הנקה ונישואים
הנקה ונישואים דין מינקת חברו בראייה היסטורית רקפת ענזי הלכה זו קטנה בש"ס ,ותרבינה סעפותיה ופארותיה בפוסקים ...האריכו בה כל כך עד 1 שכמעט אי אפשר לחדש בה דבר חדש אשר לא אמור עם הספר. בשולחן ערוך ,אבן העזר ,נאמר שגרושה או אלמנה צריכה להמתין צ' יום טרם שתינשא, ושלא יישא אדם מינקת חברו ומעוברת חברו .במאמר זה אעסוק באיסור על נישואים ל"מינק ת חברו" .ראשית ,אציג סקירה קצרה על מקורו של דין זה ,ובהמשך אתמקד בסוגיה אחת הנובעת ממנו ,שיש לה משמעות הלכתית והיסטורית .אנסה לחדש במקום שבו דרכו רבים לפניי ,כפי שאומר ה"שואל ומשיב" שבו פתחתי. 2 3 מקורו של דין מינקת חברו 4 המשנה במסכת כתובות מציינת את ההנקה כא חת המלאכות שאישה חייבת לעשותן לבעלה: אלו מלאכות שהאישה עושה לבעלה :טוחנת ,ואופה ,ומכבסת; מבשלת ,ומיניקה את 5 בנה; מצעת לו המיטה ,ועושה בצמר. ממשנה זה משתמע בפירוש שחובת ההנקה היא חובה של האישה כלפי בעלה ,ולא כלפי 1 2 3 4 5 ראשיתו של מאמר זה בעבודה שנכתבה בהדרכת ד"ר שאול שטמפפר מהאוניברסיטה העברית .בלימודיי בבית מורשה פיתחת י את דברים. יוסף שאול נתנזון ( ,)8181-8181שואל ומשיב ,מהדורה תנינא ,חלק ג' ,לבוב תרל"ג ,סימן קי"א .הפתיחה לדבריו בדיון על מינקת חברו. רבי יוסף קארו ,שולחן ערוך ,אבן העזר ,י"ג ,א'. שם ,י"א. הדברים מבוססים על מאמרו של ישראל צבי גילת" ,על מי מוטל ת חובת ההנקה?" ,דיני ישראל ,י"ח (תשנ"ו) ,עמ' שכ"א -שס"ט. משנה ,כתובות ,ה' ,ה'. ילדיה .בתוספתא נידה מצויות מספר הלכות העוסקו ת בהנקה מהיבט אחר ,כדבר החיוני לתינוק עצמו .בין ההלכות :איסור על מינקת לעסוק במלאכה אחרת ,והאיסור המוטל על מינקת להתארס או להינשא .וכך נאמר שם: 6 מיניקה שמת בעלה ,הרי זו לא תיארס ולא תינשא עד שיהיו לה עשרים וארבעה חודש, דברי רבי מאיר .רבי יהודה אומר :שמונה עשר חודש .רבי יונתן בן יוסף אומר :בית שמאי אומרים עשרים וארבעה חודש ,ובית הלל אומרים שמונה עשר חודש .אמר רבן שמעון בן גמליאל :לדברי האומר עשרים וארבעה חודש ,מותרת לינשא [בעשרים ואחד חודש]; לדברי האומר שמונה עשר חודש ,מותרת להינשא לחמישה עשר חודש; שאין החלב נעכר 7 אלא לאחר ג' חדשים. בהלכה ה' מוסיפה התוספתא נימוק לאיסור: לא יישא אדם מעוברת חברו ומינקת חברו ,משום שנאמר (משלי כ"ג ,י')" :אל תסיג גבול עולם ובשדה יתומים אל תבוא". תוספתא זו היא הבסיס לשיקול הלכתי חשוב בדין מינקת חברו " -תועלת היתומים" .כלומר, אם הני שואין של האם בשנית לא רק שלא יפגעו בתינוק היונק ,אלא שהם יכולים לעזור לו ולאחיו ,אזי יש מקום להקל. שתי הסוגיות המרכזיות בבבלי הדנות בנושא הן במסכת כתובות ובמסכת יבמות .מהסוגיה ביבמות עולה נימוק לאיסור -החשש שמא הבעל החדש לא יאפשר לאם להמשיך להיניק או לה אכיל את תינוקה כראוי .הסוגיה בכתובות בודקת מקרים שונים שבהם חל דין זה -גרושה ואלמנה. 8 פרשני התלמוד והראשונים עסקו בשאלות שונות הקשורות לדין זה ,תוך פרשנות של סוגיות הבבלי .בין השאלות המרכזיות שבהן עסקו :האם האיסור להינשא חל על אלמנה בלבד ,או גם על גרושה? ה אם יש ההבדל בין גרושה מיניקה שבנה מכירה לזו שאין בנה מכירה? להלכה נפסק שאישה ,בין גרושה ובין אלמנה ,אסורה להתארס ולהינשא כל זמן שיש לה ילד יונק ,כלומר ,עד שיימלאו לילד 42חודשים ,כדברי רבי מאיר בתוספתא .ובלשונו של השולחן ערוך: גזרו 9חכמים שלא יישא אדם ולא יקדש מעוברת חברו ולא מינקת חברו עד שיהיה לוולד 6 7 8 9 תוספתא ,נידה ,ב' ,ד'. שם ,ב'. כתובות ,נ"ט ,ע"ב -ס' ,ע"ב; יבמות ,מ"ב ,ע"א -ע"ד ,ע"ב. דין זה הוא גזרה ,ולבירור תוקפה של "גזרה" אצל חז"ל ,עיין ב אנציקלופדיה תלמודית ,ערך "גזרה" ,כרך כ"ד חודשים ...בין שהיא אלמנה ,בין שהיא גרושה ,בין שהיא מזנה .אפילו נתנה בנה למינקת או גמלתו בתוך כ"ד חודש -לא תינשא .אפילו נשבעה המינקת או נדרה על דעת רבים שלא תחזור בה ,אפילו אם נשבעה לאדם גדול כמו אלו שהו לכים בחצר המלך .אבל אם מת בנה מותרת להינשא ,ואין חוששין שמא תהרגהו .וכן אם גמלתו בחיי בעלה ,או שאינה חולבת לעולם ,כגון שיש לה צימוק דדים ,או שפסק חלבה בחיי בעלה ושכרו לו מינקת בחיי בעלה ,או שנתנה בנה למיניקה שלושה חודשים קודם מיתת בעלה והיא לא 10 היניקה כלל ת וך השלושה חודשים -מותרת להינשא. בהמשך מפורט דינו של מי שעבר ונשא מעוברת או מיניקה: עבר ונשא מעוברת או מיניקה בתוך זמן זה -מנדין אותו ,א לא אם כן ברח .ויוציא בגט - 11 ואפילו היה כהן ...ואם היה ישראל יחזירנה אחר כ"ד חודש של מיניקה. המאה ה91- במסגרת מאמר זה בחרתי לבדוק את התמודדותם של רבנים במזרח אירופה במאה ה 81-עם דין "מינקת חברו" .מושא המחקר שלי היו ספרי שאלות ותשובות של פוסקי מזרח אירופה שונים שפעלו במאה ה . 81-בחרתי לעסוק דווקא בתקופה זו ,מפני שאז התרחשו שינויים גדולים בחברה היהודית במזרח אירופה -ההשכלה ,החילון ,התקדמות הרפואה ,ועוד, ורציתי לבדוק כיצד השפיעו שינויים אלה על ההלכה .מסיבה זו לא עסקתי בתשובות הרבות של הנודע ביהודה ושל החתם סופר בדין זה ,תשובות המשמשות בסיס לדברי פוסקי המאה ה - .81 נעזרתי רבות באוצר הפוסקים כמאגר נתונים ,שממנו הגעתי לתשובות השונות .כמובן שלא הסתפקתי במקור זה ,אלא פניתי לעיון מעמיק יותר ,כמיטב יכולתי ,בתשובות גופן .מפאת קוצר היריעה בחרתי להצטמצם לכ 41-פוסקים ,בתקווה שהם מציגים תמונה מייצגת .בחרתי בפוסקים מרכזיים ביותר (הרב קלוגר ,הרב נתנזון ,ואחרים) ,ובפוסקים מרכזיים פחות .כך אני מקווה שתוצג תמונה הן של הזרם המרכזי ,והן של קולות אחרים שנשמעו בפריפריה. 12 מעיון בשו"תים שהופנו לפוסקים ממזרח אירופה במאה ה 81-ניכר ,כבר במבט ראשון ,ריבוי השאלות העוסקות בנושא .כמעט בכל ספר שו"ת העוסק בדיני אישות ,או בשאלות כלליות, 10 11 12 ה' ,עמ' תקכ"ט -תק"מ. שולחן ערוך ,אבן העזר ,י"ג ,י"א. שם ,י"ב. אוצר הפוסקים על שולחן ערוך ,אבן העזר ,כרך ב' ,ירושלים תש"י. מופיעות מספר שאל ות בעניין דין "מינקת חברו". את השאלות אפשר לסווג ,לפי המצב המתואר בהן ,לשלושה סוגים: .8אישה שרוצה היתר כדי שתוכל לחפש שידוך ולהינשא בשנית. .4אישה שכבר השתדכה ורוצה היתר לנישואין. .3זוג שכבר התחתן ומבקש היתר להמשיך לחיות ביחד ,בניגוד לדברי השולחן ערוך בסעיף י"ב. מרבית השאלות שבהן עסקתי שייכות לשני הסוגים האחרונים ,וזו עדות לכך שאנשים רבים - תלמידי חכמים והציבור הרחב כאחד -התקשו ביישום דין מינקת חברו .שאלות מן הסוג הראשון מצביעות על ה כרת הדין והזדהות עמו ,אולם סביר להניח שברובן מדובר בנשים שפנו לרב כדי להשתדך ,והוא שהפנה את השאלה לחכם גדול ממנו ,מתוך מודעות לבעיה ההלכתית .שאלות מהסוג השלישי -זוגות שכבר נישאו -מצביעות על כך שגם רבנים ומורי הוראה הקלו בדין זה ,שהרי כדי להתחתן נחוץ רב ש יסכים להשיא את הזוג. 13 במקרים של נישואים לאחר היתר שניתן על ידי רב ,מופיעה לעתים התקפה של המשיב על מי שהורה כן .ב"תועפות ראם" מוזכר מקרה כזה ,ומיד בראשית הדברים נכתבה התקפה על הרב המשיא .הדברים נפתחים בלשון מליצית: 14 כפי הנראה המורה יורה כבן סורר ומורה ,קפץ בראש להגיד קולא באין טעם וריח. בהמשך הוא אף מרחיב וטוען: המורה להקל בזה אין דעת חכמים נוחה הימנו ומהראוי לקנסו ,אשר הזיח דעתו להכניס ראשו בדבר גדול כזה .והחלק מהוראותיו יעיד על הכלל שהוא נבהל ונמהר ,ונתקיים בו 15 ומקלו יגיד לו. בסיום דבריו הוא אף טוען שאי א פשר לכנות אדם כזה בשם "מורה" ,ו"הסומך על דעתו הוי כסומך על עצמו" .באופן פרדוקסלי ,דווקא התקפה חריפה כזו מעוררת את החשד שהיו רבים שנטו להסכים עם המורה ,ונגדם יוצא בעל ה"תועפות ראם" בכל תוקף .אין ספק שהיו רבנים שהקלו בדין מינקת חברו והשיאו נשים שנכנסו לגדר זה. בשאלות מהסוג השני ,שבהן יש כבר שידוך ,ולפעמים נקבע אפילו תאריך לנישואין ,יש 13 14 15 השאלה ההלכתית במקרה כזה היא האם יש לגרש את האישה בגט ,או שדי בהפרשה עד שיעברו כ"ד חודש. אהרן משה טויבש (נפטר ב ,)8114-תועפות ראם ,אבן העזר ,זולקוא תרט"ז ,סימן י'. המקור לביטוי הוא בהושע ד' ,י"ב" :עמי בְּ עֵ צ ֹו ישאל ומַ ְּקל ֹו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו תחת אלהיהם". חלוקת משנה נוספת: .8זוגות שהשתדכו בשוגג ,מבלי לדעת על האיסור. .4זוגות שהשתדכו מפני שנאמר להם במפורש שאין בעיה במקרה שלהם. .3זוגות שהשתדכו מתוך ידיעת האיסור והתעלמות ממנו. מקרים של זוג ות שנאמר להם במפורש שאין בעיה במקרה שלהם ,הם הוכחה לכך שהיו תלמידי חכמים שידעו על קיום דין מינקת חברו ואף היו בקיאים בפרטיו ,אך מסיבות שונות סברו שאין לו משמעות במקרים מסוימים .כך למשל במהרש"ם ,מוזכר שדכן תלמיד חכם "שיודע בבירור ,וששמע מרב אחד שיתירו לה ל הינשא תוך כ"ד חודשים" .ב"בית יצחק" מדובר על שידוך עם תלמיד חכם ,וב"אבני נזר" מתוארת אישה שהשתדכה עם מורה שאמר "שימציא לה היתר" ,ועוד. 16 17 18 נדירים למדי בשו"תים המקרים של זוגות שהשתדכו תוך התעלמות מודעת מן האיסור .לדעתי, הסיבה לכך היא שזוגות כאלה לא מיהרו לפנות לרב בעניינם ,והפונים היו אנשים מסביבתם. לעתים זהו שיקוף של פער הדורות -בעוד ההורים עדיין חשים מחויבות מלאה להלכה, הילדים כבר אינם חוששים לכך .מקרה כזה מתואר ב"שואל ומשיב" .מסופר שם על בחורה שהרתה לזנונים ,וכשילדה נתנה את הילד למינקת .השואלים אינם יודעי ם מה עלה בגורל הילד .האֵ ם השתדכה לחייט ועומדת להינשא לו .הוריה חוששים שאם לא תינשא תצא לתרבות רעה או תמיר את דתה ,ולכן פונים בבקשה למצוא דרך להתיר את הנישואין .חששם של ההורים לעתידה של הבת מעיד שהיא עצמה כבר הייתה רחוקה למדי מאורח החיים המסורתי ,אם כי עדיין רצתה להינשא בתוך המסגרת .מצאתי גם מקרים שבהם הזוג כבר נישא תוך התעלמות מהאיסור ,וגם בהם לא הזוג עצמו שאל את השאלה. 19 20 21 22 16 17 18 19 20 21 22 שלום מרדכי בן משה הכהן שבדרון (נפטר ,)8188שו"ת מהרש"ם ,חלק א' ,ורשה תרס"ב ,סימן צ"ט. יצחק שמלקס (נפטר ,)8111שו"ת בית יצחק ,אבן העזר ,פרעמישלא תרס"א ,סימן נ"ח .השאלה מתוארכת לתרמ"ד (.)8112 אברהם בן זאב נחום בורנשטיין מסוכצ'וב ( ,)8131-8181אבני נזר ,אבן העזר ,פיוטריקוב תרפ"ו ,סימן נ"ב .השאלה מתוארכת לתר"מ ( .) 8111ור' גם יוסף שאול נתנזון ,שואל ומשיב ,מהדורה תליתאה ,חלק א', לבוב תרל"ד ,סימן ע"ו. יוסף שאול נתנזון ,שואל ומשיב ,מהדורה קמא ,חלק א' ,לבוב תרכ"ט ,סימן כ"ו. הבחורה הרתה לזנונים בעודה משרתת .למשרה זו הגיעה מחמת עניות אביה. השידוך נעשה ללא תיווך שדכן" :ועתה שידכה עצמה ל איש מפועלי החייטים" .זו עדות להתנתקות של נערה זו מהחברה המסורתית. יש לכך מספר דוגמאות ,ואביא רק שתיים מהן :יוסף שאול נתנזון ,שואל ומשיב ,מהדורה קמא ,חלק א', לבוב תרכ"ט ,סימן צ"ו; אשר אנשיל אשכנזי ( ,)8133-8114שמן ראש ,מונקאטש תרס"ז ,סימן ט"ו. המתח בין רצונם של רבנים מסוימים להקל בדין מינקת חברו לבין ההחמרה מצד פוסקים אחרים ,עולה מתוך התשובות עצמן ,ולא רק מסיפורי השאלות .במקרים רבים הרב השואל רצה להתיר ,והביא את צדדי ההיתר לשיטתו .המשיב ,שנטה להחמיר ,שלל אותם אחד לאחד, או קיבל רק חלק מהם .לפעמים יצא המשיב נגד עצם הרצון להקלה בדין ,שנתפסת כשבירת המסגרת. 23 הרב נתנזון למשל ,חזר פעמיים בסימן קצר אחד על דבריו" :חלילה חלילה להקל בזה" ,כנגד רב שרצה להתיר .ב"אלף המגן" דחה המחבר צדדי היתר שהועלו ואמר: 24 25 הנה באמת היה מהראוי בהשקפה ראשונה להרעיש בכל עוז על המורה להתיר בזה ,אף אם 26 היה שעת דחק כי כל יסודות ההיתר אין בהם טעם תורה. זאת בזמן שלצדדי ההיתר שהועלו יש תקדימים רבים בספרות הפסיקה .הרב ברלין גם הוא חיווה דעתו על מי שהקל בדין מינקת חברו באומרו: אם דעתו נוטה להקל ,הלוא ימצא להיתלות באילן שענפיו גסין מעיקרא דידי. 27 שינוי משך זמן ההנקה במסגרת זו אנסה להציע הסבר אחד בלבד ,שהוא לדעתי משמע ותי ביותר ,למתח שבין המקילים לבין המחמירים בדין מינקת חברו -השינוי במשך זמן ההנקה .ניתן להציע הסברים רבים אחרים ,שלא אעסוק בהם :תועלת היתומים ,דברי רופאים ,נתינת הילד למינקת ,ועוד. פרויס ,בתרגום רוזנר ,סוקר באופן מקיף ויסודי את תולדות ההנקה -הן על ידי האם והן על ידי מיניקת -מהמקרא ועד סוף תקופת התלמוד .הוא מתייחס גם למקורות מקבילים 28 23 24 25 26 27 28 לעניין זה דוגמאות רבות ,ואציין מעטות בלבד :יוסף שאול נתנזון ,שואל ומשיב ,מהדורה קמא ,חלק א', סימנים כ"ד ,כ"ה .השאלות מתוארכות לתרי"ג ( ,)8113ולתרי"ז ( ;)8118אבני נזר ,אבן העזר ,סימן מ"ט. השאלה מתוארכת לתרנ"ט ( ;) 8111אליעזר בן אריה ליב רוקח ( ,)8811-8138שמן רוקח ,מהדורה תליתא, קראקא תרס"ב ,סימן כ"א; שלמה קלוגר ( ,)8813-8181האלף לך שלמה ,לבוב תר"ע ,סימן ס"ז; שלמה בן יעקב דרימר (נפטר ,)8184שו"ת בית שלמה ,אבן העזר ,לבוב תרט"ו ,סימן כ'. יוסף שאול נתנזון ,שואל ומשיב ,מהדורה קמא ,חלק א' ,סימן כ"ה .השאלה מתוארכת לתרי"ז (.)8118 משה נתן הלוי רובינשטיין ,אלף המגן ,חלק שני ,ברדיצ'ב תרע"ב ,סימן ט"ז. המקרה קצת מורכב ,מפני שגם השואל התנגד למי שהתיר ,וכנראה חיפש אילן להיתלות בו .בהמשך מסתבר שהמתיר פסק רק אחרי שהזוג כבר השתדך -בדיעבד ,וגם אז לא נתן היתר מפורש. נפתלי צבי יהודה ברלין ( ,)8188-8113משיב דבר ,חלק ד' ,ורשה תרנ"ד ,סימן י"ח ,השאלה מתוארכת לתר"מ (.)8111 .J. Preuss, Biblical and Talmudic Medicine (tr. F. Rosner), London 1932, pp. 404-410 מתרבויות אחרות .מצנר -ברקמן ממשיכה סקירה זו ,וכוללת גם תקופות מאוחרות יותר של פסיקה (באופן חלקי) .כמובן שאין בכוונתי במסגרת זו לפרט את כל המידע העולה מדבריהם, והרוצה יעיין שם .לענייני חשוב ששניהם מציינים ,בהסתמך על מספר מקורות ,שנשים נהגו להיניק בתקופות קדומות שנתיים -שלוש .כך סבור גם פילדס ,שאומר" :לפי העדויות שבידינו ,רוב הילדים בעולם העתיק נגמלו ,קרוב לוודאי ,בסביבות גיל שנתיים". 29 30 31 במהלך הדורות השתנה משך ההנקה .דמוז מציג את השינוי בטבלה ,ועיון בדבריו מעלה שמשך ההנקה הלך והתקצר בראשית העת החדשה; מ 42-חודשים בממוצע עד לראשית המאה ה ,88-ל 8-81חודשים במאות ה 81-וה . 81-גם לפי שחר ,בימי הביניים זמן ההנקה המקובל היה שנה וחצי עד שנתיים ,והדבר השתנה בעת החדשה. 32 33 לא מצאתי במחקרים הסברים לעובדה זו ,אלא את ציונה בלבד .לדעתי ,אפשר לספק לכך שני הסברים -חברתי -התנהגותי או טבעי -פיזיולוגי .ההסבר החברתי מקשר את השינוי במשך ההנקה לשינוי במעמד האישה בעת החדשה ולשינוי בתפיסה הרפואית ,ואילו ההסבר הטבעי מקשר את השינוי לפיזיולוגיה של הילדים עצמם .לי ,באופן אישי ,נראה שהשינוי הוא חברתי, אך מצאתי גם מי שתופס זאת כשינוי טבעי -פיזיולוגי .הרב נריה גוטל כותב: 34 טבע גופם של התינוקות דהיום שונה הוא מטבע גופם של התינוקות בימים עברו, וכתוצאה מכך חל שינוי בפרק זמן ההנקה. במאות ה 81-וה ,81-כאשר נ שים החלו להיניק פחות זמן ,התעוררו שאלות רבות בדין מינקת חברו .הן בשאלות והן בתשובות מופיע פעמים רבות רצון להקל בדין מינקת חברו ,מפני שבזמן הזה נשים אינן מיניקות כ"ד חודש אלא פחות .כל המשיבים מסכימים שאכן בזמן הזה נשים נוהגות להיניק פחות זמן -כ 81-82-חודשים ,אולם תגובותיהם לעניין שונות ,ואפשר לחלקן לארבעה סוגים: 35 29 S. Matzner-Bekerman, The Jewish Child-Halakhic Perspesctives, New-York 1984, pp. .76-78 V.A. Fildes, Wet Nursing – A History from Antiquity to the Present, Oxford 1988, pp. 23 , 24ור' גם הערה 88שם. 31 תרגום חופשי שלי מתוך עמוד . 42ועי' גם גילת (לעיל ,הערה ,)4עמוד של"ד ,הערה .11 32 L. deMouse, "The Evolution of Childhood", L. deMouse (ed.), The History of Childhood, .New-York 1974, pp. 36 33 שלומית שחר ,ילדות בימי הביניים ,תל אביב ,8111עמודים .834-832 נריה גוטל ,השתנות הטבעים בהלכה ,ירושלים תשנ"ה ,עמוד ק"י ,הערה .431 למשל ,אהרן משה טויבש ,תועפות ראם ,אבן העזר ,סימן י"ד ,דיבור המתחיל "מכל מקום"" :הדרך בעתים הללו לגמול הוולד לזמן י"ד או ט"ו חודשים" .השאלה מתוארכת לתר"ח (.)8121 30 34 35 . 8הסכמה עם השינוי בזמן הזה -נשים אכן אינן מניקות כ"ד חודש אלא גומלות את הילדים מוקדם יותר והדבר אינו מזיק לילדים ,אבל אי אפשר לבטל תקנת חז"ל ,ולכן על הדין להישאר כפי שהוא. .4הסכמה עם השינוי בזמן הזה ,תוך הסתייגות לגבי מיעוט -רוב הילדים אכן אינם יונקים כ"ד חודש ,אך ישנו מיעוט שעדיין זקוק לכך ,ולכן נשארה תקנת חז"ל במקומה. . 3הסכמה עם השינוי בזמן הזה ,אך העלאת הסתייגויות אחרות משינוי הדין .למשל :הילדים צריכים שמירה מיוחדת עד גיל כ"ד חודש ,גם אם אינם יונקים. . 2הסכמה עם השינוי בזמן הזה ,וניסיון להתאים את תקנת חז"ל אליו ,כך שהמציאות וההלכה לא יסתרו זו את זו. הדעה הראשונה נדירה יחסית ,ומופיעה כמעט רק במקרים שבהם אין צדדי היתר נוספים. דברים בסגנון זה אומר הרב קלוגר: 36 37 הנה בזמנינו אין שום תינוק יונק כ"ד חודש ,ואדרבא הרופאים אומרים שמזיק להתינוק לינוק כ"ד חודש ...רק דמכל מקום אין להקל ,כיוון דהוי דבר שנאסר במניין צריך מניין אחר להתירו. הגישה השנייה נפוצה יותר ,ומופיעה כבר אצל החתם סופר .הוא יוצא נגד אלה שרצו להתיר לנשים להינשא מוקדם יותר בזמן הזה ,מפני ש ילדים יונקים פחות מכ"ד חודש .לדעתו ,מפני שמיעוט עדיין צריך לינוק כ"ד חודש יש להחמיר ,כי בפיקוח נפש חוששים גם למיעוט .בעל "ערוך השולחן" מרחיב את הדברים: 38 ירדו חכמים לדעת הנשים ,שמפני תאותן להינשא לא יחושו לתקנת הוולד .ואם אתה אומר שבמשך זמן קטן מותרת לינשא ,תעשה כל טצדקי [= תחבולות] להראות שוולדה אינו צריך לינק רק איזה חודשים .וכלל גדול אומר לך ,שרבותינו חז"ל לבד גודל קדושתם וחכמתם בתורת ד' ,עוד היו יותר גדולים בחכמות טבעיות ובידיעות העולם ,יותר מכל המתחכמים להשיב על דבריהם הטהורים .והמפקפק על דבריהם מעיד על עצמו שאינו 39 מאמין בתורה שבעל פה ,אם כי יבוש מלהגיד זה בפה מלא. לדבריו ,חשש פיקוח נפש נכון לגבי כל הילדים גם בזמן הזה ,כיוון שיש חשש שאם יהיה פתח 36 37 38 39 כמו למשל גרושה ,אישה שלא היניקה כלל ,אישה שהילד לא מכירה ,וכדומה. הרב שלמה קלוגר ,האלף לך שלמה ,סימן נ"ז. משה סופר ( ,)8131-8884חתם סופר ,אבן העזר א' ,פרשבורג תרי"ח ,סימן ל"ד .התייחסתי אליו במקרה זה כי עליו נשענים אחרים. יחיאל מיכל בן אהרן אפשטיין ( ,)8131-8111ערוך השולחן ,כרך ו' ,וילנא תרפ"ג ,סימן ל'. הלכתי לנישואין מוקדמים לאחר גמילת התינוק ,אמהות יגמלו את ילדיהם מוקדם מדי ,כדי שתוכלנה להינשא בשנית .בשו"תים ש בהם עיינתי אכן נתקלתי במספר מקרים שבהם חשש המשיב (או השואל) שהאם גמלה את הילד כדי שתוכל להינשא. 40 ב"נטע שורק" יש מהלך מעניין בהקשר זה .הוא מזכיר "כלי המיוחד להנקה" -הבקבוק, שבזכותו אין לכאורה שום חשש לחיי תינוק שאינו יונק .לדעתו אסור לשנות מן הדין בעקבות המצאה זו ,מפני שעדיין קיים החשש שהאב החדש ,אם תינשא האישה בשנית ,לא יתיר לה לקנות חלב ,וחזרה הסכנה. 41 הגישה השלישית מופיעה אצל המהר"ם שיק :אמנם האם אינה מיניקה את הילד כ"ד חודש, אך זהו הזמן שבו הוא זקוק להשגחה יתרה. 42 הגישה הרביעית היא לדעתי הנפוצה ביותר אצל הפוסקים המזרח אירופיים .רובם מנסים להתאים את המצב בזמנם לתקנת חז"ל ,אם כי אינם תופסים זאת כשינוי בתקנת חז"ל ,אלא רק כמציאת מקרים שבהם היא אינה חלה .היטיב ביותר לבטא את הדברים הרב בולחובר .הוא מציין שיש החוששים להשיב לשאלו ת בדין מינקת חברו מסיבות שונות שאותן הוא מפרט, וממשיך: אבל זה לא נאמר רק על התוקע עצמו לדבר הלכה ,להתיר שלא על פי הדין חלילה ,וגוזל את העולל ומפרישו משדי אמו - 43אבל לא על המתיר על פי הדין ...ומפני זה בכל ספרי שו"ת יש תשובות בהיתר מינקת במקום שהדין נותן .ומעולם לא שרו לן רבנן איסור 44 מינקת ,רק בכל מקום שמתירים הוא רק מפני שאין זה נכנס בגדר איסור מינקת כלל. מקריאה בספרות הפוסקים אפשר להסיק שבדרך כלל הפוסק יחשוש להקל רק מפני שינוי הטבעים ,ויחפש צדדי היתר נוספים .הוא גם יקפיד להתיר רק לאחר שיעבור אחד מהזמנים המוזכרים בגמרא -י"ח חודש כרבי יהודה ובית הלל ,או ט"ו חודש כדברי רבן שמעון בן 40 41 42 43 44 דוגמאות לכך :יוסף שאול נתנזון ,שואל ומשיב ,מהדורה קמא ,חלק א ' ,סימן כ"ג .השאלה מתוארכת לתרט"ז; אבני נזר ,סימן נ"ב (במיוחד ס"ק י' -י"ב) .השאלה מתוארכת לתרמ"ו ( ;)8111אהרן משה טויבש ,תועפות ראם ,אבן העזר ,סימן י"ד .השאלה מתוארכת לתר"ח ( ;) 8121בנימין אריה בן צבי חיים וייס (נפטר ,)8183אבן יקרה תלתיאה ,דראהאביטש תרע"ג ,סימן קכ"ד. שרגא צבי טננבוים ( ,)8148-8118נטע שורק ,מונקאטש תרנ"ח ,סימן ז' .הוא היחיד המזכיר את הבקבוק. משה שיק (נפטר ,)8181שו"ת מהר"ם שיק ,מונקאטש תר"מ ,כרך א' ,סימן כ"ו .למרות מוצאו ההונגרי, נזקקתי לו לשם השלמת המודל. לפי הפסוק ממשלי ,כ"ג ,י'. אריה לייבוש בולחובר ,שם אריה ,אבן העזר ,וילנא תרל"ג ,סימן צ"ו (דף קי"א) .השאלה מתוארכת לתר"ל ([ ) 8181בשו"ת זה ישנו בלבול בסימנים :אין התאמה בין המפתח לבין התשובות ,וסימן ע"א "נעלם" .לכן ציינתי גם את העמוד]. גמליאל. לסיכום ,התקצרות תקופת ההנקה השפיעה על הפוסקים ,בדרכים שונות ,בבואם לפסוק בדין מינקת חברו .שינוי זה השפיע על ריבוי השאלות בדין זה ,מפני שהציבור חש שאין מקום להחמיר ולהמתין כ"ד חודש ,כאשר נשים אינן מיניקות פרק זמן ארוך כל כך. הלכה ומציאות מבדיקה שערכתי עולה שבכשליש מהשאלות שקראתי בדין מינקת חברו נטו הרבנים לאסור על האישה להינשא לפני מלאות שנתיים לילד ,ובכשני שליש מהמקרים נטו להתיר .עיון בתשובותיהם מעלה תחושה ברורה שגם במקרים שנטו להקל ,עשו זאת תוך חששות רבים, ורק בצירוף מספר צדדי היתר .גם במקרים שבהם מכריע פוסק שהאישה מותרת להינשא ,הוא יציין לפעמים עד כמה קשה עליו הכרעה זו .במקרים רבים הפוסק מבקש שכדי להכריע להיתר ישאלו רבנים נוספים. 45 מתוך הדיונים בשינוי משך ההנקה ,ניכר ששינו י המציאות ידוע ומוכר .אם כן ,מדוע חוששים הפוסקים להקל על פיו? מדוע הם מחפשים צדדי היתר נוספים? אפשר היה לתרץ שהפוסקים אינם מודים בשינוי המציאות ,אולם לא נתקלתי באף פוסק שסבר כך ,ולהפך -רובם מודים בשינוי זה. תשובה אחרת מובלעת בדברי הרב נתנזון" :החמירו בו קדמונים" .כלומר ,פוסקים לאורך הדורות נטו להחמיר בדין זה .בניסוח מורחב עולים הדברים אצל מספר פוסקים נוספים. לשיטתם ,אין בכוחנו להקל ולהתיר בדבר שקודמינו החמירו בו .הרב קלוגר מתלבט (אולי תוך כדי ניסוח הדברים): 46 אין בידינו להקל בגוף הדין ,אך בזמננו ודאי ראוי ל הקל בזה ...היה ראוי להקל לגמרי בט"ו חודש בזמן הזה ...רק דמכל מקום אין להקל כיוון דהוי דבר הנאסר במניין צריך 47 מניין אחר להתירו. היטיב לבטא את הבעייתיות שבדבר הרב איציק אלפרין (אב בית דין בחמין) ,השואל את בעל "שמן רוקח" בעניין .לאחר הבאת פרטי המקרה הספציפי ,הוא מציין את השינוי במשך ההנקה בזמנו ואומר: 45 46 47 למשל :משיב דבר ,חלק ד' ,סימן י"ח ,השאלה מתוא רכת לתר"מ ( ;)8111אבן יקרה ,תנינא ,פרעמישלא, תרס"ב ,סימן כ"ו ,סימן קכ"ד; בית שלמה ,סימן ט"ז; מהרש"ם ,חלק א' ,סימן צ"ט. יוסף שאול נתנזון ,שואל ומשיב ,מהדורה תנינא ,חלק ג' ,סימן קל"ב. הרב שלמה קלוגר ,האלף לך שלמה ,סימן נ"ז. וכבר נהגו כן הרבה נשים ,והוולדות אינם מסתכנים מזה ,והוי רוב הנראה לעיניים ,ולולא דמסתפינא כי צעיר אנוכי לימים וגם לבינה ,הוי אמינא כי יש מקום אתנו להתיר לכמה נשים אחרי כלות ימי ההנקה הנהוג בזמנינו ...אך מי האי ש אשר לא יעלה מורא על ראשו ולא ישמור נפשו ,להקיל דבר שהחמירו בו הראשונים ועשו בו חיזוק ,ואמרו לאסור בכל 48 אופנים. חשוב להדגיש שהפוסקים אינם שוללים את עצם השינוי ,אלא שחלקם טוענים שאי אפשר לשנות גזרה בגלל המציאות .הסבר נוסף ,שיש בו ממד היסטורי ,עולה בכמה מקומות אחרים. הפוסקים מציינים שאין זה מן הראוי להקל בדין מינקת חברו ב"דור הפרוץ" הזה .כלומר, השינוי הדתי שעבר על החברה היהודית (רעיונות ההשכלה ,הרפורמה והחילון לסוגיהם) השפיע על הפוסקים בחששם להקל בדין .הרב הורביץ ב"הרי בשמים" משלב שני נימוקים אלה יחד: 49 50 מיראי הוראה אנוכי ,בפרט באיסור זה שהחמיר בו מאוד בפני יהושע ובתשובות פני משה, ובדורנו זה ,שבעוונותינו הרבים הפרוץ מרובה על העומד ,מחויבים אנחנו לעשות חיזוק לדברי חז"ל ככל האפשר ,ולא למיעבד תקנתא לרשעי ,שעל כן חדל אנוכי מלהורות היתר 51 בזה. דברים דומים אומר גם הרב נתנזון: ובפרט בזמננו ,כי הרבה נפוץ הדבר להקל במינקת ,ויבקשו לפרוק עול ,והפרוץ מרובה על 52 העומד ,על כן צריך גדר ושמירה מעולה. הדברים מגיעים לידי קיצוניות בהתקפתו של ה"אבני נזר" על האישה שעמדה במרכז השאלה. האלמנה המיניקה ובעלה העתידי אמרו שאם לא יתירו להם להינשא ,האישה תתאבד או תנטוש את הילדים .בסיום דבריו ,לאחר מספר ביטויים בוטים ,הוא אומר: 53 אין דעתי נוחה להתיר אישה זו ,כי פותחת פתח לעוברי עברה ,וכל מרשעת תאמר כי אם לא נתיר לה תאבד עצמה לדעת מעזוב היתומים .על כן אני אומר -תאבד היא ואלף 48 49 50 51 52 53 אליעזר בן אריה ליב רוקח ( ,)8811-8138שמן רוקח ,מהדורה תליתא ,קראקא תרס"ב ,סימן כ"א. בתשובתו תוקף הרב רוקח את עצם הרצון לעשות מהלך כזה. ר' גם יצחק שמלקס ,שו"ת בית יצחק ,אבן העזר ,סימן נ"ט. על שימושו של החתם סופר וממשיכיו בביטוי "דור פרוץ" (בהקשר אחר) ,עי' יעקב כ"ץ ,גוי של שבת, ירושלים תשמ"ד ,עמ' .824-814 אריה לייב הורביץ ( ,)8128-8111הרי בשמים ,תנינא ,למברג תרנ"ו ,סימן ס' ,השאלה מתוארכת לתרנ"ה (בערך .)8111 יוסף שאול נתנזון ,שואל ומשיב ,מהדורה קמא ,חלק א' ,סימן כ"ב. אבני נזר ,סימן מ"ט. כיוצא בה ,ותקנת חז"ל לא תמוט. 54 דברים חריפים אלה מצביעים לדעתי על מצוקה של פוסק .ה"אבני נזר" חש כנראה ששמירה על תקנות חז"ל בזמן הזה דורשת עמידה עיקשת על המשמר ,בלי לוותר כמלוא הנימה. ודאי שאפשר לנקוט גם בגישה הפוכה ,והיטיב לבטא את שתי הגישות יעקב כ"ץ: הדילמה של הפוסק היא אם לבוא לקראתם של אלה (שומרי המסורת) על מנת לקרבם ולחזקם ,או להניח אותם לנפשם ,ולבנות את עדת העתיד על המיעוט המוכן לכל קרבן, 55 ובלבד לצאת ידי דרישת ההלכה ללא פשרה. סיכום מאמר זה עסק בדין מינקת חברו במאה ה 81-במזרח אירופה .במרכז הדיון עמדה עובדת ריבוי השאלו ת בדין זה בספרות השו"ת של התקופה .טענתי שישנו מתח בסיסי בין קולות שנשמעו ברחוב היהודי שרצו להקל בדין מינקת חברו ,לבין רבנים שחששו מהקלות אלה ,והוא שהביא לריבוי השאלות. כפי שציינתי ,את התשובות יש לראות בשני היבטים .האחד ,גורמים היסטוריים לשינויים בריאליה; ו השני ,השפעת שינויים אלה על הפוסקים .עסקתי בהרחבה בשינוי משך זמן ההנקה ובהשפעתו על הפוסקים .התגובות למציאות היו שונות מפוסק למשנהו ,אך ברור למדי שכולם הודו בעצם השינוי במציאות .נראה לי שהתקצרות תקופת ההנקה משפיעה עד היום על פוסקי ההלכה בבואם לדון בעניין זה. 56 הצעתי שתי סיבות מרכזיות לחששם של הפוסקים לפסוק בדין מינקת חברו בהתאם לתנאי הזמן .האחת ,תוקפה המחייב של ההלכה כפי שקבעו אותה קודמיהם; והשנייה ,בעיית "הדור הפרוץ" וההתמודדות אתה. נראה לי שהדיון בדין מינקת חברו מקפל בתוכו שאלות מרכזיות הקשורות לזהותו של הציבור היהודי במזרח אירופה במאה ה . 81-לצערי ,קצרה היריעה מלעסוק בשאלות אלה ובשאלות נוספות ,ביניהן היחס לנושא הזנות בהקשר של מינקת חברו; השוואה עם ציבורים יהודיים 57 54 55 56 57 שם ,ס"ק ט'. יעקב כ"ץ ,גוי של שבת ,עמוד .811 ר' למשל :משה פיינשטיין ,אגרות משה ,אבן העזר חלק ב' ,ניו -יורק ,8183סימן ט'; אברהם אלקנה כהנא שפירא" ,בדין נישואי מינקת" ,שנה בשנה ,תשנ"ב ,עמ' .883-881 לעניין זה מובא חומר רב ב אוצר הפוסקים על שולחן ערוך אבן העזר ,כרך ב' ,ירושלים תש"י ,סימן י"ג, סעיף י"א ,אותיות פ' -פ"ג. נוספים במערב אירופה ובאר צות המזרח; ובדיקת היחס לדין מינקת חברו עד ימינו אנו (מן התקופה שבין שתי מלחמות העולם ועד קום מדינת ישראל). לסיום ,מזווית אישית ,במהלך העבודה חשתי שחסר קולן של הנשים בדיון זה .ספרות השו"ת היא עולם של גברים -שואלים ונשאלים כאחד -והנשים מופיעות בה כאובייקטים בלבד. מעניין היה לשמוע מה חשות הנשים העומדות מאחורי הסיפורים שבהם נתקלתי ,ואולי עוד אזכה ביום מן הימים להשלים עבודה זו.
© Copyright 2025