‫מאמר ראשי על נזירות בא"י‬
‫ההתחלה‪ :‬אנטוניוס ופחומיוס‬
‫אנטוניוס נחשב כאבי הנזירות כי הוא הנזיר המתועד הראשון (כנראה שהיו לפניו)‪.‬‬
‫בילה ‪ 80‬שנים בהתבודדות בשני פרקי זמן‪.‬‬
‫פרק ‪ - 1‬באזור מדברי‪ ,‬מדרום מערב לדלתא של הנילוס‪ .‬הוא היה אז בגיל ‪ .20‬המעבר התרחש בעקבות‬
‫חזיונות שהיו לו‪ .‬התבודד במערה בוואדי ‪ -‬בהתבודדות מוחלטת‪ .‬עד שפעם עברה שיירה של נוודים‬
‫מקומיים‪ ,‬שספרו עליו ובעקבותיו באו אחרים‪.‬‬
‫במחצית שנייה של המאה ‪ - 3‬מתהווה בוואדי ניטרון מרכז של מתבודדים‪ .‬עדין לא מאורגנים‪ .‬נקראים‬
‫הרמיטים‪ .‬הרמוס = מדבר‪ .‬לפעמים נקראים אנכורטים = מחוץ לתחום העיר (כורה ‪ -‬תחום העיר)‪ ,‬כלומר‬
‫ברחו למדבר‪ .‬לעתים נקראו מונכוי או ברבים מונכוס = חיים לבדם (מונוס=אחד)‪.‬‬
‫הם מתקשרים עם אנטוניוס‪ ,‬מדברים אתו קצרות‪ .‬חולפות שנים ואנטוניוס מרגיש שההתבודדות כבר לא‬
‫מבודדת והוא עוזב לאלכסנדריה‪ ,‬היא מרכז הציוויליזציה של מצריםומחליט להיות מרטיר אך לא מצליח‪.‬‬
‫הוא מוכר את רכוש הוריו לאחותו וחוזר לפרק ‪ 2‬במדבר ‪ -‬הפעם בין הנילוס ומפרץ סואץ‪ .‬שם הוא באמת‬
‫לבד‪ ,‬אך מוכר וידוע ואנשים באים במכוון לפגוש אותו‪ .‬הוא מת ונקבר בוואדי ניטריה בו ישנם היום מנזרים‬
‫רבים והראשי נקרא ע"ש)‪.‬‬
‫אחד המבקרים אצל אנטוניוס‪ ,‬פחומיוס‪ ,‬היה חייל מצרי בצבא הרומי שהגיע לדרגה גבוהה‪ .‬ב‪ ,302-3-‬בזמן‬
‫הרדיפות האחרונות בימי דיוקלטיאנוס‪ ,‬נאלץ לעזוב את הצבא‪ ,‬הגיע למדבר וישב כ‪ 5-‬שנים בתא סמוך‬
‫לאנטוניוס‪ .‬אז החליט לחזור לביתו שבדרום מצרים והקים ‪ 1‬מנזרים במרחב עירו שנקראים מונסטריון ‪-‬‬
‫מקום בו המתבודדים יכולים לחיות כקהילה‪ ,‬עם סדר‪ ,‬ארגון והיררכיה (שאב זאת משירותו הצבאי)‪ .‬הנזירים‬
‫נקראו אדולפוס (‪ - )Adolfos‬כלומר אחים‪.‬‬
‫בראש המנזרים של הרשת עומד אבא‪ ,‬לא במובן של פטרוס (סלע) אלא אבא בארמית‪ .‬כעת יש אבא ואחים‬
‫כלומר‪ :‬קהילה‪ .‬נותן להם תקנון (בלטינית = רגולה) שמעצים את תרומתו לנזירות‪.‬‬
‫פחומיוס מייסד את המנזר הראשון בעולם‪ .‬עד פחומיוס ישנם נזירים‪ .‬ממנו ואילך זו כבר נזירות‪ .‬מדובר על‬
‫שנות ‪ 20-30‬של המאה ‪ - 4‬במקביל למהפכה הנוצרית של קונסטנטין‪.‬‬
‫הסיבות לבריחה היו כלכליות‪ ,‬בעיקר מפני נושים של מסים וחובות‪ .‬רק אח"כ התפתחה ההילה האמונית של‬
‫חיקוי ישו במדבר‪ ,‬ניסיון ע"י השטן‪ ,‬חיבור עם יוחנן המטביל במדבר‪.‬‬
‫כאשר תמו הרדיפות הנזיר נהפך תחליף למרטיר‪ .‬אורח חייו הופך מודל להערצה ומודל של מנהיגות‬
‫אלטרנטיבית גם מחוץ לכנסייה‪ ,‬בארגון החיים הכנסייתי‪-‬העירוני‪.‬‬
‫הכנסייה הבינה שכדאי להצטרף אליהם ולא להילחם בהם וכך הפכה לארגון החזק‪ ,‬העשיר והמשפיע ביותר‬
‫במערב‪ .‬היא ניצלה את עוצמתם הרוחנית של הנזירים לצורכי הפצת הדת‪ ,‬חיזוק הדת וכו'‪.‬‬
‫הנזירות בארץ ישראל‪:‬‬
‫ראשון הנזירים במדבר יהודה ‪ -‬חריטון ‪ -‬מבשר הנזירות מקים בוואדי קלט‪ ,‬בעין פארה‪ .‬הקים את הלאורה‪,‬‬
‫מקום ההתבודדות הראשון‪ .‬היה כריזמטי מאוד ואסף סביבו קבוצה של נזירים‪.‬‬
‫תלמידו של חריטון‪ ,‬אבתמיוס‪ ,‬הקים בסוף המאה ה‪ 4-‬מנזרים ואחד מתלמידיו הבולטים של אבתמיוס‪,‬‬
‫סבאס ‪ -‬הקים מנזר גדול ומפואר ‪ -‬מרסבא בנחל קדרון‪.‬‬
‫ב‪ 455-‬הקים הנזיר גרסימוס את המנזר בדיר חג'לא ויצר דפוס חדש של מנזרים‪.‬‬
‫המנזרים מחולקים ל‪ 3-‬דפוסים‪:‬‬
‫הרמיטים‪,‬‬
‫לאורה ‪ -‬בה חיים כל השבוע בהתבודדות‪ ,‬אוכלים לחם ותמרים‪ ,‬ונפגשים פעם בשבוע לתפילה‪,‬‬
‫וקונוביום ‪ -‬מנזר שיתופי‪ .‬ההגעה אליו ע"י רשת שבילים והאוכל בו מבושל‪.‬‬
‫חשיפת המקומות הקדושים ע"י הלנה‪ ,‬כמו מקום לידתו של ישו‪ ,‬מקום קבורתו‪ ,‬עלייתו לשמים‪ .‬הארץ הזו‬
‫עוברת תהליך מואץ של הפיכה לחלל קדוש‪ .‬הנזירות מלווה תהליך זה מראשיתו‪ .‬מדבר יהודה קרוב לי‪-‬ם‪.‬‬
‫הילריון‪:‬‬
‫הנזיר הראשון בא"י (‪ .)291-371‬נולד באזור עזה וכשבגר נשלח למצרים ללמוד משפטים (סביב ‪ ,)315‬שם‬
‫נתפס לנזירות‪ .‬הוא הלך למדבר לראות את ההרמיטים‪ ,‬שם פגש את אנטוניוס והפיץ את הנצרות במרחב‬
‫צפון מערב הנגב‪ .‬עבר בחיפושיו אחר מקום אידיאלי להתבודדות במדינות שונות ומת בקפריסין‪.‬‬
‫חרטיטון‪:‬‬
‫הנזיר השני‪ ,‬שמגיע בימי קונסטנטין מאסיה הקטנה סביב ‪ 325‬לירושלים ומשם מחפש מקום לברוח אליו‬
‫ובוחר בואדי פארה (חלק עליון של קלט) ושם מתבודד במערה‪ ..‬לאט לאט מתגבשים סביבו נזירים ואז‬
‫מבקשים ממנו תקנון‪ .‬הוא נותן תקנון וממציא צורת חיים שנקראת לאורה (ביוונית=שביל צר‪ ,‬אולי הכוונה‬
‫לשביל שמחבר בין המערות)‪ .‬יש קו התוחם את המערכת הזו‪ ,‬לעתים מסומן בגל אבנים‪ .‬הנזירים מתכנסים‬
‫בימי שבת וראשון במרכז הלאורה‪ ,‬בה יש כנסייה‪ ,‬חדר אוכל לתפילה ולסעודת אחווה ואז חוזרים לתאים‪.‬‬
‫בתקנון שלו נקבע שצריכים לעבוד לדוגמא בקליעת סלים ומזה התפרנסו‪.‬‬
‫אחרי זו קמו לאורות נוספות‪.‬‬
‫חריטון‪ ,‬לאחר זמן‪ ,‬עוזב את נזיריו והולך להתבודד במצודה חשמונאית ‪ -‬מצודת דוק מעל יריחו‪ .‬שם מקים‬
‫מנזר נוסף בשם דוקה‪ ,‬שננטש עם הכיבוש הפרסי‪ .‬המנזר יושב מחדש בתקופה הביזנטית ונקרא קרנטל‪.‬‬
‫גם משם ברח‪ ,‬והקים לאורה שלישית במדבר תקוע‪ .‬שם מת ונקבר במערה על שמו‪.‬‬
‫אבתימיוס‪ ,‬מאה חמישית‬
‫מנזר אבתימיוס ‪ -‬יש יותר מנזרים אבל לא כתבו עליהם ולכן אין לנו מידע עליהם‪.‬‬
‫הנזיר הראשון שאנו יודעים עליו פרטים‪ ,‬שנכתבו ע"י קירליוס מבית שאן במאה ‪.6‬‬
‫היה מוסמך לכמורה עוד מארמניה‪ .‬הגיע לא"י כצליין והקים את המנזר במישור האדומים כלאורה ‪ -‬על דרך‬
‫הצליינים יריחו‪-‬ירושלים‪.‬‬
‫מתוך הנזירים שחיו אצלו במנזר‪ 12 ,‬הפכו להיות בישופים‪ ,‬מעיד על כך שאבתימיוס מוערך מאד וגם‬
‫שהכנסיה הכניסה את הנזירות פנימה אחרי ועידת ניקיאה‪ ,‬כאשר הנצרות הפכה לדת המדינה‪ .‬השתתף‬
‫באפסוס ובחלקדון בה דיברו על התזיס ‪ -‬הטבע של המשיח‪ .‬הנזירים מלאו תפקיד מרכזי בויכוחים‬
‫התיאולוגים הללו‪ .‬ביניהם גם אבתימיוס‪.‬‬
‫בימי התבודדותו‪ ,‬בימי הועידות הנ"ל‪ ,‬בקרה בא"י הקיסרית תיאודוקיה ‪ -‬אשת תיאודוסיוס השלישי ונשארה‬
‫פה (‪ .)441‬אישה מעניינת ומאד דתייה‪.‬‬
‫דוגמא לעוצמת הנזירים היא ההתייעצות שלה עם הנזירים כאשר התנגדה לסאגת הטבע של ישו‪ ,‬שקרע את‬
‫הכנסייה‪ .‬היא האמינה בטבע אחד = מונופיזיס‪.‬‬
‫אבתימיוס לא רוצה להיפגש עם אישה פנים אל פנים ומאחורי קיר אמר לה שעליה לקבל שני טבעים‬
‫משולבים ואם תקבל הבת שלה תחזור מהשבי‪.‬‬
‫בימי יוסטיאנוס‪ ,‬אמצע מאה ‪ 80% - 6‬מהבישופים היו נזירים‪ .‬בא"י זה בא לידי ביטוי יתר כי א"י היא קדושה‬
‫וההתבודדות קדושה יותר‪.‬‬
‫סבאס‪ ,‬מרסבא ‪ -‬מאה שישית‪:‬‬
‫סבאס בילה כנזיר באבתימיוס ויצא להתבודד במדבר‪ .‬זהו דפוס קבוע‪ :‬מייסד מנזר הוא נזיר שעזב את‬
‫הלאורה‪.‬‬
‫סבאס הלך לנחל קדרון‪ ,‬שם מצא מערה בה התבודד‪ .‬היום קיים מנזר על שמו בצדה השני של המערה‪.‬‬
‫הקים ‪ 10‬מבאגן הקדרון‪ ,‬חלקם לאורות‪ ,‬חלקם קונוביומים‪.‬‬
‫סבאס היה גם פוליטיקאי ויצא ‪ 3‬פעמים לקונסטנטינופול כנציג פטריארך ירושלים‪.‬‬
‫הצליח לאסוף כסף לבניית כנסיית אניאה‪.‬‬
‫הקבר של סבאס‪ :‬שרידיו נלקחו במאה ‪ 12‬ע"י הצלבנים לוונציה ונשארו שם עד ‪ .1964‬בעקבות ועידת ותיקן‬
‫‪ - 2‬האפיפיור החזיר גופתו לכנסייה היוונית אורתודוכסית כחלק מנסיונות ההשלמה עם העולם הנוצרי‪.‬‬
‫גופתו החנוטה נמצאת בארון שבכנסייה על שמו‪.‬‬
‫מרסבא ‪ -‬נוסד ב‪ 486-‬והיה הלאורה הגדולה ביותר‪.‬‬
‫תיאודוסיוס ‪ -‬מייסד מנזר ליד בית סחור‪.‬‬
‫מרטיריוס ‪ -‬מייסד מנזר מפואר בלב לבה של מעלה אדומים‪ .‬משם מונה לארכיבישוף של ירושלים‪.‬‬
‫מנזר גראסימוס בדיר חגלה‪.‬‬
‫מנזר גיאורגיוס מכוזיבא בנחל קלט‬
‫מנזר יוחנן המטביל בקאסר אל יהוד‪.‬‬
‫בסה"כ מפת המנזרים בא"י במאה ‪ - 6‬מלאה מנזרים‪ .‬יש מקום התבודדות נוסף במדבר סיני‪ .‬מנזר הסנה‬
‫ומהמאה ‪ 10‬נקרא סנטה קטרינה‪.‬‬
‫הרוב המכריע של הנזירים נולדו מחוץ לא"י‪ ,‬דבר בעל השפעה על הארגון הכנסייתי‪.‬‬
‫המקורות הפיננסים להקמת המנזרים‪:‬‬
‫רוב המנזרים הוקמו ע"י תרומות של צליינים והרי מנזרים לא עולים הרבה‪.‬‬
‫נתון נוסף‪ :‬החוק האזרחי קבע שאדם שמת ללא יורשים ‪ -‬רכושו עובר לכנסייה והיא תומכת במנזרים‪.‬‬
‫גם השלטונות הביזנטים עודדו ההתיישבות הנזירית כאנשים נאמנים באזור החיץ שיוכלו להגן בגופם הן‬
‫מפני פשיטות שוד של בדואים שחיו במדבר והן מפני האויב הפרסי ממזרח‪ .‬החל משלב מסוים היא אף‬
‫שלחה למנזרים הללו למשך תקופה מסוימת אנשים שרצו להתקדם בהיררכיה הכנסייתית‪ ,‬כביכול כדי לזכך‬
‫את נשמתם אבל למעשה כדי להגן על הגבול‪ .‬בשלב מסוים לא ניתן היה לאנשי דת לקבל תפקיד נכבד בכל‬
‫כנסיה או מנזר אם לא שהו זמן מסוים במדבר‪ .‬לפיכך הייתה במדבר תנועת אנשים שלא ניזונה רק מן‬
‫מהרצון האינדיווידואלי להתאחד עם אלוהיהם‪.‬‬
‫תוספת בקיצור של מושגים‪:‬‬
‫הנזירות הביזנטית במדבר נחלקת לשלוש צורות חיים שהיו נפוצות בתקופה‪:‬‬
‫הנזירים ההרמיטים היו נזירים מתבודדים שהתיישבו להם במערה או בכוך התבודדות כלשהו ולא קיימו כל‬
‫קשר עם קהילה או ארגון כלשהו‪ .‬דוגמאות‪ :‬מרטיריוס וסבאס בתחילה‪ ,‬חריטון ועוד‪.‬‬
‫נזירי הלאורות היו נזירים שחיו כנזירים הרמיטים בתאי התבודדות במקומות שונים במדבר‪ ,‬אך בד בבד היו‬
‫קשורים לקהילה כלשהי‪ .‬היו מגיעים ללאורה מדי פעם‪ ,‬בדרך‪-‬כלל בימי ראשון לתפילות ולעתים כדי לקבל‬
‫אספקה‪ .‬במדבר‪-‬יהודה היו כמה לאורות גדולות מאד שלעתים אכלסו עד כמה מאות נזירים‪.‬‬
‫בנזירות הקוינוביונית (ביוונית) חיו נזירים בדגם של קהילה שיתופית במנזר סגור‪ .‬הם התגוררו במנזר שהיה‬
‫נתון לאחריות ראש המנזר‪ ,‬אכלו והתפללו יחד‪.‬‬
‫קץ הנזירות במדבר‪-‬יהודה‪:‬‬
‫עם הפלישה הפרסית ב‪ .614-‬במשך כל התקופה הביזנטית בארץ‪-‬ישראל נמנעו הפרסים מלחדור לתחומי‬
‫הארץ‪ ,‬למעט בשנה זו‪ .‬הם כבשו את הארץ לתקופה קצרה מאד ‪ -‬שנה או שנתיים‪ ,‬הרגו וטבחו בתושבי‬
‫הארץ הנוצרים ועשו שמות בכנסיה הנוצרית ובעיקר בנזירים ובכנסיות‪.‬‬
‫היהודים בארץ תמכו בפלישת הפרסים וסייעו להם במלחמתם‪ ,‬בעיקר בגליל‪ .‬למזלם‪ ,‬עם תום הכיבוש‬
‫הפרסי לבזנטים לא היה מספיק זמן לנקום בהם‪ :‬מיד לאחר נסיגת הפרסים החלה כבר התקופה המוסלמית‬
‫הקדומה‪ .‬המוסלמים היו הרבה יותר ליברליים כלפי הנצרות וכלפי היהדות מאשר הפרסים‪ .‬הם לא כל‪-‬כך‬
‫פגעו בנוצרים אבל הם כמובן קידמו את הדת שלהם ובמשך יותר מ‪ 1000-‬שנות שלטון מוסלמי הלכה הדת‬
‫הנוצרית ונדחקה‪ .‬רוב המנזרים שנעזבו וננטשו בפלישה הפרסית לא יושבו מחדש עם הזמן‪ .‬אלה שכן יושבו‬
‫מחדש אכלסו מספר קטן הרבה יותר של נזירים‪ .‬בתקופה הצלבנית שנמשכה כשנה נעשה ניסיון לחזור‬
‫וליישב חלק מהמנזרים‪ ,‬אך הוא דעך עם חזרת המוסלמים לארץ‪.‬‬
‫רק בשלהי התקופה הטורקית שבו מספר נזירים להקים חלק קטן מאד מהמנזרים המפוארים של התקופה‬
‫הביזנטית‪ .‬הגדול והחשוב בהם הוא מנזר מרסבא‪ ,‬מנזר יפהפה ומרשים הבנוי על מצוק נחל קדרון‪ ,‬מיושב‬
‫ופעיל עד היום וכן סנט ג'ורג' בוואדי קלט ודיר חג'לה בבקעת‪-‬הירדן‪.‬‬
‫הנחל‬
‫יורד מאזור נווה יעקב בירושלים‪ ,‬ונשפך לבקעת הירדן באזור יריחו‪.‬‬
‫אורכו כ‪ 30-‬ק"מ‪ ,‬עובר בקניונים עמוקים‪ ,‬כשהוא חוצה את מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה‪ ,‬ואת‬
‫חלקו הצפוני של מצוק ההעתקים‪.‬‬
‫בנ חל פרת נובעים שלושה מעיינות גדולים (ממערב למזרח)‪ :‬עין פרת‪ ,‬עין מבוע (עין פואר) ועין קלט‪.‬‬
‫ספיקתם המשותפת היא מאות מ"ק בשעה של מים מתוקים‪ .‬מי המעיינות זורמים באפיק הנחל‪ ,‬ולכן הוא‬
‫עשיר מאוד בצמחיה ובבעלי חיים כמו צבאים‪ ,‬ושפני סלעים‪ .‬במצוק הנחל מצוי קן של עיט ניצי ובמי הנחל‬
‫דגי חפף וצפרדעים‪.‬‬
‫עין מבוע‪:‬‬
‫המעיין האמצעי המכונה גם עין פואר‪ .‬המעיין נובע לסירוגין‪ ,‬ובריכת המעיין מתמלאת ומתרוקנת מספר‬
‫פעמים בשעה‪ ,‬בשל תכונת המסלע הקרסטי שבמקום‪.‬‬
‫גם מי מעיין זה‪ ,‬בדומה למי עין פרת‪ ,‬הוזרמו עד מלחמת ששת הימים לירושלים‪ .‬כיום המים זורמים ע"ג‬
‫אמת בטון מודרנית שנבנתה על תוואי אמת המים הקדומה מימי בית שני שהובילה מים לארמונות הורדוס‬
‫ביריחו‪.‬‬
‫בברכות המעיין חיים שוכני מים מסוגים שונים‪ ,‬בהם דגים‪ ,‬סרטנים ושפיריות‪ .‬בשנים האחרונות ניכר שינוי‬
‫במבנה הצמחייה של עין מבוע‪ ,‬כאשר הקנים מתרבים מאוד סביבותיו ותופסים את מקומם של צמחים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫מעיין שכבה‪ ,‬שנביעתו היא תוצאה של התחתרות הנחל בשכבות סלע הגיר הקשה של חבורת יהודה‪ .‬מי‬
‫המעיין הם בעלי מליחות נמוכה ביותר‪ ,‬עין פרת סיפק במשך עשרות שנים את מי השתייה של השכונות‬
‫המזרחיות והצפוניות של ירושלים שפעל גם בתקופה הירדנית‪ .‬בשלב מסויים צורפו גם מי עין מבוא (פואר)‬
‫הקרוב‪ .‬בסמוך למוצא המעיין נמצא בית משאבות ובו מכלול של בריכות שיקוע וסינון‪ .‬כיום המים אינם‬
‫ראויים לשתייה‪.‬‬
‫עין קלט‪:‬‬
‫הנמוך מבי ן שלושת מעיינות הנחל‪ .‬המעיין הוא למעשה קבוצת נביעות בתוך בריכה טבעית‪ ,‬כאשר המים אל‬
‫המעיין מוזרמים אליו במפל טבעי היורד מעין מבוע‪.‬‬
‫כתובת לבונה הסכר‪ ,‬הטחנה והבוסתנים לבונה העו'תמני‪.‬‬
‫צומח וחי בשמורה‪:‬‬
‫נתיבו הקצר ושופע המים של עין פרת ריכז בתוכו צומח מגוון ויצר מפגש בוטני מעניין בין אוכלוסיות צומח‬
‫שונות‪ .‬צומח נחלים וגדות ‪ -‬גרגיר נחלים‪ ,‬נענע משובלת‪ ,‬סמר ימי‪ ,‬הרדוף הנחלים‪ ,‬טיון דביק‪ ,‬סוף מצוי‬
‫וקנה מצוי‪ .‬ובינות כל הצומח הזה שוכנות האילניות הירוקות ואליהם מתלווה סרטן הנחלים‪ .‬מעל לגדות‬
‫בסמוך לבית המשאבות באפיק הזרימה של הנחל נטעו אנשי היעור הבריטים חורשת אקליפטוסים‪ ,‬מתוך‬
‫הנחה מוצדקת כי המקום ישמש לקייט ובילוי‪ .‬ברבות השנים נטעו תושבי האזור והרועים בשטח עצי פרי‬
‫הדרים‪ ,‬דקלים ושקדים‪.‬‬
‫בפתחו של נחל פרת מעל ראש המעיין‪ ,‬הוקם בשנת ‪ 1982‬הישוב ענתות על שם הישוב הקדום ששכן‬
‫באזור‪.‬‬
‫מנזר פארן ‪ -‬חריטון‪:‬‬
‫מנזר רוסי פרבוסלבי (אורתודוקסי) ‪ -‬נבנה בסוף המאה הרביעית לספירה על ידי הנזיר חריטון‪.‬‬
‫שופץ ועוצב מחדש בסוף המאה התשע עשרה מכספי הכנסייה הרוסית הלבנה‪ ,‬חלקו מבוסס על המנזר‬
‫הביזנטי הקדום‪ .‬מסביב למנזר בורות מים‪ ,‬בוסתנים וטרסות חקלאיות‪ ,‬שרידי אכסניה לעולי רגל ומבנים‬
‫נוספים המעידים על עברו כמקום צליינות מבוקש‪.‬‬
‫מנזרים נוספים‪:‬‬
‫שרידים של מנזרים מהתקופה הביזנטית‪ ,‬עליליאת א‪-‬סיק ומנזר פרן של הנזיר חריטון‪ .‬כמו כן‪ ,‬פעיל בנחל‬
‫(בקרבת העיר יריחו) מנזר עתיק ‪ -‬מנזר סנט ג'ורג' (שמו בערבית דיר מר ג'ריס) השייך לכנסייה היוונית‪-‬‬
‫אורתודוקסית‪.‬‬
‫קבור בני אסראיל‪:‬‬
‫בראש הנחל‪ ,‬סמוך לשכונת נווה יעקב בירושלים‪ ,‬נמצא מקום הנקרא בערבית קבור בני אסראיל (קברי בני‬
‫ישראל)‪ .‬יש המזהים (שארל קלרמון‪-‬גנו‪ ,‬נגה הראובני ואחרים) עם מקום זה את קבר רחל‪ ,‬ומפרשים‬
‫שהמקום "אפרת" המוזכר בקשר לקבורת רחל‪ ,‬מתייחס לעין‪-‬פרת‪.‬‬
‫מנזר אבטימיוס‬
‫(ליד רמי לוי‪ ,‬בתוך אזור התעשיה של מישור אדומים)‬
‫ננטש במאה ה‪ 12-‬אחרי שניסו להפכו למנזר מרוכז‪/‬משותף ‪ -‬קוינוביון‪.‬‬
‫במאה ה‪ 14-‬הגיעו הטורקים למקום ובנו אכסניה גדולה שהמנזר השתבץ בתוכה‪ ,‬וליד החאן כמקובל נבנתה‬
‫גם מיצדית‪.‬‬
‫קבע חלק גדול מן התקנות שבעל פה שהיו נהוגות במנזרים השונים‪ ,‬תקנות מחייבות שהועלו על הכתב‬
‫שנים מאוחר יותר‪ .‬בין היתר הנהיג את תענית ‪ 40‬הימים‪ ,‬בהם נהג לצאת אל המדבר להתבודדות ותפילה‪.‬‬
‫רבים מתלמידיו הפכו לבעלי מעמד רם בממסד הכנסייתי של תקופתו‪ .‬אחד מתלמידיו הבולטים ביותר היה‬
‫סבאס‪.‬‬
‫גולת הכותרת של המנזר הוא בור מים מהגדולים בארץ הניזון ממי שטפונות של נחל אוג‪ .‬נמצא במקום‬
‫מצבור כדי חרס‪ ,‬ששימשו לדליית המים‪.‬‬
‫מנזר מרטיריוס‬
‫בליבו של הישוב מעלה אדומים‪ ,‬מוקף בשיכונים‪ .‬המנזר נוסד כאמור ע"י מרטיריוס שהיה אחד מממשיכי‬
‫דרכו של סבאס (על שמו נקרא מנזר מרסבא)‪ ,‬הנחשב למייסד תנועת הנזירות הביזנטית במדבר יהודה‪.‬‬
‫בזמן בנית הישוב מעלה אדומים נהרסו חלק מהמבנים ההיקפיים של המנזר‪ ,‬אולם חלקיו המרכזיים‬
‫השתמרו בצורה טובה‪ :‬חדר הקבורה של אבות המנזר והפסיפס שבו‪ ,‬הרפרקטוריום (חדר האוכל של‬
‫הנזירים) בו השתמרה אחת מרצפות הפסיפס הגדולות בארץ וכתובת ביוונית‪ ,‬מערכת מתוחכמת לניקוז‬
‫ולשמירת מים‪.‬‬
‫המקום צופה על ואדיות מדבר יהודה וים המלח וחולש על הדרך הראשית בין ירושלים ליריחו‪.‬‬
‫במאה ה‪ ,8 -‬בתקופה המוסלמית‪ ,‬נבנה על חלק משטח המנזר גן תבלינים‪ ,‬שהשתמש במערכת המים‬
‫המקורית ששופצה‪.‬‬
‫כיאה לנזיר בעל תפקידים פקידותיים גבוהים בהיררכיה הכנסייתית ‪ -‬מנזר מרטיריוס הוו ללא ספק המפואר‬
‫ביותר במנזרי מדבר יהודה‪.‬‬
‫אכסניית הצליינים‪:‬‬
‫בריחוק מה מן המנזר ומצוידת היטב‪ :‬אורווה מרוצפת לוחות אבן עם אבוס הנמשך לאורך כל הקיר‪ ,‬חדרי‬
‫מגורים מרוצפים פסיפס מסביב וכן קפלה קטנה עם אפסיס‪.‬‬
‫המנזר היה בן שתי קומות‪ ,‬הנזירים התגוררו למעלה‪.‬‬
‫סיפור דרך‪ :‬מעלה אדומים (כביש הירידה מירושלים ליריחו)‬
‫הדרך מירושלים ליריחו הייתה בשימוש במהלך כל ההיסטוריה‪ ,‬חלק מדרך הרוחב מיפו‪ ,‬דרך עמק איילון‬
‫לירושלים‪ ,‬יורדת ליריחו‪ ,‬ודרך גשר אלנבי לעמאן‪.‬‬
‫למרות שהיא במגמת ירידה‪ ,‬יש בה עליות מדי פעם‪ .‬זאת מכיוון שאיזור רמת המדבר מורכב משני קערים‬
‫גיאולוגיים וקמר ביניהם‪ .‬כלומר אנו יורדים על אחד מהקערים בדרכנו לכיוון הקמר‪ .‬על הקמר נמצאת‬
‫אכסניית השומרוני הטוב‪ .‬הבקעה השנייה מישור אדומים עליה נמצא איזור התעשייה השייך למעלה‬
‫אדומים‪.‬‬
‫במקומות בהם חציבת הכביש חשפה את חתך הסלע ניתן להבחין באזורים שבהם הסלע כהה יותר‪ ,‬שחור‪.‬‬
‫סלע זה מכונה בי טומן‪ .‬הוא רווי בחומרים אורגניים ממשפחת הנפט‪ ,‬אשר חדרו אליו מתוך קרום כדור‬
‫הארץ‪ .‬מעל לביטומן ‪ -‬שכבת סלע שגונו אדום או ורוד עז‪ .‬זוהי תצורת חתרורים שקיימת רק פה‪ .‬מספר‬
‫גיאולוגים סבורים שהסלע הפך אדום כתוצאה מתהליכים של התמרה‪ ,‬כאשר הביטומן רווי החומרים‬
‫האורגניי ם שתחתיו התחמם מאד או נשרף‪ .‬כלומר הביטומן‪ ,‬כאשר היה חבוי בעמקי האדמה טרם שהתבלה‬
‫ונחשף אל מעל לפני השטח‪ ,‬נשרף ו"אפה" את הסלע שמסביבו וכך גרם לו לצבעו להפוך לאדום‪.‬‬
‫אודם הסלע המקומי והעלייה לראש הקמר הם שנתנו למקום את שמו‪ :‬מעלה‪-‬אדומים‪ .‬השם הנכון הוא‬
‫כמובן מעלה אדּומים ולא מעלה‪-‬אדֹומים‪ ,‬לא היה כאן כל אדומי שייתן למקום את שמו‪.‬‬
‫השומרוני הטוב‬
‫השומרוני הטוב הוא מושג נוצרי אשר מקורו במשל‪.‬‬
‫ישו פירט למאמיניו את הפסוק ואהבת לרעך כמוך ונתן כדוגמה סיפור על אדם פצוע ששכב בדרך‪ .‬כהן‬
‫שעבר במקום לא סייע לו‪ ,‬ואח"כ לוי גם לא סייע‪ .‬רק השומרוני בדרגה מעמדית פחותה עצר ואף שילם‬
‫מכספו לבעל הפונדק עבור הלנת הפצוע‪.‬‬
‫המושג 'השומרוני הטוב' הפך כיום לביטוי לאדם המסייע לאחר באופן מיידי וללא תמורה‪.‬‬
‫במספר מדינות באירופה ובארצות הברית קיים 'חוק השומרוני הטוב'‪ ,‬הדומה לחוק לא תעמוד על דם רעך‪,‬‬
‫הישראלי‪ .‬מגן מתביעות על אדם המושיט עזרה לאדם אחר הנמצא בסכנה ולא מאפשר לתבוע אדם‬
‫שמושיט עזרה‪.‬‬
‫הקישור לאתר לפי האונומסטיקון של אוזביוס מהמאה החמישית‪.‬‬
‫אחת ההשערות גורסת שהסיפור לא נכתב על השומרוני אלא על ישראל‪ .‬ייתכן שאחד המתרגמים של‬
‫הברית החדשה במאה ה‪ 2-‬לא הבין את המילה ישראל‪ ,‬ומכיוון שידע שהשומרונים נהגו לקרוא לעצמם‬
‫ישראל‪ ,‬הפך את המילה לשומרוני (שומרוני לא משומרון אלא שומרי תורה)‪.‬‬
‫כל שטח האתר מלא שרידים מימי בית שני‪ .‬בזכות מערות נוחות למגורים שהביא אוכ' רבה ואף מקומות‬
‫לשמירת יין‪ .‬נמצאה כמות אדירה של מטבעות וקרמיקה וכן בור שאנו המכונה 'בור השומרוני הטוב'‪.‬‬
‫נמצא מבנה מפואר שכלל בית מרחץ‪ ,‬פרסקאות וסימנים נוספים שהוא למעשה היה ארמון על הדרך‬
‫המרכזית מירושלים ליריחו ולסאראיה ‪ -‬מסלול העליות לרגל‪.‬‬
‫ייתכן שמחזק את גרסת השומרוני‪ :‬דרך היהודים השתנתה בעקבות מלחמות עם השומרונים במאה ה‪,1-‬‬
‫שיאם ב‪ .58-‬עד אז‪ ,‬כל מי שנסע צפונה עבר דרך שכם‪ ,‬ג'נין וצפונה לגליל‪ .‬בעקבות התנכלות השומרונים‬
‫היהודים החלו לעבור דרך בקעת הירדן שעברה התפתחות גדולה‪ .‬יריחו הייתה אחת הערים הגדולות‬
‫והמרכזיות של ימי בית שני‪ ,‬העיר המרכזית לפני ירושלים‪.‬‬
‫הארמון הנ"ל שלט על הדרך וככל הנראה נבנה ע"י הורדוס או אגריפס‪ .‬המשיך להתקיים גם אחרי מסע‬
‫אספסיאנוס והתגלו פה מטבעות לשנה השלישית למרד (י‪-‬ם כמעט רק ‪ .)2‬ייתכן שהמבנה שימש לאחר מכן‬
‫כאכסניה‪ ,‬מקום סביר לסיפור הנוצרי‪.‬‬
‫בתקופה הביזנטית‪ ,‬כנראה במאה ה‪ 5-‬או ה‪ 6-‬לספירה‪ ,‬נבנתה במקום כנסיה ואכסניה (וייתכן שאף מנזר)‬
‫לציון מעשה השומרוני הטוב ולטובת עולי הרגל‪ .‬במרכז נחפר בור המים הגדול‪.‬‬
‫באתר‪ :‬רצפת פסיפס ענקית שעשויה ממיליון ושבע מאות אלף אבנים‪.‬‬
‫במשך כמעט שנה עבדו במאמצי השחזור‪.‬‬
‫הצלבנים בנו מצודה (עליה בנה גם צאלח אדיו) ובור מים גדול שאפשר קיום המקום כחאן עד התקופה‬
‫העות'מנית‪ .‬היום ניתן לראות במקום את שרידי החפיר המקיף את המצודה ולזהות חלקים מן הקמרונות‪.‬‬
‫בתקופה העות'מאנית‪ ,‬כנראה במאה ה‪ 18-‬או אולי קודם לכן‪ ,‬נבנה הבניין‪ .‬בבניין ישב הצבא הירדני‪ ,‬הצבא‬
‫האנגלי שיפץ חלק ממנו ויש אפילו תמונות של חיילים אוסטרליים שנלחמו באזור‪ .‬זו הסיבה לקיומו של גג‬
‫הרעפים בבניין כבר בתמונות שמלפני ‪ 50-70‬שנה‪.‬‬
‫קומראן‬
‫בין המאה ה‪ 2-‬לפנה"ס (התקופה החשמונאית) ועד לחורבן בית שני (כ‪ 70-‬לספירה)‪.‬‬
‫משקפים אמונות בתוך זרם יהודי שהיום איננו מקובל על היהדות הנורמטיבית‪ ,‬חשיבות רבה גם לעולם‬
‫הנוצרי בגלל תעוד התקופה שבה החלה הנצרות לצמוח‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬קטעים רבים מן הכתבים קרובים‬
‫מאד לעיקרי האמונה הנוצרית המקורית‪.‬‬
‫‪ 900‬יצירות ספרותיות‪ ,‬חלקן הגדול בעותקים‪ :‬כלל יהודית‪ ,‬ספרים חיצוניים וספרות כיתתית‪.‬‬
‫כלל יהודית‪:‬‬
‫שליש מהיצירות שנמצאו הן ספרי תנ"ך שונים (מלבד מגילת אסתר וספר נחמיה) במספר עותקים‪ ,‬ולעתים‬
‫בהעתקים שנוסחיהם שונים במקצת זה מזה‪.‬‬
‫השלם ביותר שנמצא ישעיהו‪ ,‬דומה מאד לנוסח שאנו מכירים‪ ,‬אך לא זהה‪ .‬הוא משולב בטקסטים ארמיים‬
‫ובכתיב מלא ומכאן הסברה שימש ספר לימוד ושינון‪.‬‬
‫הספרים החיצוניים‪:‬‬
‫שליש מהממצאים‪ .‬עד שהתגלו היו מוכרים רק בתרגומים ליוונית‪ ,‬כפי שנשמרו בספריות של מנזרים נוצריים‬
‫וכנסיות‪.‬‬
‫ספר חנוך כדוגמא ל טקסטים שברור שהיו חלק מארון הספרים היהודי ובשימוש היהודים‪.‬‬
‫חלק מהספרים החיצוניים שנמצאו כתובים בעברית וחלקם האחר כתוב בארמית שהגיעה כנראה עם גולי‬
‫בבל‪.‬‬
‫הספרות הכיתתית‪:‬‬
‫באוצר מילים ומונחים שונה‪ ,‬כזה שאיננו מכירים אותו משום מקור עברי אחר‪ .‬למשל‪ ,‬המונח יחד אינו מתאר‬
‫מצב אלא שם של ארגון של אנשים‪ .‬המילה סרך‪ ,‬הגם שאיננה מוכרת לנו‪ ,‬מובנת לנו כמונח המתאר קובץ‬
‫כתבים ספרותי או קובץ תקנות‪.‬‬
‫כתיבה על גוויל‪:‬‬
‫כל החומר הכתוב נמצא כתוב על גוויל (עור של בעלי‪-‬חיים)‪ ,‬ולעניין זה ישנה משמעות עצומה‪ .‬הפפירוס ‪-‬‬
‫החומר השכיח והזול עליו כתבו‪ ,‬היה מוגבל מאד מבחינת השימוש ואורך החיים שלו ‪ -‬קיפול של פעמיים‬
‫שלוש הורס אותו‪ .‬את הגוויל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ניתן היה לגלול למגילות ולגלגל שוב ושוב מבלי לפגוע בו‪ ,‬כלומר‬
‫אפשר היה להשתמש בטקסט פעמים רבות‪ .‬אגב‪ ,‬כך אנו עושים עד היום עם ספרי התורה‪ ,‬ופירושו של דבר‬
‫הוא שספרי התורה שלנו מנציחים באופן אורתודוכסי את מראה הספרים אז‪.‬‬
‫המילה ספר בכוונה למכתבים ששולחים בדרכים‪ .‬ספארי ‪ -‬סיור רכוב‪.‬‬
‫הם רוכזו הספרים ואוחסנו במערות כנראה מצורך שנגרם עקב המציאות של המרד הגדול ‪ -‬למלט את‬
‫הספרייה הלאומית דאז מירושלים ולהטמינה כדי שלא תתפזר‪ ,‬תישחק או תיכחד‪.‬‬
‫דעה אחרת מציעה כי קומראן הייתה מרכז דתי של כת שאספה לסביבתה את כל הספרות הזו‪ ,‬למדה אותה‬
‫בחיי היומיום באתר עצמו‪ ,‬והטמינה את הספרים במערות מחש שיבולע להם כאשר הצבא הרומאי התקרב‪.‬‬
‫התגלו ב‪ 1946-‬על ידי נער בדואי שיצא לחפש עז שהלכה לאיבוד‪ ,‬ובמקומה גילה מערה ובה כדי חרס‬
‫שבתוכם מוסתרים כתבי יד‪.‬‬
‫רוב החוקרים משייכים את המקום לכת יהודית‪ ,‬כת מדבר יהודה‪ ,‬שככל הנראה היא כת האיסיים המוזכרת‬
‫פעמים רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו‪ ,‬פילון ופליניוס הזקן‪ ,‬ולכן גם נקראת לעתים כת קומראן‪.‬‬
‫השרידים הארכיאולוגיים‬
‫ממצאים המעידים על יישוב יהודי בבית שני‪ .‬החפירות נעשו ב‪ 1952-1956-‬וחשפו מכלול מבנים גדול‬
‫ששימש את חבורת הגברים שחייתה חיים שיתופיים נזיריים‪ .‬בני העדה גרו מסביב למכלול בכ‪ 30-‬מערות‬
‫וכנראה גם באוהלים ובסוכות‪ .‬מבני המכלול נמצאו במצב טוב (לא מעט בזכות האקלים) ושימשו לפעילויות‬
‫הקהילתיות של העדה ‪ -‬לתפילה‪ ,‬ללימוד‪ ,‬לסעודות משותפות ולמלאכה‪ .‬בין היתר נמצאו גם בית קברות‬
‫המכיל על פי הערכות מסוימות כ‪ 1,200-‬קברים‪ ,‬מספר רב של מקוואות מים יחסית לאתרים אחרים‬
‫שנמצאו‪ ,‬אולמות שונים וחדר ששימש כסקריפטוריום‪.‬‬
‫באתר נמצאו ‪ 561‬שקלי כסף וכן כלים רבים המעידים על עושרם של בני המקום‪.‬‬
‫כת קומראן ובני הצדק‬
‫כ‪ 200-‬גברים שחיו על פי סדר יומי קבוע‪ .‬יש המכנים את אנשי הכת גם בשם "חבורת יחד" בשל חיי‬
‫השותפות שניהלו‪ .‬אנשי הכת הקפידו ביותר על חוקי טומאה וטהרה‪ .‬עסקו בחקלאות רק למחייתם וחיו‬
‫בצניעות רבה‪ .‬תוכן המגילות חושף את אורח חייהם ומנהגיהם‪.‬‬
‫על פי השקפה אחרת המגילות הגנוזות מתארות את אורחות חייהם של 'בני צדק' ו'תמימי דרך' ככתוב‬
‫בסרך היחד ומתארות בהרחבה את 'הכוהנים בני צדוק ואנשי בריתם'‪ ,‬הקוראים לעצמם 'זרע אהרון קודש‬
‫קדשים'‪.‬‬
‫מגילות ים המלח נמצאו במערות מוסתרות בקרבת שרידי היישוב‪ .‬בקירות המערות חצובים מעין מדפים‪,‬‬
‫דבר שמחזק את ההשערה שהן שימשו כספריות קבע ששימשו את חכמי הקהילה‪ ,‬והוסתרו שם בזמן המרד‬
‫הגדול‪ .‬בין היתר נמצאו גם כתבי יד השופכים אור על חייהם והגותם של בני המקום‪ ,‬ככל הנראה האיסיים‪,‬‬
‫והתיאולוגיה המשיחית והסגפנית שפותחה על ידם‪ .‬כיום מוצגות חלק מהמגילות בהיכל הספר שבמוזיאון‬
‫ישראל בירושלים‪.‬‬
‫צומת קלי"ה‪ ,‬הלידו ובית הערבה‬
‫בצ ומת נמצאת אבן מתקופת המנדט אשר נלקחה ממקום אחר והובאה לכאן‪ ,‬וצוין עליה שזוהי הנקודה הכי‬
‫נמוכה בעולם ‪ -394‬מ' מתחת לפני הים‪ .‬זהו בעצם נתון של משלחת "לינץ" משלחת אמריקאית באמצע‬
‫המאה ה‪.19-‬‬
‫מפגש של יחידות ג"ג עמק הירדן וים המלח מוכר גם בשם כיכר הירדן‪.‬‬
‫מקום הטבלת ישו‪ ,‬לכן במאה ה‪ 19-‬הגיעו לכאן המוני צליינים לטבול בירדן ולעשות את המסע של ישו‬
‫לירושלים‪.‬‬
‫מפעלי ים המלח‪:‬‬
‫ב‪ 1930-‬הוקם מפעל ים המלח הצפוני ע"י משה נובומייסקי כאשר התנאי להקמת המפעל היה שהמנכ"ל‬
‫יהיה בריטי‪ .‬המפעל הייה בשיתוף פעולה ירדני‪ ,‬בריטי וציוני‪ .‬חשיבותו של המפעל הייתה גם התיישבותית ‪-‬‬
‫בסמוך למפעל האשלג הוקמו שכונה יהודית וערבית והיו גם מוסדות ציבוריים וחינוכיים‪.‬‬
‫זאת הייתה הקהילה הראשונה בעת החדשה באזור ים המלח‪.‬‬
‫ב ‪ 1940‬עלה לקרקע בית הערבה במסווה של ישוב חקלאי לייצור מזון למפעלי ים המלח‪ ,‬וקיבלו אישור של‬
‫הבריטים‪.‬‬
‫באותה שנה הוקמה חב' בשם קלי"ה‪ ,‬חב' תיירותית אשר הקימה מלון באותו שם בחוף הצפון מערבי של ים‬
‫המלח והתח ילו לפתח תוכניות נוספות שנעצרו עקב הרעת התנאים באזור‪ .‬מלחמת העצמאות קטעה את‬
‫השגשוג הכלכלי והתיירותי באזור‪.‬‬
‫בזמן מלחמת השחרור נובומייסקי הצליח להוציא את מפעלי ים המלח מהסכסוך‪ ,‬בזכות קשרים טובים עם‬
‫הירדנים‪ .‬אבל בדרכו לירושלים לפגישה עם ב"ג הוא נדרס למוות ע"י אופנוע‪.‬‬
‫המפעל הצפוני נעזב על גבי דוברות שהובילו את האשלג דרומה ונבזז ע"י הערבים של האזור ואח"כ ע"י‬
‫הלגיון הירדני‪.‬‬
‫הבניין עמד על תלו עד שנת ‪ 1967‬כאשר קבוצה של חיילי צה"ל פוצצו אותו מרוב שעמום והפכו אותו לאיי‬
‫חורבות‪.‬‬
‫עמוד ברזל גדול הניצב על אי העשוי אבנים הוא רוג'ום אל באחר‪ .‬זהו מוט ברזל שהונח ע"י נובמייסקי‬
‫בשנות השלושים מטרתו הייתה להזהיר את הדוברות מנקודה של מים רדודים‪.‬‬
‫תלולית זו שימשה כמקום לעגינת ספינות נוסעים ומשא שחיברו בין יריחו ועין גדי‪ ,‬יריחו וצוער שבעבר‬
‫הירדן‪ ,‬ונשאו על סיפונן נוסעים פשוטים‪ ,‬אנשי פקידות וצבא וסחורות שחלקן היה יקר ערך במיוחד (בושם‬
‫האפרסמון למשל) ועוד‪.‬‬
‫הלידו‪:‬‬
‫נבנה ע"י הירדנים כמלון ומסעדה‪.‬ב‪ 1970-‬יהודי בשם בר יהודה שיקם את המקום והפעיל אותו מחדש‪ ,‬אבל‬
‫זמן קצר אחרי שנפתח נסגר בגלל בעיות ביטחוניות‪.‬‬
‫בית הערבה‪:‬‬
‫הוקם כקיבוץ ב‪ 8-‬במאי ‪ .1939‬בינואר ‪ 1939‬נשלח משה אייזיקוביץ (אייזיק) מרמת רחל והתיישב לבדו עם‬
‫כלב בצריף עזוב בשטח המפעל כדי להתחיל בניסיונות בשטיפת אדמה‪ .‬היישוב הוקם באופן לא חוקי והוצג‬
‫לשלטונות הבריטיים כשכונת מגורים של פועלי המפעל‪ .‬הפעילות החקלאית במקום הוצגה כנדרשת‬
‫להספקת מזון טרי לעובדי מפעל האשלג‪.‬‬
‫הקרקע המלוחה הוכשרה במשך שנים על ידי שטיפה וכן הוקמו במקום מספר בריכות דגים‪ .‬הגידולים‬
‫הצליחו מעל למצופה והשיגו תנובה גבוהה מהמקובל‪.‬‬
‫שימש מחנה הכשרה ואימונים עבור הפלמ"ח‪ .‬לאחר פיצוץ גשר אלנבי בליל הגשרים הגיעו לקיבוץ חיילי‬
‫הצבא הבר יטי וחיפשו נשק‪ .‬לאחר שלא מצאו דבר עצרו כמעט את כל הגברים והעבירו אותם אל מחנה‬
‫המעצר בלטרון בו שהו עד לאחר השבת השחורה‪.‬‬