עבודת תזה במתכונת של מאמר - בית הספר לעבודה סוציאלית
אוניברסיטת בר-אילן תרומתם של משתנים אישיים ותמיכת אם לבריאותן הנפשית של נשים צעירות ומבוגרות הנמצאות בתחילתם של טיפולי פריון ורה סקבירסקי עבודה זו מוגשת כחלק מהדרישות לשם קבלת תואר מוסמך בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש לואיס וגבי וייספלד של אוניברסיטת בר-אילן רמת-גן תשע"ה עבודה זו נעשתה בהדרכתן של פרופ' אורית טאובמן– בן-ארי ושל ד"ר שירלי בן-שלמה, מבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש לואיס וגבי וייספלד של אוניברסיטת בר-אילן תוכן עניינים בריאות נפשית ואי פריון גיל ואי פריון תקווה מודעות עצמית נרקיסיזם תמיכת אם המחקר הנוכחי עמ' א עמ' 1 עמ' 2 עמ' 2 עמ' 3 עמ' 4 עמ' 5 עמ' 6 עמ' 8 תקציר מבוא השערות ושאלות המחקר מודל המחקר עמ' 8 עמ' 9 שיטה משתתפות והליך כלי המחקר ממצאים הבדלים במשתני המחקר בין נשים צעירות ומבוגרות קשרים בין מאפינים אישיים ותמיכת אם לבין בריאותן הנפשית של נשים בתחילת טיפולי פריון תרומתם של משתני המחקר לרווחה ולמצוקה הנפשית סיכום הממצאים דיון משאבים אישיים ותרומתם לבריאותן הנפשית של נשים בתחילת טיפולי פריון תמיכת אם ותרומתה לבריאותן הנפשית של נשים בתחילת טיפולי פריון מגבלות המחקר השלכות תיאורטיות ופרקטיות רשימת מקורות עמ' 10 עמ' 11 עמ' 14 עמ' 14 עמ' 15 עמ' 16 עמ' 20 עמ' 22 עמ' 22 עמ' 25 עמ' 26 עמ' 27 עמ' 28 נספחים נספח :1שאלון בריאות נפשית נספח :2שאלון תקווה נספח :3שאלון מודעות עצמית נספח :4שאלון נרקיסיזם נספח :5שאלון תפיסת תמיכה תקציר באנגלית עמ' 37 עמ' 45 עמ' 46 עמ' 48 עמ' 50 i רשימת לוחות לוח 1 מאפיינים סוציו דמוגרפיים של הנשים בתחילת טיפולי פוריות עמ' 11 לוח 2 ממוצעים ,סטיות תקן ומבחני tלבדיקת הבדלים במשתני המחקר על פי קבוצת הגיל עמ' 14 לוח 3 מתאמי פירסון בין מצוקה ורווחה נפשית לבין תקווה ,מודעות עצמית, נרקיסיזם ותמיכת אם עמ' 15 לוח 4 מקדמי βמתוקננים לניבוי הרווחה הנפשית והמצוקה הנפשית של נשים בטיפולי פריון עמ' 17 לוח 5 אפקטים עקיפים בין גיל הנשים לבין מצוקה ורווחה נפשית -מקדמים ) (bוטעות דגימה )(standard error עמ' 20 רשימת תרשימים תרשים 1 מודל המחקר עמ' 9 תרשים 2 אינטראקציה של גיל ומחויבות פעילה על רווחה נפשית עמ' 18 תרשים 3 אינטראקציה של גיל ומחויבות פעילה על מצוקה נפשית עמ' 19 תקציר הצורך בטיפולי פריון מלווה פעמים רבות בתחושות דחק ומצוקה נפשית בקרב נשים .המחקר הנוכחי, שהינו חלק ממחקר רחב -היקף Positive Outlook on Women Entering Reproductive) POWER ,(treatmentנערך לאורה של גישת הפסיכולוגיה החיובית ועל בסיס המודל התאורטי של לזרוס ופולקמן ) .(Lazarus & Folkman, 1984הוא ביקש לבחון את האופן בו המשאבים שעומדים לרשות האשה בתחילת טיפולי הפריון עשויים לתרום לרווחה נפשית גבוהה יותר ומצוקה נפשית נמוכה יותר .לפיכך בחן המחקר קשרים בין משאבים פנימיים של האשה (תקווה ,נרקיסיזם ומודעות עצמית על שני היבטיה - רפלקציה ורומינציה) וכן סוגי תמיכה שונים אותם מקבלת האשה מאמה (משאב חיצוני) לבין בריאותה הנפשית של האשה (רווחה ומצוקה נפשית) .בנוסף ,לאור הידע הרפואי הקשור ל"שעון הביולוגי" של האשה בהקשר לשנות הפריון שלה ,בחן המחקר האם קיים קשר בין גיל הנשים (מעל ומתחת גיל )35לבריאותן הנפשית ,והאם קשר זה מתווך על ידי המשאבים האישיים וממותן על ידי המשאב החיצוני של האשה. במחקר השתתפו 137נשים ( 76נשים בגילאים ,20-34ו 61נשים בגילאים )35-44לאחר פגישה ראשונה או שניה עם רופא פריון בשתי מרפאות בישראל ,שהתבקשו לענות על סדרת שאלונים לדיווח עצמי. תוצאות המחקר מגלות כי נשים צעירות יותר מדווחות על מצוקה נפשית גבוהה יותר ועל רומינציה רבה יותר מאשר נשים מבוגרות .בנוסף ,רמות גבוהות יותר של תקווה ונרקיסיזם קשורות לרווחה נפשית רבה יותר ואילו רמה גבוהה יותר של רומינציה קשורה למצוקה נפשית רבה יותר בקרב כל הנשים .מעבר לכך ,התברר כי תקווה ורומינציה מתווכות בין גיל האשה לבין בריאותה הנפשית .כמו כן ,נמצא כי ככל שהנשים תופסות את התמיכה המעונקת להן על ידי אמן ,מסוג מחויבות פעילה ,כגבוהה יותר ,כך הן מדווחות על רווחה נפשית גבוהה יותר .סוג תמיכה זה גם ממתן את הקשר שבין גיל הנשים לבין בריאותן הנפשית .לעומת זאת ככל שהן תופסות את התמיכה מסוג הגנת יתר כגבוהה יותר ,כך הן חשות יותר מצוקה נפשית. המחקר הנוכחי מדגיש את חשיבות המשאבים האישיים של האשה והתמיכה המותאמת לצרכיה כמשמעותיים לרווחתה הנפשית בתחילת טיפולי הפריון .מעבר לכך נובע מהמחקר כי גיל האשה משמעותי לא רק בהקשר הפיזיולוגי של יכולתה הפיזית להרות ,אלא גם בהקשר לבריאותה הנפשית .תוצאות המחקר מצביעות כי לנשים צעירות יש פחות משאבים אישיים להתמודד עם תחילת התהליך של טיפולי הפריון והן תלויות יותר בתמיכת אמן ,בכדי להגדיל את רווחתן הנפשית ולצמצם את מצוקתן הנפשית, בהשוואה לנשים המבוגרות יותר .לממצאים אלו יש השלכות יישומיות בקשר לפיתוח התערבויות של הצוותים הרפואיים והפרא -רפואיים העובדים עם נשים בתחילת טיפולי פריון. א מבוא אי פוריות מוגדרת ככישלון להשיג הריון מוצלח לאחר 12חודשים ויותר של קיום יחסי מין סדירים, ללא אמצעי הגנה )Practice Committee of the American Society for Reproductive Medicine, .(2013הגדרה רפואית זו אינה כוללת בתוכה היבטים חברתיים ופסיכולוגיים )Greil, Slauson- Blevins, ,(& McQuillan, 2010אשר הופכים את אי הפריון לתהליך חברתי מורכב .האטיולוגיה של קשיי פריון, אותם חווים כ 15%מהזוגות ) (Benyamini, Gozlan, & Kokia, 2005; High & Steuber, 2014קשורה למספר מקורות ,ביניהם :בעיות בביוץ ,ייצור זרע לקוי ,ליקויים בחצוצרות הרחם ,זיהומים של אברי רבייה ,מחסומים אמונולוגיים וגורמים גנטיים ) (Leon, 2010וכן גיל מבוגר יותר של האשה )Liu et al., .(2012בעוד שטיפולי פריון עשויים לסייע בפתרון בעיית אי הפריון ,הם כרוכים בדרך כלל בתהליך קשה ומתמשך המעורר דחק ).(Benyamini et al., 2008 במשך שנים רבות מקובל היה להתמקד בחקירת המצוקה הנפשית המלווה נשים בטיפולי פריון. המחקר הנוכחי נערך לאורה של גישת הפסיכולוגיה החיובית ))Seligman & Csikszentmihalyi, 2000 ועל בסיס המודל התאורטי של לזרוס ופולקמן ) . (Lazarus & Folkman, 1984הפסיכולוגיה החיובית, מתמקדת ביכולת של אנשים לחוות שינויים חיוביים המתבטאים ברווחה נפשית ,שביעות רצון וסיפוק, בעקבות התמודדות עם אירועי חיים מלחיצים ובמשתנים שעשויים לנבא תוצרים אלו )& Seligman .)Csikszentmihalyi, 2000תאוריית ההתמודדות של לזרוס ופולקמן ),(Lazarus & Folkman, 1984 מציעה כי כאשר האדם חווה דחק ,הוא עושה מאמצים קוגנטיביים והתנהגותיים עקביים להגיע לאיזון מחדש ,מול דרישות חיצוניות ו/או פנימיות ,שמוערכות כפוגעות במשאביו .משאבים אלו מורכבים ממשאבים פיסיים ,משאבים חברתיים ומשאבים פסיכולוגיים ,ויכולים לסייע בהפחתת המצוקה הנפשית ועליה ברווחה הנפשית. במחקר הנוכחי נבחן את הרווחה הנפשית ,לצד המצוקה של נשים הנמצאות בתחילת טיפולי הפריון (ביקור ראשון או שני במרפאת הפריון) ונחקור את תרומתם של משאבים אישיים (תקווה ,מודעות עצמית ונרקיסיזם) .בנוסף ,בעוד שמחקרים בתחום הפריון ,נטו להתמקד בהתמודדות של הבעל והאשה כמערכת זוגית עם אי פוריות והטיפולים הכרוכים בה ) ,)Greil, Slauson- Blevins, & McQuillan, 2010הרי שבמחקר הנוכחי נתמקד במערכת דיאדית אחרת של האשה ונבחן את תפיסתה את התמיכה שמעניקה לה אמה .לאור חשיבותו של גיל האשה בהתייחסות הרפואית לפריון ) ,(Balasch, 2010נבחן במחקר הנוכחי 1 את תפקידו של גיל האשה (מעל/מתחת גיל )35כהסבר אפשרי להבדלים ברמות הרווחה והמצוקה הנפשית בקרב נשים בתחילת טיפולי פריון. בריאות נפשית ואי פריון הבריאות הנפשית באה לידי ביטוי בתגובות רגשיות וקוגניטיביות של אנשים לאירועים בחייהם ומתבטאת ברווחה נפשית (מצבים נפשיים חיוביים כגון ,תחושות שמחה ,עניין והנאה) או במצוקה נפשית (מצבים נפשיים שליליים כגון; דיכאון ,חרדה ,דחק ,תחושת בדידות ,תחושות של אובדן שליטה) )& Veit .)Ware, 1983 מחקרים הבוחנים בריאות נפשית בהקשר של אי פריון מלמדים על השלכות בארבעה תחומים: השלכות רגשיות (צער ודיכאון ,כעס ,אשמה ,הלם או הכחשה ,וחרדה) ,תחושות של אובדן שליטה (הן על אירועי היומיום והן על העתיד בכלל) ,השלכות על הערכה עצמית ,זהות ואמונות אישיות ,והשלכות על יחסים חברתיים ) .(Benyaminiet al., 2008; Dunkel - Schetter & Lobel, 1991; Greil, 1997הדחק המתמשך כתוצאה מאי הפריון והטיפולים הכרוכים בו עלול להגביר את המצוקה הנפשית של הנשים ולצמצם את הרווחה הנפשית שלהן ) .(Benyamini, Gozlan, & Kokia, 2005יתרה מזאת ,אי פריון מעורר מצוקה אף בשל היותו מחסום בהשגת תפקיד חברתי רצוי -אמהות )& Greil, Slauson- Blevins, ,(McQuillan, 2010במיוחד בחברה הישראלית הרואה בערכי המשפחה והולדה אחד מערכי היסוד החשובים ).(Birenbaum-Carmeli, 2004 גיל ואי פריון לנושא הגיל בתחום הפריון ישנן משמעויות הן בהיבט פיזיולוגי -רפואי והן בהיבט חברתי -תרבותי. ספרות מחקרית בתחום הרפואי מצביעה על תהליכים פיזיולוגיים של גוף האשה הקשורים לירידה בפוריותה הטבעית ,בתפקוד השחלות ועל עליה בזמן שלוקח לה להרות מאמצע שנות ה 30 -לחייה ואילך ) .(Balasch, 2010; Liu et al., 2012משמעות הגיל בהקשר לטיפולי פריון קשורה למגמה ,המאפיינת נשים בעולם המערבי -בעשרים השנים האחרונות ,של דחיית מועד הבאת ילדים לעולם עד לאמצע שנות ה- 30ובמקרים מסוימים לשנות ה,(Liu et al., 2012; Locke & Budds, 2013; Van Balen, 2005) 40 - תופעה הקשורה לשינוי בסגנון החיים ,בחירה בבניית הקריירה המקצועית ותחושת הנשים כי אינן מוכנות עדיין לגדל ילדים באמצע שנות ה 20 -שלהן ).(Friese, Becker, & Nachtigal, 2006; Van Balen, 2005 בנוסף ,הנגישות של אמצעי מניעה מגוונים מאפשרת לנשים תחושה של שליטה רבה יותר על פוריות ,כולל מועד הכניסה להריון ) .(Locke & Budds, 2013גיל האשה משיק למושג "שעון ביולוגי" ,המבטא את הרעיון כי התחום הציבורי המאורגן סביב קריירה ועבודה בתשלום ,מפריע ומתחרה בשנות הפוריות של 2 האשה .חלק מהנשים החלו לראות ב"שעון ביולוגי" סוג של מועד אחרון בקשר לקבלת החלטות לגבי כניסתן להריון )& Friese, Becker, & Nachtigal, 2006; Locke & Budds, 2013; Settersten (Hägestad, 1996ומקור לדחק ,כאשר זה אינו מושג. על אף זאת ,מחקרים מראים תמונה לא אחידה לגבי הקשר שבין גיל האשה המתמודדת עם קשיי פריון לבין בריאותה הנפשית .בעוד שחלק מהמחקרים לא מצאו קשר בין גיל האשה לבין מצוקה נפשית בעקבות קשיי פוריות או טיפולי פריון )Benyamini, Gozlan, & Kokia 2005; Lewis, Liu, Stuart, & Ryan, ,(2013; Morrow, Thoreson, & Penney, 1995מחקרים אחרים ברחבי העולם מראים קשר בין גיל מבוגר יותר למצוקה ודחק של הנשים )Greil, Shreffler, Schmidt, & McQuillan, 2011; Gourounti et .(al., 2012; Ogawa, Takamatsu, & Horiguchi, 2011 מעבר לחשיבותו האפשרית של גיל האשה ,נבחן במחקר הנוכחי את הקשר בין משאבים אישיים של האשה הנמצאת בתחילתם של טיפולי פריון -תקווה ,מודעות עצמית ונרקיסיזם ותפיסתה את תמיכת אמה לבין רווחתה ומצוקתה הנפשית ,תוך בחינת תפקיד הגיל בקשרים אלו. תקווה המשותף להגדרות למושג תקווה הוא הדגש על אמונה כללית בעתיד ,ומנגנון הגנה בפני תחושה של יאוש ,הקשורה לזמן מסוים ולאוביקט מסוים ) .(Hammer, Mogensen, & Hall, 2009בתאוריית התקווה שלו ,הבליט סניידר ) (Snyder, 2002את התהליך הקוגנטיבי ,כשהדגיש כי חשיבה תיקוותית הינה ממוקדת מטרה ,בעלת מרכיב מוטיבציוני ,ובו זמנית הינה הדרך להשגתה ,כאשר ההיבטים הללו מזינים אחד את השני .הפרט משתמש ביכולת תפיסתית למציאת פתרונות למטרות נחשקות כשהוא בעל מוטיבציה להשתמש בפתרונות אלו .סניידר ) )Snyderהתייחס גם להיבט הרגשי ,כשהציע שתפיסת האדם את הצלחתו (או כשלונו) בהתייחס להשגת מטרתו האישית משפיעה על רגשותיו .כך ,רגשות חיוביים נובעים מתפיסות של הצלחה בהשגת המטרה ,ואילו רגשות שליליים הינם תוצר של אי הצלחה בהשגת המטרה .אנשים ,שנתקלים בקשיים חמורים או שאינם רואים התקדמות במהלך השגת מטרות חשובות, מדווחים על פחות רווחה נפשית .אדם בעל רמת תקווה גבוהה נהנה מהעשייה למען השגת המטרה והתמודדותו מאופיינת בתחושה חיובית .אנשים בעלי רמת תקווה נמוכה לעומת זאת ,מאופיינים במערך רגשי שלילי כבר בתחילת תהליך השגת המטרה ,ובדאגה להמשך ,כך שבמהרה אנשים אלו עלולים לחוש רגשות שליליים ודחק ללא שליטה עליהם ).(Snyder, 2002 תרומה חשובה להבנת התפקיד של תקווה בניבוי התמודדות עם אי פריון יש לפולקמן )Folkman, ,(2010שמתייחסת לתקווה מפרספקטיבת תאוריית הדחק וההתמודדות ).(Lazarus & Folkman, 1984 3 לפי תיאוריה זו ,דחק פסיכולוגי מופיע במצבים המציעים מעט ,אם בכלל ,אפשרויות לשליטה אישית, ומצריך את האדם להשתמש במשאביו האישיים כדי להתמודד עם הדחק ).(Lazarus & Folkman, 1984 פולקמן ) (Folkman, 2010רואה בתקווה גם משאב אישי ,ומוסיפה על ההגדרות האחרות את החשיבות של התקווה עבור אנשים המתמודדים עם דחק פסיכולוגי מתמשך .לטענתה ,מערכת היחסים בין תקווה והתמודדות היא הדדית ודינאמית ,כל אחת בתורה תומכת ונתמכת על ידי השנייה .עם זאת במצבי דחק, התקווה אינה תמיד זמינה ו"החייאתה" תלויה בתהליכי התמודדות קוגניטיביים .יכולת הפרט להתמודד עם מצבי דחק במשך זמן ממושך תלויה ,לפחות בחלקה ,בקיום תקווה לגבי תוצאה רצויה ,ובכך בשמירה על רווחה נפשית של הפרט ) .(Folkman, 2010ואכן ,במחקרים שנערכו באוכלוסיות שונות );Davis, 2005 ,(Valle, Huebner, & Suldo, 2006ובהן נשים עם אי פריון )& Benyamini, 2003; Raque- Bogdan (Hoffman, 2010נמצא קשר בין תקווה לבין רווחה נפשית. מודעות עצמית מודעות עצמית פרטית ,משקפת נטייה להתבוננות פנימה ,לתחושת קשר עם היבטים סמויים של העצמי ,אשר אינם גלויים לאחרים ) .(Fenigstein, Scheier, & Buss, 1975טרפנל וקמבל ( )1999הצביעו על סתירה במודעות עצמית ,"self- absorption paradox" -כאשר היא מחד ,בעלת איפיונים חיוביים כגון; פתיחות ,למידה ,ומאידך ,מקושרת לתופעות שליליות כמו דיכאון .על כן הם הציעו חלוקה פנימית של מודעות עצמית פרטית לשתי נטיות עצמאיות :רומינציה ורפלקציה .השוני בין שתי הנטיות נעוץ במוטיבציה הפסיכולוגית המניעה את האדם לעסוק בעצמו .רומינציה מתייחסת למודעות עצמית המונעת על ידי תחושות איום ,אובדן ,ואי צדק כלפי העצמי ) ,(Trapnell & Campbell, 1999אינה מעודדת הסתגלות ובאה לידי ביטוי כמחשבות והתנהגויות חוזרות ונשנות ,הקשורות לסמפטומים דיכאוניים של האדם ולמצוקה ) .(Watkins, 2004, 2008מחקרים מראים כי רומינציה מהווה סיכון משמעותי לדיכאון ונמצאת בקשר שלילי עם רווחה נפשית )& Harrington & Loffredo, 2011; Jones, Papadakis, Hogan, .(Strauman, 2009; Takano & Tanno, 2009; Thomas, Ribaux, & Phillips, 2014במחקר בקרב נשים עם קשיי פריון ,לרומינציה היה תפקיד מתווך ,כך שנמצא כי ככל שהנשים מקשרות יותר את המטרה של להפוך לאם לתחושת אושר ושביעות רצון מהחיים ,כך הן מפעילות יותר מחשבות רומינטיביות לגבי כשלונן בהשגת המטרה ,וככל שהן משתמשות יותר ברומינציה ,כך הן מדווחות יותר על מצוקה נפשית ).(Brothers & Maddux, 2003 לעומת זאת ,רפלקציה מתייחסת למודעות עצמית המונעת על ידי סקרנות ועניין ,ונמצאת במתאם חיובי עם פתיחות ,חיפוש אחר חוויות אינטלקטואליות ורגשיות ,סקרנות לחקירה עצמית וצמיחה אישית 4 ) .(Harrington & Loffredo, 2011; Trapnell & Campbell, 1999ישנם מחקרים המצביעים על כך שרפלקציה מסייעת לויסות עצמי ,להסתגלות פסיכולוגית ,להתמודדות עם כשלון ,לשליטה על מצב רוח ירוד ונמצאת בקשר שלילי עם דיכאון ) .(Jones et al., 2009; Takano & Tanno, 2009אך מחקרים אחרים מגלים כי אין קשר ישיר בין רפלקציה למצוקה ,דיכאון ,חרדה ,ורווחה נפשית )& Harrington .(Loffredo, 2011;; Thomsen, Jensen, Mehlsen, Pedersen, & Zachariae, 2013 נרקיסיזם לנרקיסיזם שתי פנים :הפן הפתולוגי משתקף בהפרעת אישיות נרקיסיסטית המתוארת בDSM–V כדפוס נרחב של גרנדיוזיות (המתבטא בדימיון או בהתנהגות) ,צורך בהערצה וחוסר אמפתיה )American .(Psychiatric Association, 2013בהקשר לאי פריון טוען לאון ) ,(Leon, 2010בעקבות ניתוח אנליטי של טיפולים של 80נשים וגברים עם אי -פריון ,שהחוויה האישית לאור האבחנה של אי פריון וההתמודדות עמה קשורות לקונטקסט של פגיעות נרקיסיסטיות קדומות ,בפרט התנסות מן הילדות ,הקשורה להרגשה של להיות לא מובן ,מוזנח ולא מעורך .תגובות אלו מסכנות את הבריאות הנפשית ועלולות לגרום לתחושות של דיכאון ,האשמה עצמית וחוסר שביעות רצון מהחיים. אולם ,לנרקיסיזם גם פן חיובי ,כפי שמתבטא בתאוריית ההתפתחות של ה"עצמי" ,בה מתאר קוהוט ) (Kohut, 1971, 1977נרקיסיזם כנטייה טבעית ,בריאה ,חשובה וחיובית הנמצאת בכל אדם ,כזו היכולה לתמוך בגדילה פסיכולוגית והתפתחות העצמי .בהמשך לקו זה התפתחה גישה הרואה בנרקיסיזם תכונת אישיות הסתגלותית ,המכונה גם נרקיסיזם גלוי ) (overtהתורמת לבריאות נפשית ולתחושת אושר )Lapsley & Aalsma, 2006; Miller & Campbell, 2008; Sedikides, Rudich, Gregg, .(Kumashiro, & Rusbult, 2004; Rose, 2002 תכונת אישיות נרקיסיסטית לא פתולוגית נמדדת לרוב באמצעות שאלון מאפייני אישיות נרקיסיסטית ) ,(Narcissistic Personality Inventory., NPI., Raskin & Hall, 1979המשקף היבטים שונים של נרקיסיזם גלוי ) ,(Rose, 2002שנמצא בעל מתאם חיובי עם דיווח עצמי על הערכה עצמית גבוהה ). (Emmons, 1984מחקרים שונים מסבירים את הקשר החיובי בין נרקיסיזם לבריאות הנפשית ואושר באמצעות המרכיב של הערכה עצמית גבוהה הקיימת אצל הנרקיסיסטים והמשתקפת בשאלון זה )Rose, .(2002; Sedikides et al., 2004 בנוסף למשבאים האישיים ,במחקר הנוכחי נבחן משאב חיצוני של תפיסת האשה את תמיכת אמה בתחילת טיפולי פוריות. 5 תמיכת אם הקשר בין אם לילדיה מהווה את הבסיס שממנו מתפתח האדם לחייו הבוגרים (ויניקוט2010 ,א, 2010ב) .תאוריות פמיניסטיות סוברות כי מערכת היחסים בין האם לבתה ,תורמת בדרכים בסיסיות לאופיה של הנפש הנשית .הבנות לומדות הן את תפקידן החברתי והן את ההגדרה המינית שלהן דרך הזדהות עם האם ,בת אותו המין .האם מצידה ,חווה את בתה כהמשך טבעי שלה ,לכן נוצר קשר של תלות בין שתיהן ).(Chodorow, 1978 מחקרים המתבססים על תאוריית ה (Kahn & Antonucci, 1980) social convoy -המתייחסת למערכות הקשרים החברתיים מצביעים על כך שאנשים מציינים את אמם כאחד האנשים הקרובים ביותר אליהם ,וממקמים אותה מבחינת חשיבותה לאורך חייהם (בעודה בחיים) במעגל הקרבה הראשון אליהם לצד בן/בת הזוג ).(Antonucci, Akiyama, & Takahashi, 2004 תמיכה חברתית מהווה משאב חשוב בהתמודדותן של הנשים עם אי פריון )& Ridenour, Yorgason, ; ,(Peterson, 2009; Slade, O'Neill, Simpson, & Lashen, 2007כשלבן הזוג ולמשפחה תרומה משמעותית בניבוי רמת הדחק של הנשים );Berger, Paul, & Henshaw, 2013; Gibson & Myers, 2002 .(High & Steuber, 2014; Martins, Peterson, Almeida, & Costa, 2011עם זאת ,תמיכה חברתית עלולה גם להוות גורם נוסף לדחק ,כאשר למשל מופעל לחץ על האשה לעבור טיפולי פוריות ,או במקרה של סיפוק תמיכה שאינה תואמת את צורכי האשה )Greil, Shreffler, Schmidt, & McQuillan, 2011; High .(& Steuber, 2014 חשוב להוסיף כי חוקרים מציינים הבדלים אפשריים בין האופן בו הפרט תופס עצמו כמעניק תמיכה לבין האופן בו מקבל התמיכה תופס אותה )Hinnen, Ranchor, Baas, Sanderman, & Hagedoom .(2009; Kuijer, Ybema, Buunk, Thijs- Boer,& Sanderman, 2000בנוסף החוקרים מבחינים בין שלושה סגנונות של מתן תמיכה בדיאדה הזוגית במצב דחק -ובאופן ספציפי ,בזמן מחלה של אחד מבני הזוג ,והשלכותיהם החיוביות והשליליות על רווחתו של הפרט ) .(Coyne & Smith, 1991, 1994מחויבות פעילה ) ,(active engagementהכוללת עירוב בן הזוג המטופל בדיון ,בדיקה איתו כיצד הוא מרגיש ושימוש בשיטות נוספות התומכות בפתרון בעיות .בידוד הגנתי ) ,(protective buffering styleתמיכה המתייחסת להתנהגויות כגון הסתרת דאגות והכחשתן ,ציות לבן הזוג החולה ,בכדי להימנע ממחלוקות. תמיכה של הגנת יתר ) ,)overprotectionהמתייחסת להערכה נמוכה של יכולות המטופל ומתבטאת בסיוע 6 מיותר ,שבחים מופרזים להישגיו או ניסיונות להגביל את פעילויותיו )Buunk, Berkhuysen, Sanderman, .(Nieuwland, & Ranchor, 1996; Coyne & Smith, 1991, 1994 מחקרים שבחנו את הקשר בין אופני מתן התמיכה לבין בריאות נפשית בקרב זוגות ,כשאחד מהם חלה במחלה כרונית ,מציגים ממצאים לא אחידים לגבי הקשר שבין סוגי התמיכה לבין מצוקה ורווחה נפשית. כך לדוגמא בידוד הגנתי נמצא קשור בקשר חיובי למצוקה נפשית בחלק מהמחקרים )De Ridder, Schreurs, & Kuijer, 2005; Hinnen et al., 2009; Manne et al., 2007; Snippe, Maters, Wempe, ,(Hagedoom, & Sanderman 2012; Vilchinsky et al., 2011ובחלק מהמחקרים לא נמצא קשר בין בידוד הגנתי למצוקה נפשית ) .(Kuijer et al., 2000תפיסת המטופלים את התמיכה שהם מקבלים מבני זוגם מסוג הגנת יתר נמצאה בספרות המחקרית בקשר חיובי עם מצוקה נפשית )& Joekes, van Elderen, .(Schreurs, 2007; Kuijer et al., 2000עם זאת מחקר בקרב חולי סכרת ,הראה כי הקשר בין הגנת יתר למצוקה הקשורה במחלה אינו ישיר ,ומתחזק בתיווך המשתנה של יעילות עצמית )Schokker et al., .(2011מחויבות פעילה נמצאה בקשר חיובי עם איכות הקשר הזוגי ויעילות עצמית ,אך לא נמצא קשר בינה לבין רווחה או מצוקה נפשית ).(De Ridder et al., 2005; Hinnen et al., 2009 במחקר הנוכחי נבחן ,למיטב ידיעתנו לראשונה ,את תפיסת הנשים הנמצאות בתחילת טיפולי הפריון את אופני מתן התמיכה בדיאדה שלהן עם אמן .נבקש במסגרת המחקר לבדוק הן את הקשר הישיר בין סוגי התמיכה לבין בריאותן הנפשית של הנשים והן האם הקשר בין גיל האשה לבין בריאותה הנפשית עשוי להיות ממותן על ידי סוגי התמיכה השונים של האם .שאלה זו עולה לאור המתואר בספרות המקצועית על כך שתמיכה חברתית נוטה להוות גורם ממתן ,כגון בקשר בין מחשבות חודרניות לאיכות חיים בקרב נשים המתמודדות עם מחלת הסרטן ) ,(Lewis et al., 2001ובין אירועי חיים דוחקים לסמפטומים דיכאוניים בקרב אנשים זקנים ) ,(Chou & Chi, 2001סגנונות תמיכה שונים היוו גורם ממתן בקשר בין היבטים שונים של מיקוד מווסת ) (regulatory focusלבין מצוקה נפשית בקרב חולים כרוניים )Schokker, Links, .(Luttik, & Hagedoorn, 2010זאת ועוד ,מחקרים מראים כי משאבים אישיים ,כגון רומינציה ותקווה, עשויים לשמש גם כמתווכים ,כגון תקווה המתווכת בקשר בין סטטוס בריאותי למצוקה נפשית בקרב חולי סרטן ) ,)Rustøen, Cooper, & Miaskowski, 2010רומינציה כמתווכת בקשר בין השגת המטרה להפוך לאם לשביעות רצון מהחיים בקרב נשים עם קשיי פריון ).(Brothers & Maddux, 2003 לאור זאת ,נבחן במחקר הנוכחי גם את השאלה האם הקשר בין גיל האשה לבין בריאותה הנפשית מתווך על ידי המשאבים האישיים שלה וממותן על ידי תפיסתה את סגנונות התמיכה של אמה. 7 המחקר הנוכחי סקירת הספרות מלמדת כי קשיים הנוגעים לפריון וטיפולי פריון כרוכים בדחק בקרב נשים ועשויים להיות מלווים במצוקה נפשית .המחקר הנוכחי ביקש לבחון את המשאבים שעומדים לרשות האשה בתחילת טיפולי הפריון מהפרספקטיבה של הפסיכולוגיה החיובית ,כעשויים לסייע בהתמודדותה עם המצב ולתרום לרווחה נפשית גבוהה יותר לצד מצוקה נפשית נמוכה יותר .המחקר בדק לפיכך קשרים בין המשאבים האישיים הפנימיים העומדים לרשות האשה (תקווה ,נרקיסיזם ומודעות עצמית על שני היבטיה -רפלקציה ורומינציה) לבין בריאותה הנפשית של האשה (רווחה ומצוקה נפשית) .כמו כן בדק המחקר את הקשרים בין סוגי תמיכה שונים אותם תופסת האשה כמקבלת מאמה (משאב חיצוני) לבין בריאותה הנפשית . בנוסף ,הספרות המקצועית מציגה ממצאים לא אחידים לגבי הקשר בין גיל האשה ובריאותה הנפשית, מצד אחד ,ואזהרות הרופאים לגבי "השעון הביולוגי" בהקשר לפוריותה מצד שני .לאור זאת ,המחקר הנוכחי ביקש לבדוק האם הקשר בין גיל האשה בתחילת טיפולי הפריון ובריאותה הנפשית מתווך על ידי המשאבים האישיים וממותן על ידי המשאב החיצוני של תפיסת האשה את תמיכת אמה (ראה תרשים .)1 השערות המחקר א .ככל שרמת התקווה של הנשים גבוהה יותר ,כך הן תדווחנה על רווחה נפשית רבה יותר ומצוקה נפשית נמוכה יותר. ב .ככל שרמת הרומינציה של הנשים נמוכה יותר ,ורמת הרפלקציה שלהן גבוהה יותר ,כך הן תדווחנה על רווחה נפשית גבוהה יותר ומצוקה נפשית נמוכה יותר. ג .ככל שרמת הנרקיסיזם של הנשים גבוהה יותר ,כך הן תדווחנה על רווחה נפשית גבוהה יותר ומצוקה נפשית נמוכה יותר. ד .ככל שהנשים יתפסו את אמן כתומכת בהן יותר באופן של מחויבות פעילה ,כך הן תדווחנה על רווחה נפשית גבוהה יותר ומצוקה נפשית נמוכה יותר; ככל שהנשים יתפסו את אמן כתומכת בהן יותר באופן של הגנת יתר ובידוד הגנתי ,כך הן תדווחנה על רווחה נפשית נמוכה יותר ומצוקה נפשית גבוהה יותר. שאלות מחקר .1האם יימצא הבדל ברמת הרווחה הנפשית והמצוקה הנפשית בין נשים מבוגרות עם קשיי פריון ,לבין נשים צעירות עם קשיי פריון? .2מהי התרומה הייחודית והמשולבת של משתני המחקר לבריאותן הנפשית של הנשים? .3האם הקשר בין גיל האשה לבין בריאותה הנפשית ימותן על ידי סוגי התמיכה השונים של האם? .4האם הקשר בין גיל האשה לבין בריאותה הנפשית יתווך על ידי המשאבים האישיים :תקווה, נרקיסיזם ומודעות עצמית. 8 תרשים :1מודל המחקר משאבים אישיים גיל מצוקה נפשית רווחה נפשית תמיכת אם 9 שיטה משתתפות והליך המחקר המתואר הינו חלק ממחקר רחב היקף )POWER-Positive Outlook on Women Entering (Reproductive treatmentשל חוקרות מאוניברסיטת בר אילן (מנחות המחקר) ורופאים מקופת חולים מכבי וקיבל את אישור ועדת הלסינקי של קופ"ח מכבי .משתתפות המחקר הן נשים שהגיעו לפגישה ראשונה או שניה במרפאות פריון בקופת חולים מכבי בשתי ערים בישראל (בדרום הארץ ובשרון). המשתתפות גוייסו למחקר על ידי מנהל המרפאות ,כאשר הקריטריונים להשתתפות במחקר היו יכולת קוגנטיבית תקינה ושליטה בשפה העברית ,באופן שמאפשר מענה על השאלון בעברית .המשתתפות לא הוגבלו מבחינת גיל ,השכלה ומצב סוציו אקונומי .כאשר גייס הרופא את המשתתפות הפוטנציאליות ,הוא ציין בפניהן את מטרת המחקר -ללמוד על תחושותיהן ומחשבותיהן של נשים שפנו למרפאת פריון בפעם הראשונה .כמו כן ציין בפניהן הרופא באותו מעמד כי השתתפותן במחקר אינה קשורה לטיפול שתקבלנה במרפאה .הנשים שהביעו הסכמתן לענות על שאלון המחקר ,חתמו על טופס הסכמה מדעת וקיבלו שאלון בתוך מעטפה סגורה ,כולל מעטפה מבוילת להחזר שהיתה ממוענת לכתובת של החוקרות באוניברסיטת בר אילן .במקביל מילא הרופא שאלון פרטים רפואיים כלליים ופרטים רפואיים המתייחסים לטיפולי הפריון. בשלב זה אשת הקשר מול הנשים היתה המנהלת האדמיניסטרטיבית של המחקר -סטודנטית לתואר שני קליני בעבודה סוציאלית ,שתפקידה היה לבדוק שהשאלונים יגיעו אל האוניברסיטה ולתת מענה לשאלות של הנשים במידה שתהינה כאלה .מתוך 180נשים ,שגוייסו למחקר )80.6%( 145החזירו את השאלונים, כאשר למטרת המחקר הנוכחי ,הוצאו שמונה נשים שאמהותיהן נפטרו ,בשל הרצון לבחון את הקשר בין מערכת התמיכה שמספקת האם של האשה בטיפולי פריון לבין בריאותה הנפשית של הבת. במחקר השתתפו לפיכך 137נשים ,שטווח הגילאים שלהן נע בין 20ל .(M=33.27, SD=5.31) 44 -רובן ילידות הארץ ( )74.5%ורובן המוחלט נשואות או בקשר זוגי ( 76 .)91.2%מן הנשים שייכות לקבוצת הגיל "הצעירה" ,כלומר הן בנות פחות מ (M=29.26, SD= 3.27) 35 -ו 61-מהן שייכות לקבוצת הגיל "המבוגרת" ,כלומר בנות 35עד .(M=38.27, SD=2.15) 44לוח 1מציג משתנים סוציו -דמוגרפיים של המשתתפות ,תוך השוואה בין הנשים בשתי קבוצות הגיל. מן הטבלה עולה כי רוב המשתתפות דיווחו על מצב בריאות טוב מאוד ,היו בעלות השכלה אקדמית, ומצבן נכלכלי היה ממוצע .ל 72-משתתפות לא היו ילדים ול 65 -היו ילדים (בד"כ אחד או שניים .(M=1.72, SD=1.79 ,לא נמצאו הבדלים מובהקים במשתנים הסוציו דמוגרפיים בין שתי הקבוצות למעט העובדה כי ליותר נשים בקבוצה ה"מבוגרת" היו ילדים. 10 לוח :1מאפיינים סוציו דמוגרפיים של הנשים בתחילת טיפולי פוריות כללי ערכים מאפיין השכלה ≥35 N ˂35 % N % N % 16.4% 9 11.8% תיכונית 19 13.9% 10 13 17.1% על תיכונית 25 18.2% 12 19.7% 71.1% אקדמית 93 67.9% 39 63.9% 54 5.3% נמוך מהממוצע 8 5.8% 4 6.6% 4 ממוצע 97 70.8% 40 65.6% 57 75% גבוה מהממוצע 32 23.4% 17 27.9% 15 19.7% לקוי 1 0.7% 0 0% 1 1.3% בינוני 10 7.3% 4 6.6% 6 7.9% טוב 42 30.7% 22 36.1% 20 26.3% טוב מאוד 84 61.3% 35 57.4% 49 64.5% אין 72 52.6% 22 36.1% 50 65.8% יש 65 47.4% 39 63.9% 26 34.2% χ2 .88 מצב כלכלי 1.48 מצב בריאותי 2.21 ילדים נוספים ⃰⃰ 11.99 ⃰⃰⃰⃰ ⃰ ***p≤ .001 כלי המחקר: שאלון הבריאות הנפשית ) .(Mental Health Inventory, MHI; Veit & Ware, 1983השאלון (ראה נספח )1שתורגם לעברית על ידי דרורי ופלוריאן ( ,)1990הינו שאלון לדיווח עצמי הכולל 38פריטים המתייחסים לתחושת הרווחה ,למשל" :עד כמה היית מאושרת או שבעת רצון מחייך האישיים במשך החודש האחרון?" ולתחושת מצוקה":איזה חלק מהזמן הרגשת בודדה במשך החודש האחרון?". המהימנות הפנימית במחקרם של דרורי ופלוריאן ( )1990נמצאה גבוהה α :של קרונבך של רווחה נפשית , 0.91ושל מצוקה נפשית .0.95גם במחקר הנוכחי המהימנות הפנימית נמצאה גבוהה 0.94לכל אחד 11 ממימדי השאלון .לפיכך חושב ציון כללי לכל מימד ,על ידי מיצוע כל הפריטים השייכים אליו ,כאשר ציון גבוה יותר מציין רווחה או מצוקה נפשית גבוהות יותר. שאלון תקווה ) .(Adult Hope Scale, AHS; Snyder et al., 1991השאלון (ראה נספח )2כולל 12 היגדים ,ארבעה המצביעים על המוטיבציה (לדוגמא" :אני חותרת במרץ לקראת השגת מטרותיי") ,ארבעה המצביעים על אמצעים להשגת מטרות (לדוגמא " :אני יכולה לחשוב על הרבה דרכים לצאת ממצב מסובך") ,וארבעה מסיחים .התשובות ניתנות על גבי סולם הנע בין ( 1בהחלט נכון) לבין ( 4בהחלט לא נכון) .בשאלון המקורי ,מקדם המהימנות הפנימית αשל קרונבך נע בין .(Snyder et al., 1991) 0.74-0.88 במחקר הנוכחי αשל קרונבך נמצאה שווה ל .0.81-לפיכך חושב ציון כללי על ידי מיצוע הפריטים ,למעט המסיחים ,כאשר ציון גבוה יותר מציין תקווה גבוהה יותר. שאלון מודעות עצמית )& Reflection and Rumination Questionnaire, RRQ; Trapnell .(Campbell, 1999השאלון (ראה נספח )3כולל 24היגדים ,המודדים את שני ההיבטים של מודעות עצמית :רפלקציה ורומינציה .התשובות ניתנות על סולם הנע בין ( 1בהחלט לא מסכימה) לבין ( 5בהחלט מסכימה) .גורם הרומינציה מיוצג בפריטים ( 1-12פריטים ,9 ,6ו 10-מנוסחים בכיוון ההפוך) ,לדוגמה: "נראה כי תמיד אני "טוחנת בראשי" דברים שאמרתי או עשיתי לאחרונה" .גורם הרפלקציה מיוצג בפריטים ( 13-24פריטים 20 ,17 ,14 ,13ו 24 -מנוסחים בכיוון הפוך) ,לדוגמה" :אני אוהבת לחקור את עולמי הפנימי" .במקור ,מקדם המהימנות הפנימית αנמצא 0.9בכל אחד מהגורמים )& Trapnell .(Campbell, 1999במחקר הנוכחי αשל קרונבך לרומינציה נמצאה שווה ל 0.9-ולרפלקציה .0.88לפיכך חושב ציון כללי לכל מימד ,על ידי מיצוע כל הפריטים השייכים אליו ,כאשר ציון גבוה יותר מציין רומינציה או רפלקציה גבוהות יותר. שאלון מאפייני האישיות הנרקסיסטית )& Narcissistic Personality Inventory, NPI; Raskin .(Hall, 1979השאלון (ראה נספח )4נבנה על בסיס ההפרעה הנרקסיסטית ב ,DSM-IIIעל אוכלוסייה לא קלינית .במחקר הנוכחי נעשה שימוש שהתבסס על הגרסה העברית של השאלון ).)Baum & Shnit, 2003 השאלון בנוי על פני סולם ליקרט הנע בטווח של מ' )1( -נכון במידה מועטה מאד או בכלל לא נכון' ל)5( - 'נכון במידה רבה מאד' .במחקר של באום ושניט ( )2003המהימנות הפנימית αשל קרונבך היתה ,0.94 במחקר הנוכחי המהימנות הפנימית של αשווה 0.93לציון הכללי .לפיכך חושב ציון כללי על ידי מיצוע כל הפריטים השייכים אליו ,כאשר ציון גבוה יותר מציין רמת נרקיסיזם גבוהה יותר. 12 שאלון לבדיקת תמיכה הניתנת על ידי האמהות לנשים בטיפולי פריון )Ways of Giving Support .(Questionnaire, WOGS; Buunk et al., 1996האופן בו הנשים תופסות את התמיכה המוענקת להן על ידי אמהותיהן הוערכה באמצעות שאלון Ways of Giving Supportבגירסתו העברית )Vilchinsky et )al., 2010שהותאם במיוחד למחקר זה (ראה נספח .)5השאלון כולל 19פריטים ,שהתשובות עליהם ניתנות על סולם הנע בין ( 1אף פעם) לבין ( 5לעתים קרובות מאוד) .חמישה פריטים מודדים "מחויבות פעילה" (למשל" ,אמי שואלת אותי איך אני מרגישה") ,שמונה פריטים מודדים "בידוד הגנתי" (למשל, "אמי מנסה להסתיר ממני את דאגותיה ביחס אלי") ,ושישה פריטים בודקים סגנון "הגנת יתר" (למשל, "בסופו של דבר ,נראה שאמי חושבת שאינני יודעת מהו הדבר הנכון בשבילי .)".במחקר של וילצ'ינסקי ועמיתיה ) (Vilchinsky et al., 2010המהימנויות הפנימיות αשל קרונבך היו 0.70 ,0.74 ,0.61עבור "מחויבות פעילה"" ,בידוד הגנתי" ו"הגנת יתר" ,בהתאמה .במחקר הנוכחי המהימנות הפנימית αנמצא שווה ,0.65 ,0.7,0.9בהתאמה ,ופריט מספר 14הוצא מחישובי המהימנות מאחר ונוכחותו פגעה במהימנות הגורם .לפיכך חושב ציון כללי לכל מימד ,על ידי מיצוע כל הפריטים השייכים אליו ,כאשר ציון גבוה יותר מציין "מחויבות פעילה"" ,בידוד הגנתי" ו"הגנת יתר" גבוהות יותר. שאלון פרטים דמוגרפיים -נתונים אודות המאפיינים האישיים והמשפחתיים של המשתתפות ,כמו למשל :גיל ,השכלה (יסודית /תיכונית /על תיכונית /אקדמית) ,מצב בריאות (לקויה מאוד /לקויה /בינינית/ טובה /טובה מאוד) ,מצב כלכלי (נמוך מהממוצע /ממוצע /גבוה מהממוצע) ,ארץ לידה ,סטטוס זוגי (רווקה /נשואה /גרושה /בזוגיות ללא נישואין) ,האם יש ילדים (לא /כן) ,מספר ילדים. 13 ממצאים ממצאי המחקר יוצגו בשלושה שלבים .בשלב הראשון ,בהתייחס לשאלת המחקר הראשונה ,יוצגו הבדלים במשתני המחקר בין שתי קבוצות הגיל של המשתתפות :נשים בנות 34ומטה (צעירות) ונשים בנות 35ומעלה (מבוגרות) .בשלב השני ובהתאם להשערות המחקר (א – ד) יוצגו מתאמי פירסון לבחינת הקשרים בין משאבים אישיים (תקווה ,מודעות עצמית ונרקיסיזם) והמשאב הסביבתי (תמיכת אם) לבין רווחה נפשית ומצוקה נפשית .לבסוף ,בהתאם לשאלות המחקר ,2-4יוצגו רגרסיות היררכיות לניבוי התרומה הייחודית והמשולבת של משתני המחקר הבלתי תלויים לרווחה הנפשית ולמצוקה הנפשית, שיכללו אינטראקציות לבחינת התפקיד הממתן של תמיכת אם האשה בקשר שבין גילה לבין בריאותה הנפשית וניתוחי ה PROCESSלבדיקת התפקיד המתווך של המשתנים האישיים של האשה (תקווה, נרקיסיזם ומודעות עצמית) בקשר שבין גילה לבין בריאותה הנפשית. לפני תחילת הניתוחים הסטטיסטיים נערך מבחן Little's MCARtestלבדיקת מקריות דפוס הערכים החסרים במסד הנתונים .לאחר שנמצא כי הדפוס הוא מקרי ,נערכה השלמת נתונים במתודולוגיית .Multiple Imputation הבדלים במשתני המחקר בין נשים צעירות ומבוגרות כדי לבחון את שאלת המחקר הראשונה בדבר הבדלים בין נשים מבוגרות לצעירות ,נערכו מבחני t למדגמים בלתי תלויים .לוח 2מציג את ממצאי הניתוח .מן הלוח עולה כי נשים צעירות יותר בתחילת טיפולי פריון מדווחות על רמות מצוקה נפשית ורומינציה (כהיבט של מודעות עצמית) גבוהות יותר ,וכן על מידה רבה יותר של קבלת תמיכת אם המבוססת על מחוייבות פעילה ,בהשוואה לנשים מבוגרות עם קשיי פריון .לא נמצאו הבדלים בשאר משתני המחקר בין קבוצות הגיל. לוח :2ממוצעים ,סטיות תקן ומבחני tלבדיקת הבדלים במשתני המחקר על פי קבוצת הגיל משתנה מצוקה נפשית רווחה נפשית תקווה מודעות עצמית רומינציה רפלקציה נרקיסיזם תמיכת אם מחויבות פעילה בידוד הגנתי הגנת יתר קבוצת נשים צעירה SD M 16.68 56.49 12.33 51.7 3.53 24.32 קבוצת נשים מבוגרת SD M 12.93 51.41 12.09 51.75 3.20 25.39 t *1.95 .03 1.84 3.43 3.27 2.96 .68 .66 .63 3.09 3.40 2.95 .66 .62 .47 **2.91 1.19 .17 3.85 2.56 1.60 1.04 .72 .58 3.48 2.35 1.52 1.07 .58 .55 *2.03 1.81 .86 *p≤ .05, **p˂ .01 14 קשרים בין מאפינים אישיים ותמיכת אם לבין בריאותן הנפשית של נשים בתחילת טיפולי פריון כדי לבחון את ההשערות א-ד ,חושבו מתאמי פירסון בין המשתנים הבלתי תלויים (תקווה ,נרקיסיזם, מודעות עצמית ותמיכת אם) לבין הבריאות הנפשית (רווחה נפשית ומצוקה נפשית) .המתאמים מופיעים בלוח .3 לוח :3 מתאמי פירסון בין מצוקה ורווחה נפשית לבין תקווה ,מודעות עצמית ,נרקיסיזם ותמיכת אם מצוקה נפשית רווחה נפשית תקווה **-.27 ***.32 מודעות עצמית רומינציה ***.34 רפלקציה נרקיסיזם **-.26 -.02 .03 -.03 *.22 תמיכת אם מחויבות פעילה *-.17 בידוד הגנתי הגנת יתר .05 **.25 **.22 .04 -.15 *p≤ .05, **p˂ .01, ***p≤ .001 השערת המחקר הראשונה אוששה באופן מלא .בהתאם להשערה ,נמצא קשר חיובי מובהק בין התקווה של הנשים בתחילת טיפולי פריון לבין הרווחה הנפשית שלהן ,וקשר שלילי מובהק בין התקווה של הנשים לבין המצוקה הנפשית שלהן .כלומר ככל שהאשה מאופיינת ביותר תקווה ,כך הרווחה הנפשית שלה גבוהה יותר והמצוקה הנפשית שלה נמוכה יותר. השערת המחקר השניה שהתיחסה לקשר בין המודעות העצמית (רומינציה ורפלקציה) לבין הבריאות הנפשית אוששה לגבי הרומינציה ,אך לא לגבי הרפלקציה .בהתאם להשערה נמצא קשר חיובי מובהק בין רמת הרומינציה לבין המצוקה הנפשית של הנשים ,וקשר שלילי מובהק בין הרומינציה לרווחה הנפשית של הנשים .כלומר ,ככל שרמת הרומינציה של האשה גבוהה יותר ,כך המצוקה הנפשית שלה גבוהה יותר, והרווחה הנפשית נמוכה יותר .עם זאת לא נמצא קשר מובהק בין רפלקציה לבין מצוקה או רווחה נפשית בקרב הנשים. השערת המחקר השלישית שהתייחסה לקשר בין נרקיסיזם לבין הבריאות הנפשית ,אוששה חלקית. בהתאם להשערה נמצא קשר חיובי מובהק בין רמת הנרקיסיזם לבין רווחה נפשית .כלומר ככל שנשים מאופיינות ביותר נרקיסיזם ,כך הרווחה הנפשית שלהן גבוהה יותר .עם זאת לא נמצא קשר מובהק בין רמת הנרקיסיזם לבין מצוקה נפשית. 15 בהתאם להשערת המחקר הרביעית נמצא קשר חיובי מובהק בין תמיכת אם מסוג מחויבות פעילה לבין הרווחה הנפשית של הנשים ,וקשר שלילי מובהק בין תמיכה מסוג מחויבות פעילה לבין מצוקתן הנפשית. כמו כן בהתאם להשערה ,נמצא קשר חיובי מובהק בין תמיכת אם מסוג הגנת יתר לבין המצוקה הנפשית של הנשים .לעומת זאת ,בניגוד למשוער ,לא נמצא קשר בין תמיכת אם מסוג הגנת יתר לרווחה הנפשית של הנשים וכן לא נמצא קשר בין תמיכה מסוג בידוד הגנתי לבין המצוקה והרווחה הנפשית של הנשים. במילים אחרות ,נמצא כי ככל שהאשה בתחילת טיפולי פריון תופסת את אמה כמספקת תמיכה מסוג מחויבות פעילה ,כך היא חשה יותר רווחה נפשית ופחות מצוקה נפשית ואילו ככל שהיא תופסת את אמה מספקת תמיכה מסוג הגנת יתר ,כך היא חשה יותר מצוקה נפשית. תרומתם של משתני המחקר לרווחה ולמצוקה הנפשית לבסוף ,בהתאם לשאלת המחקר השניה נערכו שתי רגרסיות היררכיות בצעדים לניבוי התרומה הייחודית והמשולבת של משתני המחקר הבלתי תלויים למשתנים התלויים :רווחה נפשית ומצוקה נפשית. סדר הכנסת המשתנים לרגרסיה נקבע כך שתחילה הוכנסו המאפיינים האישיים של האשה ובהמשך ,על פי הגישה התאורטית במחקר זה ,המשאבים האישיים והחיצוניים .בצעד הראשון הוכנסו המשתנים הסוציו דמוגרפיים של האשה (קבוצת גיל ,האם יש לאשה ילדים ,השכלה ,מצב כלכלי ומצב בריאות) ,בצעד השני הוכנסו המשתנים האישיים של האשה :תקווה ,רומינציה ,רפלקציה ונרקיסיזם ,בצעד השלישי הוכנסו שלושת סוגי התמיכה הנתפסת של אם האשה (מחויבות פעילה ,בידוד הגנתי והגנת יתר) ואילו בצעד הרביעי ,במטרה לתת מענה לשאלת המחקר השלישית ,נבדקו אינטראקציות בין תמיכת אם לבין גיל האשה. ממצאי הניתוח מופיעים בלוח .4מלוח זה עולה כי לגבי רווחה נפשית משתני המחקר הסבירו 29% מהשונות .כאשר ,בצעד הראשון תרמו המשתנים הסוציו דמוגרפיים של האשה 13%לשונות המוסברת של הרווחה הנפשית .באופן ספציפי נמצא כי ככל שהאשה בריאה יותר ,כך היא מדווחת על יותר רווחה נפשית. הצעד השני בו הוכנסו המשתנים האישיים של האשה תרם 12%להסבר הרווחה הנפשית .נמצא כי ככל שהאשה מאופיינת ביותר תקווה ובפחות רומינציה ,כך הרווחה הנפשית שלה גבוהה יותר. בצעד השלישי הוכנס המשתנה של תמיכת אם (מחויבות פעילה ,בידוד הגנתי והגנת יתר) .צעד זה תרם תרומה לא מובהקת של פחות מ 1% -לשונות המוסברת של הרווחה הנפשית. בצעד הרביעי נבדקו האינטראקציות בין סוגי תמיכה שונים שמקבלת האשה מאמה לבין גילה .צעד זה הוסיף 4%לשונות המוסברת של הרווחה הנפשית,שמקורם באינטראקציה בין גיל האשה לבין תמיכת אם מסוג מחוייבות פעילה ( ,)β=-.25, p=.03אך כאשר נבדק מקור האינטראקציה באמצעות פרוצדורת - PROCESSהליך מאקרו ב ,SPSSהמשמש לבדיקת השערות הקשורות לקשרים ישירים ועקיפים בין 16 המשתנים בניתוחים סטטיסטיים מורכבים ( ,)Hayes, 2013נמצא כי האינטראקציה אינה מובהקת ,אלא יש נטייה למובהקות .תרשים 2מציג את האינטראקציה שהתקבלה. לוח :4 מקדמי βמתוקננים לניבוי הרווחה הנפשית והמצוקה הנפשית של נשים בטיפולי פריון β צעד 1 קבוצת גיל ילדים השכלה מצב כלכלי מצב בריאות צעד 2 נרקיסיזם תקווה רומינציה רפלקציה צעד 3 מחוייבות פעילה בידוד הגנתי הגנת יתר צעד 4 גיל Xמחוייבות פעילה גיל Xבידוד הגנתי גיל Xהגנת יתר R2 n -.18 -.01 -.08 -.004 -.38 מצוקה נפשית ∆R t ***.186 *2.16 .06 .96 .05 ***4.78 2 רווחה נפשית t β .03 -.09 -.06 .02 .36 **.118 .11 .21 -.19 .03 .65 1.64 **3.1 .51 1.27 *2.32 *2.16 .35 .010 .009 -.06 .62 .09 .93 .02 .09 .22 1.01 .002 -.05 .03 .62 **.082 . 29 ∆R **.130 .35 1.02 .74 .22 ***4.36 **.089 .06 -.14 .26 -.04 2 .037 -.25 *2.20 **2.63 -.16 1.58 .17 1.57 -.19 1.85 -.01 .10 ***.294 ***.366 137 137 *p≤ .05, **p˂ .01, ***p≤ .001 17 תרשים :2אינטראקציה בין גיל למחויבות פעילה לניבוי רווחה נפשית מתרשים 2ומתוצאות הבדיקה עולה כי עבור נשים התופסות את התמיכה מסוג מחויבות פעילה שאמן מספקת להן ברמה נמוכה ,אין קשר בין גיל לבין רווחה נפשית ( )b=3.81, SE=3.00, t=1.27, p=.21ואילו עבור נשים התופסות את התמיכה מסוג מחויבות פעילה שאמן מספקת להן ברמה גבוהה ,יש נטייה למובהקות לקשר שלילי בין גיל לבין רווחה נפשית ( .)b=-5.36, SE=2.96, t=-1.81, p=.07כלומר, כשתמיכת האם מסוג מחויבות פעילה היא נמוכה ,לנשים הצעירות יש אותה רמה של רווחה נפשית כמו לנשים המבוגרות .אולם ,כשתמיכת האם מסוג מחויבות פעילה הינה ברמה גבוהה ,הרי שלנשים צעירות יש נטייה לחוות יותר רווחה נפשית בהשוואה לנשים מבוגרות יותר. עוד עולה מלוח ,4כי משתני המחקר הסבירו 37%משונות המצוקה הנפשית .בצעד הראשון תרמו המשתנים הסוציו -דמוגרפיים של האשה 19%לשונות המוסברת של המצוקה הנפשית .באופן ספציפי נמצא כי נשים מבוגרות יותר ונשים בריאות יותר מדווחות על פחות מצוקה נפשית. הצעד השני בו הוכנסו המשתנים האישיים של האשה תרם 9%להסבר המצוקה הנפשית .נמצא כי ככל שהאשה מאופיינת ביותר רומינציה ,כך המצוקה הנפשית שלה גבוהה יותר. בצעד השלישי הוכנסו המימדים השונים של תמיכת אם (מחויבות פעילה ,בידוד הגנתי והגנת יתר). צעד זה תרם תרומה לא מובהקת של 1%לשונות המוסברת של המצוקה הנפשית. הצעד הרביעי ,בו נבדקו אינטראקציות בין סוגי תמיכה שונים של האם לבין גיל האשה ,הוסיף 8% לשונות המוסברת של המצוקה הנפשית .באופן ספציפי נמצאה אינטראקציה של גיל ומחוייבות פעילה להסבר מצוקה נפשית ( .)β =.29, p=.01תרשים 3מציג את האינטראקציה שהתקבלה. 18 תרשים :3אינטראקציה בין גיל למחויבות פעילה לניבוי מצוקה נפשית מתרשים 3ומתוצאות הבדיקה עולה כי עבור נשים התופסות את התמיכה של מחויבות פעילה מצד אמן כנמוכה ,יש קשר שלילי בין גיל לבין מצוקה נפשית ( )b=-9.58, SE=3.57, t=-2.68, p=.008ואילו עבור נשים התופסות את התמיכה של מחויבות פעילה שאמן מספקת להן כגבוהה ,אין קשר בין גיל לבין מצוקה נפשית ( .)b=3.43, SE=3.52, t=0.97, p=.33כלומר ,כשהתמיכה המסופקת מסוג מחויבות פעילה נתפסת כנמוכה ,נשים צעירות (עד גיל )35חוות יותר מצוקה נפשית ,בהשוואה לנשים מבוגרות (מעל )35 ואילו כאשר התמיכה של מחויבות פעילה נתפסת כגבוהה ,נשים צעירות חוות אותה רמה של מצוקה נפשית כמו נשים מבוגרות. בשלב האחרון של הניתוחים הסטטיסטיים בוצע תהליך ה (Hayes, 2013) PROCESS -לבדיקת קשרים עקיפים בין גיל הנשים לבין מצוקה ורווחה נפשית בתיווך המשתנים האישיים בהתאם לשאלת המחקר הרביעית .ממצאי הניתוח מופיעים בלוח .5מן הלוח עולה כי בבדיקת התפקיד המתווך של המשאבים האישיים בקשר שבין קבוצת גיל האשה (צעירה/מבוגרת) לבין המצוקה והרווחה הנפשית שלה, נמצאו שלושה קשרים מתווכים :תיווך מלא של רומינציה בקשר שבין קבוצת הגיל לבין מצוקה ורווחה נפשית של האשה וכן תיווך מלא של תקווה בקשר שבין קבוצת הגיל אליה שייכת האשה לבין רווחה נפשית .כפי שניתן לראות בלוח ,5נמצא אפקט עקיף שלילי בין קבוצת הגיל לבין מצוקתה הנפשית של האשה בתיווכה של הרומינציה ,כך שבקרב נשים מבוגרות יותר ,קיימת נטייה לפחות רומינציה ,וזו קשורה לפחות מצוקה נפשית .בדומה לכך נמצא אפקט עקיף חיובי בין קבוצת הגיל של האשה לבין רווחתה הנפשית בתיווכה של הרומינציה ,כך שבקרב נשים מבוגרות יותר קיימת נטייה לפחות רומינציה ,ועל כן נטייה לחוות יותר רווחה נפשית .לבסוף ,נמצא אפקט עקיף חיובי בין קבוצת גיל לבין רווחתה הנפשית של 19 האשה בתיווכה של התקווה .לפי הממצאים ,נשים בקבוצת הגיל המבוגרת יותר מדווחות על יותר תקווה, וזו קשורה לרווחה נפשית רבה יותר. לוח :5 אפקטים עקיפים בין גיל הנשים לבין מצוקה ורווחה נפשית -מקדמים ) (bוטעות דגימה )standard (error משתנה תלוי משתנה בלתי תלוי מתווך תקווה רומינציה מצוקה גיל רווחה גיל רפלקציה נרקסיזם תקווה רומינציה רפלקציה נרקסיזם בלתי תלוי למתווך *1.28 )(0.60 **-0.32 )(0.12 0.18 )(0.12 .05 )(.10 *1.28 )(0.60 **-0.32 )(0.12 0.18 )(0.12 0.06 )(0.10 מתווך לתלוי Indirect effect -0.64 )(0.39 **5.79 )(1.87 -1.00 )(1.94 1.51 )(2.32 *0.73 )(0.32 *-3.28 )(1.52 0.54 )(1.57 2.38 )(1.88 -0.82 )(0.76 *-1.86 )(0.94 0.17 )(0.48 0.08 )(0.28 *0.94 )(0.67 *1.05 )(0.59 0.10 )(0.32 0.13 )(0.34 Direct effect -2.71 )(2.56 -1.48 )(2.07 *p≤ .05, **p˂ .01 סיכום הממצאים ממצאי המחקר מגלים שנשים צעירות ,בתחילת טיפולי פריון מדווחות על רמות מצוקה נפשית ורומינציה (כהיבט של מודעות עצמית) גבוהות יותר ,וכן על מידה רבה יותר של קבלת תמיכת אם המבוססת על מחוייבות פעילה ,בהשוואה לנשים מבוגרות עם קשיי פריון. בבדיקת השערות המחקר נמצא ,כי ככל שנשים בתחילת טיפולי פריון מאופיינות בתקווה ונרקיסיזם גבוהים יותר ורומינציה נמוכה יותר ,כך הן מדווחות על רווחה נפשית גבוהה יותר .בנוסף ,ככל שהנשים תופסות את אמן כתומכת בהן באופן של מחויבות פעילה ,כך הן מדווחות על רווחה נפשית גבוהה יותר. בדיקת התרומה הייחודית והמשולבת של משתני המחקר להסבר של רווחה נפשית העלתה כי ככל שהאשה מדווחת על בריאות טובה יותר ,תקווה גבוהה יותר ורומינציה נמוכה יותר ,כך היא מדווחת על יותר רווחה נפשית. עם זאת ,נמצא כי נשים בתחילת טיפולי הפריון המאופיינות בתקווה נמוכה יותר ורומינציה גבוהה יותר ,מדווחות על מצוקה נפשית רבה יותר .בנוסף ,ככל שהנשים תופסות את אמן כתומכת בהן באופן של הגנת יתר ופחות באופן של מחויבות פעילה ,כך הן מדווחות על מצוקה נפשית גבוהה יותר .בדיקת התרומה 20 הייחודית והמשולבת של משתני המחקר להסבר של מצוקה נפשית העלתה כי ככל שהאשה מדווחת על בריאות לקויה יותר ורומינציה גבוהה יותר ,כך היא מדווחת על יותר מצוקה נפשית. יתרה מזאת ,נמצא כי תמיכת אם מסוג מחויבות פעילה נוטה למתן את הקשרים בין גיל לבין רווחה נפשית וממתנת את הקשרים בין גיל לבין מצוקה נפשית .באופן ספציפי התברר כי כשהאם מעניקה מעט תמיכה מסוג מחויבות פעילה ,נשים צעירות ומבוגרות חוות רווחה נפשית דומה ,אולם הצעירות חוות מצוקה נפשית רבה יותר מאשר המבוגרות .לעומת זאת ,כאשר האם מעניקה תמיכה מסוג מחויבות פעילה, אין הבדל בין נשים בקבוצות הגיל השונות במצוקה הנפשית ,אך נשים צעירות מדווחות על רווחה נפשית רבה יותר מאשר המבוגרות. לבסוף ,נמצא כי הרומינציה מתווכת בין גיל לבין מצוקה נפשית של נשים בתחילת טיפולי פריון ,כאשר לנשים מבוגרות יותר קיימת נטייה לחוות פחות רומינציה ,וזו קשורה לפחות מצוקה נפשית .בדומה ,נמצא כי הרומינציה מתווכת בין גיל לבין רווחה נפשית ,כך שלנשים מבוגרות יותר קיימת נטייה לחוות פחות רומינציה ,וזו קשורה לרווחה נפשית גבוהה יותר .כמו כן נמצא כי התקווה מתווכת בין גיל לבין רווחתן הנפשית של נשים בתחילת טיפולי פריון .כך שנשים בקבוצת הגיל המבוגרת יותר מדווחות על יותר תקווה, וזו קשורה לרווחה נפשית רבה יותר. 21 דיון רפואת הפריון מייחסת חשיבות רבה לגיל האשה בכל הקשור לסיכוייה להרות וללדת )Balasch, ,(2010; Liu et al., 2012אך כמעט שאינה מתייחסת לקשר בין גיל האשה לבריאותה הנפשית .המחקר הנוכחי נערך במטרה להאיר את הצד הפסיכולוגי של התמודדות עם קשיי פריון ,בקרב נשים צעירות ומבוגרות ,הנמצאות בתחילת טיפולי הפריון .באופן ספציפי בחן המחקר את תרומתם של גיל ,משאבים אישיים (תקווה ,מודעות עצמית ,נרקיסיזם) ותפיסת האשה את תמיכת אמה לבריאותן הנפשית של נשים בתחילת טיפולי פריון. משאבים אישיים ותרומתם לבריאותן הנפשית של נשים בתחילת טיפולי פריון המחקר הנוכחי פנה לנשים בנקודת זמן ייחודית ורגישה מבחינתן -מפגש ראשון או שני עם רופא פריון. מעמד זה ,מצביע על הבנה של הנשים ,כי יש להן קושי להרות והן זקוקות לסיוע מקצועי בתהליך הנחשב בדרך כלל לטבעי ומובן מאליו .הנשים שענו על השאלונים בשתי קבוצות הגיל (מתחת ומעל גיל ,)35לא היו שונות מבחינת השכלתן ומבחינת מצבן הכלכלי והבריאותי ,למעט ההורות לילדים ,שאפיינה יותר את קבוצת הנשים המבוגרת (מעל גיל .)35 מתוך המשתנים הדמוגרפיים של הנשים (למעט הגיל ,שבהמשך נדון בו בהרחבה) ,רק המצב הבריאותי של הנשים ,ללא קשר לגילן ,נמצא כמשמעותי לרווחה ומצוקה הנפשית שלהן .ממצא זה תואם ממצאים קודמים בספרות שהצביעו על כך שבריאות פיסית תקינה קשורה לרווחה נפשית ותחושת אושר של אנשים ) .(Deiner, 1984עפ"י אותו הסבר ניתן להבין כי מצב בריאותי ירוד ,עלול להוות גורם לדחק ומצוקה. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי הנשים בקבוצת הגיל הצעירה יותר דיווחו על רמות מצוקה נפשית גבוהות יותר ,מאשר הנשים בקבוצת הגיל המבוגרת .זאת ניתן לראות גם בבדיקת התרומה המשולבת של משתני המחקר כשנלקחו בחשבון כל המשתנים הדמוגרפיים של הנשים שנכללו במחקר הנוכחי .מצד אחד ממצא זה עומד בשורה אחת עם הספרות המחקרית לגבי דיכאון ומצוקה נפשית ,המראה כי ישנה ירידה בסימפטומים דיכאוניים ,במיוחד בקרב נשים ,במהלך מעגל החיים ) .)Jorm et al., 2005מצד שני ,ממצא זה נראה מפתיע בהקשר לנשים מבוגרות (מעל )35עם קשיי פריון ,שהשעון הביולוגי ,כפי שמשתקף באזהרות הרופאים לגבי הקושי להרות מעל גיל זה אמור להגדיל את תחושת המצוקה שלהן )Balasch, .(2010; Liu et al., 2012; Locke & Budds, 2013גם מחקרים קודמים )& Greil, Shreffler, Schmidt, )McQuillan, 2011; Gourounti et al., 2012; Ogawa, Takamatsu, & Horiguchi, 2011הצביעו על כך שנשים מבוגרות בטיפולי פריון חשות יותר מצוקה נפשית מנשים צעירות .ייתכן כי הממצאים במחקר הנוכחי קשורים לכך כי הנשים המבוגרות יותר מגיעות לטיפולי פריון בשלב בָּשֶׁל יותר בחייהן ,דהיינו 22 מאופיינות ביותר משאבים אישיים בהשוואה לנשים הצעירות .משאבים אלו עשויים לשמש מערכת הגנה מפני תחושת אי הוודאות הקשורה לטיפולי הפריון בכלל ואי הוודאות בתחילתם בפרט .הסבר זה מקבל חיזוק בממצאים נוספים מן המחקר הנוכחי ,שידונו בהמשך ,לפיהם נשים מבוגרות מאופיינות בפחות רומינציה ,שמובילה בתורה לפחות מצוקה נפשית וביותר תקווה ,שמובילה ליותר רווחה נפשית. הספרות מתייחסת למודעות העצמית כמורכבת ממימד חיובי -רפלקציה ומימד שלילי -רומינציה. במחקר הנוכחי בחנו את תרומתם של שני המימדים הללו לבריאותן הנפשית של הנשים ומצאנו כי בעוד שאין קשר בין רפלקציה לבריאות הנפשית ,הרי שככל שהרומינציה גבוהה יותר ,כך רווחתן הנפשית של הנשים נמוכה יותר ומצוקתן הנפשית גבוהה יותר .ניתן להסביר ממצא זה בכך שנשים בתחילת טיפולי פריון ,המאופיינות בנטייה למודעות עצמית רומינטיבית ,מונעות מתחושה של איום ,כשלון ואי צדק ) .(Trapnell & Campbell, 1999אי הצלחתן להרות ,מתקפת עוד יותר תחושות מעין אלו ומעוררת מצוקה נפשית לצד הפחתה ברווחה הנפשית .חוסר הקשר בין רפלקציה לבין רווחה ומצוקה נפשית תואם ממצאים לא עקביים של מחקרים שנערכו בעבר .אחד ההסברים לכך הוא שעל אף שרפלקציה ורומינציה מהוות שתי נטיות עצמאיות ) ,(Trapnell & Campbell, 1999הרומינציה משמשת לא פעם מתווכת בין רפלקציה למצוקה נפשית ודיכאון ,ובאמצעות התיווך "מבטלת" את המאפיין ההסתגלותי של הרפלקציה. במילים אחרות ,רפלקציה מסייעת בויסות תחושות מצוקה נפשית רק בהעדר רומינציה )& Takano .(Tanno, 2009 בדומה למחקרים קודמים שבחנו את הקשר בין תקווה לבריאות נפשית (& Raque-Bogdan ,)Hoffman, 2010; Valle, Huebner, & Suldo, 2006גם במחקר זה נמצא ,כי ככל שאשה מאופיינת ביותר תקווה ,כך רווחתה הנפשית גבוהה יותר ומצוקתה הנפשית נמוכה יותר .ממצא זה עשוי להיות מוסבר באמצעות תאוריית התקווה של סניידר ) .(Snyder, 2002; Snyder et al., 1991התיאוריה מדגישה כי תקווה קשורה לתהליך קוגנטיבי אקטיבי של חשיבה על הדרכים של האדם להשגת מטרתו והמוטיבציה לכך .לפי הסבר זה נשים בתחילת טיפולי פריון ,עברו את התהליך הקוגניטיבי של חשיבה על הדרך להשגת מטרתן להרות בעצם כך שפנו למרפאת פריון ,ולאור הפעולה האקטיבית שלהן ,השיגו תחושה של רווחה נפשית ,גם לנוכח המצב מעורר הדחק בו הן מצויות. בהתאם להשערת המחקר ,נמצא כי ככל שנשים דיווחו על רמת נרקיסיזם גבוהה יותר ,כך הרווחה הנפשית שלהן היתה גבוהה יותר .במחקר קודם ,שנערך בקרב סטודנטים והוריהם ובחן קשרים בין המאפיינים הנרקסיסטיים לבין תכונות אישיות שונות ,בהתבסס על דיווח עצמי של המשתתפים ,נמצא קשר חיובי בין נרקיסיזם "בריא" לבין תכונות כמו :חתירה להשגיות ,משמעת עצמית ,כשירות 23 ) ,)competenceוהערכה עצמית ) .(Miller & Campbell, 2008לפי הסבר זה ניתן להציע כי נשים, בתחילת טיפולי פריון ,המאופיינות ברמות גבוהות יותר של נרקיסיזם ,מאופיינות גם בחתירה להשגיות והערכה עצמית גבוהה ,תכונות המקדמות את אמונתן בקשר לסיכויים שלהן להרות ומובילות כפועל יוצא לרווחה נפשית גבוהה יותר .עם זאת לא נמצא במחקר הנוכחי קשר בין נרקיסיזם לבין מצוקה נפשית. מחקרים קודמים הראו כי הערכה עצמית עשוייה לתווך בקשר שבין נרקיסיזם לבריאות נפשית ) ,)Sedikides, Rudich, Gregg, Kumashiro, & Rusbult, 2004לכן נראה כי יש צורך לבחון במחקרי המשך את תרומתם המשולבת של נרקיסיזם וערך עצמי לבריאותן הנפשית של הנשים בתחילת טיפולי הפריון .הסבר חלופי עשוי להיות קשור לכך שנשים המאופיינות בנרקיסיזם גבוה מדווחות על רווחה נפשית גבוהה יותר ,עקב הנטיה הקיימת לאנשים עם נרקיסיזם גבוה לדווח דברים חיוביים יותר על עצמם ).(Dickinson & Pincus, 2003 בדיקת תרומתם המשולבת של המשאבים האישיים שתוארו לעיל לבריאותן הנפשית של נשים בתחילת טיפולי הפריון ,מדגישה את תפקידם הדומיננטי של הרומינציה והתקווה .בעוד הרומינציה שמרה על תרומתה המשמעותית לרווחה נפשית ולמצוקה נפשית ,גם בתוך משוואת הרגרסיה ,התקווה לעומת זאת, תרמה רק לרווחה הנפשית ואילו נרקיסיזם לא תרם תרומה משמעותית כלל .ממצאים אלו רומזים על חשיבות ההתייחסות האבחונית -טיפולית בנשים בתחילת טיפולי פריון ,נושא אשר ידון בהרחבה בהמשך. התפקיד המשמעותי של הרומינציה והתקווה ,בלט גם כאשר בחנו משאבים אלו כמתווכים בקשר בין גיל האשה לבין בריאותה הנפשית .לגבי רומינציה מצאנו כי לנשים מבוגרות יותר ,קיימת נטייה לפחות רומינציה ,ובעקבות כך ליותר רווחה נפשית ופחות מצוקה נפשית .מאחר ומצאנו כאמור כי נשים בקבוצת הגיל הצעירה הינן בעלות רמות גבוהות יותר של רומינציה ,מאשר נשים מבוגרות יותר ,ניתן להבין מדוע המצוקה הנפשית של המבוגרות נמוכה יותר .בנוסף מצאנו כי נשים בקבוצת הגיל המבוגרת מדווחות על יותר תקווה ,וכי תקווה גבוהה יותר קשורה לרווחה נפשית רבה יותר. ניתן להסתכל על ההבדלים הללו בין שתי קבוצות הגיל מפרספקטיבה של תאוריית ההתמודדות של לזרוס ופולקמן ) .(Lazarus & Folkman, 1984לפי התיאוריה ,המאמצים שהאדם עושה ,כדי להגיע לאיזון במצבי דחק ,נובעים הן מניסיון החיים ,והן ממשאבים העומדים לרשותו באותו פרק הזמן. המשאבים הללו אינם קבועים ועשויים להשתנות עם ההתקדמות בגיל .מעבר לכך ,הספרות המחקרית בעשור האחרון מצביעה על שינויים בתכונות אישיות במהלך החיים הבוגרים ,לעומת מה שהיה מקובל לחשוב בעבר ,שתכונות אישיות מתקבעות עד גיל ,30ללא שינויים בהמשך החיים )McCrae & Costa, .)1994יתרה מזאת ,בתקופת הבגרות הצעירה ,בה מתרחש לרוב המעבר ממשפחת המוצא לבניית משפחה, והמעבר מלימודים לשוק העבודה ,ניתן לראות יותר שינויים באישיות .השינויים האישיותיים המתרחשים 24 במהלך החיים ,הינם לרוב חיוביים ,ואנשים הופכים ליותר יציבים רגשית באמצע החיים )Roberts, .(Walton, & Viechtbauer, 2006בהמשך לכך ,מחקרים מגלים כי למרות שאנשים נוטים להשתמש בדרך כלל באותן דרכי התמודדות עם מצבי דחק במהלך חייהם ,עם הגיל הם נוטים להשתמש יותר באסטרטגיות של פתרון בעיות ופחות באסטרטגיות של המנעות ) .(Amirkhan & Auyeung, 2007מסיבה זו ,ניתן להניח כי ניסיון החיים וההתפתחות האישית של נשים בקבוצה המבוגרת עשויים לסייע להן להשתמש פחות ברומינציה ,ולהנות יותר מהשלכותיה החיוביות של התקווה ,ובכך לחוות פחות מצוקה נפשית בתחילת טיפולי הפריון ויותר רווחה נפשית. תמיכת אם ותרומתה לבריאותן הנפשית של נשים בתחילת טיפולי פריון מעבר למשאבים האישיים ,בחנו במחקר הנוכחי גם את האופן בו תופסות הנשים את התמיכה של אמן .הדיאדה של אם -בת נחשבת למערכת יחסים ייחודית ומשמעותית ביותר בילדות ,אך גם בחיים הבוגרים ) .(Antonucci, Akiyama, & Takahashi, 2004ממצאי מחקרים שנערכו בעבר מצביעים על כך, כי לא רק התמיכה ותפיסתה על ידי האדם מהווה משאב התורם לבריאות הנפשית ,אלא מעבר לכך חשוב שהתמיכה הניתנת תהיה תואמת את צורכי המקבל ).)Rini et al., 2011 המחקר הנוכחי בדק למיטב ידיעתנו לראשונה כיצד אסטרטגיות תמיכה שונות של האם ,כפי שהן נתפסות על ידי האשה בראשית טיפולי הפריון ,תורמות לבריאותה הנפשית. במחקר נמצא כי ככל שנשים תופסות את אמן כתומכת בהן באופן של מחויבות פעילה ,כך הן חשות יותר רווחה נפשית ופחות מצוקה נפשית .מחקרים קודמים בחנו סוגי תמיכה רק בקרב בני זוג במצבים בהם אחד מהם סבל ממחלה כרונית ובמחקרים אלו ,למיטב ידיעתנו ,לא נמצא קשר דומה בין מחויבות פעילה לבין בריאות נפשית ).(De Ridder et al., 2005; Hinnen et al., 2009; Kuijer et al., 2000 תמיכה מסוג מחויבות פעילה של האם כוללת מרכיבים כמו פתרון בעיות ושיחות גלויות על המצב הרפואי. נראה שמרכיבים אלו עשויים לצמצם את תחושת הבדידות ומאפיינים אחרים של מצוקה נפשית, ומאפשרים לנשים בתחילת טיפולי פריון -שלב הקשור בחוסר וודאות לחוש תחושות חיוביות של ביטחון והכלה. תפיסת האשה את תמיכת אמה כתמיכה המאופיינת בבידוד הגנתי (התנהגויות כגון הסתרת דאגות והכחשתן) לא נמצאה קשורה לבריאותה הנפשית .ממצא זה תואם ממצאים קודמים בקרב בני זוג ,שאחד מהם היה חולה ) .(Kuijer et al., 2000לבסוף ,תפיסת האשה את תמיכת אמה כמאופיינת בהגנת יתר (סגנון המתייחס להערכה נמוכה של יכולות הנתמך ,ומתבטא ,למשל ,בסיוע מיותר) נמצאה בקשר חיובי עם המצוקה הנפשית .גם ממצא זה תואם ממצאי מחקרים קודמים בתחום )& Joekes, van Elderen, 25 ,(Schreurs, 2007; Kuijer et al., 2000וקשור ככל הנראה ,במחקרינו ,לכך שהגנת יתר יוצרת את התחושה של קשר שאינו רגיש לצורכי האשה האמיתיים ולפיכך מגדיל את מצוקתה הנפשית .כך למשל, במחקר שערכה פישר ) (Fisher, 2010בקרב דיאדות של נשים בגילאים שונים שאובחנו חולות בסרטן שד ואמהותיהן או בנותיהן הבוגרות ,הדגישו הנשים החולות בכל הגילאים את חשיבות ההקשבה להן ולחוויותיהן מצד אמן או בנותיהן ,וכן את חשיבותה של מערכת תמיכה נוכחת להתמודדותן .עם זאת ,לא נמצא במחקרינו קשר בין הגנת יתר ורווחתן הנפשית של הנשים. כאשר נבדקה תרומתם המשולבת של שלושת סוגי התמיכה שהנשים מקבלות מאמן ומשאביהן האישיים לבריאותן הנפשית בתחילת טיפולי פריון ,לא נמצאה לתמיכה תרומה ישירה משמעותית .אולם, בדיקת תפקידה של התמיכה כממתנת את הקשר בין גיל האשה לבין בריאותה הנפשית העלתה כי הנשים בקבוצת הגיל הצעירה שתופסות את אמן ככזו שמעניקה להן פחות תמיכה מסוג מחויבות פעילה ,חוות יותר מצוקה נפשית ,בעוד שכשהן תופסות את תמיכת האם כגבוהה במימד של מחויבות פעילה ,הן נוטות לחוש יותר רווחה נפשית .ניתן להסיק מכך ,כי תמיכת אם מסוג מחויבות פעילה ,מהווה משאב חשוב במיוחד עבור הנשים הצעירות יותר ,גורם התורם לבריאותן הנפשית. מעבר לכך ,בהשוואה בין שתי קבוצות הגיל ,הנשים הצעירות דיווחו על קבלת תמיכה מסוג מחויבות פעילה ברמה גבוהה יותר מנשים מקבוצת הגיל מבוגרת .ממצא זה עשוי להיות מוסבר באמצעות ממצאי מחקר שנערך באיטליה והצביע על כך כי המשפחה מהווה גורם תמיכה מרכזי לאנשים במהלך חייהם .עם זאת החל מגיל ,35קיימת ירידה בתמיכה שמקבלים מאנשים משמעותיים בחיים )Prezza & Pacilli, .(2002ייתכן שהדבר נובע מהזדקנות ההורים או קשור לעובדה שעם הגיל גדלים המשאבים האישיים של האנשים והם פחות מרגישים את הצורך להישען על משפחתם .חיזוק להסבר זה ניתן למצוא גם במחקרה של פישר ) ,(Fisher, 2010שהוזכר קודם לכן והדגיש ,בין היתר את השוני בחשיבה על תמיכה רגשית במערכות יחסים אם -בת בקרב נשים שאובחנו בסרטן שד בגילאים שונים .במחקר זה לנשים חולות צעירות היה חשוב כי אמהותיהן "יהיו שם" עבורן בעוצמה גבוהה גם כאשר השקעת הזמן הזו באה על חשבון תחומי חיים אחרים של האמהות. הסבר נוסף לחשיבות המשתנה של תמיכה מסוג מחויבות פעילה עבור נשים בקבוצות הגיל השונות, קשור למה שציינו זה מכבר והוא השינויים בתכונות אישיות ,עם העליה בגיל המובילים ליותר יציבות רגשית ) (Roberts, Walton, & Viechtbauer, 2006ופחות הזדקקות לתמיכה של האחר. מגבלות המחקר הייחודיות של המחקר הנוכחי הינה בפניה לנשים בתחילת טיפולי הפריון .עם זאת ,מועד הפניה והעובדה שהמחקר בוצע בנקודת זמן אחת עלולים להוות מגבלה .מדובר בתקופה מאוד רגישה ומשברית 26 עבור הנשים ,הכרוכה באי וודאות וצבועה בתובנה לגבי הקושי להרות .לכן בעתיד כדאי לבדוק את תרומתם של המשאבים שנבדקו במחקר זה ,גם לאורך זמן ולבחון את השתנותם. מגבלה נוספת של המחקר קשורה למידת הייצוגיות של המדגם .משתתפות המחקר הגיעו לרופא הפריון בשתי מרפאות מרכזיות באזורים שונים בארץ (שרון ודרום) .עם זאת ,לא יוצגו במחקר אוכלוסיות כגון נשים ערביות וכן לא נכללו בו נשים שאמן אינה בחיים .לפיכך במחקרים שיערכו בעתיד כדאי לבחון נשים מקבוצות אוכלוסיה נוספות וכן לבחון מערכות תמיכה חלופיות לנשים שאמן אינה יכולה להוות מקור תמיכה עבורן. ההסתמכות על שאלונים לדיווח עצמי מהווה גם היא מגבלה .במחקרים שיערכו בעתיד כדאי לתקף את דיווחי הנשים בדיווחים של בני משפחה קרובים כמו למשל אמן של הנשים או בן זוגן .אחד המשתנים דרכם היינו יכולים לקבל תמונה טובה יותר בהקשר זה הוא תפיסת התמיכה של האם שמעניין היה לבחון אותה הן מנקודת המבט של הנשים והן מנקודת המבט של אמן. לבסוף ,במחקר הנוכחי לא נכללה קבוצת ביקורת וזאת בשל חוסר היכולת למצוא קבוצת השוואה מתאימה .לפיכך ניסינו להתגבר על מגבלה זו באמצעות השוואה בין קבוצות גיל שונות ,שיאפשרו בדיקה יותר מעמיקה של נשים בתחילת טיפולי הפריון. השלכות תיאורטיות ופרקטיות ממצאי המחקר מדגישים כי בריאות פיסית טובה וגיל מבוגר של הנשים קשורים לפחות מצוקה נפשית בתחילת טיפולי פריון .בעוד שהממצא לגבי בריאות פיסית טובה הוא ברור ,הממצא לגבי גיל פחות מובן במבט ראשון .בראיה עמוקה יותר ניתן להבין כי אומנם "השעון הביולוגי" הינו מרכיב חשוב מבחינת היכולת של האשה להרות ,אך בשלותם של המשאבים האישיים שעומדים לרשות האשה חשובה לא פחות לבריאותה הנפשית .ממצא זה מדגיש גם עד כמה התבוננות על גיל האשה רק דרך הפריזמה הרפואית, המקובלת בקרב צוותים רב מקצועיים במרפאות פריון ,חוטאת להבנת התמונה כולה .שני משאבים אישיים שנמצאו משמעותיים הם רומינציה ותקווה ,כשמשאבים אלו היו קשורים לבריאות הנפשית לא רק בקשר ישיר ,אלא גם בתפקיד של משתנים המתווכים בין גיל האשה לבין בריאותה הנפשית .באופן כללי נמצא במחקרנו ,כי הנשים בקבוצת הגיל הצעירה ,הנחשבת "פחות פגיעה" מההיבט הפסיכולוגי ובעלת הסיכוי הגבוה יותר להרות כתוצאה מהטיפולים ,מאופיינות ביותר נטייה לרומינציה וביותר מצוקה נפשית .כמו כן ,נשים אלו תלויות יותר בתמיכה מסוג מחויבות פעילה מצד אמן להקטנת מצוקתן הנפשית והגדלת רווחתן הנפשית .ממצאים אלו מדגישים לא רק את סוגי המשתנים שכדאי לחזק במהלך התערבויות פסיכו-סוציאליות בקרב נשים בטיפולי פריון ,אלא גם את ההתיחסות הדיפרנציאלית שצריכה להיות לקבוצות הגיל השונות בהיבטים הפסיכולוגיים. 27 ביבליוגרפיה תכונות פסיכומטריות ונתונים-(MHI) שאלון הבריאות הנפשית.)1990( . ו, ופלוריאן,. י,דרורי .26-35 ,' ב, פסיכולוגיה.נורמאטיביים באוכלוסיה הישראלית - (תל. עצמי כוזב, עצמי אמיתי,) בתוך ע' ברמן (עורך. התפתחות רגשית פרמיטיבית.)א2010( . ו. ד,ויניקוט .)1945 עם עובד (פרסום מקורי:אביב . עצמי כוזב, עצמי אמיתי,) בתוך ע' ברמן (עורך. תינוק- התאוריה של יחסי הורה.)ב2010( . ו. ד,ויניקוט .)1960 עם עובד (פרסום מקורי: אביב-תל American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed.). Arlington, VA: American Psychiatric Publishing. Amirkhan, J., & Auyeung, B. (2007). Coping with stress across the lifespan: Absolute vs. relative changes in strategy. Journal of Applied Developmental Psychology, 28, 298-317. Antonucci, T. C., Akiyama, H., & Takahashi, K. (2004). Attachment and close relationships across the life span. Attachment & Human Development, 6, 353-370. Balasch, J. (2010). Ageing and infertility: An overview. Gynecological Endocrinology, 26, 855-860. Baum, N., & Shnit, D. (2003). Divorced parents' conflict management styles. Journal of Divorce & Remarriage, 39, 37-58. Benyamini, Y. (2003). Hope and fantasy among women coping with infertility and its treatments. In R. Jacoby & G. Keinan (Eds.), Between stress and hope. From a diseasecentered to a health centered perspective, (pp. 141-166). Westport, Connecticut, London: Praeger. Benyamini, Y., Gefen-Bardarian, Y., Gozlan, M., Tabiv, G., Shiloh, S., & Kokia, E. (2008). Coping specificity: The case of women coping with infertility treatments. Psychology and Health, 23, 221-241. Benyamini, Y., Gozlan ,M., & Kokia, E. (2005). Variability in the difficulties experienced by women undergoing infertility treatments. Fertility and Sterility, 83, 275-283. 28 Berger, R., Paul, M. S., & Henshaw, L. A. (2013). Women's experience of infertility: A multisystematic perspective. Journal of International Women's Studies, 14, 54-68. Birenbaum-Carmeli, D. (2004) ‘Cheaper than a newcomer’: On the social production of IVF policy in Israel. Sociology of Health & Illness, 26, 897-924. Brothers, S., & Maddux, J. E. (2003). The goal of biological parenthood and emotional distress from infertility: Linking parenthood to happiness. Journal of Applied Social Psychology, 33, 248-262. Buunk, A. P., Berkhuysen, M. A., Sanderman, R., Nieuwland, W., & Ranchor, A. V. (1996). Actieve betrokkenheid, beschermend bufferen en overbescherming. Meetinstrumenten voor de rol van de partner bij hartrevalidatie. [Active engagement, protective behavior, and overprotection. Assessment of the spouse’s role in heart revalidation.] Gedrag & Gezondheid, 24, 304-313. Chou, K. L., & Chi, I. (2001). Stressful life events and depressive symptoms: Social support and sense of control as mediators or moderators? The International Journal of Aging & Human Development, 52, 155-171. Chodorow, N. (1978). Mothering, object- relations, and the female oedipal configuration. Feminist Studies, 4, 137-158. Coyne. J. C., & Smith, D. A. F. (1991). Couples coping with a myocardial infarction: Contextual perspective on wives' distress. Journal of Personality and Social Psychology, 61, 404-412. Coyne. J. C., & Smith, D. A. F. (1994). Couples coping with a myocardial infarction: Contextual perspective on patient self- efficacy. Journal of Family Psychology, 8, 43-54. Davis, B. (2005). Mediators of the relationship between hope and well-being in older adults. Clinical Nursing Research, 14, 253–272. Deiner, E. (1984). Subjective well-being. Psychological Bulletin, 95, 542-575. 29 De Ridder, D. T. D., Schreurs, K. M. G., & Kuijer, R. G. (2005). Is spousal support always helpful to patients with asthma or diabetes? A prospective study. Psychology & Health, 20, 497-508. Dickinson, K. A., & Pincus, A. L. (2003). Interpersonal analysis of grandiose and vulnerable narcissism. Journal of Personality Disorders, 17, 188-207. Dunkel - Scheter , C., & Lobel, M. (1991). Psychological reactions to infertility. In A. L. Stanton & C. Dunkel - Scheter (Eds.). Infertility. Perspectives from stress and coping research (pp.29-57). New York and London: Plenum Press. Emmons, R. A. (1984). Factor analysis and construct validity of the Narcissistic Personality Inventory. Journal of Personality and Social Psychology, 48, 291-300. Fenigstein, A., Scheier, M. F., & Buss, A. H. (1975). Public and private self-consciousness: Assessment and theory. Journal ol Consulting and Clinical Psychology, 43, 522-527. Fisher, C. L. (2010). Coping with breast cancer across adulthood: Emotional support communication in the mother- daughter bond. Journal of Applied Communication Research, 38, 386-411. Folkman, S. (2010). Stress, coping, and hope. Psycho- Oncology, 19, 901-908. Friese, C., Becker, G., & Nachtigall, R. D. (2006). Rethinking the biological clock: Eleventhhour moms, miracle moms and meanings of age related infertility. Social Science & Medicine, 63, 1550-1560. Gibson, D. M., & Myers, J. E. (2002). The effect of social coping resources and growthfostering relationships on infertility stress in women. Journal of Mental Health Counseling, 24, 68-80. Gourounti, K., Anagnostopoulos, F., Potamianos, G., Lykeridou, K., Schmidt. L., & Vaslamatzis, G. (2012). Perception of control, coping and psychological stress of infertile women undergoing IVF. Reproductive BioMedicine Online, 24, 670-679. 30 Greil, A. L. (1997). Infertility and psychological distress: A critical review of the literature. Social Science & Medicine, 45, 1679-1704. Greil, A. L., Shreffler, K. M., Schmidt, L., & McQuillan, J. (2011). Variation in distress among women with infertility: Evidence from a population- based sample. Human Reproduction, 26, 2101-2112. Greil, A. L., Slauson- Blevins, K., & McQuillan, J. (2010). The experience of infertility: A review of recent literature. Sociology of Health & Illness, 32, 140-162. Hammer, K., Mogensen, O., & Hall, E. O. C. (2009). The meaning of hope in nursing research: A meta-synthesis. Scandinavian Journal of Caring Sciences, 23, 549-557. Harrington, R., & Loffredo, D. A. (2011). Insight, rumination, and self- reflection as predictors of well being. The Journal of Psychology, 145, 39-57. Hayes, A. F. (2013). Introduction to Mediation, Moderation, and Conditional Process Analysis. The Guilford Press, New York. High, A. C., & Steuber, K. R. (2014). An examination of support (in)adequacy: Types, sources, and consequences of social support among infertile women. Communication Monographs, 81, 157-178. Hinnen, C., Ranchor, A. V., Baas, P. C., Sanderman, R., & Hagedoom, M. (2009). Partner support and distress in women with breast cancer: The role of patients' awareness of support and level of mastery. Psychology & Health, 24, 439-455. Joekes, K., Van Elderen, T., & Schreurs, K. (2007). Self-efficacy and overprotection are related to quality of life, psychological well-being and self-management in cardiac patients. Journal of Health Psychology, 12, 4-16. Jones, N. P., Papadakis, A. A., Hogan, C. M., & Strauman, T. J. (2009). Over and over again: Rumination, reflection, and promotion goal failure and their interactive effects on depressive symptoms. Behaviour Research and Therapy, 47, 254-259. 31 Jorm, A. F., Windsor, T. D., Dear, K. B. G., Anstey, K. J., Christensen, H., & Rodgers, B. (2005). Age group differences in psychological distress: The role of psychosocial risk factors that vary with age. Psychological Medicine, 35, 1253-1263. Kahn, R. L., & Antonucci, T. C. (1980). Convoys over the life course: Attachment roles and social support. In P. B. Baltes & O. G. Brim (Eds.), Life span development and behavior (Vol. 3, pp. 253–286). New York, NY: Academic Press Kohut, H. (1971). The analysis of the self. New York: International Universities Press. Kohut, H. (1977). The restoration of the self. New York: International Universities Press. Kuijer, R. G., Ybema, J. F., Buunk, B. P., Thijs- Boer, F., & Sanderman, R. (2000). Active engagement, protective buffering, and overprotection: Three ways of giving support by intimate partners of patients with cancer. Journal of Social and Clinical Psychology, 19, 256-275. Lapsley, D. K., & Aalsma, M. C. (2006). An empirical typology of narcissism and mental health in late adolescence. Journal of Adolescence, 29, 53-71. Lazarus, R. S., & Folkman, S. (1984). Stress, appraisal, and coping. New York: Springer Publishing Company. Leon, I. G., (2010). Understanding and treating infertility: Psychoanalytic consideration. Journal of American Academy of Psychoanalysis, 38, 47-75. Lewis, A. M., Liu, D., Stuart, S. P., & Ryan, G. (2013). Less depressed or less forthcoming? Self- report of depression symptoms in women preparing for in vitro fertilization. Archives of Women's Mental Health, 16, 87-92. Lewis, J. A., Manne, S. L., DuHamel, K. N., Vicksburg, S. M. J., Bovbjerg, D. H., Currie, V., Winkel, G., & Redd, W. H. (2001). Social support, intrusive thoughts, and quality of life in breast cancer survivors. Journal of Behavioral Medicine, 24, 231-245. Liu, K., Case, A., Cheung, A. P., Sierra, S., AlAsiri, S., Carranza-Mamane, B., Case, A., Dwyer, C., Graham, J., Havelock, J., Hemmings, R., Lee, F., Liu, K., Murdock, W., 32 Senikas, V., Vause, T. D., & Wong, B.C. (2012). Advanced reproductive age and fertility. International Journal of Gynecology and Obstetrics, 117, 95-102. Locke, A., & Budds, K. (2013). "We thought if it's going to take two years then we need to start that now": Age, infertility risk and the timing of pregnancy in older first- time mothers. Health, Risk & Society, 15, 525-542. Manne, S. L., Norton, T. R., Ostroff, J. S., Winkel, G., Fox, K., & Grana, G. (2007). Protective buffering and psychological distress among couples coping with breast cancer: The moderating role of relationship satisfaction. Journal of Family Psychology, 21, 380-388. Martins, M. V., Peterson, B. D., Almeida, V. M., & Costa, M. E. (2011). Direct and indirect effects of perceived social support on women’s infertility-related stress. Human Reproduction, 26, 2113–2121. McCrae, R. R., & Costa, P. T. (1994). The stability of personality: Observation and evaluations. Current Directions in Psychological Science, 3, 173-175. Miller, J. D., & Campbell, W. K. (2008). Comparing clinical and social-personality conceptualizations of narcissism. Journal of Personality, 76, 449-476. Morrow, K. A., Thoreson, R. A., & Penney, L. L. (1995). Predictors of psychological distress among infertility clinic patients. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 63, 163167. Ogawa, M., Takamatsu, K., & Horiguchi, F. (2011). Evaluation of factors associated with the anxiety and depression of female infertility patients. BioPsychoSocial Medicine, 5, Article 15, http://www.bpsmedicine.com/content/5/1/15. Practice Committee of the American Society for Reproductive Medicine, (2013). Definitions of infertility and recurrent pregnancy loss: a committee opinion. Fertility and sterility, 99, 63-63. 33 Prezza, M., & Pacilli, M. G. (2002). Perceived social support from significant others, family and friends and several socio-demographic characteristics. Journal of Community & Applied Social Psychology, 12, 422-429. Raque- Bogdan, T. L., & Hoffman, M. A. (2010). Self compassion, hope, and well being of women experiencing infertility. American Psychological Association 2010 Convention Presentation. Raskin, R., & Hall, S. (1979). A narcissistic personality inventory. Psychological Reports, 45, 590. Ridenour, A. F., Yorgason, J. B., & Peterson, B. (2009). The infertility resilience model: Assessing individual, couple, and external predictive factors. Contemporary Family Therapy: An International Joutnal, 31, 34-51. Rini, C., Redd, W. H., Austin, J., Mosher, C, E., Meschian, Y. M., Isola, L., Scigliano, E., Moskowitz, C. H., Papadopoulos, E., Labay, L. E., Rowley, S., Burkhalter, J. E., Schetter, C. D., & DuHamel, K. N. (2011). Effectiveness of partner social support predicts enduring psychological distress after hematopoietic stem cell transplantation. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 79, 64-74. Roberts, B. W., Walton, K. E., & Viechtbauer, W. (2006). Patterns of mean-level change in personality traits across the life course: A meta-analysis of longitudinal studies. Psychological Bulletin, 132, 1-25. Rose, P. (2002). The happy and unhappy faces of narcissism. Personality and Individual Differences, 33, 379-392. Rustøen, T., Cooper, B. A., & Miaskowski, C. (2010). The importance of hope as a mediator of psychological distress and life satisfaction in a community sample of cancer patients. Cancer Nursing, 33, 258-267. 34 Schokker, M. C., Links, T. P., Bouma, J., Keers, J. C., Sanderman, R., Wolffenbuttel, B. H. R., & Hagedoorn, M. (2011). The role of overprotection by the partner in coping with diabetes: A moderated mediation model. Psychology & Health, 26, 95-111. Schokker, M. C., Links, T. P., Luttik, M. L., &Hagedoorn, M. (2010). The association between regulatory focus and distress in patients with a chronic disease: The moderating role of partner support. British Journal of Health Psychology, 15, 63-78. Sedikides, C., Rudich, E. A., Gregg, A. P., Kumashiro, M., & Rusbult, C. (2004). Are normal narcissists psychologically healthy?: Self- esteem matters. Journal of Personality and Social Psychology, 87, 400- 416. Seligman, E. P., & Csikszentmihalyi, M. (2000). Positive psychology. American Psychologist, 55, 5-14. Settersten, R. A., & Hägestad, G. O. (1996). What's the latest? Cultural age deadlines for family transitions. The Gerontologist, 36, 178-188. Slade, P., O'Neill, C., Simpson, A. J., & Lashen, H. (2007). The relationship between perceived stigma, disclosure patterns, support and distress in new attendees at an infertility clinic. Human Reproduction, 22, 2309-2317. Snippe, E., Maters, G. A., Wempe, J. B., Hagedoom, M., & Sanderman, R. (2012). Discrepancies between patients' and partners' perceptions of unsupportive behavior in chronic obstructive pulmonary disease. Journal of Family Psychology, 26, 464-469. Snyder, C. R. (2002). Hope theory: Rainbows in the mind. Psychological Inquiry, 13, 249-275. Snyder, C. R., Haris, C., Anderson, J. R., Holleran, S. A., Irving, A. L. , & Sigmon, S. T., et al. (1991). The will and the ways; Development and validation of an individual differences measure of hope. Journal of Personality and Social Psychology, 60, 570-585. Takano , K., & Tanno , Y. (2009) Self-rumination, self-reflection, and depression: Self rumination counteracts the adaptive effect of self-reflection. Behaviour Research and Therapy, 47, 260-264. 35 Thomas, N., Ribaux, D., & Phillips, L. J. (2014). Rumination, depressive symptoms and awareness of illness in schizophrenia. Behavioural and Cognitive Psychotherapy, 42, 143-155. Thomsen, D. K., Jensen, A. B., Jensen, T., Mehlsen, M. Y., Pedersen, C. G., & Zachariae, R. (2013). Rumination, reflection and distress: An 8-month prospective study of coloncancer patients. Cognitive Therapy and Research, 37, 1262-1268. Trapnell , P. D., & Campbell, J. D. (1999). Private self-consciousness and the Five-Factor Model of personality: Distinguishing rumination from reflection. Journal of Personality and Social Psychology, 76, 284-304. Valle, M. F., Huebner, E. S., & Suldo, S. M. (2006). An analysis of hope as a psychological strength. Journal of School Psychology, 44, 393-406. Van Balen, F. (2005). Late parenthood among subfertile and fertile couples: Motivations and educational goals. Patient Education and Counseling, 59, 276-282. Veit, C. T., & Ware, J. E. (1983). The structure of psychological stress and well-being in general population. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 51, 731-742. Vilchinsky, N., Dekel, R., Leibowitz, M., Reges, O., Khaskia, A., & Mosseri, M. (2011). Dynamics of support perceptions among couples coping with cardiac illness: The effect on recovery outcomes. Health Psychology, 30, 411-419. Vilchinsky, N., Haze-Filderman, L., Leibowitz, M., Reges, O., Khaskia, A., & Mosseri, M. (2010). Spousal support and cardiac patients’ distress: The moderating role of attachment orientation. Journal of Family Psychology, 24, 508-512. Watkins, E. (2004). Adaptive and maladaptive ruminative self-focus during emotional processing. Behaviour Research and Therapy, 42, 1037-1052. Watkins, E. R. (2008). Constructive and unconstructive repetitive thought. Psychological Bulletin ,134, 163-206. 36 נספחים נספח :1 שאלון הבריאות הנפשית (Veit & Ware, 1983) MHI השאלות הבאות מתייחסות להרגשתך ולאופן שבו התנהלו הדברים לגבייך בעיקר במשך החודש האחרון. לגבי כל שאלה הקיפי בעיגול את הספרה ליד התשובה הקרובה ביותר לדרך בה את מרגישה. .1 א. ב. ג. ד. ה. ו. .2 א. ב. ג. ד. ה. ו. .3 א. ב. ג. ד. ה. ו. .4 א. ב. ג. ד. ה. ו. עד כמה היית מאושרת או שבעת רצון מחייך האישיים במשך החודש האחרון? מאושרת ביותר ,לא יכולתי להיות יותר שבעת רצון או מרוצה. מאושרת מאוד רוב הזמן. בדרך כלל שבעת רצון ומרוצה. לעיתים די שבעת רצון ,לעיתים די מאושרת. בדרך כלל לא שבעת רצון ולא מאושרת. מאוד לא שבעת רצון ,לא מאושרת רוב הזמן. באיזה חלק מהזמן הרגשת בודדה במשך החודש האחרון? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא באיזו תדירות נעשית עצבנית או חסרת מנוחה ,כאשר הועמדת בפני התרגשות או בפני מצבים בלתי צפויים במשך החודש האחרון? תמיד לעיתים קרובות מאד לעיתים די קרובות לפעמים כמעט אף פעם לא אף פעם לא במשך החודש האחרון ,באיזה חלק מהזמן הרגשת ,שהעתיד נראה מלא תקוה ומבטיח? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא 37 .5 באיזה חלק מהזמן ,במשך החודש האחרון ,היו חיי היום-יום שלך מלאים באירועים ,שהיו מעניינים עבורך? א. ב. ג. ד. ה. ו. .6 א. ב. ג. ד. ה. ו. .7 א. ב. ג. ד. ה. ו. .8 א. ב. ג. ד. ה. ו. .9 א. ב. ג. ד. ה. כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא באיזה חלק מהזמן ,במשך החודש האחרון ,הרגשת רגועה ומשוחררת ממתח? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא באיזה חלק מהזמן ,במשך החודש האחרון ,נהנית באופן כללי מדברים שאת עושה? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא במשך החודש האחרון ,האם הייתה לך סיבה כלשהי לתהות אם את יוצאת מדעתך ,או מאבדת שליטה על הדרך בה את פועלת ,מדברת ,חושבת ,מרגישה? כלל לא. אולי קצת. כן ,אך לא עד כדי כך שאני מוטרדת או מודאגת מכך. כן והייתי מעט מוטרדת. כן ואני די מוטרדת. כן ואני מאוד מוטרדת בקשר לכך. האם הרגשת מדוכאת במשך החודש האחרון? כן ,עד כדי כך שלא היה איכפת לי משום דבר במשך ימים רצופים. כן ,מאוד מדוכאת כמעט כל יום. כן ,די מדוכאת מספר פעמים. כן ,מעט מדוכאת מדי פעם. לא ,אף פעם לא הרגשתי מדוכאת בכלל. 38 .10 א. ב. ג. ד. ה. ו. .11 א. ב. ג. ד. ה. ו. .12 א. ב. ג. ד. ה. ו. .13 א. ב. ג. ד. ה. ו. .14 א. ב. ג. ד. ה. ו. במשך החודש האחרון ,באיזה חלק מהזמן הרגשת אהובה ורצויה? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא באיזה חלק מהזמן ,במשך החודש האחרון ,היית אדם עצבני מאוד? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא כאשר קמת בבוקר ,בחודש האחרון ,באיזו תדירות ציפית ,שיהיה לך יום מעניין? תמיד לעיתים קרובות מאד לעיתים די קרובות לפעמים כמעט אף פעם לא אף פעם לא במשך החודש האחרון ,באיזה חלק מהזמן הרגשת מתוחה ונוחה לכעוס? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא במשך החודש האחרון ,האם היתה לך שליטה על התנהגותך ,מחשבותייך ,רגשותייך ותחושותייך? כן ,באופן מוחלט מאד כן ,לרוב כן ,אני מניחה כך לא ,לא כל כך לא ,ואני מודאגת לא ,ואני מודאגת מאד 39 .15 א. ב. ג. ד. ה. ו. .16 א. ב. ג. ד. ה. ו. .17 א. ב. ג. ד. ה. ו. .18 א. ב. ג. ד. ה. ו. .19 א. ב. ג. ד. ה. ו. במשך החודש האחרון ,באיזו תדירות ידיך רעדו כאשר ניסית לעשות משהו? תמיד לעיתים קרובות מאד לעיתים די קרובות לפעמים כמעט אף פעם לא אף פעם לא במשך החודש האחרון ,באיזו תדירות הרגשת ,שאין לך למה לצפות? תמיד לעיתים קרובות מאד לעיתים די קרובות לפעמים כמעט אף פעם לא אף פעם לא באיזה חלק מהזמן ,במשך החודש האחרון ,הרגשת נינוחה ושליווה? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא באיזה חלק מהזמן ,במשך החודש האחרון ,הרגשת יציבה מבחינה רגשית? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא באיזה חלק מהזמן ,במשך החודש האחרון ,הרגשת עצובה ועגומה? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא 40 .20 א. ב. ג. ד. ה. ו. .21 א. ב. ג. ד. ה. ו. .22 א. ב. ג. ד. ה. ו. .23 א. ב. ג. ד. ה. ו. .24 א. ב. ג. ד. ה. ו. באיזו תדירות הרגשת שאת נוטה לבכות ,במשך החודש האחרון? תמיד לעיתים קרובות מאד לעיתים די קרובות לפעמים כמעט אף פעם לא אף פעם לא במשך החודש האחרון ,באיזו תדירות הרגשת ,שהיה טוב יותר לו היית מתה? תמיד לעיתים קרובות מאד לעיתים די קרובות לפעמים כמעט אף פעם לא אף פעם לא באיזה חלק מהזמן ,במשך החודש האחרון ,היית מסוגלת להרגע ללא קושי? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא במשך החודש האחרון ,באיזה חלק מהזמן הרגשת ,שיחסי האהבה שלך ,היכולת לאהוב ולהיות נאהבת היו מלאים ומושלמים? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא באיזו תדירות ,במשך החודש האחרון ,הרגשת ,ששום דבר לא הסתדר בדרך בה רצית? תמיד לעיתים קרובות מאד לעיתים די קרובות לפעמים כמעט אף פעם לא אף פעם לא 41 .25 א. ב. ג. ד. ה. ו. .26 א. ב. ג. ד. ה. ו. .27 א. ב. ג. ד. ה. ו. .28 א. ב. ג. ד. ה. .29 א. ב. ג. ד. ה. ו. עד כמה היית מוטרדת על-ידי עצבנות או "עצבים" ,במשך החודש האחרון? באופן קיצוני ,עד לנקודה שבה לא יכולתי לטפל בדברים. מאוד מוטרדת. די מוטרדת על-ידי עצבי. קצת מוטרדת ,מספיק כדי לשים לב לכך. מוטרדת רק מעט על-ידי עצבי. לחלוטין לא מוטרדת מזה. במשך החודש האחרון ,באיזה חלק מהזמן היו החיים עבורך הרפתקאה נפלאה? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא באיזו תדירות ,במשך החודש האחרון ,הרגשת ,שאת נתונה במרה שחורה עד כי דבר לא היה יכול לעודד אותך? תמיד לעיתים קרובות מאד לעיתים די קרובות לפעמים כמעט אף פעם לא אף פעם לא במשך החודש האחרון ,האם אי פעם חשבת לשים קץ לחייך? כן ,לעיתים קרובות מאד כן ,לעיתים די קרובות כן ,מספר פעמים כן ,פעם אחת לא ,אף פעם לא במשך החודש האחרון ,באיזה חלק מהזמן הרגשת חסרת מנוחה ,חסרת שלווה או חסרת סבלנות? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא 42 .30 א. ב. ג. ד. ה. ו. .31 א. ב. ג. ד. ה. ו. .32 א. ב. ג. ד. ה. ו. .33 א. ב. ג. ד. ה. ו. .34 א. ב. ג. ד. ה. ו. במשך החודש האחרון ,באיזה חלק מהזמן היית מצוברחת או שקועה בהרהורים? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא באיזה חלק מהזמן ,במשך החודש האחרון ,הרגשת מעודדת? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא במשך החודש האחרון ,באיזו תדירות נעשית מבולבלת ,חסרת שקט או מעוצבנת? תמיד לעיתים קרובות מאד לעיתים די קרובות לפעמים כמעט אף פעם לא אף פעם לא במשך החודש האחרון ,האם היית חרדה או מודאגת? כן ,מאוד ,עד שהייתי חולה או כמעט חולה. כן ,במידה רבה מאוד. כן ,במידת מה. כן ,במידה מסויימת ,מספיק על מנת להטריד אותי. כן ,קצת. לא ,בכלל לא. במשך החודש האחרון ,באיזה חלק מהזמן היית אדם מאושר? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא 43 .35 א. ב. ג. ד. ה. ו. .36 א. ב. ג. ד. ה. ו. .37 א. ב. ג. ד. ה. ו. .38 א. ב. ג. ד. ה. ו. באיזו תדירות במשך החודש האחרון מצאת את עצמך מתקשה לנסות ולהירגע? תמיד לעיתים קרובות מאד לעיתים די קרובות לפעמים כמעט אף פעם לא אף פעם לא במשך החודש האחרון ,באיזה חלק מהזמן היית במצב רוח מדוכדך? כל הזמן רוב הזמן חלק ניכר מהזמן חלק מהזמן חלק קטן מהזמן אף פעם לא באיזו תדירות ,במשך החודש האחרון ,התעוררת כשאת מרגישה רעננה ונינוחה? תמיד ,כל יום כמעט כל יום רוב הימים מספר ימים אבל בדרך כלל לא כמעט אף פעם לא אף פעם לא במשך החודש האחרון ,האם היית או הרגשת שהיית תחת איזה שהוא מאמץ יתר ,מתח או לחץ? כן ,כמעט מעבר למה שאני יכולה לעמוד בו או לשאת. כן ,די הרבה לחץ. כן ,במידה מסויימת יותר מהרגיל. כן ,במידה מסויימת ,אבל די רגיל. כן ,קצת. לא ,בכלל לא. 44 נספח :2 שאלון תקווה (Snyder et al., 1991) AHS קראי בעיון כל שאלה והקיפי בעיגול את התשובה המתאימה לך ביותר בהחלט נכון לרוב נכון לרוב לא נכון בהחלט לא נכון .1אני יכולה לחשוב על הרבה דרכים לצאת ממצב מסובך .2אני חותרת במרץ לקראת השגת מטרותיי 1 2 3 4 1 2 3 4 .3אני מרגישה עייפה רוב הזמן 1 2 3 4 .4יש הרבה דרכים לעקוף כל בעיה 1 2 3 4 .5אני בקלות מנוצחת בויכוח 1 2 3 4 .6אני יכולה לחשוב על הרבה דרכים להשיג את הדברים שבאמת חשובים לי בחיים .7אני דואגת לבריאותי 1 2 3 4 1 2 3 4 .8אפילו שאחרים מתייאשים אני בטוחה שאמצא דרך לפתור את הבעיה .9נסיון העבר הכין אותי היטב לעתיד 1 2 3 4 1 2 3 4 .10די הצלחתי בחיים 1 2 3 4 .11בדרך כלל אני מוצאת עצמי דואגת בגלל דבר כלשהו .12אני משיגה את המטרות שאני מציבה לעצמי 1 2 3 4 1 2 3 4 45 נספח :3 שאלון מודעות עצמית )Trapnell &Campbell, 1999) RRQ סמני בבקשה את מידת הסכמתך או אי הסכמתך לכל אחד מהמשפטים הבאים: לא בהחלט בהחלט מתנגדת לא מסכימה לא מסכימה ולא מסכימה מסכימה מסכימה .1תשומת-הלב שלי ממוקדת לעיתים קרובות בהיבטים של עצמי ,שהייתי מעדיפה להפסיק לחשוב עליהם. 1 2 3 4 5 .2נראה כי תמיד אני "טוחנת בראשי" דברים שאמרתי או עשיתי לאחרונה. 1 2 3 4 5 .3לעיתים קשה לי להפסיק לחשוב מחשבות אודות עצמי. 1 2 3 4 5 1 2 3 4 5 1 2 3 4 5 .6אני לא מבזבזת זמן בלחזור ולחשוב על דברים שעברו וחלפו. 1 2 3 4 5 .7לעיתים קרובות אני משחזרת בראשי כיצד נהגתי בסיטואציה קודמת. 1 2 3 4 5 .8לעיתים קרובות אני מוצאת את עצמי מעריכה מחדש משהו שכבר עשיתי. 1 2 3 4 5 .9לעולם אינני "מעלה-גירה" או שוקעת בעצמי לזמן ארוך. 1 2 3 4 5 .10קל לי להוציא מראשי מחשבות לא רצויות. 1 2 3 4 5 .11לעיתים קרובות אני חושבת על אירועים בחיי ,שלא רצוי שאעסיק את עצמי בהם. 1 2 3 4 5 .12אני מקדישה זמן רב להיזכרות ברגעים מביכים או מאכזבים שאירעו לי. 1 2 3 4 5 .13חשיבה פילוסופית או מופשטת אינה "מדברת" אלי כל-כך. 1 2 3 4 5 .14אני לא ממש מסוג האנשים המהרהרים רבות. 1 2 3 4 5 .15אני אוהבת לחקור את עולמי הפנימי. 1 2 3 4 5 .4זמן רב לאחר סיום ויכוח או מחלוקת, מחשבותיי ממשיכות לנדוד חזרה למה שארע. .5אני נוטה "להעלות גירה" או לשקוע בדברים שאירעו לי עוד זמן רב לאחר מכן. 46 לא בהחלט בהחלט מתנגדת לא מסכימה לא מסכימה ולא מסכימה מסכימה מסכימה .16עמדותיי ורגשותיי כלפי דברים ,מרתקים אותי. 1 2 3 4 5 .17אני לא ממש מתעניינת בהסתכלות פנימית או בחשיבה על עצמי. 1 2 3 4 5 .18אני אוהבת לנתח למה אני עושה דברים. 1 2 3 4 5 .19אנשים אומרים לעיתים קרובות שאני טיפוס "עמוק" ,הבוחן את עצמו. 1 2 3 4 5 .20אני לא מאוד מתעניינת בניתוח עצמי. 1 2 3 4 5 .21אני מטבעי אדם חקרן כלפי עצמי. 1 2 3 4 5 .22אני אוהבת להרהר על טבעם ומשמעותם של דברים. 1 2 3 4 5 .23לעיתים קרובות אני אוהבת להסתכל על חיי באופן פילוסופי. 1 2 3 4 5 .24התבוננות עצמית איננה נתפסת בעיניי כ"כייפית". 1 2 3 4 5 47 נספח :4 שאלון נרקיסיזם (Raskin & Hall, 1979) NPI לפניך רשימה של תיאורים .הנך מתבקש לקרוא כל תיאור ולהחליט באיזה מידה הוא מתאים לך .השתדל לתת תיאור כן ואמיתי ככל האפשר על התנהגותך ,מחשבותיך והרגשותיך .התייחס לכל משפט על ידי דירוג עד כמה המשפט נכון לגביך ,על ידי שימוש בסולם שלהלן: נכון נכון במידה נכון נכון נכון מועטה במידה במידה במידה במידה מאד או רבה מאד רבה בינונית מועטה בכלל לא .1 הייתי רוצה להיות מנהיג 5 4 3 2 1 .2 אני רואה את עצמי כמנהיג טוב 5 4 3 2 1 .3 אני אהיה "מצליחן" 5 4 3 2 1 .4 נראה לי שאנשים תמיד מכירים בסמכות שלי יש לי כשרון טבעי להשפיע על אנשים 5 4 3 2 1 5 4 3 2 1 .6 אני אדם שעומד על שלו 5 4 3 2 1 .7 אני אוהב שתהיה לי סמכות על אנשים 5 4 3 2 1 .8 אני מנהיג מלידה 5 4 3 2 1 .9לעיתים נדירות אני תלוי במישהו אחר כדי שהדברים יתבצעו .10אני אוהב לקחת את האחריות על קבלת החלטות .11אני מוכשר יותר מאשר אנשים אחרים 5 4 3 2 1 5 4 3 2 1 5 4 3 2 1 .12אני יכול לנהל את חיי כפי שאני רוצה 5 4 3 2 1 .13תמיד אני יודע מה אני עושה 5 4 3 2 1 .14אני עומד להיות אדם חשוב 5 4 3 2 1 .15אני אדם יוצא מן הכלל 5 4 3 2 1 .16אני יודע שאני מוכשר מפני שכולם אומרים לי זאת .17אני אוהב מחמאות 5 4 3 2 1 5 4 3 2 1 .18אני חושב שאני אדם מיוחד 5 4 3 2 1 .19הייתי רוצה שמישהו יכתוב ,יום אחד ,את הביוגרפיה שלי .20אני נוטה להשוויץ אם יש לי הזדמנות לכך 5 4 3 2 1 5 4 3 2 1 .21צניעות לא מתאימה לי 5 4 3 2 1 .22כאשר אני נמצא בין אנשים ,מרגיז אותי כאשר לא שמים לב להופעתי 5 4 3 2 1 .5 48 נכון נכון במידה נכון נכון נכון מועטה במידה במידה במידה במידה מאד או רבה מאד רבה בינונית מועטה בכלל לא .23אני אוהב להיות במרכז ההתעניינות 5 4 3 2 1 .24אני מוכן לעשות כמעט הכל כדי להתמודד עם אתגר .25אני באמת אוהב להיות במרכז התעניינות 5 4 3 2 1 5 4 3 2 1 אני אוהב להמציא אופנה חדשה או תחביב חדש אני מסוגל לקרוא באנשים כמו בספר פתוח אני יכול לגרום לכך שאנשים יאמינו בכל מה שאני רוצה קל לי להשפיע על אנשים באמצעות תחבולות אני מסוגל לצאת בקלות מכל תסבוכת 5 4 3 2 1 5 4 3 2 1 5 4 3 2 1 5 4 3 2 1 5 4 3 2 1 .31כל אחד אוהב לשמוע את הסיפורים שלי 5 4 3 2 1 .32אני אוהב להסתכל על הגוף שלי 5 4 3 2 1 .33אני אוהב לראות את עצמי במראה 5 4 3 2 1 .34אני אוהב לחשוף את הגוף שלי 5 4 3 2 1 .35אף פעם אני לא אהיה מרוצה עד שאשיג את כל המגיע לי .36אני מצפה הרבה מאנשים אחרים 5 4 3 2 1 5 4 3 2 1 .37אני רוצה להגיע למעמד חשוב בעיני כולם 5 4 3 2 1 .38יש לי רצון חזק להשיג כוח 5 4 3 2 1 .39אני עומד על כך שיתנו לי את הכבוד המגיע לי .40אילו אני הייתי מנהל את העולם ,הוא היה מקום טוב יותר לחיות בו 5 4 3 2 1 5 4 3 2 1 .26 .27 .28 .29 .30 49 נספח :5 שאלון תפיסת התמיכה .(Buunk et al., 1996) WOGS המשפטים הבאים מתארים דרכים שונות בהן אמך מתמודדת עם העובדה שאת נמצאת בטיפולי פריון. אנא צייני באיזו מידה אמך מתנהגת או לא מתנהגת בדרכים הבאות: אף פעם לעיתים רחוקות מדי פעם לעיתים קרובות 1 2 3 4 לעיתים קרובות מאוד 5 . .2אמי משתמשת בתירוצים בכדי לשכנע אותי למלא אחר הוראות הרופא. 1 2 3 4 5 .3אמי שואלת אותי איך אני מרגישה. 1 2 3 4 5 .4כשמשהו מטריד אותי ,אמי מנסה לשוחח איתי על הבעיה. 1 2 3 4 5 .5אמי מנסה להסתיר ממני את דאגותיה ביחס אלי. 1 2 3 4 5 .6אמי מנסה להתנהג כאילו כלום לא קרה. 1 2 3 4 5 .7אמי מוותרת כשאני עושה עניין ממשהו. 1 2 3 4 5 1 2 3 4 5 .9אמי עושה כל שביכולתה כדי למנוע ממני לחשוב על הבעיות הרפואיות שלי. 1 2 3 4 5 .10אמי אינה יכולה לשאת את זה שאני מודאגת ,ולכן מתנהגת כאילו אינה שמה לב לדאגותיי. 1 2 3 4 5 .11אמי לוקחת על עצמה ,ככל יכולתה ,את ביצוע עבודותיי. 1 2 3 4 5 .12אמי מתייחסת אלי כמו לתינוקת. 1 2 3 4 5 .13אמי משגיחה עלי כל הזמן. 1 2 3 4 5 .14אמי דואגת לכך שאבצע את הוראות הרופא. 1 2 3 4 5 .15אמי מלאת הבנה כלפי. 1 2 3 4 5 .16אמי גורמת לי להרגיש שאני לא לבד בסיפור הזה. 1 2 3 4 5 .17בסופו של דבר ,נראה שאמי חושבת שהיא אינה יכולה להפקיד את הטיפולים הרפואיים בידי. 1 2 3 4 5 .18בסופו של דבר ,נראה שאמי חושבת שאם היא לא תהיה לידי כל הזמן ,אני לא אמלא אחר הוראות הרופא. 1 2 3 4 5 1 2 3 4 5 .1אמי מנסה לשוחח איתי על כך בפתיחות .8אמי פשוט מסלקת ממני את דאגותיי. .19בסופו של דבר ,נראה שאמיי חושבת שאינני יודעת מהו הדבר הנכון בשבילי. 50 Abstract Fertility treatments are often accompanied by high levels of stress and emotional distress among women. The current study, which is part of the larger POWER study (Positive Outlook on Women Entering Reproductive treatment), utilizes the framework of positive psychology and the theoretical model of Lazarus and Folkman (1984) to explore the ways in which resources available to women upon commencement of fertility treatments may contribute to greater emotional well-being and lower levels of emotional distress. Thus, the study examined the associations between internal resources (hope, narcissism and two aspects of selfconsciousness– reflection and rumination), various forms of support received from the mother (external resource), and the mental health (well-being and distress) of women at the beginning of fertility treatments. Additionally, in light of medical findings regarding women’s “biological clock” – referring to her fertility years – the study examined whether age (above or below 35) is associated with mental health, and whether this association is mediated by personal resources and moderated by the external resource. The sample was composed of 137 women (76 women aged 20-34, and 61 women aged 35-44) who had met once or twice with a fertility specialist in two clinics in Israel. Study participants completed a series of self-report questionnaires. The findings of the study suggest that younger women report higher levels of emotional distress and rumination than older women. Additionally, higher levels of hope and narcissism are associated with greater emotional well-being, while higher rumination is associated with greater emotional distress. Hope and rumination were found to mediate the association between age and mental health. Furthermore, women who perceived the ‘active engagement’ support provided by their mothers as higher, reported greater emotional wellbeing. This type of support was also found to moderate the association between age and mental health. Contrary to this, women who perceived the ‘overprotection’ support provided by their mothers as higher reported greater emotional distress. i The current study emphasizes the importance of personal resources and support (tailored to the needs of the woman) for the emotional well-being of women at early stages of fertility treatments. Moreover, the findings suggest that a woman’s age plays a role not only in her physiological ability to conceive, but also in determining her mental health. The findings reveal that, when compared to older women, younger women have fewer personal resources to assist them in coping with the commencement of fertility treatments, and they are more dependent on their mothers to increase their emotional well-being and decrease their levels of distress. These findings have practical implications for the development of interventions to be applied by medical and paramedical teams working with women at early stages of fertility treatments. ii This work was carried out under the supervision of Prof. Orit Taubman – Ben-Ari and Dr. Shirley Ben-Shlomo, The Louis and Gabi Weisfeld School of Social Work, Bar-Ilan University BAR-ILAN UNIVERSITY The contribution of personal resources and mother's support to the mental health of younger and older women at the beginning of fertility treatments Vera Skvirsky Submitted in partial fulfillment of the requirements for the Master's Degree in the Louis and Gabi Weisfeld School of Social Work, Bar-Ilan University Ramat Gan, Israel 2015
© Copyright 2024