידוע היום לנותני הכשרות‪,‬‬
‫והדברים מצוינים על האריזה‪ ,‬וייצור הדגים‬
‫לפסח נעשים בייצור מיוחד לפסח‪.‬‬
‫דגים עם תבלינים‪ ,‬מעבר לכך שזה ניכר‬
‫בדג עצמו‪] ,‬וגם במחירו הזול יותר[‪ ,‬הדבר אף‬
‫מצויין בהבלטה על גבי האריזות‪ .‬מצויים דגים‬
‫עם תבלינים מהסוגים הבאים‪ :‬פילה אמנון‬
‫מסין ]גם עם תבלינים המפוזרים בבזוק על‬
‫גבי הדגים‪ .‬וגם עם מרינדה שהיא תערובת‬
‫תבלינים עם מים[‪ .‬אמנון שלם מסין‪ .‬פילה‬
‫דניס ופילה לברק מתורכיה‪ ,‬וכן דגים שלימים‬
‫גם מסוג דניס וגם מסוג לברק מתורכיה‪.‬‬
‫בדגים המיובאים מארגנטינה לא מצויים‬
‫כלל סוגי התוספים למיניהם‪.‬‬
‫דגי סלמון‪ ,‬הן המשווקים כשלימים והן‬
‫כפילה‪ ,‬הם ללא חשש תוספים כלל משום‬
‫סוג‪ ,‬להוציא השרייה של הדגים השלימים‬
‫לאחר הוצאתם מן הכלובים בים‪ ,‬בחומר‬
‫הקוטל בקטריות למשך כמה שניות‪ .‬בדגי‬
‫סלמון שלימים או פילה אין גם חשש בפועל‬
‫היום לשימוש בחומרי צבע מכל סוג‪ ,‬הגם‬
‫‪22‬‬
‫כשרות הדגים וצמחי הים‬
‫שיש ידע כזה ואולי גם שימוש בפועל‪ ,‬אולם‬
‫לא באופנים של השיווק המוכרים לנו‪.‬‬
‫]את הצבע לדגי הכלובים‪ ,‬מקבלים הדגים‬
‫באמצעות כופתאות המאכל שהם מקבלים‪,‬‬
‫ואין בזה בעייה הלכה למעשה[‪ .‬מאידך‬
‫בפרוסות של סלמון מעושן‪ ,‬הדגים עוברים‬
‫תהליך עיבוד‪ .‬כאשר יש שני סוגים האחד‬
‫בעישון קר והשני בעישון חם‪ .‬כאשר עישון חם‬
‫מכיל רכיבים נוספים אירומות‪ ,‬מלח וסוכר‬
‫ועוד‪ .‬ועישון קר מכיל בדרך כלל תוספת של‬
‫מלח או סוכר או שניהם‪ ,‬וכמובן שבשני סוגי‬
‫העישונים העישון נובע משבבי עץ‪ ,‬שהם‬
‫נותנים את האירומה של העישון למוצר‪.‬‬
‫למעשה כל דגים מעושנים שהם מעובדים‬
‫זקוקים לכשרות לפסח‪] .‬ובעישון חם צריך‬
‫כשרות גם מטעמים נוספים[‪.‬‬
‫בדגים הטריים הגדלים כאן בארץ ישראל‪,‬‬
‫המזון לדגים מוחלף לקראת הפסח וכמובן‬
‫בתוך ימי הפסח‪ ,‬אולם גם דגים שנקנים כעת‪,‬‬
‫הגם שהדגים ניזונו מחמץ אין בעייה הלכתית‬
‫]וראה עוד בתשובתי שנתפרסמה בחוברת‬
‫תנובות שדה בגיליון ‪ ,102‬אודות כשרות‬
‫הדגים שאכלו דבר איסור[‪ .‬אמנם את בתי‬
‫האריזה מכשירים ומקפידים על אי כניסת‬
‫כל דבר אסור החל מאחר פורים‪ ,‬וכל משלוח‬
‫מוחתם בחותמת "כשר לפסח" וזה מחמת‬
‫שאר שינויים שנעשו בכשרות לקראת פסח‪.‬‬
‫טבלת נגיעות תולעים בדגים‬
‫ההדרכה הלכה למעשה על אופן רכישת‬
‫ובדיקת הדגים הטריים והקפואים‬
‫דגי בריכות בארץ ישראל כגון קרפיון‪,‬‬
‫אמנון‪ ,‬בורי‪ ,‬כסיף באס ועוד‪:‬‬
‫בחשש של נגיעות בטפילים‬
‫יש לרוכשם אך ורק מהחברות שיש פיקוח‬
‫על עניני טפילים‪ ,‬ומחנויות שתחת פיקוח‬
‫המכון‪ ,‬או מכשרות מהודרת אחרת כל‬
‫שיש איזכור מיוחד בתעודה שהדגיים נקיים‬
‫מחשש טפילים‪.‬‬
‫דגי כנרת כגון קרפיון‪ ,‬אמנון‪ ,‬בורי‪ ,‬כסיף‬
‫וסרדין טבריה‪:‬‬
‫בחשש של נגיעות גבוהה‪ ,‬ואין לרכוש אלא‬
‫מחנוית שתחת פיקוח המכון לעניני טפילים‪.‬‬
‫להסיר את כל האיברים הפנימיים‪ ,‬ולחתוך‬
‫את הראש לרוחבו‪ ,‬ולשטוף היטב בכל‬
‫המקומות תחת ברז מים‪.‬‬
‫דגים מבריכות הנחלים כגון פורל מנחל דן‪:‬‬
‫בחזקת נקי‬
‫דגי הים התיכון כגון לברק‪ ,‬פלמידה‪ ,‬בקלה‬
‫ים תיכונית‪ ,‬ברקודה‪ ,‬לוקוס ועוד‪:‬‬
‫לעיתים קרובות נגועים בתולעים בחלל‬
‫המעיים ובחלל הפה‪.‬‬
‫יש להסיר את הראש ולנקות היטב את חלל‬
‫המעיים ולהסיר את הקרום השחור עד לנקיון‬
‫מוחלט‪ .‬אם מעונינים להשתמש בראש‪ ,‬יש‬
‫כלובי דגים בים בפיליפינים‬
‫דגי כלובים בים כגון דגי דניס‪:‬‬
‫בחזקת נקי‬
‫דגי ייבוא – טריים וקפואים‬
‫בדגים המיובאים מחו"ל‪ ,‬קיימים דגים נקיים‬
‫לחלוטין‪ ,‬ומאידך נגועים בכל האפשרויות של‬
‫הנגיעות שקיימים בדגים‪ ,‬להלן הטבלה של‬
‫הדגים השונים‪:‬‬
‫בריכות לגידול אמנון בסין‬
‫לאפרושי מאיסורא‬
‫ניסן תשע״ה‬
‫‪23‬‬
‫שם הדג‬
‫ארץ ייצור‬
‫אופן העיבוד‬
‫רמת נגיעות‬
‫אופן הנגיעות‬
‫אופן הבדיקה והנקיון‬
‫אמנון‬
‫סין‬
‫פילה ‪ -‬וואקום‪/‬תפזורת‬
‫חזקת נקי‬
‫בחזקת נקי‬
‫בחזקת נקי‬
‫בקלה מרלוזה‬
‫ארגנטינה‬
‫פילה ללא עור‬
‫חזקת נקי‬
‫עקב העיבוד בחזקת נקי‬
‫בחזקת נקי‬
‫ארגנטינה‬
‫פילה עם עור‬
‫פחות ממיעוט המצוי‬
‫חשש לטפילים שנכנסו מהעור ונמצאים‬
‫בין העור לבשר‪ .‬ולעיתים חשש לתולעי‬
‫אניסאקיס ובפרט בתוצרת שנארזה‬
‫באוניות‬
‫עדיף שלא להשתמש אלא עם חותמת נבדק ללא‬
‫טפילים‪ .‬הרוצה להשתמש יסיר את העור ויבדוק היטב‬
‫מכל צדדי הדג‪.‬‬
‫ארגנטינה‬
‫בקלה צעיר ללא ראש‬
‫חזקת נגוע‬
‫אניסאקיס בדפנות הבטן‬
‫נגוע מאד בחלל ובדפנות הבטן‪ ,‬ויש לנקות היטב ולהסיר‬
‫את הקרום השחור‪.‬‬
‫סין‬
‫פילה עם עור‬
‫חזקת נגוע‬
‫תולעי אניסאקיס בבשר‬
‫לא להשתמש נגוע מאד‬
‫סין‬
‫בקלה צעיר ללא ראש‬
‫חזקת נגוע‬
‫אניסאקיס בבטן ובבשר‬
‫סין‬
‫פילה ללא עור‬
‫חזקת נגוע‬
‫אניסאקיס בבשר הדג‬
‫בקלה מרלוזה‬
‫‪24‬‬
‫לא להשתמש נגוע מאד‬
‫לא להשתמש אלא עם חותמת נבדק ללא טפילים‬
‫ברבוניה‬
‫תאילנד‬
‫פרוסות פילה עם עור‬
‫חזקת נקי‬
‫בחזקת נקי‬
‫בחזקת נקי‬
‫דניס‬
‫תורכיה‪ ,‬יון‪ ,‬קפריסין‬
‫דגם שלם‪ ,‬פילה‪ ,‬רגיל‪/‬מתובל‬
‫בחזקת נקי‬
‫בחזקת נקי‬
‫בחזקת נקי‬
‫הליבוט‬
‫כל המדינות‬
‫פרוסות ונתחים‬
‫חזקת נגוע‬
‫אניסאקיס בבטן ובבשר‬
‫אין להשתמש רק עם חותם נבדק ללא טפילים‬
‫הרינג‬
‫סקנדינביה‬
‫שלם‬
‫חזקת נגוע‬
‫אניסאקיס בדפנות ובבשר‬
‫לא להשתמש נגוע מאד‬
‫סקנדינביה‬
‫פילה ]פרפר[ דג שלם‬
‫מיעוט המצוי‬
‫אניסאקיס על ובתוך בשר הדג‬
‫לאחר העיבוד וחיתוך לפרוסות התירו מגדולי ישראל‬
‫להשתמש בזה‬
‫נורבגיה‬
‫פילה פרוסות ללא עור‬
‫המעובד במיכון אוטומטי‬
‫במפעל‬
‫חזקת נקי‬
‫עקב העיבוד בחזקת נקי‬
‫זהבנון‪/‬פולוק‬
‫סין‬
‫פילה ללא עור‬
‫חזקת נגוע‬
‫אניסאקיס בבשר הדג‬
‫בחזקת נקי‬
‫עם עור אין להשתמש‪ .‬ללא עור אפשר להשתמש רק עם‬
‫חותם ללא טפילים‬
‫טונה‬
‫כל המדינות‬
‫נתחים ופרוסות‬
‫חזקת נקי‬
‫עקב העיבוד בחזקת נקי‬
‫בחזקת נקי‪* ,‬על פי פסק מורה דרכו של המכון הראש"ל‬
‫הגר"ש עמאר שליט"א בחנויות שתחת כשרות המכון אין‬
‫אישור לשווק את דג טונה "מרלין" מחשש ספק בסימני‬
‫הטהרה של הדג‬
‫לברק‬
‫תורכיה‪ ,‬יון‪ ,‬קפריסין‬
‫]כלובים[‪ ,‬סין‬
‫]בריכות[‬
‫פילה‪ ,‬רגיל‪/‬מתובל‬
‫בחזקת נקי‬
‫בחזקת נקי‬
‫בחזקת נקי‬
‫מקרל‬
‫סקנדינביה‬
‫שלם‬
‫חזקת נגוע‬
‫תולעי אניסאקיס בחלל הבטן‪ ,‬בדפנות‬
‫ולעיתים גם בבשר‬
‫יש לנקות היטב את חלל הבטן‪ ,‬ולהסיר את הקרום‬
‫השחור לחלוטין‪ ,‬ועדיף להסיר את כל החלק הדק של‬
‫הבשר שעוטף את בטן הדג‬
‫טבלת נגיעות תולעים בדגים‬
‫שם הדג‬
‫ארץ ייצור‬
‫אופן העיבוד‬
‫רמת נגיעות‬
‫מקרל‬
‫סקנדינביה‬
‫פילה פרוסות‬
‫מיעוט המצוי‬
‫אופן הנגיעות‬
‫אניסאקיס על ובתוך בשר הדג‬
‫אופן הבדיקה והנקיון‬
‫לאחר העיבוד וחיתוך לפרוסות התירו מגדולי ישראל‬
‫להשתמש בזה ]אולם מן הראוי שלא להשתמש בבשר‬
‫העטוף את בטן הדג[‬
‫נסיכת הנילוס‬
‫אפריקה‬
‫נתחים ופרוסות‬
‫חזקת נקי‬
‫בחזקת נקי‬
‫בחזקת נקי‬
‫סול‬
‫הולנד‬
‫פילה עם עור לבן‬
‫חזקת נקי‪ ,‬לעיתים‬
‫נדירות נגוע‬
‫לעיתים נדירות נגוע בבשר הדג בתולעי‬
‫אניסאקיס‬
‫בחזקת נקי‪ ,‬ויש חוששים לבדוק ממול מקור אור‬
‫סול‬
‫סין‬
‫פילה עם עור לבן‬
‫חזקת נגוע‬
‫לא להשתמש אלא עם חותמת המכון נבדק ללא טפילים‬
‫אניסאקיס בבשר הדג‬
‫סלמון ]כלובים[‬
‫נורבגיה‪/‬צ'ילה‬
‫שלם‪,‬נתחים‪,‬פרוסות‪,‬מעושן‬
‫בחזקת נקי מתולעי‬
‫אניסאקיס‪ ,‬ובחזקת נגוע‬
‫על עור הדג‬
‫עקב שיטת הגידול נקי מתולעי אניסאקיס‪,‬‬
‫מאידך על עור הדג מצויה כינה חיצונית‪,‬‬
‫ולעיתים נחבאת בין הקשקשים‬
‫להפשיר‪ ,‬לשטוף‪ ,‬להבריש או לגרד את העור‬
‫סלמון ]מהים[‬
‫סין‪ /‬ארה"ב‪ /‬קנדה‪/‬‬
‫רוסיה‪ /‬יפן‬
‫שלם‪,‬פילה‪,‬נתחים‪,‬פרוסות‬
‫חזקת נגוע‬
‫בחזקת נגוע הן בבשר הדג בתולעי‬
‫אניסאקיס בחלק העוטף את בטן הדג‪ ,‬והן‬
‫בכינה חיצונית המצויה על העור‬
‫עם עור אין כלל אפשרות לבדוק ולהסיר התולעים‬
‫שבבשר‪ .‬ללא עור אין שיטה בטוחה להסרת התולעים‪.‬‬
‫סרדינים )כולל אנשובי(‬
‫מרוקו‪/‬הודו‬
‫קפואים שימורים‪ ,‬מעושנים‬
‫חזקת נקי‬
‫בחזקת נקי‬
‫בחזקת נקי ]בדגים קפואים המשווקים עם הראש‪,‬‬
‫לעיתים נדירות מצוי טפיל אוכל לשון היושב במקום‬
‫לשון הדג‪ ,‬ויש לבדוק מדגמית שאין חשש לנגיעות זו‪,‬‬
‫במידה ונמצא טפיל זה‪ ,‬יש להסיר את ראשי הדג או‬
‫לבדוק כל דג[‪.‬‬
‫סרדינים‬
‫שאר מדינות‬
‫שימורים‪ ,‬מעושנים‪,‬תפזורת‬
‫מיעוט המצוי‬
‫אניסאקיס בדפנות הבטן ]הבשר נקי‬
‫בד"כ[‬
‫חובה לגרד את דפנות הבטן ולהסיר את הקרום‬
‫פורל בריכות‬
‫תורכיה‬
‫שלם‪,‬פילה‬
‫בחזקת נקי‬
‫בחזקת נקי‬
‫בחזקת נקי‬
‫פורל ים‬
‫ארגנטינה‬
‫שלם‪ ,‬פילה‪ ,‬נתחים‬
‫חזקת נגוע‬
‫אניסאקיס בבשר הדג‬
‫עם עור – אין כלל אפשרות לבדוק ולהסיר התולעים‪.‬‬
‫ללא עור – אפשר להשתמש רק עם חותם המכון נבדק‬
‫ללא טפילים‬
‫]לעיתים נדירות נגוע ויש חוששים לבדוק ממול מקור‬
‫אור[‬
‫פלאונדר‬
‫הולנד‬
‫פילה ללא עור‬
‫חזקת נקי‬
‫עקב שיטת הניקוי בחזקת נקי‬
‫פלאונדר‬
‫הולנד‬
‫פילה עם עור‬
‫חזקת נקי‬
‫לעיתים יש כינה חיצונית על עור הדג‪ ,‬ללא‬
‫אניסאקיס‬
‫פלאונדר‬
‫סין‬
‫פילה‬
‫חזקת נגוע‬
‫אניסאקיס בבשר הדג‬
‫עם עור אין כלל אפשרות לבדוק ולהסיר התולעים‪ .‬ללא‬
‫עור יש להשתמש רק עם חותם המכון "נבדק ללא חשש‬
‫טפילים"‪.‬‬
‫קוד – ]מהים[‬
‫כל המדינות‬
‫פילה‬
‫חזקת נגוע‬
‫אניסאקיס בבשר הדג‬
‫עם עור אין כלל אפשרות לבדוק ולהסיר התולעים‬
‫שבבשר‪ .‬ללא עור יש להשתמש רק עם חותם המכון‬
‫"נבדק ללא חשש טפילים"‪.‬‬
‫להפשיר‪ ,‬לשטוף‪ ,‬להבריש או לגרד את העור‪ ,‬ויש‬
‫חוששים לבדוק מול מקור אור לאחר הסרת העור‬
‫קוד – ]בריכות[‬
‫נורבגיה‪ ,‬איסלנד‬
‫שלם‪,‬פילה‪,‬נתחים‪,‬פרוסות‬
‫חזקת נקי מתולעי‬
‫אניסאקיס‬
‫לעיתים יש כינה חיצונית‪ ,‬ללא אניסאקיס‬
‫להפשיר‪ ,‬לשטוף‪ ,‬להבריש או לגרד את העור‬
‫רוטברש‪/‬מנטלה‬
‫איסלנד‬
‫שלם ‪ /‬פילה‬
‫חזקת נגוע‬
‫טפיל חיצוני‪+‬אניסאקיס בבטן ולעיתים‬
‫בבשר‬
‫אין שיטה בטוחה להסרת תולעים ואין להשתמש בדג זה‬
‫רוטברש‪/‬מורינוס‪ /‬לוטוס‬
‫איסלנד‪/‬סין‬
‫שלם ‪ /‬פילה‬
‫חזקת נגוע‬
‫אניסאקיס בדפנות הבטן ולעיתים בבשר‬
‫עדיף להשתמש רק בחלק הגב או חלק הזנב של הדג‬
‫לאפרושי מאיסורא‬
‫ניסן תשע״ה‬
‫‪25‬‬
‫דגים ומוצרי ים מעובדים‬
‫שימורי טונה ‪ -‬עקב הניקוי הכללי שהוא‬
‫קפדני‪ ,‬אין לחוש לטפילים‪ .‬והתוצרת של הטונה‬
‫בשימורים‪ ,‬בחזקת נקי ואפשר לאכול ללא בדיקה‪.‬‬
‫שימורי סרדינים ‪ -‬בתעשיית השימורים‬
‫משתמשים בדגי סרדין ודומיהם מהים הפתוח‪.‬‬
‫ובדגים אלו בד"כ לא מצויים טפילים חיצוניים‬
‫]להוציא בחברה אחת בארץ שמשתמשים בסרדין‬
‫טבריה שהוא מן הדגים היותר נגועים בכנרת‬
‫בטפיל חיצוני[‪ .‬אולם בחלק גדול מן המדינות‬
‫מצויים תולעי אניסאקיס בבטן הדג‪ .‬וכדוגמא‬
‫אציין בדיקה שערכנו לשימורי סרדינים שמקורם‬
‫מסקוטלנד שמשווקים עם כשרות‪ ,‬ונמצאו נגועים‬
‫רובם ככולם בתולעי אניסאקיס‪ ,‬בחלל הבטן ועל‬
‫איברי הפנים‪ ,‬ועל כן יש להימנע מלרכוש תוצרת‬
‫זו‪ ,‬אף אם מוטבע עליה חותם כשרות‪ ,‬כיון שאין‬
‫אפשרות לייצר מוצר זה ללא תולעים‪ .‬אלא אם‬
‫יפתחו כל דג‪ ,‬ויסירו את איבריו הפנימיים ויקפידו‬
‫לנקות היטב את חלל הבטן‪ .‬שימורי סרדינים‬
‫שמקורם ממרוקו‪ ,‬נקיים מכל חשש תולעים‪ ,‬ועדיף‬
‫לרכוש תוצרת המגיעה עם כשרות ממדינה זו‪.‬‬
‫טונה מעושנת ‪ -‬בדרך כלל מנקים היטב לפני‬
‫העישון‪ .‬והדג בחזקת נקי ואינו צריך בדיקה‪.‬‬
‫מקרל מעושן ‪ -‬למרות שבדרך כלל מנקים‬
‫היטב לפני העישון‪ .‬בכל זאת יש להתבונן שלא‬
‫נותרו תולעים בדפנות הבטן‪.‬‬
‫פרוסות סלמון מעושן ‪ -‬עישון של דג סלמון יש‬
‫‪26‬‬
‫דגים ומוצרי ים מעובדים‬
‫בכמה אופנים‪ .‬המצוי יותר זה עישון קר של פילה‬
‫דג‪ ,‬שממנו פורסים פרוסות דקות ביותר‪ ,‬והוא‬
‫משווק בוואקום בדרך כלל‪ .‬דגים אלו בדרך כלל‬
‫מקורם מבריכות‪ ,‬והם בחזקת נקיים‪ .‬אולם גם אם‬
‫יש ספק שמא מקורם מן הים‪ ,‬יש מקום להתיר את‬
‫המוצר המוגמר באכילה‪ ,‬בצירוף כמה היתרים‬
‫ובמו שהתבאר בספר תולעת שני כרך שני‪.‬‬
‫דג מלוח ‪ /‬הרינג – ראה לעיל בערך הרינג‬
‫ברשימת הדגים‪ ,‬ורוב ככל פרוסות ההרינג‬
‫המשווקים‪ ,‬מקורם מפילה פרפר שלם‪ ,‬והרוצה‬
‫לאוכלם יש לו על מי לסמוך‪ ,‬אולם לכתחילה‬
‫עדיף שלא להשתמש אלא בפרוסות או פילה‬
‫מטיאס שמיוצר מפילה הרינג המיובא ללא‬
‫עור עם השגחה מנורבגיה‪ ,‬שהם בחזקת נקיים‬
‫מעיקרם ללא ההיתרים של אופן העיבוד ]על פי‬
‫המידע שבידינו רק חברה אחת בארץ מייצרת את‬
‫מוצריה מפילה ללא עור[‪.‬‬
‫דגים טחונים ‪ -‬בחזקת נקי ואין צריך בדיקה‪.‬‬
‫ואף בדגי קרפיון טחונים ]גפילטע פיש[‪ ,‬או דגי‬
‫וויט פיש טחונים וכיו"ב‪ .‬אין צורך בבדיקה אף שלא‬
‫ברור אם הדגים נבדקו לפני הטחינה‪ .‬כיון שהם‬
‫נטחנים דק מאד כולל הטפילים באם היו‪ ,‬וכיון‬
‫שאין אפשרות לבדוק לאחר טחינה‪ ,‬הם מותרים‪.‬‬
‫ביצי דגים – הביצים המשווקים טריים בחנויות‬
‫הדגים‪ ,‬מקורם מדגי בריכות בארץ ישראל‪ ,‬והם‬
‫בחזקת נקיים‪ .‬ביצי דגים קפואים שמקורם מדגי‬
‫ים כגון ביצי בקלה‪ ,‬ביצי קוד‪ ,‬ועוד‪ ,‬מצוי בהם‬
‫נגיעות גדולה מאד של תולעים על גבי הביצים ועל‬
‫הקרומים‪ ,‬כאשר עיקר הנגיעות היא על הביצים‪,‬‬
‫ולעיתים התולעים תקועים חציים בתוך הביצה‪,‬‬
‫וחציים בחוץ‪ ,‬ולעיתים נדירות יותר‪ ,‬התולעת כולה‬
‫או רובה המוחלט תחת הקרום‪ ,‬אולם בהתבוננות‬
‫תחת מקור אור‪ ,‬התולעת ניכרת‪ ,‬והגם שלעיתים‬
‫נדירות ממש‪ ,‬נמצאו גם תולעים שהיו בעומק‬
‫הביצה‪ ,‬ואך בקושי הצליחו לזהותם‪ ,‬מכל מקום‪,‬‬
‫כיון שהנגיעות באופן כזה‪ ,‬היא נדירה אין לחוש‬
‫לכך בדרך כלל‪ .‬קודם השימוש חובה להפשירם‬
‫לחלוטין לפני הבדיקה‪ .‬לאחר ההפשרה יש להסיר‬
‫את כל הקרומים וחלקי המעיים שנותרו מחוברים‬
‫לביצים‪ .‬כאשר בביצי הזכר "חלב דגים" אפשר‬
‫להסיר את הקרומים לחלוטין‪ ,‬ולאחר הניקיון‬
‫המוחלט יש להתבונן היטב על כל חלקי הדג‬
‫שלא נותרו תולעים‪ .‬בביצי נקיבה‪ ,‬קשה להסיר‬
‫את כל הקרומים כיון שהקרום מחזיק את כל‬
‫גרגרי הביצים‪ .‬ולכן יש להתאמץ להסיר את כל‬
‫הקרומים ]מלבד הקרום האחרון[‪ .‬ולאחר מיכן‬
‫להתבונן היטב של נותרו תולעים תפוסים על‬
‫הביצים ובפרט במקום החיבורים‪.‬‬
‫איקרה‪/‬ביצי הרינג – הביצים עוברים במערבל‬
‫ולא טחינה דקה‪ ,‬ועל כן התולעים נשארים‬
‫בשלימותם ממש‪ .‬ואסור להשתמש בביצים‬
‫אולו או במוצרים העשויים מהם‪ .‬אלא אם כן כל‬
‫הביצים עברו בדיקה מושלמת קודם העיבוד‪] .‬נכון‬
‫להיום חברת "מעדני מיקי" וחברת "סלטי צבר"‬
‫כל תוצרת האיקרה שהם משווקים מפוקחים‬
‫על ידינו‪ ,‬וכל הביצים נבדקים מחשש תולעים‪,‬‬
‫ומסירים כל חשש נגיעות קודם העיבוד‪.‬‬
‫שמן דגים – בחזקת נקי‬
‫חרקי מים בצמחים ובאצות ים‬
‫אצות ים הם סוג של צמחים הגדלים במים‪ ,‬ובינות לעלים מצויים חרקי‬
‫מים שונים ומגוונים‪ ,‬כגון סרטנים למיניהם או שאר תולעי מים‪ .‬לקמן נפרט‬
‫את אופן הבדיקה והניקוי של האצות לסוגיהן‪.‬‬
‫וואקמה ]‪ – [Wakame‬יש להפריד את בלילת העלים זה מזה‪ .‬השריית‬
‫כמות קטנה של אצות בקערה עם מים ומעט חומר ניקוי למשך כעשר‬
‫דקות‪ .‬לאחר מיכן יש לשטוף כל אצה תחת ברד מים‪ ,‬ובפרט להקפיד תחת‬
‫הקפלים של האצה‪ .‬ותוך כדי שטיפה להתבונן היטב שלא נותר על האצות‬
‫כל מימצא מחשיד‪.‬‬
‫על גבי כל המשטח של הדף לראות שלא דבוק שום ממצא מחשיד‪ .‬במידה‬
‫ונמצא משהו חשוד יש להסירו ]הזיהוי הוא בעין רגילה‪ ,‬אולם למי שאינו בקי‪,‬‬
‫הממצא נראה כלכלוך או חלק מהאצה‪ ,‬ולכן יש להסיר כל ממצא שאינו תואם‬
‫את צבע כל הדף‪ ,‬כדי לצאת ידי כל חשש[‪ .‬בדיקה זו יש לעשותה בנחת‬
‫ובכמות קטנה‪ .‬ורצוי מאד שהבודק יהיה מומחה או שקיבל את ההדרכה‬
‫המתאימה לכך‪ .‬בעבר צוות מומחי המכון הצליחו בס"ד לייצר כמות מסויימת‬
‫בפיקוח מיוחד שארך כמה שבועות‪ ,‬של אצות נורי ללא כל חשש לאחר שכל‬
‫אצה נבדקה כיאות‪ .‬אולם לצערינו הייצורים לא המשיכו‪ ,‬כך שלמעשה האצות‬
‫הקיימות היום בשוק הם בחשש נגיעות גבוהה מאד‪ ,‬ויש להיזהר בזה‪.‬‬
‫קומבו ]‪ - [Kombu‬עלים רחבים‪ :‬יש להעביר את תהליך הניקוי כמו‬
‫בוואקאמה‪ .‬קומבו מגורד‪ :‬יש להניח כמות קטנה של העלים על גבי משטח‬
‫כהה‪ ,‬ולהתבונן שאין חרקים או גוף זר כלשהוא‪ .‬לאחר מיכן להשרות במים‬
‫עם מעט חומר למשך כ ‪ 10 -‬דקות‪ .‬ולשטוף בכל פעם כמות קטנה תחת‬
‫ברז מים‪.‬‬
‫הישיקי ]‪ - [Hijiki‬יש להניח כמות קטנה של העלים על גבי משטח כהה‪,‬‬
‫ולהתבונן שאין חרקים או גוף זר כלשהוא‪ .‬לאחר מיכן להשרות במים עם‬
‫מעט חומר למשך כ ‪ 10‬דקות‪ .‬ולשטוף בכל פעם כמות קטנה תחת ברז‬
‫מים‪.‬‬
‫נורי ]‪ - [Nori‬אצות ים העוברות תהליך ייבוש‪ ,‬כשהתוצאה הוא דף מרובע‪,‬‬
‫דפי האצות משמשות למאכל הסושי במילוי דגים או אורז וכיו"ב‪ .‬בדיקת הדפים‬
‫קשה‪ ,‬בפרט לאור כך שמדובר בסרטנים קטנים מאד‪ .‬חשוב להדגיש כי כל‬
‫האמור לעיל הוא גם על תוצרת של אצות ים – נורי עם כשרות וגם עם הכשרות‬
‫הטובה ביותר‪ .‬במידה ובכל זאת מעוניינים להשתמש בדפים של אצות ים –‬
‫נורי‪ ,‬צורת הבדיקה היא כדלקמן‪ :‬להניח את הדף על משטח כהה עם אור‬
‫מלמעלה‪] ,‬בשום אופן לא על שולחן אור המבהיר את החרקים[‪ .‬יש להתבונן‬
‫לאפרושי מאיסורא‬
‫ניסן תשע״ה‬
‫‪27‬‬
‫רשימת מגדלים‪ ,‬משווקים ויבואני דגים‬
‫שם בית אריזה‬
‫כתובת‬
‫פרטים‬
‫דלידג‬
‫תל אביב‬
‫דגי בריכות טריים‪ ,‬דגי ים טריים‪ ,‬ייבוא דגים טריים וקפואים ]ייצור מיוחד עם חותם 'נבדק' של המכון[‬
‫דגת הארץ‬
‫קיבוץ ניר דוד‬
‫דגי בריכות טריים‪ .‬בית אריזה לדגי בריכות טריים וקפואים‬
‫גול סחר‬
‫אשדוד‬
‫ייבוא דגים קפואים ]ייצור מיוחד עם חותם 'נבדק' של המכון[‪.‬‬
‫ג‪ .‬עופר‬
‫חולון‬
‫ייבוא דגים קפואים ]ייצור מיוחד עם חותם 'נבדק' של המכון[‪.‬‬
‫פסקוביץ‬
‫אשדוד‬
‫ייבוא דגים קפואים ]ייצור מיוחד עם חותם 'נבדק' של המכון[‪.‬‬
‫תנובה‬
‫צומת גלילות‬
‫ייבוא דגים קפואים ]ייצור מיוחד עם חותם 'נבדק' של המכון[‪.‬‬
‫מאסטר פוד‬
‫קיבוץ מענית‬
‫דגי בריכות טריים‪ ,‬בית אריזה לדגי בריכות טריים וקפואים‬
‫מעדני מיקי‬
‫ראשון לציון‬
‫ייבוא ביצי דגי הרינג – ייצור מיוחד ללא חשש טפילים עם חותם המכון‪.‬‬
‫משווקי דגים טריים וקפואים – עם חותם המכון על כל תעודת משלוח‬
‫שם המחסן‬
‫כתובת‬
‫פרטים‬
‫האחים ז'נו דגים‬
‫אשדוד‬
‫שיווק דגים טריים וקפואים‪ .‬בית אריזה לדגים‬
‫שימורים‪ ,‬ביצי דגים ודגים מעושנים – חותם המכון על גבי כל אריזה‬
‫‪28‬‬
‫שם היבואן‬
‫כתובת‬
‫פרטים‬
‫טעים‬
‫מעלה אדומים‬
‫שימורי סרדינים – מרוקו ]ייצור מיוחד עם חותם המכון[‪.‬‬
‫רוברטו פוד‬
‫חולון‬
‫שימורי סרדינים– מרוקו ]ייצור מיוחד עם חותם המכון[‪.‬‬
‫מנישביץ ‪Season‬‬
‫ארה"ב‬
‫שימורי סרדינים ואנשובי – מרוקו ]ייצור מיוחד עם חותם המכון[‬
‫בוטארגה‬
‫צפון‬
‫ביצי דג בורי מעושן בסגנון עדם חוט ]ייצור מיוחד עם חותם המכון[‪.‬‬
‫פיש האוס‬
‫נצרת עילית‬
‫דגים מעושנים מכל הסוגים ]ייצור מיוחד עם חותם המכון[‪.‬‬
‫רשימת מגדלים‪ ,‬משווקים ויבואני דגים‬
‫א‬
‫ב חריו‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ה יווי חו מכון‬
‫מכון בל תמת‬
‫בד!‬
‫חנויות דגים ‪ -‬דגים טריים כולל קפואים‬
‫מחלקות דגים טריים ‪ +‬דגים קפואים תחת מותג "הדייגים" בלבד‬
‫שם החנות‬
‫כתובת‬
‫עיר‬
‫שם החנות‬
‫כתובת‬
‫עיר‬
‫מעדני איטליז‬
‫ים של דגים‬
‫מקור הדג‬
‫דגי גת‬
‫דגי גת‬
‫דגי עדן‬
‫מעדני מלך )דגים קפואים בלבד(‬
‫סופר מסס ובניו‬
‫פינת הדג‬
‫דוגית עסקי מזון‬
‫האחים ז'נו דגים בע"מ‬
‫דגי המלך‬
‫דגים אקספרס‬
‫אגם דגים‬
‫דגים במושב‬
‫אחים דובקין‬
‫סנפיר ים‬
‫טבריה דגים‬
‫דגים בעיר‬
‫דגי כנרת‬
‫אנטריקוט קצבים‬
‫מרכז מסחרי נחלת יצחק‬
‫שלמה המלך ‪27/3‬‬
‫העבודה ‪4‬‬
‫כיכר פז ‪9/2‬‬
‫המלאכה ‪5‬‬
‫ז'בוטינסקי ‪14‬‬
‫רח' הרצל פסז' בן גוריון‬
‫רח' רמב"ם ‪56‬‬
‫רוטשילד ‪27‬‬
‫רח' דב גור ‪3‬‬
‫הבושם ‪5‬‬
‫דב גור ‪35‬‬
‫שוק עירוני‬
‫אצ"ל ‪32‬‬
‫מושב בני ציון‬
‫מושב תקומה‬
‫התחיה ‪27‬‬
‫במחסני השוק‬
‫אלחדיף ‪5‬‬
‫גדוד ברק‬
‫הנשיא ויצמן ‪28‬‬
‫אלעד‬
‫לוד‬
‫קריית גת‬
‫קרית גת‬
‫קרית מלאכי‬
‫אופקים‬
‫אופקים‬
‫נתיבות‬
‫חדרה‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‬
‫פתח תקוה‬
‫רמת גן‬
‫מושב בני ציון‬
‫מושב תקומה‬
‫תל אביב‬
‫טבריה‬
‫טבריה‬
‫טבריה‬
‫טבריה‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫יינות ביתן‬
‫השקמה ‪ 21‬איזור תעשייה‬
‫זרחין ‪12‬‬
‫פרופסור ‪36‬‬
‫איזור תעשייה צפוני‬
‫כיכר החאן ‪33‬‬
‫האורגים ‪13‬‬
‫הבונים ‪3‬‬
‫השייטים ‪11‬‬
‫השרון ‪1‬‬
‫בר כוכבה ‪36‬‬
‫דוד שאלתיאל ‪16‬‬
‫המרכבה ‪73‬‬
‫שמוטקין ‪29‬‬
‫החלמונית ‪29‬‬
‫המרץ ‪13‬‬
‫חטיבת גולני ‪41‬‬
‫ברקת ‪13‬‬
‫הפלדה ‪13‬‬
‫צמח השדה ‪29‬‬
‫עמק החולה ‪76‬‬
‫צה"ל ‪100‬‬
‫גיא אוני‪ ,‬מרכז טימול‬
‫שד' יגאל אלון‪ ,‬מרכז ביג‬
‫יהודה הלוי ‪113‬‬
‫קרן היסוד ‪2‬‬
‫המיסב ‪7‬‬
‫היוצרים ‪15‬‬
‫שד' המלאכה ‪121‬‬
‫הרב שלמה שרירא ‪3‬‬
‫הגדוד העברי ‪21‬‬
‫בעלי המלאכה ‪11‬‬
‫היצירה ‪12‬‬
‫קהילת ציון ‪1‬‬
‫הרדוף‬
‫ירקונים ‪50‬‬
‫אופנהיימר ‪10‬‬
‫כפר סבא‬
‫רעננה‬
‫חולון‬
‫אשקלון‬
‫אשקלון‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‬
‫איירפורט סיטי‬
‫פתח תקוה‬
‫חולון‬
‫חולון‬
‫ראשון לציון‬
‫ראשון לציון‬
‫ראש העין‬
‫אילת‬
‫אילת‬
‫נתניה‬
‫מעלה אדומים‬
‫מודיעין‬
‫חדרה‬
‫אשדוד‬
‫בית שמש‬
‫טבריה‬
‫טירת הכרמל‬
‫יבנה‬
‫כרמיאל‬
‫מודיעין‬
‫מעלות‬
‫נהריה‬
‫נתיבות‬
‫נצרת עילית‬
‫עפולה‬
‫עתלית‬
‫פתח תקוה‬
‫רחובות‬
‫חנויות דגים לדגים טריים ומצוננים לא כולל קפואים‬
‫שם החנות‬
‫ברכת הים‬
‫חוות הדגים‬
‫היפר ח‪ .‬כהן‬
‫שמוליק דגים‬
‫עיר‬
‫כתובת‬
‫אשדוד‬
‫רח' דב גור ‪9‬‬
‫כפר אזר‬
‫רח' צה"ל ‪3‬‬
‫בעלי המלאכה איזור תעשייה נתיבות‬
‫רחובות‬
‫בילו ‪ 68‬שוק עירוני‬
‫לאפרושי מאיסורא‬
‫ניסן תשע״ה‬
‫אח‬
‫רק ב ריות‬
‫ה‬
‫כ ליווי ת מכון‬
‫ש‬
‫ע‬
‫תוקף רות בר ודת‬
‫עם ת‬
‫ח‬
‫הלו‬
‫גרמה ותם‬
‫ש‬
‫המכו ל‬
‫ן‬
‫‪29‬‬
‫חדשות המחלקה התורנית‬
‫במסגרת המחלקה התורנית הופקו ספרים ופרסומים רבים‬
‫שב"ה זכינו והם עולים על שולחנם של מלכים‪ ,‬וגם בשנה‬
‫האחרונה שחלפה‪ ,‬יצאו כמה ספרים חדשים‪ ,‬ולהלן נסקור‬
‫כמה מן הספרים החדשים‪.‬‬
‫ספר "גבולות השדה" – גבולות ארץ ישראל‬
‫כולל מפה צבעונית‬
‫מאת ראש המכון‬
‫הרה"ג רבי שניאור ז‪ .‬רווח שליט"א‬
‫ספר "גבולות השדה" הינו יצירת מופת מאת ראש המכון‬
‫הרה"ג רבי שניאור ז‪ .‬רווח שליט"א‪ ,‬שבמשך עשרות שנים חקר‬
‫וערך את הנושא החשוב של גבולות ארץ ישראל‪ ,‬כולל לימוד‬
‫נרחב של כל המקורות התורניים המתייחסים לסוגיא חשובה‬
‫זו‪ ,‬ולאחר חקירות רבות הכוללות נסיעה לגבולות הארץ‪ ,‬לצפון‬
‫ולדרום‪ ,‬וגם מעבר אל מעבר לגבול‪ ,‬לעמוד מקרוב על גבולות‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬על מנת לפסוק לעם ישראל היכן בדיוק עוברים‬
‫גבולות ארץ ישראל על פי ההלכה‪.‬‬
‫מכיון שלגבולות הארץ יש משמעות הלכתית רבה בנוגע‬
‫לקיום מצוות התלויות בארץ‪ ,‬ובפרט בשנת השמיטה‪ ,‬על כן‬
‫גדלה החשיבות של הספר החדש‪ ,‬על מנת שעם ישראל יוכל‬
‫לדעת בדיוק היכן עובר הגבול של ארץ ישראל‪.‬‬
‫לתועלת הלומדים צורפה מפה צבעונית ומאירת עינים‪,‬‬
‫שבה ניתן לראות בבירור את גבולות הארץ‪ ,‬כולל שמות ישובים‬
‫הסמוכים לגבול‪ ,‬וחלקם מופיעים מעבר לגבול‪.‬‬
‫ספר חשוב זה נלמד בשנת השמיטה הזו בכוללים רבים‬
‫ברחבי הארץ‪ ,‬ולומדי התורה מסתייעים רבות ביציאה החשובה‬
‫הזו על מנת להחכים ולהוסיף בלימוד מצוות התלויות בארץ‪,‬‬
‫ובעיקר במשמעות המעשית של המצוות החשובות הללו‪.‬‬
‫"אדרת אליהו" – עמ"ס קידושין כרך א‪-‬ב‬
‫מאת הרה"ג רבי אליהו ראש שליט"א מרבני המכון‬
‫ספר אדרת אליהו קידושין הוא המשך של סדרת "אדרת‬
‫אליהו" על מסכתות הש"ס פרי יצירתו של הרה"ג רבי אליהו‬
‫ראש שליט"א מרבני המכון‪.‬‬
‫ספר זה זה על שני כרכיו מונה עשרות רבות של סימנים‬
‫‪30‬‬
‫חדשות המחלקה התורנית‬
‫העוסקים במילי דמסכתא דקידושין‪ ,‬בחלקו סימנים העוסקים‬
‫בהרחבה בענייני דזרעים הנמצאים במסכת ובחלקו סימנים‬
‫על ענייני המסכת האחרים‪ ,‬כאשר הוא יורד לעומקה הסוגיה‬
‫על כל שיטותיה‪ ,‬דש ומפרק ובונה את נדבכי הסוגיה עד‬
‫למסקנות ההלכתיות הנובעות ממקור הדין בש"ס‪ ,‬בראשונים‬
‫ואחרונים ועד פוסקי הלכה של זמנינו כולל תמצית ההלכה‬
‫למעשה ‪,‬למען ירוץ הקורא לדעת כיצד לנהוג למעשה‪.‬‬
‫בראש החלק הראשון מעטרת הסכמת הראשל"צ הגאון‬
‫הגדול רבי שלמה משה עמאר שליט"א‪ ,‬ודברי ברכתו של מו"ר‬
‫חמיו של המחבר רבי ישראל רווח שליט"א‪ ,‬אשר מרעיף על‬
‫חתנו כבנו דברי ברכה ושבח על גודל תורתו ויראתו‪ ,‬ועל אשר‬
‫ראוי חיבורו זה לעלות על שולחן מלכים‪ ,‬מאן מלכי רבנן‪.‬‬
‫ספר "שביתת השדה השלם" – דיני שביעית‬
‫הלכה למעשה‬
‫כולל הנחיות מיוחדות לחקלאים ולבעלי גינות‬
‫מאת ראש המכון הרה"ג רבי שניאור ז‪ .‬רווח שליט"א‬
‫בשורה טובה לכל שוחרי תורה והלכה‪ ,‬ובפרט לעוסקים במצוות‬
‫התלויות בארץ בעיון ובפסיקה‪ ,‬והשתא הכא בענייני דיומא הלא‬
‫היא שנת השמיטה‪ ,‬עם צאתה לאור עולם של יצירת המופת‪ ,‬ספר‬
‫'שביתת השדה השלם' ובו הלכות פסוקות הלכה למעשה בכל‬
‫ענייני שנת השמיטה עם מקורות הערות והרחבות ועם נספחים‬
‫מעשיים ומקצועיים לטיפול בשדה ברם ובגינות נוי בשנת שמיטה‪.‬‬
‫בסוף הספר יש אינדקס מורחב לפי נושאים בסדר א' ב' למען‬
‫יוכל המעיין למצוא בנקל את ההלכה או העניין אותו הוא מחפש‪.‬‬
‫ספר זה הינו יין ישן אבל מחודש‪ ,‬הן מבחינת הוספות‪ ,‬הרחבות‬
‫רבות‪ ,‬הגהות ותיקונים מהמהדורה הקודמת ‪ -‬והן מבחינת‬
‫הקנקן החדש והמהודר שבא לידי ביטוי בהדפסה ועיצוב ברמה‬
‫גבוהה ובכריכה מהודרת‪ ,‬כאשר לפי התכנית בע"ה כל סדרת‬
‫'השדה' עומדת לצאת לאור בזמן הקרוב בהוצאה מחודשת‬
‫ומהודרת בפורמט זה‪ ,‬עם הוספות ותיקונים רבים‪ ,‬זאת לאחר‬
‫שהמהדורות הקודומות אזלו בס"ד עקב הביקוש הרב לספרים‬
‫אלו‪ ,‬המאפשרים לקיים את מצוות התלויות בארץ כהלכתן‪ ,‬תוך‬
‫ידיעת המקורות והעניינים העומדים מאחורי כל הלכה‪.‬‬
‫הספר מעוטר בהסכמת מרן עט"ר הראש"ל רבי עובדיה‬
‫יוסף זצוק"ל ובדברי ברכה וידידות של הראשל"צ הגאון הגדול‬
‫רבי משה שלמה עמאר שליט"א‪.‬‬
‫ספר "שביתת הארץ" – דיני שביעית לתלמידים‬
‫מאת הרה"ג רבי דוד אביטן שליט"א‬
‫ספר 'שביתת הארץ' לתלמידים יוצא לאור ע"י המכון‬
‫למצוות זו השמיטה השלישית‪ ,‬כאשר בשמיטות שעברו קצר‬
‫הצלחה רבה מאד בקרב תלמידי ישראל בכל רחבי הארץ‪,‬‬
‫הן מבחינת הביקוש הרב והתפוצה העצומה‪ ,‬והן מבחינת‬
‫התועלת של הקניית תוכן שנת השמיטה על דיניה ומצוותיה‬
‫בקרב התלמידים‪.‬‬
‫גם השנה כאמור יוצא הספר במהדורה חדשה מפוארת‬
‫ומעוצבת עם תוספות שונות וכן מפת ארץ ישראל עם גבולות‬
‫הארץ ההלכתיים‪ .‬הספר כתוב בשפה ברורה ונעימה בהדפסה‬
‫מפוארת ומנוקדת‪ ,‬למען ירוץ התלמיד בהלכות השמיטה‬
‫המוגשות לו בשפה ברורה ונעימה ובבהירות עצומה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ההלכות מוגשות במתכונת מסודרת במיוחד התורמת לכך‬
‫שכל הפרטים יהיו מסודרים לתלמיד בראש כמונח בקופסא‪.‬‬
‫אין ספק שהתוכן הערוך בצורה מקצועית מבחינה פדגוגית‪,‬‬
‫יחד עם ההגשה המהודרת‪ ,‬הופכים את החוברת ובצדק למוצר‬
‫מבוקש מאד בקרב אלפי תלמידים ברחבי הארץ‪.‬‬
‫ספר "עץ השדה" – דיני ערלה הלכה למעשה‬
‫כולל הנחיות מיוחדות למשתלות ודין עצים מיוחדים‬
‫וסובוטרופיים לענין ערלה‬
‫מאת ראש המכון הרה"ג רבי שניאור ז‪ .‬רווח שליט"א‬
‫ספר "עץ השדה" ובו הלכות פסוקות הלכה למעשה בכל‬
‫ענייני ערלה ונטע רבעי עם מקורות הערות והרחבות ועם‬
‫מפתח עניינים מורחב‪ .‬הספר מכיל י"ד פרקים המתפרסים‬
‫על פני כמעט ‪ 500‬עמודים‪ ,‬שעוסקים בכל ענייניה ודיניה של‬
‫תורת הערלה ונטע רבעי בהלכה ולמעשה תוך עיון במקורות‬
‫ובהרחבות‪ .‬בראש הספר מופיעה תשובת מרן עט"ר הראש"ל‬
‫רבי עובדיה יוסף זצוק"ל בעניין אתרוג שגדל בעציץ שאינו‬
‫נקוב‪ ,‬ותשובת הגאון הגדול רבי שלום משאש זצוק"ל‪ ,‬בעניין‬
‫פלפל חריף לעניין ערלה‪ ,‬וכן תשובת הראשל"צ הגאון הגדול‬
‫רבי משה שלמה עמאר שליט"א בעניין ארבעת המינים שגדלו‬
‫בעציץ שאיננו נקוב‪ .‬יתן ה' ויוסיף כח להרהמ"ח שליט"א לזכות‬
‫ולכתוב עוד ספרים הרבה ולזכות את הרבים‪ ,‬מתוך בריאות‬
‫גופא ונהורא מעליא ויתברך בכל מילי דמיטב‪.‬‬
‫המכון למצוות התלויות בארץ‬
‫כל ספרי המכ‬
‫שם הספר‬
‫נושא‬
‫מחבר‬
‫מחיר‬
‫משפטי שמואל‬
‫מש‬
‫חובת הארץ‬
‫חו‬
‫כרם שלמה א‬
‫כר‬
‫כרם שלמה ב‬
‫כר‬
‫הגדה של פסח‬
‫הג‬
‫קצירת השדה‬
‫קצ‬
‫שביתת השדה‬
‫ש‬
‫עץ השדה‬
‫גבולות השדה‬
‫גב‬
‫תבואת השדה‬
‫תב‬
‫חלקת השדה א‬
‫חל‬
‫חלקת השדה ב‬
‫חל‬
‫חלקת השדה ג‬
‫חל‬
‫תולעת שני א‬
‫תו‬
‫תולעת שני ב‬
‫תו‬
‫תולעת שני ג‬
‫תו‬
‫תולעת שני ד‬
‫תו‬
‫שש משזר‬
‫ש‬
‫אדרת אליהו‬
‫אד‬
‫אדרת אליהו‬
‫אד‬
‫אדרת אליהו‬
‫אד‬
‫אדרת אליהו‬
‫אד‬
‫אוצר התשובות‬
‫או‬
‫אוצר התשובות‬
‫או‬
‫אוצר התשובות‬
‫או‬
‫תורת ערלה‬
‫תו‬
‫זמרת הארץ‬
‫זמ‬
‫זרעים – מחכמי מרוקו הקדמונים‬
‫מצוות הארץ – עם הוספות והארות‬
‫שו"ת בדיני זרעים‬
‫שו"ת בדיני זרעים‬
‫כולל דינים ומנהגים‬
‫תרומות ומעשרות‬
‫שביעית‬
‫ערלה ונטע רבעי‬
‫גבולות ארץ ישראל‬
‫הפרשת חלה‬
‫שו"ת בדיני זרעים‬
‫שו"ת בדיני זרעים‬
‫שו"ת בדיני זרעים‬
‫דיני חרקים במזון‬
‫טפילים בדגים‬
‫חרקים בירקות ופירות‬
‫חרקים בדגנים וקטניות‬
‫שו"ת בחלק או"ח ויו"ד‬
‫מסכת ברכות‬
‫זרעים א'‬
‫קידושין א'‬
‫קידושין ב'‬
‫דיני חדש‬
‫דיני ערלה‬
‫דיני שביעית‬
‫דיני ערלה‬
‫מצוות הארץ עם איורים‬
‫הג"ר שמואל הכהן זצ"ל‬
‫הג"ר ניסים כדורי זצ"ל‬
‫הגר"ש עמאר שליט"א‬
‫הגר"ש עמאר שליט"א‬
‫הגר"ש עמאר שליט"א‬
‫הרב שניאור ז‪ .‬רווח‬
‫הרב שניאור ז‪ .‬רווח‬
‫הרב שניאור ז‪ .‬רווח‬
‫הרב שניאור ז‪ .‬רווח‬
‫הרב שניאור ז‪ .‬רווח‬
‫הרב שניאור ז‪ .‬רווח‬
‫הרב שניאור ז‪ .‬רווח‬
‫הרב שניאור ז‪ .‬רווח‬
‫הרב שניאור ז‪ .‬רווח‬
‫הרב שניאור ז‪ .‬רווח‬
‫הרב שניאור ז‪ .‬רווח‬
‫הרב שניאור ז‪ .‬רווח‬
‫הרב שניאור ז‪ .‬רווח‬
‫הרב אליהו ראש‬
‫הרב אליהו ראש‬
‫הרב אליהו ראש‬
‫הרב אליהו ראש‬
‫הרב דוד אביטן‬
‫הרב דוד אביטן‬
‫הרב דוד אביטן‬
‫הרב יוסף צברי‬
‫הרב יהודה אדרי‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪25‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪45‬‬
‫‪45‬‬
‫‪45‬‬
‫‪60‬‬
‫‪44‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫לאפרושי מאיסורא‬
‫ניסן תשע״ה‬
‫‪31‬‬
‫◆ צור קשר‬
‫‪ 08-9214829‬שלוחה ‪1‬‬
‫‪054-8414606‬‬
‫פקס ‪08-9207911‬‬
‫‪ 08-9214829‬שלוחה ‪6‬‬
‫‪055-6685552‬‬
‫פקס ‪08-9207911‬‬
‫‪ 08-9214829‬שלוחה ‪2‬‬
‫‪052-4641334‬‬
‫פקס ‪08-9207911‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מחלקת הכשרות‬
‫מחלקת דגים טריים וקפואים‬
‫מחלקת ירקות עלים‬
‫‪ 08-9214829‬שלוחה ‪5‬‬
‫‪055-6686680‬‬
‫פקס ‪08-9207911‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ 08-9214829‬שלוחה ‪5‬‬
‫‪052-6005591‬‬
‫‪055-6685554‬‬
‫‪ 08-9214829‬שלוחה ‪7‬‬
‫‪055-6685557 055-6685553‬‬
‫פקס ‪08-9207911‬‬
‫מחלקת פירות וירקות‬
‫מחלקת יעוץ למפעלים‬
‫מזכירות והנהלה‬
‫‪ 08-9214829‬שלוחה ‪4‬‬
‫‪052-2606750‬‬
‫פקס ‪08-9207911‬‬
‫‪ 08-9214829‬שלוחה ‪3‬‬
‫‪055-6686680‬‬
‫פקס ‪08-9207911‬‬
‫‪ 08-9214829‬שלוחה ‪0‬‬
‫פקס ‪08-9207911‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫צור קשר‬
‫יהודה הפקות‬
‫‪32‬‬
‫המחלקה למחקר תורני‪/‬ישומי‬
‫מעבדה לבדיקת נגיעות במזון‬
‫בית המעשר‬